gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

תוספת שבת · Toisefes Shabbos — ניצבים וילך (2026-08-31)

מוציא לאור: תוספת שבת · Toisefes Shabbos

שבוע: ניצבים וילך (2026-08-31)

תוספת שבת · Toisefes Shabbos — ניצבים וילך (2026-08-31)

פתח את ה-PDF הורדה

‫שנה ח' ‪421‬‬ ‫זמני הדלק"נ פרשת נצבים וילך‬ ‫ירושלים‪ 6:23 :‬מוקדם‪6:13 :‬‬ ‫בני ברק‪ 6:39 :‬מוקדם‪6:29 :‬‬ ‫העלון השבוע‬ ‫לרפואת הילד‬ ‫תוספת‬ ‫שבת‬ ‫שמריהו יוסף חיים‬ ‫מודיעין עילית‪ 6:32 :‬מוקדם‪6:22 :‬‬ ‫חיפה‪ 6:32 :‬מוקדם‪6:22 :‬‬ ‫בן צביה לרפוא"ש‬ ‫טבריה‪ 6:28 :‬מוקדם‪6:18 :‬‬ ‫בתושח"י‬ ‫מדברי רבותינו זצוק"ל ושיבדלחט"א במעלת תפילת מנחה בערש"ק וקדושת השבת‬ ‫מרן הגר"א לופיאן זיע"א בדברים נפלאים במעלת ניצול יום שישי האחרון‪:‬‬ ‫שמעתי על אדם גדול אחד‪ ,‬ראש ישיבה שהיה רגיל לומר שיעור בליל יום הכיפורים‪ ,‬וביאר טעמו מפני שביוה"כ עוסקים‬ ‫כל היום בתפילות‪ ,‬וחסר לימוד התורה‪ ,‬ואי אפשר ליום בלא תורה‪ ,‬לכן היה אומר שיעור בליל יוה"כ‪ .‬והנה יום שישי זה‬ ‫הוא האחרון של שנת תש"ך‪ ,‬וידוע שבימי השבוע האחרון של השנה אמרו חז"ל שיכולים לתקן בהם את כל ימי השבוע שבכל‬ ‫השנה‪ ,‬לכן מוטל עלינו לתקן ביום שישי זה את כל ימי השבוע שבכל השנה כולה‪ ,‬ויום זה ערב שבת קודש צריך במיוחד‬ ‫תיקון גדול‪ ,‬כי בערב שבת לא אומרים שיעורים‪ ,‬והלימוד הוא חלש יותר בערב שבת מכל ימי השבוע‪.‬‬ ‫חשיפה‪ :‬נחשף המקור לדברי הלב אליהו שהשבוע האחרון של השנה‪ ,‬מתקן כל השנה‪:‬‬ ‫וביערות דבש שהביאו המשנ"ב (סי' תר"ג סק"ב) מובא שגם‬ ‫הגמ' בחגיגה סוף דף ה‪ :‬מספרת על רב אידי שהיה הולך‬ ‫עשי"ת מסוגל לתיקון כל השנה שעברה‪ ,‬שז' ימים שבין ראש‬ ‫‪ 3‬חודשים וחוזר ‪ 3‬חודשים כדי להיות 'יום אחד' בישיבה!!‬ ‫השנה ליו"כ כנגד ז' ימי השבוע ושיעשו תשובה 'כל יום על‬ ‫(ורש"י מבאר שנסע אחרי פסח והוצרך לחזור לסוכות לשמח‬ ‫אותו יום בשבוע מתחילת חייו'!!‪ ,‬ואולי ג"כ מקורו מהנ"ל‪.‬‬ ‫את אשתו) וצחקו עליו ע"ז‪ ,...‬ור"י אמר להם‪ ,‬שמהפסוק ואותי‬ ‫וכבר הבאנו בעלון ‪ 418‬של פר' ואתחנן את המשל הנפלא‬ ‫יום יום ידרשון‪ ,‬לומדים 'לומר לך כל העוסק בתורה 'אפי' יום‬ ‫של הערוך לנר על ר"ה בשבת‪ ,‬בספרו מנחת עני פר' האזינו‬ ‫אחד' בשנה (יש מוסיפים 'לשמה') מעלה עליו הכתוב 'כאילו‬ ‫(עיי"ש)‪.‬‬ ‫עסק כל השנה כולה''!!!‬ ‫נקווה שתישמר 'השבת האחרונה' כהלכתה‪ ,‬ונימנע מהנאמר בסליחות‪...‬‬ ‫ובמגלה עמוקות הביא‪( :‬פר' אמור) שהפסוק בתהילים‪ :‬ה' ש'מעה‬ ‫כתב החיד"א ביאור בסליחות‪' :‬לך ה' הצדקה ולנו בושת‬ ‫ב'קולי ת'הינה‪ ,‬ר"ת שבת‪ ,‬לרמז שבשבת ה' שומע יותר את‬ ‫הפנים'‪ ,‬שהכוונה‪ :‬לך ה' הצדקה' שאמרת שיגאלו בשמירת שני‬ ‫התפילות‪ ,‬וכדברי הזוהר שתפילה 'בכל שבת' מתקבלת כעשרת‬ ‫שבתות‪' ,‬ולנו בושת הפנים' שאפי' 'דבר קטן' כזה איננו עושים‬ ‫ימי תשובה!! (תיקו"ז כא)‪ ,‬והביא הגר"א בידרמן שליט"א‬ ‫ונשארים בגלות‪ ,‬ומביא החיד"א שיש להצטער ע"ז מאד! מאחר‬ ‫שלפי"ז כל דברי הרמב"ם על עשרת ימי תשובה (ב' ו' תשובה)‪,‬‬ ‫והרפואה בידינו!!‪ ,‬והוסיף החיד"א שאנו מאד מתביישים מזה‪,‬‬ ‫'שהתשובה יפה ביותר ומיד היא מתקבלת'‪ ,‬קיים בכל שבת!! וזה‬ ‫ולכן אותיות 'בשת' ו'שבת' אותם אותיות‪ ,‬שבמקום 'שבת' נהיה‬ ‫מגדיל מאד את השמחה והמעלה שהשנה ר"ה חל בשבת!!‪.‬‬ ‫לנו 'בושת' הפנים‪( .‬החיד"א במראית עין שבת קיח)‬ ‫במעלת לימוד התורה בימי שישי ושבת‪.‬‬ ‫מחמת עונג שבת‪ ...‬לכן טוב להתחיל להתפלל מתוך שמחה של‬ ‫חידש הרבינו בחיי (שמות כ' ח') דוד שאמר בתהילים 'מה‬ ‫מצוה!! רואים שבשבת למדו יותר מכל השבוע! וכעי"ז כתב‬ ‫אהבתי תורתך‪ ,‬כל 'היום' היא שיחתי‪ ,‬התכוון ליום השבת!!‪,‬‬ ‫המהרש"א שעל אותו היום שישי לפני שנפטר‪ ,‬ה' אמר לו 'טוב‬ ‫היום המיוחד שהיה מתענג בו בתורה כל היום‪ ,‬ולכן לא אמר‬ ‫לי יום בחצריך' מאלף עולות של שלמה (מהרש"א‪ ,‬מכות י‪ .‬ד"ה‬ ‫'בכל יום היא שיחתי'‪ ,‬אלא אמר 'כל היום'‪ ,‬ובלקט יושר הביא‬ ‫מ"ד עומדות) ועיין בספר 'לב אליהו' עמ' שעא‪ ,‬שזירז מאד לנצל‬ ‫(עמ' ‪ 114‬לתלמיד התרומת הדשן) שלכן מתחילים סליחות ביום‬ ‫את יום שישי האחרון בשנה ושהוא בבחינת 'מת מצוה'‪...‬‬ ‫א'‪ ,‬כי העם שמחים מחמת 'מצוות התורה שלומדים בשבת'‪ ,‬וגם‬ ‫שיחת המשגיח דישיבות מיר ברכפלד וליקווד הגה"צ רבי ראובן הכסטר שליט"א ‪ -‬לרגל ר"ה שחל בשבת‬ ‫ולאחר שהביא את המשל הנפלא מהערוך לנר ‪" -‬מלכותא דרקיעא" כעין "מלכותא דארעא" ‪ -‬ובפרט השנה‬ ‫שראש השנה חל בשבת ‪ -‬לרפואת הדסה בת שושנה‬ ‫ארוכים‪ ,‬כיוון שיש להם אשראי‪ ,‬אומר רבי ירוחם‪ ,‬אותו הדבר‬ ‫רואים בחז"ל שיש מצוות שהתורה נתנה להם משקל מיוחד‪.‬‬ ‫גם במלכותא דרקיעא‪ .‬כשאין לאדם מזומנים‪ ,‬כשאין לו מספיק‬ ‫אחד המצוות זה מצוות שבת‪" .‬אמר רבי אלעזר בר אבינא‪,‬‬ ‫מליצי יושר‪ ,‬אדם יכול לקבל באשראי‪ .‬אדם שעושה קבלה טובה‪,‬‬ ‫מצינו בתורה ובנביאים ובכתובים ששקולה שבת כנגד כל‬ ‫הקב"ה נותן לו באשראי‪ ,‬יכול להיות שיש לאדם אשראי שמחזיק‬ ‫המצוות‪ ...‬וכתוב בחז"ל "מלכותא דרקיעא כעין מלכותא‬ ‫‪ 360‬תשלומים‪ ,‬יכול להיות שכל שנה מחדש אדם מקבל אשראי‬ ‫דארעא‪ ".‬אומר רבי ירוחם ממיר‪ ,‬במלכותא דארעא אנחנו‬ ‫חדש לעשרות שנים‪ .‬ואם אדם אמין‪ ,‬הוא יכול להחזיק אשראי‬ ‫יודעים שעולם המסחר בנוי על אשראי ‪ -‬קרדיט‪ .‬אדם יכול‬ ‫שנים רבות‪ .‬אם אדם משלם את המשכנתא שלו‪ ,‬אפילו שזה‬ ‫לקבל באשראי סכומים גדולים מאוד‪ ,‬ובמה זה תלוי? באמון‬ ‫תשלום קטן‪ ,‬זה אחד חלקי ‪ ,360‬אבל אם הוא משלם‪ ,‬מחזיקים‬ ‫שיש לו‪ ,‬אדם שהוא אמין‪ ,‬יכול לקחת מיליונים בתשלומים‬ ‫תוספת שבת‬ ‫להושיע משפטי נפשו" (תהלים קט‪ ,‬לא)‪ ,‬כשאנחנו עומדים‬ ‫את העסק‪ .‬ואם חס ושלום הוא מפסיק לשלם‪ ,‬שוברים את כל‬ ‫"כדלים וכרשים"‪ ,‬אף אחד לא יכול לבוא עם הזכויות שלו‪.‬‬ ‫העסק‪,‬‬ ‫אנחנו באים עם מליצי יושר‪ ,‬והמליצי יושר הטובים ביותר זה‬ ‫אומר רבי ירוחם אותו הדבר מלכותא דרקיעא‪ ,‬אם השם יתברך‬ ‫אלו שהקב"ה אומר עליהם שהם המליצי יושר‪.‬‬ ‫רואה שהאדם הוא אמין‪ ,‬אדם יכול לקבל קבלה קטנה הקב"ה‬ ‫ואם הרמב"ם (הלכות תשובה ג' ב') מתאר לנו שזה עניין של‬ ‫מחשיב לו את מה שהוא יעשה בהמשך‪ ,‬אם כתוב פה במשל‬ ‫משקל של המצוות‪" ,‬ושקול זה אינו לפי מנין הזכויות והעוונות‬ ‫של הערוך לנר ששבת יכולה להביא לנו כתיבה וחתימה טובה‬ ‫אלא לפי גודלם‪ .‬יש זכות שהיא כנגד כמה עוונות‪ ...‬ויש עוון‬ ‫יותר מבשנים שיש תקיעת שופר‪ ,‬אז הכל תלוי ועומד בשמירת‬ ‫שהוא כנגד כמה זכויות‪ ...‬ואין שוקלין אלא בדעתו של קל‬ ‫השבת ובכבוד השבת‪ .‬אם אדם נרתם‪ ,‬מקבל על עצמו משהו‬ ‫דעות והוא היודע היאך עורכין הזכויות כנגד העוונות"‪ .‬וחז"ל‬ ‫בכבוד השבת‪ ,‬בשמירת השבת‪ ,‬במעלת השבת‪ ,‬אין לשער ואין‬ ‫אומרים לנו ששקולה שבת ככל המצוות‪ ,‬זה פשוט וברור איזה‬ ‫לתאר כמה שאדם יכול לזכות‪ .‬ודווקא עכשיו‪ ,‬כמה שבתות‬ ‫משקל עצום יש לשבת‪ .‬והשבת כוללת הלכות שבת וכל ענייני‬ ‫לפני ראש השנה‪ ,‬זה הזמן שאנחנו יכולים וצריכים לחפש את‬ ‫השבת‪.‬‬ ‫הפרקליטים שיכולים לעמוד לימיננו‪" .‬כי יעמוד לימין אביון‬ ‫עוד במעלת ר"ה שחל בשבת‪ ,‬חידוש הרידב"ז‪ :‬ר"ה שחל בשבת אין תוקעין שלא ימעיט בכבוד השבת‬ ‫שיחשבו שיש מקטרגים בשבת‪ ,‬וכביכול אנו צריכין להתגבר עליהם‪ ..‬ובטעם למה במקדש תקעו בשבת‪.‬‬ ‫שהוא יום רחמים ותוקעים רק לקיום המצוה דאורי' (שהרי אין‬ ‫דברי המאירי‪' :‬ועם היות השופר אהובינו השבת יותר חביבינו'‬ ‫מקטרגים בשבת) הם מותרים לתקוע בשבת!! וביותר הביא‬ ‫(שם)‪ ,‬וברוקח כתב (סי' רא) שבשבת אין תוקעים בשופר כי‬ ‫דברי הזוהר (בפר' תרומה) שבשבת וכן במקדש תמיד אין כח‬ ‫השבת היא אות וישראל נשמרים בו‪ ,‬וכן כתב החתם סופר‬ ‫לשטן לקטרג וכל השופר היה רק לקיום המצוה וההמלכה‪,‬‬ ‫שבשבת אין דין ואי"צ להמתיקו ע"י השופר‪,‬‬ ‫ועוד ביאר שאי"צ לתקוע בשבת‪ ,‬שבכוחה לפעול ע"י הדיבור‪,‬‬ ‫ושאל ב'להורות נתן' א"כ למה במקדש תקעו בשבת‪ ,‬ועוד הרי‬ ‫ע"י התשובה והזכרת המלכויות‪ ,‬שהרי בשבת נאסר דיבור אסור‬ ‫מדאורי' חייבים לתקוע גם בשבת ורק רבנן גזרו‪ ,‬והביא בשם‬ ‫ולכן עם הארץ מתיירא לשקר בשבת‪ ,‬וממילא צריך מאוד‬ ‫הרידב"ז (בספרו מצודת דוד על ספר המצוות מצוה קי"ב) וז"ל‪,‬‬ ‫לכוון בתפילה‪ ,‬שעי"ז נחשב שתקענו בשופר‪ ,‬והטעם שבמקדש‬ ‫ואין תוקעין בשבת שלא יטעו לומר שיש דין ומקטרגים בשבת‪,‬‬ ‫תוקעין בשבת‪ ,‬כי במקדש צריך 'קדושת המעשה' וצריך דוקא‬ ‫ואנו באים לערבב אותם‪ ,‬ואין הדבר כן כי בשבת הכל שלום‪,‬‬ ‫מעשה‪ ,‬ולא מועיל מחשבה‪ ,..‬ולכן עבודה ושבות נדחו במקדש‪,‬‬ ‫ואין שטן ואין פגע רע‪ ,‬ולפיכך אין חותמין בשבת שומר עמו‬ ‫והוסיף לבאר בלהורות נתן שבשבת אי"צ שופר שכל מטרתו‬ ‫ישראל‪ ,‬ובמקום שיש בי"ד זריזין הן ולא יטעו‪ ,‬ואין לדחות‬ ‫לעורר הישנים מהבלי הזמן (רמב"ם תשובה ג' ד')‪ ,‬ועל שבת‬ ‫המצוה‪ ,‬עכ"ל‪,‬‬ ‫נאמר 'ושמרו' בנ"י את השבת‪ ,‬ושומר אינו רשאי לישון‪ ...‬וממילא‬ ‫רואים שחז"ל ויתרו על מצוה דאורי' כדי שלא יהיה פחד‬ ‫אין צורך בשופר שיעירנו‪ ,‬שהשבת עצמה היא המעוררת‪( .‬עיין‬ ‫ומיעוט בכבוד השבת‪ ,...‬שהרי בכל שנה יש גם מטרה בשופר‬ ‫בהרחבה ב'להורות נתן' עמ' קלד ‪-‬קמב)‬ ‫לבלבל את המקטרגים‪ ...‬ורק במקדש ובבי"ד שיודעים שבשבת‬ ‫עוד במעלת ר"ה שחל בשבת‪,‬‬ ‫מרויחים יותר שכביכול ה' והשבת תוקעים בשבילינו‪ ,‬ורבנן‬ ‫מובא בשם הקדושת לוי לבאר שבר"ה שחל בשבת‪ ,‬ה' חייב‬ ‫שאסרו השופר פועלים לטובתינו‪.‬‬ ‫לכותבינו לחיים טובים‪ ,‬שהרי ה' שומר שבת‪ ,‬ואינו יכול לכתוב‬ ‫ועוד ביאר בלהורות נתן שלרמב"ם מטרת השופר לעוררינו‬ ‫בשבת‪ ,‬ורק לצורך פיקוח נפש (כגון לכותבינו לחיים) נדחה‬ ‫לתשובה‪ ,‬ולכן התקיעה נקראת חכמה ואינה מלאכה‪ ,‬שהחכמה‬ ‫שבת‪ ,..‬ולכאו' בכל ר"ה יש איסור כותב‪ ,‬ומה מיוחד בר"ה שחל‬ ‫מביאה לידי תשובה‪ ,‬ולכן נדחה שופר בשבת‪ ,‬שרק בשבת‬ ‫בשבת‪ ,‬וביאר בלהורות נתן שכיון שזה מצוות היום שבו נידונין‬ ‫נאמר מלאכת מחשבת אסרה תורה‪ ,‬ולכן יש מצוה לשבות גם‬ ‫על כל השנה‪ ,‬מותר לו לכתוב ורק כשחל ר"ה בשבת‪ ,‬שמצד‬ ‫ממחשבה מעסקיו (שו"ע סי' ש"ו ח'‪ ,‬וביאור הגר"א)‪ ,‬וביאר‬ ‫שבת אין חובת היום לכתוב‪ ,‬כביכול השבת מחייבת שנכתב‬ ‫עפ"י הטור בסי' קט"ו שתקנו בשמונה עשרה תשובה אחרי בינה‪,‬‬ ‫לטובה‪.‬‬ ‫שהבינה מביאה לתשובה‪ ,‬וממילא גם שבת שהיא בבחינת דעת‬ ‫וכן ביאר בלהורות נתן שעל שנה שר"ה חל בשבת נאמר דברי‬ ‫גם מביאה לידי תשובה‪ ,‬ועי"ז תירץ דברי הט"ז בסי' רמ"ב‪ ,‬שרק‬ ‫הגמ' (טז‪ ):‬כל שנה שרשה בתחילתה מתעשרת בסופה‪ ,‬שבגלל‬ ‫ע"י שבת ניתן להגיע לבינה ולתשובה שלימה‪( ,‬ולכן 'ושבת'‬ ‫שלא תקעו בתחילתה ישראל מרגישים יותר רשים‪ ,‬ומפחדים‬ ‫עד ה' אלוקיך זה אותיות שבת)‪ ,‬ולכן בשבת אי"צ את השופר‬ ‫שאין שופר‪ ,‬וכן שאין נוטלין לולב ביו"ט ראשון של סוכות‬ ‫בשביל להגיע לתשובה‪ ,‬וביאר שהטעם שבמקדש תוקעין‬ ‫שגם חל בשבת באותה שנה‪ ,‬וזה גם עוצר מקטרגים‪( ,‬סוכה לז‪):‬‬ ‫בשבת‪ ,‬כי במקדש צריך 'קדושת המעשה' וצריך דוקא מעשה‪,‬‬ ‫וישראל נמנעים מסגולות אלו למען דקדוק בשבת‪ ...‬ולכן זוכים‬ ‫ולא מועיל מחשבה‪ ,‬ולכן עבודה ושבות נדחו במקדש‪( ,‬ועיין‬ ‫לעשירות בסופה‪ ,‬בגלל שמסרו נפשן על השבת בתחילתה‪ ,‬עי"ש‬ ‫עוד במאירי בחיבור התשו')‬ ‫שהביא משל נפלא מהמגיד מדובנה שהנמשל שבשנה זו אנו‬ ‫קופתקופת‬ ‫לרפואת)‬ ‫ו"קהילות"‬ ‫ו"קהילות"‬ ‫פלוס"או‬ ‫פלוס"‬ ‫לע"נ‬ ‫להנציח‬ ‫ב"נדרים‬ ‫ב"נדרים‬ ‫(ניתן‬ ‫אפשר גם‬ ‫לעלון‬ ‫אפשר גם‬ ‫לתרומות‬ ‫לעלוןלעלון‬ ‫לתרומות‬ ‫וכד' וכד'לתרומות‬ ‫דרשות‬‫דרשות‬ ‫לשליחת‬ ‫לשליחת‬ ‫להצטרפות או‬ ‫להצטרפות או‬ ‫והנצחות או‬ ‫והנצחות או‬‫לפרטים‬ ‫לפרטים‬ ‫דהלכתא‬ ‫בטלפון‬ ‫בטלפון‬ ‫אליבא‬ ‫שבת" או‬ ‫או‬ ‫שבת"‬‫היומי‬ ‫תוספת‬ ‫"עלוןדף‬ ‫תוספת‬ ‫קופת‬ ‫ו'קהילות' ‪-‬‬ ‫"עלון‬ ‫קופת‬ ‫קופת‬ ‫פלוס'‬ ‫גליונות"‬ ‫גליונות"‬‫ב'נדרים‬ ‫"אוסף‬ ‫"אוסף‬ ‫‪a0732951324gail.coa‬‬ ‫‪a0732951324gail.coa‬‬ ‫@‬ ‫למייללמייל‬ ‫לפנותלפנות‬ ‫ניתן ניתן‬ ‫‪. 0527614765‬‬ ‫‪. 2040‬‬ ‫‪2040‬‬ ‫שלוחה‬ ‫שלוחה‬ ‫בטלפון‬ ‫‪037630543‬‬ ‫‪037630543‬‬‫או‬ ‫‪073-2951324‬‬ ‫‪073-2951324‬‬ ‫בטל‪:‬בטל‪:‬‬ ‫שבתשבת‬ ‫בנושא‬ ‫בנושא‬ ‫חיזוקחיזוק‬ ‫שיחות‬‫שיחות‬ ‫לשמיעת‬ ‫לשמיעת‬