עלוני ריינר · Alonei Reiner — ניצבים וילך (2026-08-31)

נצבים וילך
וטהר לבנו
מענה על שאלות רבות בפרשה
חידושים מקוריים וחיזוקים עצומים
נתרם ע"י ידידי
להצלחת
ניצן מני בת חדווה ש
************************************ ה*****************************עם
סמדר בןבגולה. יוסי
ישראל היושב ,ולהצלת תימן ילדי בציון
לשנה טובה ומבורכת וכל הישועות!!
ב"ה כבר יצאו לאור 4כרכי "וטהר לבנו"
שמות -ויקרא -במדבר -דברים
ובס"ד כרך "בראשית" – לפני ר"ה אי"ה
בס"ד תמיד שותפי רבי אברהם בן שושן ואנא התפללו להצלחת
מתוך ה 1000סטים נשארו בודדים ממש ,אצל המחבר יוחנן ריינר 0527120333בבני ברק" ,בחינם" ללומדים בספר
וטהר לבנו -נצבים
אתם נצבים היום
חובתו בעולמו לשלוט בעצמו ,שמותר האדם מן הבהמה אין כי כתב רש"י "היום" ,כיום הזה שהוא קיים והוא מאפיל ומאיר,
הכל הבל ,לבד הנשמה הטהורה .אז ממילא יצא לנו ,שללילה כך האיר לכם וכך עתיד להאיר לכם ,והקללות והייסורים
יש 2משמעויות ,א .מנוחה וצבירת כוח כהכנה לקראת היום .ב. מקיימים אתכם ומציבים אתכם לפניו .ונשאלת השאלה ,הרי
אובדן השליטה העצמית כמסר שעלינו לשלוט על עצמנו בשעות באותו מטבע לשון אפשר גם לומר להיפך ,שכשם שלילה בא
היום .ואולי זה מה שמשה אמר לעם ישראל ,הקללות והולך כך הוא עתיד לבוא ולחזור ,ואם כן במה ניחם אותם משה
והייסורים זה כמו הלילה שמחזק אותנו ,כך עצם ידיעת רבינו על חלק היום שחוזר ,הרי כך גם הלילה??
הקללות והייסורים זה מחזק אותנו שלא נחטא חלילה.
ונראה לתרץ ,שמשה טען לעם ישראל שנכון שיש יום ויש לילה,
וגם משה נתן להם מסר שהקללות והייסורים זה כמו לילה שזה אבל מה העיקר שיש לנו בחיים??? ברור שהיום!!! כי הלילה רק
אובדן השליטה העצמית ,כי כאשר אדם מיוסר ונתון לקללות מסייע ליום ,שעל ידי שאדם נח וישן יש לו כוח ביום לעבוד
החמורות שבתורה אזי הוא לא מסוגל לחיות כפי רצונו אלא במרץ ,אז גם כאן העיקר זה הברכות ואילו הקללות זה כמו
נשלט על ידי אחרים שמשחקים בו ומתעללים בו ומעבידים הלילה שנותן לנו כוח ,כי בגלל פחד הקללות בן אדם יתאמץ
אותו כרצונם ,וכך הם יעריכו את היום!! את הברכה שהם לעבוד את בורא עולם כראוי .ואכן כל יום צריך חיזוק מחדש,
בשלווה ובריאים ויכולים לשלוט על עצמם ולא כבולים במחלות וכן כל יהודי חייב לרענן את אימת העונש שלא יתרופף בו הפחד
או בקללות ה' ישמור. לעשות עבירה ,אלא זה יהיה אצלו כמין חומת ברזל שלא ייתכן
ולא אפשרי לעבור עבירה חלילה.
ומשה אומר להם ,אם אכן תשלטו בעצמכם אין צורך בייסורים
וקללות בפועל אלא יהיה מספיק בידיעה על הקללות ובעצם למה בכלל ה' הצריך שיהיה לנו לילה?? והאם לילה זה
והייסורים .אבל גם אם תכשלו ותפלו ותסבלו מייסורים טוב כי זה מרענן ,או שזה סמל לרע??? ובכלל מה קורה לאדם
וקללות ,ברגע שתרגישו שאתם נשלטים על ידי כוחות אחרים כשהוא ישן בלילה?? ואכן יש לחקור מה חסר לאדם כשהוא
זה יגרום לכם להתייצב מאחורי השם בכל הכוח ולחזור אליו ישן?? הרי הוא נושם לפעמים גם בקול רם מידי (עד כדי כך
בלב שלם בכדי שיאיר לכם היום ותחזרו לשלוט על עצמכם שאפילו השכנים יכולים להעיד) ,לדבר??? הבני בית יכולים
כראוי .כי ברגע שתקלטו את המסר כראוי ותפעלו נכון אזי להעיד ,לשמוע??? ודאי הוא שומע ,שהרי יש שעון מעורר,
ייגמר הלילה ויתחיל להאיר לכם ,ושוב תקומו ותתייצבו לפניו. לחשוב??? ודאי הוא חושב שהרי יש חלומות והמוח פעיל בהם
ואכן אומרים בהגדה של פסח "קרב יום אשר הוא לא יום ולא מאוד ,אז מה בכל זאת חסר בו??? כי אם אדם כך יחיה כל חייו
לילה" ,שבעתיד לבוא נהיה כל הזמן בלי ניסיונות לעשות רע ,אז בתרדמת ,זה כמוות בחיים!!! ולמה?? מה חסר בו?? הרי יש בו
אין כבר משמעות ליום וללילה. הכל!!
התשובה היא שבשינה חסרה בו ה"שליטה העצמית"!!!! וזה
וחשבתי בדרך רמז ,שאומרים בתפילת שחרית" ,יוצר אור בעצם הנשמה!!! וזה בעצם האני שבתוכי!!! כוח השליטה
ובורא חושך – עושה שלום ובורא את הכל" ,וראיתי שמקשים העצמית שבי!!! ואולי לכן יש אנשים שמפחדים מהחושך
(קובץ שיעורים) שהרי חושך לכמה דעות זה רק העדר אור ומה ומהלילה שיש בשינה ,כי הם מפחדים לחוש חסר אונים חסרי
שייך בזה לשון בריאה??? ואולי הכוונה ,לרמז שה' ברא ויצר שליטה עצמית.
את המציאות הזו שבו בחושך ישנים ויש גוף חי אבל בלי נשמה
– שליטה עצמית ,אבל שניהם נבראו למטרת שלום – שלימות, ולכן בורא עולם ברא את הלילה ואת השינה בכדי שאדם כל יום
שכך האדם יהיה מושלם וידע להעריך ולנצל את השליטה ירגיש שהשליטה העצמית שבו נעלמה ,ובבוקר כשהוא מתעורר
העצמית שלו ,ובסוף הכל יהיה יום אחד ארוך שהוא לא לילה. חוזרת לו הנשמה " -השליטה העצמית" ,וזה ממחיש לו את
ויהי רצון מלפני אבינו שבשמים שלא נגיע לידי ייסורים וחלאים רעים וחס ושלום לא להגיע אפילו לנגיעה בקללות חלילה ,אלא
נשלוט על עצמנו כראוי ביראת שמים טהורה ובשבירת המידות הרעות ,ונזכה ללמוד וללמד לשמור לעשות ולקיים את כל דברי
תלמוד תורתך באהבה.
נצבים למען הקים אתך היום לו לעם והוא יהיה לך לאלקים כאשר נשבע לאבתיך
תהיו לי לעם ,ולמרות שזה לא בידי אלא בידכם ובהחלטתכם, אתם נצבים – לשבועה ,וכתב רש"י שבורא עולם מסביר לעם
בכל זאת השבועה שלי שאתם תהיו לי לעם. ישראל שהוא נאלץ להשביע אותם ,ולהכניסם בברית ולכל
תהליך נתינת הברכות והקללות ,כי בורא עולם נשבע לאבותינו
והכוונה היא שאני אעשה את כל מה שבאפשרותי לעשות שהוא יהיה לנו לאלוקים ואנחנו לו לעם.
שתשמרו על התורה והמצוות ,ולדוגמא הנה כל מה שהקב"ה
העמיד את עם ישראל לברכות וקללות בהר גריזים ובהר עיבל, ולכאורה יש להקשות ,הרי הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים,
בכדי להעמידם על דרך טובה. ואם כן ממילא זה לא תלוי בבורא עולם שנהיה צדיקים –
ונתנהג כעם ה'!! אז לכאורה בורא עולם לא נשבע והתחייב שעם
ויש גם דרך נוספת לפרש ש"ואתם תהיו לי לעם" זה לא חלק ישראל יקיימו חלקם???
מהשבועה של בורא עולם ,אלא זה החלק והצד של עם ישראל
בהסכם ובשבועת השותפות ,שבורא עולם אומר שכפי שאני אלא צריך לפרש את השבועה שהכוונה שמצדו הקב"ה ,מוכן
ומזומן לקיים חלקו בשותפות ,אבל אם ישראל לא יעשו חלקם
נשבעתי עכשיו תורכם להישבע להיות נאמנים לי ,ואם נפרש כך אין זאת הפרת השבועה מצד בורא עולם אלא מצד ישראל.
יש כאן חידוש נפלא ביותר.
אבל אם כן מדוע חייב היה הקב"ה בגלל השבועה לטרוח
שלמרות שאין ביד בורא עולם להכריח אותנו ליראת שמים, ולהשביע את עם ישראל ולהכניסם בברית הברכות והקללות,
וגם זה לא מחובתו שאנחנו נקיים את חלק השבועה המוטל הרי אין השבועה של בורא עולם מחייבת אותו יתברך לקיים את
עלינו ,בכל זאת בורא עולם עושה את המקסימום מכל הכיוונים צד השותפות של עם ישראל??? אז מה כוונת רש"י כאן???
בכדי לעזור לנו לקיים את חלקנו בשבועה .בכדי שכך חלקו
בשבועה אכן יתבצע בפועל ,כי בורא עולם חפץ בשותפות זו אלא הדברים פשוטים שבורא עולם טוען ,אני נשבעתי לאבות
שתצא לפעול בזכות האבות הקדושים. הקדושים שלא רק שאני אהיה לכם לאלוקים ,אלא גם שאתם
ונלמד מזה ,שגם אנחנו נעשה את כל מה שביכולתנו לעשות ,ובאמת את כל מה שביכולתנו לעשות!!! בכדי להצליח
לקיים את חלקנו בשבועה להיות עם ה' ,וכשם שבורא עולם שאין בידו לתת לנו יראת שמים ,ובכל זאת עשה כל מה
שביכולתו לקדם אותנו ליראת שמים.
כל שכן אנחנו שיראת שמים בידנו היא ,ודאי שעלינו להשתדל מכל הכיוונים ובכל האפשרויות לחייב אותנו להתקרב
לבורא עולם ולקיים את השבועה שלנו להיות העם שלו.
1
וטהר לבנו -נצבים
כאשר נשבע לאבותיך -המשך
אז כ"ש שאנו חייבים לעשות מעל ומעבר למחויבות שלנו בגלל קודם שאלנו ,מדוע טרח ה' להשביע אותנו ולהכניסנו בברית של
אבותינו הקדושים ,בכל הדרכים והאפשרויות לקיים את חלקנו ברכות וקללות ,הרי ממילא אין זה בידו לשלוט על יראת
בשבועה להיות עם ה' ,כי אנחנו בכל יום בתפילות משתמשים השמים שלנו ,כי הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים ,ואם כן רק
בזכות אבותינו הקדושים ,אז יש לנו חובת הכרת הטוב כלפיהם עלינו עצמנו לפעול לקיים חלקנו בשבועה ולהיות יראי שמים,
להתאמץ בכל כוחנו מעל ומעבר .אבל לכאורה כלפינו לא שייך ומה סיבת טרחת ה' לדאוג לצד שלנו בקיום השבועה??
מעל ומעבר לחובתנו ,כי אנחנו חייבים לעשות הכל!!!
ויתכן ,שרק בגלל אהבת ה' לאבותינו הקדושים ,שלכן מודגש
אמנם כאמור בתפילה ה' האיר את עיניי שגם כלפינו שייך שמותם "לאבתיך אברהם יצחק ויעקב" ,רק לכן ה' מתאמץ
לעשות מעל ומעבר ,והוא שלא רק נחזק את עצמנו להיות יראי לעזור לנו ולתת לנו את כל הכלים להצליח לקיים את חלקנו
ה' ושומרי תורה ומצוות ,אלא גם לדאוג בכל הכוחות והדרכים בשבועה להיות לו לעם .ובתפילה בברכת מגן אברהם התחננתי
שגם אחרים ובעצם כל עם ה' יהיו צדיקים ויראי שמים ,וזאת לה' שיאיר את עיני שיצא חיזוק גם מהסבר זה ,וה' שומע תפילת
גם כהכרת הטוב לאבותינו שזכותם מגן לנו כל יום ,וכידוע מי כל פה ברחמים ,העיר עיניי וחשבתי שאם ה' בגלל אהבתו
שמחזק אחרים מתחזק בעצמו ,כי זכות הרבים בו ,והדברים לאבותינו הקדושים עושה הכל מעבר למחויבות שלו לקיים את
ידועים ובדוקים ביותר. צד השבועה שלו.
ועלינו לזכור בתקיעת שופר של ראש השנה ,עד כמה שאנחנו משתמשים בזכות עקידת יצחק ,אז איפה הכרת הטוב??? קדימה!!!
לכן אנחנו בכל הכוחות נשקיע לתקן את עצמנו ואת האחרים ,כך שכולנו נהיה עם ה' ושומרי תורתו ומצוותיו ,ואז נזכה לשופר של
משיח בקרוב ממש בימינו ומתוך שלווה ובלי חבלי משיח ח"ו אמן ואמן.
ומל השם את לבבך ואת לבב זרעך לאהבה את ה' אלוקיך בכל לבבך ובכל נפשך
התורה מקבלים פחד מעוצמת גדלות הבורא ,וזה לא קשור כתב הרמב"ן שהפסוק מדבר על ימות המשיח ,שאז ה' יסיר
ליראת העונש אלא היא יראת הרוממות העדיפה והמועדפת מאתנו את לב האבן וייתן לנו לב בשר ,וכבר לא תהיה בחירה
שדרגתה גבוהה מאוד .ובעצם כך גם יהיה לעתיד לבוא ,שבורא לאדם אלא "ויטו כולם שכם אחד לעבדך" .אבל כל עוד המשיח
עולם ימול את ליבנו לאהבה את ה' .שהרי יש לתמוה למה לא עדיין לא בא לצערנו ,יש לנו בחירה חופשית ,כי הכל בידי שמים
כתוב ליראה ,ולמה?? חוץ מיראת שמים ,ולכן עלינו להתאמץ למול בעצמנו את לבבנו
ולעבוד את ה' עם יראת שמים.
כי גם לעתיד לבוא המילה שעושה בורא עולם לליבנו זה יהיה
על ידי אהבת התורה ומתיקותה שזה יביא לנו בוודאות אהבת אבל כידוע השאלה המפורסמת ,הרי מתפללים "הוא יפתח לבנו
ה' ויראת הרוממות ,כמו שכתוב "הנה ימים באים נאום ה' בתורתו ,וישם בלבנו אהבתו ויראתו ולעשות רצונו ולעבדו בלבב
אלוקים ונתתי רעב בארץ ,לא רעב ללחם ולא צמא למים ,כי אם שלם" ,והרי אין בידי הקדוש ברוך לתת לנו יראת שמים???
לשמוע את דברי השם" ,והיות ויש רק רעב אחד וצימאון יחידי והתחדש לי בתפילה דבר נפלא ,שאחרי שיש "קדשנו
לשמוע את דברי ה' לכן ממילא בן אדם יתמסר לאהבת ה' כי במצוותיך" -שבורא עולם נותן לנו להתלהב ולחוש את קדושת
אין אהבה אחרת אין תאווה אחרת ,רק זה. המצוות ,ואז מתקיים "ותן חלקנו בתורתך" ,שהקב"ה פותח את
לבנו בשערי חכמה בינה ודעת ,ונותן לנו להתלהב בתורה
מלבד זה עם ישראל יקבל יראת שמים הגבוהה ,ולא מדובר על הקדושה וממתיקותה ומעומקה ומחידושי התורה.
יראת שמים מחמת יראת העונש כי אכן כבר לא קיים "עונש"
לעתיד לבוא ,אלא יראת הרוממות ,על ידי שישמעו את קול ה' וזה מכניס בנו אהבה עצומה לבורא עולם ,מחמת מתיקות
תמיד ,ושמיעת קול ה' מכניס יראת שמים כפי שהעיד הקב"ה תורתו – שבענו מטובך ,וזה נותן לנו חשק עצום להתקרב לבורא
מפורש על כך שמות כ' ט"ז. -לנותן התורה המתוקה מדבש .וגם על ידי גילוי עומק חכמת
וגם בימינו קיום המצוות ולימוד התורה ולחדש חידושי תורה וגילוי עומק התורה ,מכניס בנו אהבה עצומה לבורא עולם ,אבל אם יש
בנו גם אהבה למעדנים ולעבירות ,לפעמים אהבה זרה זו גוברת .ולכן אמרו חז"ל בתדא"ר פי"ח "עד שאדם מתפלל שיכנס תורה לתוך
גופו ,יתפלל שלא יכנסו מעדנים לתוך גופו" ,לכן עלינו להתנתק מתאוות ופינוקים עד כמה שאפשר ,כי אז מתיקות התורה תשתלט
עלינו במהירות ותדחוף אותנו תיכף לאהבתו ויראתו.
וזכור נזכור ,שחזרה בתשובה הופכת את העבירות שעשינו במזיד לשוגג ,ואת העבירות שעשינו בשוגג זה הופך לזכויות ,אבל כל זה
כשחוזרים בתשובה מתוך פחד ויראת העונש ,אבל כשחוזרים בתשובה מתוך אהבת הבורא יתברך ויראת גדלות הבורא אזי המזיד גם
נהפך לזכיות.
וייתכן שלכן בראש השנה -יום הדין אנחנו לא חוזרים בתשובה מתוך פחד ויראת העונש למרות שזה "יום הדין" ,כי בחזרה
בתשובה רגילה מתוך פחד ,עדיין המזיד יישאר לנו כשוגג ,אלא מתחזקים בעוצמת "המלך" ,באהבת ויראת גדלות ועוצמת בורא
עולם ,שכך הכל נהפך לזכויות אמן ואמן.
בשמעו את דברי האלה והתברך בלבבו שלום יהיה לי כי בשרירות לבי אלך
שהרי בעצם כל יהודי מאמין כשהוא חוטא הוא מדחיק את המפרשים שואלים ,איך ייתכן שאדם שעושה עבירות שיודע
ידיעת העונש ,כי היצר בוער בקרבו ורצונו עז למלאות את מה עונשם בכל זאת מברך את עצמו "שלום יהיה לי"!! שהרי
תאוותו בצימאון ,וכי על כולנו לא יאבה ה' סלוח?? כנראה יש אם הוא לא מאמין בקללות אז היה צריך להיות כתוב פשוט
כאן נקודה מיוחדת שחטא אדם זה שמדובר עליו בפרשה ,שלכן "ואינו מאמין לקללות" ואין צורך להאריך ולתאר עוד ,ואם הוא
הוא שונה משאר חוטאים מחמת יצרם הרע ,ואם כן עלינו לברר כן מאמין בקללות אז איך הוא מסוגל להתעלם ולדחוק הצידה
מה היא הנקודה?? את הקללות שמאמין בהם ,ובכל זאת להתברך בלבבו "שלום
יהיה לי" ,מאיפה לו הביטחון שלמרות שיש קללות הוא בכל
והנה בספר כתנות אור לבעל "פנים מאירות" ,הסביר הסבר זאת מוגן???
נפלא על הפסוק "כי המצוה הזאת אשר אנכי מצוך היום לא
נפלאת הוא ממך ולא רחקה הוא בפיך ובלבבך לעשתו" .שהרי וגם משמע מהפסוק שהסיבה לברכה שיהיה לו שלום זה כי
יש לתמוה ,מדוע התורה מאריכה כל כך בתיאור עד כמה התורה בשרירות ליבו הוא הולך ,וכי זה סיבה לפטור מעונש?? זה אולי
סיבה לחטוא ולהתעלם ולדחוק את הידיעה המפחידה של
והמצווה לא רחוקה ממך ,שלא מעבר הים ולא בשמים אלא הקללות ,אבל בוודאי לא סיבה לברכה ששלום יהיה לו??? ועוד
קרובה היא?? יש להקשות ,למה "לא יאבה השם סלוח לו ומחה ה' את שמו
ותירץ על פי הגמרא גיטין פ"ד "שאם אדם גרש אישה בתנאי והבדילו ה' לרעה" ,מה בדיוק נקודת הפשע החמורה שעשה זה
שתעלה לרקיע או כל תנאי בדבר שאינו מציאותי ,אזי תנאו בטל יותר מכל אדם בישראל שחוטא מחמת תאווה למרות ידיעת
והגט גט בלי כל התנאים" ,כי כל מה שלא שייך לקיימו זה העונש???
2
וטהר לבנו -נצבים
רחוקה היא בשום צורה משום יהודי ,אלא לעולם קרובה היא דברים בטלים .ולכן מודיע לנו בורא עולם בהרחבה ובאריכות
מאוד ,כי באמת לכל יהודי יש כוח לנצח את יצרו בסייעתא שיהיה ברור לנו חד משמעי ,שהתורה והמצוות זה לא בשמים,
דשמיא אם אכן ירצה בכך. זה לא מעבר לכוחות שלנו ולא מעבר למציאות ,ולכן כל התנאים
של הברכות והקללות קיימים ואינם בטלים.
והיות וההיתר של רשע זה באה מכוח הטענה שהוא שונה
מכולם כי היצר הרע שלו יותר שרירי וחזק משל אחרים ,לכן ועל פי זה נתרץ את עוונו של המתברך בלבו ,שאכן מדובר באדם
הקללות חלים רק עליהם ולא עליו .לכן מידה כנגד מידה - מאמין בה' ,וגם מאמין שיש ברכות ויש קללות ,רק הוא עושה
"והבדילו השם לרעה" שלא הם יהיו תחת הקללות כפי טענתו עבירות בלי פחד מעונש וטוען ששלום יהיה לו ,כי יש לו היתר
אלא דווקא הוא!!! ולכן " -ומחה ה' את שמו" שכפי שהוא מחק מיוחד ,וההיתר הוא "בשרירות ליבי אלך" ,ולמען ספות את
ממנו את הקללות לכן הוא יהיה מחוק. הרווה את הצימאון.
וזה "שורש פרה ראש ולענה" ,שעוקר את הצורך להילחם ביצר דהיינו שהוא טוען שאצלו היצר הרע חזק מאוד ושרירי מאוד,
הרע וזה עוון חמור מאוד ,כי זה לא עבירה שטחית וחד פעמית וגם אצלו זה צמא לעבירות שהוא בלתי נשלט ואין לו סיכוי
ומזדמנת ,אלא עבירה עם שורשים עמוקים ,עם קביעות לנצח את היצר הרע ,ולכן היות ואצלו התנאים לנצח את היצר
לעבירות בטענות שלי הכל מותר ,רח"ל. הרע הם בגדר תנאים לא מציאותיים ,על כן כלפיו כל התנאים
של הקללות לא חלים ואין להם תוקף כאליו דרשו ממנו לעלות
ולחזק את יסוד הדברים ,שמעתי שרבי יחזקאל אברמסקי לשמים או לעבור ברגליו במים אל מעבר לים .ועל אדם כזה
זצ"ל אמר פעם בשיחה למתחזקים ,שה' התיר יפת תואר כי לא בורא עולם כועס מאוד ,כי הוא לא כאדם שנכשל בעבירה ויודע
דיברה תורה אלא כנגד יצר הרע ,וכפי שדרשה הגמרא שמוטב שזה לא בסדר ושהוא ייענש על זה ,רק שהוא דוחק מחשבה זו
יקחנה בהיתר ולא יקחנה באיסור .ומזה נלמד שאכן התורה ממנו בעת שהיצר תוקף אותו כפי שמצוי לצערנו אצל החוטאים.
יודעת שיש מצבים שהניסיון קשה מאוד על האדם עד כדי כך
שאינו מסוגל להתגבר עליו ,אבל זה רק במקום אחד ולא יותר, אלא רשע זה בא בטענת שקר ,שבה הוא מתיר לעצמו את כל
נקודה!!! שבשאר מקומות הבורא שיודע את יצרנו ומכיר את העבירות ,והוא נועל לעצמו על ידי השקר את שערי התשובה
הקושי שלנו ובכל זאת הוא לא מתיר לנו שום איסור" ,כי קרוב ואת עבודת ה' ומלחמת היצר .והוא גם כופר ביסודי התורה ,כי
אליך הדבר בפיך ובלבבך לעשותו ולא בשמים היא". התורה כתבה במפורש שהתורה והמצוות וכל היהדות לא
ללמדנו ,שלעולם אל תאמין ליצר הרע ,הוא ינסה להתיר לך איסורי תורה ב 150טעמים של היתר ,כי כגודל הניסיון כך גודל
בקיאותו וגאונותו להתיר לנו את האיסור ,פתאום הוא ממש כבר יודע את דעת עליון ,ועל פי שטויות שהוא מבלבל אותנו הוא מתיר
לנו עבירות חמורות ה' ישמור ,ונזכור! לעשות עבירה מחמת שהתרת לך זאת -זה מכעיס נורא את בורא עולם ,בכעס שמתואר בתורה
"יעשן אף ה' וקנאתו באיש ההוא".
ולכן הזהר מאוד מעוון חמור זה ,ולפחות תדע שחטאת מאוד לאביך שבשמים ואתה חייב להפסיק מחטאך ולחזור בתשובה שלימה
ולכפר על כל חטאיך ,ורק חזק ואמץ תאמין ותזכיר לעצמך בכוח גם בשעת ניסיון שזה אסור באמת בלי שום צד היתר .ותדמיין ותמחיש
לעצמך כל הזמן כפי שהאדמו"ר מגור בעל ה"שפת אמת" אמר שהוא מרגיש שכאילו יש מחיצת ברזל עד לשמים בינו לרכוש הזולת,
ובעצם בינו לכל עבירה!!! אין מעבר – אי אפשר לחטוא ולא שייך להמרות פי ה' ,וכך תצליח ותתעלה בעזרת ה' אמן ואמן.
והתברך בלבבו – המשך
הצליח בכל זאת לקיים כמה מצוות ,והוא סבור שהוא כאחד ואולי אפשר לפרש בדרך נוספת על חומרת אותו אדם ,שאדם
הצדיקים אשר בארץ ושכרו מובטח .ולכן "לא יאבה השם סלוח זה כאמור קודם טוען שהוא לא יקבל עונש על העבירות כי הלב
לו" ,וכי מדוע הוא סבור שמגיע לו שכר כי חלק מהמצוות הוא שלו שרירי בתאוות ,וכאמור זה משמש אותו כתירוץ וכהיתר
קיים?? הלוא זה שיא החוצפה למחוק ולהתיר חלק מהעבירות שאיסורי התורה הם מעל לכוחותיו ולא מציאותי שיתגבר על
בטענה שאתה פטור ולא צריך לקיים אותם ,ובכל זאת לדרוש יצרו.
שכר על חלק שאתה מואיל בטובך לקיים כי זה מתאים לך אבל אדם זה חצוף גדול הוא ,כי על המצוות שהוא כן עושה ,הוא
ונחמד לך לחיות עם חלק מהמצוות .ולכן הקב"ה מודד לו מידה מברך את עצמו ודורש שמגיע לו שלימות בחיים ,חיי עושר
כנגד מידה " -ומחה ה' את שמו" שכפי שמחקת ממך את ואושר ושכר עצום בעולם הבא ,כי הוא טוען שלמרות שהוא
הקללות וחלק מהמצוות אתה גם תהיה מחוק. שבוי ביד יצרו החזק ממנו ,בכל זאת הוא בצדקותו הרבה!!!
לכן למרות כל הקושי בכל כוחנו נילחם ביצר הרע ,ולעולם לא נגיד שזה בלתי אפשרי להתגבר ,כי זה שקר מוחלט!! ואם נכשלנו לא
נצטדק בטענה שה' יודע שזה מעל לכוחותיי ובאמת לא הייתי מסוגל ,אלא תאשים את עצמך :כשלתי ,עוויתי ,פשעתי ,ועלי לבכות
ולחזור בתשובה ולא לחזור על עווני ,ועלי לשמור מרחק מכל דבר שעלול להביא אותי לידי ניסיון קשה.
והתברך בלבבו – בדרך אחרת
"לא יאבה ה' סלוח לו" ,כי לא רק שאתה מרמה את עצמך ייתכן שאולי עדיין אפשר ללמד קצת זכות על אדם שיש לו יצר
בטעות שורשית ומתיר לך איסורים בטענה שמצבך קשה ,אלא הרע עצום ושרירות הלב וצימאון אדיר לעבירות ,ואפילו נלמד
אתה גם שמח בגלל זה!!!! עליו זכות שהיצר מטעה אותו .אבל כאן מדובר על אדם שגם
מתברך בלבו ,שהוא שמח ומאושר בכך שיש לו יצר חזק כזה ,כי
וזה יותר גרוע מאדם שמשתוקק שיאנסו אותו לעבור על עבירות הוא נהנה ושמח שיש לו תירוץ לפי טעותו ,שהוא במצב שנפטר
שעליהם לא חל הכלל יהרג ועל יעבור ,לדוגמא :הוא שמח מעול מלחמת היצר.
כשאנסוהו לעבור על חילול שבת .וכמו שפירש האדמו"ר מקוצק
בפרשת כי תבוא "תחת אשר לא עבדת את השם בשמחה" ,שלא והוא לא עצוב ושבור מזה אלא אדרבה ,הוא מברך את יצרו,
די בכך שלא עבדת את השם ,אלא עוד שמחת שאתה חי תודה לך שאתה יצרי ,כי ככה אוכל להשתולל בעבירות בלי
בפריקות עול רח"ל ,ועל דבר זה כתוב שבאים כל הקללות השם נקיפות מצפון ,ולהרוות את צימאוני לגמרי עד שאהיה רווי
ישמרנו. מרוב עבירות הרבה מעל לצמאוני.
ללמדנו ,שלפחות לא נאבד את הדרגה של רשעים מלאים חרטה ,כי רשעים אלו יש להם תקווה לחזור בתשובה ,ואם נפלנו נהיה
בעצב ולא נרמה את עצמנו פתאום לעבוד את השם מתוך שמחה כאלו לא קרה דבר ,אלא חייב להיות לנו כאב לב עמוק ודוקר על
עבירה שנכשלנו וכמה שיותר יכאב לנו וכמה שיותר נכאיב לנו כך ייתכן שלא נשוב ונחזור לחטוא בעבירה זו.
לא בשמים היא ולא מעבר לים היא – הלכה למעשה
בגיטין שהאומר הרי זה גיטך על מנת שתעלי לרקיע הרי היא כתב רש"י :שאילו הייתה בשמים היית צריך לעלות אחריה
מגורשת והתנאי בטל ,ואם כן איך הייתה מחשבה שנחייב בן וללמדה .ולכאורה איך דורש זאת רש"י ,הרי העושה תנאי שאין
אדם לעשות את הבלתי אפשרי??? ואפשר לתרץ זאת שהכוונה שייך במציאות לקיימו ,התנאי בטל!! וכאמור לעיל עפ"י הגמרא
3
וטהר לבנו -נצבים
העיקר המאמץ ורחמנא ליבא בעי ,ואכן זה ניסיון עצום ע"י נביא ,אבל זה מתאים "ללא בשמים היא" כי משה רבינו
להתאמץ ולא להגיע להישג הנדרש. אכן היה בשמים בכדי לתת לנו את התורה.
ג .כמו שהגיעו בחללית לשמים ,אז אם ה' היה דורש היינו אבל מה ההסבר על "ולא מעבר לים היא"??? אולי קפיצת הדרך
מגלים דרכים בדרך הטבע לעלות לשמים ,אבל ה' לא רצה כמו אצל יעקב אבינו .ובעצם לא צריך להגיע לזה ,שהרי יש
שנעסוק במחקרים על הטבע במקום ללמוד תורה ממש ,וזרק אניות כפי שהתורה הזכירה זאת בפרשת כי תבוא ,ואולי זה
אותנו היישר לדף הגמרא. מסוכן אבל בר ביצוע בהחלט ,ובמאמר הבא נרחיב בזה ב"ה .אבל אם
ד .האדמו"ר בעל החידושי הרי"ם מגור אומר שגם לפי כך ההסבר עדיין יש להקשות שאם כן מה הגדלות שיש בדבר,
המסקנה שלא רחוקה היא ממך ,בכל זאת עלינו לקיים את שהרי כביכול ה' אומר לנו שלא דרשתי מכם דבר בלתי אפשרי,
התורה במחשבה שבכל מחיר אנחנו נקיים אותה ,גם במצבים והרי על ידי נביא וצדיק זה כן אפשרי בדרך ניסית ופלאית,
בלתי אפשריים גם היא בשמים ,בבחינת "נעשה ונשמע" .ואכן ומהפסוק משמע שזה לא אפשרי או שזה היה דורש מאתנו
כשמקיימים את התורה והמצוות עם החלטה כזו אזי גם בעת מאמץ עילאי וכדומה??
ניסיון קשה שאכן נדמה עצמו לנו כבלתי אפשרי לנצחו ,אנחנו ויתכן :א .שאם ה' היה דורש זאת והיינו מתאמצים בכל הכוח
כן נוכל לנצחו יותר בקלות ,כי כבר הורגלנו במחשבה לקיים את היינו מצליחים להגיע ולהשיג את הנדרש מעל לדרך הטבע.
התורה גם אם היא בשמים ובמצב בלתי אפשרי. וכמסופר על הצדיק רבי זלמן מוולוזי'ן שפעם רצה ללמוד בספר
וכמו שהגמרא ברכות סא' מספרת על רבי עקיבא ,כשהרגהו מסוים שהיה מאחורי ארגז כבד שהיו צריכים להזיזו 3אנשים
הרומאים באכזריות רבה היה מקבל עול מלכות שמים ,שאלו יחד ,וצדיק התחזק בכוח שבער בו באהבת ה' ותורתו ,ובדבקותו
אותו תלמידיו עד כאן!! וכי בייסוריי תופת שמסרקים את בשרך הצליח להזיז לבדו את המשא הכבד.
במסרקות של ברזל במקום להתפתל ולצרוח מכאבים אתה
אבל חשוב לציין שאותו צדיק היה גם עובר במים קפואים
עדיין מסוגל להתרכז ולקבל על עצמך עול מלכות שמים?? ענה ובקור מחריד בשביל ספר ,ואולי לכן זכה שקיבל כוחות בכוח
להם רבי עקיבא :כל ימי הייתי משתוקק מתי יבוא לידי לקיים הדבקות ,כי אצלו זה היה אמתי תמיד.
מצוות "בכל נפשך -אפילו הוא נוטל נפשך" ועכשיו כשהגיע
מצב כזה לידי איך לא אשמח ואקבל עול מלכות שמים ,כי סוף ב .שאם ה' היה דורש זאת מאתנו ,הרי שהיינו חייבים להתאמץ
סוף אני מקיים את מצוות "בכל נפשך" כפשוטו הלכה למעשה. בכל הכוח להגיע לזה ולנסות בכל דרך ,אפילו שלא נצליח ,כי
ללמדנו ,שכגודל ההכנה הנפשית כך גודל ההצלחה ,ולכן אם כל חיינו גם בזמנים רגועים נחיה בהחלטה שתעמוד מול עינינו שאנחנו
בחיים לא נחטא בחטא הידוע לנו ,ממילא גם בעת ניסיון קשה כוח ההחלטה שעמדה מול עינינו כל הזמן הרגוע ,תסייע לנו בעוצמה
להמשיך ולבצע את ההחלטה שאני בחיים לא חוטא בחטא זה בכל מצב!!!
ונזכור שרבי עקיבא הצליח בקלות יחסית להתגבר ,כי כל חייו הכין את עצמו למצב כזה ,אז בדורנו שניסיונות קופצים עלינו בקלות
להשמידנו לגמרי ,ודאי חייבים אנחנו לחיות בהחלטה ברורה נגד עינינו שאנחנו לעולם לא נחטא ח"ו ,ובעזרת ה' נעשה ונצליח אמן
ואמן.
לא בשמים היא ולא מעבר לים היא -המשך
קושי עצום בלי השוואה בכלל למעבר לים ,ולפי זה לכאורה פלא עצום יש לפנינו ,כי הנה לשמים אי אפשר היה לעלות
התורה הייתה צריכה להקדים את "מעבר לים" הקל ,ואחרי זה בדורם מלבד משה וזה מתאים לתיאור שהתורה לא נמצאת
לכתוב את הקשה יותר בסוף "לעלות לשמים"??? במקום קשה להשגה על פי דרך הטבע בזמנם ,אבל "מעבר לים"
גם בזמנם היה שייך זאת לבצע זאת על ידי נסיעה באנייה.
ואולי כוונת התורה ללמדנו ,שאילו ציוונו ה'להוריד את התורה
מהשמיים ,שאדם לא יאמר שזה לא שייך ולא מציאותי ,אלא ואם כן מה התיאור הקושי בזה ,ונכון שעדיין בזמנם הנסיעה
כשם שבאנייה שייך להגיע במציאות כך תאמין שגם לשמים באנייה הייתה בגדר סכנת נפשות ,בכל זאת לעלות לשמים
שייך לעלות אילו צוונו ה' על כך. (מלבד משה רבינו) זה לא היה שייך בכלל לביצוע ,ואם כן זה
הנסתרות לה' אלוקינו ,והנגלות לנו ולבנינו עד עולם לעשות את כל דברי התורה
אבל גם היום בזמנינו מלבד הניסים הנסתרים יש גם ניסים כתב החתם סופר ,שגם בזמנים שיש הסתר פנים כביכול שלא
גלויים ,כי עד היום ועד עולם יש ויהיו יהודים החיים בדרך רואים ניסים גלויים בכל אופן באמת כל רגע ורגע יש ניסים
התורה והמצוות ,וזאת למרות כל הצרות והגלויות ,ולמרות ונפלאות ,רק שהם נסתרים מעינינו ,ואין בעל הנס מכיר בניסו,
שבכל דור ודור עמדו ועומדים עלינו לכלותינו ברוחניות כמו שכתוב "לעושה נפלאות גדולות לבדו" שרק בורא עולם
ובגשמיות ,בכל זאת בניסי ניסים אנחנו קיימים לנצח ושומרים יודע מהנס.
את כל מצוות השם .וזה נס עצום ונפלא ביותר .ואולי זו כוונת
סיום הפסוק "והנגלות לנו ולבנינו עד עולם לעשות את כל דברי וזה "הנסתרות לה' אלוקינו" ,שלמרות שפסוק זה נכתב לאחר
התורה הזאת" ,שלמרות שנהיה בגלויות בין העמים כפי שכתוב הפסוקים המתארים את כל הצרות שיהיו לעם ישראל ,בכל זאת
בפסוקים הקודמים ,עדיין לנצח נישאר באמונה ונקיים את כל בורא עולם מבטיח שגם במצב הקשה הנורא הזה ובגלויות הוא
המצוות כראוי. עדיין אתנו ,ועושה ויעשה לנו ניסים ונפלאות נסתרים.
והנגלות לנו ולבנינו עד עולם -הניסים הגלויים – המשך
ואכן ניסים שכאלו -ניסים ברוחניות אנחנו חייבים כל הזמן ,כי בפרשת אמור כתבתי שבתפילת "מודים" אומרים "על ניסיך
ניסים כאלו בודאי אינם מורידים מהזכויות. שבכל יום עמנו ועל נפלאותיך וטובותיך ערב ובוקר וצהרים",
והרי ניסים מפחיתים מהזכויות ,ואם כן אולי לפחות גם נזכיר
כמאמר הגמרא סוכה נ"ב בכל יום יצרו של אדם מתגבר עליו בתפילה את הנקודה הזאת -שהלוואי ולא נזדקק לניסים
ולולי הקב"ה עוזרו אין יכול לו ,וכתוב כאן מפורש שבלי ניסים שמפחיתים מהזכויות??
חד משמעי -אי אפשר להצליח.
וכתבתי לתרץ ,שהניסים המוזכרים במודים זה לא (רק) ניסים
כי במלחמת היצר חייבים ניסים כל הזמן ,ועל כל מעלה ועליה בגשמיות ,אלא הכוונה לניסים ברוחניות ,שאנחנו מודים לבורא
רוחנית יש להודות לקב"ה על שמציל אותנו מהיצר הרע ונותן עולם על שאנחנו מצליחים להתגבר על היצר הרע הבא להפיל
לנו להתעלות ברוחניות. אותנו כל הזמן ,ערב ובוקר וצהרים.
ניסים שבשפלנו זכר לנו -המשך
ליצלן ,בכל זאת בורא עולם ברחמיו העצומים ,עורר אותנו וגם על זה אנחנו מודים בתהילים ובתפילה "שבשפלנו זכר
לתשובה שלימה" ,כי לעולם חסדו" ,איזה חסד נפלא אין מילים לנו" ,שכשהיינו שפלים בשיא הטומאה עמוק עמוק רחמנא
4
וטהר לבנו -נצבים
אסורה ,ושמים לעצמם סייגים וגדרות להתרחק מהחטא לתאר" .ויפרקנו מצרנו" ,שבורא עולם פירק או פרק מעלינו את
וסביבתו ,זה נס עצום שאין כדוגמתו .אשרי הדור שרואים היצר הרע הצורר שלנו ,שהבורא שחרר אותנו מעולו ,ממה
ניסים גלויים אלו ,ואשרי מי שזכה להיות כלול הוא ובניו בנס שבטמטום הלב והמח שיעבדנו את נפשנו בטומאה כעבדים ליצר
הגלוי הזה עד עולם. הרע" ,כי לעולם חסדו" ,אבא יקר ,תודה רבה רבה שקרעת את
כל החבלים שקשרו אותנו ליצר הרע.
ובעצם כל פרק זה שהסתיים בפסוק "הנסתרות לה' אלוקינו",
התחיל בפסוקים המתארים אדם שנכשל בראיה אסורה "נותן לחם לכל בשר" ,אחרי שאדם משתחרר מהיצר הרע
ובמחשבה רעה" :ותראו את שקוציהם ואת גלליהם עץ ואבן ועובד את ה' יתברך ,אזי בורא עולם נותן שפע לחם לכל בשר,
כסף וזהב אשר עמהם ,פן יש בכם איש או אשה או משפחה או ולמי??? שיש לו לב בשר ולא לב אבן ,כי לעולם חסדו אמן ואמן.
שבט אשר לבבו פנה היום מעם ה' אלקינו ללכת לעבד את אלקי הודו לקל השמים ,שאנחנו רוצים בעיקר רוחניות ולהודות לקל
הגוים ההם פן יש בכם שרש פרה ראש ולענה" .שאדם זה ראה השמים ,שיהיה שפע רוחניות ובלי דאגות של פרנסה וחובות ,כי
מראה טמא ,וברגע הראשון הוא אכן ראה אותה כשקץ וגועל לעולם חסדו אמן ואמן.
נפש ,רק שאת הראיה הזו הוא לא מחק מיד ,ומכאן הטעות שלו
והמכשול וההרס שלו!!! והאמת הניתנת להיאמר ,שהיום בזמנינו הנס הגלוי שיש
יהודים יראי ה' ,זה נס עוד יותר גלוי!! כי היום בגלל המכשירים
שהיות והוא לא מחק מזיכרונו ראיה אסורה זו ,אזי היצר הרע האלקטרוניים כמחשב והטלפונים המתקדמים וכו' ,היצר הרע
השתלט עליה והפך אותה לשורש פורה ראש ולענה ,שהרעיל זמין יותר מפעם ,בקלות שאין לדמותה אדם עלול להיכשל
את המוח שבראש ,והרעל כשורש מתפשט מנקודה קטנה – בחטאים הגרועים ביותר.
"ראיה קלה" להשתלטות על כל הראש ,ולשריר ענק בלב
וברגש ,ומעוות לו את החשיבה לחשיבה מעוותת ,שכך הוא ובכל זאת שמך לא שכחנו ,יש ציבור עצום בקהילות עם ישראל
מתיר לעצמו כל עבירות שבתורה. כן ירבו שנלחמים בכל כוחם לא להיכשל בשום חטא ושום ראיה
ואולי זה הסוד שהתורה מגלה לנו בתחילת העניין ,שנוכל להיזהר ולזכות ולהיות מבעלי הניסים הגלויים בסוף ,שנדע לעצמנו מה
מראה טמא עושה לנפש ,ולכן נשתדל שגם במקרה לא נראה דבר טמא ,ואז לא יהיה בנו שורש פורה ראש ולענה ,אלא נזכה להיות
מבעלי הניסים הגלויים ,וכפי שכתבנו קודם ,שזה נס ופלא שאין כדוגמתו היום שקל לחטוא בראיה יותר מכל הדורות ,להיות יראי
ה' ושומרי מצוות בשלימות ,ובעזרת השם נזכה שעד עולם אנו ובנינו נזכה להיות עובדי ה' ודבקים בעבודתו בשלמות אמן ואמן.
ובחרת בחיים למען תחיה לאהבה את ה' ודבקה בו כי הוא חייך
וראיתי שמפרשים דבריו ,שהיות והלכת למקומות רעים המגיד מדובנא ,מסביר את הפסוק הזה ,שלא נבקש חיים
וביטלת תורה לכן תהיה מקולל שלא תצליח בפרנסה ,אבל בשביל גשמיות ,אלא נבקש לחיות בשביל ללמוד תורה לקיים
מפשטות דברי התרגום יונתן לא משמע שזה עונש אלא שזה מצוות ,כמו שכתוב בפסוק "למען תחיה לאהבה את ה' ולדבקה
חלק מהעבירה. בו" .וכתב עוד ,שלכן אומרים בימים נוראים "זכרנו לחיים
למענך" ,שאנחנו רוצים חיים בשביל לחיות חיים רוחניים
אלא כוונתו ,שכשם שללכת למקומות בילוי זה עבירה וביטול לאהוב ולדבוק בבורא עולם.
תורה ולכן תהיה ארור ,כך זה בהקשר ליציאתך לעבודה
ולפרנסה זה ביטול תורה ,ולכן תהיה ארור על הביטול תורה וחשוב לפרש דבריו ,שהרי חלק חשוב מסדר היום אינו רוחני
בזמן העבודה לפרנסה. כמו השינה והאכילה ,אז איך אנחנו אומרים למענך אלוקים
חיים ,שכביכול כל חיינו זה רק למען בורא עולם והרי לכאורה
אבל דבר זה תמוה ,וכי איזה ביטול תורה יש לאדם שיצא יש חלקים שאינם כך ,אלא לצורך הגוף??
לפרנסתו??? הרי אדם חייב להתפרנס בכדי לחיות??? אלא
התשובה היא כאמור ,שאם אתה חי לא בשביל ריבונו של עולם אלא התשובה פשוטה ,שכל מי שחי למען התקרבות לבורא
אלא אתה חי למען הגשמיות והבטלה או למען העבירות ,אם כן עולם אזי גם השינה שלו והאכילה שלו זה מכשיר מצוה שנותן
גם הזמן שאתה ישן ועובד ומתפרנס זה גם עבירה של ביטול כוח לגוף לעבוד את בורא עולם ומכשירי מצוה כמצוה ,ונחשב
תורה ,כי השינה והעבודה והפרנסה הם מכשירים ומכינים שכולו לשם שמים ולשם בורא עולם ,וכמאמר השולחן ערוך
אותך לבטלה ולחטאים ומכשירי עבירה כעבירה הם. בתחילתו "בכל דרכיך דעהו".
ולפי זה באותו משקל נפרש בברכות" ,ברוך אתה בבואך" ולפי הדברים הללו ,אפשר גם להסביר את מה שכתב התרגום
שתהיה מבורך על אשר אתה בא לבית הכנסת ולבית המדרש יונתן בפרשת כי תבוא על הפסוק "ארור אתה בבואך וארור אתה
להתפלל וללמוד .ו"ברוך אתה בצאתך" דהיינו בצאתך לעבודה בצאתך" ,שארור אתה על שבאת לקרקס ובתי הצגות וכל
ולפרנסה ,כי אתה עושה מצוה של מכשירי מצוה שתוכל לחיות מקומות אסורים ,כי מלבד שחטאת שהלכת למקומות
ולהחזיק את הגוף כראוי ללימוד התורה וקיום המצוות ולדבוק האסורים גם חטאת בביטול תורה באותו זמן שבילת בעבירה,
בכל הכוח בבורא עולם. וגם "ארור אתה בצאתך" הכוונה ביציאתך לעבודה ולפרנסה.
אז הבה נחיה נכון ,במטרה אחת "אחת שאלתי מאת ה' אותה אבקש – שבתי בבית ה' כל ימי חיי ,לחזות בנועם השם" ,נכון חייבים
פרנסה ושינה אבל זה רק אמצעי ולא מטרה.
ובעזרת השם בורא עולם ייתן לנו את כל הכלים להצליח בעבודת ה' ויסלק מאתנו כל המפריעים וכל הטרדות ,ויתן לנו ברכה ואושר
ועושר כדי שנעבדו מתוך רוגע והרחבת הדעת אמן ואמן.
ראה נתתי לפניך היום את החיים ואת הטוב ואת המות ואת הרע ובחרת בחיים
ונראה להוסיף ולהרחיב בדבריו ,שאם נחבר את דבריו לנכתב הגאון מווילנא אומר שיש 2דרגות של יצר הרע :יצר הרע אחד
תחילה ,אז מוות זה יצר הרע הגרוע ביותר שהוא ההיפך מחיים שהוא רע שמדבר ועושה רע לחברו ,והשני זה יצר רע שהוא טוב
שזה המושלם ,וכדברי הגאון זה המדבר עם חברו אחד בפה שהוא מדבר יפה וטוב על חברו ,אבל זה רק מהשפה ולחוץ ובתוך
ואחד בלב ,והכוונה שמדבר יפה עם החבר ,אבל הוא כאחד אחר ליבו הוא חושב רע על חברו ,ואומר הגאון שהרע הטוב הוא גרוע
בלב ,שבלב הוא חושב עליו רק רע ,ובלי שהחבר יודע ושם לב מיצר הרע הרע.
לכך .ויצר הרע הזה בעניינים הנוגעים בבין אדם למקום ,צריך וממשיך הגאון ,שגם ביצר הטוב יש 2דרגות ,יש לשם שמים
לפרש שזה אדם צבוע שמראה עצמו שהוא צדיק אבל מבפנים שזה חיים ושלימות ,ויש יצר הטוב שעובד את ה' שלא לשמה,
הוא רקוב ,שבלב הוא שונא את התורה ואת המצוות ,ואכן אין וזה פחות מחיים וזה "ואת הטוב".
מילה יותר מתאימה לקרוא לאדם שחי במצב כזה אלא "מוות",
כי אין לו חיים לא בעולם הזה ולא בעולם הבא ,והוא אכול וכנגד זה יש להיפך ביצר הרע מות ורע ,והתורה מסיימת
בתוכו כמו אריה בסוגר. "ובחרת בחיים" שזו הדרגה המושלמת לעבוד לשם שמים.
5
וטהר לבנו -נצבים
ובחרת בחיים -המשך
לכן אחי ורעיי ,אם כבר אתם בחיי תורה ומצוות שלכן אתם בספר תורת משה הביא את דברי רש"י על "ובחרת בחיים",
ממיתים את עצמכם בעולם הזה ,לפחות אל תעשו שטויות "אני מורה לכם שתבחרו בחלק החיים" ,והקשה על זה וכי מה
להפסיד את כל העולמות ,לפחות תסבלו בשביל להרוויח חיי רש"י בא להוסיף על דברי התורה "ובחרת בחיים" ,וכי צריכים
נצח ,ותרגילו את הלב להתחבר באמת מתוך אהבה לתורה להורות על כך ,הרי צריך להיות שוטה ולא לבחור בחיים כדברי
ולמצוות ,ואז תחיו לנצח ,כי אם כבר סבל לפחות ננצל אותו בורא עולם???
כראוי ,למה סתם לסבול???
ותירץ על פי דברי חז"ל מסכת תמיד פ"א "מה יעשה אדם
אבל מי שממית עצמו באהלה של תורה מתוך יראת שמים ויחיה?? ימית עצמו"!!! וממילא מובנים דברי רש"י ,שהיות
אמתית ואהבת בורא עולם ,אולי זה נראה כממית עצמו באהלה וצריכים להמית עצמנו ולסבול בשביל חיי התורה והמצוות שזה
של תורה ,אבל אין לך בן חורין ואדם בעל סיפוק יותר ממנו, כמו מוות בעולם הזה – ימית עצמו ,לכן צריך שכנוע גדול
כמאמר חז"ל אבות פ"ה "אין לך בן חורין אלא מי שעוסק ולהראות שבכל זאת שווה להשקיע ולסבול בחיים הקצרים
בתורה". בשביל לחיות חיי נצח באושר נצחי.
ולכן מי שהוא צבוע וכלפי חוץ חי חיי תורה אבל בליבו יש
ולצערנו היצר הרע בזמנינו עלה בדרגה ,שהיום הוא מאפשר
שנאה ומיאוס לתורה וליהדות ,הרי שהוא ממית עצמו גם
לאנשים המשתייכים לקהל היראים לדבר השם ,לחיות כביכול בעולם הזה שבגלל שהוא נראה כשומר תורה ומצוות ,שלכן הוא
בעולמה של תורה ,בלי להמית עצמו עליה. מנוע עצמו מהנאות עולם הזה ותאוותיו.
כי מחסום הבושה נפרץ ואנשים מתירים לעצמם לעשות ככל אבל בשונה מיהודי צדיק המת בעולם הזה באהלה של תורה,
העולה על רוחם עבירות גמורות או למחצה לשליש ולרביע ובכל אבל יש לו חיי נצח בהנאה אין סופית ,לצבוע זה מלבד מוות
אופן עם המון חילול השם ועם כל המראה היהודי. בעולם הזה ,יש לו מוות גם לעולם הבא ולנצח.
והיצר הרע חוגג -הנה לך גם להיות בקהילה שנולדת בה ,וגם ובעצם אלו הם דברי רבא יומא עב' "אמר להו רבא לרבנן במטותא
לחגוג בחיים החילוניים בלי למצמץ ,העיקר תרגיש טוב כי אתה מינייכו לא תירתון תרתי גיהנם" ,שרבא ביקש מרבנן בבקשה
ומשפחתך עדיין בקהילה וקשורים לכל מוסדות הקהילה. ממכם אל תסבלו מ 2גיהינום בעולם הזה וגם בבא.
ודווקא בזמנינו שהניסיונות קשים הם עד למאוד ,עלינו להתייצב בכוח מול היצר הרע "ולהמית עצמנו עליה" ,כי זה מה שכתוב
במסכת תמיד שהיא לתמיד כי זאת התורה לא תשתנה!! ורק כך נזכה לחיות לנצח גם אנחנו וגם הדורות הבאים אחרינו ,שגם
הילדים שלנו ימשיכו בדרך התורה ,כי מי שמחפש חיים קלים הילדים שלו ישדרגו את השיטה ,ויקלו מעצמם הרבה יותר ממה
שאתה סברת שאפשר לשחרר ולהקל.
וזכור נזכור ,מי שממית עצמו עליה ,למרות הקושי הגדול ,אין יותר מאושר ממנו ,כי אין לך בן חורין אלא מי שעוסק בתורה ובמצוות,
הוא מרגיש סיפוק ושלימות כי הוא חי תחושה שהוא חי חיי אמת ,אז קדימה "ובחרת בחיים" "למען תחיה" ,תרגיש שאתה חי
באמת ,ויהיה לך שמחה פנימית אמתית אמן ואמן.
אתם נצבים היום כולכם לפני ה' אלוקיכם
והנה ידוע שבורא עולם לא מתערב בבחירה החופשית של בן יש להקשות וכי מאחר שהתורה אמרה "נצבים כולכם" למה
אדם האם הוא יהיה צדיק או רשע ,ואם כן איך יתכן שיצא אם כן התורה מפרטת מיד "ראשיכם שבטיכם זקניכם
בדיוק שלאחר 40שנה יישאר מספר מדוייק של צדיקים בעם ושטריכם כל איש ישראל ,טפכם נשיכם וגרך אשר בקרב
ישראל כמו ביציאת מצרים ,אין אלא שבורא עולם בידו לגרום מחניך מחטב עציך עד שאב מימיך" .ובפשטות היות ומדובר
שלפחות יישארו בכלל עם ישראל כמות צדיקים כפי שברצונו כאן על התחייבות באלה ובשבועה לקיים תורה ומצוות ,לכן
הקדוש שיהיו בעם ישראל לכל הפחות .וכפי שכתוב שהעולם מחמת גודל חשיבות העניין התורה מפרטת בהרחבה שלא יהיה
לא מתקיים בפחות מל"ו צדיקים נסתרים ,וגם כאן הבן שואל אחד שיחמוק מהתחייבות זו.
ומי החליט שתמיד יהיו בעם ישראל 36צדיקים ,הרי בכל ערי
סדום לא היו אפילו עשרה צדיקים ,וכי דבר זה ביד ה' שיהיו 36 אבל מדברי רש"י בהמשך אפשר לתרץ זאת ,שהנה שאל רש"י:
צדיקים בכל דור ודור??? למה נסמכה פרשת אתם נצבים לקללות?? ועונה רש"י לפי
ששמעו ישראל מאה קללות חסר שתים חוץ ממ"ט שבת"כ
והתשובה כן!! וכאמור ,שבורא עולם יכול לגרום שבאופן כללי הוריקו פניהם ואמרו מי יוכל לעמוד באלו?? התחיל משה
יהיו לפחות סך צדיקים כפי שחשוב לו שיהיה לכל הפחות. לפייסם אתם נצבים היום הרבה הכעסתם למקום ולא עשה
ויתכן שכשמתמעטים הצדיקים וחלילה עוד כרגע נראה אתכם כלייה והרי אתם קיימים לפניו.
שיפחתו מסך המינימום שקבע בורא עולם ,אזי בורא עולם
שולח גל של התעוררות של תשובה בעולם והרבה מתעוררים ונשאלת השאלה ,הרי עם ישראל ראו את מידת הדין שנהגה
ומתחזקים. באבותיהם ,שכל הדור של הזכרים שיצאו ממצרים מלבד שבט
לוי ,כולם מתו כעונש במדבר ,ואיך אם כן ובמה הרגיע אותם
וגם לפני הגאולה העתידית כתוב שה' יחזיר את עם ישראל משה??? הרי הם הדור הצעיר כשחטאו בעדת קרח ובבנות
בתשובה ,ואין זה סותר את הבחירה כלל!!! כי גם בעת מואב או בנחשים מיד החוטאים נענשו ומתו ,וכל מי שנשאר
ההתעוררות לא כולם זוכים להתעורר בתשובה ,רק חלק מהם מעם ישראל עד כניסתם לארץ לא היו אנשים חוטאים ,ולמה
מתעוררים והכל לפי עוצמת ההתעוררות שה' שלח .וגם ה' יכול אמר להם משה "הרבה הכעסתם למקום ולא עשה אתכם
לגרום שיהיה פחות ניסיונות שכך חלק מעם ישראל כבר לא כלייה"???
יכשלו בעבירות ובטומאה ,וממילא הם יתעוררו מעצמם
להתקדש ולהתקרב לה' .ולפעמים ה' יכול ליצור את 2המצבים אלא ,יתכן שעם ישראל פחד שיהיה מצב שכל עם ישראל יחטא
ביחד ,שגם תהיה התעוררות עצומה לתשובה ,ובו זמנית גם יהיו במרוצת הדורות מתוך קושי ואורך הגלות וגם מחמת החיים בין
פחות ניסיונות כך שעוד יותר יהודים יתקרבו לה'. הגויים ,ובפרט שכל כמה שהם מתרחקים מיציאת מצרים
וממתן תורה הם יתקררו מדבקות בבורא העולם וישקעו
לדוגמא ,תארו לעצמכם אם פתאום כבר לא יהיה בארץ ישראל בטומאה ותאוות העולם.
או במדינתכם אינטרנט פרוץ ,כי בחוק יקבעו שמותר רק
אינטרנט מסונן ממש ,כמה אנשים יפסיקו לחטוא .או למשל אם ועל זה יתכן שענה להם משה" ,אתם נצבים" ,שאני קיבלתי
פתאום כל הפעולות הטמאות באינטרנט או הראיות הפסולות ביציאת מצרים פיקדון של 600אלף יהודים ולמרות שכל ה600
יהיו גלויים לעיני כל ,וגם כולם יראו תמונה של החוטא ,מי יעז אלף נפטרו בכל זאת ה' ביום פטירתי (וכפי שכתב רש"י שאתם נצבים
להשתמש לטומאה באינטרנט???? אולי רק בודדים!!! שכבר אמרה משה ביום פטירתו) זכיתי והחזרתי 600אלף זכרים מגיל 20
מרגישים אבודים לנצח רח"ל. בדיוק כפי שקיבלתי.
6
וטהר לבנו -נצבים
עלינו להשקיע בכל יכולתנו להתחזק ,וכך נזכה להיות ובזה הרגיע משה רבינו את עם ישראל ,אל תדאגו להמשכיות
מהראשונים המתעוררים בעת שה' מעורר אותנו לתשובה ,וכך עם ישראל ,כי נצח ישראל לא ישקר.
נזכה לחזור בתשובה שלימה.
אבל זכרו נא היטב ,שכמו שעכשיו הצליחו להימנות בתוך
אבל אם לא נשקיע הכנה להתעוררות התשובה ,אז יתכן שגם הצדיקים של עם ישראל ,כל סוגי הקהילות של עם ישראל,
בבוא עת רצון שבו בורא עולם יתן רוח התעוררות ,אז אתה חס אנשים נשים וטף ,חשובים ראשי מטות עד שואבי מים ,כך גם
ושלום לא תזכה להיות מהיהודים שמתעוררים לחזור בתשובה בבטחת נצח ישראל לא ישקר ,יכולים להיות כל סוגי עם ישראל
רחמנא ליצלן. כלולים בזה ,שהם יהיו צדיקים ולא רק בני הרבנים
והמיוחסים ,אלא גם שואבי המים של דורנו יכולים להיות
אז שנס מותניים ותחזור בתשובה ותעורר עצמך בכל דרך לחזור מצדיקי עם ישראל.
בתשובה ,ובכל רוח של התעוררות תצטרף בתשוקה להתקרב וגם זה מסר לדורות ,אם חפצים אנו וכאמור לא משנה מה מעמדנו
לבורא עולם ,כי מי יודע האם כבר לא תזכה לעוד רוח מהחשובים או מהפשוטים ואפי' שואבי מים ,אם רצוננו לשרוד ולהיות
התעוררות ,ואוי לנו אם נמות ללוא תשובה ח"ו!!!! מצדיקי הדור -משארית הפליטה שעליה יתבסס נצח ישראל,
כי המצווה הזאת אשר אנכי מצווך היום ,לא בשמים היא בפיך ובלבבך לעשותו
צריך שאדם אחר יתאמץ ויסתכן ויעבור עבורך את הים באנייה, כתב הרמב"ן ובספר העיקרים ,שהמצווה הזאת היא מצוות
אלא "בפיך ובלבבך לעשותו". תשובה ,ולענ"ד אולי ברמז יש לומר כי כתוב "שוב יום אחד
לפני מיתתך" וכאן כתוב "מצווך היום" ,דהיינו שיהיה לך יום
ובעצם כאן לכאורה יש קושיה ,שהרי עיקר התשובה היא של תשובה לפני מותך ,כך שבכל יום יהיו בגדיך נקיים כי אינך
מהלב ,ואם כן מדוע כתוב קודם "בפיך" ואחרי זה "ובלבבך יודע מתי תמות ,וכך תהיה צדיק כל ימי חייך בזכות "היום".
לעשותו"???
והנה יש לומר שהתורה אומרת לכל יהודי ,אל תחשוב שאצלך
ונראה שכאן מגלה לנו התורה ,שגם יהודי חלש מאוד מבחינה לא פשוט לחזור בתשובה כי חסר לך כלים רוחניים ,ולכן הרב
רוחנית והלב שלו אטום להתעורר בתשובה מרוב חטאיו או צריך להחזיר אותך בתשובה ,ואתה צריך צדיק גדול ועצום כמו
מרוב טרדות הזמן ,בכל זאת "בפיך" ,תלמד מוסר בפיך ,תקפיד משה רבינו שעלה לשמים ,כי רק על ידי צדיק כזה תצליח לחזור
על לימוד ספרי מוסר בפיך ,אפילו כשעדיין זה לא משפיע עליך, בתשובה.
אבל בסוף "ובלבבך לעשותו" זה ביום אחד פתאום זה יעורר את
הלב ,ואז כל המוסר שלמדת בימים בהם התעקשת ללמוד וגם אל תחשוב שחסר אתה את הכלים הגשמיים בכדי לחזור
מוסר ,הכל יכנס ללבך ,ותזכה לחזור בתשובה שלימה אמן. בתשובה ,כי קשה לך הדבר מבחינה גשמית ,כך כביכול אתה
*ובחרת בחיים למען תחיה אתה וזרעך
אלא יתכן שאנחנו מסיימים שנזכה שנשתמש בחיים הטובים הן הבחירה לחיים שלנו צריכה להיות שננצלם לחיי יהודים
בגשמיות וגם בחיי הרוחניות הטובים לטובה ,שנחייה לשם כשרים ,ואין חיים יהודים מושלמים בלי שהילדים ממשיכים
שמים לעשות רצון אבינו שבשמים באמת ולא ננצל את חיי בדרך התורה שהיא דרך חיי הנצח.
העולם הזה וברכות ה' להתפאר בהם ולשאר הנאות הגוף. וזה מזכיר לי מה שבברכת החודש מבקשים בתפילת "יהי
אכן אכן עלינו לבחור בדרך התורה שנחיה בה באמת בשמחה רצון" בקשות מפורטות לחיים טובים אהבת תורה ויראת שמים
ופרנסה טובה וכו' ובסוף מסיימים "חיים שימלא ה' משאלות
של דבקות בה' ואהבתו יתברך ,כך שגם זרענו ירצו ליהנות מזיו לבנו לטובה אמן סלה" ,ולכאורה מה יש בבקשה זו ,הרי קודם
ה' כל חייהם וימשיכו חשק זה לדורות הבאים אמן ואמן. פירטנו בקשות לחיים טובים בגשמיות וברוחניות??
אני מורה לכם שתבחרו בחלק החיים – רש"י
שזכה ,אזי יזכה לחיים טובים מלאים סיפוק אמיתי בזה ובבא, אולי כוונת רש"י ,שגם בקיום מצוות יש מושג ממית עצמו
וגם זרעו אחריו יראו שאביהם המתייסר בגוף עדיין שמח ביותר באהלה של תורה ,ולמרות שיש במושג של זה מוות כביכול
כי הרוחניות משפיעה שמחה יותר מהנאות גשמיות ,וממילא גם שמרסק את הגשמיות ומייסר גופו בעמלה של תורה מתוך דוחק
ילדיך ויוצאי חלציך ירצו לחיות בשמחה בחיי אמת מלאים עצום וצער הגוף ,בכל זאת התורה דורשת שתתבונן בחלק
בסיפוק!!! החיים שיש בממית עצמו בעמלה של תורה ,שיבחר להסתכל על
חצי הכוס המלאה של הרוחניות שזוכה בו.
ואכן לא קלה היא עבודה זו אבל ה' מתחנן בני יקירי וחביבי,
אם אתה חי בעניות וממית עצמך באהלה של תורה ,אנא אל ואדרבא מתוך צער -התורה מתקיימת בו יותר ,וישמח שזכה
תמית עצמך בתורה מתוך עצבות ועוגמת נפש ,אלא אני מבקש לדבוק בחיי אמת ובחיי נצח ושנשמתו מתענגת כי זה עיקר
ומורה לכם בחרו בחלק החיים ,ותחיו עם שמחה של מצוה האדם!! וישמח בקרבתו לה' השמח בעבודתו .ואם אכן ימות
ואהבת ה' ,בהצלחה אמן ואמן. באהלה של תורה אבל יבחר להתמקד ולשמוח בחלק הרוחני
ומל ה' את לבבך ואת לבב זרעך
כך שכביכול שה' מל את הלב ,אבל תשובה המושלמת החיד"א מביא בשם הראשונים שהמילים בפסוק "את
ביותר מצדנו היא ,שלא רק נתקן את הלב שלנו ,אלא לבבך ואת לבב" זה ראשי תיבות "אלול" ,ומוסיף החיד"א
שנעשה כל שביכולתנו שגם זרענו יתעורר בתשובה שהסופי תיבות יוצא "תכתב" ,שעל ידי תשובה זוכים
לכתיבה וחתימה טובה .וקצת כאב לי כביכול ,שיוצא
שלימה ,ולכן כביכול לבב של זרעך מתחבר בראשי תיבות שבראשי תיבות "אלול" המשפט לא מושלם ,שהרי
של אלול ללב של עצמך ,כי האבא יתעורר התעוררות המשפט מסתיים "ואת לבב זרעך" ובראשי תיבות לא
עצומה שתשפיע גם על יוצאי חלציו ,זו תשובה מושלמת. השתמשנו במילה "זרעך" ,ולכאורה זה חותך את העניין??
ויש בזה גם צדק והיגיון ,כי רבות מקלקולי הילדים זה לכן נראה לחדש שדווקא נכתב המשפט כביכול ,בכדי
בגלל נפילת ההורים ברוחניות ,ולכן על ההורים להתחזק להודיע לנו שתשובה שלימה צריכה להיות שאנחנו נתקן
ביותר ולגרום גם לילדיהם להתעורר בתשובה. את עצמנו כראוי ובאופן מושלם שה' יתקרב אלינו עד כדי
7
וטהר לבנו -נצבים
ושב ה' אלקיך את שבותך ורחמך
ונראה לתרץ קצת באופן אחר ,שבפרשתנו כתוב "ומל ה' את בשו"ת הרדב"ז סי' תשס"ט מביא ששאלו אותו מדוע בפרשת
לבבך" ,וכפי שכתב הרמב"ן זה מדובר על הגאולה העתידית בחוקתי לאחר הקללות כתוב פסוקי נחמה ואילו בפרשת כי
ימות המשיח שעם ישראל לא יחטאו יותר ,כי הקב"ה ישחוט תבוא לאחר הקללות לא כתוב פסוקי נחמה??
את היצר הרע ,ואז ה' ינקום בגויים על כל מה שהציקו ליהודים
בכל הדורות ,והעונש יהיה שאת כל הקללות הכתובים בפרשת וענה על זה הרדב"ז שכאן בפרשתנו פרשת ניצבים שהיא פרשה
כי תבוא יקבלו שונאי ישראל. לאחר כי תבוא ,וכאן כתוב פסוקי נחמה "ושב ה' אלוקיך את
שבותך ורחמך וגו'".
ולכן אין דברי נחמה בקללות שבפרשת כי תבוא ,בכדי
שהקללות שבסופו של דבר ינתנו לשונאינו לא יהיה להם שום כמו כן מוסיף הרדב"ז שבפרשת כי תבוא כתוב שם הוי"ה
תקווה טובה ,רק קללות בלבד ,ואילו לעם ישראל כבר כתוב בקללות שזה מידת הרחמים ,בניגוד לפרשת בחוקתי ששם לא
דברי נחמה בפרשתנו אז לנו תהיה הישועה ולגויים קללות מופיע שם הוי"ה בקללות ,ולכן שם הוי"ה – שם של רחמים
וחושך גדול. ממתק את הקללות שבפרשת כי תבוא.
ומל ה' את לבבך – ונתן ה' את כל האלות על איביך ועל שנאיך אשר רדפוך
אליהו מחזיר בתשובה את הבנים בכדי שהבנים יחזירו בתשובה כתב המהרי"ל דיסקין שהיות והתורה מבשרת שעם ישראל
את האבות ,ושימו ליבכם אל לשונו הטהור של רש"י "יאמר יתחזק וישוב בתשובה מאהבה ממילא כל מה שחטאו נהפך
לבנים דרך אהבה ורצון לכו ודברו אל אבותיכם לאחוז בדרכי למצוות ,ואם כן העונש שקיבלו כביכול לא היה כדין ,ועל כן
המקום". הקב"ה נותן את כל הקללות על אויבי ישראל.
וראו פלא ,שאליהו הנביא בכבודו ובעצמו מעורר וקצת קשה שהרי מהיכן מוכח כאן שעם ישראל עשו תשובה
בתשובה ,אבל הוא אינו מחזיר את כולם בתשובה אלא מאהבה?? וכמו כן כאן הקב"ה מל את לבבנו ומדוע נחשב שעם
בדווקא הוא רוצה שעם ישראל מעצמם על ידי המשפחה ישראל חזרו בתשובה מאהבה??
יתעוררו בתשובה ולא רק חזרה בתשובה רגילה אלא חזרה ונראה לתרץ שהנה קודם הגאולה השלימה כתוב בנביא מלאכי
בתשובה מתוך "אהבה ורצון" ,שכך יוצא שעם ישראל ג' כד' שאליהו הנביא נשלח "להשיב לב אבות על בנים ולב בנים
שבים מתוך אהבה ולא מתוך יראה ,ולכן זוכים עם ישראל על אבותם" וכתוב ברש"י שהכוונה שאליהו מעורר בתשובה את
שנהפך להם העוונות לזכויות וכאמור. האבות בכדי שהאבות יחזירו בתשובה את הבנים ,וכן להיפך
והותירך ה' אלוקיך בכל מעשה ידך
על ימות המשיח שאז לא יהיה חסרון בגשמיות ולכן כתוב המשך חכמה מקשה מדוע בברכות שבתחילת פרשת כי
"בכל מעשה ידך" ,ואילו בפרשת כי תבוא מדובר על ברכה תבוא כתוב רק "והותירך ה' לטובה בפרי בטנך" ואילו
שתהיה בעת קיום המצוות עוד קודם ביאת המשיח שאז כאן בפרשתנו נכתב "בכל מעשה ידך"?? ועל פי דברי
לא יהיה שלימות בגשמיות. הרמב"ן ההבדל ושינוי הלשון מובן ,כי כאן התורה מדברת
חיזוק עצום מהחזון אי"ש ,היצר קשה מאוד אבל בהחלטה מוחלטת " -ובחרת בחיים" שאני בוחר רק בחיים ,כך מנצחים את היצר!!!
* לעברך בברית ה' אלקיך ובאלתו אשר ה' אלקיך כרת עמך היום
הסכם כאשר כוחו כבעבר זה עדיין נחשב להסכם בכפייה ,כי כתב רש"י "לעוברך בברית" דרך העברה כדרך כורתי בריתות
עדיין חושש מהכפייה והאונס שעשה לו בעבר ,אך הביא דעת מחיצה מכאן ומכאן ,ולכאורה לא היה כאן פעולה של חלוקה
המהרי"ק שורש סג' שחולק שאין לדמות בני אדם למעשי ה', כלל לא בבהמות ולא בדם הבהמות??
שאכן אצל הקב"ה הכל כבתחילה דהיינו שהכפיה שהייתה בעת
מתן תורה ממשיכה גם בברית שהייתה בערבות מואב בסוף 40 וכן כתב רש"י כאן בתחילת דבריו "לעברך" -להיות עובר
שנה ,כי עוצמת הקב"ה אינה משתנית ואינה נחלשת ,משא"כ בברית ,ולא יתכן לפרשו כמו להעבירך אלא כמו לעשותכם
אצל בשר ודם שמצבו וכוחו משתנה א"כ בברית והסכם וקניין אותם :ומבאר השפתי חכמים שכוונת רש"י שאתה בעצמך
שנעשו זמן אחר הכפיה והאונס אין זה נחשב לקניין בכפייה תהא עובר ולא על ידי אחרים ,ומוסיף השפתי חכמים שלא יתכן
ובאונס מחמת מה האונס והכפיה שהיו בעבר. שיעבירו את עם ישראל בברית כי אם כן יטענו עם ישראל
אנוסים היינו ולא קיבלנו עלינו את הברית מרצון.
ומכל מקום קשה מה משמעות רש"י כאן שעם ישראל יעבור
בעצמו ולא ע"י אחרים שיעבירהו ,וכפי הסברו של השפתי והנה בגמרא בשבת פח' כתוב על הפסוק "ויתיצבו בתחתית
חכמים שלא יהיה ברית בכפיה ,וגם מהספורנו משמע שכאן ההר" אמר רב אבדימי בר חמא בר חסא מלמד שכפה הקב"ה
קיבלו ברצון את הברית וכפי שיורחב בדבריו לקמן ,וקשה שהלוא עליהם את ההר כגיגית ואמר להם אם אתם מקבלים התורה
מוכח מהגמרא שגם כאן נחשב לברית בכפייה וכדברי ר"ת שהיו מוטב ואם לאו שם תהא קבורתכם ,אמר רב אחא בר יעקב
חייבים לעשות ולקיים הברית על פי הדיבור – על פי ציווי ה'?? מכאן מודעא רבה לאורייתא – דהיינו שיכולים ישראל לטעון
קיבלנו את התורה באונס ולא ברצון ,ומוסיף רבא ואמר אף על
ונראה לתרץ על פי מה שחידשתי בפרשת כי תבוא וזכיתי פי כן חזרו עם ישראל וקיבלו מרצונם את התורה מתוך ששמחו
שמצאתי אח"כ מפורש כן ברלב"ג ,שהברית שהיה בערבות בנס הגדול בימי אחשורוש ,כמו שכתוב "קיימו וקבלו
מואב הכוונה לברית שנצטווו והתחייבו לעשות בכניסתם לארץ היהודים" קיימו מה שקיבלו כבר ,ומשמע מדברי הגמרא שרק
ישראל שיתנו את הברכות והקללות בהר גריזים ובהר עיבל בימי אחשוורוש קיבלו מרצונם.
כמתואר בפרשת ראה ,אומנם ראיתי שאברבנאל מקשה עליו כי ומקשה ר"ת בנדרים כה' שהרי בפרשתנו כתוב שעם ישראל
משמע בתורה שקיבלו את הברית "היום" ביום פטירת משה?? עברו ברית בערבות מואב בסוף 40שנה לפני כניסתם לארץ
אומנם יש לתרץ כפי שכתבתי בפרשה הקודמת יש 2חלקים ישראל? ומתרץ ר"ת שגם כאן זה נחשב שקיבלו את הברית
בכפיה כי על פי דיבור ה' עשו את הברית ,והמשנה למלך בפרשת
בברית יש טכס הברית שזה היה בדם בעת מתן תורה ,ויש את
תוכן הברית וההסכם הטוב והרע "דברי הברית" וזה היה הן דרכים דרוש כב' מקשה וכי מה שהיה על פי הדיבור הרי מ"מ לא
בפרשת בחוקתי וגם כאן בסוף 40שנה ביום פטירת משה ,שכל היה כאן כפיה כפי שהיה בעת מתן תורה שכפה עליהם הר
עם ישראל כולו התייצב לשמוע את הברכות והקללות ,וכפי כגיגית??
שכתב רש"י שכששמעו את צ"ח הקללות נבהלו עם ישראל והמשנה למלך מביא דעת אחרונים שרוצים לחדש מזה הלכה,
והוריקו פניהם ואמרו מי יכול לעמוד בקללות כאלו. שאם אחד אנס וכפה את חבירו ,אזי כל פעם בעתיד שיעשה עמו
8
וטהר לבנו -נצבים
כביכול קבלת הברית של הר גריזים ועיבל מכך שהתייצבו ואכן הברית כאן הייתה בכפיה כי היו חייבים לקבל על עצמם
מסודר וכראוי וכדברי הספורנו. את הברכות והקללות ,ולא הייתה להם אפשרות לחמוק מזה,
ויתכן עוד שעצם הדבר שעם ישראל נבהל מהקללות כל כך עד וזה כביכול המשך של כפה עליהם הר כגיגית ,ובכל זאת עדיין
כי הוריקו פניהם ואמרו מי יכול לעמוד בקללות אלו ,זה הוכיח יש כאן בחינה של קבלה מרצון למרות הכפיה ,כפי שבמתן תורה
למשה שעם ישראל הפך להיות עם ,כי כרגע הם היו צדיקים עם ישראל אמרו "נעשה ונשמע" למרות שכפה עליהם הר
גמורים ,ולא היה להם סיבה לחשוש מהקללות אלא אדרבא כגיגית (אם אכן אמרו זאת לאחר שה' כפה עליהם ולא קודם) ,וגם כאן
אליהם היה לשמוח בברכות שאמור להתקיים בהם לפי מצבם הם קיבלו את הברית הברכות והקללות ברצון.
עכשיו ,אלא הם דאגו לדורות הבאים וזה גדלותם ובדאגתם וכפי שכתב הספורנו שהיות וכולם בלי יוצא מהכלל באו
לדורות הבאים בזה תפארתם שהפכו לעם ,וכמו כן הם המחישו והתייצבו לשמוע את הברכות והקללות "דברי הברית" ,ועמדו
לעצמם כבר מעכשיו את עוצמת הקללות וכל שכן את טכס מסודרים כראוי לפי הסדר שהזכיר משה "ראשיכם שבטיכם
הברית של נתינת הקללות שיתקיים בהר גריזים והר עיבל, זקניכם ושטריכם כל איש ישראל ,טפכם נשיכם וגרך אשר
בפרט שיתכן שכל מצוות נתינת הברכות והקללות בהר גריזים בקרב מחניך מחטב עציך עד שאב מימיך" ,ולא באו בתערובת
ובהר עיבל זה בכדי להמחיש לכל יהודי את ממשות הברכות כנאלצים לשמוע ,אלא הקפידו ודקדקו בלשונו של משה ועשו
והקללות ככתוב "ראה נתתי לפניכם היום ברכה וקללה". טכס מכובד ומסודר כראוי ,זה הוכיח שהם שמחים בברית זו
ורק בפורים קבלו ברצון לגמרי ,כי האיום מהמן חלף ,והם לא וכאילו הם בעצמם עוברים בברית ולא שמאלצים אותם לעבור
הסתפקו בהתחזקות ובתשובה ובצומות שעשו מתוך פחד המן, בברית ה'.
אלא כשרווח להם קיבלו מחדש התחזקות ,והבינו שכל הכפיה
לחזור בתשובה מפחד המן היה לטובתם ,כמאמר הרמב"ם, אומנם אפשר לחדש יותר ,שכשם שהוכחנו בפרשת כי תבוא
כופין אותו עד שיאמר רוצה אני" כי כל יהודי באמת רוצה שהברית שעשה ה' עם אברהם אבינו בברית בין הבתרים נמשכת
להיות דבוק בה' ובתורתו כי זה הטוב האמיתי והניצחי ,ומלבד ליצחק וליעקב ,אם כן כאן עם ישראל חידש מרצונם שאת טכס
זה הכל הבל הבלים ,וזה הבינו עם ישראל אחרי נס פורים שכל הברית שהם עתידים לעשות בארץ ישראל בהר גריזים ובהר
הכפיה שה' מחייב אותנו להיות עבדיו זה חסד ה' ולא אונס, עיבל ,כאילו מעכשיו הם כבר מקדימים ומקבלים על עצמם את
ככתוב " פורים על שם הפור ומה ראו על ככה ומה הגיע אליהם, הברית ההיא עוד קודם שנעשית ,כי רצו מעצמם לשתף את
קיימו וקבלו היהודים עליהם ועל זרעם ועל כל הנלוים עליהם משה רבינו בקבלת ברית זו ,ולכן כתב רש"י "לעוברך בברית"
ולא יעבור" ,ותודה לידידי הרב צבי קליין שליט"א מאשדוד שבזכותו
כדרך כורתי ברית שעוברים בין חצאי בהמה ,כי כאן קיבלו על
התחדד לי המיוחדות של קבלת עם ישראל בפורים ,וב"ה עיקר החידוש עצמם כאילו כבר חילקו את העם ל 2חצאים בהר גריזים ובהר
במאמר זה היה לעיני שר התורה שאמר ב"פ שזה נכון. עיבל ,ויתכן שמשה הבין רצונם הטהור לקבל על עצמם להקדים
ללמדנו ,שאנחנו יכולים להפוך כל חובה שמוטלת עלינו לקיימה על פי מצוות התורה ,למהודרת!! כביכול מתוך התנדבות ומתוך
רצון עצמי ,ע"י שנקיים אותם בשמחה ובהתלהבות ובטוב לבב ,ובכך נזכה להשריש לדורות הבאים כי טוב ה' ,ומתוקים מצוותיו
וחוקיו ,ותורתו מענגת עד כי כל עונג לא ישווה לה ,וכך נזכה לדורות ישרים מברכים אמן ואמן.
**אתם נצבים כל איש ישראל
עליו למות בו ביום ,והתברר לו שהוא צח ונקי שכל כולו קודש במדרש רבה תחילת הפרשה כתוב :גדולה היא התפילה לפני ה':
ולבו נשבר בתפילה למה ימות ולא ימשיך לחיות להספיק לקיים אמר ר"א רצונך לידע כוחה של תפילה ,אם אינה עושה כולה
עוד מצוות. חציה היא עושה ,קין עמד על הבל אחיו והרגו יצאה גזירה
בראשית ד' "נע ונד תהיה בארץ" מיד עמד ונתוודה לפני הקב"ה
וקצת נפלאתי מה עניין תפילה לפרשת נצבים?? כי בדרך כלל שנא' (שם) גדול עוני מנשוא ,אמר לפניו :רבש"ע כל העולם אתה
המדרש מביא דרשות שגם אם הם נראים כאילו לא קשורות סובל ולעוני אי אתה סובל?? כתבת מיכה ז' "נושא עון ועובר על
לפרשה ,בכל זאת בסוף מוצאים איזה קשר ושייכות ,אבל כאן פשע" סלח לעוני שהוא גדול!!
לכאורה לא מצאתי כלל.
מיד מצא חסד לפני הקב"ה ונמנע ממנו נע חצי הגזירה ,שכן
וברוך ה' מצאתי בילקוט מעם לועז שהרגיש בשאלה זו ,ותירץ כתיב בראשית ד' "וישב בארץ נוד" ,מכאן אתה למד שגדולה
ששייכות העניין הוא ,שיש מעלה בתפילה מה שאין בתורה שכן התפילה לפני הקב"ה .וכן חזקיהו הנביא בשעה שא"ל ישעיה
לא כל אדם זוכה לתורה כמו שאמרו "אלף נכנסים למקרא , לח' "צו לביתך כי מת אתה" ,מיד "ויסב חזקיהו פניו אל הקיר"
מאה למשנה ,עשרה לתלמוד ואחד יוצא להוראה״ ויקרא רבה ב', א"ל הקב"ה :שמעתי את תפלתך וגו' והוספתי על ימיך חמש
אבל תפילה לכל מסורה ,שכל אחד ואחד יכול לשפוך שיח לבו עשרה שנה שכן כתיב תהלים קמה' "רצון יראיו יעשה ואת שועתם
לפני בוראו. ישמע ויושיעם".
ועוד שתורה תלויה בישוב הדעת כמו שאמרו חז"ל שמעתתא ומוכח ממדרש זה שתפילה זה לא רק בקשת תחנונים מבורא
בעי צילותא כיומא דאיסתיוא דהיינו ההלכה צריכה צלילת עולם ,אלא למצוא איזה טענה וסמך מהתורה שמחמת טענה זו
הדעת כמו יום בהיר ,ואילו התפילה אדרבה כל מה שאדם שרוי אולי מגיע לך חסד ה' ,כביכול לא רק לבקש רחמים אלא גם גם
במצוקה יותר כך תהיה תפלתו יוצאת ממעמקי הלב ,וזהו מה לעורר רחמים ,ולכן גם לקין שהרג את אחיו הבל ולא שמע את
שאמרו חז"ל כששמעו ישראל מאה קללות חסר שתים ובכללו מוסר ה' לפני הרצח ,שהקב"ה הזהירו שלפתח חטאת רובץ,
מיתת הצדיקים ואמרו מי יכול לעמוד באלו אמר להם משה ובכל זאת מחמת טענה טובה הבנויה מפסוקים ,הצליח קין
"אתם נצבים היום כולכם" שכן כולכם ראויים להתפלל ולבקש ותפילתו זו השפיעה שירד לו חצי מהעונש.
רחמים מהקב"ה ואין הדבר מסור רק לצדיקים שבדור. אומנם איך שהמדרש מביא את תפילת חזקיהו הצדיק ,משמע
וקצת רמז לדבר שמצאנו לשון ניצב כלפי תפילה אצל חנה לכאורה שצדיק לא צריך לטעון טענות בתפילה אלא רק לבקש
בנביא שמואל "ותאמר בי אדני חי נפשך אדני אני האשה רחמים מה' ,אומנם באמת גם חזקיהו בתפילתו מופיע בנביא
הנצבת עמכה בזה להתפלל אל השם" ,ואכן מפסוק זה גם נלמד ישעיה לח' לכאורה לא רק ביקש רחמים אלא גם טען טענה
שאסור לישב בד' אמות של המתפלל. להקב"ה ככתוב" :ויאמר אנה ה' זכר נא את אשר התהלכתי
לפניך באמת ובלב שלם והטוב בעיניך עשיתי ויבך חזקיהו בכי
כמו כן חשבתי שכתוב בנביא ישעיה מג' שלמרות חטאי עם גדול" ,ובעצם אין כאן רק בקשת רחמים אלא חזקיהו עורר
ישראל והגזירות שהקשות שהיו אמורות לחול עליהם כטענת רחמים בטענה שכביכול מגיע לו חסד בזכות מעשיו הטובים??
המקטרגים בעת קריעת ים סוף "הללו עובדי עבודה זרה והללו
עובדי עבודה זרה" ומדוע עם ישראל שגם עבדו עבודה זרה אבל יתכן שחזקיהו באמת לא היה זקוק לכך כי באמת צדיק
במצרים יהיו ניצולים ,אבל הקב"ה עונה על כך "כי אני ה' מספיק שירצה וכבר הקב"ה יעשה רצונו ,וכפי שהביא המדרש
אלקיך קדוש ישראל מושיעך נתתי כפרך מצרים כוש וסבא הכתוב "רצון יראיו יעשה ואת שעוותם ישמע ויושיעם" ,אלא
תחתיך" דהיינו שה' שם את המצרים שישמשו כופר נפש, יתכן שתפילתו זו הייתה כביכול עם חשבון הנפש קודם מותו
שהמצרים טבעו בים וכפרו על עם ישראל. איך חי את חייו ומה עליו לתקן קודם מיתתו שעל פי הנבואה
9
וטהר לבנו -נצבים
מפורש שיש אהבת ה' שעושה עבורו כופר נפש ששם אדם תחתיך וכן פעל ה' לכפר על עם ישראל שסנחריב נלחם בכוש וסבא
ואפילו גויים רבים יהיו כופר נפש תחת נפשך של יהודי יחידי. וכבשם והם שימשו כופר נפש לכפר על חטאי ממלכת יהודה
בימי חזקיהו הצדיק ,והסיבה היא כתובה בפסוק הבא "מאשר
ואנא ציבור הלומדים היקרים מפז ,אנא שלימוד זה יהיה יקרת בעיני נכבדת ואני אהבתיך ואתן אדם תחתיך ולאמים
לעילוי נשמת הצדיק הרב יהונתן מרדכי בן לִבֵּ ּה אהובה תחת נפשך".
זצ"ל שסבל 7פעמים בחייו מהמחלה הקשה ונלחם ולא ואכן מפסוק זה מוכח שלא רק על כלל עם ישראל יש את אהבת
נשבר ברוחו. ה' המיוחדת שמכפר על ידי כופר נפש ,אלא גם על יהודי יחידי
ומל ה' אלקיך את לבבך ואת לבב זרעך -ואתה תשוב ושמעת בקול ה'
את חטאינו ,על ידי חרטה וצער הלב ,והיות ואין חובה לעשות כן כי כתב הרמב"ן שפסוק זה מדבר על ימות המשיח ,וה"מילה" הנזכרת
נמחו פשעינו לכן זה יחשב כזכות עבורנו גם בימים שבהם אין חפץ, כאן היא מילת הלב הוא שלא יחמוד ולא יתאווה לרע ,אלא ישוב
כשם שכתוב בגמ' שבת יב' שרבי ישמעאל כתב בפנקסו שכשיבנה בית האדם בזמן ההוא לאשר היה קודם חטאו של אדם הראשון.
המקדש יביא חטאת שמינה על חטא שהטה בשוגג את הנר בשבת,
וזהו שאמרו רבותינו שבת קנא' שיגיעו שנים אשר תאמר אין לי בהם
וכן כפי שהבאתי בפרשת צו על המדרש רבה ט' ז' שלעתיד לבוא - חפץ קהלת יב א ,אלו ימות המשיח ,שאין בהם לא זכות ולא חובה כי
כשמשיח יגיע ,כל הקורבנות בטלים חוץ מקורבן תודה ,והקשה רבי בימי המשיח לא יהיה באדם חפץ ורצון לתאווה אבל יעשה בטבעו
חיים זייציק שהרי לעתיד לבוא אין יותר צרות מדרש רבה כג' א' ואולי המעשה הראוי ,ולפיכך אין בהם לא זכות ולא חובה ,כי הזכות והחובה
כי גם בטל ייצר הרע ,ואם כן על מה יביאו קורבן תודה??? תלויים בבחירה והתאווה לרע.
ותירץ הגאון רבי חיים ,שלעתיד לבוא יבינו איזה חסד ואיזה טובה ולולי דברי הרמב"ן היה מקום אולי לפרש שאכן אין עבירות ,אבל כל
היה להם במקרים הקשים והצרות שהיה להם בימי הגלות קודם יהודי ישוב בתשובה על חטאיו בעבר ,ולמרות שהקב"ה מוחה את
הגאולה ,ועל זה הם יביאו קורבן תודה לעתיד לבוא!!! פשעינו ולא יזכור את חטאנו בעת הגאולה ,אבל מעצמנו נשוב ונתקן
והתברך בלבבו שלום יהיה לי כי בשרירות ליבי אלך
שכתוב באבות פרק ה' משנה י' "האומר שלי שלי ושלך שלך ,זו מדה מצב קיצוני ומסוכן ביותר הוא ,שאדם מאבד את דרכו ,כי יש
בינונית ,ויש אומרים ,זו מדת סדום". רשעים שהם מלאים חרטה ,אבל רשע שסבור שצדיק הוא ואינו
ופלא עצום איך לתנא קמא במשנה ,זו דרך בינונית ורגילה ,ולדעה אשם על כל פנים שלא מגיע לו עונש – זה הכי גרוע וזה הכי
השנייה זו מידת סדום! שהיו רעים וחטאים לה' מאוד ,איך יתכן שינוי מסוכן שעליו הקב"ה מזהיר דברים כט ,יח שאותו רשע "בשומעו
חד כל כך בדעות התנאים??? את דברי האלה והתברך בלבבו שלום יהיה לי כי בשרירות ליבי
ויתכן ,שאנשי סדום ברגע שקיבלו על עצמם מוסריות כביכול טובה
אלך למען ספות הרווה את הצמאה – לא יאבה ה' סלוח לו ,כי
אבל מעוותת כי לא לחמול על דלים זו מידת אכזריות ,ועוד טענו שהם אז יעשן אף ה' וקנאתו באיש ההוא ,ורבצה בו כל האלה
תלמידי אברהם אבינו שאמר "הרמתי ידי אל ה' אם מחוט ועד שרוך הכתובה בספר הזה ,גפרית ומלח שרפה כל ארצה לא תזרע ולא
נעל ,ואם אקח מכל אשר לך ,ולא תאמר אני העשרתי את אברם" ,מזה תצמח ולא יעלה בה כל עשב כמהפכת סדם ועמרה אדמה
בעיוותם הוציאו השקפה ודרך חיים כביכול מוסרית וטובה ,שכל אדם וצבוים אשר הפך ה' באפו ובחמתו".
יחיה ממה שיש לו ולא על חשבון השני ,אפילו לא חוט פשוט כלום לא
מהשני ,בקיצור שלי שלי ושלך שלך!!! והנה בפרשת נשא כתב רש"י :למה נסמכה פרשת נזיר לפרשת
סוטה? לומר לך שכל הרואה סוטה בקלקולה יזיר עצמו מן היין
אבל ממוסריות מעוותת מגיעים גם הידרדרות מוסרית קשה, שהוא מביא לידי ניאוף ע"פ הגמרא סוטה ב' .וקשה מדוע דווקא על
כפי שאנשי סדום מרחו בדבש את בתו של לוט שגמלה חסד והיא עבירה של סוטה מצאנו את המושג הרואה יזיר עצמו?? ולא
מתה באכזריות ממיליון עקיצות של דבורים ,ועוד מעשי זוועה מצאתי זאת על העבירות אחרות??
אחרים שעשו רח"ל ,כי כאשר יש עוות מוסרית האדם מידרדר
למדרון עמוק בלי לחשוב רגע טעיתי!! אוי חוטא אני!!! אלא לבו ויתכן שכאן יש מצב מאוד מסוכן ,כי כאן מדובר שאשה הסוטה
מפעיל שרירים חזקים ועוצמתיים!! אין בו מקום יותר לתיקון עשתה עבירה חמורה ,והיא נתפסה והובאה לבית המקדש ושם
הדרך. במעמד מיוחד היא שומעת מהכהן שאם היא לא תודה על
העבירה שהיא עשתה אזי בטנה תתפוצץ והיא תמות בניבול
ובעת לומדי בנביא יונה פרק ג' עם תלמידי היקרים והנפלאים קשה ובביזיון מחפיר ,ובכל זאת אותה אשה חוטאת ולא מודה,
"כיתות ז' בת"ת תורת אמת" בני ברק ,למדנו את הכתוב שאנשי הייתכן??? וכי מתאבדת לדעת היא?? ועוד איבוד לדעת במיתה
נינווה שנבהלו מאוד מדברי יונה שעוד 40יום נינווה מתהפכת, הכי קשה והכי מנוולת?? היתכן??
והם קראו צום והלבישו שקים והתפללו לה' שיציל אותם
מהגזירה הרעה ,אבל אומר המלבי"ם הם לא חזרו בתשובה עד וכמו כן מדוע באשה סוטה כתוב "תשטה אשתו ומעלה בו מעל"
שהמלך דרש זאת מהם ,ולמרות שהרד"ק אומר שנגזר עליהם ולא כתוב שחטאה ומעלה בה' ובתורתו??
להתהפך כי חטאו כסדום ועמורה ,בכל זאת אומר המלבי"ם
אנשי נינווה לא חשבו שיש להם על מה לחזור בתשובה. ויתכן ,שאשה זו שמסכימה למות ולא להודות ,היא לא אשה
שיצרה תקף עליה ,כי אשה כזו מוחקת הנאת העבירה בתשובה
וזה פלא שהרי כתוב ברד"ק שאפילו החריבו ביתם מחמת והכנעה בפני בורא עולם ולא תוסיף חטא על פשע שימחק שם ה'
הקורה הגזולה שהעמידה את ביתם ,ומדוע היו בטוחים שהם במים ,אבל אשה זו שמסכימה למות וכביכול יקוב הדין את
צדיקים גמורים ולמרות פתחה של גהינום שהרי האמינו שהעיר ההר ,ולא איכפת לה מכלום ,זו אשה שחטאה לא בגלל תאווה
תתהפך בכ"ז לא חשבו שיש בידם עבירות?? ובאמת לא התכוונה לחטוא נגד ה' כי בליבה כביכול יש יראת
שמים ,אלא היא כועסת על בעלה מכל מיני סיבות ,ולכן היא
אלא היות והם בנו את חייהם בערכים של כביכול צדק ויושר מעלה מעל בבעלה כנקמה ועונש או כביכול לחנך אותו ,או כי
והגינות כאנשי סדום וכאמור ,לכן נסתם ליבם כשריר ולמרות בעלה פגע בכבודה ,לכן היא נקמה בו דווקא – "מעלה בו מעל"!!
הגזילות הם היו אטומים לחזור בתשובה על פתחה של גהינום,
ולכן גם הזהירם הקב"ה למרות שהם גויים כפי שהזהיר אנשי ויתכן ,שאשה כזו ,לא מודה באשמה ,היא לא סבורה שהיא
נטמאה ,היא חושבת שה' מבין אותה ומסכים בדרכה היא,
המבול שמלאה סאתם כמבואר בתחילת יונה במפרשים. כדרך הרבה חוטאים הסבורים שהעבירות שלהם מצוות הם וזה
רצון ה' האמיתית!!! וגם בשערי מוות היא לא שבה בתשובה,
והנה כשחזרו אנשי נינווה בתשובה כתוב "וירא האלקים את ואכן היא מתה מתוך רשעותה בניבול עצום ,ועדיין סבורה היא
מעשיהם כי שבו מדרכם הרעה ,וינחם האלקים על הרעה אשר שהיא צודקת ומאשימה את כל העולם.
דבר לעשות להם ולא עשה" ,וחקרנו עם התלמידים היקרים מה
הכוונה "מעשיהם" ,הרי הכי חשוב תשובת הלב ככתוב במשנה ואכן זו הייתה גם חטאת סדום ועמורה שחשבו שהם אנשי מוסר
בתענית "קרעו לבבכם ואל בגדכם ושובו אל ה'"?? וצדיקים והם תלמידי אברהם אבינו ,וכפי שכתבתי בפרשת וירא,
10
וטהר לבנו -נצבים
ובכל זאת אנשי נינווה הלכו בקיצוניות והחריבו ביתם מתוך וענה תלמידי היקר מאוד יונתן שוקרון ני"ו שהכוונה
תשובה אמיתית ,כי מאסו בקורה שהזכיר את הגזלה ולא היו "מעשיהם" לכך שהחריבו את בתיהם בכדי להחזיר את
מסוגלים להתקרב ולהנות ממה שהעבירה הייתה קשורה אליה, הקורות שגזלו ,שמעשה כזה חשוב יותר מתשובת הלב ,והוסיף
ולכן הקב"ה נהנה מתשובתם העוצמתית וניחם על הרעה, עוד תלמידי היקר יעקב שמואל לנדא ני"ו ,שלפי זה מובן שה'
והסכים להמיר הפיכת ביתם במקום להפוך את כל נינווה גזר שנינווה תתהפך ואז מלבד חורבן הבתים גם ימותו כל החי
לגמרי. בנינווה כפי שמתו אנשי סדום ועמורה ,לכן הם הפכו את ביתם
וכך גם כאשר יש קיצוניות של אשה סוטה שמתה ברשעותה, לחרבה בכך שהוציאו את הקורות ,ממילא נתקיים "נינווה
נהפכת" ,והיות ועשו תשובה הקב"ה הסתפק בזה ,ובדומה קצת
חייבים כל הרואים לנהוג בקיצוניות בכדי להתעורר באמת למהלך זה כתוב במלבי"ם.
שמא גם בהם יש את הנגע שאינם מבחינים שליבם אטום
לתשובה כאותה אשה סוטה ,ושמא גם הם עוותו דרכי מוסר עד ונראה ,שאנשי נינווה חזרו בתשובה קיצונית לכפר על
שנשחתו לגמרי ,ורק על ידי קיצוניות יש זעזוע הלב שמסוגל הקיצוניות שלהם באטימות לבם ,ולכן למרות שעדיין לא הייתה
תקנת חז"ל סוכה לא' שגזלן ישלם דמי קורה ולא יחריב את ביתו,
לפתוח גם לב אטום שכולו שריר רע ,ובקיצוניות יתרכך לבבו מפני תקנת השבים ,בכ"ז כל בעל דירה היה מרצה את הנגזל
ויחזור בתשובה. לשלם אפי' כפול מעלות הקורה העיקר לא להחריב את ביתו.
ולא אתכם לבדכם אנכי כרת את הברית ואת האלה
הקודם הביא משפט זה ,על שר המשקים שהזכיר את יוסף בפני ארורים הרשעים שאין טובתן שלימה (רש"י בראשית מא' יב')
פרעה שיודע לפתור חלומות ,אבל ניסה להזיק לו בכך שביזהו שנים לא הבנתי זאת כראוי ,שלכאורה עליך לומר תודה גם על
שהוא נער עבד עברי ,וזה כביכול טובה שיש בה הרס ,ולא רק חצי טובה ,ואולי יהיה קל לך להשיג את החצי טובה החסרה
חצי טובה בלי להרוס. בקלות יותר מאשר להשיג טובה שלימה? ואם כן מה בכך שאין
טובתן שלימה?
אבל הקב"ה שחפץ להטיב לעם ישראל ,דואג לכל דורות עם
ישראל שיהיו יראי שמים ודבוקים בה' ,ולכן הקב"ה מדגיש אבל עכשיו הבנתי ,כי הנה ארה"ב עזרה לעם באפגניסטן,
שעוצמת הברית היא לא רק לדור הנוכחי שיגיעו לשלימות ולכן שיהיה להם חיים חופשיים יחסית ,במשך 20שנה נלחמו עבורם
עשה עמם ברית ,אלא הברית עם הקב"ה שהוא עוצמת ההסכם נגד הטרור של הטליבאן ,ועוד דרשו מישראל לסמוך עליהם גם
הדבקות בה' ,הוא כוח נצחי שישפיע לכל הדורות עד ביאת במחיר סיכון תושבי ישראל לטרור ,בטענה תראו איך אנחנו
המשיח ,כי טובת הקב"ה מושלמת היא ונצחית ,וכפי שנראה ארה"ב דואגים לשלום אזרחי אפגניסטן ונלחמים עבורם שנים
במאמר הבא. רבות נגד הטרור ,מכספנו ועל ידי טובי חיילנו.
ורצונו יתברך שגם אנחנו נקפיד לעשות טובה מושלמת בלי ובפתאומיות ארה"ב עזבו בחיפזון ,וכל הנשק הרב שנתנו
הפתעות שיחסר משהוא ,אלא להשלים את כל הפרטים עד להילחם נגד הטרור ,נפל בפרי בשל לארגון הטרור הרצחני
הפרט האחרון ,ולכן אין המצווה נקראת אלא על שם גומרה, טליבאן שבעצם ישתמש בטובתן של האמריקאים בעוצמה נגד
וכמו כן עלינו להתעלות על כל האינטרסים ולעשות טובה מכל עמם – נגד העם האפגני( ,ויתכן שבסופו של דבר בהמשך זה עוד יופנה נגד
ארה"ב עצמה).
הלב שזה טובה מושלמת ,רק להטיב לשני ולא להנאת עצמך,
כפי שהקב"ה כל כוונתו אך ורק להטיב לנו בלי שום נגיעה ,כי ומדהים שארה"ב לא טרחה אפילו להשמיד את הנשק לפני
הקב"ה לא זקוק לתורה ולמצוות שלנו ,אלא רצה הקב"ה לזכות עוזבם למרות שידעו מה ההשלכות ,אלא חשבו רק על עצמם,
את ישראל לפיכך הרבה להם תורה ומצוות. ולא על מה שכביכול נלחמו לעזור במשך 20שנה ,ובעצם רש"י
ברית והאלה -למען הקים אתך היום לו לעם והוא יהיה לך לאלקים
וכך טוען הקב"ה נכון שאדם צריך לנשוא עול תורה בנעוריו, מטרת הברית והאלה – הקללות ,כפי משמעות הפסוקים ,הם
ועבודת ה' מכונה עול מלכות שמים ,אבל הקב"ה רוצה שנעבדו בשביל לדרבן את עם ישראל להיות דבוקים בה' ,ולא לעוזבו
מתוך שמחה והתעלות ורוממות הנפש ,כך שיקל עלינו ולא חלילה ,וכפי משמעות הפסוקים ,שכל זה בכדי שנזכה לארץ
נרגיש שהתורה והמצווה הם טרחה עצומה ועונש תמידי. ישראל בגאולה ולכל הטובות והברכות ,כפי שנשבע ה' לאבות
הקדושים ,אברהם יצחק ויעקב ,מאז בחר בנו להיות עם ה'.
והדרך לקיים את כל התרי"ג מצוות ולהיזהר מכל הלאווין
והאיסורים ,וגם להתמיד בתורה מתוך שמחה כנדרש ככתוב אומנם כאשר למדנו עם תלמידי היקרים מכיתה ז' בת"ת
שהקללות הם "תחת אשר לא עבדת את ה' בשמחה" ,זה על ידי תורת אמת בני ברק ,מצאנו כתוב בנביא ישעיה מג' כא' "עם זו
שנתמיד לספר בתהילות ה' ולספר תהילתו תמיד ,ומתוך הכרת יצרתי לי תהלתי יספרו" ,ומפרש רש"י "עם זו יצרתי לי" -
הטוב ,נשמח לעבוד את הקב"ה ולדבוק בו תמיד ,לא כעול אלא למען תהלתי יספרו ,ונפלאתי מאוד ,וכי הקב"ה הקים אותנו
כתאווה שנגיע למשכינו אחריך נרוצה. לעם בשביל שנספר תהלתו?? והרי הקב"ה מעיד בפסוק
בפרשתנו שהמטרה שהקב"ה הקים אותנו לעמו ,היא בכדי
וברוך ה' מצאתי מפורש כן בספר החינוך מצווה שכה' שנזכור שנדבוק בו ובתורתו ושנזכה לטובה המושלמת?
הניסים הגדולים שעשה הקל ב"ה לאבותינו במדבר בצאתם
ממצרים ,ומתוך זכירת נפלאותיו שעשה עמנו ועם אבותינו ובכלל יש לתמוה ,וכי הקב"ה זקוק שנשבחו?? ובפרט שאנו בשר
ניזהר במצוותיו ב"ה ,ונהיה ראויים לקבלת הטובה מאתו ,וזהו ודם קרוצי חומר!!! והקב"ה עניו הוא ובוודאי אינו מחפש
חפצו ברוך הוא שחפץ להיטיב. שנכבדו כמטרה עיקרית!!!
ואכן המטרה העיקרית של הקב"ה היא להטיב עם עם ישראל, אלא התשובה היא ,על פי הפסוק הבא (כב') בנביא ,שכתוב "ולא
ולכן הטיל הקב"ה עלינו חובה לספר בנפלאותיו תמיד ,ועלינו אתי קראת יעקב -כי יגעת בי ישראל" ,שביאר המגיד מדובנא
להתבונן בהשגחה העליונה שמסובב אותנו בכל יום ,כי כך נגיע נפלא ע"פ משל שהסבל טרח כשהעלה את המזוודה לסוחר
להכרת הטוב ,ורצון לכבדו ולעובדו מתוך שמחה ,וגם מתוך היהלוה מים ,והסוחר נבהל בראותו את גודל המאמץ ,וטען
יראת הרוממות ככתוב בפרשת כי תבוא "אם לא תשמר לעשות לסבל שאם טרחתה מאוד סימן שהתבלבלת במזוודה ולא
את כל דברי התורה הזאת הכתבים בספר הזה ליראה את השם הבאת את מזוודתי הקלה שיש בה סך הכל מספר יהלומים
הנכבד והנורא הזה את ה' אלקיך". עטופים בקפידה ,שכל משקלם זעיר.
ראשיכם שבטיכם זקניכם ושוטריכם כל איש ישראל
בתורה מאוד ,כפי שמובא בנדרים לח' א"ר יוחנן :בתחילה (כל כתב רש"י החשוב תחילה ,ובירושלמי הוריות פ"ג ה"ה כתב דבר
40יום כמובא בירושלמי שמשה היה לומד תורה ומשכחה ,עד פלא ,שמשה שלא נתייגע כיהושע בתורה ,לכן הקדים ראשים
שניתנה לו במתנה ,שנאמר" :ויתן אל משה ככלותו לדבר אתו". לזקנים!! ולכאורה הדברים תמוהים ,שהרי משה התייגע
11
וטהר לבנו -נצבים
לכן זכה להעריך יותר את לומדי התורה ,לעומת משה לא אלא יתכן שהכוונה ,שיהושע התייגע מתוך התבזות שהיה
התבזה על לימוד התורה. מסדר ספסלים בבית המדרש ,וכמשרת משה ותלמדי החכמים,
ניצבים – וילך
ואומר להם משה לא רק שכשאתם מצוינים שומעים אחרי שמשה השמיע 98קללות לעם ישראל ,אמר להם
מוסר קשה ולא נפלתם ברוחכם מכך ,אלא "וילך" -אתם אתם שמעתם את הקללות כשאתם "נצבים" בלי חטא,
גם תתקדמו מכוח יראת העונש שנוסף על עבודה מתוך כמו תלמיד מצוין שאת המוסר הקשה על התנהגות לא
אהבה ,ותזכו להאזין לעתידות למו ותזכו לכל הברכות, טובה הוא שומע דווקא כשהוא מצוין ככה הוא לא מרגיש
ולחזק חזק ונתחזק. מאוים כל כך ,שהרי הוא יודע שהוא כרגע מצוין.
נצבים כולכם וגרך מחוטב עציך עד שואב מימך
עכ"פ ,מדוע משה רבינו לא הסכים לגיירם?? ומדוע בכל זאת כתב רש"י ,מחוטב עציך -מלמד שבאו כנעניים להתגייר בימי
היה עליהם להיות נצבים יחד עם כל עם ישראל ,הרי לא גיירו משה כדרך שבאו גבעונים בימי יהושע ,וזהו האמור בגבעונים
אותם?? "ויעשו גם המה בערמה" ונתנם משה חוטבי עצים ושואבי מים:
ובספר משכיל לדוד פירש משה לא קיבלם לגרים מושלמים ,כי ובספר שפתי חכמים כתב שמשה לא קיבלם ,דהיינו לא גיירם,
התגיירו מתוך יראה לכן הפרידם משה משאר הגרים המוזכרים ובספר גור אריה ,מוכיח שמשה לא קיבלם ,שאם כן גיירם מדוע
קודם בפסוק ,כי אין גירותם מושלמת ,אבל לפי שיטתו קשה בימי יהושע (יהושע ט' יח') עם ישראל התלוננו נגד הנשיאים
מדוע כעסו הזקנים על יהושע הרי משה גם גיירם ,וכפי שטען שגיירו את הגבעונים ,הרי גם משה רבינו עשה כן ,וקודם כיבוש
הגור אריה הנ"ל? היה מותר לגייר את גויי הארץ למרות שהם מ 7אומות ,ובכל
זאת משה רבינו לא הסכים לגיירם ,א"כ מובן שכעסו מדוע
אבל בשבת זו התעורר בי מחשבה ,אולי אכן הם לא התגיירו כי הזקנים הסכימו לגייר ,ובפרט שלדעת הגור אריה האיסור "לא
משה לא גיירם ,ובכל זאת הם היו נצבים לקבל הברית והאלה תחיה כל נשמה" התחיל בעת שעברו את הירדן ולא קודם.
יחד עם עם ישראל כולו ,כי משה אמר "ולא אתכם לבדכם אנכי
כרת את הברית הזאת ואת האלה הזאת ,כי את אשר ישנו פה אומנם מצאתי הוכחה שאפילו בזמן שנכנסו לארץ ישראל עדיין
עמנו עמד היום לפני ה' אלקינו ואת אשר איננו פה עמנו היום", היה מותר לקבל גרים מז' אומות ,ואולי האיסור לא תחיה כל
נשמה מתחיל רק לאחר החלטה על מלחמה ,כפי שכתוב במדרש
ופירש רש"י שהברית גם עם הדורות הבאים שעדיין לא נולדו, רבה דברים ה' יד' מי קיים הפרשה הזאת – דהייינו לדרוש
ובשפתי חכמים כתב שהנשמות של הדורות הבאים היו נצבים בשלום לפני מלחמה?? יהושע בן נון.
שם ,ואולי לכן משה רבינו הכניס את הכנענים ששימשו חוטבי
עצים ושואבי מים ,למרות שלא גיירם ,כי עם ישראל יתפלא וכי ממשיך המדרש א"ר שמואל בר נחמן מה עשה יהושע ,היה
מה הם עושים פה עמנו?? הרי הם גויים ולא יהודים?? מפרסם בכל מקום שהיה הולך לכבוש והיה כתוב בה :מי
שמבקש לילך ילך לו ,ומי שמבקש לעשות שלום יעשה ,ומי
אבל בכך המחיש משה לעם ישראל שהברית היא גם עם הדורות שיבקש לעשות מלחמה יעשה ,מה עשה הגרגשי פנה והלך לו
הבאים ולא רק עם אלו החיים פה היום ,ורצונו של משה היה מלפניהם ,ונתן לו הקב"ה ארץ יפה כארצו זו אפריקה,
שתראו ששואבי המים וחוטבי העצים שכרגע לא גיירתי אותם הגבעונים שהשלימו עשה להם יהושע שלום ,אבל 31מלכים
בכל זאת כמוהם יתגיירו בערמה בימי יהושע ולמרות שהטעו שבאו להילחם עמו הפילם הקב"ה בידו מניין שנאמר (דברים ג)
"ונכהו עד בלתי השאיר לו שריד".
את עם ישראל ,גם הם נצבים בברית ה' ובאלתו ,כי גם הם
חייבים לקיים את מצוות ה' ,למרות גירותם שבאה ברמאותם ועיין בפרשת שופטים שהוכחתי וכתבתי בהרחבה שגרות
את הזקנים בימי יהושע. גמורה תמיד היה מותר לקבל.
ושבת עד ה' אתה ובנך
הדורות הבאים היוצאים ממנו ,וזה יהיה באחריותו ובאשמתו, כתב הרמב"ן שתקבל עליך שאתה ובניך והדורות הבאים
וכן להיפך אם יתחזק ולא יחטא וישתדל לא רק למענו אלא גם אחריך תקיימו את התורה ,ומקשה מרן ראש הישיבה זצ"ל וכי
שלא יגרם בגללו חולשה לדורות הבאים אלא אדרבא חיזוק היכן מצאנו שזה תנאי מתנאי התשובה שהוא אחראי גם לבניו
בזכותו לדורות הבאים ,אם כן יזכה שכל הדורות הבאים אחריו ולדורות הבאים שיקיימו את המצוות ,ורק מצאנו ברי"ף ביומא
יזכוהו בכל מצווה שהם עושים ושכרו הרבה מאוד מאוד. פח' שאחד ממעכבי התשובה זה שלא מוחה בבנו היוצא לתרבות
רעה ,אבל לא מצאנו שחייב לקבל על עצמו שבניו ישובו עמו??
ועל פי רעיון זה מתורץ עוד שאלה שהקשה מרן רה"י זצ"ל,
שמשמע מפרק ל' פסוק י' "כי תשוב אל ה' אלקיך בכל לבבך ונראה לבאר שהחובה בתשובה היא ,שיתקיים בו כפי שנכתב
ובכל נפשך" שחובה לשוב בתשובה אפילו נוטל נפשך ,והקשה בבראשית יח' יט' על אברהם אבינו "כי ידעתיו למען אשר יצוה
מרן ,שרק על 3עבירות חייבים למסור נפש ולא על מצוות את בניו ואת ביתו אחריו ,ושמרו דרך ה' לעשות צדקה ומשפט
תשובה? למען הביא ה' על אברהם את אשר דבר עליו" ,דהיינו שעל
יהודי לדאוג שיעשה הכל שבניו יחזרו בתשובה ,דהיינו שלא
אבל נראה שאכן אין חובה למסור נפש על תשובה ,אבל החזרה שיראה דוגמא אישית חיובית לילדיו ,שדרך התורה מתוקה
בתשובה חיבת להיות בחרטה גמורה וברצון למסור נפש עבור היא ,ושיסגור כל פתח ליצר הרע שלא יהיה בביתו ,וישקיע את
הקב"ה ,כפי שאמר רבי עקיבא כל ימי הייתי משתוקק מתי כל לבו לתמורה הולמת לילדיו שיקל להם להתנתק מתענוגי
אקיים "ובכל נפשך" – אפילו נוטל נפשך למען הקב"ה ,כפי היצר הרע שהורגלו להם.
שאכן זכה בכך בסוף ימיו ,והמצווה כאן הוא התשוקה כפי
שהיה לרבי עקיבא למות על קידוש ה' על ניסיון של אחד מג' ויתכן שזה גם כלול בכוונה אתם נצבים כולכם וכפי המשך
עבירות חמורות ,או על גזירות דת כפי שהיה אצל ר"ע ,ולא הפסוק שהכוונה גם לדורות הבאים ,דהיינו שכל יהודי ידע
למסור נפש על תשובה. שאחריות גדולה עליו ,לא לחטוא כי בכך הוא מקלקל את
לא בשמים הוא לאמר מי יעלה לנו השמימה ויקחה לנו ,וישמענו אותה ,ונעשנה
שליח עוד ציווי ודרישה שילמד אותנו את התורה שהביא לנו, כתב רש"י :שאילו הייתה בשמים היית צריך לעלות אחריה
ולהבדיל וכי שליח דואר שיביא חבילת ספרים מחו"ל נדרוש וללמדה .וצ"ע מדוע שליח יעשה את המאמץ האדיר להביא את
ממנו שילמד אותנו מה שכתוב בספרים?? וכאן משמע שיש צורך התורה מהשמים או מעבר הים עבורנו ,וכן מדוע יש על אותו
12
וטהר לבנו -נצבים
שבשמים לא אכל ולא שתה?? וכדברי הזוהר שבמקום אוכל במשלוח וגם שהמשלוחן ילמד אותנו את התורה שהביא
ושתיה אכל ושתה תורה רוחנית שבכך הצליח להשתיק רעבונו. במשלוח.
אלא ,בכדי לזכות ללמוד תורה וללמדה לאחרים חייבים לא רק ועוד קשה ,שרש"י כתב שאם עליך היה החובה לעלות לשמים
להוריד את התורה ,אלא חייבים מסירות נפש בה ,ולכן יתכן אתה הייתה מביא וגם מלמד את התורה לעם ישראל ,וכי לא
שמשה נשאר בשמים כאדם גשמי הזקוק להשתיק רעבונו מספיק שמסרתי נפש להביא את התורה ממקום קשה להשגה
הגשמי ,אבל משה מסר נפשו להשתיק רעבונו הגשמי שהציק איך גם אוכל ללמד את התורה במקום שילמדו אותי?? הרי
ברעבון גדול יותר ,שהרעיב עצמו וצמא מאוד לדברי תורה ביום
ובלילה ,כמו שאש התורה מכבה את אש היצר הרע. כביכול 2בעיות יש כאן א .להביא את התורה ב .ללמדה ,וכי איך
ברגע שאני עולה להביא אני גם יכול ללמד אותה?? וכי מה
ובזכות המסירות נפש של משה זכה ללמוד וללמד תורה לעם הקשר בין השנים?
ישראל ,ובזכות מסירות נפשו גם נתן בנו אש קודש ,שיתקיים
בנו "ונעשנה" ,כי ידבק בנו המסירות נפש של הרב שלמדנו ונראה ,שאכן המוסר נפש לעלות לשמים או אפילו מעבר הים
תורה. להביא את התורה ,בזכות זה זוכה להיות כלי קיבול להבין את
התורה וללמדה לאחרים ,ולכן אם אתה עצמך היית עולה כדברי
ולכן כתוב מצד אחד דבר שאי אפשר לבצעו ,לעלות לשמים כפי רש"י בזכות המסירות נפש היית זוכה ללמוד וללמד את התורה
שרק משה עשה ,לעומת לנסוע אל מעבר לים שזו משימה שמסרת נפשך עליה.
שאפשר לקיימו בדרך הטבע למרות הקושי ,כי התורה באה
ללמדנו שכשם שמשה זכה להוריד לנו את התורה וללמוד אותה ואכן משה רבינו כשעלה לשמים מסר נפשו עליה ,כפי שהעיד
וללמדה אותנו בזכות המסירות נפש הייתה זאת ,כך כל יהודי כמה פעמים שבמשך כל ה 40יום שהיה בשמים לחם לא אכל
שימסור נפש להפצת התורה כמו לנסוע אל מעבר לים ,יזכה ומים לא שתה ,ולכאורה פשוט הדבר שבשמים אין אכילה
בזכות המסירות נפש ללמוד וללמד תלמידים הרבה בסעייתא ושתיה כי שם אין גשמיות רק רוחניות ,ושם משה היה כמלאך
דשמיא מיוחדת. שאינו זקוק לאכילה ושתיה ,ומה התפארותו של משה בכך
בפיך ובלבבך לעשותו
המלאך קודם לידת האדם לא היה האדם מצליח ללמוד הקשה תלמידי היקר דוד ולס ני"ו מכיתה ז' ת"ת תורת אמת
תורה ולקלוט אותה. בני ברק ,הרי קודם בפסוקים כתוב שהקב"ה טוען לעם
ישראל ,שהתורה אינה בשמים שצריך להביא אותה וגם
ואולי זה כוונת הקב"ה שאומר לעם ישראל ,התורה כבר לא צריך שאותו שהביא ילמדה אותנו ,אלא התורה קרובה
טמונה בכם ,והיכולת ללמוד אותה וללמד אחרים טמונה וזמינה היא לכל יהודי ,ומתאים היה שיכתב שיש רבנים
בתוככם ,כך שאין צריך שיביאו אותה אליכם ,ואין צורך וספרי קודש בכל מקום בעולם ,שאפר בקלות ללמוד מהם
שילמדו אתכם אותה במסירות נפש מיוחדת ,רק צריך תורה ,אבל התורה כותבת "בפיך ובלבבך לעשותו",
רצון עצמי ללמוד וללמד ,ובנקל תוכל להשיג בקשתך. ולכאורה צריך להבין מה כוונת הקב"ה במילים אלו?
וברור שאין הכוונה שאין אדם צריך מלמדים ,הרי כתוב ויתכן שהכוונה לכתוב בגמרא מגילה טז' נדה ל' שכל עובר
עשה לך רב ,אלא כוונתי שאם אין אני לי מי לי ,שכל אדם בבטן אמו לומד את התורה כולה מהמלאך ,ובזמן לידתו
חייב לרצות להוציא את הטוב ואת התורה הטמונה בו, מלאך סותר על פיו ,ובכך הילד שוכח את תלמודו.
ואת כל חידושי התורה שטמונים בו ממש ,אבל כשאני ואולי זה כוונת התורה כאן ,שכל יהודי טמון בו התורה,
לעצמי מה אני ,כי אדם צריך עזרה והדרכה וכלים כי המלאך לא לימד בחינם בלי תועלת ,אלא יהודי
להשתמש כראוי בטמון בו ,והרבה פעמים כוח הרב כשמוציא תורה מפיו הריהו מחיה ומשחזר מחדש כל מה
והחברים לגלות את כוחות הנפש הטמונים בתלמיד שלא שלימדו המלאך בעודו בבטן אמו( ,ואולי זה כלול במש"כ
הכיר בהם מעולם. כי חיים הם למוציאם בפה – עירובין נד') ,ויתכן לולי הכנת
סוד זמן ביאת המשיח ,האם יש בפרשתנו תשובה חדה לדבר!!!
ובעצם קשה מאוד שהרי כל האלף השישי רובו עבר ולא כתב הרבינו בחיי "ראה נתתי לפניך היום את החיים ואת
חיינו ביאת המשיח ,וגם הרבינו בחיי והרמב"ן חיו באלף הטוב" ,סמך הכתוב פרשה זו לפרשה הקודמת המדברת
השישי בלי משיח?? בהבטחת הגאולה( ,כי קרוב אליך הדבר מאד בפיך ובלבבך
לעשותו) :כי זמן תחיית המתים עתיד להתקיים 206שנה
ולהקדים התשובה לכל זאת ,רצוני להוסיף מה שהקשתי אחרי ביאת המשיח כמניין "רא"ה חיים וטוב",
למו"ר מרן רבי משה הלל הירש שליט"א ראש ישיבת
סלבודקא ב"ב ,מהגמרא בבא בתרא דף ג' שהביאה את וכפי שאמר שלמה (שיר השירים ח ,יב) "האלף לך שלמה
הפסוק "גדול יהיה כבוד הבית האחרון מהראשון", ומאתים לנוטרים את פריו" אלף זה ימות המשיח שהוא
ונחלקו שם בגמרא האם הכוונה גדול האחרון מהראשון מזרע שלמה" ,ומאתים" ,ו' שנים על מאתים ,שזמן תחית
בשנים או בגובה .ומסיקה הגמרא שכל הדעות צודקות ,כי המתים 206אחרי ביאת שלמה ,כי יקומו לתחייה אלו
אכן בית שני היה גובהו 100אמה מול הראשון שהיה 30 שנצרו פריו שציפו לגאולה ונפטרו קודם הגאולה.
אמות ,וכמו כן בית שני התקיים במשך 420שנה ,ואילו
הראשון התקיים במשך 410שנים. ובעצם כך כתב הרמב"ן שיר השירים ,כתבי הרמב"ן תקט"ו
רק שלדעת הרמב"ן תחיית המתים זה אחרי 200שנה ולא
ובנעילה של תש"פ בכיתי לבורא עולם ,אנא אבא בנה לנו אחרי .206
כבר בבקשה את הבית השלישי האחרון ,הרי אבא יקר
נשארו רק 219שנים עד שהעולם יחרב ב 6000שנה ,שאז ומקשה מרן רשכבה"ג ראש הישיבה זצ"ל שא"כ מדוע
הצדיקים ירחפו כי לא יהיה עולם הזה – ע"פ סנהדרין צב'.
הטור אור"ח תכח' תיקן לוח קידוש החודש לפי החשבון עד
ואוי לנו שעל הבית השלישי האחרון ממש ,לכאורה לא סוף האלף השישי ,הרי משיח אמור להגיע לפחות 206שנה
יתקיים גדול מהראשונים בשנים ,אלא קטן הוא בשנים עוד לפני סיום העולם באלף השביעי?
13
וטהר לבנו -נצבים
לכן נזכור שהמשיח יכול לבוא בכל יום ,ומצד שני אף על מהבית השני ומהראשון שהם עמדו מעל 400שנה?? ואיך
פי שיתמהמה אם כל זה אחכה לו ,ולא לבנות יותר מידי יתקיים "גדול יהיה כבוד הבית האחרון מן הראשון",
על חשבונות של זמן ביאת המשיח ,אלא להאמין שיתכן ואיך זה יתכן??
מאוד שקרוב מאוד מאוד ימי המשיח אבל אם לא נזכה זה וגם כתוב בנביא ישעיהו סה' כ' שבימות המשיח "ל ֹא י ְִהיֶה
יכול להתעכב רח"ל ,הלוואי ונזכה כבר לביאת המשיח ִמשָּׁ ם עֹוד עּול י ִָּׁמים וְ ז ֵָּּׁקן אֲ שֶ ר ל ֹא יְמַ לֵּא ֶאת יָּׁמָּׁ יו כִ י הַ נַעַ ר
ושנקבלו כשאנחנו מוכנים באמת לקראתו ולא נתבייש
מאוד מאוד מפניו. בֶ ן מֵּ ָּׁאה שָּׁ נָּׁה יָּׁמּות וְ הַ חֹוטֶ א בֶ ן מֵּ ָּׁאה שָּׁ נָּׁה יְקֻ לָּׁל" ,שלמות
בגיל מאה זה יהיה כמו אחד שמת היום בגיל ,20כי אז יחיו
ואכן מצאתי כן במפורשים בתהילים צ' בחתם סופר ועוד שנים רבות מאוד ,ואם עד סוף האלף השישי נותרו רק 217
מפורשים על הפסוק "שמחנו כימות עיניתנו" ,ע"פ רש"י שנה אז גיל 100זה כמו אדם בגיל 50ביחד ל 217שנה,
שהרי אין 2000שנים ימי שמחה לעומת 2000ימות ולמה זה נחשב לגיל צעיר ,ובעצם כתוב שם במפורשים
שבימות המשיח יחזור להיות כמו לפני המבול שחיו 1000
עיניתנו? אלא התשובה שהימים יתארכו לשנים וכאמור שנה אז לא דנו בנ"א בב"ד של מעלה רק מגיל ,100ככתוב
וכך יתקיים שמחנו כימות עיניתנו ,רק צ"ע בלשון רש"י ברש"י כלפי בני נח בסוף פרשת בראשית.
והפסוק (טו) שמחנו כימות עניתנו -שמחנו לימות משיחנו
כמנין ימות שעניתנו בגליות וכמנין שנות אשר ראינו רעה", ותשובת מורי ורבי שליט"א הייתה שאולי יתארך הזמן
לשון רש"י ,שיש בחינת ימים ויש בחינת שנים ,לגבי עינוי לפני סוף האלף השישי ,וכמה שנים לא זכיתי לרדת לעומק
זה ימים ,ולגבי רעות זה שנים ,ואולי כי עינוי זה סבל דעתו העצומה.
מחריד וזה רק ימים ולא שנים ויל"ע. אך בסעייתא דשמיא זכיתי סוף סוף להבין דעתו ,שהנה
ובזכות הגאון הרב יעקב יהושע בוים שליט"א מחבר מצאתי ברש"י בזכריה יד' שיבוא "יום אשר הוא לא יום ולא
העלונים נחלת יעקב יהושע ,מצאתי בס"ד עוד מקורות לילה" ,ופירש ,שימות המשיח יהיו 1000שנים שהוא יום
ברורים ליסוד שחידשתי וב"ה שלא טעיתי וכיוונתי לדעת אצל הקב"ה ,וימות המשיח הוא לא יום שאינו עולם הבא
גדולים. שמובטח שאור החמה שבעתיים מאור שבעת הימים וכו'
שזה ימי עולם הבא באלף השביעי ,אבל מצד שני לא יהיה
ומקור ראשון שהוסיף זה הרד"ק ישעיהו נד (ז) ברגע חושך דהיינו לא יהיה בימי המשיח שעבוד וצרות.
קטן עזבתיך וברחמים גדלים אקבצך" ,שהימים
שעזבתיך הם רגע כנגד ימי הטובה - .רד"ק ולפי זה ,הקב"ה יכול לקבוע את אותו יום שיהיה כמו
1000שנה שלנו ,יום אחרון שלפני סוף 6000אלף שנה.
וכן הביא אור החיים הקדוש (סוף פרשת וישלח( שהגם כי ששת
אלפים עולם עומד יאריך ה' ימי טובה ,כמאמרם ואכן ,אם יהיה ימות המשיח כיומו של הקב"ה שזה 1000
בסנהדרין צט'. שנה שלנו ,אם כן מובן ש 206שנה לתחיית המתים זה אכן
יחסית בתחילת ימות המשיח ,וגם בית המקדש השלישי
וגם נועם אלימלך (סוף פרשת ויגש סוד"ה ואת יהודה שלח) יכול להיות קיים 1000שנה שזה יותר מבית ראשון ושני
שהשנים יתארכו ויתגדלו "כי בי ירבו ימיך" משלי ט' יא' גם יחדיו ,ואכן גם על בית שלישי כתוב גדול יהיה כבוד
רוצה לומר אם ירבו ימיך בגלות חלילה ...אזי" ,ויוסיפו לך הבית האחרון מהראשון.
שנות" ,דהיינו ששנה אחת יתגדל ויאריך כמו שנים הרבה.
וגם מתורץ קושיית מרן רה"י זצ"ל ,מדוע הטור קבע לוח
וכן הבן איש חי בספר ידי חיים ,הל' ט' באב תקס' כתב קידוש החודש עד סוף האלף השישי ,והתירוץ כי יתכן שעד
שרבותינו זכרונם לברכה אמרו שהימים לעתיד יתארכו סוף האלף השישי עדיין משיח לא יגיע ורק ביום האחרון
הרבה ,דהיינו ,אף על פי כי מדת יום ומדת לילה תשאר על יהפכו ה' ליום ארוך כיומו שהוא 1000שנה שלנו.
עמדה ,שהם יב'' ויב -שעות ,אך יהיה הזמן ארוך ,שהאדם
יתענג בטובות שעה אחת כנגד ימים ושנים רבים .שיהיה ולפי זה הסברתי בפרשת וילך את המדרש שמשה כתב 12
הזמן ,מועט המחזיק מרובה ,בדרך נס ,שלא יוכל האדם ספרי תורה בכדי שיעבור יום מותו אבל ה' האריך לו את
עתה לצייר הדבר הזה בדעתו איך יהיה .ונמצא ,שהימים היום כביכול לאורך שנים למרות שלציבור זה היה יום
הבאים בזמן ביאת המשיח ,יהיה ענינם כענין החלום, רגיל.
שבזמן מועט מחזיק מרובה .אלא שהחלום הוא בחלק
המחשבי בלבד ,וכאן אורך העונג הזה יהיה בהקיץ בפועל ואכן בהמשך דברי הרבינו בחיי הוסיף שמה שנחתמה
ממש ,בדרך נס .לקיים מה שנאמר תהלים צא ,טז' "אורך פרשת הגאולה של מעלה במילת "לעשותו" ("כי קרוב
ימים אשביעהו ואראהו בישועתי". אליך הדבר מאד בפיך ובלבבך לעשותו") כדי להשוות עניין
הגאולה למעשה בראשית שנחתם "אשר ברא אלקים
וחיזוק עצום היה לנו באלול תשפ"ג עם תלמידי כיתה ז' לעשות" בראשית ב ,ג והשוה אחרית הזמן עם ראשית הזמן
ת"ת תורת אמת ב"ב בלימוד ישעיהו פרק מא' פסוק יז' למען הודיעך כי שוין הן.
"העניים והאביונים מבקשים מים ואין לשונם בצמא
נשתה אני ה' אענם " ,וכתב רש"י (יז) מבקשים מים - והנה הרבינו בחיי משווה השוואת ימי המשיח לימי
נתנבא הנביא על אחרית הימים (עמוס ח) לא רעב ללחם הבריאה לעניין הטבע ,אבל לענ"ד אפשר שכאן קבע
ולא צמא למים כי אם לשמוע את דבר ה' ישוטטו לבקש הקב"ה שיהיה יום של ה' כמו שהיה ב 6ימי בראשית שהוא
את דבר ה' ולא ימצאו ,וכשישוב אפו יכין להם לחם ומים 1000שנה( ,ומקווה שאין זה טעות בידי) ,וכך יהיה לעתיד לבוא
וישכון שכינתו ורוח בפי נביאיהם. שהקב"ה יקבע לפני סוף האלף השישי יום שיהיה כיומו
של הקב"ה בששת ימי בראשית שהוא 1000שנה ,ויל"ע.
ונשאלת השאלה וכי היום שאנו לקראת המשיח ,האם יש
רעב וצימאון לתורה ואין מקום לשתות מי תורה ,הרי יש אבל בכל זאת עידוד גדול יש לגאולה בקרוב ממש ,מדברי
ת"ת וישיבות וכוללים בלי הרע שמוסיפים כל שנה הגאון מווילנא שכתב מובא בפירושו על שירת חנה ועוד
ספסלים רבים? אלא הכוונה שיבקשו בצימאון אדיר מקומות ,שקרוב ל 2000שנות גלות יבוא המשיח ,ואנחנו
נבואה ואין ,ולכאורה למה יבקשו נבואה בצמאון דבר עברנו 1952שנים מהחורבן ,וקרוב ל 2000זה בפשטות לפני
שהיה חסר אלפי שנים? סוף .2000
14
וטהר לבנו -נצבים
ומקיימי המצוות חסר לנו רב כזה גדול ועצום ,וצמאים אנו ועניתי לתלמידי שהיה לנו צדיק בכוח התורה כנביא והוא
לדברי נבואה שינחמו אותנו ויתנו לנו תקווה בחושך נורא מרן שר התורה רבי חיים קנייבסקי זצ"ל שראיתי המון
שכזה ,ואז ה' ברחמיו ישפוך רוח נבואה על עם ישראל, נבואות שהתגשמו ע"פ דבריו אצלי ממש ,וכששר התורה
ובעיקר ללומדי התורה כדברי רש"י נהרות -לב מבין לתורה נפטר אני וכל בית ישראל מרגישים יתמות נוראה ודווקא
ולנבואה .שהנבואה תחול רק אחרי תורה. בזמן שיש שנאה עצומה ומתגברת נגד לומדי התורה
אתם נצבים
ויתכן שהיהודים פחדו שמחמת הקללות האיומות עם הקשה רש"י :למה נסמכה פרשת אתם נצבים לקללות??
ישראל לא יזכו לגאולה כי מחמת שפלותם יהיו בשפל ועונה רש"י לפי ששמעו ישראל מאה קללות חסר שתים
המדרגה גשמית ורוחנית ולא יהיה את מי לגאול. חוץ ממ"ט שבת"כ הוריקו פניהם ואמרו מי יוכל לעמוד
באלו?? התחיל משה לפייסם אתם נצבים היום הרבה
לכן חיזק אותם משה רבינו באתם נצבים שאמר להם הכעסתם למקום ולא עשה אתכם כלייה והרי אתם
שכמו שעכשיו עם ישראל חי וקיים בשלימות וצדיקים קיימים לפניו.
גמורים ,כך לאחר הגלות הנוראה ,הקב"ה יחזיר בתשובה
את עם ישראל ויביא גאולה שלימה לכלל עם ישראל כפי ולכאורה קשה שהרי עם ישראל באותו זמן היו צדיקים
שאמר "כל איש ישראל" כי התנקו מהעבירות מחמת והם שמעו ברכות לעם ישראל כשהם צדיקים ,והקללות
קושי השעבוד ולכן יהיו זכאים לגאולה ביציבות מושלמת הם רק כאשר עם ישראל רשעים ,אז מדוע נבהלו ואמרו מי
שלא יהיה אחריה גלות. יכול לעמוד באלו??
למען ספות הרווה את הצמאה
ואם כן יתכן שגם כאן הכוונה שאדם שחוטא האם אפשר לפרש שהכוונה למה שכתבתי בעלון
כשאין לבו בוער בו לחטוא אלא מזמן עצמו "יום כיפור" ,בסליחות " ָּׁא ְמנָּׁם כֵּן .יֶצֶ ר סוכֵּן .בָּׁ נּו:
לחטאים גם כשאין תאווה בלבו רח"ל כי רוצה בָּׁ ְך לְהַ צְ דֵּ קַ .רב צֶ דֶ קַ .ו ֲענֵּנּו .סָּׁ ל ְַח ִתי ":חשבתי
להיות שבע מתאווה והביא עצמו לרוויה בחטא, לעצמי ,אולי אקבל ונקבל על עצמנו לא לחטוא
אל זה לא יאבה ה' לסלוח לו ,כי מילא אתה אנוס כשמשעמם לנו לרגע ,או שיש לנו זמן פנוי,
אבל כשאתה מביא עצמך בידים לחטוא גם כמאמרם בטלה מביאה לידי חטא ,אלא רק
כשהיצר לא בוער זה חמור מאוד.. חלילה כשיצר בוער בנו בלי שזימנו אותו אלינו...
ועיקר הסיבה שאדם מביא עצמו לידי חטא גם ואולי זה הכוונה אם יצר סוכן בנו - ,שלא אני הזמנתי את
בלי תאווה זה בגלל שהיצר הרע זמין לו ,אבל אם היצר אלי ,אלא הוא סוכן בנו ,הוא מיוזמתו בא כסוכן
למכור לי מרכולו ,אז בבקשה ריבונו של עולם קבלה זו אם
יעשה כל דרך לסגור כל שערי טומאה אזי ינצל על אכן נעמוד בה מוכיחה שאנחנו אותך אוהבים באמת
פי רוב מלחטוא כשאין יצרו בוער. שבאמת אין רצוננו לחטוא לך.
והיה בשמעו את דברי האלה הזאת והתברך בלבבו לאמר שלום יהיה לי
כביכול לא הענישם במצב שהיו מאוחדים ,אלא קצת פלא שכביכול הפרשה מתחילה בחטא אדם
גרם להם למריבה ואז הענישם. יחיד ,וממשיכה על חורבן הארץ כעונש כלל עם
ישראל ולא עונש אדם יחידי ,ואכן ראיתי בברוך
כך גם הקב"ה הכשיל את אחאב שיענש כי דיבר מרדכי של הרב פריינד זצ"ל שביאר בשם
לשון הרע על הקב"ה ,כמסופר בירושלמי סנהדרין השמועה שהכוונה לחורבן ממלכת שומרון ולגלות
פרק י' ב' שזה היה כאשר אליהו הנביא ואחאב עשרת השבטים ,ובניכם שישאלו על מה עשה ה'
נפגשו בשבעה שישב חיאל בית העלי על מות בניו ככה לארץ ,הכוונה לממלכת יהודה שנשארה
כקללת יהושע על בונה העיר יריחו ,אמר אחאב בארץ ישראל שנים אחרי גלות עשרת השבטים.
לאליהו שזה לא הגיוני שקללת התלמיד מתקיימת
מיד ואילו קללת הקב"ה לא מתקיימת ,אלא שזה ובליל שבת התחדש בזכות רבי אברהם פקטר
שקר ובני חיאל לא מתו בגלל קללת הנביא ,ובעצם
דיבר לשון הרע או על הקב"ה או על יהושע. שליט"א מאשדוד ,שיתכן שהלשון יחיד מדבר על
אחאב מלך ישראל ,שבזכות שלא היה לשון הרע
ולכן אליהו גזר בצורת בארץ ישראל ,וכך במשך 3 בדורו לכן זכה שניצח בכל המלחמות ,כי כביכול
שנים היה רעב גדול בארץ ישראל ,ולאחר 3שנים הקב"ה לא שמע עליו לשון הרע ,ולכן אחאב
נפגשו אליהו ואחאב ,ואחאב תוקף את אליהו התברך בלבבו שלום יהיה לי ,כי גם שאני עובד
"אתה עוכר ישראל" ואליהו הנביא תוקף בחזרה עבודה זרה אני מוגן בגלל שאני ודורי מקפידים על
"אתה עוכר ישראל" ,ולכאורה מה פשר ויכוח
מוזר זה? לשון הרע.
ויתכן שאחאב האשים את אליהו שהוא אשם אבל הקב"ה לא סולח לאדם כזה שמנצל מצבים
ברעב כי לא מגיע לעם ישראל עונש כי הם לא כאלו ,כפי שה' באחדות העמים בדור הפלגה
15
וטהר לבנו -נצבים
ורבי תנחום דורש את הפסוק כך :רק אשר אכלו מדברים לשון הרע כמו שהם מנצחים מעל הטבע
הנערים – חוץ מאותם שלימדו נערים תורה ,הם בכל המלחמות כי ה' לא רוצה להעניש אותם ,ורק
לא יהיו בגיהנום ,וגם חלק האנשים אשר הלכו בגלל אליהו יש רעב בארץ.
איתי בעולם הזה -שעזרו לי בעבודת ה' ,תדע
שאני יחזיק בהם ,ולא אתנם לך ,שלא יכנסו אבל אליהו טען ,ברור שמגיע לך ולעם ישראל
לגיהינום" ,אפילו שהם ראויים ליענש בגלל עונש על עבירת עבודה זרה ,וה' הכשיל אותו בלשון
הרע על הקב"ה או על יהושע וכאמור קודם ,ולכן
שהם חוטאים" ,בכל זאת לא יקבלו גיהנום. התקבל אצל ה' הקטרוג על עם ישראל ולכן נענשו
ובסעודת שבת שאלו בני ביתי אם כך למורה או לרב ברעב.
שמלמד תורה לנערים וילדים יהיה מותר חלילה לעשות
עבירות כי ממילא לא לנכנס לגיהגום?? וכמו שאמרו תלמידי היקרים בכיתה ח' ת"ת
ועניתי להם ,שנכון שיש להם הבטחה מאברהם אבינו תורת אמת ב"ב שנה זו ,על הפסוק במשלי ג' יח'
שהם לא יכנסו לגהינום ,אבל שימו לב אין להם הבטחה "עץ חיים היא למחזיקים בה ותומכיה מאושר"
לקבל גן עדן!!! ולא להיכנס לגן עדן זה בעצמו גם עונש וכתב רש"י" ,למחזיקים בה" -לאוחזים בה ,כמו
גדול. "וישלח ידו ויחזק בו" (שמות ד)" .ותומכיה
לכן ברור ששווה לכל מלמד תורה שיעשה מצוות ויזהר מאושר" -המתקרבים לה וכן כל לשון תמיכה
מאוד מעבירות בכדי שגם יזכה גם לגן עדן ,ואין כמו רב שבספר זה שהוא אוחז בה:
מורה שיודע מה זה קנאה ,הרי הוא מחנך תמיד לקנאת
סופרים תרבה חוכמה ,וממילא כל מורה ורב יתאמץ לא והתפלאנו אם הכוונה תומכיה שהוא אוחז בה
לעשות עבירות ולקיים כמה שיותר מצוות בכדי שלא יקנא אם כן מה ההבדל בין מחזיקים לתומכיה? הרי
באחרים שמקבלים ונהנים ,ואפילו צדיקים שזוכים לגן שניהם אוחזים ומדוע למחזיקים היא עץ חיים
עדן בכל זאת כל אחד מהצדיקים נכווה מחופתו של חברו.
ולתומכיה רק מאושר?
אבל נזכרתי בגמרא ב"ב ח' ע"ב שמפרשת את הפסוק
"ומצדיקי הרבים ככוכבים לעולם ועד" אלו מלמדי ונראה לתרץ כדברי הגאון שמחזיקים הכוונה
תינוקות ,כגון מי? אמר רב :כגון רב שמואל בן שילת ,שרב ללומדי התורה שכל הזמן מחזיקים בתורה ,ואילו
מצא את רב שמואל בן שילת בגינתו ,אמר לו וכי עזבת את תומכיה הכוונה לעשירים שתומכים בלומדי
עבודתך עם התלמידים? אמר לו 13שנה לא ראיתי את התורה.
גינתי ,וגם עכשיו דעתי על תלמידי.
ואכן ,רב שמסור מאוד לתלמידים ,שכל זמן וכל רגע הוא
ואומנם ,עץ חיים שזה בנים לומדי תורה מתקיים
חושב עליהם ,ומשקיע בהם את נשמתו ,הוא בכלל בלומדי התורה כי הבנים מעתיקים את הוריהם,
ככוכבים לעולם ועד ,שהמשמעות בוודאי שזוכה להאיר אבל תומכי התורה העשירים ,לא התברכו בעץ
בגן עדן ובעולם הבא באור יקרות. חיים ,כי בניהם יחקו אותם לעשות עסקים
ולתמוך בלומדי התורה.
ויתכן ,שאם רב עד כדי כך מסור לתלמידיו ללמדם תורה
ולחנכם לתורה וליראת ה' ולמידות טובות ,בוודאי ואומנם רש"י דורש מהעשירים תומכי לומדי
מסירות כזו תגרום לו לשפר דרכו ולהתנתק מעבירות התורה ,לא רק להסתמך על הסכם יששכר
ולהרבות במצוות ,כי בכך יצליח יותר להשפיע על תלמידיו
שאוהב אותם יותר מנפשו. וזבולון ,אלא חובה על העשיר להתקרב לתורה
בעצמו עד שגם הוא יאחז ויחזיק בתורה עצמה עוד
ולא נשכח את מאמר חז"ל אם הרב דומה למלאך ה' בחייו ולא רק לאחר מותו.
צבקות יבקשו תורה מפיו ואם לאו לא יבקשו ,שבוודאי על
כל רב המלמד תורה להתעלות ולהיות כמה שיותר רוחני כמו כן ,כתבתי בפרשת לך לך שכתוב בזוהר
וכמה שפחות גשמי שבכך הוא נדמה למלאך ה' צבקות. חדש ,שאברהם אבינו אמר למלך סדום :את
וזה בוודאי מחייב גדול מאוד ,וגם בדורנו התלמידים הרשעים קח לך (מלך סדום – המסמל את כוחות הרע) ,אבל
מרגישים מה עוצמת קדושת רבם או חלילה להיפך, לא את אשר אכלו הנערים ,והכוונה אותם
ותלמידי יותר מכולם ,בכוח התלמידים והתעלותם הרב
יעלה ויתעלה ויעלה אחרים לעוצמות של דבקות בה' המורים ומלמדים תורה לאחרים ולתינוקות,
וקדושה ויראת שמים טהורה עומדת לעד. שהם מאכילים ומקיימים את הרוחניות של
התלמידים ,להם יש שכר כפול ,ואותם לא תקבל
ואכן גם בסגולה גדולה זו ,שלא יתברך המלמד
בלבו שלום יהיה לי ,אלא יבכה ויתפלל להיות ולא תקח ,כי הם שלי ,כך טען אברהם אבינו מול
צדיק אמיתי ,ושלא יתבייש למעלה מתלמידיו מלך סדום ,וכך באמת התקיימו הדברים.
הצדיקים.
וממשיך הזוהר שאמר רבי יצחק המלמד תורה
והלוואי ואזכה גם אני להתעלות ולהתקדש יחד לתינוקות דירתו עם השכינה ,ולכן רשב"י כשבא
עם תלמידי היקרים ,שלא אתבייש מתלמידי
בעולם הזה וכל שכן לא להתבייש מתלמידי בעולם לבקר תשב"ר היה אומר "אני הולך לראות את
הבא ,ששם ידעו את כל האמת על רבם.. פני השכינה".
16
וטהר לבנו -וילך
ויכתוב משה את התורה הזאת ויתנה אל הכהנים בני לוי הנושאים את ארון ברית
רש"י בפרשת כי תבוא פרק כ"ט "עד היום הזה" כתב :שמעתי שאותו היום שנתן משה ספר התורה לבני לוי ,כמו שכתוב לקמן
ל"א ,ט' "ויתנה אל הכהנים בני לוי" ,באו כל ישראל לפני משה ואמרו לו ,משה רבינו אף אנו עמדנו בסיני וקבלנו את
התורה ונתנה לנו ,ומה אתה משליט את בני שבטך עליה ,ויאמרו לנו יום מחר לא לכם נתנה ,לנו נתנה .ושמח משה על
הדבר ,ועל זאת אמר להם היום הזה נהיית לעם וגו' (לעיל כ"ז ,ט) ,היום הזה הבנתי שאתם דבקים וחפצים במקום.
למסור לכהנים ועם ישראל לא היו בתהליך המסירה לכן לכאורה קשה ,וכי ללויים נתנה ,הרי מפורש שלכוהנים
נפגעו ובאו בטענות ,ולכן יתכן וכמוכח קצת בפסוק זה, נתנה ,וא"כ גם הלויים יבואו בטענה מדוע השלטת את
שמשה חזר ומסרה לזקני ישראל. הכוהנים עליה?? ואם נרצה לענות שמשה נתן את הספר
שוב ראיתי כדברי בספר משכיל לדוד ,ואכן מכאן למד תורה לכל שבט לוי וכמו שכתוב בהמשך "ויהי ככלות משה
הספורנו שכך הדבר הוא בהקהל ,וכפי שנכתב במשנה חזן לכתב את דברי התורה הזאת על ספר עד תמם ,ויצו משה
הכנסת -ישראל נותן לראש הכנסת וראש הכנסת לסגן וסגן את הלוים נשאי ארון ברית ה' לאמר :לקח את ספר
התורה הזה ושמתם אתו מצד ארון ברית ה'".
לכהן גדול וכהן גדול למלך .אבל עדיין זה לא עונה על
השאלות הנוספות. הרי המפרשים מסבירים שבוודאי הכוונה לכוהנים ולא
ללויים ,כי רק לכוהנים מותר לגשת לארון ברית ה' כשהוא
ולכן נראה שאכן הקנאה של עם ישראל הייתה דווקא גלוי ולהניח בצדו דברים ,ואילו ללויים מותר לגשת אליו
בגלל ששבט לוי לא קיבלו לעצמם ספר ככל השבטים ,אלא רק בעת משא המחנות ורק כאשר הארון מכוסה ב 3
את הספר שלהם שמו בצד הארון ,וזה גרם לקנאה של כיסויים .ועוד קשה ,כי אם הכוונה רק לכוהנים ,מדוע היה
השבטים בשבט לוי .כי הם טענו למשה וכי מדוע אנחנו חשוב להזכיר שהם בני לוי??
זקוקים לספר תורה זמין ,ואילו שבט לוי לא זקוקים לספר
תורה זמין ,שהרי הספר שלהם היה מונח צמוד לארון והנה גם בספר יהושע פרק ג' כתוב "הכהנים הלויים
הברית ולא יכלו להשתמש בו כרצונם וללמוד ממנו. נושאים אותו – את הארון" ,ובהמשך הפסוקים מפורש
שרק הכוהנים נשאו אותו ,ובכל זאת הכוהנים מכונים גם
וזה עורר קנאה ,כי זה מראה ומוכיח שלשבט לוי התורה לווים ,ושוב צריך עיון לשם מה הוזכר זאת שם??
מונחת בראש יותר משאר השבטים ,וזה הראה שכביכול
הלויים קיבלו את התורה יותר חזק וביותר עוצמה משאר וגם מה הקשר להזכיר כאן שהלויים הם נושאי הארון??
השבטים ,שלכן הלויים לא צריכים את הספר תורה זמין. ואולי גם כאן הכוונה רק לכהנים ,כי אכן הכהנים הם אלו
שנשאו את הארון כשעברו את הירדן בתחילת כיבוש
ובפרט השבטים התקנאו בכך שהתורה מדגישה הארץ ,ולכן התואר "נושאי הארון" מתאים גם לכהנים,
שהלויים הם "נושאי הארון" ,ולכאורה קשה שהרי הארון אבל בכל זאת מה היה נחוץ להזכיר כאן בעת נתינת ספר
נשא אותם ולא הם נשאו את הארון???? אלא שבמשך כל התורה לתתו בצד הארון את העניין של נושאי הארון??
הגלות במצרים הם נשאו את ארון הקודש ,כי הם השבט
היחיד שלמד תורה כל שנות גלות מצרים ,ולא פלא שהם ובכלל יש לתמוה ,שהרי כתוב שביום האחרון משה כתב
זכו והארון נושא אותם ,והתורה שלהם צמודה לארון 13ספרי תורה בדרך נס ,וחילק ספר לכל שבט ,ואת הספר
הברית שהם נשאו בעבר והוא נושא אותם מעתה. ה 13נתן לכוהנים לשים בצד הארון ,אם כן יוצא שכל
השבטים קיבלו ספר ואילו דווקא שבט לוי לא קיבלו ,ואם
על כן עם ישראל בכה למשה וכי אנחנו לא קיבלנו את כן דווקא שבטו של משה – שבט לוי שלא קיבלו ספר ,רק
התורה כמוהם??? ואנחנו רועדים מפחד שמא ביום הם היו אמורים להתלונן??
מהימים שבט לוי יגידו לנו שאנחנו לא קיבלנו את התורה
רק הם .ולכן שמח משה שגם עם ישראל משתוקק להיות ובתחילה הייתי סבור לחדש כאן ולתרץ חלק מהשאלות,
מחובר לתורה כמו שבט לוי ,ושיש להם קנאת סופרים, שמשה מסר את התורה ללויים שהם ימסרו אותה
ודאגתם שגם הדורות הבאים אחריהם יהיו מחוברים לכוהנים ,וזה מתאים לשיטות במפרשים ששני הפסוקים
לתורה לנצח. מדברים על אותה נתינה ,והיות ומשה רבינו נתן לשבט לוי
ויתנה אל הכהנים בני לוי – מה נשתנה מטענות קרח??? – המשך
באו כל ישראל לפני משה ואמרו לו :משה רבינו ,אף אנו עמדנו בסיני וקבלנו את התורה ונתנה לנו ,ומה אתה משליט את
בני שבטך עליה ,ויאמרו לנו יום מחר לא לכם נתנה ,לנו נתנה .ושמח משה על הדבר -רש"י לעיל.
רק לעצמו ולכבודו דאג!!!! ואדרבה קרח השתמש וכאן הבן שואל ,ומדוע משה התלהב מטענתם ושמח,
בגדלות ובצדקות צאצאיו – לרעה ,ללכת בכוחם הגדול נגד ואילו על קורח שטען "כל העדה כולם קדושים ובתוכם ה'
משה רבינו ,ולכן עליו ועל חבורתו שדאגו לכבוד עצמם יצא ומדוע תתנשאו על עדת ה'" ,משה תקף אותם בטענה "רב
קצפו של משה. לכם בני לוי"??? הרי גם כאן טענו טענות דומות -וכי רק
בני לוי קיבלו את התורה ,גם אנחנו קיבלנו??
אבל כאן ,עם ישראל כל דאגתם הייתה לא לכבוד עצמם,
אלא לדורות הבאים!!! שיהיו מחוברים לתורה ,וזה ממש אלא נראה שכאן נמדדו לפי סיום דבריהם ,שבסיום
שימח את משה ,הנה סוף סוף עם ישראל חפץ בתורה דבריהם הם גילו שדאגתם הייתה עבור הדורות הבאים,
באמת ובתמים ,שכבר דואג לדורות הבאים שלא ינשלו ואילו קורח לא דאג לדורות הבאים ,כי אדרבה הוא ראה
מדרך התורה חלילה .וזאת אומרת שאכן גם עם ישראל שמבני בניו יצא שמואל ששקול כמשה ואהרן ,וגם ראה
התחברו לתורה באמת ,כמו שבט לוי שהיו מחוברים שיצאו ממנו לויים המשוררים בבית המקדש שהיו צדיקים
לתורה מאז ולתמיד כי מעולם לא הפסיקו ממנה. גדולים ,אז להם הוא לא דאג ולא היה צורך כל כך לדאוג,
ללמדנו שבן אדם חייב לדאוג על עתידו הרוחני ,וגם של הדורות הבאים ,רק כך יצליח להתעלות ולהציל את הדורות
הבאים אחריו לשמור שלא יהיו להם מפריעים ברוחניות חלילה ,וגם בדברים שברגש אפילו בבחינת דק שבדק גם כן
1
וטהר לבנו -וילך
עלינו להתעמק איזה השלכות עלולות לצאת מהם ,בין לו ובין לכל צאצאיו ,ודאגה זו מאוד משמחת את בורא עולם ,כי זה
מראה יראת שמים אמתית ואהבה אמתית לבורא עולם.
ועתה כתבו לכם את השירה הזאת – ולמדה את בני ישראל שימה בפיהם
ולכן הקללות והאיום מהקללות והברית זה מחזק לנו את כתב הרמב"ם בהלכות ס"ת "כתבו לכם תורה שיש בה
היציבות ,ולכן השירה הזו היא עיקר ספר תורה ,לכן שימה שירה זו" ,והדברים תמוהים וכי לזו פרשת "האזינו"
בפיהם ,כי זה משלים את עבודת השם בשלימות .אבל יקרא שירה?? הרי זו קינה על צרות ורעות שימצא לעם
עדיין קשה שלמה את הקללות של פרשת כי תבוא לא ישראל כשיעשו הרע בעיני השם ,עם תוכחות קשות
קוראים כשירה??? הרי זה גם מחזק אותנו שלא נחטא?? מאוד!!! ואם כן נקרא זה שירה?? "ולמדה ושימה
בפיהם"!!! הרי את הקללות שבכי -תבוא לא מעלים
אכן לאחר מחשבה התחדש לי הרבה יותר מכך ,שהיה לקריאה אלא נותנים לבעל קורא אז מדוע את השירה
קשה לי מאוד ,מדוע כתוב שאם אחרי כל הצרות נחזור הזאת הקשה מאוד קוראים שוב ושוב " -שימה
בתשובה אז בורא עולם ייתן את כל הקללות על אויבינו בפיהם"??? ועוד איך ייתכן שזה עיקר ספר התורה???
דברים ל' ז'.
ותשובה ראשונה אפשר לענות בפשטות ,שכמו שהתורה
ולכאורה קשה וכי זה המשקל הראוי?? הרי המשקל אומרת לאחר כל הקללות של "כי תבוא" וכפי שמשמע
הראוי לכאורה שיהיה לנו ההיפך מהקללות!!! דהיינו מדברי רש"י" :אתם נצבים" ,שנצבים זה עמידה יציבה.
שיהיה לנו ברכות בקיצוניות ,כמו שהקללות היו כביכול
בקיצוניות??? ואיך אכן מקבלים עמידה יציבה ביהדות בלי רעידות
ונפילות?? התשובה :על ידי שילוב של כל הכוחות ביחד,
אלא 2תירוצים בדבר ,א .שכשחוזרים מתוך פחד ולחץ זו יראת הרוממות ואהבת השם המשולבת עם יראת העונש
תשובה לא מושלמת אלא מתוך עונש ,ולכן החטאים יחד ,ובנוסף לאלו גם שבועה וברית – שזו המחויבות
שנעשו במזיד לא נהפכים לזכויות אלא לשוגג ,לכן לא זכינו האישית לקיים הבטחה חמורה ,ואכן כל זה ביחד באופן
לקבל את ההיפך ,אבל בורא עולם בטובו הגדול לפחות קבוע ותמידי נותנים יציבות.
נוקם כך שנותן את כל הקללות באויבינו.
כי גם אדם קדוש וטהור הדבוק בה' מתוך אהבה ,חייב גם
ב .שאם אכן חזרנו בתשובה שלימה ,וכפי שכתבתי בפרשת שיהיה לו פחד מהגיהינום ומהקללות ,כי לא מספיק
כי תבוא שהקללות מסתיימות ב"ונמכרתם ואין קונה", תחרות שמי שיסיים את כל המסלול הקשה יקבל מיליון
שזה בעצם נחמה ,כי הבן אדם ירגיש כל כך מושפל וכל כך דולר ,וגם לא מספיק שירוץ בגלל שהוא אוהב לרוץ .כי
דחוי וסמרטוט שאפילו בתור עבד אף אחד לא רוצה אותו, לפעמים מחמת הקושי הגדול ,יש שינשרו ויוותרו על הפרס
ואף אחד לא סובל אותו כי הוא מאוס ומגעיל ,ובשפל וגם יוותרו על אהבתם לרוץ ,אלא צריך שילוב גם של כלב
מדרגה זה וכשהוא בתחתית שבתחתית הוא יתעורר וייזכר עז פנים שרודף אחרי מי שמתעכב ועוצר וקורע אותו
שיש אחד שלמרות הכל לא נגעל ממנו ולא מואס בו. לגזרים באכזריות!! ככה הפחד לא ייתן לו אפשרות לעצור.
ואז הוא בבכיות ובתחנונים חוזר לאבא ,ויבכה :אבא איך עזבתי אותך!! ועכשיו אני לבד לבד למטה
למטה ,אני כאפס וכמינוס דחוי ומגעיל ,אבל רק אתה אוהב אותי ומקבל אותי חזרה ,וזה העידוד הגדול
ביותר שנתעורר בעצמנו לשוב בתשובה שלימה ,וזה הסיום המושלם לקללות שנחזור בתשובה מעצמנו
מתוך אהבת הבורא יתברך אלינו ואנחנו אליו ,כי אין לנו עוד אהבה מלבדו.
ועל כן דווקא שירה זו המתמצתת את רעיון הקללות בלי וממילא הכל נהפך לזכויות ,ואם כן אכן מגיע שכר ההיפך
פירוט רחב כבפרשת כי תבוא ,וגם כפי שאכתוב בפרשת מהקללות ,ברכות בקיצוניות ,אבל ברכות בקיצוניות כזו
האזינו יש בו בשורת הגאולה השלימה ,חשוב וחובה לשים אינן בנמצא ולא שייך בעולם הזה ,כי הכל יחשב ככסף קטן
בפי כל יהודי שידע אותה ישר והפוך ,וגם שידע שהקללות לעומת השכר שבורא עולם ייתן לנו בעולם הבא!!!
הן קיצוניות.
רק לפחות כראיה והוכחה לכך שהבורא קיבל את
אבל הברכות הן עוד יותר קיצוניות ,רק שהקללות תשובתנו בשלימות ,נראה וניווכח כאשר האויבים שלנו
הקיצוניות הן ברות המחשה בעולם הזה ולכן מזכירים יקבלו את כל הקללות על ראשם ,ועצם הדבר שהשכר לא
אותן בהרחבה בפרשת כי תבוא ,מה שאין כן הברכות נקבל כאן בעולם זה משמש כעוד הוכחה וראיה שיש עולם
הקיצוניות אינן ברות המחשה בעולם הזה ,אבל יש ברכה הבא.
ששייכת גם בעולם הזה ,שנזכה לשמוע בקול השם
ולהתקרב לאבינו ,וכפי שהתפלל דוד המלך "אחת שאלתי ולכן זה נחשב לשירה ,כי ברגע שעם ישראל אוהב את
– אותה אבקש ,שבתי בבית ה' כל ימי חיי לחזור בנועם בורא עולם אזי כמה שיש יותר קללות וביטוים קשים ,הם
ה' ולבקר בהיכלו" אמן ואמן. נהפכים לברכות עוד יותר טובות בקיצוניות טובה.
לכן בעת ניסיון ,זכור נזכור להיות "נצבים" חזקים ,כי עוד קודם הניסיון השתמשנו בכל הכלים ובכל היראות ובכל
האהבות לעבוד את בורא עולם ולא רק בכלי ובדרך אחד ,ויהי רצון שנזכה לעבוד את בורא עולם אנו וצאצאינו בשמחה
ובשלימות כראוי ,ושלא נפחד מהקללות אלא מהעבירות!!! ושנכיר את הקללות רק מתוך הכתוב בתורה ולא במציאות
חלילה ,אלא רק בשביל חיזוק היראת שמים ,ולדעת את עומק השכר האין סופי שנקבל בקרוב ממש אמן ואמן.
וילך משה
את שירת האזינו וגם את הברכות שברך לפני מותו ,ויש באותו יום שנפטר משה רבינו הוא התפלל שחרית ומנחה
דעות שכל הפרשיות האחרונות היו ביום מותו. שזה היה חלק ממנין 515תפילות "ואתחנן" ע"פ הפני יהושע
בקיצור ,זה היה מועט המחזיק את המרובה ,ובכל זאת ברכות ל"ב ,והספיק בנס לכתוב 13ספרי תורה ,וגם להקהיל
"וילך משה" הוא בעצמו הלך לדבר לעם ישראל ,כי משה את עם ישראל ולהגיד להם את פרשת נצבים והקהל וגם
2
וטהר לבנו -וילך
וייתכן שאמר להם" :איני יכול לצאת ולבוא" ,אין לי רבינו התאמץ לעשות עוד ועוד מצוות ולא חיכה להם
שערי חכמה ,אבל אני מתאמץ לתת לכם מוסר וברכות וכל שיבואו עד אליו.
מה שעדיין אני יכול לתרום לקידום עם ישראל .ואכן זכה ועוד נקודה חשובה ,למרות שבאותו יום נסתלקו ממנו
משה שלמרות שנסתלקו ממנו שערי חכמה ,בכל זאת הוא
התנבא את שירת האזינו ברוח הקודש שהיא עיקר ספר שערי חכמה ומסורת ,בכל זאת משה רבינו התאמץ לתת
תורה( ,וגם בגלל שהתאמץ בה גם בלי שערי החכמה שעברו לעם ישראל בכל יכולתו את כל כולו גם בלי שערי חכמה
ליהושע) ,וגם את הברכות שבירכם לפני מותו .וגם זכה ומסורת ,לכן כתוב "וילך משה" ,שמשה הלך לקראתם,
משה לתת עוד 2מצוות למרות מצבו ,הן מצוות הקהל לא כדרכו מימים ימימה שבאו אליו ,אלא הוא הלך אליהם
בסוף שמיטה ,ומצוות כתיבת ספר תורה. והתמסר עוד יותר אליהם.
בן מאה ועשרים שנה אנכי היום – לא אוכל לצאת ולבוא
הייתי מה היה מדבר עמך??? אותה שעה התחיל משה צווח הרמב"ן כתב ,רבותינו למדו מכאן שנסתמו ממנו
ואמר מאה מיתות ולא קנאה אחת. מעיינות חכמה ,וזה היה מעשה נס שלא ידאגו לתת גדולה
ונראה שהקנאה של משה לא הייתה מכך שיהושע הוא ליהושע בפניו .ולכאורה הכוונה שמשה לא יפגע שריבונו
המנהיג והוא עם שערי החכמה והוא בעל רוח הקודש ,כי של עולם מדבר עם יהושע ולא אתו ,וגם שלא יפגע שיהושע
מחמת ענוותנותו באמת זה לא הפריע לו בכלל ,אלא למשה הוא זה שמלמד בבית מדרש ולא הוא – משה רבינו ,כי הוא
כאב שעד היום הוא שותה מיד בצמא את דברי בורא עולם, מבין בעצמו שאין לו את הכוחות שהיו לו קודם.
ועכשיו תלמידו קיבל והתורה והחידוש ניתן בעולם ואילו וזה פחות פוגע מאם היו נותנים את ההנהגה ליהושע
הוא חייב להמתין ,את זה הוא לא היה יכול לסבול. כאשר למשה יש עדיין את אותם כוחות ואותם שערי
ושוב לא הכבוד היה אכפת למשה רבינו אלא הצמאון חכמה שהיו לו קודם ,כי אז הוא יחוש בחוסר נעימות,
לדבר השם ,כי רגע בלי חידוש זה גרוע ממוות למשה רבינו. שאנשים יתמהו מדוע הוא לא ממשיך להנהיג כבעבר ,הרי
כוחו עמו???
ובאמת ייתכן שמה שנסתלקו ממשה שערי החכמה
והמסורת זה לא בכדי שמשה לא יפגע מיהושע ,כי אכן אין אבל זה עדיין דבר שאינו מובן ,שהרי משה רבינו היה
עניו יותר ממשה רבינו ,אלא זה לא כבוד התורה כי זה העניו מכל האדם ,ושמח שאמרו "משה מת ויהושע
בזיון כבוד התורה שמשה רבינו בשיא כוחו הרוחני לא מכניס" ,ומדוע היה צורך להורידו מחכמתו בכדי שלא
ילמד תלמידים ובמקומו ילמד תלמידו ,ודבר זה לא ייפגע?? וגם למה הורדה מחכמה פחות פוגעת??
מתאים לציבור ולעם ,וזה בזיון לכבוד התורה הכללי ,ולא
מחמת הביזיון של כבודו האישי של משה רבינו. וביותר אפשר להקשות ,שהרי על הפסוק "הן קרבו ימיך
למות קרא את יהושע והתייצבו באהל מועד ואצונו" ,שיש
ואולי זו כוונת לשונו של הרמב"ן שנסתלקו ממשה מעינות מפרשים שזה היה יום לפני פטירתו ,ויש שיטות שזה היה
החכמה כדי "שלא ידאג לתת גדולה ליהושע בפניו" ,ולא 5ימים קודם ,ועל זה כתב הילקוט שמעוני תתקמ"א שהלך
כתוב פשוט שלא לפגוע בכבוד משה ,כי כאן לא היה דאגה משה לשמאלו של יהושע ,נכנסו לאהל מועד ירד עמוד הענן
לפגיעה בכבודו ,אלא חשש פגיעה בכבוד התורה הכללי, והפסיק ביניהן ,משנסתלק עמוד הענן אמר משה ליהושע
שבפניו של משה בשיא כוחו ההנהגה תעבור ליהושע. מה אמר לך הדבור ,אמר לו :כשהיה הדבור נגלה עליך יודע
ובסיום תפילת שחרית נבהלתי מעוצמת הצימאון של משה רבינו לשמוע תיכף ומיד את דברי ה' .ראו נא והתבוננו ,הנה
משה רבינו הספיק לכתוב 13ספרי תורה ביומו האחרון ,וגם יש דעות שאת כל הפרשיות האחרונות הוא מסר ביומו
האחרון ,בקיצור יום עמוס מאוד מאוד בתורה ובמצוות ,עד כדי כך שאת "השירה" שאמר בפרשת האזינו ביומו האחרון
לדעת הרמב"ם זה עיקר חשוב מאוד בספר תורה ,ולכן לא פלא שמשה רצה לחיות ולא למות ,מלבד רצונו העז להיכנס
לארץ ישראל ,ובכל זאת הוא ויתר ברגע אחרון על הכל!!!!
כי למשה רבינו כאב עד מוות כפשוטו שלא יקבל מיד את דברי ה' ,אלא עליו להמתין ליהושע שישמע ואחר כך אם ירצה
ימסור לו את דברי ה' ,והצימאון לדבר ה' של משה היה עצום שאין דוגמא לו ,ומחמת צימאון זה העדיף לוותר על חייו
המלאים והעמוסים בתורה ובחיזוק קהל ה' ,ולמות!!!! ומיד לשתות בצמא אדיר את דברי ה' תכף ומיד בגן עדן!!!
ואם למשה רבינו מוסר התורה ,שהתורה נקראת על שמו "תורת משה" ,והוא נביא הנביאים!!! יש צימאון אדיר כל כל
לתורה ולדברי ה' ,אז לנו שחסרים אנו כל כך הרבה תורה ,בוודאי שעלינו לוותר על מנעמי החיים ולצמוא באמת לדברי ה'
ולתורתו ,ולהתפלל שכבר נגיע לימים הללו "הנה ימים באים נאום ה' ונתתי רעב בארץ ,לא רעב ללחם ולא צמא למים ,כי
אם לשמוע את דברי השם" ,ואשרי מי שעוד לפני הימים הללו הוא מרגיש צימאון לדבר ה' ,הוא ממקרבי הגאולה
הקרובה ובזכותו אנחנו מצליחים לחיות ולשרוד את הגלות הקשה שתסתיים במהרה אמן ואמן.
ולכן אם אכן רוצה אתה להרגיש צימאון לבורא עולם ,עלינו למעט בצימאון לגשמיות ולהנות העולם הזה ,ולחשוק בתורה
ובמצוות ולהתמיד בהם ,כך ימשך לבנו לקדושה ונקבל צימאון לדבר ה' ,אבל לא נצפה לצימאון לדבר ה' כאשר אנחנו
רוויים מגשמיות ,והרוצה להיטהר מסייעים בידו.
אל תיראו ואל תערצו מפניהם כי ה' אלקיך הוא ההולך עמך לא ירפך ולא יעזבך
בכל עניין ,שאפילו רשעים כשהם מאוחדים לדבר עבירה החיד"א שואל מדוע התחיל הפסוק בלשון רבים וסיים
הם מצליחים ,כמו שמצאנו במגדל בבל ,וכמו דורו של בלשון יחיד??? ותירץ ,שהתורה מלמדת אותנו כאן שאם
אחאב שהיו עובדי עבודה זרה והיו מנצחים במלחמות כי עם ישראל יהיה באחדות גמורה ומושלמת אזי בורא עולם
לא היו מדברים לשון הרע. מבטיח לנו שבכוח האחדות ש"לא ירפך ולא יעזבך".
אלא נראה שכאן יש מסר מיוחד שמדגים לנו מה זה ונשאלת השאלה ,מה העניין להזכיר את האחדות דווקא
אחדות אמתית ומושלמת. בעניין הפחד?? הרי תמיד כשיש אחדות גמורה מצליחים
3
וטהר לבנו -וילך
ולכן אם נראה את אלו שמפחדים ,עלינו להרגיש אחריות שהרי במלחמה ,או טרום מלחמה יש פחד!!! וגם אם יש
ולא רק לדאוג לעצמינו שאנחנו רגועים ,אלא עלינו לגשת חלק הבטוחים בניצחון בכל זאת חלק וודאי שמפחדים,
לכל אלו שמפחדים ולחזק אותם שלא יפחדו ,וזה לא קל, ויש כאלו שאפילו בורחים עם משפחתם להציל את עצמם
כי פחד זה בטבע של בן אדם וצריך להשקיע הרבה מחשבה ולא אכפת להם מאחרים ,למרות שהם יודעים שהבריחה
ומאמץ וסבלנות להרגיע ולתת תחושת ביטחון לפחדנים. שלהם גורמת לאחרים פחד ורפיון.
ואם אכן עם ישראל השקיע שכולם לא יפחדו כי דאגו על כן דווקא מכך שהתורה מתחילה בלשון רבים ועוברת
לכולם ,וזה מאחד את העם מאוד ,הן מצד המחזקים והן ללשון יחיד זה מלמד אותנו ,שהתורה דורשת לא רק שלא
מצד המתחזקים שמרגישים שאנחנו עם אכפתי ומלוכד תפחד בעצמך!! אלא הדרישה ממך ומאתנו לדאוג שכולם
ומאוחד גם בעת צרה. לא יפחדו.
וזה משמח מאוד את בורא עולם ,שאנחנו מאוחדים ומלוכדים ועם אכפתיות לבוא לעזרת הזולת ,שלא רק נדאג לחזק את
עצמנו אלא גם נדאג לכלל ישראל שכולם יתחזקו ונעזור ליהודים שמחזקים שיהיה להם את הכוח ואת האפשרות
להמשיך ולחזק את כולם ,בכדי שלא יישאר יהודי אחד לא מחוזק.
ההולך עמך – המשך
וכפי שביארנו במאמר הקודם ,שכשם שחיזקנו אחרים הנה יש להקשות על הפסוק הנ"ל ,שהרי כתוב בפסוקים
ודאגנו לחולשתם של אחרים ,גם בורא עולם ידאג לחולשה הקודמים "ה' אלקיך הוא עובר לפניך" ,אז כבר ידענו שה'
שלנו ויחזק אותנו שלא יהיה לנו אף פעם שום רפיון ,לא אתנו ,מדוע שוב חוזרת על זה התורה?? וגם קשה שהרי
במלחמה וגם לא במלחמת היצר ובעבודת השם ,כי הקב"ה כבר כתוב קודם "ונתנם ה' לפניכם" ,אז למה כתוב לאחר
לא יתן לנו להרפות את אחיזתנו בו ,אלא נרגיש את מכן "לא לפחד כי ה' עמך וכו'"??? ועוד קשה למה כאן
אחיזתנו בו בשיא החוזק. כתוב "הולך עמך" וקודם כתוב "עובר לפניך"?? וגם צריך
ולכן דווקא כאן לא כתוב העובר לפניך כפי שכתוב ביאור ,שאם ה' "לא ירפך" ממילא טמון בזה "לא יעזבך",
ואם כן לכאורה מיותר המילים "לא יעזבך"??
בתחילת העניין ,אלא ההולך עמך ביחד אתך שתהיה דבוק
בו חזק .ואכן תחילה אנחנו בסיוע הקב"ה לא נרפה והתשובה ,טמונה בכך שנשים לב לברכה ,שהנה לא כתוב
אחיזתנו בו ית' ,ואז בורא עולם לא יעזוב אותנו ,שנרגיש רק ש"לא יעזבך" אלא גם ש"לא ירפך" ,וייתכן שהכוונה
גם כביכול גם את אחיזתו בנו ,שאנו דבוקים בה' והוא בנו. שה' יחזק אותנו שלא נברח ממנו ושלא נתרחק ממנו.
ובעזרת ה' חזק חזק ונתחזק בעצמנו ,ונחזק אחרים עד כמה שידינו משגת ,ונעזור לאחרים שיחזקו יהודים אחרים ,וזה
יעזור לנו עצמנו שלא ניפול מדרך הישר והטוב חלילה ,אלא נמשיך בהתעלות בקדושה עילאית בלי שום רפיון ,כי קיבלנו
הבטחה מה' ש"לא ירפך" ,אז קדימה מעכשיו נקבל על עצמנו ונעשה הכל!!!! לחזק ולהתחזק ,ובכוח זה נצליח אמן ואמן.
ואתה תנחילנה אותם
שמבאר השפתי חכמים ,שכשמשה אמר אחר מותי התכוון בספר יהושע י"א י"ח כתוב "ימים רבים עשה יהושע
אחרי פטירת יהושע תלמידו שהיה חביב עליו כגופו. מלחמה" ,וכתב רש"י בשם מדרש תנחומא ,שבגנותו של
יהושע סיפר הכתוב ,שהיה מתכוון לדחות את כבוש הארץ
וייתכן שאת זה בדיוק רצה יהושע להרוויח כשהתעכב כדי להאריך ימיו ,לפי שנאמר "ואתה תנחילנה אותם".
בכוונה בירושת הארץ ,כי הוא רצה להאריך את ימיו שהיו
אמורים להסתיים בסיומו לכבוש את הארץ ולחלקה ,ועל ופלא עצום הוא על יהושע בן נון ,הצדיק שהיה מסור
ידי עיכובו בכיבוש הארץ תתעכב גם נבואת משה שהתנבא בנאמנות מושלמת למשה ,שירצה להאריך ימיו על חשבון
על עם ישראל שיחטאו וישחיתו אחרי מותו. קיום מצוה שהיא טובת עם ישראל???
ואם כן נשאלת השאלה ,מדוע יש כאן גנות ליהושע ,הרי ולכאורה כאן לא שייך לטעון שרצה להאריך את זמן
שבח הוא לו שדאג לשלימות קדושת עם ישראל ,כי דאג קיום המצווה ,כי המטרה שתהיה הארץ כבושה ולא
שיותר שנים עם ישראל לא יחטאו??? תהליך הכיבוש ,ואכן כאמור כתב רש"י שהפסוק מספר
זאת בגנותו שהתעכב בכיבוש ,כי המטרה שהארץ תיכבש
ואולי יש לתרץ שיהושע בן נון היה חייב להזדרז בקיום ותחולק!!!
המצווה המוטלת עליו בלי עיכוב גם כשכוונתו לשם שמים,
כי עיכוב במצווה יש בזה קצת חילול השם לאלו שלא ונראה לתרץ על פי שאלה אחרת ,שמשה רבינו התנבא
יודעים סודות וחשבונות עמוקים. בהמשך הפרשה "כי ידעתי אחרי מותי ,כי השחת
תשחיתון" ,ומקשה רש"י שהרי כל ימות יהושע לא
וגם יש להוסיף שעיכוב במצווה על ידי צדיק יכול השחיתו שנאמר "ויעבדו ישראל את ה' כל ימי יהושע"??
להשתרש לדורות כדרך חיים שמותר להתעכב בקיום
מצווה ,משא"כ נבואת משה שהשחת תשחיתון ,גם ומתרץ רש"י שמכאן שתלמידו של אדם חביב עליו כגופו,
כשתתקיים היא תתוקן על ידי הדור הבא החוזר בתשובה. שכל זמן שיהושע חי היה נראה למשה כאילו הוא חי ,וכפי
ללמדנו ,עד כמה עמקו מחשבות גדולי ישראל ,שכל כולם דאגה אמתית לכלל ישראל ,ולא מה שנראה לנו בעיניים זה
האמת ,כי באמת אנחנו לא יודעים מה מסתתר מאחורי הדברים ,ועל כן תמיד נשמע לרבותינו בתמימות ,וגם אם היצר
הרע ברשעותו מפתה אותנו לחשוב שהם חלילה טעו או שהוטעו על ידי בעלי מזימה ואנשי החצר וכדומה ,לא נאמין לכך,
אלא נאמין בתמימות באמונת חכמים וצדיקים ,ובכוח אמונת חכמים נזכה שלא נשחית לא אנחנו ולא יוצאי חלצינו חלילה,
אלא נגדל דורות ישרים מבורכים לתפארת עם ישראל אמן ואמן.
– המשך ויקרא משה ליהושע ויאמר אליו אתה תבוא את העם ואתה תנחילנה אותם
4
וטהר לבנו -וילך
ולפי הדברים הקודמים הדברים מתורצים ונפלאים, כתב רש"י :כתוב בתורה "כי אתה תבוא את העם הזה",
שמאחר שמשה בסוף ימיו התנבא וידע שאחרי מותו עם וקשה שהרי היה אמור להיכתב תביא ולא תבוא?? מתרץ
ישראל ישחית דרכו ,לכן רצה להאריך את תקופת רש"י ,שמשה אמר ליהושע זקנים שבדור יהיו אתך הכל
הקדושה והצדקות של עם ישראל ,לא רק עד פטירת לפי דעתם ועצתם ,אבל הקב"ה אמר ליהושע כי אתה
יהושע ,אלא שימשיכו בקדושה זמן רב יותר ,שזה עד סיום תביא את בני ישראל ,תביא על כרחם -הכל תלוי בך ,קח
פטירת כל הזקנים שבדור .כי אם הזקנים יהיו שותפים מקל והכה על קדקדם ,כי מנהיג אחד לדור ולא שני
להנהגת עם ישראל יחד עם יהושע ,אז גם הם יהיו כחלק מנהיגים לדור.
מההמשך של משה ,כפי שיהושע היה כביכול חלק ממשה
כאמור במאמר הקודם ,וממילא עם ישראל מאוד ירוויח מזה. ויש להקשות ,שהרי משה בעצמו ביקש מבורא עולם
במדבר כ"ז "איש על העדה ,אשר יצא לפניהם ואשר יבא
אבל בורא עולם התעקש שיהושע לבדו יהיה ממשיך דרכו לפניהם ואשר יוציאם ואשר יביאם" ,דהיינו איש אחד
של משה .ואמנם הבורא עולם לא קיפח את רצונו של
הצדיק משה רבינו ,ורק לאחר פטירת כל הזקנים רק אז שינהיג ויוביל ,ולא צוות של אנשים שיחליטו ביחד?? וגם
עם ישראל נפל מקדושתו ,כך נעשה הכל בשלימות ,א. בהצעת משה רבינו לכאורה יש בזה פגיעה בכבודו של
מנהיגות יהושע בשלימות כי הנהיג לבד .ב .עם ישראל יהושע שהוא לא מספיק חזק בהנהגה ולכן הוא זקוק
הרוויח עוד שנים לחיות בקדושה בלי נפילות. לצוות של זקנים שיחליטו יחד אתו???
ונלמד מזה עד כמה ה' אוהב אותנו ואת הצדיקים שרצון יראיו יעשה ,ויעזרנו ה' להיות דבוקים במנהיג הדור ,ממשיך דרכו
של משה ,ובגלותנו כל אחד ידבק ברבו בנאמנות ,ובעזרת ה' יתברך זה ישפיע עלינו שלא נשחית דרכנו אלא נשאר בקדושתנו
בדרך התורה והיראה אנו ובנינו עד סוף כל הדורות ,ונזכה להיכתב ולהיחתם בספרם של צדיקים גמורים ,ונזכה לביאת גואל
צדק שיבוא ויגאלנו מעמלינו ומשברון ליבנו ,ונזכה לשוב לראות וללמוד תורה מהרבה הגדול שלנו "משה רבינו" אמן ואמן.
והסתרתי פני מהם והיה לאכל ,ומצאהו רעות רבות וצרות ,ואמר ביום ההוא הלא על
כי אין אלקי בקרבי מצאוני הרעות האלה ,ואנכי הסתר אסתיר פני ביום ההוא
"הסתר אסתיר פני ומצאהו רעות רבות וצרות" ,דהיינו יש כתב החתם סופר ,על הפסוק שבפרשה הקודמת
הסתר אחד ויש הסתר יותר חזק שהוא הסתרה כפולה "הנסתרות לה' אלוקינו ,והנגלות לנו ולבנינו עד עולם
"הסתר אסתיר" ,שייתכן שזה הריגות ורציחות של לעשות את כל דברי התורה" שגם בזמנים שיש הסתר פנים
יהודים רבים כפי שראינו במהלך ההיסטוריה. כביכול שלא רואים ניסים גלויים ,בכל אופן באמת כל רגע
ורגע יש ניסים ונפלאות ,רק שהם נסתרים מעינינו ,ואין
ומי שנמצא בשלב הראשון שזה הסתרה אחת ,חייב בעל הנס מכיר בניסו ,וזה "הנסתרות לה' אלוקינו".
להתחזק באמונה ובקיום המצוות וחינוך הילדים והוסיף שעדיין יש נס נגלה שבנסי ניסים אנחנו קיימים
בבהירות למרות הקושי ,ואז זה יכול לשמש זכות שייתכן לנצח ושומרים את כל מצוות השם ,וזה "הנגלות לנו
ולא יצטרך להגיע לשלב השני של ההסתר הכפול .אבל גם ולבנינו עד עולם לעשות את כל דברי התורה הזאת".
צדיק כזה לפעמים נתפס בעוון הדור ,כי יש פעמים שיש
הסתר פנים כפול מחמת עוונות הדור ,אמנם גם אז עליו אבל יתכן שטמון כאן יותר מזה ,שבורא עולם מגלה לנו
להתחזק ולהתפלל ולקוות לטוב ,ומצד שני להתאמץ גם שכשיש הסתר פנים אין זה סותר את החובה הגלויה שלנו,
בלימוד התורה וקיום המצוות על אף הטשטוש והקושי שעלינו להתחזק באמונה ,וגם שיהיה ברור לנו למרות הכל
הנורא והמחריד שמקוים לטוב ,ואין. שעלינו ועל בנינו החובה בלי שום ספק לקיים את כל דברי
התורה ,ושעלינו החובה לפעול בכל כוחנו להיות חלק
ולמרות שלפעמים גם בריבוי התפילות והחיזוקים עדיין מהנס של ממשיכי מסורת עם ישראל לנצח.
הוא לא רואה שיפור במצב ,ולפעמים אפילו המצב
מחמיר!! בכל זאת עליו להמשיך לקוות לטוב ,ולהודות על ולפי הקדמה זו ,אפשר לבאר את הפסוקים שבפרשתנו,
הטוב שהיה בעבר. שישנם 2מצבים ,א" .והסתרתי פני והיה לאכל" ,שיתכן
ואכן על עצם התקווה ועל עצם האמונה בהשם יתברך גם שזה רק נזקי ממון ,או כדברי דוד המלך "בקרב עלי
במצב מחריד שכזה הוא יקבל שכר עצום ,כי זה בעצם מרעים לאכל את בשרי" ,שזו שנאה איומה ונוראה
ניסיון קשה מאוד שניתן לו משמים ושחייבים לעמוד בו להשמיד את עם ישראל ,אבל ייתכן שבינתיים הם
במסירות נפש ממש למרות הסתרת הפנים. מסתפקים בכך שהם גוזלים את כספם של היהודים .ב.
תשליך -המשך
ואכן במזמור כ"ז "לדוד" שמוסיפים בחודש אלול עד סוף ולכן את תפילת "תשליך" עושים ליד מים ,בכדי לזכור
חגי תשרי ,זה ממש מתאים גם למה שקוראים בפרשיות את זכות אברהם אבינו ,שכשהלך לשחוט את בנו יחידו
התורה בתקופה זו ,כי בתקופה זו קוראים בתורה הרבה האהוב יצחק ,השטן חסם את דרכו בנהר עמוק ,ואברהם
עניני קללות .ובמזמור זה מתאר דוד המלך סכנות לא התחמק מחמת הקושי אלא נכנס בתמימות לתוך
וצרות ,ושנאה איומה "בקרב עלי מרעים לאכל את בשרי, המים עד שהגיעו המים עד נפש.
שהשונאים רוצים לאכול את בשרו" ,ומוסיף דוד המלך
"אם תקום עלי מלחמה" ועל מצב כזה הוא מבקש "כי ואז במקום שאברהם אבינו יטען "אנוס פטור מהמצווה",
יצפנני בסכו ביום רעה יסתירני בסתר אהלו". הנה ניסיתי ממש אבל זה בלתי אפשרי וכך לחזור לביתו,
אברהם אבינו ממש לא מוותר ,אלא צועק לבורא עולם
וחשוב לציין שגם אם לכלל הציבור יש הסתר כפול ,זה הושיעני כי באו מים עד נפש ,ומתחנן לבורא עולם תן לי
עדיין לא מחייב שגם לצדיק יהיה ,וכפי שהגמרא בחגיגה ה' להמשיך לקיים את מצוותך לשחוט את בני יחידי ולא
אומרת שגם כשיש "הסתר אסתיר" בכל זאת אמר רבא להיפטר ממנה בטענת אנוס ,ולכך בזכותו אנא תשליך את
ש"בחלום אדבר בו" ,ורב יוסף אומר ידו נטויה עלינו כל עוונותינו למצולות ים שלא יזכרו יותר לפניך.
5
וטהר לבנו -וילך
ולהתחדש בלימוד התורה" ,הורני ה' דרכיך דרכך ונחני ש"בצל ידי כסיתיך" ,ואכן כשהתפילה מתקבלת ,מוסיף
בארח מישור למען שוררי" ,ולמרות שאין ישועת ה' דוד "ועתה ירום ראשי על אויבי ואזבחה זבחי תרועה,
ממשיכים להתפלל ולקוות בכל זאת" ,אל תתנני בנפש צרי אשירה ואזמרה להשם".
כי קמו בי עדי שקר ויפח חמס".
והצדיק שנחלץ מצרה ,זה בזכות שהתחזק בתקופה זו
ואם עדיין אין ישועת ה' ,למרות כל התפילות והחיזוקים, מאוד!! והחיזוק היה ש"אחת שאלתי מאת ה' אתה אבקש
אזי דוד המלך משתמש בקלף שעוזר גם במצב של הסתר -שבתי בבית ה' כל ימי חיי" ,וגם הוסיף דוד התחזקות
פנים הכי קשה ששייך!!! "לולא האמנתי לראות בטוב ה' ב"לחזות בנועם ה' ולבקר בהיכלו" ,שזה להתחזק בלימוד
בארץ חיים" ,עליך להשתמש באמונה שהחיים בעולם הזה התורה בכל יום מחדש כמו ביקור ראשון בעולם התורה,
זה רק זמני כחלום יעוף ,ועיקר החיים זה העולם הבא ושם ואכן ה' הסתירו בצל כנפיו ,ויצא מהסכנה בניסים ,ועל זה
הכל טוב ואין בו רוע ,ותקווה זו נותנת כוח להמשיך גם הוא בשמחה מודה ומקריב זבחי תודה כי הבעיה נפתרה.
בהסתרה כפולה ונוראה ,כי זה עתיד טוב מובטח ונצחי!!!
אבל ממשיך דוד המלך ,והוא מתחנן "אל תסתר פניך
ואכן בכל זאת ,ולמרות הכל!! דוד המלך אומר :עדיין לא ממני ,אל תט באף עבדך עזרתי היית אל תטשני ואל
להתייאש גם מישועה שתגיע אפילו בעולם הזה ,אלא תעזבני" ,שזה במצב שאין ישועה מה' והצרות ממשיכות
תמשיך באמונה וביטחון "קוה אל ה' חזק ויאמץ לבך וקוה ונהיה גרוע יותר ויותר ,שבמצב הזה גם כלפיו -הצדיק יש
אל ה'" ,וזכור שכל רגע של אמונה זה מצווה עצומה ,כמו הסתר פנים כפול "הסתר אסתיר" .ולמרות זאת גם
שציצית כל רגע זה מצווה ,חזק ואמץ לבך וקווה אל ה'. במצב נורא זה ,עדיין דוד המלך אומר שעלינו להתחזק
וכפי שכתבתי קודם ,עצם האמונה והביטחון והתפילות והתחנונים זה מצוה גדולה ,ולא התוצאה קובעת!! אלא האמונה
והתפילות ,וזה הכוח שנתן ליהודים לעבור את השואה ולשרוד למרות הגיהינום עלי אדמות.
ועלינו לזכור ,שלעולם לא נישבר מקיום חובתנו הברורה לעשות את רצון הבורא ולקיים תורתו ומצוותיו בכל מצב ותמיד,
וגם בימים שזה יהיה קשה כמו לטפס על קירות ,ובפרט שאכן כבר אמרו גדולי ישראל מהדורות הקודמים שלפני ביאת
המשיח יהיה קשה להחזיק באמונה כמו לטפס על קירות ישרים וחלקים ,וכשהדבר כבר היה צפוי זה קצת מקל עלינו ,כי
אנחנו מרגישים שזה כבר היה צפוי וידוע וברור שזה ניסיון ידוע ומוכן מראש.
וכמובן חייבים תפילות ושיחות עם ידידי אמת להתחזק יחד ולהצליח לעבור את השעות והימים הקשים מנשוא ,ושוב זו
זכות גדולה להאמין בה' במיוחד בשעות הקשות מנשוא ,וה' הטוב יעזור שלא נגיע לידי ניסיונות קשים ,אלא לעובדו מתוך
שלוות הנפש אמן ואמן.
ואמר ביום ההוא :הלא על כי אין אלקי בקרבי מצאוני הרעות האלה ,ואנכי
הסתר אסתיר פני ביום ההוא
שתדע שחלק מההסתר פנים העצום הוא "ואמר ביום לכאורה ,קודם היה צריך להיות כתוב "ואנכי הסתר
ההוא :הלא על כי אין אלקי בקרבי מצאוני הרעות אסתיר פני ביום ההוא" ורק אחרי זה שיהיה כתוב את
האלה" .ולכן ,אדרבה עליך לנצל את המצב הרע והקשה התוצאה ואת ההמחשה "ואמר ביום ההוא ,הלא על כי אין
הזה לטובה ,שלפחות תחזור בתשובה ותקבל את אלקי בקרבי מצאוני הרעות האלה" ,שזה מבטא את גודל
הייסורים ככפרת עוונות .וגם אם אין לך על מה לחזור ההסתרה שאנשים מרוב צרות לא יבינו איך ייתכן שיש
בתשובה ,בכל זאת נצל את הניסיון הקשה כאתגר אמונה אלוקים שיסכים למצב המחריד הזה.
הכי גדול שיש בחייך ,כי אם כבר נגזר לסבול ,לפחות תנצל
זאת למקסימום הטוב שאפשר להוציא ממנו. ואולי בעצם התורה מתארת מה שאנשים שאלו על
השואה האיומה ,ששאלו איך קרה דבר מחריד שכזה לעם
ככה בן אדם מסוגל גם לגשת למוות על קידוש השם אפילו ישראל??? והתורה צפתה זאת ,והתורה עונה שאכן יהיו
מתוך שירה וריקודים ,כמו שמסופר בספר "אלה שלא תקופות איומות של הסתר פנים עד כדי כך שאנשים ישאלו
נכנעו – על צעירי ופרחי חסידי גור בתקופת השואה איפה ה'??? ויטענו שלא ייתכן שהוא קיים ויסכים לצרות
האיומה" ,שהם סבלו בגוף אבל זה היה מתוך התעלות כאלו!!! ולכן התורה מודיעה ,זכרו טוב "ואנכי הסתר
והתפשטות החומר והתעלות הרוח הנצחית שמתחברת אסתיר פני ביום ההוא" הסתרה כאילו שאינו קיים.
לנצחיות ,ומחשבתם על החיים הטובים והאמתיים בעולם
שכולו טוב גברה על צער הגוף ,כרבי עקיבא ששמח בשעה אבל עדיין קצת קשה משמעות הפסוקים שמשמע שרק
שהרומאים סרקו את בשרו ,כי רוחו גברה על הגוף. ביום ההוא אדם יאמר שאין אלוקים ,ולכאורה בפסוקים
הקודמים כתוב מפורש "ופנה אל אלהים אחרים ועבדום
ונסיים בסיפור על האדמו"ר מקלויזנבורג זצ"ל, ונאצוני והפר את בריתי" ,אז עוד קודם כבר עזבו את
שבשואה האיומה ניגש אליו יהודי מתבולל מתנשא ,ושאל האמונה בבורא עולם ,אז מה השתנה ביום ההוא???
אותו בציניות :איפה העם הנבחר??? ראה רבי!! איך
נראים בני העם הנבחר ,מושפלים ומוכים ,מזי רעב אבל לפי האמור קודם אפשר ,שהתורה הקדושה כותבת
ונרצחים בכמויות בתאי גזים ובירי??? ענה לו הרבי שההסתר פנים הגדול ביותר שיש הוא כשאדם מאבד את
הצדיק בנחישות של קדושת ישראל שרק התגברה בו בעת התקווה והאמונה ,כי דווקא כשיש הסתרה כפולה
השואה ,ובחריפות לשון ,שעדיף להיות נרדף מאשר ומכופלת אסור לו לאדם לאבד חלילה את התקווה
רודף!!!! ואותו מתבולל נדהם מהתשובה ,והבין את ולהתייאש ,ואסור לו לחשוב שזה יד המקרה והמזל הרע,
העומק שבתשובה הנכונה הזאת!! כי כך הוא לא רק מתייסר ,אלא גם מדוכא ומת מתוך צער
ועוגמת נפש כעלה נידף!!!
כי בתשובה המחיש לו הרב הצדיק ,שגם בהסתר פנים
עדיין אנחנו עם נבחר שהוא בצד של הטובים ולא של ואדרבה מחדשת לנו התורה ,יהודי יקר גם אם אתה עד
הרשעים וחיות האדם שבשפל המוסר כמו הנאצים!!! היום עזבת את דרך התורה והמצוות ,דע יהודי סוד!!
6
וטהר לבנו -וילך
כתבתי זאת ,כי בכיתי על כאבה של משפחה יקרה לי מאוד!! שצער רודף צער שנים על גבי שנים ,ועדיין לא ראו ישועת
ה' ,וליבם כואב וספוג בדמעות ,ושואלים אותי שוב ושוב עד מתי??? עד מתי?? למה נגזר עלינו לסבול??? למה???
ועניתי להם מתוך בכי שליבי בכה עמם כי ידעתי את כאבם ושותף אני לצערם המתמשך במשך שנים ,ואמרתי להם:
לבכות ולסבול מתוך מסכנות אתם תהיו צודקים אבל זה לא יעזור כלום!!! במקום זה לפחות תנצלו את הרע לטובה עד
כמה שאפשר ,שתאמינו שאתם סובלים עבור כלל ישראל ,וזה תיקון לעוונות מגלגול זה וגם לגלגולים קודמים ,ואתם
מתנסים בניסיון אמונה קשה מנשוא ,ותשמחו שאתם עומדים בו בכבוד ולא איבדתם תקווה עד היום ,וזו מצווה עצומה
שאין כמותה רק חזקו ואמצו אמן.
וחרה אפי בו ועזבתים והסתרתי פני מהם והיה לאכל ומצאהו רעות רבות וצרות
ואולי יש לנו דמיון לעבד כנעני לעניין זה ,כי אנחנו לא הגמרא חגיגה ה' מספרת שכאשר ר' יוחנן היה מגיע לפסוק
משתחררים מהשעבוד שלנו לבורא עולם בשש או ביובל זה היה בוכה ,שהיה אומר :עבד שאדון שלו ממציא לו
אלא אנחנו משועבדים לבורא בקניין נצח כעבדים כנעניים רעות רבות ורעות כלום תקנה יש לו.
מדורי דורות .וגם אם נניח שאין זכות להשתחרר ,מדוע
להחשיב זאת כאדם שאין לו תקנה?? וכי אכזבה זו היא והמפרשים שואלים מה מיוחד דווקא בפסוק זה ,הרי
סוף העולם??? יותר מ"והיית משוגע ממראה עיניך"?? גם בפסוקים הקודמים יש תיאורים קשים וגם קללות
קשות הכתובות בפרשת כי תבוא ,כגון מה שכתוב "ומחה
וגם איזה שחרור שייך להשתחרר מבורא עולם?? וכי השם" ,וכי בפסוקים אלו לא מתואר קושי מחריד וגזירות
להשתחרר מעול תורה זה טוב?? ולהתנתק מבורא עולם מחרידות ואיומות???
הרי אין רע מזה!!!
וראיתי כמה מפרשים עניין זה שכמו שעבד שרבו חבל בו
ואולי אדרבה ר' יוחנן בכה ,כי שמח שיש באמת תקווה, יוצא בראשי אברים ,כך גם עם ישראל כביכול היו אמורים
ואולי לכן כתוב "והיה" -לשון שמחה ,כי אם בורא עולם לצאת לחירות מחובת עבודת ה' ,מאחר שניזוקו כביכול
כשכועס עלינו חלילה הוא בעצמו מעניש אותנו בזעם בראשי אברים -שזה היסורים והצרות והרעות!! ועל זה
ובחרון אף ,אכן אין לנו תקווה ,כי עבד שרבו מחפש בעצמו בכה ר' יוחנן כי בורא עולם לא מכה אותנו בעצמו ,אלא
לצערו ולהכאיב לו בעצמו ממש ,זה סימן של שנאה נותן לגוים להכות אותנו ,וגם כשה' בעצמו מעניש אותנו
תהומית חסר תקווה. אנחנו לא מייחסים זאת לה' שאז הוא אמור לשחרר
אותנו ,אלא אנחנו מיחסים זאת ליד המקרה והמזל הרע.
אבל אצלנו הדברים הפוכים ,בורא עולם כביכול לא
מסוגל לצער אותנו בחרון אפו ,וכדברי בעלי התוספות שזה ולכן זה דומה לעבד שנפצע בראשי אברים ולא מאשים את
מתוך חיבה ,ולכן הוא נותן לאחרים לעשות זאת ,אפילו אדונו אלא את יד הטבע או את האחרים שאז אינו
יביא גוי אכזר מקצה העולם אבל לא הוא בעצמו ,ממש משתחרר ,ועל זה בכה רבי יוחנן.
כמו אבא רחום שלא מסוגל לראות את בנו מתייסר ולכן אבל הסבר נפלא זה קצת קשה ,שהרי אנו עבדים עבריים
האב מסתתר כאילו לא רואה וכאילו לא יודע. שאינם יוצאים בשן ורגל וראשי אברים כעבדים כנעניים??
ודווקא בגלל זה ,בשיא ההסתרה נבין שבורא עולם אוהב אותנו ונותן לנו תקווה לשוב אליו ,ועל זה בכה ר' יוחנן,
בהתלהבות והתרגשות של שמחה ,שבורא עולם בשיא זעמו וכעסו עדיין מראה לנו אהבתו ונותן לנו תקווה" ,שובה ישראל
עד ה' אלוקיך" אמן ואמן.
וילך משה ויאמר בן מאה ועשרים שנים אנכי היום
משתמש בכוחות שיש לי כל רגע שנשאר לי בחיי ,ואת כל לפי כמה שיטות במפרשים וכפי שכתב רש"י גם פרשת
הכוחות שנשארו בי אני מנצל לטובה לצורך מצוה ,לחזק נצבים נאמרה על ידי משה רבינו ביומו האחרון ,ונשאלת
את עם ישראל!!!! השאלה אם כן מדוע משה רבינו המתין מלומר לעם ישראל
את גילו ואת יום פטירתו ,ודווקא בפרשה זו ראה משה
וללמד את בני ישראל בינה ודרך חיים ,לנצל כל רגע וכל רבינו לנכון לציין ולגלות להם שזה יום פטירתו???
כוח שיש בחיינו ,ולא להיכנס למרה שחורה ולשברון לב
ממכה שחטפנו בחיים ,כי אין לנו מכה גדולה יותר ונראה שזה קשור ל"וילך משה" שאנשים היו מופתעים
מלקיחת שערי החכמה ממשה רבינו ,ובכל זאת משה מה יום מיומיים ,מדוע משה רבינו טורח והולך אלינו –
במקום להיות במרה שחורה ולבכות ,הוא השתמש לעם ,ולא אנחנו -העם בא אליו?? ולכן משה רבינו אמר
בכוחות האחרים שיש לו וניצלם יותר מאשר ניצלם בחייו, להם ,מורי ורבותי זה יומי האחרון ,אין לי כבר את שערי
ולכן הוא בעצמו וברגליו הלך לעם ולא להיפך. החכמה אבל כוחי במותני ככתוב לא נס ליחו ,ולכן אני
ויאמר ה' אל משה הנך שוכב וקם העם הזה וזנה
תשובה לשאלה השנייה ששאלתם ,מהיכן שהקב"ה צופה הגמרא סנהדרין צ' מספרת ששאלו רומיים את רבי יהושע
עתידות!!!! בן חנניה :מניין שהקב"ה מחיה מתים??? ומניין שהקב"ה
צופה עתידות?? ענה להם שניהם מפסוק זה ,כי המילה
ונשאלת השאלה ,וכי איזה הוכחה יש מפסוק זה על כך קם משמשת גם על פטירת משה שיקום לתחיה ,וגם שהעם
שהקב"ה צופה עתידות ,הרי זה הגיוני שבמשך הדורות יקום ויחטא.
כשמתרחקים מיציאת מצרים וממתן תורה ובלי הנהגת
משה רבינו ,מטבע הדברים צפויה נפילה עצומה בעם טענו לו הרומאים ,שמא וקם שייך רק לסוף הפסוק ולא
ישראל כפי שנפלו בעת שטעו שנפטר וחטאו בעגל??? לתחילתו?? ענה להם רבי יהושע גם לפי דבריכם עדיין יש
7
וטהר לבנו -וילך
אבל אם כך יש פלא עצום איך מתחבר בפסוק אחד ואם ענה להם שקלקול העם היה רק לאחר פטירת משה
ובמילה אחת ,הבשורה של תחיית המתים יחד על קלקולו ויהושע והזקנים הכלולים כביכול במשה ,כי תלמיד חביב
בחטא של עם ישראל?? לרב כגופו וכדברי רש"י ,אם כן זה עצמו הייתה נבואה חדה
שעם ישראל לא יחטא משך כל השנים הללו.
ויתכן ,שיש כאן בשורה עצומה ,שלמה משה קם לתחיה
זה בכדי לחזק בתשובה את עם ישראל אחרי שחטאו, ומכל מקום יתכן שטען ואמר להם :שימו לב שרצף
וכידוע דברי האור החיים הקדוש שמשה הוא הגואל השאלות שלכם מרומזות בדיוק בפסוק אחד ,וזה מוכיח
הראשון והאחרון ,ולכן בשורה טובה יש כאן ,שבסופו של שה' צופה נסתרות ,וממילא תאמינו לי שהפסוק עונה לכם
דבר עם ישראל ישוב בתשובה שלימה ותהיה גאולה לבני על 2השאלות ואכן "וקם" בא ללמד שמשה רבינו יקום
ישראל בקרוב אמן ואמן. לתחיה ,וגם מלמד שעם ישראל יחטא אחרי פטירת משה.
ויקרא משה ליהושע ויאמר אליו חזק ואמץ כי אתה תבוא את העם הזה
בואם לרחב כבר פשטו שוטרים על ביתה של רחב ,וממש כתב רש"י :אמר ליהושע ,זקנים שבדור יהיו עמך ,הכל
במסירות נפש היא הצילה אותם. לפי דעתן ועצתן .אבל הקב"ה אמר ליהושע ,כי אתה תביא
את בני ישראל אל הארץ אשר נשבעתי להם ,תביא על
ובדרך כלל מנהיג חדש מעדיף לשלוח אנשים פחותים כרחם ,הכל תלוי בך -טול מקל והך על קדקדן ,כי דבר אחד
בהרבה מדרגתו לביצוע פעולות מסוכנות כאלו בפקודה לדור ולא שני דברים לדור.
ובחיוב ,מאשר לחייב אנשים חשובים מאוד בדרגתם
העלולים להתנגד ולבצע מהלכים מזיקים כנגד מנהיגותו. וקצת נפלאתי היכן יהושע אכן נהג בקשיחות והכה במקל
על ראשי הזקנים כביכול?? הרי כל ימי יהושע עברו בשלווה
ובכל זאת יהושע בלי חשש ופחד שלח דווקא את ובשקט לכאורה????
החשובים ביותר בלי לתת להם חשבון ,אלא כביכול הכה
על קדקדם ופקד עליהם :לכו!! והם אכן הלכו בלי שום ונראה לי לענות ,שזה היה מיד עם כניסתו לתפקיד ששלח
פתחון פה והתנגדות ,בכך הוכיח יהושע את מנהיגותו 2מרגלים לרגל את ארץ ישראל ,ואת מי שלח למסע
החזקה והבלעדית בלי חשש מחבריו הקרובים ביותר!!! המרגלים הראשון ,דווקא את ידידו "כלב בן יפונה",
היחיד ששרד חוץ מיהושע מכל הדור שהיו מעל גיל 20
וללמדנו ,שיהושע הזדרז לקיים את ציווי הבורא יתברך בצאתם ממצרים ,וגם את פנחס המפורסם שהסיר את
להנהיג את העם בעוצמה ,ולכן זכה שהמרגלים תיכף ומיד המגפה מעם ישראל בקנאו את קנאת ה'.
הצליחו להגיע לכתובת הנכונה שנתנה להם את כל
האינפורמציה הנדרשת לכיבוש ארץ ישראל ,כפי שתיארה והנה לא מצאנו שהתייעץ אתם ,וגם לא שאל להסכמתם
להם רחב. לתפקיד המסוכן וכפי שמוכח בפרק ב' ביהושע ,כי מיד עם
ואנכי הסתר אסתיר פני
ואולי זה רמז לעם ישראל כשיהיו בשיא ההסתר פנים, הגמרא חולין קל"ט מביאה :שאלו פפונאי לרב חתנה ,רמז
שלא להתייאש ולא להשבר ,ונלמד ממגילת אסתר לאסתר מן התורה מניין?? אמר להם" :ואנכי הסתר
שלמרות ההסתר פנים שהיה באותה תקופה שאפילו לא אסתיר פני".
מוזכר פעם אחת שם ה' במגילה מרוב הסתר הפנים שהיה
אז ,וזאת למרות הנס הגדול ,וגם לאחר הנס הגדול!!! עדיין ופלא שרמז לצדיקה יהיה דווקא מפסוק שמראה על צער
היה הסתר פנים חזק מאוד ,שהרי גם לאחר המהפך הטוב גדול לישראל ,ונכון שמסבירים שכל סיפור המגילה ונס
שמרדכי הפך למשנה למלך והתבטלה הגזירה הרעה ,בכל ההצלה היה נסתר ,ולכן מתאים נס המגילה לפסוק ואנכי
זאת עדיין לא מוזכר שם ה' במגילה ,כי עדיין נשאר הסתר הסתר אסתיר ,בכל זאת היות ומגילת אסתר מסתיים בנס
פנים. טוב ,למה א"כ זה הפסוק שירמז לנו על אסתר??
וזה בא הקב"ה ללמד אותנו מתוך ההסתר פנים הגדול עדיין יש תקווה ,כי גם במצב של הסתר פנים איום ונורא עדיין
הקב"ה בונה לנו ניסים ונפלאות ,וגם מתוך כל כאב וצרה תבוא גאולה לכל יהודי ולכל עם ישראל בקרוב ממש ,ובעזרת ה'
תהיה גאולה לא מתוך הכאב והצער אלא מתוך עמל התורה ועלייה רוחנית אמן ואמן.
*כי ידעתי אחרי מותי כי השחת תשחיתון
לא היה נחרב ,ולכן המיתו הקב"ה כי רצה שיהיה בחירה הנצי"ב מסביר שמשה רבינו ידע שאחרי מותו עם ישראל
לעם ישראל ,ולכן ידע משה שעצם פטירתו מוכיח שעם יחטאו ,ומאיפה למד זאת?? התשובה היא כי ראה שמלבד
ישראל יחטאו בעתיד. שהקב"ה גזר עליו לא להיכנס לארץ ישראל בגלל עוון מי
מריבה ,הקב"ה גם לא הסכים להשאירו לחיות בחו"ל יחד
ולפי זה יתכן ששבט ראובן וגד וחצי שבט המנשה שרצו עם בני גד ובני ראובן ,מזה הבין משה שאילו היה הוא משה
נחלה בחו"ל ,אולי הסיבה העיקרית הפנימית שלהם נשאר חי עם ישראל לא היו חוטאים.
הייתה כי רצו לגור יחד עם משה רבינו שישפיע עליהם
תורה ויראת שמים ,שהרי כבר ידעו שמשה רבינו נענש כפי שכתוב במדרש שאילו משה היה בונה את בית
שלא יכנס לארץ ישראל ,ולפי זה מובן מה שכתוב בברכות המקדש אזי בית מקדש זה לא היה חרב לעולם מכוח
עוצמתו של משה רבינו ,כך גם עם ישראל – עם שמשה
משה על שבט גד "ברוך מרחיב גד ,כי שם חלקת מחוקק רבינו בנה במשך 40שנה לא היה חרב לעולם ,ובחתם סופר
ספון" וכפי שכתב רש"י שידעו ששם יקבר משה רבינו ולכן בתורת משה בהגהות בשם רבו הביא את מה שכתב הפרשת
רצו את חלקת הארץ בחו"ל ,ומשמע בראשונים עי' ברבי דרכים בשם המדרש שאפילו אם משה רבינו היה נכנס
יוסף בכור שור שגם ראובן חפץ בקרבה למשה רבינו רק גד לארץ ישראל אפילו בלי שהוא יבנה את בית המקדש עם
דברו ראשונים. ישראל לא היה חוטא בעבודה זרה וממילא בית המקדש
8
וטהר לבנו -וילך
קודם שנגזר על משה לא להכניס את עם ישראל לארץ ולמרות שאלדד ומידד שהתנבאו במחנה בתחילת 40
ישראל ,ואכן לכאורה הדברים לא מובנים?? שנה ,ואמרו "משה מת ויהושע מכניס" ,בכל זאת הרי
משה התפלל מאות תפילות כמניין "ואתחנן" ולמרות שלא
אלא נראה כפי כשתב החתם סופר בשם המדרש ויקרא רבה התקבלה תפילתו להיכנס לארץ ישראל ,בכל זאת אולי
לב' ב' שמשה רבינו מת בחו"ל בכדי שהשפעתו על עם סברו שתפילה עושה מחצה ולפחות הקב"ה יסכים שמשה
ישראל תקטן ,וכך עם ישראל יחטאו ובגלל חטאם הקב"ה יישאר בחיים בחו"ל בלי להיכנס לארץ ישראל.
יחריב את בית המקדש ויגלה אותם מארץ ישראל ,וכך
יתקיים הגזרה על מתי מדבר שה' נשבע שלא יבואו אל אבל אם כן כאשר התברר שמשה בכל מת עוד לפני כניסת
מנוחתי – אל ארץ ישראל ולבניין בית המקדש הא' והב'. עם ישראל לארץ ישראל אולי אם כן זה מקח טעות על
עסקת בני גד ובני ראובן?? למרות שהם לא אמרו זאת
אבל לאחר הגלות הגדולה כשתבוא הגאולה השלימה במפורש אבל רמזו זאת וכפי שכתב המשך חכמה שאמרו
בקרוב בימינו אמן אזי מתי מדבר יקומו ויגיעו לארץ "אל תעבירנו את הירדן" והרי אם אכן רצו להילחם על
ישראל אל המנוחה החדשה והקבועה בראשם משה רבינו, ארץ ישראל כחלוצים מדוע אמרו תחילה "אל תעבירנו את
כי כבר קיבלו את עונשם שלא זכו לבניין בית המקדש הירדן" הלוא זה נשמע כאילו שבתחילה לא רצו להילחם
הראשון והשני ,וכך מתבאר כוונת המדרש במדבר רבה יט' ו'. בארץ ישראל?? וגם קשה שהרי ידעו שמשה עצמו לא יעביר
וזה מה שטען משה רבינו לעם ישראל שבגלל חטא אותם את הירדן כי נגזר עליו למות במדבר?? והיה עליהם
המרגלים שנגזרה הגזירה שדור המדבר ימותו במדבר ולא לומר נא אל נעבור את הירדן או אל יעבירנו את הירדן??
יבואו אל ארץ ישראל ,לכן נאלץ משה למות ולא להיכנס אלא הם התכוונו שרצונם להישאר לחיות עם משה רבינו
לארץ ישראל בפעם הזאת. שלא עבר את הירדן ,וזה סיבת רצונם לקבל נחלה בחו"ל,
וייתכן לפי זה שכל תפילות "ואתחנן" היה שיוכל משה וכפי שכתוב בשם משמואל שהם לא רצו להגיד במפורש
להיכנס לארץ ישראל בלי חלילה להזיק למתי מדבר, למשה שרצונם להישאר עם משה כי משה נענש לא להיכנס
וייתכן שמשה ביקש יתבטל ממתי המדבר הגזירה שלא לארץ ישראל ,שהרי זה חוסר דרך ארץ להזכיר עונשו של
יכנסו לארץ ישראל ,בכך שכבר מתו במדבר ,ואם יקומו משה ,אבל בפנימיות דבריהם גילו כוונתם זו.
יהיו כבריה חדשה שעליהם לא הייתה הגזירה ,או שהתפלל ואם נכונים דברינו שהם חפצו להיות עם משה רבינו בחייו
להיכנס לרגע לארץ ישראל ומיד אחרי זה ימות ,אבל בורא ולא רק ליד קבורת משה רבינו ,ואכן קצת רמז יש לזה מכך
עולם לא הסכים ,כי דווקא מה שמשה רבינו נפטר בחו"ל שאמרו "אל תעבירנו את הירדן" משמע שהוא חי ויחיה
ונקבר בחו"ל דווקא בגלל זה הוא כביכול מחובר יותר רק לא יעביר אותם כמו שהוא לא עובר משאין כן שאר בני
למתי מדבר וכך בכוחו להקימם ולגאולם שנית בביאת ישראל שכן יעברו את הירדן ,ואם כן הדברים אולי יש כאן
גואל ,ואולי זה הכוונה שמשה הוא הגואל הראשון ואחרון לגבי דור גדר של מקח טעות שהרי משה רבינו מת ולא נשאר עמם??
המדבר ואילו משיח בן דוד לכלל עם ישראל ויל"ע.
ועל זה כתוב בנביא ירמיהו ב' ב' "כה אמר ה' זכרתי לך חסד אבל יש בכלל מאתיים מנה שהרי גדולים צדיקים במיתתן
נעורייך אהבת כלולתיך – לכתך אחריך במדבר בארץ לא יותר מבחייהם ,כי אכן משה רבינו כפי שכתוב במדרש
זרועה" ומה הזכרון?? יתכן שזה הזיכרון :שהקב"ה עשה שהביא תוספות סוטה יד' כל שנה ושנה בזמן שמתעורר
הכל עד כדי כך שאפילו בגללם מת משה רבינו ולא נכנס היצר הרע של בעל פעור כשרואה את קברו של משה רבינו
אפילו לרגע קטן לארץ ישראל ונחרבו 2בתי מקדש ,וכל זה מיד שוקע ,ואם כן אין כאן צד של מקח טעות כלל ,שהרי
בכדי שמתי מדבר עם היוצאים ממצרים שיזכו לקום גם אם היו נכנסים לארץ ישראל הם היו חוטאים כמו שאר
לתחייה ולזכות לחיי נצח בביאת גואל ,וכל זה בזכות חסד עם ישראל שהרי משה רבינו נפטר עוד קודם כניסת עם
נעורייך ואהבת כלולתיך שהסכימו לצאת ממצרים ולא ישראל לארץ ישראל ,והם רק הרוויחו מכך שגרו בחוף
לארץ שהרי הם גרו ליד קבורת שמה רבינו ,והם כיבדו את
כמו רוב עם ישראל שפחדו לסמוך על ניסי בורא עולם כי משה שלא יהיה קבור בין עובדי אלילים ,ובוודאי זכותו תגן
חששו שמא לא יהיו ראויים וצדיקים ולכן רוב עם ישראל בעדם ,וכשם שקברו משקיע את יצר הרע של בעל פעור כך
מתו במכת חושך.
יחזק את בני גד וראובן ,בפרט שיש להם זכות שהם כביכול
וייתכן שלמרות שנגזר על משה עוד בתחילת 40שנה שהיו משמשים את משה רבינו וזכות זו תחזקם ביראת שמים.
במדבר שימות במדבר ושלא יכנס לארץ ישראל ,בכל זאת ואכן תפילה עושה מחצה גרמה שמשה רבינו זכה לראות
חטא מי מריבה גרם שעם ישראל לא ירגישו אשמה ובושה
שבגללם נפטר משה רבינו ,אלא גזירה היא על משה בגין את כל הארץ ואת כל הדורות עד ביאת המשיח ,אבל לא
חטא מי מריבה ,כי איך יכנסו עם ישראל בשמחה לארץ הועיל תפילתו כלפי זה שיישאר לחיות בחו"ל ולא למות.
ישראל כשעל צווארם בושה שבגינם נפטר משה רבינו. אבל בכל זאת קשה מאוד ,שהנה מצאנו מפורש למרות
הכלל שגדולים צדיקים במותם יותר מבחייהם ,וכאן משה
על כל פנים ,אכן דווקא במיתת משה רבינו הצליח להציל רבינו במפורש אומר לעם ישראל שבחייו הם לא יחטאו
את דור דעה – דור המדבר ,ואילו בחייו לא הצליח ,ואכן ואילו אחרי מותו עם ישראל ישחיתון ,הרי שהשפעתו על
במציאות פטירת צדיקים גורמת חולשה רוחנית ,שהרי ישראל לאחר מותו כביכול יורדת???
שפטירת משה נשכחו אלפי הלכות ,וגם כתוב במפורש
שקללת פטירת צדיקים גורמת לשכחת התורה ,אלא והנה בטעם פטירת משה בחו"ל ,זה מפורש בתורה
שמעלת הצדיק במותו בהיותו קרוב לבורא עולם בעולם בתחילת דברים שבגלל חטא המרגלים אמר משה מפורש
האמת גדולה יותר במהות קדושתו ומעלתו מתעצמת לעם ישראל "גם בי התאנף ה' בגללכם לאמר גם אתה לא
בעולמות העליונים ,ועדיין יש לעיין בכל עניין זה. תבוא שם" ,והרי זה היה עוד קודם חטא מי מריבה עוד
אחרי מותי השחת תשחיתון
רוחניים שיאכלו מן כמלאכי השרת וישתו מים קדושים הנה מצאנו שבורא עולם לא רצה להכניס את עם ישראל
מבארה של מרים ,ושיראו השגחה תמידית עליהם בחוש תכף ומיד לארץ ישראל ,כי לא חפץ שיהיה עובדי אדמה,
על ידי ענני הכבוד. אלא רצה הקב"ה שיהיו 40שנה במדבר ויהיו אנשים
9
וטהר לבנו -וילך
שארית המן ,ויתכן שזה גרם שכל תקופת יהושע היו ולכן במדבר כמעט לא הייתה להם בחירה לחטוא ,אומנם
צדיקים בשלימות) ,ולכן עם ישראל חטאו והשחיתו כי כשנכנסו לארץ ישראל בלי משה רבינו ואהרן הכהן ומרים
לעיתים בחרו ברע במקום הטוב רח"ל. הנביאה שכל המתנות שהזכרנו – מן באר וענני הכבוד
הגיעו בזכותם ,לכן הם נכנסו לארץ ישראל במצב של טבע
אומנם נדע שלמרות שהיו במדבר אנשים רוחניים עם ובחירה חופשית ולא כאנשים רוחניים.
מנהיג כמשה בכל זאת חטאו ,ללמדנו שהיצר תמיד מסוכן (ולמרות שעדיין אכלו מן כמה ימים עד שאכלו מתבואת
ותוקף גם כשבקושי יש בחירה ,לכן ניזהר ממנו מאוד. הארץ – בכל זאת כבר לא היה את קבלת המן בזכות רק
*וילך משה וידבר את כל הדברים האלה אל כל ישראל
עלול לבייש אותם לעיני כל ישראל ,כי כולם יראו שהם לא כתב האבן עזרא "וילך" -הלך אל כל שבט ושבט להודיע
קיבלו ברכה כמו כל השבטים. שהוא מת שלא יפחדו ,וחיזק לבם בדברי יהושע על כן
כתוב אחריו "ואתה תנחילנה אותם" ,ולפי דעתי אז ברך
ולכן יתכן שטוען האבן עזרא שמשה רבינו העדיף ללכת אל השבטים ,למרות שברכותיהם מאוחרות בפרשת וזאת
כל שבט ושבט בנפרד ולהיפרד מהם ולברכם באופן אישי, הברכה:
כי כך כשיפרד משבט שמעון למרות שלא יברך אותם בכל
זאת זה לא יעליב אותם לפני כל השבטים. וחלקו עליו הראשונים ,ולדעתם משה רבינו ברך את בני
ישראל ברגעיו האחרונים בעת עלייתו להר נבו ,וצריך
אומנם יתכן שעם ישראל בראותם את משה רבינו בא להבין מדוע שינה האבן העזרא מפשטות הפרשיות וטענת
ביומו האחרון לתת להם כבוד באופן אישי ,יתכן שכל שבט הראשונים שנחלקו עליו??
שמשה סיים עמם ליוו את משה ולא נפרדו ממנו ,כי מי
יפרד מרבו המובהק ביומו אחרון בפרד בזמן שהרב מרעיף עוד יש לברר איפה משה רבינו סיים את הברכות שאמר
עליו אהבה וכבוד ,וכך יצא שכאשר משה הגיע להיפרד באופן כללי לכלל השבטים שמתחיל בפסוק "ברזל ונחשת
מהשבט האחרון היו נוכחים כל בני ישראל ,ואכן לא היה מנעלך" או מ"אין כקל ישורון"??
צורך להקהיל אותם כאשר קרא ליהושע להכתירו לעיני כל
ישראל. והנה כתוב בתחילת פרשתנו פסוק ח' "ויקרא משה .יצא
שהוא דיבר אל כל ישראל .או שנפרש שלאחר שמשה
ויתכן שמשה רבינו התחיל בשבט שמעון ,כך הם היו רבינו ניגש לכל שבט בנפרד רק אז אסף את כולם וקרא
לבדם ושום שבט לא ראה בבזיונם שלא נתברכו ,וגם הם ליהושע והציגו בפניהם כממשיך דרכו?
לא נפגעו כל כך ,כי בשעת מעשה לא ידעו שלשבטים
האחרים יהיה פרידה עם ברכה ,ולפי זה בעת סיום הפרידה ונראה שמשה רבינו קרא ליהושע בנוכחות כל עם ישראל
מכל השבטים כאשר כל עם ישראל היו עמו כנתבאר אז ביחד בבת אחת ,כי כאן כתוב "לעיני כל ישראל" ובפשטות
הכוונה כאשר כולם ראו ביחד את מינוי יהושע כמנהיג
משה ברך את כלל ישראל בפסוקים שבסוף פרשת וזאת תחת משה רבינו ,אלא שאם כן עדיין יש לתמוה למה לא
הברכה "ברזל ונחושת מנעלך – ואין כקל ישורון". כתוב שמשה הקהיל את עם ישראל לפני שקרא ליהושע??
או בדרך אחרת נראה ,שמשה רבינו ניגש לשבט שמעון אלא נראה שמשה רבינו לא היה צריך הפעם להקהיל את
אחרון ,ואצלם הוא בירך את כלל ישראל בברכות של כלל העם ,אלא יתכן לחדש כאן מהלך חדש ומחודש בעזרת ה'
ישראל "ברזל וגו'" ,ולמרות ששבט שמעון לא קיבלו שיתרץ את כל השאלות והתמיהות ,שכידוע משה רבינו לא
ברכות פרטיות כשאר השבטים ,בכל זאת דווקא כשבא בירך את שבט שמעון כדרך שבירך את כל השבטים ,וכפי
לשבטם בירך את כלל ישראל ,וזה צמצם את בזיונם כי שכתב רש"י בפרשת וזאת הברכה ,כי כעס עליהם על חטא
בכל זאת הייתה ברכה בעת פרידת משה מהם. שעשו 24אלף משבטם בשיטים עם בנות מואב ,אבל זה
ללמדנו ,שחייב אדם להקפיד מאוד מאוד בכבוד חברו ותלמידיו ,וגם כשצריך להעניש או לבייש חובה עלינו לנסות בכל
דרך לצמצם למינימום את הבושה ואי הנעימות שיגרם לזולת ,עד כדי כך שאדם שנגזר עליו 39מלקות בבית דין שזה
כאבי תופת ,עד כדי כך שחייבים רופא שיבדוק את הנלקה קודם לכמה מלקות הוא מסוגל לחטוף בלי למות מהמלקות,
בכל זאת אם החוטא לפני המלקות מפחד המלקות יצא ממנו צרכים והתבייש מזה ,נפטר ממלקות שנאמר בפרשת מלקות
"ונקלה אחיך" כיוון שנקלה והתבייש נפטר מהמלקות.
וכמו שהגדיר זאת באופן נפלא ביותר הרה"ג רב אליהו פרידלנדר שליט"א מנהל רוחני של ת"ת תורת אמת ב"ב
ש"הכבוד הוא חמצן החיים"!!! וגם טען שכאשר עלינו לגעור בתלמיד עלינו לדבר עמו בפרטי לא לעיני כל הכיתה כי ככה
גם משיגים הרבה יותר תוצאות מבורכות ,ואכן יש חשיבות עצומה בתורה לכבוד הזולת ולהיפך התורה מקפידה ביותר על
בושתו של אדם אפילו גנב שהרי התורה מתחשבת בבושתו בתשלומי ארבעה וחמישה וכידוע.
ועל כן נתחזק ביותר בכבוד הזולת וגם כשזה קשה מאוד מאוד כי הלה גרם לך צער וכאב ובכי במשך חודשיים שלמים,
בכל זאת שמור על כבודו וזהו כבודך האמיתי ורק תרוויח מזה לטווח הארוך בוודאות ,וגם תרגיש הרבה יותר טוב
מהתקדמותך בעבודת המידות ,וזכור סוף הכבוד לבוא ,בסופו של דבר אותו אחד שזלזל בך בסופו של דבר יעריך אותך
הרבה יותר מאחרים ,כי גילה בך תעצומות נפש וגדלות רוחנית.
אלוהי נכר הארץ
מקומות הקשורים לנצרות נמצאים בארץ ישראל כשקץ רבינו אפרים שמע מרבינו תם שמלאך בעל החלומות גילה
בארצנו הקדושה ,ובכל זאת כל הנוצרים מתייחסים לארץ לו שאותו האיש יש"ו ואמו רמוזים בתורה ,כי הגימטריה
זו כארץ נוכריה ,כי למרות 2000שנות גלות עם ישראל של יש"ו ומרים עולה "אלהי נכר הארץ".
מארץ ישראל ,בכל זאת לא באו רוב הנוצרים מהעולם
להתגורר בארץ ,כי אכן גם להם באמת הארץ מנוכרת וחשבתי לפ"ז שכוונת התורה ללמד זכות עצומה על עם
להם ,אבל עם ישראל רובו משתוקק לגור בארץ ישראל. ישראל ,כי הנה הנצרות קרויה על שם העיר נצרת וכל
10
וטהר לבנו -וילך
הקהל את העם האנשים והנשים והטף וגרך אשר בשעריך למען ישמעו ולמען
ילמדו ויראו את ה'
ובדרך דרש נראה לבאר שינוי הלשון ,למה כתוב "גרך יש מחלוקת מי זה הגר אשר בשעריך?? לרמב"ן שמות כ'
אשר בשעריך" ולא כפי הכתוב בפרשת נצבים הקודמת פסוק י' בשם המכילתא הכוונה לגר צדק ,ולפי זה מובן
"גרך אשר בקרב מחניך" ,שיתכן שהכוונה לגר שכבר שהתורה רוצה שיגיע למעמד הקהל כפי שהתורה דורשת
התגייר גיור מושלם ,אבל הוא "בשעריך" דהיינו שאינו מכל יהודי ,אבל לדעת הרמב"ן הכוונה לגר תושב שהוא
מחובר למרכז העם אלא או שמרגיש דחוי מהחברה לכן בעצם גוי שרק מקיים 7מצוות בני נח ,ואם כן קשה מדוע
הוא בקצה החברה – "בשעריך" ,או שמדובר בגר שיהיה במעמד מצוות הקהל הרי הוא כגוי??
שמתחרט על גירותו ורוצה לחזור להיות גוי דבר שאינו
קביל מבחינת ההלכה ,כי גר לא יכול לחזור בו לאחר והאבן עזרא מבאר שאולי יתייהד דהיינו יתגייר ,אבל
שנהיה יהודי ,וגר כזה שרוצה לברוח מהיהדות ,ע"י מעמד עדיין קשה שאין מחפשים לגייר גרים ומדוע נגרור אותו
מצוות הקהל אפשר לחזקו ולהחזירו לחיק העם היהודי. לגרות?? אבל אם הכוונה לגר צדק אין קושיה מדוע הוא
מוזמן למעמד הקהל.
ומה מיוחד כל כך במעמד מצוות הקהל שמסוגל לחזק גר
עם רגל אחד בחוץ ,שלא יברח אלא יחזור פנימה לעם וכאמור לדעת הרמב"ן -כל מקום בתורה שכתוב "גרך
ישראל?? התשובה היא על פי השיטות מזרחי ,ור' יוסף בכור אשר בשעריך" ,הכוונה לגר תושב ,ובמצוות שבת כוונת
שור בשם רבותינו ,שמפרשים את הפסוק "הקהל את העם התורה שאסור ליהודי שגר תושב יעשה מלאכה בשבת
האנשים והנשים והטף וגרך אשר בשעריך" כפשוטו גם עבורו -עבור היהודי ,אומנם כאן במצוות הקהל התקשו
תינוקות קטנים ממש -מנחת חינוך מצווה תריד' ד' כל תינוק המפרשים וכי מדוע יבוא הגר תושב למעמד ההקהל הרי
שכלו חודשיו ויצא מכלל נפל ,ובעצם כל המשפחה כולה בלי אין לנו עניין ורצון לגייר ,כי קשים גרים לישראל כספחת,
יוצא דופן. וההלכה דורשת לדחות כל מי שבא להתגייר – יבמות מז'??
אבל תמוה ,שהרי אמור להיות צפיפות איומה במעמד ונראה לתרץ שהנה עיקר הסיבה שלא מגיירים ומנסים
הקהל כאשר כל עם ישראל נוכחים ותינוקות בפרט קטנים לדחות עד כמה שניתן מלגייר זה מחמת החשש שהגרים
ממש שבפשטות יהיו בידי ההורים ,וצריך להיות שקט יחלשו בהמשך חייהם מקבלת הגירות ואולי יתקלקלו
מוחלט בכדי שיהיה אפשרי בדרך הטבע לשמוע את המלך ויקלקלו יהודים אחרים מלבד מה שהם עצמם יפלו
הקורא על הבמה המוגבהת את משנה התורה כנגד כל ויחטאו ,וכפי שמשמע כן מרש"י.
העם ,ובפשטות צריך נס שישמע קולו לכל המון העם
העצום ,אבל בדממה מוחלטת יתכן שישמע קולו ,כפי אבל במצוות הקהל כאשר רואים את עוצמת הנס הגדול
שמתואר בפסוקים על מלך המשיח שיהיה קולו נשמע כפי שיתואר לקמן ,זה משפיע בעוצמה על הנשמה לטווח
להמון העם בלי שיצעק אפילו בדברו בשוק ,כי כולם ארוך ,כמו על תינוקות ששמעו ולא מבינים רק התורה
ישתקו וישימו יד לפיהם כדברי המצודת דוד בישעיה מד'. מבטיחה שהשמיעה הזו תשפיע לכשיגדלו וילמדו שיצליחו
להיות יראי ה' ,כך שמיעה זו תשפיע על גר תושב שאינו
ואכן במשנה ברורה סימן צח' סקג' מביא בשם השל"ה טמא בעבודה זרה שהשמיעה תשפיע על נשמתו שאם
שאסור להביא ילדים קטנים לבית הכנסת כי הם עלולים יתגייר יהיה יהודי טוב ולא יחזור בו מהגירות ולא ייחלש
להרעיש ולהפריע למהלך התפילה ,ובכל זאת במעמד חלילה ביהדות וביראת שמים כי נשמתו ספגה עוצמה
מצוות הקהל כולם באים עם תינוקות מכל הגילים ובכל עצומה של יראת שמים.
זאת יש שקט מוחלט!!!
ואכן מלבד הבטחת התורה שהשמיעה מביאה לידי יראת
זה נס מדהים שמשפיע על הנשמה של כל הנוכחים בין שמים ,יש שכר להורים שמביאים את הטף ,כי הורה
תינוק שאינו מבין בשכלו ובין גר ששכלו נעול מרוב כעס שמשקיע בחינוך ילדיו לא רק לתוצאה מיידית אלא גם
ופגיעה ,בכל זאת אוזניו שמעו כפי שאוזני תינוק בן יומו משקיע בחינוך הילדים לטווח הארוך ,בוודאי זה זכות
גם שומע ,וזה משפיע לטובה על הנשמה שכולם זוכים עצומה ביותר להורים שממלאים תפקידם באופן מושלם
להמשך הפסוק "למען ישמעו ולמען ילמדו ויראו את ה' וכראוי.
אלקיכם ושמרו לעשות את כל דברי התורה הזאת".
ואכן גם לגבי מה שכתוב בשמירת שבת "לא תעשה כל ולשיטות ש"גרך אשר בשעריך" הכוונה לגר צדק –
מלאכה אתה ובנך ובתך עבדך ואמתך ובהמתך וגרך אשר מכילתא ,עדיין קצת קשה למה נכתב עליו "גרך אשר
בשעריך" מביא הרמב"ן שם מחלוקת האם מדובר בגר בשעריך"?? הרי אפילו על הגרים הגבעונים שרימו את
תושב או גר צדק ,ואכן למכילתא מדובר בגר צדק. יהושע ולכן נענשו שיהיו חוטבי עצים ושואבי מים בכל זאת
נכתב בפרשה הקודמת "גרך אשר בקרב מחניך" – נצבים
וגם כלפי מצוות שבת אפשר לדרוש ולפרש שהתורה רוצה כט' ט' ,אז לכאורה כל שכן גר צדק הוא אמור להיות בקרב
להדגיש שגם גר שרוצה לברוח מהיהדות והוא כבר מחניך – בתוך העם ולא בשעריך שיתכן שזה ביטוי לפתח
בשעריך דהיינו רגל לצאת החוצה ,בכל זאת מחוייב הוא העיר ובעצם לקצה העיר ואולי גם קצה העם?? (וכפי
לשמור שבת כמו עבד ואמה כנעניים ,כי אין לו דרך לחזור שמשמע מכתובות מה' ששעריך הכוונה פתח העיר– כלפי
בו מהתגיירותו כי אי אפשר לעזוב את היהדות ,וגם לא סקילת נערה המאורסה שזינתה ,וכתבו המפורשים
מתחשבים בו ולא מקילים עליו בשמירת השבת. להוכיח מכאן שבפשטות "שעריך" הכוונה לפתח העיר).
ואולי גם הלשון "שעריך" שמצאנו אצל הלוים ,שכתוב וראיתי בספר כמוצא שלל רב שהביא מאביו הגאון הרב
"הלוי אשר בשעריך" ובהמשך הפסוק כתוב "כי אין לו שבתי דב רוזנטל שליט"א שהכוונה לגר באמצע תהליכי
חלק ונחלה עמך" ,אולי גם מרמז שהלויים גרו במקומות הגיור להיות גר צדק ,וכידוע בית דין מכונים "שעריך" -
לא איכותיים ,שהרי הם לא קיבלו חלק בארץ ישראל ורק רש"י סנהדרין טז' ,שהיות וכבר נמצא באמצע התהליכים
גרו בערי המקלט בין רוצחים בשגגה שזה לא ממש מקום ממש ,לכן כבר יש עניין ומותר לעודדו ולקרבו ליהדות כפי
המגורים חשוב ומכובד ,ובוודאי לא מקום מגורים בתוך שמשמע בגמ' ביבמות מז'.
חשובי עם ישראל.
11
וטהר לבנו -וילך
ואנכי הסתר אסתיר פני ביום ההוא – האם גדולי ישראל טועים בשעת גזירה?
אלקינו והנגלות לנו ולבנינו עד עולם לעשות את כל דברי כשיש גזירה ה' מסתיר פנים ,עד כדי כך שכתוב בתורה
התורה הזאת". שתאמר "אל כי אין אלוקי בקרבי מצאני הרעות האלה",
דהיינו שגם וכאשר יהיה קללה מיוחדת ונדירה שבה ה' והשאלה ממי הקב"ה יסתיר פניו כביכול ,וכי מהרשעים,
מסיר דעת חכמים אחור ,ונסתרת רוח הקודש והנבואה הלוא גם ככה גם בלי עת גזירה לא מגיע להם הארת פנים??
מהם ,כי נגזר בענוות הדור הסתר פנים נורא שגדולי ישראל ואם תאמר שהכוונה שיהיה הסתר פנים לצדיקים ,האם
יטעו בתשובתם ,בכל זאת זה גזירת שמים ,וחשבונות בגלל הצרות הצדיקים יטענו אין אלוקי בקרבי?? אין מצב
שמים ,ועלינו בכל מצב לקיים את דברי התורה הגלויים שצדיק בזמן הגזירות יחשוב לרגע שאין אלוקי בקרבי
והמפורשים "ועשית כלל אשר יורך" ,וגם לזכור תמיד חלילה ,אלא צדיק מאמין ש"גם כי אלך בגיא צלמוות לא
"שהמהרהר אחר רבו כמהרהר אחר מלכות שמים". אירא רע כי אתה עמדי ,שבתך ומשענתך המה ינחמוני",
ואם כן על מי הולך הפסוקים הללו?
ועל אמונה כזו נקבל שכר גדול ועצום" ,כי רוצה ה' את
יראיו את המייחלים לחסדו" ,שעצם זה שאדם מייחל אלא יתכן שכוונת התורה ,שנדע שבעת גזירה ,צדיקי הדור
לישועת ה' ,גם אם לא קיבל את מבוקשתו בכל זאת עצם שבמשך כל הדורות זוכים לנבואה או לרוח הקודש -גם
האמונה והצפייה ,זה מה שה' אוהב ושמח בזה מאוד. להם ,לגדולי וצדיקי הדור ,בזמן גזירה יהיה הסתר פנים,
נורא עד כדי כך שמחמת ההסתר פנים מהם ,יתכן
ובאמת קטנים אנחנו להחליט מתי התקיים הפסוק שההוראות של צדיקי הדור לא יהיו הוראות של רוח
"משיב חכמים אחור ודעתם יסכל" ,כי מה שנראה לנו הקדש ונבואה ,וכך יתכן שיטעו בהוראתם ,ואנשים בכלל
טעות של גדולי ישראל בחודש זה ,בפרט שרבים משונאי ישראל שיראו שגדולי ישראל כביכול טועים בהוראתם,
הדת קופצים בלהט השנאה ומשמיצים בפה גס ובלעג על יחלשו באמונה ותישבר אצלם האמונה בגדולי ישראל
גדולי ישראל ,ופתאום לאחר שחלף חודש או חודשיים, וממילא כל האמונה תתרופף בקרבם ,ויגיעו למצב שיאמרו
פתאום כל המלהגים והמקטרגים על דברי גדולי ישראל, אין אלוקי בקרבי.
פתאום הם עצמם נוהגים בדיוק כהוראת גדולי ישראל ,מה
שחשבו לפני חודש לטעות איומה ומחרידה .ולא חסרות כי כשהבורא גוזר גזירה נוראה ,יש מצבים שבהם כחלק
דוגמאות (וגם לא צריך) שרק לאחר תקופה ראו לנכון גם מהגזירה האיומה ,הקב"ה מסיר דעת חכמים אחור,
שונאי הדת שהרבנים צדקו מעל ומעבר לכל דמיון ,והם כדוגמת מה שמובא בגמרא בגיטין דף נו' ,שרבן יוחנן בן זכאי רצה
להציל את אנשי ירושלים ,אמר לו אספיינוס שבהמשך התמנה לקיסר ,שיש
פועלים בדיוק כהוראתם של גדולי ישראל. מורדים בירושלים המשולים כנחש המגולגל סביב חבית דבש ,ולכן אין ברירה
ובאבן מוחצים את הנחש למרות שתתנפץ החבית וכל הדבש ישפך ויהרס ,ורבי
לכן שומר נפשו ירחק מרעה חולה זו ,ולא יפתח פיו חלילה יוחנן יכל לענות תשובה הגיונית שאפשר לשלוף בצבת את הנחש ולהפרידו
על גדולי ישראל ,ולא ינסה להצדיק וק"ו לא לחשוב שטעו מהחבית ,ולהרוג את הנחש בלי לפגוע ולהרוס את החבית ,אבל כפי שאמר
מחמת גזירה כי עכשיו מתקיים הקללה המיוחדת רח"ל, רב יוסף או י"א רבי עקיבא שעל זה נאמר בישעיהו מד' כה'
אלא להאמין בדברי חכמים בפשטות ,ועל זה נקבל שכר "משיב חכמים אחור ודעתם יסכל" .ולכן הקיסר ניצח
גדול ועצום מאת ה' ,וכגודל הניסיון כך גודל השכר. בוויכוח ,והחריב את בית המקדש והרג גם את בני ירושלים
ואם תאמר שיש סובבים את הרבנים ,והם משפיעים על דעת שלא מרדו בו.
הרבנים ,אומר לכם ,שהיה גחזי רודף בצע שהיה משמשו של וזה גם מרומז במה שכתוב בקללות שגם מכה שלא
הנביא אלישע ,וזה לא פגם חלילה בהנהגת ובדעתו הצרופה של כתובה בספר התורה הזה יתקללו עם ישראל ,וכתוב
הנביא .וגם אצל הרב הראשון אברהם אבינו הגדול כתוב "וגם במדרש שהכוונה למיתת צדיקים ,דהיינו ,שיתכן שהקללה
ללוט ההולך את אברם היה צאן ובקר ואהלים" ומפורש בהעמק
דבר :שבני אדם באו לשאול מאברהם אבינו עצה או בקשו העצומה היא שכל הדורות סמכנו על גדולי ומאורי הדור
שיתפלל או יתן דבר חכמה ,והאנשים היו זקוקים ללוט כי הוא אפילו שהוא אומר לך על ימין שהוא שמאל ועל שמאל
היה אמצעי בין אברם ובין הבאים לפניו להגיד להם דעת אברם, שהוא ימין כי תמיד הרבנים צודקים ,וחובה עליך לציית
כמו גבאי ומתווך וכפי שמוכר בזמננו אצל הרבנים – "אנשי ככתוב "ועשית ככל אשר יורך".
החצר" ,ובשביל זה העניקו ללוט מתנות וכסף רב ,וגם זה נשמע
מאוד מוכר ליודעי ולמבינים!!! שמחפשים להטיל רפש על אבל זמן הגזירות יתכן שיתקיים הקללה שגדולי ישראל
גדולי ישראל בטענת "אנשי החצר" הם המחליטים וכו'. יהיו בהסתר פנים ולא ידעו את הדעה הנכונה להשיב
תשובות נכונות להצלת הדור ,וכדברי המהרש"א שם שעון
ולמרות זאת כמובן וברור שלא לא היה באברהם שום פגם אנשי העיר הוא הגורם שהקב"ה משיב חכמים גו' שלא
בהוראות שלו חלילה ,אלא תורתו והנהגתו הייתה נקיה יהיה להם דעת להשיב נכון.
ומושלמת ,וממנו יצא עם ישראל המושלם ,ואולי בכוונה ה' יצר
את לוט שזה לא ישמש תירוץ בדורות הללו לזלזל בגדולי ישראל וקללה זו אכן נגד מה שכתוב בתורה ,שתמיד הרבנים
בגלל טענת טפשית של אנשי החצר הם הקובעים ושהכל כסף תמיד צודקים ,והרבנים לא טועים ,והנוטל עצה מהזקנים
וכו' רח"ל שה' יצילנו מדעות הכוזבים ,כי מותר לכל יהודי אינו נכשל ,אבל יש מקרה נדיר מאוד ויוצא דופן ,קללה
להתפרנס ,ואברהם לא גירש את לוט בגלל שנהנה מהבאים
להתקרב אצל אברהם ,אלא רק בגלל המריבות בין רועי לוט עם מיוחדת ונדירה שלא יתקיים כלל זה ,אלא הרבנים יטעו,
רועי אברהם. וכך ימות לחלק מהיהודים האמונת חכמים וכביכול יהיה
בהם מיתת צדיקים ,שימות בקרבם כל האמונת חכמים.
ואדרבא ,הבחנתי בלשון העמק דבר על לוט שהיה איש
אבל יהודי חייב לזכור ,שמהרהר אחר רבו כמהרהר אחר
החצר של אברהם" ,ובשביל זה העניקוהו" .וגם נתחכם יותר
בזה האופן" .והיינו דכתיב לעיל "ולוט עמו" שבמשמעו מקורב יותר
מלכות שמים ,שתמיד חייב אדם לשמוע ולהאמין בדברי
רבו( ,ואנחנו לא ברי השגה לדעת מתי מתקיים ההגדרה שבמקום שיש חילול ה' אין
מלשון אתו ,שלוט כאיש החצר מצד אחד נהנה מכספי חולקים כבוד לרב ,כי גם ללכת עם כיפה ופיאות יש כאלו שיגידו זה חילול ה')
הבאים עד כדי עשירות ,אבל מצד שני כתוב שמכך ואדרבא מצוות ועשית ככל אשר יורך ,זה בעיקר בזמן
התקרב מאוד לאברהם והחכים מאוד. שיש ניסיון באמונת חכמים ,וגם כשיש גזירה מיוחדת
כי עבודה כזו אינה עבודה פסולה ,וגם מתוך טובות ונדירה שהרב יטעה ,שזה חלק מגזירת שמים בעת הקללה
ההנאה ,אפשר להתקרב ולהתעלות מהצדיק מאוד ,ועוד המיוחדת ,אדרבא עלינו לקיים למרות הניסיון את סיום
תתעלה דווקא בגלל היותך מתווך בין הבאים לבין הצדיק. תיאור הגזירות הקשות בפרשת נצבים "הנסתרת לה'
12
וטהר לבנו -וילך
הן קרבו ימיך למות – טענת משה כל הכבוד שראו עיני אני מת!! מה עם הענווה?
הקב"ה אומר "אתם עדי" שעם ישראל יכול להעיד על מה מובא במדרש רבה ט' ד' :א"ל משה רבש"ע אחר כל אותו
שראו בזמן שהיו מתים ,והיה להם בחייהם הבנה מעל הכבוד ואותה הגבורה שראו עיני אני מת? א"ל הקב"ה
הטבע והבנה וידיעה ברורה שהיו יכולים להעיד על זה משה (תהלים פט) "מי גבר יחיה ולא יראה מות" ,מהו מי
בבירור ,ולא פלא שעם השגות נשגבות כאלו הם מכונים גבר יחיה א"ר תנחומא מי גבר כאברהם שירד לכבשן האש
"דור דעה" – או "כולו דעה". וניצל ואח"כ (בראשית כה) "ויגוע וימת אברהם" ,מי גבר
כיצחק שפשט צוארו על המזבח ואח"כ אמר (שם כז) "הנה
ויתכן שלכן כל אותו דור נפטרו בליל תשעה באב שזה ליל נא זקנתי לא ידעתי יום מותי" ,מי גבר כיעקב שנתפגש עם
חורבן בית המקדש ,כי הם נשגבים מעל הטבע ומתאים המלאך ואח"כ (שם מז) "ויקרבו ימי ישראל למות" ,כך מי
שאבלם יתחבר לאבל ולצער חורבן בית המקדש ,וגם הם גבר כמשה שדבר עם בוראו פנים בפנים ואח"כ "הן קרבו
קברו את עצמם – בכך שנכנסו בעצמם לקבר כל ליל ט' ימיך למות":
באב ,ויתכן כי מחמת גדלותם אין אדם ראוי לקוברם ,לכן
קברו הם את עצמם. ופלא שמשה רבינו העניו מכל האדם משתמש בכל הכבוד
שזכה בחייו בכדי לטעון שעליו לחיות??
וסיום דברי המדרש שם בשבח שה' למשה רבינו ,שכל
הבריות כשהן מתים מטפלים בהן קרוביהם ושכניהם אבל ונראה לתרץ ,על פי מחשבה נוראה שעלה בליבי ,שדור
אתה אני ופמליא שלי מטפלים בך מנין שנא' (דברים לד) יוצאי מצרים מכונים בזוהר ח"ב דף סב' ובמדרשים רבה
ויקבר אותו בגיא: ויקרא ט' א' "דור דעה" או דור "כולו דעה" ,והסיבה היא
כי כתוב בישעיהו פרק מג' (י) אתם עדי נאם ה' ועבדי אשר
וכמו כן משה רבינו ,זכה לדעה נשגבה מעל הטבע ,כי עלה בחרתי למען תדעו ותאמינו לי ותבינו כי אני הוא לפני לא
למרום ושהה בשמים כמלאך 120יום בלי אוכל ושתיה, נוצר אל ואחרי לא יהיה( :יא) אנכי אנכי ה' ואין מבלעדי
וגם למד תורה מהקב"ה בנבואה הגבוהה ביותר ,ועל זה מושיע( :יב) אנכי הגדתי והושעתי והשמעתי ואין בכם זר
טען משה רבינו היתכן שאני יפטר מהעולם מאחר שזכיתי ואתם עדי נאם ה' ואני קל ,":וכתב ברש"י " ואתם עדי"
להיות אבי דור הדעה. -שפתחתי לכם שבעה רקיעי' ולא ראיתם כל תמונה:
ואין זה גאווה חלילה ,אלא מציאות ברורה וידועה ,וטען ובעצם המקום הוא אין סופי ,כי אם יש סוף מה עובי
משה רבינו היתכן שאדם דעה נשגבה יקבר באדמה?? וזה הסוף ומה יש לאחר הסוף ,ובעצם עם ישראל ראו שיש רק
כביכול בזוי כבוד הקב"ה שכלי ששימש לדעה נשגבה את הקב"ה ובכל העולם כולו אין עוד מלבדו שזה ראיה
ביותר יפטר מהעולם ויקבר באדמה? מעל הטבע ,וגם לא יראני אדם וחי ,ובפשטות עם ישראל
ראו מראה נשגב זה בעת שפרחה נשמתן במהלך מתן תורה,
אבל הקב"ה בחר למשה יום נשגב לפטירתו שזה יום שאז כשמתו ראו ראיה נשגבה זו וראו שאין עוד מלבדו.
לידתו ,שזה מסמל שלימות ,שהקב"ה ממלא ימיהם של
צדיקים בדיוק לרגע לידתם ,כי האדם הגדול והעצום בדעה אבל כאשר חזרה נשמתם אזי הם אמורים היו לשכוח מה
ובקדושה נולד בז' אדר ובתאריך עצום זה גם נפטר אותו שראו כשהיו מתים ,כי זה ידיעות מעל הטבע ומעל השכל
ענק שבענקים ,איש האלוקים. האנושי ,וכל מה שהם ראו זה מעל הבנת שכל אנושי ,אבל
קרא את יהושע ואצוונו
ומיד לאחר מכן כתוב (כד) ויהי ככלות משה לכתב את כתב רש"י שהכוונה שאזרזנו ,ומסביר השפתי חכמים
דברי התורה הזאת על ספר עד תמם :אז מסר משה את שלא הכוונה ציווי כפשוטו שהרי לא כתוב אחריו שום
הספר התורה המושלם ללווים שיניחו אותו בצד הארון. ציווי ,ואכן הרמב"ן הבין כך ברש"י וטען שאין צורך לשנות
מהפשט אלא אכן הקב"ה ציווה את יהושע כפי שמופיע
ובעצם הציווי ליהושע מפסיק בין כתיבת השירה ,לבין בהמשך הפרשה בפסוק כג'.
סיום כתיבת כל ספר התורה עד תומו ,ונראה שמסתתר
משהוא מחודש בציווי ליהושע שמפסיק בין כתיבה ופלא עצום על כל הנ"ל ,שהרי רש"י בעצמו כותב בפסוק
לכתיבה ,והציווי ליהושע הוא שהשלים את הספר התורה כג' שכתוב שם "ויצו את יהושע חזק ואמץ וגו'" זה הציווי
המושלם ,למרות שבעצם מפורש בגמרא ב"ב שכל פרשת שאמר הקב"ה ליהושע בעת שמשה בא וקרא ליהושע
האזינו וכל פרשת ברכה כתב משה בספר תורה שמסר לאוהל מועד שאמר הקב"ה ואצוונו ,וא"כ לכאורה קשה גם
ללוים?? על רש"י מדוע רש"י שינה מהפשט ,וכמו כן גם וכי הרמב"ן
לא ראה את פירוש רש"י בהמשך??
אלא נראה שהמסר העיקרי שהציווי ליהושע הוא דגש
מיוחד בספר תורה ,שכביכול בזה הושלם הס"ת ואילו כל וכמו כן הבחנתי בנקודה מעניינת לכאורה ,שכתוב שמשה
פרשת האזינו וזאת הברכה נכתב לאחר פסוק זה למרות קרא ליהושע ללכת עמו לאהל מועד והם מגיעים לשם
שכתבו קודם. וכתוב שהקב"ה התגלה שם למשה ואמר לו נבואה על עם
ישראל כמפורט בפסוקים ,ובסוף הנבואה כתוב (כא) "והיה
ואם תאמר שכתב פרשיות האזינו ברכה קודם שזה קרה, כי תמצאן אתו רעות רבות וצרות וענתה השירה הזאת
ומשה הקדים למסור ללוים את הספר התורה המושלם לפניו לעד כי לא תשכח מפי זרעו כי ידעתי את יצרו אשר
עוד לפני שאכן הקהיל את העם לפרשת האזינו ולברכות הוא עשה היום בטרם אביאנו אל הארץ אשר נשבעתי:
של פרשת וזאת הברכה ,יתכן שזה נכון ,השאלה בכל זאת (כב) ויכתוב משה את השירה הזאת ביום ההוא וילמדה
מדוע לא העדיף לסיים את הכתיבה ולמסור את הספר את בני ישראל".
המושלם לוויים רגע לפני מותו ,או כמה שיותר קרוב
למותו ,כך שכל הכתוב כביכול כבר התקיים ,ונראה שאכן ולאחר מכן כתוב (כג) "ויצו את יהושע בן נון ויאמר חזק
יש דגש להבליט שהציווי ליהושע מסיים את הספר תורה, ואמץ כי אתה תביא את בני ישראל אל הארץ אשר
לשלימות ,וצריך להבין מהו חשיבות העניין? נשבעתי להם ואנכי אהיה עמך".
13
וטהר לבנו -וילך
לכן נראה לפרש עוד ,שמשה רבינו התנהג כתלמיד כשהגיע ויתכן לבאר העניין על פי המדרש ,שכתוב במדרש רבה ט'
ליהושע בהכנעה כתלמיד לרבו ,ומכך נבהל יהושע איך רבו ט' שמשה רבינו אמר להקב"ה אם הבעיה שאני יחיה זה
מתנהג עמו בהיפך שכביכול הוא הרב ,ולכן יהושע ביקש כי יהושע חייב להיות המנהיג ,אני מסכים להיות התלמיד
ממשה שיכנס לבתו וקרא לו משה רבי שאתה לא בא כי שלו ,הסכים הקב"ה למשה עשה לו כדרך שהוא עושה לך
אתה תלמידי אלא אני תלמידך זכיתי בביקור של כבוד רבי – דהיינו התנהג אליו כתלמיד לרב ,ולך אליו ותגיד לו שאני
בביתי מתוך חביבות הרב לתלמידו. רוצה לשוחח עמו באוהל מועד( ,ולמרות שלא כתוב במדרש
נקודה זו שמשה אמר לו שהקב"ה אמר לו להגיד ליהושע לבוא עמו
וכשבאו לאהל מועד הקב"ה אמר ליהושע שאם מששה לאוהל מועד ,אבל זה כתוב לכאורה בפסוק ויאמר ה' אל משה הן
ישראל אותך תגיד לו שאסור לך לספר בדיוק כפי שמשה קרבו ימיך למות קרא את יהושע והתיצבו באהל מועד ואצונו).
לא גילה לך מה שאמר לו ה' ,ועל ציווי זה כתב רש"י שאין מיד השכים משה והלך לביתו של יהושע ,נבהל יהושע
הכוונה כפשוטו ,כי הצווי שמופיע לאחר כ 10פסוקים זה ואמר משה רבי בוא אצלי ,יצאו להלוך ,הלך משה לשמאלו
ציווי אחר. של יהושע ,נכנסו לאהל מועד ירד עמוד הענן והפסיק
ויתכן שעצם הדבר שאמר לרבו שסור לו לגלות ,על היה ביניהם ,משנסתלק עמוד הענן הלך משה אצל יהושע ואמר
צריך יהושע זירוז מיוחד ,כי איך תלמיד יעשה כן לרבו, מה אמר לך הדיבור א"ל יהושע כשהיה הדיבור נגלה עליך
דבר שלמרות שזה אמת בכל זאת זה מצער את רבו, יודע הייתי מה מדבר עמך אותה שעה צעק משה ואמר
ולמרות שכך נצטווה על ידי הקב"ה ,ובפרט שעל ידו נתקנא מאה מיתות ולא קנאה אחת.
רבו וביקש רבו למות. וקצת נפלאתי וכי מי התיר ליהושע לעכב עצמו ואת משה
ואכן כשמשה שאל את יהושע מה אמר לו הקב"ה יהושע שיכנסו לביתו ומשם יצאו כדברי המדרש? הרי זה כהפסק
ענה לרבו כפי שציווהו רבו ,ואמר לו שאסור לו לגלות כפי במילוי ציווי ה'??
שמשה לא גילה ,ובכך גם התקיים רצון ה' שמשה יתקנא
ביהושע ,ויבקש למות ,ומיד אחרי זה הקב"ה חזר לרצות ואם תאמר ,שהקב"ה אמר למשה שיתנהג אל יהושע כפי
את משה ולעודדו כפי המשך דברי המדרש. שיהושע נהג במשה כל חייו ,ויהושע היה נכנס לביתו של
משה ומשם ליווה אותו ,אבל משמע כאן במדרש שיהושע
ואכן לאחר שמשה הסכים למות ברצון ,אזי הקב"ה ציווה הוא יזם את הזמנת משה לביתו.
את יהושע חזק ואמץ ואת זה משה ידע או מיד או שיהושע
אמר לו ,וחשוב היה לתורה להבליט ציווי זה כי בזה אלא יתכן ,שתלמיד כשרואה את רבו שמגיע לביתו ,זה
כביכול הסתיים התורה ,שמשה מסר את עצמו למיתה טבעי שייבהל ובאופן טבעי יתחנן לרבו שיכנס לביתו
ברצון ,ומעתה גם כאשר יהושע התמנה לממשיך אחר משה פנימה ,ואכן יהושע התנהג כתלמיד וכחסיד אמיתי לרבו
ואפילו נהג לרגע כביכול מנהיגות בפני משה ,בכל זאת חזר המובהק ,ויתכן שרק בבית סיפר משה ליהושע שהקב"ה
משה והנהיג את עם ישראל בשלימות עד מותו שהוא אמר שלחו ללכת יחדיו לאוהל מועד ,ורק כך התנהג משה
פרשת האזינו והוא בירך את השבטים. בטבעיות כפי שיהושע התנהג בטבעיות בכבוד לרבו כשבא
ובפעם הראשונה נכתב שכתב את השירה ולא סיים את ללוות את רבו מבית הרב.
ספר התורה ,כי חשוב שהנהגת ונבואת יהושע כבר תהיה
כתובה בספר התורה ,וכך נחשב יהושע כממשיך ממש של ואכן אם עיקר העניין היה לגרום למשה לקנאות ביהושע
משה ,שכביכול כל ימי חיי יהושע נחשב כאילו משה רבינו שאסור לו לגלות ,אם כן מדוע כתוב צווי ה' למשה וגם
חי כמאמר רש"י שרק לאחר מות יהושע התחילו לחטוא, מפורש מה שה' ציווה את יהושע חזק ואמץ?? וכי רק לרגע
ומה שאמר משה אחרי מותי תשחיתו הכוונה אחרי מות קל יהושע הסתיר ממשה את ציווי ה'?? ואחרי זה גילה
יהושע שהיה המשך גמור שלו. למשה או ה' גילה למשה??
הן קרבו ימיך למות
לתקן א"כ המשל אינו דומה כי משה זכר את ההן הראשון במדרש רבה אות ו' שואל למה נגזר על משה מיתה בלשון
ואת הבא שבו רצה לתקן את הקודם? אומנם יתכן שלכבד "הן"? ותירצו רבנן ע"פ משל לאחד שכיבד את המלך
את הקב"ה ב"הן" לא מתקן מה שפגע בעם ישראל ב"הן", והביא לו מתנה חרב חדה ,אמר המלך התיזו את ראשו בה,
אלא היה על משה לתקן ב"הן" בכבוד עם ישראל.
א"ל אותו האיש אדוני המלך במה שכיבדתיך בה אתה
ועי' בפרשת שמות במה שהארכתי שהרי גם הקב"ה אמר מתיז את ראשי??
"ואם לא יאמינו לאות הראשון וכו'" ,שעל כל אות שנעשה
חלק מהעם קיבל והאמין ,וגם יתכן שברגע שמשה רבינו כך אמר משה רבש"ע ב"הן" שיבחתי אותך ככתוב (דברים
פקפק שעם ישראל לא יאמינו ,זה יצר מציאות בעולם י) "הן לה' אלקיך השמים ושמי השמים" וב"הן" אתה
שאכן יתכן שחלק מעם ישראל לא יאמינו ,ואולי לכן עדיין גוזר עלי מיתה?? א"ל הקב"ה שכן רע זוכר רק את
יש מקום לתקן את ה"הן" שגרם בעולם למצב של "ואם הנכנסות ולא את היוצאות ,וכי אין אתה זוכר שבשעה
לא יאמינו". ששלחתיך לגאול אותן ממצרים אמרת לשון הרע על עם
ישראל (שמות ד) "הן" לא יאמינו לי ,לכן אתה מת בלשון
ובמדרש הבא אות ז' א"ר אבין מהו "הן"?? ותירץ ע"פ "הן" קרבו ימיך.
משל לגברת מכובדת שעשתה למלך גלימה משובחת ,נטלה
המלך והניחה ,הגיעו ימיה של אותה חשובה למות אמר ולכאורה משה כבר נענש כשדיבר את הלשון הרע על עם
המלך תיטול אותה גלימה שכיבדה אותי ,כך אמר הקב"ה ישראל שנבהל מהנחש ,וגם שידו נהפכה למצורעת ,ומדוע
למשה קילסת אותי ב"הן" וב"הן" אני גוזר עליך מיתה. עליו עוד להיענש שיזכירו לו במיתתו את אמירתו "הן" לא
יאמינו לי ,ובפרט שיתכן ששיבח את עם הקב"ה ב"הן"
ואולי המדרש השני נוקט שמשה רבינו כן תיקן באמירת בכדי לתקן את ה"הן" הקודם שאמר לרעה? אומנם בלשון
"הן" לה' אלוקיך השמים ושמי השמים ,את מה שפגם המדרש לא משמע שבא לתקן כי המשילו זאת לשכינה רעה
ב"הן" לא יאמינו לי ,כי זה שבח לעם ישראל ,שה' הגדול שראה רק את הנכנסות ולא את היוצאות ,ואם משה בא
14
וטהר לבנו -וילך
שאכן לא מתאים שמשה רבינו יפטר מן העולם בלשון הן, והעצום בחר בעם ישראל לאהבה אותכם מכל האומות,
כי את הרעה תיקן או שכבר נענש עליו ,ואילו במה ששיבח ככתוב בהמשך "רק באבותיך חשק ה' לאהבה אותם
את הקב"ה ב"הן" לא ראוי שיוזכר לו בפטירתו ,כי משה ויבחר בזרעם אחריהם בכם מכל העמים כיום הזה",
טען שזה מעליבו שבמה שכיבד בזה יעונש כדברי המדרש ומשה רבינו מדגיש בחר באבותיכם וגם בכם ,וזה שבח
הראשון ,ולכן הביאו דעה שלישית שמשה מת רק בגלל עצום לעם ישראל שהם נבחרי ה' לא רק בזכות האבות
חטא אדם הראשון. אלא "בכם מכל העמים כיום הזה".
ולפי זה הדברים הללו מובן גם שאכן על משה נגזר לא ולכן במדרש השני משבחים את משה רבינו שהוא מת לא
להיכנס לארץ ישראל ,אבל מדוע נגזר עליו למות ,וכפי בחרב אלא בכבוד שנתנו לו את הגלימה היפה שנתן למלך
שטען שלא עבר על עבירה של כרת וכו' ,לכן הקב"ה מודיעו שיתכבד בה בפטירתו.
שהוא נפטר כי זה גזירה על כל אדם להיפטר בגלל חטא
אדם הראשון. אומנם המדרש השלישי באות ח' בא בדרך אחרת לגמרי,
א"ר לוי למה הדבר דומה לאשה עוברה שנחבשה בבית
רק צ"ע קצת ,שהרי משה ראה דור דור ודורשיו ,וא"כ האסורים וילדה שם בן ,גדל אותו הילד ,עבר המלך לפני
ראה את אליהו שעלה בסערה חי לשמים ,וכן את רבי בית האסורים התחיל אותו הילד לצווח אדוני המלך למה
יהושע בן לוי שעלה חי לשמים ,וא"כ יכול היה לטעון שגם
הוא רוצה לעלות חי לשמים?? אני חבוש בבית האסורים? א"ל המלך בחטאה של אמך
אתה נתון כאן,
אבל יתכן שלמשה לא היה תאווה כזו ,אלא רק לחיות
בארץ התאוות והניסיונות ולקיים תורה ומצוות ,או כך אמר משה רבש"ע ל"ו כריתות הן שאם יעבור אדם על
להיכנס אפילו כציפור לארץ ישראל כדברי המדרש בפרשת אחד מהן חייב מיתה שמא עברתי על אחת מהן למה אתה
ברכה ,בכדי לנשום את קדושת ארץ ישראל ,ושיהודי גוזר עלי מיתה?? א"ל בחטאו של אדם הראשון אתה מת
יתחזק ויגיד בארץ ישראל בראותו את הציפור מה רבו שהביא מיתה לעולם ,ככתוב אצל אדם הראשון לאחר
מעשיך ה'. חטאו (בראשית ג) "הן" האדם היה כאחד ממנו.
הן קרבו ימיך למות – למה לשון רבים ולא יומך?
במהירות ממקום למקום כפי שיעקב הגיע תוך יום מארץ במדרש רבה באות ט' שאלו מהו "הן"?? א"ר סימא היום
ישראל לחרן. קובל לפני הקדוש ב"ה אמר רבש"ע איני זז ואיני שוקע אם
כך גם כאן ,הקב"ה ביום פטירת משה קיפל ימים רבים משה קיים ,וזה פלא עצום מדוע שהיום לא רצה לשקוע
למשה שיספיק לכתוב את כל ה 13ספרי תורה ,ועדיין כשמשה חי?? ואומנם המשך דברי המדרש משמע שזה
בעולם לא עבר יום אחד ,ועל כן אמר הקב"ה למשה "הן ההסבר למאמר הראשון רק יותר בהרחבה.
קרבו ימיך למות" ,שהארכתי לך ימים רבים ביום מותך רבנן אמרו כיון שידע משה שהיה לו למות באותו היום
שתספיק את רצונך הטהור לכתוב 13ספרי תורה ,אבל בכל מה עשה א"ר ינאי כתב 13ספרי תורה 12לי"ב שבטים ואחת
זאת ביום זה תמות כי על השמש לשקוע כדרכה. הניח בארון שאם יבקש לזייף דבר שיהיו מוצאים אותה שבארון,
ואולי באופן זה יש לדון איך משה כתב ס"ת בשבת לדעות אמר משה מתוך שאני עסוק בתורה שכולה חיים היום
שמשה נפטר בשבת ,אבל אם ה' קיפל ימים רבים באותו שוקע והגזירה מתבטלת ,מה עשה הקב"ה רמז לשמש
היום וממילא אולי אין לימים אלו דין של שבת ויל"ע. שיעמוד כנגדו ויטען שאינו שוקע אם משה קיים בעולם,
ולכן אמר הקב"ה למשה "הן" קרבו ימיך שהיום טוען נגדך
וזה דומה למה שכתבתי בפרשת האזינו שימות המשיח שעליך למות.
הם 1000שנה כיום של הקב"ה וכדברי רש"י בזכריה יד',
והקב"ה יכול להכניס יום זה שיתקיים אפילו יום לפני וחשבתי לבאר בעניין ,שבעצם איך יצא בסוף שמשה
סיום האלף השישי ,כביכול 1000שנה מעל המקום והזמן, רבינו הספיק לכתוב 13ספרי תורה ביום אחד?? הרי משה
וכדאי לראות את הדברים בהרחבה כי עמוקים הם וראיות תכנן שהכתיבה תיקח זמן רב והעיקר שבנתיים יעבור
גדולות הבאתי לדברים הללו. היום כשהוא עסוק בכתיבת הספרים וכך תתבטל הגזירה?
וכמו כן ,אם מדובר ביום פטירת משה ,מדוע כתוב "ימיך"
ויש לציין שחידוש זה שאותו היום נתארך כשיעור ב' ימים לשון רבים ,ולא "יומך למות"??
הובא כבר בס' עטרת זקנים דף כ"א לבעל אריה דבי
עילאה הובא בס' ארי שבחבורה פ' בראשית בשם ס' א"י ונראה שמשה רבינו לא היה יכול ללמד תורה כי נסתלקו
ועפ"ז כתב שם ליישב המחלוקת בין הזוהר והסדר עולם ממנו מעיינות החוכמה כדברי רש"י בתחילת הפרשה,
דבאמת ז' אדר היה ערב שבת ובאותו היום כתב הס"ת ובעצם בכך ה' מנע ממשה ללמד תורה את עם ישראל ובכך
ומת אח"כ בהשעות של שבת ואע"פ שכבר היה אז יום אחר משה לא יהיה עסוק בתורה ויוכל הקב"ה להמיתו ,אבל
לחשבון הימים מ"מ לחשבון שנותיו של משה רבינו עדיין משה החליט אם לא ללמד לפחות לכתוב ספר תורה לכל
היה יום אחד וכשמת היה ז' אדר עיי"ש שהביא ראיות לזה שבט ושבט ועוד אחד למשמרת ,כך יהיה עסוק ימים רבים
אך חולק שם בעיקר הדין וסובר דאע"פ שלא שקעה החמה כתיבת הספרים ,ובכוח כתיבת התורה יחיה ולא ימות.
אסור בעשיית מלאכה כיון שהוא שבת וראה בקובץ אור
ישראל גליון כ"ט כמה תשובות בענין זה ויש להעיר על אבל הקב"ה ברחמיו לא מנע טוב ממשה ,כי רצון יראיו
דברי המנחת אלעזר שיסד חידושו על דברי הרמ"ע מפאנו יעשה ,ואכן נתן למשה רבינו את רצונו לכתוב 13ספרי
בס' עשרה מאמרות הנ"ל ועל דברי הפי' יד יהודה שם תורה לכל השבטים ולמשמרת.
ובזה רצה ליישב תמיהת החתם סופר בשו"ת ח"ו סי' כ"ט
עיטש על דברי הרמ"ע וכל המעיין שם בס' עשרה מאמרות ובפי' אבל הקב"ה אמר למשה שכמו שיש קפיצת הדרך כך יש
יד יהודה יראה שלא נזכר שם כלל ענין זה ולא הזכיר שם הרמ"ע קפיצת הימים ,דהיינו שקפיצת הדרך יש אופן שהארץ
דברי המדרש מיד השכים משה וכו' ואין השכמה אלא למחרת כביכול מתכווצת כפי שהקב"ה קיפל ליעקב אבינו כששכב
בבוקר אלא כדי להוכיח שאחר שכתב הנו"ת ביום ו"' ונסתלק לישון את כל ארץ ישראל תחתיו כדברי רש"י תחילת ויצא,
אז נפשו ממנו עדיין היה חי בשבת בגוף אחר כנ"ל. וכמו כן יש שהארץ כמנהגה ורק האדם כביכול עף
15
