gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

השיעור השבועי - רבי מאיר סנדר · Hashier Hashuvie - R Meir Sander — ניצבים וילך (2026-08-31)

מוציא לאור: השיעור השבועי - רבי מאיר סנדר · Hashier Hashuvie - R Meir Sander

שבוע: ניצבים וילך (2026-08-31)

השיעור השבועי - רבי מאיר סנדר · Hashier Hashuvie - R Meir Sander — ניצבים וילך (2026-08-31)

פתח את ה-PDF הורדה

‫בס"ד‬ ‫שיעור בהל' סליחות‪ ,‬ר"ה [א']‪ ,‬סוכות [א']‪ ,‬ברכות‪ ,‬שבת‪ ,‬תפילה‪ ,‬מזוזה‪ ,‬ביהכנ"ס‪ ,‬זימון‪ ,‬מקווה‪ ,‬פ' כי תבוא ועוד נמסר ביום ד' י"ג אלול תשפ"ו – גיליון ‪378‬‬ ‫אתמול למדתי עם הבה"ח רפאל גוזלן שיחי' גמרא יומא והסוגיה שם (י"א‪ ):‬עוסקת בעניין מזוזה‬ ‫פתיחה‪:‬‬ ‫וזה מתחיל מדברי המשנה (ב'‪" :).‬שבעת ימים קודם יום הכפורים מפרשין כהן גדול מביתו ללשכת‬ ‫ביום י"ב אלול חל היארצייט של הרה"ק ר' שמחה בונם ב"ר צבי הירש זיע"א מפשיסחא בעל "קול‬ ‫פרהדרין וכו'‪ ,‬והגמרא דנה האם לשכת פרהדרין כיון שהכהן גדול נמצא שם כל שבעת הימים וזה‬ ‫שמחה" ועוד (נפטר בשנת תקפ"ז – לפני ‪ 199‬שנה)‪ ,‬היה מגדולי צדיקי הדורות‪ ,‬היה רבי לרבבות‪,‬‬ ‫נקרא בית‪ ,‬חייבת במזוזה או פטורה ממזוזה? ולמעשה אומרת הגמרא למסקנה שהיא פטורה ממזוזה‬ ‫הוא היה בתחילת דרכו סוחר והיה מסחרו בעיר דאנציג שהיא עיר ראשית בגרמניה וכיון שהיו שם‬ ‫כיון שבית המקדש בכל השנה פטור מזוזה משום קדושתו‪ ,‬עיי"ש‪ ,‬והגמרא דנה ממילא גם על סוכה‬ ‫הרבה יהודים סוחרים היו גם כאלו שהמסחר העביר אותם על דעת קונם והוא היה פועל בתחבולות‬ ‫שהרי סוכה נמצאים בה ג"כ רק שבעה ימים‪ ,‬והשאלה היא‪ :‬האם בגלל ששבעת הימים האלו נמצאים‬ ‫להחזירם בתשובה‪ ,‬ורבים השיב מעוון‪ ,‬מסופר עליו שפעם הוא שמע על סוחר אחד גדול שנמצא בעיר‬ ‫שם בקביעות היא חייבת במזוזה או לא? ולמעשה‪ :‬סוכה פטורה ממזוזה כידוע לכל כי אמרי' כרבנן‬ ‫והוא אוהב מאוד לשחק שחמט והוא נמצא במלון שם‪ ,‬רבינו הלך למלון הזה ושכר שם חדר ליד אותו‬ ‫(דלא כר' יהודה – שמובא שם ובעוד מקומות)‪" :‬סוכה דירת ארעי בעינן"‪ ,‬והגמרא אחרי זה דנה‪ :‬מה‬ ‫יהודי והיה משחק עמו שחמט והוא מאוד התפעל מחכמתו הרבה ודרך המשחק הוא החזיר אותו‬ ‫יהיה הדין לגבי מזוזה בבית הכנסת‪ ,‬או בבית השותפין‪ ,‬או בבית שגרה שם רק אישה‪ ,‬שהרי אמר‬ ‫למוטב! עוד מסופר שרבו הקדוש ה"חוזה מלובלין" זיע"א [שזכיתי להיות על ציונו הקדוש בבית‬ ‫הכתוב (עקב)‪" :‬מזוזות ביתך" = יצא בי האישה שאין הוא‪" :‬ביתך" אלא‪" :‬ביתה"‪ ,‬וכן יצא בית‬ ‫העלמין העתיק בעיר לובלין שבפולין אור ליום ד' ח' טבת תשפ"ו] ששאלוהו לפני ראש השנה‪" :‬מי‬ ‫הכנסת ובית השותפין שהוא‪" :‬בתיהם" בלשון רבים‪ ,‬ולא‪" :‬ביתך בלשון יחיד‪ ,‬ולמסקנה אומרת‬ ‫יתקע לנו בשופר"? אמר‪" :‬בונם יתקע כיון שהוא פיקח! ואמרו חז"ל שתקיעת שופר היא חכמה ואינה‬ ‫הגמרא שוודאי שהם חייבים במזוזה‪ ,‬שהרי אמר הכתוב (שם)‪" :‬למען ירבו ימיכם וכו' וכי הם "לא‬ ‫מלאכה"! עוד מסופר עליו שבפקחותו הציל בצעירותו יהודי ממוות‪ ,‬והיה זה בעת שהיה רבינו לרגלי‬ ‫בעו חיי"‪ ,‬ורואים מזה גודל מעלת מצוות מזוזה שהיא סגולה נפלאה מן התורה לאריכות ימים ושנים!‬ ‫מסחרו בעיר אחת ועבר על גבי הנהר ולפתע נפל יהודי אחד מן הגשר אל תוך מימי הנהר השוצף‪ ,‬כמובן‬ ‫ויש לציין מה שהקשה הבה"ח רפאל גוזלן שיחי'‪ :‬הרי איתא במשנה יומא (ב'‪" :).‬ביתו זו אשתו"‬ ‫שנעשתה שם בהלה גדולה וכולם צעקו צעקות שונות‪ ,‬ורבינו רוח אחרת הייתה עמו והוא אמר ליהודי‬ ‫וא"כ רואים שלא רק שבית האישה נקרא בית אלא שהאישה עצמה היא הבית ושפיר קרינן ביה‪:‬‬ ‫מעל גבי הגשר‪" :‬כשתגיע למעמקי הים תמסור דרישת שלום ללוויתן"!‪ ,‬ואז קרה דבר פלא לעיני‬ ‫"ביתך" ומהו ההוו"א של הגמרא? ותירצתי‪ :‬זה הכול כשיש לה בעל הרי שהיא עיקר הבית‪ ,‬אמנם‬ ‫כולם‪ :‬היהודי התחיל לשחות ולהתגבר על הגלים השוצפים והוא הצליח לעלות מן הנהר למרות‬ ‫כשהיא גרה לבד יש להסתפק אם קרינן ביה‪" :‬ביתך" או לא?‪ ,‬והגמרא אומרת שם שהוא הדין לנגעים‪,‬‬ ‫המער בולות הקשות ומיד הוא רץ לרבינו וחיבקו ונישקו באמרו שהוא הציל את חייו! וביאר ר' בונים‪:‬‬ ‫והיינו שבית שחייב במזוזה ממילא אם נראה בו נגע צריכים לעשות את האמור בפרשת תזריע ומצורע‪,‬‬ ‫היהודי הזה איבד את העשתונות בנהר וצעקות הייאוש של הסובבים הגבירו בו את החרדה והפחד‬ ‫ומרבים ממילא גם את בית הכנסת‪ ,‬בית השותפין‪ ,‬ובית האישה‪ ,‬וכנ"ל‪ ,‬עיי"ש‪ ,‬וההוו"א בזה היא‬ ‫והוא הבין שהוא הולך למות‪ ,‬ואני אמרתי לו מילה של הומור ושמחה וכיון שנכנסה לליבו התקווה ע"י‬ ‫שאמר הכתוב (שם)‪" :‬ובא האיש אשר לו הבית" – "לו ולא לה" – "לו ולו להם"‪ ,‬ואומרת הגמ' מה‬ ‫השמחה הוא התגבר והצליח לעלות! הוא ביאר את הפסוק (האזינו)‪" :‬כי דור תהפוכות המה" עפ"י‬ ‫לומדים מהמילה‪" :‬לו" למסקנה‪ :‬שאדם שלא משאיל כליו לאחרים הקב"ה מפרסמו ברבים ומביא‬ ‫מעשה שראה פעם באכסניה אחת שבעליה היה יהודי והיה לו עובד גוי‪ ,‬ופעם בשבת היה צריך היהודי‬ ‫נגע על ביתו וממילא הוא צריך להוציא את כל מה שיש לו בבית לחוץ וכולם רואים מה שיש לו והוא‬ ‫לקחת מן המרתף יין‪ ,‬והוא הלך יחד עם עבדו הגוי להביא משם את היין‪ ,‬והיות והיה חושך היה צריך‬ ‫לא רצה להביא להם‪ ,‬ופרש"י (האחרון בעמ') שהנגעים בהם על צרות עין‪ ,‬עיי"ש‪.‬‬ ‫לקחת מנורה‪ ,‬והיהודי אחז את המנורה וכיון שהוא אחז את המנורה לא היה מקום פנוי בידו להביא‬ ‫גמרא בבא מציעא – ספק אבדה‪ ,‬השבת אבדה לספק גוי ספק יהודי‪ ,‬ומה החילוק‬ ‫ב‪.‬‬ ‫את כד היין ואת זה סחב הגוי‪ ,‬ואמר ר' בונים‪" :‬היות והם עשו כן הרי שקלקלו הכל שהרי היהודי עבר‬ ‫ביניהם‪.‬‬ ‫על איסור מוקצה בטלטול המנורה והיין נעשה יין נסך הואיל והביאו הגוי‪ ,‬ואם היו עושים הפוך היה‬ ‫השבוע דיבר מורנו רה"י בשיעור כללי על הגמרא בבא מציעא (פ' אלו מציאות) ונביא חידוש מרכזי‬ ‫הכול שפיר"!‪ ..‬וזהו‪" :‬דור תהפוכות"! (ועי' בגמרא יומא (פ"ג‪ ):‬שר' מאיר דרש את הפסוק הזה על‬ ‫מדבריו‪ :‬הרא"ש כותב שספק אבדה הרי שיש להחזירו‪ ,‬והטעם בזה בפשטות כיון שהוא ספק‬ ‫שמו של בעל האכסניה שקראו לו‪" :‬כידור"‪ ,‬ואכמ"ל)‪ ,‬זיע"א‪.‬‬ ‫דאורייתא‪ ,‬והביא גם את דברי מהר"י באסאן הידועים (שמובא באחרונים) שהקשה‪ :‬למה אין בכל‬ ‫כמו"כ היום י"ג אלול חל היארצייט של רבינו הקדוש ר' יוסף חיים מבגדד זיע"א בעל "בן איש חי"‬ ‫ספק ממון ספק דאורייתא שהרי כל ספק ממון הוא בספק "לא תגזול"? והאריך בזה הרבה‪ ,‬ויש עוד‬ ‫ועוד (נפטר בשנת תרס"ט – לפני ‪ 117‬שנה)‪ ,‬רבינו היה מגדולי הצדיקים והגאונים בכל הדורות ושמו‬ ‫רא"ש שכותב שאדם שהוא ספק גוי וספק יהודי אין להחזיר לו אבדה‪ ,‬וקשה‪ :‬מה החילוק בין אם יש‬ ‫נערץ ונקדש בכל תפוצות ישראל! סיפר לי לפני שנים רבות מו"ר מרן הגאון ר' עזריאל אויערבאך‬ ‫לנו ספק ב"חפצא" היינו שספק שזה אבדה (וכגון‪" :‬מצא אחר הגפה" – משנה שם)‪ ,‬או ספק ב"גברא"‬ ‫שליט"א ששמע מסייד אחד שסייד לפני שנים רבות בביתו ומקורו היה מהעיר בגדד שבבל והוא זכה‬ ‫הרי שניהם ספק מהתורה‪ ,‬ושניהם בחשש "לא תגזול"? ותירצתי לו בס"ד כל מה שהרא"ש אומר שיש‬ ‫להשתתף בצעירותו בדרשותיו של רבינו זיע"א והוא סיפר לו שדרשותיו של הרב היו בשבת בצהריים‬ ‫להחזיר זה באופן שיש רק ספק איסור אחד‪ ,‬אמנם באופן כזה שהוא ספק גוי‪ ,‬הרי שיש כאן גם חשש‬ ‫והיו נמשכים לפעמים ג' שעות‪ ,‬והיו מגיעים לשם אלפים עד כדי כך שהמשטרה המקומית הייתה באה‬ ‫של איסור‪" :‬לא תחנם" כי על הצד שהוא גוי הרי שהוא מביא לו מתנה בחינם‪ ,‬וכן אמרו חז"ל על‬ ‫להשליט סדר בהמון לבל ידחקו זה את זה ויבואו לידי סכנה‪ ,‬ומרוב אנשים היו עומדים גם בבית‬ ‫הפסוק (נצבים)‪" :‬לא יאבה ה' סלוח לו" – "זה המחזיר אבדה לעכו"ם‪ ,‬וכיון שזה מתנגש באיסור‬ ‫המדרש וגם בחוץ ברחוב‪ ,‬והפלא הגדול היה שהיו שומעים את קולו למרחוק וכולם שמעו את הדרשה‪,‬‬ ‫אחר אמרי'‪" :‬שב ואל תעשה"‪ ,‬ונהנה ואמר שכן תירץ הגאון ר' יצחק אייזיק חבר זצוק"ל מרבותינו‬ ‫ומדרשותיו אלו שהיה דורש באגדה ובהלכה נדפס ספרו הידוע "בן איש חי"‪ ,‬רבינו מספר על אדם‬ ‫האחרונים‪ ,‬אמנם מורנו הגאון ר' ידידיה וניט שליט"א אמר לי שבכה"ג לכאורה אינו עובר ב"לא‬ ‫אחד שהיה אוהב כסף עד מאוד והוא היה חוטב עצים והיה יוצא בכל בוקר למלאכתו המייגעת ליער‬ ‫תחנם" כיון שיש סיבה לזה מספק‪ ,‬וממילא גם לא עובר על "לא יאבה ה'"‪ ,‬וכן מורנו הגאון הרב משה‬ ‫וחוטב עצים כשלצדו לחם וכד מים‪ ,‬והנה‪ ,‬יום אחד אחרי שהוא חטב את העצים הוא נרדם תחת עץ‬ ‫מייארניק שליט"א רצה לומר‪ ,‬ויש להוסיף כאן דבר נפלא שדיברתי עליו אח"כ עם הבה"ח שמחה‬ ‫אחד מרוב עייפותו וכמאמר הכתוב (קהלת)‪" :‬מתוקה שנת העובד אם מעט ואם הרבה יאכל והשובע‬ ‫משה יחיאל ראו בן לנט שיחי' מה שביאר במדרש הנ"ל הרה"ק ה"מי השילוח" מאיזביצה זיע"א‬ ‫לעשיר איינו מניח לו לישון" [בדרך אגב אמר לי לפני שנים רבות ר' טוביה שינין ז"ל שהיה בצעירותו‬ ‫[גאון וצדיק נשגב – זכיתי להיות על ציונו הקדוש בבית העלמין העתיק בעיר איזביצה שבפולין בעצם‬ ‫חניך ישיבת נובהרדוק שביארו שם פסוק זה על דרך המוסר‪ :‬מן הראוי היה ששנת העובד תהיה‬ ‫יום ההילולא שלו ז' טבת תשפ"ה והיו שם כמאה איש מלבד המשלחת שלנו והיה שם התעוררות‬ ‫מתוקה שהרי הוא עבד כל היום קשה‪ ,‬אך מה מפריע לו לישון? "השובע לעשיר"! והיינו‪" :‬למה לעשיר‬ ‫גדולה] שגוי אין לו קדושה בחפציו וממילא כשנפל החפץ שלו ס"ס לידי ישראל שבורר ממנו ניצוצות‬ ‫יש יותר"? ולפי"ז הביאור הוא שכל הפסוק מדבר על העובד‪ ,‬והיינו‪" :‬והשובע לעשיר איננו מניח לו‬ ‫הקדושה והוא מחזיר אותו חזרה לגוי הרי שה' לא יאבה לסלוח לו על זה שאין לזה תקנה‪ ,‬אמנם‪,‬‬ ‫לישון" – היינו לעובד! ואם מדברים על כסף אני יוסיף כאן דבר נפלא שדיברתי היום עם רה"י הגאון‬ ‫במקום קידוש ה' וכמו שמספרים לנו חז"ל על התנא הקדוש שמעון בן שטח שהחזיר לגוי את‬ ‫ר' בנימין דרייפוס שליט"א ששמעתי פעם מהגה"צ ר' מאיר טוביה פולק שליט"א בביאור דברי‬ ‫השרשרת שהייתה על החמור ונעשה קידוש ה'‪ ,‬ממילא נעשה ע"י המצווה הגדולה הזאת גופא של‬ ‫המשנה (אבות ו') במעשה דר' יוסי בן קסמא שאמר לאיש שביקש ממנו לבוא עמו למקומו שאפילו‬ ‫הקידוש ה' בירור הניצוצות‪ ,‬והבן‪ ,‬ויש להוסיף כאן עוד דבר חידוש על השיעור כללי הקודם של שבוע‬ ‫הוא נותן לו כל כסף וזהב שבעולם אינו דר אלא במקום תורה! = "שכן אמר דוד מלך ישראל טוב לי‬ ‫שעבר שעסק בעניין מה עובר מי שלא משיב אבדה‪ ,‬וכיון שדיברתי עליו באריכות השבוע עם הבה"ח‬ ‫תורת פיך מאלפי זהב וכסף"‪ ,‬וצריך להבין‪ :‬מדוע הוסיף כאן התנא‪" :‬שכן אמר דוד מלך ישראל"‬ ‫אייזיקסון שיחי' נאמר אותו‪ :‬דעת הרמב"ן היא (שם בסוגי') שמי שלא מחזיר אבדה מבטל לאו של‬ ‫שהוא לשון לא מצוי? וביאר‪ :‬אברך מישיבת מיר שהולך כל בוקר עם סנדויץ' לכולל כלום יודע הוא מה‬ ‫"השב תשיבם"‪ ,‬אמנם‪ ,‬על הלאו של‪" :‬לא תוכל להתעלם" אינו עובר אלא א"כ כבש עיניו ולא ראהו‪,‬‬ ‫זה כסף וזהב? ולכן אמר לו ר' יוסי שדוד מלך ישראל הוא זה שאמר את זה והוא היה מלך ולכן מודגש‬ ‫בדווקא‪ ,‬וכן הוא מביא את דברי רש"י שסובר ג"כ כן לשיטתו‪ ,‬והוא כותב שכל מי שמבאר אחרת זה‬ ‫גם‪" :‬מלך ישראל"! והוא אמר‪" :‬טוב לי וכו'‪ ,‬והבן‪ ,‬והוא מהעניין הנ"ל כי מי שמעניין אותו תורה לא‬ ‫טעות‪ ,‬עיי"ש‪ ,‬אמנם דעת הרמב"ם (הל' אבדה) שכל מי שלא משיב אבדה עובר גם על‪" :‬לא תוכל‬ ‫אכפת לו שיש לשני כסף ואין לו קנאה וכמו שכתב רבינו המהרש"א זיע"א (ב"ב פ' לא יחפור) על‬ ‫להתעלם"‪ ,‬כי הוא הבין שהתעלמות אינה דווקא להתעלם ולכבוש את העיניים בעת המציאה אלא‬ ‫דברי הגמרא (שם)‪" :‬קנאת סופרים תרבה חכמה" – "סופרים מדרגתם פחותה מן החכמים כי לא‬ ‫עצם זה שהוא לא מחזיר זה התעלמות‪ ,‬ויש בזה הרב אריכות ואכמ"ל‪.‬‬ ‫תמצא הקנאה בחכמים"‪ ,‬ואי"ז סותר למה שכתב המהרש"א על דברי הגמרא ב"ב (י'‪ ,):‬פסחים‬ ‫(נ'‪" :).‬אשרי מי שבא לכאן ותלמודו בידו" – "לפי שעיקר הלימוד והנעשה בו רושם הוא הבא מכתיבת‬ ‫גמרא בבא מציעא – איך נעשית שכירות האמנים‪ ,‬ומהו החיוב או הפטור שלהם כשלא באו‪.‬‬ ‫ג‪.‬‬ ‫יד ולכן נקראו החכמים סופרים"? דהתם מיירי בסופרים כגון‪ :‬עזרא הסופר ע"ה וכדו'‪ ,‬והתם במלמדי‬ ‫השבוע דיבר מורנו הגאון ר' שמואל הלוי רוטמן שליט"א על הסוגיה בבא מציעא (ע"ו‪ ):‬שהתחיל‬ ‫תינוקות‪ ,‬עיי"ש]‪ ,‬והנה‪ ,‬בחלומו מגיע אליו מלאך מן השמים ואומר לו‪" :‬משאלה אחת שתבקש כעת‬ ‫כבר לעסוק בה בשבוע שעבר וכפי שהבאתי מדבריו‪ ,‬וזה עוסק הכל על עניין שכירת האומנין‪ ,‬וכשם‬ ‫תתגשם"! מיד הוא ביקש ואמר‪" :‬כל מה שאני ייגע בו שיתהפך לזהב"! ולפתע הוא רואה את עצמו‬ ‫הפרק‪" :‬השוכר את האומנין"‪ ,‬ונביא יסוד מדבריו שעסקו בגדר עניין שכירות האומנין ובחיוב או‬ ‫בחלום תחת העץ והוא נוגע בעצים שחטב באותו היום ולמרבה הפלא הם נהפכו לזהב! והוא שמח‬ ‫בפטור שלהם כשלא באו בסוף‪ :‬רש"י אומר (ע"ו‪ ):‬על דברי הגמרא (שם) שאם אדם שכר אומנין‬ ‫שמחה גדולה שמעתה הוא יהיה עשיר מופלג! ולפתע הוא היה רעב מה הוא עשה? נטל את ככר הלחם‬ ‫והוא ביטל אותם אין להם עליו אלא תרעומת‪ ,‬והיינו שהוא יכול לומר להם שילכו לחפש עבודה‬ ‫שהביא מן הבית וטרם הגישו אל פיו נהפך הככר לככר זהב קשה! ואח"כ הוא רצה לשתות ותכף‬ ‫אחרת ואינו חייב להם כלום‪ ,‬שזה משום שהוא דיבר איתם‪" :‬דברים בעלמא"‪ ,‬והיינו שזה היה רק‬ ‫כשהוא נגע במים נהפכו המים לזהב ולא יכול היה להגישם אל פיו! ומיד הוא התפלל ואמר‪" :‬אוי‬ ‫דיבור שהוא ביקש מהם לבוא ולעבוד ולא יותר‪ ,‬ותוס' (שם) פירשו שהעניין שהם פטורים דזה‬ ‫ריבונו של עולם! קח ממני את הברכה הזאת"! ומחמת צעקתו התעורר ומאז התחיל לשמוח בחלקו!‬ ‫"גרמי"‪ ,‬והיינו שהוא לא גרם להם הפסד זמן בידיים שהרי הם יכולים לחפש להם עבודה אחרת‪,‬‬ ‫זה דוגמה למשל של רבינו שהיה מכניס יראת שמים במשליו הנפלאים! יש לציין שרבינו המהרש"א‬ ‫וכנ"ל‪ ,‬ולכאורה מתי חייבים? ומה נקרא לא‪" :‬גרמי"? הביא על זה הרב מדברי רבינו תם שהביאו‬ ‫(ב"ב כ"ה בחידושי אגדות בד"ה "לא") כתב בדיוק מעשה זה וז"ל‪" :‬יש לפרש מאשר שמעתי דרך‬ ‫בתוס' (מ"ח‪ ).‬שאדם קונה את הפועל לשכירות באופן זה שהוא מושך את כליו‪ ,‬והיינו אם הוא‬ ‫צחות בקרא אוהב כסף לא ישבע כסף כי היה איש אחד אוהב כסף ביותר ובקש מהאל ית' שכל מה‬ ‫הזמין סופר הוא נוטל את הקולמוס שלו‪ ,‬ואם הוא שוכר ספר הוא ייקח את הזוג שלו‪ ,‬והיינו‬ ‫שיגע בו הוא בידו יהיה נעשה כסף והקב"ה מלא שאלתו והנה הוא כשהוא בא לאכול לחם נגע בו ידו‬ ‫המספריים‪ ,‬וי"א שהוא צריך גם לבוא בעצמו‪ ,‬והיינו שגם יבוא בעל המלאכה וגם כליו‪ ,‬ובכך הם‬ ‫ונעשה כסף ולא היה לו מה לאכול וזה שכתוב לא ישבע כסף"‪ ,‬עכ"ל‪ ,‬זיע"א‪.‬‬ ‫יהיו חייבים או מדין קניין והיינו שהם קנו עצמם אליו למלאכה זו‪ ,‬או מדין ערב והיינו שהם לקחו‬ ‫כמו"כ היום י"ג אלול חל היארצייט של הצדיק הנסתר ר' אברהם יחיאל פיש זיע"א (נפטר בשנת‬ ‫ערבות על המלאכה וכמו ערב המתחייב על ההלוואה‪ ,‬ויש עוד הרבה להאריך בזה‪.‬‬ ‫תשנ"ח – לפני ‪ 28‬שנה)‪ ,‬היה קדוש וטהור והיה פועל ישועות והסתיר את עצמו הרבה‪ ,‬הוא נפטר‬ ‫ש"ס כללי – "יחיד ורבים הלכה כרבים" – גזירת הכתוב או סברא‪ ,‬או שניהם‪.‬‬ ‫ד‪.‬‬ ‫בערב שבת וציווה תמיד לטמון אותו בבית העלמין העתיק בעיר צפת‪ ,‬וכן עשו אף שהיה הזמן קצר‪,‬‬ ‫שלשם נסעתי עם מורנו רה"י הגאון ר' אהרן וינר שליט"א לחתונת ידידינו הבה"ח צבי מזרחי‬ ‫והרגישו שהיה להם קפיצת הדרך‪ ,‬ציווה לומר על ציונו את הפזמון‪" :‬רחם בחסדך" – "יבנה‬ ‫שיחי' בעיר מודיעין ודיברנו בדרך על עניין הכלל‪" :‬יחיד ורבים הלכה כרבים"‪ ,‬כיון שאמרתי אותו‬ ‫המקדש" ולבקש בקשה ו יראו ישועות‪ ,‬וכן עשיתי בציונו פעמים רבות וראיתי ישועות‪ ,‬היה לו עניין‬ ‫אחרי תפילת הדרך‪ ,‬והטעם לזה כי כן נהג רבינו הגר"א זיע"א כי בר"ת של זה שזה‪" :‬יוה"כ" יש שם‬ ‫גדול בסעודת מלווה מלכה אותה היה עושה עם נרות וסעודה גדולה ברוב עם‪ ,‬זיע"א‪.‬‬ ‫המסוגל לשמירה‪ ,‬ועוד טעם אמרו לזה כי קיימ"ל‪" :‬רוב דרכים בחזקת סכנה" ודעת ר' מאיר בש"ס‬ ‫כעת נעסוק בפלפול‪ ,‬אגדות והלכות בעז"ה‪:‬‬ ‫היא שחיישינן למיעוטא‪ ,‬וא"כ איך אנחנו יוצאים לדרך? אלא שסומכים על רבנן שהולכים אחר רוב‬ ‫א‪ .‬גמרא יומא ‪ -‬מזוזה בלשכת פרהדרין‪ ,‬מזוזה בסוכה‪ ,‬מזוזה בבית הכנסת‪ ,‬מזוזה בבית‬ ‫בני אדם‪ ,‬ולכן אומרים‪" :‬יחיד ורבים הלכה כרבים"‪ ,‬ושאל חתנו של רה"י הרב שבתי שטוב שיחי'‪:‬‬ ‫השותפין‪ ,‬מזוזה בבית אישה‪.‬‬ ‫ניתן להאזין לשיעור זה ולשיעורים קודמים דרך 'קול הלשון' במספר ישיר‪ ,073-371-8679 :‬כמו כן ניתן להירשם לקבלת התראה (צינתוק) כשמתחיל שידור חי ‪ -‬הקישו ‪ #‬ואח"כ ‪2‬‬ ‫הוא לעשות כמו שאני עש יתי בעת שטסתי שעליתי על המטוס בבוקר בעת שהייתה הזריחה כאן והנחנו‬ ‫האם זה כלל או שזה מסברא? ואמר רה"י שליט"א‪ :‬פשטות אמרי' כלל זה משום גזירת הכתוב שכתוב‪:‬‬ ‫תפילין ובמדינה השנייה הנחנו ביום למחרת‪ ,‬וזה רק דוגמה וכוונתי היא שיש לו לסדר את השעות‪ ,‬וממילא‬ ‫"אחרי רבים להטות"‪ ,‬ושמעתי פעם ממורנו הגאון ר' שמואל הלוי רוטמן שליט"א שיש בזה ג"כ מן‬ ‫גם בטיסה של ‪ 12‬שעות הוא יוכל להסתדר‪ ,‬ב‪ .‬הנוסע בספינה ואינו יודע לאיזה כיוון יש להתפלל מה יעשה?‬ ‫הסברא‪ ,‬שאם הרבים אומרים כן זה מסתמא כך‪ ,‬ונראה שיש גם גזירת הכתוב וגם סברא‪ ,‬שהרי הכתוב‬ ‫וה אם צריך לסובב את ארון הקודש לכיוון התפילה שהספינה אינה לכיוון מזרח? והשבתי‪ :‬כתב השו"ע‬ ‫מדבר על בית דין וא"כ אין גזירת הכתוב שבכל דבר יהיה הדין כן‪ ,‬וכאן מצטרפת הסברא שהיות ורוב‬ ‫עפ"י המשנה (ברכות) שמי שלא יודע לאיזה כיוון מתפללים יכוון ליבו לאביו שבשמיים ויתפלל לאיזה כיוון‬ ‫דיינים חושבים משהו מסוים‪ ,‬או שרוב חנויות יש בהם בשר כזה וכדו' ממילא אמרי' מסברא ועפ"י הכתוב‬ ‫שהוא רוצה‪ ,‬ואם אפשר להזיז את ההיכל בקלות שלא יהיה גבו אליו באופן שיודע הכיוון והספינה כל הזמן‬ ‫בבי"ד‪" :‬יחיד ורבים הלכה כרבים"‪.‬‬ ‫מסתובבת שפיר דמי‪ ,‬ואם לאו אין זה מעכב‪ ,‬ג‪ .‬מה עושים במדינת אנטרקטיקה שיכול להיות שם חדשים‬ ‫פרשת כי תבוא ‪ -‬חודש אלול וימי הדין – תשובה באחדות ובשמחה‪.‬‬ ‫ה‪.‬‬ ‫שלמים לילה? והשבתי‪ :‬ראיתי פעם באיזה ספר שלכן אין שם התיישבות יהודית כיון שקשה לכוון שם את‬ ‫השבוע דיבר מורנו רה"י הגאון ר' אהרן וינר שליט"א בוועד השבועי על העניין של ימי אלול והביא את הפסוק‬ ‫זמני המצוות והזריחה והשקיעה וכדו'‪ ,‬אמנם הוא טוען שיש שם ח ב"ד והיום זה יותר קל כי יש לוח ויודעים‬ ‫בפרשה הבאה (כי תבוא)‪" :‬ושמחת בכל הטוב"‪ ,‬וכן מה שמובא בתחילת הפרשה (שם)‪" :‬עשיתי ככל אשר‬ ‫מתי הוא יום ומתי הוא לילה‪ ,‬בשונה מטיסה שזה משתנה כל הזמן וק"ו בחללית‪ ,‬ואכמ"ל‪.‬‬ ‫ציויתני"‪ ,‬ופרש"י‪" :‬שמחתי ושמחתי את אחרים"‪ ,‬שעיקר התשובה היא מתוך שמחה ואחדות והיינו שהאדם‬ ‫טז‪ .‬הל' ברכת שהחיינו על טלית קטן‪.‬‬ ‫עושה תשובה בשמחה ומשמח ג"כ את האחרים הוא נהיה איש של ציבור והדין של ציבור הוא דין אחר לגמרי!‬ ‫עוד שאל אותי השבוע ידידי הבה"ח אלישע רוטשטיין שיחי' מבחירי ישיבת "עטרת ישראל" השבוע‪:‬‬ ‫והוא הביא משו"ת "עונג יום טוב" שכותב שם בדרשות לראש השנה שיש דין מיוחד לציבור ויש דין ליחיד‪,‬‬ ‫האם מברכים ברכת שהחיינו על טלית קטן חדש? והשבתיו‪ :‬כת בספר "שונה הלכות" הל' שהחיינו וכ"כ‬ ‫והוא מגדיר את זה שהציבור עוברים ביחד‪ ,‬והרב שליט"א הביא לזה משל כמו אנשים שיש להם כסף וכדו'‬ ‫בספר "תשובות והנהגות" שעל טלית קטן אין מברכים שהחיינו כי אין בה כל כך שמחה בבגד‪ ,‬ומצוות לאו‬ ‫שאין הם צריכים להמתין בשדה תעופה לכל התור הגדול אלא מעבירים אותם וי‪ ,‬אי‪ ,‬פי‪ ,‬וכן הוא כוח של ציבור‬ ‫ליהנות ניתנו‪ ,‬אמנם על טלית גדול מברכים‪ ,‬ולכן נראה שגם אם הוא שמח מאוד אמרי' בזה‪ :‬ספק ברכות‬ ‫שכולם ביחד מעבירים אותם מהר את הדין ואדם שמשמח את האחרים הוא נחשב כציבור כי כולם צריכים לו‪.‬‬ ‫להקל‪ ,‬ולא יברך‪ ,‬ואם רוצה מאוד לברך יברך על פרי חדש וכדו' ויפטור את הציצית‪.‬‬ ‫יאוש באבדה ויאוש מעצמו‪.‬‬ ‫ו‪.‬‬ ‫הל' סוכה – לא נעים לו לישון בסוכה האם הוי בכלל פטור מצטער?‬ ‫יז‪.‬‬ ‫לומדים בישיבה כעת מסכת בבא מציעא ומדברים על העניין של "יאוש שלא מדעת" ודיברתי השבוע עם‬ ‫עוד מעט חג הסוכות ושאל אותי השבוע בהיותי בעיר מודיעין ידידי הבה"ח חיים פוקס שיחי'‪ :‬אדם שנוסע‬ ‫רה"י רה"י הגאון ר' אהרן וינר שליט"א ועם מורנו הגאון ר' דוד שמואל נובירט שליט"א שאחד הקשה‪:‬‬ ‫לסוכות בחו"ל והיכן שהוא נמצא נוהגים האנשים שאוכלים ושותים בסוכה אך לא ישנים בה‪ ,‬האם מותר לו‬ ‫הרי כתב הרה"ק ר' נחמן מברסלב זיע"א‪" :‬אין יאוש בעולם כלל"‪ ,‬ומה אמרי' הכא שיש יאוש? ומבואר‬ ‫לנסוע? והאם הבושה לישון לבד וכאילו הוא גדול מהם שזה לא נעים בכלל נקראת בכלל פטור מצטער?‬ ‫שיש שני סוגי יאוש‪ :‬יש יאוש של האדם מחפץ מסוים שלו‪ ,‬שעל זה מדברת הגמ' וזה מותר‪ ,‬ומה הוא‬ ‫והשבתיו‪ :‬מדברי השו"ע והפוסקים (סי' תרל"ט) נראה שדין זה של מצטער נפקא לן מהפסוק‪" :‬בסוכות‬ ‫הביאור בזה? הוא לא נשבר כלל אלא יודע שהחפץ הזה לא יחזור אליו‪ ,‬וזה שרי‪ ,‬אמנם‪ ,‬ר"נ דיבר שאדם‬ ‫תשבו" – "תשבו כעין תדורו"‪ ,‬ומשמע הגדר בזה שכל צער שהוא היה מניח את ביתו ויוצא ממילא גם מהסוכה‬ ‫מתייאש מעצמו וזה לא מצינו בש"ס כלל‪ ,‬ואדרבה = "אין יאוש בעולם כלל"‪ ,‬ואין לאדם להתייאש מעצמו‬ ‫הוא פטור‪ ,‬וא"כ אם מחמת כזו בושה הוא לא היה ישן בבית מארחו הוא פטור גם מן הסוכה בכזה צער‪ ,‬ובפרט‬ ‫בשום פנים ואופן‪ ,‬ובכל מצב שהוא נמצא הוא צריך לדעת שיכול להיות לו עלייה משם! ואמרתי להם מה‬ ‫שהוא מקיים מצוות אכילה ושתיה‪ ,‬וכמובן כזית ראשון‪{ ,‬ושינה בלילה הראשון אין היא מהתורה}‪ ,‬ולא שמענו‬ ‫שמובא בספר "בעל שם טוב" על התורה (פ' כי תצא בעניין השבת אבדה) שאין לאדם להצטער כלל‬ ‫שאסור לאדם לנסוע למקום כזה שלא יהיה לו סוכה לישון‪( ,‬אלא שאסור לאדם לבנות לכתחילה סוכתו במקום‬ ‫כשנאבדה לו אבדה‪ ,‬כי זה רצון ה' יתברך‪ ,‬ועד עכשיו הוא ברר את הניצוצות מחפץ זה וכעת נגזר שהשני‬ ‫שיהיה לו צער כמש"כ הרמ"א (שם)‪ ,‬ואולי זה תלוי במחלוקת הצל"ח וה"מנחת חינוך" (הל' קרבן פסח) האם‬ ‫יברור את הניצוצות ממנו‪ ,‬וכן אם זה חזר אליו לאחר זמן הרי שבזמן זה שלא היה אצלו החפץ נגזר שהשני‬ ‫מותר לאדם לברוח מן המצווה לפני זמן חיובה‪ ,‬וכגון ללכת ל"דרך רחוקה" לפני יום ערב פסח‪ ,‬עיי"ש‪.),‬‬ ‫יברור ממנו את הניצוצות‪ ,‬וכן אם נשבר החפץ הרי שנגמרו ממנו ניצוצות הקדושה ואין מה לברור ממנו‪,‬‬ ‫יח‪ .‬הל' ברכות – שינוי מקום‪.‬‬ ‫ולכן לא יתעצב באדם כלל על אבדה או שבירת החפץ וכדו'‪ ,‬וממילא מבואר טובא שהיאוש שמדובר כאן‬ ‫עוד שאל אותי השבוע ידידי הבה"ח ידידיה קלעג'י שיחי'‪ :‬אדם קנה עוגות באנג'ל ואכל שם קצת ואח"כ‬ ‫בסוגי' הוא שיודע שלא יחזור החפץ אליו‪ ,‬אך אין זה יאוש שמתייאש מעצמו ח"ו‪.‬‬ ‫הגיע לישיבה האם יש לו לברך שנית ברכה ראשונה? והשבתיו‪ :‬מבואר בשו"ע ובמ"ב (סי' קע"ח ס"א‬ ‫הל' שבת – פעמון ספר תורה שמשמיע רעש‪.‬‬ ‫ז‪.‬‬ ‫והלאה) שאם הוא כבר אכל כזית במקום הראשון שהיה בו של המוציא או מזונות אינו צריך לברך שנית‬ ‫הייתי בשבוע שעבר בחתונה של בת ידידי הרב מאיר פשקוס שיחי' [והייתי שם עד בחופה] באולמי "שירה‬ ‫במקום השני ברכה ראשונה וימשיך לאכול‪ ,‬ואף שלכתחילה יש לכוון מראש‪ ,‬ואם אכל פחות מכזית שם יש‬ ‫חדשה" כאן בירושלים והגיע אלי ילד אחד ושאל אותי שאלה בהלכה‪ :‬ידועה ההלכה (שו"ע ומ"ב סי'‬ ‫לו לברך שנית ברכה ראשונה‪ ,‬אמנם כשהמקומות ממש קרובים יש שכ תבו שלא יברך שנית גם כשלא אכל‬ ‫של"ח) שאין להשמיע קול בכלי שיר בשבת‪ ,‬וא"כ איך מוציאים ספר תורה שיש עליו פעמונים הרי הוא‬ ‫כזית (עי' בספר "מור וקציעה" שם והביאוהו כמה אחרונים)‪.‬‬ ‫משמיע קול בשבת ע"י כלי שיר? והשבתיו‪ :‬דנו בזה האחרונים ובאמת יש שכתבו שיש להוריד את הפעמונים‬ ‫יט‪ .‬הל' שבת – שנים מקרא רצוף‪.‬‬ ‫בערב שבת‪ ,‬אמנם‪ ,‬יש שכתבו להתיר והטעם לזה כי זה שבות מדרבנן "שמא יתקן כלי שיר"‪ ,‬ובמקום של‬ ‫עוד שאל אותי השבוע ידידי הבה"ח שמחה משה יחיאל ראובן הלוי לנט שיחי'‪ :‬האם אפשר לומר שנים‬ ‫מצווה לא גזרו‪ ,‬וכאן זה מצווה שמשמיע את הקול של הפעמונים לומר שמגיע התורה ויש לתת לה כבוד‬ ‫מקרא ואחד תרגום רצוף‪ ,‬היינו פרשה שלימה מקרא ועוד פעם מקרא ואח"כ תרגום שלם? והשבתיו‪ :‬יש ב'‬ ‫ולקום‪ ,‬ורמזו על זה הקדמונים את הפסוק (תצוה)‪" :‬ונשמע קולו בבאו אל הקדש"‪ ,‬ולכן יש מתירים בדבר‪,‬‬ ‫מנהגים שהביא המ"ב (סי' רפ"ה) לקריאת שנים מקרא‪ :‬א‪ .‬בשם רבינו האריז"ל זיע"א לקרוא ב' פעמים‬ ‫ולכו"ע כשזה הס"ת היחיד שיש להם מותר להוציא אותם ולקרוא בו ואף שהפעמונים ישמיעו רעש בוודאות‬ ‫את הפסוק ואח"כ תרגום‪ ,‬ב‪ .‬בשם רבינו הגר"א זיע"א ("מעשה רב") לקרוא עד פרשה פתוחה וסתומה‬ ‫(ועי' כל הדעות בזה באריכות במ"ב סי' של"ח סק"ו שנחלקו בזה הט"ז והש"ך והמ"א‪ ,‬וטעמיהם כנ"ל)‪.‬‬ ‫ואח"כ התרגום‪ ,‬וכן ראיתי בעיני שנהג מרן הגרי"ש אליש יב זצוק"ל והיה עושה כן עם התפילין בכל יום‬ ‫קדימה בחביב בברכותיהם שוות ובאין ברכותיהן שוות‪.‬‬ ‫ח‪.‬‬ ‫לאחר תפילת שחרית‪ ,‬אמנם בספר "ערוך השולחן" (סי' רפ"ה) כתב שאפשר גם לומר את כל הפרשה‬ ‫עוד שאל אותי השבוע הרב משה גויטין שיחי' בהל' ברכות‪ :‬ידועה ההלכה (שו"ע ומ"ב סי' רי"א ס"א‬ ‫פעמיים רצוף ואח"כ תרגום‪ ,‬ויש לי על זה כמה דיוקים מהמ"ב‪ ,‬ואכמ"ל‪ ,‬וכן אני נוהג‪ ,‬וראיתי פעם מי‬ ‫וס"ב) שיש קדימה בברכות‪ ,‬ודעת הרמב"ם (שם ס"ב) שחביב עליו קודם בכל גווני היינו גם שברכותיהן‬ ‫שכותב שבכה"ג יאמר מקרא אחד שלם ואח"כ התרגום ואח"כ המקרא השני‪ ,‬וכל אחד יעשה כמנהגו‪.‬‬ ‫שוות גם כשאין ברכותיהן שוות‪ ,‬וכגון‪ :‬אדם שרוצה לאכול בננה שחביבה עליו וברכתה אדמה (וכמו שכתב‬ ‫הל' ראש השנה – "בכסא ליום חגנו" הזכרת מוסף של ר"ח בר"ה‪.‬‬ ‫כ‪.‬‬ ‫השו"ע (סי' ר"ג)‪" :‬על מואזיש מברך אדמה" והיינו בננה שגדלה על שיח) ורוצה ג"כ לאכול תפוח שברכתו‬ ‫עוד שאלו אותי השבוע הבה"ח נפלתי מינץ שיחי' והבה"ח אריאל פיאזקוב שיחי'‪ :‬היכן מזכירים מוסף‬ ‫העץ אך הוא פחות חביב עליו מה למעשה יעשה? ולמעשה יוצא שם מדברי השו"ע (ס"א בי"א – ועיי"ש‬ ‫של ר"ח בר"ה? והשבתים‪ :‬מובא בחז"ל על הפסוק (תהילים)‪" :‬בכסא ליום חגנו" שמסתירים בר"ה את‬ ‫במ"ב שהלכה כמותו) שבברכותיהם שוות יש להקדים את החביב עליו והיינו אם יש לו רימון ותאנה ואוהב‬ ‫ר"ח‪ ,‬אך עכ"פ הקריבו בו מוסף של ר"ח‪ ,‬ואנחנו מזכירים אותו במוסף של ר"ה בסתר ואומרים‪" :‬ואת‬ ‫יותר את התאנה יקדים את התאנה‪ ,‬אמנם באין ברכותיהן שוות וכדוגמה הנ"ל הרי שזה מחלוקת הפוסקים‬ ‫מוספי יום הזכרון הזה"‪ ,‬ואף שבכל החגים אומרים כן‪ ,‬בכל החגים מפרטים את הקרבן ובר"ה לא‪ ,‬והביא‬ ‫(ועי' בשעה"צ על ס"ב מש"כ בזה מהמ"א ועוד ונשאר בצ"ע) ולכן טוב יעשה אם יברך לפי סדר הברכות‬ ‫המ"ב נידון גדול במי ששכח ואמר‪" :‬מוסף"‪ ,‬אם חוזר או לא‪ ,‬עיי"ש‪ ,‬ושאלתי על זה חידה‪ :‬איך יתכן‬ ‫באופן שאין לו התנגדות למין השני‪ ,‬ואם בירך על החביב גם באופן שאין ברכותיהן שוות יש לו על מי‬ ‫שאדם שכח אות אחת במוסף של ר"ה שהוא הגדול ביותר בשנה ויצטרך לחזור על הכול?‪.‬‬ ‫לסמוך‪ ,‬עיי"ש‪ ,‬וסדר הברכות הוא בר"ת‪" :‬המגע אש" והיינו‪ :‬המוציא‪ ,‬מזונות‪ ,‬גפן‪ ,‬עץ‪ ,‬אדמה‪ ,‬שהכל‪.‬‬ ‫כא‪ .‬הל' בית הכנסת – עשיית חתונה בבית הכנסת‪.‬‬ ‫הל' סליחות – אמירת סליחות לבן אשכנז עם בני ספרד המתחילים לומר סליחות בר"ח‬ ‫ט‪.‬‬ ‫עוד שאל השבוע ידידינו הגאון ר' גמליאל הכהן רבינוביץ שליט"א בעל "גם אני אודך" ועוד במכתב [דרך‬ ‫אלול האם יש בעיה בדבר?‬ ‫ידידנו היקר מזכה הרבים ר' אלנתן אלוני שיחי']‪ :‬בית כנסת שעושה שיפוצים באולם והזמינו שם חתונה‬ ‫עוד שאל אותי השבוע הבה"ח דנדרוביץ שיחי'‪ :‬האם יש טעם לפגם לומר סליחות עם בני ספרד הנוהגים‬ ‫מכבר האם מותר לעשותה בבית הכנסת? והשבתי במכתב‪ :‬מבואר בשו"ע ובמ"ב (סי' קנ"א) שלדבר מצווה‬ ‫לומר סליחות מר"ח אלול‪ ,‬או שיש להתחיל בשבוע שלפני ר"ה כמנהג אבותיו? והשבתי‪ :‬אין בכך כל פגם‪,‬‬ ‫התירו לעשות בבית הכנסת סעודה וכגון סעודת עיבור החודש דר"ה‪ ,‬ובפרט שבתי כנסיות של היום ברובם‬ ‫שהרי אין בז ה‪" :‬בל תוסיף"‪ ,‬וכן אינו פוגע בזה במנהג אבותיו שהרי הוא אומר גם את הסליחות שנהגו‬ ‫הם על תנאי‪ ,‬וטוב שיכסו את ארון הקודש‪ ,‬והנשים תהיינה בעזרת הנשים‪ ,‬ואם אי אפשר טוב שיהיו‬ ‫אבותיו בעתם ובזמנם‪ ,‬ואין בכך כל חשש‪ ,‬והלילה מתקיימים סליחות של בני ספרד בבעלזא כאן בירושלים‬ ‫הגברים בצד ההיכל והנשים אחרי המחיצה לא בצד ההיכל‪.‬‬ ‫בראשות האדמו"ר שליט"א והגר"י יוסף והגרי"ד גרוסמן שליט"א‪ ,‬וכן אני אמרתי עימם ב"כותל‬ ‫כב‪ .‬הל' זימון – שלשה שאכלו וברכו והלכו‪.‬‬ ‫ה מערבי‪ ,‬במוצ"ש‪ ,‬וכן כאן במניין בישיבה אמרתי כמה פעמים ותקעתי להם בשופר‪.‬‬ ‫עוד שאל אותי השבוע הרב אלחנן עוזר ברגר שיחי'‪ :‬אכלו ג' אנשים יחד ושניים הלכו ונשאר השלישי מה הוא‬ ‫הל' תפילה – אמירת ברכות ק"ש לאחר זמן תפילה עד חצות‪.‬‬ ‫י‪.‬‬ ‫יעשה הרי הוא התחייב בזימון? והשבתי‪ :‬אין מה לעשות‪ ,‬ואונס רחמנא פטריה ויברך ברכת המזון לבדו‪.‬‬ ‫עוד שאל אותי השבוע הבה"ח אליסף מרדכי שיחי'‪ :‬ידוע מה שכתבו הפוסקים שאין לומר ברכות ק"ש‬ ‫כג‪ .‬הל' מקווה – טבילה כששואבים את המים‪.‬‬ ‫לאחר סוף זמן תפילה‪ ,‬והמ"ב הביא בשם אחרונים עפ"י הרמב"ם שבנאנס אפשר להקל לומר אותם עד‬ ‫אתמול הלכתי כאן בבית וגן למקווה וטבלתי ותיכף שסיימתי הגיע הערל לרוקן את המים והתחננו לו איש‬ ‫חצות‪ ,‬ויש היון מניינים שלמים שמתחילים לאחר זמן תפילה וכתוב במודעה‪ :‬שחרית מנין ד' – ‪ 11:00‬וכי‬ ‫אחד שרצה לטבול ואיש אלד שרצה לטבול רשת שימתין והוא לא הסכים‪ ,‬ושאלוני‪ :‬אם אפשר לטבול‬ ‫זה נקרא אנוסים? והשבתיו‪ :‬וודאי שלכתחילה יש לנהוג כדעת רוב הפוסקים ולא לומר את ברכות ק"ש מי‬ ‫בכה"ג שהמים נשאבים לחוץ? והשבתי‪ :‬טבילת כלים שהיא מן התורה פשיטא שאי אפשר שהרי המים‬ ‫שעושה כן לכתחילה‪ ,‬אמנם לפני שנים רבות שאלתי את שאלותו למו"ר מרן הגאון ר' עזריאל אויערבאך‬ ‫זוחלין‪ ,‬וטבילת גברא שאינה מן התורה אפשר כל עוד יש מ' סאה‪ ,‬ואם רוצה לדקדק ילך למקווה מלא‪.‬‬ ‫שליט"א והוא ענה לי בזה הלשון‪" :‬הם אנוסים ביצרם"! והיינו שהיצר אומר להם לקום מאוחר‪ ,‬והוא אמר‬ ‫ייתן ה' שנזכה לכל הברכות ברוחניות ובגשמיות‪ ,‬כתיבה וחתימה טובה! "ישועות מקיפות" לכלל ולפרט‪,‬‬ ‫את זה לדון לכף זכות‪ ,‬אך סבירא ליה שאין לעשות כן לכתחילה וכנ"ל‪.‬‬ ‫אמן!‬ ‫יא‪ .‬הל' מזוזה – מזוזה בא"י ובחו"ל‪.‬‬ ‫הגאון ר' אברהם חיים עדס שליט"א מח"ס ספרים ידועים ומו"ץ ברכני בחמימות רבה ובמאור פנים ביום‬ ‫עוד שאל אותי השבוע הבה"ח בנימין שרגא פלאם שיחי'‪ :‬בנו כאן חדרים חדשים והשאלה היא‪ :‬א‪ .‬האם‬ ‫ה' י"ד אלול תשפ"ו‪.‬‬ ‫הם חייבים במזוזה? ב‪ .‬האם זה שישנים שם רק בצהריים פוטר ממזוזה? והשבתי‪ :‬פשוט הדבר שחייבים‬ ‫הוספה לגיליון זה מהגאון הגדול ר' יהודה פישר שליט"א חבר בד"ץ העדה"ח שאמר לי ביום ו' ט"ו אלול‬ ‫במזוזה‪ ,‬וכדאיתא בגמרא פסחים (ד')‪" :‬מזוזה חובת הדר"‪ ,‬ואם דר שם ואוכל ושותה וישן הרי שהבית‬ ‫תשפ"ו‪:‬‬ ‫חייב במזוזה‪ ,‬וכתב המג"א (הביאו המ"ב) שכל מה שאומרים שבחו"ל עד שלשים יום פטור השוכר ממזוזה‪,‬‬ ‫זה דווקא בחו"ל כיון שלא שייך שם קביעות לישראל שהרי כולם משתוקקים בגאולה לעלות לא"י ועד ל'‬ ‫בעניין סליחות פשיטא שאשכנזי יכול לומר עם בני ספרד לפני הזמן שאומרים בני אשכנז שהרי זה כמו‬ ‫יום לא מקרי קביעות‪ ,‬אמנם בא"י חייב במזוזה מיד‪ ,‬ולא מצאנו שו ם חילוק בין שנת לילה לשנת יום לעניין‬ ‫תהילים ותחנונים‪ ,‬ומה הוא עושה? הוא מבקש סליחה! ומה הבעיה! גוט שאבע'ס! בשורות טובות!‬ ‫מזוזה‪ ,‬וכל שדר שם ואוכל ושותה וישן ומשתמש שם בקביעות חייב במזוזה‪ ,‬ומה שמוסיף הבה"ח יעקב‬ ‫הוספה לגיליון זה מכ"ק האדמו"ר מראדזין שליט"א מבית וגן שאמר לי בליל ש"ק כי תבוא תשפ"ו‪:‬‬ ‫יוסף דורפמן שיחי'‪ :‬לכאורה יש לומר שדירת נופש וכדו' זה גם לא נקרא קביעות? אמנם כאן אין הדבר כן‬ ‫בעניין הסליחות הנ"ל פשיטא שמותר לומר עם בני ספרד‪ ,‬והרי גם לבני אשכנז אין ימים קבועים שיש‬ ‫אלא זה דירת קבע שלהם שהרי הם באים לשם בכל יום‪ ,‬וכן המג"א לא חילק בזה כלל אלא שבא"י השוכר‬ ‫שנים שיש יותר ימים ויש שנים שיש פחות [כמו השנה תשפ"ז] ואין בזה שום בעיה‪.‬‬ ‫שעליו חובת המזוזה חייב במזוזה מיד‪ ,‬וכבר הבאתי קודם דברי הגמרא ביצה (י"א‪" :):‬וכי הני לא בעו חיי"‬ ‫הגאון ר' בן ציון בורדיאנסקי ש ליט"א מר"י "קול תורה" ברכני ביום א' י"ז אלול תשפ"ו במאור פנים‪.‬‬ ‫ורואים מכאן את גודל עניין המזוזה לחיים טובים ולשמירה‪.‬‬ ‫הוספות לגיליון הקודם (‪ )377‬ממורנו הגאון ר' שמואל הלוי רוטמן שליט"א שאמר לי ביום א' י"ז אלול‬ ‫הל' שבת – הדלקת נר שבת וטלטול הגפרור לאחר ההדלקה‪.‬‬ ‫יב‪.‬‬ ‫תשפ"ו‪ :‬הדברים נפלאים ביותר! ויש לי להוסיף‪:‬‬ ‫הייתי בליל ש"ק הקודמת אצל כ"ק האדמו"ר מראדזין שליט"א מבית וגן ודיברו שם על ענין הדלקת נרות‬ ‫א‪ .‬בעניין הרה"ק ר' דוד מלעלוב זיע"א ואהבת ישראל שלו – מובא ב"דגלנו" מאמר של ר' משה‬ ‫שבת שידוע שמתי שהאישה מדליקה את הנרות הרי שהיא מקבלת שבת‪ ,‬וממילא יש נידון מה לעשות עם‬ ‫שיינפלד ז"ל שבתוכו הוא כותב‪" :‬יודעני מה שאמר ר' דוד מלעלוב שה' אוהב את הרשע שבישראל‬ ‫הגפרור‪ ,‬ולבני ספרד אין שאלה שהרי מנהגם הוא כהשו"ע שמברכים ואח"כ מדליקים‪ ,‬ומבואר בפוסקים‬ ‫יותר מאשר שאנחנו אוהבים את הצדיק הגדול ביותר"!‬ ‫שכל עוד נמצא הגפרור ביד מותר להניחו באיזה מקום שירצו או לזרקו על הארץ‪ ,‬אמנם לבני אשכנז הנוהגים‬ ‫ב‪ .‬בעניין הקריעה לאישה ב"כותל המערבי" בבית הכיסא – יש לציין לביה"ל (הל' תקיעת שופר)‬ ‫כהרמ"א שקודם מדליקים ואח"כ מכסים את העיניים ומברכים הרי שאי אפשר להחזיק את הגפרור כי‬ ‫שדן על מצוות בבית הכיסא ונשאר בצ"ע‪.‬‬ ‫צריכים לכסות את העיניים‪ ,‬ואם ילכו רחוק הוי הפסק‪ ,‬ונראה שהמנהג הוא שמדליקים ואז מניחים את‬ ‫ג‪ .‬בעניין שילוח הקן – יש להקשות ממה שדן המ"ב גבי שופר של ע"ז שמשמע ממנו שצריך להתכוון‬ ‫הגפרור ועדיף שיהיה במקום קרוב כגון שיש איזה מגרה למטה וכדו' ואז מכסים את העיניים ומברכים וגם‬ ‫לא לזכות בו אף שאין מה לעשות עמו מלבד תקיעה‪ ,‬עיי"ש‪.‬‬ ‫אם האישה הולכת למקום קרוב להניחו גם לא הוי הפסק כל עוד לא הפסיקה בדיבור ובפרט שהוי לצורך‪.‬‬ ‫ד‪ .‬בעניין הפסק לפני המוציא – יש לציין שעיקר הקפידא היא שלא יסיח דעת‪ ,‬ולכן לצורך הסעודה‬ ‫הל' שבת – עשיית הבדלה כמה פעמים להוציא אחרים‪.‬‬ ‫יג‪.‬‬ ‫מותר לדבר או להפסיק‪.‬‬ ‫למדתי השבוע עם החברותות הבה"ח אליסף מרדכי שיחי' והבה"ח ניסן אשורי שיחי' הל' הבדלה ולמדנו‬ ‫כ"ק האדמו"ר מויז'ניץ מונסי שליט"א ברכני בחמימות רבה ובלחיצת יד כאן בירושלים אור ליום ב' ח"י‬ ‫שאפשר לעשות הבדלה כמה פעמים להוציא אחרים שעדיין לא יצאו י"ח‪ ,‬שהרי כולם בכלל הערבות‪ ,‬ואי"ז‬ ‫אלול תשפ"ו ואמר‪:‬‬ ‫דומה לאוכל דבר מאכל והשני לא אוכל שאין הוא יכול לברך לו שהרי הוא לא נהנה ואין זה שייך לערבות‪,‬‬ ‫"א'גוט גיבנעט'ש יאהר! כתיבה וחתימה טובה"!‬ ‫וכלשון הגמרא ברכות‪" :‬לא ליתהני ולא לבריך"‪ ,‬וכן אני נוהג שנים רבות‪ ,‬והנה‪ ,‬השבוע דיברתי עם רה"י‬ ‫כ"ק האדמו"ר מפינסק קרלין שליט"א ברכני בחמימות רבה ובלחיצת יד אור ליום ג' י"ט אלול תשפ"ו‪.‬‬ ‫הגאון ר' שמחה נובירט שליט"א והוא אומר שוודאי שאפשר להוציא וכנ"ל אך כשההבדלות סמוכים זה‬ ‫כ"ק האדמו"ר מדושינסקי שליט"א ברכניי בלחיצת יד אור ליום ג' י"ט אלול תשפ"ו בברכת השנים‪.‬‬ ‫לזה יש בעיה עם ברכת "הגפן"‪ ,‬ואם אומר "על הגפן" בין כל אחד ואחד הרי שגורם לברכה שאינה צריכה‪,‬‬ ‫כ"ק האדמו"ר מראחמיסטריווקא שליט"א ברכני אור ליום ג' י"ט אלול תשפ"ו בחמימות רבה ובלחיצת‬ ‫(אלא א"כ לא ידע שעתיד לעשות עוד פעם)‪ ,‬והעצה לזה לתת להם לשתות מעט ואז שפיר מברך "הגפן" עוד‬ ‫יד בברכת השנים‪.‬‬ ‫פעם להוציא אחרים‪.‬‬ ‫כ"ק האדמו"ר מזוועהיל שליט"א מביתר ברכי בחמימות רבה ובלחיצת יד ובמאור פנים ואמר‪:‬‬ ‫הל' שבת ‪ -‬בשמים להבדלה ועניין ההדס‪.‬‬ ‫יד‪.‬‬ ‫"א'גוט גיבענטש יאהר! כתיבה וחתימה טובה"!‬ ‫עוד למדתי עם החברותות הנ"ל שיחי' עניין הבשמים של הבדלה ולמדנו מה שכתב השו"ע שטוב לקחת‬ ‫כ"ק האדמו"ר מצאנז שליט" א מנתניה ברכני אור ליום ד' כ' אלול בלחיצת יד ובמאור פנים כאן בירושלים‬ ‫הדס להבדלה שהרי קיימ"ל‪" :‬הואיל ואיתעביד ביה חדא מצווה ליתעביד ביה מצווה אחרינא"‪ ,‬וכתב המ"ב‬ ‫ואמר‪" :‬א'גוט גיבענטש יאהר! כתיבה וחתימה טובה"!‬ ‫שזה שייך דווקא בהדס שהיה בד' מינים‪ ,‬אמנם‪ ,‬הוא מביא שם שי"א שיש עניין באופן כללי בהדס ורמז לזה‬ ‫זקן האדמורי"ם בירושלים כ"ק האדמו"ר ממשכנות הרועים שליט"א ברכני אור ליום ד' כ' אלול תשפ"ו‬ ‫מה שאמר הכתוב (ישעיה)‪" :‬תחת הנעצוץ יעלה ברוש ותחת הסרפד יעלה הדס" וסמיך ליה‪" :‬כל שומר‬ ‫במאור פנים בברכת השנים‪.‬‬ ‫שבת מחללו"‪ ,‬ואמרתי בזה רמז נפלא בס"ד‪ :‬הרי הבשמים הם להבדלה המבדילה בין קודש לחול‪ ,‬וא"כ זה‬ ‫לעי"נ הגאון ר' חיים הררי זצוק"ל מרביץ תורה מב"ב נלב"ע ערש"ק כי תבוא תשפ"ו‪ ,‬ת‪.‬נ‪.‬צ‪.‬ב‪.‬ה‪.‬‬ ‫נרמז בפסוק נפלא‪" :‬יעלה הדס" – "שומר שבת מחללו" היינו שהוא המבדיל בין שמירת השבת לחול הרמוז‬ ‫לעי"נ כ"ק האדמו"ר מביאלה אוסטרובה זצוק"ל‪ ,‬נלב"ע י"ח אלול תשפ"ו‪ ,‬הכרתיו היטב והיה אדם גדול‬ ‫במילה‪" :‬מחללו"‪ ,‬והיינו בין שבת לחילולה‪ ,‬והבן‪ ,‬מביא שם המ"ב שרבינו אפרים היה מנהגו שהיה לו כלי‬ ‫בתורה‪ ,‬זיע"א‪.‬‬ ‫מיוחד ובו בשמים להבדלה והטעם לזה כי הוא חשש שבשמים רגילים לתבלין וכדו' אינם ראויים להבדלה‬ ‫הגיליון נודב ע"י ידידנו היקר ר' אבר הם לוי שיחי' לעי"נ אביו אסלן יהודה בן מלכה ואברהם ז"ל‪ ,‬אמו‬ ‫שלא נועדו לזה‪ ,‬עוד הוא מביא שנוהגים בכל ישראל לייחד כלי מיוחד לבשמים וקוראים לו‪" :‬הדס" על שם‬ ‫רג'ינה בת רוחמה ומנשה ע"ה‪ ,‬אחיו חיים‪ ,‬משה (מוי'ס)‪ ,‬יצחק בני רגינה ז"ל‪ ,‬אחיותיו מלכה ואסתר‬ ‫המנהג הנ"ל להניח בבשמים הדסים‪.‬‬ ‫בנות רג'ינה ע"ה‪ ,‬אחיינו הד"ר יונתן לוי ז"ל בן רות ורפאל שיחי'‪ ,‬ת‪.‬נ‪.‬צ‪.‬ב‪.‬ה‪.‬‬ ‫טו‪ .‬הל' הל' שונות לנוסע – תפילין במטוס‪ ,‬תפילה בספינה ועוד‪.‬‬ ‫הגיליון נודב ע"י ידידנו היק ר ר' שמחה גבריאל גולדמן שיחי' לעי"נ אביו ר' יחיאל מיכל ב"ר מרדכי‬ ‫עוד שאל אותי השבוע ידידי הרב אברהם לוי שיחי' שאלות שונות בעניין הנוסע במטוס או בספינה‪ :‬א‪.‬‬ ‫שרגא זצ"ל‪ ,‬נלב"ע ט' אלול‪ ,‬ת‪.‬נ‪.‬צ‪.‬ב‪.‬ה‪.‬‬ ‫הנוסע במטוס מתי יניח תפילין? והשבתי‪ :‬יש לו להניח תפילין בשעה שהוא רואה שיש אור‪ ,‬והטוב ביותר‬ ‫לתגובות ושאלות למורנו שליט"א‪ ,‬ולהרשמה לרשימת התפוצה‪divreymeir@gmail.com :‬‬