gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

נראה אור · Nireh Ohr — ניצבים וילך (2026-08-31)

מוציא לאור: נראה אור · Nireh Ohr

שבוע: ניצבים וילך (2026-08-31)

נראה אור · Nireh Ohr — ניצבים וילך (2026-08-31)

פתח את ה-PDF הורדה

‫פרשת נצבים ‪ -‬וילך תשפ"ו‬ ‫גליון שדמ שנה ז‬ ‫דב>רות קו>דש‬ ‫עורו ישנים להכיר מציאותכם האמיתית‬ ‫עסקו במילוי תשוקות הגוף‪ ,‬בלא ליתן לב לתשוקת הנשמה‬ ‫בעניני העולם‪ ,‬ודאי צריך לשים לבו שלא ימשך אחר החלק‬ ‫וילך משה וגו' (לא א)‪ ,‬אחר כך (פסוק יז) כתיב ואמר ביום ההוא‬ ‫להידבק ביוצרה‪ .‬לכן ניתנה לאיש יהודי עבודת התפילה כדי‬ ‫החיצוני‪ ,‬רק ידבק עצמו בחיות ה' שבפנימיותם‪ .‬אמנם אף‬ ‫הלא על כי אין אלקי בקרבי מצאוני הרעות האלה‪ ,‬ואנכי‬ ‫להשיבו להיות נשמתו בגילוי נוכח פני ה'‪.‬‬ ‫בענינים רוחניים צריך ליתן לב להידבק בחלק הפנימי‬ ‫הסתר אסתיר פני וגו'‪.‬‬ ‫שבהם‪.‬‬ ‫וכדרך שאומרים בתפילה 'אתה' ‪ -‬לשון נוכח‪ ,‬וממרן‬ ‫הבורא יתברך נמצא עם היהודי בכל מצב‬ ‫אדמו"ר הזקן איתא 'כי אתה תאיר נרי' (תהלים יח כט) ‪ -‬מה שהנני‬ ‫כגון בעבודת התפילה‪ ,‬יש שמתפלל בשפתיו בלבד ולבו‬ ‫אומר בתפילה 'אתה ‪ -‬לשון נוכח‪ ,‬מאיר לי‪ ,‬כי האור והעונג‬ ‫הקשו הצדיקים ‪ ,‬בעת שאירע עם היהודי מה שאירע ל"ע‪,‬‬ ‫בל עמו‪ ,‬שאף שברוב חלקי התפילה יוצא ידי חובתו אף אם‬ ‫הגדול ביותר לעמוד נוכח פני ה'‪.‬‬ ‫הלא לכאורה הטוב ביותר שעושה חשבון נפשו ומכיר 'על כי‬ ‫לא כיון לבו‪ ,‬אינו עוסק אלא בחלק החיצוני שבתפילה‪ .‬ויש‬ ‫אין אלקי בקרבי מצאוני' וגו'‪ ,‬ומה טעם אחר שאומר כן‬ ‫וממרן המגיד איתא (ראה עבודת ישראל פרשת ואתחנן ד"ה אתה החילות)‬ ‫שנותן לבו לכוון מה שמוציא בשפתיו‪ ,‬והוא כבר שייך לחלק‬ ‫'ואנכי הסתר אסתיר פני' וגו'‪ .‬ומהרה"ק מוהרש"ב מפשיסחא‬ ‫על הפסוק (תהלים קי ד) 'אתה כהן לעולם' ‪ -‬מה שזוכה היהודי‬ ‫פנימי יותר‪ .‬אמנם עדיין אין זה עיקר פנימיות התפילה‪ ,‬שהוא‬ ‫איתא‪ ,‬שהחטא הגדול ביותר שסובר היהודי שכיון שחטא אין‬ ‫לומר 'אתה' לפניו יתברך הוא חסד ה' בחינת כהן איש החסד‪.‬‬ ‫לעמוד נוכח פני ה'‪.‬‬ ‫הבורא יתברך נמצא עמו‪ .‬ויש לבאר דבריו הקדושים ביתר‬ ‫ובאמירת 'אתה' מתחיל עבודת התפילה שמהותה להביאו‬ ‫כי האדם מורכב מגוף ונשמה‪ ,‬הנשמה כל תשוקתה‬ ‫הרחבה‪.‬‬ ‫להיות נשמתו דבוקה בה' יתברך בלא הסתר מצד הגוף‪.‬‬ ‫להידבק בא‪-‬ל חי‪ ,‬אמנם כיון שהיא מלובשת בגוף חומרי‬ ‫זקני מרן אדמו"ר זי"ע היה חוזר בשבתות של חודש אלול‬ ‫כן הוא בכל ענין בעבודת הבורא‪ ,‬שצריך לעסוק בו‬ ‫שכל תשוקותיו לענינים גשמיים‪ ,‬אינו מרגיש תשוקת‬ ‫אמרי קודש מהרה"ק הרבי ר' זושא‪ ,‬שאמר ריבונו של עולם‪,‬‬ ‫בשלמות הדעת והחיבור בה' יתברך‪ ,‬ואף בעוסקו בענינים‬ ‫הנשמה‪ .‬ותכלית עבודת האדם בימי חייו לגלות תשוקת‬ ‫הנה באו זמני תשובה ואף זושא חפץ לשוב בתשובה‪ ,‬אבל‬ ‫גשמיים יהיה זה באופן שלא יפרד מדבקותו הפנימית בה'‬ ‫הנשמה בלא שום הסתר ומחיצה מצד רצונות הגוף‪ .‬כמאמר‬ ‫היאך נשוב בתשובה הלא תשובה דבר קשה היא‪ .‬לכן הבה‬ ‫יתברך‪ ,‬ועל זה אמר הכתוב 'בכל דרכיך דעהו'‪ .‬והוא עיקר‬ ‫מרן המגיד ממעזריטש זי"ע (מגיד דבריו ליעקב אות כ) על הפסוק‬ ‫נקיים לכל הפחות הנוטריקון של תיבת תשובה‪' ,‬תמים תהיה‬ ‫גדול בבואו לעסוק בעבודת התשובה‪ ,‬שיתן מוחו ולבו‬ ‫(במדבר י ב) 'עשה לך שתי חצוצרות כסף'‪ ,‬שצריך לכסוף‬ ‫עם ה' אלקיך' (יח יג)‪' ,‬שויתי ה' לנגדי תמיד' (תהלים טז ח)‪' ,‬ואהבת‬ ‫להשיב עצמו לבחינת הדעת להיות נשמתו הפנימית בגילוי‬ ‫ולהשתוקק לדבק חצי הנשמה שנמצאת בגוף החומרי עם‬ ‫לרעך כמוך' (ויקרא יט יח)‪' ,‬בכל דרכיך דעהו' (משלי ג ו)‪' ,‬הצנע לכת‬ ‫ובדבקות בה' יתברך‪.‬‬ ‫חצי הנשמה שלמעלה‪ ,‬שאין לה שום מונע מלהידבק בה'‬ ‫עם אלקיך' (מיכה ו ח)‪.‬‬ ‫יתברך‪.‬‬ ‫כח השופר להקיץ נרדמים‬ ‫על ידי התפילה מגלה תשוקת הנשמה‬ ‫עבודת הבורא מתוך דעת וחיבור‬ ‫אמרו חז"ל (ראש השנה טז‪ ).‬אמרו לפני מלכויות בראש השנה‬ ‫אלא שלפעמים נשכח מהאדם שמהותו הפנימית נשמת א‪-‬‬ ‫הנה דעת מלשון חיבור‪ ,‬וענין הדעת הוא חיבור פנימי‪ ,‬כי‬ ‫כדי שתמליכוני עליכם וכו'‪ ,‬ובמה בשופר‪ .‬עוד אמרו (שם‪):‬‬ ‫המשך בעמוד ד >>>‬ ‫ל חי‪ ,‬ונדמה בדעתו שמציאותו היא הגוף החומרי ועיקר‬ ‫בכל ענין יש בו חלק חיצוני וחלק פנימי‪ .‬ובעת עוסק האדם‬ ‫טעם תחילת אמירת הסליחות במוצאי שבת‬ ‫הטעם שמתחילים באמירת הסליחות במוצאי שבת‪ ,‬כי כל עבודתנו בימים הקדושים לעורר הרצון העליון לחדש הבריאה‪ .‬והנה בשבת לעת המנחה נקרא רעוא דרעוין‪ .‬ובספרים‬ ‫הקדושים (ראה בני יששכר מאמרי השבתות ח א) איתא שכשם שקודם תחילת הבריאה נתעורר הרצון העליון לברוא העולם‪ ,‬עבור שיקבלו הברואים מלכותו יתברך‪ ,‬כן נתעורר רצון זה בכל שבת‬ ‫לעת ערב קודם תחילת ששת ימי המעשה‪ .‬ומתוך זמן זה ניגשים לאמירת הסליחות‪ ,‬לעורר הרצון להתחדשות הבריאה בשנה הבאה עלינו לטובה‪.‬‬ ‫כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א‪ ,‬נצבים תשפ"ה‪ ,‬רעוא דרעוין‪ ,‬בית חלקיה‬ ‫א‬ ‫ּומ ַצ ֶׁפה‬ ‫יֹושב ְ‬ ‫לֹומר כָ כָ ה ִל ְהיֹות ֵ‬ ‫ַמה ֶׁש ֵאין ַשיָ ְך ַ‬ ‫ראש החבורה‪ :‬א גוטן סליחה לנו ולכל‬ ‫בּורה ֶׁשל יִ ְצ ָחק‪ ,‬וְ ָה ָא ָדם ִמ ְתיָ ֵרא‬ ‫ְליֹום ַה ִדין גְ ָ‬ ‫אס>פו >לי חסי>די‬ ‫‪...‬‬ ‫ישראל‪ ,‬ימים ספורים חולפים והנה אנחנו‬ ‫שיחת חברים בדרכי רבותינו‬ ‫ּומ ַפ ֵחד ִמ ֶׁמנּו כִ י ָא ָדם ֵאין ַצ ִדיק ָב ָא ֶׁרץ ֲא ֶׁשר‬ ‫ְ‬ ‫עומדים ביום הדין הגדול והנורא‪ ,‬ביום בו‬ ‫ּתֹוקק ְל ַמ ֵהר‬ ‫יַ ֲע ֶׁשה ּטֹוב וְ ֹלא יֶׁ ֱח ָטא וְ ֵאיְך יִ ְש ֵ‬ ‫מהות ראש השנה – לגלות הטוב הצפון בבריאה‬ ‫עליונים ותחתונים ישושו וישמחו לקראת‬ ‫יתא‪ְּ .‬תנִ י‪ ,‬וְ כֻ ָּלם נִ ְס ָק ִרים‬ ‫ּובגְ ָמ ָרא ִא ָ‬ ‫ֵעת ַה ִדין‪ַ ,‬‬ ‫האם להמתין לראש השנה? | מדוע לשוב בתשובה דווקא כעת | המלכה או‬ ‫המלכת הבורא ית"ש מחד‪ ,‬ומאידך דרי‬ ‫עֹוב ִרים ְל ָפנָ יו‬ ‫עֹולם ְ‬ ‫ִב ְס ִק ָירה ַא ַחת וְ כָ ל ָב ֵאי ָ‬ ‫דין | תשובה ‪ -‬לצדיקים גמורים | מדוע מותר להזכיר חטאים בעשי"ת‪ ,‬הלא‬ ‫מעלה ודרי מטה יפחדו וירעשו מאימת דינך‪.‬‬ ‫כִ ְבנֵ י ָמרֹון‪ ,‬וְ ֵאין ְלָך ִאיש ִמיִ ְש ָר ֵאל ֶׁשֹּלא יָ בֹוא‬ ‫נֹורא‪".‬‬ ‫מ ֶֹׁרְך ְב ִלבֹו ִמיֹום ַה ִדין ַהגָ דֹול וְ ַה ָ‬ ‫עדיין באמצע דין עסקינן | על ידי ההמלכה מתגלה מציאות הטוב הפשוט‬ ‫חשבתי בליבי‪ ,‬הרי הימים האלו הם ימי‬ ‫תשוקה‪ ,‬ימי רצון‪ ,‬בימים אלו מחכים אנו‬ ‫ברוך מרדכי‪ :‬במילים אחרות אומר ה'אור‬ ‫ימים בודדים נותרו לנו עד לפרוש עלינו הימים הקדושים – ימי ראש השנה בהם ממליכים‬ ‫להופעת האדון ה'‪ ,‬מצפים אנו לעבור לפניו‬ ‫המאיר'‪ ,‬החסידים עסוקים כל הזמן לשנן‬ ‫עלינו את הבורא ית"ש‪ ,‬מחדשים ומכריזים שוב את נאמנותנו אליו ית'‪.‬‬ ‫כבני מרון ולזכות בדין‪ ,‬מחד וודאי שעלינו‬ ‫ולומר 'המלכה' 'המלכה'‪ ,‬יום הדין אינו‬ ‫לא קלה היא ההרגשה בימים אלו‪ ,‬מחד תחושת רוממות עילאית אופפת את כל ישותנו‪,‬‬ ‫לצפות ולהמתין ליומא אריכתא נשגב‬ ‫מפחיד ומבהיל וכו' וכו'‪ ,‬כל האמירות כגון‬ ‫דא‪ ...‬אבל למעיישה‪ ,‬למעיישה‪ ...‬יעדער‬ ‫ציפייה מתוקה ונאמנה מתי יבוא עלינו האדון ה' ונמליכו ונייחדו‪ ,‬אבל מאידך חיל ורעדה‬ ‫וקדוש זה‪ ,‬אך מאידך – עס קומט אזא יום‬ ‫הארץ חאפט א ציטער‪ ...‬כל לב איש ישראל‬ ‫תאחזנו‪ ,‬באמרנו הנה יום הדין לפקוד על צבאנו בדין‪ ,‬כל באי עולם עוברים לפניו כבני‬ ‫הדין‪ ,‬מגיע יום הדין גדול ונורא‪ ,‬אוי! קל‬ ‫ירא שמים חרד וירא מפני יום הדין‪ ,‬מי‬ ‫מרון ומי לא נפקד כהיום הזה‪.‬‬ ‫אמונה בערכך דין אם תמצה עומק הדין מי‬ ‫בסתר ליבו ומי בגלוי‪ ...‬אם כן כיצד נרצה‬ ‫יצדק לפניך‪ ...‬כמה רחמנות מצד הבורא‬ ‫התוועדו החסידים ושוחחו על ענינים אלו העומדים ברומו של עולם‪ ,‬הלמאי יש לנו‬ ‫כבר שיום זה יופיע עלינו‪ ,‬כיצד נשמח שיום‬ ‫ית"ש אנו צריכים שיושפע עלינו ביו"ט של‬ ‫להשתוקק ליום בו יתייצבו בני האלקים‪ .‬למה אנו מצפים ומחכים‪.‬‬ ‫קדוש זה הגיע?!‬ ‫ראש השנה‪.‬‬ ‫חנוך העניך‪ :‬הסוגיא היא לא רק הציפייה והתשוקה ליום זה‪ ,‬אלא כיצד עלינו להתייחס בכלל‬ ‫מה אתם אומרים רבותי‪ ,‬כיצד נוכל להשתוקק ולהמתין לראש השנה?!‬ ‫למהות יום זה אליבא דאמת‪ ,‬וכתוצאה מכך אף לימי הסליחות הבאים לקראתנו לשלום כעת‪,‬‬ ‫יעקב יצחק‪ :‬ראש החבורה 'פגע' מיד בנקודת היום‪ ,‬נקודת הסתירה הגדולה לכאורה בין‬ ‫יש חלק נכבד מכנסת ישראל שעומדת ואומרת – אכן השי"ת הוא רחום וחנון‪ ,‬טוב ומטיב‪,‬‬ ‫הפחד מיום הדין להארה הגדולה שזוכים אנו לה‪.‬‬ ‫אך בשום אופן לא נוכל לחמוק מכך שהקב"ה יושב על כסא דין‪ ,‬השי"ת שופט את כל ברואי‬ ‫האמת‪ ,‬למתבונן בפנימיותם של דברים הם אינם תמוהים כלל‪ ,‬כי כל הסתירה בין פחד‬ ‫מטה וכולם עוברים לפניו כבני מרון – ללא שום הבדל באיזה בית מדרש מתפלל הוא‪ ,‬בין‬ ‫לשמחה הוא רק בעולם הזה עם כליו המצומצמים‪ ,‬אך אליבא דאמת אצל השי"ת אין שום‬ ‫הוא מסתופף בצל צדיק גדול וקדוש יחד עם חסידים ותלמידים מכל קצווי תבל‪ ,‬או מתפלל‬ ‫התחלקות בין פחד לשמחה‪ ,‬אצלו ית"ש לא שייך לא פחד ולא שמחה‪ ,‬לא מורא ולא חרדה‪,‬‬ ‫בבית כנסת שכונתי עם מנין בעלי בתים‪ ,‬הדין הוא נוקב ואמיתי‪ ,‬ובעיקר – מפחיד‪ !...‬אם לא‬ ‫כולם הם לבושים שמתנהג השי"ת בעולם הזה‪ ,‬אך אנחנו אנשים פשוטים‪ ,‬אנו רואים לבושים‬ ‫נשוב בתשובה‪ ,‬נקבל קבלה טובה אמיתית שכביכול 'ישכנע' את בורא עולם שיהיה לנו הרבה‬ ‫ולעיני בשר נראה כאילו יש התנהגות של דין‪ ,‬אם כן לכאורה יש להתבונן בדברי ראש‬ ‫טוב בשנה הקרובה‪ ,‬אז‪....‬‬ ‫החבורה‪.‬‬ ‫לעומתם משבחים ואומרים תלמידי הבעש"ט‪ ,‬יודן! השי"ת הרי טוב ומטיב! חז"ל הקדושים‬ ‫אהרן יוסף‪ :‬לי יש תמיהה נוספת כבר זמן רב‪ ,‬בכל הספרים מתוארים כי בימי קדם ישבו אנשי‬ ‫גילו לנו שאין שמחה לפני השי"ת יותר ממתי שליהודי טוב לו‪ ,‬יש לו את כל צרכיו בבני חיי‬ ‫מעשה והתבודדו במחשבותיהם פרשו מכל ענייני העולם בכדי להכין את ליבם לימי רצון‬ ‫ומזוני‪ ,‬הכיצד יתכן שהשי"ת – בדיוק ביום הרת עולם‪ ,‬באותו יום שהרצון הקדום לברוא‬ ‫נשגבים אלו‪ ,‬לכאורה מה ההבדל בין כ"ז אלול לכ"ז טבת?! אותו בורא עולם שרוצה ממך‬ ‫העולם בכדי להיטיב לברואיו‪ ,‬באותו יום תתגלה מידת הדין בתוקף כזה?!‬ ‫לעבדו ית"ש בשמירת העיניים והדיבור‪ ,‬קיום התורה והמצוות בכ"ז טבת רוצה את זה בכ"ז‬ ‫יעקב יצחק ‪ :‬א מורא'דיגע הארה מה שאומר ר' חנוך העניך‪ ,‬הלא כל תכלית הבריאה היא‬ ‫באלול‪ ,‬מה נפשך‪ ,‬הרי אין שכחה לפני כסא כבודך‪ ,‬אם חלילה לא עשית רצונו ית"ש בשלמות‬ ‫בשביל להיטיב לברואיו כמבואר פעמים רבות בדברי חז"ל והצדיקים הקדושים‪ ,‬הכיצד יתכן‬ ‫בכ"ז טבת אין נפק"מ כיצד תתנהג עכשיו אם לא תשוב בתשובה חלילה וחס‪.‬‬ ‫אפוא כי ב'זה היום תחילת מעשיך' בדיוק ביום הזה שמתעורר שוב הרצון הקדום לברוא‬ ‫שלמה חיים‪ :‬ה'אור המאיר' הקדוש‪ ,‬מאמרים ארוכים לו מאד על ראש השנה‪ ,‬ובתוך הדברים‬ ‫העולם‪ ,‬יתעורר תוקף הדין להעניש חלילה וחס את בני ישראל באם לא יעשו תשובה?!‬ ‫– בד"ה 'לך אמר לבי בקשו פני' הוא מאריך בהארת יסודות אלו נלמד בצוותא את דיבוריו‬ ‫האמת תורה דרכה שיש להתבונן במה שמלמדנו רבינו הקדוש מוויטעבסק בפרשתן‪ ,‬אקדים‬ ‫הקדושים‪:‬‬ ‫את מאמרו היסודי של הרה"ק מליאדי במאמר הראשון לחודש אלול ממאמרי הסידור שלו‪,‬‬ ‫שֹוק ָקּה ְל ַה ִשיג ִה ְתגַ ּלּות ֱא ְלקּותֹו וְ טּובֹו ַהגָ נּוז וְ ָצפּון‬ ‫""‪ִ ...‬מי ֶׁשהּוא ַצ ִדיק וְ ָת ִמים ְב ַמ ֲע ָשיו וְ נַ ְפשֹו ְ‬ ‫בתוך הדברים כתב כי לא יתכן שהתשובה שעושים הוא על חטא דווקא‪ ,‬כי הרי רואים אנו‬ ‫בֹואם ָמ ַתי ָּתבֹוא ַה ִמ ְצוָ ה ְליָ ִדי‬ ‫ּומ ְת ַאּוֶׁה ְל ַמ ֵהר ֶׁאת ָ‬ ‫ּתֹוקק ִ‬ ‫בֹואם ִמ ְש ֵ‬ ‫ְב ֶׁמ ֶׁשְך ַהזְ ַמנִ ים‪ֲ ,‬אזַ י ֶׁט ֶׁרם ֵעת ָ‬ ‫שחז"ל הקדושים במסכת שבת (קנג‪ ).‬שבחו את מי שכל ימיו בתשובה ואף התנא הקדוש רבי‬ ‫ּומ ַצ ֶׁפה‬ ‫יֹושב ְ‬ ‫לֹומר ֵ‬ ‫'שֹומר ִמ ְצוָ ה' ִמ ְּלשֹון וְ ָא ִביו ָש ַמר ֶׁאת ַה ָד ָבר‪ ,‬כְ ַ‬ ‫ֵ‬ ‫וַ ֲא ַקיְ ֶׁמנָ ה‪ ,‬וְ ִאיש כָ זֶׁ ה נִ ְק ָרא‬ ‫אליעזר הגדול אמר לתלמידיו שבכל יום יש לשוב בתשובה‪ ,‬ואם התשובה היא רק לאחר‬ ‫ֹוקק‬ ‫לֹומר כָ כָ ה‪ֶׁ ,‬שיִ ְת ַאּוֶׁה וְ יִ ְשּת ֵ‬ ‫מֹוע ִדים ַשיָ ְך ַש ִפיר ַ‬ ‫ָמ ַתי יָ בֹוא ַהזְ ַמן ֶׁשל ַה ִמ ְצוָ ה‪ ...‬וְ ִהנֵ ה ִב ְש ַאר ַה ֲ‬ ‫חטא‪ ,‬אז מה משובח בכך?! כל יום סותר ובונה?! וכי לא נפסק שהאומר אחטא ואשוב אין‬ ‫ֹלקים ַה ְמ ִא ָירה ֵמ ֶׁח ֶׁסד ֵא‪-‬ל‬ ‫ּוב ֲעבֹותֹות ָה ַא ֲה ָבה‪ ,‬וְ יִ ְר ֶׁאה ְפנֵ י ָה ֱא ִ‬ ‫בֹואנָ ה ְב ֵח ֶׁשק ַ‬ ‫ָה ָא ָדם ְל ַמ ֵהר ֵעת ֶׁ‬ ‫מספיקין בידו לעשות תשובה?‬ ‫ְב ֶׁפ ַסח‪ִ ,‬מדֹות ִה ְת ָפ ֲארּות ַב ָשבּועֹות ֶׁשנַ ְפשֹו ֶׁשל ָא ָדם ִמ ְת ַאּוָה ָל ֶׁהם‪.‬‬ ‫ב‬ ‫בתוכנו‪ ,‬את אור השי"ת המאיר בנו‪ ,‬וודאי שעלינו לצפות לראש השנה‪ ,‬לצפות‪ ,‬אבל להתכונן‬ ‫על כרחך שתשובה הוא מציאות בפני עצמה‪ ,‬מהות מרוממת ונעלית שאינה כרוכה‬ ‫היטיב! להכין את ליבנו ועשתונותינו שנוכל לגלות את הטוב שבנו‪ ,‬את המציאות של דביקות‬ ‫שּובה גַ ם ְב ִמי ֶׁש ֵאין בֹו‬ ‫בהכרח עם חטאים ועוונות‪ ,‬כלשון קדשו של הרה"ק מליאדי – ַה ְּת ָ‬ ‫אלוקית שבעצם כל אחד אחוז בה‪.‬‬ ‫ֵח ְטא‪.‬‬ ‫אהרן יוסף‪ :‬ההמלכה היא היא מהות התשובה של ראש השנה‪ ,‬כי באם הוא מלך בשלימות‬ ‫ברוך מרדכי‪ :‬בכלל יש לדון על התשובה וההתייחסות לחטאים לפני ראש השנה ובראש‬ ‫עלינו מראשית המחשבה‪ ,‬אזי כל מה שאינו לרצונו יתברך הוא בטל ומבוטל‪ ,‬אצל מלך אין‬ ‫השנה עצמו ועל התשובה וההתייחסות לחטאים בעשרת ימי תשובה וביום הכיפורים‪,‬‬ ‫מציאות של משהו שהוא אינו חפץ בו‪ ,‬ממילא בראש השנה עצמו בו אנו ממליכין אותו אסור‬ ‫שנראה לכאורה ששני סוגי תשובה הם‪ ,‬כי בראש השנה עצמו איתא בספרים שאין להזכיר‬ ‫להזכיר חטאים‪ ,‬כי עצם הבריאה היא טוב מוחלט‪ ,‬בזה היום נתגלה תחילת מעשיו של השי"ת‬ ‫עוונות כלל שלא לקטרג‪ ,‬רק בין התקיעות‪ ,‬ואילו בעשרת ימי תשובה שעדיין הדין בעיצומו!‬ ‫כי הוא טוב ומטיב‪ ,‬בזה היום אסור להזכיר בעולם מציאות חטא‪ ,‬זה היום הוא מציאות של‬ ‫עדיין לא נחלט דינם של הבינונים ומטה‪ ...‬וכל העת מזכירים ומתחרטים על העוונות ואין‬ ‫טוב‪ ,‬וכל העבודה של בני ישראל הוא לתת לטוב לזרוח ולהאיר‪ ,‬על כללות בני ישראל‪ ,‬ועל‬ ‫בעיה של קטרוג וחובה?!‬ ‫כל אחד ואחד בפרט בעזרתו יתברך‪.‬‬ ‫ראש החבורה‪ :‬הרבה תמיהות העלו בני החבורה היום‪ ...‬ראשית הכיצד ניתן לצפות‬ ‫ברוך מרדכי‪ :‬זו היא סוד התשובה אף לצדיקים גמורים‪ ,‬להשיב את כל חלקי הבריאה‬ ‫ולהשתוקק ליום הדין‪ ,‬ומאידך‪ ,‬לא להשתוקק ליום טוב של ראש השנה?! עוד תמהו מדוע‬ ‫להשי"ת‪ ,‬לברר ולהאיר עוד ועוד את התחתונים באורו ית"ש‪ ,‬כי לאורו ית' אין סוף וקץ וככל‬ ‫לשוב בתשובה דווקא בימים אלו יותר מכל ימות השנה‪ ,‬כמו כן יש להתבונן בעיצומו של יום‬ ‫שנאיר ונברר עדיין תתכן הארה נוספת‪ .‬על כן לאחר ראש השנה – הגם ששייך עדיין דין‪ ,‬אך‬ ‫– המלכה מול דין‪ ,‬עצם מהות התשובה‪ ,‬ומדוע לאחר ראש השנה כבר אין פחד דין ומותר‬ ‫הדין הוא ממקום שונה לגמרי‪ ,‬הדין הוא כבר לאחר ההנחה היסודית והבסיסית שהנהגת‬ ‫להזכיר חטאים הגם שעדיין עיצומו של יום הדין‪.‬‬ ‫השי"ת בעולם הוא על ידי טוב מוחלט וגמור ללא שום פקפוק וקטרוג‪ ,‬על כן כבר מזכירים‬ ‫יעקב יצחק ‪ :‬מאיר רבינו הקדוש רבי מנחם מענדיל זכותו יגן עלינו‪ .‬כי העונש על החטאים‬ ‫חטאים ושבים עליהם בתשובה‪.‬‬ ‫לא הוא הרע ממנו אנחנו מפחדים‪ ,‬אנחנו מפחדים מהרע שהוא הגורם לחטא‪ ,‬אנו יראים‬ ‫חנוך העניך ‪ :‬זו היא עבודתנו בימי הסליחות שטרם ראש השנה‪ ,‬לזכך‪ ,‬לברר‪ ,‬ללבן‪ ,‬להאיר‪,‬‬ ‫מכך שלוקחים את הבריאה של השי"ת את אותו הטוב שהשי"ת משפיע כל העת בבריאתו‬ ‫את הטוב שבקרבנו‪ ,‬את הרצון הפשוט שלנו לזעוק להשי"ת – גם בכל ימות השנה ‪' -‬המלך'‬ ‫ולוקחים זאת להיפך רצון השי"ת‪ ,‬ביום בו נתגלה הרצון הקדום של בריאת העולם מתבוננים‬ ‫לחיות את זה בכל נימי נפשנו בעמל יומנו‪ ,‬בלימודינו‪ ,‬בתפילותינו‪ ,‬ובכלל – בכל רמ"ח‬ ‫אנו – האם יכול השי"ת עדיין להשפיע טוב כרצונו הפשוט?! או שמא חלילה עביות החומר‬ ‫ושס"ה!‬ ‫מנעה כביכול מאור השי"ת להשפיע על כל אברינו וחלקי נפשינו‪ ,‬האם מילאנו את הרצון‬ ‫ראש החבורה‪ :‬דברים נפלאים העלנו כאן‪ ,‬כי עצם הדין בראש השנה הוא עד כמה יוכל טוב‬ ‫הקדום בבריאה שיהיה הכל טוב‪.‬‬ ‫השי"ת להתגלות בעולם – יום טוב של ראש השנה‪ ,‬ראש השנה הוא יום בו השי"ת חפץ לגלות‬ ‫שלמה חיים ‪ :‬בראש השנה אנו מצטרפים כביכול לבריאת העולם‪ ,‬אנו משלימים את הרצון‬ ‫הטוב ועלינו לעמול לא 'להפריע' כביכול לטוב ולחסדים להתגלות ולהופיע‪ ,‬עדי נזכה‬ ‫הקדום והתכלית הנרצה בבריאה‪ ,‬שיכירו הכל כח מלכותו וממילא יהיה טוב בשלימות‪ ,‬על‬ ‫ל'ויאמר כל אשר נשמה באפו ה' אלקי ישראל מלך'‪.‬‬ ‫כן אנו מפשפשים במעשינו דייקא קודם ראש השנה‪ ,‬בכדי שנוכל לגלות את הטוב הצפון‬ ‫מאו>רי או>ר‬ ‫פרשת נצבים וילך באור רבותינו‬ ‫שבעת תקיעת שופר יכול האדם לזכות לתשובה וכפרה‬ ‫הסוכות זוכים לעבודה באהבה ושמחה‪ ,‬ממילא צ"ח‬ ‫תכלה שנה וקללותיה‬ ‫על כל חטא ופגם‪ ,‬ממילא מסתלקים כל המסכים‬ ‫כבשים שבחג מבטלים וממתקים צ"ח קללות שבמשנה‬ ‫אתם נצבים היום וגו' (כט ט)‪ .‬ברש"י הביא דברי המדרש‪ ,‬למה‬ ‫המבדילים ועומד לפניו יתברך‪.‬‬ ‫תורה‪.‬‬ ‫נסמכה פרשת 'אתם נצבים' לקללות‪ ,‬לפי ששמעו ישראל‬ ‫והנה בקללות שבתורת כהנים כתיב (ויקרא כו יד) 'ואם לא‬ ‫מאה קללות חסר שתים‪ ,‬חוץ ממ"ט שבתורת כהנים‪ ,‬הוריקו‬ ‫ביום השבת זוכה למחילה וכפרה‬ ‫תשמעו לי'‪ ,‬פירש רש"י זה המכיר את רבונו ומתכוון‬ ‫פניהם וכו'‪ .‬התחיל משה לפייסם‪' ,‬אתם נצבים היום'‪ ,‬הרבה‬ ‫עוד יש לבאר 'היום' קאי על שבת קודש‪ ,‬כדרך דאיתא‬ ‫למרוד בו‪ .‬לכן בעת נתבהלו ישראל מאשר יש צ"ח קללות‬ ‫הכעסתם למקום וכו' והרי אתם קיימים לפניו וכו'‪.‬‬ ‫ברש"י כיום הזה שהוא מאפיל ומאיר‪ ,‬היינו היום הכוונה‬ ‫מלבד מ"ט שבתורת כהנים‪ ,‬אמר להם משה שהקללות‬ ‫יש לבאר מה שנתבהלו דייקא ממנין הקללות מאה חסר‬ ‫ללילה ויום‪ ,‬והוא רמז ליום השבת שאף הלילה בחינת יום‬ ‫שבמשנה תורה יתמתקו בקרבנות החג על ידי עבודת‬ ‫שתים ומ"ט‪ ,‬ועוד מה טעם פייסם משה רבינו הרבה‬ ‫המאיר‪ .‬כדאיתא בספרים (ראה טעמי המנהגים תכח) שבשבת לא‬ ‫הבורא באהבה ובשמחה‪ .‬ועל הקללות שבתורת כהנים‬ ‫הכעסתם וכו'‪ ,‬הלא אדרבה‪ ,‬טעם הקללות כדי לייראם‪.‬‬ ‫נאמר 'ויהי ערב ויהי בוקר'‪ ,‬כי כולו בחינת יום‪ .‬ומבאר‬ ‫אמר להם הרבה הכעסתם וכו'‪ ,‬כי אף אם יש ביניהם יחיד‬ ‫שמטעם זה אין מברכים בשבת ערב טוב ובוקר טוב‪ ,‬רק‬ ‫שמכיר את ריבונו וכו'‪ ,‬הכלל ודאי אינו כן‪ ,‬ואין להם לירא‬ ‫איתא בספר עת רצון (פפד"א תקל"ה)‪ ,‬שברש"י (במדבר כט יח) איתא‬ ‫שבתא טבא ‪ -‬גוט שבת‪ ,‬כי אף הלילה בחינת יום‪.‬‬ ‫מקללות אלו‪.‬‬ ‫שבחג הקריבו צ"ח כבשים כנגד צ"ח קללות שבמשנה תורה‪.‬‬ ‫כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א‪ ,‬נצבים ‪ -‬וילך תשפ"ג‪ ,‬קידושא רבא‬ ‫ולפי זה יש לבאר‪ ,‬שאחר ששמעו ישראל מ"ט קללות‬ ‫וביום השבת יכול לזכות לכפרה על כל עוונותיו‪ ,‬כמאמר‬ ‫שבתורת כהנים‪ ,‬סברו שאף משה רבינו יאמר במשנה תורה‬ ‫חז"ל (שבת קיח‪ ):‬אפילו עובד עבודה זרה כדור אנוש מוחלין לו‪.‬‬ ‫בראש השנה זוכה לעמוד לפני ה'‬ ‫מ"ט קללות‪ ,‬שהם יחד צ"ח‪ ,‬וכולם יתבטלו על ידי צ"ח‬ ‫וביותר יש סייעתא לכך בשבת זו שהיא מקור החיות והברכה‬ ‫כבשים‪ .‬לכן בעת שמעו צ"ח קללות חוץ ממ"ט שבתורת‬ ‫לימים שבאחרית שנה‪ ,‬שיש בהם סייעתא להשלים בחינת‬ ‫אתם נצבים היום כולכם לפני ה' אלקיכם וגו' (כט ט)‪.‬‬ ‫כהנים‪ ,‬הוריקו פניהם‪ .‬ודפח"ח‪.‬‬ ‫המלכות של שנה זו שקיבל האדם על עצמו בראש השנה‪,‬‬ ‫ובזוהר הק' (עיין פינחס רלא‪' ).‬היום' דא ראש השנה‪ .‬והביאור‪,‬‬ ‫ועל ידי שזוכה בכח קדושת היום לכפרה על עוונותיו יכול‬ ‫כי ביום הזה זוכה היהודי לעמוד לפני ה' אלקיכם ללא‬ ‫לפי זה יש לבאר עוד‪ ,‬כי בקללות שבמשנה תורה כתיב‬ ‫לעמוד לפני ה' אלקיכם‪.‬‬ ‫מחיצה ומסך המבדיל‪ ,‬כדרך שאמרו (ויקרא רבה כא‪ ,‬ד) 'אורי'‬ ‫שבאות (כח מז) 'תחת אשר לא עבדת את ה' אלקיך בשמחה‬ ‫כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א‪ ,‬נצבים וילך תש"פ‪ ,‬ליל שבת‬ ‫(תהלים כז א) ‪ -‬בראש השנה‪ .‬בפרט כדאיתא בדרשה מהרש"ש‬ ‫ובטוב לבב'‪ .‬וכיון שבראש השנה העבודה מיראה‪ ,‬ובחג‬ ‫ג‬ ‫<<< המשך מעמוד א 'דברות קודש'‬ ‫שביבי או>ר‬ ‫יתברך‪ .‬ובראות השטן חביבותם ליוצרם‪ ,‬מסתתמין‬ ‫למה תוקעין ומריעין כשהן יושבין ותוקעין ומריעין כשהן‬ ‫שבת סליחות ‪ -‬כך נקראת שבת זו במקהלות‬ ‫טענותיו‪.‬‬ ‫עומדין‪ ,‬כדי לערבב השטן‪ .‬ועוד אמרו (שם) אמר הקב"ה‬ ‫החסידים‪ .‬כבר ביאר כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א‬ ‫ובתוספות (ד"ה כדי) איתא בשם הירושלמי שבעת שומע קל‬ ‫תקעו לפני בשופר של איל ואני זוכר לכם עקידת יצחק‬ ‫ששבת שנקראת על שם דבר מה – שבת שירה‪,‬‬ ‫שבת חנוכה וכדומה – פירושו שיש לאותה‬ ‫שיפורא זימנא חדא בהיל ולא בהיל‪ ,‬וכד שמע קל תניין אמר‬ ‫ומעלה עליכם כאילו עקדתם עצמכם לפני‪.‬‬ ‫קדושה שייכות וקשר לקדושת השבת‪ .‬וכאן הבן‬ ‫וודאי זהו שיפורא דיתקע בשופר גדול וכו'‪ .‬היינו שבעת‬ ‫מאמרים אלו מורים על חסדי ה' העצומים במצות תקיעת‬ ‫שואל‪ :‬וכי מה שייכות השבת לסליחות הנאמרות‬ ‫יופיע ה' בכבודו בעולם יסתלקו כל המחיצות והמסכים‪ ,‬ועל‬ ‫במוצאה?‬ ‫שופר‪ ,‬שבראותו שמתהלך היהודי בעולם בתרדמה וכאדם‬ ‫יתר על כן‪ ,‬אמירת הסליחות היא חלק מעבודת‬ ‫ידי זה 'ובאו האובדים בארץ אשור והנדחים בארץ מצרים'‬ ‫שחולם חלום ונדמה לו שהחלום אמיתי‪ ,‬כן נדמה לו‬ ‫החרטה והתשובה על מה שאינו טוב‪ ,‬לכך אכן‬ ‫(ישעיה כז יג) ויתקרבו כולם לה' יתברך‪.‬‬ ‫שמציאותו האמיתית היא הגוף ורצונותיו החומריים‪ .‬וכדרך‬ ‫אין אומרים סליחות בשבת – יום מנוחה ושמחה‪.‬‬ ‫לכן בשמוע השטן שישראל תוקעים בשופר כדי להסיר‬ ‫אדם שנעים לו בחלומו ואינו חפץ להקיץ ממנו‪ ,‬כן אין האדם‬ ‫מה אם כן משמעות קריאת שם השבת ‪ -‬שבת‬ ‫סליחות?‬ ‫מחיצות הגוף המונעים הנשמה מלעמוד לפני ה'‪ ,‬סבר שמא‬ ‫חפץ להקיץ מחלום העולם הזה שנראה לו ערב‪.‬‬ ‫בליל שבת פרשת כי תצא ביאר אדמו"ר‬ ‫על ידי זה בא העת שמסתלקים כל המחיצות המסתירים‬ ‫לכן נתן לנו ה' יתברך בחסדו מצות שופר‪ ,‬כדאיתא‬ ‫שליט"א כי עבודת התשובה יש בה שמחה‬ ‫אורו יתברך‪ .‬ובשמעו תקיעות דמעומד ורואה כמה‬ ‫גדולה‪ .‬מהות התשובה היא לשוב לאבינו‬ ‫ברמב"ם (הלכות תשובה ג ד) אף על פי שתקיעת שופר בראש‬ ‫מתאמצים לגלות נשמתם מתוך מחיצות הגוף‪ ,‬אמר ודאי על‬ ‫שבשמים‪ .‬וכי יש לך שמחה גדולה משמחת הבן‬ ‫השנה גזירת הכתוב‪ ,‬רמז יש בו כלומר עורו ישנים משנתכם‬ ‫שהיה רחוק מאביו ועתה שב ומתקרב אליו?!‬ ‫ידי זה בא העת אשר יתקע בשופר גדול 'ובאו האובדים' וגו'‪.‬‬ ‫והקיצו נרדמים מתרדמתכם וכו'‪ .‬כי השופר הוא קול מעומק‬ ‫פסק אדמו"ר שליט"א את פסוקו‪ :‬תשובה ללא‬ ‫השופר מזכיר ליהודי תשוקת הנשמה‬ ‫פנימיות האדם ומגלה חלק הנשמה שמכוסה בלבושי החומר‬ ‫שמחה אינה תשובה נכונה‪ .‬אם מרגיש בתשובתו‬ ‫רק הרגשת מרירות‪ ,‬יתכן והוא קרוב לעבודת‬ ‫שכל תשוקתה לעמוד נוכח פני ה' ללא מחיצות הגוף‪ .‬ועל‬ ‫זהו תקעו לפני בשופר של איל ואני זוכר לכם עקידת‬ ‫התשובה‪ ,‬אך תשובה אמיתית אין כאן‪.‬‬ ‫ידי גילוי זה תמליכוני עליכם מתוך רצון אמיתי להיות תמיד‬ ‫יצחק‪ ,‬דאיתא ביערות דבש (חלק א דרוש ה) מה טעם יש להזכיר‬ ‫האמת שגם בראש השנה נפגשים בלבנו שתי‬ ‫דבוק בכל מציאותו בה' יתברך‪ ,‬ולא לשקוע בתרדמת הזמן‬ ‫לה' יתברך עקידת יצחק‪ ,‬הלא אין שכחה לפני כיסא כבודך‪.‬‬ ‫הרגשות שנראות כסותרות – פחד ושמחה‪ .‬מחד‬ ‫תחת רצונות הגוף החומרי‪.‬‬ ‫גיסא‪ ,‬כמה גדולה אימת הדין ביום הזה‪ ,‬כפי‬ ‫אלא הכוונה להזכיר לאדם שימסור עצמו לה' יתברך כדרך‬ ‫שהתבטא אדמו"ר שליט"א בשנה שעברה בשבע‬ ‫שמסר יצחק אבינו עצמו‪ .‬וכדרך דאיתא בהקדמת ההפלאה‬ ‫לאחרונה התקשר אלי אדם של"ע נדבק בנגיף והיה מורדם‬ ‫ברכות האחרון לבנו הרב ברוך מרדכי‪ :‬מי שרק‬ ‫שכל נשמות ישראל נכללו ביצחק אבינו בעת העקדה‪ ,‬ועל‬ ‫כחודשיים מאחר חג הפורים‪ ,‬והתאונן מאוד על שלא אכל‬ ‫אינו שוטה מרגיש פחד מהדין בראש השנה‪.‬‬ ‫ידי השופר המעורר הנשמה הפנימית נזכר היהודי תשוקת‬ ‫כזית מצה בליל הסדר ולא הניח תפילין בכל תקופה זו‪.‬‬ ‫אמנם יחד עם אימת הדין קיימת שמחה בכך‬ ‫נשמתו למסור עצמו לה' יתברך ומבטל מעצמו כל תשוקה‬ ‫השבתי לו בפשטות שבשמים נחשב כאילו קיים כל המצוות‬ ‫שזוכים אנו להמליך את הבורא יתברך‪ .‬כמה‬ ‫שמחה נשפכת בתפילות היום על התגלות‬ ‫המונעת תשוקה זו‪ .‬ולזה מעלה אני עליכם כאילו עקדתם‬ ‫כהלכתם כפי שהיה מקיים אילו היה נעור‪ .‬אחר השיחה עמו‬ ‫מלכות ה' – ובכן צדיקים יראו וישמחו וישרים‬ ‫עצמכם לפני‪.‬‬ ‫חשבתי לעצמי‪ ,‬וכי אנחנו איננו שקועים בתרדמה בימות‬ ‫יעלוזו וחסידים ברינה יגילו‪.‬‬ ‫זהו דאיתא בזוהר הקדוש (תיקוני זוהר תיקון ו כב‪ ).‬להיזהר בראש‬ ‫השנה וכמה מצוות קיימנו מתוך תרדמה‪ ,‬לזה בא השופר‬ ‫כך בדיוק בעבודת התשובה‪ .‬החרטה והמרירות‬ ‫צועדים שלובי זרוע יחד עם השמחה‪ .‬ככל‬ ‫השנה שלא להיות ככלבין דצווחין הב הב‪ ,‬הב לן חיי‪ ,‬הב לן‬ ‫לעורר אותנו ולהשיבנו למציאותנו האמיתית היא הנשמה‬ ‫שהתשובה נוגעת במקום עמוק יותר בלב‪ ,‬כך‬ ‫מזוני‪ ,‬שאף שיש לבקש שיהיה לישראל כל צורכיהם בני חיי‬ ‫שבקרבנו‪.‬‬ ‫מתגברת יותר השמחה בכך שסוף סוף זוכים אנו‬ ‫ומזוני רויחי‪ ,‬צריך שתהיה עיקר הבקשה לדבק נשמתו בה'‬ ‫לשוב ולהתקרב לאבינו שבשמים‪.‬‬ ‫השטן מתערבב על ידי שמגלים את הנשמה‬ ‫יתברך ושאר הענינים יהיו טפלים לבקשה זו‪.‬‬ ‫ולעניננו – חלק המרירות שבתשובה אמנם‬ ‫אינו שייך כל כך לשבת‪ ,‬אך השמחה בכך שזוכים‬ ‫לזה מתערבב השטן על ידי שתוקעין במיושב ובמעומד‪,‬‬ ‫עתה עומדים לומר סליחות‪ .‬נבקש מה' יתברך 'ה' שפתי‬ ‫אנו להתקרב לה' יתברך וודאי וודאי שייכת גם‬ ‫כדאיתא ברש"י שכשרואה ישראל מחבבין המצוות‬ ‫תפתח'‪ ,‬תן לנו פה ומח לאמירת הסליחות‪ ,‬שנזכה להכין‬ ‫בשבת‪.‬‬ ‫לראש השנה מח זך‪ ,‬לב זך ואיברים זכים‪ ,‬ונזכה לכתיבה‬ ‫מסתתמין דבריו‪ .‬היינו שבעת מתעוררים להכיר מציאותם‬ ‫שבת סליחות – שמחה בקירבה החדשה לה‬ ‫וחתימה טובה ולביאת משיח צדקנו במהרה בימינו‪.‬‬ ‫האמיתית‪ ,‬אין רצונם להתעורר בזמן זה בלבד אלא לעמוד‬ ‫נזכה בעזרת ה' על ידי התשובה‪.‬‬ ‫נצבים וילך‪ ,‬תש"פ‪ ,‬שבת סליחות‪ ,‬רעוא דרעוין‬ ‫תמיד בהכרה זו בלא שיהיה הגוף מונע דבקות הנשמה בה'‬ ‫ד‬