gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

שארית מנחם · She'eiris Menachem — ניצבים וילך (2026-08-31)

מוציא לאור: שארית מנחם · She'eiris Menachem

שבוע: ניצבים וילך (2026-08-31)

שארית מנחם · She'eiris Menachem — ניצבים וילך (2026-08-31)

פתח את ה-PDF הורדה

‫נצבים וילך‪ -‬סליחות‬ ‫תזכר לטובה לפני כסא כבודו יתב'‪.‬‬ ‫אתם נצבים היום כולכם לפני ה' אלהיכם ראשיכם וגו'‪,‬‬ ‫א"י דהנה יעקב אבינו ע"ה שיכל את ידיו ולא העמיד אפרים‬ ‫לעבדך בברית ה' וגו'‪ .‬במדרש מביאו רש"י ז"ל כיון ששמעו‬ ‫לימינו‪ ,‬והוא למען להמתיק את השמאל שהוא דין בימין החסד‬ ‫ישראל מאה קללות חסר שתים הוריקו פניהם ואמרו מי יוכל‬ ‫(עיין אמרי נועם פ' שופטים)‪ ,‬וכן מצינו גבי בנימין שנקרא בן אוני‬ ‫לעמוד באלו‪ ,‬אמר להם אתם נצבים היום‪ ,‬ויל"ד בזה הרבה‬ ‫(בראשית ל"ה י"ח)‪ ,‬שהוא דין ויצאתה ממנו רצועה לחלקו של‬ ‫וממילא מובן הקו'‪ ,‬ויל"פ דידוע דהני שני מכות החסרים ממאה‬ ‫יהודה כדאי' במס' זבחים (נ"ג ע"ב)‪ ,‬שבו שם הוי' של רחמים‬ ‫הם כל חולי וכל מכה אשר לא כתוב וגו' (לעיל כ"ח ס"א)‪ ,‬והם‬ ‫להמתיק את הדין‪ ,‬וזה מרומז בפסוק (תהלים פ' ג') לפני אפרים‬ ‫נסתרים שאינם קצובים ודינם כדבר שאינו קצוב שאינם נקנים‬ ‫ובנימין ומנשה עוררה את גבורתך ולכה לישועתה לנו וד"ל‬ ‫אף ע"י קנין‪( ,‬עיין חו"מ סי' רי"א וסי' ס' לשיטת הרמב"ם)‪ ,‬ולכך לא‬ ‫שהוא להמתיק הגבורה בהישועה‪ ,‬וזה יש לרמז כאן אתם‬ ‫פחדו ישראל כ"כ‪ ,‬כי מקנס ידוע אינם מפחדים כ"כ‪ ,‬ושאינו‬ ‫נצבים היום‪ ,‬דא ר"ה כדאי' בזוהר הק' פנחס (דף רל"א ע"א)‪,‬‬ ‫ידוע אינו נקנה‪ ,‬אבל כששמע אתם נצבים היום כולכם לפני ה'‬ ‫כולכם לפני ה' אלהיכם‪ ,‬ה' שהוא רחמים ממתיק אלהיכם‬ ‫אלהיכם שהוא היותר חשוב‪ ,‬חששו אולי ההלכה כמו‬ ‫מדה"ד‪ ,‬וע"ז אמר ראשיכם שבטיכם שהם אפרים ומנשה‬ ‫באסמכתא דאף שאינו נקנה מ"מ נקנה בבית דין חשוב כמבואר‬ ‫שאצלם מצינו המתקת הדינים‪ ,‬ממה שיעקב אבינו ע"ה שיכל‬ ‫בחושן משפט (סי' ר"ז) לפיכך הוריקו פניהם‪ ,‬וניחמם משרבע"ה‬ ‫את ידיו כנ"ל‪.‬‬ ‫שהגם שהוא כמו ראשיכם זקניכם בית דין חשוב‪ ,‬מ"מ לעברך‬ ‫וזש"נ (תהלים כ' ב') יענך ה' ביום צרה ישגבך שם אלהי יעקב‪ ,‬פי'‬ ‫בברית ה' שהוא תוה"ק ע"ד אם לא בריתי יומם ולילה וגו' (ירמי'‬ ‫יענך ה'‪ ,‬הוא שם הרחמים‪ ,‬ביום צרה להמתיקו‪ ,‬ישגבך שם‬ ‫ל"ג כ"ה) דההלכה הוא דרק באסמכתא מהני בית דין חשוב‬ ‫אלהי יעקב‪ ,‬ע"ד שיעקב המתיק הדינים כנ"ל‪ ,‬וכן נרמז בקרא‬ ‫מטעם דהוי כמתפיס זכותא ביד הבית דין אבל בדבר שאינו‬ ‫(במדבר כ"ג כ"א) לא הביט און ביעקב וגו'‪ ,‬היינו דעל ידי יעקב ה'‬ ‫קצוב לא מהני בי"ד חשוב‪ ,‬וממילא לא נקנה וטוב להם ודו"ק‪.‬‬ ‫אלהיו עמו וממתיק דיני אלהים בהוי"ה רחמים‪ .‬וכן י"ל התפלה‬ ‫אתם נצבים היום לפני ה' אלהיכם ראשיכם שבטיכם וגו'‪.‬‬ ‫בימים הנוראים באין מליץ יושר וכו' תגיד "ליעקב"‪ ,‬היינו כשם‬ ‫הנה בקשתינו בר"ה שיעלה זכרוננו לפני הקב"ה לטובה‪ ,‬והנה‬ ‫ששיכל את ידיו והמתיק הדינים ברחמים‪ ,‬כן תעשה דבר חוק‬ ‫הר"ת של שמות הי"ב שבטים עולים תזכ"ר‪ ,‬וז"ש אתם נצבים‬ ‫ומשפט וצדקנו במשפט‪ ,‬הרומז לחסד‪.‬‬ ‫היום‪ ,‬דא ר"ה כדאי' בזוה"ק פנחס (דף רל"א ע"א)‪ ,‬כולכם לפני ה'‬ ‫אתם נצבים היום וגו'‪ .‬אפשר לומר דהיום דא ר"ה‪ ,‬ורמוז בר"ת‬ ‫אלהיכם‪ ,‬ועולה זכרוניכם לפניו לטובה‪ ,‬והוא בזכות ראשיכם‬ ‫של היו"ם שהוא יגורתי מפני האף והחימה (דברים ט' י"ט)‪ ,‬זה‬ ‫שבטיכם‪ ,‬כלומר ר"ת של שמות שבטיכם שהוא תזכ"ר כנ"ל‪.‬‬ ‫פחד הדין‪ ,‬אבל ע"י שאנו מזכירין עקידת יצחק נמתק הדין‪ ,‬וזה‬ ‫ובזכות שאנו זוכרים צדקת השבטים ומשתוקקים להדבק‬ ‫ובבן הנעקד ישבית מדינינו‪ ,‬ג"כ ר"ת היו"ם‪ ,‬וכן מקדש ישראל‬ ‫במדותם אנו עומדים לפני ה' ומצדיק אותנו‪ ,‬ובזה נתוסף כח‬ ‫ויום הזכרון‪ ,‬היו"ם המסוגל לזכרון אילו של יצחק‪ ,‬ובזכותו נזכה‬ ‫בפמליא של מעלה בחינת כח ה' כמש"נ (במדבר י"ד ז') ועתה‬ ‫לגאולה שלימה‪ ,‬ועל כן וזרעו יהיה מלא הגוים (בראשית מ"ח י"ט)‬ ‫יגדל נא כח ה'‪ ,‬והנה לעורר זכרונינו לטובה הוא ע"י "כח" ה'‪,‬‬ ‫ג"כ ר"ת היו"ם‪ ,‬שתהיה מלכותו בכל משלה‪.‬‬ ‫היינו כ"ח פעמים הוי"ה שעולה תשכ"ח שהוא מבטל השכחה‬ ‫אתם נצבים היום לפני ה' אלהיכם וגו'‪ .‬י"ל דהנה מחמת‬ ‫ומעורר את מדת הזכירה לטובה‪ ,‬וז"ש (דברים כ"ה י"ט) והיה‬ ‫שהאדם עלול לשכחה מביאהו להיותו שוכח לעבוד את הש"י‪,‬‬ ‫בהניח ה' אלהיך מכל אויבך ויכירו כח ה'‪ ,‬אז לא תשכח‪ ,‬רק‬ ‫לפניו‪ ,‬וראוי להיות בהם בשמחה‪.‬‬ ‫והעצה לזה שויתי ה' לנגדי תמיד (תהלים ט"ז ט')‪ ,‬דמי שעומד‬ ‫והיה בשמעו את דברי האלה הזאת והתברך בלבבו לאמר‬ ‫לפני הקב"ה אין לו שכחה‪ ,‬וכמו שאומרים בתפלת ימים‬ ‫שלום יהיה לי כי בשרירות לבי אלך‪ ,‬לא יאבה ה' סלוח לו כי‬ ‫הנוראים כי אין שכחה לפני כסא כבודך‪ ,‬היינו למי שעומד לפני‬ ‫אז יעשן אף ה' וגו'‪ .‬וי"ל עפ"י פירוש האלשי"ך הכתוב וינחם ה'‬ ‫כסא כבודו‪ ,‬לכן את"ם נצבי"ם גימ' תזכו"ר‪ ,‬שהוא ע"י שהנכם‬ ‫על הרעה אשר דיבר לעשות לעמו (שמות ל"ב י"ד)‪ ,‬שכעסו של‬ ‫לפני ה' אלהיכם‪.‬‬ ‫הקב"ה שככה במה שאמר לעשות‪ ,‬עיי"ש‪ .‬והנה על מעשה‬ ‫אתם נצבים היום כולכם לפני ה' וגו' מחוטב עציך עד שואב‬ ‫העגל אמר משרע"ה (דברים ט' י"ט) כי יגורתי מפני האף והחימה‪,‬‬ ‫מימך‪ .‬כתיב (משלי י"ט כ"א) רבות מחשבות בלב איש ועצת ה'‬ ‫ועיין במדרש שוח"ט (מזמור ז') עה"פ קומה ה' באפך‪ ,‬כשעלה‬ ‫היא תקום‪ ,‬והנה ידוע שעל ידי עמלק נחסר אותיות ו"ה משם‬ ‫משה למרום וסרחו ישראל נזדמנו לו ה' מלאכי חבלה וגו'‪,‬‬ ‫הוי"ה ואות א' מהכסא כמו שנאמר במלחמת עמלק (שמות י"ז‬ ‫נשתיירו אף וחימה ועוד היה משה ירא מהם שנאמר כי יגורתי‬ ‫ט"ז) כי יד על כס יה מלחמה לה' בעמלק‪ ,‬ועיי"ש ברש"י‪,‬‬ ‫מפני האף והחימה‪ ,‬ואי' בנדרים (ל"ב ע"א) חימה משה הרגו‪,‬‬ ‫והמלחמה הוא על ידי השופר המבעית השטן שהוא שורש‬ ‫ונראה שהמחבל הנקרא "אף" אינו נכפה בזה ועדיין מקטרג‪,‬‬ ‫עמלק‪ ,‬ועל ידי השופר מובעת השטן ולית ליה רשות לקטרג‬ ‫ובכך פרשנו הפסוק (שמות ל"ב י') ועתה הניחה לי‪ ,‬שאפילו אם‬ ‫שחושב שזה שיפורא דמשיח‪( ,‬כ"כ התוס' בר"ה ט"ז ע"ב) נזכה‬ ‫כבר יונח לי ואני מוחל להם‪ ,‬אבל ויחר "אפי" בהם‪ ,‬ומרבע"ה‬ ‫באמת לשופר של משיח‪ ,‬וזש"א רבות מחשבות בלב איש‪,‬‬ ‫השיב להקב"ה למה ה' יחרה "אפך" בעמך אשר הוצאת מארץ‬ ‫ועצת ה' רומז לשופר וכדאיתא בזוה"ק יהבין ליה עיטא לתקוע‬ ‫מצרים בכח גדול וביד חזקה‪ ,‬נתכוין באמרו בכח גדול היינו‬ ‫בשופר‪ ,‬הי"א תקום‪ ,‬ה'יא' אותיות ה' א'‪ ,‬וה'א' גימ' ו'‪ ,‬נמצא‬ ‫למעלה מן המזל‪ ,‬והוי כמציל מזוטו של ים ואין לאחר יד לזכות‬ ‫רמוזין בו האותיות שנפגמו ע"י עמלק שהם ו"ה וא'‪ ,‬וע"י‬ ‫בו (כמבואר בשו"ע חו"מ סימן נט"ר)‪ ,‬ואמרו ביד חזקה‪ ,‬שהגם שלא‬ ‫השופר "היא" תקום בתיקון השלם‪ ,‬גם עצ"ת ה' עולה שופ"ר‪,‬‬ ‫רצו‪ ,‬וא"כ דינם כאנוסה שבעמוד והחזר קאי (עיין מכות ט"ו ע"א)‪.‬‬ ‫(וכמובא באמרי נועם לזקיני פר' זו)‪ .‬וזש"א הכתוב אתם נצבים היום‬ ‫והנה הך דינא שבעמוד והחזר קאי‪ ,‬אינו רק בהגונה וראויה לו‬ ‫דא ראש השנה כידוע מהזוה"ק‪ ,‬כלכם לפני ה'‪ ,‬היינו הוי"ה‬ ‫כדאי' במס' כתובות (כ"ט ע"ב) דכתיב ולו תהיה לאשה אשה‬ ‫וכסא שלם (כלכ"ם עולה הוי"ה כס"א עם התיבות והכולל)‪ ,‬והתיקון‬ ‫הראויה לו‪ ,‬וזה א"ל בכונת הכתוב שהתחלנו והיה בשמעו את‬ ‫הוא ע"י מחוטב "עציך" רומז לראש השנה שתוקעין בשופר‬ ‫דברי האלה הזאת והתברך בלבבו לאמר שלום יהיה לי‪ ,‬כי ניחם‬ ‫וכנ"ל שהוא נקרא עצה‪ ,‬עד שואב מימך הרומז לשמיני עצרת‬ ‫כבי' ע"י הדיבור‪ ,‬וכפי' האלשיך‪ ,‬ועי"כ בשרירות לבי אלך‪ ,‬אך‬ ‫שמתפללים על המים גמר החתימה‪( ,‬וכמש"א באמרי נועם)‪.‬‬ ‫אליה וקוץ בה‪ ,‬דכיון שעושה במזיד ובמרד הוי אינו ראוי והגון‬ ‫אתם נצבים היום וגו' מחוטב עציך וגו' לעברך בברית וגו'‪.‬‬ ‫והש"י לא קנאם במצרים על דעת זה‪ ,‬ע"כ ישלוט בו האף‪ ,‬וז"ש‬ ‫י"ל דמרומז כאן מאמרם ז"ל במס' פסחים (ו' ע"א) שואלין‬ ‫לא יאבה ה' סלוח לו כי אז יעשן "אף" ה' וקנאתו וגו' והבדילו ה'‬ ‫ודורשין בהלכות הפסח קודם לפסח שלושים יום‪ ,‬וזש"א אתם‬ ‫לרעה מכל שבטי ישראל‪ ,‬שהוציא ממצרים וקנאם‪ ,‬הש"י‬ ‫נצבים היום כולכם לפני ה' אלהיכם וגו' מחוטב עציך עד שואב‬ ‫יצילנו‪.‬‬ ‫מימיך‪ ,‬ר"ל מחוטב עציך רומז לפורים יעשו עץ‪ ,‬עד שואב‬ ‫והיה בשמעו את דברי האלה הזאת והתברך וגו' שלום יהיה‬ ‫מימיך רומז לערב פסח ששואבים מים שלנו‪ ,‬לעברך בברית ה'‬ ‫וגו'‪ .‬יל"פ עפ"י הידוע דגזרת הש"י לרע חוזר אבל ע"י נביא אינו‬ ‫אלהיך בלימוד הלכות החג‪.‬‬ ‫חוזר‪ ,‬והטעם הוא כדי שלא יהרהרו אחרי הנביא שהוא ח"ו‬ ‫למען הקים אותך היום לו לעם‪ .‬וברש"י כיום הזה שהוא קיים‬ ‫נביא שקר‪ ,‬וזש"ה והיה בשמעו את דברי האלה הזאת שיצא‬ ‫והוא מאפיל ומאיר כך האיר לכם וכך עתיד להאיר לכם‬ ‫מפי הקב"ה‪ ,‬יאמר שלום יהיה לי‪ ,‬שיכול לחזור בו‪ ,‬עז"א ורבצה‬ ‫והקללות והיסורין מקיימין אתכם ומציבין אתכם לפניו‪ ,‬יש‬ ‫בו האלה הכתובה בספר הזה‪ ,‬דייק לומר בספר הזה‪ ,‬שהוא‬ ‫לפרש דכמו לטבילה במקוה שמטהר‪ ,‬צריך לנקות עצמו‬ ‫משנה תורה‪ ,‬שהוא ע"י משה‪ ,‬שהוא שליחו של הקב"ה ואינו‬ ‫ולעשות חפיפה מקודם‪ ,‬כמו כן קודם הטהרה שבא מהשי"ת‬ ‫חוזר‪ .‬ולזה כשאמרו ישראל בשעת מ"ת (דברים ה' כ"ד) קרב‬ ‫צריך להיות שבירת הלב‪ ,‬אמנם גם השבירת לב צריך להיות‬ ‫אתה ושמע את כל אשר יאמר ה' אלהינו ואת תדבר אלינו‪,‬‬ ‫בשמחה כדוגמת היום שמאפיל ומאיר‪ ,‬ולא מתוך עצבות ח"ו‪,‬‬ ‫אמר הש"י (שם פסוק כ"ו) מי יתן והיה לבבם זה להם ליראה‬ ‫וזה שרימז הכתוב למען הקים אותך היום לו לעם‪ ,‬ר"ל‬ ‫אותי‪ ,‬כי ע"י שהמצוות והעונשין נאמרו ע"י משה אינו שייך‬ ‫להתקיים כעם להשי"ת הוא דוגמת היו"ם שהוא קיים ומאפיל‬ ‫חזרה כנ"ל ומביא ליראה את שמו יתב'‪ .‬ועל דרך הנ"ל י"ל‬ ‫ומאיר‪ ,‬כן הקללות והיסורין אף שמביאין לשברון לב‪ ,‬לא יביאו‬ ‫אותו לידי עצבות‪ ,‬כי אדרבה הם מקיימין אתכם ומציבין אתכם‬ ‫גליון שארית מנחם ‪ -‬ב‬ ‫חסדך גדול עלי והצלת נפשי וכו' ובזה פרשנו הפסוק (תהלים‬ ‫הכתוב (מלאכי ג' כ"ב) זכרו תורת "משה" עבדי‪ ,‬שע"י שנתנה ע"י‬ ‫קי"ז ב') כי גבר עלינו חסדו ואמת ה' לעולם הללויה‪ ,‬היינו כי‬ ‫משה נביא ה'‪ ,‬זכרו היטב כי אין חזרה כנ"ל‪.‬‬ ‫"גבר‪ ,‬אפילו הגבורות עלינו חסדו‪ ,‬אבל ואמת ה' "לעולם"‪ ,‬בעד‬ ‫א"י ע"ד צחות עפי"מ שאיתא בשם הר"י מאייבשיץ זצ"ל‬ ‫ההמון עם צריך להיות ה' שהוא שם הרחמים באמת כדי‬ ‫בדברי רש"י הקדוש עה"פ (ויקרא כ"ו ו') ונתתי שלום בארץ‪,‬‬ ‫שהללו י"ה אותו‪ ,‬וזה שאומרים בתפלת השחר ברוך וכו'‬ ‫שמא תאמר הרי מאכל והרי משתה אם אין שלום אין כלום‪,‬‬ ‫הגומל חסדים טובים לעמו ישראל‪ ,‬ר"ל חסדים טובים היינו‬ ‫ת"ל אחר כ"ז ונתתי שלום בארץ‪ ,‬דלכאורה קשה למה תחשוש‬ ‫חסדים נגלים‪ ,‬והטעם "לעמו" שהם מדריגה פחותה בחי' עם‬ ‫שלא יהיה שלום‪ ,‬ואמר עפ"י דברי הגמ' (ברכות כ' ע"ב) אמרו‬ ‫שבישראל שגם הם יראו וידעו‪.‬‬ ‫מלאכי השרת לפני הקב"ה רבש"ע כתיב בתורתך אשר לא‬ ‫הנסתרות לה' אלהינו והנגלות לנו ולבנינו‪ .‬י"ל עפ"י הידוע‬ ‫ישא פנים ולא יקח שוחד ואתה נושא פנים לישראל דכתיב‬ ‫דעכשיו בעוה"ר שם הויה הרומז על רחמים הוא בהסתר‪ ,‬ואין‬ ‫(במדבר ו' כ"ו) ישא ה' פניו אליך וישם לך שלום‪ ,‬אמר להם וכי‬ ‫לנו אלא שם אלהי"ם שהוא דין‪ ,‬שהוא גימ' לנ"ו‪ .‬וזש"א‬ ‫איך לא אשא להם פנים אני אמרתי ואכלת ושבעת וברכת והם‬ ‫הנסתרות לה'‪ ,‬הרחמים הם בהסתר בעוה"ר‪ ,‬והנגלות לנ"ו‪,‬‬ ‫מדקדקים עד כזית וכביצה‪ ,‬יוצא מזה שהשלום הוא בא‬ ‫הדינים אלהי"ם הם בגלוי‪ ,‬ואמר הטעם שהגבורות הם נגלים‬ ‫מנשיאת פנים ע"י שעושים לפנים משורת הדין ומברכים ברכת‬ ‫ולבנינו שאין להם דעת להבין הנסתר שהוא סוד‪ ,‬וזהו סוד ה'‬ ‫המזון אפילו כשאינו שבע‪ ,‬וכאן לעיל מיניה כתוב ואכלתם‬ ‫ליראיו שאף בהדין יש נסתר וסוד שהוא רחמים וחסדים‪ ,‬וע"כ‬ ‫לחמכם לשובע ופירש"י שאוכלים קמעה ומתברכת במעיים‬ ‫עלינו לעשות את כל דברי התורה הזאת שרומז לתשובה (עיין‬ ‫ונמצא שהוא שבע אפילו מאכילת כזית‪ ,‬וא"כ לכאורה לא מגיע‬ ‫ברמב"ן עה"פ כי המצוה "הזאת")‪ ,‬וע"י תשובה אפשר להמתיק‬ ‫להם נשיאת פנים וח"ו יחסר שלום בארץ‪ ,‬לכך הוצרך לומר‬ ‫הדינים ולהמשיך חסדים גלויים‪ .‬ומ"מ גם בגלות בעת הסתר‬ ‫ונתתי שלום בארץ עכ"ד‪ ,‬ובזה אפשר לפרש והיה בשמעו את‬ ‫ידו נטויה עלינו כדדריש במס' חגיגה (ה' ע"ב) עה"פ ואנכי הסתר‬ ‫דברי האלה הזאת ואכלתם ולא תשבעו (ויקרא כ"ו כ"ו)‪ ,‬והתברך‬ ‫אסתיר פני ביום ההוא‪ ,‬אמר רב יוסף אע"פ שהסתרתי פני מהם‬ ‫וגו' "שלום" יהיה לי ע"י נשיאת פנים דכיון שאינו שבע ומברך‬ ‫ידו נטויה עלינו‪.‬‬ ‫זוכה לנשיאת פנים וזה תלוי ברצון‪ ,‬עז"א לא "יאבה" ה'‪ ,‬אדרבא‬ ‫וזש"ה (שמות ל"ד ה') וירד ה' בענן ויתיצב עמו שם ויקרא בשם‬ ‫יעשן אף ה' ח"ו ורבצה בו כל האלה הכתובה בספר ולא יתנהג‬ ‫ה'‪ ,‬פי' אף בענן שהוא הסתרת פנים‪ ,‬מ"מ ויתיצב עמו‪ ,‬שידו‬ ‫עמו לפנים משוה"ד‪.‬‬ ‫נטויה עלינו‪ ,‬שם‪ ,‬היינו בגלות‪ ,‬עד ויקרא בשם ה' המפורש בזמן‬ ‫והנכרי אשר יבוא מארץ רחוקה וגו'‪ ,‬ואמרו כל הגוים על מה‬ ‫הגאולה בבי"א‪ .‬ויען שדעתינו קלות כנשים בודאי יש לרחם‬ ‫עשה ה' ככה וגו'‪ ,‬מה חרי האף הגדול וגו'‪ .‬י"ל דחורבן קטן‬ ‫עליו‪ ,‬לכן בקשתינו גלה כבוד מלכותך שהוא ברחמים‪ ,‬עלינו‬ ‫אינו יכול להבחין רק מי שראה ירושלים בבנינה ותפארתה אבל‬ ‫מהרה והופע והנשא עלינו לעיני כל חי‪ ,‬אלו הנשים‪ ,‬בחי' אם כל‬ ‫לא הבא מארץ רחוקה‪ ,‬משא"כ חורבן גדול כל אחד יכול‬ ‫חי‪ ,‬ואין לנו עסק בנסתרות‪.‬‬ ‫להבחין‪ ,‬וזשה"כ שהחורבן יהיה גדול כ"כ ר"ל שאפילו והנכרי‬ ‫הנסתרות לה' אלהינו והנגלות לנו ולבנינו וגו' לעשות את כל‬ ‫אשר יבוא מארץ רחוקה וראו ואמרו על מה עשה ה' ככה מה‬ ‫דברי התורה הזאת‪ .‬ידוע משאחז"ל (שבת ס"ג ע"א) אורך ימים‬ ‫חרי האף "הגדול" הזה‪.‬‬ ‫בימינה ובשמאלה עושר וכבוד וכו'‪ ,‬היינו למיימינים להעוסקים‬ ‫הנסתרות לה' אלהינו והנגלות לנו ולבנינו עד עולם‪ .‬יל"פ‬ ‫בשמה אורך ימים ועושר וכבוד בעוה"ב ע"ד אמרם ז"ל (חולין‬ ‫עפ"י הידוע שלצדיקים גם הגבורות הם חסדים‪ ,‬רק להראות‬ ‫קמ"ב ע"א) כתיב במצות כבוד אב ואם למען יאריכון ימיך‬ ‫להעולם המון עם צריכים להיות רחמים גמורים‪ ,‬וזה פשט‬ ‫ובשלוח הקן כתיב למען ייטב לך והארכת ימים‪ ,‬הרי שא"ל‬ ‫הכתוב הנסתרות לה' אלהינו‪ ,‬אף שאנו יודעים שבכל הדינים‬ ‫אביו עלה לבירה והבא לי גוזלות ועלה ושלח האם ולקח הבנים‬ ‫הנסתרות הוא לה'‪ ,‬היינו שם הוי' רחמים תוכו רצוף אהבה‬ ‫ובחזרתו נפל ומת היכן אריכת ימים של זה‪ ,‬אלא למען יאריכון‬ ‫ורחמים‪ ,‬אבל מבקשים אנו והנגלות שיהי' החסדים נגלים‪,‬‬ ‫ימיך לעולם שכולו ארוך ולמען יטב לך לעולם שכולו טוב (עיין‬ ‫משום שהם נראים "לנו" שעולה אלהי"ם לבנינו שדעתם עדיין‬ ‫בהג' יעב"ץ שבת שם)‪ ,‬ושלא לשמה שכרו רק בעוה"ז‪ .‬וזשא"ה‬ ‫קלה‪ ,‬ואינם יודעים שהכל הוא רחמים‪ ,‬וכמו שכתבנו לפרש‬ ‫(תהלים ל"א כ') מה רב טובך אשר צפנת ליראיך פעלת לחוסים‬ ‫הפסוק (תהלים פ"ו י"ב) אודך ה' אלהי בכל לבבי ואכבדה שמך‬ ‫בך נגד בני אדם‪ ,‬פי' רב טובך שכולו טוב‪ ,‬אשר צפנת ליראיך‪,‬‬ ‫לעולם‪ ,‬ר"ל "בכל" לבבי אפילו כשהוא בצער רח"ל‪ ,‬ג"כ אודך‪,‬‬ ‫היינו להעוסקים לשמה‪ ,‬פעלת‪ ,‬פי' השכר בעוה"ז הוא לחוסים‬ ‫כי יודע אני שהכל רחמים‪ ,‬אבל למען אכבדה שמך לעולם‪,‬‬ ‫בך נגד בנ"א‪ ,‬להעוסקים שלא לשמה שעושים רק נגד בנ"א‬ ‫היינו המון עם קטני הדעת שאינם מבינים כן‪ ,‬אזי צריך להיות כי‬ ‫גליון שארית מנחם ‪ -‬ג‬ ‫אלהיך וגו'‪ ,‬אמר ר' יוחנן גדולה תשובה שדוחה ל"ת שבתורה‬ ‫להתפאר וכדו'‪ ,‬לכך תשלום שכרם הוא מדה כנגד מדה אם‬ ‫וכו'‪ ,‬ומקשים הלא כל עשה דוחה ל"ת ומהו גדולתה של עשה‬ ‫הוא נגד בני אדם נותנים לו עושר וכבוד נגדם‪.‬‬ ‫דתשובה (עיין בכפת תמרים)‪ .‬ואפשר לומר על פי מה שאיתא‬ ‫וזש"א הנסתרות‪ ,‬ר"ל שכר "הצפון" בעוה"ב‪ ,‬לה' אלהינו‪,‬‬ ‫במפו' דהא דאמרינן במס' נדה (ס"א ע"ב) מצוות בטילות לעתיד‬ ‫להמכוון לשמה לשם לה' אלהינו‪ ,‬והנגלות להמכוון נגד בני‬ ‫לבא‪ ,‬היינו הלאווין אבל לא העשין‪ ,‬כי התורה הזאת לא תהיה‬ ‫אדם‪ ,‬לנו ולבנינו ר"ל תשלום שכרו בעוה"ז‪ ,‬ועכ"פ מצוה קעבוד‬ ‫מוחלפת גם לעתיד לבוא (כדאיתא בירושלמי פ"ק דמגילה וע"ע‬ ‫שזהו מביאו לעשות את כל דברי התורה הזאת‪ .‬ובד"ז יתפרש‬ ‫בתשו' הרשב"א סי' צ"ג ובשו"ת הרדב"ז ח"ב סי' תרס"ו וסי' תתכ"ח) עיין‬ ‫הפסוק (תהלים קט"ו ט"ז) השמים שמים לה' והארץ נתן לבני‬ ‫שדי חמד חלק דברי חכמים סי' נ"ג בשם נחלת בנימין (וכ"ה‬ ‫אדם‪ ,‬פי' שמים היינו שכר הצפון בשמים בעוה"ב‪ ,‬לה'‪ ,‬היינו מי‬ ‫מפורש בנועם מגדים פר' לך לך)‪ ,‬ואולי מהאי טעמא אמרינן בכ"מ‬ ‫שעושה לשם ה'‪ ,‬והארץ ר"ל השכר המשולם בעוה"ז‪ ,‬לבני‬ ‫עשה דוחה ל"ת כיון דהעשה היא תמידית גם לעתיד לבוא‬ ‫אדם‪ ,‬היינו למי שעושה כדי שיכבדו אותו בנ"א‪.‬‬ ‫משא"כ הל"ת‪ .‬וזש"א (תהלים קי"ט צ"ז) מה אהבתי תורתך כל‬ ‫ושבת עד ה' אלהיך וגו' עד ומל ה' אלהיך את לבבך וגו'‬ ‫היום היא שיחתי מאויבי תחכמני מצותיך כי לעולם היא לי‪,‬‬ ‫לאהבה‪ .‬והקשו המפרשים הא כתיב ושבת ואם כבר שב אז‬ ‫היינו מה אהבתי תורתך המוסב על עשה בחינת אהבה (כמש"כ‬ ‫איזה צורך עוד להקב"ה למול‪ ,‬וא"ל עפ"י קושית הרמב"ם איך‬ ‫הרמב"ן בפר' יתרו עה"פ זכור את יום השבת והרע"ב אבות פ"א מ"ג)‪ ,‬כל‬ ‫שייך מ"ע דאהבת ה' הרי אהבה תלוי בלב ואין זה מסור ביד‬ ‫היום‪ ,‬פי' אפילו לעתיד לבוא היא שיחתי‪ ,‬מאויבי שהוא ל"ת‬ ‫האדם‪ ,‬ותי' שבאמת מדרך טבע הבן לאהוב את אביו‪ ,‬רק שיש‬ ‫אויבי ורודפי אדם תחכמני מצותך העשה לדחות אותם כי‬ ‫מסך המבדיל מחמת העוונות‪ ,‬ע"כ יעשה תשובה ויסור המסך‬ ‫לעולם היא לי העשה בתמידות‪.‬‬ ‫המבדיל ויגיע לאהבה‪ ,‬והנה במס' יומא (פ"ו ע"ב) אי' שע"י‬ ‫והנה עשה דתשובה הוי סלקא דעתך דאינה שייכת לעתיד‬ ‫תשובה מיראה זדונות נעשה כשגגות‪ ,‬וא"כ עדיין יש מסך‪ ,‬ואזי‬ ‫לבוא כיון דרוח טומאה תעבור מן הארץ ולא יהיה שום חטא‬ ‫השי"ת מוותר על השגגות כדי שנוכל להגיע לאהבה ומגיע‬ ‫על מה לשוב‪ ,‬אבל באמת ידוע שיש תשובה על המצוות שלא‬ ‫לאהבה‪ .‬וז"ש (דברים י' י"ב) ועתה ישראל מה ה' אלהיך שואל‬ ‫נעשו כראוי לפי גדלו יתברך‪ .‬וכדפי' בספרים הפסוק (קהלת י"ב‬ ‫מעמך כי אם ליראה‪ ,‬פי' הקב"ה מבקש ממך רק יראה ואזי‬ ‫י"ד) את כל מעשי אלהים יבא במשפט היינו גם על מעשה‬ ‫אהבה ממילא תבוא‪ ,‬ועפי"ז מתורץ הקושיא הנ"ל דמקודם‬ ‫אלהים המצות ומעש"ט יבוא במשפט האיך נעשו‪ ,‬ותשובה זו‬ ‫ושבת עד ה' "אלהיך"‪ ,‬עכ"פ מפאת יראת מדה"ד‪ ,‬ואח"כ‬ ‫שייך גם לעתיד לבוא כיון שאין לכבוד הדר גדלו גבול‪ ,‬וכל מה‬ ‫הקב"ה ישפיע עלינו וימול את לבבינו‪ ,‬לאהבה‪.‬‬ ‫שעושין יותר רואים שקודם לא נעשה כהוגן ועושים תשובה‪,‬‬ ‫ועם האמור יל"פ פסוקי התשובה בהושע (י"ד ב') שובה ישראל‬ ‫וע"ד שפירש הרה"ק מאפטא זי"ע הפסוק (איכה ג' ל"ט) מה‬ ‫עד ה' "אלהיך" כי כשלת בעונך‪ ,‬רמז באמרו "אלהיך" שישוב‬ ‫יתאונן אדם חי גבר על חטאיו‪ ,‬למה נתאונן לעשות תשובה על‬ ‫עכ"פ מיראת מדה"ד‪ ,‬ואז עדיין כי כשלת בעוניך כי בתשובה‬ ‫החטאים נחפשה דרכינו המעש"ט ונחקורה איך עשינו אותם‬ ‫מיראה נשארו עוד העבירות שגגות‪ ,‬ומכשול רומז לשגגה‪ ,‬וע"י‬ ‫וע"ז ונשובה‪ ,‬והנה ידוע שעונש ל"ת הוא גבולי דא"כ לא יתקיים‬ ‫התשובה מיראה תפעל שיסיר את מסך המבדיל לגמרי כנ"ל‬ ‫העולם‪ ,‬ושכר על עשה הוא נצחי בלי גבול‪ ,‬וזה שאמרו חכמינו‬ ‫והאהבה ממילא תבוא‪ ,‬ואמר עוד קחו עמכם דברים ושובו אל‬ ‫ז"ל גדולה תשובה שעושים על המצוות שמגעת עד כסא‬ ‫ה'‪ ,‬ר"ל ע"י הסרת המסך המבדיל קחו עמכם דברים‪ ,‬ותהיה‬ ‫הכבוד נצחי גם לעתיד לבוא‪ ,‬וממילא גדולה תשובה על ידי כך‬ ‫שגורה תפלתו ותתקבל‪ ,‬כמאמר ר' חנינא בן דוסא במשנה‬ ‫שדוחה ל"ת‪ .‬וזה שאמר הכתוב ושבת עד ה' אלהיך ושמעת‬ ‫ברכות (פ"ה מ"ה) וזהו קחו עמכם דברים ועי"כ יומשך אליו‬ ‫בקולו ככל אשר אנכי מצווך היום וגו' ושב ה' אלהיך את‬ ‫האהבה‪ ,‬ושובו אל ה' וכאן לא הזכיר אלהיך שהוא מדה"ד‪ ,‬רק‬ ‫שבותך‪ ,‬היינו ושבת עד ה' אלהיך הנצחי על מה ששמעת בקולו‬ ‫מכח אהבה בלי שיתוף מדה"ד‪ ,‬ואמר אמרו אליו כל תשא עון‬ ‫שהם המצות ומ"מ לא יצאת ידי חובתך כלפי גדלותו יתב'‪,‬‬ ‫וקח טוב ונשלמה פרים שפתינו‪ ,‬דייק לומר "כל"‪ ,‬שישא לגמרי‬ ‫ותשובה כזו נוהגת גם לעתיד לבוא והיא מצוה נצחית‪ ,‬ועי"ז‬ ‫כל העון ולא ישאר אפילו כל דהוא ומשהו וזה ע"י תשובה‬ ‫ושב ה' אלהיך את שבותך מועילה תשובה על שאר עבירות ג"כ‬ ‫מאהבה‪ ,‬וקח טוב שיהיו זכויות מצד תשובה מאהבה‪ ,‬ונשלמה‬ ‫כי ביכולתה לדחות ל"ת מכיון שגם היא נצחית כמו כל העשין‬ ‫פרים שפתינו שכתיב בהם ריח ניחוח אשה לה'‪.‬‬ ‫ואינה בטילה לימות המשיח‪ ,‬ולא תעשין בטלים לעתיד לבוא‪.‬‬ ‫ושבת עד ה' אלהיך ושמעת בקולו וגו' ושב ה' אלהיך וגו'‪.‬‬ ‫ובזה יש לפרש הכתוב (ויקרא ט"ז ל') כי ביום הזה יכפר עליכם‬ ‫יל"פ הפסוקים בהקדים הגמ' (יומא פ"ו ע"א) א"ר לוי גדולה‬ ‫לטהר אתכם מכל חטאתיכם‪ ,‬היינו הל"ת מטעם עשה דוחה‬ ‫תשובה שמגעת עד כסא הכבוד שנא' שובה ישראל עד ה'‬ ‫גליון שארית מנחם ‪ -‬ד‬ ‫ומל ה' אלהיך את לבבך ואת לבב זרעך לאהבה את ה'‬ ‫לא תעשה‪ ,‬יען לפני ה'‪ ,‬היינו המצוות כלומר המצוות שעושים‬ ‫אלהיך בכל לבבך ובכל נפשך למען חייך‪ .‬עיין (יומא פ"ו ע"ב)‬ ‫לפני השי"ת גם כן תטהרו מכל שמץ ופגם וגם עליהם שייכת‬ ‫דעל חילול השם רק מיתה מכפרת‪ ,‬אבל ברי"ף שעל העין יעקב‬ ‫תשובה והוי העשה נצחית‪ .‬ואולי מהאי טעמא נצטוינו בראש‬ ‫שם איתא דתשובה מאהבה מכפרת על הכל אף על חילול‬ ‫השנה מקודם במצוות מעשיות של שופר‪ ,‬ולעשות אח"כ‬ ‫השם‪ ,‬וזש"א ומל ה' אלהיך את לבבך וכו' לאהבה‪ ,‬שתעשה‬ ‫בעשרת ימי תשובה תשובה על מה שלא קיימנוהו כראוי לו‪,‬‬ ‫תשובה מאהבה‪ ,‬ואז למען חייך‪ ,‬יתכפר לך חטא חילול השם‬ ‫ועי"כ יתברר שהתשובה היא נצחית ותתקיים גם לעתיד ועי"כ‬ ‫אף בחייך‪ ,‬וזש"א בתהלים (קי"ט קכ"ו) עת לעשות לה' הפרו‬ ‫דוחה הל"ת כנ"ל‪ .‬ותהני התשובה ביוה"כ על הכל‪ .‬וכן אפשר‬ ‫תורתך על כן אהבתי מצותיך‪ ,‬ע"ד דברי הרמב"ם בהל' תשובה‬ ‫לומר שהוא הטעם מה שדרשו חכמינו ז"ל (ברכות ח' ע"ב)‬ ‫שחילול השם נקרא מי שעובר עבירה לא לתיאבון ולהנאת‬ ‫ועניתם את נפשותיכם בתשעה לחודש בערב‪ ,‬וכי בתשעה‬ ‫עצמו רק נגד ה' יתברך‪ ,‬והנה לשון "הפרו" תורתך‪ ,‬ר"ל בלי‬ ‫מתענין הלא בעשרה מתענין אלא לומר לך כל האוכל ושותה‬ ‫טעם והנאה רק למען הפר את התורה ח"ו‪ ,‬דוגמא לכך מצינו‬ ‫בתשיעי מעלה עליו הכתוב כאילו מתענה תשיעי ועשירי‪ ,‬שע"י‬ ‫בהפרת נדרים שהבעל שמפר נדרי אשתו הוא בלי טעם ובלי‬ ‫מצות האכילה יש חשש של אי כוונה רצויה ובתשובה למחרתו‬ ‫פתח חרטה‪ ,‬וזש"א עת לעשות לה'‪ ,‬ר"ל שיהיה לו כפרה על‬ ‫יעשה תשובה על הכל גם על מצוה זו של אכילת ערב יום‬ ‫הפרו תורתך הרומז לחילול השם שהוא למען הפר ח"ו התורה‬ ‫הכיפורים‪ ,‬ויתברר שהתשובה נצחית ותתקיים גם לעתיד כיון‬ ‫בלי טעם ותיאבון כנ"ל‪ ,‬וזה כוונת אמרו עת לעשות לה'‪ ,‬היינו‬ ‫ששייך לעשות תשובה גם על המצוה כנ"ל‪ ,‬ועי"כ יתקבל‬ ‫שעדיין יתכן לעשות לה' בחייו‪ ,‬כי במתים חפשי מן המצוות‬ ‫תשובתינו וידחה ל"ת שבתורה דלא יוכל בעלה הראשון לשוב‬ ‫(עיין שבת ל' ע"א) ולא יצטרך למיתה שתכפר עליו‪ ,‬ואיך יתכפר‬ ‫לקחתה‪ ,‬ושב ה' אלהיך וקבצך מכל העמים‪.‬‬ ‫בחייו‪ ,‬עז"א על כן אהבתי מצותיך‪ ,‬בתשובה מאהבה שמכפרת‬ ‫ומל ה' אלהיך את לבבך ואת לבב זרעך לאהבה וגו'‪ ,‬למען‬ ‫הכל‪.‬‬ ‫חייך‪ .‬יל"פ עפ"י הגמ' (עירובין י"ג ע"ב) שתי שנים ומחצה נחלקו‬ ‫ונתן ה' אלהיך את כל האלות האלה על אויביך וגו'‪ ,‬ואתה‬ ‫ב"ש וב"ה אי נח לו לאדם שנברא או לא‪ ,‬נמנו וגמרו נח לו‬ ‫תשוב ושמעת בקול ה' וגו'‪ .‬אפשר לומר דהנה ידוע מאמרם‬ ‫לאדם יותר שלא נברא משנברא‪ ,‬ועיין מהרש"א מס' מכות (כ"ג‬ ‫(קידושין ל' ע"ב) בראתי יצה"ר בראתי תורה תבלין‪ ,‬והעצה לבטל‬ ‫ע"ב‪ ,‬בד"ה תרי"ג מצוות) שכתב בפשט הגמ' נמנו וגמרו‪ ,‬דהיינו‬ ‫תאות השני סרסורי דעבירה הוא ע"י לימוד תוה"ק‪ ,‬וע"י‬ ‫שמנו המצוות עשה והמצוות ל"ת‪ ,‬והל"ת מרובות‪ ,‬נמצא‬ ‫התוה"ק מהפכין תאות הלב מהבלי עוה"ז להשתוקקות לדבקה‬ ‫האדם קרוב להפסד מלשכר לכך נוח שלא נברא‪ ,‬והנה ידוע‬ ‫בו יתב'‪ ,‬ע"ד (תהלים פ"ד ג') נכספה וגם כלתה נפשי‪ ,‬וכיון‬ ‫דבתשובה מאהבה זדונות נעשה זכויות (עיין יומא פ"ו ע"ב)‪ ,‬ואז‬ ‫שהאדם משתוקק לדבקה בו יתב"ש‪ ,‬עי"כ גם הקב"ה כבי' מדה‬ ‫המ"ע מרובות מהל"ת ול"ש נמנו וגמרו טוב שלא נברא‪ ,‬וזש"א‬ ‫כנגד מדה משתוקק לישראל‪ .‬וכ"ז מרומז בר"ת של ולא תתורו‬ ‫הכתוב ומל ה' אלהיך את לבבך וגו' לאהבה‪ ,‬וע"י תשובה‬ ‫אחרי לבבכם (במדבר ט"ו ל"ט)‪ ,‬שהם אותם הר"ת של ונתן לנו‬ ‫מאהבה מעבירות יהיו זכיות‪ ,‬וממילא למען חייך‪ ,‬דטוב שנברא‪.‬‬ ‫תורת אמת‪ ,‬שע"י התורה מבטלים תאוות הלב לעבירות‪ ,‬ועי"ז‬ ‫וזשה"כ (תהלים קי"ט ב') אשרי נוצרי עדותיו בכל לב ידרשוהו‪,‬‬ ‫משתוקק הלב להשי"ת כנ"ל‪ ,‬ובזה נמשך השתוקקות השי"ת‬ ‫פי' אשרי נוצרי‪" ,‬נוצרי" לשון יצירה‪ ,‬פי' טוב שנברא‪ ,‬ואמר‬ ‫לישראל‪ ,‬וזה גם הר"ת של אני לדודי ועלי תשוקתו (שה"ש ז'‬ ‫הטעם עדותיו בכל לב ידרשוהו‪ ,‬היינו שדורשים את ה' מאהבה‬ ‫י"א)‪.‬‬ ‫ולכך אשרי נוצרי‪.‬‬ ‫והנה ע"י שאנו מהפכים תאות לבנו לאהבתו יתב'‪ ,‬אנו ממשיכין‬ ‫ומל ה' אלהיך את לבבך ואת לבב זרעך לאהבה וגו'‪ ,‬למען‬ ‫את קללות התוכחה על שונאי ישראל‪ ,‬וזה מרומז בפ' ונתן ה'‬ ‫חייך‪ .‬יש להעיר דכאן מצינו שה' הוא המל את הלב לטוב‪,‬‬ ‫אלהיך את כל האלות האלה‪" ,‬אלות" ר"ת של ולא תתורו אחרי‬ ‫ובפר' עקב (י' ט"ז) כתיב ומלתם את ערלת לבבכם‪ ,‬הרי שהאדם‬ ‫לבבכם‪ ,‬ושל ונתן לנו תורת אמת‪ ,‬וכן אני לדודי ועלי תשוקתו‪,‬‬ ‫הוא המל‪ ,‬ועוד דכאן כתיב לבבך ושם כתיב "ערלת" לבבכם‪,‬‬ ‫והיינו ונתן את האלות האלה על אויבך וגו'‪ ,‬וזה בזכות של ואתה‬ ‫וי"ל דבפרשת עקב איירי ממילת "ערלת" הלב וזה מוטל על‬ ‫תשוב ושמעת בקול ה'‪ ,‬וע"י שאנו משתוקקים לשוב אליו יתב'‪,‬‬ ‫האדם עד כמה שידו ושכלו מגעת למול‪ ,‬וזש"נ שם ומלתם את‬ ‫אנו מקיימים בקשתו בויכוח הידוע בין קוב"ה וכנ"י שהוא יתב'‬ ‫"ערלת" לבבכם‪ ,‬אבל כאן מדבר על מדרגה יותר נעלה להפוך‬ ‫מבקש שובה אלי ואשובה אליכם (עיין מד"ר איכה ה' כ"א)‪ ,‬וע"י‬ ‫כל הלב לטוב‪ ,‬זה מעשה השי"ת‪ ,‬וזהו ומל ה' דייקא "את" לבבך‬ ‫השתוקקותנו לו יתב' המרומז באני לדודי‪ ,‬אנו שומעים בקולו‬ ‫ר"ל כל לבבך‪ ,‬עד כדי שלמען חייך‪ ,‬שתרגיש חיות גדול‬ ‫יתב'‪ ,‬ויקוים ושמעת בקול ה' ונזכה לואשובה אליכם בבי"א‪.‬‬ ‫בהתהפך החומר לצורה והיצה"ר משלים עמו‪.‬‬ ‫גליון שארית מנחם ‪ -‬ה‬ ‫אפשר לומר דידוע שמדרכי התשובה להתגבר על היצה"ר לאט‬ ‫כי תשמע בקול ה' אלהיך לשמור מצותיו וחקותיו הכתובה‬ ‫לאט בהדרגה בכל יום עד שבעזהי"ת זוכה להשלים התגברותו‬ ‫בספר התורה הזה כי תשוב אל ה' אלהיך בכל לבבך ובכל‬ ‫עליו ולקנותו בכל‪ ,‬ובאמת תיכף כשהתחיל להתגבר עליו ואחז‬ ‫נפשך‪ .‬יל"פ הפסוקים וגם הפסוקים (דלעיל ב' ח') ושבת‬ ‫במקצתו קנהו כולו‪ ,‬וסמך לזה מצינו בטוש"ע חו"מ (סי' קצ"ה‬ ‫עד ה' אלהיך וגו' ואתה תשוב וגו'‪ ,‬עפי"מ שכתבתי לתרץ‬ ‫ס"ד) לענין קנין חליפין שאם אחז המקנה בסודר פחות מג'‬ ‫קושית המהרש"א ז"ל בברכות (ל"ד ע"ב) על משאחז"ל שם‬ ‫אצבעות מהני באופן שיכול לנתקו ולהביאו אצלו‪ ,‬וה"ה הכא‬ ‫מקום שבעלי תשובה עומדים אין צדיקים גמורים יכולים‬ ‫כשאוחז במלחמה נגד היצר אפילו במקצת קנהו כולו‪ ,‬ועיי"ש‬ ‫לעמוד‪ ,‬ונתקשה המהרש"א ז"ל מדוע הוא כן עיי"ש‪ ,‬ואפ"ל‬ ‫בש"ך דמ"ש ממציאה דבסי' רס"ט (ס"ה) מבואר דלא קנה כולו‬ ‫ולתרץ הלשון צדיקים גמורין‪ ,‬דהנה אחז"ל (יומא פ"ו ע"ב) יחיד‬ ‫כשאחז במקצתו‪ ,‬ותירץ דשאני במכירה דיש דעת אחרת‬ ‫ששב מוחלין לו ולכל העולם כולו‪ ,‬ממילא נמצא הבעל תשובה‬ ‫מקנה‪ ,‬והנה גם במכירה שקונה כולו הוא דוקא כשהוא יכלו‬ ‫מזכה את הרבים וכל המזכה את הרבים אין חטא בא על ידו‬ ‫לנתקו כולו ע"י מקצתו שאוחז בידו אזי קנה‪ ,‬ועפי"ז יתפרש‬ ‫כדאי' (יומא פ"ז ע"א)‪ ,‬והנה הצדיק האמיתי בכל יום כשמתעלה‬ ‫הכתוב כי המצוה הזאת‪ ,‬וכתב הרמב"ן ז"ל ד"המצוה הזאת"‬ ‫במדרגתו בחינת מוסיף והולך הוא מכיר ביתר שאת את‬ ‫מוסב על תשובה‪ ,‬וז"ש לא נפלאת ממך ולא רחוקה היא‪ ,‬כי ע"י‬ ‫חסרונותיו של יום העבר ועושה תשובה על כך‪ ,‬ואפילו על‬ ‫מקצת קנית הכל‪ ,‬ואמר הטעם כי קרוב אליך בפיך ובלבבך‬ ‫המצוות שעשה הוא שב בתשובה מכיון שלא עשה כדבעי‬ ‫לעשותו‪ ,‬ולנתקה אליך לקנותו ולהפכו לטוב‪ ,‬וא"ת מ"ש‬ ‫בכוונות הראויות‪ ,‬כדאיתא בחובת הלבבות (שער עבודת האלהים‬ ‫ממציאה‪ ,‬עז"א ראה נתתי לפניך‪ ,‬ויש דעת אחרת מקנה‪ ,‬ע"כ‬ ‫פ"ג) שמצוות השכל אין להם תכלית וכל יום יוסיף האדם דעת‬ ‫תיכף כשהתחיל להתגבר על היצה"ר נחשב כאילו כבשו‬ ‫בהם‪ ,‬וכל ימיהם בתשובה בעבור תוספת הכרתם בגדולת‬ ‫בשלימות‪.‬‬ ‫השי"ת וקיצורם בעבודת השי"ת‪ .‬ובזה פירש הרה"ק מאפטא‬ ‫כי קרוב אליך הדבר מאד בפיך ובלבבך לעשותו‪ .‬י"ל‬ ‫זי"ע הפ' (איכה ג' ל"ט) מה יתאונן אדם חי גבר על חטאיו נחפשה‬ ‫שהפסוק בא ללמדנו איך האדם צריך להשתדל ללכת בדרך‬ ‫דרכינו ונחקורה‪ ,‬פי' מה יתאונן אדם חי לעשות תשובה גבר על‬ ‫התורה הק' והוא אומרו בפיך ובלבבך‪ ,‬ר"ל בתפלה ורצון טוב‬ ‫חטאיו‪ ,‬רק על חטאיו‪ ,‬נחפשה דרכינו המעשים טובים ונחקורה‬ ‫לעשותו‪ ,‬צריך אתה להשתדל ולעשות שיהיה התורה קרוב‬ ‫אם עשינו אותם כראוי‪ ,‬וע"ז ונשובה‪.‬‬ ‫אליך‪.‬‬ ‫היוצא מזה שהצדיק האמיתי ככל שעולה ומוסיף במדרגות הוא‬ ‫ראה נתתי לפניך היום את החיים ואת הטוב וגו'‪ .‬ידוע‬ ‫מוסיף בתשובה ואין אצלו גמור וסבור היינו שיחשיב מעשיו‬ ‫שכשהקב"ה מעניש את ישראל יש ח"ו העדר כבוד שמים‪ ,‬ואם‬ ‫שהם בשלימות ואינם צריכים תיקון‪ ,‬ועפי"ז יש ליישב קושיית‬ ‫משפיע להם השפעות טובות וכל טוב יש קידוש השם‪ ,‬והנה‬ ‫המהרש"א על אמרם ז"ל במקום שבעלי תשובה עומדים‪,‬‬ ‫אצל ישראל כשהוא יתב' מתנהג עמם ברחמים אף על פי‬ ‫דבעלי תשובה‪ ,‬ר"ל הצדיק שהוא תמיד עומד בתשובה כנ"ל‬ ‫שאינם כדאים יש להם עגמת נפש והוא להם בחינת נקמה ובזה‬ ‫והוא הבעל תשובה האמיתי שהוא גדול יותר מצדיקים‬ ‫כבי' נוקם את נקמתו‪ ,‬כידוע מפירושו של המגיד הגדול עה"פ‬ ‫"גמורים"‪ ,‬היינו שאוחזין עצמם לגמורים ושלמים ואינם עושים‬ ‫אל נקמות ה' (עיין תולדות פר' בא)‪ ,‬אבל עכ"פ יש בזה קידוש‬ ‫תשובה‪ ,‬וכיון שאינם עושים תשובה אינם מזכים את הרבים‬ ‫השם‪ ,‬ע"כ ל"ו נא"ה נוטר' אל נושא היית להם ונוקם (תהלים צ"ט‬ ‫ויכולים לחטוא ח"ו והן בקדושיו ולא יאמין‪ .‬וזש"ה ושבת עד ה'‬ ‫ח')‪ ,‬וענין זה יש לרמוז במה שהשיב הקב"ה למשה רבע"ה‬ ‫אלהיך ותכיר מגדלותו קצת‪ ,‬ועי"ז תבין שמצותך ותשובתך‬ ‫כשבקש ילך נא ה' בקרבנו‪( ,‬שמות ל"ד ט')‪ ,‬כי הרועה נאמן‬ ‫מאתמול לא הספיקה‪ ,‬ואמר עוד (בפסוק ח') ואתה תשוב‪ ,‬ר"ל‬ ‫לישראל רצה דוקא לנחותם ברחמים‪ ,‬ובאה התשובה (שם ל"ב‬ ‫שבכל עת ישיב יותר כי נפשו יודעת שעתה התחיל לעבוד וכל‬ ‫ל"ד) ועתה לך נחה את העם שהוא גם ר"ת ל"ו נא"ה‪ ,‬ר"ל‬ ‫פעם הוא בראשית דרכו והימים הראשונים יפלו‪ .‬וזשה"כ כי‬ ‫שהבטיח לו שינחה את העם כרצונו ברחמיו‪ ,‬ויהיה ל"ו נא"ה‬ ‫תשמע בקול ה' אלהיך לשמור מצותיו וכו'‪ ,‬פי' אעפ"י שהנך‬ ‫ע"י קידוש השם שישפיע כ"ט‪ .‬וזה שאה"כ נתתי לפניך היום‬ ‫שומר מצוותיו וחקותיו הכתובה בספר התורה‪ ,‬עם כל זאת כי‬ ‫את החיים ואת הטוב וגו'‪ ,‬שג"כ נוטר' ל"ו נא"ה (כי אות אחד יוצא‬ ‫תשוב אל ה' אלהיך תעשה תשובה למען תזכה לעשות מצותיו‬ ‫לכמה אופנים כידוע)‪ ,‬וזהו נתתי לפניך היום את החיים ואת הטוב‬ ‫בכל לבבך ובכל נפשך ותהיה מזכה את הרבים‪.‬‬ ‫ע"י השפעות טובות שיהיה קידוש השם‪.‬‬ ‫כי המצוה הזאת אשר אנכי מצוך היום לא נפלאת היא ממך‬ ‫וגו'‪ ,‬כי קרוב אליך הדבר וכו'‪ ,‬לעשותו‪ ,‬ראה נתתי לפניך וגו'‪.‬‬ ‫גליון שארית מנחם ‪ -‬ו‬ ‫לאבותיהם כי אין שכר יותר טוב לאבות מאשר בנים מגודלים‬ ‫וילך משה וידבר את הדברים האלה אל כל ישראל וגו'‪.‬‬ ‫בקדושה וטהרה‪.‬‬ ‫אפשר לומר עפ"י מה שאמרו אתפשטותא דמשה בכל דרא‬ ‫והנה הראשון שמצינו אצלו שהדריך בניו לעבודת ה' הוא‬ ‫ודרא ובכל ת"ח ות"ח יש ניצוץ של מרע"ה ע"ד משה שפיר‬ ‫אאע"ה שנאמר בו (בראשית י"ח י"ט) אשר יצוה את בניו וביתו‬ ‫קאמרת (ביצה ל"ח ע"ב)‪ ,‬שכוחו של משרע"ה נטמן ונשקע‬ ‫אחריו לשמור וגו'‪ ,‬ומשום הכי איתא (במכילתא פרשת בא)‬ ‫בלבות בנ"י ונעשה בעצמו מעיין ומקור החכמה שממנו בא‬ ‫אשריך אברהם אבינו שראב"ע יצא מחלציך‪ ,‬כי זה הדרך‬ ‫ניצוצות התורה בכלל ישראל‪ ,‬וזשה"כ וילך משה מעוה"ז‪,‬‬ ‫להכניס קדושה בבנים מילדותם בא מאאע"ה‪ ,‬והנה מי שאינו‬ ‫ואעפ"כ וידבר את כל הדברים האלה אל כל ישראל‪ ,‬כי קולו‬ ‫משתדל לחינוך בניו לטוב הוא בבחינת יתומים היינו ואין אב‪,‬‬ ‫קול גדול שלא פסק כיון ששכינה מדברת מתוך גרונו‪.‬‬ ‫אב זה אאע"ה שנקרא אב‪ ,‬וכיון שאין הולכים בדרכיו ממילא‬ ‫בן מאה ועשרים שנה אנכי היום לא אוכל עוד לצאת ולבוא‬ ‫אין אב כלומר אברהם אבינו ע"ה‪ ,‬ולזה מסיים הגמ' שם אין לך‬ ‫וגו'‪ ,‬ה' אלהיך הוא עובר לפניך הוא ישמיד את הגוים האלה‬ ‫דור יתום שראב"ע שרוי בתוכו‪.‬‬ ‫מלפניך וגו'‪ .‬ידוע שמשו"ה חי משרבע"ה ק"כ שנה כדי שיהיה‬ ‫והנה בזה יש לקשר דברי הגמ' שם להלן דאמרינן דקדושה‬ ‫בחינת ראשית בחינת תרומה מדה בינונית שהיא אחד‬ ‫ראשונה קדשה לשעתה ולא קדשה לעתיד לבוא‪ ,‬והיינו‬ ‫מחמישים‪ ,‬ושנות עולם ששת אלפים שנה‪ ,‬ואם היה מדה‬ ‫שקדושת אברהם אבינו ע"ה עלינו אינה נמשכת מעצמה רק‬ ‫טובה היה צריך לחיות ק"נ שנה אחד מארבעים (עיין מתני'‬ ‫עלינו להביא טף תחת כנפי השכינה ואז יזכור לנו זכות אברהם‬ ‫תרומות פ"ד מ"ג)‪ ,‬והנה שם הוי"ה הוא רחמים מדה טובה‬ ‫אבינו ע"ה‪ .‬ולפי"ז י"ל ראב"ע דס"ל (ברכות פ"א מ"ה) מזכירין‬ ‫ומשותף עם מדה"ד שיהיה מדה בינונית‪ ,‬והטעם ששיתף‬ ‫יציאת מצרים בלילות‪ ,‬שלשיטתו דרש להזכיר יציאת מצרים‬ ‫הקב"ה מדה"ר הוא כדי לדין‪ ,‬להכניע שונאי ישראל‪ ,‬וזש"א‬ ‫שהוא והגדת לבנך דרכי ה' גם בלילות בתוך הגלות חשכת‬ ‫משרבע"ה בן מאה ועשרים שנה אנכי היום לא אוכל עוד לצאת‬ ‫לילה ותהי כיום יאיר‪.‬‬ ‫ולבא היינו לחיות יותר‪ ,‬והוא מטעם שמתנהג במדה בינונית‪,‬‬ ‫ואמר ביום ההוא הלא על כי אין אלהי בקרבי‪ ,‬ואנכי הסתר‬ ‫ומזה ראיה אשר ה' אלהיך בשיתוף רחמים ודין עובר לפניך‬ ‫הסתיר וגו' על כל הרעה אשר עשה כי פנה אל אלהים‬ ‫למען ישמיד את הגוים‪ ,‬ע"כ אל תראו ואל תערצו מפניהם כי ה'‬ ‫אחרים‪ .‬י"ל עפי"מ שידוע שמאכלות אסורות מטמטמים את‬ ‫אלהיך הוא ההולך עמך בחסד ודין‪ ,‬לא ירפך ולא יעזבך כי הולך‬ ‫הלב כדאי' ביומא (ל"ט ע"א) תנא דבי ר' ישמעאל עבירה‬ ‫בדרך בינוני משותף בדין ורחמים‪.‬‬ ‫מטמטמת לבו של אדם‪ ,‬ועיין רש"י שם אוטמת וסותמת מכל‬ ‫ויקרא משה ליהושע ויאמר אליו וגו' כי אתה תבוא את העם‬ ‫חכמה‪ ,‬וע"כ יכול לבוא למינות ואפיקורסות בחינת ע"ז ר"ל‪,‬‬ ‫הזה וגו'‪ .‬וברש"י אבל הקב"ה אמר ליהושע כי אתה תביא את‬ ‫ואחז"ל (תענית י"א ע"ב) לעולם יראה אדם עצמו כאילו קדוש‬ ‫בני ישראל אל הארץ אשר נשאתי להם‪ ,‬תביא על כרחם הכל‬ ‫שרוי בתוך מעיו‪ ,‬וע"י מאכלות אסורות נסתלק הקדוש‪ ,‬וזש"ה‬ ‫תלוי בך טול מקל והך על קדקדם דבר אחד לדור ואין שני‬ ‫ואמר ביום ההוא הלא כי אין אלהי בקרבי‪ ,‬היינו שנסתלק‬ ‫דברים לדור‪ ,‬אפשר לומר בדרך צחות הנה ידים יש שנים‬ ‫הקדוש שבמעיו והוא מחמת שאכל מאכלות אסורות‪ ,‬אבל‬ ‫רגלים ג"כ שנים‪ ,‬והמח אינו אלא אחד‪ ,‬והטעם שאם היו שנים‬ ‫עכ"פ מדוע הגיע עונש גדול כיון שלא עבר רק אל"ת‪ ,‬עז"א‬ ‫לא היתה שום הנהגה זהו מושך לכאן וזה לכאן‪ ,‬וזש"א הך להם‬ ‫ואנכי אסתיר וגו' על כל הרעה כי פנה אל אלהים אחרים‪ ,‬ר"ל‬ ‫על קדקדם שהוא נגד המח שאינו אלא אחד‪ ,‬כך דבר אחד לדור‬ ‫כי פגם מאכלות אסורות מביאה גם לפגם באמונה בחינת ע"ז‬ ‫ולא שנים‪.‬‬ ‫ר"ל‪.‬‬ ‫הקהל את העם האנשים והנשים והטף‪ .‬וברש"י שם בשם‬ ‫ועיין בספה"ק דגל מחנה אפרים (פר' עקב) שכתב‪ ,‬שמעתי‬ ‫הגמ' (חגיגה ג' ע"א) דרש ר' אלעזר בן עזריה אנשים באים ללמוד‪,‬‬ ‫מהבעש"ט זללה"ה על מדינה אחת ששאלו במכתב להרמב"ם‬ ‫נשים באות לשמוע‪ ,‬טף למה באים כדי ליתן שכר טוב‬ ‫ז"ל על תחיית המתים לומר להם מן התורה ומה שדרשו חכז"ל‬ ‫למביאיהם‪ .‬י"ל ע"ד צחות טף למה באים‪ ,‬כדי שיכנס קדושה‬ ‫בגמ' מן הפסוקים אמרו שיש לדרשם באופן אחר‪ ,‬ולא רצה‬ ‫בהם כדאיתא בירושלמי יבמות והובא בתפא"י אבות (פ"ב מ"ח)‬ ‫להשיבם הוא בעצמו דבר‪ ,‬אך אמר לתלמידו ר' שמואל אבן‬ ‫על המשנה שם חמשה תלמידים היו לר' יוחנן בן זכאי וכו' הוא‬ ‫תיבון שהוא ישיבם‪ .‬וזת"ד בקיצור נמרץ עפ"י חכמת הטבע‪ ,‬כי‬ ‫היה מונה שבחן וכו' ר' יהושע אשרי יולדתו‪ ,‬שהטעם הוא מפני‬ ‫מכל מיני מאכל ומשקה נעשה דם‪ ,‬ומהדם יורד אל הכבד‬ ‫שאמו הוליכה עריסתו לבית הכנסת כדי שיכנסו לאזניו דברי‬ ‫ומהכבד עולה הברירות אל הלב ומהלב יורד המובחר והדק אל‬ ‫תורה‪ ,‬וזה"פ כדי ליתן שכר למביאיהם‪ ,‬שזה שכר טוב‬ ‫המוח ושם שורה השכל וחיות של האדם‪ ,‬ומי ששומר עצמו‬ ‫גליון שארית מנחם ‪ -‬ז‬ ‫המושלים ביצרם בואו חשבון‪ ,‬בואו ונחשב חשבונו של עולם‬ ‫ממאכלות המותרות והאסור והטמא‪ ,‬נעשו דמיו צלולין‬ ‫הפסד מצוה כנגד שכרה ושכר עבירה כנגד הפסדה‪.‬‬ ‫וטהורין ויש לו לב טהור והמוח והחיות שלו נעשה חיות‬ ‫ואנכי הסתר אסתיר פני ביום ההוא‪ .‬י"ל עפ"י מה דאיתא‬ ‫טהורות להשיג אמיתית החיות שהוא אלהות של כל העולמות‬ ‫בחגיגה (ה' ע"ב) על הפסוק ואנכי הסתר אסתיר פני ביום ההוא‬ ‫המחיה את כולם‪ ,‬ומי ששומר עצמו יותר ומקדש את אכילתו‬ ‫על כל הרעה וגו'‪ ,‬אמר רבא אמר הקב"ה אע"פ שהסתרתי פני‬ ‫עפ"י דרכי ה' ותורתו‪ ,‬נעשה מזה בנין אב והוא השכל לכל‬ ‫מהם בחלום אדבר בו‪ ,‬והראי' מאסתר שהיה הסתרת פנים‬ ‫רמ"ח אבריו ומתקדשים ומתטהרים‪ ,‬וכן להיפוך ח"ו נעשה בנין‬ ‫ואמרה אלי אלי למה עזבתני (עיין מגילה ט"ו ב') ובלילה ההוא‬ ‫אב שכל עכור ומעופש בדיעות זרות וחיות שלו נעשה בחי' מת‬ ‫נדדה שנת המלך כבי' מלכו של עולם ית"ש‪ ,‬ובזה יש לפרש‬ ‫והיא אבי אבות הטומאה לכולם ורמ"ח אבריו נטמאים וטמא‬ ‫הגמ' חולין (קל"ט ע"ב) אסתר מן התורה מניין‪ ,‬ואנכי הסתר‬ ‫טמא יקרא לכל דבר‪ ,‬ונעלם ממנו אמיתת החיות שהוא אלהות‬ ‫אסתיר פני ביום ההוא על כל הרעה וכו'‪ ,‬ומדייק הכתוב ואנכי‬ ‫של כל העולמות ונטמא ונופל לדעות זרות ואלהים אחרים הם‬ ‫הסתר וגו' "ביום" ההוא דייקא‪ .‬והיינו שההסתר הוא רק‬ ‫אלילים אלמים מתים וזבחי מתים יקראו להם‪ ,‬לכן התנאים‬ ‫בבחינת יום בהקיץ אבל בלילה בחלום אדבר בו‪.‬‬ ‫והאמוראים ובעלי המדות וחכמי המשנה הם שמרו נפשם‬ ‫ועפי"ז יתפרש הפסוק (תהלים י"ג א') עד אנה ה' תשכחני נצח עד‬ ‫שלא יתגאלו בפת בג המלך הזקן וביין משתיו‪ ,‬ולכן האירו אור‬ ‫אנה תסתיר את פניך ממני וגו' יגון בלבבי "יומם"‪ ,‬אמר יומם‬ ‫שכלם והיה שורה עליהם רוח הקודש לפרש כל מאמר סתום‬ ‫דביום דוקא‪ ,‬כי בלילה בחלום אדבר בו‪ ,‬וזה גם יש לרמוז‬ ‫בדת התורה הקדושה‪ ,‬כי שרתה עליהם כח אלוה אשר הוא‬ ‫הפסוק (תהלים פ"ח ב') ה' אלהי ישועתי יום צעקתי בלילה נגדך‪,‬‬ ‫ואורייתא כולה חד ואור נשמתם ג"כ הוא חוט המשולש אשר‬ ‫פי' ביום צעקתי על הסתר פנים‪ ,‬אבל בלילה נגדך‪ ,‬היינו נוכח‬ ‫לא ינתק לעולם ולעולמי עולמים‪ ,‬אבל אנשים הללו בודאי‬ ‫בחי' פנים אל פנים‪ .‬וזשה"כ (איכה ב' י"ט) קומי רוני בלילה לראש‬ ‫טמאים ונטמאו דמם ומשם לבם ומוח שלהם נטמטם‬ ‫אשמורות שפכי כמים לבך נוכח פני ה'‪ ,‬אמר קומי רוני "בלילה"‬ ‫במאכלות האסורות והטמאים ולכך החיות שלהם נוטה למינות‬ ‫דייקא ושפכי כמים לבך בתשובה‪ ,‬יען שאז נוכח פני ה' ואין‬ ‫ואפיקורסות‪ ,‬ולא יוכלו לקבל מתיקות נופת צוף דברי מאמרינו‬ ‫הסתר פנים‪ ,‬ואף אם יש הסתר פנים הוא דוקא ביום ולא‬ ‫הבנוים ע"פ שכל אלהי עולם ומלך עליון‪.‬‬ ‫בלילה‪ .‬ומשו"ה איתא בטוש"ע יו"ד (סי' רמ"ו) והוא מהרמב"ם‬ ‫ואמר ביום ההוא על כי אין אלהים בקרבי מצאוני הרעות‬ ‫סוף פ"ג דהל' ת"ת שהרוצה לזכות בכתרה של תורה אל יאבד‬ ‫האלה‪ ,‬ואנכי הסתר אסתר פני ביום ההוא על כל הרעה וגו'‬ ‫אפילו לילה אחת מן התורה שאין אדם לומד רוב תורתו רק‬ ‫כי פנה אל אלהים אחרים‪ .‬אפשר לומר שירצו לומר שרק על‬ ‫בלילה‪ ,‬ולזה אמרו (נחמי' ד' ט"ז) בעת ההיא אמרתי לעם איש‬ ‫עון ע"ז נענשים‪ ,‬והיינו ואמר וגו' על כי אין אלהי שהוא עבירת‬ ‫ונערו ילינו בתוך ירושלים והיו לנו הלילה משמר‪.‬‬ ‫ע"ז מצאוני הרעות האלה‪ ,‬ואמר הכתוב ואנכי הסתר אסתיר‬ ‫ואנכי הסתר אסתיר פני וגו' על כל הרעה וגו'‪ .‬י"ל עפ"י הידוע‬ ‫פני על "כל" הרעה‪" ,‬כל" לרבות אפילו משהוא מן הרעה ר"ל‬ ‫דעיכוב ביאת משיח צדקנו הוא בעון גאות‪ ,‬והוא עפי"מ דאיתא‬ ‫עבירות קלות‪ ,‬כי ע"י הקלות באים אל החמורות עד כי פנה אל‬ ‫בסנהדרין (צ"ח ע"א) אמר זעירי א"ר חנינא אין בן דוד בא עד‬ ‫אלהים אחרים‪ ,‬וכמו שאמרו ז"ל (שבת ק"ה ע"ב) כך אומנותו של‬ ‫שיכלו גסי הרוח מישראל שנא' וכו' וכתיב (זכרי' ט' ט') עני ורכב‬ ‫יצה"ר היום אומר לו עשה כך ומחר א"ל עשה כך עד שאומר לו‬ ‫על החמור‪ ,‬וזה שאמר הכתוב (תהלים י' ב') בגאות רשע ידלק‬ ‫עבוד ע"ז‪ .‬וראי' לכך מצינו גבי אחשורוש שע"י אכילה‬ ‫עני‪ ,‬יתפשו במזמות זו חשבו‪ ,‬וכפירש"י שם ידלק ירדוף‪ ,‬פי'‪,‬‬ ‫מסעודתו זנו והשתחוו להמן דשווי נפשיה ע"ז (עיין מגילה י"ט‬ ‫שבעון גאוה רודפין ומרחקין ח"ו את העני ורוכב על החמור‬ ‫ע"א)‪ ,‬וע"כ צוותה אסתר "אל תאכלו" (ד' ט"ז)‪ ,‬וזה שאחכז"ל‬ ‫שהוא משיח צדקנו והוא מחולל מפשעינו‪.‬‬ ‫(חולין קל"ט ע"ב) אסתר מן התורה מניין מהאי קרא ואנכי אסתר‬ ‫והנה על עון גאוה מצינו בספה"ק והובא בדברינו בשם האמרות‬ ‫אסתיר‪ ,‬דמשם רואים שמדברים קלים באים לאיסורים‬ ‫טהורות שעונשו של בעל גאוה גדול מאוד שנענש גם על‬ ‫חמורים‪ ,‬וזה נרמז בפסוק (בראשית ד' ז') לפתח חטאת רובץ‪ ,‬פי'‬ ‫המחשבה בבחינת עובד ע"ז‪ ,‬כי הרי מצינו בגמ' (סוטה ה' ע"א)‬ ‫לפתח שהנך פורץ הגדר ועושה רק פתח‪ ,‬אבל אח"כ חטאת‬ ‫שכל המתגאה כאילו עובד ע"ז‪ ,‬ובע"ז מצינו שמחשבה רעה‬ ‫רובץ‪ ,‬יפתוך לחטאים‪ .‬וזה נרמז גם בפסוק (במדבר כ"א כ"ו) ויקח‬ ‫הקב"ה מצרפה למעשה (עיין תוס' קידושין ל"ט ע"ב ד"ה מחשבה)‪,‬‬ ‫את כל ארצו מידו עד ארנון על כן יאמרו המושלים בואו‬ ‫וזה י"ל בהמשך הפסוק יתפשו במזימות זו חשבו‪ ,‬פי' שבעון‬ ‫חשבון‪ ,‬היינו ע"י שלקח הגבול כמש"כ (שם פסוק י"ג) כי ארנון‬ ‫גאוה הנתפסים גם על מזימות מחשבותיהם כמו על המעשה‪.‬‬ ‫גבול מואב‪ ,‬וגבול היינו גדר עי"ז לקח כל ארצו מידו‪ ,‬וע"כ‬ ‫והנה גאוה נקרא "כל" כמאה"כ (משלי ט"ז ה') תועבת ה' "כל"‬ ‫יאמרו המושלים ודרשו חז"ל במס' ב"ב (ע"ח ע"ב) אלו‬ ‫גליון שארית מנחם ‪ -‬ח‬ ‫אפשר לומר שע"י שלומד התורה בשירה וחיות אז מנחיל הוא‬ ‫גבה לבב‪ ,‬ורוב עניני הגיאות מביא לכך שהוא אינו שומע ומקבל‬ ‫לבניו ולא תשכח מפי זרעו‪ ,‬וזהו וענתה ה"שירה" הזאת‪ ,‬באם‬ ‫תוכחה וממילא עובר על כל עבירות‪ .‬וזה פשט הכתוב ואנכי‬ ‫תלמד התורה בנעימה ובשירה‪ ,‬וגם מרומז באומרו "לעד"‬ ‫הסתר אסתיר פני ביום ההוא על כל הרעה אשר עשה‪ ,‬היינו‬ ‫שהוא לשון כתר ע"ד ויתנצלו בנ"י את עדים (שמות ל"ג ו')‪ ,‬והיינו‬ ‫ואנכי הסתר אסתיר פני‪ ,‬פי' שאינו מביא משיח‪ ,‬ואמר הטעם‬ ‫אז כשהתורה אצלו עד תכשיט וששון לב‪ ,‬אז לא תשכח מפי‬ ‫על "כל" הרעה אשר עשו‪ ,‬פי' שהוא לסיבת חטא הגאוה‬ ‫זרעו‪ ,‬וזה י"ל שמרומז בתהילים (קי"ט קי"א) נחלתי עדותיך‬ ‫שמרומז ב"כל"‪ ,‬ואמר כי פנה אל אלהים אחרים‪ ,‬דעון גאוה הוי‬ ‫לעולם כי ששון לבי המה‪ ,‬פי' נחלתי עדותיך אני מנחיל לבני‬ ‫כעובד ע"ז‪.‬‬ ‫עדותיך כי ששון לבי המה‪ ,‬וזה גם מרומז (שם קי"ב א‪-‬ב) אשרי‬ ‫ואנכי הסתר אסתיר פני ביום ההוא על כל הרעה אשר עשה‪.‬‬ ‫איש ירא ה' במצותיו חפץ "מאד"‪ ,‬היינו שלומד מאהבה‪ ,‬אזי‬ ‫יש לומר דהנה דרך האב כשרוצה שבנו הילד ילמוד איזה דבר‪,‬‬ ‫גבור בארץ יהיה זרעו‪ .‬וזאת תורת המסורה וראה אם דרך עוצב‬ ‫או שמצווהו ואינו שומע בקולו כראוי הוא מצוה להכותו‪ ,‬אבל‬ ‫בי (תהלים קל"ט כ"ד)‪ ,‬וראה ועשה כתבניתם אשר אתה מראה‬ ‫האב עצמו אינו רוצה להיות שם מצד רחמנותו והולך לו‪ ,‬כן‬ ‫בהר (שמות כ"ה מ')‪ ,‬וראה בנים לבניך (תהלים קכ"ח ו')‪ ,‬היינו וראה‬ ‫השי"ת אחרי שאין שומעין בקולו מסתיר פניו כדי לייסרנו‬ ‫אם ח"ו דרך עוצב בי‪ ,‬שלומד תורה בעצבות חלילה‪ ,‬העצה לזה‬ ‫שנטיב דרכנו‪ ,‬וזשה"כ ואנכי הסתר אסתיר פני ביום ההוא על‬ ‫וראה ועשה כתבניתם אשר אתה מראה בהר‪ ,‬תצייר לך‬ ‫כל הרעה אשר עשה‪ ,‬כדי שלא יראה כבי' בצערנו‪ ,‬אבל‬ ‫בשמחה ובהתלהבות מעמד הר סיני והיו הדברים שמחים‬ ‫בקשתינו ואנו צועקים אליו כמו שהתחנן דוד המלך ע"ה (תהלים‬ ‫כנתינתם מסיני‪ ,‬ואז תזכה וראה בנים לבניך‪ ,‬שיעשו בניך רצונו‬ ‫י' א') "אבינו" מלכנו למה ה' תעמוד ברחוק ותעלים לעתות‬ ‫של מקום ית' שנקראים בנים (עיין ב"ב י' ע"א)‪.‬‬ ‫בצרה‪ ,‬פי' בקשתנו שלא יעלים כבי' עיניו מצרותינו וממילא‬ ‫הן בעודני חי עמכם היום ממרים הייתם עם ה' ואף כי אחרי‬ ‫ירחם עלינו‪.‬‬ ‫מותי‪ .‬מקשים העולם איך אמר משרבע"ה כך הלא בגמ'‬ ‫ועתה כתבו לכם את השירה הזאת וגו'‪ .‬ידוע כי מט"ט שר‬ ‫(סנהדרין ל"ז ע"א) מצאנו גבי ר' זירא שהיה מקרב את בעלי‬ ‫הפנים מוליך קול השופר וכותב ג"כ זכיותיהם של ישראל‬ ‫עבירה‪ ,‬וכיון שמת אמרו כיון שאין מי שיגן עליהם עוד כמו ר"ז‬ ‫להשפיע עליהם כל צרכיהם ברוחניות ובגשמיות‪ ,‬והנה בתיבת‬ ‫אנו מוכרחים לחזור בתשובה‪ ,‬וי"ל דמצינו בעגל שאמרו ישראל‬ ‫"לכם" מרומז צרכי האדם כמאחכז"ל (ביצה כ"ח ע"ב) לכם לכל‬ ‫לא ידענו מה היה לו (שמות ל"ב א')‪ ,‬וחשבו אולי מת ואעפ"כ‬ ‫צרכיכם‪ ,‬לכן ועת"ה כתב"ו לכ"ם עולה ממטרו"ן ש"ר הפני"ם‪,‬‬ ‫עשו העגל ולא חששו‪ ,‬וזש"א הן בעודני‪ ,‬באמת‪ ,‬חי‪ ,‬רק מחמת‬ ‫שהר"ת הוא מש"ה שהוא המליץ יושר על כל ישראל‪ ,‬ונקרא‬ ‫הספק‪ ,‬ממרים הייתם‪ ,‬ואף כי אחרי מותי‪ ,‬ובאמת מחמת זה‬ ‫לפענ"ד שר הפנים כי אמר אם אין פניך הולכים אל תעלנו מזה‬ ‫משה לא מת כדי שימשיך להגין על ישראל (עיין סוטה י"א ע"א)‪.‬‬ ‫(שמות ל"ג ט"ו) והוא ממליץ פנים של רצון על ישראל‪ ,‬ועז"א‬ ‫סליחות‬ ‫(ביצה ל"ח ע"ב) משה שפי"ר קאמרת‪" ,‬שפיר" לשון שופר היינו‬ ‫רמז לקום באשמורת לומר סליחות‪ .‬יש מן הכ' (קהלת י"ד א')‬ ‫משרע"ה בחינת מט"ט מעלה את קול השופר‪ ,‬וכן "משה אמר"‬ ‫וזכור את בוראך בימי בחרותך באשמורת עד אשר לא יבואו‬ ‫עולה כמס' שופ"ר‪ ,‬שעל ידו נזכה לאור פניו ית"ש כמש"כ‬ ‫ימי הרעה‪ ,‬ואל תשליכנו לעת זקנה להמתין עד אז עם‬ ‫(תהלים פ"ט ט"ז) יודעי תרועה ה' באור פניך יהלכון‪.‬‬ ‫התשובה‪.‬‬ ‫והיה כי תמצאנו אותו רעות רבות וצרות וגו' וענתה השירה‬ ‫שוא לכם משכימי קום (תהלים קכ"ז ב')‪ .‬בגמ' (יומא פ"ה ע"ב)‬ ‫הזאת לפניו לעד כי לא תשכח מפי זרעו וגו'‪ .‬אפשר לומר‬ ‫עבירות שבין אדם למקום יוהכ"פ מכפר עבירות שבין אדם‬ ‫עפ"י מאחז"ל (מגילה ג' ע"א) אע"ג דאיהו לא חזי מזליה חזי‪ ,‬ומזה‬ ‫לחבירו אין יום הכיפורים מכפר עד שירצה את חבירו‪ ,‬וידוע‬ ‫שאנו רואים שעם ישראל אפילו בזמן הגלות שמחים בשבתות‬ ‫מספה"ק לפרש מה שהוסיף שם במתני' את זו דרש ראב"ע‬ ‫ויו"ט ובכל לימוד ועשיית מצוה‪ ,‬מזה ראיה שעתידים ישראל‬ ‫וכו' שם שעבירות בין אדם לחבירו מעכבי גם את העבירות‬ ‫להוושע בכל טוב סלה‪ ,‬וזש"א הכתוב והיה‪ ,‬לשון שמחה‪ ,‬כי‬ ‫שבין אדם למקום שעד שירצה את חבירו אין יוהכ"פ מכפר‬ ‫תמצאנו אותו רעות רבות וצרות וגו'‪ ,‬ואעפ"כ וענתה השירה‪,‬‬ ‫אפילו על עבירות שבין אדם למקום‪ ,‬וזש"א שוא לכם משכימי‬ ‫של שמחה לפניו‪ ,‬זה הוא לעד‪ ,‬כי לא תשכח‪ ,‬היינו לא תש כח‬ ‫קום לסליחות‪ ,‬קו"ם ר"ת קול וממון‪ ,‬מאחרי שבת‪ ,‬אם על‬ ‫מפי זרעו וכחם חזק סלה ולאורו של משיח נסע ונלך סלה‬ ‫חטאים שבין אדם לחבירו כגון קול לה"ר ורכילות וממון‬ ‫בב"א‪.‬‬ ‫עבירות שבין אדם לחבירו מאחרים ואינם עושים תשובה‪.‬‬ ‫וענתה השירה הזאת לפניו לעד כי לא תשכח מפי זרעו וגו'‪.‬‬ ‫גליון שארית מנחם ‪ -‬ט‬ ‫והשבת (עי' ביצה י"ז ע"א) אטו שבת ישראל מקדשי לי' והא שבת‬ ‫אשר בידו נפש כל חי ורוח כל בשר איש הנשמה לך והגוף‬ ‫מקדשא וקיימא‪ ,‬ומוצאי שבת קודש יש לו עדיין קדושת שבת‬ ‫פעלך חוסה על עמלך וגו'‪ .‬הנה המלאכים אינם יודעים כמה‬ ‫במקצת‪ ,‬גם ידוע מספה"ק שבזכותינו אנו אין בנו כח לאמר‬ ‫קשה לעבוד הש"י בגוף עכור‪ ,‬רק אליהו וחנוך שהיו מתחלה‬ ‫שירות ותשבחות רק לצעוק בקול רק בחסדו הגדול יכולין אנו‬ ‫מלובשים בגוף ואח"כ עלו בסערה השמימה המה יודעים והמה‬ ‫גם לאמור‪ ,‬וזה שאנו אומרים במוצאי מנוחה קדמנוך תחלה‬ ‫ימליצו בעדנו‪ ,‬והנה אליה"ו חנו"ך עול"ה קו"ל ובקשתינו שמע‬ ‫שיש בנו עדיין הארה משבת‪ ,‬על כן בקשתינו הט אזניך‬ ‫"קולנו" המליצים שלנו אליהו וחנוך‪ ,‬ועי"ז חוס ורחם עלינו‬ ‫"ממרום" יושב תהלה באתערותא דלעילא ואזי נזכה שתשמע‬ ‫(וכמ"ש בבני יששכר חודש אלול מאמר א' אות י"ח)‪ ,‬והמה מוליכים‬ ‫אל הרנה ואל התפלה‪ .‬ועפי"ז י"ל שזהו שאנו מבקשים שמע‬ ‫"הקול" שופר ומעלים התפילות‪ ,‬וכדאיתא בזוה"ק ועי' בתיקוני‬ ‫קולינו ה' אלהינו חוס ורחם עלינו וקבל ברחמים וברצון את‬ ‫זוהר דעוף השמים יוליך את הקול (קהלת י' כ') דא מלאך מטט'‬ ‫תפילתינו‪ ,‬השיבנו ה' וגו' חדש ימינו כקדם‪ ,‬ר"ל שמע קולינו ה'‬ ‫שהוא חנוך‪ ,‬וכן אדם ובהמה תושיע ה' (תהלים ל"ו ז') זהו אליה"ו‬ ‫אלהינו‪ ,‬הקול בעלמא חוס ורחם עלינו וקבל ברחמים וברצון גם‬ ‫גימ' בהמ"ה שור של המרכבה הקדושה כידוע‪ ,‬וזש"א כי אתה‬ ‫תפילתינו‪ ,‬אע"פ שאין לנו אתערותא דלתתא השיבנו‬ ‫שומע "קול" שופר ומאזין תרועה ואין דומה לך‪ ,‬שמאזין איך‬ ‫באתערותא דלעילא כמו שאמרה כנסת ישראל לפני הקב"ה‬ ‫הם שבורים מלשון תרועם בשבט ברזל‪ ,‬ועי"ז מתמלא עליהם‬ ‫רבש"ע בידך הוא‪ ,‬השיבנו ה' אליך (עי' מד"ר איכה ה' כ"א) חדש‬ ‫ברחמים‪ .‬וז"ש אשר בידו נפש ר"ת גימ' אליה"ו וכן הר"ת של‬ ‫ימינו "כקדם"‪ ,‬כאילו אנו קודמים באתערותא דלתתא‪ ,‬כי גבי‬ ‫נפש כל חי ורוח הוא אותי' חנו"ך שהי' להם נפש ורוח גוף‬ ‫הש"י עבר ועתיד שוים הם‪.‬‬ ‫ונשמה והמה יעידון איך קשה שיהיה הנשמה לך והגוף פעלך‬ ‫רחם עלינו ואל תשחיתנו כי אל רחום ה' אלהיך‪ .‬יש לומר‬ ‫על כן חוסה‪.‬‬ ‫עפ"י הידוע מהמד"ר (מובא ביע"ד ח"ב דרשה א' ד"ה ומזה תבין)‬ ‫הנשמה לך והגוף פעלך חוסה על עמלך הנשמה לך והגוף‬ ‫שהש"י אומר להשטן להביא עדים לחייב את ישראל ח"ו‬ ‫שלך וגו'‪ .‬הנשמה לך כיון שהוא מזוכך והגוף חומר עכור הוא‬ ‫והלבנה מתכסה ואין לו אלא עד אחד‪ ,‬ומקשים המפרשים דעל‬ ‫על כן רק פעלך‪ ,‬ובקשתינו חוסה על עמלך ותן להגוף צרכו‪ ,‬ואז‬ ‫כל פנים איך יש כח בידינו לפעול שנכתב בספר פרנסה וכלכלה‬ ‫יהיה הנשמה לך והגוף שלך‪ ,‬ומשו"ה גו"ף עם דב"ש (שיהיה‬ ‫להוציא ממון לפרנסה ומספק הלא קיימא לן (מתני' ב"ק ל"ה ע"ב)‬ ‫להגוף מתוק כדבש בלי דאגות וטרחות) עולה נשמ"ה‪.‬‬ ‫המוציא מחבירו עליו הראיה‪ ,‬ועי' בס' ייטב פנים שתירץ כיון‬ ‫אל ארך אפים אתה ובעל הרחמים נקראת ודרך תשובה‬ ‫דמשמים עכ"פ יורד השפע רק שבעוונותינו הרבים הולכת לצד‬ ‫הורית‪ .‬אפשר לומר דהנה הש"י נקרא ארך אפים‪ ,‬ואחז"ל‬ ‫אחר לא שייך חזקת ממון גבי הקב"ה כיון שיצא מרשותו והוי‬ ‫(בירושלמי תענית פ"ד) דמאריך אפי' וגבה דילי'‪ ,‬ולכאורה עי"ז בא‬ ‫דומיא דאם מתו הפועלים מחויב בעל הבית לשלם בלי שבועה‪,‬‬ ‫האדם לידי חטא ויותר היה נזהר האדם אם לא הי' מאריך אפי'‬ ‫דממה נפשך אין הממון שלו‪ ,‬עי' רמב"ם (הל' מלוה ולוה פט"ז‬ ‫והיה מענישו על אתר ואיך הוא נקרא גם בעל רחמים‪ ,‬אך‬ ‫ובחו"מ סי' צ"א סע"ב)‪ ,‬גבי בעל הבית שאמר לחנוני תן לפועלי‬ ‫באמת אתי שפיר כי אם היה מעניש על אתר לא היה סיפק‬ ‫סלע והוא מודה שא"ל כן או שיש עדים בדבר והחנוני אומר‬ ‫לאדם לעשות תשובה וע"י שהוא ברחמיו מאריך אף יוכל‬ ‫כבר נתתי להם והפועלים אומרים לא קיבלנו שניהם נשבעין כל‬ ‫האדם לעשות תשובה ולהנצל מהעונש‪( ,‬עי' אריכות דברים‬ ‫אחד בפני חבירו ונוטלים מבעה"ב‪ ,‬במה דברים אמורים‬ ‫במסילת ישרים) ונמצא שאריכות אף הוא רחמים גדולים‪ .‬וזש"א‬ ‫כששניהם לפנינו ותובעים מבעה"ב וכו' אבל אם מת החנוני‬ ‫אל ארך אפים אתה וגם ובעל הרחמים נקראת ולכאורה סתראי‬ ‫והפועלים לבדם תובעים או שמתו הפועלים והחנוני לבדו‬ ‫נינהו כנ"ל‪ ,‬רק שאמת הוא שעל ידי כך ודרך תשובה הורית‪.‬‬ ‫תובע נוטל בלא שבועה שהרי אין הבעה"ב מפסיד כלום וממה‬ ‫וטהרתם מכל טומאותיכם ומכל גלוליכם אטהר אתכם‪ .‬נודע‬ ‫נפשך אין הממון שלו‪ ,‬וזש"א רחם עלינו ואל תשחיתנו‪ ,‬ע"י‬ ‫שיש לאדם לתקן גם החטאים מגלגול הקודם וכשאדם מטהר‬ ‫עניות שמעביר את האדם מדעתו ומדעת קונו (עי' עירובין מ"א‬ ‫עצמו מחטאיו של גלגול זה אז הש"י מטהר החטאים מגלגולים‬ ‫ע"א) כי אל רחום ה' אלהיך ומשפיע ממילא ומוריד טוב‬ ‫הקודמים‪ ,‬וזה שאמר הכתוב אם וטהרתם מכל טומאותיכם אז‬ ‫להעולם הזה ועל כן נהנה גם אנחנו‪.‬‬ ‫ומכל "גלוליכם" חטאי הגלגולים הקודמים אטהר אני אתכם‪.‬‬ ‫רחם עלינו ואל תשחיתנו‪ .‬ר"ת רעו"ת‪ ,‬וי"ל עפי"מ שפי'‬ ‫במוצאי מנוחה קדמנוך תחלה הט אזניך ממרום יושב תהלה‬ ‫הפסוק (תהלים ל"ד כ') רבות רעות צדיק ומכלם יצילנו ה'‪ ,‬דהיינו‬ ‫לשמוע אל הרנה ואל התפלה‪ .‬ידוע ששבת קבוע הוא וקיימא‬ ‫שהצדיק מרבה ומאריך התיבות דהיינו שעושה מר"ת תיבות‬ ‫בלי אתערותא דלתתא‪ ,‬ומשו"ה אין אומרים מקדש ישראל‬ ‫שלימות‪ ,‬נמצא עושה מן תיבת רעו"ת תיבות שלימות‪ ,‬ויוצא‬ ‫גליון שארית מנחם ‪ -‬י‬ ‫תשליכנו לעת זקנה ללא בריאות השלימות ודעה צלולה‪ ,‬רק לך‬ ‫רחם עלינו ואל תשחיתנו‪ ,‬ע"ד הידוע מספה"ק שהצדיקים‬ ‫אזבח זבח תודה‪ ,‬שאפילו לעת כזאת בדור האחרון נזכה‬ ‫מהפכים הרע"ה לטובה ומשנים מידת הדין לרחמים וחסדים‪,‬‬ ‫להודות ולהלל בזבח תודה בבריאות השלימות ודעה צלולה‪.‬‬ ‫וזש"א ומכולם‪ ,‬ר"ל מכל המילוי של תיבת רעו"ת יצילנו ה'‪.‬‬ ‫והנה הר"ת הנ"ל הם אותיות לזא"ת‪ ,‬וזה שאמר הכתוב (איוב ל"ז‬ ‫שמע קולינו ה' אלהינו חוס ורחם עלינו‪ .‬עי' ברכות (ה' ע"א)‬ ‫א') אף לזא"ת יחרד לבי ויתר ממקומו‪ ,‬ר"ל לזא"ת שהוא ר"ת‬ ‫דיסורים ח"ו ממרקין עוונותיו של אדם ק"ו משן ועין מה שן‬ ‫אל תשליכנו לעת זקנה יחרד לבי‪ ,‬לבקש מה' שיחזיקנו‬ ‫ועין שהן אחד מאיבריו של אדם עבד יוצא בהן לחירות יסורים‬ ‫בבריאות השלימות למען נוכל להודות ולהלל לה'‪.‬‬ ‫שממרקין כל גופו של אדם על אחת כמה וכמה‪ ,‬ולחד מ"ד שם‬ ‫גזירה שוה ממלח נאמר ברית ביסורין וגו' ונאמר ברית במלח‬ ‫סליחות לער"ה‬ ‫וכו' מה ברית האמור במלח מלח ממתקת את הבשר אף ברית‬ ‫מלפניך משפטנו יצא עיניך תחזינה מישרים‪ .‬יל"פ הפסוק‬ ‫האמור ביסורין יסורין ממרקין כל עונותיו של אדם‪ ,‬והנה שמ"ע‬ ‫עפי"מ שפירשנו הפסוק (איוב א' כ"ט) ה' נתן וה' לקח יהי שם ה'‬ ‫ר"ת שן‪ ,‬עין‪ ,‬מלח‪ ,‬ובודאי נתמרקו עוונותינו בגלותינו‪ ,‬על כן‬ ‫מבורך‪ ,‬עפי"מ דכתיב (איכה ג' ל"ח) מפי עליון לא תצא הרעות‪,‬‬ ‫חוס ורחם עלינו‪ ,‬ואומרים מקודם הפסוק כי אל רחום ה' אלהיך‬ ‫ובשעת הגזירה שיש גזירות על ישראל‪ ,‬הם באים ע"י שמצטרף‬ ‫לא ירפך ולא ישחיתך ולא ישכח את ברית אבותיך וגו'‪ ,‬כי ידוע‬ ‫קוב"ה ובי"ד שלו‪ ,‬אבל מהקב"ה בעצמו אין יוצא רעות‪ ,‬וזש"א‬ ‫שי"ג מדות שהתורה נדרשת בהם הן נגד י"ג מכילין דרחמים‬ ‫ה' נתן‪ ,‬ר"ל כשה' בעצמו נותן‪ ,‬אז הוא רק טוב‪ ,‬וה'‪ ,‬הוא וא"ו‬ ‫ו"אל" הוא נגד ק"ו ומדת "רחום" נגד גזירה שוה לעורר שני‬ ‫החבור‪ ,‬ר"ל הוא ובית דינו‪ ,‬אז לקח‪ ,‬פי' שיכול להיות גם רעות‪,‬‬ ‫מדות אלו‪ ,‬וזהו לא ירפך ולא ישחיתך בשן ועין מכח ק"ו הנ"ל‬ ‫וזה בקשתינו יהי שם ה' בעצמו מבורך מלשון המבריך את‬ ‫ולא ישכח ברית אבותיך מגז"ש נאמר ברית במלח ונאמר ברית‬ ‫הגפנים‪ ,‬וזה י"ל בפשט הפסוק מלפניך משפטינו יצא‪ ,‬ר"ל מאת‬ ‫ביסורין כנ"ל‪ ,‬וד"ל‪.‬‬ ‫ה' בעצמו בלא צירוף בית דינו‪ ,‬מטעם כי עיניך תחזינה מישרים‪,‬‬ ‫יעזוב רשע דרכו ואיש און מחשבותיו וישוב אל ה' וירחמהו‬ ‫ולא תצא מאתו הרעה‪.‬‬ ‫ואל אלהינו כי ירבה לסלוח‪ .‬אפ"ל בטעם מה שאמרו חכז"ל‬ ‫מלפניך משפטנו יצא עיניך תחזינה מישרים‪ .‬יל"פ עפי"מ‬ ‫(יומא פ"ו ע"ב) דבתשובה מאהבה זדונות נעשות לו כזכיות‪ ,‬דאזי‬ ‫דאי' בבבא מציעא (נ"ט ע"א) דאונאה וגזל אין הפרגוד ננעל‬ ‫יש מחשבה טובה המצטרפת למעשה ומחשבה רעה אינה‬ ‫בפניהם לעכוב הפורעניות רח"ל‪ ,‬ומדה טובה יתירה על מדת‬ ‫מצטרפת ממילא נעשה מהרע טוב‪ .‬והנה מגמרא (שבת י"ב ע"ב)‬ ‫פורענות אחת על חמש מאות (עיין סוטה י"א) א"כ הנשמר‬ ‫מוכח דע"כ מלאכי השרת אינם יודעים מחשבה דאל"כ קשה‬ ‫מאונאה וגזל אין שום מחיצה מפסקת בינו לבין אביו שבשמים‪,‬‬ ‫הא דאיתא בגמ' דאינם מבינים לשון ארמית‪ ,‬כקושית תוס' שם‬ ‫וזה שנרמז בקרא מלפניך משפטי יצא‪ ,‬מלפניך דייקא שדרכך‬ ‫וכדאיתא בשלה"ק סוף פר' ברכה‪ ,‬ובזה יש לפרש דברי הגמרא‬ ‫הטוב להטיב‪ ,‬משפטי יצא בלי הפסק ומחיצה‪ ,‬כי עיניך תחזינה‬ ‫ביומא (שם) גדולה תשובה שמגעת עד כסא הכבוד‪ ,‬היינו גדולה‬ ‫מישרים שהנני הולך בדרך הישר בין אדם לחבירו בלי אונאה‬ ‫תשובה שגם הזדונות נעשות כזכיות שהיא מגעת עד כסא‬ ‫וגזילה‪.‬‬ ‫הכבוד‪ ,‬והשי"ת יודע מחשבות ומצרפה למעשה‪ ,‬וזשה"כ יעזוב‬ ‫מלפניך משפטנו יצא עיניך תחזינה מישרים‪ .‬על פי מה‬ ‫רשע דרכו ואיש און מחשבותיו שיעשה תשובה מאהבה שהוא‬ ‫דקיי"ל (עי' קידושין כ"ג ע"א וכ"ה בשו"ע חו"מ סי' רמ"ג ס"א) זכין‬ ‫גם במחשבה‪ ,‬ואז אל אלהינו כי "ירבה" לסלוח שמעבירות‬ ‫לאדם שלא בפניו ואין חבין לאדם שלא בפניו וז"ש אל תבוא‬ ‫יעשה מצוות מכח המחשבה הטובה‪ ,‬ומסיים הטעם כי לא‬ ‫במשפט עמנו בפנינו שמא נצא חייב כי לא יצדק לפניך כל חי‬ ‫מחשבותי מחשבותיכם מחשבה רעה שלכם‪ ,‬שמחשבה טובה‬ ‫וחבין לאדם בפניו מלפניך משפטי יצא שלא בפנינו רק מלפניך‬ ‫מצטרפת ומחשבה רעה אינה מצטרפת‪.‬‬ ‫לבד‪ ,‬אז בודאי עיניך תחזינה מישרים שקוב"ה מקיים תורתו‬ ‫אל תשליכנו לעת זקנה‪ .‬י"ל דהנה בדורות הראשונים היו‬ ‫ואין חבין לו לאדם אלא בפניו ולעומת זה זכין לאדם שלא‬ ‫האנשים גבורי כח אפילו בעת זקנתם‪ ,‬ל"כ בדורות האחרונים‬ ‫בפניו‪.‬‬ ‫החולשה גוברת ואנחנו תשושי כח מרוב צרה ויגון‪ ,‬אז ודאי‬ ‫תפלה וצדקה ירבה אולי מיסורין יחבא‪ .‬הנה על תשובה‬ ‫צריכין לבקש על נפשותינו אל תשליכנו לעת זקנה‪ ,‬וזה מרומז‬ ‫אמרו ברוקח ובספרים שהוא בחי' צום לסגף עצמו‪ ,‬והוא ע"י‬ ‫בר"ת של אל תשליכנו לעת זקנה‪ ,‬שהם מכוונים עם הר"ת של‬ ‫יסורין‪ ,‬ולפענ"ד עיקר התשובה כלול בתפלה שמבקשים‬ ‫תכתב זאת לדור אחרון (תהלים ק"ב י"ט) וגם להר"ת של לך‬ ‫השיבנו וקרבנו והחזירנו בתשובה שלימה לפניך‪ ,‬ובו נכלל כל‬ ‫אזבח זבח תודה (שם קט"ז י"ז)‪ ,‬להורות בא שבדור אחרון‬ ‫שאנחנו תשושי כח ומלאים יגון צריכים מאוד לבקש אל‬ ‫גליון שארית מנחם ‪ -‬יא‬ ‫למחשבה כאילו היה העונש במעשה‪ ,‬וזה שאנו אומרים פנינו‬ ‫תנאי התשובה‪ ,‬ולא ע"י סיגופים ויסורים‪ ,‬וע"ד דאיתא‬ ‫לימין ואין עוזר לו‪ ,‬מדוע כיון שלשמאל‪ ,‬ואין "סומך"‪ ,‬שאינו‬ ‫בירושלמי פ"ט דנדרים על מי שציער עצמו מן היין‪ ,‬לא דייך‬ ‫מוסיף הס' לחשוב מחשבת העונש כמעשה‪ .‬וזה שאמר ר"א‬ ‫מה שאסרה תורה שאתה אוסר עליך‪ ,‬ותשובה זו שהוא כלול‬ ‫בתענית (ל"א ע"א) עתיד הקב"ה לעשות מחול לצדיקים (ופרש"י‬ ‫בתפלה הוא ע"י צדקה וכדאיתא בב"ב (י' ע"א) בר"א שיהיב‬ ‫סביב עי"ש) והוא יושב ביניהם וכו' ר"ל עתיד הקב"ה לעשות‬ ‫פרוטה לעני והדר מצלי אמר אני בצדק אחזה פניך‪ ,‬וע"י‬ ‫מחול למחול עוונותיהם ע"י מחול סביב מעיגול שהוא סמ"ך‬ ‫הצדקה מוכח שאנו בנים למקום וקיימ"ל (קידושין ל"ב ע"א) אב‬ ‫(עי' בנ"י לט"ו אב) שמעשה יותר ממחשבה כנ"ל‪ ,‬ועי"כ‬ ‫שמחל על כבודו כבודו מחול‪ ,‬ועי"כ מהני תשובה‪ ,‬כדאיתא‬ ‫"לצדיקים" נעשים לצדיקים והוא כבי' יושב ביניהם וכו'‪.‬‬ ‫בבני יששכר‪ ,‬ולכן תשוב"ה עולה תפל"ה צדק"ה ואחד יותר‪,‬‬ ‫וזש"א תפל"ה וצדק"ה ירבה באחד יותר אולי מיסורין יחבא‬ ‫ולא יצטרך להתענות רק אהבת ה' בתענוגים‪ ,‬וע"ד שפירש‬ ‫בספר אמרות טהורות (משלי ט"ז ז') ברצות ה' דרכי איש שמכוין‬ ‫דרכו ומעדן נפשו לשם שמים רצון ה' בבחי' דרכי איש הגשמי‬ ‫אז גם אויביו היצר הרע ישלים אתו‪ ,‬כיון שעוסק גם בגשמיות‪,‬‬ ‫לא כן המסגף עצמו שיסורין מושלים בגופו וחייו אינם חיים (עי'‬ ‫ביצה ל"ד ע"ב) והיצה"ר מתנגד לו במאד שרוצה שירדוף אחר‬ ‫הגשמיות‪.‬‬ ‫ואפשר לומר דאף דלפעמים נצרך לתשובה יסורין רח"ל (עי'‬ ‫יומא פ"ו ע"א) אבל כשהתשובה מקושרת בתפלה שמהפכת‬ ‫הדין לרחמים (עי' יבמות ס"ד ע"א)‪ ,‬וכן על ידי הצדקה שהוא‬ ‫מרחם על חבירו על כן מרחמים עליו מן השמים (עי' שבת קנ"א‬ ‫ע"ב) אף בלי יסורים‪ .‬וזה שאנו אומרים בהמשך הסליחות‬ ‫(להיום) ערב ראש השנה‪ ,‬הקטן יהי' לאלף גדל רחומינו ישב נא‬ ‫אפך ותנחמנו‪ ,‬ר"ל הקטן יהי' "לאלף"‪ ,‬היינו שעולה יותר תפלה‬ ‫צדקה מתשובה ב"אלף"‪ ,‬גדל רחומינו ישב נ"א‪ ,‬הנ"א יום מר"ח‬ ‫אלול עד הושענא רבה אפך ותנחמנו‪.‬‬ ‫אל תבוא במשפט עמנו כי לא יצדק לפניך כל חי וגו'‬ ‫מלפניך משפטינו יצא עיניך תחזינה מישרים‪ .‬ידוע שבחסדו‬ ‫יתב' מעריך המצוה כמו שהוא כבי' אין סוף ונותן שכר נצחי‪,‬‬ ‫ולעומת זה העבירה מעריך לפי האדם העושה העבירה שהוא‬ ‫מוגבל‪ ,‬ע"כ גם העונש ככה‪ ,‬וזה שאנו מבקשים בעת אמירת‬ ‫הסליחות אל תבוא במשפט עמנו כי לא יצדק לפניך דייקא‪ ,‬אם‬ ‫תעריך העבירה "לפניך" לפי גדלך לא יצדק כל חי‪ ,‬אבל מלפניך‬ ‫משפטינו יצא‪ ,‬מתי תעריך מעשינו לפי ערכך עיניך תחזינה‬ ‫מישרים כשאתה מסתכל על המצוות ומעשים טובים שעשינו‪.‬‬ ‫פנינו לימין ואין עוזר לשמאל ואין סומך‪ .‬נודע מדברי האלשיך‬ ‫הק' ובדגל מחנה אפרים עה"פ וינחם ה' על הרעה אשר דבר‬ ‫לעשות לעמו‪ ,‬שהש"י נחם על הרעה בזה אשר דיבר לעשות‬ ‫ויצא בזה‪ ,‬והוא בחינת מחשבה כמעשה‪ ,‬ולפי"ז יצא במה‬ ‫שחשב ה' להשחית חומת בת ציון והוי כמעשה ומקונן הנביא‬ ‫(איכה ב' ח') למה לא השיב ידו מבלע‪ .‬והנה מחשב"ה גימ' שנ"ה‬ ‫ומעש"ה עולה תט"ו שהוא יותר ממחשבה בששים שהוא ס'‪,‬‬ ‫וזהו (תהלים קמ"ה י"ד) סומך ה' לכל הנופלים ר"ל שמוסיף הס'‬ ‫גליון שארית מנחם ‪ -‬יב‬