תורת איזביצא ראדזין · Toras Izbitza Radzin — ניצבים וילך (2026-08-31)

העלון נתנדב לע“נ רבותינו הקדושים
ולזכות יהושע בן חוה לאה ומשפחתו
במשנת רבוה"ק מאיז'בצא וראדזין זלה"ה
פרשת עלון
נצבים וילך מס' 152
ממעיין הפרשה מתוך השיעור בספרי רבותינו זיע"א
מי השילוח ח"א פרשת נצבים על ידי כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א
טעם המשכת סעודה שלישית של
כל פרט נפש מישראל מיוחד וגדול מכולם בענין מסוים השייך לחלקו ורק על ידו נשלם
שבת בלילה בתוך ימי השבוע
פרצוף וקומת ישראל ,וכל אחד משלים את רצון השי"ת בשוה כקטן כגדול.
הקהל את העם האנשים ונשים
אתם נצבים היום כו' מחוטב עצך עד אחוז בה וממילא הוא היה הגדול ,ועי"ז
והטף וגו' .ענין מצות הקהל שואב מימיך כו' ,ע"ז אמר שלמה המלך יש לכל אחד מישראל התנשאות עכל"ק.
בשמינית כי שנת השמיטה מורה ע"ה דרך גבר בעלמה ,היינו כעין יפתח
והיוצא ,שאם כי אכן יש בישראל
שאין שום פעולת אדם רק לה'
שאמרו חז"ל יפתח בדורו כשמואל בדורו ,גדולים וקטנים ,והקטנים הם מקבלים
הארץ ומלואה ,ושנה השמינית הוא
ביאור זה ,כי יפתח השלים בעולמו כל מה מהגדולים ונשמעים להם ,ויש נשמות
התחלת פעולת אדם ,ועל זה היה
שרצה הש"י ממנו כשמואל בדורו ,וע"ז גבוהות וקטנות ,נשיאי שבטים שופטים
תמה שהע"ה ואמר שלשה המה נפלאו שוטרים זקנים ,עד הפחותים מישראל
המצוה לקרות את התורה הזאת
נגד כל ישראל באזניהם לקבוע ממני וארבעה לא ידעתי ,דרך גבר בעלמה חוטבי עצים ושואבי מים שעומדים
בלבם קדושה משנת השמיטה היינו המובחר בישראל ,כמו שהוא משלים במקום נמוך והשגתם פחותה ומעטה,
שגם בעסקם בפעולות אדם רצון הש"י כמו כן בעלמה היינו הקטן וכענין שמובא בס"ק שכל ישראל הם
יכירו שהכל מהשי"ת ,וכן הוא ישראל ,וזה פי' אתם נצבים היינו שאתם כגוף אחד מורכב מכל האיברים ,הגדולים
בסעודה השלישית שבשבת שרומז מקושר בהש"י ,ראשיכם היינו מדרגה הם שעומדים במקום הראש ויש במקום
ג"כ לענין זה ,כי יש אתוון רברבין גדולה עד שואב מימיך שהוא מדרגה הלב והקטנים במקום הרגלים ,והמח הרי
ואתוון זעירין ,אתוון רברבין הם הקטנה ,כלכם אתם מקושרים בהש"י ,הוא המנהיג והראש לכולם והוא השליט
בשנים וזעירין הם בימים ,ששבת חוטב עצך היינו מי שיש לו יראה פחותה ,והשופט לכל הגוף והאיברים ,וכן כל
רומז גם כן לענין זה שלה' הארץ אחד במה שהוא גדול ומושלם ומתוקן, שואב מימיך היינו אהבה פחותה.
ומלואה כמו שנתבאר בחלק ראשון בזה הדבר הוא הגדול והראש והמנהיג כל איש מישראל הוא הגדול שבכל ישראל בדבר
,וששת ימי המעשה הם פעולות לכולם ,וכולם מקבלים ממנו ונשמעים מסוים.
אדם ,ועיקר כוחם הוא בהתחלתם אליו וכך נתקנים כולם ,אמנם זהו אכן ז"ל מי השילוח :ולציון יאמר איש
ביום א' ,כמו שבשנים הוא שנת צורת התפקידים ואופי הנפשות מצד ואיש יולד בה ,היינו שמשגיח הקב"ה על
השמינית כמו כן בששת ימים הוא כללי ההנהגה והסדר המתוקן לכולם כל נפש בפרט ,וזה פי' והיה מספר בני
היום הראשון ,ולכן שיר של יום א' שהגדול הוא הראש והמנהיג והקטנים הם ישראל שכל אחד יהיה נצרך ,כי מתוך
המונהגים הנמשכים להגדולים מהם ,אבל כלל ישראל ניכר גדלות הש"י ,ובאם נחסר
הוא מזמור כ"ד בתהלים שכתוב
עפ"י משפט אמת ה' ,הנה כל אחד ואחד אחד מכלל ישראל אז יחסר המזג ,כמו
לה' הארץ ומלואה להמשיך קדושת
מישראל הוא מיוחד בענין פרטי השייך אל שמציירין צורת המלך על כמה אלפים
ההכרה זו לפעולת אדם שגם אז
פרט נפשו דווקא ,ובענין ההוא השייך אליו טבלאות ,ואם יאבד אחד מהם צורת
יכיר שהכל הוא מהשי"ת ,וזה הוא
בזה הוא יחיד ומיוחד הגדול והראש ,כי המלך חסירה ,ובעת שהיה נמנה כל אחד
הטעם שממשיכין סעודה שלישית אין פרט שום נפש אחד דומה לחבירו ,וכל מישראל אז הוא הגדול שבכל ישראל ,כי
לאור יום א' כדי לקבוע קדושת אחד בדוכתיה קאי להשלים ולהאיר ענין כל ישראל הם חלק הש"י ,וכמ"ש כי חלק
השבת ולהמשיך זאת לתוך ששת ופרט מיוחד השייך אליו דווקא ,ובמקום ה' עמו ,וכל אחד ואחד הוא אחוז במדה
ימי המעשה. עבודת השלמתו בענינו המיוחד שם נמדד אחד ממידותיו של הקב"ה ,ובעת שהיה
(מי השילוח פר' וילך ח"ב) ונערך גדלותו ומעמדו לפני ה' ,וכאשר נמנה אז היה השי"ת בזאת המידה שהוא
בחר בזרע ישראל כולם יחד והם דמות דיוקנו של ישלים מקום עבודתו והתבררותו בענינו המיוחד
מקום ובני בריתו ,אשר על ידיהם יושלם ויתכונן כבודו אשר הציב לו האלוקים היוצר לבבות ובורא כל הנשמות,
ורצונו בעולמו ,מצד זה הענין הנה כולם מיוחדים לפניו הנה הוא השלים את רצון השי"ת והפיק רצון מאת ה' ,והרי
ית' קטן כגדול כל אחד במקומו כל אחד בענינו בגוון נפשו הוא כמו הגדול שבכל ישראל כי בענינו הוא הגדול והמיוחד
ויקרות מעלתו המיוחדת ובענין עבודתו וליטוש חלקו מכל ישראל וכל אחד כבודו במקומו – המיוחד אליו -מונח,
המיוחד להעלות חן בעיני אלוקים ואדם ,ואין אחד לוקח כי כל אחד בהשלמת תפקידו משלים את חלקו המיוחד
מקום של חבירו ומעלתו המיוחדת הפרטית משלו ,כי אין הנצרך והמבוקש ממנו דייקא ,וכל העבודות והבירורים
אחד דומה למשנהו כלל ,וכל אחד נצרך למיוחדותו היקרה שבכל ישראל כל אחד במקומו – הגדול בעליונותו והקטן
ובספרי רבותינו זלה"ה ,ובספרי הכהן זיע"א בפרט, במקום קטנותו ונמיכותו – כולם נדרשים ונצרכים לתיקון
מרחיבים הדברים פלאי פלאות להבין ולהשכיל איך כל פרט שלימות קומת ישראל כי כל ישראל הם גוף ונשמה אחת
אדם אשר ברא הקב"ה בעולמו היה מיועד למעלה מסוים ומכולם יחד נשלם קדושת ה' ותיקון עולמו ,וא"כ עפ"י
ולגילוי והוספת אור מסוים לכל כלל העם ,כל שבט מישראל האמת מצד פנימיות סתר עליון ,הנה הקטן נצרך ונחוץ
בענינו ,כל מלך ישראל ,כל תנא אמורא צדיק וקדוש בענינו אל קדושת ישראל ושלימות קומתם כמו הגדול ,וכל אחד
המסוים ומיוחד .גם להבדיל כל רשע ומהרס היה ביכולת בענינו הראש והגדול הוא בתפקיד גדול וכולל והוא בתפקיד
ובכח להוסיף תיקון והשלמת ענין מיוחד לולא התהפכות קטן פרטי ,אבל שניהם נצרכים והכרחיים כאחד ,וגם הקטן
אותו הענין עצמו לרע ע"י רוע בחירתו ,ובתיקון התשובה בהשלמת חלקו בענינו הפרטי המיוחד אליו והמיועד אל
והפיכת הרע לטוב משתלם ועולה יקרות נפשו ונתקן פרטיות נפשו הוא משלים את קדושת ה' בנפש ישראל
ומתברר בתכלית הטובה והיקרות למעלה מעלה מה שאי הכללית ,ובלעדו הכל בחסרון.
אפשר כלל למי שלא שייך בקלקול הרע ההוא כי המקלקל ועל הענין הזה ,נתפלא מלך ישראל החכם מכל אדם
והנופל שייך אל תיקון קלקולו מה שאין בכח ובסגולת ונפלאה ממנו ,איך יתישב הדבר הזה על הדעת ,כי בעומק
הצדיק ,והדברים ארוכים ועמוקים. האמת הנה הכל שוין לפני הקב"ה לטובה ,וכל אחד מיוחד
ומן הענין להביא עוד מדברי קודש רבינו הגדול לתפקידו ,ואך בהשלמת חלקו שלו המיוחד או אז יתכונן
מאיזביצע זיע"א ,על ענין התרחקות הבעלי מומין מעבודת העולם כולו בשלימותו ובתיקונו ,ובחסרון חלקו הכל חסר,
המקדש ,מה שנראה שנתרחקו מהקדושה ומהשי"ת ובמילוי חלקו ותפקידו בכח הבחירה הניתן לו הרי הוא רצוי
ואין בהם חפץ ח"ו .וז"ל מי השילוח :לחם אלהיו מקדשי ואהוב בעיני אלוקים עד תכלית ,כי הרי השלים את רצון ה'
הקדשים ומן הקדשים יאכל אך אל הפרכת לא יבא ואל ממנו בשלימות ,וא"כ כולם כאחד שוין עפ"י האמת ,וערכם
המזבח לא יגש וגו' .זה נאמר נגד התרעומת שיש בלב נמדד אך לפי נקודת בחירתם והטיתה לטב או למוטב ,וכל
הבעלי מומין מזרע אהרן למה נתרחקו מעבודה .כי אחד בעבודתו במקום עבודתו והוספת אורו המיוחד עושה
כל הפסולים והטמאים אשר זה החסרון ולא מצד אדם רצון קונו ,ומשלים את עצמו ואת כל העם כולו ,וא"כ אין
הם יצדיקו עליהם הדין ,אבל מי שנולד בכל מום יש לו הגדול גדול באמת בעיני ה' יותר מהקטן והנמוך ,והוא
תרעומות בלב כענין לך לאומן שעשני ,ועל זה נאמר לחם פלא והפלא בעיני המתבונן ,ולהיפך לגמרי מההתיחסות
אלהיו וגו' ,היינו שבפנימיות שלך לא תחסר דבר ,אך מה' הפשוטה הטבוע בדעת אנוש ,אשר היא אמנם אכן נכונה
כל משפט זרע אהרן כמה בעלי מומין ימצאו בהם ,ואם להתנהג בה מצד סדרי העולם וכללי הבריאה והנפשות ,אבל
עליו עלה רצונו ית' להרחיקו מעבודה לא יתרעם כלום כי לא מצד האמת הפנימית הנעלמת.
בזה נשלם רצונו יתברך ,אבל בפנימיות שלו אינו מרוחק ולזה כאשר נאספו כל ישראל לעבור בברית ה' ובאלתו
ויאכל קדשים ,אך אל הפרכת לא יבא ואל המזבח לא למען הקימם לפניו לעם והוא יהיה להם לאלוקים ,הנה ניצבו
יגש שבזה מקיים מצות ה' כמו במעשה ועבודה כדאיתא כל ישראל כולם יחד מהגדול עד הקטן כולם שוין לטובה
בזה"ק .עכל"ק. כקטן כגדול ,כי אמנם מצד השי"ת היוצר יחד ליבם ואשר
תפארת יוסף -תורת הברית
וקללות .בהרבה ספרים ובעיקר בספרי חסידות האריכו אתם נצבים היום כולכם לפני ה' אלוקיכם
והרחיבו הרבה בענין הברית ,וגם לקשרו עם ימי ראש לעברך בברית ה' אלוקיך ובאלתו
השנה ימי המלכת בני ישראל את מלכם מלך מלכי המלכים בפרשתינו פרשת נצבים מדובר על הכריתת ברית
הקב"ה .גם בספרי רבותינו לבית איזביצא-ראדזין ישנם בין הקב"ה לישראל לפני כניסתם לא"י ,ברית של אלות
של הנפש בבחינת "על משכבי בלילות בקשתי את הרבה מאמרים בסוגיא זו של ברית ,אשר כולם
שאהבה נפשי" עם כאב וצעקת עומק הלב בלא רוגע ,מהו מיוחדים בתוכנם עפ"י דרכם בקודש לחבר ולהצמיד
א"כ הצורך בענין האלות והקללות המשולב בתוך הברית יחד את שני צדדי המטבע של גדרו של הברית אשר
אשר המה בעצם רק סיבה חיצונית של פחד ויראת העונש היא אחת שהוא שנים ושנים שהם אחת ,דהיינו ברית
שדבר אין לו עם קשר לברית דביקות אהבה ,ומה מטרתם ההתחייבות והעבודה התלוי בבחירה ובמעשה [מה שנכון
ותועלתם במקום שעיקר ותכלית הברית הוא חיבור וקשר וראוי לקרוא "שמירת הברית"] איך שהוא עולה בקנה אחד
אמת של לב ונפש ,ולא משהו מאולץ וחיצוני: עם הברית העצמית מה שהוא קיים ונמצא בעצם ובמהות
בשורש ויסוד קדושת ישראל הדבוקים וקשורים באלוקי
ובאלתו היינו "יראת עונש" ,כי בדעה הוא בנקל אצל ישראל בעצם הויתם ע"י הבוחר בעמו ישראל באהבה גם
ישראל להיות נמשך אחר רצונו ית' ,אך בפעולה יכול האדם שלא מדעתם.
לפעמים לעשות ההיפך ח"ו ,כי הגוף מלא מתאות עוה"ז,
והרבה הבחנות וביאורים נאמרו ונתבארו בספריהם איך
וע"ז העצה 'ובאלתו' וכדאיתא במדרש כאדם שאומר
שני סוגי וחלקי הברית -העצמי עם הבחירי העליון עם
לחבירו העבר בך קללה אם אתה חוזר בי ,וע"י יראת עונש
התחתון -מתחברים ומשלימים זה את זה ,ואיך דווקא ע"י
יכול האדם להכניע את הגוף לעשות רצונו ית' שהגוף
שמירת הברית בעבודה במעשה ובהתקשרות הלב והנפש
יהיה נמשך אחר רצון השי"ת כמו הדיעה .אף שבזוה"ק
על ידי זה מתגלה הברית שבשורש ושבעצם אשר אינו
מחשב יראת עונש ל'יראה בישא' אך אמר בזה כבוד
תלוי בדבר ,ואיך מתוך עבודת הדעת והכונה מעמיק הקשר
אזמו"ר זללה"ה על מה דאיתא בש"ס אזהרות ועונשין
עד שהוא נעשה טבע ומהות שהוא קיים בעצם גם שלא
נקרין ומתורגמין ופריך הגמ' פשיטא ומתרץ מהו דתימא
מדעת ושלא בפעולות ורצונות מורגשים ,וכן להיפך שמתוך
דילמא אתו למעבד מיראה קמ"ל ,ואמר שהפירוש של קמ"ל
שמירת הברית יוצא מן הכח אל הפועל הברית העצמי
הוא שבעולם הזה מחמת שהגוף מלא מתאות עוה"ז וע"י
שבשורש ומתגלה ומתראה בלבושים החיצונים המורגשים.
אזהרות ועונשין מכריחים את האדם להכנע מפני השי"ת.
וזה פירוש של הקמ"ל שבעולם הזה מוכרחים להיות כדי לפנינו כאן מאמר מספר הק' "תפארת יוסף" מכ"ק
שעל ידם ישמע לעשות כרצונו ית'. הגה"ק ר' מרדכי יוסף אלעזר זצלה"ה – האדמו"ר הרביעי
לבית איזביצא-ראדזין ובנו של הגה"ק ר' גרשון חנוך זצלה"ה
לפי המתבאר בשם הרה"ק המי השילוח מאיזביצא בעל התכלת וספרי הסדרי טהרות וסוד ישרים ועוד.
זצלה"ה ,הנה זה השאלה הנ"ל הוא הוא ההוה-אמינא של
*
הגמרא במגילה המעלה את החשש שמא קריאת ותרגום
האלות והקללות אינם משמשים את המטרה ובמקום בתחילה הוא מגדיר בתמצית מהות נקודת ה"ברית":
שמירת הברית בלב ונפש תביא קריאת הקללות ששמירת ברית ד' נקרא ההתקשרות שיש להשי"ת עם ישראל.
התורה תהיה מתוך יראת העונשים ולא מתוך חיבור של
ואיך מתבטא בפועל הקשר והחיבור הזה ,בזה בא
אמת ,כך שרושם הקללות בלב ישראל יחטיאו ולא ישיגו את
הביאור בדברים נוראים ומרעידים את הלב עד מה עמוק
מטרתן ,אבל קא משמע לן להיפך שהיראה של העונשים
וחודר צריך הדביקות והחיבור של יהודי להיות:
הּתאוָ נִ י
ַ הם אשר מציבים ומעמידים את חלק הנפש הגופני
שמרגישה רק את עצמה ,וכדי להציבה ולשמור אותה שלא והאיך ניכר ההתקשרות הזאת ,הוא ג"כ מן ישראל
תיפול ותידרדר לתאוות רעים אין מנוס רק לדבר ולהתחבר שמזה שישראל נקשר כ"כ בהשי"ת עד שאפי' אם רגע אחת
איתה בשפה שהיא מרגישה ומבינה ומתפעלת ,כי השפה אינו מכיר אור השי"ת בתפיסתו אין לו נייחא ויש לו צעקה
הגבוה והרגשות הרוחניות והנעלות אינן בני מינה שתתפעל בלב מדוע ברגע הזה אינו רואה בתפיסתו אור השי"ת מזה
מהן כי תשוקותיה ורגשותיה היא אל המוחשות והגופניות, ניכר ההתקשרות שיש להשי"ת עם ישראל ג"כ ,וכדאי'
ועל כן רק השפה של אלות וקללות יש לה מבוא אל הגוף בזוה"ק ומנא ידעינן דקוב"ה אתרעי ביה ושוי מדורי'
התחתון שלא יתפרק ויתפקר ללכת אחר תאותיו וא"כ יוצא ביה כד חמינן דרעותא דההוא בר נש למרדף ולאשתדלא
שהקללות הם אשר שומרים ומעמידים את הברית קודש אתבריה דקוב"ה בלביה ובנפשיה וברעותיה ודאי תמן
שלא יתפרדו המאוחדים ע"י שגם החלק התחתון הנמוך של ידעינן דשריא ביה שכינתא וכו' .וזה לעברך בברית ד'
האדם תעמוד בתוך הברית ותהיה נאמנת עם חלקה העליון היינו להכניסך בהתקשרות הזה.
הזך והנעלה ששם שלימות הברית בעצם ובמהות באהבת השאלה כעת עולה ,אם הדביקות של יהודי צריך להיות
נפש של אמת ,ולא שיתרחש חלילה ההיפך שהחלק באהבת לב ובהתקשרות חודר כל כך עד מצפונה ועצמיותה
התחתון והפחות תמשוך את החלק העליון לבגידה בברית.
ואלה יעמדו על הברכה כי בעולם הזה ובגוף תאוני ואנכי כל כך ,אין עצה אחרת לחזק ולהכריח
להפצת אור תורת רבוה"ק זיע"א את מוסרות הגוף רק ע"י עונשים המפחידים ומכניעים את הגוף לעמוד על
עומדו ,שלא לקלקל ולאבד המחשבה והדעת מתוך תאוה ,ולהיות מחובר
וקשוב תחת הדעת והנשמה הרצוף אהבה וברית עולמים .כי לכל חלק
לרפואת הרב לוי מרדכי בן פייגה דבורה
נפש צריך שפה מיוחדת שהיא מושכת ומכריחה אותה בכוחה ובסגולתה
לרפו"ש בתוך שאר חולי ישראל.
להיות שומרת הברית ,והאלות הוא לחלק הגוף התחתון הסורר מטבעו
נתנדב ע"י משפחתו.
ובורח מקמי' מארי' לעשות מה שליבו חפץ.
אבל סוף ותכלית הכל אחר קבלת ושמירת הברית גם עם חלק התחתון
החפץ בעילום שמו של האלות והקללות להכריח האדם את עצמו שלא מרצונו מה שאינו נוח
זכות רבינו בעל המי השלוח זיע"א תגן עליו להיוושע ונעים לו ,או אז מגיע האדם אל שלימות ועצמיות הברית ,כי כאשר האדם
בכל טוב סלה
עושה את שלו ממקומו שהוא נמצא שם ובכוחותיו והשגותיו שהוא שייך
אליהם אז מובטח לו שבסוף יהיה נקשר בעצמיות הברית עד כדי שיהיה
נתנדב להצלחת הבה"ח אהרן קרמר נ"י בלול ומתעצם בברית ה' להיות דבוק בו ית' בטבעו ובעצמיותו עד שכבר
נתנדב ע"י משפחתו. לא יצטרך לעבודה ולפעולות מכוונות בדעת וּכַ וָ נָ ה מלאכותית חיצונית ,כי
גם שלא מדעת ושלא מּכַ וָ נָ ה יהיה שייך ודבוק בהשי"ת ומתהלך בדרכיו
לע"נ הרה"ח ר יצחק מנדל ב"ר ישעיה שנור ז"ל מתוך טבע עצמו ומבלי מחשבה ודעת כלל גם אז יהיה מקושר ודבוק
נלב"ע י"ד תמוז תשפ"א בהשי"ת והגוף התחתון ג"כ יכיר את ה' מבלי מחשבה מכוונת ,אשר זהו
הונצח ע"י משפחתו שיחי'
שלימות ותכלית ומהות ה"ברית".
וזה לעברך בברית ד' אלהיך ובאלתו היינו שאם אתה בדעתך תהיה
נקשר בהשי"ת ,וגם בפעולה תקבל עליך יראת עונש ,וממילא תהי' אתה
נקשר בהשי"ת אפי' בפעולה ג"כ ,שאפי' שלא מדעת תהיה אתה נמשך
אחר רצון השי"ת ,וכדאי' בירושלמי בואו ונחזיק טיבותא לרישא דכד
מטי למודים מנפשיה קא כרע:
עימוד ועיצוב' :ואנוהו' 05331.05646
בשורה טובה לדורשי ה' וטובו
זמני השיעורים הקבועים המתקיימים בעזהשי"ת מידי שבוע
מאת כ"ק אדמו"ר שליט"א בספרי רבותינו הקדושים מאיז'בצא וראדזין זיע"א
ביום רביעי בלילה בשעה 23:00 שיעור באנגלית ביום שלישי בערב בשעה 21:00 ביום שני בערב בשעה 21:00
בבית המדרש דרוהביטש בבית המדרש ראדזין בבית החסידים 'סטוטשין'
רחוב מלאכי 9בעיה"ק ירושלים רחוב חיים מיכלין 3בית וגן ברחוב גבעת משה 5,
שמעו ותחי נפשכם
לקבלת הגיליון השבועי במייל נא לשלוח מייל ל ri0583256436@gmail.com
To receive the weekly newsletter by email, please send an email to ri0583256436@gmail.com
דורשי ה' החפצים לזכות את הרבים באור תורה וליטול חלק בהוצאת הגליון ,נא לפנות למערכת במספר 058-
3256436או ע"י כתובת מייל ri0583256436@gmail.comושכרו הרבה מאד על פי פעלו.
להשיג את ספרי רבותינו הקדושים במייל של המערכת
יו"ל ע"י עמותת מורשת בית איז'בצא ראדזין ע"ר
