gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

מעדני הפרשה · Maadoney Haparshah — ניצבים וילך (2026-08-31)

מוציא לאור: מעדני הפרשה · Maadoney Haparshah

שבוע: ניצבים וילך (2026-08-31)

מעדני הפרשה · Maadoney Haparshah — ניצבים וילך (2026-08-31)

פתח את ה-PDF הורדה

‫גליון ‪523‬‬ ‫מעדני הפרשה‬ ‫בס"ד‬ ‫רעיונות והגיגים בפרשת השבוע מאת הר' ישראל אהרן קלצקין – פרשת נצבים וילך תשפ"ו‬ ‫רמז לכך‪ :‬פרשת ניצבים היא השמינית בחומש דברים‪,‬‬ ‫בן מאה ועשרים שנה‬ ‫כדלהלן‪ :‬א‪ .‬דברים‪ ,‬ב‪ .‬ואתחנן‪ ,‬ג‪ .‬עקב‪ ,‬ד‪ .‬ראה‪ ,‬ה‪ .‬שופטים‪,‬‬ ‫משה רבינו חי מאה ועשרים שנה מיום ליום‪ ,‬כמו שנא'‪:‬‬ ‫ו‪ .‬כי תצא‪ ,‬ז‪ .‬כי תבא‪ ,‬ח‪ .‬ניצבים‪.‬‬ ‫'ויאמר אליהם משה‪ ,‬בן מאה ועשרים שנה אנכי היום'‬ ‫כמו כן‪ ,‬מוזכרים כאן שמונה קטגוריות בבני ישראל‪ ,‬והם‪:‬‬ ‫ופירש רש"י 'היום מלאו ימי ושנותי'‪.‬‬ ‫א‪ .‬ראשים‪ ,‬ב‪ .‬שבטים‪ ,‬ג‪ .‬זקנים‪ ,‬ד‪ .‬שוטרים‪ ,‬ה‪ .‬טף‪ ,‬ו‪ .‬נשים‪,‬‬ ‫יש לברר‪ ,‬על ענין הגיל של משה רבינו‪ ,‬שלכאורה‪,‬‬ ‫ז‪ .‬גרים‪ ,‬ח‪ .‬מחוטבי עצים עד שואבי מים‪.‬‬ ‫הפסוקים סותרים זה את זה‪.‬‬ ‫וראה זה פלא‪ ,‬בפסוק הראשון של הפרשה‪ ,‬יש את‬ ‫בפרשת שמות‪ ,‬נאמר על פגישתו הראשונה עם פרעה‪:‬‬ ‫המילה 'איש'‪ ,‬שהרי רק כאשר האדם נכנס לברית והוא‬ ‫'ומשה בן שמונים שנה בעמדו לפני פרעה'‪ ,‬וזה היה שנה‬ ‫מהול‪ ,‬נחשב לאיש ללא מום‪ ,‬וכל שאר המילים של‬ ‫אחת לפני יציאת מצרים‪ ,‬שהרי עשרת המכות נמשכו‬ ‫שבפסוק‪ ,‬סופי תיבותיהם הם אותיות מיל"ה‪ ,‬כדלהלן‪:‬‬ ‫במשך כשנה‪ ,‬כדאיתא בחז"ל‪.‬‬ ‫אתם נצבים היום כלכם לפני ה' אלקיכם‪ ,‬ראשיכם‪,‬‬ ‫משה רבינו נפטר סמוך לכניסת בני ישראל לארץ ישראל‪,‬‬ ‫שבטיכם‪ ,‬זקניכם ושטריכם‪ ,‬כל איש ישראל‪.‬‬ ‫אחרי שהלכו ארבעים שנה במדבר‪ ,‬הוי אומר‪ ,‬בן ‪ 80‬שנה‬ ‫וכהשלמה לכך‪ ,‬נרמז עוד‪ :‬איתא בתיקוני זוהר כ"ב ס"ה כי‬ ‫היה כשיצאו ממצרים‪ .‬ושנה קודם לכן‪ ,‬בעמדו לפני‬ ‫מצוות מילה היא חותמו של הקב"ה‪ ,‬וזה מרומז בפרשתנו‬ ‫פרעה‪ ,‬היה בן ‪ ,79‬והתורה אומרת שהיה אז בן שמונים‪.‬‬ ‫בפסוק‪' :‬מי יעלה לנו השמימה'‪ ,‬ר"ת מילה‪ ,‬ס"ת הוי"ה‪.‬‬ ‫לתרץ זה‪ ,‬אקדים ואספר‪ :‬כאשר הציעו שידוך לבני הי"ו‪,‬‬ ‫זה נרמז בפסוק‪' :‬לעברך‪ ,‬בברית' הטעמים הם רביעי תביר‪,‬‬ ‫נכנסתי את מרן הגר"ח קנייבסקי זצ"ל לשאול את פיו‪,‬‬ ‫'לעברך' ‪ -‬רביעי‪ ,‬שצורת הטעם הוא כמו אות י' שמרמז‬ ‫שהיות ובני היה בן ‪ 18‬ורעייתי טענה שזה מוקדם עדיין‪,‬‬ ‫על שם הוי"ה יתברך‪ ,‬שהוא שם של ארבע אותיות‪,‬‬ ‫ענה לי הגר"ח‪ :‬חז"ל אמרו בן 'שמונה עשרה לחופה'‬ ‫'ברית' ‪ -‬תביר‪ ,‬אותיות ברי"ת‪.‬‬ ‫והרמב"ם אומר שהכוונה במלאת לו י"ז שנים‪ ,‬כלומר‪,‬‬ ‫גם הגימ' של ברי"ת – תבי"ר‪ ,‬זה אחד פחות מתרי"ג‪ ,‬כי‬ ‫בהיכנסו לשנת הי"ח‪.‬‬ ‫זו מצוה שנעשית פעם אחת ומעתה נותר לנו לקיים את‬ ‫לפי"ז‪ ,‬מה שאומר הכתוב 'ומשה בן שמונים שנה'‪,‬‬ ‫שאר תרי"ב המצוות‪.‬‬ ‫הכוונה שאז מלאו לו ‪ 79‬שנים ונכנס לשנתו השמונים‪.‬‬ ‫עוד ירומז‪ :‬כי הברית הראשון עם אברהם אבינו נכתב‬ ‫אך לא כך הדבר לגבי גיל פטירתו‪ ,‬שהרי התורה מדגישה‬ ‫בפרשה השלישית התורה‪ ,‬הלא היא 'לך לך'‪ ,‬והברית‬ ‫'בן מאה ועשרים שנה אנכי היום'‪ ,‬כלומר‪ ,‬כבר מילא ‪120‬‬ ‫שבפרשתנו נכתבה בפרשה השלישית מסוף התורה‬ ‫שנה ולזה פירש רש"י 'היום מלאו ימי ושנותי'‪ ,‬וזה גם‬ ‫'נצבים – וילך'‪ ,‬כנגד 'לך לך'‪.‬‬ ‫נרמז במילים‪' :‬היום מלאו ימי ושנותי' ר"ת היו"ם‪.‬‬ ‫מחוטב עציך עד שואב מימיך‬ ‫לא כהתה עינו‬ ‫כינויים אלו מרמזים על הצדיקים הענוים ושפלי הברך‪,‬‬ ‫בסוף פרשת 'וזאת הברכה' התורה מספרת‪' :‬ומשה בן‬ ‫שעושים מלאכתם עראי ותורתם קבע‪.‬‬ ‫מאה ועשרים שנה במותו‪ ,‬לא כהתה עינו'‪.‬‬ ‫'חוטבי עצים' מרמז על צדיקים‪ ,‬כמו שאמר משה‬ ‫ספר תהילים פרק צ' הוא 'תפילה למשה איש האלקים'‬ ‫למרגלים‪ ,‬שיבדקו בארץ ישראל 'היש בה עץ אם אין'‬ ‫הפרק הוא צ' שמצאנו בגמ' נדרים שנקרא 'משה הצדיק'‪.‬‬ ‫ודרשו חז"ל‪ ,‬עץ הכוונה לצדיק שיגן על הדור‪.‬‬ ‫מינויו של משה כמנהיג ישראל היה כאשר היה בן‬ ‫'שואבי מים' אלו הת"ח ש'אין מים אלא תורה' וכפי‬ ‫שמונים‪ ,‬כמו שהזכרנו מקודם‪ ,‬בפרק 'תפלה למשה' יש‬ ‫שמסופר על דוד המלך שביקש מים מבית לחם ודרשו‬ ‫פסוק 'ואם בגבורות שמונים שנה' המילה ה'שמונים'‬ ‫חז"ל ששלח לברר דבר הלכה‪ ,‬שתורה נמשלה למים‪.‬‬ ‫בפרק הזה היא המילה הזו 'שמונים'‪.‬‬ ‫המילה ה'‪ '120‬בפרק‪ ,‬היא 'ראינו'‪ ,‬לרמז כי עד מלאת לו‬ ‫מי יעלה לנו השמימה‬ ‫‪ 120‬שנה ראייתו היתה בהירה כפי שהתורה מעידה עליו‪.‬‬ ‫הזכרנו לעיל הא דאיתא בתיקוני זוהר שמצוות מילה היא‬ ‫חותם הקב"ה‪ ,‬וזה מרומז בפסוק‪' :‬מי יעלה לנו השמימה'‪,‬‬ ‫לעברך בברית‬ ‫ר"ת מילה‪ ,‬ס"ת הוי"ה‪.‬‬ ‫הקב"ה כורת שוב ברית עם בני ישראל‪ ,‬כהמשך לברית‬ ‫בשו"ע יו"ד רס"ג סעיף ה' נפסק להלכה‪ ,‬כי תינוק שמת‬ ‫שכבר כרת עם אברהם אבינו‪ ,‬כמו שאנו מזכירים מידי‬ ‫קודם שנימול‪ ,‬מלין אותו על קברו בצור או בקנה‪ ...‬לזכר‬ ‫יום בתפילת שחרית 'וכרות עמו הברית' וכו' וכל איש‬ ‫שירחמוהו מן השמים‪.‬‬ ‫מישראל מצווה למול את בנו ביום השמיני להולדתו‪.‬‬ ‫פרשת נצו"י‪ ,‬שנה י"א‬ ‫מעדני הפרשה‬ ‫בס"ד‪ ,‬עמוד ב'‬ ‫להבליט את החלוקה של שלש ועשר‪ ,‬שלש שמות ועשר‬ ‫זה נרמז בכך‪ ,‬שהר"ת כסדרו של 'מיל"ה' וס"ת 'הוי"ה'‪,‬‬ ‫מידות‪.‬‬ ‫הם במילים 'מי יעלה לנו השמימה'‪ ,‬כלומר‪ ,‬שכשאיש‬ ‫עוד אפשר לפרש‪ ,‬ע"פ מה שכתבתי בשם אחי ר' יצחק‪,‬‬ ‫ישראל עולה לשמים‪ ,‬יש לו להיות אחר מילה כדי‬ ‫שביום י"ג ניסן היה יום תודה‪ ,‬שכולם הקריבו אז את‬ ‫שהוי"ה ירחמהו‪.‬‬ ‫תודתם‪ ,‬כדאיתא בגמ' פסחים דף י"ג‪ .‬והארכנו בזה‬ ‫רמז נוסף‪ ,‬שהרי שם הוי"ה אינו שלם עד שימחה זרעו‬ ‫שהמספר י"ג הוא מספר של הודיה‪.‬‬ ‫של עמלק ועמלק הוא היפך ענין המילה‪ ,‬כדאיתא‬ ‫והא בהא תליא‪ ,‬שכל בקשה על העתיד צריכה קודם לכן‬ ‫במדרש תנחומא פר' כי תצא על הפסוק 'ויזנב בך כל‬ ‫הודיה על העבר‪ ,‬כדאיתא בגמ' ברכות‪ ,‬לכן‪ ,‬כאשר באים‬ ‫הנחשלים אחריך'‪ ,‬שעמלק היו מתריסין כלפי שמיא‪,‬‬ ‫לבקש את הי"ג מידות יש גם לזכור את המספר י"ג שהוא‬ ‫שהיו נוטלים הערלה של הברית מילה וזורקים לשמים‪.‬‬ ‫מספר של הודיה‪.‬‬ ‫זה נרמז במילים 'מי יעלה לנו השמימה'‪ ,‬מילה – הוי"ה‪,‬‬ ‫ואם נשכיל להודות י"ג הודיות ולבקש י"ג מידות של‬ ‫ששם הוי"ה יושלם כאשר נכרית את עמלק שזרקו‬ ‫רחמים‪ ,‬יחדיו הם כ"ו שהוא עצמו שם של רחמים‪.‬‬ ‫המילה השמימה בהתרסה‪.‬‬ ‫גם יש במספר י"ג‪ ,‬הזכרת זכות האבות והאמהות הק'‪,‬‬ ‫וזה ענין 'כסא' של אליהו‪ ,‬שתופס מקום נכבד במעמד‬ ‫שהרי 'אברהם‪ ,‬יצחק‪ ,‬יעקב' הם י"ג אותיות‪ ,‬וכן 'שרה‬ ‫הברית מילה‪ ,‬שהרי לשון חז"ל הוא‪ :‬אין שמו של הקב"ה‬ ‫רבקה רחל לאה' זה י"ג אותיות ויחד הם כ"ו‪ ,‬לעורר מידת‬ ‫שלם ואין הכסא שלם‪ ,‬שנא' כי יד על כס י‪-‬ה'‪ ,‬וזה ענין‬ ‫הרחמים בזכותם‪.‬‬ ‫הכסא של אליהו‪ ,‬שהרי גם משמו של אליהו חסר האות‬ ‫ו' שגם הוא יושלם כאשר שם הוי"ה יושלם ולכן עניינו‬ ‫והותירך ה' אלקיך‬ ‫של אליהו הוא 'שלום' כידוע‪.‬‬ ‫בפרשת ניצבים נתברכנו‪' :‬והותירך ה' אלקיך בכל מעשה‬ ‫ואמרו חז"ל ששמו של אליהו חסר אות ו' שהתווסף‬ ‫ידך בפרי בטנך ובפרי בהמתך ובפרי אדמתך לטבה'‪.‬‬ ‫בשמו של יעקב‪ ,‬כי תקומתו של יעקב תלויה בנפילתו‬ ‫לעומת פרשת עקב‪ ,‬שם נאמר‪' :‬והותרך ה' לטובה בפרי‬ ‫של עשו‪ ,‬שנאמר 'המלאה החרבה' כשזה קם זה נופל‬ ‫בטנך ובפרי בהמתך ובפרי אדמתך'‪.‬‬ ‫ויעקב מחזיק אצלו אות ו' משמו של אליהו כפקדון עד‬ ‫הקשה הג"ר ישראל דוד שטרן שליט"א‪ ,‬דומ"צ ויזניץ‬ ‫שיבא לבשר הגאולה ותקומת יעקב‪.‬‬ ‫ב"ב‪ ,‬מדוע בפרשתנו נאמר והותירך מלא עם אות י' ובכי‬ ‫שלש עשרה מידות‬ ‫תבא כתיב חסר ותירץ על פי דרכו בטוב טעם‪.‬‬ ‫הקב"ה לימד לו למשה 'שלש עשרה מידות של רחמים'‬ ‫ובס"ד אוסיף את חלקי‪:‬‬ ‫והם מעוררים רחמים על בני ישראל‪ ,‬יש לעיין מה מיוחד‬ ‫כאשר האדם זוכה לברכה בילדים טובים וצאנו ובהמותיו‬ ‫במספר שלש עשרה‪.‬‬ ‫מניבות כראוי וקרקעותיו משובחות‪ ,‬הוא אינו חושב‬ ‫המס' ‪ 13‬הוא מיוחד אצל עם ישראל‪ ,‬בר מצוה‪ ,‬י"ג אני‬ ‫לרגע שזה קשור אליו‪ ,‬הוא חש ומרגיש כי השי"ת נתן לו‬ ‫מאמין‪ ,‬בשלש עשרה מידות התורה נדרשת ועוד‪.‬‬ ‫זאת במתנה ויהבו ומבטחו בהשי"ת‪.‬‬ ‫נראה כי יחודיותו הוא שילוב של שני המספרים הנכבדים‬ ‫אולם‪ ,‬כאשר האדם זוכה ורואה ברכה במעשי ידיו‪ ,‬אם‬ ‫'עשרה' ו'שלשה' שהמספר עשר הוא שמו של י' יתברך‪,‬‬ ‫הוא אומן או כל מלאכת ידים שמתברכת לו וכל מה‬ ‫ומכאן גם נובעת חשיבותו‪ ,‬כמו שאמרו חז"ל 'אין דבר‬ ‫שהוא עושה מצליח לו‪ ,‬יכולה להתגנב לליבו מחשבה של‬ ‫דבקדושה פחות מעשרה'‪ ,‬והמספר שלש שהוא מספר‬ ‫'כוחי ועוצם ידי עשה לי את החיל הזה'‪ ,‬שהרי הוא רואה‬ ‫מבורך‪ ,‬המורה על ריבוי ובבריאת העולם נכפל בו כי טוב‪,‬‬ ‫את עצמו עובד ועומל והתוצאות מתעתעות‪.‬‬ ‫שלשה אבות‪ ,‬תורה תליתאי לעם תליתאי וכו'‪.‬‬ ‫לכן‪ ,‬בפרשתן‪ ,‬שמזכיר גם ההצלחה של 'כל מעשה ידיך'‪,‬‬ ‫ראיה לזה מצאתי בפיוט 'ישמיענו סלחתי' יום רביעי עשי"ת‬ ‫מוסיף את האות י' שהיא שמו של הקב"ה‪ ,‬להזכיר‪ ,‬כי כל‬ ‫בענין י"ג מידות‪ ,‬מפייט הפייטן‪' :‬עשר ושלש כמדובר'‪,‬‬ ‫מה שיש לו הוא מאת הקב"ה ושישתדל תמיד להודות‬ ‫ולא מצאנו בלשה"ק במנין העשור‪ ,‬שיזכירו העשור קודם‬ ‫ולהזכיר את שמו יתברך‪ ,‬כמו שמצאנו אצל יוסף הצדיק‪,‬‬ ‫היחיד‪ ,‬ובתורה נאמר‪' :‬פרים שלשה עשר' וכדו'‪.‬‬ ‫שנא' עליו 'וירא אדניו כי ה' אתו וכל אשר הוא עושה ה'‬ ‫עוד אפשר לפרש בדברי הפייטן‪ ,‬שהרי שלוש הראשונות‬ ‫מצליח בידו' ואמרו חז"ל שהיה שם שמים שגור על פיו‪.‬‬ ‫של 'י"ג מידות' הם שמות של השי"ת 'ה' ה' קל' ומשם‬ ‫עדיין יש לבאר‪ ,‬מדוע נאמר בפרשתנו 'לטבה' חסר ו'‪.‬‬ ‫ואילך מידותיו 'רחום וחנון' וכו' ולכן כתבם באופן כזה‪,‬‬ ‫ניחום אבלים‬ ‫לידידנו היקר והחשוב הר' עקיבא ניימאן שליט"א‪ ,‬באבלו הכבד על פטירת אביו הר' אליעזר חיים ב"ר יעקב ז"ל‪.‬‬ ‫המקום ינחם אותו בתוך שאר אבלי ציון וירושלים‪ ,‬ובנחמת הגאולה בקרוב ננוחם ונזכה לשבעה דנחמתא 'שוש אשיש בה''‪.‬‬ ‫המעוניין לקבל גליון זה באימייל וכן לכל הארה והערה‪ ,‬יכתוב לי בכתובת הנ"ל‬ ‫ויקבל מידי שבוע הגליון על הפרשה‪maadoney@gmail.com .‬‬