קשר איתן - וויז'ניץ · Kesher Eitan - Vishnitz — ניצבים וילך (2026-08-31)

בס"ד ,גיליון • 243פרשת ניצבים וילך • כ"ב אלול תשפ"ו
ְ++ל ַַח ִּּי �ים טֹוִֹבִ י+ם
ָ
ִִמ �ְּּמָך ִנִ ׁ �ָּׁש� ֵֵאר
א שבת'דיגער ראש השנה א סטרעליסקער דאווענען
שביבי אש מסגולת ההמתקה בהאי יומא פרקי הוד מהשרף מסטרעליסק זי"ע
סימנים לשנה של
חיסכון
השנה,
נכנסים לחגים
נקיים
מדאגות
מצטרפים לבנק מרכנתיל
ונהנים מהלוואה ללא ריבית
שתאפשר לכם לעבור את החגים בשמחה
ללא
₪ריבית 40,000 עד ממלאים את שולחן החג בשפע של מוצרים
איכותיים ובמחירים שעושים טוב לכיס
אושר אמיתי זה נטו חיסכון
רשת מזון זולה ומשתלמת בישראל
כרטיסי:
רוצים
מכבדים
לקבוצת
*5600
לפרטים מלאים ל עב ו ד המבצעים
בנק אחד שמאמין בך
בנק אחד שמאמין בך ותיאום פגישה כרטיסי: מכבדים
כארדנ ו?-טובה וברכה ,אידיש כארד,
כארד,כארד שופ.
הפנים ,היימיש א י ת משרד
הסודית
ירושלים ,להחזיקם ס ר ק ו >
ולהחיותם ,מזון ומחיה ,נדרים סרקו >
אשל
ההטבה ניתנת ללקוחות חדשים הפותחים חשבון עד לתאריך כ״ט אלול התשפ"ו (" .)11/09/26לקוח חדש" – לקוח פרטי חדש שאינו מנהל חשבון עו"ש בבנק מרכנתיל ב 12 -חודשים האחרונים. משרד הפנים ,היימיש כארד -טובה וברכה ,אידיש כארד,
מתן ההלוואה מותנה בהעברת משכורת חודשית לחשבון ,עמידה בתנאי הזכאות של הבנק וחתימה על מסמכי האשראי .משכורת – הכנסה חודשית בסך ₪ 7,000לפחות ,המורכבת משכר חודשי ו/
או קצבה מביטוח לאומי ו/או קצבת משרד הבטחון ,המופקדים בחשבון הלקוח באמצעות מס"ב או בדרך אחרת שתאושר מראש ע"י הבנק (למעט קצבאות חד פעמיות או קצבאות שמוענקות לתקופה שופ053-538-5946 . כארד,כארד
קבוצתית נדרים
רכישה במסגרתומחיה,
הסדר ולהחיותם ,מזון להחזיקם
ומוסדות לחגיםירושלים,
לעמותות החלה מכירת תווי קנייה של נטו חיסכון במחיר מוזל אשל
1599-50-1221
קצובה) .תנאי ההלוואה :סכום עד ;₪ 40,000תקופת החזר עד 40תשלומים .במקרה של אי עמידה בהתחייבות הלקוח להעברת משכורת חודשית כנדרש ולאחר שליחת התראה כדין ללקוח ,הבנק טלזסטון | | מעלות
מודיעין עילית חדרה | סניפים:
יהא רשאי להגדיל את שיעור הריבית בהלוואה ב .8%-הפרסום אינו מהווה התחייבות להעמדת אשראי .העמדת האשראי ומתן ההטבות כפופים לאישור הבנק ושיקול דעתו הבלעדי .הבנק רשאי לשנות אלעד יערים - בת-ים | | קרית
שמש |ירושליםבית רמות עילית |
עילית | עילית| |ביתר
מודיעין ביתר שבע
אשדוד || באר
אלעד || מעלות
סניפים :צפת
את תנאי המבצע או להפסיקו בכל עת .התנאים המלאים והמחייבים בסניפי בנק מרכנתיל .אי עמידה בפירעון ההלוואה עלולה לגרור חיוב בריבית פיגורים והליכי הוצאה לפועל .לתשומת לבך עליך -לוודא בקרוב - אתא קרית | בקרוב
שבע| | קרית שמונה | עפולה | בית שמש | חדרה | קרית גת -בקרוב | נתניה -בקרוב | ק .אתא -בקרוב
- גת קרית | נתניה | שמונה קרית | טלזסטון - יערים קרית ירושלים
בת-ים |-באר
רמות
שחשבונך משתייך לקבוצה המקנה תנאים או הטבות שעדיפים לך – יש ליצור קשר עם הבנקאי בסניף לברור והתאמה
בס"ד
ממליכים
את הקב"ה
מעצמת מתוך רוממות
עילאית
בברעליאות �ָָּכל ודבקות עליונה
� ָָּפע �ּול!
שווה לכל נפש"
שלהבת אור
לשירותכם עד הלילה
רק ללקוחות כללית בבני ברק
הרשב"י
מאמרי הזוהר הקדוש מהיכלא
רפואה דחופה זמינה דרשב"י ,וגן עדן הכוונות והרמזים
מתורת האר"י הקדוש והבעל
שם טוב הק' ,רצוף אהבה מנועם
צוף ספרי היראה והחסידות.
מרפאת גני טל | חזון איש 62 מרפאת בני ברק אזורית | רבי עקיבא 83
מיון נשים ג' 16:00-19:00 מיון נשים א' ,ג' ,ד' 16:00-19:00 | 8:00-14:00
נשים בתקופת טרום לידה ב' 8:00-19:00ה' 15:00-19:00 | 8:00-14:00 מוויפהץרבים
יש להגיע עד 18:00כדי לבצע מוניטור רופא תורן לרפואה דחופה ב' ,ד' 16:00-19:00 לזיכלא עלות
ל
רפואה דחופה עזר מציון א'-ה' 19:00-00:00ערב שבת ומוצ"ש 13:00-00:00
היום!
הרב רבינוב 03-5742742 | 5
מוקד רפואה דחופה טרם זאב ז'בוטינסקי 1-599-520520 | 160
השירות כרוך בהשתתפות עצמית .העלות בימי חול וחול המועד ₪ 104 -העלות בימי שישי (החל מ)12:00 -
בימי שבת וחג ,₪ 52 -פנייה למוקד עם הפניית רופא/ה פטורה מתשלום
יופץ חינם לפני אמירת הסליחות
ע"ר 580491702 במוצאי מנוחה בביהמ"ד הגדול
עושים הכל שרק תהיו בריאים ,בּטוח זה כללית ירושלים :ישיבת מיר בית ישראל | ביהמ”ד בעלזא קרית בעלזא | ביהמ”ד 'חזון איש' רמת שלמה ,רחוב זולטי | 23משכן שרגא רמות ב' | אוהל יוסף רמות ד' | נהר שלום נחלאות ,רחוב שילה | 6
ביהמ”ד בית וועד לחכמים גאולה ,נחום | 9שטיבלאך זכרון משה חפץ חיים | ביהמ”ד נחלת עקיבא גני גאולה ,רחוב תכלת מרדכי | ביהמ”ד בע”ש ממיכלשטאט הרובע היהודי ,בית א-ל | 17ביהמ”ד
'תורת חכם' גוש שמונים ,אהלי יוסף | 16ביהמ”ד הגדול בית ישראל רחוב עזרת תורה | 18ביהמ”ד ויזניץ רחוב נחמיה | 14ביהמ”ד ראחמיסטריווקא רחוב גבעת משה | 10תולדות אהרן מאה
שערים ,רחוב מאה שערים | 91ביהמ”ד תולדות אברהם יצחק רחוב עונג שבת | 7ביהכנ''ס חניכי הישיבות נווה יעקב | ביהנ''ס קהל חסידים שערי חסד ,ר' בר זכאי בני ברק :פוטו ציון רבי עקיבא
| 144ביהמ”ד חסדא (פא”י) הרב דסלר | שטיבלאך קרית ויז'ניץ | ביהכנ”ס סלאנים ברסלב | 7ביהמ”ד צאנז ר' יהודה הלוי | 22ביהמ”ד ויז'ניץ מעונות ויז'ניץ | 4שטיבלאך קהל חסידים סורוצקין 6
| ביהכנ”ס המרכזי שיכון ה' זבולון עמר | 16שטיבלך זיו יהודה ק .הרצוג | ביהמ”ד בית השם | ביהמ”ד המרכזי רמת אלחנן במבואת הכניסה קרית גת :ביהמ”ד קרעטשניף נתיבות שלום | 8ביהמ”ד
קהל חסידים הרב עובדיה יוסף | 23ביהמ”ד גור רחוב פרת אחיסמך :בית כנסת המרכזי רח' הרב אלישיב אלעד :ביהמ”ד צמח צדיק יונתן בן עוזיאל | 34ביהמ”ד 'מאור שרגא' אבן גבירול 24רכסים:
ביהמ”ד חניכי הישיבות החרצית | 1בית כנסת המרכזי הספרדי רחובות :שטיבלאך פא”י עזרא | ביהמ”ד קרעטשניף אשדוד :בית המדרש ויזניץ הרותם | 29ביהכנ”ס בעלז בית דוד שאול חנינא בן
דוסא | 4שטיבלך קהל חסידים הורקנוס ביתר עילית :בית הכנסת באיאן רבי עקיבא | 31שטיבלאך מרכזי ”קארו” דרכי איש | 14ביהמ”ד האלמין הבבא סאלי פינת נדבורנא בית שמש :שטיבלאך
קאשוי נהרדעא ,8ד | 3משרדי 'אתכנשו' תלמוד בבלי ,11קומה | 6בית הכנסת תולדות אהרן רחוב בן איש חי | 56בית הכנסת לב אליהו נחל שורק 29מודיעין עילית :ביהמ”ד ביאלא ברכפלד ,רשב”י
| 41ביהמ”ד ירוסלב רשב”י | ביהמ”ד היכל יצחק רחוב חפץ חיים | ביהכ”נ זכרון משה נתיבות המשפט 40צפת :שטיבלאך מאור חיים קרית מאור חיים | ביהמ”ד לעלוב העיר העתיקה ,טז | 94ביהמ”ד
צאנז רחוב תרפ”ט 8מירון :ציון הרשב”י עפולה :ביהמ”ד קרעסטיר | ביהמ”ד ויזניץ רחוב הזית באר שבע :תפילת אבות רחוב אבוחצירא | 1בית כנסת באר מרים הכט 42אופקים :ביהכנ”ס תפארת
תורה בפרוייקט | בית הכנסת היכל דב חזון איש נתניה :ביהמ”ד צאנז דברי חיים | 5ביהמ”ד של הרב יוסף חיים | גבאי אריה בן אליעזר 44חיפה :ביהכ”נ ”נדבורנא” רחוב מיכאל | ביהמ”ד צאנז רחוב
מיכאל | 32ביהמ”ד הגדול סערט וויזניץ רחוב מקור ברוך טבריה :בית כנסת הרב קוק שד' הרצל | 2שטיבלך אור תורה רחוב ורנר | ביהמ”ד צאנז רחוב שזר | ביהמ”ד תולדות אהרן רחוב השלום
היום
בירנבוים בירנבוים אמרי חיים אהבת שלום אברהם בן דוד
דירת 6חד׳ ,קומה א׳ דופלקס 5חד׳ ,קומה 4 דירת 5חד׳ ,קומה ב׳ דירת גן 5חד׳ ,ק .קרקע דופלקס 5חד׳ ,קומה 4
132מ״ר 4 ,כ״א ,חזית 150מ״ר 2 ,כ״א ,חזית 120מ״ר 3 ,כ״א ,חזית 150מ״ר 2 ,כ״א ,חזית 120מ״ר 3 ,כ״א ,חזית
מעלית ,חדשה מקבלן גג ,היתר ,מעלית ,שמורה מעלית ,שמורה חצר ,משופצת 2יח״ד ,משופצת
בניין בוטיק וייחודי! מחיר דרמטי! +מעטפת 40מ״ר 2 +יחידות מושכרות! מפוארת ברמה גבוהה!
דמשק אליעזר דמשק אליעזר דמשק אליעזר גינות דוד בירנבוים
תשיאנו
דירת 6חד׳ ,קומה א׳ דירת 4חד׳ ,קומה א׳ דירת 4.5חד׳ ,קומה 6 דירת 5חד׳ ,קומה 3
160מ״ר 2 ,כ״א ,חזית 120מ״ר 2 ,כ״א ,חזית דופלקס 5חד׳ 90מ״ר 2 ,כ״א ,חזית 90מ״ר 2 ,כ״א ,חזית
יחידת הורים ,שמורה חניה ,מעלית ,משופצת קומה 4 מעלית ,ממ״ד ,משופצת חניה ,מעלית ,שמורה
+יח״ד מושכרת +יח״ד מושכרת משופצת ברמה גבוהה! +מעטפת 60מ״ר
120מ״ר
האדמו"ר מקוצק האדמו"ר מקוצק 3כ״א ,חזית האדמו"ר מקוצק האדמו"ר מויז'ניץ
דירת 4חד׳ ,קומה ב׳ דירת 4חד׳ ,קומה ב׳ מעלית ,שמורה דירת 4חד׳ ,קומה א׳ דופלקס 9חד׳ ,קומה 4
100מ״ר 3 ,כ״א 90מ״ר ,עורף פתוח 85מ״ר 3 ,כ״א 250מ״ר ,עורף פתוח
מעלית ,ממ״ד ,שמורה חניה ,מעלית ,משופצת מעלית ,ממ״ד ,משופצת חניה ,מעלית ,שמורה
+היתר 18מ״ר +מרפסת 40מ״ר +יח״ד מושכרת +מחסן מושכרת פרטים במשרד
מעונות ויז'ניץ הרב כהנמן הרב כהנמן הרב כהנמן הרב כהנמן
דירת 6חד׳ ,קומה ב׳ דירת נכה 3חד׳ ,ק .קרקע דירת 5חד׳ ,קומה ב׳ דירת 4חד׳ ,קומה א׳ דירת 4חד׳ ,קומה 4
120מ״ר 2 ,כ״א ,חזית 80מ״ר 2 ,כ״א ,חזית 110מ״ר 2 ,כ״א 100מ״ר 2 ,כ״א 80מ״ר 2 ,כ״א
מעלית ,חדשה מקבלן מעלית ,חדשה מקבלן מעלית ,חדשה מקבלן מעלית ,חדשה מקבלן מעלית ,חדשה מקבלן
+יח״ד מושכרת +חצר 90מ״ר בבלעדיות! בבלעדיות! מחיר מיוחד!
עכשיו זה הזמן תורת חיים
דירת 4חד׳ ,קומה א׳
קהילות יעקב
דופלקס 7חד׳ ,קומה 5
קהילות יעקב
פנטהאוז 5חד׳ ,קומה 6
קהילות יעקב
דופלקס 6חד׳ ,קומה 4
מתתיהו
דופלקס 7חד׳ ,קומה 4
90מ״ר 3 ,כ״א ,חזית 200מ״ר 4 ,כ״א ,חזית 115מ״ר ,עורף פתוח 180מ״ר ,עורף פתוח 180מ״ר ,חזית לגינה
מעטפת ,צריכה שיפוץ מחסן ,גג ,חניה ,משופצת גג ,מעלית ,משופצת חניה ,מעלית ,שמורה מתאימה לחלוקה ,שמורה
+יח״ד מושכרת דירת חלומות! דירה נדירה! בבלעדיות! בבלעדיות!
הצטרפו לאלפי המשפחות
במהפכת מימון חתונות הילדים
03-6900029
משיאים• לפרטים נוספים >
ככה מחתנים היום ילדים 036900029m@gmail.com
בנשיאות והכוונת הדיינים הגאונים :הגר"י סילמן שליט"א | הגר"צ ברוורמן שליט"א
המידע כללי ואינו מהווה ייעוץ השקעות .הפעילות מבוצעת רק מול סוכני ביטוח מורשים' .משיאים' אינה יועצת השקעות,
אינה מבטיחה תשואה ,והמסחר כרוך בסיכון .הגמ"חים אינם שותפים ב'משיאים' וההצטרפות אליהם כפופה לתקנונם.
בסיעתא דשמיא
גבריאל יוסף פולק שבת בשבתו
תכלה שנה בברכותיה
אל תאמינו. סוף וקץ לכל צרותינו
תאזינו! ויושבי בה .ומאירה את העולם באור האמונה התמימה" .ואנכי הסתר
אסתיר פני בעת ההיא" כדבר אדוננו הבעל שם טוב בפרשתינו -בתוך
תוקפה של הסתרה על גבי הסתרה ,שם דווקא נמצא ה'אנכי' .א-ל
מסתתר בשפריר חביון.
בשבת זו שקודם ראש השנה ,מביא רבנו [דא"ח נצו"י תשע"ז]
בשם רבנו ה'אמרי חיים' ,כלולה כל עבודת הימים הקדושים שלפנינו,
כל שיתא יומין מיניה מתברכין ,כל עבודת מלכיות זכרונות ושופרות,
יחד עם כח השבת קודש עצמו .וב' כוחות אלו כבר מסוגלים להביא
ומתוך קרבת אלקים עצומה זו ,אשר בתוככי ההסתרה ,ניגשים את הגואל .בכך מפרש רבנו האמ"ח את הכתוב "אם יהיה נידחך בקצה
אנו במוצאי מנוחה לקדמו תחילה ,ולהתחנן 'הט אזנך ממרום יושב השמים משם יקבצך ד' אלקיך" ,אם תהיה שרוי בצער נורא ,מרוב
תהילה' .לשפוך שיחנו כמים ולהתחנן נוכח פני ד' על התגלות כבוד התלאה אשר מצאתך ,עליך לומר מלכויות זכרונות שופרות בשמחה,
מלכותו יתברך עלינו .לשבוע של תחינה ובקשה לפני מלך א-ל רם [שכן הר"ת עה"כ הוא 'שמח'] ואז תיוושע ותיגאל" ,משם יקבצך" –
ונישא .כאשר בראשם – יום התפילה המרכזי שהוכרז ביום א' הבא מש"ם נוט' שבת מכל מלאכתו.
עלינו לטובה .כאשר יתאספו רבבות אלפי ישראל לשפוך שיח כמים, שנת תשפ"ו חולפת לה עוד ימים מספר ,והתלאה אשר מצאתנו
בימיה ,אין לתאר ואין לשער .ועל
כל התלאה אשר מצאתנו ,זו גדולה
רבונו של עולם ,אתה צוויתנו וביקשתנו לומר לפניך מלכיות כדי מכולם .החרדה היומיומית והעיניים
שנמליכך עלינו .ומה לנו 'וידע כל פעול כי אתה פעלתו' גדול מכך הנשואות לדבר בריאותו האיתנה
שנזכה לשמוע את קולו בקודש כמקדם ,בוער באש קודש ומבעיר את של מרן רבנו שליט"א הלילות
לבבינו ביקוד אש תמיד של קרבת אלקים? טרופי השינה ונחלי הדמעות
אשר נשפכים כמים .ההתרחקות
המתמשכת מלראות את זיו פניו
באור פני מלך חיים בשבתו עמנו .השולחנות הטהורים מדי שבת שנזכה 'לשמוע אל הרינה ואל התפילה'.
מה לנו 'לשמוע אל הרינה' יתרה ,מאשר זעקת ה'ויפצחו הרים רינה'?! בשבתו אשר גם בהתקיימם בחסדי שמים -התקצרו .הדרכות הקודש.
דברי אלקים חיים מדי שבת בשבתו .מתגעגעים אנו לשמוע שבט שמפלחת כליות ולב ובכוחה לרומם אותנו לכל ימות השנה כפשוטה?!
אם כן ,ננצל את אלו הימים ,ונקרא לפניו :רבונו של עולם ,אתה מוסר ותוכחה אוהבת .מייחלים אנו להיכנס קמי מלכא לפני ולפנים
צוויתנו וביקשתנו לומר לפניך מלכיות כדי שנמליכך עלינו .ומה לנו ולשפוך לבבנו כמים.
אולם על כל אלה ,ודווקא מתוך הסתרה זו ,ניגשים אנו לראש 'וידע כל פעול כי אתה פעלתו' גדול מכך שנזכה לשמוע את קולו
השנה תשפ"ז .וה'לעבן מיט'ן באשעפער פיר און צוואנציג שעה' בקודש כמקדם ,בוער באש קודש ומבעיר את לבבינו ביקוד אש תמיד
שחווינו במהלך השנה ,היא בתקפה ובגבורתה כפי שלא היתה מעולם .של קרבת אלקים? או אז נדע .או אז נבין .או אז "יאמר כל אשר נשמה
התחושה הרווחת ,האורה היוצאת מאורה לכלל רחבי תבל ,בדבר באפו ד' אלקי ישראל מלך ומלכותו בכל משלה" ,ולא רק יאמר ,גם
האמונה היוקדת וה'אנגעהאנגען אינעם באשעפער' כפשוטה כמשמעה יחוש וירגיש זאת .יהיה זה 'מלכיות זכרונות ושופרות מתוך שמחה'
וכתרגומה וכל פירושיה ,פרטיה ודקדוקיה ,חובקת עולם ומלואה ,תבל שאין שמחה יתרה הימנה.
מוצאי שבת הדלקת נרות
עפולה חיפה מודיעין בית שמש ביתר אלעד בני ברק ירושלים אשדוד עפולה חיפה מודיעין בית שמש ביתר אלעד בני ברק ירושלים אשדוד
07:36 07:38 07:36 07:36 07:36 07:37 07:38 07:35 07:38 18:31 06:34 06:34 06:30 06:41 06:30 06:40 06:24 06:41
אבות פרק ה' -ו'
הגליון מיועד להפצה בערב או במוצאי ש"ק .אסור לקרוא את המודעות המסחריות בשבת!
יו"ל בס"ד ע"י :קשר איתן הוצאה לאור | באישור וועדת הו"ל שע"י בד"צ דקה"ק
להאזנה מרטיטה ,התקשרו1-800-39-18-18 : כתובת :רח' תורת חיים 7בני-ברק | טל' | 03-7174233 :דוא"לke@i-m-wiznitz.com :
פרסום | m61829@gmail.com - 052-7661829 :טל מסר להערות והארות 03-6777647
גליון
שבועי קשר איתן
10קשר איתן • נצבים וילך תשפ"ו
סכין שחותכת
תשפ"ז של פרנסה בניקל!
"שפע ברכה
פרנסה בניקל
אהן קיין שום
עוגמת נפש!"
האזינו בעצמכם לברכה המליאה:
ׁ ּ התקשרו1-800-39-18-18 :
מִי יֵעָשֵר ומִי? ימים נוראים תשפ"ז
הרה"ג חיים גרינפלד הליכות עולם
בס״ד ,יום שלישי לסדר ״ושב ד"א את שבותך ורחמך ,י״ט בימי הרחמים והסליחות תשפ״ו לפ״ק
אנא כנה עורי נא התעוררי נא חינוך קטנים למצוות ירח האיתנים
בעד הנפש חני נא פני דר עליון יסודות דיני קטן וחינוך -ג
עינינו נשואות אל ד׳ לחיזוק כוחותיו ובריאותו השלמה של מרן אאמו״ר שליט״א קטן שאינו בר הבנה: זמן החינוך באיסורים:
אף בקטן שאינו בר הבנה ואין חיוב לחנכו ,יש איסור מן התורה
שישוב לאיתנו הראשון ברוב אונים ואמץ כח ,כי עיני העם בו תלויות לתת איסור לתוך פיו או לידיו או לצוותו לעשות איסור [והוא
זמן חינוך למנוע את הקטן מאיסורים ,כשיש לו הבנה ,היינו
שכשאומרים לו שזה אסור לעשות או לאכול ,מבין שהשי"ת
הנקרא איסור ספייה ]9ויש אופנים שמותר ,והדינים בזה כדלהלן.
אסר דבר זה ,וינהג כן גם בפעם אחרת [גיל שלש ארבע].1
קוראים אנו לכל המקושרים לאילנא דחיי בכל תפוצות תבל א] אכל בשר יכול לשתות דייסא חלבית ,וראוי שקודם ישטוף
הפה.10
זמן החינוך במצוות:
לקבוע את ב] נקטינן שבדברים שאסורים מדרבנן ויש בזה צורך גדול מותר
לתת לקטן ,ולכן אם הקטן בוכה וא"א להרגיעו מותר לתת לו זמן החינוך במצוות בכל קטן לפי חריפותו וידיעתו באותו מצווה,2
יום א׳ דסליחות הבעל״ט בידיים משחק שמשמיע קול [כגון שופר שחולק בגן].11
ג] יש מתירין לתת לו דבר שבוודאי יעשה בזה מלאכה בשבת,
כגון לתת לו ממתק עטוף אף שיודע וודאי שיפתחנו ויקרע
כגון בשבת כשיודע מעניינו של שבת [היינו שיודע שיום זה
מקודש מימות החול ]3חייב להרגילו לשמוע קידוש והבדלה,4
ואם נרדם א"צ להקיצו.5
הנועד ליום תשובה ותענית כדאיתא בטור או״ח סי׳ תקפ״א ובנו״כ האותיות.12
וברוב המצוות הגיל היא בסביבות שש [תלוי בחריפות הקטן,6
ומנהגנו מדור דור לומר כל ספר תהלים בהאי יומא ולהזכיר זכות אבות שרפי מעלה ד] אם כבה האור ,מותר להעמידו לשחק ליד מתג החשמל
אף באופן שוודאי ידליקנו ,אך אם הקטן מבחין שנהנים ממנו בתכונותיו ובכוחותיו ,]7ונהגו לחנכם ולהרגילם מעט מעט בברכות,
ועושה לדעתם אסור.13 ובעניית אמן ,בתפילות ,ובברכהמ"ז ,אף קודם שהגיעו לגיל חינוך.8
ליום תפילה והתעוררות רבתי 7כן שמעתי מכמה פוסקי זמנינו ,דנכלל בפסוק חנוך לנער ע"פ 'דרכו' (עיין 1מ"א שועה"ר ומ"ב (סי' שמ"ג) ,ובשבת צריך שיהיה לו הבנה שהוא חלוק
ביאורו ברבינו יונה והגר"א וע"ע בס' החינוך מצווה תיט) והדבר מסור ביד מימות החול ,ולא שמונע עצמו ממלאכה רק מחמת יראת אביו ,וזה בערך מגיל
נחפשה דרכינו ונחקורה ונשובה עד ד׳ בתפילה ובתיקון המעשים ההורים ,שהם הם המכירים היטב את כוחותיו ותכונותיו של הבן המתחנך. שלש ארבע (עיין בשו"ת חקרי לב או"ח סי' ע ד"ה והנה ראיתי ,ובס' שאילת
משה למו"ר הגרמש"ק שליט"א שערי תורת הקטן שיעור י' ובסוף שיעור י"ד
להרעיש עולמות ולהרבות זכויות ,להשגיח אותו ולרחמו בבריות ונהורא ,כי באור פניו נהלך 8כיון שקשה מאוד להתחיל הכל בפעם אחת משהגיע לחינוך ,ויקשה עליו
לעמוד בזה (עיין שעה"צ סי' קפז סק"ז ,מ"ב סי' רט"ו סקט"ז ,הליכ"ש פכ"ב שביאר בטו"ט).
על כן יתכנסו כל קהל אנ״ש כאיש אחד בלב אחד ס"כ). 2מ"א שועה"ר ומ"ב שם ,וכדעת הראשונים שבכל קטן לפי 'מידת ידיעתו
בכל מצווה' ,וכמו שמצינו במצוות לולב ,ציצית שתלוי בידיעתו לעשות מעשה
בבתי מדרשנו בכל אתר ואתר ,איש במקום מושבו 9כן דעת רוב הראשונים ,עיין מקורו במ"ב (סי' שמג סק"ד) והתחדש באיסור
זה דהאכלת הקטן נחשבת כמעשה עבירה ,ולא מצד מצוות חינוך להרגילו שלא
המצוה (תוס' ערכין ב ,ר"ן ריטב"א ,ודלא כרש"י ברכות טו ועוד ראשונים,
שנקטו דילפינן מיו"כ דתלוי בשנים היינו כבן ט' או י').
לעבור עבירות (ודלא כתרוה"ד והב"ח) ולכן האיסור אף בקטן בן יומו (מ"ב שם,
ועיין שעה"צ) וכן לרמוז לו בכלל האיסור (עיין רשב"א יבמות קיד). 3ואף שבכל מצווה סגי שיודע לעשות מעשה המצווה וא"צ להבין את עניניה,
לתפילת מנחה 10שו"ת באר משה (ח"ח סי' ל"ו) ,שאם ישאר מלוכלך נמצא מאכילו בשר
וחלב יחד ,אך מותר להאכילו הדייסא מיד ,דהוי כס"ס כיון דחיוב המתנה שנוי
בקידוש והבדלה שעצם המעשה הוא להבדילו משאר ימים ,ע"כ צריך שיהיה לו
הבנה זו (כן ביאר בס' חוט שני שבת ח"ד ,וכ"ה בס' שאילת משה שם).
אמירת כל ספר תהלים בצוותא חדא במחלוקת ,וגם שיש שהקילו בספייה באיסור דרבנן (רשב"א) ,וכ"ה להלכה
בשו"ת יבי"א (ח"א סי' ד).
4ויש לדון אם יש ענין לחנכם לעשות קידוש בעצמם משום 'מצווה בו יותר
מבשלוחו' [והדבר תלוי אם יש חיוב חינוך 'בהידור מצווה'( ,עיין רמ"א ומ"א בנר
ואחריו סדר לימוד בקהל עם למשך שעתיים 11נחלקו הראשונים בספייה באיסורים דרבנן בכל קטן (אף שהוא בר הבנה)
חנוכה סי' תרעה) וגם אם בשומע כעונה אמרינן מצווה בו (עיין תו"ש סי' רע"ג)
ואכמ"ל] ויש שנהגו לחנכם בעשיית קידוש בליל שבת.
יש מחמירים (רמב"ם סמ"ג סה"ת) וי"א דאם זה לצורך הקטן מותר ,דבכה"ג לא
חששו דילמא אתי למיסרך ולא לחיוב חינוך (רשב"א ר"ן) ולהלכה ,המחבר סתם 5דלא נצטווינו לחנך במקום צער (עיין ס' חינוך ישראל פ"א סי' ה סל"ט
שהאריך בראיות ,ועיי"ש דאם עצלותו גרמה לו ,יש לחנכו לפי הענין) וכן
לדינא כהאוסרים (וכן דעת רוב הראשונים ואכמ"ל) ויש שהקילו בזה לצורך
הט אזניך ממרום לשמוע אל הרנ״ה ואל התפל״ה (שועה"ר שם ס"ו) ויש שהקילו לצורך חולה (חיי"א וכ"נ במ"א ומ"ב ,וע"ע ביה"ל
בהבדלה כשהיום מתארך (כמו באירופה) ויש צורך מותר להשכיבן קודם ,וא"צ
להשלים הבדלה ביום א (מבית לוי ,ובשו"ת להורות נתן ח"י סל"ג ובשש"כ
ואל יבושו קוויך ומבקשיך אלקי ישראל סי' שמג) ע"כ במקום צורך גדול נקטינן להקל.
חולקים).
12נחלקו הפוסקים אם יש איסור ספייה כשנותן לקטן דבר שעלול ליכשל
6אף שכאמור הסכמת הפוסקים דכל מצווה וכל קטן לפי עניינו ,כמה מהם
באיסור ,יש אוסרים (מ"ב) ויש מחלקים דבמאכלות אסורות הוי ספייה כתבו שהשיעור הוא שש או שבע לפי חריפותו של קטן (יעב"ץ במגדל עוז ,ס'
בתחינה ובציפיה לרחמי השי״ת במהרה ובמלאכת שבת מותר (שועה"ר שמג ס"י) והמיקל יש לו ע"מ לסמוך. כללי המצוות לרבינו יוסף גיקטלייא ,וכ"ה במ"ב דאף שבסי' שמג סתם דהכל
13כן דעת הרבה פוסקי זמנינו ,דאין ספייה במעשה זה (כמו שהותר להעמידו לפי עניינו ,בכמה מקומות כתב שיעור זה (עיין סי' רסט סק"א,לענין קידוש
ליד מאכל אסור ,עיין רשב"א שם) אך אם מבין שאביו נהנה מזה עושה לצורכו בביהכנ"ס ,סי' ע' לענין ק"ש ,סי' תקנא לענין לספר הקטנים בשבוע שחל בו
ואסור משום שביתת בנו (שי"א שאיסורו מה"ת) ואף אם אינו בנו אסור עכ"פ ת"ב ,אמנם בברכת כהנים כתב כבן חמש ושש) וכנראה כוונתם שבדרך כלל
מדרבנן (כמו שאסרו בנכרי שעושה לצורך ישראל משא"כ אם אינו מבחין שיעורם שווה .ויש שכתבו שכהיום רואים שרוב הבנים חריפים (מחמת הלימוד
ועושה להנאתו מותר המוקדם בגנים וכיו"ב) ולכן גיל החינוך מוקדם ביותר ודו"ק.
14קשר איתן • נצבים וילך תשפ"ו
חיים מאיר אוביץ נושאים בראי התקופה והפרשה עניינא דיומא
מה שאיננו אין שטן ואין פגע רע
תוקעים בר"ה
שחל בשבת, סגולתו הנפלאה של ראש השנה שחל בשבת
זה גופו מהווה
עקידה-רוחנית
מופלגת המועילה "ובזה י"ל 'לא תחסום שור בדישו' (דברים כה ,ד) ,שור רומז 'יום טוב של ראש השנה שחל להיות בשבת' פותחת המשנה
לרצות ולהמליץ על גבורות ודינים כידוע (זוה"ק ג קפ ,):לפיכך אמר הכתוב לא במסכת ר"ה ,וצדיקים רמזו בכך כי 'יום טוב' הוא בחלות כזו
עלינו ,כשם תחסום שור בדישו ,כי ד' אוהב משפט .אמנם כשחל בשב"ק [הרה"ק ר' ישראל מטשארטקוב זי"ע בשם הרה"ק מבארדיטשוב
שהשופר מרצה שכל דינין מתעברין מינה ,אז ת'חסום ש'ור ב'דישו שהוא ר"ת זי"ע]" .זקני הק' ה'אמרי חיים' זי"ע היה עושה 'עסק גדול' כשחל
'שבת' ,ונמשך השפעת חסד ורחמים אמן. ר"ה בשבת" -סיפר מרן רבינו שליט"א בליל שבת ור"ה שנת
תש"ע ,והוסיף' :גם בספרו הק' מובא רבות במעלת העניין".
מרן רבינו שליט"א בחלוקת צנצנות דבש לתומכי ממלכת התורה לקראת ראש השנה תשפ"ד
המתקת הדינים בכוח השבת כבר בשבתות שלפני ר"ה שחל בשבת ,הלהיבו רבוה"ק
אימרה נפלאה כתב בעל 'ברית כהונת עולם' זי"ע ,ומרנן בדברי תורתם על שגב סגולתו ,רביה"ק ה'צמח צדיק' זי"ע
ועוד ד"ת נפלא אמר הסב"ק בפר' כי תבא" :אין תוקעין ה'אמרי נועם' וה'אהבת הרחיב בסוד הדברים,
שנה טובה תבוא עלינו ונביאם כאן בתמצית:
בכל ראש השנה שחל להיות בשבת ,היה הרה"ק רבי לוי כשחל בשבת' ,והי״ה כי תבוא' ,והי״ה רומז לצירוף דתשרי ישראל' זי"ע שיננוה ,וכן
(ויראו אתה׳ שרי׳ פרעה׳) שמתחיל ובא ביום א׳ דר״ה ,ואמר רביה"ק ה'ישועות משה' "בשבת קודש יש עליות
יצחק מבארדיטשוב זי"ע רגיל לומר :היום הוא 'יום טוב' וטוב
הכ' 'כי תבוא אל הארץ' ,היינו שיבוא התחלת הצירוף דתשרי בליל שב"ק א' דר"ה העולמות ממילא ,שלא
מאוד! בוודאי תהיה השנה הבאה שנה טובה ומבורכת ,שנת 'א חסידישע שפראך'
שהוא יום א׳ דר״ה ,בשבת ,שזהו אל האר״ץ בחשבון ץ׳ פשוטה תשמ"ז ,עה"כ (תהלים ע"י מעשינו ...ש'בת
חיים טובים וכל טוב ,שהרי בשבת-קודש אסור לכתוב ,אלא
בגימ׳ 'שבת קדש' ,שבת נקראת 'מתנה' (שבת י ,):וזהו 'אשר יז ,ד) 'לפעולות אדם במסכת שבת (ה ):כתבו התוספות (ד"ה בשלמא לבן ר'אש ה'שנה ר"ת 'שרה',
רק לטוב ולחיים -שאז יש היתר לכתוב משום 'פיקוח נפש
ד' אלקיך נותן -לשון מתנה -לך נחלה' -נחלת יעקב אביך בדבר שפתיך אני שמרתי וכבר ביארנו (פר' חיי
דוחה שבת' ,אבל להיפך -אסור לכתוב בשבת ,ומכיוון ש'בת עזאי) :ובירושלמי פריך על דעתיה דבן עזאי [דסבר מהלך
שהיא שבת ,אז 'וירשתה וישבת בה' ,שתזכה בדין באין שטן ארחות פריץ'; ע"י פעולת שרה) שהדינים של
דינא -בטל דינא'! (סנהדרין צה .ופירושו :מכיון שדחו את כעומד דמי] ,אין אדם מתחייב על העברת ד' אמות ברשות שופר מרומזים ב'שרה',
ופגע רע' .ולקחת מראשית (השנה) כ״ל פר״י האדמ״ה בגימ׳ השופר שבו תוקע האדם,
הדין ,בטל הוא לגמרי). הרבים לעולם ,דיעשה כמי שהונחה על כל אמה ואמה וע"י שבת קודש נמתקין
פרנס״ה' ,אשר תביא מארצך אשר ד׳ אלקיך נתן לך' הוא כל מתבלבל השטן ונמתקים
השפעות טובות ,וגם ברוחניות ,כי כל ברכאן דלעילא ותתא הדינים ,ברם בשבת וייפטר .ומשני התוס' :משכחת לה בקופץ. הדינים כמו בשופר.
הרי"ף תקע בשבת ביומא שביעאה תליין... הוא רק 'בדבר שפתיך', הקשה הג"ר עקיבא אייגר זצ"ל ,שלפי דעת בן עזאי הס"ת של שב'ת רא'ש
במסכת ראש השנה פרק ד' 'ראש השנה שחל להיות בשבת, מזכירים השופר רק בפה שכל האיסור של העברת ד' אמות ברה"ר שייך רק בקופץ, השנ'ה גימ' שב"ת ג',
במקדש היו תוקעין' .וכתב הר"ן ז"ל ,שבבית דינו של הרי"ף קוב״ה ושכינתיה ישמחו -יום זכרון תרועה ' -כי למה ביטלו מצוות שופר לולב ומגילה בשבת משום גזירה לרמז שבשב"ק נעשין כל
זי"ע היו תוקעין בר"ה שחל בשבת .ותמהו הר"ן וה'בית יוסף' רביה"ק ה'אמרי חיים' זי"ע כתב בפר' כי תבוא" :והיה צירוף אני שמרתי ארחות פריץ', דשמא יעבירנו ,הרי כל איסור העברת ד' אמות אינו התיקונים של שופר בג'
על מה סמך הרי"ף להתיר לתקוע בבית דינו בר"ה שחל בשבת, תשרי' ,והיה' הוא שמחה' ,כשבתו' הוא שבת' ,והיה כשבתו' היינו משום גזירת חז"ל אלא חשש רחוק ,באופן מיוחד דקופץ .אם כן למה גזרו אהי"ה ,כמו בחול ע"י
ותירצו מה שתירצו. מס׳ 'קול דממה דקה ישמע' ,כשר״ה בשבת הוא לנו לשמחה (ר"ה כט ):שגזרו שלא השופר...
וביטלו מצוות דאורייתא מחשש שיבוא להעביר ברשות
ובשם הרה"ק בעל התניא זי"ע תירצו ,ע"פ מה שאמרו חז"ל גדולה ,באשר הקול דממה דקה מתקיעות הקב״ה מעורר אותנו יתקעו בשבת ,לעשות "ת'קעו ב'חדש ש'ופר
הרבים? ועיין בחידושיו ,מה שתירץ בזה.
(ברכות ח ).שאמר ר' חייא ב"ר אמי משמיה דעולא ,מיום שחרב לתשובה ,ויומתקו הדינים בכוח השבת שהוא שמא דקוב״ה. משמרת שלא יעבירנו ד' (תהלים פא ,ד) ר"ת 'שבת',
בית המקדש אין לו להקב"ה אלא ד' אמות של הלכה בלבד. ומספרים העולם ,שנכדו הילד לייבל'ע ,לימים הרה"ק לרמז שע"י שבת נעשו
'על כסא ממלכתו' גימ׳ 'ובחדש השביעי' שאז מלך יושב על אמות באורחות רשות
מובן שד' אמות של הלכה הוא כמו מקדש מעט ,שמצמצם כסא רחמים' .כתב לו' גימ׳ 'ישמח אביך ואמך' ,קוב״ה ושכינתיה הרבים שפרוץ גדרו ,וגם ר' לייבל אייגר זצ"ל מלובלין ,כששמע קושיא זו ,מיד התיקונים שע"י השופר.
הקדוש ב"ה שכינת עוזו בד' אמות של הלכה .והרי"ף חשב את ישמחו כשימתקו הדינים מעל בני ישראל... שמרתי דברי חכמים קפץ ואמר' :ודאי מובן החשש ,שמא יקפוץ בהתלהבותו ואנו אומרים (זמירות
הד' אמות של הלכה שלו בבית דינו כמקדש ממש ,לכן תקע מרן רבינו שליט"א אמר בליל ר"ה תש"ע :כשחל ראש שעשו משמרת והעובר על לקראת עשיית המצוה'. למוצ"ש) 'נוה הר ש'עיר
בר"ה שחל בשבת ['שיח שרפי קודש' לראש השנה אות כט]. השנה בשבת הדינים נמתקים ,כי בכל שבת דינין מתעברין מינה דבריהם פורץ גדר .שמירה נענה זקנו הגרעק"א ואמר' :מובטחני שנכד זה יגדל ב'קרוב ת'כבש' שהוא
(זוה"ק) כדאיתא ב'אמרי חיים' על הכתוב 'ואני קרבת אלקים זו תספיק לנו להמתיק את לחסיד ,כי מדבר בשפת החסידים!' ואכן היה זה הנכד ג"כ ר"ת 'שבת' ,שע"י
הקב"ה תוקע במקומנו לי טוב' (תהילים עג ,כח) ,קרבת בגימ' שבת ,אלקים -מדת הדינים ולערבב את השטן, היחיד שנהיה חסיד ,ולא סתם חסיד. שבת קודש נכבש ונכנע
אמר הרה"ק מרוז'ין זי"ע :בר"ה שחל בשבת ,שאז אסור הדין ,כשחל יום הדין בשבת' ,אלוקים לי טוב' -אפילו מדת וכך נמתקים הדינים בכוח הר שעיר ,שנתבטל כל
לתקוע ,אזי הקב"ה עצמו הוא הבעל תוקע ,והוא יודע לכוון הדין מתהפכת לטוב לי -לרחמים. השבת. הדינים.
נצבים וילך תשפ"ו • קשר איתן 17 16קשר איתן • נצבים וילך תשפ"ו
נושאים בראי התקופה והפרשה עניינא דיומא
ואמר שיש להתכונן לתקיעת שופר .לתמיהת החסידים מה הכוונות היטב .ואז יש לנו תקוה טובה לראות בישועתו ית',
לתקיעת שופר בשבת ,ביאר את כוונתו: כי הוא מקור הרחמים .וזה מרומז במה שאנו אומרים בתפילה
אל תחשבו ששכחתי כי שבת היום ,אלא הסיבה שבגינה 'תקע בשופר גדול לחרותנו' ['שמועות טובות רזין דאורייתא'].
אין תוקעים ,היא משום גזירת חכמים שמא יעביר את השופר כעין זה כתב רביה"ק ה'אמרי חיים' זי"ע בפר' שופטים:
ד' אמות ברשות הרבים ,כל זה נכון אם התכוננו לתקיעת שופר "'והיה כשבתו על כסא ממלכתו וכתב לו את משנה התורה
ואין תוקעים משום גזירת חכמים ,אבל אם כלל לא התכוננו הזאת' ,קביעות ר״ה הבעל"ט חל בשבת מסוגל ביותר להמתקת
לתקוע בשופר ,הרי אי אפשר לתקוע בכלל... הדינים ,ר״ה יום הדין ושבת כל דינין מתעברין' .בר״ה שחל
לכך ,יש לעשות תחילה את ההכנה הראויה כדי שנוכל בשבת במקדש היו תוקעין אבל לא בגבולין' (ר״ה פ״ד מ״א),
לתקוע ,ואז ניתן לקיים את מצות חכמים שלא לתקוע בשבת שמה [במקדש] אנו שומעים התקיעות מאת השי״ת ,ורק קול
משום גזירת 'שמא יעבירנו''( ...אורות רבותינו'). דממה דקה אנו שומעים לא ברעש ד׳ ,וזה מרומז בדבר בעל
ונתנה תוקף 'ובשופר גדול יתקע'' ,גדול' גימ׳ 'הוי"ה' במגו״ק,
ההמלצה העצומה תיבות, 'שופר גדול יתקע' גימ׳ 'ביום שבת קודש' במגו״ק עם ג׳
הגאון רבי מאיר שמחה מדווינסק זצ"ל ,מבאר בספרו 'משך כשר״ה חל בשבת אז אנו שומעים קול דממה דקה מתקיעות
חכמה' :לכאורה ,איך גזרו השי״ת הגדול והנורא.
חכמים וביטלו מצות- וכעין זה פירש רבינו
עשה דאורייתא מפני ('ליקוטי אמרי חיים')' :ה'
החשש הרחוק של 'שמא בקול שופר' (תהלים מז,
יעבירנו'? מה גם שהגמרא פקידת עקרה במנחה של ר"ה בשבת ו) הר"ת בגימ' כמו הר"ת
(ר"ה טז ):אומרת' :כל 'ישמחו במלכותך שומרי
שנה שאין תוקעין לה הגה"ק ה'חתם סופר' זי"ע מבאר שחנה אמו של שבת' ,לרמז שכשחל ר"ה
בתחילתה ,מריעין לה שמואל הנביא לא התפללה בשחרית אלא במנחה, בשבת ואנו שמחים עם
בסופה' ,והטעם ,כי ללא 'ויחשבה עלי לשיכורה' (שמואל א' י ,יג) ,שחשב שבשחרית השבת ,השי"ת בעצמו
התקיעות לא התערבב היתה שיכורה ,ולכן לא התפללה אז. כביכול תוקע בשופר.
השטן. אחר כך כתב בזה הלשון :ואמנם צריך להבין באמת
אלא ההסבר הוא ,כי מאי טעמא לא התפללה עם הציבור בשחרית? אדרבא הוא 'שבת
כל מטרת התקיעות היא בשעת מנחה דינין שריין בעלמא.
משום שהשופר מזכיר
מלזעוק'
וייתכן ,שהיה אז ר"ה בשבת ,ובשבת במנחה מעורר כתב הרה"ק בעל
את הזכות העצומה של רצון העליון ,כידוע ליודעים .ובקשת בנים צריך התעוררות 'דברי חיים' מצאנז זי"ע:
עקידת יצחק ,שהרי
רצון העליון ,דבני חיי ומזוני במזלא תליא ט ,שהוא מזל בשבת אין תוקעין,
השופר הוא של איל,
העליון ,כידוע ('דרשות חתם סופר' כ"ז אלול תקע"ג, ונראה לי שאף על
והתקיעות מזכירות את
ד"ה איתא בברכות פרק אין עומדין; שנט ,ג). פי כן מתוקן ממילא
זכותם של בני ישראל
כמו בתקיעה ממש ,כי
שירשו מיצחק אבינו
מבואר בגמרא (שבת
את כוח המסירות-נפש
יב ).שהמבקר חולה אומר
למען ד' ,למסור עצמם
'יכולה היא שתרחם'
לחרפה ולמכה ולביזה עבור השי"ת ,ולעקוד את כל תאוותיהם
שבכוח קדושת השבת באה הרפואה ,בלא צעקה ותפילה,
והרגשותיהם ושאלות החיים על מוקד אהבת ד' ותורתו.
כמפורש שם בפירוש רש"י ז"ל (ד"ה יכולה) .כמו כן גבי תקיעות
אולם כשחל ר"ה בשבת ,אף שישראל יודעים את גודל
שהם לעורר רחמים רבים מלמעלה ,בשבת קודש מקור הרחמים
התועלת הנגרמת להם ע"י מצות השופר ,בכל זאת אומרים
בא ממילא רחמים לכל ישראל.
ישראל -פן יבולע חלילה למצוות השבת המעידה על קדושת
שמו יתברך ,שבששת ימים חידש את עולמו מאפס ואין וביום
השביעי שבת וינפש ,ועל כן אומרים ישראל :יהיה מה שיהיה, הכנה לשופר גם בשבת
יעבור עלינו מה ויתקדש שמו יתברך! יקטרג השטן ולא ייכנס פעם כשר"ה חל להיות בשבת ,עלה הרה"ק רבי ירחמיאל
זכרוננו לאבינו שבשמים לטובה ,אך לא יבולע לשבת המעידה ישראל יצחק מאלכסנדר זי"ע בעל 'ישמח ישראל' ,על הבימה,
18קשר איתן • נצבים וילך תשפ"ו
בסיעתא דשמיא
נושאים בראי התקופה והפרשה עניינא דיומא
מי?
חז"ל ידעו ברוח
קדשם שהתיקון
הנעשה ע"י מצות
השופר ביום זה,
כשחל ר"ה בשבת
נעשה התיקון
מאליו מכוח
קדושת השבת
לקראת ר"ה תש"מ בשעת בניית ביהמ"ד הגדול הישן התפללו באהל התפילה שהוקם ברחבת ביהמ"ד
חברים קרובים שלך .בני קהילתך .כאב שקט .מחסור צורח. קביעות שנה זו שר"ה חל בשבת ,מסוגלת ביותר להמתקת על קדושת שמו יתברך ,פן יעבירנו ד' אמות ברשות הרבים
הדינים ,כי בדברי חז"ל (ב"ר יב ,טו) מבואר ,שבמחשבת הבורא ויתחלל שמו חלילה! יתגדל ויתקדש שמיה רבא ,וכולם עוקדים
עלה לברוא את העולם במדת הדין ,אולם למעשה שיתף גם את רצונם ותשוקתם למען קידוש שמו יתברך!
את מדת הרחמים בבריאה .לכן ,את המחשבה שהיתה בבחינת מכיוון שכן ,הרי זה עצמו -מה שאיננו תוקעים בר"ה שחל
דין ,עלינו להמתיק על ידי בחינת מחשבה ,ומשום כך ,בתקיעת בשבת ,זה גופו מהווה עקידה-רוחנית מופלגת המועילה לרצות
שופר כשחל בחול -בבחינת מעשה ,אין המתקה גמורה כל ולהמליץ עלינו ,כשם שהשופר מרצה!
ומי?
כך שתוכל לעמוד כנגד המחשבה שהיתה בראשית הבריאה.
אבל כשחל בשבת ,שאנו תוקעים רק במחשבה ומקיימים את תיקון השופר נעשה מאליו
מצות הבורא במחשבה ,פועלת מחשבה זו ביותר כנגד מחשבת הגאון ה'בן איש חי' זי"ע ,כתב בספרו שו"ת 'תורה לשמה':
הבריאה ,להמתיק את מדת הדין! את הטעם של 'שמא יעבירנו ד' אמות ברשות הרבים' ,לא
והוא מוסיף עוד :כשחל ראש השנה בחול ,מתקיימת מצות אמרו חז"ל אלא כדי שגזירתם תתקבל בקרב המון ישראל ולא
השופר בפועל ,ובפועל קשה מאוד לקיים מצווה על מכונה תהיה זו גזירה שאין בה טעם ,אך אין זה עיקר הטעם שלהם,
בשלימות גמורה .לא כן כשעושה את המצוה במחשבה ,ונפשו אלא העיקר הוא מפני שהם ידעו ברוח-קדשם שהתיקון הנעשה
חושקת מאוד לקיימה בפועל ,ורק גזירת חז"ל 'שמא יעבירנו' ע"י מצות השופר ביום זה ,הנה כאשר חל יום זה בשבת נעשה
עומדת נגדו והוא אנוס שלא לקיים את המצוה ,ענין זה מועיל התיקון מאליו מכוח קדושת השבת ,ואין אנו זקוקים לעשותו!
יותר לבטל את הדינים. וכדברים האלה כתב הרה"ק מצאנז זי"ע בספרו הק' 'דברי
חיים' (לר"ה) :בשבת קודש הרי יש נשמה יתירה (ביצה טז).
התקיעות שבשתיקה ואהבה מגולה ,גם כל העולמות משתנים לטובה בשבת ,ואפילו
רביה"ק ה'אמרי חיים' היטיב להגדיר את התקיעות בשבת יורדי גיהנם שוקטים בשבת (ילק"ש איוב י ,תתקו) ,לכן אין צריך
אתה .נדיבות ליבך .הם הפרקליטים שלך לשנה טובה. שנאסרו ע"י החכמים ,שהרי זה כמסירות נפש לקיים דבריהם כלל לתקיעת שופר בשבת ,כי ממילא נמתקים הדינים בשורשן!
אחר שחושבים ומתגעגעים למצוות השופר .געגועים אלה הם והרה"ק רבי יהודה לייב אייגר מלובלין זי"ע דרש' :ונתנה
כ'תקיעות בשתיקה' ,המרעישים ובוקעים רקיעים ,וכתב בלשונו תוקף קדושת היום' שייך ביותר כשחל ר"ה בשבת ,שתוקף
הזך (ר"ה ד"ה וד' פקד)" :אחר התשוקה וכסיפה עד כלות הנפש קדושת היום ,היינו הדינא קדישא שביום זה ,נתקן על ידי הדיבור
אל השופר ,אם רק גזרו חכמים שלא לתקוע בשבת מוסרים שהוא 'ונתנה' ,ואין צורך להמתיק הדינים בפעולות השופר
ישראל את נפשם ואינם תוקעים' ,צמאה נפשי' גימטריא תקעו, כמו בחול ,כי בשבת כל דינין מתעברין מיניה ['תורת אמת'].
הגעגועים אל השופר והמסירות נפש ממתיק דיני אלקים בחסד
קל ,הדיבורים משתיקה בוקע רקיעים' ,ובשופר גדול יתקע מעלה מיוחדת בקיום המצווה במחשבה
וקול דממה ישמע'" ,וקול דממה דקה ישמע" גימ' ביום שבת, דרך נוספת מצאנו בספרי הצדיקים ,שבעצם גם בר"ה
החברים הקרובים שלך .הזכויות שלך. שומעים הקול מדומיה ושתיקה ,ובכוח זה 'ומלאכים יחפזון'"... שחל בשבת צריכים להגיע לסגולת התקיעות ,אלא שהמצוה
הפרקליטים שלך .המכריעין עבורך. וכן כתב רבינו ה'אמרי חיים' :תקעו בחודש שופר ר"ת
שבת ,והלא בשבת אין תוקעין? אלא גם בר"ה שחל בשבת
מתקיימת במחשבה ,ולכך ישנה מעלה מיוחדת .כך כתב הרה"ק
רבי יהושע מדז'יקוב זי"ע בספרו "עטרת ישועה":
רכשו סכין לפרנסה בהרחבה ,הוסיפו תרומה לשנה מתוקה.
ימים נוראים תשפ"ז תכריעו את גורלכם לטובה! 20קשר איתן • נצבים וילך תשפ"ו
בס"ד
נושאים בראי התקופה והפרשה עניינא דיומא
יחידי סגולה יקחו תשפ"ז של עשירות .בקודש פנימה.
עסקני ישיבת ווישווא באמריקה
פרסמים ברכה לתומכי הישיבה לקראת ראש השנה תר"צ
ברכת השנים ממרן רבינו שליט"א
לדודו הרה"ק ה'תורת מרדכי' זי"ע לקראת ר"ה תשע"ב
תוקעין ,אבל 'בכסה' באתכסייא ,צריכים לשמוע את התקיעות
אפילו כשאין תוקעין.
קודש היא 'לכם' שבת המלכה
שח הגה"צ רבי אליעזר דוד פרידמן זצ"ל:
רבינו ה'אמרי חיים׳ רגיל היה לפרש את הענין שאין תוקעים
בשופר בר׳׳ה שחל להיות בשבת ,בפנימיות הדברים ,כי ר"ה הוא
'יום תרועה יהיה לכם' ,כוונת 'תרועה' הוא שבירה ,ככתוב 'תרועם
בשבט ברזל' ,שצריך לשבור את ה'לכם' – ענייני הגשמיות .אולם
כשחל בשב״ק ,הרי כתיב 'ביום השביעי יהיה לכם קודש' ,שביום
השבת גם ה'לכם' הינו קודש ,ואם כן כעת לא שייך ענין 'תרועה',
שעכשיו הוא בחינה אחרת בענין ה'לכם'.
כוונת התקיעות בטשאלנט
מספרים על הרה"ק רבי שלום מבעלזא זי"ע [הילולא ז"ך
ברכת השנים מרביה"ק זי"ע להגה"צ רבי אברהם ברוך רוזנברגר זצ"ל אלול] ,שפעם בר"ה שחל בשבת ,כשהביאו לפניו בסעודת היום
אב"ד גמזו [תשו"ח לנכדו הרב יצחק אייזיק ברלינסקי]
את ה'טשאלנט' החם ,נפח עליו כדי להעביר את החום .נכח
בשולחנו אחד מגדולי הדור ,והוא ברוחב הבנתו שם לב ,שבעת
הנפיחה כיוון הצדיק את הכוונות והסודות שמביני-מדע ו'יודעי
לוי יצחק גייגר]. תרועה' מכוונים בתקיעת השופר! ('קול יעקב').
הרה"ק מזידיטשוב זי"ע אמר עה"כ (תהלים קכו ,ב) 'אז ימלא
שחוק פינו'' ,אז' אותיות א ,ז ,כשחל א' דר"ה ביום ז' שהוא שבת, התרחקות משיחה בטילה
'ימלא שחוק פינו ולשונינו רנה' ראשי תיבות 'שופר' ,כי חדוותא מרן הסב"ק בעל 'אהבת ישראל' זי"ע ,שמע פעם יהודים
דשבתא מסייע כמו שופר ,וימלא זה במקום זה ('הוד והדר'). דנים ביניהם אם בר"ה שחל בשבת מותר להפסיק בדיבור במהלך
תפילת מוסף הארוכה (שהרי אין תוקעים בשופר) .העיר רבינו:
השבת משפיעה יראת שמים 'לאלו דיבורים הנכם מתכוונים?'
הרה"ק רבי צדוק הכהן מלובלין זי"ע אמר :עיקר כוונת תקיעת השיב אחד הנוכחים :כוונתנו לסתם שיחה .נענה הס"ק' :וכי
שופר הוא לעורר היראה בלב ,כמ"ש 'אם יתקע שופר בעיר ועם לא בתפילה אחרת כן מותר לדבר שיחה סתמית?''( ...קדוש ישראל').
יחרדו' ,והרמב"ם (הל' תשובה) כתב רמז 'עורו ישנים מתרדמתכם'.
ובשבת דרשו חז"ל (תענית ה) הפסוק 'יראי שמי' על שומרי חדוות השבת במקום השופר
בתרומת סך ₪ 10,000ומעלה, שבת ,ואין צורך אז שופר לעורר היראה ,ולא שייך הטעם עורו מובא מהחוזה מלובלין זי"ע טעם שאין תוקעין בשבת ,לרמז
תזכו לקבל את הסכין בקודש פנימה ,אצל מרן אדמו"ר שליט"א.
ישנים מתרדמתכם ,שכל אחד נופל עליו הפחד בשבת ,כמ"ש כי 'לכולי עלמא בשבת ניתנה תורה' ,וכשיש לנו זכות זו של מתן
ׁ הכמות מוגבלת מאוד ,ובכפוף לאפשרויות.
מִי יֵעָשֵר ּומִי? אם הינכם בין יחידי הסגולה – הזדרזו לתפוס מקומכם. (ירושלמי דמאי) אימת שבת על עם הארץ ['פרי צדיק']. תורה ,די בזכרון תרועה שאנו אומרים [זאת זכרון' תשו"ח להרב
22קשר איתן • נצבים וילך תשפ"ו
הרב שאול יהודה פוגל עיונים בחסידות ובמשנת רבותינו בנתיבות דעת
ועל ידי שיתמיד בזה בעטוף ליבי – בצור ירום ממני תנחני
בהתלהבות להודות וכו' ויזכיר
את עצמו בהשי"ת באמת .ויהיה תפילת אנ"ש לעת כזאת מלב הומה בדרכם של רבותינו הק'
מקושר בהשי"ת בכל עת ורגע
בכוח להודות וכו' ,היינו התפלה
והתורה בהתלהבות .ועל ידי זה
גם הש"י לא ישכח בנו ,ונזכר אימתי וכיצד להתפלל על בקשות גשמיות שונות .וכתב שאף שאנשי להתאמץ בעבודה להודות ולהלל
כנה"ג תקנו בתפלת שמו"ע ג' ראשונות רק 'לסדר שבחו של מקום, הנה אנו כבר בתקופת הימים הנוראים השלישית שבהם רבינו
לפניו כללותינו בזכרון טוב.
הנה 'האיש המשכיל' כבר בסידור שבחו של מקום 'ראוי שיבקש שליט"א שרוי בחולשתו הגופנית ,ירפאהו ה' ויחייהו במהרה בבריאות
במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה... ויתפלל' על ענייניו .וכבר באומרו את השבח בג' ראשונות יתפלל השלמות ,ובוודאי ראוי לנו לעסוק בחובתנו לעת הזאת ובפרט
גם על הבקשה המסויימת והשייכת לאותו שבח .והוא גם מפרט בדרך התפלה בימים קדושים אלו .והנה יש במקהלות החסידים
את הדוגמאות לזאת. כמה גוונים וצורות לעבודת הימים הנוראים .יש העוסקים בתשובה
יש לפרש על דרך הפסוק והיה טרם יקראו ואני אענה עוד ובכייה 'לעורר רחמים רבים' על נשמתו ועל ריחוקו מאור פניו ית'.
השכינה בדברים אלו עצמם ,מפני שהם נמשכים זה מזה ,וממילא בקשה ,אני אשמע. הם מדברים ואני אשמע ,כי הנה אמרו חכמינו ז"ל לעולם יש המתקבצים אצל הצדיק להתחזק אצלו באמונה וב'עזות דקדושה'.
'ימולא החסרון שלו גם כן'. יסדר אדם שבחו של הקב"ה ואחר כך יתפלל ,ולזה תיקנו יש המתפרשים בעשי"ת מביתם וממלאכתם בכדי להמליך את ה'
והדברים הללו נפלאים עד מאוד ,אף לאנשים כערכנו בזמנינו,
אנשי כנסת הגדולה ג' ראשונות בתפלת שמונה עשרה לסדר בציבור ו'ברוב עם הדרת מלך' .אמנם בדרכנו עיקר העבודה אצל
שמעתי ממורי זלה"ה כי צדיקייא אינון שלוחי דמטרוניתא הלומדים ומבינים רק בדרך פשוטה כתינוק בחומש .מדוע באמת צדיק האמת היא בתפלה מרוממת ועזה להודות ולהלל לשבח ולפאר,
שבחו של מקום ,וי"ב האמצעיות הן התפלות והבקשות על
שעל ידי הצער וחסרונו יודע חסרון השכינה להתפלל שימולא תהא מחשבה בעלמא חשובה ומתקבלת יותר מקריאה ובקשה בשמחה ובהתלהבות הבאה מתוך לב נשבר מעצם העמידה לפני
כללות ישראל ועל כל יחיד בפרט ,וג' האחרונות הן בקשה
שם החסרון ,ונעשה על ידו ייחוד קודשא בריך הוא ושכינתיה, מפורטים בדיבור כדרכה ובמקומה הראוי שתוקן לה בתוך התפלה. ה' .וככתוב בדברי בעל אהבת שלום בפ' ניצבים בפירושו המיוחד
שתתקבל תפלתנו ...כי האיש המשכיל ראוי שיבקש ויתפלל
וזהו מעלת התפלה ,וסרה קושיית הקדמונים למה צריך כמו כן מה שייך 'להתחכם' עם הקב"ה ולהבליע מחשבות תפלה לדברי הבעש"ט על משל השועל והמשלים .שמצד אחד ,הצדיק
אף בשלש ראשונות ,כמו 'מכלכל חיים בחסד' ראוי שיחשוב
תפלה ,הלא השם יתברך יודע מה שצריך האדם כי הוא בג' ראשונות כנגד הסדר המסודר של חז"ל ולהיענות על ידי כך. הוא האוסף בכוחו את מקורביו ומקושריו לעמוד ולהתייצב לפני
בדרך בקשה גם כן ,שיהיה כן ,וכמו כן 'סומך נופלים' ,שתהא
בוחן כליות ולב וכו' ,ומורי ביאר על פי הנ"ל כי תפלה הוא ובכלל מה היתרון ומה הרבותא וההשכלה וה'חכמה' בהקדמה זאת, המלך בלב נשבר הבא מעצם העמידה לפניו .ומצד שני המטרה
סמיכה לנופלים ,ו'רופא חולים' ,יהי רצון שתהיה רפואה
צורך גבוה ...ודפח"ח. ואיזה עבודת ה' יש בזה להזכירם דווקא בדיבור שיר ושבח ,עד היא לעסוק בתפלה מרוממת ב'שאגין ורעמין וייחודים קדושים',
לחולים ,ו'מתיר אסורים' ,יהי רצון שיצאו האסורים מן השבי.
שמפני זאת ייענו ביותר מאשר בדרכם ובמקומם בתוך התפלה. וזו היא כוונת אמרם ז"ל על הפסוק לשמוע אל הרנה ואל ו'להתאמץ אז בעבודה בבחי' להודות ולהלל' בהתלהבות לעורר
לב יודע מרת נפשו והוא גם נגד הדין הפשוט שבגמ' ברכות לד .שאסור לשאול צרכיו התפלה ,במקום רנה שם תהא תפלה ,פירוש כי רנה היא הזיכרון לטובה של הקב"ה ,וכדבריו ב'תניינא' לר"ה.
אמנם הבינו כבר צדיקי הדורות שאין דרך תפלה ועצה זו שווה בג' ראשונות ואחרונות. לשון שיר ושבח ,וזהו במקום רינה ,פירוש בשעה שתאמרו ביום הדין הקדוש ראש השנה שהמלכות נתעלית ונתכסית
לכל נפש ולכל זמן ,וישנם ליהודי מעצם יהדותו וחרדתו לדבר ה', השבח היינו ג' הראשונות ,שם תהא תפלה. למעלה ...על כן מאוד מאוד צריכים אנו להתאמץ אז בעבודה
צרות רבות ונוראות הפולחות כל לב ,שמגודל הצער והדוחק אין
תפלה צורך גבוה
והנה ישנה 'קושיית הקדמונים' על כל עניינה ויסודה של תפלה, ועל הדרך כיצד להתפלל כתב ,שהבקשות כאשר הן נאמרות בבחינת להודות ולהלל וכו' ובתשובה ושאגין ורעמים ויחודים
לו מקום כלשהו במוחו ובמחשבותיו אף לחשוב רגע קט על צער בתוך הברכות האמצעיות הם 'קריאה' אל השי"ת ,הנה אם בקשות קדושים ,לעורר הזיכרון של קוב"ה ושכינתיה בנו לטובה שלא
מה צורך בה ואיך היא מסייעת לאדם המתפלל והרי הכול ידוע
השכינה ולהבין מה ואיך הוא ,ומכש"כ שאין לו חלל פנוי בליבו אלו מתבקשות בתחילת תפילת השמו"ע בג' הראשונות ,הנה כי אז ישכחנו ...ועל ידי שיתמיד בזה בהתלהבות להודות וכו' ויזכיר
לפניו ית' וגזירותיו על האדם נכונות הן לפי מה שגזרה חכמתו ית',
ובנפשו ,להתאפק מצערו בעת אשר 'כל ראש לחלי וכל לבב דווי' הם רק בגדר 'דיבור' ודברים בעלמא של 'שירות ותשבחות' .ועל כן את עצמו בהשי"ת באמת ...ויהיה מקושר בהשי"ת בכל עת
וא"כ איך ישנה האדם זאת ומה תעלה או תוריד תפלתו והבעת
ועוד להרגיש גם את צערה .ואם אמר יאמר בליבו שהוא מתפלל הבקשה עליהן צריכה להיות במחשבה גרידא בדרך בעת שהדיבור ורגע בכוח להודות וכו' ,היינו התפלה והתורה בהתלהבות.
צרכיו לפני השי"ת שממילא יודע את הכל .ובאמת ששאלה קדמונית
רק על צער השכינה הנה בוחן כל לב יודע שאין זה אמת ,ודובר אמנם עוסק בשיר ושבח ,הנה במחשבה -ראוי 'שיחשוב בדרך ועל ידי זה גם הש"י לא ישכח בנו ,ונזכר לפניו כללותינו
זאת אינה רק 'קושיא' בעלמא אלא שבזמנינו מונחת היא ביסוד
שקרים לא יכון לנגד עיניו ,וא"כ מה תועלת לו בתפלה .וכפי שהקשה בקשה גם כן' ,היינו שאותו שיר ושבח שאומר ,יחשוב במחשבה בזכרון טוב.
תפיסתו וגישתו של כל יהודי חרדי המאמין בכל לבו בהשגחת
בעל התולדות עצמו .הובא בבעש"ט עה"ת פרשת נח אות קנ"ב. שיהי רצון שגם 'יהיה כן' ,והקב"ה נענה יותר לתפילות אלו במקום
ה' וידיעתו ,מה לו עוד לשוח אל ה' ולספר לו את צרותיו ,שע"כ וכפי שנהגו רבותינו לעבור לפני התיבה בנוסח הקדוש ,שהוא
אך הלב יודע מרת נפשו שאין כל העתים שוות ,שאם ח"ו יש לפעמים תפלתו קשה יותר מתפלת יהודי פשוט באמונתו ,שמרגיש זה של ג' ראשונות ,ובדרך זאת של מחשבת בקשה בעת דיבורי כדברי רבנו ה'אמרי חיים' בשם אביו מרן הסב"ק" :דער הייליגער
לאדם איזה צער גדול ותפלתו הוא על עצמו ,ואינו משים על יותר טעם להתפלל אל ה' מפני תחושתו שהוא כמדבר אל חברו השבח ,ככתוב 'טרם יקרא' ורק 'עוד הם מדברים' גרידא ,וכבר 'צמח צדיק' האט אריין געלייגט א פינק און דעם מחזור" .וכידוע
לבו שצער זה הוא בשבילה ויותר היה ראוי להתפלל עליה שאינו יודע כ"כ מקורותיו ומה שבליבו .ובא על זה בבעש"ט עה"ת 'ואני אשמע' .כהמש"ד. שני העניינים הללו -השמחה של להודות ולהלל ,והלב הנשבר
כי ממנה פנה ויתד שהכל בה .או שהוא מתפלל ובתוך כך ב'עמוד התפלה' שבפ' נח אות קנד .מאמר נעלה ונשגב מהבעל שם והנה 'קריאה' נקראים ברכות האמצעיות ,ו'דברים' נקראים באמיתם ,הולכים רק יחדיו.
נזכר שצריך להניח את עצמו ולהתפלל על השכינה רק שאינו טוב ,שהובא הרבה פעמים בספרי התולדות ,והוא שאכן התפלה שירות ותשבחות כעין ג' ראשונות ,וזהו והיה טרם יקראו
יכול להתאפק על צער עצמו ,ואם יאמר שהוא מתפלל על אינה על צרכי האדם ,אלא היא 'צורך גבוה' למלא את 'חסרון ואני אענה ,ומפרש ,עוד הם מדברים ואני אשמע ,פירוש במקום רנה שם תהא תפלה
השכינה ,ובוחן לב הוא השם יתברך היודע שאין זה אמת, השכינה' ,וגם שהצדיקים יודעים מחסרון צרכי עצמם מהו חסרון אפילו בדיבור לבד הנקראים שירות ותשבחות ולא דרך בספר אהבת שלום -פרשת ויצא ,ישנה הדרכה יוצאת דופן
נצבים וילך תשפ"ו • קשר איתן 25 24קשר איתן • נצבים וילך תשפ"ו
בס"ד
מכווני+ם
NG
עיונים בחסידות ובמשנת רבותינו בנתיבות דעת
להגיע אליך... ולדאגותיו של אותו יהודי למשפחתו 'לצוות לבניו ולביתו אחריו'
לחנכם ולהשיאם ולהעמידם ,למוסדות התורה והחינוך שבקהילתו,
לעניים ולנחשלים ולכל שבור לב ,להחזיקם ולהחיותם ,כדי שיוכלו
כולם 'לשמור את דרך ה' לעשות צדקה ומשפט וכו' .ומהם גם כל
צרותיו ומצוקותיו הטבעיות והפשוטות בגוף הגשמי' ,כי החיות'
אפשר שח"ו נדחה מכל.
ואשר על כן סיים שם כפי 'ששמע מפורש מפי הרב המגיד
רמ"מ' ,שיתפלל האדם כפשוטו כפי המדרגה שהוא שם 'בעת
ההוא' ו'רק שיהיו פיו וליבו שווים' .ואם כן 'נפל פיתא בבירא'
והדרא 'קושיית הקדמונים' לדוכתא ,ומה תועלת לו בתפלה על
המחזור החדש והייחודי 'תפילה למשה -כוונה ברורה' הערכית רוחנית 'היא המרגיש' את מצוקת התביעה הרוחנית עצמו וצערו שתוכנה ממילא ידועה להשי"ת במלואה .ובספר פרי
מגיע באופן ישיר אישי לבתי שותפינו היקרים ,תומכי ממלכת התורה העצומה ,ולעומתה את האושר וקורת הרוח בהתממשות אותם חיים על אבות מביא לזאת עצה מפי בעל אור הגנוז ,שתפלתו תהיה
ערכי קודש .וכדבריו בפרשת וארא. 'עכ"פ -שאי אפשר לו לעבודת הש"י מחמת הצער' ,וכך תחשב לו
מחזיקי 'עצי החיים' אבל לפי עניות דעתי יש לפרש כך הכוונה אף שהם אינם תפלתו כמתפלל על צער השכינה .הנה גם עצה זו היא רק לבעלי
שומעים ואינם מבינים זה כלל ואינם במדריגה זו שלא מדרגה עובדי ה' באופן כזה שהיא באמת ה'ראשית' והעדיפה להם
חברי 'המאירים' לבקש כלל על עצמו רק עבור השכינה הקדושה ,אבל אני בכל מעשיהם ,עד שיכולים להתפלל באמת על המניעות שלהם
בעבודת ה' כעניינם המרכזי.
צירי 'הוועידה העולמית' שמעתי ,זה כדאיתא {מאא"ז} שכל ההרגשות שבאדם החיות
הוא המרגיש והחיות הוא משורש חיות לכל החיים ואני
שומע ומרגיש כביכול צער השכינה הקדושה ,וזהו ואזכור רחמי גו רחמי
את בריתי שהוא השכינה כביכול ,וממילא ימולא חסרונם ואשר על כן כבר כתב נכד הבעש"ט בדגל מחנה אפרים וארא שזה
בגשמיות גם כן. היה נכון בדורו של זקנו -הבעש"ט ואנשיו ,שהיו הצדיקים מבינים
במידה ועד את חסרונות השכינה מצרותיהם עצמם שהם ממש בדוגמתם ,והיו
יכולים להתעלות מצרותיהם לגמרי ומתפללים רק על צער השכינה.
יום שלישי אינך צריך לצעוק אבל כבר בדורו שלו ,הנה הקב"ה שהוא 'רחמי גו רחמי' מקבל
ג' דסליחות והנה אנו בקהל עדתנו בחולשת רבינו שליט"א עטופים בצרה
גדולה ,המתווספת למצוקת המלחמה ושאר הגזרות הקשות בארץ
צעקות ובקשות אף ב'סתם תשועות כל אחד לפי מה שצריך לו'.
לא קיבלתם ישראל ,הגורמים למועקה גדולה בכל ישראל ,ומי יכול להתעלות מכל והנה כך היה נדרש הפסוק לפי עניות דעתי בימי בעל שם
זללה"ה ואנשי דורו שהיו בזה המדריגה שלא להתפלל כלל
נא פנו אל אלו ולהתפלל על חסרון השכינה .לכן אפשר שעצת רבינו בעל אהבת
שלום היא ,שעוד בג' ראשונות בעת השבח להשי"ת כבר יחשוב על חסרון של עצמו רק על חסרון השכינה כביכול כנ"ל .ועתה
שגרירי ה'איגוד' במחשבותיו היכן יכולה ישועתו להראות לעצמו ולכל ישראל ולכל לפי דורותינו כך נדרש לפי עניות דעתי זה הפסוק על פי
הנ"ל ...והיינו סתם תשועות כל אחד לפי מה שצריך לו ,והוא
שבכל עיר העולם עוד יותר את כבוד ה' ,ואיך צרתו ומצוקתו היא ההיפך של
כבוד שמים .וכמו שסיים שם ,שעל הים אמר הקב"ה למשה שאינו הצעקה עצמה אשר מצרים מעבידים אותם וצועקים עבור
בכדי להבטיח צריך לצעוק בתפלה דווקא ,אלא במה שדיבר לישראל 'התייצבו עצמם ,ואף על פי כן לגודל רחמיו וחסדיו של השי"ת שהוא
רחמי גו רחמי הוא מקבל אפילו תפלה וצעקה עבור עצמם.
בס"ד את אספקת וראו את ישועת ה' ,והבינם שכל מהלך הצרה היא לשם ההצלה
מהמצרים ושתיראה ישועת ה' על ידם ,ממילא כבר נושעו וכבר
המחזור מבעוד מועד לא יצטרכו לתפילה וצעקה אלא 'ה' ילחם לכם ואתם תחרישון'. 'החיות הוא המרגיש'
וישנם דברים מרטיטים בדגמ"א בפ' בחוקותי בהסבר דברי
אמנם על דרך דברינו הקודמים יתכן ,שזו היתה כוונת השי"ת
הבעש"ט הנ"ל בדברים מפי הבעש"ט בעצמו ,וגם מהמגיד ממעזריטש.
אלעד | מוה"ר אליעזר שטרן הי"ו 053-4125462 - במה שאמר למשה מה תצעק אלי ,בדרך הודעה בעלמא מה
בהם הוא מלמד את היהודי של הדורות האחרונים ,אשר כל הרגשת
ביתר | מוה"ר שלמה דוב רוטנר הי"ו 055-6751458 - תצעק אלי ,פירוש אינך צריך לצעוק בתפלה דווקא ,רק דבר
בני ברק | הרב כתריאל שרייבר הי"ו 054-8463334 - היהודי אף הטבעית ,בצרותיו ובשפלותו באה משורש נשמתו אשר
אל בני ישראל ויסעו ,פירוש אפילו בדיבור בעלמא.
בני ברק | הרב שלמה זלמן פדר הי"ו 052-7170780 - בקרבו' .כי מי הוא המרגיש באדם הן תענוג והן הצער הלא {רק}
בני ברק | מוה"ר מרדכי לוטרמן הי"ו 052-7629248 - ואפשר שלעצה היקרה הזו ,אין צריך להיות בעל מדריגה כה נשמתו' ,ואף הכובד שבראשו היא מהשכינה בצרותיה .וכמו שאנו
בני ברק | מוה"ר צבי מאיר פוגל הי"ו 053-3192500 - גדול ולבקש רק על צער השכינה באמת ,ואף אם בעת הבקשות בי"ב רואים בחוש אשר סתם אנשים וגויים ככל שאין להם אמונה
חיפה | מוה"ר אשר קולודצקי הי"ו 050-4129764 - הברכות הוא באמת מבקש רק על עצמו ,הנה ככל שכבר מתחילה במוחם וערכים בליבם ,הנה הם מופקרים מכל דאגה וטירדה
ירושלים | מוה"ר מנחם מענדיל רייך הי"ו 053-3165107 - בעת השבח בג' ראשונות הוא משתף גם שם שמים בצערו ,דהיינו ערכית ,ובראש מעיינם אך את צרכיהם הגופניים והמיידיים ורק
מודיעין עילית | מוה"ר שלום נייהוז הי"ו 050-4172611 -
שהוא מבין גם את הכבוד שמים התלוי בצרתו וישועתו ,ובאמונתו הם מאשרים ומעשירים אותם ולהם הם עובדים כל חייהם ,ואף
עפולה | מוה"ר דוב פדר הי"ו 052-7159028 -
אשדוד | מוה"ר אליעזר ליטמן רוזנברג הי"ו 055-6702618 -
כבר מבקש על גילוי כבוד שמים זה ,הנה כבר הוא ראוי לישועה, היותר מהוגנים שבהם דואגים לבעלי חיים לאיכות הסביבה ולפלטים
בית שמש | מוה"ר צבי יהודה ישראל גולדברגר הי"ו 052-7125577 - שהרי יש לכל יהודי עניין ורצון אמיתי שיתגדל כבוד שמים על ידו, וכו' .ולעומת זאת יהודי מאמין ששכינת ה' בליבו ,הנה אין שיעור
והרי כתיקון חז"ל הוא מתחיל ומשבח על כך ,וזה עיקר מבוקשו לאשרו וקורת רוחו הערכית רוחנית מתורתו ומצוותיו ,ממשפחתו
ומציאותו ,ומה בכך שמשותף בזה גם רצון אישי בעת הבקשות בי"ב וילדיו ומשבתותיו .אמנם מימות אאע"ה ,אין קץ וסוף לאחריותו
26קשר איתן • נצבים וילך תשפ"ו
א נייע
בס"ד
NG
עיונים בחסידות ובמשנת רבותינו בנתיבות דעת
מלבוש
ואפשר שבחי' המחלה הזאת ומשמעותה -שתאים מסויימים הברכות .וזה כמו ההבדל בין מי שמבקש נדבה ותרומה לאיזה צורך
מתגדלים ומתנשאים על חשבון איברים אחרים נגד הסדר המסודר גדול ,שבכדי שדבריו יתקבלו מאוד ,עליו לעסוק בכך ללא טובת
האחדותי שבגוף ,הוא גם ה'חסרון' שיש גם בשכינת כבודו עלינו, הנאה עצמית כלל .אמנם מי שמציע איזו עסקה ,הנה די בכך שהיא
אויף
והם נראים באופן בולט ודומה בשלושת מרחבי הגלות הידועים מועילה בטובה משותפת לשני הצדדים .לפי זה התפלה אינה סיפור
בספרי התולדות .שהם בין ישראל לעמים ,ובין החרדים לדבר ה' צרותינו ובקשות ישועה מהשי"ת ,אלא היא שיחה ודיבור של כבוד
לפריצי עמנו ,וגם בין עובדי ה' עצמם ,ולבין המזייפים והמשחיתים שמים לעצמנו ולכל ישראל ,וכיצד מופיע כבוד ושבחו לעינינו בעצם
אותם מבפנים ומתוכם .שלושה מרחבים התלויים זה בזה ,ומהם מציאות קיומנו ושרידותינו לנוכח כל הצרות והתלאות .וכמו מי
'שהחיינו'?
כל הגזרות והצרות בא"י בעת הזאת .וכמו שאנו רואים את מארת שמספר במעלותיו של רכב פלוני שהוא יכול לעלות הרים ולירד
הבג"ץ המשחית את האנשים וכל הרשויות והגופים לתת להם כוח בקעות במהירות ולנסוע על אבנים ולדלג על פחתים ומהמורות וכו',
וממשלה לעצמם לטובתם האנוכית ,נגד הסדר המסודר של רצון שאין כוונתו כלל לספר בתלאות הדרך ובעצות להתגבר עליהם ,אלא
העם .את מארת הדת השיעית האירנית וגרורותיהם בכל המדינות בשבחי רכבו .וכך אנו משיחים בגדולת ה' עלינו בהצלתינו בסיפוק
מסביבם להפר כל סדר וחוק בגאוות דת כניעתם המזוייפת .וכך כל צרכינו ובפרט בבקשה ענייני רפואה תמיד מנמקים בכך את
גם צירי מדינות הרשע שבכל העולם המתפרצים נגד הסדר המדיני תהילת ה'' .הושיעיני ונוושעה כי תהילתנו אתה' .וזה מה שהוסיפו
והכלכלי המסודר מאז מלחה"ע השנייה של מלכות החסד שבארה"ב. הגאונים את הבקשות לחיים בעשי"ת ,וכפי שהם מנוסחים לגילוי
ודעת לנבון נקל בחסרון שכינה זה גם את מארת הפירודים והפילוגים כבוד שמים ,שייראה לכול שהוא 'מלך חפץ בחיים' וכן 'מי כמוך
מבחר הנחות שבתוכנו אל מול הגזרות הנוראות וצרות השידוכים הדיור והפרנסה
המתגברות רח"ל .וכולם חשים באימה את הבירורים והמבחנים
העצומים המנסרים בחללו של עולם למן הקורונה ,אסון מירון
אב הרחמים' ,שעליהם כל עיקר התפילות בימים אלה.
'יודעים באמת שזה ככה'
משמעותיות ושמח"ת .וכמה אנו זקוקים בעת הזאת לצדיק אמת בחיים חיותו וככל הדברים האלה ,הוא גם חובתנו בימים אלו בתפילותינו 'גלה
להשפיע עלינו מאמונתו הכבירה 'שיש בורא עולם' ב'שפע כפול כבוד מלכותו עלינו מהרה' .לבקש עוד בעת השיר והשבח להשי"ת,
ומכופל' ,להאיר בחינו וחסדו וטובת עינו על כל סובביו בבחי' את גילוי כבודו ית' כ'רופא חולים' ברפואת רבנו שליט"א .והלא
'ראשיכם שבטיכם וזקניכם' ללא שום הבדל .להנחילנו את מסירותו הוא הגבר שהראה לעיני כל ,את מציאות ה' וכבודו המוחשיים גם
לשלום ולהנהגת אחדות של כלל ישראל ,לקיים בנו 'ויעשו כולם בעולמנו בזמנינו ,ב'סומך נופלים' וב'מתיר אסורים' ,ושנים רבות
אגודה אחת לעשות רצונך בלבב שלם' .ובכתבי אבי מורי שיחי', מאוד מהלך בתום אמונתו זאת וזוכה משמיא להיות כדגל וכמופת
על מוצרי ביגוד והלבשה מדברי רבינו שליט"א בס"ג שבת שמות תשנ"ה שאמר בשם צדיקים. לרבים כיצד ב'כוח האמונה בוקע שערי ישועה' ,ואלפים אלפים
מישראל מתחזקים ממנו באמונה ובבטחון במצוקותיהם הדומות.
ברשת חנויות '' 'GBחסידיש' שהבעיה של המחלה הידועה שלא רואים לה תרופה ,הוא בחי' יראו רבים וייראו ויבטחו בה' .הנה ברור שכל עניין מחלתו
מפני שנופלים ליאוש רח"ל .ולכן במציאות גם רואים ב"ה הוא לנו מבחן המשך ,עצום וגדול ,לכוח האמונה בקב"ה המתנהל
'רויאל' 'ברודווי' 'דסקל' ו'גלית' הרבה אנשים שיצאו מזה ,ועל כרחו זה להם מכיוון שאלו בקהל עדתנו לעיני כל ישראל .ואך מתבקש הדבר שיראה כבודו
האנשים בוודאי לא נפלה רוחם ולא התייאשו ...ובצירוף ית"ש שוב על ידי צדיק האמת לעיני כל גם ב'רופא חולים' ,ברוב
שוברי ההנחה הייחודיים במשרדי הקהילה עוד זכותים שבמקום לקבל חיזוק הם נתנו חיזוק לאחרים שיר ושבח בבית הגדול והקדוש שאותו הקים ,ואיתו עמו יושעו כל
ואצל נציגי ה'איגוד' בערים ובהיכלי הישיבות וחיזוק זה נעמד להם לזכותם ,ונתרפאו בחסד הא-ל. ישראל מנוראות אותה מחלה 'ידועה' ,ותחתיה יהיו 'ידועים' גדולתו
הנה ברור שמכיוון שמחלתו של רבנו הוא ראשית לכול עניין וגודל רחמיו ית' במציאת הרפואה השלמה על ידו לאותה מחלה לו
של קהל עדתנו ,הנה חובת ההתחזקות הנחרצת והבלתי מתפשרת ולכל ישראל .בחי' אל יבושו בי קוויך ואל יכלמו בי מבקשיך' ,ורק
'להתאמץ להודות ולהלל' ,מוטלת על כולנו ,ואף אם נגיע לדכדוכה אנו צריכים להיות ראויים לזה .וכמו שאמר אדמו"ר מאמשינוב
תתחדש
לכבוד השנה החדשה
של נפש ימים רבים ,ונראה ונשמע דברי ייאוש ובהלה ,נדע כי זאת
משימתנו יחד אתו ועמו ,ו'בעטוף ליבי – בצור ירום ממנו תנחני'.
וכפי שאמר לנכדו ביום שבת העבר ,בשעות של חולשה' :אין לי כוח.
אבל הרי כתוב 'וקווי ה' יחליפו כוח' .וכמו שהראה רבנו שליט"א
שליט"א (יראה ושמחה קי"ג תבא פ"ו) לאחד שהזכיר אצלו מום
מלידה שעדיין א"א לעשות לפי הרפואה לזה שום דבר.
צריך להאמין שלכל מכה יש רפואה ,בעולם הזה יש רפואה
לכל מכה ,המציאות היא שלפני מאה שנה אם מישהו קיבל
תוקף השוברים עד ר''ח חשון עצמו במשך השנים והורה בדברי תורתו בליל סוכות תשפ"ה, ל"ע דלקת ריאות זה היה הרבה יותר גרוע מאחד שיש לו
ובדבריו הברורים כל העת כיצד יש להתפלל עליו ,בבחי' 'שאינך היום ל"ע 'די מעשה' ,דלקת ריאות היה אז ממש ...והיום
צריך לצעוק' אלא בדיבור של 'שיר ושבח' להודות ולהלל לשמו דלקת ריאות זה כמעט משחק ילדים .כך המציאות ,לכל מכה
ית' .לקיים 'אם מאמינים באמת ויודעים באמת שזה ככה ,מעוררים יש רפואה ,הרבש"ע צריך רק לגלות את זה ,ובכל רגע זה
מלמעלה את הרחמים שזה יתגלה' ויושפעו רפואות וישועות לכל יכול להתגלות ...אם מאמינים באמת ויודעים באמת שזה
ישראל בכתיבה וחתימה טובה בספר חיים ברכה ושלום .אכי"ר. ככה ,מעוררים מלמעלה את הרחמים שזה יתגלה.
28קשר איתן • נצבים וילך תשפ"ו
| מ .בר אשי |
פרקי הוד מחיי הרה"ק יומא דהילו+לא
המא+תיים
רבי אורי כ"ג באלול [תקפ"ו]
+הש+רף
מסטרעליסק
זי"ע
ֵׂשהֲֲע ֵ �
ָ
ְ+לְ ָך ָׂש�ָָרָ ף אהל קדשו של הרה"ק
רבי אורי ה
שרף זי"ע בסטרעליסק
אביו של רבנו שכר לו מלמד ,ומאז ילדותו היה ניכר בו מתולדותיו
כי לגדולות נוצר .פעם ראו הוריו כיצד יושב הוא על הארץ השבת כ"ג באלול חל יומא דהילולא המאתיים של קדוש
ובוכה ,כאשר נשאל למה הוא בוכה ,השיב הילד הרך' :אני ד' רבי אורי השרף מסטרעליסק זי"ע.
בוכה על גלות השכינה!' רבנו רבי אורי נולד בעיר יאנוב הסמוכה ללעמבערג,
לפעמים היה שקוע בתפלת שמונה-עשרה שעות ארוכות. לאביו הרה"צ רבי פנחס .נשמתו הקדושה ירדה לעולם בברכת
בהגיעו למצוות נודע כגדול בתורה ,וכעבור שנתיים כבר היו הרה"ק רבי דוב בער המגיד הגדול ממעזריטש זי"ע ,שהעיד
לו חברים מקשיבים שהרביץ להם תורה ויר"ש .בהזדמנות עליו כי קדוש מרחם הוא.
נצבים וילך תשפ"ו • קשר איתן 31 30קשר איתן • נצבים וילך תשפ"ו
בס"ד היה אדם שיכיר בנשמות ישראל כמותו' -העיד עליו תלמידו כשכבר נתפרסם בישראל ,שמעו תלמידיו מפי קדשו כי למד
הרה"ק ה'שר שלום' מבעלזא זי"ע. הלכות איסור והיתר אלף פעמים.
ידוע בתפילתו שהיתה באש להבה .הרה"ק רבי יצחק אייזיק זוגתו של רבנו בזיווג ראשון היתה הרבנית פריידא ,ובזיווג
מזידיטשוב זי"ע היה מתמרמר על כך שרק פעם אחת ראהו שני הרבנית בלומא בת רבנו הק' ר' יעקב קאפיל חסיד זי"ע
בתפילתו ,בהוסיפו' :כל ההתלהבות שיש לי בתפלתי ,היא אך מקולומייא.
משום שפעם אחת בלבד זכיתי לחזות בתפלתו של רבי אורי רבנו הירבה לנסוע אל קדושי דורו ,אך רבו המובהק היה רבי
סטרעליסקער ,ואליו הייתי שומע אותו פעם נוספת ,היתה שלמה מקארלין זי"ע ,אליו נדבק ביותר והיה מגדולי חבורתו.
התלהבותי רבה יותר ויותר'. לאחר הסתלקות רבו הק' ,שב ללעמברג והחל להנהיג עדת
רבנו התבקש לישיבה של מעלה בכ"ג באלול תקפ"ו ,ומנוחתו חסידים ,ומשם עבר לסטרעליסק.
כבוד בסטרעליסק .דברי תורתו נלקטו בספר 'אמרי קדוש'. נודע כאוהב ישראל בכל נפשו' .מימות אחיה השילוני לא
לרבנית" ,החסידים שלי אינם דורשים ב'קוויטלעך' שלהם ענייני שני הגיסים הקדושים
גשמיות ,וכל משאלתם -לעשות נחת רוח לבורא יתברך שמו! הנה, הרה"ק מסטרעליסק העריץ מאוד את גיסו ,רבה"ק
אוכיח לכם זאת" ,הצדיק הורה למשמשו שיכניס את אחד החסידים ה'אהבת שלום' זי"ע .לאחר שרבנו התארח בשבת אצל גיסו
שנמצא בבית המדרש .הלה נכנס ,ורבו פנה אליו' :יש לך כעת הזדמנות השרף מסטרליסק ,שלח השרף לקרוא לתלמידו ,הרה"ק ר'
מיוחדת .מפתח שערי הישועות מצוי עתה בידינו ,הזמן מסוגל לכך יהודה צבי מסטרעטין זי"ע .בהתרגשות רבה סיפר לו על
שתוכל להיוושע בכל משאלותיך .בקש נא כל אשר תחפוץ ,ותיוושע'. מהלך השבת הנעלה ,ואמר לו' :תפילת קבלת שבת שהתפלל
החסיד הנרגש לא ידע את נפשו מרוב שמחה ,וכמעט שפרץ בבכי גיסי הקדוש (-רבנו) ,היתה ממש כמו תפילת כל נדרי!"
נרגש .וכה ביקש" :הישועה הדחופה בעבורי ביותר היא -שאזכה ופעם התבטא ה'שרף'" :ב'שבעה הקולות' אשר ב'מזמור
לומר לפחות פעם אחת את ברכת 'ברוך שאמר' ,באותה התלהבות לדוד הבו לד' בני אלים' -בוקע גיסי הקדוש את הרקיעים!"
ודבקות שהרבי אומר אותה". על השרף עצמו ידוע היה כי תפילתו בוערת ולוהטת ,והוא
כשיצא החסיד מלפני רבו ,פנה הרה"ק מסטרליסק ואמר לגיסו הוסיף לאמר' :אף שכוחי גדול ביום השבת ,לפעול בעולמות
רבנו' :כיצד אוכל להושיע את אנשי-שלומי בגשמיות ,כאשר כל העליונים ,גדול יותר כוחו של גיסי הרבי מקאסוב ,בליל
דאגתם סובבת סביב עבודת הבורא?!' - - - שבת ,ובפרט באמירת 'שבעה קולות'!"
הרה"ק מסטרעליסק אף סייע בידי רבנו ה'אהבת שלום' בהרמת הגיסים הקדושים היו מבקרים זה את זה מפעם לפעם.
קרן מחוז מארמורש ,הגה"צ החסיד רבי יוסף יוזפא הכהן כ"ץ זצ"ל מסופר ,כי באחד מביקוריו של רבנו ה'אהבת שלום'
מו"ץ באויבער-ווישווא ,מגדולי וחשובי חסידי קאסוב-ויזניץ ,היה
בן אחות הרה"ק מסטרעליסק זי"ע .הרה"ק אמר שרבי יוזפא הוא
ממיוחסי כהונה ,ובנשיאת כפים ביו"ט כמעט 'שרף אותו' השרף
בהתלהבותו .סיפר הגה"ח הישיש ר' שלמה כהנא ז"ל [נינו של הרב
ר' יוזפא הכהן ,שהתגורר בסוף ימיו בבית האבות בשיכון ויזניץ],
שהרה"ק מסטרעליסק שלח את רבי יוזפא מסטרעליסק הנמצאת
'כל ההתלהבות שיש לי
במחוז העיר לעמבערג במזרח גליציה ,לדור בחבל מארמורש ,על פי
בקשת גיסו רבנו ה'אהבת שלום' ,כחלק מפעולותיו לקרב את יהודי בתפלתי ,היא אך משום שפעם
מהודר בתכלית ההדר חבל מארמורוש לתורה ויראה. זכיתי לחזות בתפלתו של רבי
אורי סטרעליסקער ,ואליו הייתי
בהוקרה מיוחדת מידי התלמיד הרה"ק מסטרעטין שומע אותו פעם נוספת ,היתה
סיפר רבנו שליט"א :שמעתי מזקה"ק ה'אמרי חיים' ,שזקה"ק התלהבותי רבה יותר ויותר
ה'אהבת שלום' פנה אל גיסו הרה"ק מסטרעליסק ואמר לו' :הנני
מקנא בך בתלמידך ר' יהודה הערש [מסטרעטין]!'
כ"ק אדמו"ר מטשערנאביל שליט"א מספר" :בסטרעטין היתה
עבודה גדולה באמירת 'נשמת' בשב"ק ,וגם בעת סעודה שלישית היו בסטרליסק ,נכנסה הרבנית מרת בלומא מסטרליסק,
אומרים נשמת ,וידעו שהמקור הוא מסטרעליסק ,וכך מקובל בעולם. אחות רבנו ,ושטחה את טענתה" :מדוע כל חסידיו של
"אך שמעתי מהרה"ח ר' משה שוסטער ז"ל שמוצאו היה מהעיר אחי ,הרבי מקאסוב ,הם נגידים ועשירים ,וחסידי בעלי
$ 5,000שטיצ'ן די פאר'טאג'ס יודן _לבע_+לי _+לב נא+ה סטאניסלאב ,שם התגורר הרה"ק רבי אליעזר מבורשטין מצאצאי הם עניים מרודים?"
_לפרטים0533-10-88-65 : מחזיקי עמ_לי תורת הבוקר הרה"ק מסטרעטין ,והוא אמר שהמקור הוא ממרן ה'אהבת שלום', הרה"ק מסטרליסק שמע את הטענה ,ושאל את רבנו:
כי פעם היה הרה"ק מסטרעטין אצל רבנו ה'אהבת שלום' ,והביא עמו 'האמנם אנשי-שלומו עשירים?!' ורבנו השיב בחיוב.
שליחות ששלח עמו רבו הרה"ק מסטרעליסק .שאל אותו ה'אהבת 'הסיבה לכך פשוטה' ,נענה הרה"ק מסטרליסק והסביר
32קשר איתן • נצבים וילך תשפ"ו
הנה ב_א _תורי
בס"ד
מצבות הרה"ק מסטרעליסק זי"ע והרבנית הצ' מרת בלומא בת רבה"ק רבי יעקב קאפיל חסיד זי"ע
רבי גרשון שפעם קראו לביתו קודם התפילה ,וציוה לו שיכתוב 'שער' שלום'' ,יונגערמאן ,איהר ווילט עפעס הערן?' ,ואמר בפניו
לאיזה ספר כתב יד .כשהשיב רבי גרשון שלזה צריך מתינות ויעשה 'נשמת' .כשסיים ה'אהבת שלום' לומר נשמת שאלו' :איהר
אחר התפילה ,אמר לו השרף :הכת"י אינו שלי ,אני הולך להתפלל ווילט הערן נאכאמאל' ,השיב הרה"ק מסטרעטין שאכן
על אופן למסור נפשי בשעת התפילה ,ויסברו שהכת"י הוא חידושים משתוקק הוא לשמוע פעם נוספת ,ואכן נהנה מאוד .אחר
שלי ,לזאת תכתוב תיכף קודם התפילה! ונתפעל הקדוש מרוזין מאוד. הפעם השניה שאלו אם רוצה לשמוע בשלישית ,השיב
כעין זה סיפר רביה"ק ה'ישועות משה' זי"ע ,שהרה"ק מסטרליסק הרה"ק בשלילה ,כי התיירא שאם ישמע פעם שלישית
היה בכל יום לפני התפילה סר אל המטבח ,ונפרד מהרבנית ובני ישאר שם ולא ירצה לחזור אל רבו...
הבית .שהרי בתפילתו הגיע למדרגת 'כלות הנפש אל האלקים' ,ולא
ידע אם יוותר בחיים... מסירות נפש בתפילה
בספר 'מעשה יחיאל' להגה"צ מניז'נוב מביא" :סיפר
'אזוי האט ער געזאגט?!' לי מופלג אחד ששמע מהגה"צ רבי גרשון אשכנזי זצ"ל
מסר הרה"ח ר' אשר זאב כהן שליט"א בעל 'ימות החמה' ו'לוח
ארז' ,שכשהקימו את ביהמ"ד ויזניץ בעיר רחובות בשנת תשל"ז,
התבקש הגה"צ רבי אליעזר דוד פרידמן זצ"ל ע"י רבה"ק ה'ישועות
משה' זי"ע לבא ולחזק את הקהילה ,הוא היה בא בכל ליל שישי עם
רבה"ק ה'אמרי חיים' כשהיה
מונית [הכסף נאסף מהתפללים שבחפץ לב נתנו] ,לימד 'מנחת חינוך'
מבקש להגדיר תפילה חמה
ואח"כ 'אור החיים' הק' ,מתובל באמרות ועובדין קדישין.
ונלהבת ,היה אומר' :א
באחד הימים ביקש רבנו מר' אשר זאב שיחזור על אחת האמרות
השנה ,גם להם תהיה שנת אורה וישועה שהשמיע הגרא"ד בשיעור .השיב שהגרא"ד סיפר ,כי פעם הלך עם
סטרעליסקער דאווענען!'
והיה משנן את דברי הרה"ק
רבנו ה'אמרי חיים' ברחוב ,היה שם מכשול בשמירת עינים ,ורבנו
בתרומה חד פעמית של ₪ 200 אמר בשם הרה"ק מסטרעליסק' :העבר עיני מראות שוא' ,באשעפער!
בעסער 'העבר עיני' -נעם מיר אוועק די אויגן' ,מראות שוא' ,ווי
מסטרעליסק ,שזירז להתפלל
בחמימות ובלהט קודש ,באומרו:
'דוויי זשארע ,דוויי זשארע!'
איידער זאל איך דארפן קוקן א ראיה וואס מ'טאר נישט!
ר_או _באו_רי: _כוס י_שועו_ת: התלהט רבנו ה'ישועות משה' והתבטא בהתרגשות :אזוי האט
סדרת הקלפים הייחודית ההגרלה הנדירה לכלל התורמים ער געזאגט?! אזוי האט ער געזאגט?!
בהוקרה מיוחדת לכלל התורמים
גביע קודש מזהב אבד"ק קאלאמע ,שכשהיה הרה"ק מרוזין זצ"ל אצל גיסו
הוצאה מיוחדת שישמש את מרן אדמו"ר שליט"א צלי אש הרה"ק רבנו חיים מקאסוב זצ"ל ,הלך רבי גרשון לקבל את
עבור תורמי המגבית 'אורי וישעי' בירח האיתנים הבעל"ט
רבה"ק ה'אמרי חיים' כשהיה מבקש להגדיר תפילה חמה ונלהבת, פני הרה"ק מרוז'ין ,והרה"ק שאל את רבי גרשון אם היה
ובנוסף תזכה להיכלל בקוויטל 'גמר החותם' בהקפה שישית בשמח"ת היה אומר' :א סטרעליסקער דאווענען!' אצל איזה צדיקים ,כשהשיב לו שהיה רגיל אצל הרה"ק
והיה רבנו חוזר ומשנן את דברי הרה"ק מסטרעליסק ,שזירז את מסטרעליסק ,ביקש שיספר לו איזה עובדא ממנו .סיפר
פנה לנציג בעירך או חייג למוקד הישועות 1700-55-15-18 -
34קשר איתן • נצבים וילך תשפ"ו
בס"ד
את הדברים מפי זקנו ע"ה. חסידיו המתפללים עמו להתפלל בחמימות ובלהט קודש,
יָ_איִר _עָ_לַי
היה זה בחודש שבט תשט"ו ,רבה"ק ה'אמרי חיים' זי"ע הגיע באומרו" :דוויי זשארע ,דוויי זשארע!" (בפולנית :תנו אש,
ממעונו בשיכון ויזניץ לביקור בעיה"ק ירושלים ,כדי להשתתף בשמחת תנו אש!) .מרן זי"ע סיפר זאת בראש השנה אחר התפילה,
נישואי תלמידו הרה"צ רבי אליעזר הורוביץ זצ"ל ממעליץ טארנא, בשעת הקידוש בביתו ,והוסיף בענוותנותו' :בשעת התפילה
שהיה קרוב משפחה. הנני מביט בקהל המתפללים ,ואז נכנסת גם בי תשוקה!'...
לאחר החופה ,אמר רבנו שרצונו לנסוע לביקור חולים בירושלים היה רבנו ה'אמרי חיים' מתפלל את התפילות בשחרית
בבית הגה"צ גאב"ד בראשוב זצוק"ל ,אשר היה מקורב מאוד לרבוה"ק. של שב"ק -מ'לקל אשר שבת' ועד קריאת שמע ,קצת בקול,
כמה בחורים עמדו אז על יד הרבי ,בתוכם ר' לייב בער ע"ה, בנוסח מיוחד משיב נפש ,בדבקות עצומה .על אודות מקור
ובשומעם על הביקור הצפוי ,מיהרו להגיע לבית הרב מבראשוב עוד הנוסח סיפר מרן ,כי פעם נסע לרוסיה (בענין החזרת שלום-
בטרם יבוא רבנו. בית) .בהתיישבו ברכבת בתחילת הערב ,נרתע ,בחושבו
ר' לייב בער סיפר ,שהוא בישר לרב מבראשוב על האורח העומד מה יעשה בלילה ארוך כזה לבדו בין גויים .והנה לשמחתו
להגיע ,ומששמע זאת הרב התרגש מאוד .על אף חולשתו החל לסדר הרבה נכנס והתיישב על ידו יהודי שחבש 'קאסקעט' לראשו
את זקנו ולהכין עצמו ,כמקבל פני מלך .הוא המתין בדריכות ושאל (מיוחד לתושבי רוסיה) ,והחלו לשוחח על צדיקים ועובדי
מתי הרבי מגיע כבר. השם ,עד כי לפתע הבחינו כי האיר היום.
כשנכנס רבנו ,פתח במאמר הגמרא (ברכות ה' ):יהב ליה ידיה תוך כדי שיחתם התברר ,כי הלה הוא חסיד סטרעליסק,
ואוקמיה!' ומרן שאלו שמא יודע הוא את נוסח סטרעליסק העתיק,
וות כ__ל אחד ואח_ד
הרב מבראשוב הושיט את ידו לשלום ,ואחר התיישב על המיטה. שהרי התפילה שם נאמרה בלהט עצום .החסיד השיבו
רבנו התיישב על ידו והם החלו לשוחח בדברי תורה בענייני
תקמאנ_שי שלו_מנו
בריאות הגוף .אח"כ ביקש רבנו:
בראשאווער רב ,אם לא קשה לכם ,ספרו נא לי את סיפור
התקרבותו של הרה"ק רבי אורי מסטרעליסק זי"ע אל רבו .זכורני
שהייתם מספרים השתלשלות זו לחסיד המפו' רבי מרדכי חנה
פוקס ע"ה ,שאהב מאוד לשמוע סיפור זה מכם (הרב מבראשוב שמע "העולם מדבר גדולות על אודות
סיפור זה איש מפי איש עד להרה"ק מסטרעליסק ,והיתה לו עבודה התפילה בסטרעליסק .חשבתי
מיוחדת בספרו זאת .אחת הסיבות שבגינם נסע אליו רבנו ,היתה בליבי ,כי חבל שלא יישאר זכר
כדי לשמוע מפיו עובדה זו). מנעימות נוסח התפילה של
היה זה מחזה מיוחד לראות את רבנו יושב ומשעין ידיו על מקלו, חסידות מפוארת זו .ידעתי כי
ומאזין בתשומת לב לדבריו של הגאון מבראשוב. איסתייעא מילתא שציבור אנ"ש
לאחר תקופה התארח הגאון מבראשוב בבני-ברק ,ר' לייב בער ילמדו ממני את הנוסח ,ועי"ז
סיפר לכמה מחבריו הבחורים בישיבתנו הק' על העובדה המופלאה יישאר זכר לנוסח זה ,על כן
שבפי הגאון ,קבוצת הבחורים פנו לאכסנייתו במלון וגשל ,ובקשו קבעתי לו מקום בתפילתנו"
ממנו לשמוע שוב השתלשלות חייו של השרף מסטרעליסק .הגאון
מבראשוב נענה להם ,וסיפר להם שוב את כל העובדה ,תוך שאינו
משנה שום פרט ,ואז זכה ר' לייב בער לשמוע מפיו את העובדה כי אכן יודע הוא ,ולבקשת מרן לימדו את לחן התפילה.
מפיו בפעם השנייה. כעבור זמן התבטא רבנו" :העולם מדבר גדולות על
גם באותה פעם כמו בראשונה ,אחז הגאון בידו את קופסת הטבק אודות התפילה בסטרעליסק .חשבתי בליבי ,כי חבל שלא
שלו ,וסיפר בניחותא ,כשבין פרק לפרק שאף טבק .וכך פתח וסיפר: יישאר זכר מנעימות נוסח התפילה של חסידות מפוארת
זו .ידעתי כי איסתייעא מילתא שציבור אנ"ש ילמדו ממני
לתורמי מגבית 'אורי וישעי' בסך ₪ 200 נשמה גבוהה בסטרעליסק את הנוסח ,ועי"ז יישאר זכר לנוסח זה ,על כן קבעתי לו
הורי הרה"ק מסטרעליסק היו אנשים פשוטים ביותר ,ולפרנסתם מקום בתפילתנו".
החזיקו בית מרזח .בעודו ילד קטן נפטרו שניהם מן העולם,
ההגרלה הייחודית ,הנחשקת והנכספת: והסטרעליקער גדל אצל דודו .כשגדל והיה לנער ,לא היה לדודו את מסי"נ להתקשרות אמת
גביע הקודש של מרן אדמו"ר שליט"א האמצעים לשלם בעבורו את שכר הלימוד אצל מלמד ,והילד היה
אוסף בעצמו פרוטה לפרוטה ,כדי לשלם למלמד.
לפנינו סיפור עם השתלשלות נפלאה ,אשר סיפר הרה"ח
ר' לייב בער שמעונוביץ ז"ל ,מחשובי ומוותיקי החסידים
והמשוררים בקרב אנ"ש ,כפי ששמעה לפני למעלה מ70-
אשר יקדשו בקדושת הימים וישתמש בירח האיתנים משגדל יותר והגיע לגיל ,10-11החלה נשמתו הקדושה לבעור
בקרבו ,וכבר דאג מהיכן ישיג לעצמו זוג תפילין .בגודל קדושתו חשקה שנה מפי הגה"צ רבי דוד שפרבר זצ"ל גאב"ד בראשוב,
_ר א ֵ_ל ,ו ְה ַז ְּ_מ ַ נ ִּי _ם
מ ְ _ק ַ ד ּ ֵׁ_ש י ִש ְ ׂ ָ נפשו בפרשיות מכתיבת ידו של הסופר הקדוש הנודע ,הרה"ק רבי חבר מועצת גדולי התורה ומגדולי פוסקי הדור .תשו"ח
משה מפשעווארסק זי"ע .אולם רבי אורי התגורר אי שם בסטרעליסק, לנכדו הרה"ח ר' ישראל ברוך שמעונוביץ מביתר ,שרשם
פנה לנציג בעירך או חייג למוקד הישועות 1700-55-15-18 -
36קשר איתן • נצבים וילך תשפ"ו
חיי דחקות ומצוקה זושא להיכנס אליו פנימה ,ואמר לי :סע לשלום ,אתה כבר
כך חלפו להם השנים .בינתיים הקים הרה"ק מסטרעליסק את תמצא את שורש נשמתך.
ביתו ,נולדו לו ילדים ,והוא חי מתוך דחקות רבה .שמו לא מפורסם לא יכולתי לומר מילה ,והרבי ר' זושא הושיט לי את
כצדיק ,זאת מכיון שהסתיר את עצמו ,ובקושי היה לו מה לאכול. ידו לאות פרידה .הושטתי את ידי והלכתי.
מדי ערב שבת היה גבאי הצדקה של תומכי-שבת שולח לו אוכל,
כך היה להם מה לאכול בשבת .את מה שנשאר משבת אכלו ביום אצל הרבי ר' ייבי זי"ע
ראשון וביום שני ,וביום שלישי תם האוכל .ומה עשו בימים הבאים? חשבתי לעצמי ,לאן הולכים עכשיו -סיפר
-אזי היה הצדיק מרגיע את בני ביתו שעוד מעט יגיע יום חמישי, הרה"ק מסטרעליסק ,ונודע לי ,שהרה"ק רבי יעקב
ושוב יביאו משהו לאכול. יוסף מאוסטראה זי"ע ,רב ייב"י ,שהיה מתלמידי
כך היה השרף חי בדחקות גדולה ,ועבד את בוראו במסירות נפש הבעל שם טוב הקדוש ,מנהיג אף הוא עדה .רציתי
ובשמחה ,כאילו פיו מלא מעדני מלכים. ללכת לראות את דרכו בקודש ,אולי שם אמצא את
היה בעיירה יהודי אחד ,שעקב אחר דרכיו ואחר עבודתו של שורש נשמתי.
הלכתי הלאה ,עד שהגעתי אל רב ייב"י בראש חודש, הגאון מבראשוב זצ"ל משמאל בכינוס גדולי ישראל ,נראים חתנו הגה"צ מקטמון רבה"ק ה'אמרי חיים' זי"ע אחר חופת הרה"צ רבי אליעזר הורוויץ זצ"ל
הרה"ק מסטרעליסק ,והבחין שמדובר בצדיק אמת קדוש עליון. זצ"ל ,הרה"ק ה'בית ישראל' מגור והגה"צ רבי עקיבא סופר אב"ד פרעשבורג זצ"ל ממעליץ טורנא כ"א בשבט תשט"ו בעיה"ק ירושלים
ביום חמישי אחד ,שלח לביתו יהלום יקר ,והרבנית קנתה בתמורתו בשעה שעמד לערוך את שולחנו הטהור .רב ייב"י אחז
דרכו כמו הרה"ק מאפטא זי"ע -היתה לו עבודת קודש
נשגבה באכילתו.
והרה"ק ר' משה היה בפשעווארסק ,מרחק רב היה ביניהם,
אני שכבר שמתי לב שלהיכן שאני מגיע מכירים אצל הרבי ר' זושא זי"ע וכיצד יוכל להשיג פרשיות כאלה .הוא היה נער עני שאף
אותי ואומרים לי ללכת הלאה ,לא רציתי לבלוט .פניתי הנער שמע אודות הרה"ק הרבי ר' זושא מאניפולי זי"ע ,לנסיעה
בראשאווער רב ,אם לא אחד לא הכירו ,וכל שכן שלא עמדו על גדלות נשמתו.
תחילה לקנות לעצמי מעט לחם וביצה לכבוד ראש חודש, אמנם לא היה לו די כסף ,אך החליט שהוא ילך ברגל אל הרבי ר'
קשה לכם ,ספרו נא לי ובשולחנו של הרבי התיישבתי בצד ,היכן שיושבים כל זושא עד לאניפולי.
אולם רבי אורי התיישב בדעתו שהוא ישתדל במסירות
את סיפור התקרבותו של האנשים הפשוטים. היה אז חורף ,לפני חנוכה ,והדרך היתה קשה .הוא התיישב בדעתו
נפש ,יאסוף פרוטה לפרוטה ,ולא יסע ,אלא ילך ברגליו ,עד
הרה"ק מסטרעליסק אל שיגיע לפשעווארסק.
כשנכנס רב ייב"י ל'טיש' של ראש חודש ,קרא למשמשו כי ברצונו להיות בחנוכה אצל הרבי ר' זושא ,לראותו בעבודת הקודש.
רבו .זכורני שהייתם מספרים ואמר לו :אני חש שיש קדושה מיוחדת בביהמ"ד ,חפש בערב חנוכה הגיע לאניפולי ,היה זה אחר מסירות נפש עצומה
השתלשלות זו לחסיד המפו' האם הגיע לכאן אורח חדש. למצוא לעצמו רבי ,בהליכה קשה בדרכים ,ובבואו התעניין אצל
בפשעווארסק
רבי מרדכי חנה ,שאהב מאוד בדיוק בערב היום בו מלאו לו י"ג שנים ,הגיע רבי אורי
הגבאי ,שהכיר את כל המתפללים ואת האורחים בבית המקורבים והגבאים אודות סדר עבודתו של הרבי ר' זושא בהדלקת
לפשעווארסק .בלילה הלך לתת שלום לרבי משה ,ומיד
לשמוע סיפור זה מכם מדרשו של רב ייב"י ,כשראה את הנער ,נתן לו שלום ,ואמר נרות חנוכה.
בהיכנסו ,הביט עליו הצדיק ,ואמר לו' :יונגאלע ,דיינע תפילין
לו :במחילה ,הרבי קורא לך .לא היתה להרה"ק מסטרעליסק אמר לו אחד מהמקורבים :הרבי נוהג שהדלת פתוחה לביהמ"ד,
ליגען שוין ביי מיר אויף דער שאפע גרייט!' [ילד ,התפילין
ברירה ,הוא קם ממקומו אשר בקצה השולחן ,והמשמש המנורה ע"י הדלת כהלכתה ,והרבי מברך את הברכות -כמובן ביום
שלך מונחים כבר אצלי ומוכנים על הארון].
הביאו אל רב ייב"י' .טול את ידיך ושב על ידי' צוה עליו הראשון שלוש ברכות .לאחר הברכות סוגר הגבאי את הדלת ,והרבי
הרה"ק רבי משה היה 'מבין' על נשמה גבוהה זו ,ואמר
את כל צרכי שבת בהרחבה. רב ייב"י. נשאר לעסוק בעבודתו לבדו בחדר.
לו' :נשכים מחר מוקדם בבוקר ,נלך למקוה ,ואניח לך את
היא אפתה חלות וניקתה את הבית לכבוד שבת ,והיתה רגועה ענה הרה"ק מסטרעליסק ,שכבר נטל ידיו ואכל מהלחם סיפר הרה"ק מסטרעליסק :הזדרזתי כמובן לעמוד בדלת ,כי רציתי
התפילין האלו'.
שכעת כבר יהיה מה לאכול ,לאחר שכבר כמה ימים לא היה להם ומהביצה שקנה לעצמו. לשמוע את הברכות וגם לחזות בעבודת הקודש.
הרה"ק מסטרעליסק הנהיג לעצמו ליל שימורים ,מתוך
מה לאכול .מרוב עייפות נרדמה ליד התנור. אמר לו רב ייב"י :אם כבר הגעת אלי ,אזי בלחם ובביצה הרבי ר' זושא ערך את ההכנות בחדרו ,משהגיע לאמירת הברכות
הכנה גדולה לקראת המצוה הקדושה ,ובשעת בוקר מוקדמת
באותה שעה כבר לא היה הרה"ק מסטרעליסק מסוגל ללמוד, השווים 2גראצער [מטבע] ,לא תצא אצלי ידי חובת סעודת פתח הגבאי את הדלת ,ואני נעמדתי מיד ע"י הדלת ושמעתי את
הלך למקוה עם הרה"ק ר' משה פשעווארסקער.
מרוב רעב .הוא ביקש לקחת כמה לחמניות מהתנור ,אך ידע שהרבנית ראש חודש .שב לידי ונאכל יחד. הברכות.
משהגיע זמן התפילה ,הוציא רבי משה את התפילין,
לא תתן לו ,מכיון שבקשה לשמור אותם לילדים שרעבו מאוד .עלה וכשהביאו דברי מאכל לסעודה ,הביאו גם להרה"ק אלא שאני רציתי לראות את כל עבודת הדלקת הנרות,
והניח לו את התפילין של יד .וסיפר הסטרעליסקער' :לאחר
בליבו מאמר חז"ל (עירובין כב' ).אין התורה מתקיימת אלא במי מסטרעליסק .הוא הביט בצורת קדשו של רב ייב"י בשעה ובסיום הברכות כשביקש הגבאי לסגור את הדלת ,דחפתי
שרבי משה הניח לי את התפילין של יד ,הרגשתי כזו קדושה,
שמשים עצמו אכזרי על בניו ועל בני ביתו' ,אולם חכך בדעתו איך שאכל סעודת ראש חודש ,והמחזה היה נורא ,מאחר שהביאו את ראשי כדי להיכנס ,הגבאי היה 'גיחזי' ,הוא ודאי לא רצה
עד שכל בקשתי מהשי"ת היתה שאזכה שיניח לי גם את
יקיים זאת ,מאחר שהרבנית נרדמה בדיוק על יד התנור. עוד ועוד ,והצדיק אכל כמות גדולה מאוד. להסכים לדבר כזה ,וכשראה שאני הולך בכוח ,נתן מכה בדלת,
התפילין של ראש!'
לאחר זמן הצליח להוציא כמה לחמניות ,ומשהשקיט את רעבונו, כוונות האכילה שראיתי אצל ר' ייב"י נכנסו לליבי - פגע בראשי ולחץ על צווארי ,עד שצעקתי מכאב .סובב הרבי ר'
מיד הניח לו את של ראש כהלכתו ,וכשסיים -סיפר
התחזק לעבוד את ד' כדרכו בקודש ,במסירות נפש ובכוח רב. סיפר הרה"ק מסטרעליסק ,נפעמתי עד כמה אדם יכול זושא את ראשו לראות מה קרה ,וכשראה אותי ,אמר לגבאו:
הרה"ק מסטרעליסק -הרגשתי קדושה כה עצומה ,עד
לעבוד על עצמו ,שגם בעניינים הגשמיים יישאר צדיק 'אני אכן אמרתי לך שלא תכניס לכאן אדם ,אבל הוא -לית
שחשבתי שאני נשרף תחת התפילין של ראש!
מצאתי שאהבה נפשי אמת בדרגה כזו. דין בר נש!'...
לאחר אותו יום נשאר רבי אורי בפשעווארסק תקופת
כעבור זמן הגיע השרף אל הרה"ק רבי שלמה מקארלין זי"ע, מששבע רב ייב"י מסעודת ראש חודש ,פנה אל אורחו הייתי בחדר ,שמעתי וראיתי את כל העבודה ,עבודת קדשו של
זמן ,עד שיום אחד אמר לו רבי משה' :יונגאלע ,סע לשלום,
וכאשר נוכח בעבודת התפילה המופלאה שלו ,באש קודש ,קיבל הצעיר ואמר לו :סע לשלום ,אתה כבר תמצא את שורש הרבי ר' זושא שבתה את ליבי ,וחשבתי לעצמי 'פה אשב כי איויתיה'
אתה כבר תמצא את שורש נשמתך'...
אותו כרבי ומורה דרך ,כי הרגיש שכאן שורש נשמתו. נשמתך. -זה יהיה למורי ורבי ופה רצוני להישאר.
הבין הילד שהוא צריך לחפש את הרבי שאצלו שורש
זכותו יגן עלינו ועל כל ישראל. עדיין היה עליו לנסוע... הייתי שם בכל ימי חנוכה ,אולם במוצאי חנוכה קרא לי הרבי ר'
נשמתו .והרי היתה לו נשמה גבוהה -קם ונסע הלאה.
נצבים וילך תשפ"ו • קשר איתן 39 38קשר איתן • נצבים וילך תשפ"ו
בסיעתא דשמיא
לא! לא התכוונת
לגזול אפילו
אגורה אחת...
אבל רוצה שמשאלותיך ותפילותיך יתקבלו ברצון?
נטהרים!
והכסף שמור
לבעלים האמיתיים! 3 מפקידים
את הסכום עד
2
שיבוא אליהו
משערים
כמה נראה לך
נדרש להחזרה? 1
השירות להיטהר מכל קטרוגי ממון כאן לשירותך:
מומלץ
טהסדיר
רם
ל
שלוחה 1 03-5755750
עו שעות
ה מס! אש? מסדירים מראש!
מְקַטְרֵג ב ָּר ֹ ׁ
| יוסף נתן שאול וסרמן |
ככלות השבעה לפטירת החסיד
המופלג רבי אברהם יעקב משה
וסרמן ז"ל ,ובמלאת 63שנים
לנס ההצלה המופלא של כמה
מבחורי אנ"ש תלמידי ישיבת עקב
אשר
פרשבורג ובהם ר' אברהם ז"ל,
משרטט נכדו בדמעת געגועים
את פרשיית ההצלה המופלאה
ואת תולדות חייו
חרדת אלקים
היה זה ביום כ"ב אלול שנת התשכ"ג לפני
63שנים ,ה'לורי' -כך כונתה משאית הנוסעים
המזדקנת בפי הבריות -צברה תאוצה כשהיא
שמע
אברהם
הגיעה למורדות הרי הגליל ,עמוסה עד אפס
מקום בתלמידיה המובחרים של ישיבת פרשבורג
הירושלמית.
נרגשים נוסעיה ומתכוננים בהכנה עילאית
לימים הנוראים הבעל"ט .עצמותיהם משתברות
בישיבה במשאית שהוסבה להסעת נוסעים
ואובזרה בספסלים עראיים ארוכים ,מעליהם
נפרס בד ברזנט שהעניק להם קצת מחסה
בקולי
מהשמש הקופחת על ראשיהם .אפשר לדמיין
את העונג בנסיעה כזו ,אך האוירה היתה מרוממת
אחרי לילה כיום יאיר בצילא דרשב"י בה סיימו
בצוותא את כל ספר התהילים מילה במילה
בהתעוררות ודבקות ,ובהמשך על קברי האר"י
הק' ושאר גאוני ארץ הטמונים בעיה"ק צפת.
לאחר טבילה במקוה האר"י הינם פונים כעת
אל העיר טבריה בדרכם ירושלימה.
בין הנוסעים נמנו כמה מחסידי ויז'ניץ
תלמידי ישיבת פרשבורג ,וביניהם היה מו"ז
הרה"ח ר' אברהם וסרמן ז"ל תלמיד ישיבתנו פוקד את קברי אבותיו פולין
הקדושה ,שנלב"ע יום שישי העבר ט"ו אלול
תשפ"ו.
נצבים וילך תשפ"ו • קשר איתן 43 42קשר איתן • נצבים וילך תשפ"ו
בס"ד
כשהגיע האוטובוס אל עבר פיתוליו החדים של הכביש
הרה"ק ר' אלתר יחזקאל אליהו מדזיקוב זיע"א, המיושן הרגישו הנוסעים שמשהו אינו כשורה ,וכמעט הועפו
חוצה בסיבוב החד ,אך עוד טרם סיפק בידם להתאושש
שעיניו צופות היו למרחקים והיה עומד בשער נכנסה המשאית בעוצמה בגדר ההפרדה וחתכה אותו אל
ומתריע מפני החורבן העתיד לבא ר"ל על יהדות עבר התהום הפתוח .המשאית החלה להתגלגל והידרדרה
מטה ונוסעיה הועפו הימנה לכל עבר- - - .
כלל חברי חבורות הזוהר 'אתכנשו' מתאחדים אירופה ,אמר להם בזה הלשון' :עליכם להגר אל
בקוויטל הכללי שיונח בציונא קדישא של מדינת ארגנטינה ,שם תוושעו בזש"ק ,כאן בפולין וד' ברך את אברהם
טרם נמשיך לספר את קורותיו ואת נס הצלתו המופלא
התנא האלוקי רשב"י הקדוש לא יהיה לכם ילדים'. בתאונה הקשה בכח אמונת צדיקים ובברכתו של רביה"ק
ה'אמרי חיים' זיע"א ,נרחיב במקצת מתולדותיו של האי
בכל ימי הדין והרחמים כזה .אך חזקה עליו פקודת הרבי והוראתו המפורשת 'שם אתה זוכה
גברא יקירא מזקני וחשובי עדתינו.
ח ֵמי ָ ּבנֵי ַח ֵ ּיי ו ְּמ ֹזונֵי!
ח ֵ ּיי וְ ַר ְ
ְל ַ
מו"ז ר' אברהם יעקב משה וסרמן ז"ל נולד ביום כ"ח
לבנים וכאן אי אתה זוכה' .ואכן כעבור זמן קצר היגר עם משפחתו כסלו ה'תש"ג בעיר בואנוס איירס שבארגנטינה להוריו
אל ארגנטינה ,שם אכן זכה מיד להתברך בזש"ק .בהגיעו למקום ייסד הרה"ח ר' יוסף נתן שאול ז"ל וזוג' ע"ה .אביו הרינ"ש היה
מנין חסידי לתפלות ,ואירגן התכנסויות חסידים לשל"ס מידי שבת מחשובי החסידים בעיר אוז'ורוב הפולנית ,ונצר למשפחה
בשבתו ותרם רבות לביסוס הישוב החסידי במקום .לא עברו שנים חשובה חסידים ואנשי מעשה שהסתופפו בצל אדמור"י
הגשת הקוויטל בציונא קדישא של התנא האלוקי רבות ,ונוכחו לראות שבזכות הציות לדברי הרה"ק מדז'יקוב זיע"א ווארקא לדורותיהם.
בשליחותכם ולמענכם ,יוגש במעמד עילאי נורא הוד באמונה תמימה זכו לא רק לזש"ק אלא גם להינצל מהשואה האיומה אמו מ' חיה רייזל ע"ה היתה גם היא נצר למשפחה
ע"י שליחי גדולי הדור שליט"א בה נכחדה כל משפחתם המורחבת מכל הצדדים ,הי"ד. חסידית שורשית בפולין וגאליציא ,הוריה היו דבוקים בזרע
ביום בריאת העולם כ"ה אלול ,ערב יום הדין תשפ"ז ר' אברהם היה הצעיר מבין הצאצאים .ומשגדל הכניסוהו ללמוד קודש בית דז'יקוב ,ראש המשפחה הרה"ח ר' אפרים פישל
בתלמוד תורה החרדי היחידי בעיר ,אך אביו לא היה מרוצה מהחינוך הכהן נוסבוים זצ"ל עוד הסתופף בצל הרה"ק מוהרנ"צ
והאוירה הפושרת ששררה במקום .הוא ראה בעינו את בני הנוער מראפשיץ זיע"א והרה"ק החוזה מלובלין זיע"א.
בני חבורות הקודש 'אתכנשו' ימסרו את שמם ובקשתם המדרדרים ר"ל אל עברי פי שחת ,וגמר אומר לעזוב את כל הטוב הוריו החשובים ציפו שנים רבות לישועה בזש"ק ,וכעבור
עד יום ראשון הבעל"ט -כ"ד באלול הגשמי ולעלות לחון את פני ארץ הקודש.
באותה עת לא היה המצב בארצנו הק' מרנין ,הרעב שלט בראש
15שנות עקרות הפצירו ברבי לבית דז'יקוב בפולין שלפני
בעמדות נדרים פלוס ,בחרו 'אתכנשו' מילוי טופס קוויטל מלחה"ע השניה ,הרה"ק ר' אלתר יחזקאל אליהו זיע"א,
או בשליחה לפקס153-330-66666 : כל חוצות ,שלטון צנע הונהג בתקיפות ויונקים שאלו לחם ואין. שיברכם בדבר ישועה ורחמים .הרבי שכידוע עיניו צופות היו
המדינה הצעירה שזה עתה קמה לא הצליחה לספק את הבטחון למרחקים והיה עומד בשער ומתריע מפני החורבן העתיד
ליושביה ,שמועות הגיעו עד ארגנטינה הרחוקה על דם יהודי הנשפך לבא ר"ל על יהדות אירופה ,אמר להם בזה הלשון' :עליכם
ברחובות ה"י .אך עם כל זאת לא הסכים הרינ"ש להשאיר את עולליו להגר אל מדינת ארגנטינה ,שם תוושעו בזש"ק ,כאן בפולין
המצטרפים החדשים בצל הסכנה הרוחנית המוחשית על אדמת אמריקה ,ובשנת תשי"ג לא יהיה לכם ילדים' .באותה עת היה קבוצה חסידית קטנה
יזכו למסור את שמם ובקשתם בקו 'אתכנשו' מוקד קם עם משפחתו ועלה ארצה. שהיגרה מפולין אל ארגנטינה הדרום אמריקאית .אך רוב
מתוגבר!
שלוחה 0 03.30.66666 ממושב למושב גלו וההון אשר הביאו עמם אזל מיד מחמת המצב
הקשה .עד שמצאו מנוח לרגלם בשכונת גבעת שאול בירושלים עיה"ק.
רובם של יהודי ארגנטינה לא עמדו בפיתויים ולא שמרו
שבת ומצוות כדבעי .הרינ"ש כמובן לא שש להגר למקום
44קשר איתן • נצבים וילך תשפ"ו
בס״ד
א בעסערע
לעבן: מצבת אחד הבחורים שנלב"ע בתאונה
המוענק לתלמידי ישיבתנו הק' ,באהבת ישראל ובמידות טובות
המורגשים בכל פינה ,והבשילה בלבו ההחלטה להביא את בנו ר'
אברהם להתחנך במוסדותינו הק'.
תחילה שלח את בנו לשבות את שבתו בצל רבנו .במוצ"ש ,עת עמד
רבנו להבדיל נעמד אברהם הצעיר בסמיכות מקום ,ומשסיים רבנו את
סדר ההבדלה פנה אליו ואמר לו "יונגעלע ,קח מהיין שנשפך ושים מצבת אחד הבחורים שנלב"ע בתאונה
על עיניך" .וסיפר ר' אברהם שלימים כשהגיע ללמוד בישיבתנו הק',
נשנה המחזה וחזר רבנו על דיבורו ואמר לו "אברהמ'לע ,קח מהיין
ושים על עיניך' וכך תעשה כל שבוע" .ר' אברהם קיבל את הדברים אברהם בן העשר נשלח להתחנך במוסדות דושינסקיא
שנאמרו אליו מפורשות שוב ושוב כצוואת קודש ,ושוב לא חדל שבירושלים עיה"ק.
ממנהגו לקנח עיניו ביין ההבדלה של רבותינו הק' זיע"א ושליט"א
עד סוף ימיו ממש .גם בשבת האחרונה שזכה לשבות בצל הקודש של לזכרון בין עיניך
מרן אדמו"ר שליט"א ,שבת פר' שופטים ,התאמץ בשארית כוחותיו אביו הרינ"ש שהיה דורש ומבקש מנעוריו פנה איפה
להתקרב אל שולחן רבנו שליט"א ולקיים את ציוויו של רבנו ה'אמרי לחפש מורה דרך ומדריך לעבודת ה' ,היות ולא נותר מנהיג
חיים' ,בתמימות ובפשטות. ממשיך דרך רבותיו הק' מוורקא .הגיע בין היתר אל רבינו
ר' אברהם נכנס ללמוד בישיבתנו הק' לקראת הבר מצוה בשנת הק' ה'אמרי חיים' והסתופף בצילו .פעם אחת הבחין בספריו
תשט"ז ,בלט בהתמדתו הרבה ,ובעבודה תמה וישרה .רבינו הק' של רבינו שבלו מרוב שימוש ,וכריכתם נקרעה ,והיות
ה'ישועות משה זיע"א שהתפעל מהתמדתו וכשרונתיו הברוכים ובארגנטינה התפרנס ממלאכת כריכת ספרים ,הציע את
בחר בו ללמוד חברותא עם בנו הגדול מרן רבנו שליט"א .כשביקר עצמו בפני רבינו לכרוך את ספריו .רבינו הסכים להצעתו
כ"ק אדמו"ר מוויזשניץ קיימישא שליט"א בארצינו הק' ,נכנס אליו והרינ"ש ישב בחדרו הפרטי של רבינו הק' ה'אמרי חיים'
ר' אברהם ואדמו"ר שליט"א שאל אותו בצחות 'האם אתה עדיין כשלושה חדשים בהן זכה להתחקות אחר אורחותיו ועבודתו
לומד בהתמדה כמאז'?! בהתמדתו נודע גם בלימודיו בכולל אחרי הק' .בשהותו בקרית מלך רב הבחין בחינוך הטהור והאיכותי
נשואיו וכפי שסיפר ידידו ומחותנו יבלחט"א הרה"ג ר' מאיר אשר
באקום די כוחות זיך צו קענען קופמן שליט"א מזכרונותיו מימי לימודיהם בכולל ,שר' אברהם קיבל
האלטן און שטארקן מיט שמירת עינים על עצמו קבלה טובה שלא להרים ראשו מהספר כשעוברים על ידו, "השמועה על התאונה המחרידה עשתה לה כנפיים,
כדי שלא לאבד את הריכוז בלימוד.
גם בהמשך כשהועיד פניו אל עולם העסקים לא זנח את תלמודו, והורי התלמידים נהרו אל בנין הישיבה להיוודע מה
1 2 3
והקדיש כל יום שעות רבות ללימוד התורה מתוך עמל ויגיעה ,בהן
קבע לו חברותות לשעות שונות ולמד עמהם בחדוות נעורים ובלהט
עלה בגורל יקיריהם ,אשה ספרדיה מתושבי השכונה
אלע
שיעורים
חיזוק
בעת נסיון
לעבעדיגע
געשיכטעס
דקדושה ,והיווה דוגמא לצעירי הצאן .בשעות אלו של קביעת עתים הביאה את הבשורה המרה' :כל הנוסעים נהרגו ר"ל
4 5 6 לתורה לא הסכים להתפנות לעניני עסקיו ,ותמיד הורה לשבץ את בתאונה' .מרת וסרמן ע"ה אמו של הרה"ח ר' אברהם
באלעמער
ראיונות
עינים
ניגונים
קבלות
טובות
פגישותיו העסקיות בשעות אחרות .כל ימיו היה משנן לבני ביתו
שכשיוכל יעזוב את כל עסקיו וידבק בתורה כל היום בהיכל הכולל. ז"ל לא יכלה להכיל את הבשורה המרה על בנה יחידה
פארשרייבט אייך יעצט די ׳עינים נומער׳ 7 8 9 רבנו הק' ה'ישועות משה' זיע"א העריכו מאוד על לימודו המשותף ונפלה תחתיה מעולפת ,כך גם מנהל הישיבה והורים
נוספים ,ויהי המקום לחרדת אלקים .כוחות הצלה
בחורים שאלות ארגון
אפטיילונג ותפילות אפטיילונג עם רבנו שליט"א ,ובשכר זאת הכניסוהו למעמד עריכת הסדר בשנת
תשכ"ד אותו ערך רבנו בביתו במסגרת מצומצמת עם בני המשפחה
די טעגליכע געשמאק שיעור
וועלכע וועט אייך באגלייטן
פאר׳ן טאג מיט כוחות הנפש 0 ומקורבים אחדים. הוזעקו חיש לעזרה "..
שנה אחת בליל התקדש חג השבועות חשב ר' אברהם והחברותא
46קשר איתן • נצבים וילך תשפ"ו
בזכותו אכן נמשך נוהג זו עד עתה כשהנהלת מוסדותינו הק' למען התורה ולומדיה
קיבלו עליהם את עול המשך החזקת התורה לחשקים וחפצים בה אחרי נשואיו עם זוג' החשובה והצדקנית ע"ה אשר
גם כעבור שנים רבות מהנשואין. היתה שותפה איתנה עמו בכל פעולותיו הנשגבות ,נכנס ר'
כן יסד אז את המנין לקריאת התורה בשבת ,שהתקיים בשעתו אברהם ללמוד בכולל ויז'ניץ אך דא עקא שהיה נהוג בשעתו
בהיכל הישיבה ,כדי לתת מענה לחיובים מבני קהילתנו שרצו לעלות שאחרי שנתיים של לימודים בכולל הופסקה המילגה ,ועל
לתורה ולא סיפק בידם בבית המדרש הגדול מפאת ריבוי הציבור האברכים היה לחפש עבודה או מקום לימודים אחר .הדבר
כ"י ,ואת ההכנסות הקדיש למטרה נעלה זו של החזקת תורה .מנהג כאב מאוד לר' אברהם והחליט שלא עוד ,לא יתכן שאברך
יפה הנהיג במנין זה ,כאשר העניק עליה לתורה לבחור או נער צעיר צורבא מרבנן החושק להמשיך ולהגות בתורה ייזרק ככלי
היה מכבדהו במי שברך ,ובעבור שיתן התרים אותו בפרק משניות שאין בהם חפץ .נכנס בדברים עם הנהלת המוסדות ,וסיכם
או דף גמרא ועל זה הדרך ,ובכך העניק לו כבוד עצמי והכרת ערך
לימוד התורה הק'. ה'לורי' -כך כונתה משאית הנוסעים המזדקנת בפי הבריות
בהמשך נרתמו יחד למעשי צדקה רבים שרק אל חלקם נחשפנו,
וזאת בעקבות בריחתו העקבית מכל פרסום ,הרי הצנע לכת בכל עת
ובכל מקום היוו אחד מיסודות נפשו.
במוצ"ש ,עת עמד רבינו להבדיל נעמד אברהם
בהוראת רבינו הק' ובברכתו יצא ר' אברהם אל עולם המסחר, הקטן בסמיכות מקום ,ומשסיים רבינו את סדר
וזכה לקדש שם שמים באורחותיו החסידיים ובקפידתו על קלה
כבחמורה בכל עת ובכל מקום .אל עבודתו יצא לא לפני הכנה דרבה
ההבדלה פנה אליו ואמר לו "יונגעלע ,קח מהיין בעבודתו הק' ,ונכנס אליו אברך להזכיר את זוגתו ,והכריז רבינו בקול
'מזל טוב א בן זכר' .ברגע הראשון היה זה תמוה בעיני ומנוגד להנהגתו
ותפלת שחרית ברגש דקדושה וכמונה מעות .בולט היה בישרותו שנשפך ושים על עיניך" .וסיפר ר' אברהם שלימים של רבינו שהיתה תמיד בהסתרה שבתוך הסתרה כדרך צדיקי בית
גליון קבלה של ר' אברהם וסרמן בבית חולים פוריה בעקבות התאונה
ומשאו ומתנו באמונה ללא כחל ושרק ,אם רק נדמה היה לו בחשש
קל שהכסף לא מגיע לו ביושר היה מוותר עליו ולא רצה להנות ממנו.
כשהגיע ללמוד בישיבתנו הק' ,נשנה המחזה וחזר ראפשיץ ,וכאן הרבי מגלה את כוחו ברוח קודשו .אך לאחר מחשבה
קלה הבנתי שכדי להרנין לבו של האברך שלא יצטרך להתענות
וגם הרבה צדקה וחסד ומתן בסתר באין רואים בתוך עסקיו ,וכל מי רבינו על דיבורו ואמר לו "אברהמ'לע ,קח מהיין בציפיה לבשורה הטובה זמן ארוך עד שיחזור לבית החולים (הרי עוד
שפנה אליו ליעוץ והכוונה בנבכי המסחר קיבל ממנו הדרכה בסבר
פנים יפות ,והיה מלווה אותם בדרכם וסייע בעדם עד שעמדו על
ושים על עיניך' וכך תעשה כל שבוע". לא היו טלפונים זמינים כבימינו) וויתר על עקרונותיו.
ר' אברהם התדבק בכל נימי נשמתו ברבינו הק' ה'אמרי חיים'
רבינו שליט"א שהיה עדיין בימי נערותו ,שבמקום לומר
סדר תיקון ליל שבועות עדיף יותר ללמוד בהתמדה כל
הלילה ,וכך אכן עשו וישבו והגו בהתמדה כל הלילה .אך
רגליהם .כן היה גם כששמע על מי שנקלע לקשיים כלכליים העניק לו זיע"א ,ובתורתו הק' ממנה לא מש כל ימיו ,לעת זקנותו היה משיח
בבוקר כששח רבינו שליט"א לאביו רבינו הק' ה'ישועות
הלוואה גדולה בסבר פנים יפות עד שהעמידו על מעמדו כבראשונה. לבו לזקני החסידים ודואב ומצטער על כך שלדעתו אין הדור הצעיר
משה' על הענין ,הוכיחו רבינו באהבה על כך שלא נהג
גם כשהתבססו עסקיו ונחשב כיהודי אמיד ובעל בעמיו הרבה עמהם שהוא מקבל על עצמו להשיג את התקציב הנדרש מחובר מספיק לספר הק' 'אמרי חיים' ,ואין הוגים בתורתו כדבעי.
כמנהג כל ישראל והורה לו להתיישב עתה ולומר את כל
בעשיה למען הכלל והפרט ,ומלבד צדקותיו הרבים היה טורח ומפעיל לכלכלת אותם האברכים ובלבד שימשיכו ללמוד בהתמדה וכשנוכח שאין בבית מדרשינו ספרי אמרי חיים בשפע ,עמל והביא
סדר התיקון עד תומו.
אחרים לזכותם בעשיית חסד ומתן בסתר ,אם להכנסת כלה או בין כותלי כוללינו .רתם אז את רעו וידידו שיבלחט"א הרה"ח כעשרה סטים שנתרמו על ידו ובעזרת ידידיו לאוצר הספרים החדש.
למוסדות צדקה וחסד ,בנערותו ובזקנותו' ,גיין נאך געלט' כדרישת ר' אברהם פלברבוים שליט"א שהיה בעל רכב לענין הנשגב, תקופה ממושכת זכה לשמש את רבינו ה'אמרי חיים' ,היה זה
רבותינו הק' היה חלק מהליכות חייו עד סוף ימיו ,ומה רבה שמחתו וכל יום לעת ערב יצאו השניים לישובים הסמוכים והרחוקים כשידידו ורעו שיבלחט"א הרה"ח ר' אחיהוד דוידוביץ שליט"א היה באור פני מלך חיים
בתפקידו כמשב"ק בשעות הלילה (בין השנים תשכ"ג-תשכ"ה) ,ור' ר' אברהם היה נוכח כמה פעמים בעובדות מצמררות
כשזכה לראות ברכה בעמלו בחן המיוחד שיצק לדבריו. וכתתו רגליהם לגייס תרומות מאחב"י לצורך מטרה זו.
אברהם התנדב ללמוד עמו בחברותא כל לילה ,וכך זכה פעמים רבות של הנהגתו האצילית של רבינו בוויתור על עקרונותיו
כל חייו היו עיניו וליבו פתוחות לראות ולדאוג לזולתו ,וכל אימת בנוסף היו אוספים בהתנדבות את התרומות הקבועות
לשמש את רבינו בשעות אלו. והנהגותיו במידותיו הנעלות .וסיפר שפעם אחת נכנסה אל
שמצא מקום להיטיב לזולתו ניצל זאת בכל מרצו ולהטו החסידי, של אוהדי וחסידי ויז'ניץ אם במסגרת יום לשנה וכדו'.
ויהי היום נכנס ר' אברהם אל רבינו 'האמרי חיים' זיע"א ,ולהפתעתו רבינו אשה קשת רוח ,ובפיה שאלה אודות הצעת שידוך
פונה אליו רבינו ואומר לו ,שמע נא ,היום נכנס אלי ר' שלמה ניימן, לאחד מצאצאיה ,היה זה ביום חמישי בשבוע ,בו נהג רבינו
ושמתי לב בקוויטל שיש לו בת שהגיעה לפרקה ,הנני חושב שזה בתענית דיבור כידוע ,הגבאים ניסו למנוע ממנה להכנס
מתאים לזלמן לייב שלנו ,הכונה היתה כמובן למשב"ק הרה"ח ר' בעקבות כך ,אך היא עמדה על שלה ומצאה דרך להכנס
זלמן לייב ווייס ז"ל ,לך נא וראה שהשידוך יצא לפועל עוד היום. לרבינו .וגם כאשר רבינו רימז לה שאינו יכול להשיב לה
מדובר היה בשעות הצהריים! בעידן שלא היו כמעט תקשורת זמינה כעת ,העיזה ואמרה 'השאלה שלי חשובה יותר מהתענית
בבתים ,על השדכן היה לטרוח ולעלות מבית לבית ומקום למקום דיבור של הרבי' .....ורבינו בענוותנותו ויתר על הנהגתו
בכדי לאתר את הצדדים ולהציע את השידוך ,ולהחזיר תשובה לצד והשיב לה על שאלתה.
השני וחוזר חלילה ,ואת כל זה הרבי מבקש שיעשה ויביא לידי גמר והוסיף וסיבר ר' אברהם את אוזנינו על מידותיו
עד הערב .אך לא חסיד כר' אברהם יירתע מהמשימה ,אם הרבי אמר, הנאצלות של רבינו הק' ה'אמרי חיים' שכשרבינו היה
לא שואלים שאלות .ואכן לא חס על כוחותיו וטרח ועלה מביתו של מתהלך בבית המדרש בין שורות הבחורים ,וכדרכם של
ר' שלמה ניימן אל ביתו של ר' חיים ווייס וחוזר חלילה מהכא להתם ילדים קטנים היו כאלו שהתיישבו על הארץ בדרכו של
ומהתם להכא עד שבשעות הלילה אכן הגיע השידוך לידי גמר כרצון רבינו ,לא נתן רבינו לשלחם אלא היה טורח ועוקף אותם
רבינו .מני אז השקיע שעות וכח רב ממרצו הבלתי נדלה לעיסוק כדי שלא לצערם.
במצוה חשובה זו של שידוכין ,ורבים מבתי אנ"ש נבנו בס"ד בתיווכו. ועוד בענין זה סיפר :פעם ישב רבינו במרפסת ועסק
בקבר רחל יחד עם תינוקות של בית רבן פרידה של חסיד.
ר' אברהם ז"ל מקבל את ברכת הקודש במוצש"ק פר' שופטים ש.ז.
נצבים וילך תשפ"ו • קשר איתן 49 48קשר איתן • נצבים וילך תשפ"ו
בסיעתא דשמיא
יש רק שאלה אחת עכשיו .והיא גורלית >>>
רודף צדקה וחסד בין בגשמיות ובין ברוחניות .כשחלתה זוג' ע"ה ונאלץ
ר' אברהם היה רודף צדקה וחסד פשוטו כמשמעו ,ולא חס על כבודו לדרוש בעבורה ברפואה ורופאים ,השכיל בחן אשר זכה
והיה עומד ומתחנן לאורחים שיבואו לשהות בצל קורתו ,כאשר הוא מה' למצא מסילות אל לבבם ,וקשר עמהם קשרים אמיצים,
עומד עליהם לשמשם ולדאוג לכל מחסורם .בימים טובים ושבתות אשר ניצלו היטב בהמשך שנים רבות לטובת הכלל והפרט,
מיוחדות היו תמיד מתארחים בביתו משפחות מאנ"ש יחד עם ביתם ושנים רבות עסק בעסקנות רפואית לטובת חולי ישראל,
וטפם ,ממש לא היה מסוגל להסב לסעודתו בלי שאורח ישב עמו לשלחנו. בעצם היה הוא הגרעין שהצמיח בפעולותיו את הרעיון
גולת הכותרת הינה בוודאי תרומתו לבנית קומה שלימה בבנין של רפואה וחיים.
הכנסת אורחים ששולמה כולה מכספו על כל חדריה ואביזריה .וזאת בשנים אלו של מחלת זוגתו נתגלה עוד רובד מלבו
תוך שהוא מתריע ומזהיר את כל הנוגעים בדבר שלא ידע איש על
מעשהו .וכך גם גמ"ח הכספים שהתבסס רוב רובו על כספו הפרטי
אותו ניהל יחד עם זוג' עשרות שנים ,ורבים נעזרו בו .ארגונים שונים
קבלו את תמיכתו האיתנה תמידין כסדרן בהשקט וצניעות.
מלבד צדקותיו הרבים היה טורח ומפעיל אחרים
ר' אברהם ז"ל ציפה כמה שנים לזש"ק ,וכשזכה לכך בברכתו של לזכותם בעשיית חסד ומתן בסתר ,אם להכנסת כלה
רבינו ה'אמרי חיים' זיע"א הגיע לבשר לרבינו את הבשורה הטובה על
לידת בנו בכורו .רבינו שמח לקראתו והתבטא בפניו שהחיה את נפשו,
או למוסדות צדקה וחסד ,בנערותו ובזקנותו' ,גיין נאך
ניצל ר' אברהם את העת רצון ואמר לרבינו ,יש כאן בשיכון יהודי שגם געלט' כדרישת רבותינו הק' היה חלק מהליכות חייו
היה רוצה להחיות את רבינו בבשורה טובה כזו ,ונקט בשמו של אחד
מאנ"ש שציפה זמן רב לישועה ,הרצינו פניו של רבינו ולאחר רגע
עד סוף ימיו
אמר לו אכן 'האסט ג'פועל'ט' .ומיד אחר כך נושע אותו אברך .רבים
הזהב ,כאשר לצורך הסיוע שנצרך לו לביתו בתקופה זו,
זוכרים אותו בימי הפורים כשהיה עומד סמוך לרבינו הק' ה'ישועות
הכניס אל ביתו נערות מפנימיית אור החיים שיעזרו בניהול
משה' ומפציר לישועה לנזקקים.
הצרכים השוטפים של הבית ,את הנערות האלו קיבל תחת
חסותו בכל מובן המילה כאשר הוא דואג לכל מחסורם
קשר עליון ברוחניות וגשמיות .וכשהגיעו לפרקן עסק עבורם בשדכנים
פרק מיוחד בחייו הוא התקשרותו האמיצה אל הרה"ק ר' יהודה'לע ושידוכים ורכש בשבילם דירות למגוריהם .בזכותו הקימו
הורוויץ מדז'יקוב זיע"א ,רבי יהודהלע שראה בו נצר למשפחה מחסידי אלו בתים נאמנים לה' ולתורתו וזכו לדורות ישרים לשם
דז'יקוב שורשית הראה לו אותות חיבה מיוחדים ,ונהג איתו כרבי לחסיד. ולתפארת .שותף בכיר לפעולות אלו היה הרה"ח ר' אברהם
קיבל ממנו קוויטלעך בו בזמן שלא הסכים לקבל מאחרים ,והיה תמיד פלברבוים שליט"א.
מתעניין בשלומו ויושב עמו זמן רב ושואל בשלום כל בני משפחתו בכלל זכה בחייו לקרב נשמות רבות תחת כנפי השכינה,
המורחבת ,תוך שהוא מכוונו ומדריכו בכל אורחותיו בגשמיות ורוחניות. ובזכותו זכו להקים דורות חסידים יראים ושלמים ,אדמו"ר
לפלא שגם בשנותיו האחרונים כששהה רבי יהודאלע זיע"א בלונדון הרה"ק ה'תורת מרדכי' מויז'ניץ מאנסי זיע"א התבטא אליו
והפסיק לדבר ,והיה נראה לסובביו שתש כח דיבורו ,ואפילו בברכות היו פעם באהדה 'אני מקנא בך בפעולותיך אלו'.
משמשיו מוציאין אותו ידי חובתו ,מכל מקום כשר' אברהם הגיע אליו
50קשר איתן • נצבים וילך תשפ"ו
ִמי יִ ְחיֶ ה
ִמי יִ ׁ ּ ָש ֵקט
ִמי יִ ׁ ּ ָש ֵלו
ִמי יֵ ָע ֵׁשר
ו ִּמי יָ רוּם
7,000נפשות מייחלות,
ימים נוראים תשפ"ז הם המכריעין לטובתך!
שמביא בשם האריז"ל שמי שנקבר באר"י אחרי ארבע שעות של הסתגר עמו בחדרו ודיבר עמו ארוכות אודות משפחתו
ערב שבת ניצול מחיבוט הקבר ,וזה סימן שאינו ראוי לשום עונש, ועיסוקיו כאילו לא היה .עוד רבות ניתן לכתוב על הקשר
ולכן מסדרים מן השמים שפטירתו תהיה בערב שבת וכו' אלא זאת המיוחד עם האי צדיק וקדוש אך נאלצנו לצמצם מחמת
אומרים שאם הוא יהודי כשר זוכה להסתלק מן העולם ביום שישי. קוצר היריעה והזמן.
בכלל היה מקושר ודבוק לרבותינו הק' בכל עת ובכל זמן,
זכות הרה"ק מבארדיטשוב ותמך בכל לבו בכל מפעלותיהם הקדושות בשמחה ובטוב
נשוב כעת לסיפור הצלתו מהתאונה הקשה .כאמור היתה התאונה לבב ,והלך לדבריהם באמונה תמימה ללא כחל ושרק .רוב
קשה מאוד בתוצאותיה המרות ,הנהג נלכד בין הדלת והקבינה ונמחץ שנות חייו אגוד היה בחבורה מיוחדת של חסידים ואנשי
תחת המשאית ,שעות רבות עבדו כוחות החילוץ להוציאו אך מותו מעשה מאנ"ש כמו האחים לבית לוריא ,והחסידים החשובים
נקבע במקום והוא הובא למנוחות בירושלים. ר' יצחק דוידוביץ ר' וועלוויל שטרן ז"ל ושיבלחט"א ר'
עוד שלושה בחורים מטובי מבני הישיבה מצאו את מותם הטראגי אביגדור שלמה גייגר ור' כתריאל פריד שליט"א ,כשבראש
במקום ,ה"ה הבחורים החשובים נחום יצחק נוישטאט ז"ל ,אברהם החבורה עומד הגה"ח ר' שמואל ברגר שליט"א.
בנימין פרידמן ז"ל ,מרדכי פולק ז"ל ,תנצב"ה. בשנים האחרונות התמודד ר"ל עם המחלה הקשה
מלבד זאת נמצאו פזורים בוואדי פצועים רבים במצבים שונים, שהסבה לו יסורים קשים ומרים ,אך הוא התחזק באמונת
החמור מתוכם היה הבחור ר' אברהם וסרמן .ר' אברהם אמנם לא אומן בתפלה ובטחון בה' ,ובאמונת צדיקים איתנה אשר
נמנה על תלמידי ישיבת פרשבורג שהרי היה הוא מתלמידי ישיבתינו היתה תמיד לחם חוקו .הוא הצדיק עליו את הדין והתבטא
הק' בקרית מלך רב .אלא שבאותה תקופה שב ר' אברהם לביתו כמה פעמים ברוח זו בענווה ושלוות הנפש שיכפרו יסוריו
למספר שבועות ,וניצל את הזמן על מנת להיכנס לישיבת פרשבורג על עוונות ,ובכל זאת המשיך בסדר לימודיו כרגיל היה
יוצא מתפלה באוהל בית רבותינו הק' בדזיקוב הסמוכה לבית הוריו וקבע שם את חוק לימודיו .כיון שסיפרו לו בני משכים כל יום לפנות בוקר ומכין את לבו ואבריו לתפלה
הישיבה על הנסיעה הרוממה למירון והגליל הנערכת כל שנה לקראת מתוך טבילה במקוה כל יום עליה לא ויתר כל עוד היה
הימים הנוראים ,ביקש להצטרף אליהם ,ובכך נכח בתאונה הקשה. ניתן ,והקדיש שעות רבות ללימוד התורה וגמ"ח.
ר' אברהם נזרק מהמשאית ובראשו נפער חור מאוזן לאוזן תוך בשבועות האחרונים נחלש מאוד ובכל זאת לא וויתר
עמקי לבבה וניכר היה כי הניעו נימים .לימים היה אומר "מי יודע אם שלא ינתחוהו ח"ו אחר פטירתו .בהגיעם למחלקה ביקשה שהוא מאבד דם רב ,הוא פתח את עינו אך לא ראה כלום והבין שאלו
לא לשם כך סיבבה ההשגחה את כל הסיפור". הרופאה שיפתח את עיניו ,אך הוא לא הסכים להסתכל הן שעותיו האחרונים ,הוא קרא שמע ישראל ולחש את מילות הוידוי.
אמו ע"ה שהתה בצל רבנו זיע"א בימי ראש השנה ,ולפני תקיעת עליה ,הדבר צוין בגליון הרפואי .עד שהגיע רופא שבדקו לימים היה מספר כי באותם רגעים נזכר במאמרו של רבנו הק' ה'אמרי
שופר ניגשה ובכתה על מצבו של בנה .ענה רבנו לעומתה' :אל תבכי ותפר את פצעיו. חיים' שעל כל צרה שלא תבא יזכיר את הרה"ק ר' לוי יצחק בן שרה
בתי ,עד יום הקדוש הוא אי"ה יחזור הביתה' .במוצאי ראש השנה
נכנסה שוב אל רבנו והזכירה את בנה ,באמרה הרי "מה אני מבקשת
השמועה על התאונה המחרידה עשתה לה כנפיים,
והורי התלמידים נהרו אל בנין הישיבה להיוודע מה עלה
סאשה זיע"א ואפילו אינו מזכיר אלא את השם בארדיטשוב דיו
להצילו מצרתו .כך אכן עשה וחזר שוב ושוב על המילים המקודשות
ר' אברהם נזרק מהמשאית ובראשו נפער חור
רק זאת שבני יחידי יבריא" .העיר לה רבנו" :לא ,בפני הקב"ה צריך בגורל יקיריהם ,והנה נכנסה אשה ספרדיה מתושבי השכונה 'לוי יצחק בן שרה סאשה' .תוך כדי התקרבו אליו חבריו ,ומשגיח מאוזן לאוזן תוך שהוא מאבד דם רב ,הוא
לבקש על כל דבר ,ולא להסתפק רק בזה .ובירכה רבנו שבנה יחזור
לביתו ויבריא במהרה ועוד בשנה זו יזכה לזיווג הגון .הברכה התקיימה
ובפיה הבשורה המרה שכל הנוסעים נהרגו ר"ל בתאונה,
מ' כהן ע"ה אחותו של הרה"ח ר' אברהם ז"ל לא יכלה
הישיבה ראוהו במצבו ,הסיר את חולצתו שלו וקרעוהו לגזרים וחבש
את ראשו .בכך חזר אליו מאור עיניו והתאושש קמעה.
פתח את עינו אך לא ראה כלום והבין שאלו הן
במלואה ,ולקראת יום הקדוש שוחרר מבית החולים ,ובאותו שנה להכיל את הבשורה המרה ונפלה תחתיה מעולפת ,וכך גם
מנהל הישיבה והורים נוספים והיה המקום לחרדת אלקים
בהשגחה פרטית עברה באותו שעה שיירה צבאית בכביש הראשי, שעותיו האחרונים ,הוא קרא שמע ישראל ולחש
בחודש אלול נישא עם זוג' החשובה ע"ה.
באותה שנה ביום ב' חשון תשכ"ד נפטר אחיו של רבינו ה"ה כוחות הצלה הוזעקו חיש לעזרה.
השיירה אמורה היתה לעבור במקום לפני כשעה ,אך היות והיה
תקר באחד מהרכבים נאלצו להתעכב ובכך הגיעו לשם בדיוק זמן את מילות הוידוי .לימים היה מספר כי באותם
הרה"ק ה'מקור ברוך' מסערעט ויז'ניץ זיע"א ,ורבינו ישב שבעה כשלבו
שבור באבדת אחרון אחיו עצמו ובשרו .באותה עת כבר התחזק ר' אנן מהכא ואתון מהתם
הנכון .כיוון שלא היה שום תקשורת ודרך להזמין את אנשי ההצלה,
היתה זו הצלתם השמיימית המוחשית .החיילים נחלצו לעזרתם
רגעים נזכר במאמרו של רבינו הק' ה'אמרי ח ים'
אברהם ,ונסע לנחם את רבינו .כשנכנס ישבו שם כ"ק האדמורי"ם בהמשך נודע להם על מצבו ,אביו הרינ"ש קם ונסע
מירונה ,התיישב במערת הרשב"י והכריז באמונת איתן:
והובילוהו במהירות אל בית חולים 'פוריה' שבטבריה .בדרך הרגיש שעל כל צרה שלא תבא יזכיר את הרה"ק ר' לוי
לבית רוזין ועוד חשובים ,וכשהבחין בו רבינו התרגש מאוד ועזב
את כולם ופנה אליו והכריז בקול צהלה "ברוך הבא אברהם" ,ופרס "אינני יוצא מכאן עד אשר יבריא בני יחידי" .אמו ע"ה
שכוחותיו אוזלים וחשש מהגרוע מכל .בשארית כוחותיו ביקש מידידו
שיבלחט"א הרה"ח ר' יעקב מרדכי כהן הי"ו מירושלים ,לשמור עליו
יצחק בן שרה סאשה זיע"א
את ידיו לצדדים וקבלו בחום ושאל בשלומו ,לפליאת הנוכחים שלא נסעה אליו לבית הרפואה ,וכאשר ראתה אותו במצבו
הבינו לשמחה מה זו עושה. הקשה וקרבו הימים הנוראים אמרה" :מה תועיל ישיבתי
מני אז ,היה ר' אברהם הולך ומספר שבחו של מקום .קבע את כאן איתך ,אלכה אל רבינו הק' ואפציר לישועתך".
היום הזה להודי' להשי"ת וניצל כל שנותיו את היום הזה על מנת בישבתינו הק' ובשיכון התארגנו חבריו לבא לבקרו ,ואף על העברת הסדרה שמו"ת עד השבוע האחרון ועל תפלות
להנחיל בלב צעירי הצאן את האמונה בה' ובצדיקים ואת חובת שהו עמו בבית החולים בימי ראש השנה .באחת הימים כסדרן ,עד יום שישי האחרון סמוך לחצות היום בו החזיר
הבקשה וההודאה לה' על קטן כגדול בברכתו של רבינו זכה לעוד נכנסה אשה מבוגרת עולה מרומניה אל בית החולים, נשמתו ליוצרו מתוך שלוות הנפש בנוכחות מנין מצאצאיו,
ס"ג שנים ,ולבנות בית נאמן לה' ולתורתו .בפטירתו השאיר אחריו וכשראתה אותו במצבו טענה מילים קשות כלפי שמיא וזכה והובא למנוחות אחר חצות היום בפניא דמעלי שבתא
את אחיותיו תחי' ואת בניו ובתו החשובים ,נכדים ונינים ההולכים ר"ל .ר' אברהם היסה אותה מיד וצעק לעברה 'אסור לשאול בבית החיים ויז'ניץ בני ברק בחלקה שרכש לו בחייו .רבים
בדרכי התורה והיראה בדרך הסלולה לנו מרבותינו .תנצב"ה. קושיות על הרבונו של עולם' .האשה הרחוקה קצת משמירת ציינו לדברי הילקוט מעם לועז (פרשת ויחי מ"ז ל"א)
תומ"צ שמעה את דיבוריו של הבחור הפצוע והתרגשה עד
נצבים וילך תשפ"ו • קשר איתן 55 54קשר איתן • נצבים וילך תשפ"ו
בהמשך ,לאחר ברכת 'לחיים' ,פתח בשיחה נלהבת לקראת ימי ויזניץ עפולה בהתוועדות כללית נעלית
בראשות הרה"ג אב"ד דקרייתינו שליט"א
ההמלכה הבעל"ט .בתחילה פתח בשבח האכסניא – הקהילה
הנאה – מיסודו של אביו מרן אדמו"ר שליט"א .הוא ציין את
קשיי ההתפתחות להם היה עד ,הזלזול שהושמע מכל עבר
והמחשבות לעזוב ולחדול .והנה כעת התקיים 'ואחריתך ישגה
מאוד' כאשר בכל עת אשר הוא מבקר בעיר הוא מגלה שמה חחנוכת כתות גן חדשות | שורות בשורות הרחבות גבולות הקדושה | הכתרת והעמדת רב לקה"ק אהבת
שהיה נקרא 'אחריתך' בפעם הקודמת ,אינו כי אם התחלה, ישראל בעיר | הכנה דרבה לימים הנוראים | הודיה על ההתפתחות המרשימה כ"י ///ואחריתך ישגה מאוד
והאחרית מתרבה והולכת בכל פעם מחדש בהרחבה בלתי פוסקת.
אלוקיכם
כ י נת והכל מכח דבריו וראייתו הרחוקה של מרן אדמו"ר שליט"א.
ןל בה'
כם ו הרב שליט"א ציין כי לא לריק נקרא המקום "דעם רבי'נס
את
מח שטעטיל" כי אכן רוחו חופפת כאן וכלל האברכים דבוקים
ויעטרוך וש
ה
בדרכו ובמשנתו וכאילו ודבריו הקדושים חרוטים על לוח לבבם
מ ו רה
ג ילו הנאמנה .לאחר תפילת ערבית החל המעמד בנעימה ובזמרה ובארגון יום חג ושמחה היה יום ראשון השבוע נצבים וילך ,י"ז באלול ,עבור
זר תפארה כל הימים .וכיון שנתקיים בהם "לכו איתנו" – שהתדבקו אל
הצדיק ,התקיים בהם "והטבנו לך" [ר"ת אלול ,אמרי חיים] ,בקנה
נפלא .מנהל המוסדות פתח בדברים נרגשים על התפתחות המוסדות
באופן בלתי-יאומן ,כאשר ב"ה כיום ,לאחר כארבע עשרה שנה לאותה
כלל תושבי קרייתנו המעטירה בעפולה עילית ,עם חגיגת מעמד נשגב
'ההתוועדות הכללית' לציון ההתפתחות המרשימה בעת האחרונה,
מידה נרחב כזה .הרב ציין בהתפעלות את החן הנסוך על פני
בברכת שהחיינו ,לשוננו רינה ושבח האברכים ובחורי הישיבה והפליא עד מאוד את אופי המשפחות.
תקופה קשה וחשוכה שלא נתנו בה תקווה ליישוב החדש ,עומדות וכהכנה דרבה לקראת הימים הנוראים הבעל"ט ,בראשות האורח הרם
שפתותינו ,כגלי הימים ,ובהתרגשות רגלינו בקריה נאמנה הבנויה לשם ולתפארת ,מלאה בכ 430-משפחות הרה"ג אב"ד דקרייתנו שליט"א.
עצומה ,ברוב שבח ובנעימה ,לבורא בהמשך הרחיב במהות היום הגדול יום ראש השנה שאינו אלא מהעידית כ"י ,ובנייני המוסדות מתנוססים לתפארה בכבוד גדול :התלמוד
כל עולמים ,נעטר ברכות לראש מורה, יום של דבקות ישראל באביהם שבשמים ושל הקב"ה אל בניו, תורה ,גני הילדים ,ה'בית יעקב' בשני בניינים מפוארים וגני הבנות. לבקר בהיכלו
בששון ואורה ,בלבבות הומים ביסוד דברי רביה"ק ה'אמרי חיים' זי"ע ,וההכנה הנאותה לכך היא זאת לצד התקדמויות משמעותיות בהמשך הנפת אמת הבניה :בנין בשעה חמש אחר הצהרים הופיע הרה"ג שליט"א בשערי הישיבה
על ידי לימוד התורה הקדושה .הרב שליט"א תיבל במאמרים לישיבה קטנה ,לסמינר ,גני בנות חדשים ,ביהמ"ד 'אמרי חיים' ועוד .וכן לצעירים ,אשר פתחה זה עתה שנה שניה וקנתה שם טוב למרחקים.
האי גברא רבא ,מלא מדע וחכמה, נפלאים ובסיפורי צדיקים בענייני דיומא וסיים בחיוב להמשיך הקצאות לביהמ"ד 'קהל אברכים' וביהמ"ד 'אהבת ישראל' ,והקצאת בתחילה סובב בין שורות הלומדים בהנאה צרופה מריתחת התורה
מוכתר בכל מידה נכונה ,תלמיד חכם מבנה קיים לביהמ"ד עבור תושבי הרחובות העליונים בעפולה עילית,
להתפלל עבור מרן רבינו שליט"א ,אשר ב"ה מתחזק בעצמו ואצילות התלמידים ,כפי שסיפר בהמשך בתוך שיחתו במעמד המרכזי.
וירא שמים מרבים ,מתנהג בחסידות והיד עוד נטויה בס"ד.
ומתעצם באמונה איתנה ,אך הוא זקוק לחיזוק איתן ולכוחות בהמשך התפלל עם התלמידים תפילת מנחה ולאחר מכן היסב עמהם
ובפרישות ,בורח מן הכבוד ומצטנע
בדרכיו ,כביר החסד ורב הפעולה למען מחוזקים להתפלל עבורנו בימי הרחמים הבעל"ט .הרב ציין את הרב זורגר הודה בשם כל בני הקהילה לראש העיר מר אבי אלקבץ ל'זיץ' מרומם הכנה לימי הרת עולם .אחר ניגוני התעוררות מסר שיחה
התשפ "ולשונו,
שבטיכ ם'על
אשיכםחסד
תור+ת הכלל והפרט, ביטחונו של רבינו שליט"א בהקב"ה בלבד ולא ברופאים ,ומדין הי"ו אשר מאז תחילת היישוב ועד הנה עמד לימין ההתפתחות בכל נלהבת ברום הימים ובשבח שנות הבחרות אשר מלאים בנסיונות אך
סב" ד .י"ז אלול לס דר 'ר
משולם שמו ושלמ+ה משנתו ,ומעשה הוא שהרופא-חולים עצמו ירפאהו ,ובפרט ב"היילגע טעג" שהם שלביו ,מתוך רצון להיטיב ותשוקה לסייע. מפוארים בהתגברויות כ'עקידת יצחק' של כל יחיד ויחיד .כמו כן עורר
הצדק+ה ש+לום מלשון רפואה (זיך אויס-היילן). על התפילה לבריאות מרן רבינו שליט"א .בסיום עברו התלמידים לברכה
ראש העיר מסר דברי ברכה והבטיח להמשיך ולעמוד לימין הקהילה והאורח הרם כינס אסיפה מיוחדת לחברי הצוות הרוחני בו דן עמהם
הרה"ג רבי המתפתחת בקצב נהדר. בענייני השעה בטובת הישיבה.
ויעטרוך זר תפארה
משולם בהתרגשות רבה בישר הרב שליט"א לכל הקהל כי מרן רבינו
שליט"א (בבוקר יום ראשון) מינה את הרה"ג רבי משולם פייבוש
הרה"ח שד"ר ר' יואל יעקב טסלר הי"ו נשא אף הוא דברי ברכה
בשבח מנהל המוסדות הר"ר יעקב חיים זורגר הי"ו ובתודה לראש לראות בגנים
פייבוש פוירשטיין שליט"א כרב דקהל 'אהבת ישראל' – הקהילה החדשה
אשר נוסדה זה עתה ע"י עשרות המשפחות תושבי הקריה
העיר ולצוות העוזר והמסייע.
בכבוד נשמעו דברי מרא דאתרא הרה"ג הגרמ"מ טאבאק שליט"א
בגיל ורנן הופיע הרב שליט"א בשערי קרית החינוך בנים אשר מתנוסס
בו בנין התלמוד תורה הנאה ,לצד כתות גן רחבים ,וקבע מזוזה בפתח
פוירשטיין
הגנים החדשים ,אשר נבנו עתה בפאר ובהרחבה גדולה לקראת שנה"ל
החדשה 'אהבת ישראל' .הרב שליט"א ציין בהתפעלות את שקידם את פני הרה"ג אב"ד דקרייתנו שליט"א בכבוד הראוי ,ובתוך
הנוכחית.
מעלותיו של הרב משולם פוירשטיין שליט"א שתורת חסד על דבריו הודה למנהל 'איגוד מוסדות ויזניץ' הרה"ח ר' ישעיה יעקב
שליט"א לשונו ובירכו בכל הברכה שיצליח במלאכת קודש זו ,וסיים וורטהיימר הי"ו על רוב פעלו למען הקריה ,ולהר"ר יהושע הלוי מנדל ארבע כתות הגן החדשות הן תוספת לארבע כתות הגן הקיימות בסמוך
בברכת 'מזל טוב' רבתית לתרועת הקהל הנרגש. הי"ו והר"ר יואל יעקב טסלר הי"ו. לבנין הרחב ,ונבנו בהשקעה אדירה ע"י עיריית עפולה ,ובהתאמה מלאה
מחשובי הרבנים בקה"ק של כל המצטרך לצעירי הצאן קדשים.
יו"ר קופת החסד 'לאלתר' דקהילתנו המשתתפים פצחו בריקודי שמחה וב"יש בורא עולם" ושאר ביופי ובכחה שזר הר"ר בן ציון טאבאק הי"ו דברי חרוזין נעימים על דבר
ומשפיע רוחני בישיבתנו הקדושה ניגוני מרן רבינו שליט"א. השינוי שהיה בבחינת 'יש מאין' ,באמונתו האיתנה של המייסד מרן רבינו הרב שליט"א הודה לראש העיר על הגנים הנוכחיים ועל קרית החינוך
שליט"א ,ובברכה לשובו ברחמים לאיתנו ושישוב לבקר עוד בהיכלו. כולה ,ועל היד הרחבה בכלל ,והקהל יצא בריקוד נלהב לרגל המאורע
עם התעטרו בהוראת הקודש בסיום המעמד עברו בסך כל בני הקהילה למשך שעה ארוכה,
_לכהן פאר כרב ומשם פנה הרב שליט"א לביתו של הרה"ג ר' משולם פייבוש
בהצטרף גנים אלו לשורת הבניינים הנאים המפארים את הקריה
ודומ"ץ דקהי_לתנו הקדושה פוירשטיין שליט"א בקרית 'אהבת ישראל' למעמד 'לחיים' עם הכנה דרבה לחינוך הבנים והבנות.
'אהב+ת יש+רא_ל' בני הקהילה ,שם נשא הרב פוירשטיין דברי ברכה קצרים. הרה"ג אב"ד דקרייתנו שליט"א פתח בדברי שבח לבורא כל עולמים על
להורות כדת של תורה,
לרומם ההשגות ולעורר הלבבות
חנוכת הגנים החדשים בפרט ועל הרחבת גבולות הקדושה והתפתחות ההתוועדות
עם ריבוי יושבי קרייתנו המעטירה ב"ה השעות הנעלות ומעמדי הקודש הותירו רושם רב על כל בני הקהילה בכלל ,בזכותו של מרן אדמו"ר שליט"א .בשפה ברורה הודה בשעות הערב התכנסו מאות אנ"ש תושבי עפולה באולם 'מורשת'
כן ירבה וכן יפרוץ הקהילה ,לימים רבים. לראש העיר הי"ו על כל פעליו למען הקהילה ברוב הכרת הטוב. בעיר ,למעמד ההתוועדות הכללית לאור ההתפתחויות הברוכות בקריה
יהי ה' בעזרו ופועל ידו יצליח ,להגדיל תורה ולהאדירה
להורות לדון ולהדריך ,לרומם את קרן החסידות והתורה
לפעול גדולות ונצורות ,לרווחת ולהנאת כלל בני החבורה
ויהיו דבריו נשמעים וכבוד תורתו רמה ,בגאון ובגבורה
מתוך שפע ונחת דקדושה ,שמחה תמידית וטובה מאירה
בכח ובמח ,במרגוע ,בשלווה ,בבריות גופא ,בשבח ובשירה
כעתירת וכרגשת
יעקב חיים זורגר
מנכ"ל ויזניץ עפולה
מהנעשה והנשמע קורות בתינו
לקראת הסיום הגדול בסוכות
'מ'זאל אריין ברענגען אין די בחורים א גיוואלדיגע חשקת התורה' ממערכת לימוד עמוד יומי במסכת סוכה ,אשר נלמד ע"י אנ"ש
באלעד לרפואתו השלימה של מרן רבינו שליט"א ,מעדכנים כי
השבוע ביום א' נצו"י הוחל בלימוד פרק לולב וערבה .היעד :לסיים
המעמד המרגש בישיבה"ק 'בית ישראל ודמשק אליעזר' אי"ה את כל המסכת ביים רבינ'ס
בראשות מרן רבינו שליט"א אושפיזין בחוה"מ סוכות הבעל"ט.
המאשרים את לימודם במערכת
רבינו שליט"א עמד על חובת כל יהודי לדבוק בהשי"ת שזה יסוד הטלפונית 0747968273ייכנסו אי"ה
שמחתו העצומה ,והחיות הרבה שמקבל כשרואה תלמידי התרגשות הקיפה עצומה את תלמידי ישיבה"ק 'בית היהדות .מיטב הברכות האציל מרן שליט"א לראש שליחו הנאמן להגרלה הגדולה על מלבוש קודש של
הישיבה מונחים בעומק דברי הגמ' ,בהתבטאו אודות נחיצות ישראל ודמשק אליעזר' בקרית מלך רב ביום ז' אלול ,עת הרב נחמן מנדל יו"ר רשת 'הלכה למשה' בישיבה .ראש הכולל מרן רבינו שליט"א שייערך לקראת
פעילות הארגון 'למדו היטב'' :מ'זאל אריין ברענגען אין אלע זכו תלמידי הישיבה בראשות הגה"צ ראש הישיבה שליט"א, הרב אליעזר שטרן מסר דרישת שלום מהתמדת התלמידים ועתה יום הקדוש הבעל"ט.
בחורים א גיוואלדיגע חשקת התורה'. הרמי"ם והמשגיחים ,לקבל את פני מרן רבינו שליט"א ,שהגיע ביתר שאת בלימוד הלכות רפואה בשבת לזכותו ולחיזוק כוחותיו
המראה הגדול הזה גרם לבחורים חשק רב לכתוב עוד ועוד, להשתתף בשמחת השבע ברכות שנערכה לכבוד נכדו מבחירי של רבינו שליט"א. כוללי בוקר 'תורת משה':
ומאז הולך וחזק מאד ענין כתיבת חד"ת בין כתלי הישיבה ,גם תלמידי ישבה"ק החתן הרב מרדכי הגר בן חדב"נ הרה"ג ר' אח"כ הסבו לזיץ מרומם כהכנה לימים הנוראים ,בראשות האתרוגים לתורמים
בימי בין הזמנים ,בהם ניתן למצוא עשרות בחורים יושבים מנחם מנדל הגר. הרה"ג אב"ד אלעד שליט"א שהלהיב את לבבות התלמידים בדברים כשנכנסו הנהלת רשת כוללי בוקר 'תורת משה' ויזניץ אל הקודש
ומקדישים שעות רבות לכתיבת סוגיות מורכבות ועמוקות, בשיא השמחה הגישו אל פני הקודש 'מנחת אהבה' ,שלושה ברורים ונעימים .בין הדברים הרחיב על ההכנה במשנתו ובצילו פנימה השבוע ,שאל רבינו שליט"א ברגש' :וואס טוהט זיך מיט
ספרים עבי כרס בני מאות עמודים שכללו בתוכם סוגיות של מרן רבינו שליט"א בעובדות וסיפורים מהקו"פ. די אתרוגים ,האם כבר מתעסקים בדבר?' ואכן בהנהלת רשת
עד שכעת זוכים הבחורים להגיש שוב את כתבי ידם -ובאופן
ושיעורים פרי עמלם של תלמידי הישיבה בשנה האחרונה, בשבוע החולף הסבו בראשות הרב נחמן מנדל לאסיפת מרעים 'תורת משה' מתארגנים בימים אלה לחלוקת האתרוגים לנדיבי
כפול ומכופל.
שנכתבו במסגרת המיזם 'כתבו' המעודד ומדריך את התלמידים מרוממת במיוחד בבית הנה"ח ר' יעקב יוסף קופמן הי"ו מלונדון העם התורמים $ 5000לרשת כוללי הבוקר .המעמד יתקיים אי"ה
הגה"צ ראש הישיבה הגיש את שלושת הספרים ,וניכרה לכתוב חד"ת בעומק הסוגיות ,ע"י הארגון הנודע לתהילה
לעין כל שמחתו המרובה של רבינו שליט"א ,שעיין בין גליונות בביתו שבב"ב ,בין השאר נשמעו דברי אמונה וביטחון ומיטב לקראת עשרת ימי תשובה ותבוא על כך הודעה מסודרת לתורמים.
'תורה דיליה' הפועל רבות בארץ ובתפוצות לעודד ולחזק את יצירות הרב מנדל שהכניסו בתלמידים חשק וכוח להמשיך ולהתמיד
הספרים בהתרגשות גדולה ,והודה למשגיח הרה"ג יהודה אהרן הכתיבה בלימוד ,והו"ל של חידושי תורה ע"י בחורים ואברכים.
שטרן והרב לוי יצחק שטיינמץ העומדים תמיד על הפקודים. טרם הגישו את הספרים ,נשא דברים נרגשים הרב לוי
בדרך העולה בית א-ל. כבוד בית השם
צויין לשבח פעלם של העסקנים הדגולים הרה"ח יהושע מנדל יצחק שטיינמץ ,שציין כי בביקור הקודם של רבינו שליט"א קהילתנו הק' אמרי חיים באלעד ממשיכה בהתחדשות ומשקיעה
סגרה"ע ,הרה"ח יוסף גרליץ יו"ר הקשיבה והרה"ח משה בישיבה"ק לפני שנתיים באלול תשפ"ד ,במסגרת שבע ברכות
ישיב"ק 'ישועות משה' :הכנה דרבה בס"ד הון עתק לפאר ולרומם כבוד בית ד' ,לתפארת בית ויזניץ.
פרוכטר יו"ר 'תורה דיליה' ,המקדישים כוחות וזמן למען לנכד ,הגישו תלמידי הישיבה 'מנחת אהבה' ספר מלא וגדוש בחודש הרחמים והסליחות מתרוממים תלמידי ישיבתנו השבוע נרכשה מפה לבמת הס"ת בביהמ"ד בסכום גדול ונכבד,
הצלחת התלמידים ועידוד מיזמי הכתיבה. בסוגיות שנכתבו ע"י הבחורים .רבינו שליט"א הביע את לצעירים 'ישועות משה' בקרית מלך רב בתחושת התעלות ,תוך נדבת החפץ בעילום שמו .המפה המיוחדת מורכבת מפרווה אמיתית,
השתתפות בשורה של פעילויות מרוממות ,באשמורת הבוקר קטיפה ועיטורים עדינים בשילוב אבני חן יקרות המשווים יקר
עוד לפני הסדר שלפני התפילה משכימים הבחורים לאמירת ספר וגדולה לבית ד'.
תהילים כמנהג רבוה"ק בחודש אלול .במסגרת מיזם 'תכין לך'
הוגים מדי יום בספרי הכנה המרוממים את המוח והלב ,תלמידי
שיעור ב' וג' בלימוד 'בני יששכר' ,ותלמידי שיעור א' בלימוד 'חובת
התלמידים' .בתחילת סדר שלישי מתקיים מדי יום שיעור מיוחד
מפי ראש הישיבה ,הג"ר שבח גרינפלד ,בספר 'יסוד ושורש העבודה'
בשילוב ביאורי התפילה ,להכנת הלב והמחשבה.
לביקורי קודש מרוממים זכו בראשונה ע"י כ"ק האדמו"ר
מקאסוב מארה"ב שנשא דברי הכנה והתעוררות ,וכן לביקור
הגה"ח ר' פנחס שנייבלג ראש ישיבתנו בלונדון ,שעורר אף הוא הכנה דרבה בכולל 'הלכה למשה'
בישיבה"ק באלעד
השבוע זכו תלמידי שיעור ד' בישיבה"ק 'תורת חיים' ויזניץ
באלעד ,המאוגדים יחד בכולל 'הלכה למשה' ,לשעות של קורת
רוח כשזכו לבוא אל הקו"פ לתפילת שחרית בצל הקודש.
אחר התפילה נכנסו לכוללות קוויטל וזכו לעבור בסך אל
מול הקודש ,רבינו שליט"א הרעיף עליהם טללי ברכות וחיזוק,
וברכה מיוחדת לשנה של פ'ול ז'יווגים בקרוב אצל התלמידים.
נצבים וילך תשפ"ו • קשר איתן 59 58קשר איתן • נצבים וילך תשפ"ו
מהנעשה והנשמע קורות בתינו
רגשי סיפוק וקורת רוח בקרב אנ"ש:
התלהבות רבתי בכל תפוצות אנ"ש עם קבלת המחזור 'תפילה למשה'
מכירת המקומות לימים הנוראים -בנקל ,בנחת ובזריזות שותפי האיגוד 'עצי החיים' ,אשר מחמת תקלה כלשהי לא התגובות הנלהבות הנשמעות מאלפי מקבלי המחזור החדש
המערכת המשוכללת ,הבנויה מיסודה על גבי המערכת הוותיקה המשמשת את הציבור נאמנה זה שנים קיבלו את המחזור דנן ,עליהם לפנות בהקדם אל נציגי ה'איגוד' 'תפילה למשה' זורמות אל שולחן ה'איגוד' .כלל שותפי ה'איגוד'
רבות ,כשמדי שנה בשנה מתווספים לה שיפורים ופיתוחים לטובת הציבור | כלל הפעולות והפיתוחים אשר בעריהם ,כדי לוודא עמם את קבלת המחזור לקראת אשר המחזור המתין להם במהלך ימי השבועות שחלפו בפתח
ראש השנה. ביתם ,עלעלו במחזור החדש ורחב ליבם מהאוצר הטמון בו,
נעשים בידי היימישע יונגעלייט ,המכירים מקרוב את צרכי ציבור אנ"ש | חברי הקהילה זכו להנחה
כמו כן נמסר מטעם מערכת ההוצאה ,כי בשגיאה שקרתה לצד ההוצאה המהודרת ,מאירת העיניים.
מיוחדת ולפריסת תשלומים נוחה ,ולצד זאת נערכה הגרלה בין חברי הקהילה על שני מקומות | רבים "זוהי הכנה אחרת ונעלה יותר לימים הנוראים" ,התבטאו
מאנ"ש השלימו את רכישת מקומם בשניות ספורות ,ברווח ובנחת ,ללא עיכובים וללא סיבוכים בבית הדפוס לאחר ההגהה והשליחה לדפוס ,שובץ באורח מצער
עמוד ת"פ לאחר העמודים תפ"א ותפ"ב [באמצע קדושה של רבים .קטעי ההכנה לתפילות השונות ,האמרות השזורות ,גיצי
שחרית] ,המתפללים מתבקשים לשים לב לכך בעת תפילתם. האש מרבותינו הקדושים וגדולי הדורות ,ביאורי התפילות
בהתאמה אישית לצרכיו המיוחדים של הציבור ,מתוך מטרה מדי שנה בשנה ,עם בוא ימי הרחמים והרצון ,נישאות
'כוונה ברורה' המשלב בקרבו יקודי אש ממאורי החסידות,
אחת — מקסימום נוחות ומהירות עבור כל אחד ואחד מאנ"ש. עיניהם ולבותיהם של רבבות אנ"ש תלמידים וחסידים אל יעזרנו ד' לקבל ברחמים וברצון את תפילתנו בהאי
נוסח התפילה הנהיר ,ההדפסה המיוחדת ומאירת העיניים,
התוצאות לא איחרו לבוא .פעולות הרכישה ,אשר בשנים עבר הימים הנוראים הבאים עלינו לטובה ,אותם ימי הוד יומא רבה ,להמליך את השי"ת עלינו ועל כל ישראל מתוך
מביאים לידי רוחב לב והכנה רבתי לקראת התפילות המרוממות
עברו גזלו זמן מרובה ,ארכו השנה בסך הכל שניות ספורות וקודש בהם זוכים לבוא ולהסתופף בצל קדשו של מרן אדמו"ר התעלות והתרוממות הנפש .וכדברי מרן אדמו"ר שליט"א והנעלות הבאים לקראתינו לשלום.
בלבד ,וכך עלה בידם של רבים מאנ"ש להשלים את רכישת שליט"א ,לחסות בצל כנפיו ,ולשאוב מלוא חפניים מזיו קדושת בהסכמתו הנלהבת" :בוודאי שזכות שותפות בתורה הק' מן האגף הלוגיסטי של 'איגוד מוסדות ויזניץ' נמסר,
מקומם בהצלחה ,בנחת ובריווח ,ללא סיבוכים וללא עגמת התפילות והרננות הבוקעות מהיכל בית המדרש הגדול ,אשר ובעמליה אין ערוך לה בגשתנו לפני קוננו באלו הימים הק', כי במאמץ עליון אשר חצה גבולות וימים ,החלוקה כמעט
נפש .אחד מאנ"ש הגדיר זאת בקצרה" :מעשה שהיה נמשך טעמן וריחן לא פג לאורך כל ימות השנה כולה. ובזכות ההתאמצות לחזק ידי התורה הק' ועמליה בטהרה והושלמה ,בס"ד ,בכל רחבי תבל וכלל תומכי ה'איגוד' קיבלו
בעבר זמן רב ,נסתיים הפעם כהרף עין". ואולם ,לצד הגעגועים וההכנות דקדושה ,ידוע היה מימים וחינוך הדורות ,נוכל לגשת להתפלל בימים הנוראים ובזכות כבר אל ביתם את המחזור .השותפים חברי 'חבר המאירים'
בקרב הציבור מציינים ימימה כי פרשת מכירת זה ישמע ד' שוועתינו ויקבל ברחמים וברצון את תפילתנו וחברי 'הוועידה העולמית' ,יקבלו אי"ה בשבוע הקרוב את
בסיפוק רב את חשיבותה מפת מקומות תשרי תשפ"ז המקומות בבית מדרשנו
וימלא משאלותינו במידה טובה ישועה ורחמים לשנה טובה המחזור בכריכת עור מיוחדת ומפוארת.
של הפעולה ,שכן אין בי‰מ"„ הגדול כרוכה היתה בטרחה
ומתוקה ושפע קודש בגשמיות וברוחניות אכי"ר". מהנהלת ה'איגוד' מבקשים למסור ,כי במידה וישנם מבין
˘˙ -פ"ז ‚ +לרי ‰זמני˙ ˙וכני˙ ספסלים ר"- ‰
המדובר בעניין טכני מרובה .לא אחת נלוו לימי
א א א א
1
2
ב ב ב ב
ג ג ג ג
3
4
5
6
גרידא ,אלא בהסרת טרדה הרכישה קשיים טכניים,
7
8
9
10
11
12
13
ומחשבה מלבו של החסיד, עומסים ועיכובים ,ולא
14
15
16
את הלבבות.
זכרון להולכים
17
קומה 5
18
קומה 5
19
20
ובפינוי הדעת והלב לעיקר מעטים היו אשר נדרשו
21
קומה 3קומה 4
22
קומה 4קומה 3 כמסורת הישיבה נערכה התוועדות מרכזית לקראת ר"ה ,אשר
23
24
25
26
— להכנה דרבה לקראת למאמצים וליגיעה יתירה הסופר המפורסם ר' יצחק אלפסי ז"ל
27
28
29
התלהטה באור יקרות מיוחד לרגל יומא דהילולא של ראש
30
31
32
33
ימי הרחמים והרצון, קומה 3 בטרם עלה בידם להשלים
34
35
מח"ס 'תפארת שבמלכות' לתולדות בית קאסוב ויזניץ
36
שושילתא דדהבא הרה"ק רבי יעקב קאפיל חסיד זי"ע ,בעל התפילה
'אהבת ישראל' בית המדרש הגדול
37
38
39
40
ולהתעלות המיוחלת בצל את מבוקשם ,וכל זאת
בשבוע החולף ביום י"ד אלול נלב"ע הסופר החסידי ר' יצחק
של מרן אדמו"ר עט"ר שליט"א
אצל הבעש"ט הקדוש זי"ע .בראש המעמד נשמעו דבריו של
קדשו של מרן אדמו"ר דווקא בימים הטעונים
אלפסי ז"ל ,רב ביהכ"נ בת"א ומחבר עשרות ספרים בתולדות הרה"ג ר' מנחם מנדיל הגר חדב"ן מרן אדמו"ר שליט"א ור"מ
שליט"א. מכירת מקומות תפילה
ממילא בטרדות ההכנה החסידות ,ביניהם הספר הנודע 'תפארת שבמלכות' לתולדות בישיבתנו 'תורת חיים' באלעד ,שבמשך שעה ארוכה השיב תשובות
לצד הנוחות הטכנית, >תשפ"ז תש>רי לקראת ימי הרחמים רבוה"ק זי"ע. ברורות וחדות לשאלות התלמידים בדרכי החסידות ובהכנה לימים
חברי הקהילה המעבירים והרצון. נולד בשנת תר"צ בתל אביב ,לאביו הרה"ח ר' ישראל אלפסי ז"ל הנוראים בדרכי רבוה"ק .לאחר מכן נשא דברים הרה"ג ר' אשר
מדי חודש בחודשו דמי 1
לא כן השנה .השנה זכה מחסידי גור ,מראשוני בני ברק ואח"כ בתל אביב ,בן הג"ר אברהם לעמיל פולק מגדולי המשפיעים בחצר קדשנו ,שהאריך על החובה
חבר לעזר וסיוע בעלויות השוטפות הגבוהות ,זכו כמדי שנה הציבור בעז"ה לבשורה משמחת ,ופעולת הרכישה עברה — א לפ ס י רב והזכות להתפלל לבריאותו ולרפואתו של רבנו שליט"א .ובנוסף
בסייעתא דשמיא — כמשב רוח מרעננת .ביסודה של המערכת 34להנחה מיוחדת ברכישת מקומם ,ולצדה אפשרות של פריסת דק"ק דזעוויצא הכביר במילים יקרים בחיבור התלמידים לעומקו של ה'נוסח
תשלומים נוחה ומרווחת ,כאשר לצד זה אף נערכה הגרלה עומדת אותה מערכת ותיקה ומנוסה ,אשר שימשה את הציבור בפולין. המקודש' מדוד דור ,מעלתו ,וסגולתו.
מיוחדת בין חברי הקהילה על שני מקומות תפילה כאות נאמנה במשך עשרות בשנים והוכיחה את עצמה לאורך ימים ר' יצחק
הערכה והכרת טובה על תמיכתם התמידית. ושנים; ועל גביה ,מדי שנה בשנה ,מתווספים ונבנים שיפורים הסתופף אף
יה"ר כי שכרם של כל העוסקים במלאכת הקודש באמונה ופיתוחים חדשים לטובת הציבור ,עד אשר הגיעה השנה לידי הוא בצל צדיקי
יהא כפול מן השמים ,ובזכות זיכוי הרבים יזכו לכל מילי דמיטב, שלימות מרובה ,כשהיא משוכללת ומהירה מאי פעם. גור ,ומאז הקים
בעז"ה להסתופף בצל הקודש מתוך הרחבת בני ברק
ונזכה כולנו יחד קרית ויזניץ
ראוי לציין ,כי כלל הפעולות והפיתוחים נעשים במסירות את ביתו עם
הדעת ,ונזכה לשמוע קולו בקודש של מרן אדמו"ר שליט"א ובנאמנות בידי היימישע יונגעלייט ,המכירים מקרוב את צרכי זוג' ע"ה בת
בוקע שערים כמימים ימימה ,ולהיכתב ולהיחתם בספרן של הציבור שלנו על בוריים .הכרה זו היא היא סוד הצלחתם :אין הרה"ח מנחם
צדיקים גמורים לאלתר לחיים טובים ולשלום. הם מסתפקים בפתרונות שבמדף ,אלא מתאימים כל פרט ופרט אשר ברטלר
נצבים וילך תשפ"ו • קשר איתן 61 60קשר איתן • נצבים וילך תשפ"ו
בס"ד ,שלהי תשפ"ו
מהנעשה והנשמע קורות בתינו
בעל הבית
"גם אני הסתובבתי פעם מסביב לארמון ,הוגה במרחביו עמדתי למרגלותיו ,ולא יכולתי להתיק את עיניי מהפאר.
הענקיים .מידי פעם זכיתי להיכנס אליו קצת ,אך תמיד מצאתי ממדיו העצומים של הארמון המעוגל שידרו עוצמה והדר,
וְתַע ֲלו ּלְצ ִיֹּון ו ְאָמַר סוֹלו ּסוֹלו ּ ְ
מס ִלֹּותֶיה ָ
שׁנ ָה
תחֵל ָָּ
בסוף את עצמי בחוץ. כשהוא רובץ לו בנחת על אגפיו המרובים ועל 2,711חדריו
ידעתי שפעם בשבע וחצי שנים נפתחים השערים לרווחה המרהיבים.
לכל מאן דבעי ,אולם מתוך ההמונים הנכנסים זוכים רק מעט כבר יצא לי מספר פעמים לבקר בתוך הארמון המעוגל.
להישאר בו .עד שיום אחד גיליתי כיצד ניתן להיכנס נכנסתי לאגף הראשון ,סיירתי בכמה מהאגפים
ְכֹותיה ָ
ֶ ו ּבִר
בו ולהפוך לבן בית ולבעל המקום". האמצעיים ,ואף הצצתי לאגף האחרון המחובר
הוא רכן אליי והמתיק" :האגף האחרון .זה כל לתחילתו .אך תמיד נחסמה דרכי אחר מספר מסוים
הסוד .הקדמתי את תאריך פתיחת השערים ודאגתי של חדרים ,מזכירה לי שאני לא בעל הבית כאן.
להיות באגף האחרון ,זה הצמוד לשער הראשי באגף ולפתע ,בעודי שקוע במחשבותיי ,סבה דלת
הראשון .הכנה נכונה ,צופה פני עתיד ,וברוך ה' הארמון על ציריה .קנאה צורבת שטפה אותי
היום אני כאן בעל הבית .חי רמה אחת מעל כולם". כשגיליתי מיהו בעל הארמון העלום .חברי משכבר,
בברכת אחים וידידים מוקירים ,הננו לקדם בברכות טוב את
"אני רוצה גם" ,שחתי לו בכמיהה ,והוא השיב שותפי לעבודה וידידי מהקהילה ,פסע החוצה
אורחינו בני חוץ לארץ לי בעידוד" :אל תדאג .עוד מעט תחזור ההזדמנות .גם באדנות ,מלטף באהבה את המעקה המוזהב ,ויורד את
העולים ובאים להסתופף בצל מרן אדמו"ר שליט"א אתה תוכל להתחכם ולהקדים את פתיחת השערים .תצטרף מספר המדרגות כאשר חיוך נסוך על פניו.
בימי ראש השנה הבעל"ט אלינו עכשיו בבכורות ,ותהפוך ל'בן בית' בארמון הש"ס". "דּו ִּבִ יְזְ ט ֶעֶ ס!" פניתי אליו בתימהון" ,איך הצלחת?"
גם אתה תזכה להיות א ש"ס איד. הוא הביט בי בעיניים קורנות ,וסיפר:
בהוקרה עמוקה על פתיחת דלתות ביתכם וליבכם
למעננו כל ימות השנה
על שולחנו ,ליד מקום מושבו .חסידים העידוני שלא אחת מצאו ז"ל מחשובי אנ"ש ,התקרב אל רבוה"ק זי"ע .הוא היה מספר:
נישא ברכת ברוכים הבאים בבואכם לארה"ק
את הספר ליד כס מושבו של הרבי .אף למו״ח העיד הרבי כי הוא כשנעשיתי חתן אצל הרה"ח ר' אשר ברטלר ,לא ידעתי אם אסתגל
ונזמינכם לבוא בצל קורתנו
מעיין בספר תכופות. לדרך ולנוסח הוויזניצאי ,אבל לאחר זמן התרגלתי ונהניתי .פעם
"אחיו -רבי ברוך מסערט ויז׳ניץ זצ״ל העיד בפני ,כי הספר אחת כשהייתי אצל רבינו ה'אמרי חיים' בשיכון ,סיפרתי על כך
במשרדינו ,רחוב קהילות יעקב ,12
נכתב בצורה מופלאה' ,כאילו ינקת חלבה של ויזניץ' וכן בנו - שאל אותי' :מיינסט ערליך?' וכשעניתי לו שאני אומר זאת בכל
נעמוד לרשותכם ולשירותכם:
ממלא מקומו ,סיפר לי בשם אביו ובשמו דברים בשבח הספר. הכנות ,הגיב בחיבה רבה.
כיבוד עשיר:
מזון וצידה ברוחב לב ,קאווע שטיבל ,ארוחות צהריים וערב
"וממנהיגיה של ויזניץ ,לאחד מפשוטי עם .אחד יהודי -בלתי ר' יצחק הקדיש את עתותיו ועט סופרים מהיר שלו לחקר
מוכר לי ,עולה חדש המתגורר בנהריה ,פרץ חנס שמו ,כותב לי תולדות חצרות החסידות ותולדות הצדיקים ,במסגרת זו חיבר
סיוע טכני:
בכל עזרה נדרשת ,בקשת מידע ,כרטיסים למקווה ,וכל כיו"ב בתמימות ושואלני אם אני המחבר של הספר הקדוש ״תפארת למעלה מ 90-ספרי תולדות וכן ה'אנציקלופדיה לחסידות' שהפכה
שבמלכות״ .דומה ,שאין גדולה מזו .גדולה תמימותו של חסיד! לנכס צאן ברזל בעולם הספר התורני-חסידי.
שותפות בצדקה:
שימו רכישת הסכינים המבורכות ,הרשמה לקוויטל יום הכיפורים בספרו הביא ר' יצחק עדויות מכלי ראשון ,ששמע מפי רבוה"ק את ספריו הרבים כתב במו ידיו ,בכתב יד עשיר ומדויק ,ללא
לב: ומפי זקני וחשובי החסידים שסייעו בידו .לימים בשנת תשנ"ד
הכניסה
הסתייעות באמצעים טכנולוגיים ,תוך שקדנות עצומה ובירור
להורים הדפיס שוב את הספר במהדורה נרחבת בשני כרכים ,והוא התקבל מקורות קפדני .בספריו ייחד ערכים מפורטים למאות ואלפי דמויות
פעיל ברצף ( 24שעות ביממה) בחיבה.
וילדיהם מיום רביעי כ"ז באלול בשעות הערב ועד כניסת החג צדיקים וחסידים שבזכות מפעל חייו נשתמר שמם.
בלבד .נא ומצאת החג ועד יום שלישי ד' בתשרי בשעות הערב יהי זכרו ברוך. אחד החיבורים שפרסמו את שמו היה הספר 'תפארת שבמלכות'
להימנע
משליחת
לתולדות שושלת קאסוב ויז'ניץ ,וכה כתב בהקדמת המהדורה
בחורים בברכת כתיבה וחתימה טובה, שליחת ידיעות למדור קורות בתינו השניה של הספר ,בשנת תשכ"ו:
לבדם! ושיתקבלו תפילותיכם ברחמים וברצון מערכת 'קשר איתן' מודיעה בזאת לכלל מוסדות ,ארגוני "מהדורתה הראשונה של 'תפארת שבמלכות' שהופיעה בשנת
ועסקני בית ויזניץ המבקשים לשגר ידיעות ותמונות למדור זה ,כי תשכ״ב ,אזלה חיש מהר .אודה :לא ציפיתי לכך .דומה ,כי לא רבים
ניתן לשגר ידיעות ועדכונים למערכת ,באמצעות שליחה לדוא"ל: הם ספרי התולדה החסידית אשר זכו למהדורה שניה בפרק זמן כה
c-m-ovitz@etrog.net.ilמדי שבוע בתחילת השבוע ,ועד קצר .בריך רחמנא .ספר זה מכיל הוספות שונות והערות שנתקבלו
ליום שלישי בשבוע ,בשעה 14:00בצהריים. מאת חסידים וקוראים שונים -כך שמהדורה זו מושלמת מקודמתה.
יתכנו שינויים במועדי ההגשה בשבועות המועדים הבאים "אושרי היה שבביקורי אצל מרן הצדיק תפארת בית ויזניץ
לקראתנו לשלום. שליט״א ,ביום ההילולא של אביו הקדוש ב׳ בסיון ,היה הספר
62קשר איתן • נצבים וילך תשפ"ו
מהנעשה והנשמע קורות בתינו
ישמחו החסידים ויגילו התלמידים:
שלשה ספרים נפתחים -הופיע הכרך השלישי משיחות קודש
ממרן אדמו"ר עט"ר שליט"א משנים קודמות
עמודים ,המלאים בכ 80-שיחות ישרות ,מלהיבי לבבות, שמחה עצומה אופפת את כלל אנ"ש ובפרט את תלמידי
מלאי תוכחות ישרות באורח סלולה. הישיבות הק' ,בהופיע לאור עולם כרך שלישי של שיחות
הספר מתקבל בתרועות שמחה בקרב אנשי שלומנו הצמאים קודש שנשמעו מפי מרן אדוננו מורנו ורבנו שליט"א ,שמסר
תמיד ובפרט לעת הזאת להתענג על ה' וליהנות מזיו דברות תמידין כסדרן בכלל היכלי ישיבותינו הק' בארץ ובגולה ,לעורר
קדשו של מרן רבינו שליט"א מלהבות אש .בחורי אנ"ש וכללות הלבבות ולחזק הנפשות לעבודת השי"ת בדרך רבוה"ק זי"ע,
אנשי שלומנו חפצים ודורשים להתעמק ביסודות דרך החסידות להורות המעשה ולרומם ההשגה .ועתה לאחר הוצאת ב'
המסורה לנו כרכים ראשונים ,משנים תשע"ב -תשע"ז ,ולאחר בקשת מרן
ע"י רבוה"ק, בס”ד
רבנו שליט"א
ושמחים להוציא לאור
למצוא את עולם את
ש א ה ב ה שיחות הקודש
שמסר במשך
נפשם בספר
שנות כהונתו
זה המלא מזן
כרב ואב"ד,
אל זן בדברים
מ ש נ י ם
חיים וקיימים. שיחות ישרים ,מאמרים יקרים, תשס"ב -
ב פ ר ט והדרכות ישרות תשע"ב ,נכנסו
מעורר ספרא שנשמעו מפי אור חיינו ועד שיחות
דא געגועי קודש בעובי
קודש ואהבת מרן רבנו עט”ר שליט”א הקורה לערוך
קדומים בהיכלי ישיבותינו הק’ בארץ ובתפוצות
ולסדר את
ל א ו ת ם בשנים תשס”ז – תשס”ט השיחות האלו
שלמדו בשנים ולהוציאם
אלו תשס"ז לאור עולם,
אי”ה יהיה ניתן להשיג במוצש”ק סליחות בקומת כניסה דביהמ”ד הגדול
– תשס"ט כמו”כ יהיה ניתן להשיג בחנות הספרים ’דער ויזניצער ספרים געשעפט’ למען ישוטטו
בישיבותינו בהם רבים
הק' ,אשר ותרבה הדעת
השיחות הללו החקוקים בהם מאז ,עולים על גבי הכתב לעורר ולמען יעמדו ימים מרבים אלו האוצרות המסולאים בפז.
האהבה הישנה ,כאשר אופן מסירת הדברים באש להבה בכרך הנוכחי מופיעות השיחות מהשנים תשס"ז -תשס"ט,
הזכורים בקרבם לטובה ,יחד עם תוכן השיחות היוצא לאור, אשר תוכם רצוף הדרכות ישרות ,הנהגות נכונות ,ופרקי חיים
משיבם אל העבר המבורך. מאלפים ,במיוחד לתלמידי הישיבות הקדושות ,ולכל שוחרי
בעזהשי"ת יוכלו לרכוש את הספר בליל א' דסליחות, יראה וחסידות ,דורשי ה' ומבקשי פניו .עריכת השיחות נעשתה
בקומת הכניסה לביהמ"ד ,ולאחמ"כ ב"דער ויזנצער ספרים בעיקר על פי אוסף השיחות שבאוצר הרה"ח יחזקאל שרגא
געשעפט" ,ובהיכלי ישיבתנו הק' .מטעם הועד נמסר ,שנשארה הלוי סגל הי"ו ,שמסרם בלו"נ חפצה ,לרווחת כלל אנ"ש.
כמות מצומצמת מב' כרכים ראשונים (תשע"ב – תשע"ה, ובריך רחמנא ,שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה ,אחר
תשע"ה – תשע"ז) ,וההזדמנות כעת לרכוש ג' ספרים יחד שנים רבות של יגיעה לנפות בנפה אחר נפה ,בכדי שיצא דבר
נאה ומתוקן ,יוצא כרך זה לאור עולם ,ובו למעלה מ400-
במחיר מסובסד .הביאו ברכה אל תוך בתיכם.
64קשר איתן • נצבים וילך תשפ"ו
בסייעתא דשמיא
מהנעשה והנשמע קורות בתינו
ההתחלה
הרבה
מתאים.
קרובה...
פורשים
וזמן
והפרישה
אופן
שם
כך,
מצאו
אולי
קשות...
לא
שם,
ההתחלות
שעדיין
משנים כאן,
כידוע,
מהלומדים
מנסים
הברכה הנדירה של מרן אדמו"ר שליט"א:
מכריעין את פרנסת תשפ"ז:
"פרנסה בניקל ,אהן קיין שום עגמת נפש"
חדשים ספורים של תנודות עד למציאת הזמן והמקום המתאים לך ביותר .אל הקודש .היה זה מחזה נורא הוד ,שכן הדבר דרש מאמץ מיוחד רגעים בלתי נשכחים :במעמד קצר ונשגב ,שהתקיים במוצאי
שׂבָע הבאות!
תיתן לתנודות להרוס את כל הדרך והיציבות הנחוצה לשבע שני ה ָ ּ על כל מילה ,אולם מרן אדמו"ר שליט"א לא קימץ במילים, שבת העעל"ט ,הוכנסו לקודש פנימה הסכינים שיחולקו לתורמי
ואף חזר עליהן ,וזה לשונו: מגבית 'מכריעין' דהאי שתא ,לקבל את ברכת מרן אדמו"ר
"החותך חיים לכל חי ,א גוט לעבן זאל יעדער איינער שליט"א לפרנסה ברווח בשנה הבעל"ט.
האבן ,שפע ברכה והצלחה ,פרנסה בניקל .ס'איז א סגולה למעשה ,המעמד נועד להתקיים עוד לפני יום השב"ק ,לנוכח
טרפים לפרנסה טובה ,דער אייבשטער זאל העלפען ס'זאל נשפע הביקוש הרב של תורמים אשר ביקשו לרכוש את הסכינים
מצ ללימוד
ת
כע היומי, ווערן ישועות און רפואות פאר אלעמען ,אהן קיין שום עגמת המסוגלות ,אולם הסכינים שכבר נתברכו עבור התורמים
הדףלים אי"ה נפש ,כל טוב וטוב!" מחו"ל ונשלחו זה מכבר לחו"ל – אזלו כליל בארה"ק ,ולפיכך
חי מת
בכורות
ת באופן מעניין ונדיר ,בברכת הקודש השנה לא השתתף גבר הצורך לקיים את הברכה בהקדם .לנוכח המצב כאשר על
מסכ תשפ"ז אף גבאי מטעם 'להחזיקם ולהחיותם' ,שכן איש לא ידע מתי כולנו עברו שעות של מתח ודאגה ,תפילות ותחנונים ,לא היה
עריו"כ
המעמד יתקיים .אולם ברכת הקודש נישאה בגבורה ובעוז, ניתן לקיים את המעמד במועד המתוכנן.
והיה ניכר כי עצם הברכה נוסך כוחות חדשים ,בבחינת "ישראל לפיכך ,הסכינים אשר הובאו למעון הקודש נותרו שם
נותנין כח במפליא של מעלה". בציפיה ,כאשר עיני הכל נשואות בתפילה שיהיה ניתן לקיים
יצויין ,שברכת הקודש הוקלטה בזמן אמת ,וניתן להקשיב לה את ברכת הסכינים במועד קרוב .ואכן ,במוצאי שבת קודש,
בכל עת בחיוג למס' .1-800-39-18-18 :המילים המרטיטות כאשר הדבר הפך אפשרי ,הוכנסו הסכינים בקודש פנימה.
נשמעות בקול חוצב להבות ,במאמץ ניכר אך בחביבות עוד בטרם נאמרה ולו מילה אחת בחדר ,מרן אדמו"ר
עילאית לתורמים שליט"א ראה את
הנכבדים ,אשר הארגזים הנכנסים
יזכו להביא את ובתוכם הסכינים
ברכת פרנסת
מיוחד השנה :ברכה כפולה! אשר הוצבו
תשפ"ז אל ביתם. זכות נדירה וייחודית אירעה בהאי שתא ,כביכול במקרה ,אולם הדבר בערימות גבוהות
זכות נדירה מעיד הרבה .ומעשה שהיה כך היה. על שולחנו ,ועל
במקביל לכך כמתואר ,גבאי 'להחזיקם ולהחיותם' לא ידעו את המועד המדוייק בו אתר ,בבחינת "עוז
שבימים אלו יבורכו הסכינים ,ולפיכך הסכינים הוצבו במעון הקודש ב'אורה' ,בהמתנה וחדווה במקומו",
נשלחים הסכינים לשעת הכושר .גם לאחר הברכה ,הושארו הסכינים במקום ,עד שהובלו נלהב ממקומו
עבור התורמים בחזרה לבני ברק ומשם נפוצו לכל העולם. ואמר" :ס'דאך
הנכבדים ,נמשכת ביני לביני ,אירע כך :למחרת ברכת הסכינים ,יצא מרן אדמו"ר שליט"א די מעסער'ס פון
ההרשמה ליחידי ממעונו לזמן קצר ,כאשר נלווה אליו צוות שאינו מקרב אנ"ש ואינו דובר להחזיקם ,אויף
הסגולה ,אשר אידיש .בצאתו ,עבר רבינו שליט"א על יד ארגזי הסכינים שכבר התברכו פרנסה"...
יזכו להיכנס למרן וטרם נלקחו ,ולפתע עמד על עומדו. ברכת הקודש
אדמו"ר שליט"א בחביבות שאין דומה לה ,נעצר על יד הסכינים ,ובאופן נדיר וחריג – לאחר שכל
סביב ימי ראש בשפת הלשה"ק ולא באידיש! – הסביר למלווה שאינו דובר אידיש ,את הסכינים סודרו,
בא תקדים את המאוחר! השנה – כאשר
יהיה הדבר אפשרי,
מהות הסכינים הניצבים כאן וסגולתם.
ולתדהמת הכל ,לאחר ההסבר ,שב ונשא את ברכת קודשו בלשון
ומדובר בכמות של
כ 1500-סכינים!
תגיע לתחילת הלימוד מוכן ומנוסה! ולקבל את הסכין
בקודש פנימה.
הקודש ,על אותם סכינים שבירך אך אמש בלשונו הקדוש ביידיש ,ועתה
שבה ונשנתה זאת הברכה!
– המסודרים
בערימה נאה,
זכות נדירה זו זכו זוכי פרנסת תשפ"ז ,בפרנסה כפולה ,בשתי שפות! נשא מרן אדמו"ר
שמורה לתורמים שליט"א את ברכת
#_9
66קשר איתן • נצבים וילך תשפ"ו
מהנעשה והנשמע קורות בתינו
פר' נצו"י ער"ה תשפ"ז מבעוד מועד ,על מנת שיהיה אפשרי להעביר את התמיכות אשר יניפו ידם בתרומת קודש בסך ₪ 10,000ומעלה ,וכל
מוקדם ככל האפשר ,וכך שמחת אחינו לאחר שקיבלו את הקודם זוכה להיכנס ולקבל את השפעת הפרנסה.
ה ָ֖וה ִה ַ֥יא ַֽמ ֻע ְזּ ֶ ַֽכם"
" ִא ְכ ֨ל ּו ַמ ְש ַמ ִִּ֜ ּנים ּו ְש ֣ת ּו ַ ַֽמ ְמ ַת ִ ִּּ֗קיםִַּֽ ...כי־ ֶח ְדַ ַ֥ות ְי ֹ התמיכה תעמוד לנו כפרקליט ומליץ יושר ביום הדין. כמו כן ,כבר עכשיו הצטרפו עשרות מאנ"ש להגרלה הנשגבה
יצויין ,כי כל התרומות במגבית זו ,כמו בכל שאר המגביות על הטלית בה יתעטף מרן אדמו"ר שליט"א ביום הכיפורים
לאורך השנה ,מחולקות אך ורק לעניי כל קהילה וקהילה ,כאשר הבעל"ט ,אשר תוגרל בין כלל התורמים בסכום של ₪ 3,600
תרומות בני כל קהילה מועברות אחיהם בני אותה קהילה ,ע"י ומעלה .אף שההרשמה להגרלה תסתיים רק בערב יום הכיפורים,
החלוקה הגדולה והמרכזית גבאי 'לאלתר' האמונים על המלאכה .תרומות אחינו שבחו"ל
מיועדות לסבסוד הפרוייקטים הגדולים עבור כלל עניי ארה"ק,
רבים מקדימין ומכריעין את גורלם לטובה ,ונכנסים להגרלה.
מכריעין!
ערב ר"ה תשפ"ז כמו 'מלבושי כבוד' ,תמיכות ליתומים ואלמנות ,ועוד.
ברכת הקודש האמורה והזכויות העילאיות ,הינן חלק
ממגבית 'מכריעין' אשר נועדה לשמח את לב אחינו בחגים
בישורת האחרונה לקראת ראש השנה ,יש לתת את הדעת הבעל"ט ,כאשר כ 1500-משפחות מאנ"ש ,כ 7000-נפשות,
להיות מה'מכריעין' ,התורמים ברוחב לב למען אחיהם הזועקים נושאים עיניהם לקבלת תמיכות החג.
בס"ד בהשתדלות מרובה תכלול החלוקה את כל לעזרה ,ובכח הצדקה פועלים להיכתב ולהיחתם לחיים טובים בשבוע זה נשלחו מכתבים לכלל בתי אנ"ש בארה"ק ,בהם
וארוכים ולשנה טובה ומתוקה ,אכי"ר. הגבאים קוראים לציבור אנ"ש להקדים וליתן את תרומותיהם
צרכי החג מהחל ועד כלה למשפחות עמלי התורה
העושות את החג בביתם כי בא אורך:
לרפואת כלל אנ"ש נערכים לפתיחת שנת אורה עבור
מרן רבינו ישראל בן לאה אסתר שליט"א ילדי 'עזרת תורה' במגבית המיוחדת 'אורי וישעי'
ייחודית על גביע הקודש אשר ישמש את מרן אדמו"ר מגבית חודש תשרי עבור ילדי 'עזרת תורה'
החלוקה תתקיים בס"ד על יד ביהמ"ד הגדול "בית שליט"א בירח האיתנים הבעל"ט .גביע הזהב יתקדש נפתחה בסימן 'אורי וישעי' ,במטרה לפתוח שערים
ויזניץ" ביום שני הבעל"ט כ"ה באלול בקדושת הימים ,ויוקדש לטובת השותפים לשנה חדשה עבור מאות הילדים ני"ו ,שנת
הנכבדים וכן יזכרו לטובה בקוויטל מיוחד אורה ,שנת ישועה.
שיוגש למרן רבינו שליט"א בזמן הקפה המגבית הנוכחית היא תקוותם של
החלוקה לאברכים שנרשמו מראש שישית בשמחת תורה להתברך בנחת הילדים הרבים ,אשר פתחו זה עתה שנת
מלוא חופניים. לימודים חדשה ,אך עדין היא אינה מאירה
כמו כן מבשרת הנהלת הארגון על להם פנים .בס"ד עם הצלחת המגבית תזרח
יתר הפרטים ועדכונים מלאים בקו שע"י עזרת ישראל הפקה ייחודית של משחק קלפים מרשים אף עליהם השמש בשנת אורה וישועה.
במספר 074-709-4738 במיוחד ,של מנהגי רבוה"ק בימי אלול נציגי 'עזרת תורה' פרוסים ברחבי
ותשרי ,בהוצאה מוקפדת ,מהודרת ומשובחת הקהילות הקדושות לזכות את כלל אנ"ש
– במיוחד ובבלעדיות עבור תורמי הקופה השותפים במגבית. בשותפות את תורתם של הילדים אשר לא טעמו טעם חטא
עקבו אחר הפרסומים ,הביאו ישועה לילדי 'עזרת תורה' וצריכים סיוע ועזרה לעלות על דרך המלך.
והזריחו אורה בלבבותיהם. מלבד ברכת הקודש המלווה את שותפי הארגון "שלא
כתיבה וחתימה טובה פנו עוד היום לנציג המגבית בעירכם או במוקד הישועות
1700-55-15-18
יצטרכו לכגון דא" ובנוסף לזכויות העצומות ליום הדין בהצלת
הנפשות ,יזכו אף השותפים בסך ₪ 200להכנס להגרלה
הנהלת "עזרת ישראל"
לע"נ האה"ח מרת דיצה [מנדל] ב"ר חיים שמחה ע"ה
נלב"ע כ"ה אלול תשפ"ד תנצב"ה
68קשר איתן • נצבים וילך תשפ"ו
חומות בתינו א שבת טיש
אלט'ס הבל-הבלים חיים מאיר הייגר
כמו נמוגו ,נמסו והתאדו מאליהם הבלי העולם ,שעה שהיה
רביה"ק זי"ע -בחן השמור אך ורק לדברות קדשו ,בקדושתו א חסידישע געדאנק
הרוממה ,בקומתו הטמירה ובהשגתו הנשגבה – מבטל ,מזלזל,
לועג ובז להם ,ועשה אותם לפחותי ערך מקליפת השום.
אך דומה ,כי עם כל יום שחולף ,מובנים ומתבהרים דבריו ואביתה תהילה מקרוצי חומר
יותר ויותר. שנה יום הכיפורים בהיכלו של מרן הבעש"ט הק' זי"ע .הבעש"ט
כמדי הכי
העולם השקרי ,כמה שהוא היה חומרי ,הוא נהיה חומרי האולם סוכות הק' ותלמידיו מאריכים בתפילת נעילה בקולות וזעקות ואינם
קש ב
יותר ,גס ועבה יותר ,עם כל יום שמגיע .עולם כזה שכבר אינו ת בו
מ עם סוכו וזגות
מ מסיימים את התפילה ,ציבור המתפללים הבין כי יש דברים
דולות ומ איש
חושש מלהציג את עצמו כמו שהוא ,בלי תחפושות. 200
עד
ג
בגו ,האווירה המתוחה הורגשה היטב בחלל בית המדרש,
השקר חוגג ברחובות ,הערכים האמיתיים ,האנושיים, והקולות והזעקות עלו עד שמי קורה .לפתע נשמע קולו של ת־ַה ּּת ֹו ָָֹרה ַַה �ֹּזֹא+ת ַַו ִ �ִּיְכְ �ֹּ+תֹב � ֶ
מֶׁש+ה ֶ++א ַ
נרמסים תחת גלגלי ההבל של הבילוי הכוזב והרדיפה הכושלת יהודי כפרי פשוט זועק' :קוקוריקו! קוקוריקו! ד' הושיעה נא!'
אחרי הכלום. רחש עבר בקהל ,וכבר קמו כמה אנשים ובקשו לסלקו מבית
ה'קידמה' הטכנולוגית ,אינה מותירה שום אופציה לספקות המדרש ,אך באותם דקות התפשטה נהרה על פני הבעש"ט הק', א ווארט
בדבר ה'ערך' של העולם הזה .היא מוודאת ומבטיחה כי לא והוא החל לסיים את תפילת נעילה .במוצאי יום כיפור סיפר
יהיה מי שעוד יחשוב גם לא אי שם במעמקי הלב ,אולי בכל הבעש"ט הק' :בשמים היו קטרוגים עצומים על כלל ישראל,
זאת יש משהו בזה... וכמה שהתאמצתי להמתיקן לא עלה בידי .כאשר אותו יהודי יש אלקי בקרבי
היא זו שמכריחה אותנו ,לרצוננו או לאונסנו ,להסכים כי: תמים ,אשר לא קרא ולא שנה ,קרא את קריאת התרנגול שלו
"הכל הבל". סיפר הרה"ק ה'תורת מרדכי' זי"ע ,כי בשנת
מעומק הלב ,בתמימות ובפשטות ,עורר הדבר נחת רוח עצום
אפילו הערך האפסי והנפסד של 'תאות הממון' ,כבר נשחק תרצ"ו השתתף מרן הסב"ק בעל 'אהבת ישראל'
לפני כסא הכבוד ,וכל המקטרגים הסתלקו.
לגמרי ונמכר ברשת הטכנולוגית עבור מעט תשומת לב או זי"ע בשמחת הכנסת ספר תורה שהתקיימה
ב"ה אכשר דרא ,בימינו אינם מצויים יהודים תמימים כאלו
לחילופין בגין צלילה בלתי מוגבלת במעמקי האשפתות ,אשר בביהמ"ד 'מחזיקי תורה' בגרויסוורדיין .בהיותו
אשר אינם יודעים מאומה ,אולם ללמדנו בא שהבורא יתברך
אינה מותירה רגע עבור הפרנסה .ואם זו לא היתה טרגדיה, שם ,נשא המרא דאתרא דרשה ,ובדבריו עמד
ברוב רחמיו וחסדיו רוצה שנתפלל לפניו ונבקש ממנו .איננו
היתה זו בדיחה ,לראות מלומדים ,מבוגרים ,בעלי משפחות, על הכתוב בפרשתנו (דברים לא ,יז) 'על כי
בסוכות תשבו ,באריסטוקרט תתפנקו יודעים מה צורך יש לו להשי"ת בתפילתנו ,אך כך גזרה חכמתו
נושאי תארים ,מרצים ופרופסורים ,אצים רצים אחר שוטה חסר אין אלקי בקרבי מצאוני הרעות האלה' ,וחזר
מוזמנים ליהנות מחוויית המלונאות המלאה יתברך ,ואביתה תהילה מקרוצי חומר מדרי מטה ,הקב"ה רוצה
דעה ,נבער וכסיל ,שיש לו משהו לומר .ובזמן הפנוי מהמעקב על דבריו מספר פעמים בהדגישו את מילות
סוויטות מעוצבות ,אירוח מוקפד ואווירת שנשבחו ונהללו ,הקב"ה משתוקק לשמוע מאתנו 'מלכויות
אחר דעותיו של ההוא ,רצים הם במסך אחר בובת משחק... הכתוב.
חג מרוממת ,לצד אפשרות לערוך אירועים זכרונות שופרות' .וכפי שמרן רבנו שליט"א חוזר כל שנה –
וכל אלו ,הרחוקים מאתנו ב"ה כמטחווי קשת ,ממלאים ושמחות באולמות המפוארים של המלון ,קרוב וד' יעזרנו עוד שנים רבות בבריאות השלימות -על דברי
להכול במרכז בני ברק. בכל פעם שהיה הרב אומר את המילים ,היה
אותנו סיפוק עצום ושמחה רבה ,על שב"ה בזכותם של גדולי ה'מאור ושמש' (רמזי ר"ה)" :אמרו ישראל לפני הקדוש ברוך רבינו הסבא קדישא מוסיף אחריו בלחש' :חס
ישראל שלוחי דרחמנא נמצאים אנחנו בצד הנכון של אותו הוא :רבש"ע ,יש לך חיך [מתוק] גדול מזה אנו ממליכים אותך
נפתחה הרשמה לחג שמחת תורה ושלום ,יש אלוקי בקרבי'!
עולם חשוך ובזוי. עלינו?" .איננו מבינים זאת ,אולם כך היא המציאות.
בס"ד אנחנו מצליחים ,בתוך ים השקר ,להעמיד ולהתייצב על ועוד יותר כשמרן רבנו שליט"א עובר לפני התיבה ,וכל
גבי אי איתן ,שמור ,מנותק ,טהור ונעלה .אי של ערכים אמיתיים, הקהל מסביבים אותו כחומה ,משתוקקים לשמוע את הקול
מקום שבו הערך העליון אינו נמכר עבור כל הון ,פינה שקטה יוצא מפי כהן גדול ,ודאי שהדבר גורם נחת רוח למעלה,
בתוך ים סוער ,שבה הדעת האלוקית היא זו המשפיעה על והקב"ה ישפיע על רבנו שליט"א ,ועל כל הקהל שנת גאולה
תפריט גורמה סוויטות ארבעה
הדעה האנושית והיא זו ששולטת בבלעדיות על מעשי האדם. בכשרות הרב לנדא וחדרי בוטיק אולמות יוקרתיים וישועה ,שיוכל רבנו שליט"א לעשות נחת רוח לפניו יתברך
אנחנו ,המעט מכל העמים ,האחוז הקטן מאוד מיושבי מתוך בריות גופא ונהורא מעליא ,מדי שבת בשבתו ומועד א ניגון
העולם ,מצויים בתוך גן מואר ,עולם אחר לחלוטין – נקי, במועדו ,ללא שום חבילין דמעיקין.
נעלה ,מתוק וערב. וכה מפרש ה'תפארת שלמה' את הפסוק בפרשתנו "כי ניגון התעוררות רחמים רבים
עד שה"חכמתכם ובינתכם לעיני כל העמים" מתחילים מעט ד' אלקיך ההולך עמך לא ירפך ולא יעזבך"' ,ד' אלקיך ההולך להילולת הרה"ק רבי יחיאל מיכל מזלאטשוב זי"ע
לחדור – באיחור רב ובפספוס ענק – גם לאזורים אחרים ,בהם עמך' ,כאשר איש יהודי משבח את הקב"ה ,אזי הקב"ה נעשה, ניגון 'אחת שאלתי'
'מתחילים' סוף סוף להבין ,כי המושכות כבר בידיים אחרות, מבית סטרעליסק להילולת הרה"ק רבי אורי מסטרעליסק זי"ע
והיעד הסופי – האבדון – קרוב מדי... 03-677-7141 כביכול ,בבחי' הולך ,הוא מתעלה יותר ויותר .אלמלא לא אמרו
תנועת 'לא-ל אשר שבת' -מבית סטרעליסק
ה'תפארת שלמה' לא היינו יכולים לאמרו ,אלא שהדברים
03-678-7033 חקוקים עלי ספר ,וכל אחד בין יבין את הזכות שנפלה בחלקו, 'עמך ונחלתך'' ,תפן אלינו' 'מרן דבשמיא' ועוד מניגוני רחמים
אשרינו מה טוב חלקנו ,שלא שם חלקנו כהם. והחובה העצומה המוטלת עליו.
מלון אריסטוקרט | דמשק אליעזר 16בני ברק
נצבים וילך תשפ"ו • קשר איתן 71 70קשר איתן • נצבים וילך תשפ"ו
שלמה בר"מ קליין ציוני דרך לחסידי קמאי יזכרם
מספרים אלה שעמדו על ידו בתפילה ,שהשולחן היה רועד ורוטט בכל שבת בעת תפילת
נשמת ,כי היה מתייפח בבכי רוטט בתפילתו כשהיה מודה על העבר ומבקש על העתיד .והיו
שכינו אותו בתואר 'נשמת כל חי' ,כך מספרים שרבינו הישועות משה היה מתהלך בעת הרה"ח ר' אלטר שלמה צבי פישר [פרוכטר] ז"ל
התפילה בביהמ"ד ,כשעבר על ידו היה ר' אלטר מתרומם לכבוד רבינו ,אלא שרבינו סימן לו
שימשיך לשבת ולא יקום בכל פעם. שו"ב /מזקני אנ"ש בשיכון ויזניץ /כ"ט אלול תשל"ו ,יובל שנים לפטירתו
בצל רבוה"ק ד' הצליח דרכו וראה ברכה בעמלו. כיון שאביו נפטר על פניו בימי בחרותו ,ואמו האלמנה מחשובי
מקושר היה בלב ונפש לרביה"ק ה'אמרי חיים' והיה מגיע נשארה עם בית מבורך בילדים ,דאג ר' אלטר לכלכלת הבית ומוותיקי אנ"ש
וכיתת רגליו ממקום למקום כדי להביא לחם לפי הטף .לילות בשיכון ויזניץ היה
לעיתים קרובות לצל הקודש במועדים ושבתות השנה ,כשהוא מסירות נפש לחינוך הילדים וימים עמל לפרנס את אמו ואחיו ואחיותיו היתומים .עלי דרך השו"ב הרה"ח ר'
מתאכסן בבית קרובו בזיוו"ש הרה"ח ר' בערל ולצר בשכונת לא ארכו הימים ופרצה מלחמת העולם השניה ,תושבי מהכא להתם היה מתחזק בבטחון ואמונה ,חיבר ניגוני רגש אלטר שלמה צבי
נווה אחיעזר .חיבה יתירה נודעה לו מאת רבינו ,שהיה מייעץ המחוז הוגלו לערבות טרנסניסטריה ,במשך כמה שנים התגורר באידיש בענין גדלות הבורא ושפלות עצמו ,אותם חזר ושינן פישר [פרוכטר]
לו על כל צעד ושעל ,כמו בענייני שידוכין ,פרנסה וכדומה ,והיה עם בני המשפחה במצור ובמצוק ,זוגתו ושלושת ילדיהם נספו לעצמו בכל עת. ז"ל ,שהשבוע
ר' אלטר עושה הכל על פיו מבלי לשנות זיז כלשהו. על קידוש השם ,הי"ד. ימלאו יובל שנים
אחר הסתלקות רבינו ה'אמרי חיים' המשיך בהתקשרות בחסדי שמים נשאר לפליטה אחר שנות סבל ותלאה ,ולא לפטירתו.
בלו"נ אל רביה"ק ה'ישועות משה' זיע"א ,וכך היה מסתופף בצל מלאו לבו לשוב אל מלאכת הקודש .בהזדמנות נפגש עם הרבי במלאכת הקודש
מסקולען ,אשר שמח לראותו חי ובריא אחר שנות התלאה, בהגיע לפרקו נשא את אשתו בזיוו"ר ,אך חלפו השנים ולא
הקודש בכל עת מצוא ,שהוא קובע מקום לתפילתו בביהמ"ד
משהתעניין אם חזר לעסוק במלאכת הקודש ענה באנחה כי זכה לזש"ק ,נכנס אל מרן ה'שארית מנחם' מווישווא זצ"ל בית אבות
הגדול ,בשולחן שע"י הבימה ,והשתתף מידי שבת בשבתו להתייעץ כדת מה לעשות ,ענה הגה"ק 'סור מרע ועשה טוב', נ ו ל ד
בתפילות ובעריכת השולחנות .ילדי השיכון היו ניגשים אליו בשנות המלחמה איבד את הכל ...נענה הרבי מסקולען :הרי אני
חוזר וכותב לך כתב קבלה מחדש .השיב ר' אלטר שלא כתבי היתה זו הוראה בלשון נקיה ובצחות הלשון להינשא בזיוו"ש. במארמרוש לאביו
ומקבלים ממנו סוכריות טעימות במיוחד ,אותם העניק להם הוא בא בקשר הנשואין עם בת החסיד המופלג ר' יחיאל שטוק הרה"ח ר' יצחק אפרים פישל ,שהיה נין ונכד להרה"ח ר' שלמה
הקבלה אבדו לו ,כי הם נמצאים עמו שמורים כראוי ,אלא שאבד
באהבה וחן. ז"ל מהליבוקא ,אשר היה מכונה בשם 'דער בוקובינער מרדכי פרוכטר ,משלושת האחים שהתגוררו בטשורטקוב שבגליציה,
לו החשק והרצון ...התרעם עליו הרבי מסקולען וזירזו לשוב
מספרים אלה שעמדו על ידו בתפילה ,שהשולחן היה רועד חנא' ,מחמת צדקותו וגודל התקשרותו לרבוה"ק. ר' מרדכי ר' שלמה ור' אברהם ,נכדי השל"ה הק' ,צאצאי רבי
מיד לעסוק בשחיטה ,כי סמך עליו ועל יראתו .הוא שב לעסוק
ורוטט בכל שבת בעת תפילת נשמת ,כי היה מתייפח בבכי מאז נשואיו עבר להתגורר בהליבוקא שבבוקבינה ,שם ישעי' הלוי הורוביץ מפראג ,ורבי זרחיה הלוי בעל המאור.
במלאכת הקודש ,ומיד הקים ביתו ,כשהוא מטפל גם בגידול
רוטט בתפילתו כשהיה מודה על העבר ומבקש על העתיד. הקים משפחה לתפארת ,עסק עם חותנו בלימוד וליבון הלכות אביהם היה רבי יוסף מאיר הלוי הורוביץ אב"ד סיגעט ואחי
צאצאי זוגתו השלישית מזיוו"ר ,יתומים מאב ,אותם טיפח
והיו שכינו אותו בתואר 'נשמת כל חי' ,כך מספרים שרבינו שחיטה וידע כל הלכה על בוריה ,למעשה מגודל יראתו ודקדוקו הרה"ק הרבי ר' שמעלקא מניקלשבורג והרה"ק רבי פנחס בעל
באהבה וחמלה ,כך זכה גם לדור ישרים יבורך מהבית השלישי.
במעשים לא הסכים לעסוק במלאכת הזביחה למרות הפצרות הפלאה .אחר שהיגרו מגליציה על פי הוראת הדודים הצדיקים,
הישועות משה היה מתהלך בעת התפילה בביהמ"ד ,כשעבר בשנת תש"י עלה מרומניה לארה"ק ,כאן התגורר בדירת
בני המשפחה. התיישבו בשלושה כפרים במארמרוש .וכאשר התגלו באיזור
על ידו היה ר' אלטר מתרומם לכבוד רבינו ,אלא שרבינו סימן צריף משך חצי שנה ,כעבור זמן הציעו לו דירה למגורים בעיר
בהזדמנות נסע עם חותנו לשבות בצל מרן ה'אהבת ישראל' סימני מכרות זהב הוזמן הקיסר לחנוך את המכרות החדשות,
לו שימשיך לשבת ולא יקום בכל פעם. עכו ,שם נתמנה להיות שוחט דמתא .כיון שחינוך ילדיו היה והוסכם שיכנסו יחד אל הקודש פנימה במוצ"ש לשאול את פי שלושת האחים העשירים אירחו את המלך ,המלך התרשם
בערוב ימיו חלה והובהל לבית החולים תל השומר ,בליל חשוב לו כבבת עינו ,ולא מצא חן בעיניו החינוך בעכו ,שלח את רבינו כדת מה לעשות ,באותו ערב שבת כשעמד בין המתפללים, מקבלת הפנים והעניק שם משפחה לכל אחד ,לר' מרדכי העניק
כ"ט אלול שילהי תשל"ו ,ביקש כוס מים ובירך שהכל וכעבור הילדים להתחנך במוסדות תורה וחינוך בבני ברק ,אשר הציעו בשעה שאמר הס"ק את הפרק 'הודו לד' כי טוב' ,עצר על ידו ,ותוך השם 'שטרן' ,לר' שלמה 'פרוכטר' ,ולר' אברהם 'אדלר'.
דקות אחדות עצם עיניו וחיים שבק לן ,בעלות נשמתו זכה מסגרת פנימיה ,את הבן הכניס במוסד הילדים בשיכון ויזניץ, שעמד נכחו והביט בו אמר את כל הפרק עד גמירא .ויהי לאות. בבית אביו נתגדל ר' אלטר ז"ל על ברכי התורה והחסידות
ואת הבנות בביה"ס לבנות אור החיים .כך גם זכה להשפיע במוצאי שבת כאשר נכנסו יחד אל הסבא קדישא ,כשחותנו בדרך הסלולה מאבותיו ,מתוך התקשרות לרביה"ק בעל אהבת
ובהירה לצור מחצבתה והוא בן ע"ו שנה .הלוייתו יצאה מבית
על תושבים מעכו לשלוח את ילדיהם להתחנך בדרך המסורה, הביע דעתו בפני הקודש שחתנו ר' אלטר יתחיל להיות שו"ב, ישראל זי"ע .הוא היה תלמיד הרה"ח ר' שלמה אפל מסעליש.
המדרש בקרית ויזניץ בערב ראש השנה לעבר חלקת הקבר
והללו הקימו בתים נאמנים בישראל בזכותו. שאל אותו הס"ק למה אינו חפץ בכך ,ונענה 'מחמת יראה'. כשהמלמד היה מבקש לעודד את התלמידים לשקוד על דלתות
אשר רכש לו מחיים בחלקת ויזניץ ,בבית החיים שומרי שבת
ר' אלטר המשיך לעקוב אחר חינוך ילדיו ,פעמיים בשבוע הגיב הסב"ק :ובכן ,מי ראוי להיות שוחט אם לא זה החושש התורה ,היה אומר להם שכל מי שיצליח ויעסוק בתורה בהתמדה
-פוניבז' .תנצב"ה. התאמץ להגיע מעכו לבני ברק לפגוש אותם ,לעקוב אחר ומפחד ,וירא אלוקים? הס"ק המליץ לו שכיון שהוא ירא שמים יזכה שיקח אותו עמו בנסיעתו אל רבינו הסב"ק בשבתות בהם
השאיר אחריו דור ישרים יבורך זרע ברך ד' ,בנו השו"ב לימודיהם והתנהגותם ,כי אחת היא לו שיגדלו בדרכי תורה מרבים ראוי לו לעסוק במלאכת הקודש ,וסיים לאמר 'ווייל דו יגיע רבינו לשבות באיזור ,אכן כבר מילדותו זכה להיות כמה
הרה"ח ר' מרדכי פישר ,ושתי בנותיו לאוי"ט ,חתנו הרה"ח ר' וחסידות .בשנת תש"ל בערך עזב את עכו והגיע להתגורר ווילסט נישט וועסטו זיין'. פעמים בצל הס"ק ,והיה מספר כיצד היו משרכים רגליהם עם
זאב צבי שטרן ז"ל ,חתנו בזיוו"ר הרה"ח ר' ישראל דסקל ז"ל בקרית מלך רב שיכון ויזניץ. הוא קיבל היתר וקבלה מגדולי ישראל ,ביניהם מרן מווישווא, המלמד על פני הרים וגבעות כדי לקדם פני הסב"ק ולשבות
ובזיוו"ש הרה"ח ר' נחמן טויב הי"ו מברוקלין. הרה"ק ה'נועם אליעזר' מסקולען ועוד .במשך שנים כיהן כשו"ב, בצל הקודש.
נצבים וילך תשפ"ו • קשר איתן 73 72קשר איתן • נצבים וילך תשפ"ו
בסייעתא דשמיא
אורה של תורה עוד יזכור
ההמראה
רבנים מרביצי תורה ותלמידי חכמים רבות בשנים
מעידים שהדרך הנכונה להצליח לסיים את הש"ס
להתחיל את הלימוד בסדר הדף היומי עם מסכת בכורות.
שב"ק פר' נצבים וילך -כ"ג אלול
אתם נצבים היום כולכם תקע"ח :הרה"ק ר' ישראל מפיקוב בהרה"ק לוי יצחק מבארדיטשוב זי"ע
תקפ"ו :הרה"ק ר' אורי ב"ר פנחס ,ה'שרף' מסטרעליסק זי"ע
תש"מ :הרה"ח יהודה אריה [לייבל] ב"ר אברהם יצחק שטנגר ז"ל מטשערנאוויץ ,צפת
פרשת נצבים-וילך מעמידה אותנו תמיד בפתחו של
היום הגדול והנורא ,היום דא ראש השנה" :אתם נצבים טרפים
היום כולכם לפני ה' אלוקיכם ,ראשיכם שבטיכם ...מחוטב
מצ ללימוד
היומי,
כעת
הדףלים אי"ה
יום א' פר' האזינו -כ"ד אלול
מתחי בכורות
מסכת תקע"ה :הרה"ק ר' יוסף משה ב"ר אלקנה מזלאזיץ זי"ע ,ב' 'ברית אברם'
עציך עד שואב מימיך". תשפ"ז
עריו"כ
תרל"ד :הגה"צ ר' יוסף ב"ר משה באב"ד זצ"ל אב"ד טארניפאל ,ב' 'מנחת חינוך'
בספרים הקדושים מובא ,כי תיבת "כולכם" היא החיזוק תרצ"ג :הגה"צ ישראל מאיר ב"ר אריה זאב הכהן מראדין זצ"ל ,ב' 'משנה ברורה' ו'חפץ חיים'
העצום לכל איש ישראל לקראת ראש השנה וההדרכה כיצד הרה"ח חיים ישראל ב"ר יצחק שטרן ז"ל
לבוא וליקום קמי מלכא .כשאדם יחיד עומד למשפט ,מדקדקים תשפ"ד :הרה"ח ר' גרשון בן ציון ב"ר ישראל צבי פרידמן ז"ל משיכון ויזניץ ,נלב"ע ללא זש"ק
עמו כחוט השערה .אך כאשר כלל ישראל נצבים כיחידה אחת, תשפ"ה :הרה"ח ר' יצחק מנחם ב"ר אלטר ישעיה שטרן ז"ל ממונטריאול
בערבות הדדית ובדיבוק חברים ,הקטרוגים מתבטלים וכל
דינין מתעברין ,והרחמים המרובים מתעוררים. יום ב' -כ"ה אלול
שבעתיים יתר על כן ,מובא בספרים הקדושים ,היא #שעת המראת המטוס -איננה נוחה כלל ,אך אח"כ הדרך חלקה בס"ד...
תקמ"א :הרה"ק ר' יחיאל מיכל המגיד מזלאטשוב בהרה"ק ר' יצחק מדראהביטש זי"ע
האחדות של 'מחוטב עציך עד שואב מימיך'' ,לעברך בברית תרנ"ד :הרה"ק ר' דוד מקשאנוב בן הרה"ק ר' חיים מצאנז זי"ע
ד' .כאשר יפעת האחדות ,מאחדת את כולם כאחד ,וכל אחד טייערע לומד!
הבטח את מקומך מבעוד מועד ,במסלול ההמראה המקדים,
תרח"צ :הנה"ח ר' אברהם ב"ר ישראל אריה כץ ז"ל בעל האכסניה של מרן הסב"ק בסערט
לפום דרגא דיליה ,אנשי עסקים ,עמלי כפיים ,שולחי ידם מסלול שימנע את התנודות המסוכנות בזמן האמת וגבאי קלויז ויזניץ
במסחר ,יחד עם לומדי התורה ו'ראשיכם שבטיכם' .וכולם תשל"ב :הבה"ח ברוך ב"ר יהודה אסקל ז"ל מב"ב
תש"פ :הרה"ח ר' מנחם מענדיל צבי ב"ר יעקב דוד ויזניצר ז"ל משיכון ויזניץ
כאחד עוברים בבית ד' .מי בלימוד התורה והקדשת יומו #_7
תשפ"א :הרה"ח ר' אלטר גרשון ב"ר מאיר אריה אלפנט ז"ל מווינה
לקודש ,ומי בתמיכה איתנה ועצומה בהם. תשפ"ג :הרה"ח ר' יצחק פרץ ב"ר אברהם שלמה פרידמן ז"ל מב"ב ,בארא פארק
כאשר ניצבים כולם כאחד לפני ד' אלקינו ,הרי שאין
כל מלאך ובריה יכולה לעמוד במחיצה זו ,אין זכות גדולה 'אהבת ישראל' בית המדרש הגדול
של מרן אדמו"ר עט"ר שליט"א
בסייעתא דשמיא
יום ג' -כ"ו אלול
מכך לגשת לפני השי"ת ולהרבות תחינה ובקשה לפני מלך
א-ל רם ונישא. בכורות דף ב. תשנ"א :הרה"ח ר' ישעיהו ב"ר דוד ויזל ז"ל מחיפה
וכבר כתב רבנו שליט"א בהסכמתו הנפלאה למחזור בס"ד
ברכות דף ב. יום ד' -כ"ז אלול
'תפלה למשה' שחולק לכלל אלפי שותפי ממלכת התורה:
"בוודאי שזכות שותפות בתורה הק' ובעמליה אין ערוך לה
בגשתנו לפני קוננו באלו הימים הק' ,ובזכות ההתאמצות
הנה מקום איתי
הנהלת הקהילה מבקשת להביע הערכה והוקרה מיוחדת
עירובין דף ב. תרט"ו :הרה"ק ר' שלום ב"ר אלעזר מבעלזא זי"ע ,ה'שר שלום'
תרנ"א :הנגיד החסיד ר' יעקב ב"ר שלמה שטיינמץ ז"ל מבארשא
תרס"א :הרה"ח ר' משה יצחק ב"ר מרדכי הכהן כץ ז"ל מיועד
לחזק ידי התורה הק' ועמליה בטהרה וחינוך הדורות ,נוכל על עמידה איתנה ושותפות במקום הקדוש הזה במשך כל ימות השנה תשי"ד :הרה"ח ר' צבי [הערשיל] ב"ר ישראל שלומוביץ ז"ל ראש הקהל הראשון בשיכון
לגשת להתפלל בימים הנוראים ובזכות זה ישמע ד' שוועתינו הרה"ח ר' זיידא מרדכי יחזקאל ב״ר אהרן הכהן וועג ז"ל
ויקבל ברחמים וברצון את תפילתנו וימלא משאלותינו במידה לאות הוקרה והערכה טרפים תשע"ב :הרה"ח ר' ישראל יוסף ב"ר יעקב נפתלי הערץ רוזנברג ז"ל מברוקלין ,ירושלים
תתקיים הגרלה מיוחדת
מצ ללימוד
כעת
היומי,
טובה ישועה ורחמים". הדףלים אי"ה
מתחי בכורות
מסכת
תשפ"ז
על 2מקומות תפילה בביהמ"ד הגדול עריו"כ
יום ה' -כ"ח אלול
בין כלל חברי הקהילה
תשי"א :החזן והמלחין הרה"ח ר' פנחס ב"ר יהושע ספקטור ז"ל מטשערנוביץ ,ר' פינייע חזן
לו"ז קבלת קהל סליחות בזכותכם בזכותכם תשכ"א :הרה"ח ר' שמואל אליעזר ב"ר משה ישראל פעלדמאן ז"ל מאראד ,ב"ב
בנושאי זכויות וביטוח לאומי יש לנו את הזכות לרומם את בית חיינו זוכים אנו למקום תורה ותפילה ,שוקק חיים תשכ"ח :הרה"ח ר' בן ציון בן הרה"ח ר' משה מושקוביץ ז"ל ש"ץ באמסטרדם ועסקן נאמן
ע"י הר"ר ישראל ווייס הי"ו להצטרפות כחבר פנה בהקדם למען ישיבה"ק
להרה"ח ר' מאיר יעקב שכטר הי"ו תשס"ג :הרה"ח ר' נתן נטע ב"ר אלקנה הנדלר ז"ל מירושלים
050-4199951
יום ב' -ערד .מועדונית רח' שדרות חן 15/3
יום ג' -ירושלים .ת"ת אמרי חיים ויזניץ רח' יעקובזון 2ירושלים בברכת כתיבה וחתימה טובה המכנה המשותף :ככה תחזיק מעמד! בכל שלבי לימוד יום ו' -כ"ט אלול ערב ראש השנה
הנהלת הקהילה
יום ד' -בני ברק .קבוע במשרדי קהל חסידי ויזניץ רח' תורת חיים
הדף היומי ,תתמיד במסלול ללא הפרעות ,עוד מסכתא תש"ד :הרבני ר' אברהם ב"ר חיים ארנסטר הי"ד משאראמאש
ועוד מסכתא עד הסוף! המרחבים ייפתחו בפניך!
תשל"ו :הרה"ח ר' אלטר שלמה צבי ב"ר יצחק אפרים פישל פישר [פרוכטר] ז"ל שו"ב
אפשר להתייעץ טלפונית בטלפון 03-5746467 :שלוחה 4 תשמ"א :הרה"ח ר' אלקנה ב"ר אליעזר פרנקל ז"ל מבני ברק
מדי יום בין השעות 16:00 - 14:00 #_8 תש"ע :הרה"ק יצחק יעקב רבינוביץ מביאלה-רמ"א בהרה"ק יחיאל יהושע זי"ע ,ב'
בני ברק קרית ויזניץ 'אהבת יעקב'
נצבים וילך תשפ"ו • קשר איתן 75 74קשר איתן • נצבים וילך תשפ"ו
יוסף מלאך מתי יגיעו מעשי
בכך שאינך יכול להעלות את המחיר .הוא
הרב של היהודים רבי יחיאל מיכל .הוא זה
שאסר על היהודים להשיג גבול ,ואף איים
בחרם ובנידוי של מי שיעז להפר את תקנתו
ִיִ ְּּדמּו ָּכ ָָּא ֶֶבן
זו .ואתה מפסיד מכך הון תועפות".
חמתו של הפריץ בערה בו .הוא נועד עם
יתר פריצי הסביבה כולם ,והכל אמרו כי אכן,
גם הם 'סובלים' מאותה בעיה ,ומשנודע להם
להילולת הרה"ק
מי העומד מאחורי הדבר .נמנו וגמרו כי עליהם רבי יחיאל מיכל המגיד מזלאטשוב זי"ע
להעניש אותו כראוי ,למען ישמעו וייראו.
נקבע המועד בו יתכנסו כל פריצי האזור ּפֹוְרחֹותְְּ ,ב ֵֵטלֹות ְְׁשכּוחֹות
אֹוִתּיֹות ְ
ִ ְְׁש ָָפ ִִלים ְְמ ַַה ְְּל ִִכיםְְּ ,דחּוֵיֵ י ָ
עֹוָל ִִמים
בארמונו של הפריצים ,או אז יביאו את המגיד "שנינו היינו מחשובי העיר זלאטשוב ומעשיריה" – פתחו אש קודש בערה בהיכלו של הרה"ק ,הרבי ר' אלימלך זי"ע.
מזלאטשוב בכח הזרוע ,ויבצעו פה אחד את וספרו בקול נשנק – "שותפים בעסקים חובקי עולם ,והצלחתנו חסידים ואנשי מעשה נדחקו סביב השולחן .ראש חודש הוא היום
פסק הדין :גזר דין מוות .אף נקבע מועד מדויק הייתה לשם ולתפארת .לשנינו היו אחוזות רחבות ידיים זה על והרבי יושב בבית מדרשו לערוך את שולחנו הטהור לרגל היום.
להוצאה להורג במעמד חגיגי ופומבי .כדי שלא יד זה .בתים גדולים שלהם חצרות ,גינות נוי ומפלי מים מפכים. בני עליה המסובבים בהיכלא קדישא נדחקים סביב ,שותים בצמא
"דע לך ,כי יש אשם בכך שאינך יכול להעלות את המחיר .תופרע תוכניתם הזדונית ,סכמו הפריצים בעסקינו המשותף העסקנו יהודי אחד ,צנוע וישר דרך ,לשמש דברי אלוקים חיים היוצאים מפי קדשו ,מלאים זיו ומפיקים נגה.
ביניהם על שמירת הדבר בסוד מוחלט. הוא הרב של היהודים רבי יחיאל מיכל .הוא זה שאסר כמנהל חשבונות לעסקינו המסועפים .את משכורתו הצנועה בעיצומה של הסעודה ,נפתחת דלת בית המדרש בלאט .אל
בהשגחה פרטית ,נקלע רוכל יהודי אל בית על היהודים להשיג גבול ,ואף איים בחרם ובנידוי של קיבל מאיתנו ומעולם לא ביקש מאיתנו דבר מה נוסף .חייו ירכתי בית המדרש חומקים שני עניים ,נזופים ועלובי מראה.
הארמון ,והציג בין פריטיו למכירה זוג עגילים מי שיעז להפר את תקנתו זו .ואתה מפסיד מכך הון זרמו על מי מנוחות וגידל את משפחתו בדירתו הצנועה ,שהיתה בגדיהם קרועים ומרוטים ,מלאי אבק נדודים מתמשך .כפות
יקרים .אחת המבשלות בארמון חמדה לעצמה תועפות". צמודה לאחוזותינו. רגליהם יחפות וכל חזותם משדרת דלות ,עניות ושפלות .בבושת
עגילים אלה .כיוון שכסף לא היה לה לשלם ויהי היום ותאוותינו גדלה .וביקשנו להרחיב את אחוזותינו. פנים נעמדים השנים בחזותם מעוררת הרחמים סמוך לשולחן,
תמורתן ,הציעה לרוכל סוד מרעיש וחשוב לשם כך ,היה עלינו להתרחב על חשבון דירתו של היהודי מנהל נושאים עיניהם מעוררי הרחמים בתקווה לקבל פת לחם או פרוטה.
במיוחד .תמורת התכשיט לאטה המבשלת החשבונות .זימנו אותו אפוא אלינו ,ו'הודענו' לו כי עליו למכור הרבי רבי אלימלך מרים לפתע את עיניו הטהורות ומבחין
לאזני הרוכל על דבר התוכנית הזדונית להוציא לעולמו משברון לב עמוק .משבאו היתומים שבורי הלב לטפל לנו את ביתו ולעקור מכאן למקום אחר. בשני הנודדים המרודים' .וודאי יכמרו רחמי הרבי עליהם' סברו
בירושה ,באנו והצגנו בפניהם ברשעותינו את שטר המכירה להורג את רבה של זלאטשוב. היהודי כמובן סרב .אין הוא מחפש לעקור ,טוב לו במה שיש
כולם .אלא שהרבי נועץ בהם מבט נוקב וארוך ,וקורא" :והלא
הרוכל הנסער אץ אחוז-אמוק לביתו של המגיד .אולם שם והודענו להם כי הבית אינו רכושם כי אם ברשותינו .המשפחה לו ואיננו מעוניין למכור מאומה .אולם אנו לא רגילים היינו
שני אלה ערומים מכול"?! הכל מביטים אנה ואנה בתמהון לבב:
הרצוצה ,נזעקה מול העושק האכזרי .והיתומים מיהרו אל המגיד מנעו המשמש מלהיכנס אל הקודש פנימה .הרוכל התעקש כי שאומרים לנו 'לא' ,ובוודאי לא מי שמתפרנס מאיתנו .הצענו
אמנם בלויי סחבות עוטים השנים ,אך אין המה ערומים?!
הקדוש מזלאטשוב ,הרב הקדוש רבי יחיאל מיכל ,לשפוך לפניו הוא חייב להיכנס כי בידו דבר סתר למגיד הקדוש .המשמש שבז לו תוספת משכורת ,והלה עמד בסירובו .איימנו עליו שיפוטר,
ממשיך הרבי ואומר" :לא לערומים מלבושים גשמיים כוונתי.
לרוכל ,ביקש לשמוע את הסוד הגדול .ומשלא נותרה לרוכל את מר לבבם .המגיד זימן אותנו לדין תורה מול המשפחה. ועדיין מסרב.
ערומים מכל לבוש רוחני! מעודי לא ראיתי יהודי ערום כליל
משהצגנו את שטר המכירה ,הביט המגיד הקדוש בשטר ,ברירה גילה את אזני המשמש במידע שבידו .אך המשמש ביטל זעמנו גבר ,והיהודי פוטר ממשרתו על אתר .שש מאות רובלים
ממצוות ומרוקן מכל צלם אלוקים כשני האנשים הללו!"
וקרא בסערת רוח" :הרי דף לבן הוא זה ,אין בו מאומה" ,כשהוא את הדברים בזלזול' .מה למגיד ולפריץ? ומדוע שיחפוץ להורגו? שהצליח לחסוך במשך השנים היו כל רכושו .הלה סובב מהכא
להתם וביקש למצוא לעצמו פרנסה אחרת לכלכל את ביתו ,אך "התדעו איך הפכו הללו לערומים מכל?" -ממשיך הרבי בקולו
קורע את הנייר לגזרים ,ופסק כי הבית שייך ליתומים ולא היתה אין זאת אלא שנפלת בפח שטמנה לך אותה מבשלת שהיתלה
כאן כל מכירה. לא עלתה בידו ,ואף חסכונותיו כלו והגיע עד לפת לחם ממש. הנוקב שרועם בחלל בית המדרש ויורד חדרי בטן " -שכן ,הם
בך וחמדה לך לצון על מנת לקבל את התכשיט מידך' – בז לו
המשמש ,והרוכל הלך אל ביתו .מלקה את עצמו על שהעז לנסות עסקני העיר וגבאי הצדקה ראו למצוקתו החריפה ,ובאו אלינו העזו פניהם לחלוק ולהלשין על קדוש ד' ,שרף המעלה הקדוש
להטריד את המגיד בדברי הבל. בבקשה שנשיבו למשרתו. והנורא הרה"ק רבי יחיאל מיכל המגיד מזלאטשוב".
חלפו חודשיים שלשה .וביום מן הימים ,התמלא לפתע הרחוב ּוִב ְְפִנִ ים ֵֵאׁש ִִמ ַַּבחּוץ ֵ
ּגֹוֵעׁשִ , ואנו ,מצאנו כאן הזדמנות פז .כיון שידענו שברירה אחרת אין כאשר שמעו שני הבאים את שמו של המגיד הקדוש מזאלטשוב
אנו – המשיכו השניים את סיפורם – חזרנו אל אחוזותינו ,היהודי בחיילים וקלגסים שהקיפו באחת את בית מדרשו של לו להביא לחם לפי עולליו ,העמדנו תנאי מחפיר ואכזרי ועמדנו יוצא מפי הרבי .הבינו כי הכל גלוי וידוע לפניו כיריעה ,והרימו
ואש הנקמה החלה מבעבעת באנו .כה עמוקה היתה שפלותינו המגיד .מתכוננים לפרוץ אל בית המדרש שם שהה המגיד הקדוש, על דמו ברשעות .הודענו כי אנו מסכימים להשיבו לעבודתו בשני קול בבכי וגעיה עצומה ,נופלים על פניהם שבורים ורסוסים.
עד שלא בחלנו בשום דרך ,כדי להשיב לעצמנו את כבודנו האבוד .ולדרוש הימנו להתלוות אליו ולהתייצב מיידית בבית ארמון הפריץ. תנאים :הוא יקבל שליש ממשכורתו הקודמת שלפני פיטוריו. "רבי .חטאנו ,עווינו ופשענו ,הבה לנו דרך תשובה וסדר תיקון
פחד ואימה נפלה על העיר כולה ,ויהודי העיר התאספו בבית ההזדמנות לא אחרה לבוא .שמועה הגיעה לאזנינו ,כי הפריץ והוא ימכור לנו את ביתו בשליש משוויו ,במאתיים רובל בלבד! לנשמתינו החוטאת" התחננו.
של מחוז זלאטשוב ,התאונן בפני אנשי ביתו .כי אינו יכול להעלות המדרש לנסות ולהעביר את רוע הגזירה .מפה לאוזן עברה לא היתה לאיש כל ברירה ,ספג את עלבונו ונכנע לתנאינו. כראות הרבי ר' אלימלך את בכיים ושברון לבבם ,התרכך
את מחירי החכירות של האחוזות שמוחכרים ליהודים ,שכן השמועה ,כי הרוכל כבר הביא את המידע זה זמן כביר וכי גזירת הצגנו לפניו שטר מכירה והכרחנו אותו לחתום עליו .הלה חתם קולו ואמר" :אם כנה חרטתכם ,ספרו את קורותיכם באוזני כל
היהודים מתדברים ביניהם ומסכמים שלא להשיג האחד את מוות מרחפת על ראש רבם הנערץ .המשמש שביטל אז את דבריו עליו ,מושפל ומבוזה .אך הוסיף לפני חתימתו באותיות זעירות: המסובים ,בלא כחל ושרק ,ויהיה זה מקצת תיקונכם".
נתקף חרדה ופחד על שזלזל בדבריו ,אך את הנעשה אין להשיב. גבול רעהו. 'כל זה נעשה באונס ושלא מרצוני'. בקול רוטט מלא בושה וכלימה ,פתחו השנים בסיפורם:
והמגיד ,שעמד על מקומו במזרח בית המדרש מסובב עצמו פנינו איפה בסתר אל הפריץ ,ואמרנו לו" :דע לך ,כי יש אשם ליבו הכאוב של האיש לא עמד בצערו וכעבור זמן קצר הלך
נצבים וילך תשפ"ו • קשר איתן 77 76קשר איתן • נצבים וילך תשפ"ו
בס"ד יוסף מלאך מתי יגיעו מעשי
עיניו של הפריץ התפלבלו ונשימתו נעתקה .וכשיצא מחדרו וראה את המתחולל .חנקה אימה
עצומה את גרונו ,קטעי הברות משונות בקעו מפיו ,ואימת מוות נפלה עליו .הוא נפל על רגליו
כשהוא בוכה בכי תמרורים:
הענק שכולם חיכו לזה
רק ליום אחד בלבד! וראה את המתחולל .חנקה אימה עצומה את גרונו ,קטעי הברות לפתע לעבר הקהל ,הדרת פניו בוערת באש קודש ,פונה אל קהל
משונות בקעו מפיו ,ואימת מוות נפלה עליו .הוא נפל על רגליו היהודים החרדים לשלומו וקורא בקול" :אל תיראו ואל תחתו.
כשהוא בוכה בכי תמרורים" :איש אלקים קדוש אתה .אנא, כבר עם שחר כשבאתי אל בית המדרש ,ראיתי את דמות דיוקנו
שחרר את אורחיי מקפאונם ותן להם לשוב אל ביתם ,מבטיחך של אבי הקדוש הרה"ק רבי יצחק מדראהביטש מביט עלי ,יראתי
אני נאמנה כי לא יאונה לך כל רע .מתחרט אנכי על המזימה כל כך עד שנסוגותי אחור ולא הצלחתי לפתוח בתפילתי .עתה
השפלה אשר זממתי עליך". הבנתי כי גזירה מרחפת עלי ,ואבי הקודש עומד על גבי לסמכני
המגיד איננו מסיר ממנו את עיניו החודרות .בקולו קול עז ולסוככני .כעת ,אמרו להם שהנני נעמד לתפילתי ,ובל יהינו
קורא בקול צלול" :אשיבם לאיתנם .אך בתנאי אחד :שתחתום להפריע לי .אחר התפילה אתלווה אליהם".
אתה וכל חבריך כאן על כתב ,שבו תתחייבו שלא תעוללו עוד המהומה בחוץ גברה .הפריץ שראה כי המגיד מתמהמה ,שלח
שום רע לשום יהודי .לא תגזרו גזירות ולא תעלו את דמי החכירה עוד ועוד חיילים להביאו .הרחוב כולו מתמלא בקלגסים ,קצינים
או כל מס אחר". ומפקדים רכובים על פרשים .אך מי מהם שמעז להציץ אל בית
הפריץ ,עודנו בחרדה עמוקה מהנהן בראשו בהסכמה ,והמגיד המדרש ,נרתע לאחוריו בבהלה ובחרדת אלקים אשר נפלה עליו.
רושם את הדברים על גבי הכתב ומושיט לו את הקולמוס לחתימה. רק כעבור שעה ארוכה סיים המגיד את תפילתו הזכה .קיפל
הפריץ שרבט את חתימתו ,ואחר סובב המגיד בין כלל הפריצים. את טלית ותפיליו ,עטה את מעילו ,נטל את מקלו ויצא לדרכו.
M.GUTFARB
אחד אחרי השני קמו הללו מקפאונם ,ניגשו לחתום ,וברחו מן עיני העם מלאות דמעות חרדה ורבים מהם מתלווים אל פמליית
המקום כל עוד רוחם בקרבם. המגיד .ואילו המגיד בעצמו מרגיעם' .ד' יהיה עמדי ,אל תיראו'.
"אעניש קשות את שני היהודים אשר באו אלי להרע לך"
ביקש הפריץ לומר אל המגיד .אך המגיד מניף את ידו ומהסה ֵֵעיֵנֵ י ָָׂש ָָרףֶֶ ,ה ֶֶרף ֵֵמ ַַאף
אותו" ,אל תשלח ידך אליהם ואל תעש להם מאומה ,הלא זה ובארמון הפריץ ,הדי שכרות עולים ממסיבת ההוללות פרועה
אתה התחייבת לא להרע לשום יהודי ,ואף המה בכלל .אינך שבה זללו וסבאו והשתכרו כל הפריצים יחדיו .מתכוננים לקראת
מוסמך לדונם .השופט כל הארץ הוא יעשה משפט". הבאות .וכטוב ליבם ביין שרף המבעבע בקרבם ,נתנו קולם בשירת
המגיד שב אל ביתו בשמחה ובטוב לבב .וליהודים היתה שיכורים והפריץ שעמד על גביהם ,הורה ללהקת התזמורת לנגן
אורה ושמחה וששון ויקר. ולהנעים את המסיבה.
"מני אותו היום" סיימו שני העניים את סיפורם ,בהיכלו של והנה ,נשמעים מרחוק יללותיהם העזים של היהודים שליוו
הרבי ר' אלימלך" ,התהפך מזלנו לרע ,ירדנו מנכסינו כליל עד את המגיד אל בית הפריץ" .הגבירו את התזמורת" -הורה הפריץ
שהפכנו לעניים מרודים .נותרנו ערומים מכל אשר לנו נעים ונדים בקול מבושם " -איננו חפצים לשמוע את קולות היללה שיהרסו
ימים ושנים ממקום למקום ,עד בואנו אל המקום הזה .אוי לנו לנו את המסיבה" ובצעדים כושלים והלומי יין ,כשל אל טרקלינו
ואבוי לנפשנו ולנשמתנו האומללה שפגענו באותו צדיק נשגב הפרטי מבושם כולו .ממתין כי יבואו לבשרו כי גזר הדין בוצע.
וקדוש וירדנו לעמקי נוקבא דתהומא רבה". כעבור רגעים ספורים ,נפתחו שערי הארמון ,והמגיד ומלוויו
חרדה שררה בהיכל בית המדרש בליזענסק משסיימו השנים החיילים נבלעו בתחומיו .המגיד הקדוש פסע פנימה אל תוככי
את סיפורם .עד שקרע הרבי ר' אלימלך את הדממה ואמר" :אכן, הבית ,ויפן כה וכה אל עדת הפריצים השיכורים ולהקת המנגנים
גדול היה עוונכם מנשוא .אך עתה ,משסיפרתם את פלאות וכל המסובים .והנה ,כל מי שהביט בו המגיד ונתן את עיניו
הצדיק ברבים והתוודיתם על חטאיכם ופרסמתם את גדלותו ,סר הטהורות ,הפך להיות משותק .דומם כבול עץ .כלל הפריצים
עוונכם וחטאתם תכופר ,ותבואו השמימה כשנפשכם מתוקנת". והסובאים סומרו למקומותיהם ללא יכולת להניע אבר.
לכבוד החגים מתחדשים בבית! כעבור חודש ימים ,הלכו השנים לבית עולמם .לאחר שזכו
לבוא לתיקונם.
המגיד ממשיך לפסוע לאיטו פנימה .אט אט ,ברוגע ובשלווה,
עד הגיעו אל חדרו של הפריץ .פתח את דלת הטרקלין ,והפריץ,
יום שני כ"ה אלול עם מגוון דוגמאות מפוארים ! שהמתין לבשורה על ביצוע גזר הדין ,הרים עיניו בשקיקה .אולם
22:00 - 12:00 לנגד עיניו ,לא פחות ולא יותר מאשר המגיד הגדול בכבודו ובעצמו.
רחוב הר סיני 17
קומה 01-
הכיסאות האיכותיים והמפוארים של זיץ עכשיו במחירי יריד מיוחדים,
כיסאות אלומיניום במראה עץ ,נוחים ועמידים בדיוק למשפחות עם ילדים.
נמצינו למדים: מביט בו בעיניים חודרות ונוקבות שמפלחות אותו ככברה.
ֱאֱֹלִקים
ַצַ ִִּדיק מֹוֵֹׁשֵ ל ִי ְְִרַאת ִ עיניו של הפריץ התפלבלו ונשימתו נעתקה .וכשיצא מחדרו
78קשר איתן • נצבים וילך תשפ"ו
אלול תשל"ו
והאריך בדברות קודש .רבנו פתח במאמר מתוך הספר 'תכלת
מרדכי' להגה"ק מבערזאן בביאור דברי חז"ל במס' סנהדרין
עה"פ ויבא עמלק וגו' ברפידים ,והאריך בחשיבות מעשי המצוות,
ביקור הוד בקהילתנו באנטוורפן
רבנו בצאתו משווייץ עם ר' זלמן לייב וייס המשב"ק כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א נעתר לבקשת אנ"ש באנטוורפן
ר' ישראל ליבוביץ מאנטווערפן ור' הערשיל פריד ובפרט במצוות צדקה ,אשרי מי שזוכה שיש לו דעת לעשות ובדרך שובו משווייץ עצר לביקור קצר בעיר אנטוורפן ,כדי
מצוות בממונו ולתת צדקה בחשק ורצון .תוך כדי כך פלפל רבנו
להשתתף בשמחת חנוכת הבית והכנסת ספר תורה לבית מדרשינו
שמקווים שמגיע עתה שנה חדשה ומעתה יתחדש הכל לטובה, בהכנסת הס"ת עם המשב"ק ר' יצחק דוד רזמוביץ ור' מנחם זאב גרוס בדברי הקצות החושן חו"מ סי' רעג בגדר הפקר אי הוי כנדר,
נדבת הנה"ח ר' יצחק קסירר.
ויהא רק טוב .כששאל רמ"ש לשלום הרבנית תליט"א ,ענה רבנו אחר ביאר הדברים בדרך המוסר.
וטהרה ועבודת השי"ת ,מנהגם בקודש של החסידים במרמרוש עם הופעת רבנו ביום ראשון י' באלול התקבל על ידי ראשי
כי מרגשת טוב ועתה חזרה לארה"ק ,אמנם אחר חודש תשרי עוד הרחיב רבנו בדברי שבח למנדב הספר ,המפורסם
היה ששברו גושי קרח כדי לטבול במי טהרה. בצדקותיו ומעמיס על עצמו באהבה עול מצוות ,ועתה זכה קהילתנו .רבנו הגיע להשתתף בשמחת נשואי בת הגה"ח ר' יוסף
צריכה לשוב לחו"ל להמשך טיפול רפואי .נענה ר' מאיר שלום:
אחר הדברים האלה סיים רבנו דבריו ברוב ברכות לנדבן לייסד בית מקדש מעט .החובה על כל מתפללי בית המדרש וייס ,עם ב"ג החתן בן הנה"ח ר' נחום יואל הלפרין .רבנו השתתף
והרי הרבי אמר עתה כי מתחדשת עלינו שנה חדשה ומה שעבר
ר' יצחק שיזכה להעמיד דורות אשר יקדשו שם שמים ,ומכאן להגביר כח המעשה לקיים בבית המדרש שיעורי תורה ,לקבוע בשמחת החתונה ,האריכו בשירות ותשבחות ויצא במחול עם
אין ,נענה רבנו :לו יהא כן ,והקב"ה יברא לה כליות חדשות.
עבר רבנו לעורר על חינוך הבנים בדרכי אבות בלי לסטות זיז בו עיתים ובכך ישפיע אור התורה להינצל מיצר הרע המשוטט החתן והמחותנים .כן התקיים מעמד קבלת פנים לכבוד רבנו
אחר תפילת מעריב ליווה הקהל את רבנו לביתו נאוה קודש.
כלשהו ,והפטיר בברכות לרוב לקראת השנה החדשה ,שנת ברחובות קריה ,ואור התורה יצנן את האש הלא רצויה ,להפשיר בהשתתפות רבני העיר והמוני חסידים.
רבנו יצא לאמירת שבע ברכות בחופת החתן יעקב ולצר [כיון
שהשטריימל היה ארוז בתוך המזוודות חבש רבנו את השטריימל תשל"ז הבאה לקראתנו לטובה ולברכה. הקרירות ,להבעיר אש קודש ,לתורה ותפילה מתוך חמימות ,בלי למחרת ביום שני י"א באלול ,נחוג בהוד והדר מעמד
של חדב"ן הגר"מ ארנסטר ראש הישיבה]. למחרת ביום שלישי עזב רבנו את העיר בדרכו לארה"ק. שיחה בטילה תוך כדי תפילה ,כאשר זכיתי לראות בעיני חסידי הכנסת ספר התורה ,רבנו השתתף בתהלוכה ובהמשך בריקודי
יצויין שלפי התכנית הראשונה היה אמור שרבנו ישוב ברחמים קמאי בבתי מדרשות ובתי כנסיות בגולה. מצוה בהיכל בית המדרש ,מרן אמר חו"ק הפרק 'לדוד מזמור'
לביתו משווייץ ביום שני י"א באלול ,עם שינוי התכנית והנסיעה רבנו שיבח את הקמת המקוה ,שהוא יסוד גדול לקדושה בהתעוררות רבה .אחר הגיע רבנו להשתתף בסעודת המצוה
מבחן סוף זמן הקיץ לאנטוורפן נענה רבנו שמתחילה לא היה לו חשק לצאת לדרך
ביום שני שלא נאמר בו כי טוב ,אלא שמחמת רצונו להשתתף
ביום רביעי פר' נצו"י עמדו תלמידי הישיבה למבחן כללי
בפני כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א עם סיום זמן הקיץ ,רבנו הביע בשמחת החתן הב' יעקב ולצר המתקיימת ביום שלישי י"ב
רוב הנאה מהצלחת התלמידים והאציל עליהם ברכות לרוב. באלול ,יצא מגדרו ,ועתה נהנה שהתכנית שונתה ויצא לדרך
ביום שלישי שנכפל בו כי טוב.
תכונה לקראת ביקור במוסדות ברוך הבא בשם השם
במשרד הנהלת הישיבה מתכוננים לקראת ביקור ראשי
ומנהלי משרדי ממשלה ,בתקוה שהביקור בבניני החינוך יניב ביום שלישי שנכפל בו כי טוב לס' והיה כי תבוא אל הארץ
תוצאות טובות ,ועם הצגת פעילות ותכניות הפיתוח יתקבלו הופיע כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א בשערי ארה"ק ,אחר שהות
האישורים להקצבת סכומים נכבדים עבור ההוצאות מרובות. כחודשיים בהרי שווייץ.
במכתב מטעם הנהלת הישיבה חתום בידי מנהל המוסדות בשעה 03:4נחת המטוס בשלום על אדמת ארה"ק בשדה בהכנסת הס"ת עם ר' יצחק קסירר בקבלת פנים עם הג"ר ישכר בער דאכנער
הרה"ח ר' יעקב דוד ויזניצר לקראת הפגישה ,מפורטים בניני התעופה לוד ,רבנו שליט"א התקבל ע"י קהל נכבד מאנ"ש .תלמידי אבד"ק סאטמאר אנטווערפן והדומ"ץ הגר"א שטרנבוך
החינוך הנמצאים בשלבי בניה ונזקקים לסכומים עצומים להשלמת הישיבה המתינו בשערי השיכון כי כן ציוה ופקד רבנו שליט"א
הבניה ,בראש וראשונה בנין הישיבה לצעירים על שלש קומותיו, עליהם שלא יצאו לקבל פניו בנמל התעופה.
ההולך ונשלם לתפארת במרכז השיכון ,אשר יכיל בית כנסת בשעה שש עם הגיע רכבו של רבנו בשערי השיכון פרצו
ואולם לימודים גדול 5 ,חדרי שיעורים חדרי מורים ומשרד. ההמונים בשירה וזמרה ,וליוו את רבנו לעבר ביתו נאוה קודש,
הבנין עומד אחר גמר עבודת השלד ,ומקוים להשלים הבנין רבנו ישב בשער החצר והקהל עבר על פני הקודש לברכת שלום
באמצע החורף הבעל"ט .לפי הנראה כעת ,יעלה הבנין עם הציוד עליכם .בתוך כך הגיע הרה"ח ר' ברוך ולצר ובנו החתן יעקב
בסך 2מיליון ל"י .כן עומד בשלבים ראשונים הוספת 2קומות העומד לקראת נישואיו ,כאשר רבנו מאיר פניו ואומר לר' ברוך:
לבנין הת"ת ,אשר יכיל 8כיתות וחדרי מורים ,מקלט ,קומה הנה עמדתי בדיבורי ,אמרתי שאגיע להיות בחופה והגעתי
מפולשת למקום משחקים לילדי הת"ת ,ולפי ההשערה יעלה בזמן ...ר' ברוך והחתן הגישו את הקוויטל לכבוד יום החופה
הבנין בסך שנים וחצי מיליון ל"י. ורבנו האציל מברכות קדשו.
הנהלת הישיבה מוסיפה במכתב שזה זמן רב שקיים צורך מכאן הגיע רבנו לבית המדרש הגדול לתפילת מנחה ,כאשר
לחדש את חדרי האוכל ומטבח לתלמידי הישיבה כאשר כל זה הנה"ח ר' מאיר שלום ראזנבערג שאל בשלום רבנו ,נענה ואמר בהכנסת הס"ת עם ר' שלום גרוס ור' יעקב בר"נ פלדמן בחתונה עם הרה"ק רבי יעקב מפשעווארסק ,הגרי"ב דכנר
והגר"א שטרנבוך ,המחותנים הג"ר יוסף וייס ור' נחום יואל הלפרן
קשר איתן 81 נצבים וילך תשפ"ו • 80קשר איתן • נצבים וילך תשפ"ו
מבחר ענק של
שטריימלך מוכנים
ברמה גבוהה במיוחד
אלול תשל"ו
הופיע :חיינו באור התורה
ילדי תשב"ר תלמידי הסניפים של רשת ישיבות המתמידים
חיים מאירים קבלו בהתרגשות את הגליון התשיעי בסדרה 'חיינו
באור התורה' אשר מוקדש לעניני התשובה ומועדי חודש תשרי.
כמדי חצי שנה גם בחוברת זו הושקעו כוחות להביא מגוון
מאמרים ופתגמים ,עובדות וסיפורים מנהגים הליכות וחידונים
בעניני החגים .כן מובא בחוברת תיאור פעילות הסניפים בחדשי
הקיץ העעל"ט ,מאמר מיוחד מאת התלמיד המצוין משה קרמר
מסניף רמת גן ,בענין שמירת הלשון .התלמידים שעלו בגורל על
פתרון תשבץ חודש ניסן הם :שרגא לנאל -רחובות ,אברהם
רודיך -בני ברק ,יהודא טאוב -ירושלים ,משה שלמה אייכנשטיין
-פתח תקוה ,שמואל ווייל -בית חלקיה.
בסייעתא דשמיא
הוקם בשנת תשי"ב ,לפני עשרים וחמש שנה ,לפי
התנאים של אז כאשר היה מתוכנן למאה תלמידים,
מענק
ועתה כאשר המוסדות מכילים מאתים וחמישים
תלמידים נוצר צורך דחוף לחדש את הכל ,בימים
אלה ניגשו לתכנן חדרי אוכל מטבחים חדרי קירור
מרווחים ומשוכללים שיענו לדרישת הזמן והצורך
מיוחד למתחילים ויעלו כ 3-מיליון ל"י.
לכן מבקשת הנהלת הישיבה את הממונים להגיש
את העזרה והסיוע הן במענקים והן בהלוואות כדי
כל המקבל על עצמו בימים קדושים אלו להצטרף
שיהא ברור כיצד להתקדם במלאכה ,מתוך תקוה
ללימוד הש"ס בסדר הדף היומי להתחיל את
שאחר הפגישה יתבהרו העניינים על צד היותר טוב.
הלימוד עם מסכת בכורות זכאי לקבל
סט גמרות מתיבתא
מסכת בכורות מלוה מלכה לאברכים
בהשתתפות סמלית של 25ש"ח תושבי השיכון וציבור אנ"ש התכנסו למסיבת
מלוה מלכה וכינוס התעוררות כללי ,נישאו דברים
מלהיבים על ידי מורנו הרב אב"ד שליט"א והרה"ג
להצטרפות ולקבלת ההטבה ר' אליעזר דוד פרידמן .הכינוס השאיר רושם רב על
אשדוד בני ברק ירושלים חייג עכשיו 03-7722664
כל המשתתפים.
בין השעות ימים שלישי ורביעי, בין השעות ימים שלישי ורביעי, בין השעות ימים ראשון ושני, תודה ותהלה להנה"ח ר' שמואל יודא דסקל אשר
17:00–22:00 ג׳–ד׳ בתשרי תשפ״ז 17:00–22:00 כ״ו–כ״ז באלול 17:00–22:00 כ״ד–כ״ה באלול בנדבת לבבו הטוב קיבל עליו מימון כל ההוצאות,
אמוראים ,6מסביב לבניין אמרי חיים ,16קומה אחת לרדת דובר שלום ,9קומה אחת לרדת ההזדמנות שלך להצטרף כעת לזיכוי הרבים .באגרת תודה מטעם הנהלת הקהילה
ללימוד המהנה של הדף היומי מביעים הערכה והוקרה לר' שמואל יודא ,על פעליו
הטובים ובמיוחד על תרומת המימון להוצאות הכינוס,
#_9
עם ברכת הקהל שתתחדש עליו ועל כל הנלווים אליו
שנה טובה ומתוקה.
82קשר איתן • נצבים וילך תשפ"ו
אגודים בשמחה
הרה"ח ישראל ויזל הי"ו -ויז'ניץ הר"ר אהרן זולדן הי"ו -ביתר הר"ר יוסף וייס הי"ו -לונדון
הרב דוד אריה ויינברגר הי"ו -ויז'ניץ הרה"ח יצחק זולדן הי"ו -בני ברק הר"ר אהרן זולדן הי"ו -אלעד
הרה"ח אפרים פישל זילברשלג הי"ו -ויז'ניץ הר"ר אריה זורגר הי"ו -אשדוד הר"ר יעקב חיים זורגר הי"ו -עפולה
הרה"ח ברוך טסלר הי"ו -ויז'ניץ הר"ר חיים מאיר זיידה הי"ו -ויז'ניץ הר"ר אפרים דוד זיידה הי"ו -ויז'ניץ
הרה"ח שמואל לקס הי"ו -בני ברק הרה"ח משה זילברשלג הי"ו -ויז'ניץ הר"ר דוד טויב הי"ו -אלעד
הרה"ח מנחם מנדל סבו הי"ו -ויז'ניץ הר"ר בנימין יצחק טויב הי"ו -בארא פארק הר"ר מנחם מנדל כהנא הי"ו -בית שמש
הר"ר שלמה קינד הי"ו -ויז'ניץ הר"ר נתן שמשון אריה טויב הי"ו -מנצ'סטר הר"ר משולם איסר כץ הי"ו -לונדון
הרה"ח יחיאל מיכל רפפורט הי"ו -בארא פארק הרב משה אהרן יגר הי"ו -אלעד הר"ר שאול יחזקאל כץ הי"ו -ויז'ניץ
הרה"ח שמואל שטיין הי"ו -בארא פארק
הר"ר ברוך שטיינמץ הי"ו -ויז'ניץ
הרה"ח צבי יגר הי"ו -בני ברק
הר"ר יעקב (ב"ר מ"א) כהן הי"ו -בני ברק
הר"ר אליעזר מאיער הי"ו -ויז'ניץ
הר"ר צבי מנדל הי"ו -ויז'ניץ
ברכת מזל טוב לידידנו היקרים
הרב יעקב מאיר שטראוס הי"ו -ויז'ניץ הר"ר ישראל כהן הי"ו -אלעד הר"ר ישראל סבו הי"ו -אלעד תומכי 'איגוד מוסדות ויזניץ' שהשמחה במעונם
הרב כתריאל שרייבר הי"ו -ויז'ניץ הר"ר ישראל כהן הי"ו -אלעד הר"ר אשר יונה סנה הי"ו -חיפה
הרב שלמה כהן הי"ו -בית שמש הר"ר יהודה מאיר פולק הי"ו -אשדוד
לאירוסי הבן /הבת הרה"ח יוסף כץ הי"ו -ויז'ניץ
הרה"ח צבי הערשיל כץ הי"ו -ויז'ניץ
הר"ר מנחם מנדל פולק הי"ו -ויז'ניץ
הר"ר אליעזר יצחק פישמן הי"ו -ביתר
הר"ר דוד גייגר הי"ו -מודיעין עילית הרה"ח שאול יחזקאל כץ הי"ו -ויז'ניץ הר"ר אשר יעקב פישר הי"ו -קוממיות
הר"ר אליעזר זאב צבי פריד הי"ו -עפולה
צירי ועידה העולמית
הרב חיים מאיר הגר שליט"א -חיפה הרה"ג יעקב לבין שליט"א -בני ברק
הרב מנחם מאניש הופמן הי"ו -ביתר הרה"ח יהודה לוריא הי"ו -ירושלים הר"ר יצחק משה פרידמן הי"ו -חיפה
הר"ר חיים מאיר (ב"ר יוסף) וייס הי"ו -ויז'ניץ מרת לרנר (א"ר אפרים) תחי' -בני ברק הר"ר דוד אהרן פרייפלד הי"ו -לונדון
הר"ר חיים מאיר בנציון טויסיג הי"ו -ביתר הר"ר מנחם מנדל מאיער הי"ו -אשדוד הר"ר יקותיאל זושא פרל הי"ו -אלעד
הר"ר ברוך צבי לוי הי"ו -ירושלים הרה"ח בנציון מליק הי"ו -ויז'ניץ הר"ר שלמה דב פרנקל הי"ו -אלעד
הר"ר יוסף פרידמן הי"ו -אלעד
הר"ר יעקב פנחס קסט הי"ו -בני ברק
הר"ר אשר אנטשיל נוימן הי"ו -ויז'ניץ
הרה"ח יעקב יהושע נוימן הי"ו -ירושלים
הר"ר אשר קולודצקי הי"ו -חיפה
הר"ר יהודה יהושע קליין הי"ו -ויז'ניץ הרה"ח יוסף הרצנו הי"ו -בארא פארק להיכנס הנכדים /הנינים להולדת הבן /הבת
הר"ר משה שמואל נח רוט הי"ו -מודיעין עילית
הרה"ג פרץ טוביה שטיינמץ שליט"א -ויז'ניץ
הרה"ג חיים שרגא נייהוז שליט"א -ויז'ניץ
הרב שמעון צבי נייהוז הי"ו -ויז'ניץ
הר"ר אהרן קרויס הי"ו -בארא פארק
הר"ר יצחק זאב רוזנשטיין הי"ו -בני ברק
הרה"ח שלום זושא פלדמן הי"ו -לונדון
מרת פלדמן (א"ר ח"מ) תחי' -לונדון לעול המצוות הר"ר חיים מאיר מילגרום הי"ו -ביתר
להולדת הנכדים /הנינים
הר"ר אברהם יהושע שטרולי הי"ו -מודיעין עילית הרה"ח מרדכי יצחק סבו הי"ו -ויז'ניץ הר"ר שמואל (ב"ר משה) שטיין הי"ו -בארא פארק הרה"ח נפתלי ברקוביץ הי"ו -לונדון
הרב אברהם שמואל שטרן הי"ו -ויז'ניץ הרב שמעון פוגל הי"ו -ויז'ניץ
הרב יהודה פולק הי"ו -וינה
הר"ר יצחק (ב"ר מאיר) שטרן הי"ו -ויז'ניץ
הר"ר שמעון חיים שטרן הי"ו -ירושלים
לנישואי הבן /הבת הרב נחמן מנדל הי"ו -בני ברק
הרב נחמן מנדל הי"ו -בני ברק
לאירוסי הנכדים /הנינים הרב ישראל פנחס פערל הי"ו -ויז'ניץ
הרה"ח יצחק צבי פריד הי"ו -ויז'ניץ
הר"ר מנחם מנדל שמילוביץ הי"ו -חיפה
הר"ר משה שרייבר הי"ו -מודיעין עילית
הר"ר נפתלי הערש ציג הי"ו -בארא פארק
לאירוסי הבן /הבת מרת פלדמן (א"ר ח"מ) תחי' -לונדון
הר"ר חיים זליג שיין הי"ו -לונדון
הרה"ג אברהם גייגר שליט"א -ויז'ניץ
הרה"ח ברוך גלדציילר הי"ו -ויז'ניץ
הר"ר אהרן צבי פרנקל הי"ו -מודיעין עילית
הר"ר אלקנה פרנקל הי"ו -מודיעין עילית
הר"ר אהרן יוסף שרף הי"ו -בית שמש לנישואי הנכדים /הנינים הר"ר ראובן חיים סובל הי"ו -בארא פארק הר"ר שמואל שימון הי"ו -בני ברק
הרה"ג מרדכי גנוט שליט"א -ויז'ניץ
הרה"ג אברהם אביש הגר שליט"א -ירושלים
הרה"ח מאיר קופנהיים הי"ו -מנצ'סטר
הר"ר אליהו (ב"ר ג"צ) קליין הי"ו -בית שמש להולדת הנכדים /הנינים
הרה"ח אברהם שלמה איינהורן הי"ו -בארא פארק
הרה"ח אלכסנדר אהרן זולדן הי"ו -אלעד לאירוסי הנכדים /הנינים להיכנס הבן לעול המצוות
הרה"ח אברהם אהרן ויזניצר הי"ו -ויז'ניץ הרה"ח יהושע קרויזר הי"ו משב"ק -בני ברק הר"ר אברהם אדלר הי"ו -מנצ'סטר הרב חיים בעק שליט"א -בני ברק הר"ר אהרן משה ויזל הי"ו -לונדון
הרה"ג צבי הירש ויזניצר שליט"א -אשדוד הרה"ח חיים מאיר קרויס הי"ו -אנטוורפן הרה"ח דוד שלמה אדלר הי"ו -מנצ'סטר
הרה"ג יוסף וייס שליט"א -ויז'ניץ הרה"ח מרדכי קרויס הי"ו -לונדון הרב דוד יוסף אונגר הי"ו -בני ברק
הרה"ח שאול יחזקאל כץ הי"ו -ויז'ניץ הרה"ח צבי הערשיל קרויס הי"ו -מונסי הרה"ח אליעזר חיים מנחם אסקל הי"ו -בני ברק
חברי המאירים
הרה"ג משה בנציון לוריא שליט"א -ויז'ניץ הרה"ח דוד אריה רוזנשטיין הי"ו -בני ברק הרה"ח זעליג שמואל אפל הי"ו -ויז'ניץ
הרה"ג חיים שרגא נייהוז שליט"א -ויז'ניץ הרה"ח יהושע דוד רוטנר הי"ו -ויז'ניץ הרה"ח נחמן אפל הי"ו -ויז'ניץ
הרה"ח יוסף חיים שיינברגר הי"ו -ויז'ניץ הרה"ג דוד שטיין שליט"א -אשדוד הרה"ח מרדכי אקשטיין הי"ו -מנצ'סטר
הרה"ח חיים יצחק שמואל הי"ו -צפת הר"ר חיים מאיר שטיין הי"ו -אלעד הרה"ח יעקב בקר הי"ו -ויז'ניץ
לאירוסי הנכדים /הנינים להולדת הבן /הבת
הרה"ח משה שטיין הי"ו -בארא פארק הר"ר יהושע ברגר הי"ו -בית שמש
לנישואי הבן /הבת הר"ר משה דוד שטיין הי"ו -ויז'ניץ הרה"ח חיים ברטלר הי"ו -ירושלים
הרה"ג מנחם מענדיל הגר שליט"א -ויז'ניץ
הרה"ח שמואל שטיין הי"ו -בארא פארק
הר"ר מנחם מאניש שטיינמץ הי"ו -מנצ'סטר
הרה"ח נתן נטע בריזל הי"ו -ויז'ניץ
הרה"ח דב ברלין הי"ו -ויז'ניץ
הרה"ח שמחה טוביה אשר הי"ו -ויז'ניץ
הרב אהרן גפנר הי"ו -בני ברק
להיכנס הבן לעול המצוות הר"ר חיים מאיר (ב"ר ישעי') איצקוביץ הי"ו -ביתר
הר"ר משולם זושא ברנדוויין הי"ו -עפולה
הר"ר יוסף שמואל אדלר הי"ו -בני ברק הרה"ח שמעון חיים שטיינר הי"ו -ויז'ניץ הר"ר יעקב צבי ברלין הי"ו -ויז'ניץ הרב שמואל שמעלקא הלפרט הי"ו -בני ברק הר"ר אלימלך זילברשלג הי"ו -אשדוד
להולדת הנכדים /הנינים
הר"ר יעקב אוביץ הי"ו -אנטוורפן הר"ר אלטר משה שטרן הי"ו -אשדוד הרה"ח יצחק יהושע ברנדוויין הי"ו -בארא פארק הרה"ח שמעון טובק הי"ו -ויז'ניץ
הר"ר חנא חיים אנגל הי"ו -מודיעין עילית
הר"ר דב (ב"ר י"ש) אשר הי"ו -מודיעין עילית
הרה"ח חיים יצחק שטרן הי"ו -ויז'ניץ
הרה"ח ישראל ד .ג .שטרן הי"ו -ויז'ניץ
הרה"ח ישעי'ה ברקוביץ הי"ו -בני ברק
הרה"ג נחמן ברקוביץ שליט"א -בית שמש
הרה"ג גדליה טויסיג שליט"א -ויז'ניץ להיכנס הנכדים /הנינים
לעול המצוות
הרה"ח שמחה טוביה אשר הי"ו -ויז'ניץ
לנישואי הבן /הבת
הר"ר יששכר דב בריזל הי"ו -אשדוד הרה"ח שמואל שטרן הי"ו -ויז'ניץ הר"ר שרגא אביגדור גולדהירש הי"ו -בארא פארק הרה"ח אברהם נח גוטמן הי"ו -אשדוד
הרב שמואל יעקב ברכר הי"ו -בני ברק הרה"ח יוסף חיים שיינברגר הי"ו -ויז'ניץ הרה"ג אברהם גייגר שליט"א -ויז'ניץ הרה"ג אליעזר גולדברגר שליט"א -ויז'ניץ
הר"ר יעקב צבי ברלין הי"ו -ויז'ניץ הרה"ג אליעזר שלומוביץ שליט"א -ויז'ניץ הר"ר דוד גייגר הי"ו -מודיעין עילית הרה"ח רזיאל גנץ הי"ו -בני ברק
הר"ר דוד גולדברגר הי"ו -בית שמש הרה"ח ישראל ברוך וידר הי"ו -ויז'ניץ הרה"ח נתן זאב גרמיזא הי"ו -ויז'ניץ
הר"ר מנחם מנדל ברקוביץ הי"ו -צפת הרב נח שרייבר הי"ו -ויז'ניץ הרה"ח אברהם שאול גליק הי"ו -אלעד הר"ר ברוך ראובן ורטהיימר הי"ו -ויז'ניץ הרה"ח יוסף דסקל הי"ו -ויז'ניץ
הר"ר שמואל אליעזר גליק הי"ו -מונסי הרה"ח יעקב גליק הי"ו -אלעד הרה"ח עזריאל זאב כהנא הי"ו -ויז'ניץ
הר"ר זאב פרנקל הי"ו -אלעד מרת הייגר (א"ר נח) תחי' -בני ברק
להיכנס הבן לעול המצוות
הר"ר יוסף אריה (ב"ר שמואל) גפנר הי"ו -ויז'ניץ הר"ר מרדכי מנחם גליק הי"ו -ויז'ניץ הרה"ח ישראל יצחק פריד הי"ו -לונדון
הר"ר ישראל דוד רכניצר הי"ו -אלעד הרה"ח יצחק אייזיק רוזנברג הי"ו -ויז'ניץ הר"ר משה הרטשטיין הי"ו -ויז'ניץ
הרה"ג אשר אנשיל הלפרין שליט"א -לונדון הר"ר מרדכי גנז הי"ו -ירושלים הרה"ח הלל ורטהיימר הי"ו -ירושלים
לנישואי הנכדים /הנינים
הר"ר יעקב הרצוג הי"ו -אלעד הרב יחזקאל שרגא גלדציילר הי"ו -ויז'ניץ הר"ר חיים מרדכי בצלאל (ב"ר דוד) גפנר הי"ו -ביתר הרה"ח נחמיה זיידה הי"ו -ירושלים
הרה"ח אפרים פישל ויזל הי"ו -אלעד
הר"ר שמעון ויזל הי"ו -ויז'ניץ
הר"ר חיים מאיר חנוך גנץ הי"ו -אנטוורפן
הר"ר פנחס דסקל הי"ו -בני ברק
הר"ר פנחס גפנר הי"ו -אלעד
הרה"ח בנימין גרוס הי"ו -ויז'ניץ
לאירוסי הבן /הבת הרה"ח יהושע זילברשלג הי"ו -אשדוד
הרה"ג גדליה טויסיג שליט"א -ויז'ניץ
מרת הייגר (א"ר נח) תחי' -בני ברק הר"ר שמעון יחזקאל כץ הי"ו -מונסי
הרה"ח אברהם אהרן ויזניצר הי"ו -ויז'ניץ הרב יהודה מאיר טסלר הי"ו -מודיעין עילית הרה"ג שבח גרינפלד שליט"א -ויז'ניץ הרה"ח יעקב ויזל הי"ו -ויז'ניץ הרה"ח צבי פייביש מילר הי"ו -ויז'ניץ
הר"ר שלמה זלמן ויינר הי"ו -ויז'ניץ הר"ר מנחם מנדל ראובן כהנא הי"ו -אלעד הרה"ג צבי דוידוביץ שליט"א -בית שמש הר"ר יהושע מנחם שמילוביץ הי"ו -אשדוד הרה"ח ישראל יצחק פריד הי"ו -לונדון
הרה"ג נחמיה זיידה שליט"א -ירושלים
הר"ר שלמה זיידה הי"ו -בית שמש הר"ר יחזקאל מילר הי"ו -אלעד הרב אהרן שמשון זליג דויטש הי"ו -לונדון הרה"ח יצחק אייזיק רוזנברג הי"ו -ויז'ניץ הרב יהודה יששכר שטרן הי"ו -אשדוד
הרה"ג ישראל טסלר שליט"א -בית שמש הרה"ג ישעי' יוסף קליין שליט"א -עפולה הרב יוסף מנחם הירש הי"ו -ויז'ניץ הר"ר מאיר שטרן הי"ו -אלעד
הר"ר שלמה כהנא הי"ו -חיפה הר"ר ישראל דב גדלוביץ הי"ו -מודיעין עילית הרה"ח אפרים יחזקאל וידר הי"ו -ויז'ניץ
הר"ר דוד לרנר הי"ו -ויז'ניץ הר"ר שמעון זאב סגינר הי"ו -חיפה הר"ר חיים מאיר (ב"ר א"פ) ויזל הי"ו -ויז'ניץ
הר"ר אלימלך מרגליות הי"ו -ויז'ניץ הר"ר יואל ויזל הי"ו -ויז'ניץ
להיכנס הנכדים /הנינים
עצי חיים
הרב שלמה זלמן פדר הי"ו -ויז'ניץ הרב חיים ויזניצר הי"ו -ויז'ניץ
הר"ר משה פישר הי"ו -מודיעין עילית הרה"ג צבי הירש ויזניצר שליט"א -אשדוד
הר"ר בנימין פרידמן הי"ו -אלעד
הר"ר חיים מאיר פרייליך הי"ו -מונסי לעול המצוות הרה"ח אלימלך יצחק ויינברגר הי"ו -ויז'ניץ
מרת ויינברגר (א"ר א"א) תחי' -ביתר
הר"ר יצחק פרנקל הי"ו -ירושלים הרה"ח דוד אוביץ הי"ו -בארא פארק הר"ר חיים מאיר (ב"ר יוסף) וייס הי"ו -ויז'ניץ
הר"ר מנשה פרקש הי"ו -ויז'ניץ
הרה"ח יעקב רודיך הי"ו -ירושלים
הרה"ח חיים ברטלר הי"ו -ירושלים
הרה"ג נפתלי גלדציילר שליט"א -אנטוורפן
הרה"ג יוסף וייס שליט"א -ויז'ניץ
הר"ר שמואל וייס הי"ו -אנטוורפן
הר"ר דוד ויזל הי"ו -בית שמש הר"ר שלום ברגר הי"ו -ויז'ניץ להולדת הבן /הבת
הר"ר פנחס יוחנן ויזל הי"ו -ויז'ניץ הר"ר מרדכי ברוך גייגר הי"ו -אלעד הר"ר יצחק חיים מאיר אדלר הי"ו -ירושלים
הר"ר דוד אריה רוזנברג הי"ו -אלעד הר"ר גדליה ויזל הי"ו -אשדוד הרה"ח מנחם יעקב ולצר הי"ו -ויז'ניץ הר"ר אלעזר משה ויינברגר הי"ו -בית שמש הר"ר יצחק הירש הי"ו -ויז'ניץ
הר"ר שאול רכניצר הי"ו -ביתר הרה"ח יצחק ברוך ויזל הי"ו -ויז'ניץ הרה"ג חיים מאיר וסרמן שליט"א -ויז'ניץ הר"ר מרדכי אונגר הי"ו -אשדוד
הר"ר אלימלך משה יוסף וייס הי"ו -ויז'ניץ הר"ר ראובן הרטמן הי"ו -ויז'ניץ הר"ר צבי בנדיקט הי"ו -בית שמש
תרומה תשפ"ג • קול מצהלות 19 18קול מצהלות • תרומה תשפ"ג
בס”ד
הרה"ח שאול יחזקאל כץ הי"ו -ויז'ניץ הרה"ח יעקב גליק הי"ו -בארא פארק הר"ר חיים מאיר שטיינמץ הי"ו -ירושלים
מרת לרנר (א"ר אפרים) תחי' -בני ברק הרה"ח שמואל גפנר הי"ו -ירושלים הר"ר מאיר שטיינמץ הי"ו -ויז'ניץ
הרה"ח ברוך מילר הי"ו -אנטוורפן הרה"ג שבח גרינפלד שליט"א -ויז'ניץ הרב לוי יהושע שנייבלג הי"ו -אלעד
הרה"ג ישראל מילר שליט"א -ויז'ניץ מרת הוס א"ר דוב תחי' -בני ברק הר"ר חיים מאיר שרייבר הי"ו -מודיעין עילית
הרה"ח משה מרגליות הי"ו -ויז'ניץ הרה"ח מנחם היימן הי"ו -ירושלים
הרה"ח יצחק צבי פריד הי"ו -ויז'ניץ
הרה"ח ישראל פרקש הי"ו -ויז'ניץ
הרה"ח דוד הכט הי"ו -ויז'ניץ
הרה"ח אברהם יצחק הס הי"ו -חיפה לנישואי הנכדים /הנינים
הרה"ח אלימלך קראוס הי"ו -ויז'ניץ הרב דוד אריה ויינברגר הי"ו -ויז'ניץ הרה"ח אלימלך אדלר הי"ו -ויז'ניץ
הרה"ח משה אהרן רייז הי"ו -וויליאמסבורג מרת ויינברגר (א"ר א"א) תחי' -ביתר הרה"ח נח עקיבא אנגל הי"ו -ויז'ניץ
הרב מאיר דב רכניצר הי"ו -ירושלים הרה"ח אלכסנדר סנדר ויינר הי"ו -ויז'ניץ הרה"ח יעקב בקר הי"ו -ויז'ניץ
הרה"ח בנציון שטנגר הי"ו – משב"ק -ויז'ניץ הרה"ח חיים מרדכי ורטהיימר הי"ו -אשדוד הרה"ח נתן נטע בריזל הי"ו -ויז'ניץ
הרב נח שרייבר הי"ו -ויז'ניץ הרה"ג אברהם ורצברגר שליט"א -בני ברק הרה"ח דב ברלין הי"ו -ויז'ניץ
הרה"ח צבי הערשיל כץ הי"ו -משב"ק -ויז'ניץ הרה"ח שמואל משה ברקוביץ הי"ו -ויז'ניץ
שיחות ישרים ,מאמרים יקרים,
והדרכות ישרות רצון צדיק
שנשמעו מפי אור חיינו
הר"ר שואל אריה וייס הי"ו -אלעד הרה"ח מנחם צבי פריד הי"ו -ויז'ניץ להולדת הבן /הבת
מרן רבנו עט”ר שליט”א הר"ר יהודה טסלר הי"ו -אלעד
הרב יחזקאל לוריא הי"ו -אלעד
הר"ר שמואל לוריא הי"ו -ויז'ניץ
הר"ר אלימלך פרידמן הי"ו -אלעד
הרה"ח יהודה פרידמן הי"ו -ויז'ניץ
הר"ר מנחם מנדל קינד הי"ו -ויז'ניץ
הר"ר משה דוד ברגר הי"ו -עפולה
הרב משה יעקב ברגר הי"ו -לונדון
הר"ר יעקב דב גנז הי"ו -ויז'ניץ
בהיכלי ישיבותינו הק’ בארץ ובתפוצות הר"ר שלום צבי לינדנבוים הי"ו -מודיעין עילית
הרב ישראל סנדרוביץ הי"ו -אלעד
הרה"ח יעקב חיים קליין הי"ו -יסודות
הרה"ג משה שאול קליין שליט"א -בני ברק
הר"ר צבי (ב"ר י"א) גרוס הי"ו -מודיעין עילית
הרה"ג שבח יוסף דוידוביץ שליט"א -בית שמש
הר"ר אהרן רובין הי"ו -אשדוד הר"ר שלמה (ב"ר משה) קליין הי"ו -ויז'ניץ
בשנים תשס”ז – תשס”ט הרב חיים רוזנפלד הי"ו -בני ברק
הר"ר שמואל זנוויל וידר הי"ו -מודיעין עילית
הר"ר נחמן (ב"ר דוד) וייס הי"ו -בית שמש
לאירוסי הנכדים /הנינים הר"ר חיים משה ריזל הי"ו -אלעד
הרה"ג יששכר דב שטיין שליט"א -אלעד
הר"ר יוסף כהן הי"ו -ויז'ניץ
הר"ר יחזקאל לבין הי"ו -אנטוורפן
הרה"ח חיים שלמה ברגר הי"ו -בני ברק הרה"ג פנחס שנייבלג שליט"א -לונדון הר"ר מרדכי לקס הי"ו -עפולה
הרה"ח שמעון צבי ברמינקא הי"ו -ויז'ניץ הרה"ג פסח ישראל שנייבלג שליט"א -אלעד הר"ר שמואל יצחק ניימן הי"ו -ויז'ניץ
הרה"ח אברהם אליעזר הוס הי"ו -ירושלים הרה"ג יוסף חיסדא שרף שליט"א -ויז'ניץ הר"ר אלעזר פריד הי"ו -עפולה
אי”ה יהיה ניתן להשיג במוצש”ק סליחות בקומת כניסה דביהמ”ד הגדול הרה"ג שלמה חיים הרשלר שליט"א -בית שמש הר"ר אברהם זאב פרידמן הי"ו -ויז'ניץ
כמו”כ יהיה ניתן להשיג בחנות הספרים ’דער ויזניצער ספרים געשעפט’
הרה"ח יוסף אהרן ויזניצר הי"ו -ויז'ניץ
הרה"ח יהושע וייס הי"ו -ויז'ניץ להיכנס הבן לעול המצוות הרב נחום יואל פרנקל הי"ו -לונדון
הר"ר שלמה זאב קופנהיים הי"ו -אנטוורפן
הרה"ג משה אליעזר וייס שליט"א -וינה הר"ר מנחם ישראל איצקוביץ הי"ו -אלעד הר"ר מנחם יהודה ריזל הי"ו -עפולה
הרה"ח שאול אריה זולדן הי"ו -ויז'ניץ הר"ר משה צבי וידר הי"ו -אלעד הרה"ג דוד שטיין שליט"א -מודיעין עילית
הרה"ח יקותיאל זלמן סנדרוביץ הי"ו -ויז'ניץ הרה"ח יעקב ויזל הי"ו -מודיעין עילית הר"ר ישכר דב שטיין הי"ו -ויז'ניץ
הרה"ח ברוך פולק הי"ו -ירושלים הר"ר שמעון ויינברגר הי"ו -וינה הר"ר חנני' יו"ט ליפא שטיינר הי"ו -עפולה
הרה"ג שמואל צבי פריד שליט"א -ירושלים הר"ר אלחנן יהודה לואיס הי"ו -עפולה הר"ר שלמה שנייבלג הי"ו -מודיעין עילית
הרה"ח יהודה פרידמן הי"ו -ויז'ניץ הרב יחזקאל ליבוביץ הי"ו -אשדוד
להולדת הנכדים /הנינים
הרה"ח כתריאל שטיין הי"ו -בני ברק הר"ר דוד לקס הי"ו -בני ברק
הרה"ח בנימין יעקב דב נוימן הי"ו -מנצ'סטר
לנישואי הבן /הבת הר"ר נפתלי שמעון שטיין הי"ו -בארא פארק הרה"ח בנימין אנגל הי"ו -ויז'ניץ
ביביליס ,המפתח שלך
הר"ר שאול יהודה שרף הי"ו -אשדוד הרה"ח חיים שלמה ברגר הי"ו -בני ברק
הר"ר אברהם איצקוביץ הי"ו -ירושלים הר"ר עזריאל שטיינר הי"ו -בני ברק הרה"ג מרדכי ברגר שליט"א -מונסי
הרה"ג ישראל מנחם מענדיל ברכר שליט"א - הרה"ח פסח יוסף גפנר הי"ו -ירושלים
להיכנס הנכדים /הנינים
לשכור בראש שקט!
ויז'ניץ הר"ר ירמיהו אהרן גרוס הי"ו -ירושלים
הר"ר דוד שמואל גנץ הי"ו -אלעד
לעול המצוות
הרה"ח אחיהוד דוידוביץ הי"ו -ויז'ניץ
הר"ר יצחק הוס הי"ו -מודיעין עילית הר"ר שלום דונט הי"ו -אלעד
הר"ר אביגדור ישראל הורוביץ הי"ו -לונדון הרה"ח אברהם אליעזר הוס הי"ו -ירושלים
הרה"ח נפתלי הערץ וייס הי"ו -ויז'ניץ הרב אליהו (ב"ר י"י) איצקוביץ הי"ו -ויז'ניץ
הר"ר משה לייב גדלוביץ הי"ו -ביתר הרה"ג יחיאל משה הרטמן שליט"א -ויז'ניץ
הר"ר חיים מאיר (ב"ר זרח) זולדן הי"ו -ויז'ניץ
עולים לירושלים? מטיילים בחול המועד? הר"ר נפתלי הערץ פוגל הי"ו -אשדוד הרה"ח יעקב דסקל הי"ו -ויז'ניץ הרה"ח יוסף אהרן ויזניצר הי"ו -ויז'ניץ
הר"ר שמואל ויינברגר הי"ו -ביתר
הר"ר נפתלי הערץ פולק הי"ו -אלעד הרה"ג ישראל מנחם מנדל וידר שליט"א -ויז'ניץ
הרה"ח אייזיק לייב ויזל הי"ו -ויז'ניץ הרה"ג אריה וייס שליט"א -לונדון
הר"ר מנחם מנדל דב קינד הי"ו -ויז'ניץ הר"ר חיים מאיר וייס הי"ו -מודיעין עילית
בחרו רכב מתוך מלאי ענק של דגמים ,ואנחנו כבר הרה"ח אלעזר ויינברגר הי"ו -מודיעין עילית
הרה"ח מאיר וייס הי"ו -אשדוד
לנישואי הנכדים /הנינים
נדאג לכל השאר עם שירות אישי ומענה זמין בכל רגע הרב משה אברהם כהן הי"ו -ויז'ניץ
הרב שמעון צבי נייהוז הי"ו -ויז'ניץ הרה"ג משה אליעזר וייס שליט"א -וינה
נתון .וזהו .צאו לדרך לחג שמח! הרה"ח טוביה סגינר הי"ו -בית שמש הרה"ח שאול אריה זולדן הי"ו -ויז'ניץ
הרה"ח שלמה יוסף אוביץ הי"ו -ויז'ניץ הרב משה אברהם כהן הי"ו -ויז'ניץ
הרה"ח חיים שלמה ברגר הי"ו -בני ברק הרה"ח יצחק פייג הי"ו -בני ברק
הרה"ג משה שאול קליין שליט"א -בני ברק הרה"ג יהודה צבי כהנא שליט"א -בית שמש
הרה"ח יעקב דסקל הי"ו -ויז'ניץ הר"ר משה צבי כהנא הי"ו -אלעד
שירות אישי השכרה קלה רכבים חדשים הרה"ח אברהם אליעזר הוס הי"ו -ירושלים הר"ר חיים יהודה כץ הי"ו -אלעד
ללא פשרות ומהירה ומתוחזקים הרה"ג יחיאל משה הרטמן שליט"א -ויז'ניץ
הרה"ג אשר אנטשיל ויזניצר שליט"א -ויז'ניץ
לאירוסי הבן /הבת הרה"ג יצחק לקס שליט"א -אלעד
הרה"ח משה יהודה לייב לקס הי"ו -בני ברק
הרה"ח מנחם מנדל ויזניצר הי"ו -ויז'ניץ הר"ר חיים מאיר ארברמן הי"ו -אשדוד הרה"ג ישראל מאיער שליט"א -אשדוד
הרב עקיבא יחזקי' טויב הי"ו -ויז'ניץ הרה"ג פנחס יוחנן ברגר שליט"א -בית שמש הרה"ח יעקב מאיר הי"ו -בני ברק
הרה"ח זאב סנדרוביץ הי"ו -ירושלים הרב אפרים פישל הגר שליט"א -ירושלים הר"ר טוביה סגינר הי"ו -בית שמש
הרה"ח יקותיאל זלמן סנדרוביץ הי"ו -ויז'ניץ הרה"ח אברהם אליעזר הוס הי"ו -מודיעין עילית הרה"ח ברוך פולק הי"ו -ירושלים
חברה חרדית ,עם צוות עובדים איכותי יראי שמים / / /אפשרות של שינוע רכבים לנתב"ג הרה"ח חיים זליג קורניצר הי"ו -ירושלים הר"ר שמעון יעקב לייב הרשלר הי"ו -בית שמש הר"ר נפתלי הערץ פולק הי"ו -אלעד
הרה"ג פנחס שנייבלג שליט"א -לונדון הר"ר מנחם מנדל וייס הי"ו -ויז'ניץ הר"ר נתן נטע חיים פישמן הי"ו -ויז'ניץ
ביתר עילית רח’ הר”ן | 6בני ברק כהנמן מוקד הזמנות ארצי:
*6873
| 107ירושלים כפר עברי ,1נווה יעקב | בית
שמש קניון השדרה ,הרב מנחם פרוש 1
בס"ד
שוש תשיש. .
בס"ד
בקבוץ בניה לתוכה
עטרת זקנים פינה של נתינה
סכין שחותכת...
בין הזמנים של תשפ"ה ,שבר אותי סופית ,והבנתי
שאני חייב לעשות משהו.
רבים מכם כועסים על אנשי ה'פטור מתור' .אני מכיר
מרת אייזנברג א"ר מנחם מענדיל -ויזניץ -נישואי נכדה
מרת בייגל א"ר שמעון -ויזניץ -נישואי נכד
הר"ר יהודה ברקוביץ -בארא פארק -לידת נכד
מרת ברקוביץ א"ר מרדכי -לונדון -לידת נין
הרה"ח דוד גוטספלד -לונדון -לידת נין
הרה"ג אליעזר גולדברגר -ויזניץ -אירוסי נכד ולידת נינה
שרויהבעל הנס
ביניהם
076-5999-592
בכ<ל בית ,בכ<ל שעה
דמונים ,נהגו בתפוצות ישראל
וישוע>ה
חופה צדקה <לסגו<>להטרם ה
לזכות רבי מאיר
המסוגלת לשכינה
הנס'של◄
קיימא עדי עד
'בע<לולזרע
כתקנת הק
לתת
לבנין
המערך הט<לפוני
קול מצהלות
שמחות תלמידי וחסידי ויזניץ ,גליון • תרע"ד
הרה"ג מרדכי גנוט -ויזניץ -לידת נין
את כל הבדיחות ואפילו מחייך בהם לפעמים .אבל
הבדיחה המפורסמת ביותר – היא היתה הכאב שלי. מרת גרוס א"ר אליעזר אלימלך -ויזניץ -נישואי נינה
והיא אומרת בערך כך" :לאדם נכה באמת – אין סיכוי.
כי הביטוח הלאומי כבר לא מכיר נכים אמיתיים ,רק
הרה"ח יהודה מאיר הלפרין -בני ברק -אירוסי נכדה
הרה"ח יצחק ברוך ויזל -ויזניץ -אירוסי נכדה קשרי שידוכין
שחקנים". הרה"ח אלימלך יצחק ויינברגר -ויזניץ -אירוסי נכדה
מרת וייס א"ר אברהם יוסף -ויזניץ -נישואי נכדה הכלה בהר"ר מרדכי יעקב איצקוביץ -אלעד החתן שמעון זיידא משה בהר"ר ישראל נח בקר -אלעד
הרב נחמן וייס רוטנר -בני ברק -לידת נינה הרב אליהו ברי"י איצקוביץ – ויזניץ עב"ג הרה"ח אליהו ברז"מ איצקוביץ – ויזניץ
יש לי ילד לא קל .לא קל זה אומר המון רופאים, הרה"ח יעקב בקר -ויזניץ
ונוירולוגים ומרפאים בעיסוק ,וספורט טיפולי ,וסנוזלן,
הרה"ח שמעון טובק -ויזניץ -נישואי נכד ונכדה
וזו רק רשימה חלקית .הכדורים ,על תופעות הלוואי הרה"ח נחמן טויב – וויליאמסבורג -לידת נינה
הכלה בהר"ר קלמן וייס -אשדוד החתן חיים בהר"ר יעקב דוד הרשטיק -ויזניץ
שלהם ,עוזרים לשעות בודדות .וכשהוא מגיע הביתה הרה"ח שלמה חיים פרקש -קוממיות -נישואי נכד מרת וייס א"ר אברהם – ויזניץ עב"ג מרת הרשטיק א"ר מנחם -בני ברק
לכולנו לא קל בכלל. הרה"ח אברהם ברוך ציג – מונסי -לידת נינה הרה"ח אברהם יעקב בומבך – ירושלים
הכל עולה כל כך הרבה כסף ,ועוזר כל כך מעט .וביטוח
הרה"ח יוסף חיים קופמן -ויזניץ -אירוסי נין
לאומי דחו את התביעה. הרה"ח מרדכי קרויס -לונדון -אירוסי נכד הכלה בהר"ר שמואל וייס -אנטוורפן החתן נפתלי בהר"ר דוב פרוינד -אנטוורפן
הרה"ח דוד רוזנברג – מונטריאל -לידת נינה הרה"ג משה אליעזר וייס – וינה עב"ג
מרת פלדמן א"ר רפאל – אנטוורפן
מרת רוזנברג א"ר חיים אריה -וויליאמסבורג -אירוסי נין
בין הזמנים של תשפ"ה ,שבר אותי סופית ,והבנתי הרה"ח חיים יצחק שטרן -ויזניץ -אירוסי נכדה
שאני חייב לעשות משהו .חייב. הרה"ח יוסף שכטר -ויזניץ -אירוסי נכד ולידת נינה הכלה בהר"ר בערל פדר -בארא פארק החתן אלימלך בהר"ר אברהם וייס -בארא פארק
עב"ג מרת וייס א"ר יוסף -לונדון
עוד יועץ .עוד עסקן .להגיש ערעור? יש טעם בכלל?!
הרה"ח אליעזר שלומוביץ -ויזניץ -אירוסי נכד מרת פישמן א"ר יצחק שמחה -בארא פארק
רכשתי סכין .ורק אז הגשתי. הכלה בהר"ר נפתלי הערץ סבו -אשדוד החתן אליעזר בהר"ר יהודה מאיר טסלר -מ"ע
להחזיקם חצי 1 הרה"ח מנחם מנדל סבו – ויזניץ
הרה"ח צבי נחמן מאיר – בני ברק עב"ג
הרה"ח ברוך טסלר -ויזניץ
הרב כתריאל שרייבר – ויזניץ
אני מדגיש :לא באתי להמליץ לעשות קצבה כשאינכם
זכאים .אבל אם נתקעתם בבירוקרטיה של הביטוח הלאומי
לעול המצוות מרת פולק א"ר יהודה מאיר – ויזניץ
מרת שרייבר א"ר שלמה אלכסנדרי – ויזניץ
מרת ויינברגר א"ר יוסף יששכר דב – ויזניץ
– אז הסכין שחותכת אותו היא הסכין של 'להחזיקם'. הכלה בהר"ר נתן אהרן מערלין – לייקווד החתן ישראל בהר"ר שמעון כץ -וויליאמסבורג
הב' אלתר משה בהר"ר יוחנן דושינסקי -בית שמש הרה"ח אליעזר זאב מערלין – לונדון הרה"ח צבי הערשיל כץ -בארא פארק
בדוק. עב"ג
הרה"ח שמעון חיים דושינסקי – ויזניץ | מרת פרשנובסקי א"ר יוסף -בית שמש הרה"ח נפתלי ניימן -בארא פארק הרה"ח משה אהרן רייז -וויליאמסבורג
מרת דושינסקי א"ר יעקב מנחם – ויזניץ
הכלה בהר"ר ישראל דב רוזנפלד -אלעד החתן יוסף בהר"ר יששכר דב רוזנפלד -ביתר
הב' יצחק בהר"ר משה ויזל -מודיעין עילית הרה"ח מנחם זאב רוזנפלד – בני ברק עב"ג הרה"ח יצחק רוזנפלד -בני ברק
הרה"ח אפרים פישל ויזל – ירושלים | הר"ר בנימין ולצר – בית שמש הרה"ח יחזקאל שרגא שרטר – בני ברק
מרת שרטר א"ר יעקב שלמה – בני ברק
הרה"ח מנחם יעקב ולצר – ויזניץ
הכלה בת הרב חיים ברייש -בני ברק החתן בצלאל בן הרב ישראל חיים שטרן -ביתר
הב' מרדכי בהר"ר ישראל מכלוביץ -ויזניץ עב"ג מרת שטרן א"ר ברוך מרדכי -בני ברק
הר"ר יוסף מכלוביץ – אשדוד | הרה"ח יצחק רוזנפלד – ויזניץ הרה"ג מרדכי פלדמן – ירושלים
מרת מכלוביץ א"ר יחיאל מיכל – ויזניץ | מרת ליבוביץ א"ר אליהו יצחק – ויזניץ
מרת רוזנפלד א"ר זאב דב – בני ברק | הרה"ח יחיאל צבי ברטלר – ויזניץ
הב' חיים מנחם בהר"ר יוסף פרידמן -מודיעין עילית
הרה"ח שלמה זלמן פרידמן – ויזניץ | הרה"ח משה שטיינמץ – ויזניץ
הב' חיים מאיר בהר"ר יצחק יעקב רוטנר -אלעד
הרה"ח יהושע דוד רוטנר – ויזניץ | הרה"ח ישראל ויזל – ויזניץ
הב' יוסף בהרה"ג משה שרייבר -ירושלים
הרה"ג יעקב דוד שרייבר – ויזניץ | הרה"ג זלמן גרוסמן -ירושלים
הרה"ח מיכאל צבי מנחם שרייבר – בני ברק
הב' גבריאל יוסף בהר"ר שאול יהודה שרף -אשדוד
ימים נוראים תשפ"ז הרה"ח שמעיה מנדל – בני ברק 9072447b@gmail.com 039072447 0548496083
88קשר איתן • נצבים וילך תשפ"ו
בס"ד
הולדת הבן
סגולה לפרנסה הר"ר יוסף לדרמן -בית שמש
הר"ר אלחנן מרדכי לדרמן – ירושלים | הר"ר אפרים גנץ – בית שמש
הרה"ח אשר אנטשיל פייג – ויזניץ | הרה"ח זאב גנץ – ירושלים
הרב אהרן מייזליש -בית שמש
הרה"ג חיים צבי מייזליש שליט"א – ב"ב | הרה"ג מנחם מנדל פאנעט שליט"א -ב"ש
או לזיווג?
הרה"ח אשר זליג ניימן – ויזניץ מרן עט"ר אדמו"ר שליט"א
הגה"צ דוד דוב בעריש מייזליש שליט"א – ב"פ | האדמו"ר מדעעש שליט"א -ב"ב
הר"ר יצחק אייזיק אריה מילר -ירושלים
הר"ר יעקב מרדכי מילר – ירושלים | הרב יחזקאל וייס -ירושלים הר"ר משה צבי אשר -ירושלים
הרה"ח בנציון מילר – ויזניץ | מרת מילר א"ר משה שמואל – אנטוורפן הר"ר ישראל נח אשר – ויזניץ | מרת קינד א"ר חיים מאיר – ירושלים
לא ביקשתי עלון .פשוט נעמדתי לצד הגבאי ,וביקשתי הרה"ח שמחה טוביה אשר – ויזניץ | הרה"ח שמואל כהנא – ויזניץ
שירשום פרטי אשראי. הר"ר אברהם סימקוביץ -וויליאמסבורג הרה"ח יהודה צבי קינד – ויזניץ
הרה"ח חיים יוסף פנחס סימקוביץ – וויליאמסבורג
הגבאי התפלא קצת" .עוד לא דיברנו ,לא שמעת פרטים הר"ר יחיאל מיכל קלאר – וויליאמסבורג הר"ר גדליה דוד ברלוביץ -ויזניץ
בכלל". מרת סימקוביץ א"ר שלמה אהרן – מונטריאל הרה"ח יצחק אליעזר ברלוביץ – ויזניץ | הר"ר שלמה קליין – ויזניץ
מרת רוזנברג א"ר חיים אריה – וויליאמסבורג הרה"ח משה קליין – ירושלים | מרת שטרן א"ר זאב צבי – ויזניץ
"אם אתה רוצה -אני זה שיכול לתת לך פרטים".
צחקתי" .כבר ארבע שנים שזה עובד .אתה יכול לספר
בשמי לכל מי שאתה רוצה". הר"ר שרגא צבי פקשר -ויזניץ הר"ר ישראל אריה גליק -ויזניץ
הרה"גג משה שמואל שמעלקא פקשר – אלעד | הרה"ג גבריאל יוסף אדלר – ויזניץ הר"ר מרדכי מנחם גליק – ויזניץ | הרב כתריאל שרייבר – ויזניץ
המשכתי הלאה ,יודע שעשיתי עסקה טובה. מרת פקשר א"ר אברהם מאיר – ויזניץ | הרה"ג אריה וייס – לונדון הרה"ח אברהם שאול גליק – בני ברק | הרה"ח צבי פייביש מילר – ויזניץ
מרת שרייבר א"ר שלמה אלכסנדרי – ויזניץ | מרת וייס א"ר עביר – ויזניץ מרת שרייבר א"ר שלמה אלכסנדרי – ויזניץ | מרת ויינברגר א"ר יוסף יששכר – ויזניץ
מרת פולק א"ר יהודה מאיר – ויזניץ
הר"ר יוסף צויבל -בית שמש
כפי שכבר הקדמתי לספר -לא הייתי צריך הוכחות, הר"ר אליעזר ורטהיימר -אלעד
הר"ר משה גדליה צויבל – ויזניץ | הרה"ח יהושע וייס – ויזניץ
אבל הקב"ה דאג להאיר לי ,כבר למחרת. הר"ר מרדכי ורטהיימר – אלעד | הרה"ג מנחם חיים גליצקי – אלעד
הרה"ח אליעזר צויבל – ויזניץ | הרה"ג יעקב חיים קליין – יסודות
מרת וייס א"ר עביר – ויזניץ הרה"ח משה צבי ורטהיימר – בני ברק | הרה"ח יחזקאל שרגא שרטר – בני ברק
בין מנחה למעריב פגשתי שוב את אבא של ...נקרא לו
הרה"ח דוד אריה גליצקי – בני ברק | הרה"ח יחיאל מיכל לב טוב – חיפה
בשם שולעם .למה בשם הזה? כי הוא התחתן ,ולא היה
הר"ר מנחם מרדכי קופמן -בית שמש מרת שרטר א"ר יעקב שלמה – בני ברק
לו הרבה שולעם בית .אז הוא התגרש ושב לבית הוריו.
מי יתן ומעתה יהיה לו קצת שולעם... הר"ר עמרם קופמן – ויזניץ | הר"ר אברהם צבי קטינא – בית שמש
הרה"ג מאיר אשר קופמן – ביתר | הרה"ח אלחנן כהן – בית שמש הר"ר אשר זליג זומר -ויזניץ
הנהנתי לשלום לאבא של שולעם ,והוא נפנף לעברי: הרה"ג יחזקאל שרגא קטינא – ירושלים | הרה"ג שמואל ברגר – ויזניץ הרב מאיר זומר – ירושלים | הר"ר חיים מנדל ברטלר – ויזניץ
"זוכר שהצעת פעם שידוך לשולעם?" הרה"ח יחיאל צבי ברטלר – ויזניץ | הרה"ח משה אובלוקוש – ויזניץ
להחזיקם חצי 2
החנקתי אנחה .זיווג שני הוא פרויקט לא קל לאף אחד.
חודשיים נדנד לי בהלוך ושוב עד שהוריד סופית .ברוך בעזהשי"ת
הר"ר מיכאל קרויזר -ויזניץ
הר"ר גרשון יוסף גרויזר -אשדוד | הר"ר שמואל לוריא בר"צ -ויזניץ הר"ר שלמה זיידה -ויזניץ
הר"ר בנציון זיידה – בארא פארק | הר"ר יעקב יוסף סנדרוביץ – ויזניץ
הרה"ח פסח ליבוביץ -ויזניץ
ה' סגרתי שידוכים אחרים ,והשידוך הכושל פרח מליבי. הרה"ח אברהם אהרן יצחק פלברבוים – ויזניץ
"תוכל לבדוק לי שוב?" כך אבא של שולעם" .עדיין די היימישע תפילין הר"ר אליקים שרייבר -ירושלים
הר"ר משה שמואל רוזנר -לונדון
רלוונטי?"
המהודרות והמוכרות הרב כתריאל שרייבר – ויזניץ | מרת הנדלר א"ר דוד – ירושלים
מרת שרייבר א"ר שלמה אלכסנדרי – ויזניץ | מרת ויינברגר א"ר יוסף יששכר דב – ויזניץ הרה"ח יוסף יהושע רוזנר – ציריך | הר"ר נתן אהרן לוין – לונדון
לא תוך שבוע כמו בסיפורים ,זה לקח עוד הרבה .אבל
השידוך נסגר בסוף.
בעצם ,אולי זו גם סגולה לזיווג הגון? אולי.
וכעת:
קו יצור מיוחד "קשר <לתפי<לין"
מבית "תפילין -אות <לישרא<ל"
סוכן "ש
בכשרות בד"ץ העדה"ח
מ
אנ
איתך מסביב לעולם כשהכל מתוקתק ומאורגן ברוגע,
צבי יהודה פריד
כל לקוח מרגיש שהוא -
ימים נוראים תשפ"ז 03:5742841
היימישע יודן
<לא מתפשרי+ם
ע<>ל פחות מ'או>ת <ליש>רא<ל'
טיסות מלונות ויזות רכבים
0527 122-665 SHALVATOURS@GMAIL.COM נוסע טופ
90קשר איתן • נצבים וילך תשפ"ו
בס"ד
הר"ר יהודה מאיר טסלר -מודיעין עילית
הרה"ח ברוך טסלר – ויזניץ | הרה"ח כתריאל שרייבר – ויזניץ
הולדת הבת
האחרון
מרת פולק א"ר יהדה מאיר – ויזניץ | מרת שרייבר א"ר שלמה אלכסנדרי – ויזניץ
מרת ויינברגר א"ר יוסף יששכר דב – ויזניץ
הר"ר צבי הירש אובלוקוש -ויזניץ
הר"ר מרדכי זלמן לוריא -אלעד
שצריך...
הר"ר חיים מאיר אובלוקוש – ביתר | הרה"ח יוסף דסקל – ויזניץ
הר"ר מנחם מנדל לוריא – אשדוד | הר"ר דוד לוריא – אלעד הרה"ח משה אובלוקוש – ויזניץ | הרה"ח הלל ורטהיימר – ירושלים
הרה"ג משה בנציון לוריא – ויזניץ | הרה"ג צבי הירש ויזניצר – אשדוד מרת דסקל א"ר פנחס – ויזניץ
הרב שמואל לוריא – ערד | מרת שטנגר א"ר חיים – ויזניץ
הר"ר משה אשר -עפולה
הר"ר משה יעקב לרנר -עפולה הר"ר דב אשר – אלעד | הר"ר אהרן שמואל לונדנר – בית שמש
האמת ,כך הנחתי ,אני האחרון שצריך סכין .ה-א-
הר"ר אריה לייביש לרנר – ירושלים | הר"ר יהודה לייב זיידה – צפת הרה"ח מנחם מנדל אליעזר אשר – ויזניץ | הרה"ח ישראל יעקב פרידמן – ירושלים
ח-ר-ו-ן. הרב שמשון לרנר – ויזניץ | הרה"ג מאיר אשר קופמן – ביתר הרה"ח הערשיל לונדנר – ויזניץ
הרה"ח בנימין קירשנבוים – בני ברק
יש לי משרה טובה בעסק השייך לזקני שליט"א .אני
לא הכי בכיר ,וכנראה גם שכרי אינו הכי גבוה ,אבל הר"ר עזריאל גנץ -אלעד
יש לי תפקיד מכובד ומשכורת מכובדת לא פחות. הר"ר אריה נייהוז -אלעד הר"ר שאול יהודה גנץ – אשדוד | הר"ר יחזקאל מילר – אלעד
והעיקר – המשרה שלי בטוחה. הר"ר שמעון צבי נייהוז – מודיעין עילית | הר"ר יוסף פרידמן – אלעד הרה"ח אברהם גנץ – ירושלים | הרה"ח דוד מאיר פליגמן – ויזניץ
הרה"ג חיים שרגא נייהוז – ויזניץ | מרת קליין א"ר גבריאל צבי – מודיעין עילית הרה"ח יעקב משה מילר – בית שמש | הרה"ח יעקב פוירשטיין – בית שמש
למה קניתי סכין? כי ריחמתי על חברים עניים( .וגם הרה"ח יהודה פרידמן – ויזניץ | הרה"ח ברוך גלדציילר – ויזניץ הרה"ח משה יוסף שרף – ויזניץ
קצת על הגבאי .אברך צדיק ,מוסר נפש למען עניי
הקהילה בלי שום תמורה ,נקרע לגייס בחודש החגים הר"ר יוסף יו"ט רוב -ירושלים הר"ר יצחק אייזיק גרינברגר -ויזניץ
רבבות .₪לא אתן לו יד?) הרה"ח יהודה רוב – ויזניץ | הר"ר אליעזר מרדכי פרידמן -ירושלים הרה"ג שלמה צבי ז .גרינברגר – אלעד | הרב שלמה זלמן פדר – ויזניץ
הרב שאול גרינברגר -משב"ק – ויזניץ | האדמו"ר מאטניא שליט"א – ויזניץ
הר"ר משה מרדכי שרגא רודיך -מודיעין עילית מרת לרנר א"ר אפרים זלמן – ויזניץ | מרת שרייבר א"ר שלמה אלכסנדרי – ויזניץ
הרה"ח אברהם אליהו רודיך – ויזניץ | הרה"ח שמואל גרינברגר – ויזניץ
בשבט תשפ"ו ,כשהסכין כבר נדחפה לעומק מרת רודיך א"ר יהודה אריה – ויזניץ הר"ר שמשון ויינברגר -מנצ'סטר
הויטרינה ,מאחורי השופר ,צנצנת הדבש והחנוכיה -
הר"ר נתן נטע ויינברגר – ביתר | הר"ר מנחם מאניש שטיינמץ – מנצ'סטר
המנהל קורא לי למשרד 'לדבר על כמה דברים'. הר"ר אלעזר צדוק שטרן -נוף הגליל הרב דוד אריה ויינברגר – ויזניץ | הרה"ג מאיר אשר קופמן – ביתר
הרה"ג חיים שטרן – אלעד -מירון | הרה"ג יחזקאל ברים -ירושלים הרה"ח רזיאל שטיינמץ – אנטוורפן | הרה"ח מרדכי אקשטיין – מנצ'סטר
"שב ,שב" ,הוא דוחף לי כיסא ,ואני רואה את סבא
מרת שטרן אהרה"ג מאיר זאב – מירון | הגה"צ רבי מרדכי ברים -ירושלים מרת ויינברגר א"ר יוסף יששכר דב – ויזניץ
ברקע" .למה אתה נראה לחוץ?"
מעניין ,לא? הר"ר מנחם אשר שפרינצלס -מודיעין עילית הר"ר ברוך ויינר -עפולה
להחזיקם חצי 3
הרב ראובן שפרינצלס – חיפה | הרה"ג אפרים מתתיהו טסלר – ירושלים הרה"ח אלכסנדר סנדר ויינר – ויזניץ | הר"ר יעקב דוד הירש – בני ברק
"תראה ,חשבנו הרבה לאחרונה .אתה בהחלט מוסיף הרה"ג משה מאיר שפרינצלס – ירושלים | הרה"ח אליעזר הס – חיפה הרב יוסף מנחם הירש – ויזניץ | הרה"ח ישראל יעקב פרידמן – ירושלים
לעסק .אבל אפשר להסתדר בלעדיך" !!!
הר"ר דוד שרף -ויזניץ הר"ר יהודה וייס -ירושלים
חיפשתי את הכיסא כדי להתמוטט עליו .אולי ,אם הייתי הרה"ג יוסף חיסדא שרף – ויזניץ | הר"ר משה וייס – אלעד הרה"ג שלמה זלמן וייס – אשדוד | הרה"ח אלעזר ויינברגר – ירושלים
זוכר את הסכין – הייתי מנחש את ההמשך.
בסייעתא דשמיא הרה"ח מאיר שרף – ויזניץ | הרה"ח ישראל גרינפלד – בני ברק
הרב חיים וייס – ויזניץ | הרה"ח יצחק ברוך ויזל – ויזניץ
הרה"ג קלונימוס קלמן וייס – בית שמש | הרה"ח יוסף חיים שיינברגר – ויזניץ
מרת ויינברגר – ביתר | הרה"ג שלמה זלמן בנדיקט – בני ברק
"תראה ,זה לא יהיה קל .אבל אם מקובל עליך ,כבר מרת וייס א"ר עביר – ויזניץ מרת זומר א"ר צבי – ירושלים
השבוע אתה מסיים את העבודה שלך כאן".
למכירה
הוא נושם נשימה ארוכה ,אני לא נושם בכלל .ואז
אני שומע:
דירה מקסימה בעפולה עילית
"ותעבור לנהל את המשרד בירושלים .אני יודע ,זה
דרך והכל ,אבל יש שם פוטנציאל גבוה ,וגם השכר
קומה ראשונה!! קול רנה וישועה באהלי צדיקים
עולה"... ברכת מזל-טוב בשם כל קהל עדתנו המעטירה
נעלה בקידה אל מול פני המנורה הטהורה
4.5חדרים
אני נוסע כל יום לירושלים .ואני מבין שגם אצל האחרון
שצריך סכין – יש לסכין מה לפתוח בשבילו... מזגנים,
עט"ר מרן אדמו"ר שליט"א
לרגל השמחה השרויה במעון הקודש
סרוגים בכל החדרים לרגל הולדת הנין בן להרב אהרן מייזליש שליט"א
בן חדב"ן הגה"צ רבי חיים צבי מייזליש שליט"א ראש ישיבת סאטמאר
יחידה בחדר הורים!!! חתן הרה"ג רבי מנחם מנדל פאנעט שליט"א
ברכת מזל טוב
מטופחת! כחדשה ממש!! הרה"ג דוד דוב בעריש מייזליש שליט"א אב"ד סאטמאר ב"פ ולהאדמו"ר מדעעש שליט"א
למז"ט ובשעטומ"צ
לפרטים 0548571173 יהא רעווא ויזכה מרן רבנו שליט"א לרוות רוב תענוג ונחת דקדושה
מכל יוצאי חלציו מתוך בריות גופא ונהורא מעליא ,אורך ימים ושנים חיים בטוב ובנעימים
ימים נוראים תשפ"ז עדי יוליכנו לקראת גואל צדק במהרה
92קשר איתן • נצבים וילך תשפ"ו
בס"ד
אָ ז ִּ ָּתבִ יא בָ יִ ת
זה מה >ְּתקְ ָ>רא וַ ְמר ּו ִדים
>ִה' יַ ֲענֶ ִּיים ֶמ ָך וַ ֲענִ
>ִהְּ>ְּ ,ת ׁ ַ חְ לָ ָר ֵעב לַ
ש ַ ּוע וְ יֹא ַ לוֹא פָ רֹס
מ>ר ִ>ִה ֵּננִ י הֲ
שצריך השנה לא יהיה ניתן להשיג כרתי מגידול מיוחד.
ידעתי ,כבר מלפני פסח ,שאני עובר דירה לקראת אלול
תשפ"ה .כמו כל אדם המכלכל דרכיו בתבונה ,התחלנו
ניתן להשיג כרתי קצוץ ,שטוף וקפוא
מוכן לאכילה ,ללא צורך בדיקה.
פרנסי 'מזון ומחיה' – לחם לפי הטף
לעסוק במציאת עבודה.
יש להשתמש רק מגידול המאושר ע“י
להשביע אלפי נפשות תינוקות של בית רבן ,מכל ערי ארץ הקודש:
יש לנוו"ב מקצוע טוב ביד .כמה טוב? – בנוהג שבעולם
הוא מכניס יפה ,ויש לו גם ביקוש ברמה סבירה פלוס.
חשבתי שיהיה לנו קל. פרנס היום – כ"ב אלול פרנס היום – כ"א אלול
לע"נ
כשעברנו ,עוד לא היתה עבודה .רק משכנתא נושכת. לע''נ
ולוחצת. ז"ל הגה"ח רבי מנחם מענדיל ז"ל ב"ר יעקב מאירוביץ ז"ל האה"ח מרת יענטא ע"ה ב"ר יוסף חיסדא שרף
מזקני אנ"ש ,מגדולי נדיבי ותומכי חצר קדשנו
לעיתים מצויים תולעים ,לכן יש לבודקם לאחר הוצאת הגרעין ··· ···
ע“י התבוננות משני הצדדים מול מקור אור. הונצח ע"י בני המשפחה הונצח ע"י בני המשפחה
סיימתי את אלול עם מועקה גדולה בלב ,לחץ כלכלי הנמכרים בחנויות הדגים שבהשגחתנו הינם ללא חשש דגים :ראשי הדגים
חונק .חודש של מעבר דירה ,בלי השכר הקבוע. תולעים וטפילים .למעט -ראשי דגי סלמון שמאושרים אך ורק כאשר הם סגורים בפלומבה
)אזיקון( עם הכיתוב :ע.ח.י.
עכשיו? סכין? פרנס היום – כ"ט אלול פרנס היום – כ"ח אלול
היא רק כאשר מוצבת בחנות תעודה מקורית בתוקף עם כתובת המקום.
ואז הבנתי :כן ,דווקא עכשיו ,ודווקא סכין.
לע''נ האה"ח לע"נ
‡לול ˙˘פ"ו
ז''ל מרת ברכה דבורה ע"ה ב''ר חיים מאיר ליבוביץ ז"ל הרה"ח ר' נתן נטע ב"ר אלקנה הנדלר
··· ···
אני קורא סיפורים של יהודים שקנו מתוך שפע .אצלי
וע„ ‰כ˘רו˙ ˘ע"י ‰ב„"ˆ ‰ע„‰ ‰חר„י˙ הונצח ע"י בני המשפחה הונצח ע"י בני המשפחה
ירו˘לים ˙"ו
– הסכין הזו חתכה בבשר החי .הייתי לחוץ כלכלית,
מתוח עד לקצה .אבל קניתי.
בס"ד
יום אחרי סוכות נוו"ב התקבלה לעבודה .קבועה. פרנס היום – יום ב' דר"ה ב' תשרי פרנס היום – יום ב' דר"ה ב' תשרי
מכניסה .כזו שכבר פניתי אליה ואמרו "לא צריך" ,אבל
כנראה מהרגע שקניתי סכין – פתאום "כן צריך".
הגישמאק לע''נ האה"ח
לע"נ
הגה"ח רבי יחזקאל יוסף ז"ל ב"ר ישראל הלוי איצקוביץ
בקיצור ,צריך לקנות סכין .זה מה שצריך.
בלימוד הגמרא ז''ל מרת רחל ע"ה ב''ר אברהם טייטלבוים
ז"ל
מחשובי רבני וזקני אנ"ש
מחנך ··· ···
מג"ש
בוחן הונצח ע"י בני המשפחה הונצח ע"י בני המשפחה
חונך
הורה
זה
עבורך!
פרנס היום – ה' תשרי פרנס היום – ד' תשרי
לע"נ
ע"ה הרבנית הצדקנית מרת חנה מרים סימא לע''נ האה"ח
בת כ"ק מרן אדמו"ר בעל 'אמרי חיים' זצוק"ל ז''ל מרת שיינדל ע"ה ב''ר דוב ברלין
··· ···
נתרם ע"י בני משפחת הרה"צ רבי משה ארנסטר זצ"ל הונצח ע"י בני המשפחה
לאור הביקוש הרב
ואחר ההצלחה והתועלת הגדולה בס"ד של
הקורס הייחודי 'להבין ולהשכיל'
להעשרת הוראת הגמרא פרנס היום – י' תשרי ,יום הכיפורים פרנס היום – ט' תשרי
ובניית נפש התלמיד כלומד עצמאי > בהתאמה לכל גיל לע"נ
לע"נ
ע"י המומחה הנודע הרה"ג משה יהודה רודז'ינסקי
הרה"ח ר' שלמה ז"ל ב"ר יעקב צבי גרטנר הנה"ח ר' אליקים געציל ברגר ז"ל ב"ר שלום
שליט"א
ז"ל ז"ל
נפתחות בס"ד קבוצות נוספות בערים מזקני וחשובי אנ"ש ···
בני ברק • בית שמש • אשדוד • מודיעין עילית ···
הונצח עי בני ונכדי הנה"ח ר' חיים משה פלדמן ז"ל
בחודש חשון תשפ"ז | בשעה 19.30 הונצח ע"י בני המשפחה
• 15מפגשי העשרה מקצועיים • 2מפגשי הנחיה מעשית • בשפת האידיש
הסבר מפורט ,פרטים נוספים ורישום :במס' טל'052-715-2027 :
זכות ברכות הנהנין והחייאת נפשות תשב"ר מקיימי עולם בהבל פיהם
בימים אלה ,יעמוד לתורמים הנכבדים וליקיריהם לזכות נצח,
ימים נוראים תשפ"ז כנסי בוגרים הפניית תלמידים אוירה חסידית קורסים מפגשים פרונטאליים אחוזי השמה
לשפע ברכה והצלחה וימלא השי"ת כל משאלות ליבם לטובה ,אכי"ר
תקופתיים לבוגרי הקורס היימישע יונגעלייט בפריסה ארצית +הקלטת הקורס גבוהים
NG
NG
בס"ד ,ערב ראש השנה תשפ"ז
בס"ד ,לקראת ר"ה תשפ"ז לפ"ק
לכו אכלו בשמחה לחמכם!
לאורחנו היקרים שיחי' ,הבאים להסתופף בימי השב"ק וראש השנה הבעל"ט
בצל מרן אדמו"ר עט"ר שליט"א
יהי בואכם ברוך!
לכם – לכל צרכיכם!
לאור הנחיצות שהוכחה והתועלת המרובה
אנו מודיעים בס"ד כי
זמני הארוחות והסעודות
לאורחים באולם 'בית ויזניץ'
גמ"ח צרכי ציבור [ע"פ הרשמתכם מראש]
יפעל בע"ה
יום שב"ק ויו"ט ראשון יום חמישי כ"ח באלול
בימי שב"ק ויו"ט ראש השנה הבעל"ט סעודת יו"ט לאחר תפילת מנחה סעודת ערב
בין השעות 20:00-22:00בערב
ובו יהיה ניתן להשיג את כל הפריטים שבד"כ נחוצים למשפחה
ליל יו"ט שני
תשמישי קדושה לזמני התפילות סעודת יו"ט יום שישי – ערב ראש השנה
פריטים נדרשים לפעוטות ולילדי הבית פת שחרית
יו"ט שני בין השעות 9:00-11:00
תרופות הקלה [כלליות ,ללא מרשמים] משחות וכיו"ב
סעודת יו"ט לאחר תפילת מנחה
'טועמיה'
'גוי של שבת' מוצאי יו''ט בין השעות 14:00-15:00
ישהה במקום ,להזמנה למקרים נחוצים (ע"פ היתר מו"צ) בין השעות 22:30-00:30
הגמ"ח יפעל אי"ה בחדר מרווח יו"ט של ראש השנה
מוצאי צום גדליה ליל שב"ק ויו"ט ראשון
במשרדי איגוד מוסדות ויזניץ ,מול ביהמ"ד הגדול
בין השעות 20:30-22:00 סעודת יו"ט
הגמ"ח נועד לתת מענה מוגבל למצבים לא-צפויים
נא פעלו בשיקול דעת בכדי לא להיות חב לאחריני בברכת כוח"ט וברוכים הבאים
ההנהלה המרכזית
נוצט געזונטערהייט און א גוט געבענטשט יאהר
הנהלת איגוד מוסדות ויזניץ
NG
בס''ד ,לקראת ראש השנה תשפ"ז 'אהבת ישראל' בית המדרש הגדול
של מרן אדמו"ר עט"ר שליט"א
לקראת ראש השנה תשפ"ז בס"ד
תושבי שיכון ויזניץ והבאים בשעריו
לקראת הימים הנוראים הבעל"ט
לידיעתכם ותשומת לבכם!
מערך הקלנועיות להלן מקבץ הודעות ,הנחיות והוראות
הנוגעים לצביון וקדושת המחנה ולצורך רווחה ובטחון ציבורי.
סיוע ייחודי בניוד והעברת החפצים האישיים של אנ"ש המגיעים מערי הארץ הגדרת רחובות :בימי השבת והחג הבעל"ט ,מיועד רחוב תורת חיים – לגברים בלבד ורחוב אמרי
למקומות האירוח בקרית ויזניץ לקראת השבת והחג הבעל"ט. חיים – לנשים בלבד.
• נקודות מוצא • ברחובות נוספים ברחבי השיכון ,יוגדרו מעברים נפרדים ,כמדי שבת.
רכבי הקלנועיות ימתינו לציבור אנ"ש ,בין השעות 11:30-15:30בתחנות: והיה מחניך קדוש :עקב הגדרת רח' אמרי חיים לנשים ,תהי' הכניסה המרכזית לקומת השטיבלך -
קוקה קולה-רחוב הרב כהנמן • 129עזרא מול רח' גבעת פנחס (שמילו) סגורה.
איסור חניית רכבים :החל מליל ערב ראש השנה ,תיאסר כליל חניית רכבים ברחובות ,כדלהלן:
• זיהוי ותיוג • רחוב אהבת שלום מבנין מס' ( 13פינת צמח צדיק) ועד מעלה רחוב תורת חיים; רחוב צמח צדיק –
כל מזוודה/מארז שיימסר לצוות התפעול מרח' תורת חיים ועד השביל; רח' גבעת פנחס מבנין מס' 12ועד בית ויזניץ.
יסומן במדבקה עם פרטי הבעלים +צמיד לזיהוי מוקד האיסוף.
על ציבור אנ"ש לוודא את רישום פרטיהם כנדרש חסימת כניסת רכבים :בערב יום טוב ,החל מהשעה ,16:30הרחובות הנ"ל יהיו סגורים לחלוטין לכניסת
ובחירת מוקד האיסוף הקרוב ביותר למקום האכסניא שלהם. רכבים ,וזאת לצורך מעבר בטוח של אלפי ציבור אנ"ש ושמירה על ציר מעבר לרכבי חירום.
אכיפה מוגברת :בימים ובשעות הנ"ל ,תתבצע אכיפה מוגברת בתיאום כוחות הבטחון ,ברחובות :אהבת
• מוקדי איסוף • שלום ,הר סיני ,צמח צדיק ,תורת חיים ,גבעת פנחס ,האדמו"ר מוישווא .במידת הצורך אף תתבצע
צוות התפעול של הקלנועיות יעביר בס"ד בבטחה ובזהירות את המטלטלין למס' מוקדים מרכזיים גרירת רכבים ,כולל החונים ע"ג המדרכה.
(מפת התמצאות מתפרסמת במקביל) ,משם הם יאספו ע"י בעליהם ,כפי שהוגדר וסומן בנקודת המוצא:
חניונים פתוחים :לרווחת הציבור ,תינתן אפשרות לחניית רכבים בחניונים ברחבי השיכון :אמרי חיים
/ 23דמשק אליעזר -יצחק ניסים /טל חיים – חניון בית העלמין /מעונות ויזניץ -חזון איש /שער
.8משכנות הרועים -אמרי חיים 30 .1באבוב -עזרא 23 בית העלמין יהיה פתוח לחניית רכבים.
.9סערט ויז'ניץ -דמשק אליעזר 37 .2גור -בן יעקב 17
.10משכן שמעון -קהילות יעקב 61 .3ביאלה -חידושי הרי"ם 8 פינוי אשפה :העירייה תציב מכולות אשפה נוספות בפריסה נרחבת ברחבי השיכון ,כפי שיפורסם.
הציבור מתבקש להקפיד לזרוק את האשפה אך ורק במקומות המיועדים לכך ,כדי לשמור על ניקיון
.11דבר אברהם -עוזיאל 61 .4פרי חדש -חזון איש 78 וקדושת השבת והיום טוב.
.12ככר שלם -דמש"א /אמרי ברוך .5אכסניא -תורת חיים 6
.13רחבת הבנין -אהבת שלום 10 .6משכנות יעקב -קיבוץ גלויות 7
'נושאים אנחנו אל המקום'... .7בי"ס ויזניץ -עזרא 53
בני ברק קרית ויזניץ
בס"ד
קרית ויזניץ -ערב ראש השנה תשפ"ז
מפת התמצאות -אכסניות ,מבני אירוח ותחנות מערך הקלנועיות
1
תחנות איסוף מזוודות
קוקה קולה -הרב כהנמן 129 א. 2
קיוסק שמילו -עזרא 54 ב.
3
14
תחנות פיזור מזוודות
אכסניות ומבני אירוח ב 17
א
חידושי
באבוב -עזרא 23 .1
הרים
גור - 1בן יעקב 17 .2
ביאלה -חידושי הרי"ם 8 .3
פרי חדש -חזון איש 78 .4
13
אכסניא -תורת חיים 6 .5
משכנות יעקב -קיבוץ גלויות 7 .6
בי"ס ויזניץ -עזרא 53 .7
12
משכנות הרועים -אמרי חיים 30 .8 4
5
מ
סערט ויז'ניץ -דמשק אליעזר 37 .9
עונ ות וי זניץ
משכן שמעון -קהילות יעקב 61 .10 6
דבר אברהם -עוזיאל 61 .11 19
.12ככר שלם -דמש"א /אמרי ברוך
.13רחבת הבנין -אהבת שלום 10 18
15
לנוחותכם ,תחנות פיזור מזוודות נמצאות בקרבת מקום
7
גור - 2מול בן יעקב 13 .14
8
סמינר ויזניץ החדש -חזון איש 99 .15
סמינר ויזניץ הישן -טל חיים 3 .16
ישיבת סאטמר -מתתיהו 16 .17
ישיבת מודז'יץ -אמרי חיים 24 .18 16 9
.19מוקד לוגיסטי הכנ"א -חזון איש 99
10
11
בס"ד
יצבות מלי ר"התשפ"ו
תשפ"ז ערב ר"ה
בס"ד ,ערב
בס"ד,
י הבן יקיר לי
ו
שר!
רב
הודעה חשובה להורים
למעלה מעשרת אלפים נפשות
בביהמ"ד ובעזרת הנשים
לילדים מיוחדים רפואה
מחיים את נפשם בלגימה קטנה במסגרת היערכות לקיום פעילות בימי ראש השנה וחיים
ואוגרים כוחות להמשיך לשפוך שיח בימים הנוראים! והחגים הבעל"ט במתחם מיוחד לילדים מיוחדים
בזמני התפילות ואף מעבר לכך
לצורך התארגנות ,אנו זקוקים לדעת מההורים המעונינים
לשלוח ילדיהם לפעילות את גיל הילד/ה וסוג המוגבלות
בכדי שנוכל להיערך עם צוות מותאם
⋅
רבבות
כוסות שתיה הפעילות תיערך לילדים מכל רחבי הארץ
קרה וחמה
רישום
ה הבאים לשהות בצל הקודש ⋅
· יסגר
אלפי ק"ג למעלה מ 4-טון מזונות בהפסקה ת
ביו
כ"ה אלוםל שני
הורים המעונינים בכך נא לפנות ל:
אגף
מזונות ועוגות רבבות כוסות שתיה חמה וקרה
שפ"ו
052-7604433
052-7604433 נפתליויינברגר
ויינברגר הרבנפתלי
הרב החניך
· לפני התפילה וב'הפסקה' גב' קליין 052-7106828
שלוחה 2 03-6741122
שלוחה 6 או במשרד
03-6741122 המיוחד
רבבות -סודיות מובטחת - ⋅
בקבוקי שתיה רבבות זכויות כבירות של
·
אלפי
ברכות הנהנין ותפילות בישוב הדעת
בזה יום הדין! נופשון יום כיפור
ליטרים חלב כולל לינה -תבוא הודעה נפרדת אי"ה
העמס כעת על כף מאזני הזכות
פנה ל: בברכת
הרה"ח ר' מאיר יעקב שכטר 050-4199951 - כתיבה וחתימה טובה,
הרה"ח ר' אלתר דוד רוט 052-7638456 -
ההנהלה
הרה"ח ר' אלימלך אדלר 050-4152012 -
גבאי השטיבלך
בס"ד
לּוקא ְדר ַָּבנָ ן
ּכ ְַך ֶא ְזּכֶ ה ל ֲַח ָ
יהם וְ י ִַּצילֵ ם...וְ הַּטַּלִ ית יִ ְפרֹׂש ּכְ נָ ָפיו ֲעלֵ ֶ
זכיה היסטורית:
הטלית בה יתעטף מרן אדמו"ר שליט"א ביום הכיפורים הבעל"ט
ׁ בהגרלה בין ה'מכריעין' בסך ₪ 3,600ומעלה.
מִי יֵעָשֵר ּומִי? הבטיחו מקומכם בהגרלה הנשגבה ,זכות של פעם בחיים!
