gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

תורת איזביצא ראדזין · Toras Izbitza Radzin — ניצבים וילך (2026-08-31)

מוציא לאור: תורת איזביצא ראדזין · Toras Izbitza Radzin

שבוע: ניצבים וילך (2026-08-31)

תורת איזביצא ראדזין · Toras Izbitza Radzin — ניצבים וילך (2026-08-31)

פתח את ה-PDF הורדה

‫העלון נתנדב לע“נ רבותינו הקדושים‬ ‫ולזכות יהושע בן חוה לאה ומשפחתו‬ ‫במשנת רבוה"ק מאיז'בצא וראדזין זלה"ה‬ ‫פרשת‬ ‫עלון‬ ‫נצבים וילך‬ ‫מס' ‪152‬‬ ‫ממעיין הפרשה‬ ‫מתוך השיעור בספרי רבותינו זיע"א‬ ‫מי השילוח ח"א פרשת נצבים‬ ‫על ידי כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א‬ ‫טעם המשכת סעודה שלישית של‬ ‫כל פרט נפש מישראל מיוחד וגדול מכולם בענין מסוים השייך לחלקו ורק על ידו נשלם‬ ‫שבת בלילה בתוך ימי השבוע‬ ‫פרצוף וקומת ישראל‪ ,‬וכל אחד משלים את רצון השי"ת בשוה כקטן כגדול‪.‬‬ ‫הקהל את העם האנשים ונשים‬ ‫אתם נצבים היום כו' מחוטב עצך עד אחוז בה וממילא הוא היה הגדול‪ ,‬ועי"ז‬ ‫והטף וגו' ‪ .‬ענין מצות הקהל‬ ‫שואב מימיך כו' ‪ ,‬ע"ז אמר שלמה המלך יש לכל אחד מישראל התנשאות עכל"ק‪.‬‬ ‫בשמינית כי שנת השמיטה מורה‬ ‫ע"ה דרך גבר בעלמה‪ ,‬היינו כעין יפתח‬ ‫והיוצא‪ ,‬שאם כי אכן יש בישראל‬ ‫שאין שום פעולת אדם רק לה'‬ ‫שאמרו חז"ל יפתח בדורו כשמואל בדורו‪ ,‬גדולים וקטנים‪ ,‬והקטנים הם מקבלים‬ ‫הארץ ומלואה‪ ,‬ושנה השמינית הוא‬ ‫ביאור זה‪ ,‬כי יפתח השלים בעולמו כל מה מהגדולים ונשמעים להם‪ ,‬ויש נשמות‬ ‫התחלת פעולת אדם‪ ,‬ועל זה היה‬ ‫שרצה הש"י ממנו כשמואל בדורו‪ ,‬וע"ז גבוהות וקטנות‪ ,‬נשיאי שבטים שופטים‬ ‫תמה שהע"ה ואמר שלשה המה נפלאו שוטרים זקנים‪ ,‬עד הפחותים מישראל‬ ‫המצוה לקרות את התורה הזאת‬ ‫נגד כל ישראל באזניהם לקבוע‬ ‫ממני וארבעה לא ידעתי‪ ,‬דרך גבר בעלמה חוטבי עצים ושואבי מים שעומדים‬ ‫בלבם קדושה משנת השמיטה‬ ‫היינו המובחר בישראל‪ ,‬כמו שהוא משלים במקום נמוך והשגתם פחותה ומעטה‪,‬‬ ‫שגם בעסקם בפעולות אדם‬ ‫רצון הש"י כמו כן בעלמה היינו הקטן וכענין שמובא בס"ק שכל ישראל הם‬ ‫יכירו שהכל מהשי"ת‪ ,‬וכן הוא‬ ‫ישראל‪ ,‬וזה פי' אתם נצבים היינו שאתם כגוף אחד מורכב מכל האיברים‪ ,‬הגדולים‬ ‫בסעודה השלישית שבשבת שרומז‬ ‫מקושר בהש"י‪ ,‬ראשיכם היינו מדרגה הם שעומדים במקום הראש ויש במקום‬ ‫ג"כ לענין זה‪ ,‬כי יש אתוון רברבין‬ ‫גדולה עד שואב מימיך שהוא מדרגה הלב והקטנים במקום הרגלים‪ ,‬והמח הרי‬ ‫ואתוון זעירין‪ ,‬אתוון רברבין הם‬ ‫הקטנה‪ ,‬כלכם אתם מקושרים בהש"י‪ ,‬הוא המנהיג והראש לכולם והוא השליט‬ ‫בשנים וזעירין הם בימים‪ ,‬ששבת‬ ‫חוטב עצך היינו מי שיש לו יראה פחותה‪ ,‬והשופט לכל הגוף והאיברים‪ ,‬וכן כל‬ ‫רומז גם כן לענין זה שלה' הארץ‬ ‫אחד במה שהוא גדול ומושלם ומתוקן‪,‬‬ ‫שואב מימיך היינו אהבה פחותה‪.‬‬ ‫ומלואה כמו שנתבאר בחלק ראשון‬ ‫בזה הדבר הוא הגדול והראש והמנהיג‬ ‫כל איש מישראל הוא הגדול שבכל ישראל בדבר‬ ‫‪ ,‬וששת ימי המעשה הם פעולות‬ ‫לכולם‪ ,‬וכולם מקבלים ממנו ונשמעים‬ ‫מסוים‪.‬‬ ‫אדם‪ ,‬ועיקר כוחם הוא בהתחלתם‬ ‫אליו וכך נתקנים כולם‪ ,‬אמנם זהו אכן‬ ‫ז"ל מי השילוח ‪ :‬ולציון יאמר איש‬ ‫ביום א'‪ ,‬כמו שבשנים הוא שנת‬ ‫צורת התפקידים ואופי הנפשות מצד‬ ‫ואיש יולד בה ‪ ,‬היינו שמשגיח הקב"ה על‬ ‫השמינית כמו כן בששת ימים הוא‬ ‫כללי ההנהגה והסדר המתוקן לכולם‬ ‫כל נפש בפרט‪ ,‬וזה פי' והיה מספר בני‬ ‫היום הראשון‪ ,‬ולכן שיר של יום א'‬ ‫שהגדול הוא הראש והמנהיג והקטנים הם‬ ‫ישראל שכל אחד יהיה נצרך‪ ,‬כי מתוך‬ ‫המונהגים הנמשכים להגדולים מהם‪ ,‬אבל‬ ‫כלל ישראל ניכר גדלות הש"י‪ ,‬ובאם נחסר‬ ‫הוא מזמור כ"ד בתהלים שכתוב‬ ‫עפ"י משפט אמת ה'‪ ,‬הנה כל אחד ואחד‬ ‫אחד מכלל ישראל אז יחסר המזג‪ ,‬כמו‬ ‫לה' הארץ ומלואה להמשיך קדושת‬ ‫מישראל הוא מיוחד בענין פרטי השייך אל‬ ‫שמציירין צורת המלך על כמה אלפים‬ ‫ההכרה זו לפעולת אדם שגם אז‬ ‫פרט נפשו דווקא‪ ,‬ובענין ההוא השייך אליו‬ ‫טבלאות‪ ,‬ואם יאבד אחד מהם צורת‬ ‫יכיר שהכל הוא מהשי"ת‪ ,‬וזה הוא‬ ‫בזה הוא יחיד ומיוחד הגדול והראש‪ ,‬כי‬ ‫המלך חסירה‪ ,‬ובעת שהיה נמנה כל אחד‬ ‫הטעם שממשיכין סעודה שלישית‬ ‫אין פרט שום נפש אחד דומה לחבירו‪ ,‬וכל‬ ‫מישראל אז הוא הגדול שבכל ישראל‪ ,‬כי‬ ‫לאור יום א' כדי לקבוע קדושת‬ ‫אחד בדוכתיה קאי להשלים ולהאיר ענין‬ ‫כל ישראל הם חלק הש"י‪ ,‬וכמ"ש כי חלק‬ ‫השבת ולהמשיך זאת לתוך ששת‬ ‫ופרט מיוחד השייך אליו דווקא‪ ,‬ובמקום‬ ‫ה' עמו‪ ,‬וכל אחד ואחד הוא אחוז במדה‬ ‫ימי המעשה‪.‬‬ ‫עבודת השלמתו בענינו המיוחד שם נמדד‬ ‫אחד ממידותיו של הקב"ה‪ ,‬ובעת שהיה‬ ‫(מי השילוח פר' וילך ח"ב)‬ ‫ונערך גדלותו ומעמדו לפני ה'‪ ,‬וכאשר‬ ‫נמנה אז היה השי"ת בזאת המידה שהוא‬ ‫‬ ‫בחר בזרע ישראל כולם יחד והם דמות דיוקנו של‬ ‫ישלים מקום עבודתו והתבררותו בענינו המיוחד‬ ‫מקום ובני בריתו‪ ,‬אשר על ידיהם יושלם ויתכונן כבודו‬ ‫אשר הציב לו האלוקים היוצר לבבות ובורא כל הנשמות‪,‬‬ ‫ורצונו בעולמו‪ ,‬מצד זה הענין הנה כולם מיוחדים לפניו‬ ‫הנה הוא השלים את רצון השי"ת והפיק רצון מאת ה'‪ ,‬והרי‬ ‫ית' קטן כגדול כל אחד במקומו כל אחד בענינו בגוון נפשו‬ ‫הוא כמו הגדול שבכל ישראל כי בענינו הוא הגדול והמיוחד‬ ‫ויקרות מעלתו המיוחדת ובענין עבודתו וליטוש חלקו‬ ‫מכל ישראל וכל אחד כבודו במקומו – המיוחד אליו ‪ -‬מונח‪,‬‬ ‫המיוחד להעלות חן בעיני אלוקים ואדם‪ ,‬ואין אחד לוקח‬ ‫כי כל אחד בהשלמת תפקידו משלים את חלקו המיוחד‬ ‫מקום של חבירו ומעלתו המיוחדת הפרטית משלו‪ ,‬כי אין‬ ‫הנצרך והמבוקש ממנו דייקא‪ ,‬וכל העבודות והבירורים‬ ‫אחד דומה למשנהו כלל‪ ,‬וכל אחד נצרך למיוחדותו היקרה‬ ‫שבכל ישראל כל אחד במקומו – הגדול בעליונותו והקטן‬ ‫ובספרי רבותינו זלה"ה‪ ,‬ובספרי הכהן זיע"א בפרט‪,‬‬ ‫במקום קטנותו ונמיכותו – כולם נדרשים ונצרכים לתיקון‬ ‫מרחיבים הדברים פלאי פלאות להבין ולהשכיל איך כל פרט‬ ‫שלימות קומת ישראל כי כל ישראל הם גוף ונשמה אחת‬ ‫אדם אשר ברא הקב"ה בעולמו היה מיועד למעלה מסוים‬ ‫ומכולם יחד נשלם קדושת ה' ותיקון עולמו‪ ,‬וא"כ עפ"י‬ ‫ולגילוי והוספת אור מסוים לכל כלל העם‪ ,‬כל שבט מישראל‬ ‫האמת מצד פנימיות סתר עליון‪ ,‬הנה הקטן נצרך ונחוץ‬ ‫בענינו‪ ,‬כל מלך ישראל‪ ,‬כל תנא אמורא צדיק וקדוש בענינו‬ ‫אל קדושת ישראל ושלימות קומתם כמו הגדול‪ ,‬וכל אחד‬ ‫המסוים ומיוחד‪ .‬גם להבדיל כל רשע ומהרס היה ביכולת‬ ‫בענינו הראש והגדול הוא בתפקיד גדול וכולל והוא בתפקיד‬ ‫ובכח להוסיף תיקון והשלמת ענין מיוחד לולא התהפכות‬ ‫קטן פרטי‪ ,‬אבל שניהם נצרכים והכרחיים כאחד‪ ,‬וגם הקטן‬ ‫אותו הענין עצמו לרע ע"י רוע בחירתו‪ ,‬ובתיקון התשובה‬ ‫בהשלמת חלקו בענינו הפרטי המיוחד אליו והמיועד אל‬ ‫והפיכת הרע לטוב משתלם ועולה יקרות נפשו ונתקן‬ ‫פרטיות נפשו הוא משלים את קדושת ה' בנפש ישראל‬ ‫ומתברר בתכלית הטובה והיקרות למעלה מעלה מה שאי‬ ‫הכללית‪ ,‬ובלעדו הכל בחסרון‪.‬‬ ‫אפשר כלל למי שלא שייך בקלקול הרע ההוא כי המקלקל‬ ‫ועל הענין הזה‪ ,‬נתפלא מלך ישראל החכם מכל אדם‬ ‫והנופל שייך אל תיקון קלקולו מה שאין בכח ובסגולת‬ ‫ונפלאה ממנו‪ ,‬איך יתישב הדבר הזה על הדעת‪ ,‬כי בעומק‬ ‫הצדיק‪ ,‬והדברים ארוכים ועמוקים‪.‬‬ ‫האמת הנה הכל שוין לפני הקב"ה לטובה‪ ,‬וכל אחד מיוחד‬ ‫ומן הענין להביא עוד מדברי קודש רבינו הגדול‬ ‫לתפקידו‪ ,‬ואך בהשלמת חלקו שלו המיוחד או אז יתכונן‬ ‫מאיזביצע זיע"א‪ ,‬על ענין התרחקות הבעלי מומין מעבודת‬ ‫העולם כולו בשלימותו ובתיקונו‪ ,‬ובחסרון חלקו הכל חסר‪,‬‬ ‫המקדש‪ ,‬מה שנראה שנתרחקו מהקדושה ומהשי"ת‬ ‫ובמילוי חלקו ותפקידו בכח הבחירה הניתן לו הרי הוא רצוי‬ ‫ואין בהם חפץ ח"ו‪ .‬וז"ל מי השילוח ‪ :‬לחם אלהיו מקדשי‬ ‫ואהוב בעיני אלוקים עד תכלית‪ ,‬כי הרי השלים את רצון ה'‬ ‫הקדשים ומן הקדשים יאכל אך אל הפרכת לא יבא ואל‬ ‫ממנו בשלימות‪ ,‬וא"כ כולם כאחד שוין עפ"י האמת‪ ,‬וערכם‬ ‫המזבח לא יגש וגו' ‪ .‬זה נאמר נגד התרעומת שיש בלב‬ ‫נמדד אך לפי נקודת בחירתם והטיתה לטב או למוטב‪ ,‬וכל‬ ‫הבעלי מומין מזרע אהרן למה נתרחקו מעבודה‪ .‬כי‬ ‫אחד בעבודתו במקום עבודתו והוספת אורו המיוחד עושה‬ ‫כל הפסולים והטמאים אשר זה החסרון ולא מצד אדם‬ ‫רצון קונו‪ ,‬ומשלים את עצמו ואת כל העם כולו‪ ,‬וא"כ אין‬ ‫הם יצדיקו עליהם הדין‪ ,‬אבל מי שנולד בכל מום יש לו‬ ‫הגדול גדול באמת בעיני ה' יותר מהקטן והנמוך‪ ,‬והוא‬ ‫תרעומות בלב כענין לך לאומן שעשני‪ ,‬ועל זה נאמר לחם‬ ‫פלא והפלא בעיני המתבונן‪ ,‬ולהיפך לגמרי מההתיחסות‬ ‫אלהיו וגו'‪ ,‬היינו שבפנימיות שלך לא תחסר דבר‪ ,‬אך מה'‬ ‫הפשוטה הטבוע בדעת אנוש‪ ,‬אשר היא אמנם אכן נכונה‬ ‫כל משפט זרע אהרן כמה בעלי מומין ימצאו בהם‪ ,‬ואם‬ ‫להתנהג בה מצד סדרי העולם וכללי הבריאה והנפשות‪ ,‬אבל‬ ‫עליו עלה רצונו ית' להרחיקו מעבודה לא יתרעם כלום כי‬ ‫לא מצד האמת הפנימית הנעלמת‪.‬‬ ‫בזה נשלם רצונו יתברך‪ ,‬אבל בפנימיות שלו אינו מרוחק‬ ‫ולזה כאשר נאספו כל ישראל לעבור בברית ה' ובאלתו‬ ‫ויאכל קדשים‪ ,‬אך אל הפרכת לא יבא ואל המזבח לא‬ ‫למען הקימם לפניו לעם והוא יהיה להם לאלוקים‪ ,‬הנה ניצבו‬ ‫יגש שבזה מקיים מצות ה' כמו במעשה ועבודה כדאיתא‬ ‫כל ישראל כולם יחד מהגדול עד הקטן כולם שוין לטובה‬ ‫בזה"ק ‪ .‬עכל"ק‪.‬‬ ‫כקטן כגדול‪ ,‬כי אמנם מצד השי"ת היוצר יחד ליבם ואשר‬ ‫תפארת יוסף ‪ -‬תורת הברית‬ ‫וקללות‪ .‬בהרבה ספרים ובעיקר בספרי חסידות האריכו‬ ‫אתם נצבים היום כולכם לפני ה' אלוקיכם‬ ‫והרחיבו הרבה בענין הברית‪ ,‬וגם לקשרו עם ימי ראש‬ ‫לעברך בברית ה' אלוקיך ובאלתו‬ ‫השנה ימי המלכת בני ישראל את מלכם מלך מלכי המלכים‬ ‫בפרשתינו פרשת נצבים מדובר על הכריתת ברית‬ ‫הקב"ה‪ .‬גם בספרי רבותינו לבית איזביצא‪-‬ראדזין ישנם‬ ‫בין הקב"ה לישראל לפני כניסתם לא"י‪ ,‬ברית של אלות‬ ‫של הנפש בבחינת "על משכבי בלילות בקשתי את‬ ‫הרבה מאמרים בסוגיא זו של ברית‪ ,‬אשר כולם‬ ‫שאהבה נפשי" עם כאב וצעקת עומק הלב בלא רוגע‪ ,‬מהו‬ ‫מיוחדים בתוכנם עפ"י דרכם בקודש לחבר ולהצמיד‬ ‫א"כ הצורך בענין האלות והקללות המשולב בתוך הברית‬ ‫יחד את שני צדדי המטבע של גדרו של הברית אשר‬ ‫אשר המה בעצם רק סיבה חיצונית של פחד ויראת העונש‬ ‫היא אחת שהוא שנים ושנים שהם אחת‪ ,‬דהיינו ברית‬ ‫שדבר אין לו עם קשר לברית דביקות אהבה‪ ,‬ומה מטרתם‬ ‫ההתחייבות והעבודה התלוי בבחירה ובמעשה [מה שנכון‬ ‫ותועלתם במקום שעיקר ותכלית הברית הוא חיבור וקשר‬ ‫וראוי לקרוא "שמירת הברית"] איך שהוא עולה בקנה אחד‬ ‫אמת של לב ונפש‪ ,‬ולא משהו מאולץ וחיצוני‪:‬‬ ‫עם הברית העצמית מה שהוא קיים ונמצא בעצם ובמהות‬ ‫בשורש ויסוד קדושת ישראל הדבוקים וקשורים באלוקי‬ ‫ובאלתו היינו "יראת עונש"‪ ,‬כי בדעה הוא בנקל אצל‬ ‫ישראל בעצם הויתם ע"י הבוחר בעמו ישראל באהבה גם‬ ‫ישראל להיות נמשך אחר רצונו ית'‪ ,‬אך בפעולה יכול האדם‬ ‫שלא מדעתם‪.‬‬ ‫לפעמים לעשות ההיפך ח"ו‪ ,‬כי הגוף מלא מתאות עוה"ז‪,‬‬ ‫והרבה הבחנות וביאורים נאמרו ונתבארו בספריהם איך‬ ‫וע"ז העצה 'ובאלתו' וכדאיתא במדרש כאדם שאומר‬ ‫שני סוגי וחלקי הברית ‪ -‬העצמי עם הבחירי העליון עם‬ ‫לחבירו העבר בך קללה אם אתה חוזר בי‪ ,‬וע"י יראת עונש‬ ‫התחתון ‪ -‬מתחברים ומשלימים זה את זה‪ ,‬ואיך דווקא ע"י‬ ‫יכול האדם להכניע את הגוף לעשות רצונו ית' שהגוף‬ ‫שמירת הברית בעבודה במעשה ובהתקשרות הלב והנפש‬ ‫יהיה נמשך אחר רצון השי"ת כמו הדיעה‪ .‬אף שבזוה"ק‬ ‫על ידי זה מתגלה הברית שבשורש ושבעצם אשר אינו‬ ‫מחשב יראת עונש ל'יראה בישא' אך אמר בזה כבוד‬ ‫תלוי בדבר‪ ,‬ואיך מתוך עבודת הדעת והכונה מעמיק הקשר‬ ‫אזמו"ר זללה"ה על מה דאיתא בש"ס אזהרות ועונשין‬ ‫עד שהוא נעשה טבע ומהות שהוא קיים בעצם גם שלא‬ ‫נקרין ומתורגמין ופריך הגמ' פשיטא ומתרץ מהו דתימא‬ ‫מדעת ושלא בפעולות ורצונות מורגשים‪ ,‬וכן להיפך שמתוך‬ ‫דילמא אתו למעבד מיראה קמ"ל‪ ,‬ואמר שהפירוש של קמ"ל‬ ‫שמירת הברית יוצא מן הכח אל הפועל הברית העצמי‬ ‫הוא שבעולם הזה מחמת שהגוף מלא מתאות עוה"ז וע"י‬ ‫שבשורש ומתגלה ומתראה בלבושים החיצונים המורגשים‪.‬‬ ‫אזהרות ועונשין מכריחים את האדם להכנע מפני השי"ת‪.‬‬ ‫וזה פירוש של הקמ"ל שבעולם הזה מוכרחים להיות כדי‬ ‫לפנינו כאן מאמר מספר הק' "תפארת יוסף" מכ"ק‬ ‫שעל ידם ישמע לעשות כרצונו ית'‪.‬‬ ‫הגה"ק ר' מרדכי יוסף אלעזר זצלה"ה – האדמו"ר הרביעי‬ ‫לבית איזביצא‪-‬ראדזין ובנו של הגה"ק ר' גרשון חנוך זצלה"ה‬ ‫לפי המתבאר בשם הרה"ק המי השילוח מאיזביצא‬ ‫בעל התכלת וספרי הסדרי טהרות וסוד ישרים ועוד‪.‬‬ ‫זצלה"ה‪ ,‬הנה זה השאלה הנ"ל הוא הוא ההוה‪-‬אמינא של‬ ‫*‬ ‫הגמרא במגילה המעלה את החשש שמא קריאת ותרגום‬ ‫האלות והקללות אינם משמשים את המטרה ובמקום‬ ‫בתחילה הוא מגדיר בתמצית מהות נקודת ה"ברית"‪:‬‬ ‫שמירת הברית בלב ונפש תביא קריאת הקללות ששמירת‬ ‫ברית ד' נקרא ההתקשרות שיש להשי"ת עם ישראל‪.‬‬ ‫התורה תהיה מתוך יראת העונשים ולא מתוך חיבור של‬ ‫ואיך מתבטא בפועל הקשר והחיבור הזה‪ ,‬בזה בא‬ ‫אמת‪ ,‬כך שרושם הקללות בלב ישראל יחטיאו ולא ישיגו את‬ ‫הביאור בדברים נוראים ומרעידים את הלב עד מה עמוק‬ ‫מטרתן‪ ,‬אבל קא משמע לן להיפך שהיראה של העונשים‬ ‫וחודר צריך הדביקות והחיבור של יהודי להיות‪:‬‬ ‫הּתאוָ נִ י‬ ‫ַ‬ ‫הם אשר מציבים ומעמידים את חלק הנפש הגופני‬ ‫שמרגישה רק את עצמה‪ ,‬וכדי להציבה ולשמור אותה שלא‬ ‫והאיך ניכר ההתקשרות הזאת‪ ,‬הוא ג"כ מן ישראל‬ ‫תיפול ותידרדר לתאוות רעים אין מנוס רק לדבר ולהתחבר‬ ‫שמזה שישראל נקשר כ"כ בהשי"ת עד שאפי' אם רגע אחת‬ ‫איתה בשפה שהיא מרגישה ומבינה ומתפעלת‪ ,‬כי השפה‬ ‫אינו מכיר אור השי"ת בתפיסתו אין לו נייחא ויש לו צעקה‬ ‫הגבוה והרגשות הרוחניות והנעלות אינן בני מינה שתתפעל‬ ‫בלב מדוע ברגע הזה אינו רואה בתפיסתו אור השי"ת מזה‬ ‫מהן כי תשוקותיה ורגשותיה היא אל המוחשות והגופניות‪,‬‬ ‫ניכר ההתקשרות שיש להשי"ת עם ישראל ג"כ‪ ,‬וכדאי'‬ ‫ועל כן רק השפה של אלות וקללות יש לה מבוא אל הגוף‬ ‫בזוה"ק ומנא ידעינן דקוב"ה אתרעי ביה ושוי מדורי'‬ ‫התחתון שלא יתפרק ויתפקר ללכת אחר תאותיו וא"כ יוצא‬ ‫ביה כד חמינן דרעותא דההוא בר נש למרדף ולאשתדלא‬ ‫שהקללות הם אשר שומרים ומעמידים את הברית קודש‬ ‫אתבריה דקוב"ה בלביה ובנפשיה וברעותיה ודאי תמן‬ ‫שלא יתפרדו המאוחדים ע"י שגם החלק התחתון הנמוך של‬ ‫ידעינן דשריא ביה שכינתא וכו'‪ .‬וזה לעברך בברית ד'‬ ‫האדם תעמוד בתוך הברית ותהיה נאמנת עם חלקה העליון‬ ‫היינו להכניסך בהתקשרות הזה‪.‬‬ ‫הזך והנעלה ששם שלימות הברית בעצם ובמהות באהבת‬ ‫השאלה כעת עולה‪ ,‬אם הדביקות של יהודי צריך להיות‬ ‫נפש של אמת‪ ,‬ולא שיתרחש חלילה ההיפך שהחלק‬ ‫באהבת לב ובהתקשרות חודר כל כך עד מצפונה ועצמיותה‬ ‫התחתון והפחות תמשוך את החלק העליון לבגידה בברית‪.‬‬ ‫ואלה יעמדו על הברכה‬ ‫כי בעולם הזה ובגוף תאוני ואנכי כל כך‪ ,‬אין עצה אחרת לחזק ולהכריח‬ ‫להפצת אור תורת רבוה"ק זיע"א‬ ‫את מוסרות הגוף רק ע"י עונשים המפחידים ומכניעים את הגוף לעמוד על‬ ‫עומדו‪ ,‬שלא לקלקל ולאבד המחשבה והדעת מתוך תאוה‪ ,‬ולהיות מחובר‬ ‫וקשוב תחת הדעת והנשמה הרצוף אהבה וברית עולמים‪ .‬כי לכל חלק‬ ‫לרפואת הרב לוי מרדכי בן פייגה דבורה‬ ‫נפש צריך שפה מיוחדת שהיא מושכת ומכריחה אותה בכוחה ובסגולתה‬ ‫לרפו"ש בתוך שאר חולי ישראל‪.‬‬ ‫להיות שומרת הברית‪ ,‬והאלות הוא לחלק הגוף התחתון הסורר מטבעו‬ ‫נתנדב ע"י משפחתו‪.‬‬ ‫ובורח מקמי' מארי' לעשות מה שליבו חפץ‪.‬‬ ‫אבל סוף ותכלית הכל אחר קבלת ושמירת הברית גם עם חלק התחתון‬ ‫החפץ בעילום שמו‬ ‫של האלות והקללות להכריח האדם את עצמו שלא מרצונו מה שאינו נוח‬ ‫זכות רבינו בעל המי השלוח זיע"א תגן עליו להיוושע‬ ‫ונעים לו‪ ,‬או אז מגיע האדם אל שלימות ועצמיות הברית‪ ,‬כי כאשר האדם‬ ‫בכל טוב סלה‬ ‫עושה את שלו ממקומו שהוא נמצא שם ובכוחותיו והשגותיו שהוא שייך‬ ‫אליהם אז מובטח לו שבסוף יהיה נקשר בעצמיות הברית עד כדי שיהיה‬ ‫נתנדב להצלחת הבה"ח אהרן קרמר נ"י‬ ‫בלול ומתעצם בברית ה' להיות דבוק בו ית' בטבעו ובעצמיותו עד שכבר‬ ‫נתנדב ע"י משפחתו‪.‬‬ ‫לא יצטרך לעבודה ולפעולות מכוונות בדעת וּכַ וָ נָ ה מלאכותית חיצונית‪ ,‬כי‬ ‫גם שלא מדעת ושלא מּכַ וָ נָ ה יהיה שייך ודבוק בהשי"ת ומתהלך בדרכיו‬ ‫לע"נ הרה"ח ר יצחק מנדל ב"ר ישעיה שנור ז"ל‬ ‫מתוך טבע עצמו ומבלי מחשבה ודעת כלל גם אז יהיה מקושר ודבוק‬ ‫נלב"ע י"ד תמוז תשפ"א‬ ‫בהשי"ת והגוף התחתון ג"כ יכיר את ה' מבלי מחשבה מכוונת‪ ,‬אשר זהו‬ ‫הונצח ע"י משפחתו שיחי'‬ ‫שלימות ותכלית ומהות ה"ברית"‪.‬‬ ‫וזה לעברך בברית ד' אלהיך ובאלתו היינו שאם אתה בדעתך תהיה‬ ‫נקשר בהשי"ת‪ ,‬וגם בפעולה תקבל עליך יראת עונש‪ ,‬וממילא תהי' אתה‬ ‫נקשר בהשי"ת אפי' בפעולה ג"כ‪ ,‬שאפי' שלא מדעת תהיה אתה נמשך‬ ‫אחר רצון השי"ת‪ ,‬וכדאי' בירושלמי בואו ונחזיק טיבותא לרישא דכד‬ ‫מטי למודים מנפשיה קא כרע‪:‬‬ ‫עימוד ועיצוב‪' :‬ואנוהו' ‪05331.05646‬‬ ‫בשורה טובה לדורשי ה' וטובו‬ ‫זמני השיעורים הקבועים המתקיימים בעזהשי"ת מידי שבוע‬ ‫מאת כ"ק אדמו"ר שליט"א בספרי רבותינו הקדושים מאיז'בצא וראדזין זיע"א‬ ‫ביום רביעי בלילה בשעה ‪23:00‬‬ ‫שיעור באנגלית ביום שלישי בערב בשעה ‪21:00‬‬ ‫ביום שני בערב בשעה ‪21:00‬‬ ‫בבית המדרש דרוהביטש‬ ‫בבית המדרש ראדזין‬ ‫בבית החסידים 'סטוטשין'‬ ‫רחוב מלאכי ‪ 9‬בעיה"ק ירושלים‬ ‫רחוב חיים מיכלין ‪ 3‬בית וגן‬ ‫ברחוב גבעת משה ‪5,‬‬ ‫שמעו ותחי נפשכם‬ ‫לקבלת הגיליון השבועי במייל נא לשלוח מייל ל ‪ri0583256436@gmail.com‬‬ ‫‪To receive the weekly newsletter by email, please send an email to ri0583256436@gmail.com‬‬ ‫דורשי ה' החפצים לזכות את הרבים באור תורה וליטול חלק בהוצאת הגליון‪ ,‬נא לפנות למערכת במספר ‪058-‬‬ ‫‪ 3256436‬או ע"י כתובת מייל ‪ ri0583256436@gmail.com‬ושכרו הרבה מאד על פי פעלו‪.‬‬ ‫להשיג את ספרי רבותינו הקדושים במייל של המערכת‬ ‫יו"ל ע"י עמותת מורשת בית איז'בצא ראדזין ע"ר‬