שפתותם · Sifsoisam — ניצבים וילך (2026-08-31)

-
פרש ﬩נצבים וילך
תשפ"ו Iגליון קכב' Iשנה ג'
צבי לצדיק וזאת ליהודה ישמח לב
הגה"ק רבי יהודה הלוי זיע"א הגה"ק רבי משה שמעון הלוי זיע"א
.בשפﬨו יהגﬣ .
הגה"ק המקובל רבי יצחק באנהארד זיע"א
אבדק"ק ניישטאדט אבדק"ק יאקא ופרויקירכען
תלמיד חבר למרן החתם סופר זיע"א
מגדולי תלמידי החתם סופר זיע"א תלמיד למרן השבט סופר זיע"א
הקדוש במסכת פסחים (מצה עשירה דרוש ג')ד. ד' ממלא שנותיהם של צדיקים אפי' חודש העיבור
ולפי עניות דעתי נראה לפרש כוונת הלל ,על פי בן מאה ועשרים שנה אנכי היום (לא ,ב) .בגמרא
מה ששמעתי בספר הגלגולים (פ"ו) דאין הנשמה קידושין (לח ).איתא' ,ללמדך ,שהקב"ה יושב וממלא
ֻּכ ָּלם ָּשוִ ים לְ פָּ נָּ יו ַּב ִדין מתגלגלת יותר מב׳ פעמים ,דכתיב (איוב לג ,כט) 'הן כל שנותיהן של צדיקיםא מיום ליום ומחודש לחודש'ב.
בחובת התוכחה של מנהיגי העם וביסוד השוויון המוחלט אלה יפעל אל פעמים שלוש עם גבר' ,דהיינו בצירוף
בעמידה למשפט חיות הראשון בהויתוה ,וידועו שהנשמה מתגלגלת כדי יש לדקדק כיון שכבר אמר 'ממלא שנותיהן של
לתקן מעוות שנעשה בהוויות הקודמות ,וגם ידוע צדיקים' מאי צריך להוסיף 'מיום ליום ומחודש
ראשיכם שבטיכם וגו' כל איש ישראל (כט ,ט) .רש"י לחודש' .ומיהו 'מיום ליום' יש לומר ,דלא תימא יום
פירש וזה לשונו' :החשוב חשוב קודם ואחר כך כל שנשמתו של הבל נתגלגלה במשהז ,ונשמת משה רבינו
נתגלגלה בהללח. אחד בחודש חשוב חודש ,ואם נולד בכ"ט באדר כבר
איש ישראל ,ראשיכם שבטיכם ,כמו ראשיכם מלאו לו שנותיו באחד באדר ,ולזה אמרו ששנות
לשבטיכם'. ולזה אמר הלל ,לדידי אין הדבר כשאר אינשי שיש תמימים ינחול עד כ"ט אדר ,אבל 'חודש בחודש' למה
ובכלי יקר פירש ,שרצה עתה לכרות עמהם ברית לי ,הלא פשיטא דאם נגזר על הצדיק לחיות פ' שנה להם תקוה שיתוקן להם מה שהתרשלו על ידי שנשמתם
חדשה תחת הברית הראשון אשר נתקלקל על ידי אזי אם ימות בחודש הראשון של שנת שמונים אין זה תתגלגל ,אלא לא אוכל לסמוך על זה ,כי נפשי שכבר
העגל שנעשה מצד שלא היו עדיין ערבים זה בעד זה, נתגלגלה ב׳ פעמים שוב לא תתגלגל עודט. ממולא שנותיו עד שיסיים את כל חודשי חייו.
על כן ראה להביאם במסורת ברית הערבות על ידי וההכרח לומר דאם היתה מיתת משה רבינו שנה ויש לומר ,דקאי על מיתת משה רבינו שנולד בז'
שבועת הר גריזים והר עיבל ,וכל מי שיש בידו להוכיח אדר ,ולפי מה דאיתא ביערות דבש (חלק א סוף דרוש ג) מעוברת אין ספק שמת באדר שני ,דהלא שלשים ושלש
-יחזיר אחרים למוטב ,ואם יעלים עיניו ממנו -הרי דאותו שנה שנולד שנת מעוברת היתהג ,ואם היה מת ימים אחר מיתתו עברו את הירדן וכתיב (יהושע ד ,יט) והעם
הוא במקומו ,כדמצינו לפעמים שהגדולים נתפסים ישמח לב באדר ראשון שפיר קרינן ביה בן מאה ועשרים שנים ,עלו מן הירדן בעשור לחודש הראשוןי.
אף הם בעון הדור ,כי אם היו תמיד מייסרים האנשים שכבר עברו י"ב חודש משנת מאה ועשרים ,והקב"ה
אם יחזק עצמו בתורה ובדרך ארץ בודאי נשמע ממלא שנותיהם גם 'מחודש לחודש' -הכוונה להביא גם
הפושעים ,אז היו יראים לעשות אפילו בצינעה .ועל
תפילתו חודש העיבור ,והיינו שלא מת עד ז' אדר שני .ישמח לב
כן אמרו רבותינו ז"ל (ראש השנה ח ):מלך נכנס לדין
תחלה קודם לצבור ,וכן אמרו רבותינו ז"ל (מדרש חזק ואמץ (לא ,ז) .אמרו רז"ל (ברכות לב' ):חזק'
בתורה' ,אמץ' בדרך ארץ (וכ"כ רש"י יהושע א ,ו) .נראה לי
זדונות נעשית כזכיות ולכן מצוותיו יתרה מן הצדיק
תנחומא אמור כב -ומובא בטור או"ח סי' תקפא) בערב ראש לד): ושבת עד ד׳ אלקיך וגו׳ (ל ,ב) .אמרו חז״ל (ברכות
'דרך ארץ' זו תפלה ,צא חשוב תפל"ה בגימטריא דר"ך
השנה הגדולים יצאו לקראתו תחלה כי אשמת העם
'מקום שבעלי תשובה עומדין צדיקים גמורים אינם אר"ץ ,והכי פירושו שע"י חזק בתורה ,על ידי זה אמץ
תלויה על ראשיהם.
עומדין' .כי צדיק אינו עושה מצות בכמות כמו הרשע בדרך ארץ זו תפלה ,ר"ל נכון לבו בטוח בה' שנשמע
על כן סופרם משה במסורת הברית על זה שעובר עבירות ,ולכן כששב מאהבה שזדונות נעשית תפלתו ,כמ"ש (משלי יג ,יב) 'ועץ חיים תאוה באה'' ,עץ חיים'
האופן ,והקדים הראשי שבטיכם קודם לזקנים ,ואחר זו תורה כידוע (ויק"ר ט ,ג) .גם 'תאוה באה' ,דייקא לשון לו כזכיות (יומא פו ):אזי מתרבה מצוותיו.
כך הזקנים ,ואחר כך כל איש פרטי מישראל ,והם עבר ,ר"ל כמ"ש (ישעיה סה ,כד) 'והיו טרם יקראו ואני אענה', אני אין 'אם הלל והנה באבות (פרק א ,משנה יד) אמר
קודם לנשים וטף ,כי יותר נשמעים אל מי שמכריחם צבי לצדיק – באנהארד לי מי לי וכו' ואם לא עכשיו אימתי' .עיין מה שכתב בשל״ה גם אמ"ץ אותיות מצ"א בלשון עבר.
על העשיה בחזקת היד ושבט מוסר ירחיקנה ,ביותר
א .ראה בספר אגרא דכלה בזה"ל' :אמרו רז"ל שכל התורה כלה נכללה בבראשי"ת וכו' ,ויצורף רא"י שת"ב .אמרו רז"ל הקדוש ברוך הוא יושב
ממה שמוכיח בדבור לבדא ,עד כאן תוכן דבריו ב .בגמ' קידושין' :ומנין וממלא שנותיהם של צדיקים מיום ליום [ר"ה יא א] ,והוא ר"ת ר'צה א'לקים י'תמלאו ש'נות ת'מימים ב'ימים'.
קדושים .ועיין עוד שם באריכות. שבשבעה באדר נולד משה ,שנאמר' ,ויאמר אליהם בן מאה ועשרים שנה אנכי היום לא אוכל עוד לצאת ולבא' ,שאין תלמוד לומר 'היום' ,מה
תלמוד לומר 'היום' מלמד ,שהקב"ה יושב וממלא שנותיהם של צדיקים מיום ליום ומחדש לחדש ,שנאמר (שמות כג ,כו) את מספר ימיך אמלא'.
ולי נראה כי אצל בשר ודם אם אדם ריק ונבזה עובר ג .ביערות דבש' :והנה עוד הטעם ,כי בעל מנות הלוי הביא בשם רוקח ומדרש ,כי משה אמר וכן הוא בראש השנה (יא ).ובסוטה (יג.):
את מצות המלך ,אין משתדלים כל כך לחקור ולדרוש ליהושע (שמות יז ,ט) 'בחר לנו אנשים' שנולדו באדר שני ,כי אז אין להם מזל ולא יחול עליהם כשוף ,והנה ידוע כי גזרת המן היה על אדר שני,
כמבואר בירושלמי מגילה (פ"א ה"ה) אותה שנה מעוברת היתה ,ולכך קוראים המגלה באדר ,ואם נתעברה קורין באדר שני ,והנה כשתעיין
למצוא לו זכות כמו לאדם יקר ערך ,ובפרט אם הוא במדרש ותרגום שני למגילה ,תראה כי המן ימח שמו תוצק צואה רותחת לתוך פיו אמר שכל מעשה משה היה על ידי כשוף ,וכן יהושע וכל
אחד מאנשי שם יותר ויותר מהדרין למצוא לו זכות ,מה מנהיגי ישראל דור ודור כלם היו מכשפים ,ועל ידי כשוף הצליחו ולחמו נגד העמים ,ואם כן היה המן ירא לנפשו מאי אהני ליה ,בבוא היום
יעשו כש פים על ידי מזלות ולא יהיה יכול להם שום אדם ,אמנם בנפול הפור באדר שני ,הוא הירח שאין בו מזל ולא יחול בו כשוף ,שמח
שאין כן אצל הקב"ה 'קטון וגדול שם הוא' (איוב ג ,יח) שמחה גדולה ואמר לריק יקומו וינחשו ,והביא ראיה ממיתת משה שהיה לדעתו ימח שמו גדול שבמכשפים ,איך מת ולא עשה בכשפים
ופירש רש"י (שם) וזה לשונו' :ניכר מי חשוב ומי שפל' לחיות ,כאשר יאמינו הטפשים שיש ביד המכשפים לפעול להאריך ימים קרוב כימי אדם ,אלא ודאי שמת באדר שני כנודע ,כי משה מת באדר
וכו׳ ,כלומר ,כולם כאחד עומדים לדין. ד .בשל"ה' :אם אין שני ושם לא הועיל כשוף ,והוא לא ידע דלכך מת ביום שנולד ,דהקדוש ברוך הוא ממלא שנותיהם של צדיקים וכו'.
ה .כלומר ,גלגול הנשמה עצמה אני לי מי לי ,כי חברי המתקן אותי ,אין לי אלא סעד מעט ,ועיקר המעשים נשאר להעושה אותם בעצמו.
וזה שנאמר אתם נצבים 'כולכם' לפני ה׳ אלקיכם - ו .עץ חיים (שער קרית ארבע פק"ו) שער הוא ב' פעמים ,ובצירוף חיותו הראשונה של האדם -נמצא דהוי ליה ג' פעמים שהנשמה באה לעולם.
ח .ראה בספר מראית העין לרבינו החיד"א על מסכת הוריות (ו). ז .ראה בעץ חיים (שם) ובשער הגלגולים (שם). הגלגולים (הקדמה לו).
כולם שווים אצלו יתברך' ,ראשיכם' -הם המנהיגים, שכתב דלהלל היה לו נשמת משה רבינו והביא הרמז מהכתוב בסוף פרשת וזאת הברכה (לד ,יב) 'משה לעיני כל ישראל' סופי תיבות היל"ל.
'שבטיכם' -כל משפחה ו'זקניכם ושוטריכם'ְ ,לשׁוּם אחד ט .אך יש להבין דברי והאריך עוד בהרבה מקומות בשם המקובלים .ראה מה שכתב בחידושיו על מס' עירובין (יג ,).וכן בסנהדרין (יב.):
רבינו ,דהרי המעיין בשל"ה (שם) יראה שכתב ,דנשמתו של הבל משה גלגולו באמצעית שת ,נמצא שנשמתו של הבל נתגלגלה ג' פעמים עד
וזאת ליהודה לא ישא פנים ,אלא הם כמו כל איש ישראל. שבא לגלגולו של הלל .וכן כתב מרן החתם סופר זיע"א (תורת משה בראשית ד"ה ויקם קין) בזה"ל' :ונשמת הבל נתגלגלה בשת ועל ידו הושתת העולם,
ואח"כ נתגלגלה במשה רבינו ,ומרומז מש"ה ראשי תיבות לאחריו ה'בל ש'ת מ'שה' .י .כדכתיב (להלן לד ,ח) וַ יִּ ְבּכוּ ְבנֵ י יִּ ְש ָר ֵאל ֶאת מ ֶֹשׁה ְב ַע ְרבֹת
א .לפי שהחוטא ורב מרי ,ביותר נשמע אל הרודה בשבט ממה הֹושׁ ַע ִּבן נוּן ְמ ָשׁ ֵרת מ ֶֹשׁה ֵלאמֹר ,מ ֶֹשׁה ַע ְב ִּדי ֵמת וְ ַע ָתה קוּם ֹאמר ד׳ ֶאל יְ ֻׁ ֹלשׁים יֹום' ,וכתיב (יהושע א ,א-ב) 'וַ יְ ִּהי ַא ֲח ֵרי מֹות מ ֶֹשׁה ֶע ֶבד ד׳ וַ י ֶמֹואב ְשׁ ִּ
ָ
שהוא נשמע אל המוכיחו בפה ,כי השומע אומר אך דבר שפתים הֹושׁ ַע ֶאת שׁ ְֹט ֵרי ָה ָעם ֵלאמֹרִּ ,ע ְברוּ ְב ֶק ֶרב ַה ַמ ֲחנֶ ה וְ ַצוּוּ ֶאת ָה ָעם ֵלאמֹר ָהכִּ ינוּ ָלכֶ ם ֵצ ָידהּ ,כִּ י ְבעֹוד
ֲעבֹר ֶאת ַהיַ ְר ֵדן ַהזֶ ה' ,וכתיב (שם פסוק יא) 'וַ יְ ַצו יְ ֻׁ
הוא ,על כן המלך קודם לכולם ליתן את הדין על אשמת העם ,על ֹלקיכֶ ם נ ֵֹתן ָלכֶ ם ְל ִּר ְשׁ ָתּה' ,וכתיב ָ'ה ָעם ָעלוּ ִּמן ַהיַ ְר ֵדן ֶב ָעשֹור ַלח ֶֹדשֹׁלשׁת יָ ִּמים ַא ֶתם ע ְֹב ִּרים ֶאת ַהיַ ְר ֵדן ַהזֶ ה ָלבֹוא ָל ֶר ֶשׁת ֶאת ָה ָא ֶרץ ֲא ֶשׁר ד׳ ֱא ֵ
ְשׁ ֶ
כן אמר גם כאן ש'ראשיכם' המה בראש ערבים על כל העם. ָה ִּראשֹׁון' .על כרחך דאם פטירת משה רבינו היה בשנה מעוברת בודאי יום פטירתו בז' באדר ב' ,על כרחך דהקב"ה ממלא שנותיהן של צדיקים
מחודש לחודש.
הכה למעשﬣ
שהשמחﬣ במעונﬧ דינים ומנהגים לראש השנה שחל בשבת
לידידנו נכדי רבינו זיע"א
אכילת קטניות בשלום זכר שחל בשבת ר"ה אכילה ושתיה קודם מוסף
הרב שמעון יצחק גרויז שליט"א
(חתן מוה"ר בנימין פשקוס ז"ל) ד .כבר כתבנו שהמנהג שלא לאכול קטניות א .דנו הפוסקים הרבה האם מותר לאכול קודם
בראש השנה כיון דמרבים כיחה וניעה (עי' מט"א שם סע' תפילת מוסף בראש השנה דחמיר קצת מכל שבת ,דיש
הרב אהרן סימון שליט"א ג') ,אך אם חל בשבת המנהג לאכול טשולנט אפילו אם לחשוש לדעות הסוברות שמלכיות זכרונות ושופרות
ירושלים יש בו מיני קטניות (עי' מרא דשמעתתא בשם הגרמ"א פריינד הוא מהתורה ,והכרעת הרבה אחרונים להקל לאכול עד
לרגל שמחת הכנס נכדו /בנו הבה"ח ישראל משה הי"ו זצוק"ל) ,אם לא באופן שיודע וודאי שזה יפריע לו (עי' שיעור כביצה אך יקדש מקודם (עי' מרא דשמעתתא בשם
לעול תורה ומצוות למזל טוב בשעטו"מ ביום שני כ"ה כה"ח שם ס"ק מ"ח). הגרמ"א פריינד זצוק"ל).
אלול באולם רמ"א ירושלים שכח ותודיענו במוצ"ש ליל ב' דר"ה אמירת י"ג מדות בפתיחת הארון
יה"ר שיזכו לרוב נחת דקדושה מכל יוצ"ח ,אמן. ה .כתבו הפוסקים דאם שכל לומר 'ותודיענו' ב .יש מנהגים שונים אם אומרים י"ג מדות
במוצאי שבת ליל שני של ראש השנה אינו חוזר ,ואפילו בפתיחת הארון כשחל בשבת ,וכל מקום ינהגו לפי
הרה"ג ר' אהרן דוד קליין שליט"א אם לא סיים הברכה רק התחיל כבר 'ותתן לנו' (עי' מט"א מנהגם (יש מקומות שנהגו שלא לומר ,עי' מט"א שם סע' ט"ז,
(חתן מוה"ר יעקב בינעטה ז"ל) שם סע' ז'). דרכו"ש אות תשט"ז .יש מקומות שנהגו לומר גם בשבת ,עי' מט"א שם,
הרב שמואל קליין שליט"א אזהרה לנשים וסדור הרב).
מפטרוני 'ספר בראשית' העומד לצאת לאור עולם ו .הנשים שאינן מתפללות ערבית צריכות להיזהר השתחוויה בתפילת 'עלינו' במוסף בחזרת הש"ץ
מונטריאול – בארא פארק לומר 'ברוך המבדיל בין קודש לקודש' ,קודם שיעשו ג .יש הנוהגים שלא להשתחוות בעלינו שתפילת
מלאכות (עי' מט"א סי' ת"ר סע' ז'). מוסף ,ביום ראש השנה שחל בשבת ,וכל אחד ינהג לפי
לרגל שמחת הולדת הנכדה /הבת למזל טוב בשעטו"מ ז .ולענין לומר תשליך בראש השנה שחל בשבת, מנהג הקהילה ששם מתפלל (עי' א"א בוטשאטש סי' תרכ"א
יה"ר שיזכו לרוב נחת דקדושה מכל יוצ"ח ,אמן. נאריך בשבוע הבעל"ט. דדומה לנפילת אפים ואין נופלים בשבת ,ועי' הגה' חכמ"ש סי' תקצ"ב).
המברכים ומשתתפים בשמחתכם
כלל קוראי הגליון בא"י ובחו"ל הלכות ומנהגים בתפילת מוסף של ר"ה
לשומעים (עי' שו"ת מנח"י ח"ד סי' מ"ח) ,אבל אינו צריך בקהילות החסידים שנוהגים לתקוע באמצע
פרנס ﬣשבוע
לשמוע כל תיבה ותיבה ממש (עי' הליכות אבן ישראל פ"ט אות
תפילת הלחש
ט') ,ואם לא שמע אף דברים המעכבים את התפילה,
הכרעת הפוסקים שיצא ידי חובת השופר כתיקונה (ידוע א .במקומות שנוהגים לתקוע באמצע תפילת
הוראת הגרי"ז מבריסק דלא יצא ידי חובתו ,ועי' בהליכו"ש פ"ב הלחש ,אם אחד אינו אוחז במקום הנכון של
הגליון השבוע נתנדב ע"י ידידנו דהפוסקים לא חשו לזה ,וע"ע בשו"ת אבני נזר סי' תמ"ה שכתב התקיעות עליו להפסיק להתפלל במקומו ולשמוע
שהאדמו"ר בעל החידושי הרי"ם מגור כשהגיע הש"ץ לזכרונות עוד היה
לתקיעות ויכוון לצאת ,ולא יאמר 'הרת עולם' אחרי
הרה"ג ר' משה שמעון בינעטה שליט"א
מתפלל בלחש).
התקיעות רק בגמר הברכה דמלכיות זכרונות
ושופרות ,אך אם כבר הקדים וכבר סיים הברכה
אב"ד 'מחזיקי הדת' בעלזא מאנסי השתחוויה בתפילת עלינו ימתין עד שתוקעים ( עי' מט"א סי' תקצ"א סע' י"ג) ,
ו .נוהגים ברוב המקומות בחזרת הש"ץ כהשליח ודופקים על הבימה כדי להודיע לציבור שתוקעים
זכות הפצת תורת רבינו זיע"א יעמוד לו ציבור אוחז ב'ואנחנו כורעים' להשתטח אפיים ארצה ( עי' ספר המנהיג הל' ר"ה סי' כ"א ,וספר הערוך ערך מאה פיות,
אך עי' שו"ת אבני נזר סי' תמ"ה שיצא נגד המנהג שנתפשט לתקוע
להצלחה בכל מעשי ידיו ברוחניות וגשמיות. (עי' שעה"צ סי' קל"א ס"ק מ"ד) ,וקודם מתחילים לומר יחד
בתפילת הלחש כי אינו אלא לבאים בסוד ד' ,ו בשו"ת מנחת אלעזר
עם השליח ציבור בלחש מתחילת עלינו (עי' מט"א סי'
וכתיבה וחתימה טובה ,בספרן של צדיקים תקצ"ב סע' א') ,ונופל ארצה באמירת 'ואנחנו כורעים',
ח"ד סי' ל"ז משיג על דבריו ומיישב המנהג) .
גמורים ,אמן. וקמים מהכריעה וממשיכים לומר 'לפני מלך מלכי ב .בעל תוקע .לכתחילה ישתדל לסיים מהר
המלכים וכו' עד אין עוד. קודם שיגיעו הציבור לגמר סדר מלכיות ,אבל אם
עדיין לא גמר את הסדר והשליח ציבור והציבור סיימו
למעשה הסכימו הפוסקים להתיר לברך ברכת אשר יצר ,כיון ז .לשטוח הפסק .צריך לשטוח איזה הפסק בין כבר וממתינים לתקיעות רשאי לתקוע ולאחר מכן
דדינו של איסור שיחה אינו מוזכר בגמרא רק מוזכר בראשונים פניו להרצפה (עי' שו"ע סי' קל"א ס"ק ח') ,ואם אין לו יפסיק ימשיך בתפילתו ( וכל זה אף אם הציבור אוחזים בשופרות והוא
אם כן דינו כדין הפסקה בין ברוך שאמר לוישתבח שמותר על כל פנים בטליתו (עי' מט"א סי' תרכ"א סע' י"ד בשם השל"ה), עדיין אוחז במלכיות .עי' שו"ת שואלין ודורשין ח"ד סי' מ"ז מכתב
בעל שבט הלוי).
לברך ברכת אשר יצר ( .עי' משנ"ב סי' נ"ה ס"ק ח' ,וע "ע שו"ת מנח"י ח"ד וכל זה אפילו ברצפת קרשים (עי' מט"א שם .ובמנהגי חב"ד
סי' מ"ח). מובא שאין נוהגים לשטוח איזה הפסק על רצפת קרשים).
אמר בתפילת מוסף את 'מוסף' במקום את 'מוספי'
י .המתפלל ביחידות מותר לו לשמוע מאחר התקיעות לפי
ח .ומצינו כמה מנהגים בזה .יש מקומות שאין ג .בתפילת מוסף של ראש השנה יש לומר 'את
סדר מלכיות זכרונות ושופרות ,אך לא יתקע בעצמו אלא ישמע
כורעים בראש השנה אלא ביום הכפורים מלבד השליח מוספי יום הזיכרון' כדי לכלול גם מוסף ראש חודש ,וכן
מאחר (עי' ברכ"י שם ס"ק א').
ציבור שכורע ומשתחווה אף בראש השנה ,ויש מקומות ביום השני (עי' שו"ע סי' תקצ"א סע' ג').
שינה ביום ראש השנה שאין משתחווים בראש השנה שחל להיות בשבת (עי'
ד .ובדיעבד אם טעה ולא הזכיר 'ואת מוספי' יש
שו"ת דברי יציב או"ח ח"ב סי' רס"ו רס"ה) ,והנשים אין נוהגות
יא .כתב הרמ"א (סי' תקפ"ג סע' ב') דמנהג נכון שלא לישון ביום לחלק בין שני הימים ,שאם טעה ביום השני ואמר 'ואת
כלל להשתחוות אפיים ארצה (עי' תשובות והנהגות ח"ב סי'
ראש השנה ,והטעם כדאיתא בירושלמי 'מאן דדמיך בריש שתא מוסף' בלשון יחיד ,אין צריך לחזור אפילו עדיין לא גמר
ע"ר).
דמיך מזליה' ,ולכן יש לקום קודם אור היום כדי להיות ניעור כל את הברכה (עי' משנ"ב שם ס"ק ו') ,אבל אם טעה ביום
היום (עי' אלף המגן סי' תקפ"ד ס"ק א') ,ויש המלמדים זכות על הישנים ברכת אשר יצר ,ולימוד ,ותהילים בחזרת הש"ץ הראשון ואמר 'ואת מוסף' בלשון יחיד ,נחלקו הפוסקים
עד הנץ החמה דאין דנין את האדם קודם הנץ ,ויש המליצים זכות אם צריך לחזור ,ויש שכתבו שספק ברכות להקל ולא
של מוסף
לאלו הממשיכים לישון אף לאחר עלות השחר עקב שחוששים יחזור ויתפלל ,אבל אם תפס עצמו קודם שגמר הברכה
שהתפילה לא תהיה כהוגן. ט .בשעת חזרת השליח ציבור את תפילת המוסף יחזור ויתפלל ויאמר כהוגן ( עי' משנ"ב שם שמביא דעת רעק"א
בשם תשובת בית יהודה שצריך לחזור ,אמנם עי' שעה"צ שם ס"ק ו'
יב .וכן לא ישב בטל רק ישתדל לעסוק בדברי תורה ותפילה אין לו לומר פרקי תהילים או ללמוד (עי' שו"ע סי' תקצ"ב דמבאר 'דמה שכתב ביום הראשון חוזר היינו קודם שסיים הברכה אבל
ועל ידי זה מעורר המלאך שלו להתפלל עליו למעלה (עי' מג"א שם סע' א') ,אך אם הוא מאריך בניגונים יש שכתבו דיאמר אז לאחר שסיים אין לחזור').
ס"ק ו' ,ומחצה"ש שם) ,ויש המקילים לישון אחר חצות היום כדאיתא תהילים (עי' יסוד ושורש העבודה שער י"א סדר שופרות) ,וכן
בשם האר"י ז"ל ,אך לכתחילה יש להיזהר שלא לישון ביום אם מותר ללמוד בהרהור בעלמא ,וכן כתבו הפוסקים דיכול ידקדק לשמוע חזרת הש"ץ
לא כשזה צורך גדול כגון שראשו כבד עליו (עי' משנ"ב שם ס"ק ט'), לברך ברכת אשר יצר .עי' ס' פני יהושיע ר"ה ל"ד ע"ב ה .ידקדק לשמוע חזרת השליח ציבור בתפילת
וביום שני קל יותר לדעת כמה פוסקים. שכתב שאין להפסיק לכלום בין התקיעות ,אבל מוסף ,כדי שיהיה התקיעות לפי סדר הברכות גם
