הארת השבת · He'aras Hashabbos — ניצבים וילך (2026-08-31)

וילךך
נצבים ויל
פרשת נצבים
פרשת
תשפ""ו
תשפ
327
32
גיליוןן 27
27 גיליו
ש ּ ָבת
ר ַ
ער
כ ִטייגֶֶגע
ֶעכ
ַא ֶלע ְ
·´¬·¼Ã¬ÅðŬŰ½®°¹°¸´Ã°½´ÄŰ»°
ďƌĞƐůĞǀŵĂŝůΛŐŵĂŝů͘ĐŽŵ
ֲע ֵר ִבים זֶה לָ זֶה
שסרח
רח
חשסר
מלך ש
מלך
לבן מל בפרשה אנו קוראים את הפסוק "אתם נצבים היום כולכם מש
שלל ללבן
משל
שה
ּ ְפנִִני ֵנֵיי ּ ַפ ְר ׁ ָ וכה המשיל רבינו את משלו :משל ,למלך שכעס על בנו והרחיק
אותו ממנו .אח"כ הלך הבן ופייס את אביו וחזר וקרבו.
לפני ה' אלוקיכם ראשיכם זקניכם ושוטריכם כל איש
ישראל".
אחר איזה זמן חזר וחטא הבן לפני אביו ,וחזר המלך וגרשו ה"אור החיים" הקדוש מקשה ,הלא כבר נכנסו בברית
מפניו ,וחזר הבן ופייסו עוד הפעם ,וכן היה כמה פעמים שהבן של שמירת התורה ,כמו שנזכר בפרשת כי תבא בברכות
יום" )ה ו(
היום""
ם"יום
ם היוים
נצבים
תם נצצבים
"אתם
את""א מלך כשחטא לפני המלך גרשו מפניו ,וכשפייסו חזר המלך ובקללות ,ובסמוך נאמר מפורשות "אלה דברי הברית
אפ"ל ' ַאתם' אותיות ' ֶאמת' ,וב'ספר המדות' )אמת וקרבו. אשר ציוה ה' את משה" .ולשם מה ברית נוספת? ועוד מה
א(' :מי שרוצה לדבק עצמו בהשי"ת ...ישמור את פעם אחת חזר וחטא הבן מלך לפני אביו ,וכעס המלך עליו פשר הפירוט" :ראשיכם שבטיכם זקניכם ושוטריכם",
עצמו מלומר שקר אפילו בטעות' .וזהוַ ' :אתם '– מאוד .ונתיישב המלך מה יהיה התכלית שאני אגרשו ,ואחר הלא כל אלו נכללים במילה "כולכם".
במידת ה' ֶאמת' ,או אז' :נצבים לפני ה' אלוקיכם' – אולם מתרץ האור החיים ,שכוונת משה בברית זה הוא
כך כשילך הכעס ממני אזי יבוא ויפייס אותי עוד ,איני רוצה
דביקות והתחברות בבורא ב"ה. להכניס את בנ"י בערבות אחד על חברו ,לבל יעברו פי ה'
בכך ,רק אני רוצה לגרשו בתחבולה כזו שלא יוכל עוד לבוא
היום" )ה ו(
ום"היום
היו
ם הינצבים
נצבי
בינצב
ם נצ"אתם
"את
את לפני לפייס אותי .מה עשה המלך ,העמיד שר אחד מהשרים ויהיו נתפסים זה בעד זה ,ואין זה הערבות של "כי תבא"
בדברי המדרש )מדה"ג( :על 'נצבים היום' דאע"פ שלו בינו ובין הבן מלך ,וציווה להשר כשיבוא הבן מלך לילך ששם מכוונת האחריות של כל יחיד לתורתו הוא ,ואילו
שנופלים יש להן עמידה ,כי 'שבע יפול צדיק וקם'. אצלי לרצות ולפייס אותי ,אזי לא תניח אותו לילך אצלי. הברית כאן של פרשת נצבים מטילה על היחיד אחריות
ואפ"ל בדרך רמז ,ע"פ המובא ב'ליקוטי מוהר"ן' וכן היה ,שבא הבן מלך כמה פעמים ,ורצה לילך לפייס את לתורתם של אחרים כפי היכולת שביד כל אחד ואחד.
)תורה רפ"ב( בקוטב דברי מדרש אלו ,עה"פ' :אזמרה אביו ,ולא הניחו השר כי כן ציווה עליו המלך .וכן היה כמה אמנם ערבות הדדית אינה שווה אצל כל אחד ,יש כאלו
לאלוקי בעודי' ,דתמיד יש להתחזק בנקודות טובות, פעמים. שבכוחם להשפיע רק על אנשים בודדים ,אלו המקורבים
ולא ליפול .תורה זו נקראת' :אזמרה' )ע"ש פסוק זה( אחר כך ראה השר גודל הכיסופים שיש להבן מלך אל אביו, אליו וסרים למשמעתם ,ולפיכך החובה המוטלת עליהם
ורבינו הק' ציווה ללכת עם תורה זו .וזהו' :נצבים ושיש לו ייסורים גדולים מאד בלי שיעור מזה שאינו יכול לבוא היא קטנה .אך יש כאלו שבכוחם להשפיע על ציבור גדול
היום' בגמטריא' :אזמרה'. לפני אביו ,אפילו לפייסו .ונתיישב השר מאחר שהוא מתגעגע עליהם מוטלת החובה לדאוג לרוחניותם .וכמו שאמרו
ם" )ה ו(כלכם""
כלכם
היום כללכ
היוום
ם ם הינצבים
נצבי
בי ם נצ"אתם
"את
את כל כך אל אביו מסתמא יש להמלך גם כן ייסורים גדולים שאין חז"ל )שבת נד :(:כל מי שאפשר למחות לאנשי ביתו ולא
ב'ליקוטי הלכות' )פקדון ה לו( דהכתוב מונה כאן: הבן יכול לבוא לפניו .כי כפי גודל כוח החשק של החושק ,כן מיחה נתפס על אנשי ביתו ,באנשי עירו נתפס על אנשי
'עשרה מדריגות בכלל ישראל' ,ראשיכם שבטיכם הוא מעורר חשק גדול בהנחשק .והיה לו רחמנות גדול עליהם עירו ,בכל העולם נתפס על כל העולם" .ובהמשך דבריו שם
זקניכם וכו' .שכלל נפשות בית ישראל גדולים קטנים וגם היו לו ייסורים גדולים מזה ,כי אמר בדעתו כי הלא אני מבאר את פירוש הפסוק על דרך זה.
ובינונים המתקבצים יחדיו אצל הצדיק ,בחינת משה, הוא הגורם לזה ,כי אני הוא המסך המבדיל ביניהם ואני גורם הערבות?!
?!!
ת?רבוות
הערב
העער
תהחובת
די חוובב
ידיי
א יד
צא
נצא
יך נצ
נצ איךך
אי
על ימי ראש השנה. ייסורים להמלך ולהבן מלך. מוהרנ"ת בליק"ה )אישות ה'( מאריך בעומק זכות קיבוץ
ואפ"ל בדבריו; דהר"ת של ב' פסוקים אלו ,מ':אתם ונתיישב השר בדעתו ,מסתמא בוודאי יש איזה תחבולה נפשות בית ישראל ,וחובת הערבות שיש לכל אחד מישראל
נ'צבים ה'יום' ' -ש'אב מ'ימיך' בגימטריא: שיוכל להתפייס הבן מלך עם המלך ,כי בוודאי לא יעשה המלך ומקשה בדבריו )שם אות י"ב י"ג( על ענים הערבות,
'בראשיתו דשנה' )עם האותיות( ,רמז 'לנצבים היום דבר כזה שיהיו לבנו ייסורים תמיד שלא יוכל לבוא לפניו וכדבריו :עוצם הפחד והרעדה שנופל עלינו כשרואין דברי
כלכם' – התכללות בית ישראל ב'ראשית השנה', תמיד ,וגם להמלך בעצמו יש גם כן ייסורים .על כן נתיישב זה חז"ל הקדושים שהפליגו מאד בעניין הערבות של ישראל,
אלוקיכם""
)ם"
יכם
וקיכ
אלוק
ה' אל
ני ה'
לפניי
לפנ
ם לפהיום
כם היו
היו
יו ם
כלכם
כלכ
ם כל
כל היום
ים היו
יו ם
נצבים
תם נצצבבי
ם
"אתם
"את
"א השר בוודאי זה הדבר אינו תלוי אלא בי ,שאני בעצמי אלך אל שכל אחד ערב בעד חברו ,ומזה תסמר שערות ראשינו מי
המלך לבקש בעד הבן מלך שימחל לו עוד ויקרב אותו לפניו.
ה ו(
'נצבים' – ר"ת וס"ת' :מ"ן – מים נוקבין' דזהו יעמוד בזה ,כי הלוואי שהיינו מפקיעים את עצמינו לקיים
'איתערותא דלתתא' ,וכידוע דזהו עיקר עבודותינו וכך עשה השר ,והלך להמלך וסיפר להמלך גודל תשוקתו את כל דברי התורה הזאת ,ואיך נוכל עוד לצאת ידי חובת
בתורה ובמצוות )ויעויין בארכה בעץ חיים שער מ"ן שיש להבן מלך ,וביקש מהמלך שימחל לו .ותכף נתרצה המלך הערבות בפרט בדורות הללו אשר יראי חטא נמאסים ואין
ומ"ד( :וזהו" 'אתם נצבים היום' – העלאת מ"ן, ולקח הבן מלך והחזירו למקומו הראשון. תוכחה ,והאמת נשלך ארצה ...ואף על פי כן דבר אלקינו
'לפני ה' אלוקיכם' ,להעלותה לקב"ה כביכול. והנמשל מובן ממילא ,כשיש לו לחברו חס ושלום איזה יקום לעולם והתורה נצחיית ,ובוודאי אינה בטילה בשום
ייסורים הן בגשמיות הן ברוחניות ,צריך כל אחד לומר שזאת זמן גם בדורות הללו ,ועל כן בוודאי החוב על כל אדם גם
ת
כרתאלקיךך כר
כר אלקי
קי ה' אשר ה'
אלוקיך...אשר
.אש
...א
...
יך..
יך.
וקיך
וקיךאלוק
ה' אל ית ה'ת
בברית
ברי
בבר
רך בב"לעברךך
""ללעעבבר בוודאי על ידי ,על ידי עוונותי ,ואני הוא המסך המבדיל בין
ם"" )כט יא(
היום"
יוםמך היועמךך
עמ עתה לצאת גם ידי הערבות כאשר קבלנו עלינו בסיני.
המלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא ובין העולם .כי הקדוש ומסיים שם בדבריו ע"פ דברי הפסוק שכתוב בהמשך
'כרת' בגמטריא' :תרי"ג' ועוד ז' -כנגד ז' מצוות ברוך הוא רוצה תמיד להשפיע כל טוב לבניו ,אך אני היינו
דרבנן .וזהו הרמוז בפסוק זה 'לעברך בברית ה' פרשתנו" :הנסתרות לה' אלקינו והנגלות לנו ולבנינו עד
העצה לזה שאני עוונותי ,הם המסך המבדיל לזה .והעעיקר ע עולם" ,שפירשו רש"י ז"ל שזה סובב והולך על ענין
אלוקיך' .כלל המצוות הכלולים בברית זו. אבקש להמלךך בעד חברי...
בעצמי ק הערבות" .היינו שהכתוב מיישב דעתנו ואומר לנו שלא
ך" )כט יא( אלקיך""
קיך
אלקי ה' את ה'ית
בברית
רך בבברי"לעברךך
""ללעעבר נפחד מזה ,כי אינו בא ח"ו בטרוניא עמנו להעמיס עלינו
בתיבת 'לעברך' אפשר להקישו' :לאברהם העברי',
דעמו הייתה הברית הראשונה .ובמדרש )מד"ר
שה
ירת הַ ּ ַפ ְר ׁ ָ
ִׁש ַ עול שלא נוכל לקיימו ,כי אין אנו צריכים לעשות רק מה
שבידינו לראות לחנך בנינו ותלמידנו בדרך הקודש,
בראשית מב( עה"פ )בראשית יד ,יג(' :ויגד לאברם ושיתוספו אל הקיבוץ הקדוש ,ועל ידי זה ממילא נצא ידי
העברי'' ,כל העולם כלו מעבר אחד והוא מעבר אחד'. ערבוּת
בוּתכּוֹח הָהעַע ְר
ֹדל כּוֹחַ
ִמפּ ְַרשָׁ ֵתנוּ ָאנוּ לְמֵ ִדים ִמגֹּדֶ ל
הערבות על ידי ריבוי הבתים שיתוספו .וזהו :הנסתרות
ו'בליקוטי מוהר"ן' )השמטה( עה"פ )יחזקאל לג(' :אחד לָחוּשׁ גַּם עַ ל חֲ בֵ רוֹ ִמדַּ ת הָ ַא ְח ָריוּת. לה' אלקינו ,כי רק הוא יתברך לבד יודע נסתרות ובוודאי
היה אברהם' :שאברהם היה עבד השם רק ע"י לא יעניש אותנו על הנסתרות ממנו ,וכמו שפירש רש"י לפי
שהיה 'אחד' ,דלא הסתכל על המניעות שסביבו .ולכך וּמ ְתי ְַשּׁבִ ים
לְהָ ִאיר לְזוּלַת בִּ ְדבָ ִרים ע ֲֵרבִ ים ִ ענינו ושיטתו ,רק והנגלות לנו ולבנינו דייקא שאנו צריכין
כאן ,שמשה רבינו הכניסם בברית ביום מותו )כמובא בוֹהים.
גַּם ל ֵָאלּוּ שֶׁ לְּמַ טָּ ה וְ גַם ל ְֵאלּוּ שֶׁ הֶ עְ פִּ ילוּ לִגְ ִ העיקר להשתדל לקרב בנינו ותלמידינו שנקראים גם כן
ברש"י( ,ישנו החיזוק של 'אחד היה אברהם' הרמוז בנים ,לקרב מה שנוכל לעבודתו יתברך ,ולצרפם ולהוסיפם
בתיבת' :לעברך' ,דכל העולם מעבר אחד ,והוא מעבר ל ְָק ֵרב ֶאת בָּ נֵינוּ וְ ַתל ְִמידֵ נוּ בִּ נְעִ ימוּת אל הקיבוץ הקדוש ,ועל ידי זה יתרבו הבתים מאד עד
ואפשר להוסיף :ד'לעברך' בגמטריא: אחד. שיתקרבו ממילא כולם לפנים.
'אברהם אבינו' )עם חמשת האותיות של אברהם(. ְעוֹר ָרם בְּ גֹדֶ ל הַ זְּ כוּת.
לְשַׁ ְתּפָם בַּ ִקּבּוּץ הַ ָקּדוֹשׁ וּל ְ
וזהו "עד עולם לעשות את כל דברי התורה הזאת" ,היינו
רמז בכאן על עבודתו של אברהם אבינו – לכל אחד. שעל ידי זה לבד שנקרב את בנינו ותלמידינו המועטים אל
ל ְִה ְת ַפּלֵּל עַ ל חֲ בֵ ֵרינוּ לִפְ נֵי מֶ ֶל מַ ְלכֵי הַ ְמּלָכִ ים
לעם"" )כט יב( לעם
תך ללוו לע
אתך
ים אתקים
הקים
הק"למעןן ה
מעע
""ללמ הקיבוץ כנ"ל ,על ידי זה בוודאי יתקיים עד עולם קיום
'עם' בגימטריא 'מאה ועשר' כמנין שנותיו של יוסף. בּוּרים ַנ ֲעלִים.
ֵגוֹריהָ בְּ ִד ִ
וֹרר עַ לֵיהֶ ם סָ נ ֶ וּבַ ד בְּ בַ ד לְע ֵ התורה והתפלה לעשות את כל דברי התורה הזאת ,כי על
דהא בזכות עצמותיו נגאלו ממצרים .וכן עיקר ידי זה סוף כל סוף יתקרבו כולם להשם יתברך באמת".
טלפון02-5829920 : מוסדות ברסלב "אהבת משה" -תלמוד תורה * ישיבה לצעירים * הישיבה הגדולה * כוללי אברכים * חבורות בוגרים
ש ְך ּ ְפ ִנִני ֵניֵי ּ ַפ ְר ׁ ָ
שה ֶהֶה ְמ ׁ ֵ
ִסי ּפ ּו ִרים ְמ ִא ִירים
סיפורי פרשה במשנת רביה"ק מוהר"ן מברסלב ותלמידיו זי"ע
ה'ברית' ,הכתוב בפסוקים אלו ,הוא ב'קדושה' – ענינו של יוסף כמובא. ך" )ד ר
)דברים לא טזז( אבותיך
"הנך שוכב עעם א ות
ו"" )כט יד(
אלוקינו"
ינו
וקינ
וקינ
אללוק
אלוקה' א
ני ה'
לפני
ם ללפפנ
היום
עומדד היו
יו נו עעומ
ומ עמנוו
עמנ
ה מנוו פפה
ישנו
שנ
אשרר ייש
ת אש
אש אתכי א
"כיי
""ככ ינו
רבינ
רבי
אצלל רב
ת אצ
אצ האמת
לם האמ
אמ ם
מעולם
יד מעעול
למיד
התלמיד
מיהתללמ
תל
הת
שלל ה
תו ש
וביאתוו
את
ובייא
פטירתוו ב
טיררת
ת פט
בזכות מה – 'את ישנו פה עמנו' ,בזכות ה'תפילה' דזהו' :עומד עמנו היום', היה זה עוד בחיי רבינו -לקראת ראש השנה שנת תקס"ו ,נהרו החסידים והתקבצו מכל
ע"פ דבריהם) :ברכות ו'' (:אין עמידה אלא תפלה'. מקומות פזוריהם לעיר ברסלב ,כדי לשהות במחיצה של הרבי בימי הדין.
ה" )כט יז(
וענה"
ראש ועענה
פרה ראש
אש רש פררה
ה ש
שרש
כם שר
ם
ש בבכם
"פן ייש
"פן
"פ ערב ראש השנה אתא ובא ,בזה אחר זה נכנסים החסידים אל הקודש פנימה ,ובהתאם
בדברי ה'תרגום'' :גבר מהרהר חטאין או זדון' – ענינו פגם במחשבה .וזהו להוראתו של רבינו התוודו לפניו ,והוא נתן להם דרך של תשובה לפי שורש נשמותיהם .כך
'שרש פרה ראש' דפגם ה'מחשבה' הוא בשורש -בראשית חלל הבריאה, הייתה ההנהגה.
וכמובא )ליקו"מ מט( .ופגמו הוא' :בראש -בחכמה' וכמובא ע"כ בארכה רבינו עמד כשפניו אל הקיר ,וכשהגיע תורו של כל חסיד ,החל לספר על עוונותיו ,ואחרי
)עיין ליקו"מ לה סא( .ובליקוטי ש"ס להאריז"ל )ברכות ד"ה ע"ב(: שהזכיר שניים -שלושה פרטים ,הרים רבינו את ידו לאות סיום ,ואותו חסיד ,שנזכר בכל
'מחשבה הוא חכמה הנקרא יש מאין ,שהוא הכתר'. מה שעבר עליו מעודו ,התעורר לבכיה עצומה והתמלא הרהור תשובה עזים ,ואחר כך יצא
ו" )כט כח(
ינו"
ולבנינו"
ינו
בנינ
לנוו ולבבני
ת לנ
לנ והנגלות
נגלו
לואלקינוו ווהנג
והנג לקייננ
ת לה אלק
אלק "הנסתרות
סתרו
רוסת
ת הנס
"הנ מן החדר ,כך נכנסו מאות אנשים ,כשכל אחד שוהה רגעים ספורים בחדרו.
מעל 'לנו ולבנינו' נקוד' :י"א נקודות' ,ויעוין בפרש"י ע"כ ,ואפ"ל בדרך רמז. בטרם יצא כל חסיד מעם רבינו ,הניח על שולחנו של רבינו 'קוויטל' )פתק לברכה( שבו רשום
דענינו של' :אחד עשר' הוא ענין של בירור והעלאת הניצוצת ,וכמובא ע"כ שמו .מנהגו של רבינו היה ,שכאשר חזה כי הכותב עתיד להסתלק מן העולם בשנה הקרובה,
בענין 'פרשת הקטורת' .וזהו בכאן' :הנסתרות והנגלות' -ענין של בירור.
היה משליך את פיתקתו אל מתחת לשולחנו.
ו" )ל יד(
לעשותו"
ותו"
עשותו
עשוות
ת ובלבבך לעש
לעש לבבך
בך
לבבך
ובלב
"בפיך וב
פיך
""בבפי והנה נכנס אל חדרו של רבינו תלמידו הגדול רבי נתן ,עיניו נחו על ריצפת החדר ,ותדהמה
'בפיך' -ר"ת וס"ת 'כ"ב' -כנגד כ"ב אותיות הא"ב ,דזה מרומז ב'בפיך'. אחזה בו; על אחת הפתקאות המונחות על הארץ ראה לחרדתו ,את שמו של אחד החסידים
'ובלבבך' -ר"ת וס"ת 'כ"ו' – 'יראת אלוקים' -דדבר המסור ל'לב' נאמר המוכרים לו היטב.
בו :ויראת מאלוקיך )ב"מ נח' .(:לעשותו' -ר"ת וס"ת 'ל"ו' הרומזים על
הצדיקים )סוכה מה (:דבכוחם אנו יכולים לעשות ולקיים ,דהם אשר שמו היה רבי יהושע מ'זערין.
מנחילים לנו את התורה ,וכדברי המשנה )אבות א(' :משה קיבל תורה מסיני עובד ה' נלהב היה רבי יהושע ,פעם ,כשנסע רבינו בדרך ,עבר בעיירו ז'ערין ושמע אותו
ומסרה ליהושע' וכו'. מתפלל תפילת מנחה בהתלהבות ובדביקות ,לאחר מכן אמר רבינו לכל מי שבא אליו" :אה!
לעשותו"" )ל יד(
תו
עשוות
עשו
ובלבבך לעש
לעש לבבך
לבבך
בך ובלב
"בפיך וב
""בבפפיך איזו תפילת מנחה התפלל יהושע שלי!" ולרבי נתן אמר" :הייתי אצל יהושע'לה שלי
אפ"ל ע"פ דבריהם )ע''ז י''ט(' :ליגרס איניש והדר ליסבר' .וזהו 'בפיך' – ושמעתיו מתפלל 'חתיכת מנחה' )א שטיק מנחה(.
בריש .והדר' :בלבבך' ,וענין הבנה בלב ,הוא ברש"י )ברכות סא' (.ומנין מעניין לציין מה שרבי אברהם ב"ר נחמן כותב עליו ועל רבי אהרון רבה של ברסלב ,בספר
שהלב מבין שנאמר )ישעיהו ו( ולבבו יבין' .וב'תיקוני זוהר' )יז' (.בינא ליבא כוכבי אור" :תבערת הלב בעבודת ה' של רבי אהרן ורבי יהושע מז'שערין – אין לשער".
ובה הלב מבין'.
על כל פנים ,רבי נתן הצטער מאוד שרבי יהושע ייאלץ להיפרד מן החבורה במהרה ,מכיוון
למות" )לא יד(
ות"
למות
ימיך למ
מיך
בו ימ
קרבוו
קרב
"הןן קר
""ה
ה שלא היה כה מבוגר בשנים ,אך הוא נאלץ לשים מחסום לפיו ולא לספר זאת לאיש.
אפ"ל בהדגשו של 'היום' ,ע"ד הכתוב באברהם' :ואברהם זקן בא בימים'
דהגיע עם כל ימיו ,לכך הדגיש בכאן 'ימיך'. במוצאי ראש-השנה ,כשנכנסו החסידים אל רבינו ליטול ממנו ברכת פרידה ,הבחין רבי נתן
ובדברי האר"י )ספר הליקוטים בראשית כז( על ימי האדם :ידוע כי כי רבי יהושע שוהה בפנים זמן ממושך יותר מהרגיל ,ולאחר מכן יצא כשפניו שטופות
הימים הם נבראים ויש בהם ממש ,והם כמו מלאכים ויותר עליונים דמעות.
וחשובים מהם ,כמו שאומר הכתוב )תהלים קלט(' :ימים יוצרו' .וכן רבי יהושע שב לעיירת מגוריו והתמסר כולו לעבודת ה' ,כשהוא מכין את עצמו לקראת
)בראשית מז( 'ויקרבו ימי ישראל'' - .ויקרבו ימי דוד' )מלכים א ב(. המעבר לעולם האמת ,כפי שהדריך אותו רבינו.
האדמה'
ה'
דמה
האדמ
האד
)ל א יג(ים עעלל הא
ם
חיים
ם חי
חי אתם
אשרר את
את ם אש
אש הימים
מי
הימ
כם ככלל ה
ם
אלוקיכם
קיכ
אלללווק
ה' א
תהאת
האאה
ליראה
ירא
דו ליר
ליר 'ולמדוו
למדו
למד
'ולמ
''וו כשחלו ימי הפסח ,קרא רבינו לרבי נ תן ,ומסר בידו פתק שיוליכו לרבי יהושע .בפתק היה
בכאן נראה החיבור בין 'לימוד התורה' ל'ארץ ישראל' .ובדבריהם )קידושין רשום שם קדוש בן שש אותיות ,וכך היה סידרן :למעלה שלש אותיות ,באמצע שתי אותיות
מט' :(:י' קבין חכמה ירדו לעולם ט' נטלה ארץ ישראל' ,וכן הוא במדרש ולמטה אות אחת .רבינו הורה לו לומר לרבי יהושע שיכניס היטב בזיכרונו את תוכנו של
)ב"ר טז(' :וזהב הארץ ההיא טוב מלמד שאין תורה כתורת ארץ ישראל, הפתק ,ושהדבר יהיה לו לטובה גדולה .עוד אמר לו למסור לרבי יהושע שיחשוב עליו ,על
ולא חכמה כחמת ארץ ישראל'. רבינו בכל יום עד לרגע פטירתו.
האלה"" )לא יז(
האלה
ת האל
אל ות
הרעות
רעו
ני הרע
מצאוניי
אונ
אונ
מצצא
בקרביי מ
קר ב
רב
בקרב
אלוקיי בבק
אלוק
וק איןן א
"כיי אי
אי "כ
"כ יצא רבי נתן בשליחות רבינו ,וכשהגיע אל בית רבי יהושע ,מצאו כבר מוטל על ערש דווי,
מחוסר אמונה באים אלו הצרות .בשיחות הר"ן' :מי שיש לו אמונה חייו הוא ישב עמו יחד ,שינן לו את השם הקדוש הכתוב בפתק ומסר לו את דברי רבינו .רבי נתן
וזהו' :אין א-להי' בגימטריא 'אמונה' )עם האותיות( דחסר לו חיים' .וזהו נשאר ללינת לילה בז'ערין ,למחרת בבוקר פשטה השמועה בעיר ,כי רבי יהושע הסתלק
באמונה.
ה. לעולמו.
הזאת" )לא יט(
ת"
אתרה הזזא
ה
השירה
שיר
את הש
ם את
לכם
כתבוו ללככ
תבב
תה כת
ה
"ועתה
ועת
"וע כשחזר רבי נתן משליחותו ,שיבחו רבינו על שזכה לקיים מצוה נשגבה כזו ,ואמר לו" :ידעתי
בדברי ה'מגלה העמוקות' מקשר מצוה אחרונה זו של 'כתיבת ספר תורה שכך יהיה ,אבל מהר כל כך?! עוד לפני הקבורה היה רבי יהושע אצלי!"
ולרבות בתורה' ,למצוה הראשונה בתורה של' :פרו ורבו'. רבי נתן שהבין כי שם זה מסוגל להביא את הנפטר אל רבינו לתיקון נשמתו ,שינן אותו על
ואפ"ל ע"פ המובא ב'ליקוטי מוהר"ן' )ז ב( עה"פ' :לא תוהו בראה לשבת
יצרה' שצריכים ליישב את העולם ,שיהיה מיושב מבני דעה שיודעים את מנת לזוכרו ביום פקודה .אולם ,כשדיבר על כך עם רבינו ,אמר לו" :אתה אינך זקוק לזה"
ה' .ולפי דבריו אלו ,מקושרים ב' מצוות אלו כחד .דהתכלית של 'פרו ורבו' וראה זה פלא :למרות זיכרונו החד של רבי נתן ,ואף כי שינן את השם הקדוש ,הוא נשכח
הוא עבור 'התורה'. )ע"פ ספר רבינו( מזיכרונו לחלוטין.
הַ יּוֹם ֶשׁמַּ כְ ִתּ ִירים אֶ ת הַ מֶּ ֶל
"זוחלים נּוֹר ִאים ,יוֹם ַה ִדּין ֶשׁל כָּל בָּ ֵאי עוֹלָם
ם ִימי ר ֹאשׁ ַהשָּׁ נָה הַ ָוּסמוּכִ ים ל ֵ ְ ְיל ִָדים י ְָק ִרים ! נ ְִמצָ ִאים ָאנוּ ְקרוֹבִ ים ְ
ורועדים" בּוֹרא
יהם.עוֹב ִרים לִפְ נֵי ַהשֵּׁ ם י ְִתבָּ ַר ,ל ְִה ָשּׁפֵט עַ ל כְּ לַל ַמעֲשֵׂ ֶ
נוּסיָא ִדּ ְמ ַלכָא' – יוֹם ַהכְ ָתּ ַרת וְ הֻ לּ ֶֶדת הַ מֶּ ֶל ָ ,אנוּ מַ ְמלִיכִ ים ֵמחָ ָדשׁ ֶאת ַה ֵ יוֹם זֶה נ ְִק ָרא גַּם' :יוֹם גְּ ְ
ָה ְ
אומרים בסדר רוֹאים שֶׁ בִּ ְתפִ לּוֹת 'ר ֹאשׁ ַהשָּׁ נָה' – ָאנוּ ַמזְ כִּ ִירים כָּל ָכּ ַה ְרבֵּ ה פְּ עָ ִמים עִ ְניָן שֶׁ ל 'מֶ ֶל ' י ְִתבָּ ֵר עָ לֵינוּ ,וּ ְל ָכ ָאנוּ ִ
סליחותנ ּו: וּ'מַ לְכוּת'.
וְ ָכ נ ָָשׂא ַרבֵּ נוּ ֶאת ְמ ָשׁלוִֹ :מפְּ נֵי ַה ֶמּ ֶל ֻכּלָּם ָתּ ִמיד י ְֵר ִאים וַחֲ ֵר ִדים ִ -מפּ ַַחד גְּ אוֹנוֹ וְ ִתפְ ַא ְרתּוַֹ ,א ְבּיוֹם הֻ לּ ֶֶדת
נכניס רוֹאים ז ֹאת יוֹתר ,כְּ ֶשׁ ֵהם ִ יוֹתר וְ ֵ
יוֹתר.
הַ מֶּ ֶל ְ ,בּיוֹם ַהכְ ָתּ ָרתוֹ בְּ כָל שָׁ נָהִ ,מ ְת ַגּלֶּה ַהיּ ְִר ָאה וְ ַהפּ ַַחד ַה ְרבֵּ ה ֵ
ְשׁי ַה ֶמּ ֶל – תָּ ִמיד י ְֵר ִאים ִמ ֶמּנּוַּ ,א נַפְ ָשׁם ִמ ְתפַּעֶ לֶת ֵ ֶאמת נָכוֹן שֶׁ ַאנ ֵ
רעדה זו יוֹתר – ֵמאֲ ֶשׁר ַרק עֶ צֶ ם ַהיּ ְִדיעָ ה. וּבחוּשִ ,מ ְתלַהֲ ִבים ַה ְרבֵּ ה ֵ ֵיהםָ .דּבָ ר הַ נּ ְִר ֶאה בְּ עֵ י ַניִם ְְבּעֵ ינ ֶ
ילוֹתיו,
וּמנ ְִהיג ֶאת ֵח ָ ֵיה םֶ ,את גְּ ֻדלַּת ַה ֶמּ ֶל ,כְּ שֶׁ הוּא לָבוּשׁ ְבּבִ גְ ֵדי ִה ְתפָּאֲ רוּתוַֹ , רוֹאים ְבּעֵ ינ ֶ
וּ ְל ָכ ,כְּ שֶׁ ֻכּלָּם ִ
בליבנ ּו, רוֹממוּת ַמלְכוּתוֹ. וְ כָל הַ כָּבוֹד שֶׁ ִמּ ְסּבִ יבוֹ ,נוֹ ֶפלֶת י ְִר ֶאה גְּ דוֹלָה עַ ל ֻכּלָּם ,מֵ הוֹד ְ
יכופר 'ה ָקּדוֹשׁ בָּ רוּ הוּא' ִמ ְת ַגּלֶּה בְּ מַ לְכוּתוֹ עַ ל פְּ נֵי כָּל הָ עוֹלָם ,הוּא ִמ ְת ַגּלֶּה לָנוּ בְּ רֹב
רוֹאה ֶאת הַ מֶּ ֶל וּמי ל ֹא ְיפ ֵַחד כְּ שֶׁ ֶ יוֹתר ְבּי ִָמים ֵאלּוּ – ֵאימַ ת הַ מֶּ ֶל עָ לֵינוִּ ,
כָּעֵ ת ְבּ'ר ֹאשׁ הַ ָשּׁנָה' הַ מֶּ ֶל – ַ
הֲ דָ רוֹ וְ עֻזּוְֹּ ,ל ָכ ָאנוּ גַּם י ְֵר ִאים ֵ
עוונותינ ּו נוֹתן מַ ָתּנוֹת ל ְִבנֵי עַ מּוֹ ,זֶה יוֹם גָּדוֹל עֲבוּר נ ְִתינֵי ַה ֶמּ ֶל ,יוֹם ֶשׁיְּכוֹלִים
ִבּ ְמלוֹא הֲ דַ ר ִתּפְ ַא ְרתּוֹ.
ַא כְּ שֶׁ הַ מֶּ ֶל ִמ ְת ַגּלֶּה – הוּא גַּם ֵ
ונתקרב זוֹהי ְסגֻלּ ָָתהּ ֶשׁל יוֹם ְמי ָֻחד זֶה, יח ַה ְרבֵּ ה ְמאוֹד – מֵ הַ ֶמּ ֶל ִ ,בּכְ בוֹדוֹ וּבְ עַ צְ מוֹ,שֶׁ ֵ
יּוֹרד ל ְִבנֵי עַ מּוֹ הָ ָאהוּבִ . ל ְַה ְרוִ ַ
לאבינ ּו... ֲבוֹד ֵתנוּ
וּבכָל ע ָ נוּ,,בּ ְשׁ ִמיעַ ת קוֹל ַהשּׁוֹפָרְ , את ִבּ ְתפִ לּ ֵָת ִ
בּוֹ ָאנוּ מַ כְ ִתּ ִירים ֶאת הַ מֶּ ֶל ְבּי ְִר ָאה וְ גַם בְּ ִשׂ ְמ ָחהְ ,נ ַכוֵּן ז ֹאת
ד.
וּמנּ ְָהגֵינוּ בְּ יוֹם ָקדוֹשׁ זֶה ,נ ְַקבֵּ ל עֹל ַמלְכוּתוֹ וְ נ ְַרוִ יחַ ְמאוֹד. ִ
לקבלת העלון | 052-7168275 ys0527168275@gmail.com :לשמיעת שיעורי הרב יהודה צבי שפירא ב'קול הלשון' 03-6171111 :שלוחה*7999126 :
לעילוי נשמת ר' נחמן ב"ר משה הלוי ז"ל ומרת רחל בת ר' שבתי ע"ה
