gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

פניני מאיר - רבי מאיר סנדר · Pinyunei Meir - R Meir Sander — ניצבים וילך (2026-08-31)

מוציא לאור: פניני מאיר - רבי מאיר סנדר · Pinyunei Meir - R Meir Sander

שבוע: ניצבים וילך (2026-08-31)

פניני מאיר - רבי מאיר סנדר · Pinyunei Meir - R Meir Sander — ניצבים וילך (2026-08-31)

פתח את ה-PDF הורדה

‫פרשת כי תבוא תשפ"ו (‪)324‬‬ ‫להיות בגהנום לאחר מותו הוא יוצא ממנו בשבת‪ ,‬ושבת נקרא אצל כל אחד לפי איך שהוא קיבל‬ ‫כתוב בפסוק (כ"ו‪ ,‬א')‪" :‬והיה כי תבוא אל הארץ אשר ה' אלהיך נותן לך נחלה וירשתה וישבת‬ ‫והוציא את השבת‪ ,‬וחידש רבינו זיע"א שגם ההכנות לשבת הם בכלל זה! ומתי שאדם היה מתחיל‬ ‫בה" – ובספה"ק "נועם אלימלך" להרה"ק ר' אלימלך מליעז'נסק זיע"א מאריך בזה שיש לעבוד‬ ‫את ההכנות שלו לשבת קודש כאן בעולם הזה כך הוא יצא מן הגהנום למעלה! וזה גם קשור‬ ‫את ה' גם ביראה וגם באהבה [וכמו שאמר לי השבוע רה"י הגאון ר' אהרן וינר שליט"א על‬ ‫לחביבות המצווה של שבת! ויש לציין עוד למה שהבאתי כבר כמה פעמים ששמעתי כמה פעמים‬ ‫דברי הגמרא ביומא על העושה תשובה מאהבה ומיראה‪ ,‬שוודאי צריך את שניהם אמנם אהבה‬ ‫מהגה"צ ר' אלימלך בידרמן שליט"א [וכן השבוע] בשם מרן המשגיח ר' יחזקאל לוינשטיין זצוק"ל‬ ‫מעלתה גדולה יותר] ועל זה רמז כאן הכתוב שאדם שעובד את ה' ביראה ובאהבה ומתאחד עם‬ ‫על מאמר חז"ל‪" :‬אלמלא משמרים ישראל שני שבתות מיד נגאלין" שרומז על שני השבתות‬ ‫כל ישראל‪ ,‬הרי שהוא זוכה להיות קשור בעולמות העליונים ולהשפיע משם שפע לכלל ולפרט‪ ,‬ועל‬ ‫האחרונים של השנה שמתקנים כל השנה‪ ,‬ואנחנו נמצאים כעת בראשונה שבהם! ואם מדברים על‬ ‫זה רמז הכתוב‪" :‬והיה כי תבוא אל הארץ" – היינו הארץ העליונה – "וירשתה וישבת בה" –‬ ‫התקיעות אני יוסיף מציאה נפלאה בגיליון "דברי שיח" (כי תבוא תשפ"ו) ממרן הגר"ח קנייבסקי‬ ‫שיזכה להשפיע משם ישועות‪ ,‬וזהו‪" :‬נחלה" – "נחל – ה'" = היינו השפעת הישועות‪ ,‬והוא מביא‬ ‫זצוק"ל שביאר מה שכתב הגאון ר' עקיבא איגר זיע"א ("דרוש וחידוש" – ח') שאדם שתקע בשופר‬ ‫עוד שמה שכתוב על אליהו הנביא ז"ל שהיו העורבים מביאים לחם ומים‪ ,‬והעורבים רמז‬ ‫בר"ה שחל בשבת יצא י"ח‪ ,‬וביאר מרן הגר"ח זצוק"ל כיון שזה מחמת גזרה ואין בזה איסור בעצם‬ ‫לקליפות ואעפ"כ הצדיק הזה שעובד ביראה ובאהבה ומתאחד עם כל ישראל זוכה שאפילו‬ ‫ממילא אם תקע יצא‪ ,‬ולא אמרי' בזה‪" :‬מצוה הבאה בעבירה"‪.‬‬ ‫הקליפות מתבטלים לפניו‪ ,‬עיי"ש באריכות‪ ,‬והבן‪.‬‬ ‫עוד כתוב בפסוק (כ"ז‪ ,‬ט')‪" :‬וידבר משה והכהנים הלוים וכו' – ויש לציין לנידון מעניין בהלכה‬ ‫עוד כתוב בפסוק (כ"ו‪ ,‬י"ד)‪" :‬עשיתי ככל אשר צויתני" – ופרש"י‪" :‬שמחתי ושמחתי את אחרים" ‪-‬‬ ‫שדנו הפוסקים לגבי זימון‪ :‬האם אומרים‪" :‬הכהנים והלווים"‪ ,‬או שרק‪" :‬הכהנים" כי בהם נאמר‪:‬‬ ‫היום התפללתי מנחה גדולה בבית הכנסת "זהרי חמה" כאן בירושלים וראיתי שם עלון בשם‬ ‫"וקדשתו"‪ ,‬ודעת רוב הפוסקים שיש לומר רק‪" :‬הכהנים"‪ ,‬והנוסח הקדום שהיה הוא‪" :‬הכהנים‬ ‫"מורשת אבות" וראיתי בו מעשה נפלא על הצדיק ר' יעקב עדס זצוק"ל [זקנו של הגה"צ ר' יעקב‬ ‫הלווים" בלי ו'‪ ,‬וכלשון הפסוק הנ"ל‪ ,‬והקשה ה"פרישה"‪ :‬מדוע בשו"ע יו"ד לגבי הצלת חיים‬ ‫עדס שליט"א ואביו של רה"י הגאון ר' יהודה עדס שליט"א שיושבים כאן תלמידיו הבה"ח ברוך‬ ‫מבואר שמצילים את הלוי לפני ישראל? וביאר‪ :‬אין זה מדין כבוד‪ ,‬אלא מדין שמהרה יבנה‬ ‫כהן שיחי'‪ ,‬והבה"ח דוד שלום בצרי שיחי'] שהיה ידיד טוב של המקובל ר' יהודה פתיה זצוק"ל‬ ‫המקדש ויצטרכו לויים לעבודה‪ ,‬ואת זה שמעתי לפני שנים מאחד מגדולי הדור שליט"א שהוא‬ ‫{זקנו של הבה"ח דוד שלום בצרי שיחי' היושב עמנו כאן} והם קבעו בינם לבין עצמם שמי שייפטר‬ ‫למעלה מצ' שנה לאורך ימים טובים!‬ ‫ראשון מן העולם יבוא לרעהו בחלום ויספר לו מה קורה שם‪ ,‬והנה‪ ,‬ר' יהודה נפטר ראשון והגיע‬ ‫עוד כתוב בפסוק (כ"ח‪ ,‬י"ג)‪" :‬ונתנך ה' לראש ולא לזנב" – וכתב התרגום אונקלוס‪" :‬לתקיף ולא‬ ‫לאחר זמן לר' יעקב ואמר לו‪" :‬תדע לך שאיני יכול לספר מה קורה בשמים! אך זאת אוכל לספר לך‬ ‫לחלש"‪ ,‬ושמעתי פעם ממורנו הגאון ר' שמואל הלוי רוטמן שליט"א שזה מה שאנחנו מבקשים‬ ‫אתה זוכר את אותו היהודי שהיה מסתובב בבתי כנסיות ומחלק טבק לאנשים ומשמח אותם? אין לך‬ ‫בראש השנה‪" :‬שנהיה לראש ולא לזנב" היינו חזקים בעבודת ה' ולא חלשים בה! והבן‪.‬‬ ‫מושג כמה מעלותו גדולה בשמים על שהיה משמח את הבריות"! ולפי"ז מבארים שם את הפסוק‬ ‫עוד כתוב בפסוק (כ"ח‪ ,‬ס"ה)‪" :‬ובגוים ההם לא תרגיע ולא יהיה מנוח לכף רגלך ונתן ה' לך שם‬ ‫הזה‪ ,‬והוא מה שמסופר בגמרא תענית (כ"ב‪ ).‬שאליהו הנביא ז"ל אמר לרב ברוקא בשוק של העיר‬ ‫לב רגז וכו' – ואמר לי הל ילה כ"ק האדמו"ר מראדזין שליט"א מבית וגן עפ"י מש"כ הזוה"ק‬ ‫לפט ששני האנשים שעברו שם והיו משמחים את הבריות הם בני העולם הבא! עוד התחדש לי‬ ‫שהקללות רומזות לברכות גדולות וכן כאן זה ברכה גדולה שלא ימצאו ישראל מנוחה בגלות‬ ‫הלילה בבי המדרש סוכטשוב ואמרתי את זה לכ"ק האדמו"ר מסוכטשוב שליט"א ונהנה מאוד‬ ‫ותמיד ידעו שהם בגלות וישתוקקו לגאולה! {וכן הזכיר לי את מה שאמרתי פעם על הפסוק‪:‬‬ ‫וברכני בחמימות רבה ובלחיצת יד‪ :‬כתוב בפרשתנו ד' פעמים עניין השמחה וכולם רומזים על‬ ‫"ואכלתם בשר בניכם" שרומז לברכה שהילדים יהיו כשרים ויהיה אפשר לאכול אצלם בשר!}‪.‬‬ ‫הווארט שאמר זקנו הרה"ק בעל "אבני נזר" זיע"א בהקדמת ספרו "אגלי טל" שאדם שלומד תורה‬ ‫עוד כתוב בפסוק (כ"ט‪ ,‬ג')‪" :‬ולא נתן לכם ה' לב לדעת וכו' – ואתמול למדתי עם החברותא‬ ‫מתוך שמחה הרי שלא רק שלא מפסיד שכרו אלא שמקבל שכר יותר‪ ,‬עיי"ש‪ ,‬וזה מבואר כאן‪:‬‬ ‫הבה"ח אליסף מרדכי שיחי' בספר "מעם לועז" על הפסוק הזה שמבאר שמשה רבינו ע"ה הוכיח‬ ‫"שמחתי ושמחתי את אחרים" – רמז ללומד ומלמד את האחרים‪ ,‬וכדאיתא בגמרא סוכה (מ"ט‪ ):‬על‬ ‫את ישראל ברמז שאם הם היו מבקשים מה' שייתן להם עיניים לראות ולהתגבר על היצר הם היו‬ ‫הפסוק (משלי)‪" :‬ותורת חסד על לשונה" – "תורה ללמדה לאחרים זו היא תורה של חסד"‪ ,‬עיי"ש‪ ,‬וכו‬ ‫מקבלים את זה‪ ,‬ועל זה רמזה הגמרא ע"ז (ה'‪ ):‬שאין אדם עומד על דעת רבו עד ארבעים שנה‪,‬‬ ‫הפסוק (בפרשתנו – כ"ו‪ ,‬י"א)‪" :‬ושמחת בכל הטוב" – ביאר בו רבינו ה"אור החיים" הקדוש זיע"א‬ ‫עיי"ש‪ ,‬ועי' במהרש"א שם מש"כ בזה‪.‬‬ ‫שקאי על התורה – "שאין טוב אלא תורה"‪ ,‬עיי"ש‪ ,‬וכן מה שאמר הכתוב (בפרשתנו – כ"ז‪ ,‬ז')‪:‬‬ ‫"וזבחת שלמים ואכלת שם ושמחת לפני ה' אלהיך" רומז על עניין‪" :‬שמחתי ושמחתי את אחרים"‬ ‫עוד כתוב בפסוק (כ"ט‪ ,‬ד')‪" :‬לא בלו שלמותיכם מעליכם ונעלך לא בלתה מעל רגלך"‪ ,‬והתחדש‬ ‫שהרי אוכלים ממנו גם אחרים‪ ,‬ורומז גם על התורה שמלמדה לאחרים‪ ,‬וכנ"ל‪ ,‬וכן אמר לי הלילה כ"ק‬ ‫לי הלילה בס"ד שלכאורה קשה‪ :‬מדוע כתוב‪" :‬שלמותיכם" בלשון רבים ו"מנעלך‪ ,‬בלשון יחיד?‬ ‫האדמו"ר מסוכטשוב שליט"א‪ ,‬וכן הפסוק (בפרשתנו – כ"ח‪ ,‬מ"ז)‪" :‬תחת אשר לא עבדת את ה'‬ ‫ונראה לבאר בדרך פשט פשוט‪ :‬בגדים יש הרבה‪ ,‬אמנם נעליים יש רק זוג אחד שלובש האדם על‬ ‫אלהיך בשמחה" רומז ג"כ על זה שהרי עבודת ה' הכי גדולה זה התורה ויש ללמוד אותה בשמחה‪,‬‬ ‫עצמו‪ ,‬והם קרואים אחד‪ ,‬ולכן כתבם ביחיד‪ ,‬ויש בזה גם נפק"מ בהלכה שמובא בתשובת‬ ‫וכנ"ל‪ ,‬ולא לומר שיוריד משכרו‪ ,‬הייתי השבוע בבר מצווה לנכדו הראשון של כ"ק האדמו"ר‬ ‫הגאונים שאם אשם הזיק חפץ מתוך שניים כגון‪" :‬פמוט" מתוך שניים‪ ,‬יש לו לשלם דמי שניהם כי‬ ‫מראחמיסטריווקא שליט"א כאן בירושלים בהשתתפות המונים והוא אמר בדברי תורתו בשם‬ ‫אין מה לעשות עם אחד בלי השני‪ ,‬וכן נעליים נקראים אחד‪ ,‬והבן‪ ,‬ואמרתי את זה הלילה לכ"ק‬ ‫הרה"ק ר' לוי יצחק מברדיטשוב זיע"א שביאר בדברי המשנה (אבות)‪" :‬ששכר מצוה מצוה" – היינו‬ ‫האדמו"ר מראדזין שליט"א מבית וגן ונהנה‪.‬‬ ‫שהשכר הגדול ביותר של המצווה היא המצווה עצמה! והביא עוד בשם רבינו החיד"א זיע"א‬ ‫ויש לנו להיזהר מאוד שלא לדבר בשעת חזרת הש"ץ וכמו שכתב השו"ע (סי' קכ"ד‪ ,‬ס"ז)‪" :‬אין‬ ‫שהעושה מצווה בשמחה מקבל שכר על השמחה יותר מן המצווה עצמה! ורואים איך ישראל‬ ‫לשוח שיחת חולין בעשה שש"ץ חוזר התפילה ואם שח הוא חוטא וגדול עונו מנשוא וגוערין בו"‪.‬‬ ‫מקיימים המצוות בחביבות ושמחים ומשמחים את האחרים כדברי רש"י כאן – הייתי אתמול‬ ‫כתב בספר "פלא יועץ" (ערך דיבור)‪" :‬וכתבו משם ר' ישראל בעש"ט שהמדבר בשבח הצדיקים‬ ‫בחתונה כאן בירושלים באולמי "גוטניק" וראיתי איך ישראל שמחים ומשמחים את החתן! וכן‬ ‫חשוב כאילו עוסק במעשה מרכבה" – וכ"כ מרן ה"חתם סופר" זיע"א בתשובה‪:‬‬ ‫הייתי שלשום עם ידידינו הנ"ל שיחי' בחתונה כאן באולמי "נוף ירושלים" וראינו כנ"ל‪ ,‬וכן הייתי‬ ‫מעשה שמובא בספר "מופת הדור" שסיפר הרה"ח ר' חיים שאול פרנקל זצ"ל שבעת מלחמת‬ ‫אתמול כאן בבית וגן בהכנסת ס"ת לישיבת "משכן יעקב" וראיתי איך כולם שמחים עם התורה!‬ ‫העולם הראשונה לא היה לו ולעוד סוחרים בהונגריה פרנסה‪ ,‬והיו קונים כרטיסים [מניות] של‬ ‫וכל זה קשור להנ"ל‪ ,‬ויש להוסיף מה שאמר לי הלילה כ"ק האדמו"ר מראדזין שליט"א מבית וגן על‬ ‫יין המשובח של טוקאי הסמוכה לקעסטיר [ולכן היו באים אנשים רבים לקרעסטיר אל הצדיק‪,‬‬ ‫דברי ה"אבני נזר" הנ"ל שמצאו אותם ג"כ בספר "חידושי ר' אברהם מן ההר" על נדרים וה"אגלי‬ ‫ועל זה אמר הרה"ק ר' נחמן מברסלב זיע"א‪" :‬מי שטעם יין הונגרי כבר לא ימצא טעם ביין‬ ‫טל" לא ראה אותם כי זה לא הודפס בחייו‪ ,‬ובעצם זה כתוב גם ב"אור החיים" הנ"ל ד"ושמחת בכל‬ ‫אחר"! ורמז לתורה‪ ,‬ואכמ"ל] והנה‪ ,‬אחרי המלחמה הם באו לטוקאי והתברר להם שהכרטיסים‬ ‫הטוב" = וחזינן שיש לשמוח בתורה‪ ,‬ודו"ק‪.‬‬ ‫לא שווים כלום וכתב אותם נוכל‪ ,‬והם באו להרה"ק ר' ישעיה ב"ר משה זיע"א מקרעסטיר‬ ‫אנחנו נמצאים לפני ראש השנה וידוע שר"ה השנה (תשפ"ז) יחול בשבת וכבר דיברתי כמה‬ ‫כש לושים סוחרים שבורים ורצוצים‪ ,‬ואמר להם הצדיק בנועם שיחו‪" :‬המלך רצה להרדים את‬ ‫פעמים על זה מדברי ה"ערוך לנר" הידועים‪ ,‬וה"משך חכמה" על זה‪ ,‬והיום התחדש לי בזה עוד‬ ‫בנו והבן לא נרדם‪ ,‬אז הוא נתן בידו עט מזהב והניח על ראשו את הכתר וכדו' והנה‪ ,‬כשנרדם‬ ‫חידוש נפלא אחרי טבילת המקווה בערב שבת קודש שאמר לי שכני הגאון ר' יוסף קרויזר‬ ‫הבן נטל המלך מידו את העט וכו'‪ ,‬וכן הקב"ה תמיד דואג לכולם לפרנסה ובעת המלחמה הוא‬ ‫שליט"א בשם מרן הגאון ר' אהרן קוטלר זצוק"ל שכתב את זה באחד מהסכמותיו לספר‪ :‬איתא‬ ‫נתן לכם כרטיסים כ די שתהיו רגועים וכעת הוא לקח ממכם את זה ותלכו לעשות מסחר וה'‬ ‫בגמרא (ר"ה)‪" :‬כל שנה שאין מריעין לה בתחילתה מריעין לה בסופה"‪ ,‬והיינו שאם אין תקיעות‬ ‫יצליח דרככם"‪ ,‬וכן היה‪ ,‬זכות הצדיקים יגן עלינו‪ ,‬אמן!‬ ‫בר"ה באותה שנה סוף שנה זו שהיא רעה ר"ל‪ ,‬אמנם איתא בגמרא (שם)‪" :‬למה תוקעים כשהם‬ ‫הוספות לגיליון "פניני מאיר" הקודם ממורנו הגאון ר' שמואל הלוי רוטמן שליט"א שאמר לי‬ ‫עומדין וכשהם יושבים כדי לבלבל את השטן"‪ ,‬ופרש"י שרואה שישראל מחבבין את המצוות‬ ‫ביום א' י"ז אלול תשפ"ו‪ :‬הדברים נפלאים ביותר! ויש לי להוסיף‪:‬‬ ‫מסתתמין טענותיו של השטן‪ ,‬ואיתא במשנה (סנהדרין) שדיין אסור לו לשאת פנים‪ ,‬אמנם איתא‬ ‫א‪ .‬בעניין החמור – שמעתי בשם הגר"ח צימרמן זצ"ל שאמר שפעם אנשים היו רוכבים על‬ ‫בגמרא ברכות‪" :‬אמרו מלאכי השרת לפני הקב"ה מפני מה אתה נושא פנים לישראל וכו' אמר להם‬ ‫חמור והיום נוסעים על מכונית כי פעם הם היו בדרגה לרכב על החי! וזה כעין דברי ר'‬ ‫אני אמרתי להם ואכלת ושבעת וברכת והם מחמירים על עצמן עד כזית ועד כביצה"‪ ,‬וחזינן‬ ‫צדוק זיע"א הנ"ל‪.‬‬ ‫שחביבות המצווה גורמת לנשיאת פנים‪ ,‬וא"כ תקיעת שופר שהיא חביבות המצווה וזה מבטל את‬ ‫ב‪ .‬בעניין הרמ"ק זיע"א וההספד של האריז"ל זיע"א – יש לבאר שהוא הבין שהוא מת בגלל‬ ‫הקטרוג וכרש"י הנ"ל‪ ,‬כשלא תוקעין מחמת גודל חביבות שבת קודש שחוששים שמא יעבירנו בכוח‬ ‫חטא שנגרם בש ל הנחש‪ ,‬כי הגמרא (ב"ב ט"ז‪ ).‬מונה רק ארבעה‪ ,‬והיינו שהנחש הוריד‬ ‫חביבות זו לבטל את הקטרוג בגלל החביבות כמו התקיעות שהקטרוג מתבטל בשל חביבות המצווה‪,‬‬ ‫טומאה לעולם‪.‬‬ ‫וזה נפלא‪ ,‬אם מדברים על שב"ק נביא כאן מציאה נפלאה מרבינו הקדוש בעל "חפץ חיים" זיע"א‬ ‫ג‪ .‬בעניין‪" :‬עמלק סימן" – זה נמצא בהגהות היעב"ץ ב"ב (מ"ו‪ ,):‬עיי"ש‪.‬‬ ‫בספרו "שם עולם" (שמירת השבת – ה') שידוע מה שאמרו חז"ל שאדם ששומר שבת גם היא צריך‬ ‫הגיליון נודב ע"י ידידינו היקר ר' אברהם לוי שיחי' לעי"נ אביו אסלן יהודה בן מלכה ואברהם ז"ל‪ ,‬אמו רג'ינה בת רוחמה ומנשה ע"ה‪ ,‬אחיו חיים‪ ,‬יצחק ומשה (מוי'ס) בני רג'ינה ז"ל‪ ,‬אחיותיו מלכה ואסתר בנות רג'ינה ע"ה‪,‬‬ ‫אחיינו הד"ר יונתן לוי ז"ל בן רות ורפאל שיחי'‪ ,‬ת‪.‬נ‪.‬צ‪.‬ב‪.‬ה‪ .‬לעי"נ כ"ק האדמו"ר מקאמרנא מנהטן הרה"צ ר' יהושע ספרין זצוק"ל‪ ,‬נלב"ע י"ז אלול תשפ"ו‪ ,‬ת‪.‬נ‪.‬צ‪.‬ב‪.‬ה‪ .‬לעי"נ הגאון ר' אליקום פרידמן זצוק"ל ר"י "באר החיים"‬ ‫מודיעין עלית‪ ,‬נלב"ע י"ז אלול תשפ"ו‪ ,‬ת‪.‬נ‪.‬צ‪.‬ב‪.‬ה‪.‬‬ ‫לתגובות ושאלות למורנו שליט"א‪ ,‬ולהרשמה לרשימת התפוצה‪divreymeir@gmail.com :‬‬