gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

הלכה בפרשה · Halacha Beparasha — ניצבים וילך (2026-08-31)

מוציא לאור: הלכה בפרשה · Halacha Beparasha

שבוע: ניצבים וילך (2026-08-31)

הלכה בפרשה · Halacha Beparasha — ניצבים וילך (2026-08-31)

פתח את ה-PDF הורדה

‫פרשות נצבים ‪ -‬וילך‪ :‬האם יש להקפיד על שליח ציבור צדיק‬ ‫בס''ד‬ ‫פתיחה‬ ‫בפרשת השבוע כותבת התורה‪ ,‬שלאחר הקורות שיעברו על עם ישראל‪ ,‬הוא יחזור בתשובה‪ ,‬וה' ירחם עליו‪'' :‬ו ַׁש ְב ָּ֞ת עַׁ ד־יְקֹ וָ֤ק‬ ‫בותךָ֖ וְרחֲ ּ֑מך ו ְָׁ֗שב‬ ‫ת־ש ְ‬ ‫ֹלהיך א ְ‬ ‫ובכל־נ ְַׁפ ֶֽׁשך‪ .‬ו ָׁ֨שב יְקֹ וָ֧ק אֱ ֹ֛‬ ‫ל־לב ְבךָ֖ ְ‬ ‫ֹלהיךֶ֙ וְשמַׁ עְ ָּ֣ת ְבקֹ ֔לֹו כְ ֹֹ֛כל אֲ שר־אנ ִֹ֥כי ְמצַׁ וְ ךָ֖ הַׁ ּ֑ יֹום אַׁ ָּ֣תה וב ֔ניך ְבכ ְ‬ ‫אֱ ֶ֙‬ ‫ֹלהיך ֶֽׁשמה''‪ .‬כפי שראינו בעבר (נצבים שנה ד') דנו הפוסקים‪ ,‬מדוע חזרה בתשובה לא תועיל‬ ‫ל־העַׁ ֔מים אֲ ָ֧שר הֱ ֶֽׁפיצְ ךֹ֛ יְקֹ וִ֥ק אֱ ָ֖‬ ‫וְקבצְ ךֶ֙ מכ ָּ֣‬ ‫גם בבית דין של מטה כשם שמועילה בבית דין של מעלה‪ ,‬ואדם שחטא והתחייב עונש‪ ,‬ייפטר מהעונש לאחר שחזר בתשובה‪:‬‬ ‫א‪ .‬החיד''א (שו''ת טוב עין סי' ו'‪ ,‬ד''ה ועל) כתב לתרץ‪ ,‬שאכן מעיקר הדין היה מקום לפטור את החוזר בתשובה ממלקות‪ .‬הסיבה שבכל‬ ‫זאת מכים את החוטא היא‪ ,‬שלא ניתן להאמין לו שאכן חזר בתשובה שלמה‪ ,‬שהרי וודאי שכל אדם שחטא וצריך להיענש‪ ,‬יאמר‬ ‫שחזר בתשובה כדי להתחמק מעונש המוות או המלקות (ולשיטתו נמצא‪ ,‬שלאחר פוליגרף‪ ,‬ייתכן שהוא ייפטר מהעונש)‪.‬‬ ‫ב‪ .‬המבי''ט (שער התשובה פרק ב') באפשרות הראשונה שהעלה חלוק על דברי החיד''א וסבר‪ ,‬שמאמינים לכל חוטא ששב בתשובה‬ ‫שלמה‪ .‬הטעם שבכל זאת עליו לקבל עונש הוא שהעונש בא להשלים את הכפרה‪ ,‬וכפי שכותבת הגמרא במסכת יומא לגבי מחלל‬ ‫שם שמיים‪ ,‬שכדי להתנקות לגמרי מחטאו עליו לקבל ייסורים‪ ,‬ולכן אין סיבה לפוטרו מהעונש‪ .‬ובלשונו‪:‬‬ ‫''ולכן הייתה התשובה כוללת לכל העונות קלים וחמורים‪ ,‬כי היא הגורמת לאדם שייקרא צדיק ואחריה מקבל העונש‬ ‫בעונות החמורים‪ ,‬ולזה אינה מספקת התשובה לסלק מעליו עונש בית דין מלקות או מיתת בית דין‪ ,‬כי גם שחזר בתשובה‬ ‫בווידוי ונחשב צדיק צריך הוא לקבל עונשו‪''.‬‬ ‫ג‪ .‬גישה שלישית עולה מדברי הרמב''ם (מורה נבוכים ג‪ ,‬מא)‪ ,‬ממנה משמע שאחת הסיבות המרכזיות להענשת החוטא היא הרתעה‪,‬‬ ‫ומניעת מעשים נוספים מעין אלו בחברה‪' ,‬והנשמעים יראו וייראו'‪ .‬אם חוטא יידע שניתן לחזור בתשובה ולהימלט מהעונש‪ ,‬אפקט‬ ‫ההרתעה ירד‪ ,‬וממילא יהיה לו ולאנשים נוספים קל לחטוא‪.‬‬ ‫בעקבות התורה הכותבת על החזרה בתשובה של עם ישראל‪ ,‬נעסוק השבוע בתנאים הנדרשים כדי להיות חזן‪ .‬נראה האם יש‬ ‫הבדל בין חזן בימים נוראים לבין חזן בשאר ימות השנה‪ ,‬והאם יש השלכה לכך בזמן הזה שתפקיד החזן פחות משמעותי מבעבר‪,‬‬ ‫שכן הציבור יודע להתפלל לבדו מתוך הסידור ואינו צריך שהחזן יוציאו ידי חובה‪.‬‬ ‫התנאים לחזנות‬ ‫האם ישנם תנאים הנדרשים על מנת להיות חזן? הגמרא במסכת תענית (טז ע''א) כותבת‪ ,‬שאף על פי שיש בקהל זקן וחכם‪ ,‬אין‬ ‫מעמידים לפני התיבה רק מי שעומד במספר תנאים נוספים‪ .‬מטופל ואין לו‪ ,‬ויש לו יגיעה בשדה‪ ,‬וביתו ריקם‪ ,‬ופרקו נאה‪ ,‬ושפל‬ ‫ברך‪ ,‬מרוצה לעם‪ ,‬ויש לו נעימה‪ ,‬וקולו ערב‪ ,‬ובקי לקרות בתורה ובנביאים ובכתובים‪ ,‬ולשנות במדרש בהלכות ובאגדות‪.‬‬ ‫א‪ .‬בעקבות הגמרא הכותבת את דבריה ביחס לשליח הציבור בימי תענית‪ ,‬הבין הרמב''ם (תעניות ד‪ ,‬ד) שרק בעת צרה נצרכים‬ ‫תנאים אלו‪ .‬לעומת זאת בשאר ימות השנה‪ ,‬כתב הרמב''ם בהלכות תפילה (ח‪ ,‬יא) שדי באדם זקן וחכם‪ .‬הלכה זו דייק מכך‬ ‫שהגמרא כותבת‪ ,‬שאף על פי שיש זקן וחכם בקהל ממנים את בעל כל המעלות‪ .‬משמע שבדרך כלל די בזקן וחכם‪.‬‬ ‫גם האור זרוע (א‪ ,‬קטז) צעד בשיטת הרמב''ם והוסיף‪ ,‬שגם בימים נוראים יש להקפיד על חזן מובחר‪ ,‬שכן ימים אלו נחשבים עת‬ ‫צרה כימי תענית‪ ,‬וכן פסק הרמ''א (תקפא‪ ,‬א)‪ .‬יחד עם זאת בוודאי‪ ,‬במקרה בו לא מוצאים אדם בעל כל המעלות‪ ,‬אין הדבר מעכב‪,‬‬ ‫ויש לנסות לקחת אדם שיש לו את מקסימום המעלות האפשריות‪ .‬ובלשון האור זרוע‪:‬‬ ‫'''ולהיות שליח צבור קבוע‪ ,‬בעינן (= צריכים) עד שתתמלא זקנו‪ ,‬ואפילו אינו רגיל עדיין‪ .‬אבל כשהיא עת צרה‪ ,‬כגון עצירת‬ ‫גשמים‪ .‬או משלחת זאבים‪ .‬או כל כיוצא בדבר‪ .‬שהוא סכנת רבים‪ ,‬והוא הדין בראש השנה ויום הכיפורים צריך להיות‬ ‫אדם מופלג שירד לפני התיבה‪ ,‬דתנן פרק סדר תעניות‪ ,‬כיצד עמדו בתפילה? מורידין לפני התיבה זקן ורגיל‪ ,‬ויש לו בנים‬ ‫וביתו ריקן‪ ,‬כדי שיהא לבו שלם בתפילה‪''.‬‬ ‫ב‪ .‬הטור (או''ח נג) והשולחן ערוך (שם‪ ,‬ד) חלקו וסבר ו שתנאי הגמרא נאמרו לא רק בשעת התענית או בימים נוראים‪ ,‬אלא גם‬ ‫בשאר ימות השנה‪ .‬עם זאת‪ ,‬השמיטו מספר תנאים השייכים רק לענייני התענית‪ ,‬לדוגמא‪ ,‬הגמרא כותבת שצריך להיות לשליח‬ ‫הציבור יגיעה בשדה‪ .‬פרט זה משמעותי כאשר מחפשים חזן המתפלל על הגשמים‪ ,‬אך לא בחזן המתפלל ביום – יום‪.‬‬ ‫מדוע הבינו שדין זה נאמר כל השנה‪ ,‬אם הגמרא עוסקת בדיני תענית? ייתכן‪ ,‬שכפי שכתב המהרש''ל (שו''ת סי' כ)‪ ,‬כיוון שהגמרא‬ ‫לאחר מכן כותבת עיקרון כללי‪ ,‬שכל שליח ציבור שאינו ראוי לפני התיבה עליו נאמר עליו הפסוק בירמיהו (יב‪ ,‬ח) ''נ ְתנִ֥ה עלַׁ ֹ֛י ְבקֹולָּ֖ה‬ ‫ֵאתיה''‪ ,‬לכן הבינו שגם כל הדברים הנאמרים קודם נאמרו על סתם שליח ציבור‪ .‬המהרש''ל עצמו חלק על הבנתם ופסק‬ ‫עַׁ ל־כֵ ִ֥ן ְשנ ֶֽׁ‬ ‫כדברי הרמב''ם‪ ,‬שכן ייתכן שדווקא פסוק זה שייך לכל שאר השנה‪ ,‬ולא שאר התנאים שמשמע ששייכים רק לשעת תענית‪.‬‬ ‫ההשוואה לכהן ולוי‬ ‫בזמן שבית המקדש היה קיים‪ ,‬עבודת יום הכיפורים היה עושה הכהן הגדול‪ .‬בעקבות כך כתב האורחות חיים (תפילה‪ ,‬עח)‪ ,‬שכשם‬ ‫שהכהן נדרש להיות נשוי כפי שכותבת הגמרא בתחילת מסכת יומא‪ ,‬כך החזן בימים נוראים צריך להיות נשוי‪ .‬בנוסף‪ ,‬משתדלים‬ ‫להקפיד שהחזן יהיה מעל גיל שלושים‪ ,‬גיל עבודת הלווים‪ ,‬המשולים למידת הדין‪ ,‬הקיימת בימים הנוראים‪.‬‬ ‫מה הדין במקרה בו ישנם שני חזנים‪ ,‬שכל אחד נושא במעלה אחת מהשתיים? הרב וואזנר (ה‪ ,‬סו) טען‪ ,‬שבמקרה זה עדיף חזן‬ ‫נשוי מאשר חזן מעל גיל שלושים‪ ,‬שכן המקור ההלכתי לחזן נשוי מבוסס יותר מאשר מקור הגיל‪ ,‬ואף מופיע בגמרא בתענית‬ ‫דלעיל‪ .‬מה עוד‪ ,‬שגם גיל שלושים נאמר רק ללווים שבמדבר‪ ,‬ולדורות גם בפחות מגיל זה כשרים לעבודה‪ ,‬וכן כהן כשר כבר מגיל‬ ‫עשרים‪ .‬עוד הוסיף המשנה ברורה (תקפא‪ ,‬יג)‪ ,‬שגם אדם הלומד תורה עדיף על מישהו מעל משלושים שאינו קובע עיתים‪.‬‬ ‫מטרת חזרת הש''ץ‬ ‫לכאורה‪ ,‬כל האמור עד פה ביחס לתכונות החזן‪ ,‬אינו רלוונטי בזמן הזה‪ ,‬וכדי להבין מדוע‪ ,‬יש לפתוח בדברי הגמרא‪:‬‬ ‫הגמרא במסכת ראש השנה (לה ע''א) מביאה מחלוקת בין רבן גמליאל לבין חכמים‪ ,‬אודות מטרת תפילת הלחש וחזרת הש''ץ‪.‬‬ ‫לדעת רבן גמליאל‪ ,‬תפילת שליח הציבור בקול היא התפילה המרכזית‪ ,‬ומטרת תפילת הלחש היא רק לתת זמן לחזן להתכונן‪.‬‬ ‫לדעת חכמים לעומת זאת‪ ,‬תפילת הלחש היא התפילה המרכזית‪ ,‬וחזרת הש''ץ נועדה להוציא ידי חובה את שאינם בקיאים‪.‬‬ ‫עוד מוסיפה הגמרא ונפסק ברמב''ם (תפילה ח‪ ,‬י)‪ ,‬שדברי חכמים נאמרו ביחס לתפילות של שאר השנה‪ ,‬אך בתפילת ראש השנה‬ ‫ויום הכיפור בהן יש ברכות ארוכות ומורכבות‪ ,‬המצב שונה וגם הבקיאים יכולים לסמוך לכתחילה על שליח הציבור‪ .‬עם זאת‪ ,‬ברוב‬ ‫המקומות נוהגים כטור (או''ח תקצא)‪ ,‬שגם היחידים הבקיאים מתפללים‪ ,‬שמא לא יצליחו לעקוב אחרי כל תפילת החזן‪ .‬ובלשונו‪:‬‬ ‫''ומתפללין הצבור בלחש תפלת מוסף‪ ,‬אף על גב דקיימא לן כרבן גמליאל דאמר שליח ציבור פוטרן דאמר בראש השנה‬ ‫ויום כיפור שליח ציבור מוציא לכל מי שהוא בבית הכנסת ושמעו ממנו התפילה מראש ועד סוף‪ ,‬אפילו אם הוא בקי ויודע‬ ‫להתפלל‪ ...‬מכל מקום מוטב שיתפללו יחידים‪ ,‬כי מי שירצה לצאת בתפלת שליח ציבור צריך שיכווין לכל מה שאומר‬ ‫שליח ציבור‪ ,‬ואם חסר אפילו מלה אחת שלא כיוון לה לא יצא‪ ,‬ואין כל אדם יכול לעמוד בזה‪''.‬‬ ‫בפשטות בזמן הזה לדעת חכמים‪ ,‬ניתן לבטל את חזרת הש''ץ‪ ,‬שכן בעוד שבעבר לא היו סידורים‪ ,‬ולכן רבים לא היו יודעים‬ ‫להתפלל והיה טעם לחזור על התפילה למענם‪ ,‬כיום יש סידורים מודפסים וכולם יודעים להתפלל‪ .‬למרות זאת ולמעשה‪ ,‬כבר‬ ‫הראשונים דנו בשאלה וכתבו שאין לבטל את חזרת הש''ץ‪ ,‬והעלו מספר נימוקים מדוע‪:‬‬ ‫טעם ראשון כתב הרמב''ם (שו''ת סי' קמח)‪ ,‬שהואיל וחכמים תיקנו חזרת הש''ץ‪ ,‬אין בידינו כח לבטלה (ומדבריו משמע‪ ,‬שמדובר בפגם‬ ‫סמכותי‪ ,‬אין בידינו סמכות לבטל תקנות חכמים)‪ .‬עוד הוסיף‪ ,‬שחכמים קבעו שתמיד יש לומר חזרת הש''ץ‪ ,‬שמא באחד מהמניינים יהיה‬ ‫אחד שלא יודע להתפלל ויצטרכו להוציא אותו ידי חובה‪ ,‬ולא רצו לחלק בין מניינים שיש בהם בקי למניינים שאין‪.‬‬ ‫טעם שני כתב הרא''ש (מגילה ג‪ ,‬ז) ‪ ,‬שלולא חזרת הש''ץ לא יהיה ניתן לענות 'קדושה' ו'מודים'‪ ,‬ולכן תקנה זו לא בטלה‪ .‬הב''ח‬ ‫(קכד‪ ,‬ג) העיר ‪ ,‬שאין די בטעם זה בלבד ויש צורך גם בטעמו של הרמב''ם‪ ,‬שכן לטעמו של הרא''ש היה ניתן להסתפק באמירת‬ ‫שלוש ברכות ראשונות ואחרונות בקול‪ ,‬ולא היה צורך לומר את כל התפילה בקול‪ .‬עם זאת‪ ,‬גם הרמב''ם זקוק לטעמו של הרא''ש‪,‬‬ ‫שכן במצב בו כל העולם יהיו בקיאים (וכמו בזמנינו)‪ ,‬אין מקום לחשוש שמא יהיה מניין בו יש אינם בקיאים‪ .‬ובלשונו‪:‬‬ ‫''ומה שכתב וגם מחזיר התפילה כדי שיענו קדושה אחריו‪ .‬נראה דאיצטריך נמי להאי טעמא‪ ,‬דלטעמא קמא אם היו כולם‬ ‫בקיאין לא היה צריך להחזיר התפילה‪ ,‬אבל מטעם בתרא כדי שיענו קדושה אחריו‪ ,‬אפילו כולם בקיאים צריך להחזיר‬ ‫התפילה‪ .‬ומהאי טעמא בתרא לחודיה לא היה צריך להחזיר כל התפילה‪ ,‬כי אם עד אחר קדושה‪ ,‬אבל מטעמא קמא‬ ‫דתיקנו להחזיר כל התפילה להוציא את שאינו בקי לא פלוג רבנן‪''.‬‬ ‫ביטול חזרת הש''ץ‬ ‫א‪ .‬למרות שהרמב''ם כתב שאין לבטל את חזרת הש''ץ‪ ,‬בפועל מעין ביטלה במקומו‪ ,‬ועל פי עדות רבי אברהם בנו‪ ,‬הסכימו לכך‬ ‫חכמי דורו‪ .‬כפי שתיאר בתשובה (סי' רנו) טעם הביטול הוא‪ ,‬שכאשר ראה שאנשים רבים מדברים במהלך החזרה‪ ,‬חשש לחילול‬ ‫ה' הנוצר מכך‪ ,‬וכן חשש לברכות לבטלה כיוון שרבים לא עונים 'אמן' אחרי ברכות החזן‪ .‬לכן משום 'עת לעשות לה' הפרו תורתך'‪,‬‬ ‫ביטל את חזרת הש''ץ בתקנתה המקורית‪ ,‬וכאשר התפללו‪ ,‬היה הציבור מתפלל בלחש‪ ,‬ובמקביל היה החזן מתפלל בקול‪.‬‬ ‫ב‪ .‬הרדב''ז (ד‪ ,‬צד)‪ ,‬שהיה גם רבה של מצרים‪ ,‬למעשה התנגד לתקנה זו‪ ,‬וטען ממספר סיבות שבזמנו היא לא רלוונטית‪.‬‬ ‫הראשונה‪ ,‬המתפללים בלחש מסיימים לפני החזן ומתחילים לדבר‪ ,‬כך שכל הטעם שבגינו ביטל הרמב''ם את חזרת הש''ץ לאחר‬ ‫תפילת לחש‪ ,‬אינו רלוונטי ויש לחזור לדין הגמרא‪ .‬השנייה‪ ,‬בזמן הרמב''ם כל הקהילות במצרים נהגו כמותו‪ ,‬אך כיום אין הדבר‬ ‫כך‪ ,‬ויש לחוש שהדבר ייצור קהילות – קהילות ('לא תתגודדו')‪ ,‬ועדיף לחזור לדין התלמוד‪ .‬השלישית‪ ,‬בזמנו‪ ,‬רבים בני התורה‬ ‫המקשיבים לחזרת הש''ץ‪ ,‬ולכן על אף שיש מספר מדברים‪ ,‬לא בגינם נבטל את חזרת הש''ץ‪ .‬ובלשונו‪:‬‬ ‫''וטעמא דעדיף מכולהו‪ ,‬שעתה יש תלמוד תורה הרבה במצרים מה שלא היה קודם לכן‪ ,‬ורובם ככולם בעלי תורה וכולם‬ ‫שומעים ושותקין בשעת חזרת התפילה‪ ,‬ועונין אמן אחר כל ברכה וברכה‪ .‬ואם יש מקצת שמדברים בשיחה בטלה‪ ,‬בטלין‬ ‫במיעוטן‪ ,‬ואותם שאינם בקיאין לא ילמדו מהם‪ ,‬שהם המעט‪ ,‬אלא ילמדו מהבעלי תורה אשר עונין אמן‪''.‬‬ ‫כיום‪ ,‬המנהג הרווח הוא לומר חזרת הש''ץ‪ ,‬וכדברי הרדב''ז‪ .‬עם זאת‪ ,‬בחלק ממנייני התימנים יש נוהגים שלא לאומרה‪ .‬יש בודדים‬ ‫הנוהגים שלא לקיים כלל חזרת הש"צ וכתקנת הרמב''ם‪ ,‬ויש החוזרים רק בחלק מהתפילות‪ ,‬ומשמיטים בפרט בתפילת מוסף של‬ ‫שבת‪ ,‬כאשר עיקר הטעם הוא לא חילול ה' הנוצר בעקבות דיבור בתפילה (שזו הייתה עיקר הסיבה לדברי הרמב''ם)‪ ,‬אלא‬ ‫תשישות הציבור שהיה קם מוקדם בבוקר‪ ,‬ותפילתו הייתה מתארכת והיה צורך לקצרה‪.‬‬ ‫חזן בימים נוראים‬ ‫אם כן למעשה‪ ,‬בזמן הזה המנהג הרווח הוא לא לבטל את חזרת הש''ץ‪ .‬עם זאת‪ ,‬לעובדה שחזרת הש''ץ איבדה את מטרתה‪,‬‬ ‫וכבר אין עניין להוציא את שאינם בקיאים ידי חובה‪ ,‬ישנה השלכה במינוי החזן‪ .‬על אף שראינו שעל החזן לעמוד בדרישות גבוהות‬ ‫כדי שיהיה ראוי לשאת בתפקידו‪ ,‬כיוון שבזמן הזה הוא משמש בעיקר כתפקיד סמלי‪ ,‬לא מקפידים שיעמוד בכל הדרישות‪ .‬דבר‬ ‫זה נכון בפרט בימות השנה‪ ,‬בהן לא מקפידים כלל‪ ,‬אך גם בימים נוראים‪ ,‬בהם לא מדקדקים במעלת החזן כבעבר‪.‬‬ ‫שבת שלום! קח לקרוא בשולחן שבת‪ ,‬או תעביר בבקשה הלאה כדי שעוד אנשים יקראו‪...1‬‬ ‫‪ 1‬מצאת טעות? רוצה לקבל כל שבוע את הדף למייל‪ ,‬לשים את הדף במקומך או להעביר למשפחה? מוזמן‪tora2338@gmail.com :‬‬