gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

תורתך שעשועי · Toraschu Sha'ashuoy — ניצבים וילך (2026-08-31)

מוציא לאור: תורתך שעשועי · Toraschu Sha'ashuoy

שבוע: ניצבים וילך (2026-08-31)

תורתך שעשועי · Toraschu Sha'ashuoy — ניצבים וילך (2026-08-31)

פתח את ה-PDF הורדה

‫[ ‪]1‬‬ ‫שנה ט'‪ ,‬גיליון מס‪427 .‬‬ ‫בס"ד 'נצבים ‪ -‬וילך' תשפ"ו‪.‬‬ ‫יו"ל ע"י בית מדרש לבעלי בתים ולגמלאים ‪ -‬קרית הבעש"ט פתח תקוה‬ ‫יטבְ ָך וְ ִה ְרבְ ָך מֵ אֲ ב ֶֹתיָך" (דברים ל'‪ ,‬ה')‬ ‫"וְ הֵ ִ‬ ‫(א) וְ הָ יָה כִ י ָיבֹאּו עָ לֶיָך כָל הַ ְדבָ ִרים הָ ֵאלֶה הַ בְ ָרכָה וְ הַ ְק ָללָה אֲ שֶ ר נ ַָת ִתי ְל ָפנֶיָך‪ ,‬וַהֲ שֵ ב ָֹת ֶאל לְבָ בֶ ָך בְ כָל הַ ּגֹויִם אֲ שֶ ר ִה ִדיחֲ ָך ה' אֱ ֹלהֶ יָך שָ מָ ה‪.‬‬ ‫בּותָך‬ ‫(ב) וְ שַ בְ ָת עַ ד ה' אֱ ֹלהֶ יָך וְ שָ מַ עְ ָת בְ קֹלֹו כְ כֹל אֲ שֶ ר ָאנֹכִ י ְמצַ ּוְ ָך הַ ּיֹום‪ַ ,‬א ָתה ּובָ נֶיָך בְ כָל לְבָ בְ ָך ּובְ כָל נַפְ שֶ ָך‪( .‬ג) וְ שָ ב ה' אֱ ֹלהֶ יָך ֶאת ְש ְ‬ ‫ּומשָ ם י ִָקחֶ ָך‪.‬‬ ‫וְ ִרחֲ מֶ ָך‪ ,‬וְ שָ ב וְ ִקבֶ צְ ָך ִמכָל הָ עַ ִמים אֲ שֶ ר הֱ פִ יצְ ָך ה' אֱ ֹלהֶ יָך שָ מָ ה‪( .‬ד) ִאם י ְִהיֶה נִדַ חֲ ָך בִ ְקצֵ ה הַ שָ מָ יִם‪ִ ,‬משָ ם י ְַקבֶ צְ ָך ה' אֱ ֹלהֶ יָך ִ‬ ‫יטבְ ָך וְ ִה ְרבְ ָך מֵ אֲ ב ֶֹתיָך‪.‬‬ ‫(ה) וֶהֱ בִ יאֲ ָך ה' אֱ ֹלהֶ יָך ֶאל הָ ָא ֶרץ אֲ שֶ ר י ְָרשּו אֲ ב ֶֹתיָך וִ ִיר ְש ָתּה‪ ,‬וְ הֵ ִ‬ ‫(ו) ּומָ ל ה' אֱ ֹלהֶ יָך ֶאת לְבָ בְ ָך וְ ֶאת לְבַ ב ז ְַרעֶ ָך‪ ,‬ל ְַאהֲ בָ ה ֶאת ה' אֱ ֹלהֶ יָך בְ כָל לְבָ בְ ָך ּובְ כָל נַפְ ְשָך לְמַ עַ ן חַ ּיֶיָך‪( .‬ז) וְ נ ַָתן ה' אֱ ֹלהֶ יָך ֵאת כָל הָ ָאלֹות‬ ‫ֹותיו אֲ שֶ ר ָאנֹכִ י ְמצַ ּוְ ָך הַ ּיֹום‪.‬‬ ‫ית ֶאת כָל ִמצְ ָ‬ ‫איְבֶ יָך וְ עַ ל ׂשנ ְֶאיָך אֲ שֶ ר ְרדָ פּוָך‪( .‬ח) וְ ַא ָתה ָתשּוב וְ שָ מַ עְ ָת בְ קֹול ה'‪ ,‬וְ עָ ִׂש ָ‬‫הָ ֵאלֶה‪ ,‬עַ ל ֹ‬ ‫הֹות ְירָך ה' אֱ ֹלהֶ יָך בְ כֹל מַ עֲׂשֵ ה יָדֶ ָך בִ פְ ִרי בִ ְטנְָך ּובִ פְ ִרי בְ הֶ ְמ ְתָך ּובִ פְ ִרי ַא ְדמָ ְתָך ְלטֹבָ ה‪ ,‬כִ י יָשּוב ה' לָׂשּוׂש עָ לֶיָך לְטֹוב כַאֲ שֶ ר‬ ‫(ט) וְ ִ‬ ‫ׂשָ ׂש עַ ל אֲ ב ֶֹתיָך‪.‬‬ ‫תֹורה הַ זֶה‪ ,‬כִ י ָתשּוב ֶאל ה' אֱ ֹלהֶ יָך בְ כָל לְבָ בְ ָך ּובְ כָל נַפְ שֶ ָך‪.‬‬ ‫ֹותיו וְ חֻ ק ָֹתיו הַ כְ תּובָ ה בְ סֵ פֶר הַ ָ‬ ‫ִשמֹר ִמצְ ָ‬ ‫(י) כִ י ִת ְשמַ ע בְ קֹול ה' אֱ ֹלהֶ יָך ל ְ‬ ‫בפרשת 'נצבים' ה' מבטיח לעם ישראל שכאשר יהיה בגלות ויחזור בתשובה‪ ,‬ה' ישיב אותו לארץ‪ ,‬וייטיב לו וירבה אותו יותר מאבותיו‬ ‫הֹות ְירָך ה' אֱ ֹלהֶ יָך בְּ כֹל‬ ‫יטבְ ָך וְ ִה ְרבְ ָך מֵ אֲ ב ֶֹתיָך"‪ .‬וכן בפסוק ט' מובאת הבטחה שנראה שיש לה משמעות זהה ‪" :‬וְ ִ‬ ‫ככתוב בפסוק ה' ‪" :‬וְ הֵ ִ‬ ‫מַ עֲשֵׂ ה יָדֶ ָך"‪ .‬וכמו שמבואר שם ב'ספורנו' ‪" :‬והותירך ה'‪ .‬יתן לך הצלחה יתירה מכל הצלחה הקודמת"‪ .‬וכן מפרש שם בעל 'העמק דבר'‬ ‫‪" :‬והותירך ה'‪ ."...‬כבר נתבאר לעיל כ"ח א' משמעות ברכה זו שיהי' שפע ברכה"‪.‬‬ ‫שאלה א'‬ ‫יש להבין‪ ,‬מדוע אם יחזרו בתשובה תהיה מגיעה להם ברכה‪ ,‬שה' יטיב להם וירבה אותם יותר מאבותיהם‪ .‬במה המעלה שלהם תהיה‬ ‫גדולה יותר מאבותיהם? ובמיוחד‪ ,‬שהכוונה כאן לאבותיהם שזכו להיכנס לארץ‪ ,‬ככתוב בתחילת הפסוק ‪" :‬וֶהֱ בִ יאֲ ָך ה' אֱ ֹלהֶ יָך ֶאל הָ ָא ֶרץ‬ ‫אֲ שֶ ר י ְָרשּו אֲ ב ֶֹתיָך"‪ ,‬והרי אבותיהם יורשי הארץ לא היו חוטאים‪ ,‬כי כל החוטאים מתו במדבר‪ ,‬אז מדוע בניהם שגלו בגלל חטאיהם‪,‬‬ ‫וחזרו בתשובה‪ ,‬תהיה מעלתם גדולה ממעלת אבותיהם?‬ ‫על איזו ירושה של הארץ מדובר‪ ,‬ובמה תתבטא ההטבה‬ ‫בירושה שניה בימי עזרא הארץ תתקדש גם לעתיד לבא ‪' -‬רבנו בחיי' מביא מדרש מ'סדר עולם רבא' (לתנא ר' יוסי בן חלפתא‪,‬‬ ‫פרק ל') הדורש את הפסוק שלנו‪" :‬אשר ירשו אבותיך וירשתה‪ ,‬ירושה ראשונה ושניה יש להן‪ ,‬שלישית אין להן‪ .‬כלומר‪ ,‬ירושה ראשונה‬ ‫שקדשה יהושע לשעתה ולא קדשה לעתיד לבוא יש להן‪ ,‬ושניה גם כן שקדשה עזרא ובית דינו לשעתה ולעתיד לבוא יש להן‪ ,‬שלישית אין‬ ‫להן‪ ,‬אינה צריכה קדושה שהרי מקודשת ועומדת היא על ידי עזרא ובית דינו שקדשה לשעתה ולדורות‪ ,‬כן פירש הרב מורי ר' שלמה נ"ר"‪.‬‬ ‫ממדרש זה משמע שהירושה המחודשת כוונתה לעליית עזרא לאחר גלות בבל‪ ,‬וההטבה תהיה בזה שהקדושה שתחול מאז על הארץ‬ ‫תהיה לשעתה ולעתיד לבא‪.‬‬ ‫יטבְ ָך'‪ ,‬אך לא נראה שזה מסביר את ההבטחה של ‪' -‬וְ ִה ְרבְ ָך'‪ .‬ואם נאמר שההבטחה של ‪' -‬וְ ִה ְרבְ ָך'‬ ‫אולי זה מסביר את ההבטחה של ‪' -‬וְ הֵ ִ‬ ‫יטבְ ָך' וגם ‪-‬‬ ‫מלמדת על ריבוי הקדושה של הארץ‪ ,‬שהקדושה תישאר לתמיד‪ ,‬אז נצטרך להסביר מה כוונת שתי הברכות ‪ :‬גם ‪' -‬וְ הֵ ִ‬ ‫יטבְ ָך וְ ִה ְרבְ ָך'‪ ,‬עם כינוי הגוף ‪ָ' -‬ך' בשניהם‪ ,‬מלמד שההטבה והריבוי יהיו בעם ישראל בעצמו‪ ,‬ולאו דווקא‬ ‫'וְ ִה ְרבְ ָך'‪ .‬ועוד‪ ,‬שהברכות ‪' -‬וְ הֵ ִ‬ ‫בארץ ישראל‪ ,‬כי אחרת היה צריך לכתוב ‪' -‬וְ ִה ְרבָ ה ְלָך'‪.‬‬ ‫בירושה שלישית יירשו ארצות נוספות ‪ -‬ואולי לכן מביא 'רבנו בחיי' הסבר נוסף ‪" :‬ויתכן לומר‪ ,‬ירושה ראשונה ושניה יש להן‪,‬‬ ‫שירשו ארץ ישראל בראשונה ובשנייה‪ ,‬בראשונה על ידי יהושע ובשנייה על ידי עזרא‪ ,‬אבל לא ירשו שאר ארצות‪ ,‬אבל שלישית לא תהיה‬ ‫להם ירושת הארץ לבדה אלא כל העולם‪ ,‬וזהו שאמר והיטיבך והרבך מאבותיך‪ ,‬ולכך הזכיר בשני הבתים ירושה‪ ,‬ובשלישי הזכיר מעלה‬ ‫היתרה על שניהם"‪.‬‬ ‫וכדומה מפרש גם בעל 'צרור המור' אך לא על ירושת כל העולם אלא על ירושת עשרת העמים‪" :‬ואמר והרבך מאבותיך לפי שאמר וירשת‪,‬‬ ‫על ארץ כנען‪ ,‬שהיא ארץ שבעה עממים שירשו ישראל בראשונה‪ .‬אבל עכשיו בגאולה האחרונה‪ ,‬אנו בטוחים שיתן לנו השם עוד ארץ‬ ‫קני קניזי וקדמוני‪ .‬כאומרם ז"ל‪ ,‬ואם ירחיב ה' אלהיך את גבולך (לעיל יט‪ ,‬ח)‪ ,‬לרבות קני קניזי וקדמוני‪ ...‬ולכן אמר בכאן והטיבך‬ ‫והרבך מאבותיך‪ ,‬לרבות קני קניזי וקדמוני"‪.‬‬ ‫ולפי הפירושים הנ"ל מתברר שמדובר בפסוק על הגאולה הסופית בימי המשיח‪ .‬ו'רבנו בחיי' חוזר על כך גם בפירושו לפסוק ט' ‪" :‬כי‬ ‫ישוב ה' לשוש עליך לטוב כאשר שש על אבותיך‪ .‬יתכן שירמוז הכתוב הזה לחזרת המלך עם הכלה בזמן הגאולה"‪ .‬וא"כ ברור למה ה'‬ ‫יטיב לבני ישראל באותו זמן יותר מאשר לאבותיהם‪ .‬אך אם הכוונה לגאולה שנייה או שלישית שה' יחזירם מהגלות‪ ,‬אך לא על הגאולה‬ ‫האחרונה‪ ,‬אז עדיין צריך להבין‪ ,‬מדוע שה' יטיב וירבה לבנים שחזרו בתשובה לאחר שחטאו יותר מאשר לאבותיהם שנכנסו לארץ‪.‬‬ ‫רעיון א'‬ ‫ונראה לומר‪ ,‬שהסיבה שה' יטיב לחוזרים בתשובה יותר מאשר לאבותיהם‪ ,‬על דרך דברי חז"ל שמקום שבעלי תשובה עומדים אין‬ ‫צדיקים גדולים יכולים לעמוד‪ .‬וכמו שמביא בעל 'אזנים לתורה' ‪" :‬והיטבך והרבך מאבותיך‪ .‬על דרך שאמרו‪ ,‬במקום שבעלי תשובה‬ ‫עומדים אין צדיקים גמורים יכולים לעמוד" (סנהדרין צ"ט ע"א)‪ .‬ויש מסבירים זאת‪ ,‬כפי שמסביר כאן 'ספורנו' ‪" :‬וזה מפני שתהיה‬ ‫תשובתך בכל לב ובכל נפש באופן שעונות נחשבים כזכיות"‪ ,‬ואם כל העוונות של החוטאים יהפכו לזכויות אז יהיו להם הרבה זכויות‪,‬‬ ‫ואולי אף יותר מאשר לצדיקים‪.‬‬ ‫[ ‪]2‬‬ ‫ומובא במס' 'ברכות' (ל"ד ע"ב) ‪" :‬ואמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן כל הנביאים כולן לא נתנבאו אלא לבעלי תשובה‪ ,‬אבל‬ ‫צדיקים גמורים עין לא ראתה אלהים זולתך‪ .‬ופליגא דרבי אבהו‪ .‬דאמר רבי אבהו ‪ -‬מקום שבעלי תשובה עומדין צדיקים גמורים אינם‬ ‫עומדין‪ ,‬שנאמר שלום שלום לרחוק ולקרוב‪ ,‬לרחוק ברישא והדר לקרוב‪ .‬ורבי יוחנן אמר לך מאי רחוק שהיה רחוק מדבר עבירה מעיקרא‬ ‫ומאי קרוב שהיה קרוב לדבר עבירה ונתרחק ממנו"‪.‬‬ ‫ואמנם‪ ,‬לדעת ר' יוחנן צדיקים גמורין נמצאים במעלה גדולה יותר‪ ,‬אך נראה לומר שאין מחלוקת ביניהם‪ ,‬וכל אחד מדבר על בחינה‬ ‫אחרת של הקב"ה אליהם‪ .‬מצד אחד‪ ,‬צדיק גמור שלא חטא אף פעם‪ ,‬וודאי שהוא בדרגה גבוהה וקרוב מאד לקב"ה‪ .‬אך מצד שני‪ ,‬אדם‬ ‫שהיה חוטא והחליט לחזור בתשובה‪ ,‬ולהתקרב אל ה'‪ ,‬וודאי שהקב"ה שמח בו שמחה גדולה‪ ,‬כי עשה דבר שהצדיק הגמור לא עשה‪ ,‬כי‬ ‫היה כל הזמן קרוב לה'‪ .‬ולכן‪ ,‬אין סתירה ואפשר לומר על כל אחד מהם שהוא קרוב יותר אל ה'‪ ,‬אלא כל אחד ממבט שונה‪.‬‬ ‫ולפי זה אפשר גם להסביר את הברכה שבתפילת שמונה עשרה ‪" :‬ברוך אתה ה' הרוצה בתשובה"‪ .‬ויש להבין‪ ,‬איך ה' רוצה בתשובה‪,‬‬ ‫הרי בשביל שאדם יעשה תשובה הוא צריך מקודם לחטא‪ ,‬ובוודאי שה' לא רוצה שאדם יחטא‪ ,‬אז איך הוא רוצה בתשובה‪.‬‬ ‫ואמנם‪ ,‬בפשטות הכוונה היא שאם אדם חטא‪ ,‬אז הקב"ה רוצה בתשובתו‪ .‬אך אולי אפשר גם לומר‪ ,‬שה' רוצה בתשובה‪ ,‬לא רק בגלל‬ ‫שהאדם חטא‪ ,‬אלא שבעצם מושג התשובה שאדם שהיה מרוחק מחליט להתקרב להקב"ה‪ ,‬ישנה מעלה גדולה שה' רוצה בה‪ ,‬ולמרות‬ ‫שהתשובה תיתכן רק אם אדם חטא‪ ,‬אך אין זה סותר שיש בה כשלעצמה מעלה גדולה‪ ,‬ומעלה זו אינה קיימת אצל הצדיק הגמור‪ ,‬למרות‬ ‫שמעלתו הכללית גבוהה יותר מהחוזר בתשובה‪.‬‬ ‫ואולי‪ ,‬בגלל המעלה הגדולה של עצם החזרה בתשובה‪ ,‬לכן ה' יצר את האפשרות הזאת עוד לפני בריאת העולם‪ ,‬וכמו שמובא במס'‬ ‫'פסחים' (נ"ד ע"א) ‪" :‬והא תניא שבעה דברים נבראו קודם שנברא העולם ואלו הן‪ ,‬תורה ותשובה וגן עדן וגיהנם וכסא הכבוד ובית‬ ‫המקדש ושמו של משיח‪ ...‬תשובה דכתיב בטרם הרים ילדו וכתיב תשב אנוש עד דכא ותאמר שובו בני אדם"‪ .‬ונאמר‪ ,‬שהאפשרות הזו‬ ‫לא נוצרה רק בשביל מצב של בדיעבד אם האדם חטא‪ ,‬אלא גם בגלל עצם מעלתה החשובה‪.‬‬ ‫ולפי זה נבין‪ ,‬מדוע ה' יטיב לחוזרים בתשובה יותר מאשר לאבותיהם שנכנסו לארץ‪ ,‬כי יש בהם מעלה שלא היתה באבותיהם‪ ,‬וסוג‬ ‫ההטבה תלויה בסוג המעלה‪ ,‬ולכן נוכל לומר שמבחינה מסוימת יטיב יותר להם יותר מאשר לאבותיהם‪ ,‬ומצד שני יטיב לאבותיהם יותר‬ ‫מהם‪.‬‬ ‫בדרך נוספת ניתן אולי להסביר את הקושי דלעיל‪ ,‬ע"י שנסביר את משמעות האות מ"ם במילה ‪' -‬מֵ אֲ ב ֶֹתיָך' לא כמ"ם היתרון‪ ,‬אלא כמ"ם‬ ‫הסיבה והמקור המבטאת את המקור להטבה שהיא תגיע ‪' -‬מֵ אֲ ב ֶֹתיָך' בזכות אבותיך‪.‬‬ ‫שאלה ב'‬ ‫יטבְ ָך וְ ִה ְרבְ ָך מֵ אֲ ב ֶֹתיָך"‪ ,‬כלומר שיהיה להם יתרון על אבותיהם‪ .‬ומדוע בפסוק ט' נאמר ‪" :‬כִ י יָשּוב ה' לָׂשּוׂש עָ לֶיָך‬ ‫בפסוק ה' נאמר‪" :‬וְ הֵ ִ‬ ‫לְטֹוב כַאֲ שֶ ר ׂשָ ׂש עַ ל אֲ ב ֶֹתיָך"‪ ,‬ומשווה אותם לאבותיהם‪.‬‬ ‫ומצאתי ב"ה שבעל 'הכתב סופר' שואל שאלה זו‪ .‬ומתרץ‪ ,‬שכאשר אנו עושים רצונו של מקום ראוי לנו שכר יותר מאשר לאבותינו‬ ‫הקדושים‪ ,‬כי הם היו בגדר אינם מצווים ועושים ואנחנו מצווים ועושים‪ ,‬וגדול המצווה‪ ,‬כי יצרו מתגבר ביותר‪ ,‬וזה שאמר והיטבך והרבך‬ ‫מאבותיך‪ ,‬כי כן ראוי‪ .‬אך בהמשך בפסוק ו' מבטיח ה' ‪ -‬ומל ה' אלקיך את לבבך וכו'‪ ,‬ופי' 'רמב"ן' שיסיר מאתנו היצר הרע‪ ,‬וע"י זה‬ ‫נהיה גם אנחנו כאבותינו שלא תגבור עלינו עצת יצר הרע ולא נהיה ראויים לשכר אלא כמו מי שאינו מצווה ועושה‪ ,‬אבל מ"מ ייטיב לנו‬ ‫בבחינת אוהב כמו לאבותינו‪ .‬וז"ש כי ישוש ה' עליך לטוב כאשר שש על אבותיך‪ ,‬עבור האהבה שאוהב אותנו כאהבת אב לבנו‪.‬‬ ‫אך נראה‪ ,‬שלמרות שהדברים כמובן נכונות כשלעצמן‪ ,‬אך נראה שהרצון לשלב רעיון בפסוקים שלנו‪ ,‬גורם למספר קשיים ‪ :‬א‪ .‬כי‬ ‫יטבְּ ָך וְּ ִה ְּרבְּ ָך‬‫בתחילת אותו פסוק ממש‪ ,‬בפסוק ה' מוזכרים אבותיהם ‪" :‬וֶהֱ בִ יאֲ ָך ה' אֱ ֹלהֶ יָך ֶאל הָ ָא ֶרץ אֲ שֶ ר י ְָּרשּו אֲ ב ֶֹתיָך וִ ִיר ְּש ָתּה‪ ,‬וְּ הֵׂ ִ‬ ‫מֵ אֲ ב ֶֹתיָך"‪ ,‬ומפורש שהכוונה לאבותיהם הנכנסים לארץ בימי יהושע‪ .‬וכן אומר 'אבן עזרא' ‪" :‬כאשר שש על אבותיך ‪ -‬שנחלו הארץ‪ ,‬כי‬ ‫עם הגולים ממנה ידבר"‪ .‬אז איך אפשר לפרש שהביטוי ‪' -‬מֵ אֲ ב ֶֹתיָך' שבסוף הפסוק הכוונה לאבותינו הקדושים אברהם יצחק ויעקב? ב‪.‬‬ ‫הרעיון שמי שמצווה ועושה מגיע לו יותר ממי שאינו מצווה‪ ,‬נכון כבר לכל בני ישראל מאז שקיבלו את התורה בהר סיני‪ ,‬ולא רק לבני‬ ‫ישראל שיחזרו בתשובה וה' ישיב אותם מהגלות‪.‬‬ ‫ונראה לומר‪ ,‬שבעצם אין סתירה בין שני הפסוקים‪ ,‬כי שניהם מדברים על עניינים שונים‪ .‬פסוק ט' מדבר על כך שה' ישיש עליהם להטיב‬ ‫להם כמו שֶ שָ ש על אבותיהם‪ .‬ומבחינת הרצון החזק‪ ,‬והשמחה לפי התרגומים‪ ,‬של ה' להיטיב להם‪ ,‬הוא אותו רצון ושמחה להיטיב בין‬ ‫להם בין לאבותיהם‪ .‬אך פסוק ה' מדבר ב פועל עד כמה הוא יטיב להם‪ ,‬ובזה נאמר שהוא יטיב להם יותר מאשר לאבותיהם‪ .‬הרצון‬ ‫והשמחה להיטיב הוא שווה‪ ,‬אך בהטבה בפועל יכולים להיות הבדלים ביניהם לפי מעלתם ומצבם‪.‬‬ ‫ועוד אפשר לומר‪ ,‬שאין סתירה בין הפסוקים‪ ,‬כי הם מדברים על תקופות שונות‪ .‬וזאת על פי דברי בעל 'שפתי כהן' שאומר בפסוק ט' ‪:‬‬ ‫"והותירך ה' בכל מעשה ידיך‪ .‬זהו על ימות מלך המשיח"‪ .‬ואפשר לומר שפסוק ה' מדבר על חזרה מהגלות לאחר שיחזרו בתשובה‪ ,‬אך‬ ‫לא בגאולה הסופית‪ ,‬ואז ה' יטיב להם יותר מאשר לאבותם‪.‬‬ ‫התודה והברכה ‪ -‬למשפ' ר' משה חיים הלוי שוורץ ז"ל על השתתפותם בהחזקת הכולל‪.‬‬ ‫לעילוי נשמות ‪ :‬מרת מרים בת משה ע"ה אשת חבר של ידידנו לומד הכולל ר' דוד הופנברג‪.‬‬ ‫ר' ישראל יצחק בן יעקב קנר ז"ל‪ .‬ר' משה חיים בן שרגא פייבל הלוי שוורץ ז"ל‪ .‬ר' אברהם הכהן בן חנום ז"ל‪.‬‬ ‫ר' אשר בר יוסף פרחי ז"ל‪ .‬ולע"נ ‪' -‬חללי נצר אחרון' שמטעם ארגון ‪' -‬עמיתים'‪.‬‬ ‫שעה ‪ – 10.30‬שיעור בפרשת השבוע חומש עם רש"י‪ .‬שעה ‪ - 11.15‬שיעור בגמרא מסכת פסחים‪.‬‬ ‫שעה ‪ - 12:00‬שיעור באור החיים הקדוש‪ .‬ביום ה' שיעור בפרשת השבוע‪.‬‬ ‫ניתן להצטרף גם דרך הזום‪ .‬לתגובות הערות והארות ולקבלת הגיליון במייל‪ ,‬גם במהדורה מורחבת‪,‬‬ ‫נא לפנות למייל – ‪ ingber@bezeqint.net‬או בטלפון ‪.0545398058 -‬‬