אמשינאוו - שיח חסידים · Amshinov - Siach Chasidim — ניצבים וילך (2026-08-31)
ליקוט דברי תורה והנהגות מפי ספרים וסופרים
מרבותינו הקדושים מאמשינאוו
גליון רפ"ו • פרשת נצבים -וילך תשפ"ו
מכ"ק מרן אדמו"ר שליט"א
כי קרוב אליך הדבר מאד התשובה מיירי בנפשות נדחות שאינם יודעים פיו ולבו שוין
כלל מהקדושה רח"ל ,כמו שנאמר אם יהיה נדחך
ַא ֶּתם נִ ָ ּצבִ ים ַה ּיוֹ ם ֻּכ ּ ְ_לכֶ ם _לִ ְפנֵ י ה' ֱא_ל ֵֹקיכֶ ם (כט ,ט).
ִּכי ַה ִּמצְ וָ ה ַה ֹזּאת ֲא ׁ ֶשר ָאנֹכִ י ְמצַ ְוָּך ַה ּיוֹ ם _לֹא נִ ְפ_לֵ את ִהוא ִמ ְּמָך בקצה השמים וגו׳ ,ואין לו מצדו שום כח להתעורר
אמר ,שהפסוק קאי על ר"ה (כמ"ש למשפטיך עמדו
וְ _לֹא ְרח ָֹקה ִהוא (ל ,יא) .וברמב"ן (דברים ל ,יא) שנאמר פרשה זו למול את ערלת לבבו ,ע״ז נאמר ומל ה׳ אלהיך וגו',
היום) ,ו"אתם" אותיות אמת .שבעת עמידתנו
על ענין התשובה ,שלא נפלא ולא רחוק היא .והנה מזה שנאמר שלפני הגאולה יוציאו כל אחד מעומק הגלות שלו.
לא נפלאת הוא ממך ולא רחוקה הוא ,משמע שאכן יש הו"א (סעודה שלישית ,נצבים תשפ"ב) לפני ה' בר"ה יהיה באמת ,ולא ח"ו בשפת שקר
כזאת ,שהתשובה אינו בר השגה ,וכדאי' בספה"ק לא בשמים ולשון רמיה ,שיצעק בשפתיו שחוזר בתשובה,
היא ,הכוונה על השגות גבוהות ,שמרגיש שאינו שייך לכל אחד, לילך מדרגא לדרגא ולבו בל עמו ,וזה לא יכון נגד ה' ,כי לא לפניו
ולא מעבר לים ,ים רומז למקור התאוות ,ולכן נראה לאדם שלא ִּכי ָקרוֹ ב ֵא_לֶ יָך ַה ָ ּדבָ ר ְמאֹד ְּב ִפיָך וּבִ _לְ בָ בְ ָך _לַ ֲ_ע ֹׂשתוֹ חנף יבוא .רק באמת ולבב שלם יתיצב לפני ה',
שייך לעבור את זה ,וע"ז בא הפסוק ,ומחזק ואומר ,כי קרוב (ל ,יד) .אמר אזמו"ר הרה"ק רבי מנחם זצללה"ה ויקבל על עצמו לשוב בתשובה .אז "נצבים לפני
אליך הדבר מאד. שאם רוצה האדם להתקרב להשי"ת ,העצה לזה ה'" ,ומבטיח להם הכתוב שבכח זה יהיה להם
ונראה הביאור עפ"י המשל הידוע של הבעש"ט הק' (דגל היא ,דמתחילה יהיה בפיך ,ומזה יבוא גם לידי עמידה בדין.
מחנה אפרים ,כי תבא) על מלך שעשה מחיצות רבות עם חיות 'בלבבך' ,ואח"כ יגיע מזה 'לעשותו' בשלימות. (הרה"ק רבי יעקב דוד זי"ע)
מבהילים באחיזת עיניים ,בכדי שיראו מגשת אליו ,אבל הבן ואפשר לומר דזה ביאור הכתוב 'קוה אל ה'' דהיינו
המלך מבין שאביו הרחמן וודאי אינו מרחיקו ממנו ,ורץ פנימה, בפיך' ,חזק ויאמץ לבך' היינו בלבבך ,ואח"כ יכול הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים
וירא כי אין שום חומה ולא שום מסך מבדיל רק ארץ מישור להיות 'וקוה אל ה'' להיות במדרגה הגבוהה ביותר. ו ָּמ_ל ה' ֱא_ל ֶֹקיָך ֶאת _לְ בָ בְ ָך וגו' (ל ,ו) .והנה קשה
וגנות ופרדיסים .ויאמר לו אביו לא למענך ועליך עשיתי את כל (הרה"ק רבי יצחק זי"ע) דבפרשת עקב כתיב 'ומלתם את ערלת לבבכם' (י,
זאת ,רק למען נסותך ולדעת את אשר בלבבך יראתך ואהבתך טז) ,דמשמע שמוטל על האדם עצמו להסיר את
אלי ,עכתוד"ק. לא להתפעל מהירידה ערלת לבבו ,וכאן משמע שהקב"ה יעשה זאת.
וכן גם מצינו בפרשת בראשית אחר שחטא אדם הראשון וַ ֵ ּי_לֶ ְך מ ׁ ֶֹשה וַ יְ ַד ֵּבר ֶאת ַה ְ ּדבָ ִרים ָה ֵא ֶּ_לה ֶא_ל ָּכ_ל וביאור הענין הוא באיתא בספה"ק דאדם יש לו
אמר לו הקב"ה מי הגיד לך כי עירום אתה ,כלומר שהרגיש יִ ְ ׂש ָר ֵא_ל (לא ,א) .וברש"י להלן כתב על הפסוק שני מיני יצה"ר :א .מה שנברא עמו ביחד ,ב .מה
בנפשו שאינו יכול לשוב אל ה' ,וע"ז שאל אותו הקב"ה ,המן "לא אוכל עוד לצאת ולבוא" דהיינו לצאת ולבוא שנעשה ע"י מעשיו הרעים .וזהו הרמז בפסוקים
העץ אשר צויתיך לבלתי אכל ממנו אכלת .והכוונה בזה ,שכן בדברי תורה ,מלמד שנסתמו ממנו מסורות הללו' ,ומל ה' אלקיך את לבבך' דהיינו שאת היצר
רק מי שחוטא מרגיש את הריחוק הזה ,ואם אתה מרגיש שאין ומעיינות החכמה ,ע"כ .והביאור הוא ,דמשה שנברא עמו ביחד אותו מסיר הקב"ה בסיעתא
אתה יכול לשוב זהו ההסתר שבא מסיבת החטא ,שעי"ז השטן רבינו היה לו ירידה בזה שנסתמו ממנו מעיינות דשמיא ,ובפרשת עקב מיירי באותו היצר שהביא
מקבל כח לבלבל את האדם ,וכל זאת כדי שיהא קשה לשוב החכמה ,ואע"פ כן 'וילך משה' ,המשיך בדרכו לעצמו ע"י מעשיו הרעים ולכן מוטל עליו להסירו
ושיהא מקום לבחירה ,אך האדם צריך לדעת שזה קליפה בלבד, ללא כל התפעלות והמשיך בעבודתו הלאה ,עד ולמול את עצמו.
ואפשר לשוב אל ה' בכל עת ובכל שעה. כדי כך שהלך ודיבר גם כן "את הדברים האלה (הרה"ק רבי יצחק זי"ע)
אך זאת לדעת בדרכי העבודה ,שאי אפשר לשוב בשעה חדא אל כל ישראל" ,דהיינו שלימד אותם את הדברים
***
וברגעא חדא ,ויש לילך בהדרגה ,ולא ילך אחר עצת היצר האלה בעצמם ,שאם יש לאחד מהם איזה
בענין הסתירה בפסוקים הנ"ל ,הביא כ"ק מרן
שירצה להשיג הכל מיד ,כי לא יתקיים בידו ,ויבוא לידי ייאוש, ירידה ח"ו אל יפול ממדריגתו ,אלא ילך הלאה
אדמו"ר שליט"א ביאור בדרך אחר וז"ל :והרה"ק ר'
ומה נעמו דברי אזמו"ר הרה"ק מהר"ם זצללה"ה זי"ע שאמר ללא התפעלות לעשות רצונו יתברך שמו .וזהו
לייבעלע אייגר זי"ע מבאר הא דמצינו (בפר' עקב)
לפרש על הפסוק ,כי קרוב אליך הדבר מאד וגו' וי"ל איך הוא הפירוש "וילך משה" ,שלא נפל מעבודתו ,וידבר
בפרשת היראה שנאמר ומלתם את ערלת לבבכם,
קרוב ,ואמר ,אם רוצה להתקרב להשי"ת מה העצה ,בפיך את הדברים האלו לכלל ישראל שילכו ג"כ בדרך ובפרשת התשובה נאמר ומל ה' את לבבך וגו׳.
ובלבבך לעשותו ,קודם יהי' בפיך ,ומזה יבוא לידי בלבבך, הזה ,שאם יש לאדם נפילה ח"ו אעפ"כ צריך לילך אלא הענין הוא כך ,פרשת היראה נאמרה על יראי
ואח"כ יבוא לעשותו. בעבודת השי"ת. ה' ,שנכשלו ומחמת כן ישנם מסכים המבדילים,
(מתוך סעודה שלישית תש"פ) (הרה"ק רבי יצחק זי"ע) ועל זה עליהם חיוב לשוב אל ה' ,אך כאן בפר׳
הגה"ח רבי ישרא_ל יצחק פיעקארסקי זצ"_ל
שיעלה עמו הביתה לשתות "לחיים" ,ענה לו הרבי :אתה תעלה עכשיו גדול בתורה
לטפל ולסדר את ילדיך ,ואי"ה בברית נשתה לחיים... בכ"ג אלול הוא יום היארצייט של אחד מגדולי חסידי אמשינאוו
משיב כהלכה בדור האחרון – הגה"ח רבי ישראל יצחק פיקארסקי זצ"ל .הוא היה גאון
גדול ותלמידו של הרב מקאזיגלוב ושל ה"אבני נזר" ,והיה מחובר מאוד
אל רבי ישראל יצחק היו באות שאלות מכל הסביבה בענייני
לתורת הלימוד בדרך סוכוטשוב.
מקוואות ועירובין – השאלות הקשות ביותר באו לפתחו ,שהרי היה
גאון עולם שכל התורה כולה הייתה פתוחה לפניו ,והיה יכול לחזור על פיו ישק דבר
בעל פה מסכת אחר מסכת – הוא היה גאון אדיר.
רבי ישראל יצחק היה חסיד מובהק של אא"ז מרן הרבי רבי יוסף.
דיני נפשות אא"ז סמך עליו בצורה מיוחדת וכשהציעו שידוכים לבנותיו של הרבי,
ישנו סיפור מופלא על גאונותו ,אינני יודע אם אמר זאת כדי הרבי לא רצה לפגוש בעצמו את המדובר ,כדי למנוע עגמת נפש
להשתמט או שכך סבר :פעם אחת ניגש אליו יהודי שגילו שאחד ופרסום ,והרב פיקארסקי שהיה אברך צעיר לימים היה הולך לדבר
מוורידי מוחו נסדק ,והדם שנקרש לוחץ על העצבים וידו השתתקה. ולהתרשם מהבחור המוצע ,ועל פי חוות דעתו יקום דבר.
הרופאים נתנו לו שתי אפשרויות ,או טיפול תרופתי שהוא ארוך וסכנות
הרבצת תורה עם חסידות
אחרות בצדו ,או להחדיר לראשו בניתוח שני צינורות ניקוז לכמה ימים
עד שהקריש יצא ,תהליך שגם הוא מסוכן כמו כל ניתוח ובפרט בראש. לאחר שנים ,כשהגיע לאמעריקא ,היה הרב פיקארסקי בעל תפקידים
לכן הוא בא כעת לשאול את הרב באיזו דרך לבחור? רבים :שני חתני הריי"ץ מליובאוויטש ,כ"ק אדמו"ר רבי מנחם מענדיל
הרב פיקארסקי לא רצה לענות לו על שאלה זו ואמר לו :שאלה זו זצ"ל והרב גור אריה זצ"ל מינו אותו בשנת תש"י לעמוד בראשות ישיבת
תשאל "רבי" ,זו שאלה לרבי! אותו אדם המשיך ללחוץ עליו ולא עזבו "תומכי תמימים" ,וכמו כן במסגרת תפקידיו בישיבה נתן גם "סמיכות"
ורצה בכל אופן שהרב פיקארסקי יגיד לו מה לעשות. למאות רבנים .ברם ,עם כל עיסוקיו הרבים וגאונותו האדירה היה מגיע
לכל טיש אצל כ"ק אזמו"ר זצ"ל וכל עזרה שבקשו ממנו היה נענה
כשראה רבי ישראל יצחק כן ,הסביר לו מדוע הוא מסרב להכריע,
ועושה אותה בכל כוחו.
כי בגמ' גיטין בפרק הניזקין מסופר על היתוש שנכנס לראשו של טיטוס
הרשע וניקר לו את מוחו במשך שבע שנים (עיין שם כל המעשה) .ושואלים ושמחת בכל הטוב
תוס' :איך הוא בכלל חי שבע שנים? הרי אם ניקב קרום המוח נעשה
"טריפה" וטריפה לא יכולה לחיות יותר משנים עשר חודשים? ועונים כשנולד לו בנו בארה"ב לא היה לרב פיקארסקי אצל מי להשאיר
תוספות שני תירוצים :א .כיוון שהזבוב נכנס לו דרך האף ,במילא קרום את ילדיו הגדולים ,ובאותה עת לא היה הדבר פשוט כבימינו ,שיש בני
המוח שלו לא ניקב ולכן לא היה טריפה .ב .שאדם ובהמה שונים זה משפחה ונעזרים בהם ,בקושי מצא אחד ממתפללי בית הכנסת שהסכים
מזה ,ולא כל מה שאצל בהמה זו טריפה כך גם אצל האדם. להחזיק את הילדים עד הערב .ולכן לאחר הלידה מיהר רבי ישראל
יצחק לנסוע חזרה לביתו ,ומרוב טרדה לא הספיק לבשר לאיש על
יוצא איפוא שגם התשובה לשאלתך תלויה בשני התירוצים הללו,
הולדת בנו.
הרי אסור לעשות דבר שיש בו סכנת נפשות וא"כ לפי התירוץ הראשון
ייתכן ואסור לעשות כזה ניתוח שמנקב את קרום המוח והופך את האדם מקום מגוריו היה במרחק של שעת נסיעה ברכבת התחתית של ניו
ל"טריפה" ,ואילו לפי התירוץ השני אין בזה שום בעיה ,והיות שבשולחן יורק מבארא-פארק ,והרבי מרן רבי שמעון שלום (שהתגורר אז בבארא
ערוך אין הכרעה בין שני התירוצים ,לכן אני שפוסק לפי השו"ע לא יכול פארק) נסע במיוחד לביתו ,וחיכה ליד הבית כשהוא מסתובב על
לענות לך על כך ,אבל "רבי" שפוסק לפי "רוח הקודש" ,יכול לענות ...לך המדרכה הלוך ושוב.
שאל רבי ומה שיענה לך שתהיה לך רפואה שלימה. כשהגיע רבי ישראל יצחק השתומם לראות את הרבי ליד ביתו .אך
היה חסיד וגאון עולם ,שלנשמתו תהיה עליה. הרבי אמר לו" :מה אתה חושב ,שאני רבי רק עבור צרות? אני רבי גם
(כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א .אחר הבדלה פרשת שופטים תש"פ) עבור שמחות!" וברכו בברכת מזל טוב .הרב פיקארסקי ביקש מהרבי
מספר המנהגים 'משמרת הקודש' ומכתבי חסידים
תפילות ראש השנה
אין אומרים בראש השנה "אבינו מלכנו" שיש בו הזכרת חטא כגון א״מ חטאנו לפניך ,א״מ סלח ומחל לכל עוונותינו,
א״מ מחה והעבר פשעינו[ ,א״מ חננו ועננו כי אין בנו מעשים]א .
הנוסח במי שבירך הוא בעבור שעלה לתורה לכבוד המקום לכבוד התורה ו"לכבוד היום" [ואין אומרים יום הדין]ב .
א .המג״א (סי׳ תקפ״ד סק״ב) כתב בשם הב״י דאין לומר אבינו מלכנו חטאנו לפניך לפי שאין אומרים ווידוי בר״ה וכ״כ הזוהר עכ״ד .ועיין בשע״ת (סק״א)
דבמקום שנהגו לדלג א״מ חטאנו לפניך יש לדלג סלח ומחל וגם מחה והעבר עיי״ש .ובשער הכוונות דאין אומרים בב' יו"ט דראש השנה שום דבר
שנזכר בהם בחי' חטאים ועוונות ,והובא בכף החיים (סי' תקפ״ב ס״ק ט״ז) ,וכ״כ בסידור הרב.
ב .עיין בספר מגיד תעלומה מהגה״ק בעל בני יששכר (ברכות דף י״ב ע״ב) דלא יפה עושין האומרים בנוסח מי שבירך ביוהכ״פ לכבוד יום הדין כי יוהכ״פ
הוא יומא דרחמים ,ובדרכי חיים ושלום (אות תשט״ו) כתב דה״ה בראש השנה עיי״ש.
קו אוצרות אמשינאוו ,1-605-3136-873 :בארה"ק 074-7964020 _להערות והארות ,ו_לקב_לת הג_ליון • amsh4408@gmail.com :
