gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

שפתותם · Sifsoisam — ניצבים וילך (2026-08-31)

מוציא לאור: שפתותם · Sifsoisam

שבוע: ניצבים וילך (2026-08-31)

שפתותם · Sifsoisam — ניצבים וילך (2026-08-31)

פתח את ה-PDF הורדה

‫‪-‬‬ ‫פרש‪ ﬩‬נצבים וילך‬ ‫תשפ"ו ‪ I‬גליון קכב' ‪ I‬שנה ג'‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫צבי לצדיק‬ ‫וזאת ליהודה‬ ‫ישמח לב‬ ‫הגה"ק רבי יהודה הלוי זיע"א‬ ‫הגה"ק רבי משה שמעון הלוי זיע"א‬ ‫‪ .‬בשפﬨו יהגﬣ ‪.‬‬ ‫הגה"ק המקובל רבי יצחק באנהארד זיע"א‬ ‫אבדק"ק ניישטאדט‬ ‫אבדק"ק יאקא ופרויקירכען‬ ‫תלמיד חבר למרן החתם סופר זיע"א‬ ‫מגדולי תלמידי החתם סופר זיע"א‬ ‫תלמיד למרן השבט סופר זיע"א‬ ‫הקדוש במסכת פסחים (מצה עשירה דרוש ג')ד‪.‬‬ ‫ד' ממלא שנותיהם של צדיקים אפי' חודש העיבור‬ ‫ולפי עניות דעתי נראה לפרש כוונת הלל‪ ,‬על פי‬ ‫בן מאה ועשרים שנה אנכי היום (לא‪ ,‬ב)‪ .‬בגמרא‬ ‫מה ששמעתי בספר הגלגולים (פ"ו) דאין הנשמה‬ ‫קידושין (לח‪ ).‬איתא‪' ,‬ללמדך‪ ,‬שהקב"ה יושב וממלא‬ ‫ֻּכ ָּלם ָּשוִ ים לְ פָּ נָּ יו ַּב ִדין‬ ‫מתגלגלת יותר מב׳ פעמים‪ ,‬דכתיב (איוב לג‪ ,‬כט) 'הן כל‬ ‫שנותיהן של צדיקיםא מיום ליום ומחודש לחודש'ב‪.‬‬ ‫בחובת התוכחה של מנהיגי העם וביסוד השוויון המוחלט‬ ‫אלה יפעל אל פעמים שלוש עם גבר'‪ ,‬דהיינו בצירוף‬ ‫בעמידה למשפט‬ ‫חיות הראשון בהויתוה‪ ,‬וידועו שהנשמה מתגלגלת כדי‬ ‫יש לדקדק כיון שכבר אמר 'ממלא שנותיהן של‬ ‫לתקן מעוות שנעשה בהוויות הקודמות‪ ,‬וגם ידוע‬ ‫צדיקים' מאי צריך להוסיף 'מיום ליום ומחודש‬ ‫ראשיכם שבטיכם וגו' כל איש ישראל (כט‪ ,‬ט)‪ .‬רש"י‬ ‫לחודש'‪ .‬ומיהו 'מיום ליום' יש לומר‪ ,‬דלא תימא יום‬ ‫פירש וזה לשונו‪' :‬החשוב חשוב קודם ואחר כך כל‬ ‫שנשמתו של הבל נתגלגלה במשהז‪ ,‬ונשמת משה רבינו‬ ‫נתגלגלה בהללח‪.‬‬ ‫אחד בחודש חשוב חודש‪ ,‬ואם נולד בכ"ט באדר כבר‬ ‫איש ישראל‪ ,‬ראשיכם שבטיכם‪ ,‬כמו ראשיכם‬ ‫מלאו לו שנותיו באחד באדר‪ ,‬ולזה אמרו ששנות‬ ‫לשבטיכם'‪.‬‬ ‫ולזה אמר הלל‪ ,‬לדידי אין הדבר כשאר אינשי שיש‬ ‫תמימים ינחול עד כ"ט אדר‪ ,‬אבל 'חודש בחודש' למה‬ ‫ובכלי יקר פירש‪ ,‬שרצה עתה לכרות עמהם ברית‬ ‫לי‪ ,‬הלא פשיטא דאם נגזר על הצדיק לחיות פ' שנה להם תקוה שיתוקן להם מה שהתרשלו על ידי שנשמתם‬ ‫חדשה תחת הברית הראשון אשר נתקלקל על ידי‬ ‫אזי אם ימות בחודש הראשון של שנת שמונים אין זה תתגלגל‪ ,‬אלא לא אוכל לסמוך על זה‪ ,‬כי נפשי שכבר‬ ‫העגל שנעשה מצד שלא היו עדיין ערבים זה בעד זה‪,‬‬ ‫נתגלגלה ב׳ פעמים שוב לא תתגלגל עודט‪.‬‬ ‫ממולא שנותיו עד שיסיים את כל חודשי חייו‪.‬‬ ‫על כן ראה להביאם במסורת ברית הערבות על ידי‬ ‫וההכרח לומר דאם היתה מיתת משה רבינו שנה‬ ‫ויש לומר‪ ,‬דקאי על מיתת משה רבינו שנולד בז'‬ ‫שבועת הר גריזים והר עיבל‪ ,‬וכל מי שיש בידו להוכיח‬ ‫אדר‪ ,‬ולפי מה דאיתא ביערות דבש (חלק א סוף דרוש ג) מעוברת אין ספק שמת באדר שני‪ ,‬דהלא שלשים ושלש‬ ‫‪ -‬יחזיר אחרים למוטב‪ ,‬ואם יעלים עיניו ממנו ‪ -‬הרי‬ ‫דאותו שנה שנולד שנת מעוברת היתהג‪ ,‬ואם היה מת ימים אחר מיתתו עברו את הירדן וכתיב (יהושע ד‪ ,‬יט) והעם‬ ‫הוא במקומו‪ ,‬כדמצינו לפעמים שהגדולים נתפסים‬ ‫ישמח לב‬ ‫באדר ראשון שפיר קרינן ביה בן מאה ועשרים שנים‪ ,‬עלו מן הירדן בעשור לחודש הראשוןי‪.‬‬ ‫אף הם בעון הדור‪ ,‬כי אם היו תמיד מייסרים האנשים‬ ‫שכבר עברו י"ב חודש משנת מאה ועשרים‪ ,‬והקב"ה‬ ‫אם יחזק עצמו בתורה ובדרך ארץ בודאי נשמע‬ ‫ממלא שנותיהם גם 'מחודש לחודש' ‪ -‬הכוונה להביא גם‬ ‫הפושעים‪ ,‬אז היו יראים לעשות אפילו בצינעה‪ .‬ועל‬ ‫תפילתו‬ ‫חודש העיבור‪ ,‬והיינו שלא מת עד ז' אדר שני‪ .‬ישמח לב‬ ‫כן אמרו רבותינו ז"ל (ראש השנה ח‪ ):‬מלך נכנס לדין‬ ‫תחלה קודם לצבור‪ ,‬וכן אמרו רבותינו ז"ל (מדרש‬ ‫חזק ואמץ (לא‪ ,‬ז)‪ .‬אמרו רז"ל (ברכות לב‪' ):‬חזק'‬ ‫בתורה‪' ,‬אמץ' בדרך ארץ (וכ"כ רש"י יהושע א‪ ,‬ו)‪ .‬נראה לי‬ ‫זדונות נעשית כזכיות ולכן מצוותיו יתרה מן הצדיק‬ ‫תנחומא אמור כב ‪ -‬ומובא בטור או"ח סי' תקפא) בערב ראש‬ ‫לד‪):‬‬ ‫ושבת עד ד׳ אלקיך וגו׳ (ל‪ ,‬ב)‪ .‬אמרו חז״ל (ברכות‬ ‫'דרך ארץ' זו תפלה‪ ,‬צא חשוב תפל"ה בגימטריא דר"ך‬ ‫השנה הגדולים יצאו לקראתו תחלה כי אשמת העם‬ ‫'מקום שבעלי תשובה עומדין צדיקים גמורים אינם אר"ץ‪ ,‬והכי פירושו שע"י חזק בתורה‪ ,‬על ידי זה אמץ‬ ‫תלויה על ראשיהם‪.‬‬ ‫עומדין'‪ .‬כי צדיק אינו עושה מצות בכמות כמו הרשע בדרך ארץ זו תפלה‪ ,‬ר"ל נכון לבו בטוח בה' שנשמע‬ ‫על כן סופרם משה במסורת הברית על זה‬ ‫שעובר עבירות‪ ,‬ולכן כששב מאהבה שזדונות נעשית תפלתו‪ ,‬כמ"ש (משלי יג‪ ,‬יב) 'ועץ חיים תאוה באה'‪' ,‬עץ חיים'‬ ‫האופן‪ ,‬והקדים הראשי שבטיכם קודם לזקנים‪ ,‬ואחר‬ ‫זו תורה כידוע (ויק"ר ט‪ ,‬ג)‪ .‬גם 'תאוה באה'‪ ,‬דייקא לשון‬ ‫לו כזכיות (יומא פו‪ ):‬אזי מתרבה מצוותיו‪.‬‬ ‫כך הזקנים‪ ,‬ואחר כך כל איש פרטי מישראל‪ ,‬והם‬ ‫עבר‪ ,‬ר"ל כמ"ש (ישעיה סה‪ ,‬כד) 'והיו טרם יקראו ואני אענה'‪,‬‬ ‫אני‬ ‫אין‬ ‫'אם‬ ‫הלל‬ ‫והנה באבות (פרק א‪ ,‬משנה יד) אמר‬ ‫קודם לנשים וטף‪ ,‬כי יותר נשמעים אל מי שמכריחם‬ ‫צבי לצדיק – באנהארד‬ ‫לי מי לי וכו' ואם לא עכשיו אימתי'‪ .‬עיין מה שכתב בשל״ה גם אמ"ץ אותיות מצ"א בלשון עבר‪.‬‬ ‫על העשיה בחזקת היד ושבט מוסר ירחיקנה‪ ,‬ביותר‬ ‫א‪ .‬ראה בספר אגרא דכלה בזה"ל‪' :‬אמרו רז"ל שכל התורה כלה נכללה בבראשי"ת וכו'‪ ,‬ויצורף רא"י שת"ב‪ .‬אמרו רז"ל הקדוש ברוך הוא יושב‬ ‫ממה שמוכיח בדבור לבדא‪ ,‬עד כאן תוכן דבריו‬ ‫ב‪ .‬בגמ' קידושין‪' :‬ומנין‬ ‫וממלא שנותיהם של צדיקים מיום ליום [ר"ה יא א]‪ ,‬והוא ר"ת ר'צה א'לקים י'תמלאו ש'נות ת'מימים ב'ימים'‪.‬‬ ‫קדושים‪ .‬ועיין עוד שם באריכות‪.‬‬ ‫שבשבעה באדר נולד משה‪ ,‬שנאמר‪' ,‬ויאמר אליהם בן מאה ועשרים שנה אנכי היום לא אוכל עוד לצאת ולבא'‪ ,‬שאין תלמוד לומר 'היום'‪ ,‬מה‬ ‫תלמוד לומר 'היום' מלמד‪ ,‬שהקב"ה יושב וממלא שנותיהם של צדיקים מיום ליום ומחדש לחדש‪ ,‬שנאמר (שמות כג‪ ,‬כו) את מספר ימיך אמלא'‪.‬‬ ‫ולי נראה כי אצל בשר ודם אם אדם ריק ונבזה עובר‬ ‫ג‪ .‬ביערות דבש‪' :‬והנה עוד הטעם‪ ,‬כי בעל מנות הלוי הביא בשם רוקח ומדרש‪ ,‬כי משה אמר‬ ‫וכן הוא בראש השנה (יא‪ ).‬ובסוטה (יג‪.):‬‬ ‫את מצות המלך‪ ,‬אין משתדלים כל כך לחקור ולדרוש‬ ‫ליהושע (שמות יז‪ ,‬ט) 'בחר לנו אנשים' שנולדו באדר שני‪ ,‬כי אז אין להם מזל ולא יחול עליהם כשוף‪ ,‬והנה ידוע כי גזרת המן היה על אדר שני‪,‬‬ ‫כמבואר בירושלמי מגילה (פ"א ה"ה) אותה שנה מעוברת היתה‪ ,‬ולכך קוראים המגלה באדר‪ ,‬ואם נתעברה קורין באדר שני‪ ,‬והנה כשתעיין‬ ‫למצוא לו זכות כמו לאדם יקר ערך‪ ,‬ובפרט אם הוא‬ ‫במדרש ותרגום שני למגילה‪ ,‬תראה כי המן ימח שמו תוצק צואה רותחת לתוך פיו אמר שכל מעשה משה היה על ידי כשוף‪ ,‬וכן יהושע וכל‬ ‫אחד מאנשי שם יותר ויותר מהדרין למצוא לו זכות‪ ,‬מה‬ ‫מנהיגי ישראל דור ודור כלם היו מכשפים‪ ,‬ועל ידי כשוף הצליחו ולחמו נגד העמים‪ ,‬ואם כן היה המן ירא לנפשו מאי אהני ליה‪ ,‬בבוא היום‬ ‫יעשו כש פים על ידי מזלות ולא יהיה יכול להם שום אדם‪ ,‬אמנם בנפול הפור באדר שני‪ ,‬הוא הירח שאין בו מזל ולא יחול בו כשוף‪ ,‬שמח‬ ‫שאין כן אצל הקב"ה 'קטון וגדול שם הוא' (איוב ג‪ ,‬יח)‬ ‫שמחה גדולה ואמר לריק יקומו וינחשו‪ ,‬והביא ראיה ממיתת משה שהיה לדעתו ימח שמו גדול שבמכשפים‪ ,‬איך מת ולא עשה בכשפים‬ ‫ופירש רש"י (שם) וזה לשונו‪' :‬ניכר מי חשוב ומי שפל'‬ ‫לחיות‪ ,‬כאשר יאמינו הטפשים שיש ביד המכשפים לפעול להאריך ימים קרוב כימי אדם‪ ,‬אלא ודאי שמת באדר שני כנודע‪ ,‬כי משה מת באדר‬ ‫וכו׳‪ ,‬כלומר‪ ,‬כולם כאחד עומדים לדין‪.‬‬ ‫ד‪ .‬בשל"ה‪' :‬אם אין‬ ‫שני ושם לא הועיל כשוף‪ ,‬והוא לא ידע דלכך מת ביום שנולד‪ ,‬דהקדוש ברוך הוא ממלא שנותיהם של צדיקים וכו'‪.‬‬ ‫ה‪ .‬כלומר‪ ,‬גלגול הנשמה עצמה‬ ‫אני לי מי לי‪ ,‬כי חברי המתקן אותי‪ ,‬אין לי אלא סעד מעט‪ ,‬ועיקר המעשים נשאר להעושה אותם בעצמו‪.‬‬ ‫וזה שנאמר אתם נצבים 'כולכם' לפני ה׳ אלקיכם ‪-‬‬ ‫ו‪ .‬עץ חיים (שער קרית ארבע פק"ו) שער‬ ‫הוא ב' פעמים‪ ,‬ובצירוף חיותו הראשונה של האדם ‪ -‬נמצא דהוי ליה ג' פעמים שהנשמה באה לעולם‪.‬‬ ‫ח‪ .‬ראה בספר מראית העין לרבינו החיד"א על מסכת הוריות (ו‪).‬‬ ‫ז‪ .‬ראה בעץ חיים (שם) ובשער הגלגולים (שם)‪.‬‬ ‫הגלגולים (הקדמה לו)‪.‬‬ ‫כולם שווים אצלו יתברך‪' ,‬ראשיכם' ‪ -‬הם המנהיגים‪,‬‬ ‫שכתב דלהלל היה לו נשמת משה רבינו והביא הרמז מהכתוב בסוף פרשת וזאת הברכה (לד‪ ,‬יב) 'משה לעיני כל ישראל' סופי תיבות היל"ל‪.‬‬ ‫'שבטיכם' ‪ -‬כל משפחה ו'זקניכם ושוטריכם'‪ְ ,‬לשׁוּם אחד‬ ‫ט‪ .‬אך יש להבין דברי‬ ‫והאריך עוד בהרבה מקומות בשם המקובלים‪ .‬ראה מה שכתב בחידושיו על מס' עירובין (יג‪ ,).‬וכן בסנהדרין (יב‪.):‬‬ ‫רבינו‪ ,‬דהרי המעיין בשל"ה (שם) יראה שכתב‪ ,‬דנשמתו של הבל משה גלגולו באמצעית שת‪ ,‬נמצא שנשמתו של הבל נתגלגלה ג' פעמים עד‬ ‫וזאת ליהודה‬ ‫לא ישא פנים‪ ,‬אלא הם כמו כל איש ישראל‪.‬‬ ‫שבא לגלגולו של הלל‪ .‬וכן כתב מרן החתם סופר זיע"א (תורת משה בראשית ד"ה ויקם קין) בזה"ל‪' :‬ונשמת הבל נתגלגלה בשת ועל ידו הושתת העולם‪,‬‬ ‫ואח"כ נתגלגלה במשה רבינו‪ ,‬ומרומז מש"ה ראשי תיבות לאחריו ה'בל ש'ת מ'שה'‪ .‬י‪ .‬כדכתיב (להלן לד‪ ,‬ח) וַ יִּ ְבּכוּ ְבנֵ י יִּ ְש ָר ֵאל ֶאת מ ֶֹשׁה ְב ַע ְרבֹת‬ ‫א‪ .‬לפי שהחוטא ורב מרי‪ ,‬ביותר נשמע אל הרודה בשבט ממה‬ ‫הֹושׁ ַע ִּבן נוּן ְמ ָשׁ ֵרת מ ֶֹשׁה ֵלאמֹר‪ ,‬מ ֶֹשׁה ַע ְב ִּדי ֵמת וְ ַע ָתה קוּם‬ ‫ֹאמר ד׳ ֶאל יְ ֻׁ‬ ‫ֹלשׁים יֹום'‪ ,‬וכתיב (יהושע א‪ ,‬א‪-‬ב) 'וַ יְ ִּהי ַא ֲח ֵרי מֹות מ ֶֹשׁה ֶע ֶבד ד׳ וַ י ֶ‬‫מֹואב ְשׁ ִּ‬ ‫ָ‬ ‫שהוא נשמע אל המוכיחו בפה‪ ,‬כי השומע אומר אך דבר שפתים‬ ‫הֹושׁ ַע ֶאת שׁ ְֹט ֵרי ָה ָעם ֵלאמֹר‪ִּ ,‬ע ְברוּ ְב ֶק ֶרב ַה ַמ ֲחנֶ ה וְ ַצוּוּ ֶאת ָה ָעם ֵלאמֹר ָהכִּ ינוּ ָלכֶ ם ֵצ ָידה‪ּ ,‬כִּ י ְבעֹוד‬ ‫ֲעבֹר ֶאת ַהיַ ְר ֵדן ַהזֶ ה'‪ ,‬וכתיב (שם פסוק יא) 'וַ יְ ַצו יְ ֻׁ‬ ‫הוא‪ ,‬על כן המלך קודם לכולם ליתן את הדין על אשמת העם‪ ,‬על‬ ‫ֹלקיכֶ ם נ ֵֹתן ָלכֶ ם ְל ִּר ְשׁ ָתּה'‪ ,‬וכתיב ָ'ה ָעם ָעלוּ ִּמן ַהיַ ְר ֵדן ֶב ָעשֹור ַלח ֶֹדשׁ‬‫ֹלשׁת יָ ִּמים ַא ֶתם ע ְֹב ִּרים ֶאת ַהיַ ְר ֵדן ַהזֶ ה ָלבֹוא ָל ֶר ֶשׁת ֶאת ָה ָא ֶרץ ֲא ֶשׁר ד׳ ֱא ֵ‬ ‫ְשׁ ֶ‬ ‫כן אמר גם כאן ש'ראשיכם' המה בראש ערבים על כל העם‪.‬‬ ‫ָה ִּראשֹׁון'‪ .‬על כרחך דאם פטירת משה רבינו היה בשנה מעוברת בודאי יום פטירתו בז' באדר ב'‪ ,‬על כרחך דהקב"ה ממלא שנותיהן של צדיקים‬ ‫מחודש לחודש‪.‬‬ ‫ה׵כה למעשﬣ‬ ‫שהשמחﬣ במעונﬧ‬ ‫דינים ומנהגים לראש השנה שחל בשבת‬ ‫לידידנו נכדי רבינו זיע"א‬ ‫אכילת קטניות בשלום זכר שחל בשבת ר"ה‬ ‫אכילה ושתיה קודם מוסף‬ ‫הרב שמעון יצחק גרויז שליט"א‬ ‫(חתן מוה"ר בנימין פשקוס ז"ל)‬ ‫ד‪ .‬כבר כתבנו שהמנהג שלא לאכול קטניות‬ ‫א‪ .‬דנו הפוסקים הרבה האם מותר לאכול קודם‬ ‫בראש השנה כיון דמרבים כיחה וניעה (עי' מט"א שם סע'‬ ‫תפילת מוסף בראש השנה דחמיר קצת מכל שבת‪ ,‬דיש‬ ‫הרב אהרן סימון שליט"א‬ ‫ג')‪ ,‬אך אם חל בשבת המנהג לאכול טשולנט אפילו אם‬ ‫לחשוש לדעות הסוברות שמלכיות זכרונות ושופרות‬ ‫ירושלים‬ ‫יש בו מיני קטניות (עי' מרא דשמעתתא בשם הגרמ"א פריינד‬ ‫הוא מהתורה‪ ,‬והכרעת הרבה אחרונים להקל לאכול עד‬ ‫לרגל שמחת הכנס נכדו ‪ /‬בנו הבה"ח ישראל משה הי"ו‬ ‫זצוק"ל)‪ ,‬אם לא באופן שיודע וודאי שזה יפריע לו (עי'‬ ‫שיעור כביצה אך יקדש מקודם (עי' מרא דשמעתתא בשם‬ ‫לעול תורה ומצוות למזל טוב בשעטו"מ ביום שני כ"ה‬ ‫כה"ח שם ס"ק מ"ח)‪.‬‬ ‫הגרמ"א פריינד זצוק"ל)‪.‬‬ ‫אלול באולם רמ"א ירושלים‬ ‫שכח ותודיענו במוצ"ש ליל ב' דר"ה‬ ‫אמירת י"ג מדות בפתיחת הארון‬ ‫יה"ר שיזכו לרוב נחת דקדושה מכל יוצ"ח‪ ,‬אמן‪.‬‬ ‫ה‪ .‬כתבו הפוסקים דאם שכל לומר 'ותודיענו'‬ ‫ב‪ .‬יש מנהגים שונים אם אומרים י"ג מדות‬ ‫במוצאי שבת ליל שני של ראש השנה אינו חוזר‪ ,‬ואפילו‬ ‫בפתיחת הארון כשחל בשבת‪ ,‬וכל מקום ינהגו לפי‬ ‫הרה"ג ר' אהרן דוד קליין שליט"א‬ ‫אם לא סיים הברכה רק התחיל כבר 'ותתן לנו' (עי' מט"א‬ ‫מנהגם (יש מקומות שנהגו שלא לומר‪ ,‬עי' מט"א שם סע' ט"ז‪,‬‬ ‫(חתן מוה"ר יעקב בינעטה ז"ל)‬ ‫שם סע' ז')‪.‬‬ ‫דרכו"ש אות תשט"ז‪ .‬יש מקומות שנהגו לומר גם בשבת‪ ,‬עי' מט"א שם‪,‬‬ ‫הרב שמואל קליין שליט"א‬ ‫אזהרה לנשים‬ ‫וסדור הרב)‪.‬‬ ‫מפטרוני 'ספר בראשית' העומד לצאת לאור עולם‬ ‫ו‪ .‬הנשים שאינן מתפללות ערבית צריכות להיזהר‬ ‫השתחוויה בתפילת 'עלינו' במוסף בחזרת הש"ץ‬ ‫מונטריאול – בארא פארק‬ ‫לומר 'ברוך המבדיל בין קודש לקודש'‪ ,‬קודם שיעשו‬ ‫ג‪ .‬יש הנוהגים שלא להשתחוות בעלינו שתפילת‬ ‫מלאכות (עי' מט"א סי' ת"ר סע' ז')‪.‬‬ ‫מוסף‪ ,‬ביום ראש השנה שחל בשבת‪ ,‬וכל אחד ינהג לפי‬ ‫לרגל שמחת הולדת הנכדה ‪ /‬הבת למזל טוב בשעטו"מ‬ ‫ז‪ .‬ולענין לומר תשליך בראש השנה שחל בשבת‪,‬‬ ‫מנהג הקהילה ששם מתפלל (עי' א"א בוטשאטש סי' תרכ"א‬ ‫יה"ר שיזכו לרוב נחת דקדושה מכל יוצ"ח‪ ,‬אמן‪.‬‬ ‫נאריך בשבוע הבעל"ט‪.‬‬ ‫דדומה לנפילת אפים ואין נופלים בשבת‪ ,‬ועי' הגה' חכמ"ש סי' תקצ"ב)‪.‬‬ ‫המברכים ומשתתפים בשמחתכם‬ ‫כלל קוראי הגליון בא"י ובחו"ל‬ ‫הלכות ומנהגים בתפילת מוסף של ר"ה‬ ‫לשומעים (עי' שו"ת מנח"י ח"ד סי' מ"ח)‪ ,‬אבל אינו צריך‬ ‫בקהילות החסידים שנוהגים לתקוע באמצע‬ ‫פרנס ﬣשבוע‬ ‫לשמוע כל תיבה ותיבה ממש (עי' הליכות אבן ישראל פ"ט אות‬ ‫תפילת הלחש‬ ‫ט')‪ ,‬ואם לא שמע אף דברים המעכבים את התפילה‪,‬‬ ‫הכרעת הפוסקים שיצא ידי חובת השופר כתיקונה (ידוע‬ ‫א‪ .‬במקומות שנוהגים לתקוע באמצע תפילת‬ ‫הוראת הגרי"ז מבריסק דלא יצא ידי חובתו‪ ,‬ועי' בהליכו"ש פ"ב‬ ‫הלחש‪ ,‬אם אחד אינו אוחז במקום הנכון של‬ ‫הגליון השבוע נתנדב ע"י ידידנו‬ ‫דהפוסקים לא חשו לזה‪ ,‬וע"ע בשו"ת אבני נזר סי' תמ"ה שכתב‬ ‫התקיעות עליו להפסיק להתפלל במקומו ולשמוע‬ ‫שהאדמו"ר בעל החידושי הרי"ם מגור כשהגיע הש"ץ לזכרונות עוד היה‬ ‫לתקיעות ויכוון לצאת‪ ,‬ולא יאמר 'הרת עולם' אחרי‬ ‫הרה"ג ר' משה שמעון בינעטה שליט"א‬ ‫מתפלל בלחש)‪.‬‬ ‫התקיעות רק בגמר הברכה דמלכיות זכרונות‬ ‫ושופרות‪ ,‬אך אם כבר הקדים וכבר סיים הברכה‬ ‫אב"ד 'מחזיקי הדת' בעלזא מאנסי‬ ‫השתחוויה בתפילת עלינו‬ ‫ימתין עד שתוקעים ( עי' מט"א סי' תקצ"א סע' י"ג) ‪,‬‬ ‫ו‪ .‬נוהגים ברוב המקומות בחזרת הש"ץ כהשליח‬ ‫ודופקים על הבימה כדי להודיע לציבור שתוקעים‬ ‫זכות הפצת תורת רבינו זיע"א יעמוד לו‬ ‫ציבור אוחז ב'ואנחנו כורעים' להשתטח אפיים ארצה‬ ‫( עי' ספר המנהיג הל' ר"ה סי' כ"א‪ ,‬וספר הערוך ערך מאה פיות‪,‬‬ ‫אך עי' שו"ת אבני נזר סי' תמ"ה שיצא נגד המנהג שנתפשט לתקוע‬ ‫להצלחה בכל מעשי ידיו ברוחניות וגשמיות‪.‬‬ ‫(עי' שעה"צ סי' קל"א ס"ק מ"ד)‪ ,‬וקודם מתחילים לומר יחד‬ ‫בתפילת הלחש כי אינו אלא לבאים בסוד ד'‪ ,‬ו בשו"ת מנחת אלעזר‬ ‫עם השליח ציבור בלחש מתחילת עלינו (עי' מט"א סי'‬ ‫וכתיבה וחתימה טובה‪ ,‬בספרן של צדיקים‬ ‫תקצ"ב סע' א')‪ ,‬ונופל ארצה באמירת 'ואנחנו כורעים'‪,‬‬ ‫ח"ד סי' ל"ז משיג על דבריו ומיישב המנהג) ‪.‬‬ ‫גמורים‪ ,‬אמן‪.‬‬ ‫וקמים מהכריעה וממשיכים לומר 'לפני מלך מלכי‬ ‫ב‪ .‬בעל תוקע‪ .‬לכתחילה ישתדל לסיים מהר‬ ‫המלכים וכו' עד אין עוד‪.‬‬ ‫קודם שיגיעו הציבור לגמר סדר מלכיות‪ ,‬אבל אם‬ ‫עדיין לא גמר את הסדר והשליח ציבור והציבור סיימו‬ ‫למעשה הסכימו הפוסקים להתיר לברך ברכת אשר יצר‪ ,‬כיון‬ ‫ז‪ .‬לשטוח הפסק‪ .‬צריך לשטוח איזה הפסק בין‬ ‫כבר וממתינים לתקיעות רשאי לתקוע ולאחר מכן‬ ‫דדינו של איסור שיחה אינו מוזכר בגמרא רק מוזכר בראשונים‬ ‫פניו להרצפה (עי' שו"ע סי' קל"א ס"ק ח')‪ ,‬ואם אין לו יפסיק‬ ‫ימשיך בתפילתו ( וכל זה אף אם הציבור אוחזים בשופרות והוא‬ ‫אם כן דינו כדין הפסקה בין ברוך שאמר לוישתבח שמותר‬ ‫על כל פנים בטליתו (עי' מט"א סי' תרכ"א סע' י"ד בשם השל"ה)‪,‬‬ ‫עדיין אוחז במלכיות‪ .‬עי' שו"ת שואלין ודורשין ח"ד סי' מ"ז מכתב‬ ‫בעל שבט הלוי)‪.‬‬ ‫לברך ברכת אשר יצר‪ ( .‬עי' משנ"ב סי' נ"ה ס"ק ח'‪ ,‬וע "ע שו"ת מנח"י ח"ד‬ ‫וכל זה אפילו ברצפת קרשים (עי' מט"א שם‪ .‬ובמנהגי חב"ד‬ ‫סי' מ"ח)‪.‬‬ ‫מובא שאין נוהגים לשטוח איזה הפסק על רצפת קרשים)‪.‬‬ ‫אמר בתפילת מוסף את 'מוסף' במקום את 'מוספי'‬ ‫י‪ .‬המתפלל ביחידות מותר לו לשמוע מאחר התקיעות לפי‬ ‫ח‪ .‬ומצינו כמה מנהגים בזה‪ .‬יש מקומות שאין‬ ‫ג‪ .‬בתפילת מוסף של ראש השנה יש לומר 'את‬ ‫סדר מלכיות זכרונות ושופרות‪ ,‬אך לא יתקע בעצמו אלא ישמע‬ ‫כורעים בראש השנה אלא ביום הכפורים מלבד השליח‬ ‫מוספי יום הזיכרון' כדי לכלול גם מוסף ראש חודש‪ ,‬וכן‬ ‫מאחר (עי' ברכ"י שם ס"ק א')‪.‬‬ ‫ציבור שכורע ומשתחווה אף בראש השנה‪ ,‬ויש מקומות‬ ‫ביום השני (עי' שו"ע סי' תקצ"א סע' ג')‪.‬‬ ‫שינה ביום ראש השנה‬ ‫שאין משתחווים בראש השנה שחל להיות בשבת (עי'‬ ‫ד‪ .‬ובדיעבד אם טעה ולא הזכיר 'ואת מוספי' יש‬ ‫שו"ת דברי יציב או"ח ח"ב סי' רס"ו רס"ה)‪ ,‬והנשים אין נוהגות‬ ‫יא‪ .‬כתב הרמ"א (סי' תקפ"ג סע' ב') דמנהג נכון שלא לישון ביום‬ ‫לחלק בין שני הימים‪ ,‬שאם טעה ביום השני ואמר 'ואת‬ ‫כלל להשתחוות אפיים ארצה (עי' תשובות והנהגות ח"ב סי'‬ ‫ראש השנה‪ ,‬והטעם כדאיתא בירושלמי 'מאן דדמיך בריש שתא‬ ‫מוסף' בלשון יחיד‪ ,‬אין צריך לחזור אפילו עדיין לא גמר‬ ‫ע"ר)‪.‬‬ ‫דמיך מזליה'‪ ,‬ולכן יש לקום קודם אור היום כדי להיות ניעור כל‬ ‫את הברכה (עי' משנ"ב שם ס"ק ו')‪ ,‬אבל אם טעה ביום‬ ‫היום (עי' אלף המגן סי' תקפ"ד ס"ק א')‪ ,‬ויש המלמדים זכות על הישנים‬ ‫ברכת אשר יצר‪ ,‬ולימוד‪ ,‬ותהילים בחזרת הש"ץ‬ ‫הראשון ואמר 'ואת מוסף' בלשון יחיד‪ ,‬נחלקו הפוסקים‬ ‫עד הנץ החמה דאין דנין את האדם קודם הנץ‪ ,‬ויש המליצים זכות‬ ‫אם צריך לחזור‪ ,‬ויש שכתבו שספק ברכות להקל ולא‬ ‫של מוסף‬ ‫לאלו הממשיכים לישון אף לאחר עלות השחר עקב שחוששים‬ ‫יחזור ויתפלל‪ ,‬אבל אם תפס עצמו קודם שגמר הברכה‬ ‫שהתפילה לא תהיה כהוגן‪.‬‬ ‫ט‪ .‬בשעת חזרת השליח ציבור את תפילת המוסף‬ ‫יחזור ויתפלל ויאמר כהוגן ( עי' משנ"ב שם שמביא דעת רעק"א‬ ‫בשם תשובת בית יהודה שצריך לחזור‪ ,‬אמנם עי' שעה"צ שם ס"ק ו'‬ ‫יב‪ .‬וכן לא ישב בטל רק ישתדל לעסוק בדברי תורה ותפילה‬ ‫אין לו לומר פרקי תהילים או ללמוד (עי' שו"ע סי' תקצ"ב‬ ‫דמבאר 'דמה שכתב ביום הראשון חוזר היינו קודם שסיים הברכה אבל‬ ‫ועל ידי זה מעורר המלאך שלו להתפלל עליו למעלה (עי' מג"א שם‬ ‫סע' א')‪ ,‬אך אם הוא מאריך בניגונים יש שכתבו דיאמר אז‬ ‫לאחר שסיים אין לחזור')‪.‬‬ ‫ס"ק ו'‪ ,‬ומחצה"ש שם)‪ ,‬ויש המקילים לישון אחר חצות היום כדאיתא‬ ‫תהילים (עי' יסוד ושורש העבודה שער י"א סדר שופרות)‪ ,‬וכן‬ ‫בשם האר"י ז"ל‪ ,‬אך לכתחילה יש להיזהר שלא לישון ביום אם‬ ‫מותר ללמוד בהרהור בעלמא‪ ,‬וכן כתבו הפוסקים דיכול‬ ‫ידקדק לשמוע חזרת הש"ץ‬ ‫לא כשזה צורך גדול כגון שראשו כבד עליו (עי' משנ"ב שם ס"ק ט')‪,‬‬ ‫לברך ברכת אשר יצר‪ .‬עי' ס' פני יהושיע ר"ה ל"ד ע"ב‬ ‫ה‪ .‬ידקדק לשמוע חזרת השליח ציבור בתפילת‬ ‫וביום שני קל יותר לדעת כמה פוסקים‪.‬‬ ‫שכתב שאין להפסיק לכלום בין התקיעות ‪ ,‬אבל‬ ‫מוסף‪ ,‬כדי שיהיה התקיעות לפי סדר הברכות גם‬