gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

ליקוטי מוהר"ן בפרשה · Likutei Maharan Baparsha — ניצבים וילך (2026-08-31)

מוציא לאור: ליקוטי מוהר"ן בפרשה · Likutei Maharan Baparsha

שבוע: ניצבים וילך (2026-08-31)

ליקוטי מוהר"ן בפרשה · Likutei Maharan Baparsha — ניצבים וילך (2026-08-31)

פתח את ה-PDF הורדה

‫‪( 1‬גיליון ‪[ )284‬השתתפות בהוצאת הדפסת העלון בטלפון ‪ ,052-470-0079‬ותבורכו מהשמים]‬ ‫בפרשה ‪284‬‬ ‫שופר בראש השנה וחצוצרות במועדים‬ ‫שליט"א‬ ‫פרשת נצבים ה'תשפ"ו ‪ /‬מאת הרה"ג אליהו עטייה‬ ‫ד‪ .‬ונבאר את המשך המשנה "שופר מאריך וחצוצרות מקצרות‬ ‫שמצוות היום בשופר"‪ .‬הרי נאמר (במדבר י‪ ,‬י) "ו ְּביוֹ ם ִּש ְּמחַ ְּתכֶׁ ם‬ ‫לקבלת השיעור במייל ‪:‬‬ ‫‪6537488@gmail.com‬‬ ‫גמרא‬ ‫לקוטי מוהר"ן תורה ע"ד‬ ‫הילולת הבעל שם טוב ובעל התניא ‪ /‬דרשת הבעל שם טוב על שופר של יעל וכו' ‪ /‬המתקת‬ ‫חצ ְֹּצרֹת"‪ ,‬בספרי (אות ע"ז)‬ ‫שיכֶׁ ם ו ְּת ַק ְּע ֶׁתם ַב ֲ‬ ‫אשי חָ ְּד ׁ ֵ‬ ‫ו ְּבמוֹ עֲ ֵדיכֶׁ ם ו ְּב ָר ׁ ֵ‬ ‫התוכחה בבחינת זהב ‪ /‬שופר בראש השנה וחצוצרות במועדים ‪ /‬כוונת 'אני לדודי'‬ ‫מבואר שיום שמחתכם זו שבת‪ ,‬ומכאן שבשבתות וימים טובים‬ ‫לארבעים ימי הרצון ‪ /‬י"ג מידות הרחמים הנרמזות בשושנה ‪ /‬סדר התגלות מידות הרחמים‬ ‫מי"ז בתמוז ‪ /‬רחמים בימי הרצון ‪ /‬אלול ובריאת העולם ‪ /‬נשמות הצדיקים מעוררות את‬ ‫תוקעים בחצוצרות‪ ,‬החצוצרות היו עשויות מכסף‪ .‬בשבתות וימים‬ ‫הרצון לברוא ‪ /‬התחשבות בעתיד ביום הדין ‪ /‬ראש השנה ואדם הראשון ‪ /‬סברות עקומות‬ ‫לדון לכף זכות ‪ /‬הפלפול האלוקי לדון את אדם הראשון ‪ /‬כוחן של י"ג מידות שהתורה‬ ‫טובים עיקר העניין הוא כסף ‪ -‬חסדים‪ .‬לעומת זאת בראש השנה‬ ‫נדרשת ‪ /‬מסירת התורה שבעל פה ‪ /‬יהושע בן נון והתורה שבעל פה ‪ /‬ישראל אמרו נעשה‬ ‫מצוות היום בשופר ‪" -‬שופר מאריך וחצוצרות מקצרות"‪ ,‬והרמז הוא‬ ‫ונשמע ולמה כפה עליהם את ההר ‪ /‬לימוד הגמרא כמזכה בדין ‪ /‬מדוע יש לאדם ייסורים‬ ‫לפעמים דוקא אחר שחזר בתשובה ‪ /‬אפילו ריקנין שבך מלאים מצוות ‪ /‬ייסורי אהבה ‪/‬‬ ‫כנ"ל שפיו מצופה זהב‪ ,‬כלומר שמדברים מעט תוכחות המעוררות‬ ‫המתקתם על ידי יגיעה בתורה ‪ /‬הקושי בלימוד הגמרא לבעלי תשובה ותיקונו ‪ /‬המתקת‬ ‫לדין ממותק‪ .‬עד כאן הרמז הנפלא מבעל שם טוב הקדוש‪.‬‬ ‫הדינים של יומא דיצחק ‪ /‬תיקון לייסורים של אהבה ‪-‬יצחק‪ ,‬ע"י בחינת יעקב ‪ /‬ההבדל בין‬ ‫לימוד גירסא ללימוד בהבנה ‪ /‬חיבור ראש השנה עם שמחת תורה בדיבור ובהבנה ‪/‬‬ ‫המסכתות בסימן ענ"י ‪ /‬בכייה של שמחה וסוד השופר ‪ /‬החלום על המקום שטוב לשמוע‬ ‫כוונת 'אני לדודי' לארבעים ימי הרצון‬ ‫בו קול שופר ‪ /‬הרינה והשמחה כהכנה לגאולה‬ ‫ה‪ .‬מכאן נעבור לרמז מבעל התניא‪ .‬בעל התניא מבאר בסידורו את‬ ‫השיעור לרפואה שלימה של שרון בן נעימה נעֹמי 'אל נא רפא נא לו'‬ ‫ש ִּנים"‪ ,‬הכל‬ ‫הפסוק (שיר השירים ו‪ ,‬ג) "אֲ נִּ י ְּלדוֹ ִּדי וְּ דוֹ ִּדי ִּלי הָ ר ֶֹׁעה ַב ׁשוֹ ַׁ‬ ‫ולעילוי נשמת אולגה (חולה) בת סימי ומאיר זכרונה לברכה‬ ‫מכירים את הדרשה על תחילת הפסוק "אֲ נִּ י ְּלדוֹ ִּדי וְּ דוֹ ִּדי ִּלי" ‪ -‬ראשי‬ ‫הילולת הבעל שם טוב ובעל התניא‬ ‫תיבות 'אלול'‪ .‬וכן ידוע שגם סופי תיבות שהם ארבעה יודי"ן‪ ,‬לרמז‬ ‫א‪ .‬ידוע שישנה מסורת בחב"ד שיום ח"י אלול הוא יום הולדתם של‬ ‫שימי הרצון של אלול ועשרת ימי תשובה הם ארבעים יום; עשרים‬ ‫הבעל שם טוב הקדוש ושל בעל התניא‪ .‬והיות שאצל צדיקים‬ ‫ותשעה ימים של חודש אלול‪ ,‬יחד עם ל' אב (שהוא א' דראש חודש אלול‬ ‫יקים‬ ‫ההשפעה וההארה היא לדורות‪ ,‬וכמו שאמרו (ברכות יח‪" ):‬צַ ִּד ִּ‬ ‫בו עלה משה רבינו למרום)‪ ,‬וכן עשרת ימי תשובה‪ ,‬שיחד עולים לארבעים‬ ‫ית ָתן ְּקרויִּים חַ יִּים"‪ ,‬שמחים ביום הולדתם גם אחרי פטירתם‪,‬‬ ‫ְּב ִּמ ָ‬ ‫ימי רצון‪ .‬מוסיף בעל התניא לחלק את הפסוק‪" :‬אני לדודי" מרמז‬ ‫והעיקר הוא להזכיר מדברי תורתם‪ .‬ובעזרת ה' נזכיר שני חידושים‪,‬‬ ‫לשלושים הימים הראשונים של חודש אלול בהם אנו עושים תשובה‪,‬‬ ‫מהבעל שם טוב ומבעל התניא‪ ,‬ואח"כ נלמד מדברי רבינו הקדוש‪.‬‬ ‫ו"דודי לי" מרמז לעשרת ימי תשובה שעליהם דרשו בגמרא (ראש‬ ‫"ד ְּר ׁשו ה' ְּב ִּה ָמ ְּצאוֹ ְּק ָראֻ הו ִּב ְּהיוֹ תוֹ‬ ‫השנה יח‪ ).‬את הפסוק (ישעיהו נה‪ ,‬ו) ִּ‬ ‫דרשת הבעל שם טוב על שופר של יעל וכו'‬ ‫ָקרוֹ ב" ‪ -‬אלו עשרה ימים שבין ראש השנה ליום הכיפורים‪ ,‬שזוהי‬ ‫ב‪ .‬הבעל שם טוב הקדוש (לשון חסידים מועדי ה' ראש השנה סוף אות א') מביא‬ ‫בחינת "דודי לי" שה' מתקרב ובא אליי‪.‬‬ ‫של י ֵָעל ָפ ׁשוט ו ִּפיו‬ ‫שנָה ׁ ֶׁ‬ ‫ֹאש הַ ָׁ‬ ‫של ר ׁ‬ ‫"שוֹ פָ ר ׁ ֶׁ‬ ‫את המשנה (ראש השנה כו‪ׁ ):‬‬ ‫ְּ‬ ‫צֻפה זָהָ ב ְּ ׁש ֵתי חֲצוֹ ְּצרוֹ ת ִּמן הַ ְּצ ָד ִּדין ׁשוֹ פָ ר ַמאֲ ִּריך ַוחֲצוֹ ְּצרוֹ ת‬ ‫ְּמ ֶׁ‬ ‫י"ג מידות הרחמים הנרמזות בשושנה‬ ‫שוֹ פָ ר"‪ .‬תיבת 'שופר' מרמזת לפסוק (ישעיהו‬ ‫ש ִּמ ְּצוַת הַ יוֹ ם ַב ׁ‬ ‫ְּמ ַק ְּצרוֹ ת ׁ ֶׁ‬ ‫ו‪ .‬עוד מוסיף בעל התניא לרמוז בהמשך הפסוק "הרועה בשושנים"‪.‬‬ ‫נח‪ ,‬א) "הָ ֵרם ַכ ׁשוֹ פָ ר קוֹ לֶׁ ָך"‪ ,‬שהמוכיח את ישראל נקרא בשם 'שופר'‪.‬‬ ‫שנָה וכו' ִּאית ַבה ְּתלֵ יסַ ר‬ ‫"כ ׁשוֹ ַׁ‬ ‫הזוהר הקדוש פותח (זוהר הקדמה א‪ְּ ).‬‬ ‫ולפ"ז רמזה המשנה "של יעל פשוט"‪ ,‬לומר‪ :‬דאף על פי שכל השנה‬ ‫ָע ִּלין"‪ ,‬והרמז בשלושה עשר עלים הוא לי"ג מידות הרחמים‪ .‬כי עיקר‬ ‫כולה הצדיק נוהג בבחינת 'יעל פשוט'‪ ,‬ולא רוצה להוכיח את‬ ‫עניינם של חודש אלול ועשרת ימי תשובה הוא להרבות בהזכרת‬ ‫ישראל בטענה "מי אני ומה חיי שאוכיח את ישראל"‪ ,‬אמנם בחודש‬ ‫י"ג מידות הרחמים של הקב"ה‪ .‬ומשום כך‪ ,‬כפי שנפסק (אורח חיים‬ ‫אלול זה הזמן כן להוכיח‪ ,‬ובחודש אלול צריך לצאת מבחינת 'יעל‬ ‫תקפא‪ ,‬א) נוהגים לומר סליחות בחודש אלול‪ .‬ומהותן של הסליחות‬ ‫פשוט' שהוא מתנהג בה כל השנה‪ ,‬ולקום ולהוכיח את ישראל‪.‬‬ ‫היא להזכיר פעמים רבות את הי"ג מידות הרחמים‪.‬‬ ‫המתקת התוכחה בבחינת זהב‬ ‫סדר התגלות מידות הרחמים מי"ז בתמוז‬ ‫ג‪ .‬וממשיך הבעל שם טוב לבאר‪" :‬ופיו מצופה זהב"‪ ,‬שלוש המתכות‬ ‫ז‪ .‬י"ג מידות הרחמים התחדשו מיד אחר שבירת הלוחות‪ .‬ה'בני‬ ‫היקרות הן זהב‪ ,‬כסף ונחושת‪ .‬נחושת מרמזת על הדינים (נחש אותיות‬ ‫יששכר' מביא דבר נפלא‪ ,‬שאם נתבונן מיום י"ז בתמוז ועד ט' באב‪,‬‬ ‫נחושת)‪ .‬ואכן ישנם מוכיחים שמוכיחים את ישראל בבחינת נחושת‬ ‫כיוון שחודש תמוז הוא חסר‪ ,‬הרי שמ‪-‬י"ז ועד כ"ט בתמוז ישנם‬ ‫שמעוררים עליהם דין גדול‪ ,‬וזה ודאי לא טוב‪ ,‬זה בחינת 'פיו מצופה‬ ‫שלושה עשר ימים‪ ,‬ומראש חודש אב ועד ט' באב ישנם תשעה ימים‪.‬‬ ‫נחושת' ‪ -‬הגרוע ביותר‪ .‬מאידך‪ ,‬גם "פיו מצופה כסף" לא טוב‪ ,‬כיון‬ ‫השלושה עשר ימים הראשונים הם כנגד י"ג מידות הרחמים‬ ‫שבימים אלו זקוקים לעורר מעט את העם‪ ,‬ואם הכל יהיה רק כסף‬ ‫שהתחדשו מיד אחרי חטא העגל‪ ,‬שאז אמר משה בתפילתו (שמות‬ ‫וחסדים‪ ,‬אין זה מתאים לימי הדין שדורשים גם התעוררות‪ .‬ולכן‬ ‫לד‪ ,‬ו) "ה' ה' אֵ ל ַרחום וְּ חַ נון‪ ."...‬לעומת זאת‪ ,‬התשעה ימים מכוונים‬ ‫הדרך הטובה היא "פיו מצופה זהב"‪ ,‬וכמבואר בפסוק (תהלים יט‪ ,‬יא)‬ ‫כנגד תשע מידות הרחמים שנאמרו לאחר חטא המרגלים‪ ,‬וכפי‬ ‫על דיבור טוב‪" :‬הַ ֶׁנח ֱָמ ִּדים ִּמזָהָ ב ו ִּמ ַפז ָרב ו ְּמתו ִּקים ִּמ ְּדבַ ׁש וְּ נֹפֶׁ ת‬ ‫שנאמר בפרשת שלח (במדבר יד‪ ,‬יח) "ה' אֶׁ ֶׁר ְּך ַא ַפיִּם וְּ ַרב חֶׁ סֶׁ ד נ ֵ‬ ‫ֹשא ָעוֹן‬ ‫צו ִּפים"‪ .‬נמצא שהמוכיח צריך לדבר דיבורים של זהב‪ ,‬שאמנם זהב‬ ‫שע‪ ."...‬כי על חטא העגל משה רבינו השתמש בי"ג מידות‬ ‫וָפָ ַׁ‬ ‫הוא קצת דין‪ ,‬אך הוא דין ממותק מאוד ‪ -‬דין טוב‪.‬‬ ‫הרחמים‪ ,‬ואילו בחטא המרגלים הוא השתמש רק בתשע מידות‪.‬‬ ‫‪( 2‬גיליון ‪[ )284‬השתתפות בהוצאת הדפסת העלון בטלפון ‪ ,052-470-0079‬ותבורכו מהשמים]‬ ‫אין לנו עתה מספיק מצוות ומעשים טובים לעבור את יום הדין‪,‬‬ ‫וכמבואר (זוהר ח"ג סוף דף קסא‪ ):‬שמשה רבינו לא יכל לומר 'אמת' פן‬ ‫והמאזן השנה לא היה הכי טוב‪ ,‬הקדוש ברוך הוא רואה שאנו עושים‬ ‫יתעורר חלילה הדין על שחטאו והוציאו שקר מפיהם המרגלים‬ ‫תשובה ומקבלים על עצמנו בעזרת ה' לעלות הרבה טוב בהמשך‪,‬‬ ‫כשסיפרו את דיבת הארץ רעה‪ ,‬ולכן אמר רק תשע מידות‪.‬‬ ‫קבלה זו עצמה היא האתערותא דלתתא‪.‬‬ ‫רחמים בימי הרצון‬ ‫ראש השנה ואדם הראשון‬ ‫ח‪ .‬ולפ"ז יוצא שמי"ז בתמוז‪ ,‬יום שבירת הלוחות‪ ,‬ועד ט' באב‪ ,‬יום‬ ‫יב‪ .‬בימים האחרונים אני מדגיש את הנקודה‪ ,‬שיסוד ראש השנה‬ ‫של ִּחנָם‬ ‫יתם ְּב ִּכיָה ׁ ֶׁ‬ ‫"א ֶׁתם ְּב ִּכ ֶׁ‬ ‫חטא המרגלים שעליו דרשו (תענית כט‪ַ ).‬‬ ‫קשור יותר לאדם הראשון ולבריאת העולם‪ ,‬לעומת החגים פסח‪,‬‬ ‫וַאֲ נִּ י קוֹ בֵ ַע לָ כֶׁ ם ְּב ִּכיָה ְּלדוֹ רוֹ ת"‪ ,‬הם מתחלקים בדיוק‪ :‬מי"ז בתמוז‬ ‫שבועות וסוכות המקבילים יותר לאברהם יצחק ויעקב‪ .‬אמנם הזוהר‬ ‫מתחילה ההארה של י"ג מידות הרחמים שנאמרו לכפרת חטא‬ ‫קורא לראש השנה 'יומא דיצחק'‪ ,‬אך בסיס היום נקבע על ידי אדם‬ ‫העגל‪ ,‬ואילו מראש חודש אב ועד ט' באב מאירות תשע מידות‬ ‫הראשון‪ .‬כי אדם הראשון הוא הראשון שהמליך את ה' בעולם‪ ,‬הוא‬ ‫הרחמים שנאמרו לכפרת חטא המרגלים‪ .‬ומכל מקום בימי אלול‬ ‫הראשון שקידש את החודש‪ ,‬ולפי רבינו הקדוש (תניינא תורה א' אות יד)‬ ‫אנו מזכירים תמיד דווקא את י"ג מידות הרחמים‪ ,‬ולא את תשע‬ ‫כל עניין ראש השנה הוא כפרה על מיעוט הלבנה‪ ,‬וזה תוקן‬ ‫המידות כי עתה בחודש אלול הם ימי רצון‪ ,‬אנחנו מזכירים את י"ג‬ ‫לראשונה בקידוש החודש של אדם הראשון‪ .‬וכן הוא זכה בדין ביום‬ ‫המידות במלואן‪.‬‬ ‫שם‬‫"כ ׁ ֵ‬‫ראש השנה ויצא בדימוס‪ ,‬וכמבואר במדרש (ויקרא רבה כט‪ ,‬א) ְּ‬ ‫את ְּב ִּדימוֹ ס ָכ ְּך עֲ ִּת ִּידים ָבנ ָ‬ ‫אלול ובריאת העולם‬ ‫ֶׁיך לַ עֲ מֹד ְּלפָ נַי ַב ִּדין‬ ‫ש ָע ַמ ְּד ָת ְּלפָ נַי ַב ִּדין וְּ יָצָ ָ‬ ‫ׁ ֶׁ‬ ‫וְּ לָ צֵ את ְּב ִּדימוֹ ס"‪.‬‬ ‫ט‪ .‬ויש להבין‪ ,‬מדוע נקרא חודש אלול "ימי הרצון"? ויסוד הדבר הוא‬ ‫שתחילת בריאת העולם – יום ראשון לבריאה ‪ -‬הייתה בכ"ה‬ ‫סברות עקומות לדון לכף זכות‬ ‫באלול‪ ,‬ולכן התעוררות הרצון מתחילה בחודש אלול‪ .‬והקשר בין‬ ‫יג‪ .‬ומכאן נעבור לחיזוק נוסף הקושר אותנו לי"ג מידות שהתורה‬ ‫'רצון' לבריאת העולם‪ ,‬הוא מבואר בדברי האריז"ל (עץ חיים שער א'‬ ‫נדרשת בהן‪ .‬אמרנו באחת הדרשות שהפלפול הראשון שעשה‬ ‫ש ָעלָ ה ִּב ְּרצוֹ נוֹ הַ ָפ ׁשוט ִּל ְּברֹא אֶׁ ת הָ עוֹ לָ ם"‪ .‬נמצא שהעולם‬ ‫"כ ׁ ֶׁ‬ ‫ענף א')‪ְּ :‬‬ ‫הקדוש ברוך הוא היה כדי לדון את האדם לכף זכות‪ .‬מובא בשם‬ ‫נברא מפני שלקדוש ברוך הוא היה 'רצון' לברוא אותו‪ .‬אלא‬ ‫רבי ישראל סלנטר שעניין ה'קרום ַקייט' (סברות קצת עקומות ופלפולים לא‬ ‫שלכאורה רצון של הקדוש ברוך הוא צריך "אתערותא דלתתא"‬ ‫מדויקים בלימוד)‪ ,‬נברא בעולם כדי לדון לכף זכות‪ .‬שאף על פי‬ ‫(התעוררות מלמטה)‪ ,‬ו'כד סליק ברעותא למברי עלמא' (כשעלה ברצונו‬ ‫שהמציאות לעיתים מצביעה על כף חובה ‪ -‬לדון את האחר שעשה‬ ‫לברוא עולם) ‪ -‬לא הייתה קיימת עדיין אתערותא דלתתא‪ ,‬כיון‬ ‫מעשה לא הגון‪ ,‬מכל מקום יש להשתמש ב'קרום ַקייט' ובסברות‬ ‫שהקב"ה היה לבדו כביכול בטרם הבריאה מאין ליש‪ .‬א"כ איך‬ ‫אפילו קצת עקומות‪ ,‬העיקר כדי לדונו לכף זכות‪ .‬וברוך ה' ישנם‬ ‫באמת היתה הבריאה?‬ ‫אנשים שזהו טבעם‪ .‬וכל שכן‪ ,‬שהרבה פעמים ואפילו לרוב‪ ,‬אפשר‬ ‫נשמות הצדיקים מעוררות את הרצון לברוא‬ ‫בסברא פשוטה והסתכלות ישרה‪ ,‬לדון את החבר לכף זכות‪.‬‬ ‫"ב ִּמי‬ ‫י‪ .‬אך באמת ישנו חידוש גדול המבואר במדרש (בראשית רבה ח‪ ,‬ז) ְּ‬ ‫הפלפול האלוקי לדון את אדם הראשון‬ ‫יקים"‪ ,‬שם דרשו על הפסוק (דברי הימים א 'ד‪,‬‬ ‫נִּ ְּמלַ ְּך ְּבנִּ ְּ ׁשמוֹ ֵתיהֶׁ ן ׁ ֶׁ‬ ‫של צַ ִּד ִּ‬ ‫יד‪ .‬הקב"ה השתמש בלימוד ופלפול כדי לדון את אדם הראשון לכף‬ ‫כג) "הֵ ָמה הַ יוֹ ְּצ ִּרים וְּ י ְּ ֹׁשבֵ י נְּ טָ ִּעים וגְּ ֵד ָרה ִּעם הַ ֶׁמלֶׁ ְּך ִּב ְּמלַ ְּ‬ ‫אכתוֹ י ְּ ָׁשבו‬ ‫"ביוֹ ם אֲ כָ ְּל ָך ִּמ ֶׁמנו מוֹ ת‬ ‫זכות‪ ,‬לאדם הראשון נאמר (בראשית ב‪ ,‬יז) ְּ‬ ‫שם"‪ ,‬שכביכול הקדוש ברוך הוא נמלך בנשמותיהן של צדיקים‪,‬‬ ‫ָׁ‬ ‫ָתמות"‪ ,‬והוא בסוף אכל מעץ הדעת‪ .‬וכיון שזהו דיבור אלוקי‪ ,‬כיצד‬ ‫האם לברוא את העולם‪ .‬וביאור העניין‪ ,‬שכדי שתהיה אתערותא‬ ‫אפשר לשנותו? אלא שהקב"ה עשה 'למדנות' כביכול‪ ,‬ופירש‪:‬‬ ‫דלתתא הקב"ה ראה שיהיו צדיקים בעולם‪ ,‬והם יעשו לו נחת רוח‪.‬‬ ‫"ביוֹ ם" – אבל לא פירשתי איזה סוג של יום? האם יום שלך‬ ‫אמרתי ְּ‬ ‫כלומר‪ ,‬האתערותא דלתתא היתה מתוך מה שיהיה לעתיד‪ ,‬והיא‬ ‫אדם שהוא בן עשרים וארבע שעות‪ ,‬או יום שלי שהוא אלף שנים‪,‬‬ ‫זו שפעלה את מה שעלה ברצונו הפשוט לברוא את העולם‪ .‬רבינו‬ ‫שנִּ ים ְּב ֵעינ ָ‬ ‫ֶׁיך ְּכיוֹ ם אֶׁ ְּתמוֹ ל ִּכי יַעֲ בֹר"‪.‬‬ ‫"כי אֶׁ לֶׁ ף ָׁ‬ ‫וכדכתיב (תהלים צ‪ ,‬ד) ִּ‬ ‫הקדוש מזכיר יסוד זה (ליקוטי מוהר"ן צ"ז)‪ ,‬שהקדוש ברוך הוא התקשט‬ ‫ובפלפול זה קבע הקב"ה שהכוונה ליום שלו‪ ,‬וניתנו לאדם אלף‬ ‫כביכול בבריאת העולם בתפילותיהם של הצדיקים‪ ,‬שידע שיהיו‬ ‫שנים‪ .‬ומדוע חי בסוף רק תשע מאות ושלושים שנה? במדרש מבואר‬ ‫בעתיד צדיקים שיוכלו לשנות את הטבע‪ ,‬ויש לו יתברך תענוג מכך‪,‬‬ ‫שנתן שבעים שנה משנותיו לדוד המלך‪ ,‬כידוע‪.‬‬ ‫ומהאתערותא דלתתא העתידית הזו‪ ,‬בא הרצון לברוא את העולם‪.‬‬ ‫כוחן של י"ג מידות שהתורה נדרשת‬ ‫התחשבות בעתיד ביום הדין‬ ‫טו‪ .‬והבאנו זאת‪ ,‬משום שרבינו הקדוש מביא (ליקוטי מוהר"ן כ"ז) מהזוהר‬ ‫יא‪ .‬ולפ"ז ישנה נפקא מינה גדולה למעשה‪ ,‬כי אם כך אנחנו יכולים‬ ‫בפרשות אחרי מות ופינחס‪ ,‬שהתעוררות י"ג מידות הרחמים‬ ‫לומר לקדוש ברוך הוא‪ :‬כשם שכשבראת את העולם לא הייתה‬ ‫מתאפשרת על ידי י"ג מידות שהתורה נדרשת בהן‪ .‬דהיינו‪ ,‬פלפול‬ ‫אתערותא דלתתא עכשווית רק הסתכלת על העתיד‪ ,‬כך באלול‪,‬‬ ‫התורה ולימוד הגמרא‪ ,‬שהרי כל התלמוד מיוסד על הדרישה מתוך‬ ‫ראש השנה ויום הכיפורים תקבל את הבטחתנו על העתיד‪ .‬כי מה‬ ‫י"ג המידות כדי להגיע להלכה למשה מסיני‪.‬‬ ‫שהיה היה‪ ,‬העיקר הוא להתחיל מהתחלה‪ .‬האתערותא דלתתא‬ ‫העכשווית תהיה ממה שנעשה בעתיד‪ .‬וזהו חסד עצום‪ ,‬שאפילו אם‬ ‫מסירת התורה שבעל פה‬ ‫‪( 3‬גיליון ‪[ )284‬השתתפות בהוצאת הדפסת העלון בטלפון ‪ ,052-470-0079‬ותבורכו מהשמים]‬ ‫כ‪ .‬ואחד החיזוקים היסודיים בלימוד הגמרא מבוסס על דברי רבינו‬ ‫טז‪ .‬ונבאר יותר‪ ,‬במעמד הר סיני קיבלנו תורה שבכתב ותורה שבעל‬ ‫הקדוש (ליקוטי מוהר"ן ע"ד)‪ :‬אנו רואים לעיתים שאדם זוכה ברוך ה'‬ ‫פה‪ ,‬ואכן משה רבינו קיבל את כל התורה שבעל פה‪ .‬דבר מיוחד‬ ‫לעשות תשובה‪ ,‬אך לאחר מכן פוקדים אותו כל מיני ייסורים‪.‬‬ ‫מצינו במסכת זבחים פרק איזהו מקומן‪ ,‬שזהו הפרק היחידי בש"ס‬ ‫ועשויה להתעורר אצלו טרוניה‪ :‬לפני התשובה היה הכל טוב‪ ,‬ועתה‬ ‫שאין בו מחלוקת‪ .‬וכמו שהביא הבית יוסף (סימן נ')‪ ,‬וז"ל‪ :‬כתב הרא"ה‬ ‫היה מצופה שיהיה אף טוב מזה‪ ,‬ומדוע החיים נעשו קשים ומורכבים?‬ ‫(חי' ברכות לב‪ ).‬שתיקנו לשנות פרק איזהו מקומן לפי שאין בכל אותו‬ ‫שר‬ ‫ומבאר רבינו שם שישנו דין שהוא בבחינת (משלי ג‪ ,‬יב) "אֶׁ ת אֲ ׁ ֶׁ‬ ‫פרק מחלוקת והיא משנה ברורה למשה מסיני‪ ,‬עכ"ל‪.‬‬ ‫יֶׁאֱ הַ ב ה' יוֹ ִּכיחַ "‪ ,‬שנותנים לאדם ייסורים של אהבה‪ .‬החוזר בתשובה‬ ‫ומיוחדותו מתבטאת בכך שלשונו נשתמרה כפי שניתנה למשה‬ ‫אינו יכול לתקן ביום אחד פגמים גדולים מתקופות ארוכות‪ ,‬ולכן‬ ‫מסיני ללא שינוי‪ ,‬בניגוד לרוב המקומות בהם רבי מאיר אומר כך‬ ‫מביא עליו הקב"ה ייסורים של אהבה הממרקים אותו מעט כאן‬ ‫ורבי יהודה אומר כך‪ .‬והראיה לכך היא שנאמר במשנה (זבחים נג‪).‬‬ ‫ומעט שם‪ ,‬מתוך אהבה שה' אוהב אותו‪ ,‬כדי לזככו‪ .‬וזה היפך מה‬ ‫"וְּ נֶׁאֱ כָ ִּלין ִּל ְּפנִּ ים ִּמן הַ ְּקלָ ִּעים"‪ ,‬ולכאורה הרי קלעים היו רק במשכן‬ ‫שהיה לו קודם שחזר בתשובה‪ ,‬שאז היו נותנים לאדם את מעט‬ ‫ולא בבית המקדש (ששם היו חומות העזרה)‪ ,‬ומדוע המשנה משתמשת‬ ‫המצוות שהוא עשה כאן בעולם הזה‪.‬‬ ‫בלשון 'קלעים'? אלא שזוהי לשונו המקורית של משה רבינו‬ ‫אפילו ריקנין שבך מלאים מצוות‬ ‫מתקופת המשכן‪ ,‬ששם היו 'קלעים'‪.‬‬ ‫כא‪ .‬כי הרי כל אחד עושה מצוות‪ ,‬כמו שכתוב בגמרא (חגיגה כז‪,).‬‬ ‫יהושע בן נון והתורה שבעל פה‬ ‫ש ָב ְּך ְּמלֵ ִּאים ִּמ ְּצוֹ ת ָכ ִּרמוֹ ן"‪ .‬אפילו הרשעים הכי‬ ‫יקנִּ ין ׁ ֶׁ‬ ‫"אֲ ִּפלו ֵר ָ‬ ‫ש ַע ִּבן נון‬ ‫יז‪ .‬עוד מצינו בגמרא (חולין סוף קכד‪ ,).‬את הלשון‪" :‬אֲ ִּפילו יְּהוֹ ׁ ֻ‬ ‫גדולים אומרים‪ :‬אנחנו יהודים יותר טובים ממך‪ ,‬ומתהדרים שהם‬ ‫ֵיתנָא לֵ יה"‪ .‬ומדוע משתמשים דוקא בשמו‬ ‫ָא ַמר לַ ה ְּבפומֵ יה לָ א צָ י ְּ‬ ‫יהודים‪ .‬אמנם זה יהודים לפי דעתם‪ ,‬אבל לפחות הוא רוצה לקרוא‬ ‫של יהושע בן נון כדי להראות שאין לשמוע סברא שאינה נכונה?‬ ‫לעצמו בשם יהודי‪ .‬וזו כבר מעלה גדולה‪ ,‬ולימוד זכות על אותו רשע‬ ‫משום שיהושע הוא זה שמסר לנו את התורה שבעל פה‪ ,‬כדתנן (אבות‬ ‫שהוא קורא לעצמו יהודי והוא מתהדר ומתכבד שהוא יהודי‪ .‬גם זה‬ ‫ש ַע"‪.‬‬ ‫"משה ִּק ֵבל תוֹ ָרה ִּמ ִּסינַי‪ ,‬ו ְּמסָ ָרה ִּליהוֹ ׁ ֻ‬ ‫ׁ ֶׁ‬ ‫א‪ ,‬א)‬ ‫טוב ברוך ה'‪ .‬אנו רואים שברוך ה' אפשר למצוא בכל יהודי באשר‬ ‫הוא נקודות טובות‪ ,‬כמו שרבינו מלמד אותנו לעשות‪ .‬כי בכל יהודי‬ ‫משה הוא בחינת תורה שבכתב (בחינת קול‪ ,‬זעיר אנפין)‪ ,‬לעומת יהושע‬ ‫יש בו טוב‪ ,‬אפילו ברשע גדול‪ .‬וכל זה גורם שהוא צריך לקבל שכר‪.‬‬ ‫שהוא עצמו יסוד תורה שבעל פה‪ .‬ולכן הפסוקים מזרזים את יהושע‬ ‫וקודם התשובה‪ ,‬לפעמים הוא מקבל את השכר פה בעולם הזה‪ ,‬וזה‬ ‫"רק ֲחזַק וֶׁאֱ ַמץ ְּמאֹד ִּל ְּ ׁשמֹר לַ עֲ שוֹ ת ְּככָ ל‬ ‫שוב ושוב (יהושע א‪ ,‬ז) ַ‬ ‫לא טוב בשבילו‪ ,‬כי מה יישאר לו לעולם הבא? אבל כשאדם עשה‬ ‫הַ תוֹ ָרה‪ ,"...‬וזאת משום שעיקר מה שצריך חיזוק ‪ -‬זו התורה שבעל‬ ‫תשובה‪ ,‬אומר לו הקדוש ברוך הוא‪ :‬נעשה הפוך‪ ,‬עם העבירות נסיים‬ ‫יכין ִּחזוק תוֹ ָרה ו ַמעֲ ִּשים‬ ‫"א ְּר ָב ָעה ְּדבָ ִּרים ְּצ ִּר ִּ‬ ‫פה‪ .‬וכמבואר (ברכות לב‪ַ ):‬‬ ‫כאן בעולם הזה‪ ,‬וניתן לך את השכר מושלם בעולם הבא‪ .‬וזה מה‬ ‫טוֹ ִּבים ְּת ִּפ ָלה וְּ ֶׁד ֶׁר ְּך אֶׁ ֶׁרץ"‪ ,‬ובתורה שבעל פה המלאה בברייתות‪,‬‬ ‫שר יֶׁאֱ הַ ב ה' יוֹ ִּכיחַ ו ְּכ ָאב אֶׁ ת ֵבן י ְִּּרצֶׁ ה" ‪ -‬נקרא‬ ‫"כי אֶׁ ת אֲ ׁ ֶׁ‬ ‫שכתוב ִּ‬ ‫משניות וקלין וחמורין‪ ,‬יש קושי גדול הדורש עמל ויגיעה‪ .‬ועוד אמרו‬ ‫ייסורים של אהבה‪.‬‬ ‫חז"ל (גיטין ס‪" ):‬לֹא ָכ ַרת הַ ָקדוֹ ׁש ָברו ְּך הוא ְּב ִּרית ִּעם י ְּ‬ ‫ִּש ָראֵ ל אֶׁ ָלא‬ ‫ש ְּב ַעל ֶׁפה"‪.‬‬ ‫ִּב ְּ ׁש ִּביל ְּדבָ ִּרים ׁ ֶׁ‬ ‫ייסורי אהבה‬ ‫ישראל אמרו נעשה ונשמע ולמה כפה עליהם את ההר‬ ‫כב‪ .‬אמנם רבינו הקדוש מעמיד אותנו במקום ואומר‪ :‬אל תחשוב‬ ‫שזה טוב! ייסורים של אהבה זה לא דבר טוב‪ .‬אחרי הכל זה ייסורים!‬ ‫יח‪ .‬וידועים דברי התוספות (שבת פח‪ .‬ד"ה כפה) שהביאו ממדרש‬ ‫גם ייסורים של אהבה‪ ,‬זה ייסורים! אדם רוצה מצד אחד לכפר את‬ ‫תנחומא (פרשת נח אות ג') ליישב את הסתירה שלכאורה מזה שהיתה‬ ‫העוונות שלו‪ ,‬ומצד שני אין לנו כוח לייסורים‪ .‬הגמרא אומרת (ברכות‬ ‫כפיית הר כגיגית משמע שלא קיבלו ישראל את התורה מרצון‪,‬‬ ‫שאֵ ין ָבהֶׁ ם ִּבטול תוֹ ָרה‪ ...‬וְּ אֵ ין ָבהֶׁ ם‬ ‫של ַאהֲבָ ה כֹל ׁ ֶׁ‬ ‫ה‪" ,).‬אֵ יזֶׁהו יִּסו ִּרין ׁ ֶׁ‬ ‫ומצד שני מצאנו שאמרו ישראל (שמות כד‪ ,‬ז) "נעשה ונשמע" משמע‬ ‫ִּבטול ְּת ִּפ ָלה"‪ .‬אבל במציאות‪ ,‬כל ייסורים יש בהם ביטול תורה‬ ‫שכן קיבלו את התורה ברצון גמור? והתירוץ הוא‪ ,‬שעל התורה‬ ‫וביטול תפילה‪ .‬ויישבנו‪ :‬שהכוונה שבסך הכל על ידי הייסורים‬ ‫שבכתב אמרו "נעשה ונשמע"‪ ,‬ואילו לכפיית הר כגיגית הוצרכו‬ ‫מתעורר האדם כל כך לעבודת ה'‪ ,‬שיהיה ממנו יותר תפילה מאשר‬ ‫משום קושי התורה שבעל פה‪ .‬ומהעניין גם להזכיר את אלדד הדני‬ ‫אם לא היה מתפלל‪ ,‬וילמד יותר תורה מאשר אם לא היו הייסורים‬ ‫שבא אלינו מאחרי נהר הסמבטיון – מקום עשרת השבטים‪ ,‬שבספר‬ ‫האלה‪ .‬ומכל מקום מצאנו על רבי אלעזר בר רבי שמעון‪ ,‬שמובא‬ ‫ההלכות שלו כל הלכה פותחת בלשון‪" :‬כך קיבלנו מיהושע בן נון‬ ‫בגמרא (בבא מציעא פג‪ ):‬שהיה אומר לייסורים‪ :‬זילו מפני ביטול תורה‪.‬‬ ‫שקיבל מפי משה שקיבל מפי הגבורה"‪.‬‬ ‫אף על פי שאלו היו ייסורים של אהבה‪.‬‬ ‫לימוד הגמרא כמזכה בדין‬ ‫המתקתם על ידי יגיעה בתורה‬ ‫יט‪ .‬נמצא אפוא שפלפול התורה ולימוד הגמרא הוא מה שמזכה‬ ‫כג‪ .‬ונבאר יותר‪ ,‬רבינו הקדוש אומר‪ :‬שיש אפשרות להפוך את‬ ‫אותנו בדין‪ .‬כפי שביארנו‪ ,‬הקדוש ברוך הוא דן אותנו בראש השנה‬ ‫הייסורים של אהבה לדבר אחר‪ .‬מאיפה מגיעים ייסורים של אהבה?‬ ‫וביום הכיפורים על שם העתיד‪ .‬ולכן‪ ,‬גם אם אדם טרם זכה ללמוד‬ ‫מיצחק‪ .‬יצחק זה בחינת דין‪ ,‬אמנם זה דין ממותק‪ ,‬אבל זה דין‪ ,‬ומשם‬ ‫הרבה דפי גמרא בשנה החולפת‪ ,‬הוא יכול להתחיל כעת‪.‬‬ ‫מגיעים ייסורים של אהבה‪ .‬אבל אומר רבינו‪ ,‬לא טוב להישאר‬ ‫מדוע יש לאדם ייסורים לפעמים דוקא אחר שחזר בתשובה‬ ‫‪( 4‬גיליון ‪[ )284‬השתתפות בהוצאת הדפסת העלון בטלפון ‪ ,052-470-0079‬ותבורכו מהשמים]‬ ‫כו‪ .‬רבינו אומר (ליקוטי מוהר"ן ע"ד) שהייסורים של אהבה באים מבחינת‬ ‫בבחינה של יצחק‪ ,‬צריך להתקדם הלאה לבחינה של יעקב‪ .‬ומה זה‬ ‫יצחק‪ ,‬והתיקון לזה הוא בחינת יעקב‪ .‬הייסורים שמתחילים בראש‬ ‫יעקב? יעקב זה לימוד תורה‪ .‬על ידי לימוד התורה‪ ,‬ובפרט על ידי‬ ‫השנה מתי הם מסתיימים? בשמחת תורה‪ .‬כל הימים הקדושים‬ ‫לימוד הגמרא‪ ,‬שאתה מתייגע‪ ,‬וזה קשה לך‪ ,‬ואתה פחות מבין‬ ‫האלה מראש השנה עד כ"ב תשרי ‪ -‬שמחת תורה‪ ,‬הם יחידה אחת‬ ‫ומתעייף‪ ,‬ובכל אופן מתאמץ ללמוד את הגמרא ולהבין אותה –‬ ‫בכוונות האריז"ל‪ .‬רבינו היה אומר (שיש"ק הישן ח"ב אות ע"ה) שאת מה‬ ‫אלו ייסורים! ואז אתה מקל על הייסורים של אהבה‪.‬‬ ‫שהצדיקים עושים בכוונות מראש השנה עד הושענא רבה או שמחת‬ ‫הקושי בלימוד הגמרא לבעלי תשובה ותיקונו‬ ‫תורה‪ ,‬הוא כבר עושה במעריב הראשון‪ .‬לרבינו היה את הכוח‬ ‫להכניס את כל הכוונות כבר בראש השנה‪ ,‬ולגמור‪ .‬לכן ראש השנה‬ ‫כד‪ .‬לכן אמרנו בשיעור‪ ,‬וכבר עברו כמה שנים ואחזור עוד פעם על‬ ‫שלו עולה על הכל‪ ,‬שאתה מקבל מיד את ההארה של שמחת תורה‪.‬‬ ‫הדבר הזה כי דבר בעיתו מה טוב‪ ,‬שרואים שאחד הדברים שקשים‬ ‫ושמחת תורה‪ ,‬כפי שמביא שם רבינו‪ ,‬זה לימוד בהבנה‪.‬‬ ‫לאלה שלא זכו ללמוד בישיבות בצעירותם‪ ,‬שהם יכולים ללמוד‬ ‫הרבה; בהלכה הם יכולים להיות בקיאים‪ ,‬ולפעמים בקיאים יותר‬ ‫ההבדל בין לימוד גירסא ללימוד בהבנה‬ ‫טוב מאברכים! באמת! כמה פעמים יש בושה; בעל תשובה בא‪,‬‬ ‫כז‪ .‬בהושענא רבה‪ ,‬שהוא יום של ערבה‪ ,‬עושים את מה שקוראים‬ ‫יושב ולומד את ההלכות ויודע טוב מאוד‪ .‬לפעמים הוא זה שאומר‬ ‫במרוקאית "קראיה" – קוראים וקוראים‪ .‬רבינו מביא בשם הזוהר‬ ‫בבית הכנסת מה לעשות‪ ,‬ויודע יותר טוב מכולם‪ .‬הם יכולים ללמוד‬ ‫פרשת קדושים (ח"ג דף פה‪ ):‬שלימוד בגירסא הוא בחינת 'ערבה' –‬ ‫חומש ומשניות‪ .‬אך מה הכי קשה להם? גמרא‪ .‬כי גמרא‪ ,‬מה לעשות‪,‬‬ ‫ערבה הדומה לשפתיים‪ ,‬יש לימוד שנקרא לימוד של שפתיים‪,‬‬ ‫זו גירסא דינקותא‪ .‬כשלא לומדים בישיבות את הגמרא‪ ,‬קשה‬ ‫שהוא רק גירסא‪ .‬הבעל שם טוב הקדוש כותב (לשון חסידים אות רכ"ח)‬ ‫להתחבר לזה‪ .‬מאידך אתה רואה אדם שהיה עד גיל עשרים‬ ‫שהעניין של דיבור בלא הבנה‪ ,‬זה ספירת המלכות בלי בינה‪ .‬מלכות‬ ‫בישיבות ונפל עשרים שנה‪ ,‬כשיחזור בגיל ארבעים יוכל להיכנס‬ ‫זה פה – תורה שבעל פה‪ ,‬כשאדם רק מדבר בפה ולא מקשר את‬ ‫חזרה לגמרא‪ ,‬למה? כי הוא היה בישיבות!‬ ‫הלב – 'ההבנה'‪ ,‬זה רק דיבור בפה בלי "רחמנא ליבא בעי"‪ .‬הקדוש‬ ‫אבל לא באתי לייאש באתי לעודד‪ .‬הרבה פעמים בעלי תשובה‬ ‫ברוך הוא לא מסתפק בזה‪.‬‬ ‫שהתחילו לשמור שבת וקיום מצוות רואים ייסורים‪ ,‬לעיתים ייסורים‬ ‫לפעמים אין ברירה‪ ,‬ולפחות לכבד את השפתיים זה גם טוב ללמוד‬ ‫בממון ולעיתים ייסורים קשים‪ .‬התיקון לזה הוא לקבל ייסורים של‬ ‫ולגרוס‪ ,‬אך אם יכול עליו להתאמץ לקשר את הבינה בלב‪' .‬אין‬ ‫לימוד הגמרא‪ .‬בפרט אם לא למדת בעבר‪ ,‬אתה לומד ונתקע ולא‬ ‫הדינים נמתקים אלא בשורשן'‪ ,‬מובא בזוהר (ויצא קנא‪ .‬וכן ויקרא י‪):‬‬ ‫מבין‪ ,‬זה ייסורים‪ .‬למשל עכשיו יש סוגיות בחולין ב'העור והרוטב'‪,‬‬ ‫שעניין מיתוק הדינים נמצא בשורש שלהם‪ ,‬ושורש הדינים זה בינה‪,‬‬ ‫סוגיות של טומאה וטהרה‪ ,‬וכל דף לוקח יותר זמן להבין אותו‪ .‬אפילו‬ ‫"אֲ נִּ י ִּבינָה ִּלי גְּ בו ָרה"‪ .‬בינה היא הראש של הקו של השמאל ומשם‬ ‫שלמדתי את זה כמה פעמים‪ ,‬אני שוב פעם מתייסר בזה! עכשיו‬ ‫יוצאים הדינים‪ ,‬אבל הבינה היא גבוהה אפילו מהחסד‪ ,‬כי היא‬ ‫נמצאים בדפים קשים‪ ,‬וכל דף הוא דף! אבל בסדר‪ ,‬קצת קשה‪ ,‬מה‬ ‫בוודאי מוחין ורחמים‪ .‬מסביר האר"י ז"ל (שער הכוונות‪ ,‬דרושי ראש השנה‬ ‫יש?! תנסה להבין ולחשבן את הסוגיא‪ .‬אמנם לא ייקח חצי שעה‪,‬‬ ‫דרוש ז') שאין הדין נמתק אלא בשורשו‪ ,‬וכשמעלים את הדין לשורשו‬ ‫ייקח אולי שעתיים! אבל תן את היגיעה שלך לקדוש ברוך הוא‪ .‬לכן‬ ‫הוא מתמתק‪ .‬ולפ"ז יום ראש השנה נקרא בחינה של מלכות‪ ,‬וכפי‬ ‫חשוב מאוד לקבוע סדרי לימוד בגמרא דוקא‪ ,‬ונקבל על עצמנו‬ ‫ש ַת ְּמ ִּליכונִּ י עֲ לֵ יכֶׁ ם"‪.‬‬ ‫"מ ְּלכֻ יוֹ ת ְּכ ֵדי ׁ ֶׁ‬ ‫שמבואר בגמרא (ראש השנה טז‪ַ ,).‬‬ ‫ללמוד עם כל הקושי‪ ,‬ובעזרת ה' הקדוש ברוך הוא יכתוב ויחתום‬ ‫אם תישאר רק עם המלכות‪ ,‬אתה עלול להסתבך עם הבחינה‬ ‫אותנו לחיים טובים ברוחניות ובגשמיות‪.‬‬ ‫"דינָא ְּד ַמ ְּלכו ָתא ִּדינָא"‪ .‬התיקון לכך‬ ‫שמובאת בגמרא (נדרים כח‪ִּ ,):‬‬ ‫המתקת הדינים של יומא דיצחק‬ ‫הוא לעורר את הבינה של שמחת תורה‪.‬‬ ‫כה‪ .‬אמרנו‪ ,‬ראש השנה זה 'יומא דיצחק' ‪ -‬ביום ראש השנה יכולים‬ ‫חיבור ראש השנה עם שמחת תורה בדיבור ובהבנה‬ ‫להימשך לאדם 'ייסורים של אהבה'‪ ,‬כי כשהקדוש ברוך הוא גוזר‬ ‫כח‪ .‬זו הייתה האומנות של רבינו‪ ,‬שידע לעשות את החיבור הזה של‬ ‫דינים על האדם בראש השנה‪ ,‬זה לא בשביל להתנקם בו ח"ו על‬ ‫"מי זֹאת עֹלָ ה ִּמן‬ ‫"מי זֹאת עֹלָ ה"‪ .‬כתוב בזוהר הקדוש (הקדמה י‪ִּ ,):‬‬ ‫ִּ‬ ‫העבירות שהוא עשה‪ ,‬הקב"ה לא רוצה להתנקם באף אחד‪ .‬גם‬ ‫הַ ִּמ ְּד ָבר ִּמ ְּת ַר ֶׁפ ֶׁקת ַעל דוֹ ָדה" (שיר השירים ח‪ ,‬ה)‪ .‬אומר הזוהר בפירושו‪:‬‬ ‫הגיהנם נועד רק כדי להתנקות ולהזדכך‪ ,‬וכדי שתוכל לקבל את‬ ‫שר ִּד ֶׁבר לָ הֶׁ ם‬ ‫"מי" זו בינה‪" ,‬זֹאת" זו השכינה‪ ,‬כמו שנאמר "וְּ זֹאת אֲ ׁ ֶׁ‬ ‫ִּ‬ ‫החלק שלך בגן עדן‪ .‬אף אחד בשמיים לא רודף אותך‪ ,‬אף אחד לא‬ ‫אֲ ִּביהֶׁ ם"‪ .‬צריך לעשות חיבור בין ה"מי" שזה הבינה‪ ,‬לבין ה"זאת"‪.‬‬ ‫רוצה לתת לך דינים ועונשים‪ ,‬אך כולנו יודעים שצריך את זה כדי‬ ‫עולה מן המדבר – מדבר זה מלשון דיבור‪ .‬כשאתה מדבר‪ ,‬תיתן‬ ‫להזדכך‪.‬‬ ‫הבנה בדיבורים שלך‪ .‬אל תגרוס רק‪ ,‬אלא תבין כדי שלא יהיה‬ ‫'המתקת הדינים' היא לעשות פטנט‪ :‬במקום לסבול ייסורים בגוף‪,‬‬ ‫"ב ִּפיו ו ִּב ְּשפָ ָתיו ִּכ ְּבדונִּ י"‪.‬‬ ‫ְּ‬ ‫בנפש‪ ,‬בממון‪ ,‬בשלום בית‪ ,‬בנחת בילדים‪ ,‬ניקח את כל הייסורים‬ ‫העניין של רבינו הוא לחבר את ראש השנה עם שמחת תורה‪ .‬יום‬ ‫ביגיעה בתורה‪ .‬כשאדם עמל ומתייגע בלימוד התורה‪ ,‬וזה קשה לו‪,‬‬ ‫הושענא רבה הוא יום הדין‪ ,‬יום של ערבה‪ ,‬שבו לומדים עדיין בלי‬ ‫זה פוטר אותו מהרבה ייסורים‪ .‬זה העניין של ראש השנה‪ .‬מה שנגזר‬ ‫הבנה‪ ,‬והזוהר הקדוש אומר שזה חשוב ועושים בזה תיקונים כמו‬ ‫בראש השנה ייסורים‪ ,‬זה מצד דינא דיצחק‪.‬‬ ‫"חביט חביט"‪ .‬אבל העיקר זה שמחת תורה‪ ,‬שזה הלימוד בהבנה‪.‬‬ ‫תיקון לייסורים של אהבה ‪ -‬יצחק‪ ,‬ע"י בחינת יעקב‬ ‫‪( 5‬גיליון ‪[ )284‬השתתפות בהוצאת הדפסת העלון בטלפון ‪ ,052-470-0079‬ותבורכו מהשמים]‬ ‫לבטל את הייסורים של אהבה שנגזרו בו‪ ,‬וזאת על ידי מידתו של‬ ‫כל זמן שאתה לומד בלי הבנה‪ ,‬אתה לא שמח מהלימוד‪ .‬לשמוח‬ ‫יעקב אבינו שהתייגע בתורה‪.‬‬ ‫יש ְּב ַמעֲ נֵה ִּפיו"‪ ,‬מתי שהוא מבין את‬ ‫"ש ְּמחָ ה לָ ִּא ׁ‬ ‫פירושו (משלי טו‪ ,‬כג) ִּ‬ ‫הלימוד שלו‪.‬‬ ‫הרינה והשמחה כהכנה לגאולה‬ ‫נמצא‪ ,‬עיקר התיקון של ראש השנה 'יומא דיצחק'‪ ,‬הוא שמחת‬ ‫לב‪ .‬אחר כך‪ ,‬אומר רבי נתן‪ ,‬שלח ה' בליבי שמרומז בפסוק ששופר‬ ‫תורה 'יעקב'‪ .‬ומה זה יעקב? אומר רבינו‪ ,‬זה לימוד הגמרא בהבנה‪.‬‬ ‫"אז י ִָּמלֵ א ְּשחוֹ ק ִּפינו‬ ‫הוא בחינת רינה ושמחה‪ .‬כתוב (תהלים קכו‪ ,‬ב)‪ָ ,‬‬ ‫לכן אנו מתחזקים עכשיו לקבל כמה שאפשר לקראת סיום מסכת‬ ‫"שחוֹ ק ִּפינו ו ְּל ׁשוֹ נֵנו ִּרנָה" הוא שופר!‪.‬‬ ‫ו ְּל ׁשוֹ נֵנו ִּרנָה"‪ ,‬וראשי התיבות ְּ‬ ‫חולין‪ ,‬שיהיה מיד אחרי ראש השנה ולקראת כיפור‪ .‬אחר כך מתחיל‬ ‫"אז י ִָּמלֵ א ְּשחוֹ ק ִּפינו ו ְּל ׁשוֹ ֵננו ִּרנָה" – הוא פסוק שמדבר על הגאולה‬ ‫ָ‬ ‫כרך י"ט שבש"ס‪ ,‬שכולל חמש מסכתות‪ :‬בכורות‪ ,‬ערכין‪ ,‬תמורה‪,‬‬ ‫העתידה‪ ,‬וכפי שנאמר שם (ישעיהו כז‪ ,‬יג)‪" ,‬וְּ הָ יָה ַביוֹ ם הַ הוא י ִָּת ַקע‬ ‫כריתות ומעילה (שיש בה גם את תמיד ומידות)‪ ,‬שבהן נצטרך להתייגע‪.‬‬ ‫ְּב ׁשוֹ פָ ר גָדוֹ ל ובָ או הָ א ְֹּב ִּדים ְּבאֶׁ ֶׁרץ ַא ׁשור וְּ הַ ִּנ ָד ִּחים ְּבאֶׁ ֶׁרץ ִּמ ְּצ ָריִּם‬ ‫אחר כך נידה‪ ,‬שגם בה יש קצת להתייגע‪.‬‬ ‫ש ִּ ָלם"‪ .‬כל עניין הגאולה הוא שופר‬ ‫וְּ ִּה ְּ ׁש ַתחֲוו לַ ה' ְּבהַ ר הַ ק ֶֹׁד ׁש ִּבירו ָׁ‬ ‫"א ְּ ׁש ֵרי הָ ָעם‬ ‫שרומז לשחוק ורינה‪ .‬ועל זה נאמר (תהילים פט‪ ,‬טז‪-‬יז)‪ַ ,‬‬ ‫המסכתות בסימן ענ"י‬ ‫ֶׁיך יְּהַ ֵלכון‪ְּ ,‬ב ִּ ׁש ְּמ ָך יְּגִּ ילון ָכל הַ יוֹ ם"‪ .‬זו הנקודה‬ ‫יוֹ ְּד ֵעי ְּתרו ָעה ה' ְּבאוֹ ר ָפנ ָ‬ ‫כט‪ .‬אומר הזוהר ברעיא מהימנא כי תצא (ח"ג דף רעו‪ :).‬שלוש‬ ‫של השופר וראש השנה‪ ,‬שיהיה בו תכלית השמחה‪ .‬כי גם ביומא‬ ‫המסכתות הקשות בש"ס הן ראשי תיבות 'עני'‪ :‬עירובין‪ ,‬נידה‪,‬‬ ‫דדינא של יצחק‪ ,‬הקדוש ברוך הוא רוצה שתתקן את זה על ידי‬ ‫יבמות‪ .‬אז עדיין מחכה לנו קצת עבודה‪ .‬אבל הוא דורש את הפסוק‬ ‫"ב ִּ ׁש ְּמ ָך יְּגִּ ילון ָכל הַ יוֹ ם"‪ ,‬ועל ידי השמחה של לימוד הגמרא‪ .‬פענוח‬ ‫ְּ‬ ‫"הנֵה ַמ ְּל ֵכ ְּך יָבוֹ א לָ ְּך צַ ִּדיק וְּ נוֹ ָׁ‬ ‫שע הוא ָענִּי‬ ‫של הגאולה (זכריה ט‪ ,‬ט) ִּ‬ ‫סוגיא וזכייה לסיום מסכת‪ ,‬הוא תענוג גדול שאין לדחות אותו‬ ‫ימן‪ֵ ,‬ערו ִּבין נִּ ָדה יְּבָ מוֹ ת‪,‬‬ ‫וְּ רֹכֵ ב ַעל חֲמוֹ ר"‪ ,‬וז"ל‪ָ :‬ענִּ י ִּאיהו ַת ָמן ְּב ִּס ָ‬ ‫למחזור הבא‪ ,‬אלא להצטרף וללמוד היום‪ .‬עצם הקבלה של האדם‬ ‫יתין ִּב ְּכלָ ל‪ .‬ושם מבואר בזוהר‪ ,‬שמי שרק יודע את‬ ‫ו ְּ ׁש ַאר ַמ ְּתנִּ ִּ‬ ‫ללמוד ביגיעה‪ ,‬יש בה את הכוח להוציא אותנו מהדינים ולזכות‬ ‫התורה בנגלה‪ ,‬ואפילו את המסכתות הקשות האלו עדיין הוא נקרא‬ ‫אותנו לכתיבה וחתימה טובה‪ ,‬לחיים טובים ולשלום‪ ,‬אמן‪.‬‬ ‫'עני בדעת'‪ ,‬ועדיין יש לדעת את תורת הנסתר‪.‬‬ ‫בכייה של שמחה וסוד השופר‬ ‫ל‪ .‬רבינו אומר (ליקוטי מוהר"ן תורה קע"ה) שראשי התיבות של הפסוק‬ ‫"ב ִּ ׁש ְּמ ָך יְּגִּ ילון ָכל הַ יוֹ ם" ‪ -‬הם בכי"ה‪ .‬בראש השנה‬ ‫(תהלים פט‪ ,‬יז) ְּ‬ ‫אומנם לא מביאים את עצמינו לידי בכיה‪ ,‬אך אם מתעוררת לאדם‬ ‫בכיה‪ ,‬אומר האריז"ל שזה סימן שזה הזמן שדנים אותו וטוב שיעשה‬ ‫תשובה‪ .‬לפי רבינו יש עניין של תיקון הבכיה‪ ,‬והוא אומר שעיקר‬ ‫מעלת הבכיה היא כשהיא מחמת שמחה וחדווה‪.‬‬ ‫החלום על המקום שטוב לשמוע בו קול שופר‬ ‫לא‪ .‬יש חידוש גדול שמספר רבינו (חיי מוהר"ן אות צ"ו)‪ :‬שבימי אלול‬ ‫חלם לו שהיה רוצה להיכנס לאיזה בית לשמוע קול שופר‪ .‬הוא חיפש‬ ‫בית כזה בחלומו‪ ,‬עבר לפני בית אחד‪ ,‬ושמע שמזמרים‪ ,‬מכים כף‬ ‫אל כף‪ ,‬מרקדים ושמחים מאוד‪ .‬וענה ואמר‪ :‬כאן בוודאי טוב להיכנס‬ ‫ולשמוע קול שופר! ראש השנה הוא יום הדין‪ ,‬ואם יש בו גילה זה‬ ‫בבחינת (תהלים ב‪ ,‬יא) "וְּ גִּ ילו ִּב ְּר ָע ָדה"‪ ,‬כפי שמובא בגמרא (ברכות ל‪.):‬‬ ‫לפי הדברים הנ"ל יש רמז בשיחה זו‪ ,‬כי הרי מתי הוא יום הקפיצות‪,‬‬ ‫הריקודים ומחיאת הכף? ביום שמחת תורה‪ .‬אפילו אנחנו הספרדים‬ ‫שמחמירים כעיקר הדין שאסור למחוא כפיים בשבת – בעוד‬ ‫שהאשכנזים מקלים‪ ,‬בגלל שתוספות (ביצה ל‪ ).‬מלמדים זכות על זה‪,‬‬ ‫מכיוון שהיום סתם אדם לא יודע לתקן כלי שיר ‪ -‬לא גזרו‪ ,‬אבל‬ ‫מר"ן בשולחן ערוך סגר לנו דרך זו להלכה‪ .‬חוץ מיום אחד בשנה‪,‬‬ ‫ביום שמחת תורה אפילו שחל בשבת מותר למחוא כפיים‪ .‬השנה‬ ‫ושנה הבאה (תשפ"ז ותשפ"ח) יש לנו ברצף שנתיים שיחול שמחת תורה‬ ‫בשבת‪ ,‬ועל אף האיסור הרגיל – בשמחת תורה מותר לרקוד‬ ‫ולמחוא כף‪.‬‬ ‫ולפ"ז‪ ,‬רבינו בחלומו חיפש לשמוע שופר במקום שעושים שמחת‬ ‫תורה‪ .‬כי כל העניין הוא לחבר את שמחת תורה עם ראש השנה כדי‬