לב שומע - אידיש · Lev Shomea - Yiddish — ניצבים וילך (2026-08-31)

חו"
יניד
ú קים ש ם
ת ו הור ם וני
"ם ענ ב
א ינ
ד
איומ
שיעורי הרה"ג
רבי שמעי' לעוו שליט"א
דומ"ץ קהל יטב לב דסאטמאר
לונדון
על פרשת השבוע
פרשת נצבים וילך
ניתן לשמוע השיעורים ב'קול הלשון'
020 81917000
[]ex3,1.11.1
שגיאות מי יבין -אי אפשר לבר בלא תבן
בבקשה ,המוצא שגיאה כלשהוא יואיל להודיע למו''ל למען יתוקן אי''ה
להערות והארות ולקבלת הגליון
יש לשלוח לאימעלlevshomeya@gmail.com :
לעילוי נשמת
הרה"ח מקים עולה של תורה
ר' ישעי' זאב בן הרה"ח ר' ישראל ישכר זלה"ה
נלב"ע י"ב תשרי תשע"ו
ת .נ .צ .ב .ה.
עורך :יצחק אייכלר
052-7121811
סדר ועימוד :א .י .גרינוואלד
054-8494370
תוכן הענינים
פרשת נצבי
את נצבי היו כולכ לפני ה' אלוקיכ . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . ד
' את נצבי היו 'יומא דדינא זה היו תחלת מעשי זכרו ליו ראשו הדברי
חוזרי בזמנ בכל השנה למציאות הראשו התעלות הנשמות למקור הראשו' אורי'
בראש השנה
את נצבי התייצבות מכח התפילה . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .ט
צרה ויגו אמצא ובש ה' אקרא בראש השנה נפקדה שרה רחל וחנה בראש
השנה יצא יוס מבית האסורי תפלה אחת נשתיירה לה
'ושבת עד ה' אלקי 'כוחה של תשובה . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .יד
ושבת עד ה' אלוקי מנשה המל הרבה לעשות הרע בעיני ה' להכעיסו כהצר
לו חלה את פני ה' אלקיו וכהצר לו חלה את פני ה' חביבי יסורי הלימוד ממנשה
מל יהודה שתפילתו נשמעה מעומק שפל מצבו תשב אנוש עד דכא ותאמר שובו בני
אד אי ל דבר העומד בפני התשובה לבלתי ידח ממנו נידח את נצבי
הבטחה שנזכה לשוב בתשובה
פרשת ויל
ועתה כתבו לכ את השירה . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .כא
כי קול ערב השמיעני את קול לימוד התורה מתו מתיקות וערבות ומתוקי
מדבש ונופת צופי' שימה בפיה 'בזכות לימוד התורה מתמלא הפה במזו ומחיה
פרשת נצבי לב שומע ד
פרשת נצבים
את נצבי היו כולכ לפני ה' אלוקיכ
' את נצבי היו 'יומא דדינא זה היו תחלת מעשי זכרו ליו ראשו הדברי
חוזרי בזמנ בכל השנה למציאות הראשו התעלות הנשמות למקור הראשו' אורי'
בראש השנה
שבראש השנה נצבים כולם' ,ראשיכם 'אתם נצבים היום' יומא דדינא
שבטיכם זקניכם ושוטריכם כל איש ישראל' 'אתם נצבים היום כולכם לפני ה'
וכו' .ויש לבאר ענינו של יום. אלוקיכם ,ראשיכם שבטיכם
זקניכם ושוטריכם כל איש ישראל .טפכם
זה היום תחלת מעשיך נשיכם וגרך אשר בקרב מחניך ,מחוטב
זכרון ליום ראשון עציך עד שואב מימיך' )כט טי( .הנה בכל
ונראה לבאר זאת עפ"י מה שתיקנו אנשי שנה ושנה קודם ראש השנה אנו קוראים
כנסת הגדולה לומר )סדר זכרונות( 'זה פר' נצבים )כמובא בשו"ע או"ח סי' תכח סעי' ד(.
היום תחילת מעשיך זיכרון ליום ראשון'. ובזוה"ק )פר' בא לב (:מובא ,שכשנאמר 'היום',
והיינו כדעתו של ר' אליעזר שבתשרי נברא הכוונה לראש השנה ,שהוא היום שהקב"ה
העולם ,כמובא בגמ' )ראש השנה כז' (.אמר רב עומד לדון את העולם א.
שמואל בר יצחק ,כמאן מצלינן האידנא 'זה
היום תחלת מעשיך זכרון ליום ראשון'. זה כתב הבאר מים חיים )פרשתן ד"ה ולפי
כמאן כרבי אליעזר ,דאמר בתשרי נברא ובזה נבוא( ובעוד ספרים הק' ,שהתורה
העולם' ב. באה לרמז על יום הדין של ראש השנה,
א .זו לשו הזוה"ק 'רבי אלעזר פתח' :ויהי היו ויבואו בני האלוקי להתיצב על ה' ויבוא ג
השט בתוכ) 'איוב א ו(' ,ויהי היו 'דא ראש השנה ,דקודשא ברי הוא קאי למיד
עלמא' .וכ מצינו בזוה"ק )במדבר רלא' (.ובכל אתר 'ויהי היו 'דא ראש השנה'.
ב .וא שר' יהושע חולק וסובר )ש (שבניס נברא העול ,כבר כתב על כ הרמב") בראשית
ח ה( 'ודע ,כי אחרי שהסכימו שבתשרי נברא העול ,כאשר תקנו 'זה היו תחלת מעשי
זכרו ליו ראשו ,'וכ הוא סדר הזמני ,זרע וקציר וקור וחו ,יהיה ראש השני מתשרי'.
וכ מצינו באב עזרא )ויקרא כה ט( שכתב 'יש מחלוקת א נברא העול בניס או בתשרי .ואי
ה לב שומע את נצבי היו כולכ לפני ה' אלוקיכ
א' בניסן'' .וכן מצינו בירושלמי )עבודה זרה ויש ללמוד מדברי המדרש רבה )פר' בראשית
פ"א ה"ב( 'אמר ר' יוסי בי רבי בון ,מאן סבר כב ג( ,שלדעת האומר שבתשרי נברא
בראש השנה נברא העולם .רב דתני העולם ,יום בריאת העולם היה בא' תשרי
בתקיעתא דבי רב' ,זה היום תחילת מעשיך ראש השנה .וזו לשון המדרש '']ויהי מקץ
זכרון ליום ראשון וכו'' ,הוי :בראש השנה ימים' )בראשית ד ג([ ,ר' אליעזר ור' יהושע .ר'
נברא העולם' ג. אליעזר :א' בתשרי נברא העולם .ר' יהושע:
צור להארי ,כי מעתיקי הדת תקנו לנו בתפלות ראש השנה 'זה היו תחלת מעשי זכרו
ליו ראשו.''
אמנ מצינו בתוספות )ראש השנה כז .ד"ה כמא (שדחו ראיה זו – שאי ממנה קושיא על דעת
ר' יהושע ,וזו לשונ' הא דאמרינ ליה ,לאו משו ברייתו של עול אלא משו תחלת מעשה
די ,שהעול נדו בו להתקיי או לאו'.
והתוס' הביאו בהמש דבריה' אומר רבינו ת ,דאלו ואלו דברי אלוקי חיי ,ואיכא למימר
דבתשרי עלה במחשבה לבראות ולא נברא עד ניס .'ולפי דבריו ניחא הלשו היו' הרת' עול,
א א נפרש את דעת ר' אליעזר כפשוטו שהעול' נברא' בתשרי ,א"כ יש לבאר מה שאומרי:
היו' הרת'.
אכ ,מצינו בפרי מגדי) או"ח ,משבצות זהב סי' תקצב ס"ק ב( שמיישב זאת וכתב 'פיוטי ראוי ללמוד
ע פירושי .היו' הרת' עול ,א' הריו ,ולידה ג כ נקרא]ת[ הריו .ויש אומרי) עיי אור
החיי הק' בראשית א טז( ,בתשרי במחשבה ובניס נברא ,א"כ שפיר 'הרת' על המחשבה'.
ובמחצית השקל )או"ח סי' תקצב ס"ק א( פירש באופ אחר מהו היו' הרת' .וזו לשונו 'ולעניות
דעתי יש להמתיק הדברי ,ועל ידי זה אתי שפיר טפי ג לשו היו' הרת' שאנו אומרי.
על פי מה דאיתא בילקוט ]שמעוני ,תהלי [מזמור ק"ב )רמז תתנה( ,על פסוק )ש קב יח – יט(
'פנה אל תפלת הערער כו' וע נברא יהלל יה' .וכי עד עכשיו עתיד אומה אחרת להבראות
כו' .ורבנ אמרו ,אלו הדורות שה מתי במעשיה ובאי ומתפללי לפני בראש השנה וביו
הכיפורי ואתה בורא אות בריאה חדשה כו' ,עכ"ל .הרי מה שאנו יוצאי בדימוס בראש
השנה נקרא בריאה .ואתי שפיר מה שאנו אומרי' היו הרת''.
ג .אמנ המהרש"א )חידושי אגדות ש ד"ה כמא (העיר והאיר וזו לשונו 'כמא מצלינ האידנא 'זה
היו תחלת מעשי 'כו' ,כר' אליעזר דאמר בתשרי נברא עול כו' .וכבר כתבנו דבפרקי ר'
אליעזר מפורש דתחלת הבריאה ביו א' היה בכ"ה באלול ,וביו ו' )הוא( נברא אד ,ועל ש
זה נקרא ראש השנה 'תחלת מעשי ,'שהאד היה תכלית של כל הבריאה וכאלו לא נברא
שו דבר קוד בריאת אד .ונקרא ראש השנה 'תחלת מעשי ,'שהאד הוא עיקר המעשי.
ומסיי' זכרו ליו ראשו ,'שעל כ נקרא יו ו' ראש השנה ,שבו נברא האד זכרו ,שהוא
זכרו ליו ראשו שיהיה יו זה ראשו של השנה ,אבל יו כ"ה באלול לא נקרא יו ראשו,
אלא 'יו אחד' מטע המפורש במדרשות שבו היה ה' אחד'.
והנה ,דברי המהרש"א כבר כתב רבינו בחיי )בראשית א ג ד"ה ויש ל לדעת( 'ומ"ש )ראש השנה כז(.
פרשת נצבי לב שומע ו
שביום שהבריאה חוזרת לקדמותה ,ראשית הדברים חוזרים בזמנם
הכל הוא המלכת מלכו של עולם על כל בכל השנה למציאות הראשון
ברואיו ,מתוך בקשה על התגלות כבוד אכן ,לא זו בלבד שראש השנה הוא יום
מלכותו ,שבמהרה ידע כל פעול מי פעלו, זיכרון ל'תחילת מעשיך' ,אלא בכל
ויבין כל יצור מי יצרו ,עד אשר יאמר כל שנה ושנה מתעורר כמו שהיה בפעם
אשר נשמה באפו 'ה' אלוקי ישראל מלך הראשונה ,כמובא בכתבי האריז"ל )פרי עץ
ומלכותו בכל משלה'. חיים שער ראש השנה פרק א( 'אלא להיות כי
הדברים חוזרים בזמנם בכל השנה למציאות
ובזה יבואר מדוע הוקבע אחד בתשרי הראשון וכו' .והנה בתשרי נברא העולם,
להיות יום הדין ' משפט לאלוקי וחזר הדבר לקדמותו וכו''.
יעקב' .מפני שביום זה הכל חוזר לשורשו
ולקדמותו ,וזהו הזמן והשעה לדון את ועל פי זה יובן מדוע עיקר התפילות
העולם עם כל היקום אשר עליו על והבקשות ביום גדול זה ,המה על
תכליתו ותפקידו להבא ,וכפי שכתב הרה"ק מלכות שמים וגילוי כבודו ית' .משום
'בתשרי נברא העול ,'ב]י[אורו ,בתשרי נשלמה הבריאה ,כי בו נברא אד שהוא תשלו
הבריאה וגמר הכל ,כי הוא חות תכנית ,ומפני זה לא יכלו לומר באלול נברא העול ,כי הלכו
אחר הגמר והחתימה'.
ועיי בר") תחילת פרק ארבעה ראשי שני ד"ה בראש השנה( שהביא מחלוקת מנהגי בי ברצלונה לבי
גירונה הא מתחילי לקו לאמירת סליחות בכ"ה באלול .ותולה את שורש טעמיה
במחלוקת ר' אליעזר ור' יהושע ,ומפרש את דעתו של ר' אליעזר כפי שהבאנו מרבינו בחיי
והמהרש"א .וזו לשונו 'ולפ"ז הא דאמרינ בפרק ראוהו בי"ד )סוטה כז' (.כמא מצלינ האידנא
וכו' כרבי אליעזר ,על יצירת אד קאמרינ ,אבל בכ"ה באלול תחילת בריאת העול הוא ,ולכ
נהגו בברצלונה וגלילותיה להשכי באשמורת הבוקר בכ"ה באלול'.
וממשי הר" ומקשה 'ומיהו אכתי תמיהא לי ,דתינח לרבי אליעזר ,אבל לרבי יהושע דאמר
'בניס נברא העול ,'אכתי הדרא קושיי לדוכתה ,למה נדו בראש השנה יותר מבשאר ימי.
ונראה לומר ,שרצה המקו לזכות את ישראל בדינ ,ורצה לדו את ישראל בזמ שהוקבע
לכפרה ולסליחה ,שלפי שנתרצה הקב"ה ביו הכיפורי ,הוקבע סליחה לדורות )תנחומא פר' כי
תשא לא( .לפיכ גזר ה' שיהא אד נידו בראש השנה ,שצדיקי גמורי נכתבי ונחתמי
לאלתר לחיי ,ובינוני ,הרי גזר די שלה אינו נחת אלא עד יו הכיפורי – שהוא יו
סליחה וכפרה .הרי נתנה לה התורה זמ ,כדי שבו יפשפשו ]ב[מעשיה וישובו אל ה' .ואפשר
עוד ,שמראש השנה ועד יו הכיפורי התחיל ה' להתרצות למשה ,וביו הכיפורי נתרצה לו
לגמרי ,ולפיכ רצה הקב"ה לדו בריותיו בזמ שהוקבע לכפרה ולסליחה וכו' .ולפ"ז אי לקו
באשמורת בכ"ה באלול ,ולפיכ נהגו בגירונה וגלילותיה שלא לקו עד ראש השנה .ומיהו ,יש
מקומות שמקדימי בא' באלול .ויש סמ למנהג ,לפי שבו התחילו ארבעי יו שנתרצה הקב"ה
למשה )מדרש תנחומא הנ"ל('.
ז לב שומע את נצבי היו כולכ לפני ה' אלוקיכ
שכל ניצוצי נשמות נצבים ומתעלים ר' קאפיל זיע"א בסידורו 'קול יעקב' )עפ"י
במקורם הראשון ביום זה עד 'לפני הוי"ה'. תורת האריז"ל ,קודם תפילת נעילה( 'בראש השנה
הוא תחלת מעשיו ,שביום זה נברא אדם
'ראשיכם שבטיכם וגו' ,מחוטב עציך עד הראשון שהיה כולל כל בחינת הנשמות של
שואב מימיך' .פירט הכתוב כל הקומה ,ובכל ראש השנה חוזר הדבר
עשר מדרגות ,שכמו שיש עשר מדרגות לקדמותו ,לכן נדונים כל העולם' ד.
בנפש האדם ,דהיינו ג' שכלים וז' מדות ,כך
הנה כל ישראל הם קומה אחת שלימה, התעלות הנשמות למקורם הראשון
וכללות נשמותיהן נקרא 'כנסת ישראל' ובליקוטי תורה )מבעל התניא זיע"א ,פר' נצבים
שנחלקת לעשר מדרגות .ובראש השנה דף מד טור א( מובא דברים
מתעלים כל המדרגות אפילו מחוטב עציך נפלאים על התעלות נשמותיהם של ישראל
עד שואב מימיך שהם בחינות ומדרגות ביומא דראש השנה ,ונעתיק לפנינו את
התחתונות להיות כולם מתעלים למעלה לשון קדשו ,וזו לשונו ''אתם נצבים היום
במקור חוצבם .וזהו )לג ה( 'ויהי בישורון מלך כלכם וגו' .הנה פרשה זו קורין לעולם קודם
בהתאסף ראשי עם יחד שבטי ישראל', ראש השנה ,ומרומז במלת 'היום' דקאי על
פירוש ,שכולם מתאספים יחד להיות ראש השנה )עיין בזוה"ק פר' בא לב ,(:כי 'זה
לאחדים כאחד' ה. היום תחלת מעשיך זכרון ליום ראשון',
ד .להרחבת הדברי ,נביא את המשל המובא ביסוד העבודה )מכתב יב( ,על מל שיסד מדינה
אחת בכדי שתתגלה מלכותו עליה ויעשה עמה טובות גדולות וכו' .וקבע יו אחד בשנה
לחקור את מעשיה ומציאות של בני המדינה הא כדאי הוא בני המדינה אשר עשה לה.
וביו ההוא בא יראה ופחד לבני המדינה פ יתחרט המל מכל בני המדינה .לכ ה התבוננו
ביסוד ושורש כוונת הבניי – מהי הכוונה העליונה של המל שבשבילה יסד את המדינה ,וקבלו
עליה שמעתה ישמרו לקיי בכל ענייניה שיהיו ע"פ הכוונה הזאת – לעשות נחת רוח לפניו,
ועל ידי כ גרמו שיתחדש הרצו בלב המל להמשי את קיו המדינה כמימי ימימה.
ה .ולהל ממשי לבאר את חשיבותו של כל אחד מישראל 'מחוטב עצי – עד שואב מימי,'
שעל ידי חלקו של כל אחד נשלמת קומת של ישראל .וזו לשונו 'כי זהו כלל גדול ,דכל
דאתי מסטרא דקדושה הוא בבחינת 'נעו סופ בתחלת ,'שאי לו בחינת ראש וסו ,והוא
בחינת עגולי שנמש מבחינת סובב כל עלמי .ולכ אמרו רבותינו ז"ל )אבות פ"ד מ"י( 'הוי שפל
רוח בפני כל אד ,'לפי שיש בכל אחד ואחד בחינות ומדרגות מה שאי בחבירו וכול צריכי
זה לזה .ונמצא שיש יתרו ומעלה בכח אחד ואחד שגבוה מחבירו וחבירו צרי לו .וכמשל
האד שהוא בעל קומה בראש ורגלי ,שא שרגלי ה סו המדרגה ולמטה והראש הוא
העליו ומעולה ממנו ,מ"מ הרי בבחינה אחת יש יתרו ומעלה להרגלי ,שצרי להל בה וג
ה מעמידי הגו והראש .וג כשאירע כובד בראש ,מקיזי ד ברגלי ונרפא ומקבל חיותו
ממנו ,ונמצא שאי שלימות להראש בלתי הרגלי ,כ הנה כל ישראל קומה אחת שלימה.
ונמצא ,אפילו מי שמחשב בדעתו שהוא בחינת ראש לגבי חבירו ,הרי אי לו שלימות בלי
פרשת נצבי לב שומע ח
באפילה ,אף נשמתו של אדם מאיר)ה( 'אורי' בראש השנה
מאירה לגוף' ו. ובזה נבוא לבאר את המובא במדרש רבה
והנה דרכו של הנר ,שבשעה שהוא דולק, )פר' אחרי מות כא ד( על הפסוק )תהלים
האש להבת מתחדשת פעם אחר כז א( 'לדוד ה' אורי וישעי ממי אירא' .וזו
פעם ,ואין צריך להדליק את הנר שוב ושוב. לשון המדרש 'רבנן פתרין קרא בראש
אמנם מתחילה קודם שהבעירו את האש, השנה ויום הכפורים' .אורי' בראש השנה.
צריך בפעם הראשונה להטיב את הנר ו'ישעי' ביום הכפורים' .ובפשטות יש
ולהדליק אותו ,ומאז הוא הולך ודולק עד להבין מה השייכות של ראש השנה ל'אורי'
שנגמר השמן שיונק האש ממנו .ויש לומר, יותר משבת קודש שאמרו עליו במדרש
שכן הוא בראש השנה שורש ההתחדשות רבה )פר' וישלח פב טו( ''ויברך אלקים את יום
של כל השנה ראש לכל ימות השנה, השביעי ,במה ברכו באורה' .וכן במה
שביום הזה מתחדש ה'נר נשמת אדם' של ראש השנה נקרא 'אורי' יותר משאר
כל יהודי ,ומכוח היום הגדול הזה ,דולק המועדים שמאירים לישראל את כל ימות
ומאיר נר נשמתו כל ימות השנה. השנה.
ובזה יובן היטב מדוע ראש השנה נקרא ונראה לבאר זאת עפ"י האמור ובהקדם
'אורי' יותר מכל המועדים ושבתות הקדמה ידועה ,שנשמתו של יהודי
השנה ,מפני שהיום הזה הוא השורש נקראת 'נר ה'' ,כמו שנאמר )משלי כ כז( 'נר
והראשית שבו הקב"ה מחדש את הבריאה ה' נשמת אדם חופש כל חדרי בטן'.
ומאיר את נשמתו של יהודי באורו ית'. ובזוה"ק )זוהר חדש ,מגילת רות מה (:מובא 'פתח
ומי שמתאמץ ומשתדל בעבודת היום חד ואמר' :נר ה' נשמת אדם חופש כל
'כח"ם היום' ז,
בחמימות ואש קודש ֹ חדרי בטן' .נר ה' נשמת אדם ודאי .מה הנר
חבירו ,וימצא חסרו בנפשו מה שחבירו משלימו ,ועל ידי זה יהיה בטל ושפל רוח לגבי חבירו
מבלי ]ש[ימצא האד ראש וסו ,וע"י ביטול זה יתאחדו להשראת יחודו ית' ,שמסטרא דקדושה
בלי ראש וסו .מה שאינו כ מי שמחשב בדעתו נפרד במעלתו לגבי חבירו ועושה ראש וסו
נפרדי ,הרי הוא נופל בעלמא דפרודא שמסט"א.
והנה בראש השנה הוא בחינת התשובה ,שכללות נשמות ישראל תשובנה למקור ושרש,
וזהו 'בהתאס ראשי ע 'ראש הוא בחינת המחשבה .ו'ראשי ע 'ה בחינות המחשבות
של כללות ישראל ,שה מתאספי מעלמא דפרודא שנפלו מחשבות להיות זה פונה לכא
וכו' ונעשי רשות היחיד ליחודו ית''.
ו .ועל דר זה כתב האלשי) משלי ש'' (נר ה' נשמת אד ,'כלומר אחד מאורות ונרות ה'
נמשכות מאתו ית' היא נשמת אד הממלאה את כל הגו ,ואפילו חדרי בט המלאי
טינופת לא יעדרו ממנה ,כי בלעדיה לא יחיו ,כי היא חיי בשרי.'
ז .היינו מ"ח שעות של ימי ראש השנה' .היו 'רומז ליומא דדינא )עיי בזוה"ק פר' בא לב :ובפר'
פנחס רלא.(.
ט לב שומע את נצבי התייצבות מכח התפילה
כמובא בגמ' )קידושין ל (:אמר רב יצחק :יצרו זוכה להידלק באש קודש ולהאיר באור
של אדם מתחדש עליו בכל יום ,שנאמר גדול את כל ימות השנה ח.
)בראשית ו ה( 'רק רע כל היום'' ,שהרי הוא ולא זו בלבד ,אלא שמכח האש
התחדש כנגדו באש קודש והאיר את כל שמתחדשת בקרבו ,יכול להתגבר
השנה. ולנצח את יצרו שמתחדש עליו בכל יום,
את נצבי התייצבות מכח התפילה
צרה ויגו אמצא ובש ה' אקרא בראש השנה נפקדה שרה רחל וחנה בראש
השנה יצא יוס מבית האסורי תפלה אחת נשתיירה לה
ישראל וגו' ,המסות הגדולות וגו' ,ותבואו צרה ויגון אמצא ובשם ה' אקרא
אל המקום הזה' וגו' .ואתם לא שמעתם 'אתם נצבים היום כולכם לפני ה'
בקולי ,ואמרתם לפני דברים שאתם חייבין אלוקיכם ,ראשיכם שבטיכם
עליהם כלייה ולא עשיתי אתכם כלייה, זקניכם ושוטריכם כל איש ישראל' )כט ט(.
שנאמר )תהלים קו ז( 'אבותינו במצרים לא מובא במדרש תנחומא )פרשתן סי' ג( 'אמר
השכילו נפלאותיך' וגו' .ולא עוד אלא חזקיה בנו של רבי חייא :למה נסמכה
שאמרתם לעגל 'אלה אלהיך ישראל' )שמות פרשה זו לפרשת קללות .לפי ששמעו
לב ד( .ואם תאמר ,מפני מה העכו"ם נתחייבו ישראל מאה קללות חסר אחת או שתים
כלייה ואנו קיימין .לפי שבשעה שבאו שנאמר בפרשה זו ,חוץ מארבעים ותשע
עליהן יסורין מבעטים בהן ואינם מזכירין שנאמרו בתורת כהנים .מיד הוריקו פניהם
שמו של הקב"ה ,שנאמר )תהלים עט ו( 'שפוך ואמרו :מי יכול לעמוד באלו .מיד קרא
חמתך על הגוים אשר לא ידעוך' וגו' .אבל אותן משה והיה מפייסן .מה כתיב למעלה
ישראל כשהיסורין באין עליהן הן נכנעין מן הענין )כט או( 'ויקרא משה אל כל זקני
ח .משל למה הדבר דומה ,למנורה מפואר ע שס"ה נרות ,שהיתה תלויה ומחוברת ע מסמר
אל תקרת ההיכל .באחד מ הימי ,שוטה אחד הסתובב על גג ההיכל ,וכשראה את המסמר
תקוע אל גג הבני ,הוציאו ממקומו בלא דעת והל לדרכו ,א באותו רגע נשמטה ונפלה
ונשתבר לרסיסי .והנמשל על חודש אלול ויו ראש השנה ,שה המסמר אשר כל ימות
השנה תלויי עליו ,שא יהודי משקיע את כל כוחותיו ובוער כאש בעבודת חודש אלול
ובתפילות ראש השנה ,הריהו מעמיד ומחזיק את כל ימות השנה ,שיאירו ויתברכו שס"ה ימות
השנה .א א הוא מזלזל ב'מסמר של השנה' ,אחריתו מי ישורנה.
פרשת נצבי לב שומע י
אלא לשון תפילה' ,מפני שהתפילה היא ומתפללין ,שנאמר )תהלים קטז גד( 'כוס
הכח המעמיד את ישראל בכל היסורין ישועות אשא וגו' צרה ויגון אמצא' וגו'.
שעוברים עליהם ,שהרי 'כשהיסורין באין לפיכך אמר להם הקב"ה ,אף על פי
עליהן הן נכנעין ומתפללין'. שקללות הללו באות עליכם ,הן מעמידות
ועל כך נאמר 'אתם נצבים היום' אתכם .וכן הוא אומר )ח טז( 'למען ענותך
שההתייצבות שלנו 'היום' ביומא ולמען נסותך' וגו' .וכך אמר להם משה
דדינא ,היא מכח התפילה .וזו עבודת יומא לישראל אף על פי שהיסורין הללו באין
דדינא להתפלל מתוך הכנעה ,כלשון עליכם ,יש לכם עמידה .לכך נאמר 'אתם
הרמב"ם )פירוש המשניות ,ראש השנה פ"ד אות ז(
נצבים היום כולכם'' ט.
'אין קורין הלל לא בראש השנה ולא ביום לפרש לפי דברי המדרש ,את ונראה
הכפורים ,לפי שהם ימי תפלה והכנעה לפני המובא בגמ' )ברכות כו' (:אין עמידה
ט .עוד מצינו בראשית המדרש )ש ,(על העכו" שמבעטי ואינ קוראי לה' בעת צרת.
וזו לשו המדרש ''את נצבי היו) 'כט ט( .זה שאמר הכתוב 'הפו רשעי ואינ ,ובית
צדיקי יעמוד' וגו' )משלי יב ז( .כל זמ שהקב"ה מסתכל במעשיה של רשעי ומהפ בה
אי לה תקומה .הפ במעשיה של דור המבול לא היתה לה תקומה ,שנאמר )בראשית ז כג(
'וימח את כל היקו הפ במעשיה .'של אנשי סדו ולא היתה בה תקומה ,שנאמר )בראשית
יט כה( 'ויהפ את הערי האל' .הפ במעשיה של מצרי ולא היתה לה תקומה ,שנאמר
)שמות יד כח( 'ולא נשאר בה עד אחד' .הפ במעשה של בבל ולא היתה לה תקומה ,שנאמר
)ישעיה יד כב( 'והכרתי לבבל ש ושאר וני ונכד' .ועל כול אמר דוד )תהלי לו יג( 'ש נפלו
פועלי או 'וגו' ,אבל ישראל נופלי ועומדי ,וכ הוא אומר )מיכה ז ח( 'אל תשמחי אויבתי לי
כי נפלתי קמתי' וגו'.
'כי אני ה' לא שניתי' וגו' .אמר רבי חנינא בר פפא ,אמר הקב"ה :מעול לא הכיתי אומה
ושניתי לה ,אבל את בני יעקב לא כלית ,שנאמר )דברי לב כג( 'חצי אכלה ב ,'חצי כלי וה
אינ כלי .וכ אמרה כנסת ישראל' :דר קשתו ויציבני' וגו' )איכה ג יב( .משל למה הדבר דומה,
לגבור שהעמיד את הקורה והיה זורק בו את החצי ,חציו כלי והקורה במקומה עומדת .א
ישראל ,כל זמ שהיסורי באי עליה ,היסורי כלי וה במקומ עומדי ואינ כלי ,לכ נאמר
)משלי יב ז( 'הפו רשעי ואינ.''
וכ כאשר קשה לעכו" לקיי את המצוות ,ה מבעטי ומזלזלי במצוות ,כמובא בגמ' )עבודה
זרה ג (.שלעתיד לבוא יבואו העכו" ויאמרו לפניו 'אמרו לפניו :רבש"ע ,תנה לנו מראש ונעשנה,
אמר לה הקדוש ברו הוא שוטי שבעול ,מי שטרח בערב שבת יאכל בשבת ,מי שלא טרח
בערב שבת מהיכ יאכל בשבת .אלא א על פי כ ,מצוה קלה יש לי וסוכה שמה ,לכו ועשו
אותה וכו' .מיד כל אחד ]ואחד[ נוטל והול ועושה סוכה בראש גגו ,והקב"ה מקדיר עליה
חמה בתקופת תמוז ,וכל אחד ואחד מבעט בסוכתו ויוצא ,שנאמר )תהלי ב ג( 'ננתקה את
מוסרותימו ונשליכה ממנו עבותימו' וכו' .והאמר רבא ,מצטער פטור מ הסוכה .נהי דפטור,
בעוטי מי מבעטי'.
יא לב שומע את נצבי התייצבות מכח התפילה
ובכדי לסבר את האוזן עד כמה גדול כח ה' ויראה ממנו ,וניסה אליו ותשובה ותחנה
התפילה ביום זה ,עלינו ללמוד את ובקשת מחילה וכו'' י.
גודל הישועה בפקידתן של שרה וחנה.
שלא זו בלבד ששרה היתה זקנה בת
תשעים שנה בעת שנפקדה ,אלא יתר על
בראש השנה נפקדה שרה רחל וחנה
כן ,אף אם היתה נערה ,בדרך הטבע לא והנה מובא במדרש רבה )לך לך מה ד( 'ולמה
יכלה ללדת מחמת שלא היה לה בית ולד, נתעקרו האמהות ,ר' לוי משם רבי
כמובא במדרש אגדה )פר' לך לך טז סי' א( יא. שילא דכפר תמרתא ורבי חלבו בשם ר'
יוחנן ,שהקב"ה מתאוה לתפלתן ומתאוה
וכן פקידת חנה בראש השנה ,היה נס לשיחתן ,שנאמר )שיר השירים ב יד( 'יונתי
מופלא למעלה מכל דרך הטבע ,שהרי בחגוי הסלע' ,יונתי בחגוי ,למה עקרתי
היא היתה בת מאה ושלושים שנה ,כמובא אתכם .בשביל 'הראיני את מראיך
במדרש שמואל )ד א( 'רבי שמואל בר נחמן השמיעיני את קולך'' .אמנם ,העת
בשם רבי יונתן ,בת מאה ושלשים נפקדה שהתקבלה תפילתן לרצון ונפקדו בישועה,
חנה' ,ועם כל זאת ,נפקדה ביום זה מגודל היה בראש השנה ,כמובא בגמ' )ראש השנה
ה'עת רצון' שמתעורר בו יב. י' (:בראש השנה נפקדה שרה רחל וחנה'.
י .וזהו סוד הכפרה ביו הכיפורי ,התפילה )שעומדת לנו במקו עבודת הכה גדול( יחד ע ההכנעה,
כמובא בקדושת לוי )ליו הכפורי ד"ה וידוע( ,שההכנעה בתכלית ,היא סוד הכפרה של יו
הכיפורי .וזו לשונו 'וידוע שיו הכפורי אינו מכפר רק עד שיכניס עצמו לגדר האי" ,שיאמר
אני ומה שיש לי וכל הכוחות שלי הכל הוא מהבורא יתבר ,ואז מדבק עצמו במדת אי".
ואפשר שזהו כוונת השתחויה של יו הכפורי של כה גדול בקדשי קדשי ,שבשעה
שהשתחוה היה מכוי שכל מה שיש בו ,הכל להבורא ברו הוא ,וש יחליפו כח'.
יא .האדמו"ר הגה"ק מפאפא זיע"א היה דורש ומעורר בדברי כיבושי קוד התקיעות ,ותו
כדי תוכחותיו אמר דברי פיוס ותחנוני לפני ריבו כל העולמי בכדי להמתקת הדיני.
כמה פעמי באמצע דבריו הטיח את ראשו על הבימה בבכיות נוראות ובאי מעצור לרוחו
הסוערת .עד כדי כ ,שמדי פע פרצה מלבו אנחה וגעה בבכיה ,וכל הע גועי אחריו בקול
בוכי מתו התרגשות עצומה ,כשעיניה יורדות נחלי דמעה .שנה אחת ,נזדעק פתאו
בהשתפ נפשו' :הלא היו נפקדו אמותינו הקדושות .מאמע שרה ,דו האסט דא אזוי
שטארק געוואלט האב א קינד ,יעצט קוק זי ארו ווי אזוי דיינע קינדער זע אויס אי
גלות .בקשי רחמי ,בעט פאר דיינע קינדער לפני כסא הכבוד' )תולדות ויחי יוס ,חלק ב עמ' קצא(.
יב .ותפילתה התקבלה בשלימות ,כמובא בגמ' )ברכות לא (:מחלוקת אמוראי כיצד לפרש את
כוונתה של חנה ,כשהתפללה )שמואל א' א יא( 'ונתתה לאמת זרע אנשי .'שלדעת רב כוונת
חנה היתה ,שיהיה בנה 'גברא בגוברי ,'כלומר אד חשוב להימנות בי אנשי ,וכ הווה –
ששמואל היה נביא בישראל .ולדעת שמואל ,חנה ביקשה שיהיה לה זרע שימשח ב' אנשי
למלוכה .ותפילתה התקבלה ,ששמואל בנה משח את דוד ושאול למלוכה .ור' יוחנ פירש את
פרשת נצבי לב שומע יב
איש ישראל יוצא מבית האסורים שלו, בראש השנה יצא יוסף מבית האסורים
שהיה הלב מוקף מצודים וחרמים כאילו עוד מצינו על גודל ה'עת רצון' של ראש
הוא אסור בעבותים ,ורשעים יצר הרע השנה להיוושע בדבר ישועה ורחמים,
שופטם ,היינו שתוקף אותם בכח ואינו מן המובא בגמ' )ראש השנה י' (:בראש השנה
מניחם לעשות תשובה ,ובראש השנה יצא יוסף מבית האסורין' יג.
יוצאים ממאסר זה ,וכל איש ישראל בידו
וברשותו לעשות תשובה' טו. משמואל )ראש השנה תרע"ו ד"ה בש"ס ובשם
ר"ה( כתב ,שבכל ראש השנה כל
ובהמשך דברי הגמ' )שם( למדנו עוד, יהודי יוצא מבית האסורים הפרטי ששבוי
שמסגולת היום לצאת לחירות בידי יצרו ,ויכול לעשות תשובה .וזו לשון
הן ברוחני והן בגשמי ולהיגאל גאולת עולם. קדשו 'בש"ס ראש השנה )י' (:בראש השנה
וזו לשון הגמ' 'בראש השנה בטלה עבודה יצא יוסף מבית האסורים' .הנה כל ישראל
מאבותינו במצרים .בניסן נגאלו ,בתשרי נקראו על שם יוסף יד ,ובכל שנה מתעוררת
עתידין ליגאל' טז. יציאת יוסף מבית האסורים .ובהכרח כל
כוונתה ,שיהיה זרעה שקול כשני אנשי יחדיו .ותפילתה התקבלה ,שהרי שמואל היה שקול
כנגד משה ואהר ,כפי שנאמר )תהלי צט ו( 'משה ואהר ושמואל בקוראי שמו' )עיי בילקוט שמעוני
שמואל א' רמז פט ד"ה זה שאמר הכתוב(.
יג .בדעת זקני מבעלי התוספות )בראשית מא יד( רמזו זאת בפסוק ,וזו לשונ'' ויחל שמלותיו'.
מכא רמז למה שאמרו רז"ל 'בראש השנה יצא יוס מבית האסורי ,שהרי 'ויחל שמלותיו'
'מלתיו' חסר ו' .א לא נאמר יש א בגימטריא 'בחד בתשרי' .וקשיא לי ,כי מצאתי ִ ְ ֹ ָ
למקרא'.
יד .כמו שנאמר )תהלי פ ב( 'רועה ישראל האזינה ,נהג כצא יוס .'ופירש"י 'רעה ישראל
מנהיג ופרנס שלה יוס .וכל ישראל נקראי על ש יוס ,לפי שהוא פירנס וכלכל
בימי הרעב'.
טו .ולפ"ז ממשי ומבאר עוד 'ולפי האמור יוב הא )ראש השנה טז (:דבינוני תלויי ועומדי
עד יו הכיפורי ,זכו נכתבי לחיי לא זכו וכו' .ואינו מוב למה נדוני כרשעי ,הלוא
די שישארו כבינוני מחצה על מחצה ,ויהיה רב חסד מטה כלפי חסד כמו ביו הדי הגדול.
ולהנ"ל יוב ,שעד כה מה שלא עשה תשובה ,לא היתה עליו קושיא כל כ ,שהרי היה קצת
אונס בדבר ,אבל אחר שיצא בראש השנה מבית האסורי ומ"מ לא עשה תשובה ,תגדל עליו
הקושיא ,כבמדרש )קהלת רבה ז כו( ביש גדא ,שהיתה מחתרת פתוחה לפני למה לא נמלטת.
ומאחר שעד כה היתה כ המאזני מכרעת ,ממילא עתה שתתגדל עליו הקושיא ,שוב כ
העוונות מכריעה'.
טז .מדברי השפת אמת )ראש השנה תרנ"ו( למדנו רמז לזה 'ומורי זקני ז"ל אמר כי תשרי זמ
גאולה .כמ"ש ז"ל )ויקרא רבה ,פר' אמור כט ח( 'תשרי ותשבוק''.
יג לב שומע את נצבי התייצבות מכח התפילה
אלו הדורות שחייבין במעשיהם הרעים, תפלה אחת נשתיירה להן
ובאין ועושים תשובה ומתפללין לפניך ועד הנה ,אפילו בדורות האחרונים
בראש השנה וביום הכפורים ,ולפי שהם 'שחייבין במעשיהן הרעים' ,מסוגלת
מחדשים את מעשיהם ,הקב"ה בורא אותם תפילת ראש השנה להביא התחדשות
ברייה חדשה' יז. ופקידה לחיים ,כמובא במדרש תהלים )קב
ג( על הפסוקים )תהלים קב יחיט( 'פנה אל
ויהי רצון מלפני שומע תפילת כל פה, תפלת הערער ולא בזה את תפלתם ,תכתב
שנזכה להתפלל כראוי את ה'תפילה זאת לדור אחרון ועם נברא יהלל יה'' .אמר
אחת' שניתנה לנו בדור אחרון ,ובזכותה ר' יצחק :כלפי הדורות אמרו ,שאין להם לא
נתחדש כבריה חדשה וניוושע בכל מילי נביא ולא כהן מורה צדק ,ולא בית המקדש
דמיטב ברוחני וגשמי ,ובקרוב נזכה לישועת שיכפר עליהם .אלא תפלה אחת נשתיירה
הכלל בביאת הגואל במהרה בימינו ,וכמובא להן שהם מתפללין בראש השנה וביום
במדרש תנחומא )פרשתן סי' א( 'אתם נצבים הכפורים ,אל תבזה אותה מהם ,שנאמר )כי(
היום' ,מה היום מאיר פעמים ומאפיל 'ולא בזה את תפלתם'' .תכתב זאת לדור
פעמים ,אף אתם כשאפלה לכם ,עתיד אחרון ועם נברא יהלל יה' .וכי עד עכשיו
להאיר לכם אור עולם ,שנאמר )ישעיה ס יט( עתידה אומה אחרת להבראות שהוא
'והיה לך ה' לאור עולם'. אומר ועם נברא וכו' )בתמיהה( .ורבנין אמרו:
יז .ועל דר המובא ברמב") הל' תשובה פ"ב ה"ד( בזו הלשו' מדרכי התשובה וכו' .ומשנה שמו,
כלומר ,אני אחר ואיני אותו האיש שעשה אות המעשי.'
פרשת נצבי לב שומע יד
'ושבת עד ה' אלקי 'כוחה של תשובה
ושבת עד ה' אלוקי מנשה המל הרבה לעשות הרע בעיני ה' להכעיסו כהצר
לו חלה את פני ה' אלקיו וכהצר לו חלה את פני ה' חביבי יסורי הלימוד ממנשה
מל יהודה שתפילתו נשמעה מעומק שפל מצבו תשב אנוש עד דכא ותאמר שובו בני
אד אי ל דבר העומד בפני התשובה לבלתי ידח ממנו נידח את נצבי
הבטחה שנזכה לשוב בתשובה
ובגמ' )יבמות מט (:איתא 'תני ,שמעון בן ושבת עד ה' אלוקיך
עזאי אומר :מצאתי מגלת יוחסין 'ושבת עד ה' אלקיך ושמעת בקולו' )ל ב(.
בירושלים ,וכתוב בה :איש פלוני ממזר משבאנו לעסוק בפרשת התשובה,
מאשת איש ,וכתוב בה :משנת ר' אליעזר עלינו ללמוד על גודל כוחה ,מהחוטאים
בן יעקב קב ונקי ,וכתוב בה :מנשה הרג את הגדולים שנפלו עד לדיוטא התחתונה
ישעיה'. והכעיסו את הקב"ה ר"ל ,וכשביקשו לחזור
בתשובה התקבלה תשובתם לרצון ונעשו
ולהלן מספרת הגמ' את קורות הדברים וזו לבעלי תשובה ,וכדלהלן.
לשון הגמרא 'אמר רבא :מידן
דייניה וקטליה .אמר ליה ,משה רבך אמר:
'כי לא יראני האדם וחי' )שמות לג כ( ,ואת מנשה המלך הרבה לעשות
אמרת' :ואראה את ה' יושב על כסא רם הרע בעיני ה' להכעיסו
ונשא' )ישעיהו ו א( .משה רבך אמר' :מי כה' על גודל רשעו של מנשה המלך ,נאמר
אלקינו בכל קראנו אליו' )ד ז( ,ואת אמרת בדברי הימים )ב' לג אז( 'בן שתים
)ישעיהו נה ו(' :דרשו ה' בהמצאו' )משמע פעמים עשרה שנה מנשה במלכו וחמשים וחמש
שאינו מצוי ,רש"י( .משה רבך אמר' :את מספר שנה מלך בירושלם .ויעש הרע בעיני ה',
ימיך אמלא' )שמות כג כו( ,ואת אמרת: כתועבות הגוים אשר הוריש ה' מפני בני
'והוספתי על ימיך חמש עשרה שנה' )מלכים ישראל .וישב ויבן את הבמות אשר נתץ
ב' כ ו(. יחזקיהו אביו ויקם מזבחות לבעלים ,ויעש
אשרות וישתחו לכל צבא השמים ויעבד
אמר ישעיה :ידענא ביה דלא מקבל מה אתם .ובנה מזבחות בבית ה' אשר אמר ה'
דאימא ליה ,ואי אימא ליה אישוייה בירושלם יהיה שמי לעולם .ויבן מזבחות
מזיד .אמר ֵŁם ,איבלע בארזא .אתיוה לכל צבא השמים בשתי חצרות בית ה'.
לארזא ונסרוה .כי מטא להדי פומא נח והוא העביר את בניו באש בגי בן הנם ועונן
נפשיה ,משום דאמר )ישעיהו ו ה( 'ובתוך עם ונחש וכשף ועשה אוב וידעוני ,הרבה
טמא שפתים אנכי יושב' )ומשום הכי איענש לעשות הרע בעיני ה' להכעיסו .וישם את
לנסורי פומיה ,משום דקרינהו לישראל 'עם טמא פסל הסמל אשר עשה בבית האלקים וכו'.
טו לב שומע ' ושבת עד ה' אלקי 'כוחה של תשובה
עבודה זרה בעולם שלא הזכירה .כיון שלא שפתים' מדעתו ,שלא צוה לו הקב"ה ולא מחמת
הועיל לו כלום ,אמר :זכור אני שהיה אבי תוכחה ,רש"י(' יח.
מקרא אותי את הפסוק הזה בבית הכנסת
)ד ללא( 'בצר לך ומצאוך כל הדברים האלה כהצר לו חלה את פני ה' אלקיו
באחרית הימים ,ושבת עד ה' אלהיך ולהלן )דברי הימים שם פסוק ייג( נאמר 'וידבר
ושמעת בקולו ,כי אל רחום ה' אלקיך לא ה' אל מנשה ואל עמו ולא הקשיבו.
ירפך ולא ישחיתך ולא ישכח את ברית ויבא ה' עליהם את שרי הצבא אשר למלך
אבותיך אשר נשבע להם' .הרי אני קורא אשור ,וילכדו את מנשה בחחים ויאסרהו
אותו ,אם עונה אותי מוטב ,ואם לאו בנחשתים ויוליכהו בבלה ,וכהצר לו חלה
הא כל אפייא שוין .והיו מלאכי השרת את פני ה' אלקיו ויכנע מאד מלפני אלקי
מסתמין את החלונות שלא תעלה תפילתו אבותיו .ויתפלל אליו ויעתר לו וישמע
של מנשה לפני הקב"ה ,והיו מלאכי השרת תחנתו ,וישיבהו ירושלם למלכותו וידע
אומרים לפני הקב"ה :רבונו של עולם ,אדם מנשה כי ה' הוא האלקים'.
שעבד עבודה זרה והעמיד צלם בהיכל אתה ובתלמוד ירושלמי )סנהדרין פ"י ה"ב( מובאת
מקבלו בתשובה )בתמיהה( .אמר להן :אם בסדר דברים אריכות
איני מקבלו בתשובה הרי אני נועל את השתלשלות הדברים כיצד לבסוף שב
הדלת בפני כל בעלי תשובה .מה עשה לו מנשה בתשובה .וזו לשון הירושלמי 'כתיב
הקב"ה ,חתר לו חתירה מתחת כסא הכבוד )דברי הימים ב' לג ייא( 'וידבר ה' אל מנשה ואל
שלו ושמע תחינתו ,הדא היא דכתיב )דברי עמו ולא הקשיבו ,ויבא עליהם את שרי
הימים ב' לג יג( ויתפלל אליו ויעתר לו וישמע הצבא אשר למלך ,וילכדו את מנשה
תחינתו וישיבהו וכו' יט .וידע מנשה כי ה' בחחים' וכו' .אמר ר' לוי ,מולא של נחושת
הוא האלקים .באותה שעה אמר מנשה: עשו לו ונתנו אותה בתוכה והיו מסיקין
אית דין ואית דיין' כ. תחתיו .כיון שראה שצרתו צרה ,לא הניח
יח .ובירושלמי )סנהדרי פ"י ה"ב( מובא 'הכתיב )מלכי ב' כא טז( 'וג ד נקי שפ מנשה הרבה
מאד ,עד אשר מלא את ירושלי פה לפה' .וכי איפשר לבשר וד למלאות את ירושלי
ד נקי פה לפה .אלא שהרג את ישעיהו שהיה שקול כמשה'.
יט .בתלמוד בבלי )סנהדרי קג (.איתא 'אמר רבי יוחנ משו רבי שמעו ב יוחי :מאי דכתיב
'וישמע אליו ויחתר לו' ,ויעתר לו מיבעי ליה .מלמד שעשה לו הקב"ה כמי מחתרת ברקיע
כדי לקבלו בתשובה ,מפני מדת הדי.'
כ .בבעל הטורי) כט כא( כתב על הפסוק )כט כא( 'ואמר הדור האחרו ,בניכ אשר יקומו
מאחריכ ,והנכרי אשר יבא מאר רחוקה ,וראו את מכות האר ההוא ואת תחלאיה אשר
חלה ה' בה' .וזו לשונו ''אשר יקומו מאחריכ ,'ראשי תיבות :אחאב ירבע מנשה ,שה הרשיעו
בעבודת גילולי יותר מכל )סנהדרי צ (.וכו' .אשר חלה ה' בה – 'וכהצר לו חלה את פני ה'' וגו'
ויעתר לו )דברי הימי ב' לג יביג( ,ודרשינ) סנהדרי קג' (.ויחתור לו' ,מלמד שחתר הקב"ה תחת כסא
פרשת נצבי לב שומע טז
אמר לו :עקיבא ,זו מנין לך .אמר :מקרא והרי זה פלאי פלאים עד כמה גדול כוחה
אני דורש) ,מלכים א' כא א( 'בן שתים של תשובה ,שהרי מנשה שהכעיס
עשרה שנה מנשה במלכו וחמשים וחמש את ה' באופן נורא ואיום בכל דרך שהיה
שנה מלך בירושלים ]וגו'[ ויעש הרע בעיני יכול .ואף בצר לו ,בתחילה ניסה אצל כל
ה'' .וכתיב )משלי כה א( 'גם אלה משלי שלמה האלילים וביקש מהם שיצילו אותו,
אשר העתיקו אנשי חזקיה מלך יהודה' .וכי ומשראה שלא נענה ניסה את הקב"ה ברוב
חזקיה מלך יהודה לכל העולם כולו לימד עזותו וחוצפתו ,לבדוק האם יושיע אותו.
תורה ,ולמנשה בנו לא לימד תורה .אלא: ומשום כך המלאכים סתמו את חלונות
מכל טורח שטרח בו ,ומכל עמל שעמל בו הרקיע שלא תעלה תפילתו ,ואף תמהו לפני
לא העלהו למוטב אלא יסורין ,שנאמר הקב"ה כיצד שייך לקבל בתשובה את מי
)דברי הימים ב' לג י( 'וידבר ה' אל מנשה ואל שהעמיד צלם בהיכל .אך עם כל זאת
עמו ולא הקשיבו ,ויבא ה' עליהם את שרי הקב"ה השיב להם' :אם איני מקבלו
הצבא אשר למלך אשור וילכדו את מנשה בתשובה הרי אני נועל את הדלת בפני כל
בחחים ויאסרהו בנחשתים ויוליכהו בבלה', בעלי תשובה' ,וחתר לו חתירה מתחת כסא
וכתיב )שם פסוק יב( 'וכהצר לו חלה את פני כבודו ושמע את תפילתו וקיבל את
ה' אלקיו ויכנע מאד מלפני )ה'( אלקי תשובתו כא.
אבותיו ויתפלל אליו ,ויעתר לו וישמע
תחנתו וישיבהו ירושלים למלכותו ,וידע
מנשה כי ה' הוא האלקים' .הא למדת וכהצר לו חלה את פני ה'
שחביבין יסורין'. חביבין יסורין
ועל כך אמר רבי עקיבא 'חביבין יסורין',
הלימוד ממנשה מלך יהודה שתפילתו כמובא בגמ' )סנהדרין קא' (.נענה רבי
נשמעה מעומק שפל מצבו אלעזר בן עזריה ואמר :טוב אתה לישראל
ובספר העקרים )לרבינו יוסף אלבו זיע"א ,מאמר יותר מאב ואם ,שאב ואם בעולם הזה ,ורבי
ד טז( למד ממעשה דמנשה ב' בעולם הזה ובעולם הבא .נענה רבי עקיבא
ענינים ,ואלו הם דבריו 'מנשה בן חזקיה ואמר :חביבין יסורין .אמר להם :סמכוני
מלך יהודה ,שהיה רשע גמור ולא היה מי ואשמעה דברי עקיבא תלמידי ,שאמר
שמרה והפליג בעוול כמוהו לפניו חביבין יסורין.
הכבוד וקבלו בתשובה .והיינו ,מה 'חלה' דהכא לשו שבירה באר] ,דכתיב 'את מכות האר
ההוא ואת תחלואיה'[ ,א חלה דגבי מנשה ,לשו חתירה שנעשה לו חתירה ברקיע'.
כא .אגב הדברי יש ללמוד עד כמה רבה השפעת האב על בנו ,שאפילו לאחר שמנשה לא
הניח עבודה זרה בעול שלא עבדה ,עדיי נשאר חקוק בו ה'גירסא דינקותא' ,וכלשו
הירושלמי 'כיו שלא הועיל לו כלו ,אמר :זכור אני שהיה אבי מקרא אותי את הפסוק הזה
בבית הכנסת )ד ללא( 'בצר ל ומצאו כל הדברי האלה באחרית הימי 'וכו' .וע פסוק זה
התקרב ושב בתשובה עד שנתקבלה תשובתו.
יז לב שומע ' ושבת עד ה' אלקי 'כוחה של תשובה
ואלישע השיב לו שאינו יכול .וזו לשון ולאחריו ,ואעפ"כ נאמר בו )דברי הימים ב' לג
הירושלמי 'ולית את חזר בך .אמר ליה :לית יביג( 'ובהצר לו חילה את פני ה' אלוקיו וגו'
אנא יכיל .אמר ליה :למה .אמר ליה :שפעם ויתפלל אליו ,ויעתר לו וישמע תחנתו,
אחת הייתי עובר לפני בית קודש הקדשים וישיבהו ירושלים למלכותו' .ולמדנו מזה
רכוב על סוסי ביום הכיפורים שחל להיות שני דברים :האחד שאף אם יהיה המתפלל
בשבת ,ושמעתי בת קול יצאה מבית קודש יäכן לקבל החסד על בתכלית הרוע כמנשהַ ,
הקדשים ואומרת :שובו בנים חוץ מאלישע ידי התפלה .והשני ,שהתפלה היא נשמעת
בן אבויה שידע כחי ומרד בי'. אף מתוך הצרה ,כמו שהעיד הכתוב 'ובהצר
לו' וגו' .וזה מורה על גודל הפלגת חסד ה'
ובהמשך דברי הירושלמי )שם( ,מסופר יתברך על ברואיו ,שמדרך האנשים לומר:
השתלשלות הדברים מה היה ומדוע באתם אלי עתה כאשר צר לכם,
במיתתו של 'אחר' ,וזו לשון הירושלמי אבל ה' יתברך הוא חפץ חסד ,וימינו
'לאחר ימים חלה אלישע .אתון ואמרון לר' פשוטה לקבל שבים בכל עת ועת .אמר
àאיש )חולה( .אזל בעי מאיר ,הא רבך ָ ִ המשורר )תהלים קז( 'ויצעקו אל ה' בצר להם'
àאיש .אמר ליה :לית מבקרתיה ,ואשכחיה ָ ִ וגו' .ואמר יונה )יונה ב ג( 'קראתי מצרה לי
את חזר בך )אין אתה חוזר בך בתשובה( .אמר אל ה' ,ויענני' .כלומר אף אם לא היה ראוי
ואין חזרין מתקבלין )כלומר ,האם שייךליהִ ְ : שתקובל תפלתי מתוך הצרה ,אחר שברחתי
לחזור בתשובה כשחולים( .אמר ליה :ולא כן מלפניו .לא בעבור זה נמנע מלענות אותי,
כתיב )תהילים צ ג( 'תשב אנוש עד דכא' עד וזהו קראתי מצרה לי אל ה' ,ויענני' כב.
דיכדוכה של נפש מקבלין .באותה שעה
בכה אלישע ונפטר ומת .והיה רבי מאיר
שמח בלבו ואומר ,דומה שמתוך תשובה תשב אנוש עד דכא
נפטר רבי. ותאמר שובו בני אדם
עוד יש ללמוד על כוחה של תשובה
מן דקברוניה )כשקברו אותו( ,ירדה האש מן מסיפורו של אלישע בן אבויה רבו
השמים ושרפה את קברו .אתון ואמרין של רבי מאיר ,שקיצץ בנטיעות ונקרא
לר' מאיר :הא קבריה דרבך אייקד )קברו של 'אחר' ,ועליו יצתה בת קול ואמרה :שובו
רבך נשרף( .נפק בעי מבקרתיה ואשכחין בנים שובבים חוץ מאחר' )חגיגה טו.(.
אייקד )מצאו שרוף( .מה עבד ,נסב גולתיה ובירושלמי )חגיגה פ"ב ה"א( מסופר ,שרבי
)גלימתו( ופרסיה עלוי ,אמר' :ליני הלילה' וגו' מאיר שאל את אלישע האם הוא חוזר בו.
כב .ראה את דברי סנגור של ישראל )קדושת לוי פר' ויחי ד"ה או יבואר( על מעלת התפילה של כל
אחד מישראל ,ואפילו של הנמצא בדיוטא התחתונה .וזו לשונו 'כי ידוע שכל אד צרי
להתחזק בלבו אמונה זאת ,שבודאי אי הקב"ה מואס חס ושלו בשו תפילת עמו ישראל.
א שהקב"ה נקרא 'הגדול' 'הגבור' 'והנורא' ,לו דומיה תהלה ,א על פי כ ,יקר בעיניו דיבורי
של עמו ישראל אפילו ממי שהוא חס ושלו בדיוטא תחתונה ,א על פי כ מגיע מזה תענוג
להבורא יתבר.'
פרשת נצבי לב שומע יח
הלא ידוע ומפורסם שאין לך דבר בעולם )רות ג יג( ,ליני בעולם הזה שדומה ללילה.
שעומד בפני התשובה ,וכמו שקיבל השי"ת 'והיה בבוקר' זה העולם הבא שכולו בוקר.
תשובת מנשה הגם שהכעיס בוראו מאוד. 'אם יגאלך טוב' יגאל זה הקב"ה שהוא
'טוב' ,דכתיב ביה )תהלים קמה ט( 'טוב ה' לכל
אך באמת נראה לי ,דאין הכוונה דגם אם ורחמיו על כל מעשיו'' .ואם לא יחפוץ
היה שב בתשובה לא היה הקב"ה לגאלך וגאלתיך אנכי ,חי ה'' )רות ג יג(,
מקבלו .חלילה לה' יתברך מעשות כדבר ואיטפיית )וכבתה האש('.
הזה ולא כיוצא בו .אכן שורש הדבר הוא
כך ,מגודל רחמי ה' יתברך שמרחם על כל ולכאורה תמוה כיצד 'רבי היה שמח בלבו
בריותיו וגם על החוטאים נגדו ית' וחושב ואומר :דומה שמתוך תשובה
מחשבות לבל ידח ממנו נדח ,לזאת שולח נפטר רבי' ,הלא בת קול יצתה ואמרה 'שובו
השי"ת הרהורי תשובה בלבם ,בזה הכרוז בנים שובבים חוץ מאחר' ,משמע שאין
היוצא בכל יום :שובו בנים כו' כנודע לו לאלישע דרך תשובה.
מספרים הקדושים ,ומעורר אותם שישובו
בתשובה שלימה .או על ידי איזה סיבה אין לך דבר העומד בפני התשובה
מעוררם שישובו ,היינו כמו שכתוב )תהלים צ
אך האמת היא ,שגם לאלישע ' אחר'
ג( 'תשב אנוש עד דכא ותאמר שובו בני
היתה דרך תשובה לשוב אל ה',
אדם' ,והקב"ה בעצמו פותח להם שערי
וכמובא במהרש"א )חידושי אגדות חגיגה שם(
תשובה ושואל ומבקש מכל אחד ואחד
''יצתה בת קול ואמר :שובו בנים שובבים
לעשות תשובה.
חוץ מאחר כו' .וכהאי גונא אמר לקמן
אכן יש עבירות חמורות כל כך ,כמו 'שמעתי מאחורי הפרגוד' כו' .ולשון
'האומר אחטא ואשוב' )יומא פה(: הירושלמי ,פעם אחת הייתי עובר לפני בית
וכדומה ,אז אין מהראוי שה' יתברך יחזור קודש הקדשים רוכב על סוס ביום
אחריו לעוררו ולבקש ממנו שיעשה הכיפורים שחל להיות בשבת ,ושמעתי בת
תשובה .רק צריך האדם להתעורר מעצמו קול יוצאת מבית קדשי הקדשים ואומרת:
ולשום אל לבו בלא אתערותא דלעילא שובו בנים חוץ מאחר שידע כחי ומרד בי,
מקודם ,ולהתודות לפניו ית' בכל לבבו, עד כאן .ומיהו ,הוא לא היה לו להשגיח
וישפוך שיחו לפניו ית' שישלח לו עזר בכך ,וכמו שאמר לו רבי מאיר בחליו' :תשב
וסיוע מן השמים שיגמור תשובתו בכי טוב. אנוש עד דכא' ,ואמרינן )ירושלמי פאה פ"א ה"א(
ואז באמת מקבלין תשובתו גם כן בשובו 'אין לך דבר שעומד בפני התשובה''.
מדרכו ,וחי.
ומה באמת היתה כוונת הבת קול ,מצינו
וזהו מאמרם ז"ל )שם( 'אין מספיקין בידו באוהב ישראל )דברים לימי הרצון
לעשות תשובה' ,ולא אמרו אין והתשובה( שביאר זאת באופן מחודש ונפלא,
'מקבלין' תשובתו .אך ודאי כוונתם הוא, וזו לשונו 'גמ' חגיגה )טו' (.יצאה בת קול
שאין מעוררין אותו מן השמים שישוב ,אך ואמרה :שובו בנים שובבים חוץ מאחר'.
ורק ממתינין ומצפים ומייחלין מתי יתעורר והוא תמיה גדולה לעיני כל בר דעה ,כי
יט לב שומע ' ושבת עד ה' אלקי 'כוחה של תשובה
היה ,שהשכיל והבין משה רבינו ע"ה כוונתו מעצמו לעשות תשובה שלימה ואז בלי
ית' ,והתפלל לפניו ית' לעורר רחמים על ספק שמקבלין תשובתו בשמחה.
זרע ישראל והועיל בתפלתו .כמו כן רמז לו
ה' יתברך ל'אחר' ,שיבין כוונתו ית' שהוא
גדול אמרו חכמינו ז"ל )ירושלמי פאה וכלל
פ"א ה"א( ,באמת שאין לך דבר
לטובתו ושב ורפא לו ,כי אין דבר כו' כנ"ל.
העומד בפני התשובה .וזאת היתה כוונת
והכל נמתק וניתקן בתשובה .וכן יהי רצון
הבת קול שהכריז 'שובו בנים כו' חוץ
שנשוב אליו באמת כראוי ,אמן' כג.
מאחר' ,היינו שהקב"ה הוא בעל הרחמים
לבלתי ידח ממנו נידח ומתאווה מאוד שכל החוטאים ישובו אליו
באמת ,לבל ידח ממנו נדח ,ובפרט נשמה
בתורת אמת )מהרה"ק ר' אברהם יהושע וראה היקרה כמוהו שהיה גדול בתורה ובחכמה.
העשיל מאפטא זיע"א ,פר' ואתחנן ד"ה והנה
אך שורש הדין וקו האמת והמשפט ניתן
לפעמים ,אוהב ישראל ליקוטים חדשים לפר' עקב ד"ה
שלא לעוררו ולבקש ממנו שישוב .לזאת
אמנם בהעיר( מה שהאריך בדברי חיזוק
עשה השי"ת ברוב רחמיו וחסדו הגדול
נפלאים כנגד טענות ומענות היצר הרע,
סיבה זו ,כדי שישכיל ויבין 'אחר' ,וישיג
שמבקש להפיל ולייאש את לבבות בני
בחכמתו כוונת השי"ת ,שבאמת רוצה
ישראל ,שאבד תקוותם ושברם מלשוב
שישוב אליו ויקבלו בסבר פנים יפות .אך
בתשובה ,חלילה .וזו לשונו הזהב 'והנה
שכביכול אינו יכול לומר לו בפירוש ולעוררו
לפעמים עולה על לב האדם מה שהיצר
שישוב בתשובה ,כמו שמתנהג את עצמו
הרע משליך במחשבתו ואומר לו :הלא
עם שאר החוטאים מחמת שהכעיסו הרבה
עברו רוב שנותיך אשר פגמת בהם והרבית
וידע רבונו כו'.
לפשוע ואין לך שום תקנה לשוב על
עונותיך .כי יכלה הזמן ותשובתך לא יכלה, וזה שאמרה הבת קול' :שובו בנים' כו',
ואין בכוחך לעשות תשובה כראוי על כל היינו לכם אני אומר ומעורר אתכם
חטא ועון .על כן שמע לעצתי ,שמח לבך ומבקש מכם שתשובו אלי' ,חוץ מאחר',
ועשה מה שבכחך .הרוג בקר ושחט צאן ,כי איני יכול לעוררו ולומר לו זה כנ"ל .אך
בלאו הכי כבר אבדת חלקך בעולם הבא, כשיבין זה מעצמו וישוב בכל לבבו כראוי לו
מאחר שקלקלת עד הנה ,והוא מעוות אשר באמת ,אז מה טוב ומה נעים.
לא תוכל לתקן .כך הוא פיתוי היצר הרע
וכמו שמצינו בעון העגל ,שרמז השי"ת
הרוצה לאבד את האדם משני עולמות.
למשה ,באומרו )שמות לב י( 'ועתה
אבל החכם עיניו בראשו ,ישכיל וידע כי אי הניחה לי' כו' ,כדי שישכיל ויבין שבו הדבר
אפשר לשום זרע אברהם יצחק ויעקב תלוי )שמות רבה סוף פ' מב( .וכמו שבאמת כן
כג .אגב חביבותא נעתיק מה שכתב החת סופר )פר' כי תצא ד"ה כי תצא( 'כי אמרו חז"ל )ברכות
לד :סנהדרי צט' (.במקו שבעלי תשובה עומדי ,אי צדיקי גמורי יכולי לעמוד' .והטע,
כי השב בכל לבו ואהבה שלימה ,הוא מכיר יותר גדולת נפשו ואור תורתו מהצדיק הגמור,
כי אי הטוב ניכר אלא בהעדרו .ואמרו החכמי ,אי אהבה שלימה אלא אחר השנאה'.
פרשת נצבי לב שומע כ
על כל פנים בסוף ויהיה עובד ד' ,ומתוך אשר יש להם חלק אלקי ממעל שח"ו
אמונה זו לבו מתחרט ומתלהב לצפות מתי שיאבדו ולא יהיה להם תקנה .ויאמין בדברי
יגיע יום ויבוא העת שאתחיל לתקן את חכמינו ז"ל האמיתיים ,שאמרו דאף אם
מעשי ולשמור את מצות ה' .ואז כשהוא עובר על מצות ה' ,מכל מקום אל יתיאש
שומר ומצפה על זה ,אז נעשה משמירה זו מן הרחמים .כי אף אם יגולגל אלף פעמים,
כלי ובית קיבול ,והבא לטהר מסייעין לו מן מוכרח הוא לשוב ולתקן ולקיים את כל
השמים )שבת קד ,(.וד' בעזרו ומוציא מחשבתו מצות ד' ודיקדוקי סופרים ,כי לא ידח ממנו
מכח אל הפועל שיבוא לידי עשיה'. נדח מה שיש לו שורש בקדושה .אף אם
הוא בעמקי שאול ,הקב"ה מסבב סיבות
אתם נצבים הבטחה ומגלגל גילגולים עד אשר יעלה מתהומות,
שנזכה לשוב בתשובה וכל הניצוצות הקדושות צריכין לשוב
והבטיחנו הקב"ה שנזכה כולנו לעשות למקומן ולשורשן ולמקורן של הקדושה.
תשובה ,כמובא בחתם סופר
)פרשתן( ''אתם נצבים היום כולכם' וכו'. א"כ כשאדם מאמין באמונה שלימה
ונראה לעניות דעתי ,דעיקר הקיבוץ הלז שבודאי הסוף יהיה שמוכרח לשוב
היה אחרי ככלות פר' התוכחה ,קיבצם ולהטיב ולתקן את מעשיו ,א"כ ע"י זה
לברכם בברכה שהיא תכלית כל הברכות האדם ישום אל לבו ,מה לי לסבול צער
והטובות שבתורתנו הקדושה ,והיא פר' בגלגולים ולטעום טעם מרירות המוות כמה
התשובה ,בהבטיחו )להלן ל א( 'והיה כי יבואו פעמים ,הלא הסוף יהיה בעל כרחך שאחזור
עליך כל הדברים האלה ,הברכה והקללה לשוב להשי"ת ב"ה לקיים התורה והמצות,
ושבת עד ה' אלקיך' .וכתב רמב"ן )ל יא(, מוטב שאשוב מיד בעודי בחיים חיותי
שהוא הבטחה שמבטיח אותנו ,שבודאי ואתקן את מעשי לשוב מכל הרע אשר
נזכה לשוב אל ה' בכל לבבנו ונפשנו ,וה' עשיתי ולעבוד את השם בתורה ובמצות,
ישוב שבותנו והיטיבך והרבך מאבותיך, ומה ש]לא[ יעשה הזמן יעשה השכל.
ושוב 'ונתן ה' אלקיך כל האלות האלה על ועיקר תלוי באמונה ,כשאדם מאמין בדברי
אויביך' וגו' ,ושוב 'ואתה תשוב ושמעת, חכמים שבודאי יהיה כן ,אזי בא לו
והותירך ה' לטובה'' כד. שמחה מזה שמאמין שיהיה דבוק בקדושה
כד .וראה עוד מה שכתב החת סופר )פרשת'' (ושבת עד ה' אלקי 'וגו' ,ונת ה' אלקי את
כל האלות האלה על אויבי ועל שונאי אשר רדפו ,ואתה תשוב ושמעת בקול ה' וגו',
כי ישוב ה' לשוש עלי לטוב כאשר שש על אבותי .'מבואר מזה ,מתחלה ישובו בתשובה
בגולה ,ויזכו שינקו ה' נקמת משונאיה ויביא אל אר הקדושה ,וש ישובו בתשובה
יותר מעולה מ הראשונה שהיתה במקו קליפות עמי רבי .ואחר שנעקר פולחנא נוכראה
מארעא ,ישובו בתשובה ויזכו לנוע ה' עליה ,ישוב ה' לשוש לטוב .אבל הראשונה היתה
לעורר שנאה על אומות העול ,והשניה לעורר אהבת ה' לישראל'.
כא לב שומע ועתה כתבו לכ את השירה
פרשת וילך
ועתה כתבו לכ את השירה
כי קול ערב השמיעני את קול לימוד התורה מתו מתיקות וערבות ומתוקי
מדבש ונופת צופי' שימה בפיה 'בזכות לימוד התורה מתמלא הפה במזו ומחיה
השמיעני את קולך כי קולך ערב
ושירה זו עריבה ביותר אצל הקב"ה, ועתה כתבו לכם את השירה הזאת ולמדה
כמובא במדרש רבה )שיר השירים ב את בני ישראל שימה בפיהם למען
ה( בזו הלשון 'כי קולך ערב זה התלמוד'. תהיה לי השירה הזאת לעד בבני ישראל'
ובמדרש משלי )א כא( מובא ''בראש הומיות )לא יט( .הנה כל התורה כולה נקראת 'שירה',
תקרא' )משלי א כא( ,מה הים הזה הומה כמובא בגמ' )נדרים לח (.על מה שנאמר )לא
בגליו ,כך תלמידי חכמים בשעה שיושבין יט( 'ועתה כתבו לכם את השירה הזאת
ומפרשין דברי תורה ,הן הומין ויוצאין ולמדה את בני ישראל' ,שאין הכוונה רק
מלבן .ולא עוד ,אלא שקולן ערב לפני לשירת האזינו האמורה שם )לב אמב( ,שהרי
הקב"ה ,שנאמר )שיר השירים ב ה( 'כי קולך הפסוק ממשיך ואומר 'למען תהיה השירה
ערב ומראך נאוה'' כו .אשרינו מה טוב לי לעד בבני ישראל' ,ואיזו עדות יש בשירת
חלקינו ,שהקב"ה מתאווה לשמוע מאתנו האזינו .ובהכרח יש לפרש שהשירה
את 'שירת התורה' ,ומבקש ' השמיעיני את הנזכרת ,הכוונה לכל התורה כולה,
קולך ,כי קולך ערב'. שלימודה נקרא 'שירה' כה.
כה .וכ יש ללמוד ממעשה יהושע ביריחו ,שנאמר ש) יהושע ה יג( 'ויהי בהיות יהושע ביריחו,
וישא עיניו וירא והנה איש עמד לנגדו וחרבו שלופה בידו ,ויל יהושע אליו ויאמר לו:
הלנו אתה א לצרינו .ויאמר :לא ,כי אני שר צבא ה' עתה באתי' .ובגמ' )מגילה ג (.מובא שהמלא
אמר ליהושע 'אמש בטלת תמיד של בי הערבי ,ועכשיו בטלת תלמוד תורה .אמר לו ,על
איזה מה באת ,אמר לו 'עתה באתי' .וכתבו התוס' )ד"ה עתה באתי( 'פירש ריב" ,על תלמוד
תורה באתי ,דכתיב ביה )לא יט( 'ועתה כתבו לכ] את[ השירה הזאת''.
כו .מרגניתא טבא מתאמרא בש הגה"ק מטשעבי זצ"ל על מאמר חז"ל )מגילה לב' (.כל הקורא
בלא נעימה ושונה בלא זמרה ,עליו הכתוב אומר )יחזקאל כ כה( 'וג אני נתתי וגו' חוקי
פרשת ויל לב שומע כב
נבלעין בדמו ,ומאחר שנהנה מדברי תורה לימוד התורה מתוך מתיקות וערבות
הוא נעשה דבוק לתורה'. ואף מצד ישראל ,שירת התורה צריכה
להיות מתוך עריבות ומתיקות אצל
ומסיים שם ,שאף שמי שלומד שלא לשם
הלומד אותה ,שלא להיות בבחינת מה
מצות לימוד ,אלא מחמת תענוג
שנאמר )משלי כה כ( 'ושר בשירים על לב
שיש לו בלימודו הרי זה נקרא לימוד
רע' כז.
לשמה ,וכלשונו 'אבל הלומד לשם מצוה
ומתענג בלימודו ,הרי זה נקרא 'לימוד
לשמה' ,וכולו קודש ,כי גם התענוג ומי שלומד את התורה ומשורר אותה
מצוה' כח. מתוך תענוג ושמחה ,הריהו מקיים
את מצות תלמוד תורה כראוי וכנכון,
ומתוקים מדבש ונופת צופים כמובא באגלי טל )להרה"ק האדמו"ר מסאכטשוב
זיע"א ,הקדמה לספרו אגלי טל( וזו לשונו 'זכור
ובתהלים )יט טיא( ,דוד המלך ע"ה משבח
אזכור מה ששמעתי קצת בני אדם טועין
את טäב התורה ,שהיא המקור
מדרך השכל בענין לימוד התורה הקדושה,
לשמחה ומתיקות ' פיקודי ה' ישרים
ואמרו ,כי הלומד ומחדש חידושים ושמח
משמחי לב ,הנחמדים מזהב ומפז רב
ומתענג בלימודו אין זה לימוד התורה כל
ומתוקים מדבש ונפת צופים' כט.
כך לשמה כמו אם היה לומד בפשטות
וידועים דברי האור החיים הק' הנלהבים שאין לו מהלימוד שום תענוג והוא רק
)כו יא( על הפסוק 'ושמחת בכל לשם מצוה ,אבל הלומד ומתענג בלימודו
הטוב' ,שהכוונה לעריבות ומתיקות טוב הרי מתערב בלימודו גם הנאת עצמו.
מŁלה ,וזו לשונו 'גם
התורה שאין עלי תבל ְ ָ ָ ובאמת זה טעות מפורסם ,ואדרבא ,כי זהו
ירמוז במאמר 'בכל הטוב' אל התורה, עיקר מצות לימוד התורה ,להיות שש
כאומרם ז"ל )ברכות ה' (.ואין טוב אלא תורה', ושמח ומתענג בלימודו ואז דברי תורה
לא טובי 'וגו' ,שהניגו של הפסוק הוא בלשו תמיהה וכי אני נתתי לה חוקי לא טובי,
א הקורא בלי ניגו הריהו קוראו בניחותא ,והב.
כז .וכפי שרש"י פירש פסוק זה על התורה ,וזו לשונו 'ומה הוא שר בשירי ,זה המלמד תורה
לתלמיד רשע אשר אי בלבו לקיימה'.
כח .עד היכ מגיעה אהבת תורה ותענוגה ,יש ללמוד ממה שכתב האור החיי הק')יא כז ד"ה
את הברכה( וזו לשונו ''אשר תשמעו' ,כי השמיעה בתורה הוא תענוג מופלא ומחיה הנפש,
כאומרו )ישעיהו נה ג( 'שמעו ותחי נפשכ ,'והמרגיש בטע התורה ,תשיחנו נפשו ,כי עליו לשל
גמול טוב למת מתנה טובה מופלאת ,ואי צרי לומר שאי לתבוע שכר עליה'.
כט .על דר זה מובא במדרש רבה )שיר השירי ב ג( בזו הלשו'' ופריו מתוק לחכי' .אמר ר'
יצחק :אלו שני עשר חדש שעשו ישראל לפני הר סיני מתמתקי בדברי תורה .מה
טע' ,ופריו מתוק לחכי' .לחכי היה מתוק אבל לחי אומות העול היה מר כלענה'.
כג לב שומע ועתה כתבו לכ את השירה
להם למלאת פיהם .וזהו הנרמז ב'ואתה שאם היו בני אדם מרגישין במתיקות
תצוה' וגו' ,שאמר הקב"ה למשה רבינו ועריבות טוב התורה היו משתגעים
ע"ה ,שיאמר לבני ישראל שילמדו תורתנו ומתלהטים אחריה ולא יחשב בעיניהם מלא
הק' ' ויקחו אליך שמן זית זך' ,כידוע עולם כסף וזהב למאומה ,כי התורה כוללת
שהשמן רומז לחכמת התורה .ואם יחשבו כל הטובות שבעולם' .ומי אינו חפץ לטעום
שעל ידי זה יחסר להם לחם ,הרי 'ואתה ולהתענג מטוב התורה שאפילו עולם
תצוה את בני' ראשי תבות 'תורה מלא כסף וזהב לא ישווה לו ל.
וגדולה במקום אחד' ,שאדרבה יהיה
להפך ,שככל שירבו לעסוק בתורה ,יהיה 'שימה בפיהם' בזכות לימוד התורה
שפע פרנסה וכלכלה'. מתמלא הפה במזון ומחיה
והנה לפעמים בא היצר הרע ומפתה את
ולא זו בלבד שהתורה אינה גורמת היזק לב האדם ,שעל ידי עסקו בתורה
לפרנסה ,אלא יתר על כן ,העצה יפסיד את פרנסתו וממונו ,אך האמת היא
לכל מי שמתקשה בפרנסה היא קביעת להיפך ,מפני שעל התורה נאמר )משלי ג
עתים לתורה ,שעל ידי שיקבע לו עתים טז( 'אורך ימים בימינה בשמאלה עושר
לתורה יקבע לו הקב"ה פרנסה קבועה וכבוד'.
וטובה ,כמובא בחתם סופר )סוף פר' תרומה
ד"ה ושמת( ''ושמת את השלחן מחוץ )מהרה"ק ר' יהושע מדז'יקוב גנוזה ובחמדה
לפרוכת ואת המנורה נוכח השלחן על זיע"א ,עמ' לז בשם עטרת ישועה פר'
צלע המשכן תימנה והשולחן תתן על צלע תצוה( רמז זאת וכתב ''ואתה תצוה את
צפון' )כו לה( .הקדים שולחן למנורה ,כמו בני ישראל ויקחו אליך שמן זית זך' ,בפר'
שכתב מהרי"א בפירושו לרש"י ,דהכנה האזינו נאמר )לא יט( 'כתבו לכם את
וצרכי עולם הזה קודמים לתורה .ואמנם השירה הזאת שימה בפיהם' ,לרמז על
קביעות מקומם הקדים מקום מנורה טענת האפיקורסים שעל ידי לימוד
בתימנה לשולחן בצפון ,להורות נתן ,אע"ג התורה וההליכה הנרצית בדרכי ה' תחסר
שצריך להקדים שולחן שהוא צרכי פרנסה הפרנסה .וזהו שאע"פ שתכתבו את
למנורה שהיא תורה ,מכל מקום לא נקבע השירה הזאת ותעסקו בתורה ,עם כל זה
פרנסתו אלא ע"י קביעתו של התורה, 'שימה בפיהם' ,שלא יחסר מזון ,ויהיה
ל .מסופר על אחד מתלמידי הרה"ק רבי אורי מסטרעליסק זיע"א )יומ"ד כ"ג אלול( ,ששמו היה
ר' זאב – ר' וולפטשע ,שבשנה אחת לאחר חג השבועות ,התקשה זמ רב להכניס לפיו
דבר מאכל .מאמצי בני ביתו והרופאי להחיות את נפשו במאכלי מבושמי ומעודני לא
הועילו מאומה .משלא הבינו מה אירע עמו ,סיפר לה ר' וולפטשע ,שבחג השבועות בתפילת
שחרית ,כשאמר את הפסוק 'ומתוקי מדבש ונופת צופי ,'הרגיש בפיו מתיקות רבה מהתורה
ועבודת השי"ת ,עד שנמאס בעיניו כל דבר מאכל ,ומאז הוא אינו מסוגל לסבול שו מאכל
מרוב מתיקות התורה...
פרשת ויל לב שומע כד
קודם ליששכר בברכת משה רבינו ע"ה, שאם יקבע תורתו קבע יקבע לו הקב"ה
ומ"מ איננו אלא בזכות יששכר באהלך' לא. פרנסתו קבועה ומזומנת ,שהרי זבולון
לא .וראה את המובא בויגד יעקב מפאפא )סגולות אות ד( וזו לשונו 'שמעתי משמו של מר
הגה"ק מבעלזא זי"ע בש הרה"ק ר' אורי מסטרעליסק זי"ע' :תלמוד' בגימטריא 'פת',
שלימוד תלמוד מסוגל לפרנסה )ועיי במסכת עבודה זרה )יט ,(:דבר זה כתוב בתורה ושנוי בנביאי
ומשולש בכתובי ,כל העוסק בתורה נכסיו מצליחי לו ,עיי"ש( .ובש הרה"ק רבי צבי
מזידיטשוב זי"ע מה דאיתא בגמ' )בבא מציעא קז' (:פת שחרית מבטל פ"ג חלאי ,היינו תלמוד
שבגימטריא 'פת''.
הלכות והליכות
מתוך שיעורי ההלכה,
והוספות פסקים בעל פה
שנמסרו מפי הגאון
רבי שמעיה לעוו שליט"א
מדיני סליחות – ר"ה
תקיעת שופר -תשובה
לשאלות והערות ,יש לפנות ל07538-654-646 -
קצת מדיני סליחות – ר"ה – תקיעת שופר – תשובה לב שומע כו
קצת מדיני סליחות – ר"ה – תקיעת שופר – תשובה
עיקר אמירת הסליחות הוא באשמורת הבוקר דוקא
א .כתב הרמב"ם )בפ"ג מהלכות תשובה הל"ד( 'ונהגו כולם לקום בלילה בעשרה ימים
אלו ולהתפלל בבתי כנסיות בדברי תחנונים ובכיבושין עד שיאור היום',
והמבואר מדבריו שעיקר תקנת אמירת סליחות היינו לאמרם קודם אשמורת
הבוקר א ,וכ"ה לשון השו"ע 'נוהגים לקום באשמורת לומר סליחות' ,ומכאן
תוכחת מגולה לאשר נפרץ מאד בדור האחרון שמאחרים הסליחות עד חצות
א .ובביאור הדברי בזה נראה דהנה ז"ל הרמב"" ,אע"פ שתקיעת שופר בר"ה גזירת הכתוב,
רמז יש בו כלומר עורו ישני משנתכ ונרדמי הקיצו מתרדמתכ וחפשו במעשיכ וחזרו
בתשובה וזכרו בוראכ וכו' ,לפיכ צרי כל אד שיראה עצמו כל השנה כולה כאילו חציו
זכאי וחציו חייב וכ כל העול חציו זכאי וחציו חייב ,חטא חטא אחד הרי הכריע את עצמו
ואת כל העול כולו לכ חובה וגר לו השחתה ,עשה מצוה אחת הרי הכריע את עצמו ואת
כל העול כולו לכ זכות וגר לו ולה תשועה והצלה וכו' ,ונהגו כול לקו בלילה בעשרה
ימי אלו ולהתפלל בבתי כנסיות בדברי תחנוני ובכיבושי עד שיאור היו "עכ"ל.
והנה צ"ב במש"כ הר"מ דלעול יראה עצמו כאילו הוא חציו זכאי וחציו חייב ,וכ את כל
העול כולו חציו זכאי וחציו חייב ,דהוא דבר שכמעט ואינו בנמצא שיהיה בדיוק רב חציו
מצוות וחציו עבירות ,ואי שיי לדרוש שיצייר אד לעצמו דבר כזה ,ועל כרח צרי לומר
דלא מיירי הר"מ בחשבו המצוות והעבירות ,כי א בנטיית לבו לטוב ולרע ,ור"ל שכל שבנטיית
לבו הוא נמש לקיו מצוות יותר מלעבירות ה"ה זכאי ,וכל שלהיפ ה"ה חייב ,ובא נמש
לבו לשניה באופ שוה והיינו שפעמי נמש לבו לטוב ופעמי להיפ באופ שוה ה"ה חציו
זכאי וחציו חייב ,ולזה בעינ שיתאמ בימי אלו יותר מרגילותו שבזה מכריע את מהותו
באותה שעה שמתאמ יותר לעשיית מצוות מאשר להיפ.
וזהו שכתב הרמב" דלפיכ נהגו כול לקו בלילה דייקא ,ולפי שא יאמר סליחות ביו עדיי
אי בזה שינוי במהותו ,ורק כשק בלילה שמתאמ בזה שלא כהרגלו לקו ממיטתו בזמ
שינה ,אזי מראה בזה על שינוי מהותו .ומ האמור נלמד שעיקר המכוו באמירת הסליחות
אינו באמירת ,כי א בכ שמתאמ לקו ממיטתו באשמורת הבוקר ומכניע את יצרו ,ובאופ
דנמצא שא אינו משנה מרגילותו של כל השנה הרי הוא נאחז בהטפל והניח את העיקר.
כז לב שומע קצת מדיני סליחות – ר"ה – תקיעת שופר – תשובה
היום ואוי לאותה בושה שמעולם לא היתה כזאת בישראל והרי הם מחטיאים
בזה לעיקר המטרה שבאמירת הסליחות ב.
המנהג באמירת סליחות ביום הראשון
ב .מנהג הרבה מקומות לומר סליחות ביום הראשון במוצאי שבת אחר חצות ג,
ואולם מנהגינו לאומרם באשמורת הבוקר כבשאר ימים.
אמירת סליחות בלילה קודם חצות
ג' .אין לומר קודם חצות לילה שום סליחות ולא שלש עשרה מדות בשום פנים
לעולם חוץ מביום הכיפורים' ]מ"ב תקס"ה סקי"ב[ .ובספר משמרת שלום כתב
ליישב מנהג האומרים סליחות לפני חצות הלילה ,על פי מה שכתב התניא
בסידורו שזמן אמירת תיקון חצות הוא מראש אשמורה התיכונה ,והנה אף
לדבריו אין היתר אלא עכ"פ לומר סליחות באשמורה התיכונה ד.
ברכות התורה וברכת על נט"י קודם הסליחות
ד .הקם משינתו לאמירת הסליחות צריך לברך ברכות התורה קודם הסליחות,
ב .ובדרכי חיי ושלו תרצ"ו שהגה"ק ממונקאטש הנהיג בבית מדרשו שלא לקיי מני
לסליחות אחר השעה שבע בבוקר.
ג .וכפה"נ שהמקור למנהג זה הוא בלקט יושר ]הנהגות התרומה"ד שנכתבו ע"י תלמידו[ וז"ל,
"עומדי ביו ראשו משו שהוא סמו לשבת ונהג כל אד ללמוד בשבת וכו' משו דאי
לאד עסקי וג יש לו פנאי ללמוד ,והביא משל כשבאו ישראל לאר ישראל רוצה תורה
לחגור שק משו שכשהיו ישראל במדבר היו פנויי ממלאכה והיו לומדי תורה אבל עתה
כל אחד ואחד הול לכרמו ואינ לומדי תורה וכו' ,לכ טוב להתחיל ביו ראשו כי הע
שמחי מחמת מצוות התורה שה לומדי בשבת וג מחמת עונג שבת ואמרינ אי השכינה
שורה לא מחמת עצלות ולא מחמת עצבות אלא מתו שמחה של מצוה לכ טוב להתחיל
להתפלל מתו שמחה של מצוה ,וג הפייט התחיל במוצאי מנוחה" עכ"ל.
ד .ואמנ במניי המיועד לחולי וזקני שפיר יש להקל א ביותר מזה ,ולסמו עמש"כ בשו"ת
אגרו"מ או"ח ח"ב סי' ק"ה ,שבשעת הדחק שא לא יאמרו סליחות יתבטלו לגמרי מאמירת
סליחות ]וכגו חולי וזקני שאי באפשרות לחכות[ אזי יש להתיר ,ולסמו על כ שכל
הקפידא שלא לומר בתחילת הלילה היינו משו שאז רק ליכא להבטחת הקב"ה שהאומר י"ג
מדות לא תשוב תפילתו ריק ,אבל מ"מ לא גרע זה מסת תפילה וכשאומרה בציבור בביהכ"נ
שפיר הוי עת רצו.
קצת מדיני סליחות – ר"ה – תקיעת שופר – תשובה לב שומע כח
ויאמר אחר הברכה יברכך וכו' ומשנת אלו דברים שאין להם שיעור ,כנהוג.
ושוב לא יחזור ויברך ברכות התורה קודם התפילה .וכן בשעת הנטילה מברך
על נט"י אע"פ שהוא קודם היום ,וכשיאיר היום יחזור ויטול ידיו ג"פ לסירוגין
בלא ברכה ה.
התעטפות הש"ץ בטלית
ה .הש"ץ צריך להתעטף בטלית משום כבוד הציבור וכן משום אמירת י"ג מידות
שצריך לאומרם בעטיפה ,ולפי שבלילה יש ספק אם לברך על הטלית וכדין כל
כסות יום בלילה ,על כן לא יתעטף בטלית שלו ואף לא בטלית של הקהל ,רק
יטול טלית שאולה מחבירו ויכוין שנוטלו ע"מ שלא לקנותו ולא יברך ,ואם אין
לו אלא טלית שלו יתעטף בה בלא ברכה וכשיאור היום ימשמש ויברך ו.
שכח יעלה ויבא בברכת המזון שבר"ה
ו .בכל יו"ט אם שכח יעלה ויבא בבהמ"ז והתחיל כבר ברכת הטוב והמטיב חוזר
לראש ]שו"ע קפ"ח ס"ו[ ,ואולם ביו"ט של ר"ה נחלקו הפוסקים – דדעת
המג"א שם סק"ז שאין מחזירין אותו ,ואולם בא"ר שם פליג עליה וסבירא ליה
דאף ביו"ט של ר"ה מחזירין אותו ז ,ובמ"ב שם סקי"ט הביא פלוגתתם ולא
ה .מ"ב סי' ו' סקי"א.
ו .מ"ב תקפ"א סק"ו.
ז .וסברת המג"א מבוארת ש בתו"ד ,דהנה קיי"ל בר"ח שהשוכח יעלה ויבא בבהמ"ז אי
מחזירי אותו ,ולפי שאי חיוב סעודה בר"ח ועל כ א ההזכרה של ר"ח לא נתקנה כחובה,
והכי נמי דכוותה י"ל גבי ר"ה שהרי לשיטת כמה ראשוני איכא מצוה להתענות בר"ה ,וכיו
שאי בה חיוב סעודה הרי הדר דינה להיות כר"ח שא הזכרת יעלה ויבא שבה אינה חובה,
וא שקיי"ל עיקר להלכה בסי' תקצ"ז דלא כהני ראשוני רק כהראשוני דפליגי וסבירא להו
שאסור להתענות בר"ה ,מיהו לעני לחזור ולבר הלא קיי"ל בכל דוכתא דספק ברכות להקל
משו חומר איסורא דלא תשא ,ושוב יש לחוש בזה לשיטת אלו הראשוני הסוברי שמצוה
להתענות בר"ה ושליכא חיוב סעודה.
ובא"ר ש הביא דברי המג"א הנ"ל והקשה עליו ,שהרי א לשיטת הראשוני דס"ל שמצוה
להתענות בר"ה ,מיהו א אינו מתענה ואכל איזה דבר ,שפיר חלה עליו חובת אכילת סעודה,
וא"כ אד זה שאינו מתענה ואכל סעודה הרי סעודה זו שאכל חובה היא עליו ,ושוב יש לומר
שהזכרת יעלה ויבא בברכת המזו שלו היא חובה ומחזירי אותו.
כט לב שומע קצת מדיני סליחות – ר"ה – תקיעת שופר – תשובה
הכריע בזה .וכל זה בסעודת היום ,אבל אם שכח יעלה ויבא בבהמ"ז של ליל
ר"ה לכו"ע צריך לחזור ,שהרי איכא ביה חובת סעודה לכו"ע ,וכן הוא באמת
להדיא בסידור הרב בעל התניא ח.
שתיית קאווע ואכילת מזונות קודם תקיעת שופר
א[ טעימה קודם קידושא רבא
הנה בדין טעימה קודם קידושא רבא נחלקו הרמב"ם והראב"ד בפכ"ט משבת הל"י,
וקיי"ל להלכה בשו"ע רפ"ט ס"ב כהרמב"ם שאסור לטעום כלום קודם קידושא
רבא ,ואולם בשעת הדחק כתב המג"א בסי' רפ"ט סק"ד דכדאי הוא הראב"ד
ודעימיה לסמוך עליהם בשעת הדחק ט.
ב[ שתיית מים לפני קידוש
דעת הרמב"ם )שם הל"ה( להתיר שתיית מים לפני קידוש ,ואולם שאר ראשונים פליגי
עליו ואסרו אפי' שתיית מים וכן קיי"ל להלכה בסי' רפ"ט ס"א.
ג[ האם חל חובת קידוש קודם מוסף
הנה בשו"ע רפ"ט ס"א מבואר דמותר לשתות מים קודם התפילה ולפי שעדיין לא
חל עליו אז חובת קידוש ]שהרי אסור לאכול קודם התפילה[ ,ונחלקו
ח .ויל"ע בזה מדברי השעה"צ בסי' תקפ"ב סק"ד בש הגאו ר' אבלי פאסוולער שא טעה
בליל ר"ה ולא אמר המל הקדוש שאי צרי לחזור ,וכמו שא שכח בליל ר"ח יעלה ויבא
שאי צרי לחזור ולפי שאי מקדשי את החודש בלילה וה"נ דכוותה ,ובשעה"צ ש הק' עליו
דזה היה שיי א היה מתפלל תפילת חול ומשא"כ בזה שמתפלל תפלת יו"ט דממ"נ אינו
יוצא ע"כ ,והנה כל טענת השעה"צ היינו רק בתפילה שהוא כתרתי דסתרי שמצד אחד אומר
האל הקדוש ,ומאיד מתפלל תפלת יו"ט ,אבל בבהמ"ז לכאו' שפיר יודה להג"ר אבלי שאי
ההזכרה מעכבת כיו שאי מקדשי את החודש בלילה .ויל"ע לפי"ז בליל שני של ר"ה כיו דב'
הימי של ר"ה ה קדושה אחת ולא שיי בזה הסברא של אי מקדשי את החודש בלילה.
ושו"ר במחזור המפורש מכתב מהגרשז"א שבתחילה ר"ל ג"כ שא שכח יעלה ויבא בבהמ"ז
של ליל ר"ה אינו חוזר ואלא ששוב חזר בו עיי"ש בדבריו ויל"פ בזה הרבה .ולעני הלכה ,אנו
אי לנו אלא את דברי הרב בסידורו שא שכח יעלה ויבא בליל ר"ה שפיר חוזר ומבר.
ט .דכשי' הראב"ד כ ס"ל נמי להרז"ה ,ולהרשב"א בשו"ת ח"ז תקכ"ט ,וכ"ה במאירי פסחי
ק"ו ובחי' רבינו דוד ומהר" חלאווה ש.
קצת מדיני סליחות – ר"ה – תקיעת שופר – תשובה לב שומע ל
האחרונים כמו"כ האם מותר גם לאכול קודם מוסף בלא קידוש י ,ושורש השאלה
אם כבר חל עליו אז חובת קידוש כיון שעדיין אסור לקבוע סעודה קודם מוסף,
והכרעת המג"א השוע"ה והמ"ב בסי' רפ"ו בזה לאיסורא.
ד[ לאכול קודם מוסף בלא קידוש בשעת הדחק
בשעת הדחק שחלש ליבו ואין לו דבר לקדש עליו ,יכול לסמוך על שי' הראב"ד
הנ"ל אות א' דשרי לטעום קודם קידושא רבא ,ובצירוף שי' האחרונים הנ"ל
אות ג' בהערה דלא חל חובת קידוש קודם מוסף ]משנ"ב רפ"ו סק"ט ב' א"ר[.
ה[ האם חל חובת קידוש קודם קריאה"ת
בשו"ת שאילת יעב"ץ ח"א סי' מ' כתב דהאיסור אכילה שקודם התפילה נמשך
עד אחר סיום ההפטרה ,ונפקא לדבריו שעדיין לא חל עליו אז חובת
קידוש וכמו קודם התפילה .וכן מתאמרא נמי בשם מרנא הה"ק בעל הדברי
חיים .ובספר דברי יחזקאל הביא כעין זה בשם הה"ק השר שלום מבעלזא
דמה"ט שרי נמי לטעום קודם תקיעת שופר כי השופר שייך לשחרית וקודם
התקיעה עדיין לא נגמרה התפילה ואין עליו חובת קידוש .והנה לפי"ז לא יהא
מותר רק לשתות אבל לא לאכול שהרי אסור לאכול קודם שגמר להתפלל וכמבו'
ביעב"ץ הנ"ל.
ו[ האם חל חובת קידוש קודם תקיעת שופר
בספר מטה אפרים תקפ"ח ס"ב איתא דהטועם קודם תקיע"ש צריך לקדש ,וכ"ד
הרעק"א )בספר פסקים ותקנות( והחת"ס ביו"ד ס"ז ,וכ"כ רביה"ק בדברי יואל
או"ח סכ"ט .ואולם דעת כמה אחרונים שקודם תקיע"ש לא חל עדיין חובת קידוש
וכנ"ל אות ה' ,ועיי"ב בהג' אלף למטה סק"ה ,ובדע"ת רפ"ו ס"ג.
י .דדעת המג"א ר"ס רפ"ו לאיסורא וכ"ה בשוע"ה ובמ"ב ש ,וכ"ד החיי"א )כלל ו' סי"ט( הדה"ח
)דיני קידוש( והקיצוש"ע )הל' שבת סי' ע"ז סט"ו( ,ואול בדע"ז )סי' פ"ט ד'( וכ"ה בבאה"ט )סי' פ"ט
סקי"ב( בש מהרש"ל דקוד מוס עדיי לא הגיע זמ קידוש ,וכ"ד הפרישה ש ,ובעיקרי
הד"ט או"ח סי"ג הביא כ ג"כ בש אגרות הרמ"ז ומעיד שכ"ה המנהג בכל א"י ושהמחמיר
בזה אינו אלא הדיוט.
לא לב שומע קצת מדיני סליחות – ר"ה – תקיעת שופר – תשובה
ז[ אכילה קודם תקיעת שופר
לכתחילה אין לאכול קודם תקיעת שופר ולא התירו אלא טעימה בשעת הדחק יא,
ובזה"ז שירדה חולשה לעולם רבים המקילים בזה יב ,ומ"מ יזהר שלא
יאכל מזונות יותר משיעור 'טעימה' שהוא לערך 50גרם ,ואולם מותר לאכול פירות
או טשולנ"ט וכיו"ב שאר מאכלים שאינם מיני מזונות.
ח[ שתיה קודם תקיעת שופר
מותר לשתות קודם תקיעת שופר יג ,ומהיות טוב שישמע קידוש מאחר ויסמוך על
מש"כ בספר ילקוט מעם לועז פ' יתרו דסגי בכך שרק המקדש מקיים קידוש
במקום סעודה.
עבודת התשובה בזמן הזה
ח .הקדוש האריז"ל כתב כי תשוב"ה הוא ר"ת ת'ענית ש'ק ו'אפר ב'כיה ה'ספד,
ואולם הוסיף שבדורינו שהדור חלש ואין בכוחנו לסבול כל זאת שפיר יש
לקיים בזה נוטריקון ת'ורה ש'בת ו'ידוי ב'רכות ה'ילול יד ,ויש המביאים דבריו
בנוסח אחר דהוא ר"ת ת'ורה ש'בת ו'ידוי ב'ושה ה'כנעה טו.
יא .וכמו דמצינו כ לגבי לולב בסי' תרנ"ב שלא התירו אלא טעימה בשעת הדחק ,ועיי' בזה
במט"א סי' תקפ"ח ובהג' קצה המטה סק"ד ש.
יב .עיי' בשו"ת התעוררות תשובה או"ח שע"ד ,ובכה"ח תקפ"ה סקכ"ו ,ובשו"ת בצה"ח ח"ד
סי' קמ"ז.
יג .עיי' בשו"ת השיב משה סי"ט לעני שתיה לפני נטילת לולב ,וכ"ה בערוה"ש תרנ"ב ס"ה,
ובשד"ח מע' ר"ה סי' ב' שהמנהג להקל בשתיה קוד תקיע"ש ,וכ"ה בקצה המטה סק"ה.
יד .והה"ק רי"צ מראזלא פי' בזה 'הפכת מספדי למחול לי פתחת שקי ותאזרני שמחה' ,שאות
ה' שהיה מורה על הספד נהפ למחול דהיינו הילול שהוא דר שמחה ומחול ,וכ אות ש'
שהיה מורה על שק נתחל בשבת שהוא זמ שמחה וכדאי' בספרי וביו שמחתכ אלו
השבתות.
טו .כ"ה בבני יששכר מאמר ד' אות ל"ו ,ובש הרבי ר' זושא מיתאמרא בזה דהוא ר"ת ת'מי
תהיה ע ד' אלוקי ,ש'ויתי ד' לנגדי תמיד ,ו'אהבת לרע כמו ,ב'כל דרכי דעהו ,ה'צנע
לכת ע ד' אלוקי.
