gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

מחודדין · Mechidudin — ניצבים וילך (2026-08-31)

מוציא לאור: מחודדין · Mechidudin

שבוע: ניצבים וילך (2026-08-31)

מחודדין · Mechidudin — ניצבים וילך (2026-08-31)

פתח את ה-PDF הורדה

‫לעילוי נשמת‬ ‫בס"ד‬ ‫אבי מורי רבי יעקב בן ר' יצחק דוד זצ"ל ואמי מורתי מרת סימא בת ר' כלב פייבל ע"ה‪ ,‬מורי חמי ר' יעקב שלמה ב"ר זכריה אהרן זצ"ל וחמותי מרת חיה לאה טויבע בת ר' יעקב ישראל שניאור זלמן ע"ה‪,‬‬ ‫אחותי מרת פייגע בת ר' יעקב ע"ה‪ ,‬ידידי ושאר בשרי ר' יהודה לייב בן ר' דב בנימין שמואל זצ"ל‬ ‫כולכם‪ .‬הנה אנחנו מתקרבים לראש השנה שביום הזה נצבים כולם לפני השי"ת כבני מרון‪,‬‬ ‫ונלך לפניו בהכנעה שנזכה להיות כתובים וחתומים בספר חיים טובים‪ .‬מה הסוד של החתימה‪,‬‬ ‫נצבים כולכם‪ ,‬האחדות‪ ,‬בדיוק כמו שהשונמית אמרה לאלישע הנביא‪ ,‬בתוך עמי אנכי‬ ‫יושבת‪ .‬אני לא רוצה לעמוד "היום"‪ ,‬כמו שחז"ל מסבירים שזה היה בראש השנה‪ ,‬אלישע‬ ‫הנביא מציע לה שהוא יכול לדבר עליה אל "המלך"‪ ,‬השונמית מסרבת‪ .‬היא לא רוצה לעבור‬ ‫תחת מיקרוסקופ‪ .‬רק עם כולם‪ .‬וכמו שמודפס במחזורים‪ ,‬יכוון לכלול עצמו עם כלל ישראל‪.‬‬ ‫הלכה פסוקה היא‪ ,‬מי שאינו יכול לבוא לבית הכנסת בראש השנה‪ ,‬שלא יתפלל מוסף מוקדם‪,‬‬ ‫ינסה לכוון מתי שהקהל מתפלל‪ .‬זה הסוד של ראש השנה‪ ,‬וייעשו כולם אגודה אחת לעשות‬ ‫רצון השי"ת בלבב שלם‪ .‬לכן‪ ,‬אנחנו כבר ראינו את תחלואי הארץ והנטישה מארץ ישראל‪,‬‬ ‫משתדלים להשב אל לב כדי שהשי"ת ישוב את שבותינו‪ ,‬המון משתדלים לשמוע בקול‬ ‫השי"ת בכל לב ובכל נפש‪ .‬אלא מאי‪ ,‬עדיין שואלים מתי נזכה לראות שהשי"ת ישוב לשוש‬ ‫עלינו כאשר שש על אבותינו‪ .‬והתשובה‪ ,‬כאשר כל דברי התורה יהיו קרובים אילינו בפינו‬ ‫ובלבבינו‪ ,‬לעשות את רצון השי"ת‪ .‬כאשר זה מגיע למצוות "ולדבקה בו"‪ ,‬שגדולי הדורות‬ ‫הורו שהנהגות אלו הם ההנהגות המובאות בספר תומר דבורה‪ .‬כאשר אנחנו באמת נדע‬ ‫לוותר‪ ,‬לסלוח למי שבעינינו הרע לנו‪ ,‬להמשיך ולהטיב עמו‪ ,‬כמו שהשי"ת מקור הטוב‪ ,‬מטיב‬ ‫ומחיה אנשים שמכעיסים לפניו בצורה שקשה לנו להבין‪ ,‬כאשר נוכל להעביר את ההנהגה‬ ‫כמו שמשה רבינו העביר לתלמידו חביבו‪ ,‬למרות שהוא ממש התחשק לתת את ההנהגה‬ ‫לאחד מבניו‪ .‬הקב"ה אמר למשה רבינו‪ ,‬שים ידך‪ ,‬יד אחת‪ ,‬ומשה רבינו הסמיכו בשתי ידיו‬ ‫ועשהו כלי מלא וגדוש‪ ,‬מתוך אהבה עצומה ופרגון מלא‪ .‬הנה‪ ,‬אנחנו נמצאים בדור שרואים‬ ‫במוחש את קיום ההבטחה "שלא צשכח מפי זרעו"‪ ,‬לא די בכך‪ ,‬שתי השיעורים הגדולים‬ ‫ביותר בעולם הנאמרים בסדר דף היומי‪ ,‬הם שיעורים הנמסרים מפי יהודים שהם עובדים‬ ‫לפרנסתם‪ .‬הם תלמידי חכמים‪ ,‬מוסרים שיעור מרתק ומובן‪ .‬והם הראיה הכי חזקה‪ ,‬כמה חיים‬ ‫יש בתורה‪ .‬רואים את החיות שלהם ושל משתתפי השיעור‪ .‬זה הסמל שהתורה אינה נשכחת‪.‬‬ ‫אינה מונחת בקרן זוית‪ .‬התורה היום ממש בקדמת המחנה‪ .‬הקב"ה ממתין שנגדע את‬ ‫המחלוקות‪ .‬נשים את הכל בצד‪ ,‬נתייצב יחד כאגודה אחת לעבדו בלבב שלם‪ .‬הרי הנביא‬ ‫מבהיר לנו שבכל צרותינו‪ ,‬צר להקב"ה‪ .‬הוא ממתין שיוכל לשלוח את המלאך שלפני פניו‬ ‫באהבה ובחמלה יטול וינשא אותנו כל ימי עולם על ידי גאולה שלימה‪ ,‬רק נראה שאנחנו חיים‬ ‫בשלום איש עם רעהו‪ .‬הבה נכוון בסליחות במוצאי שבת קודש‪ ,‬נחפש דרכינו‪ ,‬ונשובה אליו‬ ‫והוא ישוב אילינו‪.‬‬ ‫אתם נצבים היום כולכם‪ .‬מתי יתכן שנהיה ניצבים ויציבים‪ ,‬רק כשכולם מתאחדים‪ ,‬כאשר יש את ההכרה‬ ‫שכולנו לפני ה'‪ ,‬ראשיכם עד כל איש ישראל‪ .‬ברגע שישנם כאלו אשר בהרגשתם הם מורמים מעם‪ ,‬מיד "אין‬ ‫אני והוא יכולים לדור בכפיפה אחת"‪ ,‬והשכינה מסתלקת‪.‬‬ ‫והתברך בלבבו לאמר‪ .‬כשישמע האחרים מתקללים באלות האלה‪ ,‬הוא יתברך במחשבתו ויאמר בלבו שלום יהיה‬ ‫לי מכל אלה כאשר אלך בתאות לבי‪ .‬והשם לא יסלח לו אבל יעשן עליו אפו אז כשיחטא‪ ,‬לדור או לדורות‪:‬‬ ‫הרמב"ן בא להרחיב ולהסביר על מה ככה עשה ה' לארץ‪ .‬כדברי הנביא לשוא היכיתי בני מוסר לא לקחו‪.‬‬ ‫זהו שיטת הסמוך עלי ‪ -‬יהי'ה בסדר‪ .‬בא משה רבינו להעביר את בני ישראל בברית לדורי דורות שלא יתכן‬ ‫בעולם לומר‪ ,‬לי זה לא יקרה‪ .‬מי שילך אחרי לבבו יעשן בו אף השי"ת‪ .‬או יהיה טעם "כי" לאמר‪ ,‬יהיה לי‬ ‫שלום בעבור שאינני מקבל עלי השבועה‪ ,‬כי בשרירות לבי אלך כל ימי וכל חפצי אעשה‪ .‬ולא יאבה ה' בעבור‬ ‫שאיננו מקבל אלתו לסלוח לו‪ ,‬אבל יעשן עליו אפו כיון שבא בבריתו לפני עם כל ישראל‪ .‬הוי אומר שזה‬ ‫משמעותה של הברית‪ ,‬האדם יראה לעיניים וה' יראה ללבב‪ .‬ברית זה הוא ברית שכולם קבלו עליהם בפיהם‬ ‫ובלבבם לעשותם‪ .‬התאוה הגוברת ומתחזקת בלב תקרא שרירות‪ ,‬כלשון חכמים שריר וקיים‪ ,‬וכן בשרירי בטנו‪:‬‬ ‫ופירוש למען ספות הרוה את הצמאה‪ ,‬להוסיף השבעה עם המתאוה‪ ,‬כי נפש שבעה תקרא רוה‪ ,‬כענין ורויתי נפש‬ ‫הכהנים דשן ועמי את טובי ישבעו‪ ,‬והיתה נפשם כגן רוה‪ ,‬והמתאוה תקרא צמאה‪ ,‬צמאה לך נפשי‪ :‬והטעם‪ ,‬כי‬ ‫נפש האדם הרוה שאיננה מתאוה לדברים הרעים לה‪ ,‬כאשר תבא בלבו קצת התאוה והוא ימלא תאותו אז יוסיף‬ ‫בנפשו תאוה יתירה ותהיה צמאה מאד לדבר ההוא שאכל או שעשה יותר מבראשונה‪ ,‬ותתאוה עוד לדברים רעים‬ ‫שלא היתה מתאוה להם מתחלה‪ .‬נמצאנו למדים‪ ,‬עד כמה יש להתרחק מכל וכל מכל תאווה‪ .‬הרי אם התורה‬ ‫מדמה תאווה לצמא‪ ,‬זאת אומרת שזה שייך לדחפים אנושיים אשר המוח אינה משתלטת עליה‪ .‬כי הלב‬ ‫משכנע שזה חשוב‪ ,‬דחוף ולא ניתן לדחי'ה‪ .‬מכאן לשינויי הלשון של לא תחמוד ולא תתאוה‪ ,‬לא תתורו‬ ‫אחרי לבבכם ועיניכם‪ ,‬כי מש שילך אחרי מראות עיניו וחמדת לבבו‪ ,‬יפול בשחת‪ .‬כי המתאוה לזמת הנשים‬ ‫היפות‪ ,‬כשיהיה שטוף בזמתן תבואהו תאוה לבוא על הזכר ועל הבהמה‪ ,‬וכיוצא בזה בשאר התאוות‪ ,‬וכענין‬ ‫שהזכירו חכמים משביעו רעב מרעיבו שבע‪ .‬ולכך יאמר הכתוב בהולך בשרירות לבו‪ ,‬שהוא אם ימלא נפשו‬ ‫בתאוות השרירות והחזקות עליו אשר היא צמאה להם‪ ,‬יוסיף נפשו הרוה עם הצמאה‪ ,‬כי יתאוה ויצמא למה שהיה‬ ‫שבע ממנו וכאשר השביע נפשו בו‪ .‬זאת אומרת מכאן ואילך השכל יוצא לגמרי מכללי המשחק‪ .‬לא יינתן זמן‬ ‫למחשבה‪ ,‬כי החמדה קובעת כבר את החיוב העכשווי הבא שלא ניתן כלל לחיות בלעדי עניין זה‪ .‬ממילא‬ ‫מתוסף השגגות על הזדונות‪ ,‬כי יש כבר חוט שני של כללי התנהגות‪ .‬מה הוביל לדרך זו‪ ,‬אי המניעה מהשגגו‪.‬‬ ‫לכן‪ ,‬מן הנמנע לא להוסיף את הפותח בדרך מחשבון הכללי‪ .‬ולפי שהזכיר "שרש פורה" אמר בלשון הזה‪ ,‬כי‬ ‫יוסיף השרש הוא כפתו אשר היא רוה ורעננה עם הצמאה ותשובנה כולם צמאות‪ :‬ואין "למען" במקום הזה טעם‪,‬‬ ‫שאלך בשרירות לבי בעבור שאספה הרוה עם הצמאה‪ ,‬אבל הוא כמו "לספות"‪ ,‬יאמר הכתוב כי בעבור זה יהיה‬ ‫כך‪ .‬כי בכל סבה עם עלול יאמר "למען"‪ ,‬בין שיעשה אדם הגורם לרצותו בעלול‪ ,‬כמו למען ייטב לך‪ ,‬בין שיהיה‬ ‫אדם הגורם כן שלא מדעתו‪ ,‬כמו למען למוג לב‪ ,‬למען יאשמו‪ ,‬כספם וזהבם עשו לי עצבים למען יכרת‪ ,‬ורבים‬ ‫כאלה‪ .‬וזה הטוב והישר בעיני בפסוק הזה מכל הנכתב עליו בהרבה פנים‪ :‬גם יתכן לפרש‪ ,‬שהוא שב אל שרש‬ ‫פורה וראש ולענה‪ ,‬יאמר כי יתברך בלבבו לאמר שלום יהיה לי למען שיוסיף פארתו הרוה אשר תגדל ותצמיח‬ ‫הלענה וראש על הצמאה אשר לא היתה צומחת‪ .‬או יהיה "הרוה" כנוי ללענה הנזכרת‪ ,‬שיוסיף הלענה הרוה‬ ‫הצומחת וגדלה מאד על הצמאה אשר לא היתה גדלה רק מעט‪ ,‬ותהיינה שתיהן צומחות‪ .‬לסיכום‪ ,‬הרמב"ן‬ ‫מבהיר באופן הברור הדרך של השכנוע לחטא‪ .‬הכל נובע משרשים קלוקלים‪ .‬למנוע זאת מלבד לתחזק את‬ ‫האמונה‪ ,‬תמידים כסדרן‪ ,‬יש לשים תמרורי אזהרה בדרכים‪ .‬לסור מרע רק כדי לעשות טוב‪ .‬לברוח מן‬ ‫העבירה כמפני האש‪ ,‬שלא יידבקו שגגותינו לזדונות‪ .‬אלא שמעט זדונות אם היו‪ ,‬ייהפכו לזכויות‪ .‬והכונה‬ ‫בזה לומר‪ ,‬כי כל אשר ישמע האלה ויתברך ממנה ויתחזק בשרירותו‪ ,‬סעיפיו ישיבוהו לחטוא ויצמיחו פשעים יותר‬ ‫מבראשונה‪ .‬וגם זה פירוש נכון‪:‬‬ ‫והשבות אל לבבך‪ ,‬התבונן בחלקי הסותר ותשיבם אל לבבך יחדיו להבחין האמת מן השקר ובזה תכיר כמה‬ ‫רחקת מן האל יתעלה בדעות ובמנהגים אשר לא כתורתו‪ :‬ושבת עד ה' אלהיך‪ ,‬תהיה תשובתך כדי לעשות רצון‬ ‫קונך בלבד‪ ,‬וזו היא התשובה שאמרו ז"ל שמנעת עד כסא הכבוד‪ :‬ושמעת בקולו ככל אשר אנכי מצוך היום‪ ,‬לא‬ ‫מצות אנשים מלומדה כמו שעשית קודם לכן‪ :‬אתה ובניך‪ ,‬גם ילידי הדור יכירו זה כאמרו כי כולם ידעו אותו‬ ‫למקטנם ועד גדולם‪ :‬בכל לבבך‪ ,‬שלא תסתפק בזה‪ :‬ובזה נפשך‪ ,‬שלא תמנע מזה נפש המתאוה בהכירך גודל‬ ‫הענין‪ :‬הספורנו רוצה להדריכנו בדרכי התשובה‪ .‬ידוע הוא שחלק מדרכי התשובה‪ ,‬שיעיד עליו יודע‬ ‫תעלומות שסר מחטאו ולא ישוב לכסלה עוד‪ .‬איך מגיעים למצב שהקב"ה יוכל להעיד שסרנו מן החטא ולא‬ ‫שוה לנו‪ .‬היי נו ע"י העמקת האמת‪ ,‬ללא פשרות‪ .‬לזרוק את השקר‪ ,‬את "הצבע" ו"חומרי טעם וריח" המיפים‬ ‫את החטא‪ .‬לרדת לסופה ולראות את כל הגועל האמיתי שיש בחטא‪ .‬אזי נרצה רק לדבוק בבוראינו לעשות‬ ‫רצון קונינו‪ .‬נהפוך הוא‪ ,‬נכבוש את יצרנו‪ ,‬כדי להתאוות לעשות רצון המלך חי וקים‪ .‬זאת היא תשובה‬ ‫מאהבה שמגעת מעל לכסא הכבוד‪.‬‬ ‫לא בשמים הוא‪ ,‬שאילו היתה בשמים היית צריך לעלות אחריה וללמדה‪ :‬רש"י מסביר בטוב טעם ודעת‪ ,‬תורה‬ ‫צריכה לימוד בעיון רב ‪ .‬שהרי אילו תורה היתה בשמים‪ ,‬ואכן היא היתה שם‪ ,‬מי יעלה לנו השמימה‪ ,‬משה‬ ‫רבינו‪ .‬הוא הי'ה בדרגת שמים‪ ,‬אך הורידה לנו‪ .‬כדי שנדע שהיא תורת חיים‪ ,‬שניתן לחיות יום יום‪ ,‬שעה‬ ‫שעה‪ .‬וללמדה באופן כשה של משכני אחריך נרוצה‪ ,‬שאילו באמת עדיין היא היתה בשמים‪ ,‬היינו עושים‬ ‫הכל להורידה לנו‪ ,‬ללמדה‪ ,‬ללמדה ולקיימה‪.‬‬ ‫בפיך ובלבבך לעשותו‪ .‬הזכיר בכאן שלשה דברים‪ ,‬הפה והלב והמעשה‪ .‬והנה כל המצות נכללות בשלשה חלקים‬ ‫אלו‪ ,‬כי יש מצות תלויות בפה ויש תלויות בלב ויש במעשה‪ ,‬ועל זה דרשו רז"ל על שלשה דברים העולם עומד‪ ,‬על‬ ‫התורה ועל העבודה ועל גמילות חסדים‪ ,‬על התורה זהו בפיך‪ ,‬ועל העבודה זהו בלבבך זו עבודה שבלב‪ ,‬ועל‬ ‫גמילות חסדים זהו לעשותו‪ .‬ומן הידוע כי המצות התלויות בלב עבודה גדולה להקב"ה מן המצות התלויות בדבור‪,‬‬ ‫ולכך אמרו רז"ל פוסק מדברי תורה לפסוק קריאת שמע‪ ,‬ואמרו על פסוק ראשון זו היא ק"ש של רבי יהודה‬ ‫הנשיא‪ .‬והתלויות בדבור עבודה גדולה יותר מן התלויות במעשה‪ ,‬ולכך אמרו גדולה תורה יותר מכל הקרבנות כלן‪,‬‬ ‫שנאמר זאת התורה לעולה למנחה ולחטאת ולאשם ולמלואים ולזבח השלמים‪ .‬ומפני זה הזכיר ובלבבך באמצע‬ ‫לחשיבותו מכלן והזכיר לעשותו אחריו‪ .‬וכתב הרמב"ן ז"ל‪ ,‬בפיך ובלבבך הוא ענין הודוי על התשובה שהזכיר‬ ‫למעלה‪ ,‬ואמר‪ ,‬כי המצוה הזאת‪ ,‬על התשובה נאמר שהוא מצווה בה‪ ,‬כמו שאמר ושבת עד ה' אלהיך‪ ,‬ואמר לא‬ ‫נפלאת היא ולא רחוקה‪ ,‬כי אף בהיותם בארץ אויביהם בגלות והם נדחים ונפוצים יכולין הם לשוב בתשובה בכל‬ ‫מקום שהם‪ ,‬אף אם היו בסוף העולם קרוב אליך הדבר מאד לעשותו בשני דברים אלו‪ ,‬בפיך ובלבבך‪ ,‬שתסכים‬ ‫במחשבתך ותגמור בלבך ותתודה בפיך‪ :‬רבינו בחיי רוצה להזכירינו שחוט המשולש לא במהרה יינתק‪ .‬ולכן‪,‬‬ ‫קודשא בריך הוא‪ ,‬אורייתא וישראל חד הוא‪ .‬מתאחדים בכח הפה‪ .‬אבל‪ ,‬לא תהי'ה אחדות אם חלילה נהי'ה‬ ‫אחד בפה ואחד בלב‪ .‬לכן‪ ,‬תמיד יש לתחזק פינו‪ ,‬המפרידינו משאר הברואים שתהא זכה ונקי'ה בכל עת‬ ‫לדברי תורה‪ ,‬זאת על ידי לב טהור‪ ,‬בכל מאודינו‪ ,‬נפשינו ורצונינו‪ .‬זאת כל התורה‪ ,‬להיות דברי תורה‬ ‫כתובים על לבבינו‪ ,‬לקיימם בפינו בכל מאודינו‪.‬‬ ‫וענתה השירה הזאת לפניו לעד‪ ,‬שהתריתי בו בתוכה על כל המוצאות אותו‪ :‬כי לא תשכח מפי זרעו‪ ,‬הרי זו‬ ‫הבטחה לישראל שאין תורה משתכחת מזרעם לגמרי‪ .‬מה רש"י רוצה לחדש לנו‪ .‬אלא‪ ,‬דמקדמת דנא‪ ,‬נהוג הי'ה‬ ‫שכולם ידעו שירת האזינו בעל פה ובאר היטיב‪ .‬במוסדות התורה הלומדים ע"פ סדר פרשת השבוע‪ ,‬פרשת‬ ‫האזינו אינה נלמדת כדבעי‪ .‬או מפני שזה בשבת שבין יום כיפור לסוכות‪ ,‬אזי אין ישיבה או שזה שבת שובה‬ ‫ועסוקים בענייני תשובה לא כל כך בפשרת השבוע‪ .‬ממילא הפרשה והיהודי נפגשים רק בקריאתה ובשניים‬ ‫מקרא ותו לא‪ .‬על כך שמעתי מ"יהודי טוב" דבר הנוגע לעניין זה‪ .‬לכאורה כל יום מבקשים גאולה שלימה‪,‬‬ ‫מדוע היא מתמהמהת‪ .‬הוא השיב בטוב טעם ע"פ דברי המגיד מדובנא זצ"ל יש לפעמים שני אנשים הדרים‬ ‫בסמיכות רחובות‪ ,‬אך‪ ,‬לעולם אינם נפגשים‪ .‬כל אחד‪ ,‬רחובו חד סיטרי לכוון שונה‪ .‬שניהם מתפללים בבתי‬ ‫כנסת שונים‪ .‬כך ‪,‬למרות שהם כל כך קרובים זה לזה‪ ,‬הם מרוחקים ומנוכרים זה לזה ולעולם אינם נפגשים‪.‬‬ ‫הגאולה המצויירת בראשינו היא בדיוק ברחוב הנגדי של הגאולה השלימה שהקב"ה רוצה לגאלינו‪ .‬אילו‬ ‫היינו עושים את המאמץ‪ ,‬פעם לפגוש את הגאולה של הקב"ה‪ ,‬ע"פ רצונו יתב"ש‪ ,‬לא עניינים גשמיים כלים‪.‬‬ ‫לא כבוד מדומה‪ .‬גאולה שלימה ואמיתית‪ ,‬גאולה תורתית כרצונו‪ ,‬אין ספק שהיינו נגאלים מזמן‪ .‬מובא בשם‬ ‫צדיקים אילו היינו מאמינים שכאשר אנחנו אומרים חנון המרבה לסלוח שהוא יתב"ש‪ ,‬אכן סלח‪ ,‬בודאי‬ ‫כשנאמר גואל ישראל הי'ה גואלינו‪ .‬לכן‪ ,‬חשוב ללמד שירה זו באר היטיב‪ .‬לפגוש את השירה "בכביש‬ ‫הנגדי"‪ .‬לעשותה שוב "שימה בפיהם"‪ .‬למען ידעו מי המוחץ ומי המרפא‪ ,‬מי הממית ומי המחי'ה‪ ,‬אזי נדע‬ ‫מתי היום נקם ושילם ונזכה ל"וכפר אדמתו עמו"‪.‬‬