gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

עלוני ריינר · Alonei Reiner — ניצבים וילך (2026-08-31)

מוציא לאור: עלוני ריינר · Alonei Reiner

שבוע: ניצבים וילך (2026-08-31)

עלוני ריינר · Alonei Reiner — ניצבים וילך (2026-08-31)

פתח את ה-PDF הורדה

‫נצבים וילך‬ ‫וטהר לבנו‬ ‫מענה על שאלות רבות בפרשה‬ ‫חידושים מקוריים וחיזוקים עצומים‬ ‫נתרם ע"י ידידי‬ ‫להצלחת‬ ‫ניצן מני בת חדווה‬ ‫ש‬ ‫************************************ ה*****************************עם‬ ‫סמדר‬ ‫בןבגולה‪.‬‬ ‫יוסי‬ ‫ישראל‬ ‫היושב ‪ ,‬ולהצלת תימן ילדי‬ ‫בציון‬ ‫לשנה טובה ומבורכת וכל הישועות!!‬ ‫ב"ה כבר יצאו לאור ‪ 4‬כרכי "וטהר לבנו"‬ ‫שמות ‪ -‬ויקרא ‪-‬במדבר ‪ -‬דברים‬ ‫ובס"ד כרך "בראשית" – לפני ר"ה אי"ה‬ ‫בס"ד תמיד‬ ‫שותפי רבי אברהם בן שושן‬ ‫ואנא התפללו להצלחת‬ ‫מתוך ה‪ 1000‬סטים נשארו בודדים ממש‪ ,‬אצל המחבר יוחנן ריינר ‪ 0527120333‬בבני ברק‪" ,‬בחינם" ללומדים בספר‬ ‫וטהר לבנו ‪ -‬נצבים‬ ‫אתם נצבים היום‬ ‫חובתו בעולמו לשלוט בעצמו‪ ,‬שמותר האדם מן הבהמה אין כי‬ ‫כתב רש"י "היום"‪ ,‬כיום הזה שהוא קיים והוא מאפיל ומאיר‪,‬‬ ‫הכל הבל‪ ,‬לבד הנשמה הטהורה‪ .‬אז ממילא יצא לנו‪ ,‬שללילה‬ ‫כך האיר לכם וכך עתיד להאיר לכם‪ ,‬והקללות והייסורים‬ ‫יש ‪ 2‬משמעויות‪ ,‬א‪ .‬מנוחה וצבירת כוח כהכנה לקראת היום‪ .‬ב‪.‬‬ ‫מקיימים אתכם ומציבים אתכם לפניו‪ .‬ונשאלת השאלה‪ ,‬הרי‬ ‫אובדן השליטה העצמית כמסר שעלינו לשלוט על עצמנו בשעות‬ ‫באותו מטבע לשון אפשר גם לומר להיפך‪ ,‬שכשם שלילה בא‬ ‫היום‪ .‬ואולי זה מה שמשה אמר לעם ישראל‪ ,‬הקללות‬ ‫והולך כך הוא עתיד לבוא ולחזור‪ ,‬ואם כן במה ניחם אותם משה‬ ‫והייסורים זה כמו הלילה שמחזק אותנו‪ ,‬כך עצם ידיעת‬ ‫רבינו על חלק היום שחוזר‪ ,‬הרי כך גם הלילה??‬ ‫הקללות והייסורים זה מחזק אותנו שלא נחטא חלילה‪.‬‬ ‫ונראה לתרץ‪ ,‬שמשה טען לעם ישראל שנכון שיש יום ויש לילה‪,‬‬ ‫וגם משה נתן להם מסר שהקללות והייסורים זה כמו לילה שזה‬ ‫אבל מה העיקר שיש לנו בחיים??? ברור שהיום!!! כי הלילה רק‬ ‫אובדן השליטה העצמית‪ ,‬כי כאשר אדם מיוסר ונתון לקללות‬ ‫מסייע ליום‪ ,‬שעל ידי שאדם נח וישן יש לו כוח ביום לעבוד‬ ‫החמורות שבתורה אזי הוא לא מסוגל לחיות כפי רצונו אלא‬ ‫במרץ‪ ,‬אז גם כאן העיקר זה הברכות ואילו הקללות זה כמו‬ ‫נשלט על ידי אחרים שמשחקים בו ומתעללים בו ומעבידים‬ ‫הלילה שנותן לנו כוח‪ ,‬כי בגלל פחד הקללות בן אדם יתאמץ‬ ‫אותו כרצונם‪ ,‬וכך הם יעריכו את היום!! את הברכה שהם‬ ‫לעבוד את בורא עולם כראוי‪ .‬ואכן כל יום צריך חיזוק מחדש‪,‬‬ ‫בשלווה ובריאים ויכולים לשלוט על עצמם ולא כבולים במחלות‬ ‫וכן כל יהודי חייב לרענן את אימת העונש שלא יתרופף בו הפחד‬ ‫או בקללות ה' ישמור‪.‬‬ ‫לעשות עבירה‪ ,‬אלא זה יהיה אצלו כמין חומת ברזל שלא ייתכן‬ ‫ולא אפשרי לעבור עבירה חלילה‪.‬‬ ‫ומשה אומר להם‪ ,‬אם אכן תשלטו בעצמכם אין צורך בייסורים‬ ‫וקללות בפועל אלא יהיה מספיק בידיעה על הקללות‬ ‫ובעצם למה בכלל ה' הצריך שיהיה לנו לילה?? והאם לילה זה‬ ‫והייסורים‪ .‬אבל גם אם תכשלו ותפלו ותסבלו מייסורים‬ ‫טוב כי זה מרענן‪ ,‬או שזה סמל לרע??? ובכלל מה קורה לאדם‬ ‫וקללות‪ ,‬ברגע שתרגישו שאתם נשלטים על ידי כוחות אחרים‬ ‫כשהוא ישן בלילה?? ואכן יש לחקור מה חסר לאדם כשהוא‬ ‫זה יגרום לכם להתייצב מאחורי השם בכל הכוח ולחזור אליו‬ ‫ישן?? הרי הוא נושם לפעמים גם בקול רם מידי (עד כדי כך‬ ‫בלב שלם בכדי שיאיר לכם היום ותחזרו לשלוט על עצמכם‬ ‫שאפילו השכנים יכולים להעיד)‪ ,‬לדבר??? הבני בית יכולים‬ ‫כראוי‪ .‬כי ברגע שתקלטו את המסר כראוי ותפעלו נכון אזי‬ ‫להעיד‪ ,‬לשמוע??? ודאי הוא שומע‪ ,‬שהרי יש שעון מעורר‪,‬‬ ‫ייגמר הלילה ויתחיל להאיר לכם‪ ,‬ושוב תקומו ותתייצבו לפניו‪.‬‬ ‫לחשוב??? ודאי הוא חושב שהרי יש חלומות והמוח פעיל בהם‬ ‫ואכן אומרים בהגדה של פסח "קרב יום אשר הוא לא יום ולא‬ ‫מאוד‪ ,‬אז מה בכל זאת חסר בו??? כי אם אדם כך יחיה כל חייו‬ ‫לילה"‪ ,‬שבעתיד לבוא נהיה כל הזמן בלי ניסיונות לעשות רע‪ ,‬אז‬ ‫בתרדמת‪ ,‬זה כמוות בחיים!!! ולמה?? מה חסר בו?? הרי יש בו‬ ‫אין כבר משמעות ליום וללילה‪.‬‬ ‫הכל!!‬ ‫התשובה היא שבשינה חסרה בו ה"שליטה העצמית"!!!! וזה‬ ‫וחשבתי בדרך רמז‪ ,‬שאומרים בתפילת שחרית‪" ,‬יוצר אור‬ ‫בעצם הנשמה!!! וזה בעצם האני שבתוכי!!! כוח השליטה‬ ‫ובורא חושך – עושה שלום ובורא את הכל"‪ ,‬וראיתי שמקשים‬ ‫העצמית שבי!!! ואולי לכן יש אנשים שמפחדים מהחושך‬ ‫(קובץ שיעורים) שהרי חושך לכמה דעות זה רק העדר אור ומה‬ ‫ומהלילה שיש בשינה‪ ,‬כי הם מפחדים לחוש חסר אונים חסרי‬ ‫שייך בזה לשון בריאה??? ואולי הכוונה‪ ,‬לרמז שה' ברא ויצר‬ ‫שליטה עצמית‪.‬‬ ‫את המציאות הזו שבו בחושך ישנים ויש גוף חי אבל בלי נשמה‬ ‫– שליטה עצמית‪ ,‬אבל שניהם נבראו למטרת שלום – שלימות‪,‬‬ ‫ולכן בורא עולם ברא את הלילה ואת השינה בכדי שאדם כל יום‬ ‫שכך האדם יהיה מושלם וידע להעריך ולנצל את השליטה‬ ‫ירגיש שהשליטה העצמית שבו נעלמה‪ ,‬ובבוקר כשהוא מתעורר‬ ‫העצמית שלו‪ ,‬ובסוף הכל יהיה יום אחד ארוך שהוא לא לילה‪.‬‬ ‫חוזרת לו הנשמה ‪" -‬השליטה העצמית"‪ ,‬וזה ממחיש לו את‬ ‫ויהי רצון מלפני אבינו שבשמים שלא נגיע לידי ייסורים וחלאים רעים וחס ושלום לא להגיע אפילו לנגיעה בקללות חלילה‪ ,‬אלא‬ ‫נשלוט על עצמנו כראוי ביראת שמים טהורה ובשבירת המידות הרעות‪ ,‬ונזכה ללמוד וללמד לשמור לעשות ולקיים את כל דברי‬ ‫תלמוד תורתך באהבה‪.‬‬ ‫נצבים למען הקים אתך היום לו לעם והוא יהיה לך לאלקים כאשר נשבע לאבתיך‬ ‫תהיו לי לעם‪ ,‬ולמרות שזה לא בידי אלא בידכם ובהחלטתכם‪,‬‬ ‫אתם נצבים – לשבועה‪ ,‬וכתב רש"י שבורא עולם מסביר לעם‬ ‫בכל זאת השבועה שלי שאתם תהיו לי לעם‪.‬‬ ‫ישראל שהוא נאלץ להשביע אותם‪ ,‬ולהכניסם בברית ולכל‬ ‫תהליך נתינת הברכות והקללות‪ ,‬כי בורא עולם נשבע לאבותינו‬ ‫והכוונה היא שאני אעשה את כל מה שבאפשרותי לעשות‬ ‫שהוא יהיה לנו לאלוקים ואנחנו לו לעם‪.‬‬ ‫שתשמרו על התורה והמצוות‪ ,‬ולדוגמא הנה כל מה שהקב"ה‬ ‫העמיד את עם ישראל לברכות וקללות בהר גריזים ובהר עיבל‪,‬‬ ‫ולכאורה יש להקשות‪ ,‬הרי הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים‪,‬‬ ‫בכדי להעמידם על דרך טובה‪.‬‬ ‫ואם כן ממילא זה לא תלוי בבורא עולם שנהיה צדיקים –‬ ‫ונתנהג כעם ה'!! אז לכאורה בורא עולם לא נשבע והתחייב שעם‬ ‫ויש גם דרך נוספת לפרש ש"ואתם תהיו לי לעם" זה לא חלק‬ ‫ישראל יקיימו חלקם???‬ ‫מהשבועה של בורא עולם‪ ,‬אלא זה החלק והצד של עם ישראל‬ ‫בהסכם ובשבועת השותפות‪ ,‬שבורא עולם אומר שכפי שאני‬ ‫אלא צריך לפרש את השבועה שהכוונה שמצדו הקב"ה‪ ,‬מוכן‬ ‫ומזומן לקיים חלקו בשותפות‪ ,‬אבל אם ישראל לא יעשו חלקם‬ ‫נשבעתי עכשיו תורכם להישבע להיות נאמנים לי‪ ,‬ואם נפרש כך‬ ‫אין זאת הפרת השבועה מצד בורא עולם אלא מצד ישראל‪.‬‬ ‫יש כאן חידוש נפלא ביותר‪.‬‬ ‫אבל אם כן מדוע חייב היה הקב"ה בגלל השבועה לטרוח‬ ‫שלמרות שאין ביד בורא עולם להכריח אותנו ליראת שמים‪,‬‬ ‫ולהשביע את עם ישראל ולהכניסם בברית הברכות והקללות‪,‬‬ ‫וגם זה לא מחובתו שאנחנו נקיים את חלק השבועה המוטל‬ ‫הרי אין השבועה של בורא עולם מחייבת אותו יתברך לקיים את‬ ‫עלינו‪ ,‬בכל זאת בורא עולם עושה את המקסימום מכל הכיוונים‬ ‫צד השותפות של עם ישראל??? אז מה כוונת רש"י כאן???‬ ‫בכדי לעזור לנו לקיים את חלקנו בשבועה‪ .‬בכדי שכך חלקו‬ ‫בשבועה אכן יתבצע בפועל‪ ,‬כי בורא עולם חפץ בשותפות זו‬ ‫אלא הדברים פשוטים שבורא עולם טוען‪ ,‬אני נשבעתי לאבות‬ ‫שתצא לפעול בזכות האבות הקדושים‪.‬‬ ‫הקדושים שלא רק שאני אהיה לכם לאלוקים‪ ,‬אלא גם שאתם‬ ‫ונלמד מזה‪ ,‬שגם אנחנו נעשה את כל מה שביכולתנו לעשות‪ ,‬ובאמת את כל מה שביכולתנו לעשות!!! בכדי להצליח‬ ‫לקיים את חלקנו בשבועה להיות עם ה'‪ ,‬וכשם שבורא עולם שאין בידו לתת לנו יראת שמים‪ ,‬ובכל זאת עשה כל מה‬ ‫שביכולתו לקדם אותנו ליראת שמים‪.‬‬ ‫כל שכן אנחנו שיראת שמים בידנו היא‪ ,‬ודאי שעלינו להשתדל מכל הכיוונים ובכל האפשרויות לחייב אותנו להתקרב‬ ‫לבורא עולם ולקיים את השבועה שלנו להיות העם שלו‪.‬‬ ‫‪1‬‬ ‫וטהר לבנו ‪ -‬נצבים‬ ‫כאשר נשבע לאבותיך ‪ -‬המשך‬ ‫אז כ"ש שאנו חייבים לעשות מעל ומעבר למחויבות שלנו בגלל‬ ‫קודם שאלנו‪ ,‬מדוע טרח ה' להשביע אותנו ולהכניסנו בברית של‬ ‫אבותינו הקדושים‪ ,‬בכל הדרכים והאפשרויות לקיים את חלקנו‬ ‫ברכות וקללות‪ ,‬הרי ממילא אין זה בידו לשלוט על יראת‬ ‫בשבועה להיות עם ה'‪ ,‬כי אנחנו בכל יום בתפילות משתמשים‬ ‫השמים שלנו‪ ,‬כי הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים‪ ,‬ואם כן רק‬ ‫בזכות אבותינו הקדושים‪ ,‬אז יש לנו חובת הכרת הטוב כלפיהם‬ ‫עלינו עצמנו לפעול לקיים חלקנו בשבועה ולהיות יראי שמים‪,‬‬ ‫להתאמץ בכל כוחנו מעל ומעבר‪ .‬אבל לכאורה כלפינו לא שייך‬ ‫ומה סיבת טרחת ה' לדאוג לצד שלנו בקיום השבועה??‬ ‫מעל ומעבר לחובתנו‪ ,‬כי אנחנו חייבים לעשות הכל!!!‬ ‫ויתכן‪ ,‬שרק בגלל אהבת ה' לאבותינו הקדושים‪ ,‬שלכן מודגש‬ ‫אמנם כאמור בתפילה ה' האיר את עיניי שגם כלפינו שייך‬ ‫שמותם "לאבתיך אברהם יצחק ויעקב"‪ ,‬רק לכן ה' מתאמץ‬ ‫לעשות מעל ומעבר‪ ,‬והוא שלא רק נחזק את עצמנו להיות יראי‬ ‫לעזור לנו ולתת לנו את כל הכלים להצליח לקיים את חלקנו‬ ‫ה' ושומרי תורה ומצוות‪ ,‬אלא גם לדאוג בכל הכוחות והדרכים‬ ‫בשבועה להיות לו לעם‪ .‬ובתפילה בברכת מגן אברהם התחננתי‬ ‫שגם אחרים ובעצם כל עם ה' יהיו צדיקים ויראי שמים‪ ,‬וזאת‬ ‫לה' שיאיר את עיני שיצא חיזוק גם מהסבר זה‪ ,‬וה' שומע תפילת‬ ‫גם כהכרת הטוב לאבותינו שזכותם מגן לנו כל יום‪ ,‬וכידוע מי‬ ‫כל פה ברחמים‪ ,‬העיר עיניי וחשבתי שאם ה' בגלל אהבתו‬ ‫שמחזק אחרים מתחזק בעצמו‪ ,‬כי זכות הרבים בו‪ ,‬והדברים‬ ‫לאבותינו הקדושים עושה הכל מעבר למחויבות שלו לקיים את‬ ‫ידועים ובדוקים ביותר‪.‬‬ ‫צד השבועה שלו‪.‬‬ ‫ועלינו לזכור בתקיעת שופר של ראש השנה‪ ,‬עד כמה שאנחנו משתמשים בזכות עקידת יצחק‪ ,‬אז איפה הכרת הטוב??? קדימה!!!‬ ‫לכן אנחנו בכל הכוחות נשקיע לתקן את עצמנו ואת האחרים‪ ,‬כך שכולנו נהיה עם ה' ושומרי תורתו ומצוותיו‪ ,‬ואז נזכה לשופר של‬ ‫משיח בקרוב ממש בימינו ומתוך שלווה ובלי חבלי משיח ח"ו אמן ואמן‪.‬‬ ‫ומל השם את לבבך ואת לבב זרעך לאהבה את ה' אלוקיך בכל לבבך ובכל נפשך‬ ‫התורה מקבלים פחד מעוצמת גדלות הבורא‪ ,‬וזה לא קשור‬ ‫כתב הרמב"ן שהפסוק מדבר על ימות המשיח‪ ,‬שאז ה' יסיר‬ ‫ליראת העונש אלא היא יראת הרוממות העדיפה והמועדפת‬ ‫מאתנו את לב האבן וייתן לנו לב בשר‪ ,‬וכבר לא תהיה בחירה‬ ‫שדרגתה גבוהה מאוד‪ .‬ובעצם כך גם יהיה לעתיד לבוא‪ ,‬שבורא‬ ‫לאדם אלא "ויטו כולם שכם אחד לעבדך"‪ .‬אבל כל עוד המשיח‬ ‫עולם ימול את ליבנו לאהבה את ה'‪ .‬שהרי יש לתמוה למה לא‬ ‫עדיין לא בא לצערנו‪ ,‬יש לנו בחירה חופשית‪ ,‬כי הכל בידי שמים‬ ‫כתוב ליראה‪ ,‬ולמה??‬ ‫חוץ מיראת שמים‪ ,‬ולכן עלינו להתאמץ למול בעצמנו את לבבנו‬ ‫ולעבוד את ה' עם יראת שמים‪.‬‬ ‫כי גם לעתיד לבוא המילה שעושה בורא עולם לליבנו זה יהיה‬ ‫על ידי אהבת התורה ומתיקותה שזה יביא לנו בוודאות אהבת‬ ‫אבל כידוע השאלה המפורסמת‪ ,‬הרי מתפללים "הוא יפתח לבנו‬ ‫ה' ויראת הרוממות‪ ,‬כמו שכתוב "הנה ימים באים נאום ה'‬ ‫בתורתו‪ ,‬וישם בלבנו אהבתו ויראתו ולעשות רצונו ולעבדו בלבב‬ ‫אלוקים ונתתי רעב בארץ‪ ,‬לא רעב ללחם ולא צמא למים‪ ,‬כי אם‬ ‫שלם"‪ ,‬והרי אין בידי הקדוש ברוך לתת לנו יראת שמים???‬ ‫לשמוע את דברי השם"‪ ,‬והיות ויש רק רעב אחד וצימאון יחידי‬ ‫והתחדש לי בתפילה דבר נפלא‪ ,‬שאחרי שיש "קדשנו‬ ‫לשמוע את דברי ה' לכן ממילא בן אדם יתמסר לאהבת ה' כי‬ ‫במצוותיך" ‪ -‬שבורא עולם נותן לנו להתלהב ולחוש את קדושת‬ ‫אין אהבה אחרת אין תאווה אחרת‪ ,‬רק זה‪.‬‬ ‫המצוות‪ ,‬ואז מתקיים "ותן חלקנו בתורתך"‪ ,‬שהקב"ה פותח את‬ ‫לבנו בשערי חכמה בינה ודעת‪ ,‬ונותן לנו להתלהב בתורה‬ ‫מלבד זה עם ישראל יקבל יראת שמים הגבוהה‪ ,‬ולא מדובר על‬ ‫הקדושה וממתיקותה ומעומקה ומחידושי התורה‪.‬‬ ‫יראת שמים מחמת יראת העונש כי אכן כבר לא קיים "עונש"‬ ‫לעתיד לבוא‪ ,‬אלא יראת הרוממות‪ ,‬על ידי שישמעו את קול ה'‬ ‫וזה מכניס בנו אהבה עצומה לבורא עולם‪ ,‬מחמת מתיקות‬ ‫תמיד‪ ,‬ושמיעת קול ה' מכניס יראת שמים כפי שהעיד הקב"ה‬ ‫תורתו – שבענו מטובך‪ ,‬וזה נותן לנו חשק עצום להתקרב לבורא‬ ‫מפורש על כך שמות כ' ט"ז‪.‬‬ ‫‪ -‬לנותן התורה המתוקה מדבש‪ .‬וגם על ידי גילוי עומק חכמת‬ ‫וגם בימינו קיום המצוות ולימוד התורה ולחדש חידושי תורה וגילוי עומק התורה‪ ,‬מכניס בנו אהבה עצומה לבורא עולם‪ ,‬אבל אם יש‬ ‫בנו גם אהבה למעדנים ולעבירות‪ ,‬לפעמים אהבה זרה זו גוברת‪ .‬ולכן אמרו חז"ל בתדא"ר פי"ח "עד שאדם מתפלל שיכנס תורה לתוך‬ ‫גופו‪ ,‬יתפלל שלא יכנסו מעדנים לתוך גופו"‪ ,‬לכן עלינו להתנתק מתאוות ופינוקים עד כמה שאפשר‪ ,‬כי אז מתיקות התורה תשתלט‬ ‫עלינו במהירות ותדחוף אותנו תיכף לאהבתו ויראתו‪.‬‬ ‫וזכור נזכור‪ ,‬שחזרה בתשובה הופכת את העבירות שעשינו במזיד לשוגג‪ ,‬ואת העבירות שעשינו בשוגג זה הופך לזכויות‪ ,‬אבל כל זה‬ ‫כשחוזרים בתשובה מתוך פחד ויראת העונש‪ ,‬אבל כשחוזרים בתשובה מתוך אהבת הבורא יתברך ויראת גדלות הבורא אזי המזיד גם‬ ‫נהפך לזכיות‪.‬‬ ‫וייתכן שלכן בראש השנה ‪ -‬יום הדין אנחנו לא חוזרים בתשובה מתוך פחד ויראת העונש למרות שזה "יום הדין"‪ ,‬כי בחזרה‬ ‫בתשובה רגילה מתוך פחד‪ ,‬עדיין המזיד יישאר לנו כשוגג‪ ,‬אלא מתחזקים בעוצמת "המלך"‪ ,‬באהבת ויראת גדלות ועוצמת בורא‬ ‫עולם‪ ,‬שכך הכל נהפך לזכויות אמן ואמן‪.‬‬ ‫בשמעו את דברי האלה והתברך בלבבו שלום יהיה לי כי בשרירות לבי אלך‬ ‫שהרי בעצם כל יהודי מאמין כשהוא חוטא הוא מדחיק את‬ ‫המפרשים שואלים‪ ,‬איך ייתכן שאדם שעושה עבירות שיודע‬ ‫ידיעת העונש‪ ,‬כי היצר בוער בקרבו ורצונו עז למלאות את‬ ‫מה עונשם בכל זאת מברך את עצמו "שלום יהיה לי"!! שהרי‬ ‫תאוותו בצימאון‪ ,‬וכי על כולנו לא יאבה ה' סלוח?? כנראה יש‬ ‫אם הוא לא מאמין בקללות אז היה צריך להיות כתוב פשוט‬ ‫כאן נקודה מיוחדת שחטא אדם זה שמדובר עליו בפרשה‪ ,‬שלכן‬ ‫"ואינו מאמין לקללות" ואין צורך להאריך ולתאר עוד‪ ,‬ואם הוא‬ ‫הוא שונה משאר חוטאים מחמת יצרם הרע‪ ,‬ואם כן עלינו לברר‬ ‫כן מאמין בקללות אז איך הוא מסוגל להתעלם ולדחוק הצידה‬ ‫מה היא הנקודה??‬ ‫את הקללות שמאמין בהם‪ ,‬ובכל זאת להתברך בלבבו "שלום‬ ‫יהיה לי"‪ ,‬מאיפה לו הביטחון שלמרות שיש קללות הוא בכל‬ ‫והנה בספר כתנות אור לבעל "פנים מאירות"‪ ,‬הסביר הסבר‬ ‫זאת מוגן???‬ ‫נפלא על הפסוק "כי המצוה הזאת אשר אנכי מצוך היום לא‬ ‫נפלאת הוא ממך ולא רחקה הוא בפיך ובלבבך לעשתו"‪ .‬שהרי‬ ‫וגם משמע מהפסוק שהסיבה לברכה שיהיה לו שלום זה כי‬ ‫יש לתמוה‪ ,‬מדוע התורה מאריכה כל כך בתיאור עד כמה התורה‬ ‫בשרירות ליבו הוא הולך‪ ,‬וכי זה סיבה לפטור מעונש?? זה אולי‬ ‫סיבה לחטוא ולהתעלם ולדחוק את הידיעה המפחידה של‬ ‫והמצווה לא רחוקה ממך‪ ,‬שלא מעבר הים ולא בשמים אלא‬ ‫הקללות‪ ,‬אבל בוודאי לא סיבה לברכה ששלום יהיה לו??? ועוד‬ ‫קרובה היא??‬ ‫יש להקשות‪ ,‬למה "לא יאבה השם סלוח לו ומחה ה' את שמו‬ ‫ותירץ על פי הגמרא גיטין פ"ד "שאם אדם גרש אישה בתנאי‬ ‫והבדילו ה' לרעה"‪ ,‬מה בדיוק נקודת הפשע החמורה שעשה זה‬ ‫שתעלה לרקיע או כל תנאי בדבר שאינו מציאותי‪ ,‬אזי תנאו בטל‬ ‫יותר מכל אדם בישראל שחוטא מחמת תאווה למרות ידיעת‬ ‫והגט גט בלי כל התנאים"‪ ,‬כי כל מה שלא שייך לקיימו זה‬ ‫העונש???‬ ‫‪2‬‬ ‫וטהר לבנו ‪ -‬נצבים‬ ‫רחוקה היא בשום צורה משום יהודי‪ ,‬אלא לעולם קרובה היא‬ ‫דברים בטלים‪ .‬ולכן מודיע לנו בורא עולם בהרחבה ובאריכות‬ ‫מאוד‪ ,‬כי באמת לכל יהודי יש כוח לנצח את יצרו בסייעתא‬ ‫שיהיה ברור לנו חד משמעי‪ ,‬שהתורה והמצוות זה לא בשמים‪,‬‬ ‫דשמיא אם אכן ירצה בכך‪.‬‬ ‫זה לא מעבר לכוחות שלנו ולא מעבר למציאות‪ ,‬ולכן כל התנאים‬ ‫של הברכות והקללות קיימים ואינם בטלים‪.‬‬ ‫והיות וההיתר של רשע זה באה מכוח הטענה שהוא שונה‬ ‫מכולם כי היצר הרע שלו יותר שרירי וחזק משל אחרים‪ ,‬לכן‬ ‫ועל פי זה נתרץ את עוונו של המתברך בלבו‪ ,‬שאכן מדובר באדם‬ ‫הקללות חלים רק עליהם ולא עליו‪ .‬לכן מידה כנגד מידה ‪-‬‬ ‫מאמין בה'‪ ,‬וגם מאמין שיש ברכות ויש קללות‪ ,‬רק הוא עושה‬ ‫"והבדילו השם לרעה" שלא הם יהיו תחת הקללות כפי טענתו‬ ‫עבירות בלי פחד מעונש וטוען ששלום יהיה לו‪ ,‬כי יש לו היתר‬ ‫אלא דווקא הוא!!! ולכן ‪" -‬ומחה ה' את שמו" שכפי שהוא מחק‬ ‫מיוחד‪ ,‬וההיתר הוא "בשרירות ליבי אלך"‪ ,‬ולמען ספות את‬ ‫ממנו את הקללות לכן הוא יהיה מחוק‪.‬‬ ‫הרווה את הצימאון‪.‬‬ ‫וזה "שורש פרה ראש ולענה"‪ ,‬שעוקר את הצורך להילחם ביצר‬ ‫דהיינו שהוא טוען שאצלו היצר הרע חזק מאוד ושרירי מאוד‪,‬‬ ‫הרע וזה עוון חמור מאוד‪ ,‬כי זה לא עבירה שטחית וחד פעמית‬ ‫וגם אצלו זה צמא לעבירות שהוא בלתי נשלט ואין לו סיכוי‬ ‫ומזדמנת‪ ,‬אלא עבירה עם שורשים עמוקים‪ ,‬עם קביעות‬ ‫לנצח את היצר הרע‪ ,‬ולכן היות ואצלו התנאים לנצח את היצר‬ ‫לעבירות בטענות שלי הכל מותר‪ ,‬רח"ל‪.‬‬ ‫הרע הם בגדר תנאים לא מציאותיים‪ ,‬על כן כלפיו כל התנאים‬ ‫של הקללות לא חלים ואין להם תוקף כאליו דרשו ממנו לעלות‬ ‫ולחזק את יסוד הדברים‪ ,‬שמעתי שרבי יחזקאל אברמסקי‬ ‫לשמים או לעבור ברגליו במים אל מעבר לים‪ .‬ועל אדם כזה‬ ‫זצ"ל אמר פעם בשיחה למתחזקים‪ ,‬שה' התיר יפת תואר כי לא‬ ‫בורא עולם כועס מאוד‪ ,‬כי הוא לא כאדם שנכשל בעבירה ויודע‬ ‫דיברה תורה אלא כנגד יצר הרע‪ ,‬וכפי שדרשה הגמרא שמוטב‬ ‫שזה לא בסדר ושהוא ייענש על זה‪ ,‬רק שהוא דוחק מחשבה זו‬ ‫יקחנה בהיתר ולא יקחנה באיסור‪ .‬ומזה נלמד שאכן התורה‬ ‫ממנו בעת שהיצר תוקף אותו כפי שמצוי לצערנו אצל החוטאים‪.‬‬ ‫יודעת שיש מצבים שהניסיון קשה מאוד על האדם עד כדי כך‬ ‫שאינו מסוגל להתגבר עליו‪ ,‬אבל זה רק במקום אחד ולא יותר‪,‬‬ ‫אלא רשע זה בא בטענת שקר‪ ,‬שבה הוא מתיר לעצמו את כל‬ ‫נקודה!!! שבשאר מקומות הבורא שיודע את יצרנו ומכיר את‬ ‫העבירות‪ ,‬והוא נועל לעצמו על ידי השקר את שערי התשובה‬ ‫הקושי שלנו ובכל זאת הוא לא מתיר לנו שום איסור‪" ,‬כי קרוב‬ ‫ואת עבודת ה' ומלחמת היצר‪ .‬והוא גם כופר ביסודי התורה‪ ,‬כי‬ ‫אליך הדבר בפיך ובלבבך לעשותו ולא בשמים היא"‪.‬‬ ‫התורה כתבה במפורש שהתורה והמצוות וכל היהדות לא‬ ‫ללמדנו‪ ,‬שלעולם אל תאמין ליצר הרע‪ ,‬הוא ינסה להתיר לך איסורי תורה ב ‪ 150‬טעמים של היתר‪ ,‬כי כגודל הניסיון כך גודל‬ ‫בקיאותו וגאונותו להתיר לנו את האיסור‪ ,‬פתאום הוא ממש כבר יודע את דעת עליון‪ ,‬ועל פי שטויות שהוא מבלבל אותנו הוא מתיר‬ ‫לנו עבירות חמורות ה' ישמור‪ ,‬ונזכור! לעשות עבירה מחמת שהתרת לך זאת ‪ -‬זה מכעיס נורא את בורא עולם‪ ,‬בכעס שמתואר בתורה‬ ‫"יעשן אף ה' וקנאתו באיש ההוא"‪.‬‬ ‫ולכן הזהר מאוד מעוון חמור זה‪ ,‬ולפחות תדע שחטאת מאוד לאביך שבשמים ואתה חייב להפסיק מחטאך ולחזור בתשובה שלימה‬ ‫ולכפר על כל חטאיך‪ ,‬ורק חזק ואמץ תאמין ותזכיר לעצמך בכוח גם בשעת ניסיון שזה אסור באמת בלי שום צד היתר‪ .‬ותדמיין ותמחיש‬ ‫לעצמך כל הזמן כפי שהאדמו"ר מגור בעל ה"שפת אמת" אמר שהוא מרגיש שכאילו יש מחיצת ברזל עד לשמים בינו לרכוש הזולת‪,‬‬ ‫ובעצם בינו לכל עבירה!!! אין מעבר – אי אפשר לחטוא ולא שייך להמרות פי ה'‪ ,‬וכך תצליח ותתעלה בעזרת ה' אמן ואמן‪.‬‬ ‫והתברך בלבבו – המשך‬ ‫הצליח בכל זאת לקיים כמה מצוות‪ ,‬והוא סבור שהוא כאחד‬ ‫ואולי אפשר לפרש בדרך נוספת על חומרת אותו אדם‪ ,‬שאדם‬ ‫הצדיקים אשר בארץ ושכרו מובטח‪ .‬ולכן "לא יאבה השם סלוח‬ ‫זה כאמור קודם טוען שהוא לא יקבל עונש על העבירות כי הלב‬ ‫לו"‪ ,‬וכי מדוע הוא סבור שמגיע לו שכר כי חלק מהמצוות הוא‬ ‫שלו שרירי בתאוות‪ ,‬וכאמור זה משמש אותו כתירוץ וכהיתר‬ ‫קיים?? הלוא זה שיא החוצפה למחוק ולהתיר חלק מהעבירות‬ ‫שאיסורי התורה הם מעל לכוחותיו ולא מציאותי שיתגבר על‬ ‫בטענה שאתה פטור ולא צריך לקיים אותם‪ ,‬ובכל זאת לדרוש‬ ‫יצרו‪.‬‬ ‫שכר על חלק שאתה מואיל בטובך לקיים כי זה מתאים לך‬ ‫אבל אדם זה חצוף גדול הוא‪ ,‬כי על המצוות שהוא כן עושה‪ ,‬הוא‬ ‫ונחמד לך לחיות עם חלק מהמצוות‪ .‬ולכן הקב"ה מודד לו מידה‬ ‫מברך את עצמו ודורש שמגיע לו שלימות בחיים‪ ,‬חיי עושר‬ ‫כנגד מידה ‪" -‬ומחה ה' את שמו" שכפי שמחקת ממך את‬ ‫ואושר ושכר עצום בעולם הבא‪ ,‬כי הוא טוען שלמרות שהוא‬ ‫הקללות וחלק מהמצוות אתה גם תהיה מחוק‪.‬‬ ‫שבוי ביד יצרו החזק ממנו‪ ,‬בכל זאת הוא בצדקותו הרבה!!!‬ ‫לכן למרות כל הקושי בכל כוחנו נילחם ביצר הרע‪ ,‬ולעולם לא נגיד שזה בלתי אפשרי להתגבר‪ ,‬כי זה שקר מוחלט!! ואם נכשלנו לא‬ ‫נצטדק בטענה שה' יודע שזה מעל לכוחותיי ובאמת לא הייתי מסוגל‪ ,‬אלא תאשים את עצמך‪ :‬כשלתי‪ ,‬עוויתי‪ ,‬פשעתי‪ ,‬ועלי לבכות‬ ‫ולחזור בתשובה ולא לחזור על עווני‪ ,‬ועלי לשמור מרחק מכל דבר שעלול להביא אותי לידי ניסיון קשה‪.‬‬ ‫והתברך בלבבו – בדרך אחרת‬ ‫"לא יאבה ה' סלוח לו"‪ ,‬כי לא רק שאתה מרמה את עצמך‬ ‫ייתכן שאולי עדיין אפשר ללמד קצת זכות על אדם שיש לו יצר‬ ‫בטעות שורשית ומתיר לך איסורים בטענה שמצבך קשה‪ ,‬אלא‬ ‫הרע עצום ושרירות הלב וצימאון אדיר לעבירות‪ ,‬ואפילו נלמד‬ ‫אתה גם שמח בגלל זה!!!!‬ ‫עליו זכות שהיצר מטעה אותו‪ .‬אבל כאן מדובר על אדם שגם‬ ‫מתברך בלבו‪ ,‬שהוא שמח ומאושר בכך שיש לו יצר חזק כזה‪ ,‬כי‬ ‫וזה יותר גרוע מאדם שמשתוקק שיאנסו אותו לעבור על עבירות‬ ‫הוא נהנה ושמח שיש לו תירוץ לפי טעותו‪ ,‬שהוא במצב שנפטר‬ ‫שעליהם לא חל הכלל יהרג ועל יעבור‪ ,‬לדוגמא‪ :‬הוא שמח‬ ‫מעול מלחמת היצר‪.‬‬ ‫כשאנסוהו לעבור על חילול שבת‪ .‬וכמו שפירש האדמו"ר מקוצק‬ ‫בפרשת כי תבוא "תחת אשר לא עבדת את השם בשמחה"‪ ,‬שלא‬ ‫והוא לא עצוב ושבור מזה אלא אדרבה‪ ,‬הוא מברך את יצרו‪,‬‬ ‫די בכך שלא עבדת את השם‪ ,‬אלא עוד שמחת שאתה חי‬ ‫תודה לך שאתה יצרי‪ ,‬כי ככה אוכל להשתולל בעבירות בלי‬ ‫בפריקות עול רח"ל‪ ,‬ועל דבר זה כתוב שבאים כל הקללות השם‬ ‫נקיפות מצפון‪ ,‬ולהרוות את צימאוני לגמרי עד שאהיה רווי‬ ‫ישמרנו‪.‬‬ ‫מרוב עבירות הרבה מעל לצמאוני‪.‬‬ ‫ללמדנו ‪ ,‬שלפחות לא נאבד את הדרגה של רשעים מלאים חרטה‪ ,‬כי רשעים אלו יש להם תקווה לחזור בתשובה‪ ,‬ואם נפלנו נהיה‬ ‫בעצב ולא נרמה את עצמנו פתאום לעבוד את השם מתוך שמחה כאלו לא קרה דבר‪ ,‬אלא חייב להיות לנו כאב לב עמוק ודוקר על‬ ‫עבירה שנכשלנו וכמה שיותר יכאב לנו וכמה שיותר נכאיב לנו כך ייתכן שלא נשוב ונחזור לחטוא בעבירה זו‪.‬‬ ‫לא בשמים היא ולא מעבר לים היא – הלכה למעשה‬ ‫בגיטין שהאומר הרי זה גיטך על מנת שתעלי לרקיע הרי היא‬ ‫כתב רש"י‪ :‬שאילו הייתה בשמים היית צריך לעלות אחריה‬ ‫מגורשת והתנאי בטל‪ ,‬ואם כן איך הייתה מחשבה שנחייב בן‬ ‫וללמדה‪ .‬ולכאורה איך דורש זאת רש"י‪ ,‬הרי העושה תנאי שאין‬ ‫אדם לעשות את הבלתי אפשרי??? ואפשר לתרץ זאת שהכוונה‬ ‫שייך במציאות לקיימו‪ ,‬התנאי בטל!! וכאמור לעיל עפ"י הגמרא‬ ‫‪3‬‬ ‫וטהר לבנו ‪ -‬נצבים‬ ‫העיקר המאמץ ורחמנא ליבא בעי‪ ,‬ואכן זה ניסיון עצום‬ ‫ע"י נביא‪ ,‬אבל זה מתאים "ללא בשמים היא" כי משה רבינו‬ ‫להתאמץ ולא להגיע להישג הנדרש‪.‬‬ ‫אכן היה בשמים בכדי לתת לנו את התורה‪.‬‬ ‫ג‪ .‬כמו שהגיעו בחללית לשמים‪ ,‬אז אם ה' היה דורש היינו‬ ‫אבל מה ההסבר על "ולא מעבר לים היא"??? אולי קפיצת הדרך‬ ‫מגלים דרכים בדרך הטבע לעלות לשמים‪ ,‬אבל ה' לא רצה‬ ‫כמו אצל יעקב אבינו‪ .‬ובעצם לא צריך להגיע לזה‪ ,‬שהרי יש‬ ‫שנעסוק במחקרים על הטבע במקום ללמוד תורה ממש‪ ,‬וזרק‬ ‫אניות כפי שהתורה הזכירה זאת בפרשת כי תבוא‪ ,‬ואולי זה‬ ‫אותנו היישר לדף הגמרא‪.‬‬ ‫מסוכן אבל בר ביצוע בהחלט‪ ,‬ובמאמר הבא נרחיב בזה ב"ה‪ .‬אבל אם‬ ‫ד‪ .‬האדמו"ר בעל החידושי הרי"ם מגור אומר שגם לפי‬ ‫כך ההסבר עדיין יש להקשות שאם כן מה הגדלות שיש בדבר‪,‬‬ ‫המסקנה שלא רחוקה היא ממך‪ ,‬בכל זאת עלינו לקיים את‬ ‫שהרי כביכול ה' אומר לנו שלא דרשתי מכם דבר בלתי אפשרי‪,‬‬ ‫התורה במחשבה שבכל מחיר אנחנו נקיים אותה‪ ,‬גם במצבים‬ ‫והרי על ידי נביא וצדיק זה כן אפשרי בדרך ניסית ופלאית‪,‬‬ ‫בלתי אפשריים גם היא בשמים‪ ,‬בבחינת "נעשה ונשמע"‪ .‬ואכן‬ ‫ומהפסוק משמע שזה לא אפשרי או שזה היה דורש מאתנו‬ ‫כשמקיימים את התורה והמצוות עם החלטה כזו אזי גם בעת‬ ‫מאמץ עילאי וכדומה??‬ ‫ניסיון קשה שאכן נדמה עצמו לנו כבלתי אפשרי לנצחו‪ ,‬אנחנו‬ ‫ויתכן‪ :‬א‪ .‬שאם ה' היה דורש זאת והיינו מתאמצים בכל הכוח‬ ‫כן נוכל לנצחו יותר בקלות‪ ,‬כי כבר הורגלנו במחשבה לקיים את‬ ‫היינו מצליחים להגיע ולהשיג את הנדרש מעל לדרך הטבע‪.‬‬ ‫התורה גם אם היא בשמים ובמצב בלתי אפשרי‪.‬‬ ‫וכמסופר על הצדיק רבי זלמן מוולוזי'ן שפעם רצה ללמוד בספר‬ ‫וכמו שהגמרא ברכות סא' מספרת על רבי עקיבא‪ ,‬כשהרגהו‬ ‫מסוים שהיה מאחורי ארגז כבד שהיו צריכים להזיזו ‪ 3‬אנשים‬ ‫הרומאים באכזריות רבה היה מקבל עול מלכות שמים‪ ,‬שאלו‬ ‫יחד‪ ,‬וצדיק התחזק בכוח שבער בו באהבת ה' ותורתו‪ ,‬ובדבקותו‬ ‫אותו תלמידיו עד כאן!! וכי בייסוריי תופת שמסרקים את בשרך‬ ‫הצליח להזיז לבדו את המשא הכבד‪.‬‬ ‫במסרקות של ברזל במקום להתפתל ולצרוח מכאבים אתה‬ ‫אבל חשוב לציין שאותו צדיק היה גם עובר במים קפואים‬ ‫עדיין מסוגל להתרכז ולקבל על עצמך עול מלכות שמים?? ענה‬ ‫ובקור מחריד בשביל ספר‪ ,‬ואולי לכן זכה שקיבל כוחות בכוח‬ ‫להם רבי עקיבא‪ :‬כל ימי הייתי משתוקק מתי יבוא לידי לקיים‬ ‫הדבקות‪ ,‬כי אצלו זה היה אמתי תמיד‪.‬‬ ‫מצוות "בכל נפשך ‪ -‬אפילו הוא נוטל נפשך" ועכשיו כשהגיע‬ ‫מצב כזה לידי איך לא אשמח ואקבל עול מלכות שמים‪ ,‬כי סוף‬ ‫ב‪ .‬שאם ה' היה דורש זאת מאתנו‪ ,‬הרי שהיינו חייבים להתאמץ‬ ‫סוף אני מקיים את מצוות "בכל נפשך" כפשוטו הלכה למעשה‪.‬‬ ‫בכל הכוח להגיע לזה ולנסות בכל דרך‪ ,‬אפילו שלא נצליח‪ ,‬כי‬ ‫ללמדנו ‪ ,‬שכגודל ההכנה הנפשית כך גודל ההצלחה‪ ,‬ולכן אם כל חיינו גם בזמנים רגועים נחיה בהחלטה שתעמוד מול עינינו שאנחנו‬ ‫בחיים לא נחטא בחטא הידוע לנו‪ ,‬ממילא גם בעת ניסיון קשה כוח ההחלטה שעמדה מול עינינו כל הזמן הרגוע‪ ,‬תסייע לנו בעוצמה‬ ‫להמשיך ולבצע את ההחלטה שאני בחיים לא חוטא בחטא זה בכל מצב!!!‬ ‫ונזכור שרבי עקיבא הצליח בקלות יחסית להתגבר‪ ,‬כי כל חייו הכין את עצמו למצב כזה‪ ,‬אז בדורנו שניסיונות קופצים עלינו בקלות‬ ‫להשמידנו לגמרי‪ ,‬ודאי חייבים אנחנו לחיות בהחלטה ברורה נגד עינינו שאנחנו לעולם לא נחטא ח"ו‪ ,‬ובעזרת ה' נעשה ונצליח אמן‬ ‫ואמן‪.‬‬ ‫לא בשמים היא ולא מעבר לים היא ‪ -‬המשך‬ ‫קושי עצום בלי השוואה בכלל למעבר לים‪ ,‬ולפי זה לכאורה‬ ‫פלא עצום יש לפנינו‪ ,‬כי הנה לשמים אי אפשר היה לעלות‬ ‫התורה הייתה צריכה להקדים את "מעבר לים" הקל‪ ,‬ואחרי זה‬ ‫בדורם מלבד משה וזה מתאים לתיאור שהתורה לא נמצאת‬ ‫לכתוב את הקשה יותר בסוף "לעלות לשמים"???‬ ‫במקום קשה להשגה על פי דרך הטבע בזמנם‪ ,‬אבל "מעבר לים"‬ ‫גם בזמנם היה שייך זאת לבצע זאת על ידי נסיעה באנייה‪.‬‬ ‫ואולי כוונת התורה ללמדנו‪ ,‬שאילו ציוונו ה'להוריד את התורה‬ ‫מהשמיים‪ ,‬שאדם לא יאמר שזה לא שייך ולא מציאותי‪ ,‬אלא‬ ‫ואם כן מה התיאור הקושי בזה‪ ,‬ונכון שעדיין בזמנם הנסיעה‬ ‫כשם שבאנייה שייך להגיע במציאות כך תאמין שגם לשמים‬ ‫באנייה הייתה בגדר סכנת נפשות‪ ,‬בכל זאת לעלות לשמים‬ ‫שייך לעלות אילו צוונו ה' על כך‪.‬‬ ‫(מלבד משה רבינו) זה לא היה שייך בכלל לביצוע‪ ,‬ואם כן זה‬ ‫הנסתרות לה' אלוקינו‪ ,‬והנגלות לנו ולבנינו עד עולם לעשות את כל דברי התורה‬ ‫אבל גם היום בזמנינו מלבד הניסים הנסתרים יש גם ניסים‬ ‫כתב החתם סופר‪ ,‬שגם בזמנים שיש הסתר פנים כביכול שלא‬ ‫גלויים‪ ,‬כי עד היום ועד עולם יש ויהיו יהודים החיים בדרך‬ ‫רואים ניסים גלויים בכל אופן באמת כל רגע ורגע יש ניסים‬ ‫התורה והמצוות‪ ,‬וזאת למרות כל הצרות והגלויות‪ ,‬ולמרות‬ ‫ונפלאות‪ ,‬רק שהם נסתרים מעינינו‪ ,‬ואין בעל הנס מכיר בניסו‪,‬‬ ‫שבכל דור ודור עמדו ועומדים עלינו לכלותינו ברוחניות‬ ‫כמו שכתוב "לעושה נפלאות גדולות לבדו" שרק בורא עולם‬ ‫ובגשמיות‪ ,‬בכל זאת בניסי ניסים אנחנו קיימים לנצח ושומרים‬ ‫יודע מהנס‪.‬‬ ‫את כל מצוות השם‪ .‬וזה נס עצום ונפלא ביותר‪ .‬ואולי זו כוונת‬ ‫סיום הפסוק "והנגלות לנו ולבנינו עד עולם לעשות את כל דברי‬ ‫וזה "הנסתרות לה' אלוקינו"‪ ,‬שלמרות שפסוק זה נכתב לאחר‬ ‫התורה הזאת"‪ ,‬שלמרות שנהיה בגלויות בין העמים כפי שכתוב‬ ‫הפסוקים המתארים את כל הצרות שיהיו לעם ישראל‪ ,‬בכל זאת‬ ‫בפסוקים הקודמים‪ ,‬עדיין לנצח נישאר באמונה ונקיים את כל‬ ‫בורא עולם מבטיח שגם במצב הקשה הנורא הזה ובגלויות הוא‬ ‫המצוות כראוי‪.‬‬ ‫עדיין אתנו‪ ,‬ועושה ויעשה לנו ניסים ונפלאות נסתרים‪.‬‬ ‫והנגלות לנו ולבנינו עד עולם ‪ -‬הניסים הגלויים – המשך‬ ‫ואכן ניסים שכאלו ‪ -‬ניסים ברוחניות אנחנו חייבים כל הזמן‪ ,‬כי‬ ‫בפרשת אמור כתבתי שבתפילת "מודים" אומרים "על ניסיך‬ ‫ניסים כאלו בודאי אינם מורידים מהזכויות‪.‬‬ ‫שבכל יום עמנו ועל נפלאותיך וטובותיך ערב ובוקר וצהרים"‪,‬‬ ‫והרי ניסים מפחיתים מהזכויות‪ ,‬ואם כן אולי לפחות גם נזכיר‬ ‫כמאמר הגמרא סוכה נ"ב בכל יום יצרו של אדם מתגבר עליו‬ ‫בתפילה את הנקודה הזאת ‪ -‬שהלוואי ולא נזדקק לניסים‬ ‫ולולי הקב"ה עוזרו אין יכול לו‪ ,‬וכתוב כאן מפורש שבלי ניסים‬ ‫שמפחיתים מהזכויות??‬ ‫חד משמעי ‪ -‬אי אפשר להצליח‪.‬‬ ‫וכתבתי לתרץ‪ ,‬שהניסים המוזכרים במודים זה לא (רק) ניסים‬ ‫כי במלחמת היצר חייבים ניסים כל הזמן‪ ,‬ועל כל מעלה ועליה‬ ‫בגשמיות‪ ,‬אלא הכוונה לניסים ברוחניות‪ ,‬שאנחנו מודים לבורא‬ ‫רוחנית יש להודות לקב"ה על שמציל אותנו מהיצר הרע ונותן‬ ‫עולם על שאנחנו מצליחים להתגבר על היצר הרע הבא להפיל‬ ‫לנו להתעלות ברוחניות‪.‬‬ ‫אותנו כל הזמן‪ ,‬ערב ובוקר וצהרים‪.‬‬ ‫ניסים שבשפלנו זכר לנו ‪-‬המשך‬ ‫ליצלן‪ ,‬בכל זאת בורא עולם ברחמיו העצומים‪ ,‬עורר אותנו‬ ‫וגם על זה אנחנו מודים בתהילים ובתפילה "שבשפלנו זכר‬ ‫לתשובה שלימה‪" ,‬כי לעולם חסדו"‪ ,‬איזה חסד נפלא אין מילים‬ ‫לנו"‪ ,‬שכשהיינו שפלים בשיא הטומאה עמוק עמוק רחמנא‬ ‫‪4‬‬ ‫וטהר לבנו ‪ -‬נצבים‬ ‫אסורה‪ ,‬ושמים לעצמם סייגים וגדרות להתרחק מהחטא‬ ‫לתאר‪" .‬ויפרקנו מצרנו"‪ ,‬שבורא עולם פירק או פרק מעלינו את‬ ‫וסביבתו‪ ,‬זה נס עצום שאין כדוגמתו‪ .‬אשרי הדור שרואים‬ ‫היצר הרע הצורר שלנו‪ ,‬שהבורא שחרר אותנו מעולו‪ ,‬ממה‬ ‫ניסים גלויים אלו‪ ,‬ואשרי מי שזכה להיות כלול הוא ובניו בנס‬ ‫שבטמטום הלב והמח שיעבדנו את נפשנו בטומאה כעבדים ליצר‬ ‫הגלוי הזה עד עולם‪.‬‬ ‫הרע‪" ,‬כי לעולם חסדו"‪ ,‬אבא יקר‪ ,‬תודה רבה רבה שקרעת את‬ ‫כל החבלים שקשרו אותנו ליצר הרע‪.‬‬ ‫ובעצם כל פרק זה שהסתיים בפסוק "הנסתרות לה' אלוקינו"‪,‬‬ ‫התחיל בפסוקים המתארים אדם שנכשל בראיה אסורה‬ ‫"נותן לחם לכל בשר"‪ ,‬אחרי שאדם משתחרר מהיצר הרע‬ ‫ובמחשבה רעה‪" :‬ותראו את שקוציהם ואת גלליהם עץ ואבן‬ ‫ועובד את ה' יתברך‪ ,‬אזי בורא עולם נותן שפע לחם לכל בשר‪,‬‬ ‫כסף וזהב אשר עמהם‪ ,‬פן יש בכם איש או אשה או משפחה או‬ ‫ולמי??? שיש לו לב בשר ולא לב אבן‪ ,‬כי לעולם חסדו אמן ואמן‪.‬‬ ‫שבט אשר לבבו פנה היום מעם ה' אלקינו ללכת לעבד את אלקי‬ ‫הודו לקל השמים‪ ,‬שאנחנו רוצים בעיקר רוחניות ולהודות לקל‬ ‫הגוים ההם פן יש בכם שרש פרה ראש ולענה"‪ .‬שאדם זה ראה‬ ‫השמים‪ ,‬שיהיה שפע רוחניות ובלי דאגות של פרנסה וחובות‪ ,‬כי‬ ‫מראה טמא‪ ,‬וברגע הראשון הוא אכן ראה אותה כשקץ וגועל‬ ‫לעולם חסדו אמן ואמן‪.‬‬ ‫נפש‪ ,‬רק שאת הראיה הזו הוא לא מחק מיד‪ ,‬ומכאן הטעות שלו‬ ‫והמכשול וההרס שלו!!!‬ ‫והאמת הניתנת להיאמר‪ ,‬שהיום בזמנינו הנס הגלוי שיש‬ ‫יהודים יראי ה'‪ ,‬זה נס עוד יותר גלוי!! כי היום בגלל המכשירים‬ ‫שהיות והוא לא מחק מזיכרונו ראיה אסורה זו‪ ,‬אזי היצר הרע‬ ‫האלקטרוניים כמחשב והטלפונים המתקדמים וכו'‪ ,‬היצר הרע‬ ‫השתלט עליה והפך אותה לשורש פורה ראש ולענה‪ ,‬שהרעיל‬ ‫זמין יותר מפעם‪ ,‬בקלות שאין לדמותה אדם עלול להיכשל‬ ‫את המוח שבראש‪ ,‬והרעל כשורש מתפשט מנקודה קטנה –‬ ‫בחטאים הגרועים ביותר‪.‬‬ ‫"ראיה קלה" להשתלטות על כל הראש‪ ,‬ולשריר ענק בלב‬ ‫וברגש‪ ,‬ומעוות לו את החשיבה לחשיבה מעוותת‪ ,‬שכך הוא‬ ‫ובכל זאת שמך לא שכחנו‪ ,‬יש ציבור עצום בקהילות עם ישראל‬ ‫מתיר לעצמו כל עבירות שבתורה‪.‬‬ ‫כן ירבו שנלחמים בכל כוחם לא להיכשל בשום חטא ושום ראיה‬ ‫ואולי זה הסוד שהתורה מגלה לנו בתחילת העניין‪ ,‬שנוכל להיזהר ולזכות ולהיות מבעלי הניסים הגלויים בסוף‪ ,‬שנדע לעצמנו מה‬ ‫מראה טמא עושה לנפש‪ ,‬ולכן נשתדל שגם במקרה לא נראה דבר טמא‪ ,‬ואז לא יהיה בנו שורש פורה ראש ולענה‪ ,‬אלא נזכה להיות‬ ‫מבעלי הניסים הגלויים‪ ,‬וכפי שכתבנו קודם‪ ,‬שזה נס ופלא שאין כדוגמתו היום שקל לחטוא בראיה יותר מכל הדורות‪ ,‬להיות יראי‬ ‫ה' ושומרי מצוות בשלימות‪ ,‬ובעזרת השם נזכה שעד עולם אנו ובנינו נזכה להיות עובדי ה' ודבקים בעבודתו בשלמות אמן ואמן‪.‬‬ ‫ובחרת בחיים למען תחיה לאהבה את ה' ודבקה בו כי הוא חייך‬ ‫וראיתי שמפרשים דבריו‪ ,‬שהיות והלכת למקומות רעים‬ ‫המגיד מדובנא‪ ,‬מסביר את הפסוק הזה‪ ,‬שלא נבקש חיים‬ ‫וביטלת תורה לכן תהיה מקולל שלא תצליח בפרנסה‪ ,‬אבל‬ ‫בשביל גשמיות‪ ,‬אלא נבקש לחיות בשביל ללמוד תורה לקיים‬ ‫מפשטות דברי התרגום יונתן לא משמע שזה עונש אלא שזה‬ ‫מצוות‪ ,‬כמו שכתוב בפסוק "למען תחיה לאהבה את ה' ולדבקה‬ ‫חלק מהעבירה‪.‬‬ ‫בו"‪ .‬וכתב עוד‪ ,‬שלכן אומרים בימים נוראים "זכרנו לחיים‬ ‫למענך"‪ ,‬שאנחנו רוצים חיים בשביל לחיות חיים רוחניים‬ ‫אלא כוונתו‪ ,‬שכשם שללכת למקומות בילוי זה עבירה וביטול‬ ‫לאהוב ולדבוק בבורא עולם‪.‬‬ ‫תורה ולכן תהיה ארור‪ ,‬כך זה בהקשר ליציאתך לעבודה‬ ‫ולפרנסה זה ביטול תורה‪ ,‬ולכן תהיה ארור על הביטול תורה‬ ‫וחשוב לפרש דבריו‪ ,‬שהרי חלק חשוב מסדר היום אינו רוחני‬ ‫בזמן העבודה לפרנסה‪.‬‬ ‫כמו השינה והאכילה‪ ,‬אז איך אנחנו אומרים למענך אלוקים‬ ‫חיים‪ ,‬שכביכול כל חיינו זה רק למען בורא עולם והרי לכאורה‬ ‫אבל דבר זה תמוה‪ ,‬וכי איזה ביטול תורה יש לאדם שיצא‬ ‫יש חלקים שאינם כך‪ ,‬אלא לצורך הגוף??‬ ‫לפרנסתו??? הרי אדם חייב להתפרנס בכדי לחיות??? אלא‬ ‫התשובה היא כאמור‪ ,‬שאם אתה חי לא בשביל ריבונו של עולם‬ ‫אלא התשובה פשוטה‪ ,‬שכל מי שחי למען התקרבות לבורא‬ ‫אלא אתה חי למען הגשמיות והבטלה או למען העבירות‪ ,‬אם כן‬ ‫עולם אזי גם השינה שלו והאכילה שלו זה מכשיר מצוה שנותן‬ ‫גם הזמן שאתה ישן ועובד ומתפרנס זה גם עבירה של ביטול‬ ‫כוח לגוף לעבוד את בורא עולם ומכשירי מצוה כמצוה‪ ,‬ונחשב‬ ‫תורה‪ ,‬כי השינה והעבודה והפרנסה הם מכשירים ומכינים‬ ‫שכולו לשם שמים ולשם בורא עולם‪ ,‬וכמאמר השולחן ערוך‬ ‫אותך לבטלה ולחטאים ומכשירי עבירה כעבירה הם‪.‬‬ ‫בתחילתו "בכל דרכיך דעהו"‪.‬‬ ‫ולפי זה באותו משקל נפרש בברכות‪" ,‬ברוך אתה בבואך"‬ ‫ולפי הדברים הללו‪ ,‬אפשר גם להסביר את מה שכתב התרגום‬ ‫שתהיה מבורך על אשר אתה בא לבית הכנסת ולבית המדרש‬ ‫יונתן בפרשת כי תבוא על הפסוק "ארור אתה בבואך וארור אתה‬ ‫להתפלל וללמוד‪ .‬ו"ברוך אתה בצאתך" דהיינו בצאתך לעבודה‬ ‫בצאתך"‪ ,‬שארור אתה על שבאת לקרקס ובתי הצגות וכל‬ ‫ולפרנסה‪ ,‬כי אתה עושה מצוה של מכשירי מצוה שתוכל לחיות‬ ‫מקומות אסורים‪ ,‬כי מלבד שחטאת שהלכת למקומות‬ ‫ולהחזיק את הגוף כראוי ללימוד התורה וקיום המצוות ולדבוק‬ ‫האסורים גם חטאת בביטול תורה באותו זמן שבילת בעבירה‪,‬‬ ‫בכל הכוח בבורא עולם‪.‬‬ ‫וגם "ארור אתה בצאתך" הכוונה ביציאתך לעבודה ולפרנסה‪.‬‬ ‫אז הבה נחיה נכון‪ ,‬במטרה אחת "אחת שאלתי מאת ה' אותה אבקש – שבתי בבית ה' כל ימי חיי‪ ,‬לחזות בנועם השם"‪ ,‬נכון חייבים‬ ‫פרנסה ושינה אבל זה רק אמצעי ולא מטרה‪.‬‬ ‫ובעזרת השם בורא עולם ייתן לנו את כל הכלים להצליח בעבודת ה' ויסלק מאתנו כל המפריעים וכל הטרדות‪ ,‬ויתן לנו ברכה ואושר‬ ‫ועושר כדי שנעבדו מתוך רוגע והרחבת הדעת אמן ואמן‪.‬‬ ‫ראה נתתי לפניך היום את החיים ואת הטוב ואת המות ואת הרע ובחרת בחיים‬ ‫ונראה להוסיף ולהרחיב בדבריו‪ ,‬שאם נחבר את דבריו לנכתב‬ ‫הגאון מווילנא אומר שיש ‪ 2‬דרגות של יצר הרע‪ :‬יצר הרע אחד‬ ‫תחילה‪ ,‬אז מוות זה יצר הרע הגרוע ביותר שהוא ההיפך מחיים‬ ‫שהוא רע שמדבר ועושה רע לחברו‪ ,‬והשני זה יצר רע שהוא טוב‬ ‫שזה המושלם‪ ,‬וכדברי הגאון זה המדבר עם חברו אחד בפה‬ ‫שהוא מדבר יפה וטוב על חברו‪ ,‬אבל זה רק מהשפה ולחוץ ובתוך‬ ‫ואחד בלב‪ ,‬והכוונה שמדבר יפה עם החבר‪ ,‬אבל הוא כאחד אחר‬ ‫ליבו הוא חושב רע על חברו‪ ,‬ואומר הגאון שהרע הטוב הוא גרוע‬ ‫בלב‪ ,‬שבלב הוא חושב עליו רק רע‪ ,‬ובלי שהחבר יודע ושם לב‬ ‫מיצר הרע הרע‪.‬‬ ‫לכך‪ .‬ויצר הרע הזה בעניינים הנוגעים בבין אדם למקום‪ ,‬צריך‬ ‫וממשיך הגאון‪ ,‬שגם ביצר הטוב יש ‪ 2‬דרגות‪ ,‬יש לשם שמים‬ ‫לפרש שזה אדם צבוע שמראה עצמו שהוא צדיק אבל מבפנים‬ ‫שזה חיים ושלימות‪ ,‬ויש יצר הטוב שעובד את ה' שלא לשמה‪,‬‬ ‫הוא רקוב‪ ,‬שבלב הוא שונא את התורה ואת המצוות‪ ,‬ואכן אין‬ ‫וזה פחות מחיים וזה "ואת הטוב"‪.‬‬ ‫מילה יותר מתאימה לקרוא לאדם שחי במצב כזה אלא "מוות"‪,‬‬ ‫כי אין לו חיים לא בעולם הזה ולא בעולם הבא‪ ,‬והוא אכול‬ ‫וכנגד זה יש להיפך ביצר הרע מות ורע‪ ,‬והתורה מסיימת‬ ‫בתוכו כמו אריה בסוגר‪.‬‬ ‫"ובחרת בחיים" שזו הדרגה המושלמת לעבוד לשם שמים‪.‬‬ ‫‪5‬‬ ‫וטהר לבנו ‪ -‬נצבים‬ ‫ובחרת בחיים ‪ -‬המשך‬ ‫לכן אחי ורעיי‪ ,‬אם כבר אתם בחיי תורה ומצוות שלכן אתם‬ ‫בספר תורת משה הביא את דברי רש"י על "ובחרת בחיים"‪,‬‬ ‫ממיתים את עצמכם בעולם הזה‪ ,‬לפחות אל תעשו שטויות‬ ‫"אני מורה לכם שתבחרו בחלק החיים"‪ ,‬והקשה על זה וכי מה‬ ‫להפסיד את כל העולמות‪ ,‬לפחות תסבלו בשביל להרוויח חיי‬ ‫רש"י בא להוסיף על דברי התורה "ובחרת בחיים"‪ ,‬וכי צריכים‬ ‫נצח‪ ,‬ותרגילו את הלב להתחבר באמת מתוך אהבה לתורה‬ ‫להורות על כך‪ ,‬הרי צריך להיות שוטה ולא לבחור בחיים כדברי‬ ‫ולמצוות‪ ,‬ואז תחיו לנצח‪ ,‬כי אם כבר סבל לפחות ננצל אותו‬ ‫בורא עולם???‬ ‫כראוי‪ ,‬למה סתם לסבול???‬ ‫ותירץ על פי דברי חז"ל מסכת תמיד פ"א "מה יעשה אדם‬ ‫אבל מי שממית עצמו באהלה של תורה מתוך יראת שמים‬ ‫ויחיה?? ימית עצמו"!!! וממילא מובנים דברי רש"י‪ ,‬שהיות‬ ‫אמתית ואהבת בורא עולם‪ ,‬אולי זה נראה כממית עצמו באהלה‬ ‫וצריכים להמית עצמנו ולסבול בשביל חיי התורה והמצוות שזה‬ ‫של תורה‪ ,‬אבל אין לך בן חורין ואדם בעל סיפוק יותר ממנו‪,‬‬ ‫כמו מוות בעולם הזה – ימית עצמו‪ ,‬לכן צריך שכנוע גדול‬ ‫כמאמר חז"ל אבות פ"ה "אין לך בן חורין אלא מי שעוסק‬ ‫ולהראות שבכל זאת שווה להשקיע ולסבול בחיים הקצרים‬ ‫בתורה"‪.‬‬ ‫בשביל לחיות חיי נצח באושר נצחי‪.‬‬ ‫ולכן מי שהוא צבוע וכלפי חוץ חי חיי תורה אבל בליבו יש‬ ‫ולצערנו היצר הרע בזמנינו עלה בדרגה‪ ,‬שהיום הוא מאפשר‬ ‫שנאה ומיאוס לתורה וליהדות‪ ,‬הרי שהוא ממית עצמו גם‬ ‫לאנשים המשתייכים לקהל היראים לדבר השם‪ ,‬לחיות כביכול‬ ‫בעולם הזה שבגלל שהוא נראה כשומר תורה ומצוות‪ ,‬שלכן הוא‬ ‫בעולמה של תורה‪ ,‬בלי להמית עצמו עליה‪.‬‬ ‫מנוע עצמו מהנאות עולם הזה ותאוותיו‪.‬‬ ‫כי מחסום הבושה נפרץ ואנשים מתירים לעצמם לעשות ככל‬ ‫אבל בשונה מיהודי צדיק המת בעולם הזה באהלה של תורה‪,‬‬ ‫העולה על רוחם עבירות גמורות או למחצה לשליש ולרביע ובכל‬ ‫אבל יש לו חיי נצח בהנאה אין סופית‪ ,‬לצבוע זה מלבד מוות‬ ‫אופן עם המון חילול השם ועם כל המראה היהודי‪.‬‬ ‫בעולם הזה‪ ,‬יש לו מוות גם לעולם הבא ולנצח‪.‬‬ ‫והיצר הרע חוגג ‪ -‬הנה לך גם להיות בקהילה שנולדת בה‪ ,‬וגם‬ ‫ובעצם אלו הם דברי רבא יומא עב' "אמר להו רבא לרבנן במטותא‬ ‫לחגוג בחיים החילוניים בלי למצמץ‪ ,‬העיקר תרגיש טוב כי אתה‬ ‫מינייכו לא תירתון תרתי גיהנם"‪ ,‬שרבא ביקש מרבנן בבקשה‬ ‫ומשפחתך עדיין בקהילה וקשורים לכל מוסדות הקהילה‪.‬‬ ‫ממכם אל תסבלו מ‪ 2‬גיהינום בעולם הזה וגם בבא‪.‬‬ ‫ודווקא בזמנינו שהניסיונות קשים הם עד למאוד‪ ,‬עלינו להתייצב בכוח מול היצר הרע "ולהמית עצמנו עליה"‪ ,‬כי זה מה שכתוב‬ ‫במסכת תמיד שהיא לתמיד כי זאת התורה לא תשתנה!! ורק כך נזכה לחיות לנצח גם אנחנו וגם הדורות הבאים אחרינו‪ ,‬שגם‬ ‫הילדים שלנו ימשיכו בדרך התורה‪ ,‬כי מי שמחפש חיים קלים הילדים שלו ישדרגו את השיטה‪ ,‬ויקלו מעצמם הרבה יותר ממה‬ ‫שאתה סברת שאפשר לשחרר ולהקל‪.‬‬ ‫וזכור נזכור‪ ,‬מי שממית עצמו עליה‪ ,‬למרות הקושי הגדול‪ ,‬אין יותר מאושר ממנו‪ ,‬כי אין לך בן חורין אלא מי שעוסק בתורה ובמצוות‪,‬‬ ‫הוא מרגיש סיפוק ושלימות כי הוא חי תחושה שהוא חי חיי אמת‪ ,‬אז קדימה "ובחרת בחיים" "למען תחיה"‪ ,‬תרגיש שאתה חי‬ ‫באמת‪ ,‬ויהיה לך שמחה פנימית אמתית אמן ואמן‪.‬‬ ‫אתם נצבים היום כולכם לפני ה' אלוקיכם‬ ‫והנה ידוע שבורא עולם לא מתערב בבחירה החופשית של בן‬ ‫יש להקשות וכי מאחר שהתורה אמרה "נצבים כולכם" למה‬ ‫אדם האם הוא יהיה צדיק או רשע‪ ,‬ואם כן איך יתכן שיצא‬ ‫אם כן התורה מפרטת מיד "ראשיכם שבטיכם זקניכם‬ ‫בדיוק שלאחר ‪ 40‬שנה יישאר מספר מדוייק של צדיקים בעם‬ ‫ושטריכם כל איש ישראל‪ ,‬טפכם נשיכם וגרך אשר בקרב‬ ‫ישראל כמו ביציאת מצרים‪ ,‬אין אלא שבורא עולם בידו לגרום‬ ‫מחניך מחטב עציך עד שאב מימיך"‪ .‬ובפשטות היות ומדובר‬ ‫שלפחות יישארו בכלל עם ישראל כמות צדיקים כפי שברצונו‬ ‫כאן על התחייבות באלה ובשבועה לקיים תורה ומצוות‪ ,‬לכן‬ ‫הקדוש שיהיו בעם ישראל לכל הפחות‪ .‬וכפי שכתוב שהעולם‬ ‫מחמת גודל חשיבות העניין התורה מפרטת בהרחבה שלא יהיה‬ ‫לא מתקיים בפחות מל"ו צדיקים נסתרים‪ ,‬וגם כאן הבן שואל‬ ‫אחד שיחמוק מהתחייבות זו‪.‬‬ ‫ומי החליט שתמיד יהיו בעם ישראל ‪ 36‬צדיקים‪ ,‬הרי בכל ערי‬ ‫סדום לא היו אפילו עשרה צדיקים‪ ,‬וכי דבר זה ביד ה' שיהיו ‪36‬‬ ‫אבל מדברי רש"י בהמשך אפשר לתרץ זאת‪ ,‬שהנה שאל רש"י‪:‬‬ ‫צדיקים בכל דור ודור???‬ ‫למה נסמכה פרשת אתם נצבים לקללות?? ועונה רש"י לפי‬ ‫ששמעו ישראל מאה קללות חסר שתים חוץ ממ"ט שבת"כ‬ ‫והתשובה כן!! וכאמור‪ ,‬שבורא עולם יכול לגרום שבאופן כללי‬ ‫הוריקו פניהם ואמרו מי יוכל לעמוד באלו?? התחיל משה‬ ‫יהיו לפחות סך צדיקים כפי שחשוב לו שיהיה לכל הפחות‪.‬‬ ‫לפייסם אתם נצבים היום הרבה הכעסתם למקום ולא עשה‬ ‫ויתכן שכשמתמעטים הצדיקים וחלילה עוד כרגע נראה‬ ‫אתכם כלייה והרי אתם קיימים לפניו‪.‬‬ ‫שיפחתו מסך המינימום שקבע בורא עולם‪ ,‬אזי בורא עולם‬ ‫שולח גל של התעוררות של תשובה בעולם והרבה מתעוררים‬ ‫ונשאלת השאלה‪ ,‬הרי עם ישראל ראו את מידת הדין שנהגה‬ ‫ומתחזקים‪.‬‬ ‫באבותיהם‪ ,‬שכל הדור של הזכרים שיצאו ממצרים מלבד שבט‬ ‫לוי‪ ,‬כולם מתו כעונש במדבר‪ ,‬ואיך אם כן ובמה הרגיע אותם‬ ‫וגם לפני הגאולה העתידית כתוב שה' יחזיר את עם ישראל‬ ‫משה??? הרי הם הדור הצעיר כשחטאו בעדת קרח ובבנות‬ ‫בתשובה‪ ,‬ואין זה סותר את הבחירה כלל!!! כי גם בעת‬ ‫מואב או בנחשים מיד החוטאים נענשו ומתו‪ ,‬וכל מי שנשאר‬ ‫ההתעוררות לא כולם זוכים להתעורר בתשובה‪ ,‬רק חלק מהם‬ ‫מעם ישראל עד כניסתם לארץ לא היו אנשים חוטאים‪ ,‬ולמה‬ ‫מתעוררים והכל לפי עוצמת ההתעוררות שה' שלח‪ .‬וגם ה' יכול‬ ‫אמר להם משה "הרבה הכעסתם למקום ולא עשה אתכם‬ ‫לגרום שיהיה פחות ניסיונות שכך חלק מעם ישראל כבר לא‬ ‫כלייה"???‬ ‫יכשלו בעבירות ובטומאה‪ ,‬וממילא הם יתעוררו מעצמם‬ ‫להתקדש ולהתקרב לה'‪ .‬ולפעמים ה' יכול ליצור את ‪ 2‬המצבים‬ ‫אלא‪ ,‬יתכן שעם ישראל פחד שיהיה מצב שכל עם ישראל יחטא‬ ‫ביחד‪ ,‬שגם תהיה התעוררות עצומה לתשובה‪ ,‬ובו זמנית גם יהיו‬ ‫במרוצת הדורות מתוך קושי ואורך הגלות וגם מחמת החיים בין‬ ‫פחות ניסיונות כך שעוד יותר יהודים יתקרבו לה'‪.‬‬ ‫הגויים‪ ,‬ובפרט שכל כמה שהם מתרחקים מיציאת מצרים‬ ‫וממתן תורה הם יתקררו מדבקות בבורא העולם וישקעו‬ ‫לדוגמא‪ ,‬תארו לעצמכם אם פתאום כבר לא יהיה בארץ ישראל‬ ‫בטומאה ותאוות העולם‪.‬‬ ‫או במדינתכם אינטרנט פרוץ‪ ,‬כי בחוק יקבעו שמותר רק‬ ‫אינטרנט מסונן ממש‪ ,‬כמה אנשים יפסיקו לחטוא‪ .‬או למשל אם‬ ‫ועל זה יתכן שענה להם משה‪" ,‬אתם נצבים"‪ ,‬שאני קיבלתי‬ ‫פתאום כל הפעולות הטמאות באינטרנט או הראיות הפסולות‬ ‫ביציאת מצרים פיקדון של ‪ 600‬אלף יהודים ולמרות שכל ה‪600‬‬ ‫יהיו גלויים לעיני כל‪ ,‬וגם כולם יראו תמונה של החוטא‪ ,‬מי יעז‬ ‫אלף נפטרו בכל זאת ה' ביום פטירתי (וכפי שכתב רש"י שאתם נצבים‬ ‫להשתמש לטומאה באינטרנט???? אולי רק בודדים!!! שכבר‬ ‫אמרה משה ביום פטירתו) זכיתי והחזרתי ‪ 600‬אלף זכרים מגיל ‪20‬‬ ‫מרגישים אבודים לנצח רח"ל‪.‬‬ ‫בדיוק כפי שקיבלתי‪.‬‬ ‫‪6‬‬ ‫וטהר לבנו ‪ -‬נצבים‬ ‫עלינו להשקיע בכל יכולתנו להתחזק‪ ,‬וכך נזכה להיות‬ ‫ובזה הרגיע משה רבינו את עם ישראל‪ ,‬אל תדאגו להמשכיות‬ ‫מהראשונים המתעוררים בעת שה' מעורר אותנו לתשובה‪ ,‬וכך‬ ‫עם ישראל‪ ,‬כי נצח ישראל לא ישקר‪.‬‬ ‫נזכה לחזור בתשובה שלימה‪.‬‬ ‫אבל זכרו נא היטב‪ ,‬שכמו שעכשיו הצליחו להימנות בתוך‬ ‫אבל אם לא נשקיע הכנה להתעוררות התשובה‪ ,‬אז יתכן שגם‬ ‫הצדיקים של עם ישראל‪ ,‬כל סוגי הקהילות של עם ישראל‪,‬‬ ‫בבוא עת רצון שבו בורא עולם יתן רוח התעוררות‪ ,‬אז אתה חס‬ ‫אנשים נשים וטף‪ ,‬חשובים ראשי מטות עד שואבי מים‪ ,‬כך גם‬ ‫ושלום לא תזכה להיות מהיהודים שמתעוררים לחזור בתשובה‬ ‫בבטחת נצח ישראל לא ישקר‪ ,‬יכולים להיות כל סוגי עם ישראל‬ ‫רחמנא ליצלן‪.‬‬ ‫כלולים בזה‪ ,‬שהם יהיו צדיקים ולא רק בני הרבנים‬ ‫והמיוחסים‪ ,‬אלא גם שואבי המים של דורנו יכולים להיות‬ ‫אז שנס מותניים ותחזור בתשובה ותעורר עצמך בכל דרך לחזור‬ ‫מצדיקי עם ישראל‪.‬‬ ‫בתשובה‪ ,‬ובכל רוח של התעוררות תצטרף בתשוקה להתקרב‬ ‫וגם זה מסר לדורות‪ ,‬אם חפצים אנו וכאמור לא משנה מה מעמדנו‬ ‫לבורא עולם‪ ,‬כי מי יודע האם כבר לא תזכה לעוד רוח‬ ‫מהחשובים או מהפשוטים ואפי' שואבי מים‪ ,‬אם רצוננו לשרוד ולהיות‬ ‫התעוררות‪ ,‬ואוי לנו אם נמות ללוא תשובה ח"ו!!!!‬ ‫מצדיקי הדור ‪ -‬משארית הפליטה שעליה יתבסס נצח ישראל‪,‬‬ ‫כי המצווה הזאת אשר אנכי מצווך היום‪ ,‬לא בשמים היא בפיך ובלבבך לעשותו‬ ‫צריך שאדם אחר יתאמץ ויסתכן ויעבור עבורך את הים באנייה‪,‬‬ ‫כתב הרמב"ן ובספר העיקרים‪ ,‬שהמצווה הזאת היא מצוות‬ ‫אלא "בפיך ובלבבך לעשותו"‪.‬‬ ‫תשובה‪ ,‬ולענ"ד אולי ברמז יש לומר כי כתוב "שוב יום אחד‬ ‫לפני מיתתך" וכאן כתוב "מצווך היום"‪ ,‬דהיינו שיהיה לך יום‬ ‫ובעצם כאן לכאורה יש קושיה‪ ,‬שהרי עיקר התשובה היא‬ ‫של תשובה לפני מותך‪ ,‬כך שבכל יום יהיו בגדיך נקיים כי אינך‬ ‫מהלב‪ ,‬ואם כן מדוע כתוב קודם "בפיך" ואחרי זה "ובלבבך‬ ‫יודע מתי תמות‪ ,‬וכך תהיה צדיק כל ימי חייך בזכות "היום"‪.‬‬ ‫לעשותו"???‬ ‫והנה יש לומר שהתורה אומרת לכל יהודי‪ ,‬אל תחשוב שאצלך‬ ‫ונראה שכאן מגלה לנו התורה‪ ,‬שגם יהודי חלש מאוד מבחינה‬ ‫לא פשוט לחזור בתשובה כי חסר לך כלים רוחניים‪ ,‬ולכן הרב‬ ‫רוחנית והלב שלו אטום להתעורר בתשובה מרוב חטאיו או‬ ‫צריך להחזיר אותך בתשובה‪ ,‬ואתה צריך צדיק גדול ועצום כמו‬ ‫מרוב טרדות הזמן‪ ,‬בכל זאת "בפיך"‪ ,‬תלמד מוסר בפיך‪ ,‬תקפיד‬ ‫משה רבינו שעלה לשמים‪ ,‬כי רק על ידי צדיק כזה תצליח לחזור‬ ‫על לימוד ספרי מוסר בפיך‪ ,‬אפילו כשעדיין זה לא משפיע עליך‪,‬‬ ‫בתשובה‪.‬‬ ‫אבל בסוף "ובלבבך לעשותו" זה ביום אחד פתאום זה יעורר את‬ ‫הלב‪ ,‬ואז כל המוסר שלמדת בימים בהם התעקשת ללמוד‬ ‫וגם אל תחשוב שחסר אתה את הכלים הגשמיים בכדי לחזור‬ ‫מוסר‪ ,‬הכל יכנס ללבך‪ ,‬ותזכה לחזור בתשובה שלימה אמן‪.‬‬ ‫בתשובה‪ ,‬כי קשה לך הדבר מבחינה גשמית‪ ,‬כך כביכול אתה‬ ‫*ובחרת בחיים למען תחיה אתה וזרעך‬ ‫אלא יתכן שאנחנו מסיימים שנזכה שנשתמש בחיים הטובים הן‬ ‫הבחירה לחיים שלנו צריכה להיות שננצלם לחיי יהודים‬ ‫בגשמיות וגם בחיי הרוחניות הטובים לטובה‪ ,‬שנחייה לשם‬ ‫כשרים‪ ,‬ואין חיים יהודים מושלמים בלי שהילדים ממשיכים‬ ‫שמים לעשות רצון אבינו שבשמים באמת ולא ננצל את חיי‬ ‫בדרך התורה שהיא דרך חיי הנצח‪.‬‬ ‫העולם הזה וברכות ה' להתפאר בהם ולשאר הנאות הגוף‪.‬‬ ‫וזה מזכיר לי מה שבברכת החודש מבקשים בתפילת "יהי‬ ‫אכן אכן עלינו לבחור בדרך התורה שנחיה בה באמת בשמחה‬ ‫רצון" בקשות מפורטות לחיים טובים אהבת תורה ויראת שמים‬ ‫ופרנסה טובה וכו' ובסוף מסיימים "חיים שימלא ה' משאלות‬ ‫של דבקות בה' ואהבתו יתברך‪ ,‬כך שגם זרענו ירצו ליהנות מזיו‬ ‫לבנו לטובה אמן סלה"‪ ,‬ולכאורה מה יש בבקשה זו‪ ,‬הרי קודם‬ ‫ה' כל חייהם וימשיכו חשק זה לדורות הבאים אמן ואמן‪.‬‬ ‫פירטנו בקשות לחיים טובים בגשמיות וברוחניות??‬ ‫אני מורה לכם שתבחרו בחלק החיים – רש"י‬ ‫שזכה‪ ,‬אזי יזכה לחיים טובים מלאים סיפוק אמיתי בזה ובבא‪,‬‬ ‫אולי כוונת רש"י‪ ,‬שגם בקיום מצוות יש מושג ממית עצמו‬ ‫וגם זרעו אחריו יראו שאביהם המתייסר בגוף עדיין שמח ביותר‬ ‫באהלה של תורה‪ ,‬ולמרות שיש במושג של זה מוות כביכול‬ ‫כי הרוחניות משפיעה שמחה יותר מהנאות גשמיות‪ ,‬וממילא גם‬ ‫שמרסק את הגשמיות ומייסר גופו בעמלה של תורה מתוך דוחק‬ ‫ילדיך ויוצאי חלציך ירצו לחיות בשמחה בחיי אמת מלאים‬ ‫עצום וצער הגוף‪ ,‬בכל זאת התורה דורשת שתתבונן בחלק‬ ‫בסיפוק!!!‬ ‫החיים שיש בממית עצמו בעמלה של תורה‪ ,‬שיבחר להסתכל על‬ ‫חצי הכוס המלאה של הרוחניות שזוכה בו‪.‬‬ ‫ואכן לא קלה היא עבודה זו אבל ה' מתחנן בני יקירי וחביבי‪,‬‬ ‫אם אתה חי בעניות וממית עצמך באהלה של תורה‪ ,‬אנא אל‬ ‫ואדרבא מתוך צער ‪ -‬התורה מתקיימת בו יותר‪ ,‬וישמח שזכה‬ ‫תמית עצמך בתורה מתוך עצבות ועוגמת נפש‪ ,‬אלא אני מבקש‬ ‫לדבוק בחיי אמת ובחיי נצח ושנשמתו מתענגת כי זה עיקר‬ ‫ומורה לכם בחרו בחלק החיים‪ ,‬ותחיו עם שמחה של מצוה‬ ‫האדם!! וישמח בקרבתו לה' השמח בעבודתו‪ .‬ואם אכן ימות‬ ‫ואהבת ה'‪ ,‬בהצלחה אמן ואמן‪.‬‬ ‫באהלה של תורה אבל יבחר להתמקד ולשמוח בחלק הרוחני‬ ‫ומל ה' את לבבך ואת לבב זרעך‬ ‫כך שכביכול שה' מל את הלב‪ ,‬אבל תשובה המושלמת‬ ‫החיד"א מביא בשם הראשונים שהמילים בפסוק "את‬ ‫ביותר מצדנו היא‪ ,‬שלא רק נתקן את הלב שלנו‪ ,‬אלא‬ ‫לבבך ואת לבב" זה ראשי תיבות "אלול"‪ ,‬ומוסיף החיד"א‬ ‫שנעשה כל שביכולתנו שגם זרענו יתעורר בתשובה‬ ‫שהסופי תיבות יוצא "תכתב"‪ ,‬שעל ידי תשובה זוכים‬ ‫לכתיבה וחתימה טובה‪ .‬וקצת כאב לי כביכול‪ ,‬שיוצא‬ ‫שלימה‪ ,‬ולכן כביכול לבב של זרעך מתחבר בראשי תיבות‬ ‫שבראשי תיבות "אלול" המשפט לא מושלם‪ ,‬שהרי‬ ‫של אלול ללב של עצמך‪ ,‬כי האבא יתעורר התעוררות‬ ‫המשפט מסתיים "ואת לבב זרעך" ובראשי תיבות לא‬ ‫עצומה שתשפיע גם על יוצאי חלציו‪ ,‬זו תשובה מושלמת‪.‬‬ ‫השתמשנו במילה "זרעך"‪ ,‬ולכאורה זה חותך את העניין??‬ ‫ויש בזה גם צדק והיגיון‪ ,‬כי רבות מקלקולי הילדים זה‬ ‫לכן נראה לחדש שדווקא נכתב המשפט כביכול‪ ,‬בכדי‬ ‫בגלל נפילת ההורים ברוחניות‪ ,‬ולכן על ההורים להתחזק‬ ‫להודיע לנו שתשובה שלימה צריכה להיות שאנחנו נתקן‬ ‫ביותר ולגרום גם לילדיהם להתעורר בתשובה‪.‬‬ ‫את עצמנו כראוי ובאופן מושלם שה' יתקרב אלינו עד כדי‬ ‫‪7‬‬ ‫וטהר לבנו ‪ -‬נצבים‬ ‫ושב ה' אלקיך את שבותך ורחמך‬ ‫ונראה לתרץ קצת באופן אחר‪ ,‬שבפרשתנו כתוב "ומל ה' את‬ ‫בשו"ת הרדב"ז סי' תשס"ט מביא ששאלו אותו מדוע בפרשת‬ ‫לבבך"‪ ,‬וכפי שכתב הרמב"ן זה מדובר על הגאולה העתידית‬ ‫בחוקתי לאחר הקללות כתוב פסוקי נחמה ואילו בפרשת כי‬ ‫ימות המשיח שעם ישראל לא יחטאו יותר‪ ,‬כי הקב"ה ישחוט‬ ‫תבוא לאחר הקללות לא כתוב פסוקי נחמה??‬ ‫את היצר הרע‪ ,‬ואז ה' ינקום בגויים על כל מה שהציקו ליהודים‬ ‫בכל הדורות‪ ,‬והעונש יהיה שאת כל הקללות הכתובים בפרשת‬ ‫וענה על זה הרדב"ז שכאן בפרשתנו פרשת ניצבים שהיא פרשה‬ ‫כי תבוא יקבלו שונאי ישראל‪.‬‬ ‫לאחר כי תבוא‪ ,‬וכאן כתוב פסוקי נחמה "ושב ה' אלוקיך את‬ ‫שבותך ורחמך וגו'"‪.‬‬ ‫ולכן אין דברי נחמה בקללות שבפרשת כי תבוא‪ ,‬בכדי‬ ‫שהקללות שבסופו של דבר ינתנו לשונאינו לא יהיה להם שום‬ ‫כמו כן מוסיף הרדב"ז שבפרשת כי תבוא כתוב שם הוי"ה‬ ‫תקווה טובה‪ ,‬רק קללות בלבד‪ ,‬ואילו לעם ישראל כבר כתוב‬ ‫בקללות שזה מידת הרחמים‪ ,‬בניגוד לפרשת בחוקתי ששם לא‬ ‫דברי נחמה בפרשתנו אז לנו תהיה הישועה ולגויים קללות‬ ‫מופיע שם הוי"ה בקללות‪ ,‬ולכן שם הוי"ה – שם של רחמים‬ ‫וחושך גדול‪.‬‬ ‫ממתק את הקללות שבפרשת כי תבוא‪.‬‬ ‫ומל ה' את לבבך – ונתן ה' את כל האלות על איביך ועל שנאיך אשר רדפוך‬ ‫אליהו מחזיר בתשובה את הבנים בכדי שהבנים יחזירו בתשובה‬ ‫כתב המהרי"ל דיסקין שהיות והתורה מבשרת שעם ישראל‬ ‫את האבות‪ ,‬ושימו ליבכם אל לשונו הטהור של רש"י "יאמר‬ ‫יתחזק וישוב בתשובה מאהבה ממילא כל מה שחטאו נהפך‬ ‫לבנים דרך אהבה ורצון לכו ודברו אל אבותיכם לאחוז בדרכי‬ ‫למצוות‪ ,‬ואם כן העונש שקיבלו כביכול לא היה כדין‪ ,‬ועל כן‬ ‫המקום"‪.‬‬ ‫הקב"ה נותן את כל הקללות על אויבי ישראל‪.‬‬ ‫וראו פלא‪ ,‬שאליהו הנביא בכבודו ובעצמו מעורר‬ ‫וקצת קשה שהרי מהיכן מוכח כאן שעם ישראל עשו תשובה‬ ‫בתשובה‪ ,‬אבל הוא אינו מחזיר את כולם בתשובה אלא‬ ‫מאהבה?? וכמו כן כאן הקב"ה מל את לבבנו ומדוע נחשב שעם‬ ‫בדווקא הוא רוצה שעם ישראל מעצמם על ידי המשפחה‬ ‫ישראל חזרו בתשובה מאהבה??‬ ‫יתעוררו בתשובה ולא רק חזרה בתשובה רגילה אלא חזרה‬ ‫ונראה לתרץ שהנה קודם הגאולה השלימה כתוב בנביא מלאכי‬ ‫בתשובה מתוך "אהבה ורצון"‪ ,‬שכך יוצא שעם ישראל‬ ‫ג' כד' שאליהו הנביא נשלח "להשיב לב אבות על בנים ולב בנים‬ ‫שבים מתוך אהבה ולא מתוך יראה‪ ,‬ולכן זוכים עם ישראל‬ ‫על אבותם" וכתוב ברש"י שהכוונה שאליהו מעורר בתשובה את‬ ‫שנהפך להם העוונות לזכויות וכאמור‪.‬‬ ‫האבות בכדי שהאבות יחזירו בתשובה את הבנים‪ ,‬וכן להיפך‬ ‫והותירך ה' אלוקיך בכל מעשה ידך‬ ‫על ימות המשיח שאז לא יהיה חסרון בגשמיות ולכן כתוב‬ ‫המשך חכמה מקשה מדוע בברכות שבתחילת פרשת כי‬ ‫"בכל מעשה ידך"‪ ,‬ואילו בפרשת כי תבוא מדובר על ברכה‬ ‫תבוא כתוב רק "והותירך ה' לטובה בפרי בטנך" ואילו‬ ‫שתהיה בעת קיום המצוות עוד קודם ביאת המשיח שאז‬ ‫כאן בפרשתנו נכתב "בכל מעשה ידך"?? ועל פי דברי‬ ‫לא יהיה שלימות בגשמיות‪.‬‬ ‫הרמב"ן ההבדל ושינוי הלשון מובן‪ ,‬כי כאן התורה מדברת‬ ‫חיזוק עצום מהחזון אי"ש‪ ,‬היצר קשה מאוד אבל בהחלטה מוחלטת ‪" -‬ובחרת בחיים" שאני בוחר רק בחיים‪ ,‬כך מנצחים את היצר!!!‬ ‫* לעברך בברית ה' אלקיך ובאלתו אשר ה' אלקיך כרת עמך היום‬ ‫הסכם כאשר כוחו כבעבר זה עדיין נחשב להסכם בכפייה‪ ,‬כי‬ ‫כתב רש"י "לעוברך בברית" דרך העברה כדרך כורתי בריתות‬ ‫עדיין חושש מהכפייה והאונס שעשה לו בעבר‪ ,‬אך הביא דעת‬ ‫מחיצה מכאן ומכאן‪ ,‬ולכאורה לא היה כאן פעולה של חלוקה‬ ‫המהרי"ק שורש סג' שחולק שאין לדמות בני אדם למעשי ה'‪,‬‬ ‫כלל לא בבהמות ולא בדם הבהמות??‬ ‫שאכן אצל הקב"ה הכל כבתחילה דהיינו שהכפיה שהייתה בעת‬ ‫מתן תורה ממשיכה גם בברית שהייתה בערבות מואב בסוף ‪40‬‬ ‫וכן כתב רש"י כאן בתחילת דבריו "לעברך" ‪ -‬להיות עובר‬ ‫שנה‪ ,‬כי עוצמת הקב"ה אינה משתנית ואינה נחלשת‪ ,‬משא"כ‬ ‫בברית‪ ,‬ולא יתכן לפרשו כמו להעבירך אלא כמו לעשותכם‬ ‫אצל בשר ודם שמצבו וכוחו משתנה א"כ בברית והסכם וקניין‬ ‫אותם‪ :‬ומבאר השפתי חכמים שכוונת רש"י שאתה בעצמך‬ ‫שנעשו זמן אחר הכפיה והאונס אין זה נחשב לקניין בכפייה‬ ‫תהא עובר ולא על ידי אחרים‪ ,‬ומוסיף השפתי חכמים שלא יתכן‬ ‫ובאונס מחמת מה האונס והכפיה שהיו בעבר‪.‬‬ ‫שיעבירו את עם ישראל בברית כי אם כן יטענו עם ישראל‬ ‫אנוסים היינו ולא קיבלנו עלינו את הברית מרצון‪.‬‬ ‫ומכל מקום קשה מה משמעות רש"י כאן שעם ישראל יעבור‬ ‫בעצמו ולא ע"י אחרים שיעבירהו‪ ,‬וכפי הסברו של השפתי‬ ‫והנה בגמרא בשבת פח' כתוב על הפסוק "ויתיצבו בתחתית‬ ‫חכמים שלא יהיה ברית בכפיה‪ ,‬וגם מהספורנו משמע שכאן‬ ‫ההר" אמר רב אבדימי בר חמא בר חסא מלמד שכפה הקב"ה‬ ‫קיבלו ברצון את הברית וכפי שיורחב בדבריו לקמן‪ ,‬וקשה שהלוא‬ ‫עליהם את ההר כגיגית ואמר להם אם אתם מקבלים התורה‬ ‫מוכח מהגמרא שגם כאן נחשב לברית בכפייה וכדברי ר"ת שהיו‬ ‫מוטב ואם לאו שם תהא קבורתכם‪ ,‬אמר רב אחא בר יעקב‬ ‫חייבים לעשות ולקיים הברית על פי הדיבור – על פי ציווי ה'??‬ ‫מכאן מודעא רבה לאורייתא – דהיינו שיכולים ישראל לטעון‬ ‫קיבלנו את התורה באונס ולא ברצון‪ ,‬ומוסיף רבא ואמר אף על‬ ‫ונראה לתרץ על פי מה שחידשתי בפרשת כי תבוא וזכיתי‬ ‫פי כן חזרו עם ישראל וקיבלו מרצונם את התורה מתוך ששמחו‬ ‫שמצאתי אח"כ מפורש כן ברלב"ג‪ ,‬שהברית שהיה בערבות‬ ‫בנס הגדול בימי אחשורוש‪ ,‬כמו שכתוב "קיימו וקבלו‬ ‫מואב הכוונה לברית שנצטווו והתחייבו לעשות בכניסתם לארץ‬ ‫היהודים" קיימו מה שקיבלו כבר‪ ,‬ומשמע מדברי הגמרא שרק‬ ‫ישראל שיתנו את הברכות והקללות בהר גריזים ובהר עיבל‬ ‫בימי אחשוורוש קיבלו מרצונם‪.‬‬ ‫כמתואר בפרשת ראה‪ ,‬אומנם ראיתי שאברבנאל מקשה עליו כי‬ ‫ומקשה ר"ת בנדרים כה' שהרי בפרשתנו כתוב שעם ישראל‬ ‫משמע בתורה שקיבלו את הברית "היום" ביום פטירת משה??‬ ‫עברו ברית בערבות מואב בסוף ‪ 40‬שנה לפני כניסתם לארץ‬ ‫אומנם יש לתרץ כפי שכתבתי בפרשה הקודמת יש ‪ 2‬חלקים‬ ‫ישראל? ומתרץ ר"ת שגם כאן זה נחשב שקיבלו את הברית‬ ‫בכפיה כי על פי דיבור ה' עשו את הברית‪ ,‬והמשנה למלך בפרשת‬ ‫בברית יש טכס הברית שזה היה בדם בעת מתן תורה‪ ,‬ויש את‬ ‫תוכן הברית וההסכם הטוב והרע "דברי הברית" וזה היה הן‬ ‫דרכים דרוש כב' מקשה וכי מה שהיה על פי הדיבור הרי מ"מ לא‬ ‫בפרשת בחוקתי וגם כאן בסוף ‪ 40‬שנה ביום פטירת משה‪ ,‬שכל‬ ‫היה כאן כפיה כפי שהיה בעת מתן תורה שכפה עליהם הר‬ ‫עם ישראל כולו התייצב לשמוע את הברכות והקללות‪ ,‬וכפי‬ ‫כגיגית??‬ ‫שכתב רש"י שכששמעו את צ"ח הקללות נבהלו עם ישראל‬ ‫והמשנה למלך מביא דעת אחרונים שרוצים לחדש מזה הלכה‪,‬‬ ‫והוריקו פניהם ואמרו מי יכול לעמוד בקללות כאלו‪.‬‬ ‫שאם אחד אנס וכפה את חבירו‪ ,‬אזי כל פעם בעתיד שיעשה עמו‬ ‫‪8‬‬ ‫וטהר לבנו ‪ -‬נצבים‬ ‫כביכול קבלת הברית של הר גריזים ועיבל מכך שהתייצבו‬ ‫ואכן הברית כאן הייתה בכפיה כי היו חייבים לקבל על עצמם‬ ‫מסודר וכראוי וכדברי הספורנו‪.‬‬ ‫את הברכות והקללות‪ ,‬ולא הייתה להם אפשרות לחמוק מזה‪,‬‬ ‫ויתכן עוד שעצם הדבר שעם ישראל נבהל מהקללות כל כך עד‬ ‫וזה כביכול המשך של כפה עליהם הר כגיגית‪ ,‬ובכל זאת עדיין‬ ‫כי הוריקו פניהם ואמרו מי יכול לעמוד בקללות אלו‪ ,‬זה הוכיח‬ ‫יש כאן בחינה של קבלה מרצון למרות הכפיה‪ ,‬כפי שבמתן תורה‬ ‫למשה שעם ישראל הפך להיות עם‪ ,‬כי כרגע הם היו צדיקים‬ ‫עם ישראל אמרו "נעשה ונשמע" למרות שכפה עליהם הר‬ ‫גמורים‪ ,‬ולא היה להם סיבה לחשוש מהקללות אלא אדרבא‬ ‫כגיגית (אם אכן אמרו זאת לאחר שה' כפה עליהם ולא קודם)‪ ,‬וגם כאן‬ ‫אליהם היה לשמוח בברכות שאמור להתקיים בהם לפי מצבם‬ ‫הם קיבלו את הברית הברכות והקללות ברצון‪.‬‬ ‫עכשיו‪ ,‬אלא הם דאגו לדורות הבאים וזה גדלותם ובדאגתם‬ ‫וכפי שכתב הספורנו שהיות וכולם בלי יוצא מהכלל באו‬ ‫לדורות הבאים בזה תפארתם שהפכו לעם‪ ,‬וכמו כן הם המחישו‬ ‫והתייצבו לשמוע את הברכות והקללות "דברי הברית"‪ ,‬ועמדו‬ ‫לעצמם כבר מעכשיו את עוצמת הקללות וכל שכן את טכס‬ ‫מסודרים כראוי לפי הסדר שהזכיר משה "ראשיכם שבטיכם‬ ‫הברית של נתינת הקללות שיתקיים בהר גריזים והר עיבל‪,‬‬ ‫זקניכם ושטריכם כל איש ישראל‪ ,‬טפכם נשיכם וגרך אשר‬ ‫בפרט שיתכן שכל מצוות נתינת הברכות והקללות בהר גריזים‬ ‫בקרב מחניך מחטב עציך עד שאב מימיך"‪ ,‬ולא באו בתערובת‬ ‫ובהר עיבל זה בכדי להמחיש לכל יהודי את ממשות הברכות‬ ‫כנאלצים לשמוע‪ ,‬אלא הקפידו ודקדקו בלשונו של משה ועשו‬ ‫והקללות ככתוב "ראה נתתי לפניכם היום ברכה וקללה"‪.‬‬ ‫טכס מכובד ומסודר כראוי‪ ,‬זה הוכיח שהם שמחים בברית זו‬ ‫ורק בפורים קבלו ברצון לגמרי‪ ,‬כי האיום מהמן חלף‪ ,‬והם לא‬ ‫וכאילו הם בעצמם עוברים בברית ולא שמאלצים אותם לעבור‬ ‫הסתפקו בהתחזקות ובתשובה ובצומות שעשו מתוך פחד המן‪,‬‬ ‫בברית ה'‪.‬‬ ‫אלא כשרווח להם קיבלו מחדש התחזקות‪ ,‬והבינו שכל הכפיה‬ ‫לחזור בתשובה מפחד המן היה לטובתם‪ ,‬כמאמר הרמב"ם‪,‬‬ ‫אומנם אפשר לחדש יותר‪ ,‬שכשם שהוכחנו בפרשת כי תבוא‬ ‫כופין אותו עד שיאמר רוצה אני" כי כל יהודי באמת רוצה‬ ‫שהברית שעשה ה' עם אברהם אבינו בברית בין הבתרים נמשכת‬ ‫להיות דבוק בה' ובתורתו כי זה הטוב האמיתי והניצחי‪ ,‬ומלבד‬ ‫ליצחק וליעקב‪ ,‬אם כן כאן עם ישראל חידש מרצונם שאת טכס‬ ‫זה הכל הבל הבלים‪ ,‬וזה הבינו עם ישראל אחרי נס פורים שכל‬ ‫הברית שהם עתידים לעשות בארץ ישראל בהר גריזים ובהר‬ ‫הכפיה שה' מחייב אותנו להיות עבדיו זה חסד ה' ולא אונס‪,‬‬ ‫עיבל‪ ,‬כאילו מעכשיו הם כבר מקדימים ומקבלים על עצמם את‬ ‫ככתוב " פורים על שם הפור ומה ראו על ככה ומה הגיע אליהם‪,‬‬ ‫הברית ההיא עוד קודם שנעשית‪ ,‬כי רצו מעצמם לשתף את‬ ‫קיימו וקבלו היהודים עליהם ועל זרעם ועל כל הנלוים עליהם‬ ‫משה רבינו בקבלת ברית זו‪ ,‬ולכן כתב רש"י "לעוברך בברית"‬ ‫ולא יעבור"‪ ,‬ותודה לידידי הרב צבי קליין שליט"א מאשדוד שבזכותו‬ ‫כדרך כורתי ברית שעוברים בין חצאי בהמה‪ ,‬כי כאן קיבלו על‬ ‫התחדד לי המיוחדות של קבלת עם ישראל בפורים‪ ,‬וב"ה עיקר החידוש‬ ‫עצמם כאילו כבר חילקו את העם ל‪ 2‬חצאים בהר גריזים ובהר‬ ‫במאמר זה היה לעיני שר התורה שאמר ב"פ שזה נכון‪.‬‬ ‫עיבל‪ ,‬ויתכן שמשה הבין רצונם הטהור לקבל על עצמם להקדים‬ ‫ללמדנו‪ ,‬שאנחנו יכולים להפוך כל חובה שמוטלת עלינו לקיימה על פי מצוות התורה‪ ,‬למהודרת!! כביכול מתוך התנדבות ומתוך‬ ‫רצון עצמי‪ ,‬ע"י שנקיים אותם בשמחה ובהתלהבות ובטוב לבב‪ ,‬ובכך נזכה להשריש לדורות הבאים כי טוב ה'‪ ,‬ומתוקים מצוותיו‬ ‫וחוקיו‪ ,‬ותורתו מענגת עד כי כל עונג לא ישווה לה‪ ,‬וכך נזכה לדורות ישרים מברכים אמן ואמן‪.‬‬ ‫**אתם נצבים כל איש ישראל‬ ‫עליו למות בו ביום‪ ,‬והתברר לו שהוא צח ונקי שכל כולו קודש‬ ‫במדרש רבה תחילת הפרשה כתוב‪ :‬גדולה היא התפילה לפני ה'‪:‬‬ ‫ולבו נשבר בתפילה למה ימות ולא ימשיך לחיות להספיק לקיים‬ ‫אמר ר"א רצונך לידע כוחה של תפילה‪ ,‬אם אינה עושה כולה‬ ‫עוד מצוות‪.‬‬ ‫חציה היא עושה‪ ,‬קין עמד על הבל אחיו והרגו יצאה גזירה‬ ‫בראשית ד' "נע ונד תהיה בארץ" מיד עמד ונתוודה לפני הקב"ה‬ ‫וקצת נפלאתי מה עניין תפילה לפרשת נצבים?? כי בדרך כלל‬ ‫שנא' (שם) גדול עוני מנשוא‪ ,‬אמר לפניו‪ :‬רבש"ע כל העולם אתה‬ ‫המדרש מביא דרשות שגם אם הם נראים כאילו לא קשורות‬ ‫סובל ולעוני אי אתה סובל?? כתבת מיכה ז' "נושא עון ועובר על‬ ‫לפרשה‪ ,‬בכל זאת בסוף מוצאים איזה קשר ושייכות‪ ,‬אבל כאן‬ ‫פשע" סלח לעוני שהוא גדול!!‬ ‫לכאורה לא מצאתי כלל‪.‬‬ ‫מיד מצא חסד לפני הקב"ה ונמנע ממנו נע חצי הגזירה‪ ,‬שכן‬ ‫וברוך ה' מצאתי בילקוט מעם לועז שהרגיש בשאלה זו‪ ,‬ותירץ‬ ‫כתיב בראשית ד' "וישב בארץ נוד"‪ ,‬מכאן אתה למד שגדולה‬ ‫ששייכות העניין הוא‪ ,‬שיש מעלה בתפילה מה שאין בתורה שכן‬ ‫התפילה לפני הקב"ה‪ .‬וכן חזקיהו הנביא בשעה שא"ל ישעיה‬ ‫לא כל אדם זוכה לתורה כמו שאמרו "אלף נכנסים למקרא ‪,‬‬ ‫לח' "צו לביתך כי מת אתה"‪ ,‬מיד "ויסב חזקיהו פניו אל הקיר"‬ ‫מאה למשנה‪ ,‬עשרה לתלמוד ואחד יוצא להוראה״ ויקרא רבה ב'‪,‬‬ ‫א"ל הקב"ה‪ :‬שמעתי את תפלתך וגו' והוספתי על ימיך חמש‬ ‫אבל תפילה לכל מסורה‪ ,‬שכל אחד ואחד יכול לשפוך שיח לבו‬ ‫עשרה שנה שכן כתיב תהלים קמה' "רצון יראיו יעשה ואת שועתם‬ ‫לפני בוראו‪.‬‬ ‫ישמע ויושיעם"‪.‬‬ ‫ועוד שתורה תלויה בישוב הדעת כמו שאמרו חז"ל שמעתתא‬ ‫ומוכח ממדרש זה שתפילה זה לא רק בקשת תחנונים מבורא‬ ‫בעי צילותא כיומא דאיסתיוא דהיינו ההלכה צריכה צלילת‬ ‫עולם‪ ,‬אלא למצוא איזה טענה וסמך מהתורה שמחמת טענה זו‬ ‫הדעת כמו יום בהיר‪ ,‬ואילו התפילה אדרבה כל מה שאדם שרוי‬ ‫אולי מגיע לך חסד ה'‪ ,‬כביכול לא רק לבקש רחמים אלא גם גם‬ ‫במצוקה יותר כך תהיה תפלתו יוצאת ממעמקי הלב‪ ,‬וזהו מה‬ ‫לעורר רחמים‪ ,‬ולכן גם לקין שהרג את אחיו הבל ולא שמע את‬ ‫שאמרו חז"ל כששמעו ישראל מאה קללות חסר שתים ובכללו‬ ‫מוסר ה' לפני הרצח‪ ,‬שהקב"ה הזהירו שלפתח חטאת רובץ‪,‬‬ ‫מיתת הצדיקים ואמרו מי יכול לעמוד באלו אמר להם משה‬ ‫ובכל זאת מחמת טענה טובה הבנויה מפסוקים‪ ,‬הצליח קין‬ ‫"אתם נצבים היום כולכם" שכן כולכם ראויים להתפלל ולבקש‬ ‫ותפילתו זו השפיעה שירד לו חצי מהעונש‪.‬‬ ‫רחמים מהקב"ה ואין הדבר מסור רק לצדיקים שבדור‪.‬‬ ‫אומנם איך שהמדרש מביא את תפילת חזקיהו הצדיק‪ ,‬משמע‬ ‫וקצת רמז לדבר שמצאנו לשון ניצב כלפי תפילה אצל חנה‬ ‫לכאורה שצדיק לא צריך לטעון טענות בתפילה אלא רק לבקש‬ ‫בנביא שמואל "ותאמר בי אדני חי נפשך אדני אני האשה‬ ‫רחמים מה'‪ ,‬אומנם באמת גם חזקיהו בתפילתו מופיע בנביא‬ ‫הנצבת עמכה בזה להתפלל אל השם"‪ ,‬ואכן מפסוק זה גם נלמד‬ ‫ישעיה לח' לכאורה לא רק ביקש רחמים אלא גם טען טענה‬ ‫שאסור לישב בד' אמות של המתפלל‪.‬‬ ‫להקב"ה ככתוב‪" :‬ויאמר אנה ה' זכר נא את אשר התהלכתי‬ ‫לפניך באמת ובלב שלם והטוב בעיניך עשיתי ויבך חזקיהו בכי‬ ‫כמו כן חשבתי שכתוב בנביא ישעיה מג' שלמרות חטאי עם‬ ‫גדול"‪ ,‬ובעצם אין כאן רק בקשת רחמים אלא חזקיהו עורר‬ ‫ישראל והגזירות שהקשות שהיו אמורות לחול עליהם כטענת‬ ‫רחמים בטענה שכביכול מגיע לו חסד בזכות מעשיו הטובים??‬ ‫המקטרגים בעת קריעת ים סוף "הללו עובדי עבודה זרה והללו‬ ‫עובדי עבודה זרה" ומדוע עם ישראל שגם עבדו עבודה זרה‬ ‫אבל יתכן שחזקיהו באמת לא היה זקוק לכך כי באמת צדיק‬ ‫במצרים יהיו ניצולים‪ ,‬אבל הקב"ה עונה על כך "כי אני ה'‬ ‫מספיק שירצה וכבר הקב"ה יעשה רצונו‪ ,‬וכפי שהביא המדרש‬ ‫אלקיך קדוש ישראל מושיעך נתתי כפרך מצרים כוש וסבא‬ ‫הכתוב "רצון יראיו יעשה ואת שעוותם ישמע ויושיעם"‪ ,‬אלא‬ ‫תחתיך" דהיינו שה' שם את המצרים שישמשו כופר נפש‪,‬‬ ‫יתכן שתפילתו זו הייתה כביכול עם חשבון הנפש קודם מותו‬ ‫שהמצרים טבעו בים וכפרו על עם ישראל‪.‬‬ ‫איך חי את חייו ומה עליו לתקן קודם מיתתו שעל פי הנבואה‬ ‫‪9‬‬ ‫וטהר לבנו ‪ -‬נצבים‬ ‫מפורש שיש אהבת ה' שעושה עבורו כופר נפש ששם אדם תחתיך‬ ‫וכן פעל ה' לכפר על עם ישראל שסנחריב נלחם בכוש וסבא‬ ‫ואפילו גויים רבים יהיו כופר נפש תחת נפשך של יהודי יחידי‪.‬‬ ‫וכבשם והם שימשו כופר נפש לכפר על חטאי ממלכת יהודה‬ ‫בימי חזקיהו הצדיק‪ ,‬והסיבה היא כתובה בפסוק הבא "מאשר‬ ‫ואנא ציבור הלומדים היקרים מפז‪ ,‬אנא שלימוד זה יהיה‬ ‫יקרת בעיני נכבדת ואני אהבתיך ואתן אדם תחתיך ולאמים‬ ‫לעילוי נשמת הצדיק הרב יהונתן מרדכי בן לִבֵּ ּה אהובה‬ ‫תחת נפשך"‪.‬‬ ‫זצ"ל שסבל ‪ 7‬פעמים בחייו מהמחלה הקשה ונלחם ולא‬ ‫ואכן מפסוק זה מוכח שלא רק על כלל עם ישראל יש את אהבת‬ ‫נשבר ברוחו‪.‬‬ ‫ה' המיוחדת שמכפר על ידי כופר נפש‪ ,‬אלא גם על יהודי יחידי‬ ‫ומל ה' אלקיך את לבבך ואת לבב זרעך ‪ -‬ואתה תשוב ושמעת בקול ה'‬ ‫את חטאינו‪ ,‬על ידי חרטה וצער הלב‪ ,‬והיות ואין חובה לעשות כן כי‬ ‫כתב הרמב"ן שפסוק זה מדבר על ימות המשיח‪ ,‬וה"מילה" הנזכרת‬ ‫נמחו פשעינו לכן זה יחשב כזכות עבורנו גם בימים שבהם אין חפץ‪,‬‬ ‫כאן היא מילת הלב הוא שלא יחמוד ולא יתאווה לרע‪ ,‬אלא ישוב‬ ‫כשם שכתוב בגמ' שבת יב' שרבי ישמעאל כתב בפנקסו שכשיבנה בית‬ ‫האדם בזמן ההוא לאשר היה קודם חטאו של אדם הראשון‪.‬‬ ‫המקדש יביא חטאת שמינה על חטא שהטה בשוגג את הנר בשבת‪,‬‬ ‫וזהו שאמרו רבותינו שבת קנא' שיגיעו שנים אשר תאמר אין לי בהם‬ ‫וכן כפי שהבאתי בפרשת צו על המדרש רבה ט' ז' שלעתיד לבוא ‪-‬‬ ‫חפץ קהלת יב א‪ ,‬אלו ימות המשיח‪ ,‬שאין בהם לא זכות ולא חובה כי‬ ‫כשמשיח יגיע‪ ,‬כל הקורבנות בטלים חוץ מקורבן תודה‪ ,‬והקשה רבי‬ ‫בימי המשיח לא יהיה באדם חפץ ורצון לתאווה אבל יעשה בטבעו‬ ‫חיים זייציק שהרי לעתיד לבוא אין יותר צרות מדרש רבה כג' א' ואולי‬ ‫המעשה הראוי‪ ,‬ולפיכך אין בהם לא זכות ולא חובה‪ ,‬כי הזכות והחובה‬ ‫כי גם בטל ייצר הרע‪ ,‬ואם כן על מה יביאו קורבן תודה???‬ ‫תלויים בבחירה והתאווה לרע‪.‬‬ ‫ותירץ הגאון רבי חיים‪ ,‬שלעתיד לבוא יבינו איזה חסד ואיזה טובה‬ ‫ולולי דברי הרמב"ן היה מקום אולי לפרש שאכן אין עבירות‪ ,‬אבל כל‬ ‫היה להם במקרים הקשים והצרות שהיה להם בימי הגלות קודם‬ ‫יהודי ישוב בתשובה על חטאיו בעבר‪ ,‬ולמרות שהקב"ה מוחה את‬ ‫הגאולה‪ ,‬ועל זה הם יביאו קורבן תודה לעתיד לבוא!!!‬ ‫פשעינו ולא יזכור את חטאנו בעת הגאולה‪ ,‬אבל מעצמנו נשוב ונתקן‬ ‫והתברך בלבבו שלום יהיה לי כי בשרירות ליבי אלך‬ ‫שכתוב באבות פרק ה' משנה י' "האומר שלי שלי ושלך שלך‪ ,‬זו מדה‬ ‫מצב קיצוני ומסוכן ביותר הוא‪ ,‬שאדם מאבד את דרכו‪ ,‬כי יש‬ ‫בינונית‪ ,‬ויש אומרים‪ ,‬זו מדת סדום"‪.‬‬ ‫רשעים שהם מלאים חרטה‪ ,‬אבל רשע שסבור שצדיק הוא ואינו‬ ‫ופלא עצום איך לתנא קמא במשנה‪ ,‬זו דרך בינונית ורגילה‪ ,‬ולדעה‬ ‫אשם על כל פנים שלא מגיע לו עונש – זה הכי גרוע וזה הכי‬ ‫השנייה זו מידת סדום! שהיו רעים וחטאים לה' מאוד‪ ,‬איך יתכן שינוי‬ ‫מסוכן שעליו הקב"ה מזהיר דברים כט‪ ,‬יח שאותו רשע "בשומעו‬ ‫חד כל כך בדעות התנאים???‬ ‫את דברי האלה והתברך בלבבו שלום יהיה לי כי בשרירות ליבי‬ ‫ויתכן ‪ ,‬שאנשי סדום ברגע שקיבלו על עצמם מוסריות כביכול טובה‬ ‫אלך למען ספות הרווה את הצמאה – לא יאבה ה' סלוח לו‪ ,‬כי‬ ‫אבל מעוותת כי לא לחמול על דלים זו מידת אכזריות‪ ,‬ועוד טענו שהם‬ ‫אז יעשן אף ה' וקנאתו באיש ההוא‪ ,‬ורבצה בו כל האלה‬ ‫תלמידי אברהם אבינו שאמר "הרמתי ידי אל ה' אם מחוט ועד שרוך‬ ‫הכתובה בספר הזה‪ ,‬גפרית ומלח שרפה כל ארצה לא תזרע ולא‬ ‫נעל‪ ,‬ואם אקח מכל אשר לך‪ ,‬ולא תאמר אני העשרתי את אברם"‪ ,‬מזה‬ ‫תצמח ולא יעלה בה כל עשב כמהפכת סדם ועמרה אדמה‬ ‫בעיוותם הוציאו השקפה ודרך חיים כביכול מוסרית וטובה‪ ,‬שכל אדם‬ ‫וצבוים אשר הפך ה' באפו ובחמתו"‪.‬‬ ‫יחיה ממה שיש לו ולא על חשבון השני‪ ,‬אפילו לא חוט פשוט כלום לא‬ ‫מהשני‪ ,‬בקיצור שלי שלי ושלך שלך!!!‬ ‫והנה בפרשת נשא כתב רש"י‪ :‬למה נסמכה פרשת נזיר לפרשת‬ ‫סוטה? לומר לך שכל הרואה סוטה בקלקולה יזיר עצמו מן היין‬ ‫אבל ממוסריות מעוותת מגיעים גם הידרדרות מוסרית קשה‪,‬‬ ‫שהוא מביא לידי ניאוף ע"פ הגמרא סוטה ב'‪ .‬וקשה מדוע דווקא על‬ ‫כפי שאנשי סדום מרחו בדבש את בתו של לוט שגמלה חסד והיא‬ ‫עבירה של סוטה מצאנו את המושג הרואה יזיר עצמו?? ולא‬ ‫מתה באכזריות ממיליון עקיצות של דבורים‪ ,‬ועוד מעשי זוועה‬ ‫מצאתי זאת על העבירות אחרות??‬ ‫אחרים שעשו רח"ל‪ ,‬כי כאשר יש עוות מוסרית האדם מידרדר‬ ‫למדרון עמוק בלי לחשוב רגע טעיתי!! אוי חוטא אני!!! אלא לבו‬ ‫ויתכן שכאן יש מצב מאוד מסוכן‪ ,‬כי כאן מדובר שאשה הסוטה‬ ‫מפעיל שרירים חזקים ועוצמתיים!! אין בו מקום יותר לתיקון‬ ‫עשתה עבירה חמורה‪ ,‬והיא נתפסה והובאה לבית המקדש ושם‬ ‫הדרך‪.‬‬ ‫במעמד מיוחד היא שומעת מהכהן שאם היא לא תודה על‬ ‫העבירה שהיא עשתה אזי בטנה תתפוצץ והיא תמות בניבול‬ ‫ובעת לומדי בנביא יונה פרק ג' עם תלמידי היקרים והנפלאים‬ ‫קשה ובביזיון מחפיר‪ ,‬ובכל זאת אותה אשה חוטאת ולא מודה‪,‬‬ ‫"כיתות ז' בת"ת תורת אמת" בני ברק‪ ,‬למדנו את הכתוב שאנשי‬ ‫הייתכן??? וכי מתאבדת לדעת היא?? ועוד איבוד לדעת במיתה‬ ‫נינווה שנבהלו מאוד מדברי יונה שעוד ‪ 40‬יום נינווה מתהפכת‪,‬‬ ‫הכי קשה והכי מנוולת?? היתכן??‬ ‫והם קראו צום והלבישו שקים והתפללו לה' שיציל אותם‬ ‫מהגזירה הרעה‪ ,‬אבל אומר המלבי"ם הם לא חזרו בתשובה עד‬ ‫וכמו כן מדוע באשה סוטה כתוב "תשטה אשתו ומעלה בו מעל"‬ ‫שהמלך דרש זאת מהם‪ ,‬ולמרות שהרד"ק אומר שנגזר עליהם‬ ‫ולא כתוב שחטאה ומעלה בה' ובתורתו??‬ ‫להתהפך כי חטאו כסדום ועמורה‪ ,‬בכל זאת אומר המלבי"ם‬ ‫אנשי נינווה לא חשבו שיש להם על מה לחזור בתשובה‪.‬‬ ‫ויתכן‪ ,‬שאשה זו שמסכימה למות ולא להודות‪ ,‬היא לא אשה‬ ‫שיצרה תקף עליה‪ ,‬כי אשה כזו מוחקת הנאת העבירה בתשובה‬ ‫וזה פלא שהרי כתוב ברד"ק שאפילו החריבו ביתם מחמת‬ ‫והכנעה בפני בורא עולם ולא תוסיף חטא על פשע שימחק שם ה'‬ ‫הקורה הגזולה שהעמידה את ביתם‪ ,‬ומדוע היו בטוחים שהם‬ ‫במים‪ ,‬אבל אשה זו שמסכימה למות וכביכול יקוב הדין את‬ ‫צדיקים גמורים ולמרות פתחה של גהינום שהרי האמינו שהעיר‬ ‫ההר‪ ,‬ולא איכפת לה מכלום‪ ,‬זו אשה שחטאה לא בגלל תאווה‬ ‫תתהפך בכ"ז לא חשבו שיש בידם עבירות??‬ ‫ובאמת לא התכוונה לחטוא נגד ה' כי בליבה כביכול יש יראת‬ ‫שמים‪ ,‬אלא היא כועסת על בעלה מכל מיני סיבות‪ ,‬ולכן היא‬ ‫אלא היות והם בנו את חייהם בערכים של כביכול צדק ויושר‬ ‫מעלה מעל בבעלה כנקמה ועונש או כביכול לחנך אותו‪ ,‬או כי‬ ‫והגינות כאנשי סדום וכאמור‪ ,‬לכן נסתם ליבם כשריר ולמרות‬ ‫בעלה פגע בכבודה‪ ,‬לכן היא נקמה בו דווקא – "מעלה בו מעל"!!‬ ‫הגזילות הם היו אטומים לחזור בתשובה על פתחה של גהינום‪,‬‬ ‫ולכן גם הזהירם הקב"ה למרות שהם גויים כפי שהזהיר אנשי‬ ‫ויתכן‪ ,‬שאשה כזו‪ ,‬לא מודה באשמה‪ ,‬היא לא סבורה שהיא‬ ‫נטמאה‪ ,‬היא חושבת שה' מבין אותה ומסכים בדרכה היא‪,‬‬ ‫המבול שמלאה סאתם כמבואר בתחילת יונה במפרשים‪.‬‬ ‫כדרך הרבה חוטאים הסבורים שהעבירות שלהם מצוות הם וזה‬ ‫רצון ה' האמיתית!!! וגם בשערי מוות היא לא שבה בתשובה‪,‬‬ ‫והנה כשחזרו אנשי נינווה בתשובה כתוב "וירא האלקים את‬ ‫ואכן היא מתה מתוך רשעותה בניבול עצום‪ ,‬ועדיין סבורה היא‬ ‫מעשיהם כי שבו מדרכם הרעה‪ ,‬וינחם האלקים על הרעה אשר‬ ‫שהיא צודקת ומאשימה את כל העולם‪.‬‬ ‫דבר לעשות להם ולא עשה"‪ ,‬וחקרנו עם התלמידים היקרים מה‬ ‫הכוונה "מעשיהם"‪ ,‬הרי הכי חשוב תשובת הלב ככתוב במשנה‬ ‫ואכן זו הייתה גם חטאת סדום ועמורה שחשבו שהם אנשי מוסר‬ ‫בתענית "קרעו לבבכם ואל בגדכם ושובו אל ה'"??‬ ‫וצדיקים והם תלמידי אברהם אבינו‪ ,‬וכפי שכתבתי בפרשת וירא‪,‬‬ ‫‪10‬‬ ‫וטהר לבנו ‪ -‬נצבים‬ ‫ובכל זאת אנשי נינווה הלכו בקיצוניות והחריבו ביתם מתוך‬ ‫וענה תלמידי היקר מאוד יונתן שוקרון ני"ו שהכוונה‬ ‫תשובה אמיתית‪ ,‬כי מאסו בקורה שהזכיר את הגזלה ולא היו‬ ‫"מעשיהם" לכך שהחריבו את בתיהם בכדי להחזיר את‬ ‫מסוגלים להתקרב ולהנות ממה שהעבירה הייתה קשורה אליה‪,‬‬ ‫הקורות שגזלו‪ ,‬שמעשה כזה חשוב יותר מתשובת הלב‪ ,‬והוסיף‬ ‫ולכן הקב"ה נהנה מתשובתם העוצמתית וניחם על הרעה‪,‬‬ ‫עוד תלמידי היקר יעקב שמואל לנדא ני"ו‪ ,‬שלפי זה מובן שה'‬ ‫והסכים להמיר הפיכת ביתם במקום להפוך את כל נינווה‬ ‫גזר שנינווה תתהפך ואז מלבד חורבן הבתים גם ימותו כל החי‬ ‫לגמרי‪.‬‬ ‫בנינווה כפי שמתו אנשי סדום ועמורה‪ ,‬לכן הם הפכו את ביתם‬ ‫וכך גם כאשר יש קיצוניות של אשה סוטה שמתה ברשעותה‪,‬‬ ‫לחרבה בכך שהוציאו את הקורות‪ ,‬ממילא נתקיים "נינווה‬ ‫נהפכת"‪ ,‬והיות ועשו תשובה הקב"ה הסתפק בזה‪ ,‬ובדומה קצת‬ ‫חייבים כל הרואים לנהוג בקיצוניות בכדי להתעורר באמת‬ ‫למהלך זה כתוב במלבי"ם‪.‬‬ ‫שמא גם בהם יש את הנגע שאינם מבחינים שליבם אטום‬ ‫לתשובה כאותה אשה סוטה‪ ,‬ושמא גם הם עוותו דרכי מוסר עד‬ ‫ונראה‪ ,‬שאנשי נינווה חזרו בתשובה קיצונית לכפר על‬ ‫שנשחתו לגמרי‪ ,‬ורק על ידי קיצוניות יש זעזוע הלב שמסוגל‬ ‫הקיצוניות שלהם באטימות לבם‪ ,‬ולכן למרות שעדיין לא הייתה‬ ‫תקנת חז"ל סוכה לא' שגזלן ישלם דמי קורה ולא יחריב את ביתו‪,‬‬ ‫לפתוח גם לב אטום שכולו שריר רע‪ ,‬ובקיצוניות יתרכך לבבו‬ ‫מפני תקנת השבים‪ ,‬בכ"ז כל בעל דירה היה מרצה את הנגזל‬ ‫ויחזור בתשובה‪.‬‬ ‫לשלם אפי' כפול מעלות הקורה העיקר לא להחריב את ביתו‪.‬‬ ‫ולא אתכם לבדכם אנכי כרת את הברית ואת האלה‬ ‫הקודם הביא משפט זה‪ ,‬על שר המשקים שהזכיר את יוסף בפני‬ ‫ארורים הרשעים שאין טובתן שלימה (רש"י בראשית מא' יב')‬ ‫פרעה שיודע לפתור חלומות‪ ,‬אבל ניסה להזיק לו בכך שביזהו‬ ‫שנים לא הבנתי זאת כראוי‪ ,‬שלכאורה עליך לומר תודה גם על‬ ‫שהוא נער עבד עברי‪ ,‬וזה כביכול טובה שיש בה הרס‪ ,‬ולא רק‬ ‫חצי טובה‪ ,‬ואולי יהיה קל לך להשיג את החצי טובה החסרה‬ ‫חצי טובה בלי להרוס‪.‬‬ ‫בקלות יותר מאשר להשיג טובה שלימה? ואם כן מה בכך שאין‬ ‫טובתן שלימה?‬ ‫אבל הקב"ה שחפץ להטיב לעם ישראל‪ ,‬דואג לכל דורות עם‬ ‫ישראל שיהיו יראי שמים ודבוקים בה'‪ ,‬ולכן הקב"ה מדגיש‬ ‫אבל עכשיו הבנתי‪ ,‬כי הנה ארה"ב עזרה לעם באפגניסטן‪,‬‬ ‫שעוצמת הברית היא לא רק לדור הנוכחי שיגיעו לשלימות ולכן‬ ‫שיהיה להם חיים חופשיים יחסית‪ ,‬במשך ‪ 20‬שנה נלחמו עבורם‬ ‫עשה עמם ברית‪ ,‬אלא הברית עם הקב"ה שהוא עוצמת ההסכם‬ ‫נגד הטרור של הטליבאן‪ ,‬ועוד דרשו מישראל לסמוך עליהם גם‬ ‫הדבקות בה'‪ ,‬הוא כוח נצחי שישפיע לכל הדורות עד ביאת‬ ‫במחיר סיכון תושבי ישראל לטרור‪ ,‬בטענה תראו איך אנחנו‬ ‫המשיח‪ ,‬כי טובת הקב"ה מושלמת היא ונצחית‪ ,‬וכפי שנראה‬ ‫ארה"ב דואגים לשלום אזרחי אפגניסטן ונלחמים עבורם שנים‬ ‫במאמר הבא‪.‬‬ ‫רבות נגד הטרור‪ ,‬מכספנו ועל ידי טובי חיילנו‪.‬‬ ‫ורצונו יתברך שגם אנחנו נקפיד לעשות טובה מושלמת בלי‬ ‫ובפתאומיות ארה"ב עזבו בחיפזון‪ ,‬וכל הנשק הרב שנתנו‬ ‫הפתעות שיחסר משהוא‪ ,‬אלא להשלים את כל הפרטים עד‬ ‫להילחם נגד הטרור‪ ,‬נפל בפרי בשל לארגון הטרור הרצחני‬ ‫הפרט האחרון‪ ,‬ולכן אין המצווה נקראת אלא על שם גומרה‪,‬‬ ‫טליבאן שבעצם ישתמש בטובתן של האמריקאים בעוצמה נגד‬ ‫וכמו כן עלינו להתעלות על כל האינטרסים ולעשות טובה מכל‬ ‫עמם – נגד העם האפגני‪( ,‬ויתכן שבסופו של דבר בהמשך זה עוד יופנה נגד‬ ‫ארה"ב עצמה)‪.‬‬ ‫הלב שזה טובה מושלמת‪ ,‬רק להטיב לשני ולא להנאת עצמך‪,‬‬ ‫כפי שהקב"ה כל כוונתו אך ורק להטיב לנו בלי שום נגיעה‪ ,‬כי‬ ‫ומדהים שארה"ב לא טרחה אפילו להשמיד את הנשק לפני‬ ‫הקב"ה לא זקוק לתורה ולמצוות שלנו‪ ,‬אלא רצה הקב"ה לזכות‬ ‫עוזבם למרות שידעו מה ההשלכות‪ ,‬אלא חשבו רק על עצמם‪,‬‬ ‫את ישראל לפיכך הרבה להם תורה ומצוות‪.‬‬ ‫ולא על מה שכביכול נלחמו לעזור במשך ‪ 20‬שנה‪ ,‬ובעצם רש"י‬ ‫ברית והאלה ‪ -‬למען הקים אתך היום לו לעם והוא יהיה לך לאלקים‬ ‫וכך טוען הקב"ה נכון שאדם צריך לנשוא עול תורה בנעוריו‪,‬‬ ‫מטרת הברית והאלה – הקללות‪ ,‬כפי משמעות הפסוקים‪ ,‬הם‬ ‫ועבודת ה' מכונה עול מלכות שמים‪ ,‬אבל הקב"ה רוצה שנעבדו‬ ‫בשביל לדרבן את עם ישראל להיות דבוקים בה'‪ ,‬ולא לעוזבו‬ ‫מתוך שמחה והתעלות ורוממות הנפש‪ ,‬כך שיקל עלינו ולא‬ ‫חלילה‪ ,‬וכפי משמעות הפסוקים‪ ,‬שכל זה בכדי שנזכה לארץ‬ ‫נרגיש שהתורה והמצווה הם טרחה עצומה ועונש תמידי‪.‬‬ ‫ישראל בגאולה ולכל הטובות והברכות‪ ,‬כפי שנשבע ה' לאבות‬ ‫הקדושים‪ ,‬אברהם יצחק ויעקב‪ ,‬מאז בחר בנו להיות עם ה'‪.‬‬ ‫והדרך לקיים את כל התרי"ג מצוות ולהיזהר מכל הלאווין‬ ‫והאיסורים‪ ,‬וגם להתמיד בתורה מתוך שמחה כנדרש ככתוב‬ ‫אומנם כאשר למדנו עם תלמידי היקרים מכיתה ז' בת"ת‬ ‫שהקללות הם "תחת אשר לא עבדת את ה' בשמחה"‪ ,‬זה על ידי‬ ‫תורת אמת בני ברק‪ ,‬מצאנו כתוב בנביא ישעיה מג' כא' "עם זו‬ ‫שנתמיד לספר בתהילות ה' ולספר תהילתו תמיד‪ ,‬ומתוך הכרת‬ ‫יצרתי לי תהלתי יספרו"‪ ,‬ומפרש רש"י "עם זו יצרתי לי" ‪-‬‬ ‫הטוב‪ ,‬נשמח לעבוד את הקב"ה ולדבוק בו תמיד‪ ,‬לא כעול אלא‬ ‫למען תהלתי יספרו‪ ,‬ונפלאתי מאוד‪ ,‬וכי הקב"ה הקים אותנו‬ ‫כתאווה שנגיע למשכינו אחריך נרוצה‪.‬‬ ‫לעם בשביל שנספר תהלתו?? והרי הקב"ה מעיד בפסוק‬ ‫בפרשתנו שהמטרה שהקב"ה הקים אותנו לעמו‪ ,‬היא בכדי‬ ‫וברוך ה' מצאתי מפורש כן בספר החינוך מצווה שכה' שנזכור‬ ‫שנדבוק בו ובתורתו ושנזכה לטובה המושלמת?‬ ‫הניסים הגדולים שעשה הקל ב"ה לאבותינו במדבר בצאתם‬ ‫ממצרים‪ ,‬ומתוך זכירת נפלאותיו שעשה עמנו ועם אבותינו‬ ‫ובכלל יש לתמוה‪ ,‬וכי הקב"ה זקוק שנשבחו?? ובפרט שאנו בשר‬ ‫ניזהר במצוותיו ב"ה‪ ,‬ונהיה ראויים לקבלת הטובה מאתו‪ ,‬וזהו‬ ‫ודם קרוצי חומר!!! והקב"ה עניו הוא ובוודאי אינו מחפש‬ ‫חפצו ברוך הוא שחפץ להיטיב‪.‬‬ ‫שנכבדו כמטרה עיקרית!!!‬ ‫ואכן המטרה העיקרית של הקב"ה היא להטיב עם עם ישראל‪,‬‬ ‫אלא התשובה היא‪ ,‬על פי הפסוק הבא (כב') בנביא‪ ,‬שכתוב "ולא‬ ‫ולכן הטיל הקב"ה עלינו חובה לספר בנפלאותיו תמיד‪ ,‬ועלינו‬ ‫אתי קראת יעקב ‪ -‬כי יגעת בי ישראל"‪ ,‬שביאר המגיד מדובנא‬ ‫להתבונן בהשגחה העליונה שמסובב אותנו בכל יום‪ ,‬כי כך נגיע‬ ‫נפלא ע"פ משל שהסבל טרח כשהעלה את המזוודה לסוחר‬ ‫להכרת הטוב‪ ,‬ורצון לכבדו ולעובדו מתוך שמחה‪ ,‬וגם מתוך‬ ‫היהלוה מים‪ ,‬והסוחר נבהל בראותו את גודל המאמץ‪ ,‬וטען‬ ‫יראת הרוממות ככתוב בפרשת כי תבוא "אם לא תשמר לעשות‬ ‫לסבל שאם טרחתה מאוד סימן שהתבלבלת במזוודה ולא‬ ‫את כל דברי התורה הזאת הכתבים בספר הזה ליראה את השם‬ ‫הבאת את מזוודתי הקלה שיש בה סך הכל מספר יהלומים‬ ‫הנכבד והנורא הזה את ה' אלקיך"‪.‬‬ ‫עטופים בקפידה‪ ,‬שכל משקלם זעיר‪.‬‬ ‫ראשיכם שבטיכם זקניכם ושוטריכם כל איש ישראל‬ ‫בתורה מאוד‪ ,‬כפי שמובא בנדרים לח' א"ר יוחנן‪ :‬בתחילה (כל‬ ‫כתב רש"י החשוב תחילה‪ ,‬ובירושלמי הוריות פ"ג ה"ה כתב דבר‬ ‫‪ 40‬יום כמובא בירושלמי שמשה היה לומד תורה ומשכחה‪ ,‬עד‬ ‫פלא‪ ,‬שמשה שלא נתייגע כיהושע בתורה‪ ,‬לכן הקדים ראשים‬ ‫שניתנה לו במתנה‪ ,‬שנאמר‪" :‬ויתן אל משה ככלותו לדבר אתו"‪.‬‬ ‫לזקנים!! ולכאורה הדברים תמוהים‪ ,‬שהרי משה התייגע‬ ‫‪11‬‬ ‫וטהר לבנו ‪ -‬נצבים‬ ‫לכן זכה להעריך יותר את לומדי התורה‪ ,‬לעומת משה לא‬ ‫אלא יתכן שהכוונה‪ ,‬שיהושע התייגע מתוך התבזות שהיה‬ ‫התבזה על לימוד התורה‪.‬‬ ‫מסדר ספסלים בבית המדרש‪ ,‬וכמשרת משה ותלמדי החכמים‪,‬‬ ‫ניצבים – וילך‬ ‫ואומר להם משה לא רק שכשאתם מצוינים שומעים‬ ‫אחרי שמשה השמיע ‪ 98‬קללות לעם ישראל‪ ,‬אמר להם‬ ‫מוסר קשה ולא נפלתם ברוחכם מכך‪ ,‬אלא "וילך" ‪ -‬אתם‬ ‫אתם שמעתם את הקללות כשאתם "נצבים" בלי חטא‪,‬‬ ‫גם תתקדמו מכוח יראת העונש שנוסף על עבודה מתוך‬ ‫כמו תלמיד מצוין שאת המוסר הקשה על התנהגות לא‬ ‫אהבה‪ ,‬ותזכו להאזין לעתידות למו ותזכו לכל הברכות‪,‬‬ ‫טובה הוא שומע דווקא כשהוא מצוין ככה הוא לא מרגיש‬ ‫ולחזק חזק ונתחזק‪.‬‬ ‫מאוים כל כך‪ ,‬שהרי הוא יודע שהוא כרגע מצוין‪.‬‬ ‫נצבים כולכם וגרך מחוטב עציך עד שואב מימך‬ ‫עכ"פ‪ ,‬מדוע משה רבינו לא הסכים לגיירם?? ומדוע בכל זאת‬ ‫כתב רש"י‪ ,‬מחוטב עציך ‪ -‬מלמד שבאו כנעניים להתגייר בימי‬ ‫היה עליהם להיות נצבים יחד עם כל עם ישראל‪ ,‬הרי לא גיירו‬ ‫משה כדרך שבאו גבעונים בימי יהושע‪ ,‬וזהו האמור בגבעונים‬ ‫אותם??‬ ‫"ויעשו גם המה בערמה" ונתנם משה חוטבי עצים ושואבי מים‪:‬‬ ‫ובספר משכיל לדוד פירש משה לא קיבלם לגרים מושלמים‪ ,‬כי‬ ‫ובספר שפתי חכמים כתב שמשה לא קיבלם‪ ,‬דהיינו לא גיירם‪,‬‬ ‫התגיירו מתוך יראה לכן הפרידם משה משאר הגרים המוזכרים‬ ‫ובספר גור אריה‪ ,‬מוכיח שמשה לא קיבלם‪ ,‬שאם כן גיירם מדוע‬ ‫קודם בפסוק‪ ,‬כי אין גירותם מושלמת‪ ,‬אבל לפי שיטתו קשה‬ ‫בימי יהושע (יהושע ט' יח') עם ישראל התלוננו נגד הנשיאים‬ ‫מדוע כעסו הזקנים על יהושע הרי משה גם גיירם‪ ,‬וכפי שטען‬ ‫שגיירו את הגבעונים‪ ,‬הרי גם משה רבינו עשה כן‪ ,‬וקודם כיבוש‬ ‫הגור אריה הנ"ל?‬ ‫היה מותר לגייר את גויי הארץ למרות שהם מ‪ 7‬אומות‪ ,‬ובכל‬ ‫זאת משה רבינו לא הסכים לגיירם‪ ,‬א"כ מובן שכעסו מדוע‬ ‫אבל בשבת זו התעורר בי מחשבה‪ ,‬אולי אכן הם לא התגיירו כי‬ ‫הזקנים הסכימו לגייר‪ ,‬ובפרט שלדעת הגור אריה האיסור "לא‬ ‫משה לא גיירם‪ ,‬ובכל זאת הם היו נצבים לקבל הברית והאלה‬ ‫תחיה כל נשמה" התחיל בעת שעברו את הירדן ולא קודם‪.‬‬ ‫יחד עם עם ישראל כולו‪ ,‬כי משה אמר "ולא אתכם לבדכם אנכי‬ ‫כרת את הברית הזאת ואת האלה הזאת‪ ,‬כי את אשר ישנו פה‬ ‫אומנם מצאתי הוכחה שאפילו בזמן שנכנסו לארץ ישראל עדיין‬ ‫עמנו עמד היום לפני ה' אלקינו ואת אשר איננו פה עמנו היום"‪,‬‬ ‫היה מותר לקבל גרים מז' אומות‪ ,‬ואולי האיסור לא תחיה כל‬ ‫נשמה מתחיל רק לאחר החלטה על מלחמה‪ ,‬כפי שכתוב במדרש‬ ‫ופירש רש"י שהברית גם עם הדורות הבאים שעדיין לא נולדו‪,‬‬ ‫רבה דברים ה' יד' מי קיים הפרשה הזאת – דהייינו לדרוש‬ ‫ובשפתי חכמים כתב שהנשמות של הדורות הבאים היו נצבים‬ ‫בשלום לפני מלחמה?? יהושע בן נון‪.‬‬ ‫שם‪ ,‬ואולי לכן משה רבינו הכניס את הכנענים ששימשו חוטבי‬ ‫עצים ושואבי מים‪ ,‬למרות שלא גיירם‪ ,‬כי עם ישראל יתפלא וכי‬ ‫ממשיך המדרש א"ר שמואל בר נחמן מה עשה יהושע‪ ,‬היה‬ ‫מה הם עושים פה עמנו?? הרי הם גויים ולא יהודים??‬ ‫מפרסם בכל מקום שהיה הולך לכבוש והיה כתוב בה‪ :‬מי‬ ‫שמבקש לילך ילך לו‪ ,‬ומי שמבקש לעשות שלום יעשה‪ ,‬ומי‬ ‫אבל בכך המחיש משה לעם ישראל שהברית היא גם עם הדורות‬ ‫שיבקש לעשות מלחמה יעשה‪ ,‬מה עשה הגרגשי פנה והלך לו‬ ‫הבאים ולא רק עם אלו החיים פה היום‪ ,‬ורצונו של משה היה‬ ‫מלפניהם‪ ,‬ונתן לו הקב"ה ארץ יפה כארצו זו אפריקה‪,‬‬ ‫שתראו ששואבי המים וחוטבי העצים שכרגע לא גיירתי אותם‬ ‫הגבעונים שהשלימו עשה להם יהושע שלום‪ ,‬אבל ‪ 31‬מלכים‬ ‫בכל זאת כמוהם יתגיירו בערמה בימי יהושע ולמרות שהטעו‬ ‫שבאו להילחם עמו הפילם הקב"ה בידו מניין שנאמר (דברים ג)‬ ‫"ונכהו עד בלתי השאיר לו שריד"‪.‬‬ ‫את עם ישראל‪ ,‬גם הם נצבים בברית ה' ובאלתו‪ ,‬כי גם הם‬ ‫חייבים לקיים את מצוות ה'‪ ,‬למרות גירותם שבאה ברמאותם‬ ‫ועיין בפרשת שופטים שהוכחתי וכתבתי בהרחבה שגרות‬ ‫את הזקנים בימי יהושע‪.‬‬ ‫גמורה תמיד היה מותר לקבל‪.‬‬ ‫ושבת עד ה' אתה ובנך‬ ‫הדורות הבאים היוצאים ממנו‪ ,‬וזה יהיה באחריותו ובאשמתו‪,‬‬ ‫כתב הרמב"ן שתקבל עליך שאתה ובניך והדורות הבאים‬ ‫וכן להיפך אם יתחזק ולא יחטא וישתדל לא רק למענו אלא גם‬ ‫אחריך תקיימו את התורה‪ ,‬ומקשה מרן ראש הישיבה זצ"ל וכי‬ ‫שלא יגרם בגללו חולשה לדורות הבאים אלא אדרבא חיזוק‬ ‫היכן מצאנו שזה תנאי מתנאי התשובה שהוא אחראי גם לבניו‬ ‫בזכותו לדורות הבאים‪ ,‬אם כן יזכה שכל הדורות הבאים אחריו‬ ‫ולדורות הבאים שיקיימו את המצוות‪ ,‬ורק מצאנו ברי"ף ביומא‬ ‫יזכוהו בכל מצווה שהם עושים ושכרו הרבה מאוד מאוד‪.‬‬ ‫פח' שאחד ממעכבי התשובה זה שלא מוחה בבנו היוצא לתרבות‬ ‫רעה‪ ,‬אבל לא מצאנו שחייב לקבל על עצמו שבניו ישובו עמו??‬ ‫ועל פי רעיון זה מתורץ עוד שאלה שהקשה מרן רה"י זצ"ל‪,‬‬ ‫שמשמע מפרק ל' פסוק י' "כי תשוב אל ה' אלקיך בכל לבבך‬ ‫ונראה לבאר שהחובה בתשובה היא‪ ,‬שיתקיים בו כפי שנכתב‬ ‫ובכל נפשך" שחובה לשוב בתשובה אפילו נוטל נפשך‪ ,‬והקשה‬ ‫בבראשית יח' יט' על אברהם אבינו "כי ידעתיו למען אשר יצוה‬ ‫מרן‪ ,‬שרק על ‪ 3‬עבירות חייבים למסור נפש ולא על מצוות‬ ‫את בניו ואת ביתו אחריו‪ ,‬ושמרו דרך ה' לעשות צדקה ומשפט‬ ‫תשובה?‬ ‫למען הביא ה' על אברהם את אשר דבר עליו"‪ ,‬דהיינו שעל‬ ‫יהודי לדאוג שיעשה הכל שבניו יחזרו בתשובה‪ ,‬דהיינו שלא‬ ‫אבל נראה שאכן אין חובה למסור נפש על תשובה‪ ,‬אבל החזרה‬ ‫שיראה דוגמא אישית חיובית לילדיו‪ ,‬שדרך התורה מתוקה‬ ‫בתשובה חיבת להיות בחרטה גמורה וברצון למסור נפש עבור‬ ‫היא‪ ,‬ושיסגור כל פתח ליצר הרע שלא יהיה בביתו‪ ,‬וישקיע את‬ ‫הקב"ה‪ ,‬כפי שאמר רבי עקיבא כל ימי הייתי משתוקק מתי‬ ‫כל לבו לתמורה הולמת לילדיו שיקל להם להתנתק מתענוגי‬ ‫אקיים "ובכל נפשך" – אפילו נוטל נפשך למען הקב"ה‪ ,‬כפי‬ ‫היצר הרע שהורגלו להם‪.‬‬ ‫שאכן זכה בכך בסוף ימיו‪ ,‬והמצווה כאן הוא התשוקה כפי‬ ‫שהיה לרבי עקיבא למות על קידוש ה' על ניסיון של אחד מג'‬ ‫ויתכן שזה גם כלול בכוונה אתם נצבים כולכם וכפי המשך‬ ‫עבירות חמורות‪ ,‬או על גזירות דת כפי שהיה אצל ר"ע‪ ,‬ולא‬ ‫הפסוק שהכוונה גם לדורות הבאים‪ ,‬דהיינו שכל יהודי ידע‬ ‫למסור נפש על תשובה‪.‬‬ ‫שאחריות גדולה עליו‪ ,‬לא לחטוא כי בכך הוא מקלקל את‬ ‫לא בשמים הוא לאמר מי יעלה לנו השמימה ויקחה לנו‪ ,‬וישמענו אותה‪ ,‬ונעשנה‬ ‫שליח עוד ציווי ודרישה שילמד אותנו את התורה שהביא לנו‪,‬‬ ‫כתב רש"י‪ :‬שאילו הייתה בשמים היית צריך לעלות אחריה‬ ‫ולהבדיל וכי שליח דואר שיביא חבילת ספרים מחו"ל נדרוש‬ ‫וללמדה‪ .‬וצ"ע מדוע שליח יעשה את המאמץ האדיר להביא את‬ ‫ממנו שילמד אותנו מה שכתוב בספרים?? וכאן משמע שיש צורך‬ ‫התורה מהשמים או מעבר הים עבורנו‪ ,‬וכן מדוע יש על אותו‬ ‫‪12‬‬ ‫וטהר לבנו ‪ -‬נצבים‬ ‫שבשמים לא אכל ולא שתה?? וכדברי הזוהר שבמקום אוכל‬ ‫במשלוח וגם שהמשלוחן ילמד אותנו את התורה שהביא‬ ‫ושתיה אכל ושתה תורה רוחנית שבכך הצליח להשתיק רעבונו‪.‬‬ ‫במשלוח‪.‬‬ ‫אלא‪ ,‬בכדי לזכות ללמוד תורה וללמדה לאחרים חייבים לא רק‬ ‫ועוד קשה‪ ,‬שרש"י כתב שאם עליך היה החובה לעלות לשמים‬ ‫להוריד את התורה‪ ,‬אלא חייבים מסירות נפש בה‪ ,‬ולכן יתכן‬ ‫אתה הייתה מביא וגם מלמד את התורה לעם ישראל‪ ,‬וכי לא‬ ‫שמשה נשאר בשמים כאדם גשמי הזקוק להשתיק רעבונו‬ ‫מספיק שמסרתי נפש להביא את התורה ממקום קשה להשגה‬ ‫הגשמי‪ ,‬אבל משה מסר נפשו להשתיק רעבונו הגשמי שהציק‬ ‫איך גם אוכל ללמד את התורה במקום שילמדו אותי?? הרי‬ ‫ברעבון גדול יותר‪ ,‬שהרעיב עצמו וצמא מאוד לדברי תורה ביום‬ ‫ובלילה‪ ,‬כמו שאש התורה מכבה את אש היצר הרע‪.‬‬ ‫כביכול ‪ 2‬בעיות יש כאן א‪ .‬להביא את התורה ב‪ .‬ללמדה‪ ,‬וכי איך‬ ‫ברגע שאני עולה להביא אני גם יכול ללמד אותה?? וכי מה‬ ‫ובזכות המסירות נפש של משה זכה ללמוד וללמד תורה לעם‬ ‫הקשר בין השנים?‬ ‫ישראל‪ ,‬ובזכות מסירות נפשו גם נתן בנו אש קודש‪ ,‬שיתקיים‬ ‫בנו "ונעשנה"‪ ,‬כי ידבק בנו המסירות נפש של הרב שלמדנו‬ ‫ונראה‪ ,‬שאכן המוסר נפש לעלות לשמים או אפילו מעבר הים‬ ‫תורה‪.‬‬ ‫להביא את התורה‪ ,‬בזכות זה זוכה להיות כלי קיבול להבין את‬ ‫התורה וללמדה לאחרים‪ ,‬ולכן אם אתה עצמך היית עולה כדברי‬ ‫ולכן כתוב מצד אחד דבר שאי אפשר לבצעו‪ ,‬לעלות לשמים כפי‬ ‫רש"י בזכות המסירות נפש היית זוכה ללמוד וללמד את התורה‬ ‫שרק משה עשה‪ ,‬לעומת לנסוע אל מעבר לים שזו משימה‬ ‫שמסרת נפשך עליה‪.‬‬ ‫שאפשר לקיימו בדרך הטבע למרות הקושי‪ ,‬כי התורה באה‬ ‫ללמדנו שכשם שמשה זכה להוריד לנו את התורה וללמוד אותה‬ ‫ואכן משה רבינו כשעלה לשמים מסר נפשו עליה‪ ,‬כפי שהעיד‬ ‫וללמדה אותנו בזכות המסירות נפש הייתה זאת‪ ,‬כך כל יהודי‬ ‫כמה פעמים שבמשך כל ה‪ 40‬יום שהיה בשמים לחם לא אכל‬ ‫שימסור נפש להפצת התורה כמו לנסוע אל מעבר לים‪ ,‬יזכה‬ ‫ומים לא שתה‪ ,‬ולכאורה פשוט הדבר שבשמים אין אכילה‬ ‫בזכות המסירות נפש ללמוד וללמד תלמידים הרבה בסעייתא‬ ‫ושתיה כי שם אין גשמיות רק רוחניות‪ ,‬ושם משה היה כמלאך‬ ‫דשמיא מיוחדת‪.‬‬ ‫שאינו זקוק לאכילה ושתיה‪ ,‬ומה התפארותו של משה בכך‬ ‫בפיך ובלבבך לעשותו‬ ‫המלאך קודם לידת האדם לא היה האדם מצליח ללמוד‬ ‫הקשה תלמידי היקר דוד ולס ני"ו מכיתה ז' ת"ת תורת אמת‬ ‫תורה ולקלוט אותה‪.‬‬ ‫בני ברק‪ ,‬הרי קודם בפסוקים כתוב שהקב"ה טוען לעם‬ ‫ישראל‪ ,‬שהתורה אינה בשמים שצריך להביא אותה וגם‬ ‫ואולי זה כוונת הקב"ה שאומר לעם ישראל‪ ,‬התורה כבר‬ ‫לא צריך שאותו שהביא ילמדה אותנו‪ ,‬אלא התורה קרובה‬ ‫טמונה בכם‪ ,‬והיכולת ללמוד אותה וללמד אחרים טמונה‬ ‫וזמינה היא לכל יהודי‪ ,‬ומתאים היה שיכתב שיש רבנים‬ ‫בתוככם‪ ,‬כך שאין צריך שיביאו אותה אליכם‪ ,‬ואין צורך‬ ‫וספרי קודש בכל מקום בעולם‪ ,‬שאפר בקלות ללמוד מהם‬ ‫שילמדו אתכם אותה במסירות נפש מיוחדת‪ ,‬רק צריך‬ ‫תורה‪ ,‬אבל התורה כותבת "בפיך ובלבבך לעשותו"‪,‬‬ ‫רצון עצמי ללמוד וללמד‪ ,‬ובנקל תוכל להשיג בקשתך‪.‬‬ ‫ולכאורה צריך להבין מה כוונת הקב"ה במילים אלו?‬ ‫וברור שאין הכוונה שאין אדם צריך מלמדים‪ ,‬הרי כתוב‬ ‫ויתכן שהכוונה לכתוב בגמרא מגילה טז' נדה ל' שכל עובר‬ ‫עשה לך רב‪ ,‬אלא כוונתי שאם אין אני לי מי לי‪ ,‬שכל אדם‬ ‫בבטן אמו לומד את התורה כולה מהמלאך‪ ,‬ובזמן לידתו‬ ‫חייב לרצות להוציא את הטוב ואת התורה הטמונה בו‪,‬‬ ‫מלאך סותר על פיו‪ ,‬ובכך הילד שוכח את תלמודו‪.‬‬ ‫ואת כל חידושי התורה שטמונים בו ממש‪ ,‬אבל כשאני‬ ‫ואולי זה כוונת התורה כאן‪ ,‬שכל יהודי טמון בו התורה‪,‬‬ ‫לעצמי מה אני‪ ,‬כי אדם צריך עזרה והדרכה וכלים‬ ‫כי המלאך לא לימד בחינם בלי תועלת‪ ,‬אלא יהודי‬ ‫להשתמש כראוי בטמון בו‪ ,‬והרבה פעמים כוח הרב‬ ‫כשמוציא תורה מפיו הריהו מחיה ומשחזר מחדש כל מה‬ ‫והחברים לגלות את כוחות הנפש הטמונים בתלמיד שלא‬ ‫שלימדו המלאך בעודו בבטן אמו‪( ,‬ואולי זה כלול במש"כ‬ ‫הכיר בהם מעולם‪.‬‬ ‫כי חיים הם למוציאם בפה – עירובין נד')‪ ,‬ויתכן לולי הכנת‬ ‫סוד זמן ביאת המשיח‪ ,‬האם יש בפרשתנו תשובה חדה לדבר!!!‬ ‫ובעצם קשה מאוד שהרי כל האלף השישי רובו עבר ולא‬ ‫כתב הרבינו בחיי "ראה נתתי לפניך היום את החיים ואת‬ ‫חיינו ביאת המשיח‪ ,‬וגם הרבינו בחיי והרמב"ן חיו באלף‬ ‫הטוב"‪ ,‬סמך הכתוב פרשה זו לפרשה הקודמת המדברת‬ ‫השישי בלי משיח??‬ ‫בהבטחת הגאולה‪( ,‬כי קרוב אליך הדבר מאד בפיך ובלבבך‬ ‫לעשותו)‪ :‬כי זמן תחיית המתים עתיד להתקיים ‪ 206‬שנה‬ ‫ולהקדים התשובה לכל זאת‪ ,‬רצוני להוסיף מה שהקשתי‬ ‫אחרי ביאת המשיח כמניין "רא"ה חיים וטוב"‪,‬‬ ‫למו"ר מרן רבי משה הלל הירש שליט"א ראש ישיבת‬ ‫סלבודקא ב"ב‪ ,‬מהגמרא בבא בתרא דף ג' שהביאה את‬ ‫וכפי שאמר שלמה (שיר השירים ח‪ ,‬יב) "האלף לך שלמה‬ ‫הפסוק "גדול יהיה כבוד הבית האחרון מהראשון"‪,‬‬ ‫ומאתים לנוטרים את פריו" אלף זה ימות המשיח שהוא‬ ‫ונחלקו שם בגמרא האם הכוונה גדול האחרון מהראשון‬ ‫מזרע שלמה‪" ,‬ומאתים"‪ ,‬ו' שנים על מאתים‪ ,‬שזמן תחית‬ ‫בשנים או בגובה‪ .‬ומסיקה הגמרא שכל הדעות צודקות‪ ,‬כי‬ ‫המתים ‪ 206‬אחרי ביאת שלמה‪ ,‬כי יקומו לתחייה אלו‬ ‫אכן בית שני היה גובהו ‪ 100‬אמה מול הראשון שהיה ‪30‬‬ ‫שנצרו פריו שציפו לגאולה ונפטרו קודם הגאולה‪.‬‬ ‫אמות‪ ,‬וכמו כן בית שני התקיים במשך ‪ 420‬שנה‪ ,‬ואילו‬ ‫הראשון התקיים במשך ‪ 410‬שנים‪.‬‬ ‫ובעצם כך כתב הרמב"ן שיר השירים‪ ,‬כתבי הרמב"ן תקט"ו‬ ‫רק שלדעת הרמב"ן תחיית המתים זה אחרי ‪ 200‬שנה ולא‬ ‫ובנעילה של תש"פ בכיתי לבורא עולם‪ ,‬אנא אבא בנה לנו‬ ‫אחרי ‪.206‬‬ ‫כבר בבקשה את הבית השלישי האחרון‪ ,‬הרי אבא יקר‬ ‫נשארו רק ‪ 219‬שנים עד שהעולם יחרב ב‪ 6000‬שנה‪ ,‬שאז‬ ‫ומקשה מרן רשכבה"ג ראש הישיבה זצ"ל שא"כ מדוע‬ ‫הצדיקים ירחפו כי לא יהיה עולם הזה – ע"פ סנהדרין צב'‪.‬‬ ‫הטור אור"ח תכח' תיקן לוח קידוש החודש לפי החשבון עד‬ ‫ואוי לנו שעל הבית השלישי האחרון ממש‪ ,‬לכאורה לא‬ ‫סוף האלף השישי‪ ,‬הרי משיח אמור להגיע לפחות ‪ 206‬שנה‬ ‫יתקיים גדול מהראשונים בשנים‪ ,‬אלא קטן הוא בשנים‬ ‫עוד לפני סיום העולם באלף השביעי?‬ ‫‪13‬‬ ‫וטהר לבנו ‪ -‬נצבים‬ ‫לכן נזכור שהמשיח יכול לבוא בכל יום‪ ,‬ומצד שני אף על‬ ‫מהבית השני ומהראשון שהם עמדו מעל ‪ 400‬שנה?? ואיך‬ ‫פי שיתמהמה אם כל זה אחכה לו‪ ,‬ולא לבנות יותר מידי‬ ‫יתקיים "גדול יהיה כבוד הבית האחרון מן הראשון"‪,‬‬ ‫על חשבונות של זמן ביאת המשיח‪ ,‬אלא להאמין שיתכן‬ ‫ואיך זה יתכן??‬ ‫מאוד שקרוב מאוד מאוד ימי המשיח אבל אם לא נזכה זה‬ ‫וגם כתוב בנביא ישעיהו סה' כ' שבימות המשיח "ל ֹא י ְִהיֶה‬ ‫יכול להתעכב רח"ל‪ ,‬הלוואי ונזכה כבר לביאת המשיח‬ ‫ִמשָּׁ ם עֹוד עּול י ִָּׁמים וְ ז ֵָּּׁקן אֲ שֶ ר ל ֹא יְמַ לֵּא ֶאת יָּׁמָּׁ יו כִ י הַ נַעַ ר‬ ‫ושנקבלו כשאנחנו מוכנים באמת לקראתו ולא נתבייש‬ ‫מאוד מאוד מפניו‪.‬‬ ‫בֶ ן מֵּ ָּׁאה שָּׁ נָּׁה יָּׁמּות וְ הַ חֹוטֶ א בֶ ן מֵּ ָּׁאה שָּׁ נָּׁה יְקֻ לָּׁל"‪ ,‬שלמות‬ ‫בגיל מאה זה יהיה כמו אחד שמת היום בגיל ‪ ,20‬כי אז יחיו‬ ‫ואכן מצאתי כן במפורשים בתהילים צ' בחתם סופר ועוד‬ ‫שנים רבות מאוד‪ ,‬ואם עד סוף האלף השישי נותרו רק ‪217‬‬ ‫מפורשים על הפסוק "שמחנו כימות עיניתנו"‪ ,‬ע"פ רש"י‬ ‫שנה אז גיל ‪ 100‬זה כמו אדם בגיל ‪ 50‬ביחד ל‪ 217‬שנה‪,‬‬ ‫שהרי אין ‪ 2000‬שנים ימי שמחה לעומת ‪ 2000‬ימות‬ ‫ולמה זה נחשב לגיל צעיר‪ ,‬ובעצם כתוב שם במפורשים‬ ‫שבימות המשיח יחזור להיות כמו לפני המבול שחיו ‪1000‬‬ ‫עיניתנו? אלא התשובה שהימים יתארכו לשנים וכאמור‬ ‫שנה אז לא דנו בנ"א בב"ד של מעלה רק מגיל ‪ ,100‬ככתוב‬ ‫וכך יתקיים שמחנו כימות עיניתנו‪ ,‬רק צ"ע בלשון רש"י‬ ‫ברש"י כלפי בני נח בסוף פרשת בראשית‪.‬‬ ‫והפסוק (טו) שמחנו כימות עניתנו ‪ -‬שמחנו לימות משיחנו‬ ‫כמנין ימות שעניתנו בגליות וכמנין שנות אשר ראינו רעה"‪,‬‬ ‫ותשובת מורי ורבי שליט"א הייתה שאולי יתארך הזמן‬ ‫לשון רש"י‪ ,‬שיש בחינת ימים ויש בחינת שנים‪ ,‬לגבי עינוי‬ ‫לפני סוף האלף השישי‪ ,‬וכמה שנים לא זכיתי לרדת לעומק‬ ‫זה ימים‪ ,‬ולגבי רעות זה שנים‪ ,‬ואולי כי עינוי זה סבל‬ ‫דעתו העצומה‪.‬‬ ‫מחריד וזה רק ימים ולא שנים ויל"ע‪.‬‬ ‫אך בסעייתא דשמיא זכיתי סוף סוף להבין דעתו‪ ,‬שהנה‬ ‫ובזכות הגאון הרב יעקב יהושע בוים שליט"א מחבר‬ ‫מצאתי ברש"י בזכריה יד' שיבוא "יום אשר הוא לא יום ולא‬ ‫העלונים נחלת יעקב יהושע‪ ,‬מצאתי בס"ד עוד מקורות‬ ‫לילה"‪ ,‬ופירש‪ ,‬שימות המשיח יהיו ‪ 1000‬שנים שהוא יום‬ ‫ברורים ליסוד שחידשתי וב"ה שלא טעיתי וכיוונתי לדעת‬ ‫אצל הקב"ה‪ ,‬וימות המשיח הוא לא יום שאינו עולם הבא‬ ‫גדולים‪.‬‬ ‫שמובטח שאור החמה שבעתיים מאור שבעת הימים וכו'‬ ‫שזה ימי עולם הבא באלף השביעי‪ ,‬אבל מצד שני לא יהיה‬ ‫ומקור ראשון שהוסיף זה הרד"ק ישעיהו נד (ז) ברגע‬ ‫חושך דהיינו לא יהיה בימי המשיח שעבוד וצרות‪.‬‬ ‫קטן עזבתיך וברחמים גדלים אקבצך"‪ ,‬שהימים‬ ‫שעזבתיך הם רגע כנגד ימי הטובה ‪- .‬רד"ק‬ ‫ולפי זה‪ ,‬הקב"ה יכול לקבוע את אותו יום שיהיה כמו‬ ‫‪ 1000‬שנה שלנו‪ ,‬יום אחרון שלפני סוף ‪ 6000‬אלף שנה‪.‬‬ ‫וכן הביא אור החיים הקדוש (סוף פרשת וישלח( שהגם כי ששת‬ ‫אלפים עולם עומד יאריך ה' ימי טובה‪ ,‬כמאמרם‬ ‫ואכן‪ ,‬אם יהיה ימות המשיח כיומו של הקב"ה שזה ‪1000‬‬ ‫בסנהדרין צט'‪.‬‬ ‫שנה שלנו‪ ,‬אם כן מובן ש‪ 206‬שנה לתחיית המתים זה אכן‬ ‫יחסית בתחילת ימות המשיח‪ ,‬וגם בית המקדש השלישי‬ ‫וגם נועם אלימלך (סוף פרשת ויגש סוד"ה ואת יהודה שלח)‬ ‫יכול להיות קיים ‪ 1000‬שנה שזה יותר מבית ראשון ושני‬ ‫שהשנים יתארכו ויתגדלו "כי בי ירבו ימיך" משלי ט' יא'‬ ‫גם יחדיו‪ ,‬ואכן גם על בית שלישי כתוב גדול יהיה כבוד‬ ‫רוצה לומר אם ירבו ימיך בגלות חלילה‪ ...‬אזי‪" ,‬ויוסיפו לך‬ ‫הבית האחרון מהראשון‪.‬‬ ‫שנות"‪ ,‬דהיינו ששנה אחת יתגדל ויאריך כמו שנים הרבה‪.‬‬ ‫וגם מתורץ קושיית מרן רה"י זצ"ל‪ ,‬מדוע הטור קבע לוח‬ ‫וכן הבן איש חי בספר ידי חיים‪ ,‬הל' ט' באב תקס' כתב‬ ‫קידוש החודש עד סוף האלף השישי‪ ,‬והתירוץ כי יתכן שעד‬ ‫שרבותינו זכרונם לברכה אמרו שהימים לעתיד יתארכו‬ ‫סוף האלף השישי עדיין משיח לא יגיע ורק ביום האחרון‬ ‫הרבה ‪ ,‬דהיינו‪ ,‬אף על פי כי מדת יום ומדת לילה תשאר על‬ ‫יהפכו ה' ליום ארוך כיומו שהוא ‪ 1000‬שנה שלנו‪.‬‬ ‫עמדה ‪,‬שהם יב'' ויב ‪ -‬שעות‪ ,‬אך יהיה הזמן ארוך ‪,‬שהאדם‬ ‫יתענג בטובות שעה אחת כנגד ימים ושנים רבים‪ .‬שיהיה‬ ‫ולפי זה הסברתי בפרשת וילך את המדרש שמשה כתב ‪12‬‬ ‫הזמן‪ ,‬מועט המחזיק מרובה‪ ,‬בדרך נס‪ ,‬שלא יוכל האדם‬ ‫ספרי תורה בכדי שיעבור יום מותו אבל ה' האריך לו את‬ ‫עתה לצייר הדבר הזה בדעתו איך יהיה ‪.‬ונמצא‪ ,‬שהימים‬ ‫היום כביכול לאורך שנים למרות שלציבור זה היה יום‬ ‫הבאים בזמן ביאת המשיח‪ ,‬יהיה ענינם כענין החלום‪,‬‬ ‫רגיל‪.‬‬ ‫שבזמן מועט מחזיק מרובה ‪ .‬אלא שהחלום הוא בחלק‬ ‫המחשבי בלבד ‪,‬וכאן אורך העונג הזה יהיה בהקיץ בפועל‬ ‫ואכן בהמשך דברי הרבינו בחיי הוסיף שמה שנחתמה‬ ‫ממש‪ ,‬בדרך נס‪ .‬לקיים מה שנאמר תהלים צא‪ ,‬טז' "אורך‬ ‫פרשת הגאולה של מעלה במילת "לעשותו" ("כי קרוב‬ ‫ימים אשביעהו ואראהו בישועתי"‪.‬‬ ‫אליך הדבר מאד בפיך ובלבבך לעשותו") כדי להשוות עניין‬ ‫הגאולה למעשה בראשית שנחתם "אשר ברא אלקים‬ ‫וחיזוק עצום היה לנו באלול תשפ"ג עם תלמידי כיתה ז'‬ ‫לעשות" בראשית ב‪ ,‬ג והשוה אחרית הזמן עם ראשית הזמן‬ ‫ת"ת תורת אמת ב"ב בלימוד ישעיהו פרק מא' פסוק יז'‬ ‫למען הודיעך כי שוין הן‪.‬‬ ‫"העניים והאביונים מבקשים מים ואין לשונם בצמא‬ ‫נשתה אני ה' אענם "‪ ,‬וכתב רש"י (יז) מבקשים מים ‪-‬‬ ‫והנה הרבינו בחיי משווה השוואת ימי המשיח לימי‬ ‫נתנבא הנביא על אחרית הימים (עמוס ח) לא רעב ללחם‬ ‫הבריאה לעניין הטבע‪ ,‬אבל לענ"ד אפשר שכאן קבע‬ ‫ולא צמא למים כי אם לשמוע את דבר ה' ישוטטו לבקש‬ ‫הקב"ה שיהיה יום של ה' כמו שהיה ב‪ 6‬ימי בראשית שהוא‬ ‫את דבר ה' ולא ימצאו‪ ,‬וכשישוב אפו יכין להם לחם ומים‬ ‫‪ 1000‬שנה‪( ,‬ומקווה שאין זה טעות בידי)‪ ,‬וכך יהיה לעתיד לבוא‬ ‫וישכון שכינתו ורוח בפי נביאיהם‪.‬‬ ‫שהקב"ה יקבע לפני סוף האלף השישי יום שיהיה כיומו‬ ‫של הקב"ה בששת ימי בראשית שהוא ‪ 1000‬שנה‪ ,‬ויל"ע‪.‬‬ ‫ונשאלת השאלה וכי היום שאנו לקראת המשיח‪ ,‬האם יש‬ ‫רעב וצימאון לתורה ואין מקום לשתות מי תורה‪ ,‬הרי יש‬ ‫אבל בכל זאת עידוד גדול יש לגאולה בקרוב ממש‪ ,‬מדברי‬ ‫ת"ת וישיבות וכוללים בלי הרע שמוסיפים כל שנה‬ ‫הגאון מווילנא שכתב מובא בפירושו על שירת חנה ועוד‬ ‫ספסלים רבים? אלא הכוונה שיבקשו בצימאון אדיר‬ ‫מקומות‪ ,‬שקרוב ל‪ 2000‬שנות גלות יבוא המשיח‪ ,‬ואנחנו‬ ‫נבואה ואין‪ ,‬ולכאורה למה יבקשו נבואה בצמאון דבר‬ ‫עברנו ‪ 1952‬שנים מהחורבן‪ ,‬וקרוב ל‪ 2000‬זה בפשטות לפני‬ ‫שהיה חסר אלפי שנים?‬ ‫סוף ‪.2000‬‬ ‫‪14‬‬ ‫וטהר לבנו ‪ -‬נצבים‬ ‫ומקיימי המצוות חסר לנו רב כזה גדול ועצום‪ ,‬וצמאים אנו‬ ‫ועניתי לתלמידי שהיה לנו צדיק בכוח התורה כנביא והוא‬ ‫לדברי נבואה שינחמו אותנו ויתנו לנו תקווה בחושך נורא‬ ‫מרן שר התורה רבי חיים קנייבסקי זצ"ל שראיתי המון‬ ‫שכזה‪ ,‬ואז ה' ברחמיו ישפוך רוח נבואה על עם ישראל‪,‬‬ ‫נבואות שהתגשמו ע"פ דבריו אצלי ממש‪ ,‬וכששר התורה‬ ‫ובעיקר ללומדי התורה כדברי רש"י נהרות ‪ -‬לב מבין לתורה‬ ‫נפטר אני וכל בית ישראל מרגישים יתמות נוראה ודווקא‬ ‫ולנבואה‪ .‬שהנבואה תחול רק אחרי תורה‪.‬‬ ‫בזמן שיש שנאה עצומה ומתגברת נגד לומדי התורה‬ ‫אתם נצבים‬ ‫ויתכן שהיהודים פחדו שמחמת הקללות האיומות עם‬ ‫הקשה רש"י‪ :‬למה נסמכה פרשת אתם נצבים לקללות??‬ ‫ישראל לא יזכו לגאולה כי מחמת שפלותם יהיו בשפל‬ ‫ועונה רש"י לפי ששמעו ישראל מאה קללות חסר שתים‬ ‫המדרגה גשמית ורוחנית ולא יהיה את מי לגאול‪.‬‬ ‫חוץ ממ"ט שבת"כ הוריקו פניהם ואמרו מי יוכל לעמוד‬ ‫באלו?? התחיל משה לפייסם אתם נצבים היום הרבה‬ ‫לכן חיזק אותם משה רבינו באתם נצבים שאמר להם‬ ‫הכעסתם למקום ולא עשה אתכם כלייה והרי אתם‬ ‫שכמו שעכשיו עם ישראל חי וקיים בשלימות וצדיקים‬ ‫קיימים לפניו‪.‬‬ ‫גמורים‪ ,‬כך לאחר הגלות הנוראה‪ ,‬הקב"ה יחזיר בתשובה‬ ‫את עם ישראל ויביא גאולה שלימה לכלל עם ישראל כפי‬ ‫ולכאורה קשה שהרי עם ישראל באותו זמן היו צדיקים‬ ‫שאמר "כל איש ישראל" כי התנקו מהעבירות מחמת‬ ‫והם שמעו ברכות לעם ישראל כשהם צדיקים‪ ,‬והקללות‬ ‫קושי השעבוד ולכן יהיו זכאים לגאולה ביציבות מושלמת‬ ‫הם רק כאשר עם ישראל רשעים‪ ,‬אז מדוע נבהלו ואמרו מי‬ ‫שלא יהיה אחריה גלות‪.‬‬ ‫יכול לעמוד באלו??‬ ‫למען ספות הרווה את הצמאה‬ ‫ואם כן יתכן שגם כאן הכוונה שאדם שחוטא‬ ‫האם אפשר לפרש שהכוונה למה שכתבתי בעלון‬ ‫כשאין לבו בוער בו לחטוא אלא מזמן עצמו‬ ‫"יום כיפור"‪ ,‬בסליחות " ָּׁא ְמנָּׁם כֵּן‪ .‬יֶצֶ ר סוכֵּן‪ .‬בָּׁ נּו‪:‬‬ ‫לחטאים גם כשאין תאווה בלבו רח"ל כי רוצה‬ ‫בָּׁ ְך לְהַ צְ דֵּ ק‪ַ .‬רב צֶ דֶ ק‪ַ .‬ו ֲענֵּנּו‪ .‬סָּׁ ל ְַח ִתי‪ ":‬חשבתי‬ ‫להיות שבע מתאווה והביא עצמו לרוויה בחטא‪,‬‬ ‫לעצמי‪ ,‬אולי אקבל ונקבל על עצמנו לא לחטוא‬ ‫אל זה לא יאבה ה' לסלוח לו‪ ,‬כי מילא אתה אנוס‬ ‫כשמשעמם לנו לרגע‪ ,‬או שיש לנו זמן פנוי‪,‬‬ ‫אבל כשאתה מביא עצמך בידים לחטוא גם‬ ‫כמאמרם בטלה מביאה לידי חטא‪ ,‬אלא רק‬ ‫כשהיצר לא בוער זה חמור מאוד‪..‬‬ ‫חלילה כשיצר בוער בנו בלי שזימנו אותו אלינו‪...‬‬ ‫ועיקר הסיבה שאדם מביא עצמו לידי חטא גם‬ ‫ואולי זה הכוונה אם יצר סוכן בנו‪ - ,‬שלא אני הזמנתי את‬ ‫בלי תאווה זה בגלל שהיצר הרע זמין לו‪ ,‬אבל אם‬ ‫היצר אלי‪ ,‬אלא הוא סוכן בנו‪ ,‬הוא מיוזמתו בא כסוכן‬ ‫למכור לי מרכולו‪ ,‬אז בבקשה ריבונו של עולם קבלה זו אם‬ ‫יעשה כל דרך לסגור כל שערי טומאה אזי ינצל על‬ ‫אכן נעמוד בה מוכיחה שאנחנו אותך אוהבים באמת‬ ‫פי רוב מלחטוא כשאין יצרו בוער‪.‬‬ ‫שבאמת אין רצוננו לחטוא לך‪.‬‬ ‫והיה בשמעו את דברי האלה הזאת והתברך בלבבו לאמר שלום יהיה לי‬ ‫כביכול לא הענישם במצב שהיו מאוחדים‪ ,‬אלא‬ ‫קצת פלא שכביכול הפרשה מתחילה בחטא אדם‬ ‫גרם להם למריבה ואז הענישם‪.‬‬ ‫יחיד‪ ,‬וממשיכה על חורבן הארץ כעונש כלל עם‬ ‫ישראל ולא עונש אדם יחידי‪ ,‬ואכן ראיתי בברוך‬ ‫כך גם הקב"ה הכשיל את אחאב שיענש כי דיבר‬ ‫מרדכי של הרב פריינד זצ"ל שביאר בשם‬ ‫לשון הרע על הקב"ה‪ ,‬כמסופר בירושלמי סנהדרין‬ ‫השמועה שהכוונה לחורבן ממלכת שומרון ולגלות‬ ‫פרק י' ב' שזה היה כאשר אליהו הנביא ואחאב‬ ‫עשרת השבטים‪ ,‬ובניכם שישאלו על מה עשה ה'‬ ‫נפגשו בשבעה שישב חיאל בית העלי על מות בניו‬ ‫ככה לארץ‪ ,‬הכוונה לממלכת יהודה שנשארה‬ ‫כקללת יהושע על בונה העיר יריחו‪ ,‬אמר אחאב‬ ‫בארץ ישראל שנים אחרי גלות עשרת השבטים‪.‬‬ ‫לאליהו שזה לא הגיוני שקללת התלמיד מתקיימת‬ ‫מיד ואילו קללת הקב"ה לא מתקיימת‪ ,‬אלא שזה‬ ‫ובליל שבת התחדש בזכות רבי אברהם פקטר‬ ‫שקר ובני חיאל לא מתו בגלל קללת הנביא‪ ,‬ובעצם‬ ‫דיבר לשון הרע או על הקב"ה או על יהושע‪.‬‬ ‫שליט"א מאשדוד‪ ,‬שיתכן שהלשון יחיד מדבר על‬ ‫אחאב מלך ישראל‪ ,‬שבזכות שלא היה לשון הרע‬ ‫ולכן אליהו גזר בצורת בארץ ישראל‪ ,‬וכך במשך ‪3‬‬ ‫בדורו לכן זכה שניצח בכל המלחמות‪ ,‬כי כביכול‬ ‫שנים היה רעב גדול בארץ ישראל‪ ,‬ולאחר ‪ 3‬שנים‬ ‫הקב"ה לא שמע עליו לשון הרע‪ ,‬ולכן אחאב‬ ‫נפגשו אליהו ואחאב‪ ,‬ואחאב תוקף את אליהו‬ ‫התברך בלבבו שלום יהיה לי‪ ,‬כי גם שאני עובד‬ ‫"אתה עוכר ישראל" ואליהו הנביא תוקף בחזרה‬ ‫עבודה זרה אני מוגן בגלל שאני ודורי מקפידים על‬ ‫"אתה עוכר ישראל"‪ ,‬ולכאורה מה פשר ויכוח‬ ‫מוזר זה?‬ ‫לשון הרע‪.‬‬ ‫ויתכן שאחאב האשים את אליהו שהוא אשם‬ ‫אבל הקב"ה לא סולח לאדם כזה שמנצל מצבים‬ ‫ברעב כי לא מגיע לעם ישראל עונש כי הם לא‬ ‫כאלו‪ ,‬כפי שה' באחדות העמים בדור הפלגה‬ ‫‪15‬‬ ‫וטהר לבנו ‪ -‬נצבים‬ ‫ורבי תנחום דורש את הפסוק כך‪ :‬רק אשר אכלו‬ ‫מדברים לשון הרע כמו שהם מנצחים מעל הטבע‬ ‫הנערים – חוץ מאותם שלימדו נערים תורה‪ ,‬הם‬ ‫בכל המלחמות כי ה' לא רוצה להעניש אותם‪ ,‬ורק‬ ‫לא יהיו בגיהנום‪ ,‬וגם חלק האנשים אשר הלכו‬ ‫בגלל אליהו יש רעב בארץ‪.‬‬ ‫איתי בעולם הזה ‪ -‬שעזרו לי בעבודת ה'‪ ,‬תדע‬ ‫שאני יחזיק בהם‪ ,‬ולא אתנם לך‪ ,‬שלא יכנסו‬ ‫אבל אליהו טען‪ ,‬ברור שמגיע לך ולעם ישראל‬ ‫לגיהינום‪" ,‬אפילו שהם ראויים ליענש בגלל‬ ‫עונש על עבירת עבודה זרה‪ ,‬וה' הכשיל אותו בלשון‬ ‫הרע על הקב"ה או על יהושע וכאמור קודם‪ ,‬ולכן‬ ‫שהם חוטאים"‪ ,‬בכל זאת לא יקבלו גיהנום‪.‬‬ ‫התקבל אצל ה' הקטרוג על עם ישראל ולכן נענשו‬ ‫ובסעודת שבת שאלו בני ביתי אם כך למורה או לרב‬ ‫ברעב‪.‬‬ ‫שמלמד תורה לנערים וילדים יהיה מותר חלילה לעשות‬ ‫עבירות כי ממילא לא לנכנס לגיהגום??‬ ‫וכמו שאמרו תלמידי היקרים בכיתה ח' ת"ת‬ ‫ועניתי להם‪ ,‬שנכון שיש להם הבטחה מאברהם אבינו‬ ‫תורת אמת ב"ב שנה זו‪ ,‬על הפסוק במשלי ג' יח'‬ ‫שהם לא יכנסו לגהינום‪ ,‬אבל שימו לב אין להם הבטחה‬ ‫"עץ חיים היא למחזיקים בה ותומכיה מאושר"‬ ‫לקבל גן עדן!!! ולא להיכנס לגן עדן זה בעצמו גם עונש‬ ‫וכתב רש"י‪" ,‬למחזיקים בה" ‪ -‬לאוחזים בה‪ ,‬כמו‬ ‫גדול‪.‬‬ ‫"וישלח ידו ויחזק בו" (שמות ד)‪" .‬ותומכיה‬ ‫לכן ברור ששווה לכל מלמד תורה שיעשה מצוות ויזהר‬ ‫מאושר" ‪ -‬המתקרבים לה וכן כל לשון תמיכה‬ ‫מאוד מעבירות בכדי שגם יזכה גם לגן עדן‪ ,‬ואין כמו רב‬ ‫שבספר זה שהוא אוחז בה‪:‬‬ ‫מורה שיודע מה זה קנאה‪ ,‬הרי הוא מחנך תמיד לקנאת‬ ‫סופרים תרבה חוכמה‪ ,‬וממילא כל מורה ורב יתאמץ לא‬ ‫והתפלאנו אם הכוונה תומכיה שהוא אוחז בה‬ ‫לעשות עבירות ולקיים כמה שיותר מצוות בכדי שלא יקנא‬ ‫אם כן מה ההבדל בין מחזיקים לתומכיה? הרי‬ ‫באחרים שמקבלים ונהנים‪ ,‬ואפילו צדיקים שזוכים לגן‬ ‫שניהם אוחזים ומדוע למחזיקים היא עץ חיים‬ ‫עדן בכל זאת כל אחד מהצדיקים נכווה מחופתו של חברו‪.‬‬ ‫ולתומכיה רק מאושר?‬ ‫אבל נזכרתי בגמרא ב"ב ח' ע"ב שמפרשת את הפסוק‬ ‫"ומצדיקי הרבים ככוכבים לעולם ועד" אלו מלמדי‬ ‫ונראה לתרץ כדברי הגאון שמחזיקים הכוונה‬ ‫תינוקות‪ ,‬כגון מי? אמר רב‪ :‬כגון רב שמואל בן שילת‪ ,‬שרב‬ ‫ללומדי התורה שכל הזמן מחזיקים בתורה‪ ,‬ואילו‬ ‫מצא את רב שמואל בן שילת בגינתו‪ ,‬אמר לו וכי עזבת את‬ ‫תומכיה הכוונה לעשירים שתומכים בלומדי‬ ‫עבודתך עם התלמידים? אמר לו ‪ 13‬שנה לא ראיתי את‬ ‫התורה‪.‬‬ ‫גינתי‪ ,‬וגם עכשיו דעתי על תלמידי‪.‬‬ ‫ואכן‪ ,‬רב שמסור מאוד לתלמידים‪ ,‬שכל זמן וכל רגע הוא‬ ‫ואומנם‪ ,‬עץ חיים שזה בנים לומדי תורה מתקיים‬ ‫חושב עליהם‪ ,‬ומשקיע בהם את נשמתו‪ ,‬הוא בכלל‬ ‫בלומדי התורה כי הבנים מעתיקים את הוריהם‪,‬‬ ‫ככוכבים לעולם ועד‪ ,‬שהמשמעות בוודאי שזוכה להאיר‬ ‫אבל תומכי התורה העשירים‪ ,‬לא התברכו בעץ‬ ‫בגן עדן ובעולם הבא באור יקרות‪.‬‬ ‫חיים‪ ,‬כי בניהם יחקו אותם לעשות עסקים‬ ‫ולתמוך בלומדי התורה‪.‬‬ ‫ויתכן‪ ,‬שאם רב עד כדי כך מסור לתלמידיו ללמדם תורה‬ ‫ולחנכם לתורה וליראת ה' ולמידות טובות‪ ,‬בוודאי‬ ‫ואומנם רש"י דורש מהעשירים תומכי לומדי‬ ‫מסירות כזו תגרום לו לשפר דרכו ולהתנתק מעבירות‬ ‫התורה‪ ,‬לא רק להסתמך על הסכם יששכר‬ ‫ולהרבות במצוות‪ ,‬כי בכך יצליח יותר להשפיע על תלמידיו‬ ‫שאוהב אותם יותר מנפשו‪.‬‬ ‫וזבולון‪ ,‬אלא חובה על העשיר להתקרב לתורה‬ ‫בעצמו עד שגם הוא יאחז ויחזיק בתורה עצמה עוד‬ ‫ולא נשכח את מאמר חז"ל אם הרב דומה למלאך ה'‬ ‫בחייו ולא רק לאחר מותו‪.‬‬ ‫צבקות יבקשו תורה מפיו ואם לאו לא יבקשו‪ ,‬שבוודאי על‬ ‫כל רב המלמד תורה להתעלות ולהיות כמה שיותר רוחני‬ ‫כמו כן‪ ,‬כתבתי בפרשת לך לך שכתוב בזוהר‬ ‫וכמה שפחות גשמי שבכך הוא נדמה למלאך ה' צבקות‪.‬‬ ‫חדש‪ ,‬שאברהם אבינו אמר למלך סדום‪ :‬את‬ ‫וזה בוודאי מחייב גדול מאוד‪ ,‬וגם בדורנו התלמידים‬ ‫הרשעים קח לך (מלך סדום – המסמל את כוחות הרע)‪ ,‬אבל‬ ‫מרגישים מה עוצמת קדושת רבם או חלילה להיפך‪,‬‬ ‫לא את אשר אכלו הנערים‪ ,‬והכוונה אותם‬ ‫ותלמידי יותר מכולם‪ ,‬בכוח התלמידים והתעלותם הרב‬ ‫יעלה ויתעלה ויעלה אחרים לעוצמות של דבקות בה'‬ ‫המורים ומלמדים תורה לאחרים ולתינוקות‪,‬‬ ‫וקדושה ויראת שמים טהורה עומדת לעד‪.‬‬ ‫שהם מאכילים ומקיימים את הרוחניות של‬ ‫התלמידים‪ ,‬להם יש שכר כפול‪ ,‬ואותם לא תקבל‬ ‫ואכן גם בסגולה גדולה זו‪ ,‬שלא יתברך המלמד‬ ‫בלבו שלום יהיה לי‪ ,‬אלא יבכה ויתפלל להיות‬ ‫ולא תקח‪ ,‬כי הם שלי‪ ,‬כך טען אברהם אבינו מול‬ ‫צדיק אמיתי‪ ,‬ושלא יתבייש למעלה מתלמידיו‬ ‫מלך סדום‪ ,‬וכך באמת התקיימו הדברים‪.‬‬ ‫הצדיקים‪.‬‬ ‫וממשיך הזוהר שאמר רבי יצחק המלמד תורה‬ ‫והלוואי ואזכה גם אני להתעלות ולהתקדש יחד‬ ‫לתינוקות דירתו עם השכינה‪ ,‬ולכן רשב"י כשבא‬ ‫עם תלמידי היקרים‪ ,‬שלא אתבייש מתלמידי‬ ‫בעולם הזה וכל שכן לא להתבייש מתלמידי בעולם‬ ‫לבקר תשב"ר היה אומר "אני הולך לראות את‬ ‫הבא‪ ,‬ששם ידעו את כל האמת על רבם‪..‬‬ ‫פני השכינה"‪.‬‬ ‫‪16‬‬ ‫וטהר לבנו ‪ -‬וילך‬ ‫ויכתוב משה את התורה הזאת ויתנה אל הכהנים בני לוי הנושאים את ארון ברית‬ ‫רש"י בפרשת כי תבוא פרק כ"ט "עד היום הזה" כתב‪ :‬שמעתי שאותו היום שנתן משה ספר התורה לבני לוי‪ ,‬כמו שכתוב לקמן‬ ‫ל"א‪ ,‬ט' "ויתנה אל הכהנים בני לוי"‪ ,‬באו כל ישראל לפני משה ואמרו לו‪ ,‬משה רבינו אף אנו עמדנו בסיני וקבלנו את‬ ‫התורה ונתנה לנו‪ ,‬ומה אתה משליט את בני שבטך עליה‪ ,‬ויאמרו לנו יום מחר לא לכם נתנה‪ ,‬לנו נתנה‪ .‬ושמח משה על‬ ‫הדבר‪ ,‬ועל זאת אמר להם היום הזה נהיית לעם וגו' (לעיל כ"ז‪ ,‬ט)‪ ,‬היום הזה הבנתי שאתם דבקים וחפצים במקום‪.‬‬ ‫למסור לכהנים ועם ישראל לא היו בתהליך המסירה לכן‬ ‫לכאורה קשה‪ ,‬וכי ללויים נתנה‪ ,‬הרי מפורש שלכוהנים‬ ‫נפגעו ובאו בטענות‪ ,‬ולכן יתכן וכמוכח קצת בפסוק זה‪,‬‬ ‫נתנה‪ ,‬וא"כ גם הלויים יבואו בטענה מדוע השלטת את‬ ‫שמשה חזר ומסרה לזקני ישראל‪.‬‬ ‫הכוהנים עליה?? ואם נרצה לענות שמשה נתן את הספר‬ ‫שוב ראיתי כדברי בספר משכיל לדוד‪ ,‬ואכן מכאן למד‬ ‫תורה לכל שבט לוי וכמו שכתוב בהמשך "ויהי ככלות משה‬ ‫הספורנו שכך הדבר הוא בהקהל‪ ,‬וכפי שנכתב במשנה חזן‬ ‫לכתב את דברי התורה הזאת על ספר עד תמם‪ ,‬ויצו משה‬ ‫הכנסת‪ -‬ישראל נותן לראש הכנסת וראש הכנסת לסגן וסגן‬ ‫את הלוים נשאי ארון ברית ה' לאמר‪ :‬לקח את ספר‬ ‫התורה הזה ושמתם אתו מצד ארון ברית ה'"‪.‬‬ ‫לכהן גדול וכהן גדול למלך‪ .‬אבל עדיין זה לא עונה על‬ ‫השאלות הנוספות‪.‬‬ ‫הרי המפרשים מסבירים שבוודאי הכוונה לכוהנים ולא‬ ‫ללויים‪ ,‬כי רק לכוהנים מותר לגשת לארון ברית ה' כשהוא‬ ‫ולכן נראה שאכן הקנאה של עם ישראל הייתה דווקא‬ ‫גלוי ולהניח בצדו דברים‪ ,‬ואילו ללויים מותר לגשת אליו‬ ‫בגלל ששבט לוי לא קיבלו לעצמם ספר ככל השבטים‪ ,‬אלא‬ ‫רק בעת משא המחנות ורק כאשר הארון מכוסה ב ‪3‬‬ ‫את הספר שלהם שמו בצד הארון‪ ,‬וזה גרם לקנאה של‬ ‫כיסויים‪ .‬ועוד קשה‪ ,‬כי אם הכוונה רק לכוהנים‪ ,‬מדוע היה‬ ‫השבטים בשבט לוי‪ .‬כי הם טענו למשה וכי מדוע אנחנו‬ ‫חשוב להזכיר שהם בני לוי??‬ ‫זקוקים לספר תורה זמין‪ ,‬ואילו שבט לוי לא זקוקים לספר‬ ‫תורה זמין‪ ,‬שהרי הספר שלהם היה מונח צמוד לארון‬ ‫והנה גם בספר יהושע פרק ג' כתוב "הכהנים הלויים‬ ‫הברית ולא יכלו להשתמש בו כרצונם וללמוד ממנו‪.‬‬ ‫נושאים אותו – את הארון"‪ ,‬ובהמשך הפסוקים מפורש‬ ‫שרק הכוהנים נשאו אותו‪ ,‬ובכל זאת הכוהנים מכונים גם‬ ‫וזה עורר קנאה‪ ,‬כי זה מראה ומוכיח שלשבט לוי התורה‬ ‫לווים‪ ,‬ושוב צריך עיון לשם מה הוזכר זאת שם??‬ ‫מונחת בראש יותר משאר השבטים‪ ,‬וזה הראה שכביכול‬ ‫הלויים קיבלו את התורה יותר חזק וביותר עוצמה משאר‬ ‫וגם מה הקשר להזכיר כאן שהלויים הם נושאי הארון??‬ ‫השבטים‪ ,‬שלכן הלויים לא צריכים את הספר תורה זמין‪.‬‬ ‫ואולי גם כאן הכוונה רק לכהנים‪ ,‬כי אכן הכהנים הם אלו‬ ‫שנשאו את הארון כשעברו את הירדן בתחילת כיבוש‬ ‫ובפרט השבטים התקנאו בכך שהתורה מדגישה‬ ‫הארץ‪ ,‬ולכן התואר "נושאי הארון" מתאים גם לכהנים‪,‬‬ ‫שהלויים הם "נושאי הארון"‪ ,‬ולכאורה קשה שהרי הארון‬ ‫אבל בכל זאת מה היה נחוץ להזכיר כאן בעת נתינת ספר‬ ‫נשא אותם ולא הם נשאו את הארון???? אלא שבמשך כל‬ ‫התורה לתתו בצד הארון את העניין של נושאי הארון??‬ ‫הגלות במצרים הם נשאו את ארון הקודש‪ ,‬כי הם השבט‬ ‫היחיד שלמד תורה כל שנות גלות מצרים‪ ,‬ולא פלא שהם‬ ‫ובכלל יש לתמוה‪ ,‬שהרי כתוב שביום האחרון משה כתב‬ ‫זכו והארון נושא אותם‪ ,‬והתורה שלהם צמודה לארון‬ ‫‪ 13‬ספרי תורה בדרך נס‪ ,‬וחילק ספר לכל שבט‪ ,‬ואת הספר‬ ‫הברית שהם נשאו בעבר והוא נושא אותם מעתה‪.‬‬ ‫ה‪ 13‬נתן לכוהנים לשים בצד הארון‪ ,‬אם כן יוצא שכל‬ ‫השבטים קיבלו ספר ואילו דווקא שבט לוי לא קיבלו‪ ,‬ואם‬ ‫על כן עם ישראל בכה למשה וכי אנחנו לא קיבלנו את‬ ‫כן דווקא שבטו של משה – שבט לוי שלא קיבלו ספר‪ ,‬רק‬ ‫התורה כמוהם??? ואנחנו רועדים מפחד שמא ביום‬ ‫הם היו אמורים להתלונן??‬ ‫מהימים שבט לוי יגידו לנו שאנחנו לא קיבלנו את התורה‬ ‫רק הם‪ .‬ולכן שמח משה שגם עם ישראל משתוקק להיות‬ ‫ובתחילה הייתי סבור לחדש כאן ולתרץ חלק מהשאלות‪,‬‬ ‫מחובר לתורה כמו שבט לוי‪ ,‬ושיש להם קנאת סופרים‪,‬‬ ‫שמשה מסר את התורה ללויים שהם ימסרו אותה‬ ‫ודאגתם שגם הדורות הבאים אחריהם יהיו מחוברים‬ ‫לכוהנים‪ ,‬וזה מתאים לשיטות במפרשים ששני הפסוקים‬ ‫לתורה לנצח‪.‬‬ ‫מדברים על אותה נתינה‪ ,‬והיות ומשה רבינו נתן לשבט לוי‬ ‫ויתנה אל הכהנים בני לוי – מה נשתנה מטענות קרח??? – המשך‬ ‫באו כל ישראל לפני משה ואמרו לו‪ :‬משה רבינו‪ ,‬אף אנו עמדנו בסיני וקבלנו את התורה ונתנה לנו‪ ,‬ומה אתה משליט את‬ ‫בני שבטך עליה‪ ,‬ויאמרו לנו יום מחר לא לכם נתנה‪ ,‬לנו נתנה‪ .‬ושמח משה על הדבר ‪ -‬רש"י לעיל‪.‬‬ ‫רק לעצמו ולכבודו דאג!!!! ואדרבה קרח השתמש‬ ‫וכאן הבן שואל‪ ,‬ומדוע משה התלהב מטענתם ושמח‪,‬‬ ‫בגדלות ובצדקות צאצאיו – לרעה‪ ,‬ללכת בכוחם הגדול נגד‬ ‫ואילו על קורח שטען "כל העדה כולם קדושים ובתוכם ה'‬ ‫משה רבינו‪ ,‬ולכן עליו ועל חבורתו שדאגו לכבוד עצמם יצא‬ ‫ומדוע תתנשאו על עדת ה'"‪ ,‬משה תקף אותם בטענה "רב‬ ‫קצפו של משה‪.‬‬ ‫לכם בני לוי"??? הרי גם כאן טענו טענות דומות ‪ -‬וכי רק‬ ‫בני לוי קיבלו את התורה‪ ,‬גם אנחנו קיבלנו??‬ ‫אבל כאן‪ ,‬עם ישראל כל דאגתם הייתה לא לכבוד עצמם‪,‬‬ ‫אלא לדורות הבאים!!! שיהיו מחוברים לתורה‪ ,‬וזה ממש‬ ‫אלא נראה שכאן נמדדו לפי סיום דבריהם‪ ,‬שבסיום‬ ‫שימח את משה‪ ,‬הנה סוף סוף עם ישראל חפץ בתורה‬ ‫דבריהם הם גילו שדאגתם הייתה עבור הדורות הבאים‪,‬‬ ‫באמת ובתמים‪ ,‬שכבר דואג לדורות הבאים שלא ינשלו‬ ‫ואילו קורח לא דאג לדורות הבאים‪ ,‬כי אדרבה הוא ראה‬ ‫מדרך התורה חלילה‪ .‬וזאת אומרת שאכן גם עם ישראל‬ ‫שמבני בניו יצא שמואל ששקול כמשה ואהרן‪ ,‬וגם ראה‬ ‫התחברו לתורה באמת‪ ,‬כמו שבט לוי שהיו מחוברים‬ ‫שיצאו ממנו לויים המשוררים בבית המקדש שהיו צדיקים‬ ‫לתורה מאז ולתמיד כי מעולם לא הפסיקו ממנה‪.‬‬ ‫גדולים‪ ,‬אז להם הוא לא דאג ולא היה צורך כל כך לדאוג‪,‬‬ ‫ללמדנו שבן אדם חייב לדאוג על עתידו הרוחני‪ ,‬וגם של הדורות הבאים‪ ,‬רק כך יצליח להתעלות ולהציל את הדורות‬ ‫הבאים אחריו לשמור שלא יהיו להם מפריעים ברוחניות חלילה‪ ,‬וגם בדברים שברגש אפילו בבחינת דק שבדק גם כן‬ ‫‪1‬‬ ‫וטהר לבנו ‪ -‬וילך‬ ‫עלינו להתעמק איזה השלכות עלולות לצאת מהם‪ ,‬בין לו ובין לכל צאצאיו‪ ,‬ודאגה זו מאוד משמחת את בורא עולם‪ ,‬כי זה‬ ‫מראה יראת שמים אמתית ואהבה אמתית לבורא עולם‪.‬‬ ‫ועתה כתבו לכם את השירה הזאת – ולמדה את בני ישראל שימה בפיהם‬ ‫ולכן הקללות והאיום מהקללות והברית זה מחזק לנו את‬ ‫כתב הרמב"ם בהלכות ס"ת "כתבו לכם תורה שיש בה‬ ‫היציבות‪ ,‬ולכן השירה הזו היא עיקר ספר תורה‪ ,‬לכן שימה‬ ‫שירה זו"‪ ,‬והדברים תמוהים וכי לזו פרשת "האזינו"‬ ‫בפיהם‪ ,‬כי זה משלים את עבודת השם בשלימות‪ .‬אבל‬ ‫יקרא שירה?? הרי זו קינה על צרות ורעות שימצא לעם‬ ‫עדיין קשה שלמה את הקללות של פרשת כי תבוא לא‬ ‫ישראל כשיעשו הרע בעיני השם‪ ,‬עם תוכחות קשות‬ ‫קוראים כשירה??? הרי זה גם מחזק אותנו שלא נחטא??‬ ‫מאוד!!! ואם כן נקרא זה שירה?? "ולמדה ושימה‬ ‫בפיהם"!!! הרי את הקללות שבכי ‪ -‬תבוא לא מעלים‬ ‫אכן לאחר מחשבה התחדש לי הרבה יותר מכך‪ ,‬שהיה‬ ‫לקריאה אלא נותנים לבעל קורא אז מדוע את השירה‬ ‫קשה לי מאוד‪ ,‬מדוע כתוב שאם אחרי כל הצרות נחזור‬ ‫הזאת הקשה מאוד קוראים שוב ושוב ‪" -‬שימה‬ ‫בתשובה אז בורא עולם ייתן את כל הקללות על אויבינו‬ ‫בפיהם"??? ועוד איך ייתכן שזה עיקר ספר התורה???‬ ‫דברים ל' ז'‪.‬‬ ‫ותשובה ראשונה אפשר לענות בפשטות‪ ,‬שכמו שהתורה‬ ‫ולכאורה קשה וכי זה המשקל הראוי?? הרי המשקל‬ ‫אומרת לאחר כל הקללות של "כי תבוא" וכפי שמשמע‬ ‫הראוי לכאורה שיהיה לנו ההיפך מהקללות!!! דהיינו‬ ‫מדברי רש"י‪" :‬אתם נצבים"‪ ,‬שנצבים זה עמידה יציבה‪.‬‬ ‫שיהיה לנו ברכות בקיצוניות‪ ,‬כמו שהקללות היו כביכול‬ ‫בקיצוניות???‬ ‫ואיך אכן מקבלים עמידה יציבה ביהדות בלי רעידות‬ ‫ונפילות?? התשובה‪ :‬על ידי שילוב של כל הכוחות ביחד‪,‬‬ ‫אלא ‪ 2‬תירוצים בדבר‪ ,‬א‪ .‬שכשחוזרים מתוך פחד ולחץ זו‬ ‫יראת הרוממות ואהבת השם המשולבת עם יראת העונש‬ ‫תשובה לא מושלמת אלא מתוך עונש‪ ,‬ולכן החטאים‬ ‫יחד‪ ,‬ובנוסף לאלו גם שבועה וברית – שזו המחויבות‬ ‫שנעשו במזיד לא נהפכים לזכויות אלא לשוגג‪ ,‬לכן לא זכינו‬ ‫האישית לקיים הבטחה חמורה‪ ,‬ואכן כל זה ביחד באופן‬ ‫לקבל את ההיפך‪ ,‬אבל בורא עולם בטובו הגדול לפחות‬ ‫קבוע ותמידי נותנים יציבות‪.‬‬ ‫נוקם כך שנותן את כל הקללות באויבינו‪.‬‬ ‫כי גם אדם קדוש וטהור הדבוק בה' מתוך אהבה‪ ,‬חייב גם‬ ‫ב‪ .‬שאם אכן חזרנו בתשובה שלימה‪ ,‬וכפי שכתבתי בפרשת‬ ‫שיהיה לו פחד מהגיהינום ומהקללות‪ ,‬כי לא מספיק‬ ‫כי תבוא שהקללות מסתיימות ב"ונמכרתם ואין קונה"‪,‬‬ ‫תחרות שמי שיסיים את כל המסלול הקשה יקבל מיליון‬ ‫שזה בעצם נחמה‪ ,‬כי הבן אדם ירגיש כל כך מושפל וכל כך‬ ‫דולר‪ ,‬וגם לא מספיק שירוץ בגלל שהוא אוהב לרוץ‪ .‬כי‬ ‫דחוי וסמרטוט שאפילו בתור עבד אף אחד לא רוצה אותו‪,‬‬ ‫לפעמים מחמת הקושי הגדול‪ ,‬יש שינשרו ויוותרו על הפרס‬ ‫ואף אחד לא סובל אותו כי הוא מאוס ומגעיל‪ ,‬ובשפל‬ ‫וגם יוותרו על אהבתם לרוץ‪ ,‬אלא צריך שילוב גם של כלב‬ ‫מדרגה זה וכשהוא בתחתית שבתחתית הוא יתעורר וייזכר‬ ‫עז פנים שרודף אחרי מי שמתעכב ועוצר וקורע אותו‬ ‫שיש אחד שלמרות הכל לא נגעל ממנו ולא מואס בו‪.‬‬ ‫לגזרים באכזריות!! ככה הפחד לא ייתן לו אפשרות לעצור‪.‬‬ ‫ואז הוא בבכיות ובתחנונים חוזר לאבא‪ ,‬ויבכה‪ :‬אבא איך עזבתי אותך!! ועכשיו אני לבד לבד למטה‬ ‫למטה‪ ,‬אני כאפס וכמינוס דחוי ומגעיל‪ ,‬אבל רק אתה אוהב אותי ומקבל אותי חזרה‪ ,‬וזה העידוד הגדול‬ ‫ביותר שנתעורר בעצמנו לשוב בתשובה שלימה‪ ,‬וזה הסיום המושלם לקללות שנחזור בתשובה מעצמנו‬ ‫מתוך אהבת הבורא יתברך אלינו ואנחנו אליו‪ ,‬כי אין לנו עוד אהבה מלבדו‪.‬‬ ‫ועל כן דווקא שירה זו המתמצתת את רעיון הקללות בלי‬ ‫וממילא הכל נהפך לזכויות‪ ,‬ואם כן אכן מגיע שכר ההיפך‬ ‫פירוט רחב כבפרשת כי תבוא‪ ,‬וגם כפי שאכתוב בפרשת‬ ‫מהקללות‪ ,‬ברכות בקיצוניות‪ ,‬אבל ברכות בקיצוניות כזו‬ ‫האזינו יש בו בשורת הגאולה השלימה‪ ,‬חשוב וחובה לשים‬ ‫אינן בנמצא ולא שייך בעולם הזה‪ ,‬כי הכל יחשב ככסף קטן‬ ‫בפי כל יהודי שידע אותה ישר והפוך‪ ,‬וגם שידע שהקללות‬ ‫לעומת השכר שבורא עולם ייתן לנו בעולם הבא!!!‬ ‫הן קיצוניות‪.‬‬ ‫רק לפחות כראיה והוכחה לכך שהבורא קיבל את‬ ‫אבל הברכות הן עוד יותר קיצוניות‪ ,‬רק שהקללות‬ ‫תשובתנו בשלימות‪ ,‬נראה וניווכח כאשר האויבים שלנו‬ ‫הקיצוניות הן ברות המחשה בעולם הזה ולכן מזכירים‬ ‫יקבלו את כל הקללות על ראשם‪ ,‬ועצם הדבר שהשכר לא‬ ‫אותן בהרחבה בפרשת כי תבוא‪ ,‬מה שאין כן הברכות‬ ‫נקבל כאן בעולם זה משמש כעוד הוכחה וראיה שיש עולם‬ ‫הקיצוניות אינן ברות המחשה בעולם הזה‪ ,‬אבל יש ברכה‬ ‫הבא‪.‬‬ ‫ששייכת גם בעולם הזה‪ ,‬שנזכה לשמוע בקול השם‬ ‫ולהתקרב לאבינו‪ ,‬וכפי שהתפלל דוד המלך "אחת שאלתי‬ ‫ולכן זה נחשב לשירה‪ ,‬כי ברגע שעם ישראל אוהב את‬ ‫– אותה אבקש‪ ,‬שבתי בבית ה' כל ימי חיי לחזור בנועם‬ ‫בורא עולם אזי כמה שיש יותר קללות וביטוים קשים‪ ,‬הם‬ ‫ה' ולבקר בהיכלו" אמן ואמן‪.‬‬ ‫נהפכים לברכות עוד יותר טובות בקיצוניות טובה‪.‬‬ ‫לכן בעת ניסיון‪ ,‬זכור נזכור להיות "נצבים" חזקים‪ ,‬כי עוד קודם הניסיון השתמשנו בכל הכלים ובכל היראות ובכל‬ ‫האהבות לעבוד את בורא עולם ולא רק בכלי ובדרך אחד‪ ,‬ויהי רצון שנזכה לעבוד את בורא עולם אנו וצאצאינו בשמחה‬ ‫ובשלימות כראוי‪ ,‬ושלא נפחד מהקללות אלא מהעבירות!!! ושנכיר את הקללות רק מתוך הכתוב בתורה ולא במציאות‬ ‫חלילה‪ ,‬אלא רק בשביל חיזוק היראת שמים‪ ,‬ולדעת את עומק השכר האין סופי שנקבל בקרוב ממש אמן ואמן‪.‬‬ ‫וילך משה‬ ‫את שירת האזינו וגם את הברכות שברך לפני מותו‪ ,‬ויש‬ ‫באותו יום שנפטר משה רבינו הוא התפלל שחרית ומנחה‬ ‫דעות שכל הפרשיות האחרונות היו ביום מותו‪.‬‬ ‫שזה היה חלק ממנין ‪ 515‬תפילות "ואתחנן" ע"פ הפני יהושע‬ ‫בקיצור‪ ,‬זה היה מועט המחזיק את המרובה‪ ,‬ובכל זאת‬ ‫ברכות ל"ב‪ ,‬והספיק בנס לכתוב ‪ 13‬ספרי תורה‪ ,‬וגם להקהיל‬ ‫"וילך משה" הוא בעצמו הלך לדבר לעם ישראל‪ ,‬כי משה‬ ‫את עם ישראל ולהגיד להם את פרשת נצבים והקהל וגם‬ ‫‪2‬‬ ‫וטהר לבנו ‪ -‬וילך‬ ‫וייתכן שאמר להם‪" :‬איני יכול לצאת ולבוא"‪ ,‬אין לי‬ ‫רבינו התאמץ לעשות עוד ועוד מצוות ולא חיכה להם‬ ‫שערי חכמה‪ ,‬אבל אני מתאמץ לתת לכם מוסר וברכות וכל‬ ‫שיבואו עד אליו‪.‬‬ ‫מה שעדיין אני יכול לתרום לקידום עם ישראל‪ .‬ואכן זכה‬ ‫ועוד נקודה חשובה‪ ,‬למרות שבאותו יום נסתלקו ממנו‬ ‫משה שלמרות שנסתלקו ממנו שערי חכמה‪ ,‬בכל זאת הוא‬ ‫התנבא את שירת האזינו ברוח הקודש שהיא עיקר ספר‬ ‫שערי חכמה ומסורת‪ ,‬בכל זאת משה רבינו התאמץ לתת‬ ‫תורה‪( ,‬וגם בגלל שהתאמץ בה גם בלי שערי החכמה שעברו‬ ‫לעם ישראל בכל יכולתו את כל כולו גם בלי שערי חכמה‬ ‫ליהושע)‪ ,‬וגם את הברכות שבירכם לפני מותו‪ .‬וגם זכה‬ ‫ומסורת‪ ,‬לכן כתוב "וילך משה"‪ ,‬שמשה הלך לקראתם‪,‬‬ ‫משה לתת עוד ‪ 2‬מצוות למרות מצבו‪ ,‬הן מצוות הקהל‬ ‫לא כדרכו מימים ימימה שבאו אליו‪ ,‬אלא הוא הלך אליהם‬ ‫בסוף שמיטה‪ ,‬ומצוות כתיבת ספר תורה‪.‬‬ ‫והתמסר עוד יותר אליהם‪.‬‬ ‫בן מאה ועשרים שנה אנכי היום – לא אוכל לצאת ולבוא‬ ‫הייתי מה היה מדבר עמך??? אותה שעה התחיל משה צווח‬ ‫הרמב"ן כתב‪ ,‬רבותינו למדו מכאן שנסתמו ממנו‬ ‫ואמר מאה מיתות ולא קנאה אחת‪.‬‬ ‫מעיינות חכמה‪ ,‬וזה היה מעשה נס שלא ידאגו לתת גדולה‬ ‫ונראה שהקנאה של משה לא הייתה מכך שיהושע הוא‬ ‫ליהושע בפניו‪ .‬ולכאורה הכוונה שמשה לא יפגע שריבונו‬ ‫המנהיג והוא עם שערי החכמה והוא בעל רוח הקודש‪ ,‬כי‬ ‫של עולם מדבר עם יהושע ולא אתו‪ ,‬וגם שלא יפגע שיהושע‬ ‫מחמת ענוותנותו באמת זה לא הפריע לו בכלל‪ ,‬אלא למשה‬ ‫הוא זה שמלמד בבית מדרש ולא הוא – משה רבינו‪ ,‬כי הוא‬ ‫כאב שעד היום הוא שותה מיד בצמא את דברי בורא עולם‪,‬‬ ‫מבין בעצמו שאין לו את הכוחות שהיו לו קודם‪.‬‬ ‫ועכשיו תלמידו קיבל והתורה והחידוש ניתן בעולם ואילו‬ ‫וזה פחות פוגע מאם היו נותנים את ההנהגה ליהושע‬ ‫הוא חייב להמתין‪ ,‬את זה הוא לא היה יכול לסבול‪.‬‬ ‫כאשר למשה יש עדיין את אותם כוחות ואותם שערי‬ ‫ושוב לא הכבוד היה אכפת למשה רבינו אלא הצמאון‬ ‫חכמה שהיו לו קודם‪ ,‬כי אז הוא יחוש בחוסר נעימות‪,‬‬ ‫לדבר השם‪ ,‬כי רגע בלי חידוש זה גרוע ממוות למשה רבינו‪.‬‬ ‫שאנשים יתמהו מדוע הוא לא ממשיך להנהיג כבעבר‪ ,‬הרי‬ ‫כוחו עמו???‬ ‫ובאמת ייתכן שמה שנסתלקו ממשה שערי החכמה‬ ‫והמסורת זה לא בכדי שמשה לא יפגע מיהושע‪ ,‬כי אכן אין‬ ‫אבל זה עדיין דבר שאינו מובן‪ ,‬שהרי משה רבינו היה‬ ‫עניו יותר ממשה רבינו‪ ,‬אלא זה לא כבוד התורה כי זה‬ ‫העניו מכל האדם‪ ,‬ושמח שאמרו "משה מת ויהושע‬ ‫בזיון כבוד התורה שמשה רבינו בשיא כוחו הרוחני לא‬ ‫מכניס"‪ ,‬ומדוע היה צורך להורידו מחכמתו בכדי שלא‬ ‫ילמד תלמידים ובמקומו ילמד תלמידו‪ ,‬ודבר זה לא‬ ‫ייפגע?? וגם למה הורדה מחכמה פחות פוגעת??‬ ‫מתאים לציבור ולעם‪ ,‬וזה בזיון לכבוד התורה הכללי‪ ,‬ולא‬ ‫מחמת הביזיון של כבודו האישי של משה רבינו‪.‬‬ ‫וביותר אפשר להקשות‪ ,‬שהרי על הפסוק "הן קרבו ימיך‬ ‫למות קרא את יהושע והתייצבו באהל מועד ואצונו"‪ ,‬שיש‬ ‫ואולי זו כוונת לשונו של הרמב"ן שנסתלקו ממשה מעינות‬ ‫מפרשים שזה היה יום לפני פטירתו‪ ,‬ויש שיטות שזה היה‬ ‫החכמה כדי "שלא ידאג לתת גדולה ליהושע בפניו"‪ ,‬ולא‬ ‫‪ 5‬ימים קודם‪ ,‬ועל זה כתב הילקוט שמעוני תתקמ"א שהלך‬ ‫כתוב פשוט שלא לפגוע בכבוד משה‪ ,‬כי כאן לא היה דאגה‬ ‫משה לשמאלו של יהושע‪ ,‬נכנסו לאהל מועד ירד עמוד הענן‬ ‫לפגיעה בכבודו‪ ,‬אלא חשש פגיעה בכבוד התורה הכללי‪,‬‬ ‫והפסיק ביניהן‪ ,‬משנסתלק עמוד הענן אמר משה ליהושע‬ ‫שבפניו של משה בשיא כוחו ההנהגה תעבור ליהושע‪.‬‬ ‫מה אמר לך הדבור‪ ,‬אמר לו‪ :‬כשהיה הדבור נגלה עליך יודע‬ ‫ובסיום תפילת שחרית נבהלתי מעוצמת הצימאון של משה רבינו לשמוע תיכף ומיד את דברי ה'‪ .‬ראו נא והתבוננו‪ ,‬הנה‬ ‫משה רבינו הספיק לכתוב ‪ 13‬ספרי תורה ביומו האחרון‪ ,‬וגם יש דעות שאת כל הפרשיות האחרונות הוא מסר ביומו‬ ‫האחרון‪ ,‬בקיצור יום עמוס מאוד מאוד בתורה ובמצוות‪ ,‬עד כדי כך שאת "השירה" שאמר בפרשת האזינו ביומו האחרון‬ ‫לדעת הרמב"ם זה עיקר חשוב מאוד בספר תורה‪ ,‬ולכן לא פלא שמשה רצה לחיות ולא למות‪ ,‬מלבד רצונו העז להיכנס‬ ‫לארץ ישראל‪ ,‬ובכל זאת הוא ויתר ברגע אחרון על הכל!!!!‬ ‫כי למשה רבינו כאב עד מוות כפשוטו שלא יקבל מיד את דברי ה'‪ ,‬אלא עליו להמתין ליהושע שישמע ואחר כך אם ירצה‬ ‫ימסור לו את דברי ה'‪ ,‬והצימאון לדבר ה' של משה היה עצום שאין דוגמא לו‪ ,‬ומחמת צימאון זה העדיף לוותר על חייו‬ ‫המלאים והעמוסים בתורה ובחיזוק קהל ה'‪ ,‬ולמות!!!! ומיד לשתות בצמא אדיר את דברי ה' תכף ומיד בגן עדן!!!‬ ‫ואם למשה רבינו מוסר התורה‪ ,‬שהתורה נקראת על שמו "תורת משה"‪ ,‬והוא נביא הנביאים!!! יש צימאון אדיר כל כל‬ ‫לתורה ולדברי ה'‪ ,‬אז לנו שחסרים אנו כל כך הרבה תורה‪ ,‬בוודאי שעלינו לוותר על מנעמי החיים ולצמוא באמת לדברי ה'‬ ‫ולתורתו‪ ,‬ולהתפלל שכבר נגיע לימים הללו "הנה ימים באים נאום ה' ונתתי רעב בארץ‪ ,‬לא רעב ללחם ולא צמא למים‪ ,‬כי‬ ‫אם לשמוע את דברי השם"‪ ,‬ואשרי מי שעוד לפני הימים הללו הוא מרגיש צימאון לדבר ה'‪ ,‬הוא ממקרבי הגאולה‬ ‫הקרובה ובזכותו אנחנו מצליחים לחיות ולשרוד את הגלות הקשה שתסתיים במהרה אמן ואמן‪.‬‬ ‫ולכן אם אכן רוצה אתה להרגיש צימאון לבורא עולם‪ ,‬עלינו למעט בצימאון לגשמיות ולהנות העולם הזה‪ ,‬ולחשוק בתורה‬ ‫ובמצוות ולהתמיד בהם‪ ,‬כך ימשך לבנו לקדושה ונקבל צימאון לדבר ה'‪ ,‬אבל לא נצפה לצימאון לדבר ה' כאשר אנחנו‬ ‫רוויים מגשמיות‪ ,‬והרוצה להיטהר מסייעים בידו‪.‬‬ ‫אל תיראו ואל תערצו מפניהם כי ה' אלקיך הוא ההולך עמך לא ירפך ולא יעזבך‬ ‫בכל עניין‪ ,‬שאפילו רשעים כשהם מאוחדים לדבר עבירה‬ ‫החיד"א שואל מדוע התחיל הפסוק בלשון רבים וסיים‬ ‫הם מצליחים‪ ,‬כמו שמצאנו במגדל בבל‪ ,‬וכמו דורו של‬ ‫בלשון יחיד??? ותירץ‪ ,‬שהתורה מלמדת אותנו כאן שאם‬ ‫אחאב שהיו עובדי עבודה זרה והיו מנצחים במלחמות כי‬ ‫עם ישראל יהיה באחדות גמורה ומושלמת אזי בורא עולם‬ ‫לא היו מדברים לשון הרע‪.‬‬ ‫מבטיח לנו שבכוח האחדות ש"לא ירפך ולא יעזבך"‪.‬‬ ‫אלא נראה שכאן יש מסר מיוחד שמדגים לנו מה זה‬ ‫ונשאלת השאלה‪ ,‬מה העניין להזכיר את האחדות דווקא‬ ‫אחדות אמתית ומושלמת‪.‬‬ ‫בעניין הפחד?? הרי תמיד כשיש אחדות גמורה מצליחים‬ ‫‪3‬‬ ‫וטהר לבנו ‪ -‬וילך‬ ‫ולכן אם נראה את אלו שמפחדים‪ ,‬עלינו להרגיש אחריות‬ ‫שהרי במלחמה‪ ,‬או טרום מלחמה יש פחד!!! וגם אם יש‬ ‫ולא רק לדאוג לעצמינו שאנחנו רגועים‪ ,‬אלא עלינו לגשת‬ ‫חלק הבטוחים בניצחון בכל זאת חלק וודאי שמפחדים‪,‬‬ ‫לכל אלו שמפחדים ולחזק אותם שלא יפחדו‪ ,‬וזה לא קל‪,‬‬ ‫ויש כאלו שאפילו בורחים עם משפחתם להציל את עצמם‬ ‫כי פחד זה בטבע של בן אדם וצריך להשקיע הרבה מחשבה‬ ‫ולא אכפת להם מאחרים‪ ,‬למרות שהם יודעים שהבריחה‬ ‫ומאמץ וסבלנות להרגיע ולתת תחושת ביטחון לפחדנים‪.‬‬ ‫שלהם גורמת לאחרים פחד ורפיון‪.‬‬ ‫ואם אכן עם ישראל השקיע שכולם לא יפחדו כי דאגו‬ ‫על כן דווקא מכך שהתורה מתחילה בלשון רבים ועוברת‬ ‫לכולם‪ ,‬וזה מאחד את העם מאוד‪ ,‬הן מצד המחזקים והן‬ ‫ללשון יחיד זה מלמד אותנו‪ ,‬שהתורה דורשת לא רק שלא‬ ‫מצד המתחזקים שמרגישים שאנחנו עם אכפתי ומלוכד‬ ‫תפחד בעצמך!! אלא הדרישה ממך ומאתנו לדאוג שכולם‬ ‫ומאוחד גם בעת צרה‪.‬‬ ‫לא יפחדו‪.‬‬ ‫וזה משמח מאוד את בורא עולם‪ ,‬שאנחנו מאוחדים ומלוכדים ועם אכפתיות לבוא לעזרת הזולת‪ ,‬שלא רק נדאג לחזק את‬ ‫עצמנו אלא גם נדאג לכלל ישראל שכולם יתחזקו ונעזור ליהודים שמחזקים שיהיה להם את הכוח ואת האפשרות‬ ‫להמשיך ולחזק את כולם‪ ,‬בכדי שלא יישאר יהודי אחד לא מחוזק‪.‬‬ ‫ההולך עמך – המשך‬ ‫וכפי שביארנו במאמר הקודם‪ ,‬שכשם שחיזקנו אחרים‬ ‫הנה יש להקשות על הפסוק הנ"ל‪ ,‬שהרי כתוב בפסוקים‬ ‫ודאגנו לחולשתם של אחרים‪ ,‬גם בורא עולם ידאג לחולשה‬ ‫הקודמים "ה' אלקיך הוא עובר לפניך"‪ ,‬אז כבר ידענו שה'‬ ‫שלנו ויחזק אותנו שלא יהיה לנו אף פעם שום רפיון‪ ,‬לא‬ ‫אתנו‪ ,‬מדוע שוב חוזרת על זה התורה?? וגם קשה שהרי‬ ‫במלחמה וגם לא במלחמת היצר ובעבודת השם‪ ,‬כי הקב"ה‬ ‫כבר כתוב קודם "ונתנם ה' לפניכם"‪ ,‬אז למה כתוב לאחר‬ ‫לא יתן לנו להרפות את אחיזתנו בו‪ ,‬אלא נרגיש את‬ ‫מכן "לא לפחד כי ה' עמך וכו'"??? ועוד קשה למה כאן‬ ‫אחיזתנו בו בשיא החוזק‪.‬‬ ‫כתוב "הולך עמך" וקודם כתוב "עובר לפניך"?? וגם צריך‬ ‫ולכן דווקא כאן לא כתוב העובר לפניך כפי שכתוב‬ ‫ביאור‪ ,‬שאם ה' "לא ירפך" ממילא טמון בזה "לא יעזבך"‪,‬‬ ‫ואם כן לכאורה מיותר המילים "לא יעזבך"??‬ ‫בתחילת העניין‪ ,‬אלא ההולך עמך ביחד אתך שתהיה דבוק‬ ‫בו חזק‪ .‬ואכן תחילה אנחנו בסיוע הקב"ה לא נרפה‬ ‫והתשובה‪ ,‬טמונה בכך שנשים לב לברכה‪ ,‬שהנה לא כתוב‬ ‫אחיזתנו בו ית'‪ ,‬ואז בורא עולם לא יעזוב אותנו‪ ,‬שנרגיש‬ ‫רק ש"לא יעזבך" אלא גם ש"לא ירפך"‪ ,‬וייתכן שהכוונה‬ ‫גם כביכול גם את אחיזתו בנו‪ ,‬שאנו דבוקים בה' והוא בנו‪.‬‬ ‫שה' יחזק אותנו שלא נברח ממנו ושלא נתרחק ממנו‪.‬‬ ‫ובעזרת ה' חזק חזק ונתחזק בעצמנו‪ ,‬ונחזק אחרים עד כמה שידינו משגת‪ ,‬ונעזור לאחרים שיחזקו יהודים אחרים‪ ,‬וזה‬ ‫יעזור לנו עצמנו שלא ניפול מדרך הישר והטוב חלילה‪ ,‬אלא נמשיך בהתעלות בקדושה עילאית בלי שום רפיון‪ ,‬כי קיבלנו‬ ‫הבטחה מה' ש"לא ירפך"‪ ,‬אז קדימה מעכשיו נקבל על עצמנו ונעשה הכל!!!! לחזק ולהתחזק‪ ,‬ובכוח זה נצליח אמן ואמן‪.‬‬ ‫ואתה תנחילנה אותם‬ ‫שמבאר השפתי חכמים‪ ,‬שכשמשה אמר אחר מותי התכוון‬ ‫בספר יהושע י"א י"ח כתוב "ימים רבים עשה יהושע‬ ‫אחרי פטירת יהושע תלמידו שהיה חביב עליו כגופו‪.‬‬ ‫מלחמה"‪ ,‬וכתב רש"י בשם מדרש תנחומא‪ ,‬שבגנותו של‬ ‫יהושע סיפר הכתוב‪ ,‬שהיה מתכוון לדחות את כבוש הארץ‬ ‫וייתכן שאת זה בדיוק רצה יהושע להרוויח כשהתעכב‬ ‫כדי להאריך ימיו‪ ,‬לפי שנאמר "ואתה תנחילנה אותם"‪.‬‬ ‫בכוונה בירושת הארץ‪ ,‬כי הוא רצה להאריך את ימיו שהיו‬ ‫אמורים להסתיים בסיומו לכבוש את הארץ ולחלקה‪ ,‬ועל‬ ‫ופלא עצום הוא על יהושע בן נון‪ ,‬הצדיק שהיה מסור‬ ‫ידי עיכובו בכיבוש הארץ תתעכב גם נבואת משה שהתנבא‬ ‫בנאמנות מושלמת למשה‪ ,‬שירצה להאריך ימיו על חשבון‬ ‫על עם ישראל שיחטאו וישחיתו אחרי מותו‪.‬‬ ‫קיום מצוה שהיא טובת עם ישראל???‬ ‫ואם כן נשאלת השאלה‪ ,‬מדוע יש כאן גנות ליהושע‪ ,‬הרי‬ ‫ולכאורה כאן לא שייך לטעון שרצה להאריך את זמן‬ ‫שבח הוא לו שדאג לשלימות קדושת עם ישראל‪ ,‬כי דאג‬ ‫קיום המצווה‪ ,‬כי המטרה שתהיה הארץ כבושה ולא‬ ‫שיותר שנים עם ישראל לא יחטאו???‬ ‫תהליך הכיבוש‪ ,‬ואכן כאמור כתב רש"י שהפסוק מספר‬ ‫זאת בגנותו שהתעכב בכיבוש‪ ,‬כי המטרה שהארץ תיכבש‬ ‫ואולי יש לתרץ שיהושע בן נון היה חייב להזדרז בקיום‬ ‫ותחולק!!!‬ ‫המצווה המוטלת עליו בלי עיכוב גם כשכוונתו לשם שמים‪,‬‬ ‫כי עיכוב במצווה יש בזה קצת חילול השם לאלו שלא‬ ‫ונראה לתרץ על פי שאלה אחרת‪ ,‬שמשה רבינו התנבא‬ ‫יודעים סודות וחשבונות עמוקים‪.‬‬ ‫בהמשך הפרשה "כי ידעתי אחרי מותי‪ ,‬כי השחת‬ ‫תשחיתון"‪ ,‬ומקשה רש"י שהרי כל ימות יהושע לא‬ ‫וגם יש להוסיף שעיכוב במצווה על ידי צדיק יכול‬ ‫השחיתו שנאמר "ויעבדו ישראל את ה' כל ימי יהושע"??‬ ‫להשתרש לדורות כדרך חיים שמותר להתעכב בקיום‬ ‫מצווה‪ ,‬משא"כ נבואת משה שהשחת תשחיתון‪ ,‬גם‬ ‫ומתרץ רש"י שמכאן שתלמידו של אדם חביב עליו כגופו‪,‬‬ ‫כשתתקיים היא תתוקן על ידי הדור הבא החוזר בתשובה‪.‬‬ ‫שכל זמן שיהושע חי היה נראה למשה כאילו הוא חי‪ ,‬וכפי‬ ‫ללמדנו‪ ,‬עד כמה עמקו מחשבות גדולי ישראל‪ ,‬שכל כולם דאגה אמתית לכלל ישראל‪ ,‬ולא מה שנראה לנו בעיניים זה‬ ‫האמת‪ ,‬כי באמת אנחנו לא יודעים מה מסתתר מאחורי הדברים‪ ,‬ועל כן תמיד נשמע לרבותינו בתמימות‪ ,‬וגם אם היצר‬ ‫הרע ברשעותו מפתה אותנו לחשוב שהם חלילה טעו או שהוטעו על ידי בעלי מזימה ואנשי החצר וכדומה‪ ,‬לא נאמין לכך‪,‬‬ ‫אלא נאמין בתמימות באמונת חכמים וצדיקים‪ ,‬ובכוח אמונת חכמים נזכה שלא נשחית לא אנחנו ולא יוצאי חלצינו חלילה‪,‬‬ ‫אלא נגדל דורות ישרים מבורכים לתפארת עם ישראל אמן ואמן‪.‬‬ ‫– המשך‬ ‫ויקרא משה ליהושע ויאמר אליו אתה תבוא את העם ואתה תנחילנה אותם‬ ‫‪4‬‬ ‫וטהר לבנו ‪ -‬וילך‬ ‫ולפי הדברים הקודמים הדברים מתורצים ונפלאים‪,‬‬ ‫כתב רש"י‪ :‬כתוב בתורה "כי אתה תבוא את העם הזה"‪,‬‬ ‫שמאחר שמשה בסוף ימיו התנבא וידע שאחרי מותו עם‬ ‫וקשה שהרי היה אמור להיכתב תביא ולא תבוא?? מתרץ‬ ‫ישראל ישחית דרכו‪ ,‬לכן רצה להאריך את תקופת‬ ‫רש"י‪ ,‬שמשה אמר ליהושע זקנים שבדור יהיו אתך הכל‬ ‫הקדושה והצדקות של עם ישראל‪ ,‬לא רק עד פטירת‬ ‫לפי דעתם ועצתם‪ ,‬אבל הקב"ה אמר ליהושע כי אתה‬ ‫יהושע‪ ,‬אלא שימשיכו בקדושה זמן רב יותר‪ ,‬שזה עד סיום‬ ‫תביא את בני ישראל‪ ,‬תביא על כרחם ‪ -‬הכל תלוי בך‪ ,‬קח‬ ‫פטירת כל הזקנים שבדור‪ .‬כי אם הזקנים יהיו שותפים‬ ‫מקל והכה על קדקדם‪ ,‬כי מנהיג אחד לדור ולא שני‬ ‫להנהגת עם ישראל יחד עם יהושע‪ ,‬אז גם הם יהיו כחלק‬ ‫מנהיגים לדור‪.‬‬ ‫מההמשך של משה‪ ,‬כפי שיהושע היה כביכול חלק ממשה‬ ‫כאמור במאמר הקודם‪ ,‬וממילא עם ישראל מאוד ירוויח מזה‪.‬‬ ‫ויש להקשות‪ ,‬שהרי משה בעצמו ביקש מבורא עולם‬ ‫במדבר כ"ז "איש על העדה‪ ,‬אשר יצא לפניהם ואשר יבא‬ ‫אבל בורא עולם התעקש שיהושע לבדו יהיה ממשיך דרכו‬ ‫לפניהם ואשר יוציאם ואשר יביאם"‪ ,‬דהיינו איש אחד‬ ‫של משה‪ .‬ואמנם הבורא עולם לא קיפח את רצונו של‬ ‫הצדיק משה רבינו‪ ,‬ורק לאחר פטירת כל הזקנים רק אז‬ ‫שינהיג ויוביל‪ ,‬ולא צוות של אנשים שיחליטו ביחד?? וגם‬ ‫עם ישראל נפל מקדושתו‪ ,‬כך נעשה הכל בשלימות‪ ,‬א‪.‬‬ ‫בהצעת משה רבינו לכאורה יש בזה פגיעה בכבודו של‬ ‫מנהיגות יהושע בשלימות כי הנהיג לבד‪ .‬ב‪ .‬עם ישראל‬ ‫יהושע שהוא לא מספיק חזק בהנהגה ולכן הוא זקוק‬ ‫הרוויח עוד שנים לחיות בקדושה בלי נפילות‪.‬‬ ‫לצוות של זקנים שיחליטו יחד אתו???‬ ‫ונלמד מזה עד כמה ה' אוהב אותנו ואת הצדיקים שרצון יראיו יעשה‪ ,‬ויעזרנו ה' להיות דבוקים במנהיג הדור‪ ,‬ממשיך דרכו‬ ‫של משה‪ ,‬ובגלותנו כל אחד ידבק ברבו בנאמנות‪ ,‬ובעזרת ה' יתברך זה ישפיע עלינו שלא נשחית דרכנו אלא נשאר בקדושתנו‬ ‫בדרך התורה והיראה אנו ובנינו עד סוף כל הדורות‪ ,‬ונזכה להיכתב ולהיחתם בספרם של צדיקים גמורים‪ ,‬ונזכה לביאת גואל‬ ‫צדק שיבוא ויגאלנו מעמלינו ומשברון ליבנו‪ ,‬ונזכה לשוב לראות וללמוד תורה מהרבה הגדול שלנו "משה רבינו" אמן ואמן‪.‬‬ ‫והסתרתי פני מהם והיה לאכל‪ ,‬ומצאהו רעות רבות וצרות‪ ,‬ואמר ביום ההוא הלא על‬ ‫כי אין אלקי בקרבי מצאוני הרעות האלה‪ ,‬ואנכי הסתר אסתיר פני ביום ההוא‬ ‫"הסתר אסתיר פני ומצאהו רעות רבות וצרות"‪ ,‬דהיינו יש‬ ‫כתב החתם סופר‪ ,‬על הפסוק שבפרשה הקודמת‬ ‫הסתר אחד ויש הסתר יותר חזק שהוא הסתרה כפולה‬ ‫"הנסתרות לה' אלוקינו‪ ,‬והנגלות לנו ולבנינו עד עולם‬ ‫"הסתר אסתיר"‪ ,‬שייתכן שזה הריגות ורציחות של‬ ‫לעשות את כל דברי התורה" שגם בזמנים שיש הסתר פנים‬ ‫יהודים רבים כפי שראינו במהלך ההיסטוריה‪.‬‬ ‫כביכול שלא רואים ניסים גלויים‪ ,‬בכל אופן באמת כל רגע‬ ‫ורגע יש ניסים ונפלאות‪ ,‬רק שהם נסתרים מעינינו‪ ,‬ואין‬ ‫ומי שנמצא בשלב הראשון שזה הסתרה אחת‪ ,‬חייב‬ ‫בעל הנס מכיר בניסו‪ ,‬וזה "הנסתרות לה' אלוקינו"‪.‬‬ ‫להתחזק באמונה ובקיום המצוות וחינוך הילדים‬ ‫והוסיף שעדיין יש נס נגלה שבנסי ניסים אנחנו קיימים‬ ‫בבהירות למרות הקושי‪ ,‬ואז זה יכול לשמש זכות שייתכן‬ ‫לנצח ושומרים את כל מצוות השם‪ ,‬וזה "הנגלות לנו‬ ‫ולא יצטרך להגיע לשלב השני של ההסתר הכפול‪ .‬אבל גם‬ ‫ולבנינו עד עולם לעשות את כל דברי התורה הזאת"‪.‬‬ ‫צדיק כזה לפעמים נתפס בעוון הדור‪ ,‬כי יש פעמים שיש‬ ‫הסתר פנים כפול מחמת עוונות הדור‪ ,‬אמנם גם אז עליו‬ ‫אבל יתכן שטמון כאן יותר מזה‪ ,‬שבורא עולם מגלה לנו‬ ‫להתחזק ולהתפלל ולקוות לטוב‪ ,‬ומצד שני להתאמץ גם‬ ‫שכשיש הסתר פנים אין זה סותר את החובה הגלויה שלנו‪,‬‬ ‫בלימוד התורה וקיום המצוות על אף הטשטוש והקושי‬ ‫שעלינו להתחזק באמונה‪ ,‬וגם שיהיה ברור לנו למרות הכל‬ ‫הנורא והמחריד שמקוים לטוב‪ ,‬ואין‪.‬‬ ‫שעלינו ועל בנינו החובה בלי שום ספק לקיים את כל דברי‬ ‫התורה‪ ,‬ושעלינו החובה לפעול בכל כוחנו להיות חלק‬ ‫ולמרות שלפעמים גם בריבוי התפילות והחיזוקים עדיין‬ ‫מהנס של ממשיכי מסורת עם ישראל לנצח‪.‬‬ ‫הוא לא רואה שיפור במצב‪ ,‬ולפעמים אפילו המצב‬ ‫מחמיר!! בכל זאת עליו להמשיך לקוות לטוב‪ ,‬ולהודות על‬ ‫ולפי הקדמה זו‪ ,‬אפשר לבאר את הפסוקים שבפרשתנו‪,‬‬ ‫הטוב שהיה בעבר‪.‬‬ ‫שישנם ‪ 2‬מצבים‪ ,‬א‪" .‬והסתרתי פני והיה לאכל"‪ ,‬שיתכן‬ ‫ואכן על עצם התקווה ועל עצם האמונה בהשם יתברך גם‬ ‫שזה רק נזקי ממון‪ ,‬או כדברי דוד המלך "בקרב עלי‬ ‫במצב מחריד שכזה הוא יקבל שכר עצום‪ ,‬כי זה בעצם‬ ‫מרעים לאכל את בשרי"‪ ,‬שזו שנאה איומה ונוראה‬ ‫ניסיון קשה מאוד שניתן לו משמים ושחייבים לעמוד בו‬ ‫להשמיד את עם ישראל‪ ,‬אבל ייתכן שבינתיים הם‬ ‫במסירות נפש ממש למרות הסתרת הפנים‪.‬‬ ‫מסתפקים בכך שהם גוזלים את כספם של היהודים‪ .‬ב‪.‬‬ ‫תשליך ‪ -‬המשך‬ ‫ואכן במזמור כ"ז "לדוד" שמוסיפים בחודש אלול עד סוף‬ ‫ולכן את תפילת "תשליך" עושים ליד מים‪ ,‬בכדי לזכור‬ ‫חגי תשרי‪ ,‬זה ממש מתאים גם למה שקוראים בפרשיות‬ ‫את זכות אברהם אבינו‪ ,‬שכשהלך לשחוט את בנו יחידו‬ ‫התורה בתקופה זו‪ ,‬כי בתקופה זו קוראים בתורה הרבה‬ ‫האהוב יצחק‪ ,‬השטן חסם את דרכו בנהר עמוק‪ ,‬ואברהם‬ ‫עניני קללות‪ .‬ובמזמור זה מתאר דוד המלך סכנות‬ ‫לא התחמק מחמת הקושי אלא נכנס בתמימות לתוך‬ ‫וצרות‪ ,‬ושנאה איומה "בקרב עלי מרעים לאכל את בשרי‪,‬‬ ‫המים עד שהגיעו המים עד נפש‪.‬‬ ‫שהשונאים רוצים לאכול את בשרו"‪ ,‬ומוסיף דוד המלך‬ ‫"אם תקום עלי מלחמה" ועל מצב כזה הוא מבקש "כי‬ ‫ואז במקום שאברהם אבינו יטען "אנוס פטור מהמצווה"‪,‬‬ ‫יצפנני בסכו ביום רעה יסתירני בסתר אהלו"‪.‬‬ ‫הנה ניסיתי ממש אבל זה בלתי אפשרי וכך לחזור לביתו‪,‬‬ ‫אברהם אבינו ממש לא מוותר‪ ,‬אלא צועק לבורא עולם‬ ‫וחשוב לציין שגם אם לכלל הציבור יש הסתר כפול‪ ,‬זה‬ ‫הושיעני כי באו מים עד נפש‪ ,‬ומתחנן לבורא עולם תן לי‬ ‫עדיין לא מחייב שגם לצדיק יהיה‪ ,‬וכפי שהגמרא בחגיגה ה'‬ ‫להמשיך לקיים את מצוותך לשחוט את בני יחידי ולא‬ ‫אומרת שגם כשיש "הסתר אסתיר" בכל זאת אמר רבא‬ ‫להיפטר ממנה בטענת אנוס‪ ,‬ולכך בזכותו אנא תשליך את‬ ‫ש"בחלום אדבר בו"‪ ,‬ורב יוסף אומר ידו נטויה עלינו‬ ‫כל עוונותינו למצולות ים שלא יזכרו יותר לפניך‪.‬‬ ‫‪5‬‬ ‫וטהר לבנו ‪ -‬וילך‬ ‫ולהתחדש בלימוד התורה‪" ,‬הורני ה' דרכיך דרכך ונחני‬ ‫ש"בצל ידי כסיתיך"‪ ,‬ואכן כשהתפילה מתקבלת‪ ,‬מוסיף‬ ‫בארח מישור למען שוררי"‪ ,‬ולמרות שאין ישועת ה'‬ ‫דוד "ועתה ירום ראשי על אויבי ואזבחה זבחי תרועה‪,‬‬ ‫ממשיכים להתפלל ולקוות בכל זאת‪" ,‬אל תתנני בנפש צרי‬ ‫אשירה ואזמרה להשם"‪.‬‬ ‫כי קמו בי עדי שקר ויפח חמס"‪.‬‬ ‫והצדיק שנחלץ מצרה‪ ,‬זה בזכות שהתחזק בתקופה זו‬ ‫ואם עדיין אין ישועת ה'‪ ,‬למרות כל התפילות והחיזוקים‪,‬‬ ‫מאוד!! והחיזוק היה ש"אחת שאלתי מאת ה' אתה אבקש‬ ‫אזי דוד המלך משתמש בקלף שעוזר גם במצב של הסתר‬ ‫‪ -‬שבתי בבית ה' כל ימי חיי"‪ ,‬וגם הוסיף דוד התחזקות‬ ‫פנים הכי קשה ששייך!!! "לולא האמנתי לראות בטוב ה'‬ ‫ב"לחזות בנועם ה' ולבקר בהיכלו"‪ ,‬שזה להתחזק בלימוד‬ ‫בארץ חיים"‪ ,‬עליך להשתמש באמונה שהחיים בעולם הזה‬ ‫התורה בכל יום מחדש כמו ביקור ראשון בעולם התורה‪,‬‬ ‫זה רק זמני כחלום יעוף‪ ,‬ועיקר החיים זה העולם הבא ושם‬ ‫ואכן ה' הסתירו בצל כנפיו‪ ,‬ויצא מהסכנה בניסים‪ ,‬ועל זה‬ ‫הכל טוב ואין בו רוע‪ ,‬ותקווה זו נותנת כוח להמשיך גם‬ ‫הוא בשמחה מודה ומקריב זבחי תודה כי הבעיה נפתרה‪.‬‬ ‫בהסתרה כפולה ונוראה‪ ,‬כי זה עתיד טוב מובטח ונצחי!!!‬ ‫אבל ממשיך דוד המלך‪ ,‬והוא מתחנן "אל תסתר פניך‬ ‫ואכן בכל זאת‪ ,‬ולמרות הכל!! דוד המלך אומר‪ :‬עדיין לא‬ ‫ממני‪ ,‬אל תט באף עבדך עזרתי היית אל תטשני ואל‬ ‫להתייאש גם מישועה שתגיע אפילו בעולם הזה‪ ,‬אלא‬ ‫תעזבני"‪ ,‬שזה במצב שאין ישועה מה' והצרות ממשיכות‬ ‫תמשיך באמונה וביטחון "קוה אל ה' חזק ויאמץ לבך וקוה‬ ‫ונהיה גרוע יותר ויותר‪ ,‬שבמצב הזה גם כלפיו ‪ -‬הצדיק יש‬ ‫אל ה'"‪ ,‬וזכור שכל רגע של אמונה זה מצווה עצומה‪ ,‬כמו‬ ‫הסתר פנים כפול "הסתר אסתיר"‪ .‬ולמרות זאת גם‬ ‫שציצית כל רגע זה מצווה‪ ,‬חזק ואמץ לבך וקווה אל ה'‪.‬‬ ‫במצב נורא זה‪ ,‬עדיין דוד המלך אומר שעלינו להתחזק‬ ‫וכפי שכתבתי קודם‪ ,‬עצם האמונה והביטחון והתפילות והתחנונים זה מצוה גדולה‪ ,‬ולא התוצאה קובעת!! אלא האמונה‬ ‫והתפילות‪ ,‬וזה הכוח שנתן ליהודים לעבור את השואה ולשרוד למרות הגיהינום עלי אדמות‪.‬‬ ‫ועלינו לזכור‪ ,‬שלעולם לא נישבר מקיום חובתנו הברורה לעשות את רצון הבורא ולקיים תורתו ומצוותיו בכל מצב ותמיד‪,‬‬ ‫וגם בימים שזה יהיה קשה כמו לטפס על קירות‪ ,‬ובפרט שאכן כבר אמרו גדולי ישראל מהדורות הקודמים שלפני ביאת‬ ‫המשיח יהיה קשה להחזיק באמונה כמו לטפס על קירות ישרים וחלקים‪ ,‬וכשהדבר כבר היה צפוי זה קצת מקל עלינו‪ ,‬כי‬ ‫אנחנו מרגישים שזה כבר היה צפוי וידוע וברור שזה ניסיון ידוע ומוכן מראש‪.‬‬ ‫וכמובן חייבים תפילות ושיחות עם ידידי אמת להתחזק יחד ולהצליח לעבור את השעות והימים הקשים מנשוא‪ ,‬ושוב זו‬ ‫זכות גדולה להאמין בה' במיוחד בשעות הקשות מנשוא‪ ,‬וה' הטוב יעזור שלא נגיע לידי ניסיונות קשים‪ ,‬אלא לעובדו מתוך‬ ‫שלוות הנפש אמן ואמן‪.‬‬ ‫ואמר ביום ההוא‪ :‬הלא על כי אין אלקי בקרבי מצאוני הרעות האלה‪ ,‬ואנכי‬ ‫הסתר אסתיר פני ביום ההוא‬ ‫שתדע שחלק מההסתר פנים העצום הוא "ואמר ביום‬ ‫לכאורה‪ ,‬קודם היה צריך להיות כתוב "ואנכי הסתר‬ ‫ההוא‪ :‬הלא על כי אין אלקי בקרבי מצאוני הרעות‬ ‫אסתיר פני ביום ההוא" ורק אחרי זה שיהיה כתוב את‬ ‫האלה"‪ .‬ולכן‪ ,‬אדרבה עליך לנצל את המצב הרע והקשה‬ ‫התוצאה ואת ההמחשה "ואמר ביום ההוא‪ ,‬הלא על כי אין‬ ‫הזה לטובה‪ ,‬שלפחות תחזור בתשובה ותקבל את‬ ‫אלקי בקרבי מצאוני הרעות האלה"‪ ,‬שזה מבטא את גודל‬ ‫הייסורים ככפרת עוונות‪ .‬וגם אם אין לך על מה לחזור‬ ‫ההסתרה שאנשים מרוב צרות לא יבינו איך ייתכן שיש‬ ‫בתשובה‪ ,‬בכל זאת נצל את הניסיון הקשה כאתגר אמונה‬ ‫אלוקים שיסכים למצב המחריד הזה‪.‬‬ ‫הכי גדול שיש בחייך‪ ,‬כי אם כבר נגזר לסבול‪ ,‬לפחות תנצל‬ ‫זאת למקסימום הטוב שאפשר להוציא ממנו‪.‬‬ ‫ואולי בעצם התורה מתארת מה שאנשים שאלו על‬ ‫השואה האיומה‪ ,‬ששאלו איך קרה דבר מחריד שכזה לעם‬ ‫ככה בן אדם מסוגל גם לגשת למוות על קידוש השם אפילו‬ ‫ישראל??? והתורה צפתה זאת‪ ,‬והתורה עונה שאכן יהיו‬ ‫מתוך שירה וריקודים‪ ,‬כמו שמסופר בספר "אלה שלא‬ ‫תקופות איומות של הסתר פנים עד כדי כך שאנשים ישאלו‬ ‫נכנעו – על צעירי ופרחי חסידי גור בתקופת השואה‬ ‫איפה ה'??? ויטענו שלא ייתכן שהוא קיים ויסכים לצרות‬ ‫האיומה"‪ ,‬שהם סבלו בגוף אבל זה היה מתוך התעלות‬ ‫כאלו!!! ולכן התורה מודיעה‪ ,‬זכרו טוב "ואנכי הסתר‬ ‫והתפשטות החומר והתעלות הרוח הנצחית שמתחברת‬ ‫אסתיר פני ביום ההוא" הסתרה כאילו שאינו קיים‪.‬‬ ‫לנצחיות‪ ,‬ומחשבתם על החיים הטובים והאמתיים בעולם‬ ‫שכולו טוב גברה על צער הגוף‪ ,‬כרבי עקיבא ששמח בשעה‬ ‫אבל עדיין קצת קשה משמעות הפסוקים שמשמע שרק‬ ‫שהרומאים סרקו את בשרו‪ ,‬כי רוחו גברה על הגוף‪.‬‬ ‫ביום ההוא אדם יאמר שאין אלוקים‪ ,‬ולכאורה בפסוקים‬ ‫הקודמים כתוב מפורש "ופנה אל אלהים אחרים ועבדום‬ ‫ונסיים בסיפור על האדמו"ר מקלויזנבורג זצ"ל‪,‬‬ ‫ונאצוני והפר את בריתי"‪ ,‬אז עוד קודם כבר עזבו את‬ ‫שבשואה האיומה ניגש אליו יהודי מתבולל מתנשא‪ ,‬ושאל‬ ‫האמונה בבורא עולם‪ ,‬אז מה השתנה ביום ההוא???‬ ‫אותו בציניות‪ :‬איפה העם הנבחר??? ראה רבי!! איך‬ ‫נראים בני העם הנבחר‪ ,‬מושפלים ומוכים‪ ,‬מזי רעב‬ ‫אבל לפי האמור קודם אפשר‪ ,‬שהתורה הקדושה כותבת‬ ‫ונרצחים בכמויות בתאי גזים ובירי??? ענה לו הרבי‬ ‫שההסתר פנים הגדול ביותר שיש הוא כשאדם מאבד את‬ ‫הצדיק בנחישות של קדושת ישראל שרק התגברה בו בעת‬ ‫התקווה והאמונה‪ ,‬כי דווקא כשיש הסתרה כפולה‬ ‫השואה‪ ,‬ובחריפות לשון‪ ,‬שעדיף להיות נרדף מאשר‬ ‫ומכופלת אסור לו לאדם לאבד חלילה את התקווה‬ ‫רודף!!!! ואותו מתבולל נדהם מהתשובה‪ ,‬והבין את‬ ‫ולהתייאש‪ ,‬ואסור לו לחשוב שזה יד המקרה והמזל הרע‪,‬‬ ‫העומק שבתשובה הנכונה הזאת!!‬ ‫כי כך הוא לא רק מתייסר‪ ,‬אלא גם מדוכא ומת מתוך צער‬ ‫ועוגמת נפש כעלה נידף!!!‬ ‫כי בתשובה המחיש לו הרב הצדיק‪ ,‬שגם בהסתר פנים‬ ‫עדיין אנחנו עם נבחר שהוא בצד של הטובים ולא של‬ ‫ואדרבה מחדשת לנו התורה‪ ,‬יהודי יקר גם אם אתה עד‬ ‫הרשעים וחיות האדם שבשפל המוסר כמו הנאצים!!!‬ ‫היום עזבת את דרך התורה והמצוות‪ ,‬דע יהודי סוד!!‬ ‫‪6‬‬ ‫וטהר לבנו ‪ -‬וילך‬ ‫כתבתי זאת‪ ,‬כי בכיתי על כאבה של משפחה יקרה לי מאוד!! שצער רודף צער שנים על גבי שנים‪ ,‬ועדיין לא ראו ישועת‬ ‫ה'‪ ,‬וליבם כואב וספוג בדמעות‪ ,‬ושואלים אותי שוב ושוב עד מתי??? עד מתי?? למה נגזר עלינו לסבול??? למה???‬ ‫ועניתי להם מתוך בכי שליבי בכה עמם כי ידעתי את כאבם ושותף אני לצערם המתמשך במשך שנים‪ ,‬ואמרתי להם‪:‬‬ ‫לבכות ולסבול מתוך מסכנות אתם תהיו צודקים אבל זה לא יעזור כלום!!! במקום זה לפחות תנצלו את הרע לטובה עד‬ ‫כמה שאפשר‪ ,‬שתאמינו שאתם סובלים עבור כלל ישראל‪ ,‬וזה תיקון לעוונות מגלגול זה וגם לגלגולים קודמים‪ ,‬ואתם‬ ‫מתנסים בניסיון אמונה קשה מנשוא‪ ,‬ותשמחו שאתם עומדים בו בכבוד ולא איבדתם תקווה עד היום‪ ,‬וזו מצווה עצומה‬ ‫שאין כמותה רק חזקו ואמצו אמן‪.‬‬ ‫וחרה אפי בו ועזבתים והסתרתי פני מהם והיה לאכל ומצאהו רעות רבות וצרות‬ ‫ואולי יש לנו דמיון לעבד כנעני לעניין זה‪ ,‬כי אנחנו לא‬ ‫הגמרא חגיגה ה' מספרת שכאשר ר' יוחנן היה מגיע לפסוק‬ ‫משתחררים מהשעבוד שלנו לבורא עולם בשש או ביובל‬ ‫זה היה בוכה‪ ,‬שהיה אומר‪ :‬עבד שאדון שלו ממציא לו‬ ‫אלא אנחנו משועבדים לבורא בקניין נצח כעבדים כנעניים‬ ‫רעות רבות ורעות כלום תקנה יש לו‪.‬‬ ‫מדורי דורות‪ .‬וגם אם נניח שאין זכות להשתחרר‪ ,‬מדוע‬ ‫להחשיב זאת כאדם שאין לו תקנה?? וכי אכזבה זו היא‬ ‫והמפרשים שואלים מה מיוחד דווקא בפסוק זה‪ ,‬הרי‬ ‫סוף העולם??? יותר מ"והיית משוגע ממראה עיניך"??‬ ‫גם בפסוקים הקודמים יש תיאורים קשים וגם קללות‬ ‫קשות הכתובות בפרשת כי תבוא‪ ,‬כגון מה שכתוב "ומחה‬ ‫וגם איזה שחרור שייך להשתחרר מבורא עולם?? וכי‬ ‫השם"‪ ,‬וכי בפסוקים אלו לא מתואר קושי מחריד וגזירות‬ ‫להשתחרר מעול תורה זה טוב?? ולהתנתק מבורא עולם‬ ‫מחרידות ואיומות???‬ ‫הרי אין רע מזה!!!‬ ‫וראיתי כמה מפרשים עניין זה שכמו שעבד שרבו חבל בו‬ ‫ואולי אדרבה ר' יוחנן בכה‪ ,‬כי שמח שיש באמת תקווה‪,‬‬ ‫יוצא בראשי אברים‪ ,‬כך גם עם ישראל כביכול היו אמורים‬ ‫ואולי לכן כתוב "והיה" ‪ -‬לשון שמחה‪ ,‬כי אם בורא עולם‬ ‫לצאת לחירות מחובת עבודת ה'‪ ,‬מאחר שניזוקו כביכול‬ ‫כשכועס עלינו חלילה הוא בעצמו מעניש אותנו בזעם‬ ‫בראשי אברים ‪ -‬שזה היסורים והצרות והרעות!! ועל זה‬ ‫ובחרון אף‪ ,‬אכן אין לנו תקווה‪ ,‬כי עבד שרבו מחפש בעצמו‬ ‫בכה ר' יוחנן כי בורא עולם לא מכה אותנו בעצמו‪ ,‬אלא‬ ‫לצערו ולהכאיב לו בעצמו ממש‪ ,‬זה סימן של שנאה‬ ‫נותן לגוים להכות אותנו‪ ,‬וגם כשה' בעצמו מעניש אותנו‬ ‫תהומית חסר תקווה‪.‬‬ ‫אנחנו לא מייחסים זאת לה' שאז הוא אמור לשחרר‬ ‫אותנו‪ ,‬אלא אנחנו מיחסים זאת ליד המקרה והמזל הרע‪.‬‬ ‫אבל אצלנו הדברים הפוכים‪ ,‬בורא עולם כביכול לא‬ ‫מסוגל לצער אותנו בחרון אפו‪ ,‬וכדברי בעלי התוספות שזה‬ ‫ולכן זה דומה לעבד שנפצע בראשי אברים ולא מאשים את‬ ‫מתוך חיבה‪ ,‬ולכן הוא נותן לאחרים לעשות זאת‪ ,‬אפילו‬ ‫אדונו אלא את יד הטבע או את האחרים שאז אינו‬ ‫יביא גוי אכזר מקצה העולם אבל לא הוא בעצמו‪ ,‬ממש‬ ‫משתחרר‪ ,‬ועל זה בכה רבי יוחנן‪.‬‬ ‫כמו אבא רחום שלא מסוגל לראות את בנו מתייסר ולכן‬ ‫אבל הסבר נפלא זה קצת קשה‪ ,‬שהרי אנו עבדים עבריים‬ ‫האב מסתתר כאילו לא רואה וכאילו לא יודע‪.‬‬ ‫שאינם יוצאים בשן ורגל וראשי אברים כעבדים כנעניים??‬ ‫ודווקא בגלל זה‪ ,‬בשיא ההסתרה נבין שבורא עולם אוהב אותנו ונותן לנו תקווה לשוב אליו‪ ,‬ועל זה בכה ר' יוחנן‪,‬‬ ‫בהתלהבות והתרגשות של שמחה‪ ,‬שבורא עולם בשיא זעמו וכעסו עדיין מראה לנו אהבתו ונותן לנו תקווה‪" ,‬שובה ישראל‬ ‫עד ה' אלוקיך" אמן ואמן‪.‬‬ ‫וילך משה ויאמר בן מאה ועשרים שנים אנכי היום‬ ‫משתמש בכוחות שיש לי כל רגע שנשאר לי בחיי‪ ,‬ואת כל‬ ‫לפי כמה שיטות במפרשים וכפי שכתב רש"י גם פרשת‬ ‫הכוחות שנשארו בי אני מנצל לטובה לצורך מצוה‪ ,‬לחזק‬ ‫נצבים נאמרה על ידי משה רבינו ביומו האחרון‪ ,‬ונשאלת‬ ‫את עם ישראל!!!!‬ ‫השאלה אם כן מדוע משה רבינו המתין מלומר לעם ישראל‬ ‫את גילו ואת יום פטירתו‪ ,‬ודווקא בפרשה זו ראה משה‬ ‫וללמד את בני ישראל בינה ודרך חיים‪ ,‬לנצל כל רגע וכל‬ ‫רבינו לנכון לציין ולגלות להם שזה יום פטירתו???‬ ‫כוח שיש בחיינו‪ ,‬ולא להיכנס למרה שחורה ולשברון לב‬ ‫ממכה שחטפנו בחיים‪ ,‬כי אין לנו מכה גדולה יותר‬ ‫ונראה שזה קשור ל"וילך משה" שאנשים היו מופתעים‬ ‫מלקיחת שערי החכמה ממשה רבינו‪ ,‬ובכל זאת משה‬ ‫מה יום מיומיים‪ ,‬מדוע משה רבינו טורח והולך אלינו –‬ ‫במקום להיות במרה שחורה ולבכות‪ ,‬הוא השתמש‬ ‫לעם‪ ,‬ולא אנחנו ‪ -‬העם בא אליו?? ולכן משה רבינו אמר‬ ‫בכוחות האחרים שיש לו וניצלם יותר מאשר ניצלם בחייו‪,‬‬ ‫להם‪ ,‬מורי ורבותי זה יומי האחרון‪ ,‬אין לי כבר את שערי‬ ‫ולכן הוא בעצמו וברגליו הלך לעם ולא להיפך‪.‬‬ ‫החכמה אבל כוחי במותני ככתוב לא נס ליחו‪ ,‬ולכן אני‬ ‫ויאמר ה' אל משה הנך שוכב וקם העם הזה וזנה‬ ‫תשובה לשאלה השנייה ששאלתם‪ ,‬מהיכן שהקב"ה צופה‬ ‫הגמרא סנהדרין צ' מספרת ששאלו רומיים את רבי יהושע‬ ‫עתידות!!!!‬ ‫בן חנניה‪ :‬מניין שהקב"ה מחיה מתים??? ומניין שהקב"ה‬ ‫צופה עתידות?? ענה להם שניהם מפסוק זה‪ ,‬כי המילה‬ ‫ונשאלת השאלה‪ ,‬וכי איזה הוכחה יש מפסוק זה על כך‬ ‫קם משמשת גם על פטירת משה שיקום לתחיה‪ ,‬וגם שהעם‬ ‫שהקב"ה צופה עתידות‪ ,‬הרי זה הגיוני שבמשך הדורות‬ ‫יקום ויחטא‪.‬‬ ‫כשמתרחקים מיציאת מצרים וממתן תורה ובלי הנהגת‬ ‫משה רבינו‪ ,‬מטבע הדברים צפויה נפילה עצומה בעם‬ ‫טענו לו הרומאים‪ ,‬שמא וקם שייך רק לסוף הפסוק ולא‬ ‫ישראל כפי שנפלו בעת שטעו שנפטר וחטאו בעגל???‬ ‫לתחילתו?? ענה להם רבי יהושע גם לפי דבריכם עדיין יש‬ ‫‪7‬‬ ‫וטהר לבנו ‪ -‬וילך‬ ‫אבל אם כך יש פלא עצום איך מתחבר בפסוק אחד‬ ‫ואם ענה להם שקלקול העם היה רק לאחר פטירת משה‬ ‫ובמילה אחת‪ ,‬הבשורה של תחיית המתים יחד על קלקולו‬ ‫ויהושע והזקנים הכלולים כביכול במשה‪ ,‬כי תלמיד חביב‬ ‫בחטא של עם ישראל??‬ ‫לרב כגופו וכדברי רש"י‪ ,‬אם כן זה עצמו הייתה נבואה חדה‬ ‫שעם ישראל לא יחטא משך כל השנים הללו‪.‬‬ ‫ויתכן‪ ,‬שיש כאן בשורה עצומה‪ ,‬שלמה משה קם לתחיה‬ ‫זה בכדי לחזק בתשובה את עם ישראל אחרי שחטאו‪,‬‬ ‫ומכל מקום יתכן שטען ואמר להם‪ :‬שימו לב שרצף‬ ‫וכידוע דברי האור החיים הקדוש שמשה הוא הגואל‬ ‫השאלות שלכם מרומזות בדיוק בפסוק אחד‪ ,‬וזה מוכיח‬ ‫הראשון והאחרון‪ ,‬ולכן בשורה טובה יש כאן‪ ,‬שבסופו של‬ ‫שה' צופה נסתרות‪ ,‬וממילא תאמינו לי שהפסוק עונה לכם‬ ‫דבר עם ישראל ישוב בתשובה שלימה ותהיה גאולה לבני‬ ‫על ‪ 2‬השאלות ואכן "וקם" בא ללמד שמשה רבינו יקום‬ ‫ישראל בקרוב אמן ואמן‪.‬‬ ‫לתחיה‪ ,‬וגם מלמד שעם ישראל יחטא אחרי פטירת משה‪.‬‬ ‫ויקרא משה ליהושע ויאמר אליו חזק ואמץ כי אתה תבוא את העם הזה‬ ‫בואם לרחב כבר פשטו שוטרים על ביתה של רחב‪ ,‬וממש‬ ‫כתב רש"י‪ :‬אמר ליהושע‪ ,‬זקנים שבדור יהיו עמך‪ ,‬הכל‬ ‫במסירות נפש היא הצילה אותם‪.‬‬ ‫לפי דעתן ועצתן‪ .‬אבל הקב"ה אמר ליהושע‪ ,‬כי אתה תביא‬ ‫את בני ישראל אל הארץ אשר נשבעתי להם‪ ,‬תביא על‬ ‫ובדרך כלל מנהיג חדש מעדיף לשלוח אנשים פחותים‬ ‫כרחם‪ ,‬הכל תלוי בך ‪ -‬טול מקל והך על קדקדן‪ ,‬כי דבר אחד‬ ‫בהרבה מדרגתו לביצוע פעולות מסוכנות כאלו בפקודה‬ ‫לדור ולא שני דברים לדור‪.‬‬ ‫ובחיוב‪ ,‬מאשר לחייב אנשים חשובים מאוד בדרגתם‬ ‫העלולים להתנגד ולבצע מהלכים מזיקים כנגד מנהיגותו‪.‬‬ ‫וקצת נפלאתי היכן יהושע אכן נהג בקשיחות והכה במקל‬ ‫על ראשי הזקנים כביכול?? הרי כל ימי יהושע עברו בשלווה‬ ‫ובכל זאת יהושע בלי חשש ופחד שלח דווקא את‬ ‫ובשקט לכאורה????‬ ‫החשובים ביותר בלי לתת להם חשבון‪ ,‬אלא כביכול הכה‬ ‫על קדקדם ופקד עליהם‪ :‬לכו!! והם אכן הלכו בלי שום‬ ‫ונראה לי לענות‪ ,‬שזה היה מיד עם כניסתו לתפקיד ששלח‬ ‫פתחון פה והתנגדות‪ ,‬בכך הוכיח יהושע את מנהיגותו‬ ‫‪ 2‬מרגלים לרגל את ארץ ישראל‪ ,‬ואת מי שלח למסע‬ ‫החזקה והבלעדית בלי חשש מחבריו הקרובים ביותר!!!‬ ‫המרגלים הראשון‪ ,‬דווקא את ידידו "כלב בן יפונה"‪,‬‬ ‫היחיד ששרד חוץ מיהושע מכל הדור שהיו מעל גיל ‪20‬‬ ‫וללמדנו‪ ,‬שיהושע הזדרז לקיים את ציווי הבורא יתברך‬ ‫בצאתם ממצרים‪ ,‬וגם את פנחס המפורסם שהסיר את‬ ‫להנהיג את העם בעוצמה‪ ,‬ולכן זכה שהמרגלים תיכף ומיד‬ ‫המגפה מעם ישראל בקנאו את קנאת ה'‪.‬‬ ‫הצליחו להגיע לכתובת הנכונה שנתנה להם את כל‬ ‫האינפורמציה הנדרשת לכיבוש ארץ ישראל‪ ,‬כפי שתיארה‬ ‫והנה לא מצאנו שהתייעץ אתם‪ ,‬וגם לא שאל להסכמתם‬ ‫להם רחב‪.‬‬ ‫לתפקיד המסוכן וכפי שמוכח בפרק ב' ביהושע‪ ,‬כי מיד עם‬ ‫ואנכי הסתר אסתיר פני‬ ‫ואולי זה רמז לעם ישראל כשיהיו בשיא ההסתר פנים‪,‬‬ ‫הגמרא חולין קל"ט מביאה‪ :‬שאלו פפונאי לרב חתנה‪ ,‬רמז‬ ‫שלא להתייאש ולא להשבר‪ ,‬ונלמד ממגילת אסתר‬ ‫לאסתר מן התורה מניין?? אמר להם‪" :‬ואנכי הסתר‬ ‫שלמרות ההסתר פנים שהיה באותה תקופה שאפילו לא‬ ‫אסתיר פני"‪.‬‬ ‫מוזכר פעם אחת שם ה' במגילה מרוב הסתר הפנים שהיה‬ ‫אז‪ ,‬וזאת למרות הנס הגדול‪ ,‬וגם לאחר הנס הגדול!!! עדיין‬ ‫ופלא שרמז לצדיקה יהיה דווקא מפסוק שמראה על צער‬ ‫היה הסתר פנים חזק מאוד‪ ,‬שהרי גם לאחר המהפך הטוב‬ ‫גדול לישראל‪ ,‬ונכון שמסבירים שכל סיפור המגילה ונס‬ ‫שמרדכי הפך למשנה למלך והתבטלה הגזירה הרעה‪ ,‬בכל‬ ‫ההצלה היה נסתר‪ ,‬ולכן מתאים נס המגילה לפסוק ואנכי‬ ‫זאת עדיין לא מוזכר שם ה' במגילה‪ ,‬כי עדיין נשאר הסתר‬ ‫הסתר אסתיר‪ ,‬בכל זאת היות ומגילת אסתר מסתיים בנס‬ ‫פנים‪.‬‬ ‫טוב‪ ,‬למה א"כ זה הפסוק שירמז לנו על אסתר??‬ ‫וזה בא הקב"ה ללמד אותנו מתוך ההסתר פנים הגדול עדיין יש תקווה‪ ,‬כי גם במצב של הסתר פנים איום ונורא עדיין‬ ‫הקב"ה בונה לנו ניסים ונפלאות‪ ,‬וגם מתוך כל כאב וצרה תבוא גאולה לכל יהודי ולכל עם ישראל בקרוב ממש‪ ,‬ובעזרת ה'‬ ‫תהיה גאולה לא מתוך הכאב והצער אלא מתוך עמל התורה ועלייה רוחנית אמן ואמן‪.‬‬ ‫*כי ידעתי אחרי מותי כי השחת תשחיתון‬ ‫לא היה נחרב‪ ,‬ולכן המיתו הקב"ה כי רצה שיהיה בחירה‬ ‫הנצי"ב מסביר שמשה רבינו ידע שאחרי מותו עם ישראל‬ ‫לעם ישראל‪ ,‬ולכן ידע משה שעצם פטירתו מוכיח שעם‬ ‫יחטאו‪ ,‬ומאיפה למד זאת?? התשובה היא כי ראה שמלבד‬ ‫ישראל יחטאו בעתיד‪.‬‬ ‫שהקב"ה גזר עליו לא להיכנס לארץ ישראל בגלל עוון מי‬ ‫מריבה‪ ,‬הקב"ה גם לא הסכים להשאירו לחיות בחו"ל יחד‬ ‫ולפי זה יתכן ששבט ראובן וגד וחצי שבט המנשה שרצו‬ ‫עם בני גד ובני ראובן‪ ,‬מזה הבין משה שאילו היה הוא משה‬ ‫נחלה בחו"ל‪ ,‬אולי הסיבה העיקרית הפנימית שלהם‬ ‫נשאר חי עם ישראל לא היו חוטאים‪.‬‬ ‫הייתה כי רצו לגור יחד עם משה רבינו שישפיע עליהם‬ ‫תורה ויראת שמים‪ ,‬שהרי כבר ידעו שמשה רבינו נענש‬ ‫כפי שכתוב במדרש שאילו משה היה בונה את בית‬ ‫שלא יכנס לארץ ישראל‪ ,‬ולפי זה מובן מה שכתוב בברכות‬ ‫המקדש אזי בית מקדש זה לא היה חרב לעולם מכוח‬ ‫עוצמתו של משה רבינו‪ ,‬כך גם עם ישראל – עם שמשה‬ ‫משה על שבט גד "ברוך מרחיב גד‪ ,‬כי שם חלקת מחוקק‬ ‫רבינו בנה במשך ‪ 40‬שנה לא היה חרב לעולם‪ ,‬ובחתם סופר‬ ‫ספון" וכפי שכתב רש"י שידעו ששם יקבר משה רבינו ולכן‬ ‫בתורת משה בהגהות בשם רבו הביא את מה שכתב הפרשת‬ ‫רצו את חלקת הארץ בחו"ל‪ ,‬ומשמע בראשונים עי' ברבי‬ ‫דרכים בשם המדרש שאפילו אם משה רבינו היה נכנס‬ ‫יוסף בכור שור שגם ראובן חפץ בקרבה למשה רבינו רק גד‬ ‫לארץ ישראל אפילו בלי שהוא יבנה את בית המקדש עם‬ ‫דברו ראשונים‪.‬‬ ‫ישראל לא היה חוטא בעבודה זרה וממילא בית המקדש‬ ‫‪8‬‬ ‫וטהר לבנו ‪ -‬וילך‬ ‫קודם שנגזר על משה לא להכניס את עם ישראל לארץ‬ ‫ולמרות שאלדד ומידד שהתנבאו במחנה בתחילת ‪40‬‬ ‫ישראל‪ ,‬ואכן לכאורה הדברים לא מובנים??‬ ‫שנה‪ ,‬ואמרו "משה מת ויהושע מכניס"‪ ,‬בכל זאת הרי‬ ‫משה התפלל מאות תפילות כמניין "ואתחנן" ולמרות שלא‬ ‫אלא נראה כפי כשתב החתם סופר בשם המדרש ויקרא רבה‬ ‫התקבלה תפילתו להיכנס לארץ ישראל‪ ,‬בכל זאת אולי‬ ‫לב' ב' שמשה רבינו מת בחו"ל בכדי שהשפעתו על עם‬ ‫סברו שתפילה עושה מחצה ולפחות הקב"ה יסכים שמשה‬ ‫ישראל תקטן‪ ,‬וכך עם ישראל יחטאו ובגלל חטאם הקב"ה‬ ‫יישאר בחיים בחו"ל בלי להיכנס לארץ ישראל‪.‬‬ ‫יחריב את בית המקדש ויגלה אותם מארץ ישראל‪ ,‬וכך‬ ‫יתקיים הגזרה על מתי מדבר שה' נשבע שלא יבואו אל‬ ‫אבל אם כן כאשר התברר שמשה בכל מת עוד לפני כניסת‬ ‫מנוחתי – אל ארץ ישראל ולבניין בית המקדש הא' והב'‪.‬‬ ‫עם ישראל לארץ ישראל אולי אם כן זה מקח טעות על‬ ‫עסקת בני גד ובני ראובן?? למרות שהם לא אמרו זאת‬ ‫אבל לאחר הגלות הגדולה כשתבוא הגאולה השלימה‬ ‫במפורש אבל רמזו זאת וכפי שכתב המשך חכמה שאמרו‬ ‫בקרוב בימינו אמן אזי מתי מדבר יקומו ויגיעו לארץ‬ ‫"אל תעבירנו את הירדן" והרי אם אכן רצו להילחם על‬ ‫ישראל אל המנוחה החדשה והקבועה בראשם משה רבינו‪,‬‬ ‫ארץ ישראל כחלוצים מדוע אמרו תחילה "אל תעבירנו את‬ ‫כי כבר קיבלו את עונשם שלא זכו לבניין בית המקדש‬ ‫הירדן" הלוא זה נשמע כאילו שבתחילה לא רצו להילחם‬ ‫הראשון והשני‪ ,‬וכך מתבאר כוונת המדרש במדבר רבה יט' ו'‪.‬‬ ‫בארץ ישראל?? וגם קשה שהרי ידעו שמשה עצמו לא יעביר‬ ‫וזה מה שטען משה רבינו לעם ישראל שבגלל חטא‬ ‫אותם את הירדן כי נגזר עליו למות במדבר?? והיה עליהם‬ ‫המרגלים שנגזרה הגזירה שדור המדבר ימותו במדבר ולא‬ ‫לומר נא אל נעבור את הירדן או אל יעבירנו את הירדן??‬ ‫יבואו אל ארץ ישראל‪ ,‬לכן נאלץ משה למות ולא להיכנס‬ ‫אלא הם התכוונו שרצונם להישאר לחיות עם משה רבינו‬ ‫לארץ ישראל בפעם הזאת‪.‬‬ ‫שלא עבר את הירדן‪ ,‬וזה סיבת רצונם לקבל נחלה בחו"ל‪,‬‬ ‫וייתכן לפי זה שכל תפילות "ואתחנן" היה שיוכל משה‬ ‫וכפי שכתוב בשם משמואל שהם לא רצו להגיד במפורש‬ ‫להיכנס לארץ ישראל בלי חלילה להזיק למתי מדבר‪,‬‬ ‫למשה שרצונם להישאר עם משה כי משה נענש לא להיכנס‬ ‫וייתכן שמשה ביקש יתבטל ממתי המדבר הגזירה שלא‬ ‫לארץ ישראל‪ ,‬שהרי זה חוסר דרך ארץ להזכיר עונשו של‬ ‫יכנסו לארץ ישראל‪ ,‬בכך שכבר מתו במדבר‪ ,‬ואם יקומו‬ ‫משה‪ ,‬אבל בפנימיות דבריהם גילו כוונתם זו‪.‬‬ ‫יהיו כבריה חדשה שעליהם לא הייתה הגזירה‪ ,‬או שהתפלל‬ ‫ואם נכונים דברינו שהם חפצו להיות עם משה רבינו בחייו‬ ‫להיכנס לרגע לארץ ישראל ומיד אחרי זה ימות‪ ,‬אבל בורא‬ ‫ולא רק ליד קבורת משה רבינו‪ ,‬ואכן קצת רמז יש לזה מכך‬ ‫עולם לא הסכים‪ ,‬כי דווקא מה שמשה רבינו נפטר בחו"ל‬ ‫שאמרו "אל תעבירנו את הירדן" משמע שהוא חי ויחיה‬ ‫ונקבר בחו"ל דווקא בגלל זה הוא כביכול מחובר יותר‬ ‫רק לא יעביר אותם כמו שהוא לא עובר משאין כן שאר בני‬ ‫למתי מדבר וכך בכוחו להקימם ולגאולם שנית בביאת‬ ‫ישראל שכן יעברו את הירדן‪ ,‬ואם כן הדברים אולי יש כאן‬ ‫גואל‪ ,‬ואולי זה הכוונה שמשה הוא הגואל הראשון ואחרון לגבי דור‬ ‫גדר של מקח טעות שהרי משה רבינו מת ולא נשאר עמם??‬ ‫המדבר ואילו משיח בן דוד לכלל עם ישראל ויל"ע‪.‬‬ ‫ועל זה כתוב בנביא ירמיהו ב' ב' "כה אמר ה' זכרתי לך חסד‬ ‫אבל יש בכלל מאתיים מנה שהרי גדולים צדיקים במיתתן‬ ‫נעורייך אהבת כלולתיך – לכתך אחריך במדבר בארץ לא‬ ‫יותר מבחייהם‪ ,‬כי אכן משה רבינו כפי שכתוב במדרש‬ ‫זרועה" ומה הזכרון?? יתכן שזה הזיכרון‪ :‬שהקב"ה עשה‬ ‫שהביא תוספות סוטה יד' כל שנה ושנה בזמן שמתעורר‬ ‫הכל עד כדי כך שאפילו בגללם מת משה רבינו ולא נכנס‬ ‫היצר הרע של בעל פעור כשרואה את קברו של משה רבינו‬ ‫אפילו לרגע קטן לארץ ישראל ונחרבו ‪ 2‬בתי מקדש‪ ,‬וכל זה‬ ‫מיד שוקע‪ ,‬ואם כן אין כאן צד של מקח טעות כלל‪ ,‬שהרי‬ ‫בכדי שמתי מדבר עם היוצאים ממצרים שיזכו לקום‬ ‫גם אם היו נכנסים לארץ ישראל הם היו חוטאים כמו שאר‬ ‫לתחייה ולזכות לחיי נצח בביאת גואל‪ ,‬וכל זה בזכות חסד‬ ‫עם ישראל שהרי משה רבינו נפטר עוד קודם כניסת עם‬ ‫נעורייך ואהבת כלולתיך שהסכימו לצאת ממצרים ולא‬ ‫ישראל לארץ ישראל‪ ,‬והם רק הרוויחו מכך שגרו בחוף‬ ‫לארץ שהרי הם גרו ליד קבורת שמה רבינו‪ ,‬והם כיבדו את‬ ‫כמו רוב עם ישראל שפחדו לסמוך על ניסי בורא עולם כי‬ ‫משה שלא יהיה קבור בין עובדי אלילים‪ ,‬ובוודאי זכותו תגן‬ ‫חששו שמא לא יהיו ראויים וצדיקים ולכן רוב עם ישראל‬ ‫בעדם‪ ,‬וכשם שקברו משקיע את יצר הרע של בעל פעור כך‬ ‫מתו במכת חושך‪.‬‬ ‫יחזק את בני גד וראובן‪ ,‬בפרט שיש להם זכות שהם כביכול‬ ‫וייתכן שלמרות שנגזר על משה עוד בתחילת ‪ 40‬שנה שהיו‬ ‫משמשים את משה רבינו וזכות זו תחזקם ביראת שמים‪.‬‬ ‫במדבר שימות במדבר ושלא יכנס לארץ ישראל‪ ,‬בכל זאת‬ ‫ואכן תפילה עושה מחצה גרמה שמשה רבינו זכה לראות‬ ‫חטא מי מריבה גרם שעם ישראל לא ירגישו אשמה ובושה‬ ‫שבגללם נפטר משה רבינו‪ ,‬אלא גזירה היא על משה בגין‬ ‫את כל הארץ ואת כל הדורות עד ביאת המשיח‪ ,‬אבל לא‬ ‫חטא מי מריבה‪ ,‬כי איך יכנסו עם ישראל בשמחה לארץ‬ ‫הועיל תפילתו כלפי זה שיישאר לחיות בחו"ל ולא למות‪.‬‬ ‫ישראל כשעל צווארם בושה שבגינם נפטר משה רבינו‪.‬‬ ‫אבל בכל זאת קשה מאוד‪ ,‬שהנה מצאנו מפורש למרות‬ ‫הכלל שגדולים צדיקים במותם יותר מבחייהם‪ ,‬וכאן משה‬ ‫על כל פנים‪ ,‬אכן דווקא במיתת משה רבינו הצליח להציל‬ ‫רבינו במפורש אומר לעם ישראל שבחייו הם לא יחטאו‬ ‫את דור דעה – דור המדבר‪ ,‬ואילו בחייו לא הצליח‪ ,‬ואכן‬ ‫ואילו אחרי מותו עם ישראל ישחיתון‪ ,‬הרי שהשפעתו על‬ ‫במציאות פטירת צדיקים גורמת חולשה רוחנית‪ ,‬שהרי‬ ‫ישראל לאחר מותו כביכול יורדת???‬ ‫שפטירת משה נשכחו אלפי הלכות‪ ,‬וגם כתוב במפורש‬ ‫שקללת פטירת צדיקים גורמת לשכחת התורה‪ ,‬אלא‬ ‫והנה בטעם פטירת משה בחו"ל‪ ,‬זה מפורש בתורה‬ ‫שמעלת הצדיק במותו בהיותו קרוב לבורא עולם בעולם‬ ‫בתחילת דברים שבגלל חטא המרגלים אמר משה מפורש‬ ‫האמת גדולה יותר במהות קדושתו ומעלתו מתעצמת‬ ‫לעם ישראל "גם בי התאנף ה' בגללכם לאמר גם אתה לא‬ ‫בעולמות העליונים‪ ,‬ועדיין יש לעיין בכל עניין זה‪.‬‬ ‫תבוא שם"‪ ,‬והרי זה היה עוד קודם חטא מי מריבה עוד‬ ‫אחרי מותי השחת תשחיתון‬ ‫רוחניים שיאכלו מן כמלאכי השרת וישתו מים קדושים‬ ‫הנה מצאנו שבורא עולם לא רצה להכניס את עם ישראל‬ ‫מבארה של מרים‪ ,‬ושיראו השגחה תמידית עליהם בחוש‬ ‫תכף ומיד לארץ ישראל‪ ,‬כי לא חפץ שיהיה עובדי אדמה‪,‬‬ ‫על ידי ענני הכבוד‪.‬‬ ‫אלא רצה הקב"ה שיהיו ‪ 40‬שנה במדבר ויהיו אנשים‬ ‫‪9‬‬ ‫וטהר לבנו ‪ -‬וילך‬ ‫שארית המן‪ ,‬ויתכן שזה גרם שכל תקופת יהושע היו‬ ‫ולכן במדבר כמעט לא הייתה להם בחירה לחטוא‪ ,‬אומנם‬ ‫צדיקים בשלימות)‪ ,‬ולכן עם ישראל חטאו והשחיתו כי‬ ‫כשנכנסו לארץ ישראל בלי משה רבינו ואהרן הכהן ומרים‬ ‫לעיתים בחרו ברע במקום הטוב רח"ל‪.‬‬ ‫הנביאה שכל המתנות שהזכרנו – מן באר וענני הכבוד‬ ‫הגיעו בזכותם‪ ,‬לכן הם נכנסו לארץ ישראל במצב של טבע‬ ‫אומנם נדע שלמרות שהיו במדבר אנשים רוחניים עם‬ ‫ובחירה חופשית ולא כאנשים רוחניים‪.‬‬ ‫מנהיג כמשה בכל זאת חטאו‪ ,‬ללמדנו שהיצר תמיד מסוכן‬ ‫(ולמרות שעדיין אכלו מן כמה ימים עד שאכלו מתבואת‬ ‫ותוקף גם כשבקושי יש בחירה‪ ,‬לכן ניזהר ממנו מאוד‪.‬‬ ‫הארץ – בכל זאת כבר לא היה את קבלת המן בזכות רק‬ ‫*וילך משה וידבר את כל הדברים האלה אל כל ישראל‬ ‫עלול לבייש אותם לעיני כל ישראל‪ ,‬כי כולם יראו שהם לא‬ ‫כתב האבן עזרא "וילך" ‪ -‬הלך אל כל שבט ושבט להודיע‬ ‫קיבלו ברכה כמו כל השבטים‪.‬‬ ‫שהוא מת שלא יפחדו‪ ,‬וחיזק לבם בדברי יהושע על כן‬ ‫כתוב אחריו "ואתה תנחילנה אותם"‪ ,‬ולפי דעתי אז ברך‬ ‫ולכן יתכן שטוען האבן עזרא שמשה רבינו העדיף ללכת אל‬ ‫השבטים‪ ,‬למרות שברכותיהם מאוחרות בפרשת וזאת‬ ‫כל שבט ושבט בנפרד ולהיפרד מהם ולברכם באופן אישי‪,‬‬ ‫הברכה‪:‬‬ ‫כי כך כשיפרד משבט שמעון למרות שלא יברך אותם בכל‬ ‫זאת זה לא יעליב אותם לפני כל השבטים‪.‬‬ ‫וחלקו עליו הראשונים‪ ,‬ולדעתם משה רבינו ברך את בני‬ ‫ישראל ברגעיו האחרונים בעת עלייתו להר נבו‪ ,‬וצריך‬ ‫אומנם יתכן שעם ישראל בראותם את משה רבינו בא‬ ‫להבין מדוע שינה האבן העזרא מפשטות הפרשיות וטענת‬ ‫ביומו האחרון לתת להם כבוד באופן אישי‪ ,‬יתכן שכל שבט‬ ‫הראשונים שנחלקו עליו??‬ ‫שמשה סיים עמם ליוו את משה ולא נפרדו ממנו‪ ,‬כי מי‬ ‫יפרד מרבו המובהק ביומו אחרון בפרד בזמן שהרב מרעיף‬ ‫עוד יש לברר איפה משה רבינו סיים את הברכות שאמר‬ ‫עליו אהבה וכבוד‪ ,‬וכך יצא שכאשר משה הגיע להיפרד‬ ‫באופן כללי לכלל השבטים שמתחיל בפסוק "ברזל ונחשת‬ ‫מהשבט האחרון היו נוכחים כל בני ישראל‪ ,‬ואכן לא היה‬ ‫מנעלך" או מ"אין כקל ישורון"??‬ ‫צורך להקהיל אותם כאשר קרא ליהושע להכתירו לעיני כל‬ ‫ישראל‪.‬‬ ‫והנה כתוב בתחילת פרשתנו פסוק ח' "ויקרא משה ‪ .‬יצא‬ ‫שהוא דיבר אל כל ישראל‪ .‬או שנפרש שלאחר שמשה‬ ‫ויתכן שמשה רבינו התחיל בשבט שמעון‪ ,‬כך הם היו‬ ‫רבינו ניגש לכל שבט בנפרד רק אז אסף את כולם וקרא‬ ‫לבדם ושום שבט לא ראה בבזיונם שלא נתברכו‪ ,‬וגם הם‬ ‫ליהושע והציגו בפניהם כממשיך דרכו?‬ ‫לא נפגעו כל כך‪ ,‬כי בשעת מעשה לא ידעו שלשבטים‬ ‫האחרים יהיה פרידה עם ברכה‪ ,‬ולפי זה בעת סיום הפרידה‬ ‫ונראה שמשה רבינו קרא ליהושע בנוכחות כל עם ישראל‬ ‫מכל השבטים כאשר כל עם ישראל היו עמו כנתבאר אז‬ ‫ביחד בבת אחת‪ ,‬כי כאן כתוב "לעיני כל ישראל" ובפשטות‬ ‫הכוונה כאשר כולם ראו ביחד את מינוי יהושע כמנהיג‬ ‫משה ברך את כלל ישראל בפסוקים שבסוף פרשת וזאת‬ ‫תחת משה רבינו‪ ,‬אלא שאם כן עדיין יש לתמוה למה לא‬ ‫הברכה "ברזל ונחושת מנעלך – ואין כקל ישורון"‪.‬‬ ‫כתוב שמשה הקהיל את עם ישראל לפני שקרא ליהושע??‬ ‫או בדרך אחרת נראה‪ ,‬שמשה רבינו ניגש לשבט שמעון‬ ‫אלא נראה שמשה רבינו לא היה צריך הפעם להקהיל את‬ ‫אחרון‪ ,‬ואצלם הוא בירך את כלל ישראל בברכות של כלל‬ ‫העם‪ ,‬אלא יתכן לחדש כאן מהלך חדש ומחודש בעזרת ה'‬ ‫ישראל "ברזל וגו'"‪ ,‬ולמרות ששבט שמעון לא קיבלו‬ ‫שיתרץ את כל השאלות והתמיהות‪ ,‬שכידוע משה רבינו לא‬ ‫ברכות פרטיות כשאר השבטים‪ ,‬בכל זאת דווקא כשבא‬ ‫בירך את שבט שמעון כדרך שבירך את כל השבטים‪ ,‬וכפי‬ ‫לשבטם בירך את כלל ישראל‪ ,‬וזה צמצם את בזיונם כי‬ ‫שכתב רש"י בפרשת וזאת הברכה‪ ,‬כי כעס עליהם על חטא‬ ‫בכל זאת הייתה ברכה בעת פרידת משה מהם‪.‬‬ ‫שעשו ‪ 24‬אלף משבטם בשיטים עם בנות מואב‪ ,‬אבל זה‬ ‫ללמדנו‪ ,‬שחייב אדם להקפיד מאוד מאוד בכבוד חברו ותלמידיו‪ ,‬וגם כשצריך להעניש או לבייש חובה עלינו לנסות בכל‬ ‫דרך לצמצם למינימום את הבושה ואי הנעימות שיגרם לזולת‪ ,‬עד כדי כך שאדם שנגזר עליו ‪ 39‬מלקות בבית דין שזה‬ ‫כאבי תופת‪ ,‬עד כדי כך שחייבים רופא שיבדוק את הנלקה קודם לכמה מלקות הוא מסוגל לחטוף בלי למות מהמלקות‪,‬‬ ‫בכל זאת אם החוטא לפני המלקות מפחד המלקות יצא ממנו צרכים והתבייש מזה‪ ,‬נפטר ממלקות שנאמר בפרשת מלקות‬ ‫"ונקלה אחיך" כיוון שנקלה והתבייש נפטר מהמלקות‪.‬‬ ‫וכמו שהגדיר זאת באופן נפלא ביותר הרה"ג רב אליהו פרידלנדר שליט"א מנהל רוחני של ת"ת תורת אמת ב"ב‬ ‫ש"הכבוד הוא חמצן החיים"!!! וגם טען שכאשר עלינו לגעור בתלמיד עלינו לדבר עמו בפרטי לא לעיני כל הכיתה כי ככה‬ ‫גם משיגים הרבה יותר תוצאות מבורכות‪ ,‬ואכן יש חשיבות עצומה בתורה לכבוד הזולת ולהיפך התורה מקפידה ביותר על‬ ‫בושתו של אדם אפילו גנב שהרי התורה מתחשבת בבושתו בתשלומי ארבעה וחמישה וכידוע‪.‬‬ ‫ועל כן נתחזק ביותר בכבוד הזולת וגם כשזה קשה מאוד מאוד כי הלה גרם לך צער וכאב ובכי במשך חודשיים שלמים‪,‬‬ ‫בכל זאת שמור על כבודו וזהו כבודך האמיתי ורק תרוויח מזה לטווח הארוך בוודאות‪ ,‬וגם תרגיש הרבה יותר טוב‬ ‫מהתקדמותך בעבודת המידות‪ ,‬וזכור סוף הכבוד לבוא‪ ,‬בסופו של דבר אותו אחד שזלזל בך בסופו של דבר יעריך אותך‬ ‫הרבה יותר מאחרים‪ ,‬כי גילה בך תעצומות נפש וגדלות רוחנית‪.‬‬ ‫אלוהי נכר הארץ‬ ‫מקומות הקשורים לנצרות נמצאים בארץ ישראל כשקץ‬ ‫רבינו אפרים שמע מרבינו תם שמלאך בעל החלומות גילה‬ ‫בארצנו הקדושה‪ ,‬ובכל זאת כל הנוצרים מתייחסים לארץ‬ ‫לו שאותו האיש יש"ו ואמו רמוזים בתורה‪ ,‬כי הגימטריה‬ ‫זו כארץ נוכריה‪ ,‬כי למרות ‪ 2000‬שנות גלות עם ישראל‬ ‫של יש"ו ומרים עולה "אלהי נכר הארץ"‪.‬‬ ‫מארץ ישראל‪ ,‬בכל זאת לא באו רוב הנוצרים מהעולם‬ ‫להתגורר בארץ‪ ,‬כי אכן גם להם באמת הארץ מנוכרת‬ ‫וחשבתי לפ"ז שכוונת התורה ללמד זכות עצומה על עם‬ ‫להם‪ ,‬אבל עם ישראל רובו משתוקק לגור בארץ ישראל‪.‬‬ ‫ישראל‪ ,‬כי הנה הנצרות קרויה על שם העיר נצרת וכל‬ ‫‪10‬‬ ‫וטהר לבנו ‪ -‬וילך‬ ‫הקהל את העם האנשים והנשים והטף וגרך אשר בשעריך למען ישמעו ולמען‬ ‫ילמדו ויראו את ה'‬ ‫ובדרך דרש נראה לבאר שינוי הלשון‪ ,‬למה כתוב "גרך‬ ‫יש מחלוקת מי זה הגר אשר בשעריך?? לרמב"ן שמות כ'‬ ‫אשר בשעריך" ולא כפי הכתוב בפרשת נצבים הקודמת‬ ‫פסוק י' בשם המכילתא הכוונה לגר צדק‪ ,‬ולפי זה מובן‬ ‫"גרך אשר בקרב מחניך"‪ ,‬שיתכן שהכוונה לגר שכבר‬ ‫שהתורה רוצה שיגיע למעמד הקהל כפי שהתורה דורשת‬ ‫התגייר גיור מושלם‪ ,‬אבל הוא "בשעריך" דהיינו שאינו‬ ‫מכל יהודי‪ ,‬אבל לדעת הרמב"ן הכוונה לגר תושב שהוא‬ ‫מחובר למרכז העם אלא או שמרגיש דחוי מהחברה לכן‬ ‫בעצם גוי שרק מקיים ‪ 7‬מצוות בני נח‪ ,‬ואם כן קשה מדוע‬ ‫הוא בקצה החברה – "בשעריך"‪ ,‬או שמדובר בגר‬ ‫שיהיה במעמד מצוות הקהל הרי הוא כגוי??‬ ‫שמתחרט על גירותו ורוצה לחזור להיות גוי דבר שאינו‬ ‫קביל מבחינת ההלכה‪ ,‬כי גר לא יכול לחזור בו לאחר‬ ‫והאבן עזרא מבאר שאולי יתייהד דהיינו יתגייר‪ ,‬אבל‬ ‫שנהיה יהודי‪ ,‬וגר כזה שרוצה לברוח מהיהדות‪ ,‬ע"י מעמד‬ ‫עדיין קשה שאין מחפשים לגייר גרים ומדוע נגרור אותו‬ ‫מצוות הקהל אפשר לחזקו ולהחזירו לחיק העם היהודי‪.‬‬ ‫לגרות?? אבל אם הכוונה לגר צדק אין קושיה מדוע הוא‬ ‫מוזמן למעמד הקהל‪.‬‬ ‫ומה מיוחד כל כך במעמד מצוות הקהל שמסוגל לחזק גר‬ ‫עם רגל אחד בחוץ‪ ,‬שלא יברח אלא יחזור פנימה לעם‬ ‫וכאמור לדעת הרמב"ן ‪ -‬כל מקום בתורה שכתוב "גרך‬ ‫ישראל?? התשובה היא על פי השיטות מזרחי‪ ,‬ור' יוסף בכור‬ ‫אשר בשעריך"‪ ,‬הכוונה לגר תושב‪ ,‬ובמצוות שבת כוונת‬ ‫שור בשם רבותינו‪ ,‬שמפרשים את הפסוק "הקהל את העם‬ ‫התורה שאסור ליהודי שגר תושב יעשה מלאכה בשבת‬ ‫האנשים והנשים והטף וגרך אשר בשעריך" כפשוטו גם‬ ‫עבורו ‪ -‬עבור היהודי‪ ,‬אומנם כאן במצוות הקהל התקשו‬ ‫תינוקות קטנים ממש ‪ -‬מנחת חינוך מצווה תריד' ד' כל תינוק‬ ‫המפרשים וכי מדוע יבוא הגר תושב למעמד ההקהל הרי‬ ‫שכלו חודשיו ויצא מכלל נפל‪ ,‬ובעצם כל המשפחה כולה בלי‬ ‫אין לנו עניין ורצון לגייר‪ ,‬כי קשים גרים לישראל כספחת‪,‬‬ ‫יוצא דופן‪.‬‬ ‫וההלכה דורשת לדחות כל מי שבא להתגייר – יבמות מז'??‬ ‫אבל תמוה‪ ,‬שהרי אמור להיות צפיפות איומה במעמד‬ ‫ונראה לתרץ שהנה עיקר הסיבה שלא מגיירים ומנסים‬ ‫הקהל כאשר כל עם ישראל נוכחים ותינוקות בפרט קטנים‬ ‫לדחות עד כמה שניתן מלגייר זה מחמת החשש שהגרים‬ ‫ממש שבפשטות יהיו בידי ההורים‪ ,‬וצריך להיות שקט‬ ‫יחלשו בהמשך חייהם מקבלת הגירות ואולי יתקלקלו‬ ‫מוחלט בכדי שיהיה אפשרי בדרך הטבע לשמוע את המלך‬ ‫ויקלקלו יהודים אחרים מלבד מה שהם עצמם יפלו‬ ‫הקורא על הבמה המוגבהת את משנה התורה כנגד כל‬ ‫ויחטאו‪ ,‬וכפי שמשמע כן מרש"י‪.‬‬ ‫העם‪ ,‬ובפשטות צריך נס שישמע קולו לכל המון העם‬ ‫העצום‪ ,‬אבל בדממה מוחלטת יתכן שישמע קולו‪ ,‬כפי‬ ‫אבל במצוות הקהל כאשר רואים את עוצמת הנס הגדול‬ ‫שמתואר בפסוקים על מלך המשיח שיהיה קולו נשמע‬ ‫כפי שיתואר לקמן‪ ,‬זה משפיע בעוצמה על הנשמה לטווח‬ ‫להמון העם בלי שיצעק אפילו בדברו בשוק‪ ,‬כי כולם‬ ‫ארוך‪ ,‬כמו על תינוקות ששמעו ולא מבינים רק התורה‬ ‫ישתקו וישימו יד לפיהם כדברי המצודת דוד בישעיה מד'‪.‬‬ ‫מבטיחה שהשמיעה הזו תשפיע לכשיגדלו וילמדו שיצליחו‬ ‫להיות יראי ה'‪ ,‬כך שמיעה זו תשפיע על גר תושב שאינו‬ ‫ואכן במשנה ברורה סימן צח' סקג' מביא בשם השל"ה‬ ‫טמא בעבודה זרה שהשמיעה תשפיע על נשמתו שאם‬ ‫שאסור להביא ילדים קטנים לבית הכנסת כי הם עלולים‬ ‫יתגייר יהיה יהודי טוב ולא יחזור בו מהגירות ולא ייחלש‬ ‫להרעיש ולהפריע למהלך התפילה‪ ,‬ובכל זאת במעמד‬ ‫חלילה ביהדות וביראת שמים כי נשמתו ספגה עוצמה‬ ‫מצוות הקהל כולם באים עם תינוקות מכל הגילים ובכל‬ ‫עצומה של יראת שמים‪.‬‬ ‫זאת יש שקט מוחלט!!!‬ ‫ואכן מלבד הבטחת התורה שהשמיעה מביאה לידי יראת‬ ‫זה נס מדהים שמשפיע על הנשמה של כל הנוכחים בין‬ ‫שמים‪ ,‬יש שכר להורים שמביאים את הטף‪ ,‬כי הורה‬ ‫תינוק שאינו מבין בשכלו ובין גר ששכלו נעול מרוב כעס‬ ‫שמשקיע בחינוך ילדיו לא רק לתוצאה מיידית אלא גם‬ ‫ופגיעה‪ ,‬בכל זאת אוזניו שמעו כפי שאוזני תינוק בן יומו‬ ‫משקיע בחינוך הילדים לטווח הארוך‪ ,‬בוודאי זה זכות‬ ‫גם שומע‪ ,‬וזה משפיע לטובה על הנשמה שכולם זוכים‬ ‫עצומה ביותר להורים שממלאים תפקידם באופן מושלם‬ ‫להמשך הפסוק "למען ישמעו ולמען ילמדו ויראו את ה'‬ ‫וכראוי‪.‬‬ ‫אלקיכם ושמרו לעשות את כל דברי התורה הזאת"‪.‬‬ ‫ואכן גם לגבי מה שכתוב בשמירת שבת "לא תעשה כל‬ ‫ולשיטות ש"גרך אשר בשעריך" הכוונה לגר צדק –‬ ‫מלאכה אתה ובנך ובתך עבדך ואמתך ובהמתך וגרך אשר‬ ‫מכילתא‪ ,‬עדיין קצת קשה למה נכתב עליו "גרך אשר‬ ‫בשעריך" מביא הרמב"ן שם מחלוקת האם מדובר בגר‬ ‫בשעריך"?? הרי אפילו על הגרים הגבעונים שרימו את‬ ‫תושב או גר צדק‪ ,‬ואכן למכילתא מדובר בגר צדק‪.‬‬ ‫יהושע ולכן נענשו שיהיו חוטבי עצים ושואבי מים בכל זאת‬ ‫נכתב בפרשה הקודמת "גרך אשר בקרב מחניך" – נצבים‬ ‫וגם כלפי מצוות שבת אפשר לדרוש ולפרש שהתורה רוצה‬ ‫כט' ט'‪ ,‬אז לכאורה כל שכן גר צדק הוא אמור להיות בקרב‬ ‫להדגיש שגם גר שרוצה לברוח מהיהדות והוא כבר‬ ‫מחניך – בתוך העם ולא בשעריך שיתכן שזה ביטוי לפתח‬ ‫בשעריך דהיינו רגל לצאת החוצה‪ ,‬בכל זאת מחוייב הוא‬ ‫העיר ובעצם לקצה העיר ואולי גם קצה העם?? (וכפי‬ ‫לשמור שבת כמו עבד ואמה כנעניים‪ ,‬כי אין לו דרך לחזור‬ ‫שמשמע מכתובות מה' ששעריך הכוונה פתח העיר– כלפי‬ ‫בו מהתגיירותו כי אי אפשר לעזוב את היהדות‪ ,‬וגם לא‬ ‫סקילת נערה המאורסה שזינתה‪ ,‬וכתבו המפורשים‬ ‫מתחשבים בו ולא מקילים עליו בשמירת השבת‪.‬‬ ‫להוכיח מכאן שבפשטות "שעריך" הכוונה לפתח העיר)‪.‬‬ ‫ואולי גם הלשון "שעריך" שמצאנו אצל הלוים‪ ,‬שכתוב‬ ‫וראיתי בספר כמוצא שלל רב שהביא מאביו הגאון הרב‬ ‫"הלוי אשר בשעריך" ובהמשך הפסוק כתוב "כי אין לו‬ ‫שבתי דב רוזנטל שליט"א שהכוונה לגר באמצע תהליכי‬ ‫חלק ונחלה עמך"‪ ,‬אולי גם מרמז שהלויים גרו במקומות‬ ‫הגיור להיות גר צדק‪ ,‬וכידוע בית דין מכונים "שעריך" ‪-‬‬ ‫לא איכותיים‪ ,‬שהרי הם לא קיבלו חלק בארץ ישראל ורק‬ ‫רש"י סנהדרין טז'‪ ,‬שהיות וכבר נמצא באמצע התהליכים‬ ‫גרו בערי המקלט בין רוצחים בשגגה שזה לא ממש מקום‬ ‫ממש‪ ,‬לכן כבר יש עניין ומותר לעודדו ולקרבו ליהדות כפי‬ ‫המגורים חשוב ומכובד‪ ,‬ובוודאי לא מקום מגורים בתוך‬ ‫שמשמע בגמ' ביבמות מז'‪.‬‬ ‫חשובי עם ישראל‪.‬‬ ‫‪11‬‬ ‫וטהר לבנו ‪ -‬וילך‬ ‫ואנכי הסתר אסתיר פני ביום ההוא – האם גדולי ישראל טועים בשעת גזירה?‬ ‫אלקינו והנגלות לנו ולבנינו עד עולם לעשות את כל דברי‬ ‫כשיש גזירה ה' מסתיר פנים‪ ,‬עד כדי כך שכתוב בתורה‬ ‫התורה הזאת"‪.‬‬ ‫שתאמר "אל כי אין אלוקי בקרבי מצאני הרעות האלה"‪,‬‬ ‫דהיינו שגם וכאשר יהיה קללה מיוחדת ונדירה שבה ה'‬ ‫והשאלה ממי הקב"ה יסתיר פניו כביכול‪ ,‬וכי מהרשעים‪,‬‬ ‫מסיר דעת חכמים אחור‪ ,‬ונסתרת רוח הקודש והנבואה‬ ‫הלוא גם ככה גם בלי עת גזירה לא מגיע להם הארת פנים??‬ ‫מהם‪ ,‬כי נגזר בענוות הדור הסתר פנים נורא שגדולי ישראל‬ ‫ואם תאמר שהכוונה שיהיה הסתר פנים לצדיקים‪ ,‬האם‬ ‫יטעו בתשובתם‪ ,‬בכל זאת זה גזירת שמים‪ ,‬וחשבונות‬ ‫בגלל הצרות הצדיקים יטענו אין אלוקי בקרבי?? אין מצב‬ ‫שמים‪ ,‬ועלינו בכל מצב לקיים את דברי התורה הגלויים‬ ‫שצדיק בזמן הגזירות יחשוב לרגע שאין אלוקי בקרבי‬ ‫והמפורשים "ועשית כלל אשר יורך"‪ ,‬וגם לזכור תמיד‬ ‫חלילה‪ ,‬אלא צדיק מאמין ש"גם כי אלך בגיא צלמוות לא‬ ‫"שהמהרהר אחר רבו כמהרהר אחר מלכות שמים"‪.‬‬ ‫אירא רע כי אתה עמדי‪ ,‬שבתך ומשענתך המה ינחמוני"‪,‬‬ ‫ואם כן על מי הולך הפסוקים הללו?‬ ‫ועל אמונה כזו נקבל שכר גדול ועצום‪" ,‬כי רוצה ה' את‬ ‫יראיו את המייחלים לחסדו"‪ ,‬שעצם זה שאדם מייחל‬ ‫אלא יתכן שכוונת התורה‪ ,‬שנדע שבעת גזירה‪ ,‬צדיקי הדור‬ ‫לישועת ה'‪ ,‬גם אם לא קיבל את מבוקשתו בכל זאת עצם‬ ‫שבמשך כל הדורות זוכים לנבואה או לרוח הקודש ‪ -‬גם‬ ‫האמונה והצפייה‪ ,‬זה מה שה' אוהב ושמח בזה מאוד‪.‬‬ ‫להם‪ ,‬לגדולי וצדיקי הדור‪ ,‬בזמן גזירה יהיה הסתר פנים‪,‬‬ ‫נורא עד כדי כך שמחמת ההסתר פנים מהם‪ ,‬יתכן‬ ‫ובאמת קטנים אנחנו להחליט מתי התקיים הפסוק‬ ‫שההוראות של צדיקי הדור לא יהיו הוראות של רוח‬ ‫"משיב חכמים אחור ודעתם יסכל"‪ ,‬כי מה שנראה לנו‬ ‫הקדש ונבואה‪ ,‬וכך יתכן שיטעו בהוראתם‪ ,‬ואנשים בכלל‬ ‫טעות של גדולי ישראל בחודש זה‪ ,‬בפרט שרבים משונאי‬ ‫ישראל שיראו שגדולי ישראל כביכול טועים בהוראתם‪,‬‬ ‫הדת קופצים בלהט השנאה ומשמיצים בפה גס ובלעג על‬ ‫יחלשו באמונה ותישבר אצלם האמונה בגדולי ישראל‬ ‫גדולי ישראל‪ ,‬ופתאום לאחר שחלף חודש או חודשיים‪,‬‬ ‫וממילא כל האמונה תתרופף בקרבם‪ ,‬ויגיעו למצב שיאמרו‬ ‫פתאום כל המלהגים והמקטרגים על דברי גדולי ישראל‪,‬‬ ‫אין אלוקי בקרבי‪.‬‬ ‫פתאום הם עצמם נוהגים בדיוק כהוראת גדולי ישראל‪ ,‬מה‬ ‫שחשבו לפני חודש לטעות איומה ומחרידה‪ .‬ולא חסרות‬ ‫כי כשהבורא גוזר גזירה נוראה‪ ,‬יש מצבים שבהם כחלק‬ ‫דוגמאות (וגם לא צריך) שרק לאחר תקופה ראו לנכון גם‬ ‫מהגזירה האיומה‪ ,‬הקב"ה מסיר דעת חכמים אחור‪,‬‬ ‫שונאי הדת שהרבנים צדקו מעל ומעבר לכל דמיון‪ ,‬והם‬ ‫כדוגמת מה שמובא בגמרא בגיטין דף נו'‪ ,‬שרבן יוחנן בן זכאי רצה‬ ‫להציל את אנשי ירושלים‪ ,‬אמר לו אספיינוס שבהמשך התמנה לקיסר‪ ,‬שיש‬ ‫פועלים בדיוק כהוראתם של גדולי ישראל‪.‬‬ ‫מורדים בירושלים המשולים כנחש המגולגל סביב חבית דבש‪ ,‬ולכן אין ברירה‬ ‫ובאבן מוחצים את הנחש למרות שתתנפץ החבית וכל הדבש ישפך ויהרס‪ ,‬ורבי‬ ‫לכן שומר נפשו ירחק מרעה חולה זו‪ ,‬ולא יפתח פיו חלילה‬ ‫יוחנן יכל לענות תשובה הגיונית שאפשר לשלוף בצבת את הנחש ולהפרידו‬ ‫על גדולי ישראל‪ ,‬ולא ינסה להצדיק וק"ו לא לחשוב שטעו‬ ‫מהחבית‪ ,‬ולהרוג את הנחש בלי לפגוע ולהרוס את החבית‪ ,‬אבל כפי שאמר‬ ‫מחמת גזירה כי עכשיו מתקיים הקללה המיוחדת רח"ל‪,‬‬ ‫רב יוסף או י"א רבי עקיבא שעל זה נאמר בישעיהו מד' כה'‬ ‫אלא להאמין בדברי חכמים בפשטות‪ ,‬ועל זה נקבל שכר‬ ‫"משיב חכמים אחור ודעתם יסכל"‪ .‬ולכן הקיסר ניצח‬ ‫גדול ועצום מאת ה'‪ ,‬וכגודל הניסיון כך גודל השכר‪.‬‬ ‫בוויכוח‪ ,‬והחריב את בית המקדש והרג גם את בני ירושלים‬ ‫ואם תאמר שיש סובבים את הרבנים‪ ,‬והם משפיעים על דעת‬ ‫שלא מרדו בו‪.‬‬ ‫הרבנים‪ ,‬אומר לכם‪ ,‬שהיה גחזי רודף בצע שהיה משמשו של‬ ‫וזה גם מרומז במה שכתוב בקללות שגם מכה שלא‬ ‫הנביא אלישע‪ ,‬וזה לא פגם חלילה בהנהגת ובדעתו הצרופה של‬ ‫כתובה בספר התורה הזה יתקללו עם ישראל‪ ,‬וכתוב‬ ‫הנביא‪ .‬וגם אצל הרב הראשון אברהם אבינו הגדול כתוב "וגם‬ ‫במדרש שהכוונה למיתת צדיקים‪ ,‬דהיינו‪ ,‬שיתכן שהקללה‬ ‫ללוט ההולך את אברם היה צאן ובקר ואהלים" ומפורש בהעמק‬ ‫דבר‪ :‬שבני אדם באו לשאול מאברהם אבינו עצה או בקשו‬ ‫העצומה היא שכל הדורות סמכנו על גדולי ומאורי הדור‬ ‫שיתפלל או יתן דבר חכמה‪ ,‬והאנשים היו זקוקים ללוט כי הוא‬ ‫אפילו שהוא אומר לך על ימין שהוא שמאל ועל שמאל‬ ‫היה אמצעי בין אברם ובין הבאים לפניו להגיד להם דעת אברם‪,‬‬ ‫שהוא ימין כי תמיד הרבנים צודקים‪ ,‬וחובה עליך לציית‬ ‫כמו גבאי ומתווך וכפי שמוכר בזמננו אצל הרבנים – "אנשי‬ ‫ככתוב "ועשית ככל אשר יורך"‪.‬‬ ‫החצר"‪ ,‬ובשביל זה העניקו ללוט מתנות וכסף רב‪ ,‬וגם זה נשמע‬ ‫מאוד מוכר ליודעי ולמבינים!!! שמחפשים להטיל רפש על‬ ‫אבל זמן הגזירות יתכן שיתקיים הקללה שגדולי ישראל‬ ‫גדולי ישראל בטענת "אנשי החצר" הם המחליטים וכו'‪.‬‬ ‫יהיו בהסתר פנים ולא ידעו את הדעה הנכונה להשיב‬ ‫תשובות נכונות להצלת הדור‪ ,‬וכדברי המהרש"א שם שעון‬ ‫ולמרות זאת כמובן וברור שלא לא היה באברהם שום פגם‬ ‫אנשי העיר הוא הגורם שהקב"ה משיב חכמים גו' שלא‬ ‫בהוראות שלו חלילה‪ ,‬אלא תורתו והנהגתו הייתה נקיה‬ ‫יהיה להם דעת להשיב נכון‪.‬‬ ‫ומושלמת‪ ,‬וממנו יצא עם ישראל המושלם‪ ,‬ואולי בכוונה ה' יצר‬ ‫את לוט שזה לא ישמש תירוץ בדורות הללו לזלזל בגדולי ישראל‬ ‫וקללה זו אכן נגד מה שכתוב בתורה‪ ,‬שתמיד הרבנים‬ ‫בגלל טענת טפשית של אנשי החצר הם הקובעים ושהכל כסף‬ ‫תמיד צודקים‪ ,‬והרבנים לא טועים‪ ,‬והנוטל עצה מהזקנים‬ ‫וכו' רח"ל שה' יצילנו מדעות הכוזבים‪ ,‬כי מותר לכל יהודי‬ ‫אינו נכשל‪ ,‬אבל יש מקרה נדיר מאוד ויוצא דופן‪ ,‬קללה‬ ‫להתפרנס‪ ,‬ואברהם לא גירש את לוט בגלל שנהנה מהבאים‬ ‫להתקרב אצל אברהם‪ ,‬אלא רק בגלל המריבות בין רועי לוט עם‬ ‫מיוחדת ונדירה שלא יתקיים כלל זה‪ ,‬אלא הרבנים יטעו‪,‬‬ ‫רועי אברהם‪.‬‬ ‫וכך ימות לחלק מהיהודים האמונת חכמים וכביכול יהיה‬ ‫בהם מיתת צדיקים‪ ,‬שימות בקרבם כל האמונת חכמים‪.‬‬ ‫ואדרבא‪ ,‬הבחנתי בלשון העמק דבר על לוט שהיה איש‬ ‫אבל יהודי חייב לזכור‪ ,‬שמהרהר אחר רבו כמהרהר אחר‬ ‫החצר של אברהם‪" ,‬ובשביל זה העניקוהו‪" .‬וגם נתחכם יותר‬ ‫בזה האופן"‪ .‬והיינו דכתיב לעיל "ולוט עמו" שבמשמעו מקורב יותר‬ ‫מלכות שמים‪ ,‬שתמיד חייב אדם לשמוע ולהאמין בדברי‬ ‫רבו‪( ,‬ואנחנו לא ברי השגה לדעת מתי מתקיים ההגדרה שבמקום שיש חילול ה' אין‬ ‫מלשון אתו‪ ,‬שלוט כאיש החצר מצד אחד נהנה מכספי‬ ‫חולקים כבוד לרב‪ ,‬כי גם ללכת עם כיפה ופיאות יש כאלו שיגידו זה חילול ה')‬ ‫הבאים עד כדי עשירות‪ ,‬אבל מצד שני כתוב שמכך‬ ‫ואדרבא מצוות ועשית ככל אשר יורך‪ ,‬זה בעיקר בזמן‬ ‫התקרב מאוד לאברהם והחכים מאוד‪.‬‬ ‫שיש ניסיון באמונת חכמים‪ ,‬וגם כשיש גזירה מיוחדת‬ ‫כי עבודה כזו אינה עבודה פסולה‪ ,‬וגם מתוך טובות‬ ‫ונדירה שהרב יטעה‪ ,‬שזה חלק מגזירת שמים בעת הקללה‬ ‫ההנאה‪ ,‬אפשר להתקרב ולהתעלות מהצדיק מאוד‪ ,‬ועוד‬ ‫המיוחדת‪ ,‬אדרבא עלינו לקיים למרות הניסיון את סיום‬ ‫תתעלה דווקא בגלל היותך מתווך בין הבאים לבין הצדיק‪.‬‬ ‫תיאור הגזירות הקשות בפרשת נצבים "הנסתרת לה'‬ ‫‪12‬‬ ‫וטהר לבנו ‪ -‬וילך‬ ‫הן קרבו ימיך למות – טענת משה כל הכבוד שראו עיני אני מת!! מה עם הענווה?‬ ‫הקב"ה אומר "אתם עדי" שעם ישראל יכול להעיד על מה‬ ‫מובא במדרש רבה ט' ד'‪ :‬א"ל משה רבש"ע אחר כל אותו‬ ‫שראו בזמן שהיו מתים‪ ,‬והיה להם בחייהם הבנה מעל‬ ‫הכבוד ואותה הגבורה שראו עיני אני מת? א"ל הקב"ה‬ ‫הטבע והבנה וידיעה ברורה שהיו יכולים להעיד על זה‬ ‫משה (תהלים פט) "מי גבר יחיה ולא יראה מות"‪ ,‬מהו מי‬ ‫בבירור‪ ,‬ולא פלא שעם השגות נשגבות כאלו הם מכונים‬ ‫גבר יחיה א"ר תנחומא מי גבר כאברהם שירד לכבשן האש‬ ‫"דור דעה" – או "כולו דעה"‪.‬‬ ‫וניצל ואח"כ (בראשית כה) "ויגוע וימת אברהם"‪ ,‬מי גבר‬ ‫כיצחק שפשט צוארו על המזבח ואח"כ אמר (שם כז) "הנה‬ ‫ויתכן שלכן כל אותו דור נפטרו בליל תשעה באב שזה ליל‬ ‫נא זקנתי לא ידעתי יום מותי"‪ ,‬מי גבר כיעקב שנתפגש עם‬ ‫חורבן בית המקדש‪ ,‬כי הם נשגבים מעל הטבע ומתאים‬ ‫המלאך ואח"כ (שם מז) "ויקרבו ימי ישראל למות"‪ ,‬כך מי‬ ‫שאבלם יתחבר לאבל ולצער חורבן בית המקדש‪ ,‬וגם הם‬ ‫גבר כמשה שדבר עם בוראו פנים בפנים ואח"כ "הן קרבו‬ ‫קברו את עצמם – בכך שנכנסו בעצמם לקבר כל ליל ט'‬ ‫ימיך למות"‪:‬‬ ‫באב‪ ,‬ויתכן כי מחמת גדלותם אין אדם ראוי לקוברם‪ ,‬לכן‬ ‫קברו הם את עצמם‪.‬‬ ‫ופלא שמשה רבינו העניו מכל האדם משתמש בכל הכבוד‬ ‫שזכה בחייו בכדי לטעון שעליו לחיות??‬ ‫וסיום דברי המדרש שם בשבח שה' למשה רבינו‪ ,‬שכל‬ ‫הבריות כשהן מתים מטפלים בהן קרוביהם ושכניהם אבל‬ ‫ונראה לתרץ‪ ,‬על פי מחשבה נוראה שעלה בליבי‪ ,‬שדור‬ ‫אתה אני ופמליא שלי מטפלים בך מנין שנא' (דברים לד)‬ ‫יוצאי מצרים מכונים בזוהר ח"ב דף סב' ובמדרשים רבה‬ ‫ויקבר אותו בגיא‪:‬‬ ‫ויקרא ט' א' "דור דעה" או דור "כולו דעה"‪ ,‬והסיבה היא‬ ‫כי כתוב בישעיהו פרק מג' (י) אתם עדי נאם ה' ועבדי אשר‬ ‫וכמו כן משה רבינו‪ ,‬זכה לדעה נשגבה מעל הטבע‪ ,‬כי עלה‬ ‫בחרתי למען תדעו ותאמינו לי ותבינו כי אני הוא לפני לא‬ ‫למרום ושהה בשמים כמלאך ‪ 120‬יום בלי אוכל ושתיה‪,‬‬ ‫נוצר אל ואחרי לא יהיה‪( :‬יא) אנכי אנכי ה' ואין מבלעדי‬ ‫וגם למד תורה מהקב"ה בנבואה הגבוהה ביותר‪ ,‬ועל זה‬ ‫מושיע‪( :‬יב) אנכי הגדתי והושעתי והשמעתי ואין בכם זר‬ ‫טען משה רבינו היתכן שאני יפטר מהעולם מאחר שזכיתי‬ ‫ואתם עדי נאם ה' ואני קל‪ ,":‬וכתב ברש"י " ואתם עדי"‬ ‫להיות אבי דור הדעה‪.‬‬ ‫‪ -‬שפתחתי לכם שבעה רקיעי' ולא ראיתם כל תמונה‪:‬‬ ‫ואין זה גאווה חלילה‪ ,‬אלא מציאות ברורה וידועה‪ ,‬וטען‬ ‫ובעצם המקום הוא אין סופי‪ ,‬כי אם יש סוף מה עובי‬ ‫משה רבינו היתכן שאדם דעה נשגבה יקבר באדמה?? וזה‬ ‫הסוף ומה יש לאחר הסוף‪ ,‬ובעצם עם ישראל ראו שיש רק‬ ‫כביכול בזוי כבוד הקב"ה שכלי ששימש לדעה נשגבה‬ ‫את הקב"ה ובכל העולם כולו אין עוד מלבדו שזה ראיה‬ ‫ביותר יפטר מהעולם ויקבר באדמה?‬ ‫מעל הטבע‪ ,‬וגם לא יראני אדם וחי‪ ,‬ובפשטות עם ישראל‬ ‫ראו מראה נשגב זה בעת שפרחה נשמתן במהלך מתן תורה‪,‬‬ ‫אבל הקב"ה בחר למשה יום נשגב לפטירתו שזה יום‬ ‫שאז כשמתו ראו ראיה נשגבה זו וראו שאין עוד מלבדו‪.‬‬ ‫לידתו‪ ,‬שזה מסמל שלימות‪ ,‬שהקב"ה ממלא ימיהם של‬ ‫צדיקים בדיוק לרגע לידתם‪ ,‬כי האדם הגדול והעצום בדעה‬ ‫אבל כאשר חזרה נשמתם אזי הם אמורים היו לשכוח מה‬ ‫ובקדושה נולד בז' אדר ובתאריך עצום זה גם נפטר אותו‬ ‫שראו כשהיו מתים‪ ,‬כי זה ידיעות מעל הטבע ומעל השכל‬ ‫ענק שבענקים‪ ,‬איש האלוקים‪.‬‬ ‫האנושי‪ ,‬וכל מה שהם ראו זה מעל הבנת שכל אנושי‪ ,‬אבל‬ ‫קרא את יהושע ואצוונו‬ ‫ומיד לאחר מכן כתוב (כד) ויהי ככלות משה לכתב את‬ ‫כתב רש"י שהכוונה שאזרזנו‪ ,‬ומסביר השפתי חכמים‬ ‫דברי התורה הזאת על ספר עד תמם‪ :‬אז מסר משה את‬ ‫שלא הכוונה ציווי כפשוטו שהרי לא כתוב אחריו שום‬ ‫הספר התורה המושלם ללווים שיניחו אותו בצד הארון‪.‬‬ ‫ציווי‪ ,‬ואכן הרמב"ן הבין כך ברש"י וטען שאין צורך לשנות‬ ‫מהפשט אלא אכן הקב"ה ציווה את יהושע כפי שמופיע‬ ‫ובעצם הציווי ליהושע מפסיק בין כתיבת השירה‪ ,‬לבין‬ ‫בהמשך הפרשה בפסוק כג'‪.‬‬ ‫סיום כתיבת כל ספר התורה עד תומו‪ ,‬ונראה שמסתתר‬ ‫משהוא מחודש בציווי ליהושע שמפסיק בין כתיבה‬ ‫ופלא עצום על כל הנ"ל‪ ,‬שהרי רש"י בעצמו כותב בפסוק‬ ‫לכתיבה‪ ,‬והציווי ליהושע הוא שהשלים את הספר התורה‬ ‫כג' שכתוב שם "ויצו את יהושע חזק ואמץ וגו'" זה הציווי‬ ‫המושלם‪ ,‬למרות שבעצם מפורש בגמרא ב"ב שכל פרשת‬ ‫שאמר הקב"ה ליהושע בעת שמשה בא וקרא ליהושע‬ ‫האזינו וכל פרשת ברכה כתב משה בספר תורה שמסר‬ ‫לאוהל מועד שאמר הקב"ה ואצוונו‪ ,‬וא"כ לכאורה קשה גם‬ ‫ללוים??‬ ‫על רש"י מדוע רש"י שינה מהפשט‪ ,‬וכמו כן גם וכי הרמב"ן‬ ‫לא ראה את פירוש רש"י בהמשך??‬ ‫אלא נראה שהמסר העיקרי שהציווי ליהושע הוא דגש‬ ‫מיוחד בספר תורה‪ ,‬שכביכול בזה הושלם הס"ת ואילו כל‬ ‫וכמו כן הבחנתי בנקודה מעניינת לכאורה‪ ,‬שכתוב שמשה‬ ‫פרשת האזינו וזאת הברכה נכתב לאחר פסוק זה למרות‬ ‫קרא ליהושע ללכת עמו לאהל מועד והם מגיעים לשם‬ ‫שכתבו קודם‪.‬‬ ‫וכתוב שהקב"ה התגלה שם למשה ואמר לו נבואה על עם‬ ‫ישראל כמפורט בפסוקים‪ ,‬ובסוף הנבואה כתוב (כא) "והיה‬ ‫ואם תאמר שכתב פרשיות האזינו ברכה קודם שזה קרה‪,‬‬ ‫כי תמצאן אתו רעות רבות וצרות וענתה השירה הזאת‬ ‫ומשה הקדים למסור ללוים את הספר התורה המושלם‬ ‫לפניו לעד כי לא תשכח מפי זרעו כי ידעתי את יצרו אשר‬ ‫עוד לפני שאכן הקהיל את העם לפרשת האזינו ולברכות‬ ‫הוא עשה היום בטרם אביאנו אל הארץ אשר נשבעתי‪:‬‬ ‫של פרשת וזאת הברכה‪ ,‬יתכן שזה נכון‪ ,‬השאלה בכל זאת‬ ‫(כב) ויכתוב משה את השירה הזאת ביום ההוא וילמדה‬ ‫מדוע לא העדיף לסיים את הכתיבה ולמסור את הספר‬ ‫את בני ישראל"‪.‬‬ ‫המושלם לוויים רגע לפני מותו‪ ,‬או כמה שיותר קרוב‬ ‫למותו‪ ,‬כך שכל הכתוב כביכול כבר התקיים‪ ,‬ונראה שאכן‬ ‫ולאחר מכן כתוב (כג) "ויצו את יהושע בן נון ויאמר חזק‬ ‫יש דגש להבליט שהציווי ליהושע מסיים את הספר תורה‪,‬‬ ‫ואמץ כי אתה תביא את בני ישראל אל הארץ אשר‬ ‫לשלימות‪ ,‬וצריך להבין מהו חשיבות העניין?‬ ‫נשבעתי להם ואנכי אהיה עמך"‪.‬‬ ‫‪13‬‬ ‫וטהר לבנו ‪ -‬וילך‬ ‫לכן נראה לפרש עוד‪ ,‬שמשה רבינו התנהג כתלמיד כשהגיע‬ ‫ויתכן לבאר העניין על פי המדרש‪ ,‬שכתוב במדרש רבה ט'‬ ‫ליהושע בהכנעה כתלמיד לרבו‪ ,‬ומכך נבהל יהושע איך רבו‬ ‫ט' שמשה רבינו אמר להקב"ה אם הבעיה שאני יחיה זה‬ ‫מתנהג עמו בהיפך שכביכול הוא הרב‪ ,‬ולכן יהושע ביקש‬ ‫כי יהושע חייב להיות המנהיג‪ ,‬אני מסכים להיות התלמיד‬ ‫ממשה שיכנס לבתו וקרא לו משה רבי שאתה לא בא כי‬ ‫שלו‪ ,‬הסכים הקב"ה למשה עשה לו כדרך שהוא עושה לך‬ ‫אתה תלמידי אלא אני תלמידך זכיתי בביקור של כבוד רבי‬ ‫– דהיינו התנהג אליו כתלמיד לרב‪ ,‬ולך אליו ותגיד לו שאני‬ ‫בביתי מתוך חביבות הרב לתלמידו‪.‬‬ ‫רוצה לשוחח עמו באוהל מועד‪( ,‬ולמרות שלא כתוב במדרש‬ ‫נקודה זו שמשה אמר לו שהקב"ה אמר לו להגיד ליהושע לבוא עמו‬ ‫וכשבאו לאהל מועד הקב"ה אמר ליהושע שאם מששה‬ ‫לאוהל מועד‪ ,‬אבל זה כתוב לכאורה בפסוק ויאמר ה' אל משה הן‬ ‫ישראל אותך תגיד לו שאסור לך לספר בדיוק כפי שמשה‬ ‫קרבו ימיך למות קרא את יהושע והתיצבו באהל מועד ואצונו)‪.‬‬ ‫לא גילה לך מה שאמר לו ה'‪ ,‬ועל ציווי זה כתב רש"י שאין‬ ‫מיד השכים משה והלך לביתו של יהושע‪ ,‬נבהל יהושע‬ ‫הכוונה כפשוטו‪ ,‬כי הצווי שמופיע לאחר כ‪ 10‬פסוקים זה‬ ‫ואמר משה רבי בוא אצלי‪ ,‬יצאו להלוך‪ ,‬הלך משה לשמאלו‬ ‫ציווי אחר‪.‬‬ ‫של יהושע‪ ,‬נכנסו לאהל מועד ירד עמוד הענן והפסיק‬ ‫ויתכן שעצם הדבר שאמר לרבו שסור לו לגלות‪ ,‬על היה‬ ‫ביניהם‪ ,‬משנסתלק עמוד הענן הלך משה אצל יהושע ואמר‬ ‫צריך יהושע זירוז מיוחד‪ ,‬כי איך תלמיד יעשה כן לרבו‪,‬‬ ‫מה אמר לך הדיבור א"ל יהושע כשהיה הדיבור נגלה עליך‬ ‫דבר שלמרות שזה אמת בכל זאת זה מצער את רבו‪,‬‬ ‫יודע הייתי מה מדבר עמך אותה שעה צעק משה ואמר‬ ‫ולמרות שכך נצטווה על ידי הקב"ה‪ ,‬ובפרט שעל ידו נתקנא‬ ‫מאה מיתות ולא קנאה אחת‪.‬‬ ‫רבו וביקש רבו למות‪.‬‬ ‫וקצת נפלאתי וכי מי התיר ליהושע לעכב עצמו ואת משה‬ ‫ואכן כשמשה שאל את יהושע מה אמר לו הקב"ה יהושע‬ ‫שיכנסו לביתו ומשם יצאו כדברי המדרש? הרי זה כהפסק‬ ‫ענה לרבו כפי שציווהו רבו‪ ,‬ואמר לו שאסור לו לגלות כפי‬ ‫במילוי ציווי ה'??‬ ‫שמשה לא גילה‪ ,‬ובכך גם התקיים רצון ה' שמשה יתקנא‬ ‫ביהושע‪ ,‬ויבקש למות‪ ,‬ומיד אחרי זה הקב"ה חזר לרצות‬ ‫ואם תאמר‪ ,‬שהקב"ה אמר למשה שיתנהג אל יהושע כפי‬ ‫את משה ולעודדו כפי המשך דברי המדרש‪.‬‬ ‫שיהושע נהג במשה כל חייו‪ ,‬ויהושע היה נכנס לביתו של‬ ‫משה ומשם ליווה אותו‪ ,‬אבל משמע כאן במדרש שיהושע‬ ‫ואכן לאחר שמשה הסכים למות ברצון‪ ,‬אזי הקב"ה ציווה‬ ‫הוא יזם את הזמנת משה לביתו‪.‬‬ ‫את יהושע חזק ואמץ ואת זה משה ידע או מיד או שיהושע‬ ‫אמר לו‪ ,‬וחשוב היה לתורה להבליט ציווי זה כי בזה‬ ‫אלא יתכן‪ ,‬שתלמיד כשרואה את רבו שמגיע לביתו‪ ,‬זה‬ ‫כביכול הסתיים התורה‪ ,‬שמשה מסר את עצמו למיתה‬ ‫טבעי שייבהל ובאופן טבעי יתחנן לרבו שיכנס לביתו‬ ‫ברצון‪ ,‬ומעתה גם כאשר יהושע התמנה לממשיך אחר משה‬ ‫פנימה‪ ,‬ואכן יהושע התנהג כתלמיד וכחסיד אמיתי לרבו‬ ‫ואפילו נהג לרגע כביכול מנהיגות בפני משה‪ ,‬בכל זאת חזר‬ ‫המובהק‪ ,‬ויתכן שרק בבית סיפר משה ליהושע שהקב"ה‬ ‫משה והנהיג את עם ישראל בשלימות עד מותו שהוא אמר‬ ‫שלחו ללכת יחדיו לאוהל מועד‪ ,‬ורק כך התנהג משה‬ ‫פרשת האזינו והוא בירך את השבטים‪.‬‬ ‫בטבעיות כפי שיהושע התנהג בטבעיות בכבוד לרבו כשבא‬ ‫ובפעם הראשונה נכתב שכתב את השירה ולא סיים את‬ ‫ללוות את רבו מבית הרב‪.‬‬ ‫ספר התורה‪ ,‬כי חשוב שהנהגת ונבואת יהושע כבר תהיה‬ ‫כתובה בספר התורה‪ ,‬וכך נחשב יהושע כממשיך ממש של‬ ‫ואכן אם עיקר העניין היה לגרום למשה לקנאות ביהושע‬ ‫משה‪ ,‬שכביכול כל ימי חיי יהושע נחשב כאילו משה רבינו‬ ‫שאסור לו לגלות‪ ,‬אם כן מדוע כתוב צווי ה' למשה וגם‬ ‫חי כמאמר רש"י שרק לאחר מות יהושע התחילו לחטוא‪,‬‬ ‫מפורש מה שה' ציווה את יהושע חזק ואמץ?? וכי רק לרגע‬ ‫ומה שאמר משה אחרי מותי תשחיתו הכוונה אחרי מות‬ ‫קל יהושע הסתיר ממשה את ציווי ה'?? ואחרי זה גילה‬ ‫יהושע שהיה המשך גמור שלו‪.‬‬ ‫למשה או ה' גילה למשה??‬ ‫הן קרבו ימיך למות‬ ‫לתקן א"כ המשל אינו דומה כי משה זכר את ההן הראשון‬ ‫במדרש רבה אות ו' שואל למה נגזר על משה מיתה בלשון‬ ‫ואת הבא שבו רצה לתקן את הקודם? אומנם יתכן שלכבד‬ ‫"הן"? ותירצו רבנן ע"פ משל לאחד שכיבד את המלך‬ ‫את הקב"ה ב"הן" לא מתקן מה שפגע בעם ישראל ב"הן"‪,‬‬ ‫והביא לו מתנה חרב חדה‪ ,‬אמר המלך התיזו את ראשו בה‪,‬‬ ‫אלא היה על משה לתקן ב"הן" בכבוד עם ישראל‪.‬‬ ‫א"ל אותו האיש אדוני המלך במה שכיבדתיך בה אתה‬ ‫ועי' בפרשת שמות במה שהארכתי שהרי גם הקב"ה אמר‬ ‫מתיז את ראשי??‬ ‫"ואם לא יאמינו לאות הראשון וכו'"‪ ,‬שעל כל אות שנעשה‬ ‫חלק מהעם קיבל והאמין‪ ,‬וגם יתכן שברגע שמשה רבינו‬ ‫כך אמר משה רבש"ע ב"הן" שיבחתי אותך ככתוב (דברים‬ ‫פקפק שעם ישראל לא יאמינו‪ ,‬זה יצר מציאות בעולם‬ ‫י) "הן לה' אלקיך השמים ושמי השמים" וב"הן" אתה‬ ‫שאכן יתכן שחלק מעם ישראל לא יאמינו‪ ,‬ואולי לכן עדיין‬ ‫גוזר עלי מיתה?? א"ל הקב"ה שכן רע זוכר רק את‬ ‫יש מקום לתקן את ה"הן" שגרם בעולם למצב של "ואם‬ ‫הנכנסות ולא את היוצאות‪ ,‬וכי אין אתה זוכר שבשעה‬ ‫לא יאמינו"‪.‬‬ ‫ששלחתיך לגאול אותן ממצרים אמרת לשון הרע על עם‬ ‫ישראל (שמות ד) "הן" לא יאמינו לי‪ ,‬לכן אתה מת בלשון‬ ‫ובמדרש הבא אות ז' א"ר אבין מהו "הן"?? ותירץ ע"פ‬ ‫"הן" קרבו ימיך‪.‬‬ ‫משל לגברת מכובדת שעשתה למלך גלימה משובחת‪ ,‬נטלה‬ ‫המלך והניחה‪ ,‬הגיעו ימיה של אותה חשובה למות אמר‬ ‫ולכאורה משה כבר נענש כשדיבר את הלשון הרע על עם‬ ‫המלך תיטול אותה גלימה שכיבדה אותי‪ ,‬כך אמר הקב"ה‬ ‫ישראל שנבהל מהנחש‪ ,‬וגם שידו נהפכה למצורעת‪ ,‬ומדוע‬ ‫למשה קילסת אותי ב"הן" וב"הן" אני גוזר עליך מיתה‪.‬‬ ‫עליו עוד להיענש שיזכירו לו במיתתו את אמירתו "הן" לא‬ ‫יאמינו לי‪ ,‬ובפרט שיתכן ששיבח את עם הקב"ה ב"הן"‬ ‫ואולי המדרש השני נוקט שמשה רבינו כן תיקן באמירת‬ ‫בכדי לתקן את ה"הן" הקודם שאמר לרעה? אומנם בלשון‬ ‫"הן" לה' אלוקיך השמים ושמי השמים‪ ,‬את מה שפגם‬ ‫המדרש לא משמע שבא לתקן כי המשילו זאת לשכינה רעה‬ ‫ב"הן" לא יאמינו לי‪ ,‬כי זה שבח לעם ישראל‪ ,‬שה' הגדול‬ ‫שראה רק את הנכנסות ולא את היוצאות‪ ,‬ואם משה בא‬ ‫‪14‬‬ ‫וטהר לבנו ‪ -‬וילך‬ ‫שאכן לא מתאים שמשה רבינו יפטר מן העולם בלשון הן‪,‬‬ ‫והעצום בחר בעם ישראל לאהבה אותכם מכל האומות‪,‬‬ ‫כי את הרעה תיקן או שכבר נענש עליו‪ ,‬ואילו במה ששיבח‬ ‫ככתוב בהמשך "רק באבותיך חשק ה' לאהבה אותם‬ ‫את הקב"ה ב"הן" לא ראוי שיוזכר לו בפטירתו‪ ,‬כי משה‬ ‫ויבחר בזרעם אחריהם בכם מכל העמים כיום הזה"‪,‬‬ ‫טען שזה מעליבו שבמה שכיבד בזה יעונש כדברי המדרש‬ ‫ומשה רבינו מדגיש בחר באבותיכם וגם בכם‪ ,‬וזה שבח‬ ‫הראשון‪ ,‬ולכן הביאו דעה שלישית שמשה מת רק בגלל‬ ‫עצום לעם ישראל שהם נבחרי ה' לא רק בזכות האבות‬ ‫חטא אדם הראשון‪.‬‬ ‫אלא "בכם מכל העמים כיום הזה"‪.‬‬ ‫ולפי זה הדברים הללו מובן גם שאכן על משה נגזר לא‬ ‫ולכן במדרש השני משבחים את משה רבינו שהוא מת לא‬ ‫להיכנס לארץ ישראל‪ ,‬אבל מדוע נגזר עליו למות‪ ,‬וכפי‬ ‫בחרב אלא בכבוד שנתנו לו את הגלימה היפה שנתן למלך‬ ‫שטען שלא עבר על עבירה של כרת וכו'‪ ,‬לכן הקב"ה מודיעו‬ ‫שיתכבד בה בפטירתו‪.‬‬ ‫שהוא נפטר כי זה גזירה על כל אדם להיפטר בגלל חטא‬ ‫אדם הראשון‪.‬‬ ‫אומנם המדרש השלישי באות ח' בא בדרך אחרת לגמרי‪,‬‬ ‫א"ר לוי למה הדבר דומה לאשה עוברה שנחבשה בבית‬ ‫רק צ"ע קצת‪ ,‬שהרי משה ראה דור דור ודורשיו‪ ,‬וא"כ‬ ‫האסורים וילדה שם בן‪ ,‬גדל אותו הילד‪ ,‬עבר המלך לפני‬ ‫ראה את אליהו שעלה בסערה חי לשמים‪ ,‬וכן את רבי‬ ‫בית האסורים התחיל אותו הילד לצווח אדוני המלך למה‬ ‫יהושע בן לוי שעלה חי לשמים‪ ,‬וא"כ יכול היה לטעון שגם‬ ‫הוא רוצה לעלות חי לשמים??‬ ‫אני חבוש בבית האסורים? א"ל המלך בחטאה של אמך‬ ‫אתה נתון כאן‪,‬‬ ‫אבל יתכן שלמשה לא היה תאווה כזו‪ ,‬אלא רק לחיות‬ ‫בארץ התאוות והניסיונות ולקיים תורה ומצוות‪ ,‬או‬ ‫כך אמר משה רבש"ע ל"ו כריתות הן שאם יעבור אדם על‬ ‫להיכנס אפילו כציפור לארץ ישראל כדברי המדרש בפרשת‬ ‫אחד מהן חייב מיתה שמא עברתי על אחת מהן למה אתה‬ ‫ברכה‪ ,‬בכדי לנשום את קדושת ארץ ישראל‪ ,‬ושיהודי‬ ‫גוזר עלי מיתה?? א"ל בחטאו של אדם הראשון אתה מת‬ ‫יתחזק ויגיד בארץ ישראל בראותו את הציפור מה רבו‬ ‫שהביא מיתה לעולם‪ ,‬ככתוב אצל אדם הראשון לאחר‬ ‫מעשיך ה'‪.‬‬ ‫חטאו (בראשית ג) "הן" האדם היה כאחד ממנו‪.‬‬ ‫הן קרבו ימיך למות – למה לשון רבים ולא יומך?‬ ‫במהירות ממקום למקום כפי שיעקב הגיע תוך יום מארץ‬ ‫במדרש רבה באות ט' שאלו מהו "הן"?? א"ר סימא היום‬ ‫ישראל לחרן‪.‬‬ ‫קובל לפני הקדוש ב"ה אמר רבש"ע איני זז ואיני שוקע אם‬ ‫כך גם כאן‪ ,‬הקב"ה ביום פטירת משה קיפל ימים רבים‬ ‫משה קיים‪ ,‬וזה פלא עצום מדוע שהיום לא רצה לשקוע‬ ‫למשה שיספיק לכתוב את כל ה‪ 13‬ספרי תורה‪ ,‬ועדיין‬ ‫כשמשה חי?? ואומנם המשך דברי המדרש משמע שזה‬ ‫בעולם לא עבר יום אחד‪ ,‬ועל כן אמר הקב"ה למשה "הן‬ ‫ההסבר למאמר הראשון רק יותר בהרחבה‪.‬‬ ‫קרבו ימיך למות"‪ ,‬שהארכתי לך ימים רבים ביום מותך‬ ‫רבנן אמרו כיון שידע משה שהיה לו למות באותו היום‬ ‫שתספיק את רצונך הטהור לכתוב ‪ 13‬ספרי תורה‪ ,‬אבל בכל‬ ‫מה עשה א"ר ינאי כתב ‪ 13‬ספרי תורה ‪ 12‬לי"ב שבטים ואחת‬ ‫זאת ביום זה תמות כי על השמש לשקוע כדרכה‪.‬‬ ‫הניח בארון שאם יבקש לזייף דבר שיהיו מוצאים אותה שבארון‪,‬‬ ‫ואולי באופן זה יש לדון איך משה כתב ס"ת בשבת לדעות‬ ‫אמר משה מתוך שאני עסוק בתורה שכולה חיים היום‬ ‫שמשה נפטר בשבת‪ ,‬אבל אם ה' קיפל ימים רבים באותו‬ ‫שוקע והגזירה מתבטלת‪ ,‬מה עשה הקב"ה רמז לשמש‬ ‫היום וממילא אולי אין לימים אלו דין של שבת ויל"ע‪.‬‬ ‫שיעמוד כנגדו ויטען שאינו שוקע אם משה קיים בעולם‪,‬‬ ‫ולכן אמר הקב"ה למשה "הן" קרבו ימיך שהיום טוען נגדך‬ ‫וזה דומה למה שכתבתי בפרשת האזינו שימות המשיח‬ ‫שעליך למות‪.‬‬ ‫הם ‪ 1000‬שנה כיום של הקב"ה וכדברי רש"י בזכריה יד'‪,‬‬ ‫והקב"ה יכול להכניס יום זה שיתקיים אפילו יום לפני‬ ‫וחשבתי לבאר בעניין‪ ,‬שבעצם איך יצא בסוף שמשה‬ ‫סיום האלף השישי‪ ,‬כביכול ‪ 1000‬שנה מעל המקום והזמן‪,‬‬ ‫רבינו הספיק לכתוב ‪ 13‬ספרי תורה ביום אחד?? הרי משה‬ ‫וכדאי לראות את הדברים בהרחבה כי עמוקים הם וראיות‬ ‫תכנן שהכתיבה תיקח זמן רב והעיקר שבנתיים יעבור‬ ‫גדולות הבאתי לדברים הללו‪.‬‬ ‫היום כשהוא עסוק בכתיבת הספרים וכך תתבטל הגזירה?‬ ‫וכמו כן‪ ,‬אם מדובר ביום פטירת משה‪ ,‬מדוע כתוב "ימיך"‬ ‫ויש לציין שחידוש זה שאותו היום נתארך כשיעור ב' ימים‬ ‫לשון רבים‪ ,‬ולא "יומך למות"??‬ ‫הובא כבר בס' עטרת זקנים דף כ"א לבעל אריה דבי‬ ‫עילאה הובא בס' ארי שבחבורה פ' בראשית בשם ס' א"י‬ ‫ונראה שמשה רבינו לא היה יכול ללמד תורה כי נסתלקו‬ ‫ועפ"ז כתב שם ליישב המחלוקת בין הזוהר והסדר עולם‬ ‫ממנו מעיינות החוכמה כדברי רש"י בתחילת הפרשה‪,‬‬ ‫דבאמת ז' אדר היה ערב שבת ובאותו היום כתב הס"ת‬ ‫ובעצם בכך ה' מנע ממשה ללמד תורה את עם ישראל ובכך‬ ‫ומת אח"כ בהשעות של שבת ואע"פ שכבר היה אז יום אחר‬ ‫משה לא יהיה עסוק בתורה ויוכל הקב"ה להמיתו‪ ,‬אבל‬ ‫לחשבון הימים מ"מ לחשבון שנותיו של משה רבינו עדיין‬ ‫משה החליט אם לא ללמד לפחות לכתוב ספר תורה לכל‬ ‫היה יום אחד וכשמת היה ז' אדר עיי"ש שהביא ראיות לזה‬ ‫שבט ושבט ועוד אחד למשמרת‪ ,‬כך יהיה עסוק ימים רבים‬ ‫אך חולק שם בעיקר הדין וסובר דאע"פ שלא שקעה החמה‬ ‫כתיבת הספרים‪ ,‬ובכוח כתיבת התורה יחיה ולא ימות‪.‬‬ ‫אסור בעשיית מלאכה כיון שהוא שבת וראה בקובץ אור‬ ‫ישראל גליון כ"ט כמה תשובות בענין זה ויש להעיר על‬ ‫אבל הקב"ה ברחמיו לא מנע טוב ממשה‪ ,‬כי רצון יראיו‬ ‫דברי המנחת אלעזר שיסד חידושו על דברי הרמ"ע מפאנו‬ ‫יעשה‪ ,‬ואכן נתן למשה רבינו את רצונו לכתוב ‪ 13‬ספרי‬ ‫בס' עשרה מאמרות הנ"ל ועל דברי הפי' יד יהודה שם‬ ‫תורה לכל השבטים ולמשמרת‪.‬‬ ‫ובזה רצה ליישב תמיהת החתם סופר בשו"ת ח"ו סי' כ"ט‬ ‫עיטש על דברי הרמ"ע וכל המעיין שם בס' עשרה מאמרות ובפי'‬ ‫אבל הקב"ה אמר למשה שכמו שיש קפיצת הדרך כך יש‬ ‫יד יהודה יראה שלא נזכר שם כלל ענין זה ולא הזכיר שם הרמ"ע‬ ‫קפיצת הימים‪ ,‬דהיינו שקפיצת הדרך יש אופן שהארץ‬ ‫דברי המדרש מיד השכים משה וכו' ואין השכמה אלא למחרת‬ ‫כביכול מתכווצת כפי שהקב"ה קיפל ליעקב אבינו כששכב‬ ‫בבוקר אלא כדי להוכיח שאחר שכתב הנו"ת ביום ו"' ונסתלק‬ ‫לישון את כל ארץ ישראל תחתיו כדברי רש"י תחילת ויצא‪,‬‬ ‫אז נפשו ממנו עדיין היה חי בשבת בגוף אחר כנ"ל‪.‬‬ ‫וכמו כן יש שהארץ כמנהגה ורק האדם כביכול עף‬ ‫‪15‬‬