השיעור השבועי - רבי מאיר סנדר · Hashier Hashuvie - R Meir Sander — ניצבים וילך (2026-08-31)

בס"ד
שיעור בהל' סליחות ,ר"ה [א'] ,סוכות [א'] ,ברכות ,שבת ,תפילה ,מזוזה ,ביהכנ"ס ,זימון ,מקווה ,פ' כי תבוא ועוד נמסר ביום ד' י"ג אלול תשפ"ו – גיליון 378
אתמול למדתי עם הבה"ח רפאל גוזלן שיחי' גמרא יומא והסוגיה שם (י"א ):עוסקת בעניין מזוזה פתיחה:
וזה מתחיל מדברי המשנה (ב'" :).שבעת ימים קודם יום הכפורים מפרשין כהן גדול מביתו ללשכת ביום י"ב אלול חל היארצייט של הרה"ק ר' שמחה בונם ב"ר צבי הירש זיע"א מפשיסחא בעל "קול
פרהדרין וכו' ,והגמרא דנה האם לשכת פרהדרין כיון שהכהן גדול נמצא שם כל שבעת הימים וזה שמחה" ועוד (נפטר בשנת תקפ"ז – לפני 199שנה) ,היה מגדולי צדיקי הדורות ,היה רבי לרבבות,
נקרא בית ,חייבת במזוזה או פטורה ממזוזה? ולמעשה אומרת הגמרא למסקנה שהיא פטורה ממזוזה הוא היה בתחילת דרכו סוחר והיה מסחרו בעיר דאנציג שהיא עיר ראשית בגרמניה וכיון שהיו שם
כיון שבית המקדש בכל השנה פטור מזוזה משום קדושתו ,עיי"ש ,והגמרא דנה ממילא גם על סוכה הרבה יהודים סוחרים היו גם כאלו שהמסחר העביר אותם על דעת קונם והוא היה פועל בתחבולות
שהרי סוכה נמצאים בה ג"כ רק שבעה ימים ,והשאלה היא :האם בגלל ששבעת הימים האלו נמצאים להחזירם בתשובה ,ורבים השיב מעוון ,מסופר עליו שפעם הוא שמע על סוחר אחד גדול שנמצא בעיר
שם בקביעות היא חייבת במזוזה או לא? ולמעשה :סוכה פטורה ממזוזה כידוע לכל כי אמרי' כרבנן והוא אוהב מאוד לשחק שחמט והוא נמצא במלון שם ,רבינו הלך למלון הזה ושכר שם חדר ליד אותו
(דלא כר' יהודה – שמובא שם ובעוד מקומות)" :סוכה דירת ארעי בעינן" ,והגמרא אחרי זה דנה :מה יהודי והיה משחק עמו שחמט והוא מאוד התפעל מחכמתו הרבה ודרך המשחק הוא החזיר אותו
יהיה הדין לגבי מזוזה בבית הכנסת ,או בבית השותפין ,או בבית שגרה שם רק אישה ,שהרי אמר למוטב! עוד מסופר שרבו הקדוש ה"חוזה מלובלין" זיע"א [שזכיתי להיות על ציונו הקדוש בבית
הכתוב (עקב)" :מזוזות ביתך" = יצא בי האישה שאין הוא" :ביתך" אלא" :ביתה" ,וכן יצא בית העלמין העתיק בעיר לובלין שבפולין אור ליום ד' ח' טבת תשפ"ו] ששאלוהו לפני ראש השנה" :מי
הכנסת ובית השותפין שהוא" :בתיהם" בלשון רבים ,ולא" :ביתך בלשון יחיד ,ולמסקנה אומרת יתקע לנו בשופר"? אמר" :בונם יתקע כיון שהוא פיקח! ואמרו חז"ל שתקיעת שופר היא חכמה ואינה
הגמרא שוודאי שהם חייבים במזוזה ,שהרי אמר הכתוב (שם)" :למען ירבו ימיכם וכו' וכי הם "לא מלאכה"! עוד מסופר עליו שבפקחותו הציל בצעירותו יהודי ממוות ,והיה זה בעת שהיה רבינו לרגלי
בעו חיי" ,ורואים מזה גודל מעלת מצוות מזוזה שהיא סגולה נפלאה מן התורה לאריכות ימים ושנים! מסחרו בעיר אחת ועבר על גבי הנהר ולפתע נפל יהודי אחד מן הגשר אל תוך מימי הנהר השוצף ,כמובן
ויש לציין מה שהקשה הבה"ח רפאל גוזלן שיחי' :הרי איתא במשנה יומא (ב'" :).ביתו זו אשתו" שנעשתה שם בהלה גדולה וכולם צעקו צעקות שונות ,ורבינו רוח אחרת הייתה עמו והוא אמר ליהודי
וא"כ רואים שלא רק שבית האישה נקרא בית אלא שהאישה עצמה היא הבית ושפיר קרינן ביה: מעל גבי הגשר" :כשתגיע למעמקי הים תמסור דרישת שלום ללוויתן"! ,ואז קרה דבר פלא לעיני
"ביתך" ומהו ההוו"א של הגמרא? ותירצתי :זה הכול כשיש לה בעל הרי שהיא עיקר הבית ,אמנם כולם :היהודי התחיל לשחות ולהתגבר על הגלים השוצפים והוא הצליח לעלות מן הנהר למרות
כשהיא גרה לבד יש להסתפק אם קרינן ביה" :ביתך" או לא? ,והגמרא אומרת שם שהוא הדין לנגעים, המער בולות הקשות ומיד הוא רץ לרבינו וחיבקו ונישקו באמרו שהוא הציל את חייו! וביאר ר' בונים:
והיינו שבית שחייב במזוזה ממילא אם נראה בו נגע צריכים לעשות את האמור בפרשת תזריע ומצורע, היהודי הזה איבד את העשתונות בנהר וצעקות הייאוש של הסובבים הגבירו בו את החרדה והפחד
ומרבים ממילא גם את בית הכנסת ,בית השותפין ,ובית האישה ,וכנ"ל ,עיי"ש ,וההוו"א בזה היא והוא הבין שהוא הולך למות ,ואני אמרתי לו מילה של הומור ושמחה וכיון שנכנסה לליבו התקווה ע"י
שאמר הכתוב (שם)" :ובא האיש אשר לו הבית" – "לו ולא לה" – "לו ולו להם" ,ואומרת הגמ' מה השמחה הוא התגבר והצליח לעלות! הוא ביאר את הפסוק (האזינו)" :כי דור תהפוכות המה" עפ"י
לומדים מהמילה" :לו" למסקנה :שאדם שלא משאיל כליו לאחרים הקב"ה מפרסמו ברבים ומביא מעשה שראה פעם באכסניה אחת שבעליה היה יהודי והיה לו עובד גוי ,ופעם בשבת היה צריך היהודי
נגע על ביתו וממילא הוא צריך להוציא את כל מה שיש לו בבית לחוץ וכולם רואים מה שיש לו והוא לקחת מן המרתף יין ,והוא הלך יחד עם עבדו הגוי להביא משם את היין ,והיות והיה חושך היה צריך
לא רצה להביא להם ,ופרש"י (האחרון בעמ') שהנגעים בהם על צרות עין ,עיי"ש. לקחת מנורה ,והיהודי אחז את המנורה וכיון שהוא אחז את המנורה לא היה מקום פנוי בידו להביא
גמרא בבא מציעא – ספק אבדה ,השבת אבדה לספק גוי ספק יהודי ,ומה החילוק ב. את כד היין ואת זה סחב הגוי ,ואמר ר' בונים" :היות והם עשו כן הרי שקלקלו הכל שהרי היהודי עבר
ביניהם. על איסור מוקצה בטלטול המנורה והיין נעשה יין נסך הואיל והביאו הגוי ,ואם היו עושים הפוך היה
השבוע דיבר מורנו רה"י בשיעור כללי על הגמרא בבא מציעא (פ' אלו מציאות) ונביא חידוש מרכזי הכול שפיר"! ..וזהו" :דור תהפוכות"! (ועי' בגמרא יומא (פ"ג ):שר' מאיר דרש את הפסוק הזה על
מדבריו :הרא"ש כותב שספק אבדה הרי שיש להחזירו ,והטעם בזה בפשטות כיון שהוא ספק שמו של בעל האכסניה שקראו לו" :כידור" ,ואכמ"ל) ,זיע"א.
דאורייתא ,והביא גם את דברי מהר"י באסאן הידועים (שמובא באחרונים) שהקשה :למה אין בכל כמו"כ היום י"ג אלול חל היארצייט של רבינו הקדוש ר' יוסף חיים מבגדד זיע"א בעל "בן איש חי"
ספק ממון ספק דאורייתא שהרי כל ספק ממון הוא בספק "לא תגזול"? והאריך בזה הרבה ,ויש עוד ועוד (נפטר בשנת תרס"ט – לפני 117שנה) ,רבינו היה מגדולי הצדיקים והגאונים בכל הדורות ושמו
רא"ש שכותב שאדם שהוא ספק גוי וספק יהודי אין להחזיר לו אבדה ,וקשה :מה החילוק בין אם יש נערץ ונקדש בכל תפוצות ישראל! סיפר לי לפני שנים רבות מו"ר מרן הגאון ר' עזריאל אויערבאך
לנו ספק ב"חפצא" היינו שספק שזה אבדה (וכגון" :מצא אחר הגפה" – משנה שם) ,או ספק ב"גברא" שליט"א ששמע מסייד אחד שסייד לפני שנים רבות בביתו ומקורו היה מהעיר בגדד שבבל והוא זכה
הרי שניהם ספק מהתורה ,ושניהם בחשש "לא תגזול"? ותירצתי לו בס"ד כל מה שהרא"ש אומר שיש להשתתף בצעירותו בדרשותיו של רבינו זיע"א והוא סיפר לו שדרשותיו של הרב היו בשבת בצהריים
להחזיר זה באופן שיש רק ספק איסור אחד ,אמנם באופן כזה שהוא ספק גוי ,הרי שיש כאן גם חשש והיו נמשכים לפעמים ג' שעות ,והיו מגיעים לשם אלפים עד כדי כך שהמשטרה המקומית הייתה באה
של איסור" :לא תחנם" כי על הצד שהוא גוי הרי שהוא מביא לו מתנה בחינם ,וכן אמרו חז"ל על להשליט סדר בהמון לבל ידחקו זה את זה ויבואו לידי סכנה ,ומרוב אנשים היו עומדים גם בבית
הפסוק (נצבים)" :לא יאבה ה' סלוח לו" – "זה המחזיר אבדה לעכו"ם ,וכיון שזה מתנגש באיסור המדרש וגם בחוץ ברחוב ,והפלא הגדול היה שהיו שומעים את קולו למרחוק וכולם שמעו את הדרשה,
אחר אמרי'" :שב ואל תעשה" ,ונהנה ואמר שכן תירץ הגאון ר' יצחק אייזיק חבר זצוק"ל מרבותינו ומדרשותיו אלו שהיה דורש באגדה ובהלכה נדפס ספרו הידוע "בן איש חי" ,רבינו מספר על אדם
האחרונים ,אמנם מורנו הגאון ר' ידידיה וניט שליט"א אמר לי שבכה"ג לכאורה אינו עובר ב"לא אחד שהיה אוהב כסף עד מאוד והוא היה חוטב עצים והיה יוצא בכל בוקר למלאכתו המייגעת ליער
תחנם" כיון שיש סיבה לזה מספק ,וממילא גם לא עובר על "לא יאבה ה'" ,וכן מורנו הגאון הרב משה וחוטב עצים כשלצדו לחם וכד מים ,והנה ,יום אחד אחרי שהוא חטב את העצים הוא נרדם תחת עץ
מייארניק שליט"א רצה לומר ,ויש להוסיף כאן דבר נפלא שדיברתי עליו אח"כ עם הבה"ח שמחה אחד מרוב עייפותו וכמאמר הכתוב (קהלת)" :מתוקה שנת העובד אם מעט ואם הרבה יאכל והשובע
משה יחיאל ראו בן לנט שיחי' מה שביאר במדרש הנ"ל הרה"ק ה"מי השילוח" מאיזביצה זיע"א לעשיר איינו מניח לו לישון" [בדרך אגב אמר לי לפני שנים רבות ר' טוביה שינין ז"ל שהיה בצעירותו
[גאון וצדיק נשגב – זכיתי להיות על ציונו הקדוש בבית העלמין העתיק בעיר איזביצה שבפולין בעצם חניך ישיבת נובהרדוק שביארו שם פסוק זה על דרך המוסר :מן הראוי היה ששנת העובד תהיה
יום ההילולא שלו ז' טבת תשפ"ה והיו שם כמאה איש מלבד המשלחת שלנו והיה שם התעוררות מתוקה שהרי הוא עבד כל היום קשה ,אך מה מפריע לו לישון? "השובע לעשיר"! והיינו" :למה לעשיר
גדולה] שגוי אין לו קדושה בחפציו וממילא כשנפל החפץ שלו ס"ס לידי ישראל שבורר ממנו ניצוצות יש יותר"? ולפי"ז הביאור הוא שכל הפסוק מדבר על העובד ,והיינו" :והשובע לעשיר איננו מניח לו
הקדושה והוא מחזיר אותו חזרה לגוי הרי שה' לא יאבה לסלוח לו על זה שאין לזה תקנה ,אמנם, לישון" – היינו לעובד! ואם מדברים על כסף אני יוסיף כאן דבר נפלא שדיברתי היום עם רה"י הגאון
במקום קידוש ה' וכמו שמספרים לנו חז"ל על התנא הקדוש שמעון בן שטח שהחזיר לגוי את ר' בנימין דרייפוס שליט"א ששמעתי פעם מהגה"צ ר' מאיר טוביה פולק שליט"א בביאור דברי
השרשרת שהייתה על החמור ונעשה קידוש ה' ,ממילא נעשה ע"י המצווה הגדולה הזאת גופא של המשנה (אבות ו') במעשה דר' יוסי בן קסמא שאמר לאיש שביקש ממנו לבוא עמו למקומו שאפילו
הקידוש ה' בירור הניצוצות ,והבן ,ויש להוסיף כאן עוד דבר חידוש על השיעור כללי הקודם של שבוע הוא נותן לו כל כסף וזהב שבעולם אינו דר אלא במקום תורה! = "שכן אמר דוד מלך ישראל טוב לי
שעבר שעסק בעניין מה עובר מי שלא משיב אבדה ,וכיון שדיברתי עליו באריכות השבוע עם הבה"ח תורת פיך מאלפי זהב וכסף" ,וצריך להבין :מדוע הוסיף כאן התנא" :שכן אמר דוד מלך ישראל"
אייזיקסון שיחי' נאמר אותו :דעת הרמב"ן היא (שם בסוגי') שמי שלא מחזיר אבדה מבטל לאו של שהוא לשון לא מצוי? וביאר :אברך מישיבת מיר שהולך כל בוקר עם סנדויץ' לכולל כלום יודע הוא מה
"השב תשיבם" ,אמנם ,על הלאו של" :לא תוכל להתעלם" אינו עובר אלא א"כ כבש עיניו ולא ראהו, זה כסף וזהב? ולכן אמר לו ר' יוסי שדוד מלך ישראל הוא זה שאמר את זה והוא היה מלך ולכן מודגש
בדווקא ,וכן הוא מביא את דברי רש"י שסובר ג"כ כן לשיטתו ,והוא כותב שכל מי שמבאר אחרת זה גם" :מלך ישראל"! והוא אמר" :טוב לי וכו' ,והבן ,והוא מהעניין הנ"ל כי מי שמעניין אותו תורה לא
טעות ,עיי"ש ,אמנם דעת הרמב"ם (הל' אבדה) שכל מי שלא משיב אבדה עובר גם על" :לא תוכל אכפת לו שיש לשני כסף ואין לו קנאה וכמו שכתב רבינו המהרש"א זיע"א (ב"ב פ' לא יחפור) על
להתעלם" ,כי הוא הבין שהתעלמות אינה דווקא להתעלם ולכבוש את העיניים בעת המציאה אלא דברי הגמרא (שם)" :קנאת סופרים תרבה חכמה" – "סופרים מדרגתם פחותה מן החכמים כי לא
עצם זה שהוא לא מחזיר זה התעלמות ,ויש בזה הרב אריכות ואכמ"ל. תמצא הקנאה בחכמים" ,ואי"ז סותר למה שכתב המהרש"א על דברי הגמרא ב"ב (י' ,):פסחים
(נ'" :).אשרי מי שבא לכאן ותלמודו בידו" – "לפי שעיקר הלימוד והנעשה בו רושם הוא הבא מכתיבת
גמרא בבא מציעא – איך נעשית שכירות האמנים ,ומהו החיוב או הפטור שלהם כשלא באו. ג. יד ולכן נקראו החכמים סופרים"? דהתם מיירי בסופרים כגון :עזרא הסופר ע"ה וכדו' ,והתם במלמדי
השבוע דיבר מורנו הגאון ר' שמואל הלוי רוטמן שליט"א על הסוגיה בבא מציעא (ע"ו ):שהתחיל תינוקות ,עיי"ש] ,והנה ,בחלומו מגיע אליו מלאך מן השמים ואומר לו" :משאלה אחת שתבקש כעת
כבר לעסוק בה בשבוע שעבר וכפי שהבאתי מדבריו ,וזה עוסק הכל על עניין שכירת האומנין ,וכשם תתגשם"! מיד הוא ביקש ואמר" :כל מה שאני ייגע בו שיתהפך לזהב"! ולפתע הוא רואה את עצמו
הפרק" :השוכר את האומנין" ,ונביא יסוד מדבריו שעסקו בגדר עניין שכירות האומנין ובחיוב או בחלום תחת העץ והוא נוגע בעצים שחטב באותו היום ולמרבה הפלא הם נהפכו לזהב! והוא שמח
בפטור שלהם כשלא באו בסוף :רש"י אומר (ע"ו ):על דברי הגמרא (שם) שאם אדם שכר אומנין שמחה גדולה שמעתה הוא יהיה עשיר מופלג! ולפתע הוא היה רעב מה הוא עשה? נטל את ככר הלחם
והוא ביטל אותם אין להם עליו אלא תרעומת ,והיינו שהוא יכול לומר להם שילכו לחפש עבודה שהביא מן הבית וטרם הגישו אל פיו נהפך הככר לככר זהב קשה! ואח"כ הוא רצה לשתות ותכף
אחרת ואינו חייב להם כלום ,שזה משום שהוא דיבר איתם" :דברים בעלמא" ,והיינו שזה היה רק כשהוא נגע במים נהפכו המים לזהב ולא יכול היה להגישם אל פיו! ומיד הוא התפלל ואמר" :אוי
דיבור שהוא ביקש מהם לבוא ולעבוד ולא יותר ,ותוס' (שם) פירשו שהעניין שהם פטורים דזה ריבונו של עולם! קח ממני את הברכה הזאת"! ומחמת צעקתו התעורר ומאז התחיל לשמוח בחלקו!
"גרמי" ,והיינו שהוא לא גרם להם הפסד זמן בידיים שהרי הם יכולים לחפש להם עבודה אחרת, זה דוגמה למשל של רבינו שהיה מכניס יראת שמים במשליו הנפלאים! יש לציין שרבינו המהרש"א
וכנ"ל ,ולכאורה מתי חייבים? ומה נקרא לא" :גרמי"? הביא על זה הרב מדברי רבינו תם שהביאו (ב"ב כ"ה בחידושי אגדות בד"ה "לא") כתב בדיוק מעשה זה וז"ל" :יש לפרש מאשר שמעתי דרך
בתוס' (מ"ח ).שאדם קונה את הפועל לשכירות באופן זה שהוא מושך את כליו ,והיינו אם הוא צחות בקרא אוהב כסף לא ישבע כסף כי היה איש אחד אוהב כסף ביותר ובקש מהאל ית' שכל מה
הזמין סופר הוא נוטל את הקולמוס שלו ,ואם הוא שוכר ספר הוא ייקח את הזוג שלו ,והיינו שיגע בו הוא בידו יהיה נעשה כסף והקב"ה מלא שאלתו והנה הוא כשהוא בא לאכול לחם נגע בו ידו
המספריים ,וי"א שהוא צריך גם לבוא בעצמו ,והיינו שגם יבוא בעל המלאכה וגם כליו ,ובכך הם ונעשה כסף ולא היה לו מה לאכול וזה שכתוב לא ישבע כסף" ,עכ"ל ,זיע"א.
יהיו חייבים או מדין קניין והיינו שהם קנו עצמם אליו למלאכה זו ,או מדין ערב והיינו שהם לקחו כמו"כ היום י"ג אלול חל היארצייט של הצדיק הנסתר ר' אברהם יחיאל פיש זיע"א (נפטר בשנת
ערבות על המלאכה וכמו ערב המתחייב על ההלוואה ,ויש עוד הרבה להאריך בזה. תשנ"ח – לפני 28שנה) ,היה קדוש וטהור והיה פועל ישועות והסתיר את עצמו הרבה ,הוא נפטר
ש"ס כללי – "יחיד ורבים הלכה כרבים" – גזירת הכתוב או סברא ,או שניהם. ד. בערב שבת וציווה תמיד לטמון אותו בבית העלמין העתיק בעיר צפת ,וכן עשו אף שהיה הזמן קצר,
שלשם נסעתי עם מורנו רה"י הגאון ר' אהרן וינר שליט"א לחתונת ידידינו הבה"ח צבי מזרחי והרגישו שהיה להם קפיצת הדרך ,ציווה לומר על ציונו את הפזמון" :רחם בחסדך" – "יבנה
שיחי' בעיר מודיעין ודיברנו בדרך על עניין הכלל" :יחיד ורבים הלכה כרבים" ,כיון שאמרתי אותו המקדש" ולבקש בקשה ו יראו ישועות ,וכן עשיתי בציונו פעמים רבות וראיתי ישועות ,היה לו עניין
אחרי תפילת הדרך ,והטעם לזה כי כן נהג רבינו הגר"א זיע"א כי בר"ת של זה שזה" :יוה"כ" יש שם גדול בסעודת מלווה מלכה אותה היה עושה עם נרות וסעודה גדולה ברוב עם ,זיע"א.
המסוגל לשמירה ,ועוד טעם אמרו לזה כי קיימ"ל" :רוב דרכים בחזקת סכנה" ודעת ר' מאיר בש"ס כעת נעסוק בפלפול ,אגדות והלכות בעז"ה:
היא שחיישינן למיעוטא ,וא"כ איך אנחנו יוצאים לדרך? אלא שסומכים על רבנן שהולכים אחר רוב א .גמרא יומא -מזוזה בלשכת פרהדרין ,מזוזה בסוכה ,מזוזה בבית הכנסת ,מזוזה בבית
בני אדם ,ולכן אומרים" :יחיד ורבים הלכה כרבים" ,ושאל חתנו של רה"י הרב שבתי שטוב שיחי': השותפין ,מזוזה בבית אישה.
ניתן להאזין לשיעור זה ולשיעורים קודמים דרך 'קול הלשון' במספר ישיר ,073-371-8679 :כמו כן ניתן להירשם לקבלת התראה (צינתוק) כשמתחיל שידור חי -הקישו #ואח"כ 2
הוא לעשות כמו שאני עש יתי בעת שטסתי שעליתי על המטוס בבוקר בעת שהייתה הזריחה כאן והנחנו האם זה כלל או שזה מסברא? ואמר רה"י שליט"א :פשטות אמרי' כלל זה משום גזירת הכתוב שכתוב:
תפילין ובמדינה השנייה הנחנו ביום למחרת ,וזה רק דוגמה וכוונתי היא שיש לו לסדר את השעות ,וממילא "אחרי רבים להטות" ,ושמעתי פעם ממורנו הגאון ר' שמואל הלוי רוטמן שליט"א שיש בזה ג"כ מן
גם בטיסה של 12שעות הוא יוכל להסתדר ,ב .הנוסע בספינה ואינו יודע לאיזה כיוון יש להתפלל מה יעשה? הסברא ,שאם הרבים אומרים כן זה מסתמא כך ,ונראה שיש גם גזירת הכתוב וגם סברא ,שהרי הכתוב
וה אם צריך לסובב את ארון הקודש לכיוון התפילה שהספינה אינה לכיוון מזרח? והשבתי :כתב השו"ע מדבר על בית דין וא"כ אין גזירת הכתוב שבכל דבר יהיה הדין כן ,וכאן מצטרפת הסברא שהיות ורוב
עפ"י המשנה (ברכות) שמי שלא יודע לאיזה כיוון מתפללים יכוון ליבו לאביו שבשמיים ויתפלל לאיזה כיוון דיינים חושבים משהו מסוים ,או שרוב חנויות יש בהם בשר כזה וכדו' ממילא אמרי' מסברא ועפ"י הכתוב
שהוא רוצה ,ואם אפשר להזיז את ההיכל בקלות שלא יהיה גבו אליו באופן שיודע הכיוון והספינה כל הזמן בבי"ד" :יחיד ורבים הלכה כרבים".
מסתובבת שפיר דמי ,ואם לאו אין זה מעכב ,ג .מה עושים במדינת אנטרקטיקה שיכול להיות שם חדשים פרשת כי תבוא -חודש אלול וימי הדין – תשובה באחדות ובשמחה. ה.
שלמים לילה? והשבתי :ראיתי פעם באיזה ספר שלכן אין שם התיישבות יהודית כיון שקשה לכוון שם את השבוע דיבר מורנו רה"י הגאון ר' אהרן וינר שליט"א בוועד השבועי על העניין של ימי אלול והביא את הפסוק
זמני המצוות והזריחה והשקיעה וכדו' ,אמנם הוא טוען שיש שם ח ב"ד והיום זה יותר קל כי יש לוח ויודעים בפרשה הבאה (כי תבוא)" :ושמחת בכל הטוב" ,וכן מה שמובא בתחילת הפרשה (שם)" :עשיתי ככל אשר
מתי הוא יום ומתי הוא לילה ,בשונה מטיסה שזה משתנה כל הזמן וק"ו בחללית ,ואכמ"ל. ציויתני" ,ופרש"י" :שמחתי ושמחתי את אחרים" ,שעיקר התשובה היא מתוך שמחה ואחדות והיינו שהאדם
טז .הל' ברכת שהחיינו על טלית קטן. עושה תשובה בשמחה ומשמח ג"כ את האחרים הוא נהיה איש של ציבור והדין של ציבור הוא דין אחר לגמרי!
עוד שאל אותי השבוע ידידי הבה"ח אלישע רוטשטיין שיחי' מבחירי ישיבת "עטרת ישראל" השבוע: והוא הביא משו"ת "עונג יום טוב" שכותב שם בדרשות לראש השנה שיש דין מיוחד לציבור ויש דין ליחיד,
האם מברכים ברכת שהחיינו על טלית קטן חדש? והשבתיו :כת בספר "שונה הלכות" הל' שהחיינו וכ"כ והוא מגדיר את זה שהציבור עוברים ביחד ,והרב שליט"א הביא לזה משל כמו אנשים שיש להם כסף וכדו'
בספר "תשובות והנהגות" שעל טלית קטן אין מברכים שהחיינו כי אין בה כל כך שמחה בבגד ,ומצוות לאו שאין הם צריכים להמתין בשדה תעופה לכל התור הגדול אלא מעבירים אותם וי ,אי ,פי ,וכן הוא כוח של ציבור
ליהנות ניתנו ,אמנם על טלית גדול מברכים ,ולכן נראה שגם אם הוא שמח מאוד אמרי' בזה :ספק ברכות שכולם ביחד מעבירים אותם מהר את הדין ואדם שמשמח את האחרים הוא נחשב כציבור כי כולם צריכים לו.
להקל ,ולא יברך ,ואם רוצה מאוד לברך יברך על פרי חדש וכדו' ויפטור את הציצית. יאוש באבדה ויאוש מעצמו. ו.
הל' סוכה – לא נעים לו לישון בסוכה האם הוי בכלל פטור מצטער? יז. לומדים בישיבה כעת מסכת בבא מציעא ומדברים על העניין של "יאוש שלא מדעת" ודיברתי השבוע עם
עוד מעט חג הסוכות ושאל אותי השבוע בהיותי בעיר מודיעין ידידי הבה"ח חיים פוקס שיחי' :אדם שנוסע רה"י רה"י הגאון ר' אהרן וינר שליט"א ועם מורנו הגאון ר' דוד שמואל נובירט שליט"א שאחד הקשה:
לסוכות בחו"ל והיכן שהוא נמצא נוהגים האנשים שאוכלים ושותים בסוכה אך לא ישנים בה ,האם מותר לו הרי כתב הרה"ק ר' נחמן מברסלב זיע"א" :אין יאוש בעולם כלל" ,ומה אמרי' הכא שיש יאוש? ומבואר
לנסוע? והאם הבושה לישון לבד וכאילו הוא גדול מהם שזה לא נעים בכלל נקראת בכלל פטור מצטער? שיש שני סוגי יאוש :יש יאוש של האדם מחפץ מסוים שלו ,שעל זה מדברת הגמ' וזה מותר ,ומה הוא
והשבתיו :מדברי השו"ע והפוסקים (סי' תרל"ט) נראה שדין זה של מצטער נפקא לן מהפסוק" :בסוכות הביאור בזה? הוא לא נשבר כלל אלא יודע שהחפץ הזה לא יחזור אליו ,וזה שרי ,אמנם ,ר"נ דיבר שאדם
תשבו" – "תשבו כעין תדורו" ,ומשמע הגדר בזה שכל צער שהוא היה מניח את ביתו ויוצא ממילא גם מהסוכה מתייאש מעצמו וזה לא מצינו בש"ס כלל ,ואדרבה = "אין יאוש בעולם כלל" ,ואין לאדם להתייאש מעצמו
הוא פטור ,וא"כ אם מחמת כזו בושה הוא לא היה ישן בבית מארחו הוא פטור גם מן הסוכה בכזה צער ,ובפרט בשום פנים ואופן ,ובכל מצב שהוא נמצא הוא צריך לדעת שיכול להיות לו עלייה משם! ואמרתי להם מה
שהוא מקיים מצוות אכילה ושתיה ,וכמובן כזית ראשון{ ,ושינה בלילה הראשון אין היא מהתורה} ,ולא שמענו שמובא בספר "בעל שם טוב" על התורה (פ' כי תצא בעניין השבת אבדה) שאין לאדם להצטער כלל
שאסור לאדם לנסוע למקום כזה שלא יהיה לו סוכה לישון( ,אלא שאסור לאדם לבנות לכתחילה סוכתו במקום כשנאבדה לו אבדה ,כי זה רצון ה' יתברך ,ועד עכשיו הוא ברר את הניצוצות מחפץ זה וכעת נגזר שהשני
שיהיה לו צער כמש"כ הרמ"א (שם) ,ואולי זה תלוי במחלוקת הצל"ח וה"מנחת חינוך" (הל' קרבן פסח) האם יברור את הניצוצות ממנו ,וכן אם זה חזר אליו לאחר זמן הרי שבזמן זה שלא היה אצלו החפץ נגזר שהשני
מותר לאדם לברוח מן המצווה לפני זמן חיובה ,וכגון ללכת ל"דרך רחוקה" לפני יום ערב פסח ,עיי"ש.), יברור ממנו את הניצוצות ,וכן אם נשבר החפץ הרי שנגמרו ממנו ניצוצות הקדושה ואין מה לברור ממנו,
יח .הל' ברכות – שינוי מקום. ולכן לא יתעצב באדם כלל על אבדה או שבירת החפץ וכדו' ,וממילא מבואר טובא שהיאוש שמדובר כאן
עוד שאל אותי השבוע ידידי הבה"ח ידידיה קלעג'י שיחי' :אדם קנה עוגות באנג'ל ואכל שם קצת ואח"כ בסוגי' הוא שיודע שלא יחזור החפץ אליו ,אך אין זה יאוש שמתייאש מעצמו ח"ו.
הגיע לישיבה האם יש לו לברך שנית ברכה ראשונה? והשבתיו :מבואר בשו"ע ובמ"ב (סי' קע"ח ס"א הל' שבת – פעמון ספר תורה שמשמיע רעש. ז.
והלאה) שאם הוא כבר אכל כזית במקום הראשון שהיה בו של המוציא או מזונות אינו צריך לברך שנית הייתי בשבוע שעבר בחתונה של בת ידידי הרב מאיר פשקוס שיחי' [והייתי שם עד בחופה] באולמי "שירה
במקום השני ברכה ראשונה וימשיך לאכול ,ואף שלכתחילה יש לכוון מראש ,ואם אכל פחות מכזית שם יש חדשה" כאן בירושלים והגיע אלי ילד אחד ושאל אותי שאלה בהלכה :ידועה ההלכה (שו"ע ומ"ב סי'
לו לברך שנית ברכה ראשונה ,אמנם כשהמקומות ממש קרובים יש שכ תבו שלא יברך שנית גם כשלא אכל של"ח) שאין להשמיע קול בכלי שיר בשבת ,וא"כ איך מוציאים ספר תורה שיש עליו פעמונים הרי הוא
כזית (עי' בספר "מור וקציעה" שם והביאוהו כמה אחרונים). משמיע קול בשבת ע"י כלי שיר? והשבתיו :דנו בזה האחרונים ובאמת יש שכתבו שיש להוריד את הפעמונים
יט .הל' שבת – שנים מקרא רצוף. בערב שבת ,אמנם ,יש שכתבו להתיר והטעם לזה כי זה שבות מדרבנן "שמא יתקן כלי שיר" ,ובמקום של
עוד שאל אותי השבוע ידידי הבה"ח שמחה משה יחיאל ראובן הלוי לנט שיחי' :האם אפשר לומר שנים מצווה לא גזרו ,וכאן זה מצווה שמשמיע את הקול של הפעמונים לומר שמגיע התורה ויש לתת לה כבוד
מקרא ואחד תרגום רצוף ,היינו פרשה שלימה מקרא ועוד פעם מקרא ואח"כ תרגום שלם? והשבתיו :יש ב' ולקום ,ורמזו על זה הקדמונים את הפסוק (תצוה)" :ונשמע קולו בבאו אל הקדש" ,ולכן יש מתירים בדבר,
מנהגים שהביא המ"ב (סי' רפ"ה) לקריאת שנים מקרא :א .בשם רבינו האריז"ל זיע"א לקרוא ב' פעמים ולכו"ע כשזה הס"ת היחיד שיש להם מותר להוציא אותם ולקרוא בו ואף שהפעמונים ישמיעו רעש בוודאות
את הפסוק ואח"כ תרגום ,ב .בשם רבינו הגר"א זיע"א ("מעשה רב") לקרוא עד פרשה פתוחה וסתומה (ועי' כל הדעות בזה באריכות במ"ב סי' של"ח סק"ו שנחלקו בזה הט"ז והש"ך והמ"א ,וטעמיהם כנ"ל).
ואח"כ התרגום ,וכן ראיתי בעיני שנהג מרן הגרי"ש אליש יב זצוק"ל והיה עושה כן עם התפילין בכל יום קדימה בחביב בברכותיהם שוות ובאין ברכותיהן שוות. ח.
לאחר תפילת שחרית ,אמנם בספר "ערוך השולחן" (סי' רפ"ה) כתב שאפשר גם לומר את כל הפרשה עוד שאל אותי השבוע הרב משה גויטין שיחי' בהל' ברכות :ידועה ההלכה (שו"ע ומ"ב סי' רי"א ס"א
פעמיים רצוף ואח"כ תרגום ,ויש לי על זה כמה דיוקים מהמ"ב ,ואכמ"ל ,וכן אני נוהג ,וראיתי פעם מי וס"ב) שיש קדימה בברכות ,ודעת הרמב"ם (שם ס"ב) שחביב עליו קודם בכל גווני היינו גם שברכותיהן
שכותב שבכה"ג יאמר מקרא אחד שלם ואח"כ התרגום ואח"כ המקרא השני ,וכל אחד יעשה כמנהגו. שוות גם כשאין ברכותיהן שוות ,וכגון :אדם שרוצה לאכול בננה שחביבה עליו וברכתה אדמה (וכמו שכתב
הל' ראש השנה – "בכסא ליום חגנו" הזכרת מוסף של ר"ח בר"ה. כ. השו"ע (סי' ר"ג)" :על מואזיש מברך אדמה" והיינו בננה שגדלה על שיח) ורוצה ג"כ לאכול תפוח שברכתו
עוד שאלו אותי השבוע הבה"ח נפלתי מינץ שיחי' והבה"ח אריאל פיאזקוב שיחי' :היכן מזכירים מוסף העץ אך הוא פחות חביב עליו מה למעשה יעשה? ולמעשה יוצא שם מדברי השו"ע (ס"א בי"א – ועיי"ש
של ר"ח בר"ה? והשבתים :מובא בחז"ל על הפסוק (תהילים)" :בכסא ליום חגנו" שמסתירים בר"ה את במ"ב שהלכה כמותו) שבברכותיהם שוות יש להקדים את החביב עליו והיינו אם יש לו רימון ותאנה ואוהב
ר"ח ,אך עכ"פ הקריבו בו מוסף של ר"ח ,ואנחנו מזכירים אותו במוסף של ר"ה בסתר ואומרים" :ואת יותר את התאנה יקדים את התאנה ,אמנם באין ברכותיהן שוות וכדוגמה הנ"ל הרי שזה מחלוקת הפוסקים
מוספי יום הזכרון הזה" ,ואף שבכל החגים אומרים כן ,בכל החגים מפרטים את הקרבן ובר"ה לא ,והביא (ועי' בשעה"צ על ס"ב מש"כ בזה מהמ"א ועוד ונשאר בצ"ע) ולכן טוב יעשה אם יברך לפי סדר הברכות
המ"ב נידון גדול במי ששכח ואמר" :מוסף" ,אם חוזר או לא ,עיי"ש ,ושאלתי על זה חידה :איך יתכן באופן שאין לו התנגדות למין השני ,ואם בירך על החביב גם באופן שאין ברכותיהן שוות יש לו על מי
שאדם שכח אות אחת במוסף של ר"ה שהוא הגדול ביותר בשנה ויצטרך לחזור על הכול?. לסמוך ,עיי"ש ,וסדר הברכות הוא בר"ת" :המגע אש" והיינו :המוציא ,מזונות ,גפן ,עץ ,אדמה ,שהכל.
כא .הל' בית הכנסת – עשיית חתונה בבית הכנסת. הל' סליחות – אמירת סליחות לבן אשכנז עם בני ספרד המתחילים לומר סליחות בר"ח ט.
עוד שאל השבוע ידידינו הגאון ר' גמליאל הכהן רבינוביץ שליט"א בעל "גם אני אודך" ועוד במכתב [דרך אלול האם יש בעיה בדבר?
ידידנו היקר מזכה הרבים ר' אלנתן אלוני שיחי'] :בית כנסת שעושה שיפוצים באולם והזמינו שם חתונה עוד שאל אותי השבוע הבה"ח דנדרוביץ שיחי' :האם יש טעם לפגם לומר סליחות עם בני ספרד הנוהגים
מכבר האם מותר לעשותה בבית הכנסת? והשבתי במכתב :מבואר בשו"ע ובמ"ב (סי' קנ"א) שלדבר מצווה לומר סליחות מר"ח אלול ,או שיש להתחיל בשבוע שלפני ר"ה כמנהג אבותיו? והשבתי :אין בכך כל פגם,
התירו לעשות בבית הכנסת סעודה וכגון סעודת עיבור החודש דר"ה ,ובפרט שבתי כנסיות של היום ברובם שהרי אין בז ה" :בל תוסיף" ,וכן אינו פוגע בזה במנהג אבותיו שהרי הוא אומר גם את הסליחות שנהגו
הם על תנאי ,וטוב שיכסו את ארון הקודש ,והנשים תהיינה בעזרת הנשים ,ואם אי אפשר טוב שיהיו אבותיו בעתם ובזמנם ,ואין בכך כל חשש ,והלילה מתקיימים סליחות של בני ספרד בבעלזא כאן בירושלים
הגברים בצד ההיכל והנשים אחרי המחיצה לא בצד ההיכל. בראשות האדמו"ר שליט"א והגר"י יוסף והגרי"ד גרוסמן שליט"א ,וכן אני אמרתי עימם ב"כותל
כב .הל' זימון – שלשה שאכלו וברכו והלכו. ה מערבי ,במוצ"ש ,וכן כאן במניין בישיבה אמרתי כמה פעמים ותקעתי להם בשופר.
עוד שאל אותי השבוע הרב אלחנן עוזר ברגר שיחי' :אכלו ג' אנשים יחד ושניים הלכו ונשאר השלישי מה הוא הל' תפילה – אמירת ברכות ק"ש לאחר זמן תפילה עד חצות. י.
יעשה הרי הוא התחייב בזימון? והשבתי :אין מה לעשות ,ואונס רחמנא פטריה ויברך ברכת המזון לבדו. עוד שאל אותי השבוע הבה"ח אליסף מרדכי שיחי' :ידוע מה שכתבו הפוסקים שאין לומר ברכות ק"ש
כג .הל' מקווה – טבילה כששואבים את המים. לאחר סוף זמן תפילה ,והמ"ב הביא בשם אחרונים עפ"י הרמב"ם שבנאנס אפשר להקל לומר אותם עד
אתמול הלכתי כאן בבית וגן למקווה וטבלתי ותיכף שסיימתי הגיע הערל לרוקן את המים והתחננו לו איש חצות ,ויש היון מניינים שלמים שמתחילים לאחר זמן תפילה וכתוב במודעה :שחרית מנין ד' – 11:00וכי
אחד שרצה לטבול ואיש אלד שרצה לטבול רשת שימתין והוא לא הסכים ,ושאלוני :אם אפשר לטבול זה נקרא אנוסים? והשבתיו :וודאי שלכתחילה יש לנהוג כדעת רוב הפוסקים ולא לומר את ברכות ק"ש מי
בכה"ג שהמים נשאבים לחוץ? והשבתי :טבילת כלים שהיא מן התורה פשיטא שאי אפשר שהרי המים שעושה כן לכתחילה ,אמנם לפני שנים רבות שאלתי את שאלותו למו"ר מרן הגאון ר' עזריאל אויערבאך
זוחלין ,וטבילת גברא שאינה מן התורה אפשר כל עוד יש מ' סאה ,ואם רוצה לדקדק ילך למקווה מלא. שליט"א והוא ענה לי בזה הלשון" :הם אנוסים ביצרם"! והיינו שהיצר אומר להם לקום מאוחר ,והוא אמר
ייתן ה' שנזכה לכל הברכות ברוחניות ובגשמיות ,כתיבה וחתימה טובה! "ישועות מקיפות" לכלל ולפרט, את זה לדון לכף זכות ,אך סבירא ליה שאין לעשות כן לכתחילה וכנ"ל.
אמן! יא .הל' מזוזה – מזוזה בא"י ובחו"ל.
הגאון ר' אברהם חיים עדס שליט"א מח"ס ספרים ידועים ומו"ץ ברכני בחמימות רבה ובמאור פנים ביום עוד שאל אותי השבוע הבה"ח בנימין שרגא פלאם שיחי' :בנו כאן חדרים חדשים והשאלה היא :א .האם
ה' י"ד אלול תשפ"ו. הם חייבים במזוזה? ב .האם זה שישנים שם רק בצהריים פוטר ממזוזה? והשבתי :פשוט הדבר שחייבים
הוספה לגיליון זה מהגאון הגדול ר' יהודה פישר שליט"א חבר בד"ץ העדה"ח שאמר לי ביום ו' ט"ו אלול במזוזה ,וכדאיתא בגמרא פסחים (ד')" :מזוזה חובת הדר" ,ואם דר שם ואוכל ושותה וישן הרי שהבית
תשפ"ו: חייב במזוזה ,וכתב המג"א (הביאו המ"ב) שכל מה שאומרים שבחו"ל עד שלשים יום פטור השוכר ממזוזה,
זה דווקא בחו"ל כיון שלא שייך שם קביעות לישראל שהרי כולם משתוקקים בגאולה לעלות לא"י ועד ל'
בעניין סליחות פשיטא שאשכנזי יכול לומר עם בני ספרד לפני הזמן שאומרים בני אשכנז שהרי זה כמו יום לא מקרי קביעות ,אמנם בא"י חייב במזוזה מיד ,ולא מצאנו שו ם חילוק בין שנת לילה לשנת יום לעניין
תהילים ותחנונים ,ומה הוא עושה? הוא מבקש סליחה! ומה הבעיה! גוט שאבע'ס! בשורות טובות! מזוזה ,וכל שדר שם ואוכל ושותה וישן ומשתמש שם בקביעות חייב במזוזה ,ומה שמוסיף הבה"ח יעקב
הוספה לגיליון זה מכ"ק האדמו"ר מראדזין שליט"א מבית וגן שאמר לי בליל ש"ק כי תבוא תשפ"ו: יוסף דורפמן שיחי' :לכאורה יש לומר שדירת נופש וכדו' זה גם לא נקרא קביעות? אמנם כאן אין הדבר כן
בעניין הסליחות הנ"ל פשיטא שמותר לומר עם בני ספרד ,והרי גם לבני אשכנז אין ימים קבועים שיש אלא זה דירת קבע שלהם שהרי הם באים לשם בכל יום ,וכן המג"א לא חילק בזה כלל אלא שבא"י השוכר
שנים שיש יותר ימים ויש שנים שיש פחות [כמו השנה תשפ"ז] ואין בזה שום בעיה. שעליו חובת המזוזה חייב במזוזה מיד ,וכבר הבאתי קודם דברי הגמרא ביצה (י"א" :):וכי הני לא בעו חיי"
הגאון ר' בן ציון בורדיאנסקי ש ליט"א מר"י "קול תורה" ברכני ביום א' י"ז אלול תשפ"ו במאור פנים. ורואים מכאן את גודל עניין המזוזה לחיים טובים ולשמירה.
הוספות לגיליון הקודם ( )377ממורנו הגאון ר' שמואל הלוי רוטמן שליט"א שאמר לי ביום א' י"ז אלול הל' שבת – הדלקת נר שבת וטלטול הגפרור לאחר ההדלקה. יב.
תשפ"ו :הדברים נפלאים ביותר! ויש לי להוסיף: הייתי בליל ש"ק הקודמת אצל כ"ק האדמו"ר מראדזין שליט"א מבית וגן ודיברו שם על ענין הדלקת נרות
א .בעניין הרה"ק ר' דוד מלעלוב זיע"א ואהבת ישראל שלו – מובא ב"דגלנו" מאמר של ר' משה שבת שידוע שמתי שהאישה מדליקה את הנרות הרי שהיא מקבלת שבת ,וממילא יש נידון מה לעשות עם
שיינפלד ז"ל שבתוכו הוא כותב" :יודעני מה שאמר ר' דוד מלעלוב שה' אוהב את הרשע שבישראל הגפרור ,ולבני ספרד אין שאלה שהרי מנהגם הוא כהשו"ע שמברכים ואח"כ מדליקים ,ומבואר בפוסקים
יותר מאשר שאנחנו אוהבים את הצדיק הגדול ביותר"! שכל עוד נמצא הגפרור ביד מותר להניחו באיזה מקום שירצו או לזרקו על הארץ ,אמנם לבני אשכנז הנוהגים
ב .בעניין הקריעה לאישה ב"כותל המערבי" בבית הכיסא – יש לציין לביה"ל (הל' תקיעת שופר) כהרמ"א שקודם מדליקים ואח"כ מכסים את העיניים ומברכים הרי שאי אפשר להחזיק את הגפרור כי
שדן על מצוות בבית הכיסא ונשאר בצ"ע. צריכים לכסות את העיניים ,ואם ילכו רחוק הוי הפסק ,ונראה שהמנהג הוא שמדליקים ואז מניחים את
ג .בעניין שילוח הקן – יש להקשות ממה שדן המ"ב גבי שופר של ע"ז שמשמע ממנו שצריך להתכוון הגפרור ועדיף שיהיה במקום קרוב כגון שיש איזה מגרה למטה וכדו' ואז מכסים את העיניים ומברכים וגם
לא לזכות בו אף שאין מה לעשות עמו מלבד תקיעה ,עיי"ש. אם האישה הולכת למקום קרוב להניחו גם לא הוי הפסק כל עוד לא הפסיקה בדיבור ובפרט שהוי לצורך.
ד .בעניין הפסק לפני המוציא – יש לציין שעיקר הקפידא היא שלא יסיח דעת ,ולכן לצורך הסעודה הל' שבת – עשיית הבדלה כמה פעמים להוציא אחרים. יג.
מותר לדבר או להפסיק. למדתי השבוע עם החברותות הבה"ח אליסף מרדכי שיחי' והבה"ח ניסן אשורי שיחי' הל' הבדלה ולמדנו
כ"ק האדמו"ר מויז'ניץ מונסי שליט"א ברכני בחמימות רבה ובלחיצת יד כאן בירושלים אור ליום ב' ח"י שאפשר לעשות הבדלה כמה פעמים להוציא אחרים שעדיין לא יצאו י"ח ,שהרי כולם בכלל הערבות ,ואי"ז
אלול תשפ"ו ואמר: דומה לאוכל דבר מאכל והשני לא אוכל שאין הוא יכול לברך לו שהרי הוא לא נהנה ואין זה שייך לערבות,
"א'גוט גיבנעט'ש יאהר! כתיבה וחתימה טובה"! וכלשון הגמרא ברכות" :לא ליתהני ולא לבריך" ,וכן אני נוהג שנים רבות ,והנה ,השבוע דיברתי עם רה"י
כ"ק האדמו"ר מפינסק קרלין שליט"א ברכני בחמימות רבה ובלחיצת יד אור ליום ג' י"ט אלול תשפ"ו. הגאון ר' שמחה נובירט שליט"א והוא אומר שוודאי שאפשר להוציא וכנ"ל אך כשההבדלות סמוכים זה
כ"ק האדמו"ר מדושינסקי שליט"א ברכניי בלחיצת יד אור ליום ג' י"ט אלול תשפ"ו בברכת השנים. לזה יש בעיה עם ברכת "הגפן" ,ואם אומר "על הגפן" בין כל אחד ואחד הרי שגורם לברכה שאינה צריכה,
כ"ק האדמו"ר מראחמיסטריווקא שליט"א ברכני אור ליום ג' י"ט אלול תשפ"ו בחמימות רבה ובלחיצת (אלא א"כ לא ידע שעתיד לעשות עוד פעם) ,והעצה לזה לתת להם לשתות מעט ואז שפיר מברך "הגפן" עוד
יד בברכת השנים. פעם להוציא אחרים.
כ"ק האדמו"ר מזוועהיל שליט"א מביתר ברכי בחמימות רבה ובלחיצת יד ובמאור פנים ואמר: הל' שבת -בשמים להבדלה ועניין ההדס. יד.
"א'גוט גיבענטש יאהר! כתיבה וחתימה טובה"! עוד למדתי עם החברותות הנ"ל שיחי' עניין הבשמים של הבדלה ולמדנו מה שכתב השו"ע שטוב לקחת
כ"ק האדמו"ר מצאנז שליט" א מנתניה ברכני אור ליום ד' כ' אלול בלחיצת יד ובמאור פנים כאן בירושלים הדס להבדלה שהרי קיימ"ל" :הואיל ואיתעביד ביה חדא מצווה ליתעביד ביה מצווה אחרינא" ,וכתב המ"ב
ואמר" :א'גוט גיבענטש יאהר! כתיבה וחתימה טובה"! שזה שייך דווקא בהדס שהיה בד' מינים ,אמנם ,הוא מביא שם שי"א שיש עניין באופן כללי בהדס ורמז לזה
זקן האדמורי"ם בירושלים כ"ק האדמו"ר ממשכנות הרועים שליט"א ברכני אור ליום ד' כ' אלול תשפ"ו מה שאמר הכתוב (ישעיה)" :תחת הנעצוץ יעלה ברוש ותחת הסרפד יעלה הדס" וסמיך ליה" :כל שומר
במאור פנים בברכת השנים. שבת מחללו" ,ואמרתי בזה רמז נפלא בס"ד :הרי הבשמים הם להבדלה המבדילה בין קודש לחול ,וא"כ זה
לעי"נ הגאון ר' חיים הררי זצוק"ל מרביץ תורה מב"ב נלב"ע ערש"ק כי תבוא תשפ"ו ,ת.נ.צ.ב.ה. נרמז בפסוק נפלא" :יעלה הדס" – "שומר שבת מחללו" היינו שהוא המבדיל בין שמירת השבת לחול הרמוז
לעי"נ כ"ק האדמו"ר מביאלה אוסטרובה זצוק"ל ,נלב"ע י"ח אלול תשפ"ו ,הכרתיו היטב והיה אדם גדול במילה" :מחללו" ,והיינו בין שבת לחילולה ,והבן ,מביא שם המ"ב שרבינו אפרים היה מנהגו שהיה לו כלי
בתורה ,זיע"א. מיוחד ובו בשמים להבדלה והטעם לזה כי הוא חשש שבשמים רגילים לתבלין וכדו' אינם ראויים להבדלה
הגיליון נודב ע"י ידידנו היקר ר' אבר הם לוי שיחי' לעי"נ אביו אסלן יהודה בן מלכה ואברהם ז"ל ,אמו שלא נועדו לזה ,עוד הוא מביא שנוהגים בכל ישראל לייחד כלי מיוחד לבשמים וקוראים לו" :הדס" על שם
רג'ינה בת רוחמה ומנשה ע"ה ,אחיו חיים ,משה (מוי'ס) ,יצחק בני רגינה ז"ל ,אחיותיו מלכה ואסתר המנהג הנ"ל להניח בבשמים הדסים.
בנות רג'ינה ע"ה ,אחיינו הד"ר יונתן לוי ז"ל בן רות ורפאל שיחי' ,ת.נ.צ.ב.ה. טו .הל' הל' שונות לנוסע – תפילין במטוס ,תפילה בספינה ועוד.
הגיליון נודב ע"י ידידנו היק ר ר' שמחה גבריאל גולדמן שיחי' לעי"נ אביו ר' יחיאל מיכל ב"ר מרדכי עוד שאל אותי השבוע ידידי הרב אברהם לוי שיחי' שאלות שונות בעניין הנוסע במטוס או בספינה :א.
שרגא זצ"ל ,נלב"ע ט' אלול ,ת.נ.צ.ב.ה. הנוסע במטוס מתי יניח תפילין? והשבתי :יש לו להניח תפילין בשעה שהוא רואה שיש אור ,והטוב ביותר
לתגובות ושאלות למורנו שליט"א ,ולהרשמה לרשימת התפוצהdivreymeir@gmail.com :
