זכרו תורת משה · Zichru Toras Moshe — ניצבים וילך (2026-08-31)

גליון קטז -נצבים וילך תשפ"ו
אמרות טהורות
לפרשת וילך לפרשת נצבים
וילך משה וידבר את הדברים האלה אל כל ישראל .יש אתם נצבים היום כולכם לפני ה' אלהיכם וגו' .נראה
לבאר על פי מה שמצינו שתלמידי חכמים נקראים 'מש'ה, לפרש על פי מה דמתאמרא משמיה דהרה"ק מהר"י רוקח
וכדאיתא בגמרא (שבת קא' ):משה שפיר קאמרת' .והטעם ,כי מבעלזא זצ"ל ,כי אנו בדור האחרון כוחינו קטן ודל ,עד שאין
המייגע עצמו בתורה לשמה ,מתלבש בו ניצוץ ממשה רבינו בידינו לפתוח אפילו פתח קטן כחודה של מחט ,ואנו מבקשים
המסייע בעדו להשכיל ולהבין בתורה ,ולכן כל תלמיד חכם מלפניו יתברך ,כי יחוס וירחם עלינו ,ויעורר הוא את לבבינו
מכונה בשם 'משה' ,לפי שעל ידי כוחו של משה רבינו זכה להתקרב אליו ולשוב לפניו ,עכ"ד .והנה 'אתם' אותיות 'אמת',
להשכיל בדברי תורה .וידוע כי בעולם הזה נקרא האדם 'הולך', ויש לומר שמרמז על התורה ,וכדאיתא בגמרא (ברכות ה' ):אמת
כי בכל שעה בכוחו לילך ולהוסיף בתורה ועבודה ,ולא כן בעולם זו תורה' .ונתינת התורה היתה באתערותא דלעילא בלחוד,
הבא נקרא 'עומד' .אבל אם בני אדם למדים מדרכיו ומעשיו שהרי בריאת העולם היתה כדי שיקבלו ישראל התורה ,ואז
הטובים ,אזי זכיות אלו נזקפות לזכותו בעולם העליון להיות גם עדיין לא היה מי שיעורר עצמו מלמטה ,ונברא העולם
שם בבחינת 'הולך' .וזהו שנאמר וילך משה .פירוש ,אף בעלותו באתערותא דלעילא בלחוד .וזהו שנאמר 'אתם' נצבים היום
לעולם העליון נשאר משה רבינו בבחינת 'הולך' ,ואמר הטעם כוכלם לפני ה' אלקיכם וגו' .כלומר ,כדי שיהא לנו העמדה
לזה וידבר את הדברים האלה אל כל ישראל .והיינו לפי שבכוחו הצבה בראש השנה הנקרא 'היום' ,שבו כולכם עומדים 'לפני
וזכותו אפשר לכל ישראל עד סוף כל הדורות להשיג התורה, ה' אלקיכם' ועוברים לפניו כבני מרון ,הוא רק על ידי שיעורר
ולכן הכל נזקף לזכותו של משה רבינו ,וממילא הוא בבחינת הקב"ה את לבבינו לשוב לפניו ,וכמו שגם קבלת התורה
הולך גם בעולם העליון( .עטרת יהושע וילך ,עמוד קסד): הנקראת 'אמת' ,היתה באמצעות אתערותא דלעילא לחוד.
* (עטרת יהושע נצבים ,עמוד קנב):
מומחים" ,והם ענו לעומתו "הכל יהיו מותרים לך" וכו' ג' מרא דמנהגא
פעמים ,וכשגמרו אמר רבינו בפניהם נוסח "הרי אני מוסר מודעה הליכות קודש מרבינו לערב ראש השנה
לפניכם ואני מבטל מכאן ולהבא" וכו'.
א .בערב ראש השנה היה זמן אמירת הסליחות בשעה שלש
ח .אחר התרת הנדרים ,פשט הטלית וחלץ התפילין ,ויצא
וחצי לפנות בוקר [לשעון החורף ,ובשעה ארבע וחצי לשעון הקיץ].
להשתטח על קברי הצדיקים .בשנות מגוריו בחוץ לארץ בעיר
ב .לפני שיצא מביתו לטבילה במקוה ואמירת הסליחות,
סאטמאר יצ"ו ,יצא לבית החיים שבעיר .ובשנות מגוריו בירושלים,
שתה כוס 'קאווע'.
יצא להר המנוחות ,ואחר כך למערת שמעון הצדיק ולהר הזיתים.
ג .ירד לפני התיבה באמירת הסליחות של ערב ראש השנה ,וטרם
[ובשנים האחרונות לא יצא להר המנוחות מחמת קוצר הזמן].
פתח באמירת הסליחות התעטף בטלית שאולה מאחד המתפללים.
ט .על כל אחד מציוני הקודש הדליק חמשה נרות ,והניח
ד .אמירת הסליחות היתה בבכיה רבה והורדת דמעה כמים
פתקא ,ואמר מזמורי תהלים ,ממזמור צ' והלאה ,בכל ציון כמה
ובאנחות מרעידות לב ,וקולו היה נשמע בסיום כל פיוט ופזמון
מזמורים .ואחר אמירת תהלים הניח יד שמאלו על הציון,
בהתעוררות נשגבה כבן המתחטא לפני אביו ,עד שנתעוררו
והשעין את ראשו עליה ,והתחנן בלחישה .וטרם הלך ,הרים אבן
לבבות כל העם העומדים בעזרה לתשובה ולחרדת הדין.
מעל הארץ והניחה על המצבה ,ונשק את המצבה בפיו.
ובמיוחד בפזמון "שלש עשרה מדות האמורות בחנינה" ,שאמרה
י .כשחזר לביתו נטל ידיו ,ואז התאספו לפניו שוב עשרה
בתנועת נעימה מיוחדת [שלא כנוסח המורגל בפי העולם] אשר
אנשים ל"התרת קללות" ,ורבינו אמר בפניהם מתוך סידור בית
נקבה וירדה חדרי בטן ,ויחרד כל העם אשר במחנה.
יעקב להיעב"ץ הנוסח "הריני מבקש ממעלתכם להתיר לי
ה .בערב ראש השנה התפלל לפני התיבה שלש התפלות
קללות" וכו' ,והם ענו לעומתו "מותרים יהיו כל קללות" וכו',
שביום ,ערבית [בליל ערב ראש השנה] ,שחרית ,ומנחה ,מחמת
"בצרוף וברשות הקב"ה ושכינתה" וכו'" ,אנא ה' תתמלא
היותו שליח ציבור באמירת הסליחות.
רחמים" וכו' ,וכשגמרו קרא רבינו לפניהם נוסח מסירת מודעה
"הריני מוסר מודעה לפניכם שכל מחשבה רעה" וכו' ,ובמשך כל ו .בימים הנוראים שנת תשמ"ג לפ"ק ,היה בתוך ימי
עת הקריאה היה מתייפח שוב ושוב בבכי מר ועיניו זלגו דמעות אלמנותו ,והתפלל לפני התיבה בימי הסליחות וראש השנה ויום
שליש[ .ונוסח קבלת נזיפה לא אמר כלל]. הקדוש ,וכן היה בעל תוקע בראש השנה ,וכדרכו מדי שנה.
יא .בערב ראש השנה התענה עד חצות היום. ז .אחר תפלת שחרית ,בעודו מעוטף בטלית ותפילין,
התאספו לפניו עשרה אנשים מזקני וחשובי העדה ,ורבינו קרא
יב .קנה סכין חדש בערב ראש השנה ,וצוה להגעילו ולטובלו
לפניהם מעומד נוסח התרת נדרים" ,שמעו נא רבותי דיינים
בו ביום ,ובסעודת ליל החג בצע בו את החלה.
הילולא קדישא השלשים -כ' אלול תשפ"ו
קרא פתקאות מאת קהל הדורשים ומבקשים ישועה .יש לציין לשבח את ביום רביעי העעל"ט ,לסדר 'וילך משה' ,חלה ההילולא השלשים של רבינו,
העסקנים אשר טרחו והכינו לכלל ציבור העולים במשך כל היממה ,מיני דמיכל והיא נערכה במעמדים נהדרים ורבי רושם.
ומים קרים ,אשר היו להם למשיב נפש אחר התפילה תחת השמש הקופחת של בליל ההילולא קדישא ,ביום שלישי בערב ,התאספו ובאו המוני תלמידי
ימי הקיץ .והתקוה שהושמעה מפי כולם היתה ,כי מה כאן היה רבינו עומד רבינו ושאר עמך ישראל ,לסעודת מצוה שנערכה בהרחבה גדולה כסעודת
ומשמש ,במסרו נפשו לפעול ישועות עבור נשברי לב שבישראל ,כן שם יהא שלמה בשעתו ,בבית המדרש אהל רחל דחסידי סאטמאר בירושלים ,שהיה מלא
עומד ומשמש ,להיות שליח מצוה להכניס תפילותינו לפני כסא הכבוד. וגדוש עד אפס מקום ,ועל צבאם הרבנים הגאונים וחברי הבד"צ שליט"א.
בבוקרו של יום ההילולא התקיים מעמד גדול בהיכל ישיבת 'תולדות משה פתח את המעמד הר"ר אלטר ישראל שמעון ווייס הי"ו ,אשר המליץ את לשון
אריה' בבית שמש ,כאשר כל התלמידים והר"מים התאספו יחד לתפילת שחרית הפסוק (יחזקאל א ,א) 'ויהי בשלשים שנה ברביעי וגו' ואני בתוך הגולה' .פירוש,
בהתעוררות מיוחדת לרגל יום ההילולא ,ואחר התפילה נאם לפניהם הרה"ג אנו עומדים שלשים שנה לאחר הסתלקות רבינו ,וההילולא חלה ביום רביעי
מוה"ר אברהם ברוך ראזענבערגער שליט"א ,בהשמיעו דברי תורה מתאימים בשבוע ,כמו שהיה בעת הסתלקותו ,ועדיין אנו שרויים בגלות קשה ומרה שאין
לכבוד המעמד ,בשילוב סיפורים נפלאים מעבודת קדשו של רבינו השייכים אנו רואים את סופה.
בעיקר לצעירי הצאן ,אשר השאירו רושם רב על כל השומעים. לאחר מכן כובד הגאון הגדול מוה"ר משה זאב זארגער שליט"א ,לסיים את
בשעות של לפני הצהרים התקיימה סעודת מצוה מפוארת בהיכל ישיבת 'יטב הש"ס שנלמד במשך השנה לעילוי נשמת רבינו .ואז כובד הגאון הגדול מוה"ר
לב דסאטמאר' במושב קוממיות .כל התלמידים ,ובראשם הר"מים והמשגיחים, שלמה יודא הירש שליט"א לסיים את ששה סדרי משנה הנלמדים מדי חודש
נטלו ידיהם לסעודת מצוה ,ולכבוד המעמד הגיעו אורח נכבד מירושלים ,הלא בחדשו לעילוי נשמת רבינו.
הוא המשמש בקודש הרה"ח מוה"ר אהרן עקשטיין שליט"א ,אשר השמיע אחר כך כובד לשאת דברים הרה"ח מוה"ר אברהם שלמה פויגל שליט"א,
זכרונות נפלאים מהימים הנהדרים בהם זכה לשמש כעבדא קמיה מר"א ,ובעיקר מנהל מוסדות 'עטרת יהושע' בבית שמש ,והוא מסר לקהל הקודש כמה
מסדר יומו בימות החול ובשבת קודש .כמו כן נשא דברים הרה"ג מוה"ר יצחק מזכרונותיו בעת שקיבל תורה מפי רבינו בשנתו האחרונה עלי אדמות ,ותיבל
יאזשעף שליט"א ,בהדגישו כי עיקר עבודת קדשו של רבינו היה בפנימיות הלב, את הדברים בדברי תורה מתאימים ,להנאת כל השומעים.
אשר כמעט בלתי אפשרי למסור מפה לאוזן. או אז הופיע בהדרו הגאון האדיר מוה"ר חיים אורי פריינד שליט"א ,חבר בי
בצהרי היום התקיים מעמד נשגב לתלמידי ישיבה קטנה וישיבה גדולה דינא רבה ,וראש ישיבת רמ"א בירושלים ,והוא כובד לשאת דברים ,כשהקהל
'רמ"א' שבירושלים ,שנוסדה עוד על ידי רבינו בשנתו האחרונה עלי אדמות. כולו מטה אוזן קשבת לדברי התורה שקלחו מפיו ,בשילוב עם כמה עובדות
המעמד התקיים באולם המפואר 'ויאמר יצחק' ,כשכל התלמידים נוטלים ידים וסיפורים שהיו לו עם רבינו ,וסיים בברכה שזכות רבינו יגן בעדינו להיוושע
לסעודת מצוה ,בהשתתפות כל ר"מי ומשגיחי הישיבות ,ועל צבאם ראש בכל המצטרך.
הישיבה הגאון האדיר מוה"ר חיים אורי פריינד שליט"א ,שגם השמיע דברי אחר כך נשא דברים הרה"צ פה מפיק מרגליות מוה"ר אברהם כהנא שליט"א
תורה מתאימים לכבוד יום ההילולא. מספינקא -בית שמש ,ור"מ ישיבת סאטמאר לצעירים בירושלים ,בהזכירו כמה
לעת צאת יום ההילולא ,התקיימה סעודת מצוה וסיום הש"ס בבית המדרש דברי תורה מרבינו בספר 'עטרת יהושע' ,ובתבלו את דבריו ברעיונות נהדרים
'שערי רמ"א' בבית שמש ,בהשתתפות תלמידי רבינו וקהל הקודש ,ותלמידי ומאירי עינים ,ודבריו שנאמרו לכבוד המעמד ולכבוד בעל ההילולא ,השאירו
ישיבת 'תולדות משה אריה'. רושם אדיר.
נשא דברים הרבני הנגיד המפואר מוה"ר דוד מאיר טהאלער שליט"א מבני בחרדת קודש קיהל קהל הנאספים את פני זקן האדמו"רים משיירי כנסת
ברק ,מרושמי החידושים אצל רבינו .הוא גולל בפני הציבור את כל הקורות הגדולה כ"ק אדמו"ר ממשכנות הרועים שליט"א ,אשר טרח ובא לכבד את
מענין השמעת דברי תורה אצל רבינו ,ואיך היה בודק את החידושים שהעלו המעמד ,ואחר ששתה לחיים ,השמיע ברכת קדשו לכלל הציבור ,שזכות בעל
הרושמים על הכתב ,ועד כמה היה רצון רבינו שדברי התורה שלו ישארו לדורות ההילולא יגן עלינו להיוושע בכתיבה וחתימה טובה ושנה טובה ומבורכת.
עולם ,וילמדו ויהגו בהם ,כדי שיתקיים בו 'אגורה באהלך עולמים'. לבסוף נשא דברים הרה"צ מוה"ר יהודה דייטש שליט"א ,מגיד מישרים
לאחר מכן התקיים סיום הש"ס על ידי כ"ק גאב"ד קרית רמ"א שליט"א .ואז ומשפיע חסידי ,שהתאבק בעפר רגלי רבינו בשנותיו האחרונות ,כשהקהל מטה
נשא כ"ק הגאב"ד שליט"א דברות קודש ,באמרו כי בסיום ששה סדרי משנה אזנו כאפרכסת לשמוע את זכרונותיו בצלא דמהימנותא ,בשילוב דברי תורה
אומר התנא בכפל הלשון :עתיד הקב"ה להנחיל לכל צדיק 'וצדיק' ש"י עולמות. מתאימים ופנינים יקרים ונפלאים.
ואשמעינן בזה ,כי גם בדור השפל שאנו שרויים בו ,יהא בנמצא צדיק שיהא המעמד הסתיים כשתלמידו החביב של רבינו הגאון הגדול מוה"ר שלמה
אפשר להכלילו בכלל הצדיקים הקודמים ,והוא היה רבינו ,שבצדקו כי רב היה יודא הירש שליט"א ,בירך על הכוס ,ואחריה חילק כוס של ברכה לכל הציבור.
בבואה מצדיקי קמאי נ"ע .לאחר מכן האריך בסיפורים ועובדות מעבודת קדשו במשך ליל ה הילולא ויומה ,יצאו הסעות מאורגנות לעבר הציון המצויינת
של רבינו ומהישועות שפעל בקרב הארץ ,וסיים בבכי ותחנונים ,כי אף שרבינו שבמרומי הר הזיתים ,אשר נשאו את קהל הקודש שבקשו לשפוך שיח ותפילה
כבר נסתלק לפני שלשים שנה ,אבל הוא הספיק עוד לראות את השפלות במקום המסוגל לישועות ,כאשר במשך היום עברו על גבי הציון לאלפים,
העצומה שאנו שרויים בה בימינו ,ולכן ודאי יעורר רחמים על דורינו שנזכה והתפילות והזעקות החרישו אזנים ,בפרט כשהוזכרו שמות כמה מתלמידי רבינו
לגאולה וישועה קרובה. הזקוקים לרחמי שמים מרובים .תפילה מיוחדת התקיימה לפנות בוקר על ידי
מעמדים נוספים לרגל הילולת רבינו התקיימו בחוץ לארץ ,אך פרטיהם עדיין תלמידי ישיבת 'יטב לב דסאטמאר' ,אשר טרחו ובאו ממושב קוממיות לשפוך
לא הגיעו אל המערכת .נשמח אם מי מהקוראים יביא את הדברים לידיעתינו, שיח על ציון רבינו שכיהן כראש הישיבה קרוב ליובל שנים .התעוררות מיוחדת
כדי שנוכל למסרם לקוראינו הנכבדים. היתה בשעות של אחר הצהרים ,כאשר הגיעו כמה אוטובוסים מבית שמש ,אשר
הרחמן הוא יזכור לנו זכותיה דמשה רעיא מהימנא קדישא ,והוא בצדקו יליץ הביאו את קהל התלמידים ואנשי שלומינו במקום ,יחד עם תלמידי ישיבת
מישרים בעדינו ובעד כל ישראל לפני כסא הכבוד ,שנזכה לכתיבה וחתימה 'תולדות משה אריה' ,ובראשם תלמידו הגדול של רבינו כ"ק גאב"ד קרית רמ"א
טובה ושנה טובה ומבורכת ,ולישועתם של ישראל וגאולתם השלימה בקרוב. שליט"א ,אשר עבר לפני התיבה באמירת תהלים ותפילת 'יהי רצון' ,ואחריהם
נ ו ע ם ש יח
שיחות קודש וסיפורי צדיקים
שנשמעו מפי רבינו
ולא ענהו דבר .ועל דבר זה נבהלו החסידים שהיו שם ,שחשבו מי להילולת ה ר ה"ק רבי מרדכי דוב טווערסקי זצ"ל מהורנוסטייפל
יודע אם אין לו איזה גילוי מן השמים על אריכות ימיו .ואחר יום טוב בעל עמק שאלה וחיבר לטהרה -כ" ב אלול
שאלו לו על זה .והשיב ,חס ושלום ,בודאי יהיה שנה טובה עם כל מספר מרא דעובדא (חלק ב ,עמוד רב והלאה)
טוב ,אבל מה שלא ענה על ברכתו אז ,כי הביט עליו כשוטה ,שביום הרה"ק מהורנוסטייפל חיבר ספר על שמות גיטין בשם 'נטפל
קדוש כזה מברכו באריכות ימים בעולם הזה[ .סיפור זה הועתק מכתב לשם' ,ובו תירץ כל מה שהשיג גדול אחד על פסקי הרה"ק בעל
יד קודש] דברי חיים מצאנז זצ"ל בספרו על שמות גיטין ,אך לדאבונינו לא
תואר צורת פני הרה"ק מהורנוסטייפל היה כמלאך אלקים. זכינו לאורו[ .אמר הכותב :ספר זה נשרף ביום ז' לחודש סיון ,שנת
והיה אבא מארי זצ"ל אומר בשם אחד הצדיקים נ"ע בזה הלשון: תרמ"ב לפ"ק ,אז עלו באש חצרו ובית מדרשו של הרה"ק מהורנוסטייפל,
"רבי שלמה'לע [מבאבוב] היה נראה כמלך ישראל .אבל אל העמק ונשרפו ספריו וכתבי יד מאבותיו .ונזכרה שריפת ספר זה בספרו עמק
שאלה ,אף אחד לא הגיע". שאלה (אבן העזר ,סימן צד)].
כשתקע את מקום מגוריו בהורנוסטייפל ,באו כמה תלמידי סיפר [זקיני הק' מנאסויד זללה"ה] מה שאירע פעם אחת אצל
חכמים מעדת האשכנזים שבעיר לדבר אתו בלימוד ,לפי שהיה הרה"ק בעל העמק שאלה ז"ל בשמיני עצרת ,בעת שישב עם
ידוע ,שהוא חסיד היודע גם ללמוד .ויהי ביצאם מלפניו ,שאלום איך העולם בסעודה הג' [כנראה ששמיני עצרת חל אז בשבת] ,והיה שם איש
התרשמו מגאונותו ,והשיבו" :הגאונות ניחא .אבל פניו הלא מאירות אחד שהלך ובירך לחיים להרה"ק ז"ל ,ובעת שאמר לחיים הוסיף
וזוהרות ,ולא ראינו מעולם תואר פנים כזה". ברכה להרה"ק ,שהשי"ת יאריך ימיו ,והמתין שיענה אמן על ברכתו,
