gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

באר אור החיים הקדוש · Be'er Oir Hachaim Hakudoish — ניצבים וילך (2026-08-31)

מוציא לאור: באר אור החיים הקדוש · Be'er Oir Hachaim Hakudoish

שבוע: ניצבים וילך (2026-08-31)

באר אור החיים הקדוש · Be'er Oir Hachaim Hakudoish — ניצבים וילך (2026-08-31)

פתח את ה-PDF הורדה

‫באר‬ ‫פ"ו‬ ‫פרשת נצבים וילך‬ ‫ה"אור החיים הקדוש"‬ ‫סדר לימוד ב"אור החיים" הקדוש כתקנת מורינו הגה"צ רבי אלימלך בידרמן שליט"א‬ ‫"‬ ‫"‬ ‫בעיקר ויענש עונש א' על עבירה אחת‪ ,‬ויותר נכון הוא לו מהיות‬ ‫פרשת נצבים‬ ‫מודה בה' ובתורתו ויתחייב על ל''ו כריתות וכמה מיתות ועונשים‪,‬‬ ‫אשר על כן נתחכם ה' והעבירם בברית לחייבם על כל פרט ופרט‪,‬‬ ‫אשיכֶ ם ׁ ִש ְב ֵטיכֶ ם‬ ‫ַא ֶּתם נִ ָ ּצ ִבים ַה ּיוֹ ם ֻּכ ְּלכֶ ם לִ ְפנֵ י ֱ‬ ‫ה'אל ֵֹהיכֶ ם ָר ׁ ֵ‬ ‫זִ ְקנֵ יכֶ ם וְ ׁש ְֹט ֵריכֶ ם כּ ֹל ִא ׁ‬ ‫יש יִ שְׂ ָר ֵא ל‪{ :‬כ"ט' ט'}‬ ‫וביאר השבועה שהוא על זה הדרך שנשבעין לקיים כל דבר ואם‬ ‫יעברו ויבטלו אחד מהם תבא עליו האלה הכתובה‪ ,‬והוא אומרו‬ ‫אתם נצבים‪ .‬צריך לדעת כוונת מאמר זה‪ ,‬עוד למה הוצרך לפרט‬ ‫בברית וגו' ובאלתו‪ ,‬ומעתה הגם שיחשבו לכפור בעיקר לא יספיק‬ ‫ראשיכם וגו' טפכם וגו' ולא הספיק לומר בדרך כלל כלכם‪ .‬עוד‬ ‫להם עונש אחד על עון זה ויתחייבו על כל עון ועון ככל אלות‬ ‫צריך לדעת טעם הברית הזה הלא בסמוך אמר אלה דברי הברית‪,‬‬ ‫הברית‪:‬‬ ‫ואם רצה לכלול גם האמור בפרשה זו בכלל הברית היה לו להקדים‬ ‫הדברים ויאמר על הכל אלה דברי הברית‪:‬‬ ‫לְ ַמ ַען ָה ִקים א ְֹת ָך ַה ּיוֹ ם לוֹ לְ ָעם וְ הוּא יִ ְהיֶ ה ְּל ָך לֵ אל ִֹהים ַּכ ֲא ׁ ֶשר‬ ‫דִּ ֶ ּבר לָ ְך וְ כַ ֲא ׁ ֶשר נִ ׁ ְש ַ ּבע לַ ֲאב ֶֹת ָ‬ ‫יך לְ ַא ְב ָר ָה ם לְ יִ ְצ ָח ק וּלְ יַ ֲע קֹב‪{ :‬כ"ט' י"ב'}‬ ‫ונראה כי כוונת משה בברית זה הוא להכניסם בערבות זה על זה‬ ‫כדי שישתדל כל אחד בעד חברו לבל יעבור פי ה' ויהיו נתפסים‬ ‫למען הקים אותך וגו'‪ .‬פירוש טעם שאני מבקש להרבות בעונשים‬ ‫זה בעד זה‪ ,‬והעד הנאמן מה שגמר אומר הנסתרות לה' אלהינו‬ ‫ובאלות הוא למען הקים אותך לו לעם ולא תכפרו בו כי תפחדו‬ ‫והנגלות לנו וגו' הרי שעל הערבות מדבר הכתוב‪ ,‬ואין זה הברית‬ ‫מעוצם האלות אשר תתחייבו שתכפרו באלהותו ובזה תתקיימו‬ ‫שאמר בסוף פרשת תבא כי אותו ברית הוא על עצמן‪ ,‬וזה שיתחייב‬ ‫לעם ה'‪:‬‬ ‫כל אחד על אחיהו העברי כפי היכולת שביד כל אחד‪:‬‬ ‫עוד ירצה לתת טעם לברית הערבות‪ ,‬שלא יאמר אדם למה יעשה‬ ‫ומעתה באנו להבין מאמר אתם נצבים שהכוונה הוא על דרך‬ ‫ה' כה לעבדיו להכביד עולם לחייבם במעשה הזולת‪ ,‬לזה אמר כי‬ ‫אומרו (רות ב') הנצב על הקוצרים ל' מינוי‪ ,‬ואומרו כלכם פירוש כולם‬ ‫אלהים חשבה לטובה למען הקים אותך לו לעם פירוש שזולת‬ ‫יש עליהם עול זה כל א' לפי מה שהוא על דרך אומרם ז''ל במסכת‬ ‫זה יהיו ישראל חוזרים לאחוריהם היום יפשע אחד בקלה ולמחר‬ ‫שבת (נ''ד‪ ):‬כל מי שיש בידו למחות בכל העולם נתפס על כל וכו' וכל‬ ‫בחמורה והיו נשמטים מעדת הקדושה מעט מעט עד שיפשע‬ ‫מי שיש בידו למחות באנשי עירו נתפס על אנשי עירו‪ ,‬וכל מי שיש‬ ‫ישראל מהיות עם ה'‪ ,‬ובמה שעשאם ערבים יתנו לב לעובר עבירה‬ ‫בידו למחות בבני ביתו נתפס על וכו'‪ ,‬והוא מה שפרט הכ' כאן ואמר‬ ‫אחת קלה כבחמורה ויתקיימו לעם סגולה‪ ,‬הא למדת שכל מעשה‬ ‫ראשיכם וגו' שכל אחד יתחייב כפי מה שיש בידו‪ ,‬ראשיכם הם‬ ‫ה' אינו אלא לטובתינו להקימנו‪:‬‬ ‫הגדולים שבכולן שיכולין למחות בכל ישראל אלו יתחייבו על הכל‪,‬‬ ‫שבטיכם כל שבט ושבט יתחייב על שבטו‪ ,‬זקניכם ושוטריכם כל‬ ‫וְ ל ֹא ִא ְּתכֶ ם לְ ַבדְּ כֶ ם ָאנֹכִ י כּ ֵֹרת ֶאת ַה ְ ּב ִרית ַה ּזֹאת וְ ֶאת ָה ָאלָ ה‬ ‫זקן יתחייב על משפחתו‪ ,‬כל איש ישראל הם ההמון כל אחד יתחייב‬ ‫ַה ּזֹאת‪{ :‬כ"ט' י"ג'}‬ ‫על בני ביתו‪ ,‬לזה הפסיק הכתוב כאן וסדר טפכם וגו' בפני עצמם‬ ‫ולא אתכם לבדכם וגו' כי את אשר וגו'‪ .‬קשה למה הוצרך לומר‬ ‫כי אלו אחרים נתפסים עליהם שהם הרשומים בפסוק שלפניו כל‬ ‫ולא אתכם וגו' ולא הספיק באומרו את אשר ישנו וגו' שהם אותם‬ ‫אחד כפי מה שהוא‪ ,‬ואין הם נתפסים על אחרים‪ ,‬שהטף אינם בני‬ ‫שהיה מדבר עמהם ואת אשר וגו' ומובן הדבר שלא אתם לבדם‬ ‫דעה‪ ,‬והנשים כמו כן‪ ,‬הגרים גם כן אין להם להשתרר על ישראל‪,‬‬ ‫הוא כורת וגו'‪ .‬אכן כוונת הכתובים הוא שבא לחייבם לקבל עליהם‬ ‫וכמו שדרשו ז''ל (יבמות מ''ה‪ ):‬בפסוק (לעיל י''ז ט''ו) שום תשים עליך וגו'‬ ‫הברית והאלה ועל זרעם הבאים אחריהם עד עולם‪ ,‬והוא אומרו ולא‬ ‫כל משימות שאתה שם עליך לא יהיה אלא מקרב אחיך ולא גרים‪,‬‬ ‫אתכם לבדכם פירוש לחייב אתכם לבד אני כורת אלא בין אותם‬ ‫אבל ישראל חיבין עליהם כאומרם ז''ל (נדה י''ג) קשים גרים לישראל‬ ‫שהם עמנו בין אותם וגו'‪ ,‬ומעתה אם לא היה אומר אלא את אשר‬ ‫כספחת ופירשוהו לפי שאינם מלמדים אותם ככל הצורך‪ ,‬הא למדת‬ ‫וגו' ואת אשר וגו' אנכי כורת לא היה נשמע אלא שה' מחייב גם‬ ‫שנתפסים עליהם‪:‬‬ ‫הבאים אחריהם אבל אינו מחייב את אשר ישנו עומד שם על זרעם‬ ‫עוד רמז באומרו אתם נצבים וגו' לפני ה' לפי שכל שהוא מרוחק‬ ‫אחריהם‪ ,‬ומאומרו לא אתכם לבדכם גילה כוונתו שבאלה עצמה‬ ‫מהקדושה קומתו נמוכה וראשו שפלה (ב''ר פי''ב ו')‪ ,‬לזה אמר כי להיות‬ ‫שכורת עם העומדים שם מוסיף לחייבם על הדורות‪ ,‬ושיעור הכתוב‬ ‫לפני ה' נצבו ונשאו ראשם‪:‬‬ ‫הוא לא אתכם לבדכם אני מחייב על האמור אלא אף על דורות‬ ‫הבאים אחריכם‪ ,‬וזה לא היה נשמע אם לא היה אומר אלא את אשר‬ ‫יך כּ ֵֹרת ִע ְּמ ָך הַ ּיוֹ ם‪{ :‬כ"ט' י"א'}‬ ‫לְ ָעבְ ְר ָך ִ ּבבְ ִרית ה' ֱאל ֹהֶ ָיך וּבְ ָאלָ תוֹ ֲא ׁ ֶשר ה' ֱאל ֹהֶ ָ‬ ‫וגו' ואת אשר וגו' אנכי כורת ברית‪ ,‬שהייתי אומר שהם דברי ה'‬ ‫על הבאים אחריהם לא שיתחייבו העומדים שם לקבל עליהם בעד‬ ‫לעברך בברית וגו' ובאלתו‪ .‬טעם אומרו ובאלתו ולא הספיק‬ ‫הבנים‪:‬‬ ‫בברית‪ ,‬יתבאר בהעיר עוד למה מעיקרא הוצרך לברית ולא הספיק‬ ‫גזירת מלך במורא העונשים הכתובים בתורה‪ .‬אכן טעם הדבר הוא‬ ‫לפי שתבא הסברא לאדם לומר שיעבור עבירה אחת והוא שימרוד‬ ‫א‬ ‫באר‬ ‫ה"אור החיים הקדוש"‬ ‫פ"ו‬ ‫פרשת נצבים וילך‬ ‫נפקת נשמתא מבר נש באינון (ארבעין) [תלתין] יומין לית בר נש‬ ‫פרשת וילך‬ ‫שליט בנשמתיה‪:‬‬ ‫וַ ֵ ּילֶ ְך מ ׁ ֶ‬ ‫ֹש ה וַ יְ ַד ֵ ּב ר ֶא ת ַה דְּ ָב ִר ים ָה ֵא ֶ ּל ה ֶא ל ָּכל יִ שְׂ ָר ֵא ל‪{ :‬ל"א' א'}‬ ‫עוד נתכוון לומר להם טעם שהכיר שהיום מלאו ימיו ושנותיו‪,‬‬ ‫והגם שאמרנו הטעם מדרך הצדיקים להעלים השגתם‪ ,‬אשר ישיגו‬ ‫וילך משה‪ .‬צריך לדעת להיכן הלך‪ ,‬ויונתן תרגם שהלך למשכן‬ ‫יותר על בני דורם‪ ,‬ולזה אמר להם טעם הכרתו בדבר משני טעמים‪.‬‬ ‫בית אולפנא‪ ,‬והמפרשים אמרו (עיין רמב''ן ורבינו בחיי) שהלך ממחנה לויה‬ ‫אחד‪ ,‬לא אוכל עוד לצאת ולבא שניטלה ממני הרשות ונתנה‬ ‫למחנה ישראל כאדם הנפטר מחבירו‪ ,‬והכתוב סתום הוא‪ ,‬ואין ממנו‬ ‫ליהושע‪ .‬שנית‪ ,‬שה' אמר אליו לא תעבור את הירדן הזה‪ ,‬מזה הכיר‬ ‫היכר לאחד מהדרכים‪ .‬עוד צריך לדעת מי העיר את רוח משה לדעת‬ ‫כי קרבו ימי הפקידה‪:‬‬ ‫שמלאו ימיו ושנותיו‪ ,‬והלא אמרו בגמרא (שבת ל‪ ).‬שאין מודיעין לאדם‬ ‫ימיו ושנותיו‪ ,‬ומי הודיעו למשה‪:‬‬ ‫ולדרך זה וה' נתן טעם להם לכיוון היום‪ ,‬ויבינו בה על הזמן‬ ‫המזדמן לפניו‪ ,‬שיתיחס אליו זכרון של היום‪ ,‬כמו שפירשנו במקום‬ ‫ונראה לפרש על פי דבריהם ז''ל (זוה''ק ח''א ריח‪ ).‬שאמרו כי ארבעים‬ ‫אחר‪:‬‬ ‫יום קודם הפטירה נשמת האדם הולכת ממנו‪ ,‬כאומרו (שה''ש ד ו) ונסו‬ ‫הצללים‪ ,‬ומבקרת מקום חנייתה במקום עליון‪ ,‬והצדיקים יכירו‬ ‫עוד נתכוין בסמיכות וה' אמר אלי למאמר לא אוכל וגו'‪,‬‬ ‫בדבר‪ ,‬וצא ולמד מרבי שמעון בר יוחאי שהכיר ברבי יצחק כאמור‬ ‫להודיע נאמנות עבדותו לבורא ברוך הוא‪ ,‬שהגם שלא יוכל עוד‬ ‫בספר הזוהר (שם)‪:‬‬ ‫לצאת ולבא‪ ,‬אם יאמר אליו ה' עבור את הירדן יהיה מתאזר ועומד‬ ‫ומשמש להכניסם לארץ‪ ,‬ולא היה נמנע מצד שלא היה יכול לצאת‬ ‫ואמרו עוד כי השמות שיש לישראל הם שמות הנשמות‪ .‬וכבר‬ ‫ולבא‪ ,‬אלא שה' אמר אליו לא תעבור וגו'‪:‬‬ ‫העירותי בזה בפירוש פסוק ושם רשעים ירקב (משלי י ז)‪ ,‬וכמאמר חז''ל‬ ‫שאמרו (זוהר חדש רות פד ע''ג) שאין הרשעים זוכרים את שמם‪ .‬והטעם הוא‬ ‫יך הוּא יַ ׁ ְש ִמיד ֶאת ַה ּגוֹ יִ ם ָה ֵא ֶ ּלה ִמ ְּל ָפנֶ ָ‬ ‫יך‬ ‫יך הוּא ע ֵֹבר לְ ָפנֶ ָ‬ ‫ה' ֱאל ֶֹה ָ‬ ‫כי הרשע אין לו נפש‪ ,‬וכמו שרמוז בפסוק ושמת סכין בלועך אם‬ ‫ש ר דִּ ֶ ּב ר ה'‪{ :‬ל"א' ג'}‬ ‫ָ‬ ‫וִ ִיר ׁ ְש ָּתם יְ הוֹ ׁ ֻש ַע הוּא ע ֵֹבר לְ ָפנֶ יך ַּכ ֲא ׁ ֶ‬ ‫בעל נפש אתה (משלי כג ב)‪ ,‬הא למדת שהרשע אינו בעל נפש‪ ,‬כי נשבית‬ ‫היא ממנו‪ ,‬ולזה אין הרשעים מכירים את שמם‪ ,‬כי אינם בעלי נפש‬ ‫ה' אלהיך הוא וגו' הוא ישמיד וגו'‪ .‬הוצרך לומר שני פעמים הוא‬ ‫בעלת השם‪:‬‬ ‫ולא הספיק באחת‪ .‬נתכוון לנחמם על פטירתו‪ ,‬ואשר יחסרו שני‬ ‫דברים גדולים וטובים‪ ,‬האחת‪ ,‬כי היה להם למגן לפני ה' לבלתי‬ ‫וכאן אמר וילך משה‪ ,‬פירוש רוח החיים שבו שתקרא משה‪,‬‬ ‫כלותם כמו שמצינו בעגל ובמרגלים‪ ,‬לולי משה בחירו‪ .‬שנית‪ ,‬כי‬ ‫הלכה כסדר הרגיל למי שמגיע קצו‪ ,‬וכינה לנפשו לשון זכר‪ ,‬כי‬ ‫הוא אבד ושיבר שני מלכי האמורי סיחון ועוג‪ ,‬ומי יקום במקומו‬ ‫הוא סימן לגודל הנפש כשתהיה במדרגת זכר‪ ,‬והודיע הכתוב במה‬ ‫ללחום המלחמות הגדולות אשר הם מעותדים לפניהם‪:‬‬ ‫שאמר וידבר את וגו'‪ ,‬שהרגיש בהליכתה והכיר שהגיע קצו ביום‬ ‫ההוא‪ ,‬כאומרו בן מאה וגו' אנכי היום‪ ,‬ואמרו ז''ל (סוטה יג‪ ):‬היום מלאו‬ ‫לזה אמר כנגד מה שנוגע לה' אמר ה' אלהיך הוא עובר לפניך‪,‬‬ ‫ימי ושנותי‪:‬‬ ‫על דרך אומרו (שמות יז ה) עבור לפני העם‪ ,‬פירוש כי הוא העובר על‬ ‫פשעכם ואליו תחזיקו הטוב ולא לי‪ ,‬כמו שכן מצינו שהוא העיר‬ ‫ואם תאמר מנין ידע משה בדיוק יום המיתה‪ .‬הלא אמרו ז''ל כי‬ ‫את רוח משה להתפלל עליהם במעשה העגל‪ ,‬דכתיב (שם לב י)‬ ‫מיום שינוסו הצללים עד יום המיתה הם ארבעים יום‪ ,‬ומי יודע‬ ‫הניחה לי וגו'‪ ,‬ואין בהעדר משה העדר העברת על פשע כי הוא‬ ‫הדברים יותר ממשה‪ ,‬והשכיל וידע יום קצו‪ ,‬והכרה כזו מושגת היא‬ ‫יעבור לפניך‪:‬‬ ‫לגדולי עולם‪ ,‬ועיין מה שכתבתי בפסוק ויקרבו ימי ישראל (בראשית מז כט)‪:‬‬ ‫וכנגד גבורת המלחמה אמר‪ ,‬כי לא כחו של משה הוא העושה חיל‪,‬‬ ‫וידבר את (כל) הדברים וגו'‪ .‬אומרו את (כל) הדברים‪ ,‬להעיר‬ ‫אלא ה' הוא הלוחם‪ ,‬והוא אומרו הוא ישמיד וגו'‪ ,‬ולצד האמצעיות‬ ‫שהגם שהגיע יום פטירתו כאומרו אנכי היום פירוש היום מלאו ימי‬ ‫אמר יהושע הוא עובר לפניך‪:‬‬ ‫וגו'‪ ,‬אף על פי כן היה בו כח היכול דבר כל הדברים הנאמרים מכאן‬ ‫ועד סוף הספר‪ ,‬מה שאין כח בזולתו עשות כן‪ ,‬בין בכח הגופיי בין‬ ‫ודקדק לומר הוא‪ ,‬יתבאר על דרך מה שאמר הנביא במלחמת העי‬ ‫בכח השכל‪:‬‬ ‫כשנפל מישראל כשלשים וששה איש ונפל יהושע על פניו אמר‬ ‫אליו ה' קום לך למה זה אתה נופל על פניך (יהושע ז י)‪ ,‬ואמרו רבותינו‬ ‫ז''ל (סנהדרין מד‪ ).‬שאמר ה' אליו אתה גרמת‪ ,‬שלא יצאת עמהם‪ ,‬והוא‬ ‫ֹאמר ֲאלֵ ֶהם ֶ ּבן ֵמ ָאה וְ ֶעשְׂ ִרים ׁ ָשנָ ה ָאנֹכִ י ַה ּיוֹ ם ל ֹא אוּכַ ל עוֹ ד‬ ‫וַ ּי ֶ‬ ‫ּ‬ ‫לָ ֵצ את וְ לָ בוֹ א וַ ה' ָא ַמ ר ֵא לַ י ל ֹא ַת ֲע בֹר ֶא ת ַה ַי ְר דֵּ ן ַה ֶ ּז ה‪{ :‬ל"א' ב'}‬ ‫מה שאמר משה הוא עובר‪ ,‬פירוש הדבר תלוי שיעבור הוא בעצמו‬ ‫לפניך ולא שלוחו‪:‬‬ ‫לא אוכל עוד וגו'‪ .‬לפי מה שפירשתי שהכיר בסילוק הנשמה‬ ‫לעילוי נשמת‬ ‫הנקראת משה‪ ,‬אמר לא אוכל על דרך‬ ‫הרה"ח ראובן בן הרה"ח ישראל עוזר קליין זצ"ל‬ ‫אומרם בספר הזוהר (ח''א ריז‪ ):‬וז''ל כד‬ ‫נלב"ע בחג השבועות תשע"א‬ ‫לקבלת הגליון‪ ,‬תגובות והערות ‪a023722350@ gmail.com‬‬ ‫ב‬ ‫קו חבורת אור החיים ‪02-3722350 -‬‬