תוספת שבת · Toisefes Shabbos — ניצבים וילך (2026-08-31)

שנה ח' 421
זמני הדלק"נ פרשת נצבים וילך
ירושלים 6:23 :מוקדם6:13 :
בני ברק 6:39 :מוקדם6:29 :
העלון השבוע
לרפואת הילד
תוספת
שבת
שמריהו יוסף חיים
מודיעין עילית 6:32 :מוקדם6:22 :
חיפה 6:32 :מוקדם6:22 : בן צביה לרפוא"ש
טבריה 6:28 :מוקדם6:18 : בתושח"י
מדברי רבותינו זצוק"ל ושיבדלחט"א במעלת תפילת מנחה בערש"ק וקדושת השבת
מרן הגר"א לופיאן זיע"א בדברים נפלאים במעלת ניצול יום שישי האחרון:
שמעתי על אדם גדול אחד ,ראש ישיבה שהיה רגיל לומר שיעור בליל יום הכיפורים ,וביאר טעמו מפני שביוה"כ עוסקים
כל היום בתפילות ,וחסר לימוד התורה ,ואי אפשר ליום בלא תורה ,לכן היה אומר שיעור בליל יוה"כ .והנה יום שישי זה
הוא האחרון של שנת תש"ך ,וידוע שבימי השבוע האחרון של השנה אמרו חז"ל שיכולים לתקן בהם את כל ימי השבוע שבכל
השנה ,לכן מוטל עלינו לתקן ביום שישי זה את כל ימי השבוע שבכל השנה כולה ,ויום זה ערב שבת קודש צריך במיוחד
תיקון גדול ,כי בערב שבת לא אומרים שיעורים ,והלימוד הוא חלש יותר בערב שבת מכל ימי השבוע.
חשיפה :נחשף המקור לדברי הלב אליהו שהשבוע האחרון של השנה ,מתקן כל השנה:
וביערות דבש שהביאו המשנ"ב (סי' תר"ג סק"ב) מובא שגם הגמ' בחגיגה סוף דף ה :מספרת על רב אידי שהיה הולך
עשי"ת מסוגל לתיקון כל השנה שעברה ,שז' ימים שבין ראש 3חודשים וחוזר 3חודשים כדי להיות 'יום אחד' בישיבה!!
השנה ליו"כ כנגד ז' ימי השבוע ושיעשו תשובה 'כל יום על (ורש"י מבאר שנסע אחרי פסח והוצרך לחזור לסוכות לשמח
אותו יום בשבוע מתחילת חייו'!! ,ואולי ג"כ מקורו מהנ"ל. את אשתו) וצחקו עליו ע"ז ,...ור"י אמר להם ,שמהפסוק ואותי
וכבר הבאנו בעלון 418של פר' ואתחנן את המשל הנפלא יום יום ידרשון ,לומדים 'לומר לך כל העוסק בתורה 'אפי' יום
של הערוך לנר על ר"ה בשבת ,בספרו מנחת עני פר' האזינו אחד' בשנה (יש מוסיפים 'לשמה') מעלה עליו הכתוב 'כאילו
(עיי"ש). עסק כל השנה כולה''!!!
נקווה שתישמר 'השבת האחרונה' כהלכתה ,ונימנע מהנאמר בסליחות...
ובמגלה עמוקות הביא( :פר' אמור) שהפסוק בתהילים :ה' ש'מעה כתב החיד"א ביאור בסליחות' :לך ה' הצדקה ולנו בושת
ב'קולי ת'הינה ,ר"ת שבת ,לרמז שבשבת ה' שומע יותר את הפנים' ,שהכוונה :לך ה' הצדקה' שאמרת שיגאלו בשמירת שני
התפילות ,וכדברי הזוהר שתפילה 'בכל שבת' מתקבלת כעשרת שבתות' ,ולנו בושת הפנים' שאפי' 'דבר קטן' כזה איננו עושים
ימי תשובה!! (תיקו"ז כא) ,והביא הגר"א בידרמן שליט"א ונשארים בגלות ,ומביא החיד"א שיש להצטער ע"ז מאד! מאחר
שלפי"ז כל דברי הרמב"ם על עשרת ימי תשובה (ב' ו' תשובה), והרפואה בידינו!! ,והוסיף החיד"א שאנו מאד מתביישים מזה,
'שהתשובה יפה ביותר ומיד היא מתקבלת' ,קיים בכל שבת!! וזה ולכן אותיות 'בשת' ו'שבת' אותם אותיות ,שבמקום 'שבת' נהיה
מגדיל מאד את השמחה והמעלה שהשנה ר"ה חל בשבת!!. לנו 'בושת' הפנים( .החיד"א במראית עין שבת קיח)
במעלת לימוד התורה בימי שישי ושבת.
מחמת עונג שבת ...לכן טוב להתחיל להתפלל מתוך שמחה של חידש הרבינו בחיי (שמות כ' ח') דוד שאמר בתהילים 'מה
מצוה!! רואים שבשבת למדו יותר מכל השבוע! וכעי"ז כתב אהבתי תורתך ,כל 'היום' היא שיחתי ,התכוון ליום השבת!!,
המהרש"א שעל אותו היום שישי לפני שנפטר ,ה' אמר לו 'טוב היום המיוחד שהיה מתענג בו בתורה כל היום ,ולכן לא אמר
לי יום בחצריך' מאלף עולות של שלמה (מהרש"א ,מכות י .ד"ה 'בכל יום היא שיחתי' ,אלא אמר 'כל היום' ,ובלקט יושר הביא
מ"ד עומדות) ועיין בספר 'לב אליהו' עמ' שעא ,שזירז מאד לנצל (עמ' 114לתלמיד התרומת הדשן) שלכן מתחילים סליחות ביום
את יום שישי האחרון בשנה ושהוא בבחינת 'מת מצוה'... א' ,כי העם שמחים מחמת 'מצוות התורה שלומדים בשבת' ,וגם
שיחת המשגיח דישיבות מיר ברכפלד וליקווד הגה"צ רבי ראובן הכסטר שליט"א -לרגל ר"ה שחל בשבת
ולאחר שהביא את המשל הנפלא מהערוך לנר " -מלכותא דרקיעא" כעין "מלכותא דארעא" -ובפרט השנה
שראש השנה חל בשבת -לרפואת הדסה בת שושנה
ארוכים ,כיוון שיש להם אשראי ,אומר רבי ירוחם ,אותו הדבר רואים בחז"ל שיש מצוות שהתורה נתנה להם משקל מיוחד.
גם במלכותא דרקיעא .כשאין לאדם מזומנים ,כשאין לו מספיק אחד המצוות זה מצוות שבת" .אמר רבי אלעזר בר אבינא,
מליצי יושר ,אדם יכול לקבל באשראי .אדם שעושה קבלה טובה, מצינו בתורה ובנביאים ובכתובים ששקולה שבת כנגד כל
הקב"ה נותן לו באשראי ,יכול להיות שיש לאדם אשראי שמחזיק המצוות ...וכתוב בחז"ל "מלכותא דרקיעא כעין מלכותא
360תשלומים ,יכול להיות שכל שנה מחדש אדם מקבל אשראי דארעא ".אומר רבי ירוחם ממיר ,במלכותא דארעא אנחנו
חדש לעשרות שנים .ואם אדם אמין ,הוא יכול להחזיק אשראי יודעים שעולם המסחר בנוי על אשראי -קרדיט .אדם יכול
שנים רבות .אם אדם משלם את המשכנתא שלו ,אפילו שזה לקבל באשראי סכומים גדולים מאוד ,ובמה זה תלוי? באמון
תשלום קטן ,זה אחד חלקי ,360אבל אם הוא משלם ,מחזיקים שיש לו ,אדם שהוא אמין ,יכול לקחת מיליונים בתשלומים
תוספת שבת
להושיע משפטי נפשו" (תהלים קט ,לא) ,כשאנחנו עומדים את העסק .ואם חס ושלום הוא מפסיק לשלם ,שוברים את כל
"כדלים וכרשים" ,אף אחד לא יכול לבוא עם הזכויות שלו. העסק,
אנחנו באים עם מליצי יושר ,והמליצי יושר הטובים ביותר זה אומר רבי ירוחם אותו הדבר מלכותא דרקיעא ,אם השם יתברך
אלו שהקב"ה אומר עליהם שהם המליצי יושר. רואה שהאדם הוא אמין ,אדם יכול לקבל קבלה קטנה הקב"ה
ואם הרמב"ם (הלכות תשובה ג' ב') מתאר לנו שזה עניין של מחשיב לו את מה שהוא יעשה בהמשך ,אם כתוב פה במשל
משקל של המצוות" ,ושקול זה אינו לפי מנין הזכויות והעוונות של הערוך לנר ששבת יכולה להביא לנו כתיבה וחתימה טובה
אלא לפי גודלם .יש זכות שהיא כנגד כמה עוונות ...ויש עוון יותר מבשנים שיש תקיעת שופר ,אז הכל תלוי ועומד בשמירת
שהוא כנגד כמה זכויות ...ואין שוקלין אלא בדעתו של קל השבת ובכבוד השבת .אם אדם נרתם ,מקבל על עצמו משהו
דעות והוא היודע היאך עורכין הזכויות כנגד העוונות" .וחז"ל בכבוד השבת ,בשמירת השבת ,במעלת השבת ,אין לשער ואין
אומרים לנו ששקולה שבת ככל המצוות ,זה פשוט וברור איזה לתאר כמה שאדם יכול לזכות .ודווקא עכשיו ,כמה שבתות
משקל עצום יש לשבת .והשבת כוללת הלכות שבת וכל ענייני לפני ראש השנה ,זה הזמן שאנחנו יכולים וצריכים לחפש את
השבת. הפרקליטים שיכולים לעמוד לימיננו" .כי יעמוד לימין אביון
עוד במעלת ר"ה שחל בשבת ,חידוש הרידב"ז :ר"ה שחל בשבת אין תוקעין שלא ימעיט בכבוד השבת
שיחשבו שיש מקטרגים בשבת ,וכביכול אנו צריכין להתגבר עליהם ..ובטעם למה במקדש תקעו בשבת.
שהוא יום רחמים ותוקעים רק לקיום המצוה דאורי' (שהרי אין דברי המאירי' :ועם היות השופר אהובינו השבת יותר חביבינו'
מקטרגים בשבת) הם מותרים לתקוע בשבת!! וביותר הביא (שם) ,וברוקח כתב (סי' רא) שבשבת אין תוקעים בשופר כי
דברי הזוהר (בפר' תרומה) שבשבת וכן במקדש תמיד אין כח השבת היא אות וישראל נשמרים בו ,וכן כתב החתם סופר
לשטן לקטרג וכל השופר היה רק לקיום המצוה וההמלכה, שבשבת אין דין ואי"צ להמתיקו ע"י השופר,
ועוד ביאר שאי"צ לתקוע בשבת ,שבכוחה לפעול ע"י הדיבור, ושאל ב'להורות נתן' א"כ למה במקדש תקעו בשבת ,ועוד הרי
ע"י התשובה והזכרת המלכויות ,שהרי בשבת נאסר דיבור אסור מדאורי' חייבים לתקוע גם בשבת ורק רבנן גזרו ,והביא בשם
ולכן עם הארץ מתיירא לשקר בשבת ,וממילא צריך מאוד הרידב"ז (בספרו מצודת דוד על ספר המצוות מצוה קי"ב) וז"ל,
לכוון בתפילה ,שעי"ז נחשב שתקענו בשופר ,והטעם שבמקדש ואין תוקעין בשבת שלא יטעו לומר שיש דין ומקטרגים בשבת,
תוקעין בשבת ,כי במקדש צריך 'קדושת המעשה' וצריך דוקא ואנו באים לערבב אותם ,ואין הדבר כן כי בשבת הכל שלום,
מעשה ,ולא מועיל מחשבה ,..ולכן עבודה ושבות נדחו במקדש, ואין שטן ואין פגע רע ,ולפיכך אין חותמין בשבת שומר עמו
והוסיף לבאר בלהורות נתן שבשבת אי"צ שופר שכל מטרתו ישראל ,ובמקום שיש בי"ד זריזין הן ולא יטעו ,ואין לדחות
לעורר הישנים מהבלי הזמן (רמב"ם תשובה ג' ד') ,ועל שבת המצוה ,עכ"ל,
נאמר 'ושמרו' בנ"י את השבת ,ושומר אינו רשאי לישון ...וממילא רואים שחז"ל ויתרו על מצוה דאורי' כדי שלא יהיה פחד
אין צורך בשופר שיעירנו ,שהשבת עצמה היא המעוררת( .עיין ומיעוט בכבוד השבת ,...שהרי בכל שנה יש גם מטרה בשופר
בהרחבה ב'להורות נתן' עמ' קלד -קמב) לבלבל את המקטרגים ...ורק במקדש ובבי"ד שיודעים שבשבת
עוד במעלת ר"ה שחל בשבת,
מרויחים יותר שכביכול ה' והשבת תוקעים בשבילינו ,ורבנן מובא בשם הקדושת לוי לבאר שבר"ה שחל בשבת ,ה' חייב
שאסרו השופר פועלים לטובתינו. לכותבינו לחיים טובים ,שהרי ה' שומר שבת ,ואינו יכול לכתוב
ועוד ביאר בלהורות נתן שלרמב"ם מטרת השופר לעוררינו בשבת ,ורק לצורך פיקוח נפש (כגון לכותבינו לחיים) נדחה
לתשובה ,ולכן התקיעה נקראת חכמה ואינה מלאכה ,שהחכמה שבת ,..ולכאו' בכל ר"ה יש איסור כותב ,ומה מיוחד בר"ה שחל
מביאה לידי תשובה ,ולכן נדחה שופר בשבת ,שרק בשבת בשבת ,וביאר בלהורות נתן שכיון שזה מצוות היום שבו נידונין
נאמר מלאכת מחשבת אסרה תורה ,ולכן יש מצוה לשבות גם על כל השנה ,מותר לו לכתוב ורק כשחל ר"ה בשבת ,שמצד
ממחשבה מעסקיו (שו"ע סי' ש"ו ח' ,וביאור הגר"א) ,וביאר שבת אין חובת היום לכתוב ,כביכול השבת מחייבת שנכתב
עפ"י הטור בסי' קט"ו שתקנו בשמונה עשרה תשובה אחרי בינה, לטובה.
שהבינה מביאה לתשובה ,וממילא גם שבת שהיא בבחינת דעת וכן ביאר בלהורות נתן שעל שנה שר"ה חל בשבת נאמר דברי
גם מביאה לידי תשובה ,ועי"ז תירץ דברי הט"ז בסי' רמ"ב ,שרק הגמ' (טז ):כל שנה שרשה בתחילתה מתעשרת בסופה ,שבגלל
ע"י שבת ניתן להגיע לבינה ולתשובה שלימה( ,ולכן 'ושבת' שלא תקעו בתחילתה ישראל מרגישים יותר רשים ,ומפחדים
עד ה' אלוקיך זה אותיות שבת) ,ולכן בשבת אי"צ את השופר שאין שופר ,וכן שאין נוטלין לולב ביו"ט ראשון של סוכות
בשביל להגיע לתשובה ,וביאר שהטעם שבמקדש תוקעין שגם חל בשבת באותה שנה ,וזה גם עוצר מקטרגים( ,סוכה לז):
בשבת ,כי במקדש צריך 'קדושת המעשה' וצריך דוקא מעשה, וישראל נמנעים מסגולות אלו למען דקדוק בשבת ...ולכן זוכים
ולא מועיל מחשבה ,ולכן עבודה ושבות נדחו במקדש( ,ועיין לעשירות בסופה ,בגלל שמסרו נפשן על השבת בתחילתה ,עי"ש
עוד במאירי בחיבור התשו') שהביא משל נפלא מהמגיד מדובנה שהנמשל שבשנה זו אנו
קופתקופת לרפואת)
ו"קהילות"
ו"קהילות" פלוס"או
פלוס" לע"נ להנציח
ב"נדרים
ב"נדרים (ניתן
אפשר גם לעלון
אפשר גם לתרומות
לעלוןלעלון
לתרומות
וכד' וכד'לתרומות
דרשותדרשות
לשליחת
לשליחת
להצטרפות או
להצטרפות או
והנצחות או
והנצחות אולפרטים
לפרטים
דהלכתא
בטלפון
בטלפון אליבא
שבת" או
או שבת"היומי
תוספת "עלוןדף
תוספת קופת ו'קהילות' -
"עלון
קופת קופת פלוס'
גליונות"
גליונות"ב'נדרים
"אוסף
"אוסף a0732951324gail.coa
a0732951324gail.coa
@ למייללמייל
לפנותלפנות
ניתן ניתן
. 0527614765
. 2040 2040
שלוחה
שלוחה בטלפון
037630543
037630543או 073-2951324
073-2951324
בטל:בטל:
שבתשבת
בנושא
בנושא
חיזוקחיזוק
שיחותשיחות
לשמיעת
לשמיעת
