gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

רחשי לב · Rachashei Leiv — ניצבים וילך (2026-08-31)

מוציא לאור: רחשי לב · Rachashei Leiv

שבוע: ניצבים וילך (2026-08-31)

רחשי לב · Rachashei Leiv — ניצבים וילך (2026-08-31)

פתח את ה-PDF הורדה

‫פרשת נצבים ‪-‬וילך‬ ‫כ"ג אלול ה'תשפ"ו‬ ‫שנה י"ד גליון מ"ה‬ ‫סו"ז קר"ש‬ ‫מוצש"ק‬ ‫הדלקת‬ ‫לשב"ק‬ ‫ר"ת‬ ‫הנרות‬ ‫‪8:59/9:41‬‬ ‫‪8:34‬‬ ‫‪7:05‬‬ ‫לעיקוואוד‬ ‫‪8:58/9:40‬‬ ‫‪8:34‬‬ ‫‪7:05‬‬ ‫ברוקלין‬ ‫‪8:50/9:27‬‬ ‫‪8:15‬‬ ‫‪6:23‬‬ ‫ירושלים‬ ‫‪8:51/9:28‬‬ ‫‪8:12‬‬ ‫‪6:39‬‬ ‫בני ברק‬ ‫‪8:51/9:28‬‬ ‫‪8:13‬‬ ‫‪6:32‬‬ ‫אלעד‬ ‫‪8:51/9:28‬‬ ‫‪8:14‬‬ ‫‪6:22‬‬ ‫בית שמש‬ ‫נאמר‪ ,‬אי תנו כולהו עתה אקבצם‪ ,‬ואם מעם מהם‪ ,‬יחלו ממשא מלך ושרים‪.‬‬ ‫אתם נצבים היום כולכם לפני ד' אלוקיכם‪.‬‬ ‫רסיסי טל‬ ‫‪...‬דהנה הימים האלה נקראים ימי הרצון הוא בשביל שבימים הקדושים‬ ‫כי המצוה הזאת אשר אנכי מצוך היום לא נפלאת הוא ממך ולא רחוקה‬ ‫האלו נתעורר רצון הש"י לעם סגולתו ונתן דעת ותשוקה בקרבם להלהיב‬ ‫הוא‪.‬‬ ‫לבבם לעבודתו ית"ש‪ .‬כמש"כ (תהלים קמה‪ ,‬טז) פותח את ידך ומשביע לכל חי‬ ‫והטעם שאמרתי והשבות אל לבבך בכל הגוים שצריך שהתשובה תהי'‬ ‫רצון‪ .‬ר"ל פותח את ידך הוא יודי"ך הם פתחי עולמות העליונים ובהם‬ ‫בעודך בגלות למען תושע הוא‪ ,‬כי אמנם זאת המצוה של תשובה אשר אנכי‬ ‫משביע ומעורר לכל חי רצון וקדושה לעבדו בלבב שלם כנ"ל‪ .‬ולהבין פי'‬ ‫מצוך היום‪ ,‬כאמרו בכל חטא בפרשת ויקרא ואשם ואשמו‪ ,‬שהענין כולם‬ ‫לכל חי‪ ,‬דהנה כל איש ישראל מחויב למסור נפשו וכל חיותו לעבודת הש"י‬ ‫הוא שיכיר החוטא את חטאו כמו שפירש אח"כ באמרו והיה כי יאשם‬ ‫ב"ה ועל קידוש שמו ית'‪ ,‬ובפרט בר"ה בתפילתינו ותמלוך אתה ד' מהרה‬ ‫לאחת מאלה והתודה אשר חטא עליה‪ ,‬וכן באמרו איש או אשה כי יעשו‬ ‫לבדך‪ ,‬מלוך על כל העולם כולו בכבודך‪ ,‬שאי אפשר לעמוד בתפלה הזאת‬ ‫מכל חטאת האדם ואשמה הנפש ההיא והתודו את עונם‪.‬‬ ‫בלי מס"נ‪... ,‬הנה בתפלה זאת צריך קבל עליו מס"נ בלבשלם ‪ ,‬וז"פ לכל חי‬ ‫לא נפלאת היא ממך‪ ,‬שתצטרך לנביאים‪ .‬לא רחוקה היא‪ ,‬שתצטרך לחכמי‬ ‫רצון‪ .‬שיהיה מוס כם בלב האדם ברצון גמור למסור כל חיותו במס"נ עבור‬ ‫הדור הרחוקים שיפרשו לך באופן שתוכל לעשותה‪ ,‬אפי' בעודך בגלות‬ ‫כבודו ית"ש‪ ,...‬והנה זהו הפי' אתם נצבים היום‪ ,‬נצבים הוא פי' במס"נ (בל'‬ ‫ובאר זה באמרו לא בשמים היא לאמר‪ ,‬לא יקרה לך בענין התשובה‬ ‫אשכנז) היום הוא ר"ה ר"ל כשאתם נצבים בר"ה במס"נ בתפלה הוא לפני ד'‬ ‫שתצטרך בה להגדת נביא‪.‬‬ ‫אלוקיכם לכבודו ית' שיתגדל כבודו בעולם כמ"ש בגמ' ייתי ולא אחמיניה‬ ‫ספורנו‬ ‫אע"פ שלא אזכה לראותו אמסור נפשי למען יבא מהרה‪ .‬וזהו את"ם אותיות‬ ‫כי המצוה הזאת וגו' לא בשמים הוא וגו' ולא מעבר לים הוא וגו'‪.‬‬ ‫אמ"ת שהמס"נ צריך להיות באמת ובלב ורצון גמור למען כבודו ית"ש‬ ‫שלא תאמר להבין התורה וללמדה מצוה זאת שדיבר בה צריך השגת רוח‬ ‫בב"א‪.‬‬ ‫הקודש כאשר השיגו דור המדבר שמן השמים דיבר ה' עמהם וגם הרבה‬ ‫הרה"ק בעל התפארת שלמה זי"ע‪ ,‬תפארת שלמה בתו"ד‬ ‫מצות שנצטוו מקדם משום דהשיגו רוה"ק בהיותם על הים כאמרם ראתה‬ ‫אתם נצבים היום כולכם לפני ה' אלוקיכם וגו' כ"ל איש ישראל‪.‬‬ ‫שפחה על הים וכו'‪.‬‬ ‫עוי"ל אתם נצבים היום כולכם לפני ה' אלוקיכם וגו' כ"ל איש ישראל‪.‬‬ ‫הרה"ק רבי יהונתן אייבשיץ זי"ע‪ ,‬תפארת יהונתן‬ ‫ובפשטות הכוונה הוא כל אחד ואחד מבני ישראל‪ ,‬אבל יש לפרש לענינינו‪,‬‬ ‫לחודש אלול‪.‬‬ ‫דהיינו שכל היהודי כולו‪ ,‬לא מחצה יהודי ‪ -‬אלא יהודי שלם‪ ,‬כי אם חסר‬ ‫אמר המשגיח (ש)צריך להבין שבימים אלו נמצאים 'במצב אחר'‪ ,‬כמו אדם‬ ‫חתיכה מן היהודי בעבודת השם הרי זה מום‪ ,‬כמו שבקרבן צריך להיות‬ ‫שנוסע לחופש הוא במצב אחר‪ ,‬כך צריך להרגיש ולחיות באלול שנמצאים‬ ‫תמים‪ ,‬כל הוא מלשון שלמות‪ ,‬שכל דבר אם חסר ממנו מאומה ואפילו רק‬ ‫בזמן של ימי רצון‪ .‬להתקשר עם הטוב‪ .‬אכן לא נעשים צדיק הדור מיד רק‬ ‫משהו‪ ,‬זה כבר אינו דבר שלם‪ ,‬וכן מצינו בחצי שיעור‪ ,‬אם חסר משהו מן‬ ‫מצליחים לצאת מהתהום של החטא ועולים מעלה מעלה‪.‬‬ ‫השיעור הוא כבר חצי שיעור‪ .‬כל הוא דבר שלם‪ .‬הקב"ה מבקש שיהיה בין‬ ‫והסביר את דבריו‪ ,‬שהרי כל עבירה שהאדם עושה‪ ,‬חוץ מעצם הקלקול‬ ‫כל אחד ואחד מישראל‪ ,‬ובין כולו של כל אחד‪ ,‬כי כל הכלל יחד הוא כמו‬ ‫שגורם‪ ,‬האדם נמצא ח"ו בתוך מצב של חטא בתוך השממה והאבדון‬ ‫גוף אחד שלם‪ ,‬וכל אדם בפני עצמו הוא גם כן שלימות‪ .‬הוא יכול להיות‬ ‫והחורבן של חטא‪ ,‬וזה מצב של סכנה ורוח טומאה שאופפת את האדם‪ ,‬שזה‬ ‫דבר אחד שלם‪ ,‬והתורה מבקש אתם נצבים היום כולכ"ם ‪ -‬בכמות‪ ,‬שכל‬ ‫כח החטא‪ ,‬עבירה גוררת עבירה‪ ,‬וכשהקב"ה אמר למשה 'סלחתי כדברך'‬ ‫אחד ואחד מכם תהיו נצבים‪ ,‬וכ"ל איש ישראל ‪ -‬באיכות‪ ,‬אני רוצה את כל‬ ‫התחדש‪ ,‬שאפשר 'לצאת מהמצב של חטא'‪ ,‬ואה"נ החטא עדיין קיים וצריך‬ ‫האיש‪ ,‬שכל היהודי יצעק ויאמר רצוני לעבדך באמת‪ ,‬הקב"ה מבקש מכולם‬ ‫לתקנו‪ ,‬אבל הישועה היא שאפשר להתנתק 'ממצב של חטא'‪ ,‬ואילו היינו‬ ‫תעשו תשובה‪ ,‬אני רוצה לעזור לכם שיצאו מכם דורות ישרים‪ ,‬דור שיוכל‬ ‫זוכים היה משרע"ה מבקש על כל החטאים של כל הדורות שהם לא יכניסו‬ ‫לקבל את פני הגואל צדק כשיגיע‪...‬‬ ‫האדם למצב של חטא כדאיתא בחז"ל (אבות דרבינו נתן פרק מו עי"ש) 'והזמן'‬ ‫הגה"צ ר' יונה פארסט זצ"ל ראש ישיבת נייטרא‪ ,‬דברי יונה חלק ב עמוד רכה בתו"ד‬ ‫שמשה רבנו יכל לזכות לזה היה בחודש אלול‪ ,‬וזה סוד סגולת ימי רצון של‬ ‫ויתשם ה' מעל אדמתם באף ובחמה ובקצף גדול וישליכם אל ארץ אחרת‬ ‫אלול‪ ,‬שאפשר לצאת ולהתנתק ולא לטבוע במצב של חטא‪.‬‬ ‫כיום הזה‪.‬‬ ‫הגה"צ רבי נתן וואכטפויגל זצ"ל משגיח דישיבת לעיקוואוד‪ ,‬ליקוטי רשימות אלול עמוד ו‬ ‫לפי המסורה האות למ"ד במלה 'וישליכם' היא רבתי‪.‬‬ ‫סליחות ‪ -‬י"ג מידות‪.‬‬ ‫זה בא לרמזנו שהתקנה לעונש הגלות של וישליכם אל ארץ אחרת‪ ,‬היא‬ ‫בעניית י"ג מדות יזהר לאומרם כהוגן בכוונה שלימה‪ ,‬כי רבו סודותיהן‬ ‫למד רבתי‪ ,‬דהיינו ללמוד הרבה תורה‪ ,‬ובזכות זו נזכה להגאל‪ ,‬כמו שדרשו‬ ‫והדברים עומדים ברומו של עולם‪.‬‬ ‫חז"ל על הפסוק (הושע ח‪ ,‬י) גם כי יתנו בגוים עתה אקבצם ויהלו טעם ממשא‬ ‫הרה"ק בעל החיד"א זי"ע‪ ,‬עבודת הקודש סימן ג אות פז‬ ‫מלך שרים‪( .‬ובגמרא בבא בחרא דף ח עמוד א) אמר עולא‪ ,‬פסוק זה בלשון ארמית‬ ‫פסקי הלכות‬ ‫מהלכות אמירת הסליחות‬ ‫א‪ .‬זמן אמירת הסליחות‪ :‬זמן אמירת הסליחות הוא מחצות הלילה ואילך‪ ,‬אבל בחצי הראשון של הלילה אין לומר סליחות ושלש עשרה מידות (מג"א סי' תקס"ה סק"ה‬ ‫בשם הכוונות וז"ל דאין לומר קודם חצות לילה שום סליחות ולא י"ג מדות בשום פנים לעולם חוץ מביוה"כ‪ ,‬ובשע"ת סי' תקפ"א סק"א מברכ"י בשם מהר"ם זכותא בתשובה וז"ל שיש מקומות שאומרים סליחות‬ ‫בערבית ישתקע הדבר שאין ראוי להזכיר י"ג מידות כי אם בעת רצון והיושב שם בשעה שאומרים ישב וידום או יאמר המזמורים אך הווידוי יכול לומר אך במוצ"ש אסור לומר וידוי עד אחר חצות משום קדושת שבת‪,‬‬ ‫וכ"כ במט"א סי' תקפ"א ס"כ‪ ,‬ועי' משמרת שלום קוידנוב סי' מ"א אות ד' ואג"מ או"ח ח"ב סי' ק"ה)‪.‬‬ ‫ב‪ .‬התעטפות בטלית‪ :‬הש"צ מתעטף בטלית קודם אמירת הסליחות (ט"ז סי' תקפ"א סק"ב ומג"א שם סק"ג בשם לבוש)‪ ,‬וכשמתחילים באמירת סליחות קודם אור היום (או‬ ‫לאחר חצות הלילה) לא יתעטף בטלית שלו או בטלית הקהל אלא ישאל טלית מחבירו ויכיון שלובשה לכבוד בלבד ולא לקנותה ופטור מן הציצית לכו"ע ואין צריך לברך על‬ ‫העטיפה (משנ"ב שם סק"ו עפ"י דברי הט"ז סק"ב ועי' בשעה"צ סק"ה דכשאין לו רק טלית שלו ילבשנו בלא ברכה וכשיאור היום ימשמש בציציותיו ויברך)‪.‬‬ ‫ג‪ .‬סליחות ביחיד‪ :‬מותר לומר סליחות ביחידות (משנ"ב סי' תקס"ה סקי"ג ודלא כפשטות הרמ"א שם ס"ה ובסי' תקפ"א סק"ד)‪ ,‬אבל אין היחיד רשאי לומר י"ג מידות דרך תפילה‬ ‫ובקשת רחמים דדבר שבקדושה הם אבל אם בא לאומרם דרך קריאה בעלמא בניגון ובטעמים אומרם (שו"ע סי' תקס"ה ס"ה ומשנ"ב סקי"ב‪ ,‬ועי' שבה"ל ח"ט סי' כ"ד ב' כ"ה א' קכ"ז ג'‬ ‫דכשכבר אמרו הציבור י"ג מידות אף שממשיכים לומר דברים אחרים ולא נתפזרו עדיין אין לומר י"ג מידות בלא טעמים‪ ,‬וכשאומר עם הציבור י"ג מידות אלא שממהרים לגמור והוא אוחז עדיין במחציתם כ' בכה"ח‬ ‫סי' קל"א סקכ"ד בשם בן איש חי דיכול לגמור ואי"ז נחשב לאמירה ביחיד‪ ,‬ועי' בברורי הלכות הכא)‪ ,‬וכן בסליחות שמוזכר בהם י"ג מידות ידלג אותם תיבות (משנ"ב סי' תקס"ה סקי"ג ובסי' תקפ"א‬ ‫סק"ד‪ ,‬ועי' במט"א סי' תקפ"א סכ"א שפסק כט"ז סי' תקס"ה סק"ה דאפי' התיבות שמוזכר בהם ענין י"ג מידות וכגון וזכור לנו היום ברית שלש עשרה יש לדלגם ביחידות אבל ממשנ"ב נראה דרק י"ג מידות עצמם‬ ‫אין לומר ביחידות)‪ .‬וכן אותם הבקשות שהם בלשון ארמי וכגון מחי ומסי וכו' מרן דבשמיא וכו' לא יאמר כשאין שם מנין עשרה (משנ"ב סי' תקפ"א סק"ד בשם א"ר שם סק"ט מספר‬ ‫תניא) ומי שאומר הסליחות במתינות והציבור כבר אמרו אותם הבקשות שהם לשון ארמי יכול לאומרם כל זמן שהציבור לא גמרו לומר סליחות (שבה"ל ח"ט סי' קכ"ז ג' דלענין זה‬ ‫בירורי הלכות‬ ‫יש לסמוך על המאורי אור שמקיל ביחיד בתוך ציבור לענין י"ג מידות)‪.‬‬ ‫אמירת שלש עשרה מידות על ידי יחיד לאחר שהציבור סיימו לאומרם‬ ‫הנדפס בתיקוני תפילות ליום ג' בספר שערי ציון ומסיק שאסור לאומרו אפי' בניגון וטעמים‬ ‫שאלה‪ :‬האומר סליחות במתינות או שהגיע לאחר שהתחילו לומר סליחות וכשמגיע לי"ג‬ ‫כיון שאומר לפני כן בתפילה שמבקש בזכות י"ג מידות א"כ מוכח שכוונתו לצורך בקשה‬ ‫מידות סיימו הציבור לאומרם‪ ,‬האם נחשב כאמירה בציבור שמותר לו לאומרם בדרך בקשה‪,‬‬ ‫ואי"ז כקריאה בתורה‪ ,‬ולאחמ"כ כ' שכמעט כל שנה עולה בדעתו בעת אמירת הפיוט במנחה‬ ‫או שכיון שסיימו הציבור לומר י"ג מידות אי"ז נחשב כאמירה בציבור ואסור לאומרם בדרך‬ ‫ביו"כ שנזכר שם הי"ג מידות בדרך בקשה האיך אומרים כן דהא אין כל הציבור אומרם יחד‬ ‫בקשה רק בטעמים כקורא בתורה?‬ ‫עם הש"ץ וכיון שזה מאחר וזה מקצר נמצא שאין אומרים אותו בציבור‪ ,‬ונראה שלא דקדקו‬ ‫תשובה‪ :‬כ' המחבר סי' תקס"ה ס"ה אין היחיד רשאי לומר י"ג מדות דרך תפלה ובקשת‬ ‫כ"כ באמירת י"ג מידות רק שלא לאומרם ביחיד אך כשאומרים הפיוט בציבור אף שאין‬ ‫רחמים דדבר שבקדושה הם אבל אם בא לאומרם דרך קריאה בעלמא אומרם (ובמג"א‬ ‫כולם אומרים יחד אין קפידא ע"כ לא נשנה מנהג אבותינו ואי"צ לדלג שם בפיוט וגם אי"צ‬ ‫סק"ה דהיינו בניגון ובטעמים)‪ ,‬ומקור דבריו הם מהטור בשם רב נתן ומהרשב"א בתשו' ח"א‬ ‫לדקדק לאומרו שם בקול עם החזן עכ"ד‪ ,‬ונראה מדבריו דלכתחילה אינו ראוי לעשות כן‬ ‫סי' רי"א שהובא בב"י וז"ל הרשב"א מה שאמרת אם אומר י"ג מדות ביחיד‪ ,‬תשובה‬ ‫דבפשיטות אי"ז נחשב כאמירה בציבור אלא שלא רצה לשנות המנהג‪ ,‬ובדעת הבן איש חי‬ ‫מסתברא לי שכל שאומרן דרך תפילה ובקשת רחמים אין נאמרין ביחיד וכדבר שבקדושה‬ ‫מצינו סתירות שבתורה לשמה סי' צ"ו נשאל באחד שהאריך בוידוי שקודם י"ג מידות‬ ‫הן כמו שאמרו באגדה נתעטף הקב"ה כש"צ והראהו למשה בסיני ואמר כל זמן שישראל‬ ‫וכשרוצה להתחיל י"ג מידות כבר גמרו הציבור י"ג מידות או שהתחיל עמהם י"ג מידות אלא‬ ‫חוטאין כשיגיע עת צרה יעשו לפני כסדר הזה ואני מוחל להם‪ ,‬אבל אם בא לאמרו כך דרך‬ ‫שהוא כבד פה וסיימו הציבור כשהוא עדיין באמצעם האם יכול לסיימם בדרך בקשה‬ ‫קריאה בעלמא אומר כדרך שאומרין אף האופנים וקראי דקדושה דרך קריאה‪ ,‬ומעתה יש‬ ‫ומסקנתו דכיון דהתחיל הוידוי עם הציבור והוידוי הוא התחלה של י"ג מידות יכול לאומרם‬ ‫לדון האם כשהציבור גמרו לומר י"ג מידות נחשב עדיין כאמירה בציבור ומותר לאומרם‬ ‫בדרך בקשה וכ"ש באופן שהתחיל עם הציבור י"ג מידות שיכול לסיימם בדרך בקשה‪ ,‬אמנם‬ ‫בדרך בקשה בלא טעמים‪ ,‬או דילמא כיון שאינו אומרם יחד עם הציבור אי"ז נחשב כאמירה‬ ‫בספר עוד יוסף חי (כי תשא שנה ראשונה אות ח') כ' דאף כשהתחיל הוידוי עם הציבור אינו‬ ‫בציבור ואסור לאומרם בלא טעמים‪.‬‬ ‫יכול לומר י"ג מידות בדרך בקשה לאחר שסיימו הציבור‪ ,‬ובבן איש חי (כי תשא אות ד') כ'‬ ‫והנה ביסוד ושורש העבודה שער י"א פ"ח כ' וכשישמע שהתחילו הצבור לומר י"ג מדות אף‬ ‫שכשהתחיל י"ג מידות עם הציבור יכול לסיימם בדרך בקשה לאחר שגמרו הציבור לאומרם‪,‬‬ ‫אם הוא עדיין לא סיים הסליחה יפסוק באמצע ויאמר הי"ג מדות עם הצבור ויתחיל מפסוק‬ ‫ועכ"פ נראה דלא ס"ל כסברת המאורי אור דיחיד בתוך הציבור נחשב כציבור דהא לא התיר‬ ‫ויעבור ה' על פניו ויקרא ולא כמו שנוהגים להתחיל מה' ה' וגו'‪ ,‬משמע דפשיטא ליה‬ ‫בתורה לשמה רק משום שנחשב כהתחיל באמירת י"ג מידות‪.‬‬ ‫דכשיתעכב עד שיגיע למקומו אין לו רשות לאומרם בדרך בקשה‪ ,‬אמנם בלקט הקמח‬ ‫ועי' בשבה"ל ח"ז סי' י"ב א' דאם התחילו הציבור י"ג מידות שאחר התפילה בשעה שאוחז‬ ‫החדש סי' קל"א סק"ז הביא מש"כ במאורי אור (חלק עוד למועד ח"ה עמוד קי‪ ):‬להקשות‬ ‫עדיין בוידוי יפסיק באמצע ויענה עמהם דמותר להפסיק באמירת הוידוי לצורך מצוה‪,‬‬ ‫על הטור סי' תקס"ה ס"ה שהביא דעת רב נתן שאין ליחיד המתענה לומר י"ג מידות ותמה‬ ‫ובח"ט סי' כ"ד אות ב' כ' מרן זצ"ל דאף שבמאורי אור (הנ"ל) כ' דכל זמן שהציבור מתפללין‬ ‫הטור מה חשש יש בזה שהרי אינו אלא כקורא בתורה שהרי לא אמרו חכמים (שצריך‬ ‫מותר לומר י"ג מידות אף לאחר שסיימו הציבור לאומרו להלכה אין לנטות מפשטות דברי‬ ‫עשרה) אלא כל דבר שבקדושה כגון קדיש קדושה וברכו‪ ,‬ולכאורה יש סתירה בדבריו דלעיל‬ ‫הרשב"א דדינו כדבר שבקדושה והאם יעלה על הדעת בברכו או בקדושה דכשאיחר לאומרו‬ ‫סי' קכ"א ס"ג וסי' קכ"ז ס"ב כ' הטור דאין רשות ליחיד לומר ברכת כהנים בתוך תפילתו (אף‬ ‫עם הש"צ יהא מותר לו לאומרו ביחידות בתוך הציבור‪ ,‬אלא שמ"מ יש בדבריו לימוד זכות‬ ‫שדומה הדבר לי"ג מידות שאינו דברים שבקדושה ממש)‪ ,‬ותי' המאורי אור דבסי' תקס"ה‬ ‫בדיעבד למי שלא נוהג כן ובשו"ת מנחת אלעזר (הנ"ל) נראה ג"כ כדברינו לכתחילה עכ"פ‪,‬‬ ‫מיירי הטור ביחיד הנמצא בתוך הציבור דגם זה נחשב כציבור משא"כ לעיל סי' קכ"א וקכ"ז‬ ‫ועע"ש סי' כ"ה א' שחזר וכ' דברשב"א מוכח שיש לאומרו עם הציבור יחד וכדברי היסוד‬ ‫לענין ברכת כהנים מיירי במתפלל ביחידות ממש‪ ,‬ועי' במאורי אור הלכות (ח"ד עמוד ל"ב‬ ‫ושורש העבודה‪ ,‬ומה שהבאת מסתירת דברי הבן איש חי העיקר להלכה כדבריו בעוד יוסף‬ ‫בהערות על סי' קכ"ז) שבאופ"ז מיירי המהרי"ל (הובא בד"מ סי' קכ"ז סק"ג) שכ' שיחיד‬ ‫חי שאם לא התחיל י"ג מידות עם הציבור צריך לאומרם בניגון ובטעמים‪ ,‬ועע"ש סי' קכ"ז ג'‬ ‫בתענית יחיד או בתענית ציבור אומר ברכת כהנים ותמה הד"מ מדברי הטור דלפמש"כ צ"ל‬ ‫לענין אמירת לשון ארמי בסליחות (שאין לאומרם ביחידות) דבזה יש לסמוך על המאורי‬ ‫דמהרי"ל מיירי ביחיד המתפלל בציבור דנחשב כאמירה בציבור‪ ,‬למדנו מדבריו דהאומר‬ ‫אור שכשהציבור אומרים עדיין סליחות יכול לאומרם‪.‬‬ ‫סליחות בציבור אף שכבר גמרו הציבור לומר י"ג מידות מותר לו לאומרם בדרך בקשה‪ ,‬ועי'‬ ‫וע"כ להלכה למעשה אין לומר י"ג מידות בדרך בקשה לאחר שסיימו הציבור לאומרם ולכן‬ ‫בשו"ת מנחת אלעזר ח"ד סי' כ"ב שנשאל האם מותר לומר י"ג מידות ביחידות בתפילה‬ ‫כשהגיע הש"צ לי"ג מידות כשהוא אוחז באמצע הסליחות יפסיק ויאמרם עם הציבור‪.‬‬ ‫נלב"ע‬ ‫הרה"ק‬ ‫כ"ד אלול תרס''ח‬ ‫ר' אברהם יוסף איגרא זי"ע‬ ‫רשפי' רשפי אש שלהבת י"ה‪ ,‬מים רבים לא יוכלו לכבות‬ ‫מדרכיהם הקדושים‪ ,‬וכך עשה עד שנעשה חסיד מופלג‬ ‫אלה תולדות‬ ‫את האהבה‪ ,‬אם יתן איש את כל הון ביתו באהבה בוז‬ ‫והתחיל להתנהג בדרך הפרישות והתעלה יותר ויותר‬ ‫הרה"ק ר' אברהם יוסף איגרא זצ"ל 'אשר היה עובד ה'‬ ‫יבוזו לו"‪ .‬ואכן זו היתה עבודתו בקודש בתמידות‪ .‬וסיפר‬ ‫בדרך התורה והקדושה בתמימות ודבקות השי"ת‪.‬‬ ‫בכוח לא אנושי בטהרה וקדושה יומם ולילה' (נוסח‬ ‫הרה"ק מהר"י מפשעווארסק זצ"ל‪ ,‬כי בעת ששהה פעם‬ ‫מיד קפצה עליו רוגזו של חותנו הגביר שלא היה מעדת‬ ‫שער הספר תולדות אברהם יוסף)‪ ,‬נולד בשנת תר"א‬ ‫רבינו בעיר 'קראס' למנוחה‪ ,‬היתה דרכו מוזרה בעיני‬ ‫החסידים‪ ,‬והוכרח רבינו לגרש אשתו הראשונה‪ .‬אבל‬ ‫לאביו הק' הרה"ג ר' אריה לייבוש זצ"ל ויחוסו קודש‬ ‫האשכנזים [היעקעס] דשם‪ ,‬ולא היו יכולים לסבול‬ ‫רבינו לא שת לבו לזה ומיד התחיל להתחבר עוד יותר‬ ‫'מגדולי המשפחה' (שו"ת דברי חיים ח"ב אבה"ע סי'‬ ‫שרבינו קופץ ממקום למקום‪ ,‬העמידו כיסאות מאחוריו‬ ‫בדביקותו לצדיקי דורו קדושי עליון‪ ,‬ביניהם הרה"ק ר'‬ ‫קלד)‪ ,‬אב"ד קאריב‪ ,‬גריצא‪ ,‬טורבין‪ ,‬וזאלישטשיק‪ ,‬ולאמו‬ ‫כדי שייתקל בהם‪ .‬אכן שומר ה' את כל אוהביו‪ ,‬ואע"פ‬ ‫אלעזר מקאזשניץ זצ"ל‪ ,‬הרה"ק הדברי חיים מצאנז‬ ‫הצדקנית מרת בריינדל‪ ,‬בתו של הרב הנגיד ר' צבי הירש‬ ‫שרבינו התפלל בהתלהבות ובעיניים עצומות‪ ,‬פסח‬ ‫זצ"ל‪ ,‬ואחר פטירתו התדבק רבינו להרה"ק הדברי‬ ‫מענדלסבורג מק"ק קאזמיר‪ ,‬חתנו של רשכבה"ג הרה"ק‬ ‫רבינו על כל הכיסאות ולא נתקל בהן אפילו פעם אחת‪,‬‬ ‫יחזקאל משינאווא זצ"ל‪ ,‬הרה"ק ר' אייזיק'ל מזידיטשוב‬ ‫ר' משולם איגרא זצ"ל‪ ,‬חתנו של הרה"ק ר' יצחק הלוי‬ ‫ויהי לפלא‪.‬‬ ‫זצ"ל‪ ,‬הרה"ק ר' אברהם יוסף מסאדיגורא זצ"ל‪ ,‬והרה"ק‬ ‫איש הורוויץ זצ"ל אב"ד אה"ו‪ ,‬המכונה בפי כל בשם‬ ‫פועל ישועות בקרב הארץ‬ ‫ר' דוד משה מטשארטקוב זצ"ל‪ ,‬וכך עלה ונתעלה‬ ‫הרה"ק ר' איציקל האמבורגער זצ"ל‪ ,‬ועוד למעלה‬ ‫פעם הגיע רבינו לעיר יאווארזשנא ובא לפניו א' והזכיר‬ ‫מתורתו של רבותיו הק'‪.‬‬ ‫בקודש צדיקים וגדולים שרפי מעלה‪.‬‬ ‫את חמותו שנפלה למשכב עם אירוע מוחי מסוכן‬ ‫האיש מקדש‬ ‫מנעוריו עמל רבינו בעסק התורה בעמל גדול ובאופן‬ ‫[סטראוק]‪ ,‬עד שהרופא התייאש לגמרי מלרפאותה ואינו‬ ‫לא עברו הימים והרה"ק הר"ר מרדכי מנדבורנה זצ"ל‬ ‫מופלא‪ ,‬והיה לומד תורה בעיר סטאניסלאוו אצל דודו‬ ‫רוצה לכתוב כלל תרופה למחלתה באמרו כי חבל על‬ ‫הרגיש ברוח קדשו על האוצר המנוצר לו‪ ,‬והשיא אותו‬ ‫הגאון הקדוש רבי משולם ישכר הורוויץ זי"ע אבד"ק‬ ‫הכסף סתם‪ .‬לקח רבינו עט וכתב לו איזה תרופה לקחת‪,‬‬ ‫לבתו הצדקנית מרת בינה ע"ה‪ .‬וכך היתה כשהציע לה‬ ‫סטאניסלאוו בעמח"ס 'שו"ת בר ליואי'‪ ,‬אשר היה בעלה‬ ‫ושלח לו לבית המרקחת ולהוציאו וליתנו מיד להחולה‪.‬‬ ‫אביה הק' רבינו להיות לה לחתן‪ ,‬שאלה האם מוכנה‬ ‫של מרת רייזל אחותה של אמו הצדקנית מרת בריינדל‪.‬‬ ‫וכשהגיעו לבית המרקחת מיד שאלם מי הרופא שכתב‬ ‫היא לישא למלאך ה'‪ ,‬והשיבה מיד כי אם אבי הק' מעיד‬ ‫ואכן ראה רבינו ברכה בתלמודו ועלה ונתעלה על במתי‬ ‫התרופה‪ ,‬אמרו לו שרבינו כתבו‪ ,‬מיד מילא שפיו שחוק‬ ‫עליו שהוא מלאך בוודאי לא אמצא יותר טוב ממנו‪,‬‬ ‫התורה ויראה בקנותו אל קרבו רחבות ועמוקות בכל‬ ‫ואמר הלוא אסור לי להוציא תרופה כך‪ .‬אבל אחר‬ ‫והסכימה מיד‪ .‬ואכן נקשרה נפש רבינו בנפש חותנו‬ ‫מכמני התורה ועולה ומתעלה במעלת התורה ובמ"ח‬ ‫הפצרותיו של בני המשפחה הסכים ליתנם התרופה‬ ‫הגדול ולמד ממנו תורה והתדבק עצמו מאוד ורבות‬ ‫קנייניה‪ .‬וכפי שאפשר להיווכח בספרו הק' 'תולדות‬ ‫שרשת רבינו‪ .‬ואכן מיד כאשר נתנה לה מאותו תרופה‪,‬‬ ‫קיבל ממנו בעבודת ה' ודרכי החסידות הקדושים‪.‬‬ ‫אברהם יוסף' שמפרק הרים ומגלה רזין ומטייל בכל‬ ‫התחילה להתרפאות עד שנתרפאה לגמרי‪ ,‬והאריכה‬ ‫ויהי כי ארכו לו הימים ולא זכה רבינו לזש"ק‪ ,‬נכנסה‬ ‫חלקי הפרדס כפשוטו‪ ,‬וביותר בתשובותיו שכתב שמביא‬ ‫ימים עד שנות השואה שנהרגה על קידוש ה' הי"ד‪.‬‬ ‫הרבנית לאביה הק' וביקשה ממנו במענה לשון‪ ,‬הלוא‬ ‫ראיות מכל התורה כולה כדי לבאר דברים סתומים‬ ‫אשכבתיה דרבי‬ ‫לכולם הינך מברך ורק לי אי אפשר לברך שאזכה לזש"ק‪,‬‬ ‫לכאורה‪ .‬ולא עוד אלא שכל הספרים של זקינו הק'‬ ‫ביום ל"ג בעומר תרע"ח קרא רבינו להרה"ח ר' יעקב דוד‬ ‫אמר לה הרה"ק הר"ר מרדכי'לה‪ ,‬הלוא שאול שאלתיך‬ ‫הרה"ק ר' משולם איגרא זצ"ל‪ ,‬שהיה בכתובים זכה‬ ‫הארנדורף ז"ל ונסע עמו להשתטח על קברו של הרה"ק‬ ‫האם הינך רוצה לישא למלאך ה'‪ ,‬והנני יכול להפלל על‬ ‫רבינו לסדרו ולהוציאו לאור עולם כדי שיהנו ממנו‬ ‫הרמ"א זצ"ל ביומא דהילולא שלו‪ ,‬ואח"כ נסעו לבית‬ ‫בני אדם שיולידו‪ ,‬ולא על מלאכים שרפי מעלה שאין‬ ‫לומדי תורה שבכל דור ודור‪.‬‬ ‫החיים החדש בעיר קראקא להשתטח על קברו של‬ ‫טבען בכך‪ ...‬וביקשה מרבינו להתגרש כדי שתוכל לזכות‬ ‫אביו הרה"ק ר' אריה לייבוש זצ"ל לא היה בחבורת‬ ‫הרה"ק המאור ושמש זצ"ל‪ ,‬ורבינו הסתובב שם שעה‬ ‫בבנים‪ ,‬וכך הוה שנתגרשו ביניהם‪ ,‬אמנם כל זה לא‬ ‫החסידים‪ ,‬וכך גם רבינו‪ ,‬וכשהגיע לפרקו שידכו דודו‬ ‫קלה ואח"כ הביע את רצונו שרוצה להיקבר ליד מקום‬ ‫השפיע כלל על הקשר הגדול בינו לבין חמיו‪ ,‬ונשאר עוד‬ ‫ורבו עם אחד מעשירי בוטשאן‪ ,‬שהבטיח לפרנסו כדי‬ ‫מנוחת המאור ושמש‪ .‬וכאשר נודע הדבר לרבים התמלא‬ ‫להתדבק לאורו הגדול‪ .‬ברבות הימים בנה את ביתו עם‬ ‫שישב ויעסוק בתורה ללא מפריעים‪ ,‬ואכן יצא מעלתו‬ ‫פיהם שחוק‪ ,‬באמרם שהרי אין שם מקום כלל להיקבר‬ ‫הרבנית הצדקנית מרת מרים סערל ע"ה בת הרה"צ ר'‬ ‫ומניהו על אף גילו הצעיר לרבה לש העיר בוטשאן‪ ,‬ואכן‬ ‫מחמת הדוחק בהקברים‪ ,‬עד שצריכים לקבור ג' נפטרים‬ ‫יצחק קטן אב"ד טיסמעניץ ע"ה‪ ,‬שהיתה מגזע הבעש"ט‬ ‫ישב על כסא כבודו והנהיג את בני עירו בעוז ובגאון‬ ‫זה ע"ג זה‪ .‬ביום כ"ד אלול תרע"ח חשכו המאורות‬ ‫הק' והרה"ק מזלאטשוב זי"ע‪ ,‬ועוד‪.‬‬ ‫לעמוד בפרץ לבלתי ירים איש את ידו בתורת משה ח"ו‪,‬‬ ‫ואיתקטר רבינו בקטירא דחיי עלמא‪ ,‬ועלתה נשמתו‬ ‫עבודתו בקודש‬ ‫ולחם בכל כוחו נגד המשכילים בני דורו‪.‬‬ ‫בסערה השמימה והוא בן ע"ז שנים‪ ,‬ולמרבית הפלא‬ ‫עבודה שבלב זו תפילה היתה אצל רבינו פשוטו‬ ‫התקרבותו לדרך החסידות‬ ‫כשהתחילו לחפש מקום קבורה‪ ,‬מצאו קרקע בתולה‬ ‫כמשמעו‪ ,‬אם כל הלב נשא קולו בתפילה לאביו‬ ‫ויהי כאשר ישב רבינו על כס הרבנות בעיר בוטשאן‬ ‫אשר לא נקבר בו איש מעולם סמוך לציונו של הרה"ק‬ ‫שבשמים‪ ,‬והיה מתפלל בקולות אדירים‪ ,‬פעם נתאכסן‬ ‫אשר מימים ראשונים כיהן בה ברבנות הרה"ק 'הבאר‬ ‫המאור ושמש זצ"ל‪ ,‬ויהי לפלא בעיני כל‪ ,‬ואכן קברוהו‬ ‫אצלו ילד מבני משפחתו ולאחר התפילה אמר לו‬ ‫מים חיים'‪ ,‬אמר רבינו בלבו הלוא מן הראוי לידע מי‬ ‫שם כאשר דיבר בחייו‪.‬‬ ‫לרבינו‪" ,‬עס איז געווען א שיינע דאווענען‪ ,‬די פעטער‬ ‫הוא הרב הגדול שישב על כסא הרבנות בעיר הזאת‪,‬‬ ‫דבריהם הם הם זכרונם‬ ‫האט זייער א שיינע שטימע"‪[ ,‬התפילה היתה במתיקות‬ ‫ולדעת דרכו בקודש ומורשתו אשר הנחיל לעדתו‪ .‬ויהי‬ ‫אכן לא השאיר רבינו זש"ק‪ ,‬אבל בודאי שפתותיו‬ ‫נפלאה וכי דודי יש לו קול נאה בתפילתו]‪ .‬מיד נזדעק‬ ‫כי התחיל רבינו להתעמק בספר סידורו של שבת‪ ,‬מיד‬ ‫דובבות בקברו על גודל הספרים שהשאיר לנו‪ ,‬ה"ה ספר‬ ‫רבינו ואמר‪ ,‬שטים איז א גוי‪ ,‬א איד האט א קול ה'‬ ‫התלהב נפשו ולבו מאור הגדול ומתיקות נועם דרך‬ ‫איגרא רמא‪ ,‬שו"ת ר' משולם איגרא‪ ,‬חידושי ר' משולם‬ ‫בכוח"‪[ ,‬חרש (שטים מלשון שטימע – לשון נופל על‬ ‫החסידות‪ ,‬כי התחיל לפעם בקרבו מגודל קדושת השבת‬ ‫איגרא‪ ,‬מזקינו הרה"ק ר' משולם איגרא זצ"ל‪ .‬והוסיף‬ ‫לשון) הוא גוי‪ ,‬אבל ישראל הוא בבחינת קול ה' בכוח]‪.‬‬ ‫עד כי בעת תפילת שבת לא הצליח עוד להתפלל עם‬ ‫רבינו ספרים מדיליה‪ ,‬ספרו תולדות אברהם יוסף עה"ת‬ ‫בעת תפילתו אכן היה גופו מוצב ארצה‪ ,‬אבל ראשו‬ ‫הציבור וכך ארכה תפילתו יותר ויותר מידי שבת‬ ‫ושו"ת‪ ,‬ספר מקיף הכולל ‪ -‬סדר הקפות לשמיני עצרת‬ ‫הגיע לשמימה‪ ,‬ולא ידע כלל וכלל במה שמתרחש סביבו‪,‬‬ ‫בשבתו‪ ,‬עד שלא היה יכול להתפלל עם הציבור כלל‪,‬‬ ‫ושמחת תורה עפ"י דרכם של גדולי ומאורי החסידות‬ ‫כי כולו דביקות היה‪ ,‬וכמו שכתב רבינו (שו"ת תשובה ה'‬ ‫וגמר אומר בלבו כי עליו להתעמק יותר ויותר בתורת‬ ‫וגדולי המקובלים‪ ,‬ועוד‪ .‬זכותו יגן עלינו ועכי"א‪.‬‬ ‫בא"ד) וזה טבעית ישראל כשהם נקיים מעבירות‪ ,‬אז‬ ‫הבעש"ט הק' וספרי תלמידיו ולנסוע אליהם כדי ללמוד‬ ‫*‬ ‫אתם נצבים היום״ ‪ -‬דא' היום ראש השנה‬ ‫כג אלול – הלכות אסורי רכילות ‪ -‬כלל ט‬ ‫אתם נצבים היום כלכם לפני ד' אלקיכם ראשיכם שבטיכם וגו'‪ .‬הרב הקדוש בספרו באר מים‬ ‫ָּדע‬ ‫א ֶשר יִּּו ַּ‬ ‫ש ַּכ ֲ‬ ‫עו‪ֶ ,‬‬ ‫יג‪ָּ .‬כל זֶה ִּד ַּב ְרנּו‪ִּ ,‬אם הּוא ַּמ ִּכיר ְל ַּה ִּמ ְת ַּאנֶה ְב ִּט ְב ֹ‬ ‫חיים מפרש רמז כתוב זה‪ ,‬הנקרא תמיד לפני ראש השנה‪ ,‬כי הנה הזוה"ק כתב (פנחס רלא‪ ).‬בכל‬ ‫מו‪ַּ ,‬רק ִּי ְת ְב ֶענּו‬ ‫לו שּום ָּד ָּבר ֵמ ַּע ְצ ֹ‬ ‫ַּע ֹשֶה ֹ‬ ‫ָּאה‪ֹ ,‬לא י ֲ‬ ‫אונ ָּ‬ ‫א ֶמת ֵמ ָּה ֹ‬ ‫לו ָּה ֱ‬ ‫ֹ‬ ‫אתר ויהי היום דא ראש השנה ע"ש‪ ,‬והרי ידוע שכל ההשפעות הנשפעות בימות השבוע נמשכות‬ ‫ממקורן העליון בשבת שלפניו‪ ,‬וכמאמר הזוה"ק (ח"ב פח‪ ).‬כל ברכאן דלעילא ותתא ביומא‬ ‫א ֶשר‬ ‫ש ַּכ ֲ‬ ‫עו‪ֶ ,‬‬ ‫ירו ְב ִּט ְב ֹ‬ ‫א ָּבל ִּאם ַּמ ִּכ ֹ‬ ‫ּתו ָּרה‪ֲ .‬‬ ‫ש ה ַּעל ִּפי ִּדין ֹ‬ ‫ַּע ֶ‬ ‫ְל ֵבית ִּדין ְוי ֲ‬ ‫שביעאה תליין‪ .‬נמצאת למד שהקצבת חיותם ופרנסותיהם ומזונותיהם של עם ישראל בראש‬ ‫חו ָּרה‪,‬‬ ‫לו ַּה ְס ֹ‬ ‫ַּח ִּזיר ֹ‬ ‫שי ֲ‬‫או ֶ‬ ‫מו ְו ִּי ְת ְפ ֶסנּו‪ֹ ,‬‬ ‫ַּע ֹשֶה ִּדין ְל ַּע ְצ ֹ‬ ‫לו ִּמזֶה‪ ,‬י ֲ‬ ‫ָּדע ֹ‬ ‫יִּּו ַּ‬ ‫השנה‪ ,‬הכל נעשה ונמשך בשבת שלפניו במקור החיים‪ .‬וע"כ מבואר בשו"ע (או"ח סי' תנ"ח סעיף‬ ‫לו ְב ִּלי שּום ֵבית ִּדין‪ ,‬יֵש‬ ‫ש ִּנ ְש ַּאר ַּחיָּב ֹ‬ ‫עות‪ֶ ,‬‬ ‫לו ַּה ָּמ ֹ‬ ‫ַּש ִּל ים ֹ‬ ‫או ֹלא י ְ‬ ‫ֹ‬ ‫ד') שלעולם קורין אתם נצבים קודם ראש השנה‪ ,‬שבו נרמז הענין שכל העולם עוברים לפניו ית'‬ ‫יך ָּלזֶה‬ ‫ָּצל ֵמ ֶע ֶצם ִּדבּור ָּה ָּאסּור‪ָּ ,‬צ ִּר ְ‬ ‫שיִּנ ֵ‬ ‫לו‪ִּ ,‬כי ְכ ֵדי ֶ‬ ‫לות ֹ‬ ‫ָּהר ִּמ ְל ַּג ֹ‬ ‫ִּלז ֵ‬ ‫כבני מרון‪ ,‬ומ"מ העיקר הוא מה שאתם בני ישראל נצבים‪ ,‬וכל העולם טפילים אליכם וכל‬ ‫שה ְפ ָּר ִּטים‪.‬‬ ‫עוד ְש ֹל ָּ‬ ‫ֹ‬ ‫משפטם תלוי בדינכם‪ ,‬עיי"ש בנועם דבריו הק'‪.‬‬ ‫תו‪,‬‬ ‫או ֹ‬ ‫הונָּה ֹ‬ ‫ש ֹ‬‫ָּאה‪ְ ,‬ד ַּהיְנּו‪ַּ ,‬מה ֶ‬ ‫אונ ָּ‬ ‫של ֹ‬ ‫ָּדּוע ִּע ְניָּן זֶה ֶ‬ ‫ִּהיֶה י ַּ‬ ‫שי ְ‬‫א) ֶ‬ ‫וכתוב בסה"ק‪ ,‬דנצבים הוא לשון מצב טוב ואיתן‪ .‬שיש לנו ב"ה כוחות טובים וחזקים לעמוד‬ ‫ָּאה ַּב ִּמ ָּקח‬ ‫אונ ָּ‬ ‫שיֵש ֹ‬ ‫א ֵח ִּרים‪ֶ ,‬‬ ‫ש ְמעּו ִּמ ִּפי ֲ‬ ‫ַּל ְמ ַּס ְפ ִּרים ַּע ְצ ָּמם‪ֹ .‬לא ֵכן ִּאם ָּ‬ ‫לפניו יתברך‪ ,‬ולזכות בדין‪ .‬וביאר זאת הכתוב‪ ,‬שכח מצבינו האיתן הוא באחדותינו‪ .‬במה שאנו‬ ‫ְס ַּבב‬ ‫ש ֹלא י ֻ‬ ‫ִּהיּו ַּה ְמ ַּס ְפ ִּרים ְשנַּיִּם‪ .‬ג) ֶ‬ ‫שי ְ‬‫לו‪ .‬ב) ֶ‬ ‫לו ַּמר ֹ‬ ‫סּורים ֹ‬ ‫א ִּ‬ ‫ַּהזֶה‪ֲ ,‬‬ ‫עומדים בבחינת "כולכם כו' ראשיכם שבטיכם זקינכם ושוטריכם כל איש ישראל"‪ .‬וטעם הדבר‪ ,‬כי‬ ‫ָּדם‬ ‫יו ֵצא ַּעל י ָּ‬ ‫ש ָּהיָּה ֹ‬ ‫יו ֵתר ִּמ ְכ ִּפי ַּה ִּדין ֶ‬ ‫בּורם‪ֹ ,‬‬ ‫ֶהזֵק ְל ַּה ְמ ַּאנֶה ַּעל ִּפי ִּד ָּ‬ ‫כאשר המשפט נוגע אל כל ישראל בכלליות‪ ,‬ראשיכם שבטיכם כו' כל איש ישראל‪ ,‬הרי זה מחויב‬ ‫ַּפ ִּסיד‬ ‫שי ְ‬‫של ַּה ִּמ ְת ַּאנֶה‪ֶ ,‬‬ ‫עו ֶ‬ ‫ירין ֶאת ִּט ְב ֹ‬ ‫א ָּבל ִּאם ַּמ ִּכ ִּ‬ ‫ְב ֵבית ִּדין‪ֲ .‬‬ ‫המציאות שיצאו ישראל זכאים בדינם‪ ,‬שהרי אי אפשר להשי"ת להמירנו באומה אחרת‪ ,‬וכמו‬ ‫שהכתוב ממשיך שנכנסנו עמו ית' בברית ובאלה "למען הקים אותך היום לו לעם והוא יהי' לך‬ ‫ְציֵת ִּדינָּא ַּא ַּחר ָּכ ְך ְל ַּה ְמ ַּאנֶה‪,‬‬ ‫יו ֵתר ִּמ ְכ ִּפי ַּה ִּדין‪ְ ,‬ו ֹלא י ַּ‬ ‫ְל ַּה ְמ ַּאנֶה ֹ‬ ‫לאלקים"‪ ,‬וכמו שפירש רש"י ז"ל "לפי שדיבר לך ונשבע לאבותיך שלא להחליף את זרעם‬ ‫לו ְב ָּכל ַּג ְונֵי‪.‬‬ ‫לות ֹ‬ ‫ָּאסּור ְל ַּג ֹ‬ ‫באומה אחרת לכך הוא אוסר אתכם בשבועות הללו שלא תקניטוהו‪ ,‬אחרי שהוא אינו יכול‬ ‫ינו‬ ‫מונָּה ְפ ָּר ִּטים‪ְ ,‬ו ֵא ֹ‬ ‫אשו ִּנים יֵש ְב ַּס ְך ַּה ֹכל ְש ֹ‬ ‫ֹ‬ ‫שה ְפ ָּר ִּטים ָּה ִּר‬ ‫ְו ִּעם ַּה ֲח ִּמ ָּ‬ ‫להבדל מכם"‪ .‬וממילא כאשר יהודי כולל עצמו בתוך כלל ישראל‪ ,‬אזי יש לו כח איתן כצור‬ ‫ָּצל‬ ‫מו ִּעיל‪ַּ ,‬רק ְל ִּהנ ֵ‬ ‫ינו ֹ‬ ‫ַּא ִּפלּו ִּאם ִּי ְת ַּק ְבצּו‪ֵ ,‬א ֹ‬ ‫ש ִּי ְת ַּק ְבצּו ֻכ ָּלם‪ ,‬ו ֲ‬ ‫ָּמצּוי ֶ‬ ‫חלמיש לצאת בדימוס‪ ,‬לפי שכלל ישראל חייב לצאת זכאי בדין מחמת ההתקשרות הנצחית‬ ‫עו ְב ֵרי ֲע ֵב ָּרה ָּלא‬ ‫ְדי ֹ‬ ‫ֵע י ֵ‬ ‫א ָּבל ַּעל ָּכל ָּפ ִּנים ִּמ ְמ ַּסי ַּ‬ ‫ֵמ ֶע ֶצם ִּדבּור ָּה ָּאסּור‪ֲ ,‬‬ ‫לאבינו שבשמים‪ .‬וזהו "אתם נצבים היום כלכם לפני ד' אלקיכם"‪ ,‬שע"י כח האחדות ביום הדין‬ ‫שות ַּמ ֲע ֹשֶה ַּעל‬ ‫שו ֵמ ַּע ַּל ֲע ֹ‬ ‫לו ְל ַּה ֹ‬ ‫ָּצא)‪ֶ ,‬ש ַּעל ִּפי ִּדין ָּאסּור ֹ‬ ‫(לא י ָּ‬ ‫ָּפיק ֹ‬ ‫נֵ‬ ‫והרחמים‪ ,‬יש לנו מצב איתן וחזק להפקד לטובה בדבר ישועה ורחמים‪.‬‬ ‫ְמן ֶש ֹלא ֵה ִּעידּו‬ ‫ָּשים‪ָּ ,‬כל ז ַּ‬ ‫אנ ִּ‬ ‫לו ַּה ְר ֵבה ֲ‬ ‫א ִּפלּו ִּאם ִּס ְפרּו ֹ‬ ‫בּורם‪ֲ ,‬‬ ‫ִּפי ִּד ָּ‬ ‫ובספה"ק דברי ישראל (פ' אמור) כתוב‪ ,‬שכאשר יהודי מלמד זכות על חבירו‪ ,‬מחשיבים זאת‬ ‫שוֹת ֵכן‪ַּ ,‬כ ְמ ֹב ָּאר ְל ֵעיל ִּב ְכ ָּלל‬ ‫ָּע ָּליו ְב ֵבית ִּדין‪ְ ,‬ו ִּה ְרשּוהּו ֵבית ִּדין ַּל ֲע ֹ‬ ‫בשמים יותר מלימוד זכות של עשרת אלפי נשמות של צדיקים בגן עדן‪ .‬כי הלימוד זכות למטה‬ ‫עו‬ ‫ש ִּט ְב ֹ‬ ‫לות ְל ִּאיש‪ֶ ,‬‬ ‫ָּהר ְמ ֹאד ִּמ ְל ַּג ֹ‬ ‫ו' ָּס ִּעיף ט' ְוי'‪ַּ .‬על ֵכן יֵש ִּלז ֵ‬ ‫פועל יותר מהלימוד זכות למעלה‪.‬‬ ‫מו ְב ִּלי ְרשּות ִּמ ֵבית ִּדין‪ְ ,‬ו ַּעיֵן ְל ֵעיל ְב ָּס ִּעיף ו'‪.‬‬ ‫שוֹת ִּדין ְב ַּע ְצ ֹ‬ ‫ַּל ֲע ֹ‬ ‫ובאוה"ח הק' (פ' ראה) ביאר בדברי הגמרא (חגיגה א‪ ):‬בהא דרבה בר שילת שאל את אלי'‬ ‫וממשיכים עד סוף הסעיף‬ ‫הנביא מה קעביד קודשא בריך הוא‪ ,‬אמר לו קאמר שמעתא משמי' דכולי רבנן‪ ,‬ומשמי' דרבי‬ ‫מאיר לא קאמר‪ ,‬משום דגמר מפומי' דאחר‪ ,‬וטען לו רבה בר שילת‪ ,‬רבי מאיר רימון מצא תוכו‬ ‫אכל קליפתו זרק‪ .‬א"ל אלי' הנביא השתא קאמר קוב"ה מאיר בני אומר‪ .‬וביאר האוה"ח הק'‬ ‫דודאי במרום ידעו את הלימוד זכות גם לפני שאמר זאת רבה בר שילת‪ ,‬אולם רק לאחר שלמדו‬ ‫עליו זכות זה בין קרוצי חומר למטה‪ ,‬יכלו כביכול להשתמש בלימוד זכות למעלה‪ ,‬לומר תורה‬ ‫משמו של רבי מאיר‪.‬‬ ‫ובשם צדיקים אמרו שאם יש מצוה ללמד זכות על כל יהודי‪ ,‬וכמו שכתוב בתורה "בצדק‬ ‫תשפוט עמיתך"‪ ,‬והרי התורה אמיתית היא‪ ,‬א"כ מוכח מזה שיש אפשרות למצוא צד זכות בכל‬ ‫יהודי‪ .‬וכמ"ש הייטב לב זצוק"ל בדברי הכתוב "ולא קרב זה אל זה כל הלילה"‪ ,‬שאפילו בשעה‬ ‫שעמד המקטרג וקטרג מה נשתנו אלו מאלו‪ ,‬הללו עובדי עבודה זרה והללו עובדי זרה‪ ,‬לא הי'‬ ‫עצה וזכות ליום הדין‬ ‫ניתן להשוות בין היהודי הנמוך ביותר‪ ,‬ובין המצרי הטוב ביותר‪ .‬כי בין יהודי לגוי אין שום דמיון‬ ‫ישנו משל מפורסם‪ ,‬מעשה במלך שעבר עם כרכרתו וסוסיו ברחובה של עיר‪,‬‬ ‫להקריבם זה לזה בשום צורה ואופן‪.‬‬ ‫והלך ילד וזרק אבן על מרכבת המלך‪ .‬מייד עצרו אותו שוטרי העיר והעמידוהו‬ ‫ומעתה עלינו להתחזק בימי ם אלו בלימוד זכות איש על רעהו‪ ,‬כשם שנדון את רעינו לכף זכות‬ ‫למשפט וגזרו דינו למיתה מטעם מורד במלכות‪ .‬הכזאת ייעשה? לזרוק אבן על‬ ‫כך ידונו אותנו במרום לכף זכות ונזכה לשנה טובה ומתוקה בתוך כל ישראל אמן‪.‬‬ ‫מרכבת המלך?‬ ‫•‬ ‫לפני הוצאתו למיתה‪ ,‬בא אחד וטען ואמר‪ :‬במו אזני שמעתי ובמו עיני ראיתי‬ ‫כן מובא בספרים שנרמז בפסוק "אתם נצבים היום לפני ד' אלוקיכם"‪" .‬אתם נצבים היום"‬ ‫היאך שכשהכריזו וצעקו כולם יחי המלך‪ ,‬גם הילד הזה הריע עם כולם והשיב‬ ‫בגימט' "לעמוד לסליחות"‪ .‬שע"י עמידה לסליחות לשפוך שיח לפני קונינו‪ ,‬נוכל לעמוד לפני ד'‬ ‫בקול רם יחי המלך!‪.‬‬ ‫אלוקינו ביום הדין והרחמים הבעל"ט‪.‬‬ ‫אם כן‪ ,‬למה זה זרק את האבן על מרכבת המלך? על כרחך שמעשה נערות‬ ‫"אתם נצבים"‪ ,‬רז"ל (ר"ה כה‪ ).‬דרשו על "תקראו אותם במועדם"‪ ,‬אל תקראו "אותם" אלא‬ ‫ושטות עשה ולא ידע מה הוא עושה בזרקו את האבן‪.‬‬ ‫"אתם"‪ ,‬אתם אפילו שוגגין אפילו מזידין אפילו מוטעין‪ .‬ואמרו צדיקים דק"ו להיכא דכתיב‬ ‫בדקו וראו שנכון הדבר‪ ,‬ופטרו את הילד ושלחוהו לנפשו‪.‬‬ ‫להדיא "אתם"‪ ,‬כגון "בנים אתם לד' אלקיכם"‪ ,‬דאפילו שוגגין וכו' נקראים בנים למקום‪ .‬וכן י"ל‬ ‫כן הנמשל איתנו‪ :‬כשאנו צועקים ואומרים יחי המלך – שזה אמן יהא שמיה‬ ‫על "אתם נצבים"‪ ,‬שכל אשר בשם ישראל יכונה‪" ,‬אתם" אפילו שוגגין וכו' יוכל לקחת עצמו‬ ‫רבה מברך וכו'‪ .‬כשמכתירים את המלך ‪ -‬כשאומרים שיהא שמו גדול וקדוש‬ ‫בימים האלו‪ ,‬לחזור בתשובה ולעמוד לפני ד' אלוקינו‪ .‬וי"ל ברמז הכתוב (דברים ד‪ ,‬ד) "ואתם‬ ‫בעולם (יתגדל ויתקדש שמיה רבה)‪ ,‬ואנו שומעים ועונים אמן‪ .‬הרי זה מוכיח‬ ‫הדבקים בד' אלוקיכם חיים כולכם היום"‪ ,‬ד"אתם" הרי רומז אפילו שוגגין וכו'‪ ,‬דאם הם "דבקים"‬ ‫שבאמת אנו נתיניו הנאמנים של מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא‪ ,‬וכל מה‬ ‫זה בזה‪ ,‬שיש אחדות ביניהם‪ ,‬אז אפילו חטאו ופשעו והוטעו‪ ,‬עכ"ז "חיים כלכם היום"‪.‬‬ ‫שנכשלנו במשך השנה‪ ,‬הרי זה הוכחה שזה היה מעשה שטות (כדברי האוה"ח‬ ‫איתא בחז"ל (ירושלמי סנהדרין י' ב') שמנשה צעק אל הקב"ה שיציל אותו‪ ,‬והמלאכים סתמו‬ ‫הק' בפ' ויקרא שקרבן מביאים בהמה על מנת שיכפר על מעשה שהיינו‬ ‫את החלונות שלא תכנס תפלתו‪ ,‬ואז חתר לו הקב"ה חתירה מתחת כסא הכבוד‪ ,‬והיינו‪ ,‬כי נשמות‬ ‫ישראל חצובות מתחת כסא הכבוד‪ ,‬ורצה השי"ת לרמז‪ ,‬שכל יהודי שורש נשמתו מתחת כסא‬ ‫בבחינת בהמה)‪.‬‬ ‫הכבוד‪ ,‬וממילא אפילו הרבה לחטוא‪ ,‬יוכל למצוא שביל לחזור בתשובה מכח שורש נשמתו‬ ‫מה שאין כן אם נדבר חלילה באמצע הכתרת הקב"ה – באמצע אמרית קדיש‪,‬‬ ‫שהוא תחת כסא הכבוד‪ ,‬ומהני תשובה גם לאלו שהעמיקו סרה‪ ,‬כי אין מי שיכול למנוע בעד בן‬ ‫איזהו לימוד זכות אנו יכולים לנצל ולהשתמש בה בראש השנה הבעל"ט‪....‬‬ ‫המלך‪ ,‬אם ירצה באמת לחזור לאביו המלך‪.‬‬ ‫עצה טובה‪ :‬קבלה לא לדבר בקדיש ולענות אמן‪ ,‬ואיש"ר בכוונה ובקול‪.‬‬ ‫לכל עניני הגליון נא להתקשר 'ולהשאיר הודעה' ע"י ‪ 1-732-372-0092‬מארץ ישראל ‪ · 03-686-1344‬פקס ‪ · 1-732-647-2222‬בארץ ישראל לגבי ההפצה יכולים להתקשר ע"י ‪052-764-8605‬‬