נראה אור · Nireh Ohr — ניצבים וילך (2026-08-31)

פרשת נצבים -וילך תשפ"ו
גליון שדמ שנה ז
דב>רות קו>דש
עורו ישנים להכיר מציאותכם האמיתית
עסקו במילוי תשוקות הגוף ,בלא ליתן לב לתשוקת הנשמה בעניני העולם ,ודאי צריך לשים לבו שלא ימשך אחר החלק וילך משה וגו' (לא א) ,אחר כך (פסוק יז) כתיב ואמר ביום ההוא
להידבק ביוצרה .לכן ניתנה לאיש יהודי עבודת התפילה כדי החיצוני ,רק ידבק עצמו בחיות ה' שבפנימיותם .אמנם אף הלא על כי אין אלקי בקרבי מצאוני הרעות האלה ,ואנכי
להשיבו להיות נשמתו בגילוי נוכח פני ה'. בענינים רוחניים צריך ליתן לב להידבק בחלק הפנימי הסתר אסתיר פני וגו'.
שבהם.
וכדרך שאומרים בתפילה 'אתה' -לשון נוכח ,וממרן
הבורא יתברך נמצא עם היהודי בכל מצב
אדמו"ר הזקן איתא 'כי אתה תאיר נרי' (תהלים יח כט) -מה שהנני כגון בעבודת התפילה ,יש שמתפלל בשפתיו בלבד ולבו
אומר בתפילה 'אתה -לשון נוכח ,מאיר לי ,כי האור והעונג הקשו הצדיקים ,בעת שאירע עם היהודי מה שאירע ל"ע,
בל עמו ,שאף שברוב חלקי התפילה יוצא ידי חובתו אף אם
הגדול ביותר לעמוד נוכח פני ה'. הלא לכאורה הטוב ביותר שעושה חשבון נפשו ומכיר 'על כי
לא כיון לבו ,אינו עוסק אלא בחלק החיצוני שבתפילה .ויש
אין אלקי בקרבי מצאוני' וגו' ,ומה טעם אחר שאומר כן
וממרן המגיד איתא (ראה עבודת ישראל פרשת ואתחנן ד"ה אתה החילות)
שנותן לבו לכוון מה שמוציא בשפתיו ,והוא כבר שייך לחלק
'ואנכי הסתר אסתיר פני' וגו' .ומהרה"ק מוהרש"ב מפשיסחא
על הפסוק (תהלים קי ד) 'אתה כהן לעולם' -מה שזוכה היהודי פנימי יותר .אמנם עדיין אין זה עיקר פנימיות התפילה ,שהוא
איתא ,שהחטא הגדול ביותר שסובר היהודי שכיון שחטא אין
לומר 'אתה' לפניו יתברך הוא חסד ה' בחינת כהן איש החסד. לעמוד נוכח פני ה'.
הבורא יתברך נמצא עמו .ויש לבאר דבריו הקדושים ביתר
ובאמירת 'אתה' מתחיל עבודת התפילה שמהותה להביאו כי האדם מורכב מגוף ונשמה ,הנשמה כל תשוקתה
הרחבה.
להיות נשמתו דבוקה בה' יתברך בלא הסתר מצד הגוף. להידבק בא-ל חי ,אמנם כיון שהיא מלובשת בגוף חומרי
זקני מרן אדמו"ר זי"ע היה חוזר בשבתות של חודש אלול
כן הוא בכל ענין בעבודת הבורא ,שצריך לעסוק בו שכל תשוקותיו לענינים גשמיים ,אינו מרגיש תשוקת
אמרי קודש מהרה"ק הרבי ר' זושא ,שאמר ריבונו של עולם,
בשלמות הדעת והחיבור בה' יתברך ,ואף בעוסקו בענינים הנשמה .ותכלית עבודת האדם בימי חייו לגלות תשוקת
הנה באו זמני תשובה ואף זושא חפץ לשוב בתשובה ,אבל
גשמיים יהיה זה באופן שלא יפרד מדבקותו הפנימית בה' הנשמה בלא שום הסתר ומחיצה מצד רצונות הגוף .כמאמר
היאך נשוב בתשובה הלא תשובה דבר קשה היא .לכן הבה
יתברך ,ועל זה אמר הכתוב 'בכל דרכיך דעהו' .והוא עיקר מרן המגיד ממעזריטש זי"ע (מגיד דבריו ליעקב אות כ) על הפסוק
נקיים לכל הפחות הנוטריקון של תיבת תשובה' ,תמים תהיה
גדול בבואו לעסוק בעבודת התשובה ,שיתן מוחו ולבו (במדבר י ב) 'עשה לך שתי חצוצרות כסף' ,שצריך לכסוף
עם ה' אלקיך' (יח יג)' ,שויתי ה' לנגדי תמיד' (תהלים טז ח)' ,ואהבת
להשיב עצמו לבחינת הדעת להיות נשמתו הפנימית בגילוי ולהשתוקק לדבק חצי הנשמה שנמצאת בגוף החומרי עם
לרעך כמוך' (ויקרא יט יח)' ,בכל דרכיך דעהו' (משלי ג ו)' ,הצנע לכת
ובדבקות בה' יתברך. חצי הנשמה שלמעלה ,שאין לה שום מונע מלהידבק בה'
עם אלקיך' (מיכה ו ח).
יתברך.
כח השופר להקיץ נרדמים
על ידי התפילה מגלה תשוקת הנשמה עבודת הבורא מתוך דעת וחיבור
אמרו חז"ל (ראש השנה טז ).אמרו לפני מלכויות בראש השנה
אלא שלפעמים נשכח מהאדם שמהותו הפנימית נשמת א- הנה דעת מלשון חיבור ,וענין הדעת הוא חיבור פנימי ,כי
כדי שתמליכוני עליכם וכו' ,ובמה בשופר .עוד אמרו (שם):
המשך בעמוד ד >>> ל חי ,ונדמה בדעתו שמציאותו היא הגוף החומרי ועיקר בכל ענין יש בו חלק חיצוני וחלק פנימי .ובעת עוסק האדם
טעם תחילת אמירת הסליחות במוצאי שבת
הטעם שמתחילים באמירת הסליחות במוצאי שבת ,כי כל עבודתנו בימים הקדושים לעורר הרצון העליון לחדש הבריאה .והנה בשבת לעת המנחה נקרא רעוא דרעוין .ובספרים
הקדושים (ראה בני יששכר מאמרי השבתות ח א) איתא שכשם שקודם תחילת הבריאה נתעורר הרצון העליון לברוא העולם ,עבור שיקבלו הברואים מלכותו יתברך ,כן נתעורר רצון זה בכל שבת
לעת ערב קודם תחילת ששת ימי המעשה .ומתוך זמן זה ניגשים לאמירת הסליחות ,לעורר הרצון להתחדשות הבריאה בשנה הבאה עלינו לטובה.
כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א ,נצבים תשפ"ה ,רעוא דרעוין ,בית חלקיה
א
ּומ ַצ ֶׁפה
יֹושב ְ
לֹומר כָ כָ ה ִל ְהיֹות ֵ
ַמה ֶׁש ֵאין ַשיָ ְך ַ ראש החבורה :א גוטן סליחה לנו ולכל
בּורה ֶׁשל יִ ְצ ָחק ,וְ ָה ָא ָדם ִמ ְתיָ ֵרא
ְליֹום ַה ִדין גְ ָ
אס>פו >לי חסי>די
...
ישראל ,ימים ספורים חולפים והנה אנחנו
שיחת חברים בדרכי רבותינו
ּומ ַפ ֵחד ִמ ֶׁמנּו כִ י ָא ָדם ֵאין ַצ ִדיק ָב ָא ֶׁרץ ֲא ֶׁשר
ְ עומדים ביום הדין הגדול והנורא ,ביום בו
ּתֹוקק ְל ַמ ֵהר
יַ ֲע ֶׁשה ּטֹוב וְ ֹלא יֶׁ ֱח ָטא וְ ֵאיְך יִ ְש ֵ מהות ראש השנה – לגלות הטוב הצפון בבריאה עליונים ותחתונים ישושו וישמחו לקראת
יתאְּ .תנִ י ,וְ כֻ ָּלם נִ ְס ָק ִרים
ּובגְ ָמ ָרא ִא ָ
ֵעת ַה ִדיןַ ,
האם להמתין לראש השנה? | מדוע לשוב בתשובה דווקא כעת | המלכה או המלכת הבורא ית"ש מחד ,ומאידך דרי
עֹוב ִרים ְל ָפנָ יו
עֹולם ְ
ִב ְס ִק ָירה ַא ַחת וְ כָ ל ָב ֵאי ָ
דין | תשובה -לצדיקים גמורים | מדוע מותר להזכיר חטאים בעשי"ת ,הלא מעלה ודרי מטה יפחדו וירעשו מאימת דינך.
כִ ְבנֵ י ָמרֹון ,וְ ֵאין ְלָך ִאיש ִמיִ ְש ָר ֵאל ֶׁשֹּלא יָ בֹוא
נֹורא".
מ ֶֹׁרְך ְב ִלבֹו ִמיֹום ַה ִדין ַהגָ דֹול וְ ַה ָ עדיין באמצע דין עסקינן | על ידי ההמלכה מתגלה מציאות הטוב הפשוט חשבתי בליבי ,הרי הימים האלו הם ימי
תשוקה ,ימי רצון ,בימים אלו מחכים אנו
ברוך מרדכי :במילים אחרות אומר ה'אור ימים בודדים נותרו לנו עד לפרוש עלינו הימים הקדושים – ימי ראש השנה בהם ממליכים
להופעת האדון ה' ,מצפים אנו לעבור לפניו
המאיר' ,החסידים עסוקים כל הזמן לשנן עלינו את הבורא ית"ש ,מחדשים ומכריזים שוב את נאמנותנו אליו ית'.
כבני מרון ולזכות בדין ,מחד וודאי שעלינו
ולומר 'המלכה' 'המלכה' ,יום הדין אינו
לא קלה היא ההרגשה בימים אלו ,מחד תחושת רוממות עילאית אופפת את כל ישותנו, לצפות ולהמתין ליומא אריכתא נשגב
מפחיד ומבהיל וכו' וכו' ,כל האמירות כגון
דא ...אבל למעיישה ,למעיישה ...יעדער ציפייה מתוקה ונאמנה מתי יבוא עלינו האדון ה' ונמליכו ונייחדו ,אבל מאידך חיל ורעדה וקדוש זה ,אך מאידך – עס קומט אזא יום
הארץ חאפט א ציטער ...כל לב איש ישראל תאחזנו ,באמרנו הנה יום הדין לפקוד על צבאנו בדין ,כל באי עולם עוברים לפניו כבני הדין ,מגיע יום הדין גדול ונורא ,אוי! קל
ירא שמים חרד וירא מפני יום הדין ,מי מרון ומי לא נפקד כהיום הזה. אמונה בערכך דין אם תמצה עומק הדין מי
בסתר ליבו ומי בגלוי ...אם כן כיצד נרצה יצדק לפניך ...כמה רחמנות מצד הבורא
התוועדו החסידים ושוחחו על ענינים אלו העומדים ברומו של עולם ,הלמאי יש לנו
כבר שיום זה יופיע עלינו ,כיצד נשמח שיום ית"ש אנו צריכים שיושפע עלינו ביו"ט של
להשתוקק ליום בו יתייצבו בני האלקים .למה אנו מצפים ומחכים.
קדוש זה הגיע?! ראש השנה.
חנוך העניך :הסוגיא היא לא רק הציפייה והתשוקה ליום זה ,אלא כיצד עלינו להתייחס בכלל מה אתם אומרים רבותי ,כיצד נוכל להשתוקק ולהמתין לראש השנה?!
למהות יום זה אליבא דאמת ,וכתוצאה מכך אף לימי הסליחות הבאים לקראתנו לשלום כעת,
יעקב יצחק :ראש החבורה 'פגע' מיד בנקודת היום ,נקודת הסתירה הגדולה לכאורה בין
יש חלק נכבד מכנסת ישראל שעומדת ואומרת – אכן השי"ת הוא רחום וחנון ,טוב ומטיב,
הפחד מיום הדין להארה הגדולה שזוכים אנו לה.
אך בשום אופן לא נוכל לחמוק מכך שהקב"ה יושב על כסא דין ,השי"ת שופט את כל ברואי
האמת ,למתבונן בפנימיותם של דברים הם אינם תמוהים כלל ,כי כל הסתירה בין פחד
מטה וכולם עוברים לפניו כבני מרון – ללא שום הבדל באיזה בית מדרש מתפלל הוא ,בין
לשמחה הוא רק בעולם הזה עם כליו המצומצמים ,אך אליבא דאמת אצל השי"ת אין שום
הוא מסתופף בצל צדיק גדול וקדוש יחד עם חסידים ותלמידים מכל קצווי תבל ,או מתפלל
התחלקות בין פחד לשמחה ,אצלו ית"ש לא שייך לא פחד ולא שמחה ,לא מורא ולא חרדה,
בבית כנסת שכונתי עם מנין בעלי בתים ,הדין הוא נוקב ואמיתי ,ובעיקר – מפחיד !...אם לא
כולם הם לבושים שמתנהג השי"ת בעולם הזה ,אך אנחנו אנשים פשוטים ,אנו רואים לבושים
נשוב בתשובה ,נקבל קבלה טובה אמיתית שכביכול 'ישכנע' את בורא עולם שיהיה לנו הרבה
ולעיני בשר נראה כאילו יש התנהגות של דין ,אם כן לכאורה יש להתבונן בדברי ראש
טוב בשנה הקרובה ,אז....
החבורה.
לעומתם משבחים ואומרים תלמידי הבעש"ט ,יודן! השי"ת הרי טוב ומטיב! חז"ל הקדושים
אהרן יוסף :לי יש תמיהה נוספת כבר זמן רב ,בכל הספרים מתוארים כי בימי קדם ישבו אנשי
גילו לנו שאין שמחה לפני השי"ת יותר ממתי שליהודי טוב לו ,יש לו את כל צרכיו בבני חיי
מעשה והתבודדו במחשבותיהם פרשו מכל ענייני העולם בכדי להכין את ליבם לימי רצון
ומזוני ,הכיצד יתכן שהשי"ת – בדיוק ביום הרת עולם ,באותו יום שהרצון הקדום לברוא
נשגבים אלו ,לכאורה מה ההבדל בין כ"ז אלול לכ"ז טבת?! אותו בורא עולם שרוצה ממך
העולם בכדי להיטיב לברואיו ,באותו יום תתגלה מידת הדין בתוקף כזה?!
לעבדו ית"ש בשמירת העיניים והדיבור ,קיום התורה והמצוות בכ"ז טבת רוצה את זה בכ"ז
יעקב יצחק :א מורא'דיגע הארה מה שאומר ר' חנוך העניך ,הלא כל תכלית הבריאה היא באלול ,מה נפשך ,הרי אין שכחה לפני כסא כבודך ,אם חלילה לא עשית רצונו ית"ש בשלמות
בשביל להיטיב לברואיו כמבואר פעמים רבות בדברי חז"ל והצדיקים הקדושים ,הכיצד יתכן בכ"ז טבת אין נפק"מ כיצד תתנהג עכשיו אם לא תשוב בתשובה חלילה וחס.
אפוא כי ב'זה היום תחילת מעשיך' בדיוק ביום הזה שמתעורר שוב הרצון הקדום לברוא
שלמה חיים :ה'אור המאיר' הקדוש ,מאמרים ארוכים לו מאד על ראש השנה ,ובתוך הדברים
העולם ,יתעורר תוקף הדין להעניש חלילה וחס את בני ישראל באם לא יעשו תשובה?! – בד"ה 'לך אמר לבי בקשו פני' הוא מאריך בהארת יסודות אלו נלמד בצוותא את דיבוריו
האמת תורה דרכה שיש להתבונן במה שמלמדנו רבינו הקדוש מוויטעבסק בפרשתן ,אקדים הקדושים:
את מאמרו היסודי של הרה"ק מליאדי במאמר הראשון לחודש אלול ממאמרי הסידור שלו, שֹוק ָקּה ְל ַה ִשיג ִה ְתגַ ּלּות ֱא ְלקּותֹו וְ טּובֹו ַהגָ נּוז וְ ָצפּון
""ִ ...מי ֶׁשהּוא ַצ ִדיק וְ ָת ִמים ְב ַמ ֲע ָשיו וְ נַ ְפשֹו ְ
בתוך הדברים כתב כי לא יתכן שהתשובה שעושים הוא על חטא דווקא ,כי הרי רואים אנו בֹואם ָמ ַתי ָּתבֹוא ַה ִמ ְצוָ ה ְליָ ִדי
ּומ ְת ַאּוֶׁה ְל ַמ ֵהר ֶׁאת ָ
ּתֹוקק ִ
בֹואם ִמ ְש ֵ
ְב ֶׁמ ֶׁשְך ַהזְ ַמנִ יםֲ ,אזַ י ֶׁט ֶׁרם ֵעת ָ
שחז"ל הקדושים במסכת שבת (קנג ).שבחו את מי שכל ימיו בתשובה ואף התנא הקדוש רבי ּומ ַצ ֶׁפה
יֹושב ְ
לֹומר ֵ
'שֹומר ִמ ְצוָ ה' ִמ ְּלשֹון וְ ָא ִביו ָש ַמר ֶׁאת ַה ָד ָבר ,כְ ַ
ֵ וַ ֲא ַקיְ ֶׁמנָ ה ,וְ ִאיש כָ זֶׁ ה נִ ְק ָרא
אליעזר הגדול אמר לתלמידיו שבכל יום יש לשוב בתשובה ,ואם התשובה היא רק לאחר ֹוקק
לֹומר כָ כָ הֶׁ ,שיִ ְת ַאּוֶׁה וְ יִ ְשּת ֵ
מֹוע ִדים ַשיָ ְך ַש ִפיר ַ
ָמ ַתי יָ בֹוא ַהזְ ַמן ֶׁשל ַה ִמ ְצוָ ה ...וְ ִהנֵ ה ִב ְש ַאר ַה ֲ
חטא ,אז מה משובח בכך?! כל יום סותר ובונה?! וכי לא נפסק שהאומר אחטא ואשוב אין ֹלקים ַה ְמ ִא ָירה ֵמ ֶׁח ֶׁסד ֵא-ל
ּוב ֲעבֹותֹות ָה ַא ֲה ָבה ,וְ יִ ְר ֶׁאה ְפנֵ י ָה ֱא ִ
בֹואנָ ה ְב ֵח ֶׁשק ַ
ָה ָא ָדם ְל ַמ ֵהר ֵעת ֶׁ
מספיקין בידו לעשות תשובה? ְב ֶׁפ ַסחִ ,מדֹות ִה ְת ָפ ֲארּות ַב ָשבּועֹות ֶׁשנַ ְפשֹו ֶׁשל ָא ָדם ִמ ְת ַאּוָה ָל ֶׁהם.
ב
בתוכנו ,את אור השי"ת המאיר בנו ,וודאי שעלינו לצפות לראש השנה ,לצפות ,אבל להתכונן על כרחך שתשובה הוא מציאות בפני עצמה ,מהות מרוממת ונעלית שאינה כרוכה
היטיב! להכין את ליבנו ועשתונותינו שנוכל לגלות את הטוב שבנו ,את המציאות של דביקות שּובה גַ ם ְב ִמי ֶׁש ֵאין בֹו
בהכרח עם חטאים ועוונות ,כלשון קדשו של הרה"ק מליאדי – ַה ְּת ָ
אלוקית שבעצם כל אחד אחוז בה. ֵח ְטא.
אהרן יוסף :ההמלכה היא היא מהות התשובה של ראש השנה ,כי באם הוא מלך בשלימות ברוך מרדכי :בכלל יש לדון על התשובה וההתייחסות לחטאים לפני ראש השנה ובראש
עלינו מראשית המחשבה ,אזי כל מה שאינו לרצונו יתברך הוא בטל ומבוטל ,אצל מלך אין השנה עצמו ועל התשובה וההתייחסות לחטאים בעשרת ימי תשובה וביום הכיפורים,
מציאות של משהו שהוא אינו חפץ בו ,ממילא בראש השנה עצמו בו אנו ממליכין אותו אסור שנראה לכאורה ששני סוגי תשובה הם ,כי בראש השנה עצמו איתא בספרים שאין להזכיר
להזכיר חטאים ,כי עצם הבריאה היא טוב מוחלט ,בזה היום נתגלה תחילת מעשיו של השי"ת עוונות כלל שלא לקטרג ,רק בין התקיעות ,ואילו בעשרת ימי תשובה שעדיין הדין בעיצומו!
כי הוא טוב ומטיב ,בזה היום אסור להזכיר בעולם מציאות חטא ,זה היום הוא מציאות של עדיין לא נחלט דינם של הבינונים ומטה ...וכל העת מזכירים ומתחרטים על העוונות ואין
טוב ,וכל העבודה של בני ישראל הוא לתת לטוב לזרוח ולהאיר ,על כללות בני ישראל ,ועל בעיה של קטרוג וחובה?!
כל אחד ואחד בפרט בעזרתו יתברך. ראש החבורה :הרבה תמיהות העלו בני החבורה היום ...ראשית הכיצד ניתן לצפות
ברוך מרדכי :זו היא סוד התשובה אף לצדיקים גמורים ,להשיב את כל חלקי הבריאה ולהשתוקק ליום הדין ,ומאידך ,לא להשתוקק ליום טוב של ראש השנה?! עוד תמהו מדוע
להשי"ת ,לברר ולהאיר עוד ועוד את התחתונים באורו ית"ש ,כי לאורו ית' אין סוף וקץ וככל לשוב בתשובה דווקא בימים אלו יותר מכל ימות השנה ,כמו כן יש להתבונן בעיצומו של יום
שנאיר ונברר עדיין תתכן הארה נוספת .על כן לאחר ראש השנה – הגם ששייך עדיין דין ,אך – המלכה מול דין ,עצם מהות התשובה ,ומדוע לאחר ראש השנה כבר אין פחד דין ומותר
הדין הוא ממקום שונה לגמרי ,הדין הוא כבר לאחר ההנחה היסודית והבסיסית שהנהגת להזכיר חטאים הגם שעדיין עיצומו של יום הדין.
השי"ת בעולם הוא על ידי טוב מוחלט וגמור ללא שום פקפוק וקטרוג ,על כן כבר מזכירים יעקב יצחק :מאיר רבינו הקדוש רבי מנחם מענדיל זכותו יגן עלינו .כי העונש על החטאים
חטאים ושבים עליהם בתשובה. לא הוא הרע ממנו אנחנו מפחדים ,אנחנו מפחדים מהרע שהוא הגורם לחטא ,אנו יראים
חנוך העניך :זו היא עבודתנו בימי הסליחות שטרם ראש השנה ,לזכך ,לברר ,ללבן ,להאיר, מכך שלוקחים את הבריאה של השי"ת את אותו הטוב שהשי"ת משפיע כל העת בבריאתו
את הטוב שבקרבנו ,את הרצון הפשוט שלנו לזעוק להשי"ת – גם בכל ימות השנה ' -המלך' ולוקחים זאת להיפך רצון השי"ת ,ביום בו נתגלה הרצון הקדום של בריאת העולם מתבוננים
לחיות את זה בכל נימי נפשנו בעמל יומנו ,בלימודינו ,בתפילותינו ,ובכלל – בכל רמ"ח אנו – האם יכול השי"ת עדיין להשפיע טוב כרצונו הפשוט?! או שמא חלילה עביות החומר
ושס"ה! מנעה כביכול מאור השי"ת להשפיע על כל אברינו וחלקי נפשינו ,האם מילאנו את הרצון
ראש החבורה :דברים נפלאים העלנו כאן ,כי עצם הדין בראש השנה הוא עד כמה יוכל טוב הקדום בבריאה שיהיה הכל טוב.
השי"ת להתגלות בעולם – יום טוב של ראש השנה ,ראש השנה הוא יום בו השי"ת חפץ לגלות שלמה חיים :בראש השנה אנו מצטרפים כביכול לבריאת העולם ,אנו משלימים את הרצון
הטוב ועלינו לעמול לא 'להפריע' כביכול לטוב ולחסדים להתגלות ולהופיע ,עדי נזכה הקדום והתכלית הנרצה בבריאה ,שיכירו הכל כח מלכותו וממילא יהיה טוב בשלימות ,על
ל'ויאמר כל אשר נשמה באפו ה' אלקי ישראל מלך'. כן אנו מפשפשים במעשינו דייקא קודם ראש השנה ,בכדי שנוכל לגלות את הטוב הצפון
מאו>רי או>ר
פרשת נצבים וילך באור רבותינו
שבעת תקיעת שופר יכול האדם לזכות לתשובה וכפרה הסוכות זוכים לעבודה באהבה ושמחה ,ממילא צ"ח תכלה שנה וקללותיה
על כל חטא ופגם ,ממילא מסתלקים כל המסכים כבשים שבחג מבטלים וממתקים צ"ח קללות שבמשנה
אתם נצבים היום וגו' (כט ט) .ברש"י הביא דברי המדרש ,למה
המבדילים ועומד לפניו יתברך. תורה.
נסמכה פרשת 'אתם נצבים' לקללות ,לפי ששמעו ישראל
והנה בקללות שבתורת כהנים כתיב (ויקרא כו יד) 'ואם לא מאה קללות חסר שתים ,חוץ ממ"ט שבתורת כהנים ,הוריקו
ביום השבת זוכה למחילה וכפרה
תשמעו לי' ,פירש רש"י זה המכיר את רבונו ומתכוון פניהם וכו' .התחיל משה לפייסם' ,אתם נצבים היום' ,הרבה
עוד יש לבאר 'היום' קאי על שבת קודש ,כדרך דאיתא למרוד בו .לכן בעת נתבהלו ישראל מאשר יש צ"ח קללות הכעסתם למקום וכו' והרי אתם קיימים לפניו וכו'.
ברש"י כיום הזה שהוא מאפיל ומאיר ,היינו היום הכוונה מלבד מ"ט שבתורת כהנים ,אמר להם משה שהקללות
יש לבאר מה שנתבהלו דייקא ממנין הקללות מאה חסר
ללילה ויום ,והוא רמז ליום השבת שאף הלילה בחינת יום שבמשנה תורה יתמתקו בקרבנות החג על ידי עבודת
שתים ומ"ט ,ועוד מה טעם פייסם משה רבינו הרבה
המאיר .כדאיתא בספרים (ראה טעמי המנהגים תכח) שבשבת לא הבורא באהבה ובשמחה .ועל הקללות שבתורת כהנים
הכעסתם וכו' ,הלא אדרבה ,טעם הקללות כדי לייראם.
נאמר 'ויהי ערב ויהי בוקר' ,כי כולו בחינת יום .ומבאר אמר להם הרבה הכעסתם וכו' ,כי אף אם יש ביניהם יחיד
שמטעם זה אין מברכים בשבת ערב טוב ובוקר טוב ,רק שמכיר את ריבונו וכו' ,הכלל ודאי אינו כן ,ואין להם לירא איתא בספר עת רצון (פפד"א תקל"ה) ,שברש"י (במדבר כט יח) איתא
שבתא טבא -גוט שבת ,כי אף הלילה בחינת יום. מקללות אלו. שבחג הקריבו צ"ח כבשים כנגד צ"ח קללות שבמשנה תורה.
כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א ,נצבים -וילך תשפ"ג ,קידושא רבא
ולפי זה יש לבאר ,שאחר ששמעו ישראל מ"ט קללות
וביום השבת יכול לזכות לכפרה על כל עוונותיו ,כמאמר
שבתורת כהנים ,סברו שאף משה רבינו יאמר במשנה תורה
חז"ל (שבת קיח ):אפילו עובד עבודה זרה כדור אנוש מוחלין לו.
בראש השנה זוכה לעמוד לפני ה' מ"ט קללות ,שהם יחד צ"ח ,וכולם יתבטלו על ידי צ"ח
וביותר יש סייעתא לכך בשבת זו שהיא מקור החיות והברכה
כבשים .לכן בעת שמעו צ"ח קללות חוץ ממ"ט שבתורת
לימים שבאחרית שנה ,שיש בהם סייעתא להשלים בחינת אתם נצבים היום כולכם לפני ה' אלקיכם וגו' (כט ט).
כהנים ,הוריקו פניהם .ודפח"ח.
המלכות של שנה זו שקיבל האדם על עצמו בראש השנה, ובזוהר הק' (עיין פינחס רלא' ).היום' דא ראש השנה .והביאור,
ועל ידי שזוכה בכח קדושת היום לכפרה על עוונותיו יכול כי ביום הזה זוכה היהודי לעמוד לפני ה' אלקיכם ללא לפי זה יש לבאר עוד ,כי בקללות שבמשנה תורה כתיב
לעמוד לפני ה' אלקיכם. מחיצה ומסך המבדיל ,כדרך שאמרו (ויקרא רבה כא ,ד) 'אורי' שבאות (כח מז) 'תחת אשר לא עבדת את ה' אלקיך בשמחה
כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א ,נצבים וילך תש"פ ,ליל שבת (תהלים כז א) -בראש השנה .בפרט כדאיתא בדרשה מהרש"ש ובטוב לבב' .וכיון שבראש השנה העבודה מיראה ,ובחג
ג
<<< המשך מעמוד א 'דברות קודש'
שביבי או>ר יתברך .ובראות השטן חביבותם ליוצרם ,מסתתמין למה תוקעין ומריעין כשהן יושבין ותוקעין ומריעין כשהן
שבת סליחות -כך נקראת שבת זו במקהלות טענותיו. עומדין ,כדי לערבב השטן .ועוד אמרו (שם) אמר הקב"ה
החסידים .כבר ביאר כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א
ובתוספות (ד"ה כדי) איתא בשם הירושלמי שבעת שומע קל תקעו לפני בשופר של איל ואני זוכר לכם עקידת יצחק
ששבת שנקראת על שם דבר מה – שבת שירה,
שבת חנוכה וכדומה – פירושו שיש לאותה שיפורא זימנא חדא בהיל ולא בהיל ,וכד שמע קל תניין אמר ומעלה עליכם כאילו עקדתם עצמכם לפני.
קדושה שייכות וקשר לקדושת השבת .וכאן הבן
וודאי זהו שיפורא דיתקע בשופר גדול וכו' .היינו שבעת מאמרים אלו מורים על חסדי ה' העצומים במצות תקיעת
שואל :וכי מה שייכות השבת לסליחות הנאמרות
יופיע ה' בכבודו בעולם יסתלקו כל המחיצות והמסכים ,ועל
במוצאה? שופר ,שבראותו שמתהלך היהודי בעולם בתרדמה וכאדם
יתר על כן ,אמירת הסליחות היא חלק מעבודת ידי זה 'ובאו האובדים בארץ אשור והנדחים בארץ מצרים'
שחולם חלום ונדמה לו שהחלום אמיתי ,כן נדמה לו
החרטה והתשובה על מה שאינו טוב ,לכך אכן (ישעיה כז יג) ויתקרבו כולם לה' יתברך.
שמציאותו האמיתית היא הגוף ורצונותיו החומריים .וכדרך
אין אומרים סליחות בשבת – יום מנוחה ושמחה.
לכן בשמוע השטן שישראל תוקעים בשופר כדי להסיר אדם שנעים לו בחלומו ואינו חפץ להקיץ ממנו ,כן אין האדם
מה אם כן משמעות קריאת שם השבת -שבת
סליחות? מחיצות הגוף המונעים הנשמה מלעמוד לפני ה' ,סבר שמא חפץ להקיץ מחלום העולם הזה שנראה לו ערב.
בליל שבת פרשת כי תצא ביאר אדמו"ר על ידי זה בא העת שמסתלקים כל המחיצות המסתירים
לכן נתן לנו ה' יתברך בחסדו מצות שופר ,כדאיתא
שליט"א כי עבודת התשובה יש בה שמחה אורו יתברך .ובשמעו תקיעות דמעומד ורואה כמה
גדולה .מהות התשובה היא לשוב לאבינו ברמב"ם (הלכות תשובה ג ד) אף על פי שתקיעת שופר בראש
מתאמצים לגלות נשמתם מתוך מחיצות הגוף ,אמר ודאי על
שבשמים .וכי יש לך שמחה גדולה משמחת הבן השנה גזירת הכתוב ,רמז יש בו כלומר עורו ישנים משנתכם
שהיה רחוק מאביו ועתה שב ומתקרב אליו?! ידי זה בא העת אשר יתקע בשופר גדול 'ובאו האובדים' וגו'.
והקיצו נרדמים מתרדמתכם וכו' .כי השופר הוא קול מעומק
פסק אדמו"ר שליט"א את פסוקו :תשובה ללא
השופר מזכיר ליהודי תשוקת הנשמה פנימיות האדם ומגלה חלק הנשמה שמכוסה בלבושי החומר
שמחה אינה תשובה נכונה .אם מרגיש בתשובתו
רק הרגשת מרירות ,יתכן והוא קרוב לעבודת שכל תשוקתה לעמוד נוכח פני ה' ללא מחיצות הגוף .ועל
זהו תקעו לפני בשופר של איל ואני זוכר לכם עקידת
התשובה ,אך תשובה אמיתית אין כאן. ידי גילוי זה תמליכוני עליכם מתוך רצון אמיתי להיות תמיד
יצחק ,דאיתא ביערות דבש (חלק א דרוש ה) מה טעם יש להזכיר
האמת שגם בראש השנה נפגשים בלבנו שתי דבוק בכל מציאותו בה' יתברך ,ולא לשקוע בתרדמת הזמן
לה' יתברך עקידת יצחק ,הלא אין שכחה לפני כיסא כבודך.
הרגשות שנראות כסותרות – פחד ושמחה .מחד
תחת רצונות הגוף החומרי.
גיסא ,כמה גדולה אימת הדין ביום הזה ,כפי אלא הכוונה להזכיר לאדם שימסור עצמו לה' יתברך כדרך
שהתבטא אדמו"ר שליט"א בשנה שעברה בשבע שמסר יצחק אבינו עצמו .וכדרך דאיתא בהקדמת ההפלאה לאחרונה התקשר אלי אדם של"ע נדבק בנגיף והיה מורדם
ברכות האחרון לבנו הרב ברוך מרדכי :מי שרק
שכל נשמות ישראל נכללו ביצחק אבינו בעת העקדה ,ועל כחודשיים מאחר חג הפורים ,והתאונן מאוד על שלא אכל
אינו שוטה מרגיש פחד מהדין בראש השנה.
ידי השופר המעורר הנשמה הפנימית נזכר היהודי תשוקת כזית מצה בליל הסדר ולא הניח תפילין בכל תקופה זו.
אמנם יחד עם אימת הדין קיימת שמחה בכך
נשמתו למסור עצמו לה' יתברך ומבטל מעצמו כל תשוקה השבתי לו בפשטות שבשמים נחשב כאילו קיים כל המצוות
שזוכים אנו להמליך את הבורא יתברך .כמה
שמחה נשפכת בתפילות היום על התגלות המונעת תשוקה זו .ולזה מעלה אני עליכם כאילו עקדתם
כהלכתם כפי שהיה מקיים אילו היה נעור .אחר השיחה עמו
מלכות ה' – ובכן צדיקים יראו וישמחו וישרים עצמכם לפני.
חשבתי לעצמי ,וכי אנחנו איננו שקועים בתרדמה בימות
יעלוזו וחסידים ברינה יגילו.
זהו דאיתא בזוהר הקדוש (תיקוני זוהר תיקון ו כב ).להיזהר בראש השנה וכמה מצוות קיימנו מתוך תרדמה ,לזה בא השופר
כך בדיוק בעבודת התשובה .החרטה והמרירות
צועדים שלובי זרוע יחד עם השמחה .ככל השנה שלא להיות ככלבין דצווחין הב הב ,הב לן חיי ,הב לן לעורר אותנו ולהשיבנו למציאותנו האמיתית היא הנשמה
שהתשובה נוגעת במקום עמוק יותר בלב ,כך מזוני ,שאף שיש לבקש שיהיה לישראל כל צורכיהם בני חיי שבקרבנו.
מתגברת יותר השמחה בכך שסוף סוף זוכים אנו
ומזוני רויחי ,צריך שתהיה עיקר הבקשה לדבק נשמתו בה'
לשוב ולהתקרב לאבינו שבשמים. השטן מתערבב על ידי שמגלים את הנשמה
יתברך ושאר הענינים יהיו טפלים לבקשה זו.
ולעניננו – חלק המרירות שבתשובה אמנם
אינו שייך כל כך לשבת ,אך השמחה בכך שזוכים לזה מתערבב השטן על ידי שתוקעין במיושב ובמעומד,
עתה עומדים לומר סליחות .נבקש מה' יתברך 'ה' שפתי
אנו להתקרב לה' יתברך וודאי וודאי שייכת גם כדאיתא ברש"י שכשרואה ישראל מחבבין המצוות
תפתח' ,תן לנו פה ומח לאמירת הסליחות ,שנזכה להכין
בשבת.
לראש השנה מח זך ,לב זך ואיברים זכים ,ונזכה לכתיבה מסתתמין דבריו .היינו שבעת מתעוררים להכיר מציאותם
שבת סליחות – שמחה בקירבה החדשה לה
וחתימה טובה ולביאת משיח צדקנו במהרה בימינו. האמיתית ,אין רצונם להתעורר בזמן זה בלבד אלא לעמוד
נזכה בעזרת ה' על ידי התשובה.
נצבים וילך ,תש"פ ,שבת סליחות ,רעוא דרעוין תמיד בהכרה זו בלא שיהיה הגוף מונע דבקות הנשמה בה'
ד
