שארית מנחם · She'eiris Menachem — ניצבים וילך (2026-08-31)

נצבים וילך -סליחות
תזכר לטובה לפני כסא כבודו יתב'. אתם נצבים היום כולכם לפני ה' אלהיכם ראשיכם וגו',
א"י דהנה יעקב אבינו ע"ה שיכל את ידיו ולא העמיד אפרים לעבדך בברית ה' וגו' .במדרש מביאו רש"י ז"ל כיון ששמעו
לימינו ,והוא למען להמתיק את השמאל שהוא דין בימין החסד ישראל מאה קללות חסר שתים הוריקו פניהם ואמרו מי יוכל
(עיין אמרי נועם פ' שופטים) ,וכן מצינו גבי בנימין שנקרא בן אוני לעמוד באלו ,אמר להם אתם נצבים היום ,ויל"ד בזה הרבה
(בראשית ל"ה י"ח) ,שהוא דין ויצאתה ממנו רצועה לחלקו של וממילא מובן הקו' ,ויל"פ דידוע דהני שני מכות החסרים ממאה
יהודה כדאי' במס' זבחים (נ"ג ע"ב) ,שבו שם הוי' של רחמים הם כל חולי וכל מכה אשר לא כתוב וגו' (לעיל כ"ח ס"א) ,והם
להמתיק את הדין ,וזה מרומז בפסוק (תהלים פ' ג') לפני אפרים נסתרים שאינם קצובים ודינם כדבר שאינו קצוב שאינם נקנים
ובנימין ומנשה עוררה את גבורתך ולכה לישועתה לנו וד"ל אף ע"י קנין( ,עיין חו"מ סי' רי"א וסי' ס' לשיטת הרמב"ם) ,ולכך לא
שהוא להמתיק הגבורה בהישועה ,וזה יש לרמז כאן אתם פחדו ישראל כ"כ ,כי מקנס ידוע אינם מפחדים כ"כ ,ושאינו
נצבים היום ,דא ר"ה כדאי' בזוהר הק' פנחס (דף רל"א ע"א), ידוע אינו נקנה ,אבל כששמע אתם נצבים היום כולכם לפני ה'
כולכם לפני ה' אלהיכם ,ה' שהוא רחמים ממתיק אלהיכם אלהיכם שהוא היותר חשוב ,חששו אולי ההלכה כמו
מדה"ד ,וע"ז אמר ראשיכם שבטיכם שהם אפרים ומנשה באסמכתא דאף שאינו נקנה מ"מ נקנה בבית דין חשוב כמבואר
שאצלם מצינו המתקת הדינים ,ממה שיעקב אבינו ע"ה שיכל בחושן משפט (סי' ר"ז) לפיכך הוריקו פניהם ,וניחמם משרבע"ה
את ידיו כנ"ל. שהגם שהוא כמו ראשיכם זקניכם בית דין חשוב ,מ"מ לעברך
וזש"נ (תהלים כ' ב') יענך ה' ביום צרה ישגבך שם אלהי יעקב ,פי' בברית ה' שהוא תוה"ק ע"ד אם לא בריתי יומם ולילה וגו' (ירמי'
יענך ה' ,הוא שם הרחמים ,ביום צרה להמתיקו ,ישגבך שם ל"ג כ"ה) דההלכה הוא דרק באסמכתא מהני בית דין חשוב
אלהי יעקב ,ע"ד שיעקב המתיק הדינים כנ"ל ,וכן נרמז בקרא מטעם דהוי כמתפיס זכותא ביד הבית דין אבל בדבר שאינו
(במדבר כ"ג כ"א) לא הביט און ביעקב וגו' ,היינו דעל ידי יעקב ה' קצוב לא מהני בי"ד חשוב ,וממילא לא נקנה וטוב להם ודו"ק.
אלהיו עמו וממתיק דיני אלהים בהוי"ה רחמים .וכן י"ל התפלה אתם נצבים היום לפני ה' אלהיכם ראשיכם שבטיכם וגו'.
בימים הנוראים באין מליץ יושר וכו' תגיד "ליעקב" ,היינו כשם הנה בקשתינו בר"ה שיעלה זכרוננו לפני הקב"ה לטובה ,והנה
ששיכל את ידיו והמתיק הדינים ברחמים ,כן תעשה דבר חוק הר"ת של שמות הי"ב שבטים עולים תזכ"ר ,וז"ש אתם נצבים
ומשפט וצדקנו במשפט ,הרומז לחסד. היום ,דא ר"ה כדאי' בזוה"ק פנחס (דף רל"א ע"א) ,כולכם לפני ה'
אתם נצבים היום וגו' .אפשר לומר דהיום דא ר"ה ,ורמוז בר"ת אלהיכם ,ועולה זכרוניכם לפניו לטובה ,והוא בזכות ראשיכם
של היו"ם שהוא יגורתי מפני האף והחימה (דברים ט' י"ט) ,זה שבטיכם ,כלומר ר"ת של שמות שבטיכם שהוא תזכ"ר כנ"ל.
פחד הדין ,אבל ע"י שאנו מזכירין עקידת יצחק נמתק הדין ,וזה ובזכות שאנו זוכרים צדקת השבטים ומשתוקקים להדבק
ובבן הנעקד ישבית מדינינו ,ג"כ ר"ת היו"ם ,וכן מקדש ישראל במדותם אנו עומדים לפני ה' ומצדיק אותנו ,ובזה נתוסף כח
ויום הזכרון ,היו"ם המסוגל לזכרון אילו של יצחק ,ובזכותו נזכה בפמליא של מעלה בחינת כח ה' כמש"נ (במדבר י"ד ז') ועתה
לגאולה שלימה ,ועל כן וזרעו יהיה מלא הגוים (בראשית מ"ח י"ט) יגדל נא כח ה' ,והנה לעורר זכרונינו לטובה הוא ע"י "כח" ה',
ג"כ ר"ת היו"ם ,שתהיה מלכותו בכל משלה. היינו כ"ח פעמים הוי"ה שעולה תשכ"ח שהוא מבטל השכחה
אתם נצבים היום לפני ה' אלהיכם וגו' .י"ל דהנה מחמת ומעורר את מדת הזכירה לטובה ,וז"ש (דברים כ"ה י"ט) והיה
שהאדם עלול לשכחה מביאהו להיותו שוכח לעבוד את הש"י, בהניח ה' אלהיך מכל אויבך ויכירו כח ה' ,אז לא תשכח ,רק
לפניו ,וראוי להיות בהם בשמחה. והעצה לזה שויתי ה' לנגדי תמיד (תהלים ט"ז ט') ,דמי שעומד
והיה בשמעו את דברי האלה הזאת והתברך בלבבו לאמר לפני הקב"ה אין לו שכחה ,וכמו שאומרים בתפלת ימים
שלום יהיה לי כי בשרירות לבי אלך ,לא יאבה ה' סלוח לו כי הנוראים כי אין שכחה לפני כסא כבודך ,היינו למי שעומד לפני
אז יעשן אף ה' וגו' .וי"ל עפ"י פירוש האלשי"ך הכתוב וינחם ה' כסא כבודו ,לכן את"ם נצבי"ם גימ' תזכו"ר ,שהוא ע"י שהנכם
על הרעה אשר דיבר לעשות לעמו (שמות ל"ב י"ד) ,שכעסו של לפני ה' אלהיכם.
הקב"ה שככה במה שאמר לעשות ,עיי"ש .והנה על מעשה אתם נצבים היום כולכם לפני ה' וגו' מחוטב עציך עד שואב
העגל אמר משרע"ה (דברים ט' י"ט) כי יגורתי מפני האף והחימה, מימך .כתיב (משלי י"ט כ"א) רבות מחשבות בלב איש ועצת ה'
ועיין במדרש שוח"ט (מזמור ז') עה"פ קומה ה' באפך ,כשעלה היא תקום ,והנה ידוע שעל ידי עמלק נחסר אותיות ו"ה משם
משה למרום וסרחו ישראל נזדמנו לו ה' מלאכי חבלה וגו', הוי"ה ואות א' מהכסא כמו שנאמר במלחמת עמלק (שמות י"ז
נשתיירו אף וחימה ועוד היה משה ירא מהם שנאמר כי יגורתי ט"ז) כי יד על כס יה מלחמה לה' בעמלק ,ועיי"ש ברש"י,
מפני האף והחימה ,ואי' בנדרים (ל"ב ע"א) חימה משה הרגו, והמלחמה הוא על ידי השופר המבעית השטן שהוא שורש
ונראה שהמחבל הנקרא "אף" אינו נכפה בזה ועדיין מקטרג, עמלק ,ועל ידי השופר מובעת השטן ולית ליה רשות לקטרג
ובכך פרשנו הפסוק (שמות ל"ב י') ועתה הניחה לי ,שאפילו אם שחושב שזה שיפורא דמשיח( ,כ"כ התוס' בר"ה ט"ז ע"ב) נזכה
כבר יונח לי ואני מוחל להם ,אבל ויחר "אפי" בהם ,ומרבע"ה באמת לשופר של משיח ,וזש"א רבות מחשבות בלב איש,
השיב להקב"ה למה ה' יחרה "אפך" בעמך אשר הוצאת מארץ ועצת ה' רומז לשופר וכדאיתא בזוה"ק יהבין ליה עיטא לתקוע
מצרים בכח גדול וביד חזקה ,נתכוין באמרו בכח גדול היינו בשופר ,הי"א תקום ,ה'יא' אותיות ה' א' ,וה'א' גימ' ו' ,נמצא
למעלה מן המזל ,והוי כמציל מזוטו של ים ואין לאחר יד לזכות רמוזין בו האותיות שנפגמו ע"י עמלק שהם ו"ה וא' ,וע"י
בו (כמבואר בשו"ע חו"מ סימן נט"ר) ,ואמרו ביד חזקה ,שהגם שלא השופר "היא" תקום בתיקון השלם ,גם עצ"ת ה' עולה שופ"ר,
רצו ,וא"כ דינם כאנוסה שבעמוד והחזר קאי (עיין מכות ט"ו ע"א). (וכמובא באמרי נועם לזקיני פר' זו) .וזש"א הכתוב אתם נצבים היום
והנה הך דינא שבעמוד והחזר קאי ,אינו רק בהגונה וראויה לו דא ראש השנה כידוע מהזוה"ק ,כלכם לפני ה' ,היינו הוי"ה
כדאי' במס' כתובות (כ"ט ע"ב) דכתיב ולו תהיה לאשה אשה וכסא שלם (כלכ"ם עולה הוי"ה כס"א עם התיבות והכולל) ,והתיקון
הראויה לו ,וזה א"ל בכונת הכתוב שהתחלנו והיה בשמעו את הוא ע"י מחוטב "עציך" רומז לראש השנה שתוקעין בשופר
דברי האלה הזאת והתברך בלבבו לאמר שלום יהיה לי ,כי ניחם וכנ"ל שהוא נקרא עצה ,עד שואב מימך הרומז לשמיני עצרת
כבי' ע"י הדיבור ,וכפי' האלשיך ,ועי"כ בשרירות לבי אלך ,אך שמתפללים על המים גמר החתימה( ,וכמש"א באמרי נועם).
אליה וקוץ בה ,דכיון שעושה במזיד ובמרד הוי אינו ראוי והגון אתם נצבים היום וגו' מחוטב עציך וגו' לעברך בברית וגו'.
והש"י לא קנאם במצרים על דעת זה ,ע"כ ישלוט בו האף ,וז"ש י"ל דמרומז כאן מאמרם ז"ל במס' פסחים (ו' ע"א) שואלין
לא יאבה ה' סלוח לו כי אז יעשן "אף" ה' וקנאתו וגו' והבדילו ה' ודורשין בהלכות הפסח קודם לפסח שלושים יום ,וזש"א אתם
לרעה מכל שבטי ישראל ,שהוציא ממצרים וקנאם ,הש"י נצבים היום כולכם לפני ה' אלהיכם וגו' מחוטב עציך עד שואב
יצילנו. מימיך ,ר"ל מחוטב עציך רומז לפורים יעשו עץ ,עד שואב
והיה בשמעו את דברי האלה הזאת והתברך וגו' שלום יהיה מימיך רומז לערב פסח ששואבים מים שלנו ,לעברך בברית ה'
וגו' .יל"פ עפ"י הידוע דגזרת הש"י לרע חוזר אבל ע"י נביא אינו אלהיך בלימוד הלכות החג.
חוזר ,והטעם הוא כדי שלא יהרהרו אחרי הנביא שהוא ח"ו למען הקים אותך היום לו לעם .וברש"י כיום הזה שהוא קיים
נביא שקר ,וזש"ה והיה בשמעו את דברי האלה הזאת שיצא והוא מאפיל ומאיר כך האיר לכם וכך עתיד להאיר לכם
מפי הקב"ה ,יאמר שלום יהיה לי ,שיכול לחזור בו ,עז"א ורבצה והקללות והיסורין מקיימין אתכם ומציבין אתכם לפניו ,יש
בו האלה הכתובה בספר הזה ,דייק לומר בספר הזה ,שהוא לפרש דכמו לטבילה במקוה שמטהר ,צריך לנקות עצמו
משנה תורה ,שהוא ע"י משה ,שהוא שליחו של הקב"ה ואינו ולעשות חפיפה מקודם ,כמו כן קודם הטהרה שבא מהשי"ת
חוזר .ולזה כשאמרו ישראל בשעת מ"ת (דברים ה' כ"ד) קרב צריך להיות שבירת הלב ,אמנם גם השבירת לב צריך להיות
אתה ושמע את כל אשר יאמר ה' אלהינו ואת תדבר אלינו, בשמחה כדוגמת היום שמאפיל ומאיר ,ולא מתוך עצבות ח"ו,
אמר הש"י (שם פסוק כ"ו) מי יתן והיה לבבם זה להם ליראה וזה שרימז הכתוב למען הקים אותך היום לו לעם ,ר"ל
אותי ,כי ע"י שהמצוות והעונשין נאמרו ע"י משה אינו שייך להתקיים כעם להשי"ת הוא דוגמת היו"ם שהוא קיים ומאפיל
חזרה כנ"ל ומביא ליראה את שמו יתב' .ועל דרך הנ"ל י"ל ומאיר ,כן הקללות והיסורין אף שמביאין לשברון לב ,לא יביאו
אותו לידי עצבות ,כי אדרבה הם מקיימין אתכם ומציבין אתכם
גליון שארית מנחם -ב
חסדך גדול עלי והצלת נפשי וכו' ובזה פרשנו הפסוק (תהלים הכתוב (מלאכי ג' כ"ב) זכרו תורת "משה" עבדי ,שע"י שנתנה ע"י
קי"ז ב') כי גבר עלינו חסדו ואמת ה' לעולם הללויה ,היינו כי משה נביא ה' ,זכרו היטב כי אין חזרה כנ"ל.
"גבר ,אפילו הגבורות עלינו חסדו ,אבל ואמת ה' "לעולם" ,בעד א"י ע"ד צחות עפי"מ שאיתא בשם הר"י מאייבשיץ זצ"ל
ההמון עם צריך להיות ה' שהוא שם הרחמים באמת כדי בדברי רש"י הקדוש עה"פ (ויקרא כ"ו ו') ונתתי שלום בארץ,
שהללו י"ה אותו ,וזה שאומרים בתפלת השחר ברוך וכו' שמא תאמר הרי מאכל והרי משתה אם אין שלום אין כלום,
הגומל חסדים טובים לעמו ישראל ,ר"ל חסדים טובים היינו ת"ל אחר כ"ז ונתתי שלום בארץ ,דלכאורה קשה למה תחשוש
חסדים נגלים ,והטעם "לעמו" שהם מדריגה פחותה בחי' עם שלא יהיה שלום ,ואמר עפ"י דברי הגמ' (ברכות כ' ע"ב) אמרו
שבישראל שגם הם יראו וידעו. מלאכי השרת לפני הקב"ה רבש"ע כתיב בתורתך אשר לא
הנסתרות לה' אלהינו והנגלות לנו ולבנינו .י"ל עפ"י הידוע ישא פנים ולא יקח שוחד ואתה נושא פנים לישראל דכתיב
דעכשיו בעוה"ר שם הויה הרומז על רחמים הוא בהסתר ,ואין (במדבר ו' כ"ו) ישא ה' פניו אליך וישם לך שלום ,אמר להם וכי
לנו אלא שם אלהי"ם שהוא דין ,שהוא גימ' לנ"ו .וזש"א איך לא אשא להם פנים אני אמרתי ואכלת ושבעת וברכת והם
הנסתרות לה' ,הרחמים הם בהסתר בעוה"ר ,והנגלות לנ"ו, מדקדקים עד כזית וכביצה ,יוצא מזה שהשלום הוא בא
הדינים אלהי"ם הם בגלוי ,ואמר הטעם שהגבורות הם נגלים מנשיאת פנים ע"י שעושים לפנים משורת הדין ומברכים ברכת
ולבנינו שאין להם דעת להבין הנסתר שהוא סוד ,וזהו סוד ה' המזון אפילו כשאינו שבע ,וכאן לעיל מיניה כתוב ואכלתם
ליראיו שאף בהדין יש נסתר וסוד שהוא רחמים וחסדים ,וע"כ לחמכם לשובע ופירש"י שאוכלים קמעה ומתברכת במעיים
עלינו לעשות את כל דברי התורה הזאת שרומז לתשובה (עיין ונמצא שהוא שבע אפילו מאכילת כזית ,וא"כ לכאורה לא מגיע
ברמב"ן עה"פ כי המצוה "הזאת") ,וע"י תשובה אפשר להמתיק להם נשיאת פנים וח"ו יחסר שלום בארץ ,לכך הוצרך לומר
הדינים ולהמשיך חסדים גלויים .ומ"מ גם בגלות בעת הסתר ונתתי שלום בארץ עכ"ד ,ובזה אפשר לפרש והיה בשמעו את
ידו נטויה עלינו כדדריש במס' חגיגה (ה' ע"ב) עה"פ ואנכי הסתר דברי האלה הזאת ואכלתם ולא תשבעו (ויקרא כ"ו כ"ו) ,והתברך
אסתיר פני ביום ההוא ,אמר רב יוסף אע"פ שהסתרתי פני מהם וגו' "שלום" יהיה לי ע"י נשיאת פנים דכיון שאינו שבע ומברך
ידו נטויה עלינו. זוכה לנשיאת פנים וזה תלוי ברצון ,עז"א לא "יאבה" ה' ,אדרבא
וזש"ה (שמות ל"ד ה') וירד ה' בענן ויתיצב עמו שם ויקרא בשם יעשן אף ה' ח"ו ורבצה בו כל האלה הכתובה בספר ולא יתנהג
ה' ,פי' אף בענן שהוא הסתרת פנים ,מ"מ ויתיצב עמו ,שידו עמו לפנים משוה"ד.
נטויה עלינו ,שם ,היינו בגלות ,עד ויקרא בשם ה' המפורש בזמן והנכרי אשר יבוא מארץ רחוקה וגו' ,ואמרו כל הגוים על מה
הגאולה בבי"א .ויען שדעתינו קלות כנשים בודאי יש לרחם עשה ה' ככה וגו' ,מה חרי האף הגדול וגו' .י"ל דחורבן קטן
עליו ,לכן בקשתינו גלה כבוד מלכותך שהוא ברחמים ,עלינו אינו יכול להבחין רק מי שראה ירושלים בבנינה ותפארתה אבל
מהרה והופע והנשא עלינו לעיני כל חי ,אלו הנשים ,בחי' אם כל לא הבא מארץ רחוקה ,משא"כ חורבן גדול כל אחד יכול
חי ,ואין לנו עסק בנסתרות. להבחין ,וזשה"כ שהחורבן יהיה גדול כ"כ ר"ל שאפילו והנכרי
הנסתרות לה' אלהינו והנגלות לנו ולבנינו וגו' לעשות את כל אשר יבוא מארץ רחוקה וראו ואמרו על מה עשה ה' ככה מה
דברי התורה הזאת .ידוע משאחז"ל (שבת ס"ג ע"א) אורך ימים חרי האף "הגדול" הזה.
בימינה ובשמאלה עושר וכבוד וכו' ,היינו למיימינים להעוסקים הנסתרות לה' אלהינו והנגלות לנו ולבנינו עד עולם .יל"פ
בשמה אורך ימים ועושר וכבוד בעוה"ב ע"ד אמרם ז"ל (חולין עפ"י הידוע שלצדיקים גם הגבורות הם חסדים ,רק להראות
קמ"ב ע"א) כתיב במצות כבוד אב ואם למען יאריכון ימיך להעולם המון עם צריכים להיות רחמים גמורים ,וזה פשט
ובשלוח הקן כתיב למען ייטב לך והארכת ימים ,הרי שא"ל הכתוב הנסתרות לה' אלהינו ,אף שאנו יודעים שבכל הדינים
אביו עלה לבירה והבא לי גוזלות ועלה ושלח האם ולקח הבנים הנסתרות הוא לה' ,היינו שם הוי' רחמים תוכו רצוף אהבה
ובחזרתו נפל ומת היכן אריכת ימים של זה ,אלא למען יאריכון ורחמים ,אבל מבקשים אנו והנגלות שיהי' החסדים נגלים,
ימיך לעולם שכולו ארוך ולמען יטב לך לעולם שכולו טוב (עיין משום שהם נראים "לנו" שעולה אלהי"ם לבנינו שדעתם עדיין
בהג' יעב"ץ שבת שם) ,ושלא לשמה שכרו רק בעוה"ז .וזשא"ה קלה ,ואינם יודעים שהכל הוא רחמים ,וכמו שכתבנו לפרש
(תהלים ל"א כ') מה רב טובך אשר צפנת ליראיך פעלת לחוסים הפסוק (תהלים פ"ו י"ב) אודך ה' אלהי בכל לבבי ואכבדה שמך
בך נגד בני אדם ,פי' רב טובך שכולו טוב ,אשר צפנת ליראיך, לעולם ,ר"ל "בכל" לבבי אפילו כשהוא בצער רח"ל ,ג"כ אודך,
היינו להעוסקים לשמה ,פעלת ,פי' השכר בעוה"ז הוא לחוסים כי יודע אני שהכל רחמים ,אבל למען אכבדה שמך לעולם,
בך נגד בנ"א ,להעוסקים שלא לשמה שעושים רק נגד בנ"א היינו המון עם קטני הדעת שאינם מבינים כן ,אזי צריך להיות כי
גליון שארית מנחם -ג
אלהיך וגו' ,אמר ר' יוחנן גדולה תשובה שדוחה ל"ת שבתורה להתפאר וכדו' ,לכך תשלום שכרם הוא מדה כנגד מדה אם
וכו' ,ומקשים הלא כל עשה דוחה ל"ת ומהו גדולתה של עשה הוא נגד בני אדם נותנים לו עושר וכבוד נגדם.
דתשובה (עיין בכפת תמרים) .ואפשר לומר על פי מה שאיתא וזש"א הנסתרות ,ר"ל שכר "הצפון" בעוה"ב ,לה' אלהינו,
במפו' דהא דאמרינן במס' נדה (ס"א ע"ב) מצוות בטילות לעתיד להמכוון לשמה לשם לה' אלהינו ,והנגלות להמכוון נגד בני
לבא ,היינו הלאווין אבל לא העשין ,כי התורה הזאת לא תהיה אדם ,לנו ולבנינו ר"ל תשלום שכרו בעוה"ז ,ועכ"פ מצוה קעבוד
מוחלפת גם לעתיד לבוא (כדאיתא בירושלמי פ"ק דמגילה וע"ע שזהו מביאו לעשות את כל דברי התורה הזאת .ובד"ז יתפרש
בתשו' הרשב"א סי' צ"ג ובשו"ת הרדב"ז ח"ב סי' תרס"ו וסי' תתכ"ח) עיין הפסוק (תהלים קט"ו ט"ז) השמים שמים לה' והארץ נתן לבני
שדי חמד חלק דברי חכמים סי' נ"ג בשם נחלת בנימין (וכ"ה אדם ,פי' שמים היינו שכר הצפון בשמים בעוה"ב ,לה' ,היינו מי
מפורש בנועם מגדים פר' לך לך) ,ואולי מהאי טעמא אמרינן בכ"מ שעושה לשם ה' ,והארץ ר"ל השכר המשולם בעוה"ז ,לבני
עשה דוחה ל"ת כיון דהעשה היא תמידית גם לעתיד לבוא אדם ,היינו למי שעושה כדי שיכבדו אותו בנ"א.
משא"כ הל"ת .וזש"א (תהלים קי"ט צ"ז) מה אהבתי תורתך כל ושבת עד ה' אלהיך וגו' עד ומל ה' אלהיך את לבבך וגו'
היום היא שיחתי מאויבי תחכמני מצותיך כי לעולם היא לי, לאהבה .והקשו המפרשים הא כתיב ושבת ואם כבר שב אז
היינו מה אהבתי תורתך המוסב על עשה בחינת אהבה (כמש"כ איזה צורך עוד להקב"ה למול ,וא"ל עפ"י קושית הרמב"ם איך
הרמב"ן בפר' יתרו עה"פ זכור את יום השבת והרע"ב אבות פ"א מ"ג) ,כל שייך מ"ע דאהבת ה' הרי אהבה תלוי בלב ואין זה מסור ביד
היום ,פי' אפילו לעתיד לבוא היא שיחתי ,מאויבי שהוא ל"ת האדם ,ותי' שבאמת מדרך טבע הבן לאהוב את אביו ,רק שיש
אויבי ורודפי אדם תחכמני מצותך העשה לדחות אותם כי מסך המבדיל מחמת העוונות ,ע"כ יעשה תשובה ויסור המסך
לעולם היא לי העשה בתמידות. המבדיל ויגיע לאהבה ,והנה במס' יומא (פ"ו ע"ב) אי' שע"י
והנה עשה דתשובה הוי סלקא דעתך דאינה שייכת לעתיד תשובה מיראה זדונות נעשה כשגגות ,וא"כ עדיין יש מסך ,ואזי
לבוא כיון דרוח טומאה תעבור מן הארץ ולא יהיה שום חטא השי"ת מוותר על השגגות כדי שנוכל להגיע לאהבה ומגיע
על מה לשוב ,אבל באמת ידוע שיש תשובה על המצוות שלא לאהבה .וז"ש (דברים י' י"ב) ועתה ישראל מה ה' אלהיך שואל
נעשו כראוי לפי גדלו יתברך .וכדפי' בספרים הפסוק (קהלת י"ב מעמך כי אם ליראה ,פי' הקב"ה מבקש ממך רק יראה ואזי
י"ד) את כל מעשי אלהים יבא במשפט היינו גם על מעשה אהבה ממילא תבוא ,ועפי"ז מתורץ הקושיא הנ"ל דמקודם
אלהים המצות ומעש"ט יבוא במשפט האיך נעשו ,ותשובה זו ושבת עד ה' "אלהיך" ,עכ"פ מפאת יראת מדה"ד ,ואח"כ
שייך גם לעתיד לבוא כיון שאין לכבוד הדר גדלו גבול ,וכל מה הקב"ה ישפיע עלינו וימול את לבבינו ,לאהבה.
שעושין יותר רואים שקודם לא נעשה כהוגן ועושים תשובה, ועם האמור יל"פ פסוקי התשובה בהושע (י"ד ב') שובה ישראל
וע"ד שפירש הרה"ק מאפטא זי"ע הפסוק (איכה ג' ל"ט) מה עד ה' "אלהיך" כי כשלת בעונך ,רמז באמרו "אלהיך" שישוב
יתאונן אדם חי גבר על חטאיו ,למה נתאונן לעשות תשובה על עכ"פ מיראת מדה"ד ,ואז עדיין כי כשלת בעוניך כי בתשובה
החטאים נחפשה דרכינו המעש"ט ונחקורה איך עשינו אותם מיראה נשארו עוד העבירות שגגות ,ומכשול רומז לשגגה ,וע"י
וע"ז ונשובה ,והנה ידוע שעונש ל"ת הוא גבולי דא"כ לא יתקיים התשובה מיראה תפעל שיסיר את מסך המבדיל לגמרי כנ"ל
העולם ,ושכר על עשה הוא נצחי בלי גבול ,וזה שאמרו חכמינו והאהבה ממילא תבוא ,ואמר עוד קחו עמכם דברים ושובו אל
ז"ל גדולה תשובה שעושים על המצוות שמגעת עד כסא ה' ,ר"ל ע"י הסרת המסך המבדיל קחו עמכם דברים ,ותהיה
הכבוד נצחי גם לעתיד לבוא ,וממילא גדולה תשובה על ידי כך שגורה תפלתו ותתקבל ,כמאמר ר' חנינא בן דוסא במשנה
שדוחה ל"ת .וזה שאמר הכתוב ושבת עד ה' אלהיך ושמעת ברכות (פ"ה מ"ה) וזהו קחו עמכם דברים ועי"כ יומשך אליו
בקולו ככל אשר אנכי מצווך היום וגו' ושב ה' אלהיך את האהבה ,ושובו אל ה' וכאן לא הזכיר אלהיך שהוא מדה"ד ,רק
שבותך ,היינו ושבת עד ה' אלהיך הנצחי על מה ששמעת בקולו מכח אהבה בלי שיתוף מדה"ד ,ואמר אמרו אליו כל תשא עון
שהם המצות ומ"מ לא יצאת ידי חובתך כלפי גדלותו יתב', וקח טוב ונשלמה פרים שפתינו ,דייק לומר "כל" ,שישא לגמרי
ותשובה כזו נוהגת גם לעתיד לבוא והיא מצוה נצחית ,ועי"ז כל העון ולא ישאר אפילו כל דהוא ומשהו וזה ע"י תשובה
ושב ה' אלהיך את שבותך מועילה תשובה על שאר עבירות ג"כ מאהבה ,וקח טוב שיהיו זכויות מצד תשובה מאהבה ,ונשלמה
כי ביכולתה לדחות ל"ת מכיון שגם היא נצחית כמו כל העשין פרים שפתינו שכתיב בהם ריח ניחוח אשה לה'.
ואינה בטילה לימות המשיח ,ולא תעשין בטלים לעתיד לבוא. ושבת עד ה' אלהיך ושמעת בקולו וגו' ושב ה' אלהיך וגו'.
ובזה יש לפרש הכתוב (ויקרא ט"ז ל') כי ביום הזה יכפר עליכם יל"פ הפסוקים בהקדים הגמ' (יומא פ"ו ע"א) א"ר לוי גדולה
לטהר אתכם מכל חטאתיכם ,היינו הל"ת מטעם עשה דוחה תשובה שמגעת עד כסא הכבוד שנא' שובה ישראל עד ה'
גליון שארית מנחם -ד
ומל ה' אלהיך את לבבך ואת לבב זרעך לאהבה את ה' לא תעשה ,יען לפני ה' ,היינו המצוות כלומר המצוות שעושים
אלהיך בכל לבבך ובכל נפשך למען חייך .עיין (יומא פ"ו ע"ב) לפני השי"ת גם כן תטהרו מכל שמץ ופגם וגם עליהם שייכת
דעל חילול השם רק מיתה מכפרת ,אבל ברי"ף שעל העין יעקב תשובה והוי העשה נצחית .ואולי מהאי טעמא נצטוינו בראש
שם איתא דתשובה מאהבה מכפרת על הכל אף על חילול השנה מקודם במצוות מעשיות של שופר ,ולעשות אח"כ
השם ,וזש"א ומל ה' אלהיך את לבבך וכו' לאהבה ,שתעשה בעשרת ימי תשובה תשובה על מה שלא קיימנוהו כראוי לו,
תשובה מאהבה ,ואז למען חייך ,יתכפר לך חטא חילול השם ועי"כ יתברר שהתשובה היא נצחית ותתקיים גם לעתיד ועי"כ
אף בחייך ,וזש"א בתהלים (קי"ט קכ"ו) עת לעשות לה' הפרו דוחה הל"ת כנ"ל .ותהני התשובה ביוה"כ על הכל .וכן אפשר
תורתך על כן אהבתי מצותיך ,ע"ד דברי הרמב"ם בהל' תשובה לומר שהוא הטעם מה שדרשו חכמינו ז"ל (ברכות ח' ע"ב)
שחילול השם נקרא מי שעובר עבירה לא לתיאבון ולהנאת ועניתם את נפשותיכם בתשעה לחודש בערב ,וכי בתשעה
עצמו רק נגד ה' יתברך ,והנה לשון "הפרו" תורתך ,ר"ל בלי מתענין הלא בעשרה מתענין אלא לומר לך כל האוכל ושותה
טעם והנאה רק למען הפר את התורה ח"ו ,דוגמא לכך מצינו בתשיעי מעלה עליו הכתוב כאילו מתענה תשיעי ועשירי ,שע"י
בהפרת נדרים שהבעל שמפר נדרי אשתו הוא בלי טעם ובלי מצות האכילה יש חשש של אי כוונה רצויה ובתשובה למחרתו
פתח חרטה ,וזש"א עת לעשות לה' ,ר"ל שיהיה לו כפרה על יעשה תשובה על הכל גם על מצוה זו של אכילת ערב יום
הפרו תורתך הרומז לחילול השם שהוא למען הפר ח"ו התורה הכיפורים ,ויתברר שהתשובה נצחית ותתקיים גם לעתיד כיון
בלי טעם ותיאבון כנ"ל ,וזה כוונת אמרו עת לעשות לה' ,היינו ששייך לעשות תשובה גם על המצוה כנ"ל ,ועי"כ יתקבל
שעדיין יתכן לעשות לה' בחייו ,כי במתים חפשי מן המצוות תשובתינו וידחה ל"ת שבתורה דלא יוכל בעלה הראשון לשוב
(עיין שבת ל' ע"א) ולא יצטרך למיתה שתכפר עליו ,ואיך יתכפר לקחתה ,ושב ה' אלהיך וקבצך מכל העמים.
בחייו ,עז"א על כן אהבתי מצותיך ,בתשובה מאהבה שמכפרת ומל ה' אלהיך את לבבך ואת לבב זרעך לאהבה וגו' ,למען
הכל. חייך .יל"פ עפ"י הגמ' (עירובין י"ג ע"ב) שתי שנים ומחצה נחלקו
ונתן ה' אלהיך את כל האלות האלה על אויביך וגו' ,ואתה ב"ש וב"ה אי נח לו לאדם שנברא או לא ,נמנו וגמרו נח לו
תשוב ושמעת בקול ה' וגו' .אפשר לומר דהנה ידוע מאמרם לאדם יותר שלא נברא משנברא ,ועיין מהרש"א מס' מכות (כ"ג
(קידושין ל' ע"ב) בראתי יצה"ר בראתי תורה תבלין ,והעצה לבטל ע"ב ,בד"ה תרי"ג מצוות) שכתב בפשט הגמ' נמנו וגמרו ,דהיינו
תאות השני סרסורי דעבירה הוא ע"י לימוד תוה"ק ,וע"י שמנו המצוות עשה והמצוות ל"ת ,והל"ת מרובות ,נמצא
התוה"ק מהפכין תאות הלב מהבלי עוה"ז להשתוקקות לדבקה האדם קרוב להפסד מלשכר לכך נוח שלא נברא ,והנה ידוע
בו יתב' ,ע"ד (תהלים פ"ד ג') נכספה וגם כלתה נפשי ,וכיון דבתשובה מאהבה זדונות נעשה זכויות (עיין יומא פ"ו ע"ב) ,ואז
שהאדם משתוקק לדבקה בו יתב"ש ,עי"כ גם הקב"ה כבי' מדה המ"ע מרובות מהל"ת ול"ש נמנו וגמרו טוב שלא נברא ,וזש"א
כנגד מדה משתוקק לישראל .וכ"ז מרומז בר"ת של ולא תתורו הכתוב ומל ה' אלהיך את לבבך וגו' לאהבה ,וע"י תשובה
אחרי לבבכם (במדבר ט"ו ל"ט) ,שהם אותם הר"ת של ונתן לנו מאהבה מעבירות יהיו זכיות ,וממילא למען חייך ,דטוב שנברא.
תורת אמת ,שע"י התורה מבטלים תאוות הלב לעבירות ,ועי"ז וזשה"כ (תהלים קי"ט ב') אשרי נוצרי עדותיו בכל לב ידרשוהו,
משתוקק הלב להשי"ת כנ"ל ,ובזה נמשך השתוקקות השי"ת פי' אשרי נוצרי" ,נוצרי" לשון יצירה ,פי' טוב שנברא ,ואמר
לישראל ,וזה גם הר"ת של אני לדודי ועלי תשוקתו (שה"ש ז' הטעם עדותיו בכל לב ידרשוהו ,היינו שדורשים את ה' מאהבה
י"א). ולכך אשרי נוצרי.
והנה ע"י שאנו מהפכים תאות לבנו לאהבתו יתב' ,אנו ממשיכין ומל ה' אלהיך את לבבך ואת לבב זרעך לאהבה וגו' ,למען
את קללות התוכחה על שונאי ישראל ,וזה מרומז בפ' ונתן ה' חייך .יש להעיר דכאן מצינו שה' הוא המל את הלב לטוב,
אלהיך את כל האלות האלה" ,אלות" ר"ת של ולא תתורו אחרי ובפר' עקב (י' ט"ז) כתיב ומלתם את ערלת לבבכם ,הרי שהאדם
לבבכם ,ושל ונתן לנו תורת אמת ,וכן אני לדודי ועלי תשוקתו, הוא המל ,ועוד דכאן כתיב לבבך ושם כתיב "ערלת" לבבכם,
והיינו ונתן את האלות האלה על אויבך וגו' ,וזה בזכות של ואתה וי"ל דבפרשת עקב איירי ממילת "ערלת" הלב וזה מוטל על
תשוב ושמעת בקול ה' ,וע"י שאנו משתוקקים לשוב אליו יתב', האדם עד כמה שידו ושכלו מגעת למול ,וזש"נ שם ומלתם את
אנו מקיימים בקשתו בויכוח הידוע בין קוב"ה וכנ"י שהוא יתב' "ערלת" לבבכם ,אבל כאן מדבר על מדרגה יותר נעלה להפוך
מבקש שובה אלי ואשובה אליכם (עיין מד"ר איכה ה' כ"א) ,וע"י כל הלב לטוב ,זה מעשה השי"ת ,וזהו ומל ה' דייקא "את" לבבך
השתוקקותנו לו יתב' המרומז באני לדודי ,אנו שומעים בקולו ר"ל כל לבבך ,עד כדי שלמען חייך ,שתרגיש חיות גדול
יתב' ,ויקוים ושמעת בקול ה' ונזכה לואשובה אליכם בבי"א. בהתהפך החומר לצורה והיצה"ר משלים עמו.
גליון שארית מנחם -ה
אפשר לומר דידוע שמדרכי התשובה להתגבר על היצה"ר לאט כי תשמע בקול ה' אלהיך לשמור מצותיו וחקותיו הכתובה
לאט בהדרגה בכל יום עד שבעזהי"ת זוכה להשלים התגברותו בספר התורה הזה כי תשוב אל ה' אלהיך בכל לבבך ובכל
עליו ולקנותו בכל ,ובאמת תיכף כשהתחיל להתגבר עליו ואחז נפשך .יל"פ הפסוקים וגם הפסוקים (דלעיל ב' ח') ושבת
במקצתו קנהו כולו ,וסמך לזה מצינו בטוש"ע חו"מ (סי' קצ"ה עד ה' אלהיך וגו' ואתה תשוב וגו' ,עפי"מ שכתבתי לתרץ
ס"ד) לענין קנין חליפין שאם אחז המקנה בסודר פחות מג' קושית המהרש"א ז"ל בברכות (ל"ד ע"ב) על משאחז"ל שם
אצבעות מהני באופן שיכול לנתקו ולהביאו אצלו ,וה"ה הכא מקום שבעלי תשובה עומדים אין צדיקים גמורים יכולים
כשאוחז במלחמה נגד היצר אפילו במקצת קנהו כולו ,ועיי"ש לעמוד ,ונתקשה המהרש"א ז"ל מדוע הוא כן עיי"ש ,ואפ"ל
בש"ך דמ"ש ממציאה דבסי' רס"ט (ס"ה) מבואר דלא קנה כולו ולתרץ הלשון צדיקים גמורין ,דהנה אחז"ל (יומא פ"ו ע"ב) יחיד
כשאחז במקצתו ,ותירץ דשאני במכירה דיש דעת אחרת ששב מוחלין לו ולכל העולם כולו ,ממילא נמצא הבעל תשובה
מקנה ,והנה גם במכירה שקונה כולו הוא דוקא כשהוא יכלו מזכה את הרבים וכל המזכה את הרבים אין חטא בא על ידו
לנתקו כולו ע"י מקצתו שאוחז בידו אזי קנה ,ועפי"ז יתפרש כדאי' (יומא פ"ז ע"א) ,והנה הצדיק האמיתי בכל יום כשמתעלה
הכתוב כי המצוה הזאת ,וכתב הרמב"ן ז"ל ד"המצוה הזאת" במדרגתו בחינת מוסיף והולך הוא מכיר ביתר שאת את
מוסב על תשובה ,וז"ש לא נפלאת ממך ולא רחוקה היא ,כי ע"י חסרונותיו של יום העבר ועושה תשובה על כך ,ואפילו על
מקצת קנית הכל ,ואמר הטעם כי קרוב אליך בפיך ובלבבך המצוות שעשה הוא שב בתשובה מכיון שלא עשה כדבעי
לעשותו ,ולנתקה אליך לקנותו ולהפכו לטוב ,וא"ת מ"ש בכוונות הראויות ,כדאיתא בחובת הלבבות (שער עבודת האלהים
ממציאה ,עז"א ראה נתתי לפניך ,ויש דעת אחרת מקנה ,ע"כ פ"ג) שמצוות השכל אין להם תכלית וכל יום יוסיף האדם דעת
תיכף כשהתחיל להתגבר על היצה"ר נחשב כאילו כבשו בהם ,וכל ימיהם בתשובה בעבור תוספת הכרתם בגדולת
בשלימות. השי"ת וקיצורם בעבודת השי"ת .ובזה פירש הרה"ק מאפטא
כי קרוב אליך הדבר מאד בפיך ובלבבך לעשותו .י"ל זי"ע הפ' (איכה ג' ל"ט) מה יתאונן אדם חי גבר על חטאיו נחפשה
שהפסוק בא ללמדנו איך האדם צריך להשתדל ללכת בדרך דרכינו ונחקורה ,פי' מה יתאונן אדם חי לעשות תשובה גבר על
התורה הק' והוא אומרו בפיך ובלבבך ,ר"ל בתפלה ורצון טוב חטאיו ,רק על חטאיו ,נחפשה דרכינו המעשים טובים ונחקורה
לעשותו ,צריך אתה להשתדל ולעשות שיהיה התורה קרוב אם עשינו אותם כראוי ,וע"ז ונשובה.
אליך. היוצא מזה שהצדיק האמיתי ככל שעולה ומוסיף במדרגות הוא
ראה נתתי לפניך היום את החיים ואת הטוב וגו' .ידוע מוסיף בתשובה ואין אצלו גמור וסבור היינו שיחשיב מעשיו
שכשהקב"ה מעניש את ישראל יש ח"ו העדר כבוד שמים ,ואם שהם בשלימות ואינם צריכים תיקון ,ועפי"ז יש ליישב קושיית
משפיע להם השפעות טובות וכל טוב יש קידוש השם ,והנה המהרש"א על אמרם ז"ל במקום שבעלי תשובה עומדים,
אצל ישראל כשהוא יתב' מתנהג עמם ברחמים אף על פי דבעלי תשובה ,ר"ל הצדיק שהוא תמיד עומד בתשובה כנ"ל
שאינם כדאים יש להם עגמת נפש והוא להם בחינת נקמה ובזה והוא הבעל תשובה האמיתי שהוא גדול יותר מצדיקים
כבי' נוקם את נקמתו ,כידוע מפירושו של המגיד הגדול עה"פ "גמורים" ,היינו שאוחזין עצמם לגמורים ושלמים ואינם עושים
אל נקמות ה' (עיין תולדות פר' בא) ,אבל עכ"פ יש בזה קידוש תשובה ,וכיון שאינם עושים תשובה אינם מזכים את הרבים
השם ,ע"כ ל"ו נא"ה נוטר' אל נושא היית להם ונוקם (תהלים צ"ט ויכולים לחטוא ח"ו והן בקדושיו ולא יאמין .וזש"ה ושבת עד ה'
ח') ,וענין זה יש לרמוז במה שהשיב הקב"ה למשה רבע"ה אלהיך ותכיר מגדלותו קצת ,ועי"ז תבין שמצותך ותשובתך
כשבקש ילך נא ה' בקרבנו( ,שמות ל"ד ט') ,כי הרועה נאמן מאתמול לא הספיקה ,ואמר עוד (בפסוק ח') ואתה תשוב ,ר"ל
לישראל רצה דוקא לנחותם ברחמים ,ובאה התשובה (שם ל"ב שבכל עת ישיב יותר כי נפשו יודעת שעתה התחיל לעבוד וכל
ל"ד) ועתה לך נחה את העם שהוא גם ר"ת ל"ו נא"ה ,ר"ל פעם הוא בראשית דרכו והימים הראשונים יפלו .וזשה"כ כי
שהבטיח לו שינחה את העם כרצונו ברחמיו ,ויהיה ל"ו נא"ה תשמע בקול ה' אלהיך לשמור מצותיו וכו' ,פי' אעפ"י שהנך
ע"י קידוש השם שישפיע כ"ט .וזה שאה"כ נתתי לפניך היום שומר מצוותיו וחקותיו הכתובה בספר התורה ,עם כל זאת כי
את החיים ואת הטוב וגו' ,שג"כ נוטר' ל"ו נא"ה (כי אות אחד יוצא תשוב אל ה' אלהיך תעשה תשובה למען תזכה לעשות מצותיו
לכמה אופנים כידוע) ,וזהו נתתי לפניך היום את החיים ואת הטוב בכל לבבך ובכל נפשך ותהיה מזכה את הרבים.
ע"י השפעות טובות שיהיה קידוש השם. כי המצוה הזאת אשר אנכי מצוך היום לא נפלאת היא ממך
וגו' ,כי קרוב אליך הדבר וכו' ,לעשותו ,ראה נתתי לפניך וגו'.
גליון שארית מנחם -ו
לאבותיהם כי אין שכר יותר טוב לאבות מאשר בנים מגודלים וילך משה וידבר את הדברים האלה אל כל ישראל וגו'.
בקדושה וטהרה. אפשר לומר עפ"י מה שאמרו אתפשטותא דמשה בכל דרא
והנה הראשון שמצינו אצלו שהדריך בניו לעבודת ה' הוא ודרא ובכל ת"ח ות"ח יש ניצוץ של מרע"ה ע"ד משה שפיר
אאע"ה שנאמר בו (בראשית י"ח י"ט) אשר יצוה את בניו וביתו קאמרת (ביצה ל"ח ע"ב) ,שכוחו של משרע"ה נטמן ונשקע
אחריו לשמור וגו' ,ומשום הכי איתא (במכילתא פרשת בא) בלבות בנ"י ונעשה בעצמו מעיין ומקור החכמה שממנו בא
אשריך אברהם אבינו שראב"ע יצא מחלציך ,כי זה הדרך ניצוצות התורה בכלל ישראל ,וזשה"כ וילך משה מעוה"ז,
להכניס קדושה בבנים מילדותם בא מאאע"ה ,והנה מי שאינו ואעפ"כ וידבר את כל הדברים האלה אל כל ישראל ,כי קולו
משתדל לחינוך בניו לטוב הוא בבחינת יתומים היינו ואין אב, קול גדול שלא פסק כיון ששכינה מדברת מתוך גרונו.
אב זה אאע"ה שנקרא אב ,וכיון שאין הולכים בדרכיו ממילא בן מאה ועשרים שנה אנכי היום לא אוכל עוד לצאת ולבוא
אין אב כלומר אברהם אבינו ע"ה ,ולזה מסיים הגמ' שם אין לך וגו' ,ה' אלהיך הוא עובר לפניך הוא ישמיד את הגוים האלה
דור יתום שראב"ע שרוי בתוכו. מלפניך וגו' .ידוע שמשו"ה חי משרבע"ה ק"כ שנה כדי שיהיה
והנה בזה יש לקשר דברי הגמ' שם להלן דאמרינן דקדושה בחינת ראשית בחינת תרומה מדה בינונית שהיא אחד
ראשונה קדשה לשעתה ולא קדשה לעתיד לבוא ,והיינו מחמישים ,ושנות עולם ששת אלפים שנה ,ואם היה מדה
שקדושת אברהם אבינו ע"ה עלינו אינה נמשכת מעצמה רק טובה היה צריך לחיות ק"נ שנה אחד מארבעים (עיין מתני'
עלינו להביא טף תחת כנפי השכינה ואז יזכור לנו זכות אברהם תרומות פ"ד מ"ג) ,והנה שם הוי"ה הוא רחמים מדה טובה
אבינו ע"ה .ולפי"ז י"ל ראב"ע דס"ל (ברכות פ"א מ"ה) מזכירין ומשותף עם מדה"ד שיהיה מדה בינונית ,והטעם ששיתף
יציאת מצרים בלילות ,שלשיטתו דרש להזכיר יציאת מצרים הקב"ה מדה"ר הוא כדי לדין ,להכניע שונאי ישראל ,וזש"א
שהוא והגדת לבנך דרכי ה' גם בלילות בתוך הגלות חשכת משרבע"ה בן מאה ועשרים שנה אנכי היום לא אוכל עוד לצאת
לילה ותהי כיום יאיר. ולבא היינו לחיות יותר ,והוא מטעם שמתנהג במדה בינונית,
ואמר ביום ההוא הלא על כי אין אלהי בקרבי ,ואנכי הסתר ומזה ראיה אשר ה' אלהיך בשיתוף רחמים ודין עובר לפניך
הסתיר וגו' על כל הרעה אשר עשה כי פנה אל אלהים למען ישמיד את הגוים ,ע"כ אל תראו ואל תערצו מפניהם כי ה'
אחרים .י"ל עפי"מ שידוע שמאכלות אסורות מטמטמים את אלהיך הוא ההולך עמך בחסד ודין ,לא ירפך ולא יעזבך כי הולך
הלב כדאי' ביומא (ל"ט ע"א) תנא דבי ר' ישמעאל עבירה בדרך בינוני משותף בדין ורחמים.
מטמטמת לבו של אדם ,ועיין רש"י שם אוטמת וסותמת מכל ויקרא משה ליהושע ויאמר אליו וגו' כי אתה תבוא את העם
חכמה ,וע"כ יכול לבוא למינות ואפיקורסות בחינת ע"ז ר"ל, הזה וגו' .וברש"י אבל הקב"ה אמר ליהושע כי אתה תביא את
ואחז"ל (תענית י"א ע"ב) לעולם יראה אדם עצמו כאילו קדוש בני ישראל אל הארץ אשר נשאתי להם ,תביא על כרחם הכל
שרוי בתוך מעיו ,וע"י מאכלות אסורות נסתלק הקדוש ,וזש"ה תלוי בך טול מקל והך על קדקדם דבר אחד לדור ואין שני
ואמר ביום ההוא הלא כי אין אלהי בקרבי ,היינו שנסתלק דברים לדור ,אפשר לומר בדרך צחות הנה ידים יש שנים
הקדוש שבמעיו והוא מחמת שאכל מאכלות אסורות ,אבל רגלים ג"כ שנים ,והמח אינו אלא אחד ,והטעם שאם היו שנים
עכ"פ מדוע הגיע עונש גדול כיון שלא עבר רק אל"ת ,עז"א לא היתה שום הנהגה זהו מושך לכאן וזה לכאן ,וזש"א הך להם
ואנכי אסתיר וגו' על כל הרעה כי פנה אל אלהים אחרים ,ר"ל על קדקדם שהוא נגד המח שאינו אלא אחד ,כך דבר אחד לדור
כי פגם מאכלות אסורות מביאה גם לפגם באמונה בחינת ע"ז ולא שנים.
ר"ל. הקהל את העם האנשים והנשים והטף .וברש"י שם בשם
ועיין בספה"ק דגל מחנה אפרים (פר' עקב) שכתב ,שמעתי הגמ' (חגיגה ג' ע"א) דרש ר' אלעזר בן עזריה אנשים באים ללמוד,
מהבעש"ט זללה"ה על מדינה אחת ששאלו במכתב להרמב"ם נשים באות לשמוע ,טף למה באים כדי ליתן שכר טוב
ז"ל על תחיית המתים לומר להם מן התורה ומה שדרשו חכז"ל למביאיהם .י"ל ע"ד צחות טף למה באים ,כדי שיכנס קדושה
בגמ' מן הפסוקים אמרו שיש לדרשם באופן אחר ,ולא רצה בהם כדאיתא בירושלמי יבמות והובא בתפא"י אבות (פ"ב מ"ח)
להשיבם הוא בעצמו דבר ,אך אמר לתלמידו ר' שמואל אבן על המשנה שם חמשה תלמידים היו לר' יוחנן בן זכאי וכו' הוא
תיבון שהוא ישיבם .וזת"ד בקיצור נמרץ עפ"י חכמת הטבע ,כי היה מונה שבחן וכו' ר' יהושע אשרי יולדתו ,שהטעם הוא מפני
מכל מיני מאכל ומשקה נעשה דם ,ומהדם יורד אל הכבד שאמו הוליכה עריסתו לבית הכנסת כדי שיכנסו לאזניו דברי
ומהכבד עולה הברירות אל הלב ומהלב יורד המובחר והדק אל תורה ,וזה"פ כדי ליתן שכר למביאיהם ,שזה שכר טוב
המוח ושם שורה השכל וחיות של האדם ,ומי ששומר עצמו
גליון שארית מנחם -ז
המושלים ביצרם בואו חשבון ,בואו ונחשב חשבונו של עולם ממאכלות המותרות והאסור והטמא ,נעשו דמיו צלולין
הפסד מצוה כנגד שכרה ושכר עבירה כנגד הפסדה. וטהורין ויש לו לב טהור והמוח והחיות שלו נעשה חיות
ואנכי הסתר אסתיר פני ביום ההוא .י"ל עפ"י מה דאיתא טהורות להשיג אמיתית החיות שהוא אלהות של כל העולמות
בחגיגה (ה' ע"ב) על הפסוק ואנכי הסתר אסתיר פני ביום ההוא המחיה את כולם ,ומי ששומר עצמו יותר ומקדש את אכילתו
על כל הרעה וגו' ,אמר רבא אמר הקב"ה אע"פ שהסתרתי פני עפ"י דרכי ה' ותורתו ,נעשה מזה בנין אב והוא השכל לכל
מהם בחלום אדבר בו ,והראי' מאסתר שהיה הסתרת פנים רמ"ח אבריו ומתקדשים ומתטהרים ,וכן להיפוך ח"ו נעשה בנין
ואמרה אלי אלי למה עזבתני (עיין מגילה ט"ו ב') ובלילה ההוא אב שכל עכור ומעופש בדיעות זרות וחיות שלו נעשה בחי' מת
נדדה שנת המלך כבי' מלכו של עולם ית"ש ,ובזה יש לפרש והיא אבי אבות הטומאה לכולם ורמ"ח אבריו נטמאים וטמא
הגמ' חולין (קל"ט ע"ב) אסתר מן התורה מניין ,ואנכי הסתר טמא יקרא לכל דבר ,ונעלם ממנו אמיתת החיות שהוא אלהות
אסתיר פני ביום ההוא על כל הרעה וכו' ,ומדייק הכתוב ואנכי של כל העולמות ונטמא ונופל לדעות זרות ואלהים אחרים הם
הסתר וגו' "ביום" ההוא דייקא .והיינו שההסתר הוא רק אלילים אלמים מתים וזבחי מתים יקראו להם ,לכן התנאים
בבחינת יום בהקיץ אבל בלילה בחלום אדבר בו. והאמוראים ובעלי המדות וחכמי המשנה הם שמרו נפשם
ועפי"ז יתפרש הפסוק (תהלים י"ג א') עד אנה ה' תשכחני נצח עד שלא יתגאלו בפת בג המלך הזקן וביין משתיו ,ולכן האירו אור
אנה תסתיר את פניך ממני וגו' יגון בלבבי "יומם" ,אמר יומם שכלם והיה שורה עליהם רוח הקודש לפרש כל מאמר סתום
דביום דוקא ,כי בלילה בחלום אדבר בו ,וזה גם יש לרמוז בדת התורה הקדושה ,כי שרתה עליהם כח אלוה אשר הוא
הפסוק (תהלים פ"ח ב') ה' אלהי ישועתי יום צעקתי בלילה נגדך, ואורייתא כולה חד ואור נשמתם ג"כ הוא חוט המשולש אשר
פי' ביום צעקתי על הסתר פנים ,אבל בלילה נגדך ,היינו נוכח לא ינתק לעולם ולעולמי עולמים ,אבל אנשים הללו בודאי
בחי' פנים אל פנים .וזשה"כ (איכה ב' י"ט) קומי רוני בלילה לראש טמאים ונטמאו דמם ומשם לבם ומוח שלהם נטמטם
אשמורות שפכי כמים לבך נוכח פני ה' ,אמר קומי רוני "בלילה" במאכלות האסורות והטמאים ולכך החיות שלהם נוטה למינות
דייקא ושפכי כמים לבך בתשובה ,יען שאז נוכח פני ה' ואין ואפיקורסות ,ולא יוכלו לקבל מתיקות נופת צוף דברי מאמרינו
הסתר פנים ,ואף אם יש הסתר פנים הוא דוקא ביום ולא הבנוים ע"פ שכל אלהי עולם ומלך עליון.
בלילה .ומשו"ה איתא בטוש"ע יו"ד (סי' רמ"ו) והוא מהרמב"ם ואמר ביום ההוא על כי אין אלהים בקרבי מצאוני הרעות
סוף פ"ג דהל' ת"ת שהרוצה לזכות בכתרה של תורה אל יאבד האלה ,ואנכי הסתר אסתר פני ביום ההוא על כל הרעה וגו'
אפילו לילה אחת מן התורה שאין אדם לומד רוב תורתו רק כי פנה אל אלהים אחרים .אפשר לומר שירצו לומר שרק על
בלילה ,ולזה אמרו (נחמי' ד' ט"ז) בעת ההיא אמרתי לעם איש עון ע"ז נענשים ,והיינו ואמר וגו' על כי אין אלהי שהוא עבירת
ונערו ילינו בתוך ירושלים והיו לנו הלילה משמר. ע"ז מצאוני הרעות האלה ,ואמר הכתוב ואנכי הסתר אסתיר
ואנכי הסתר אסתיר פני וגו' על כל הרעה וגו' .י"ל עפ"י הידוע פני על "כל" הרעה" ,כל" לרבות אפילו משהוא מן הרעה ר"ל
דעיכוב ביאת משיח צדקנו הוא בעון גאות ,והוא עפי"מ דאיתא עבירות קלות ,כי ע"י הקלות באים אל החמורות עד כי פנה אל
בסנהדרין (צ"ח ע"א) אמר זעירי א"ר חנינא אין בן דוד בא עד אלהים אחרים ,וכמו שאמרו ז"ל (שבת ק"ה ע"ב) כך אומנותו של
שיכלו גסי הרוח מישראל שנא' וכו' וכתיב (זכרי' ט' ט') עני ורכב יצה"ר היום אומר לו עשה כך ומחר א"ל עשה כך עד שאומר לו
על החמור ,וזה שאמר הכתוב (תהלים י' ב') בגאות רשע ידלק עבוד ע"ז .וראי' לכך מצינו גבי אחשורוש שע"י אכילה
עני ,יתפשו במזמות זו חשבו ,וכפירש"י שם ידלק ירדוף ,פי', מסעודתו זנו והשתחוו להמן דשווי נפשיה ע"ז (עיין מגילה י"ט
שבעון גאוה רודפין ומרחקין ח"ו את העני ורוכב על החמור ע"א) ,וע"כ צוותה אסתר "אל תאכלו" (ד' ט"ז) ,וזה שאחכז"ל
שהוא משיח צדקנו והוא מחולל מפשעינו. (חולין קל"ט ע"ב) אסתר מן התורה מניין מהאי קרא ואנכי אסתר
והנה על עון גאוה מצינו בספה"ק והובא בדברינו בשם האמרות אסתיר ,דמשם רואים שמדברים קלים באים לאיסורים
טהורות שעונשו של בעל גאוה גדול מאוד שנענש גם על חמורים ,וזה נרמז בפסוק (בראשית ד' ז') לפתח חטאת רובץ ,פי'
המחשבה בבחינת עובד ע"ז ,כי הרי מצינו בגמ' (סוטה ה' ע"א) לפתח שהנך פורץ הגדר ועושה רק פתח ,אבל אח"כ חטאת
שכל המתגאה כאילו עובד ע"ז ,ובע"ז מצינו שמחשבה רעה רובץ ,יפתוך לחטאים .וזה נרמז גם בפסוק (במדבר כ"א כ"ו) ויקח
הקב"ה מצרפה למעשה (עיין תוס' קידושין ל"ט ע"ב ד"ה מחשבה), את כל ארצו מידו עד ארנון על כן יאמרו המושלים בואו
וזה י"ל בהמשך הפסוק יתפשו במזימות זו חשבו ,פי' שבעון חשבון ,היינו ע"י שלקח הגבול כמש"כ (שם פסוק י"ג) כי ארנון
גאוה הנתפסים גם על מזימות מחשבותיהם כמו על המעשה. גבול מואב ,וגבול היינו גדר עי"ז לקח כל ארצו מידו ,וע"כ
והנה גאוה נקרא "כל" כמאה"כ (משלי ט"ז ה') תועבת ה' "כל" יאמרו המושלים ודרשו חז"ל במס' ב"ב (ע"ח ע"ב) אלו
גליון שארית מנחם -ח
אפשר לומר שע"י שלומד התורה בשירה וחיות אז מנחיל הוא גבה לבב ,ורוב עניני הגיאות מביא לכך שהוא אינו שומע ומקבל
לבניו ולא תשכח מפי זרעו ,וזהו וענתה ה"שירה" הזאת ,באם תוכחה וממילא עובר על כל עבירות .וזה פשט הכתוב ואנכי
תלמד התורה בנעימה ובשירה ,וגם מרומז באומרו "לעד" הסתר אסתיר פני ביום ההוא על כל הרעה אשר עשה ,היינו
שהוא לשון כתר ע"ד ויתנצלו בנ"י את עדים (שמות ל"ג ו') ,והיינו ואנכי הסתר אסתיר פני ,פי' שאינו מביא משיח ,ואמר הטעם
אז כשהתורה אצלו עד תכשיט וששון לב ,אז לא תשכח מפי על "כל" הרעה אשר עשו ,פי' שהוא לסיבת חטא הגאוה
זרעו ,וזה י"ל שמרומז בתהילים (קי"ט קי"א) נחלתי עדותיך שמרומז ב"כל" ,ואמר כי פנה אל אלהים אחרים ,דעון גאוה הוי
לעולם כי ששון לבי המה ,פי' נחלתי עדותיך אני מנחיל לבני כעובד ע"ז.
עדותיך כי ששון לבי המה ,וזה גם מרומז (שם קי"ב א-ב) אשרי ואנכי הסתר אסתיר פני ביום ההוא על כל הרעה אשר עשה.
איש ירא ה' במצותיו חפץ "מאד" ,היינו שלומד מאהבה ,אזי יש לומר דהנה דרך האב כשרוצה שבנו הילד ילמוד איזה דבר,
גבור בארץ יהיה זרעו .וזאת תורת המסורה וראה אם דרך עוצב או שמצווהו ואינו שומע בקולו כראוי הוא מצוה להכותו ,אבל
בי (תהלים קל"ט כ"ד) ,וראה ועשה כתבניתם אשר אתה מראה האב עצמו אינו רוצה להיות שם מצד רחמנותו והולך לו ,כן
בהר (שמות כ"ה מ') ,וראה בנים לבניך (תהלים קכ"ח ו') ,היינו וראה השי"ת אחרי שאין שומעין בקולו מסתיר פניו כדי לייסרנו
אם ח"ו דרך עוצב בי ,שלומד תורה בעצבות חלילה ,העצה לזה שנטיב דרכנו ,וזשה"כ ואנכי הסתר אסתיר פני ביום ההוא על
וראה ועשה כתבניתם אשר אתה מראה בהר ,תצייר לך כל הרעה אשר עשה ,כדי שלא יראה כבי' בצערנו ,אבל
בשמחה ובהתלהבות מעמד הר סיני והיו הדברים שמחים בקשתינו ואנו צועקים אליו כמו שהתחנן דוד המלך ע"ה (תהלים
כנתינתם מסיני ,ואז תזכה וראה בנים לבניך ,שיעשו בניך רצונו י' א') "אבינו" מלכנו למה ה' תעמוד ברחוק ותעלים לעתות
של מקום ית' שנקראים בנים (עיין ב"ב י' ע"א). בצרה ,פי' בקשתנו שלא יעלים כבי' עיניו מצרותינו וממילא
הן בעודני חי עמכם היום ממרים הייתם עם ה' ואף כי אחרי ירחם עלינו.
מותי .מקשים העולם איך אמר משרבע"ה כך הלא בגמ' ועתה כתבו לכם את השירה הזאת וגו' .ידוע כי מט"ט שר
(סנהדרין ל"ז ע"א) מצאנו גבי ר' זירא שהיה מקרב את בעלי הפנים מוליך קול השופר וכותב ג"כ זכיותיהם של ישראל
עבירה ,וכיון שמת אמרו כיון שאין מי שיגן עליהם עוד כמו ר"ז להשפיע עליהם כל צרכיהם ברוחניות ובגשמיות ,והנה בתיבת
אנו מוכרחים לחזור בתשובה ,וי"ל דמצינו בעגל שאמרו ישראל "לכם" מרומז צרכי האדם כמאחכז"ל (ביצה כ"ח ע"ב) לכם לכל
לא ידענו מה היה לו (שמות ל"ב א') ,וחשבו אולי מת ואעפ"כ צרכיכם ,לכן ועת"ה כתב"ו לכ"ם עולה ממטרו"ן ש"ר הפני"ם,
עשו העגל ולא חששו ,וזש"א הן בעודני ,באמת ,חי ,רק מחמת שהר"ת הוא מש"ה שהוא המליץ יושר על כל ישראל ,ונקרא
הספק ,ממרים הייתם ,ואף כי אחרי מותי ,ובאמת מחמת זה לפענ"ד שר הפנים כי אמר אם אין פניך הולכים אל תעלנו מזה
משה לא מת כדי שימשיך להגין על ישראל (עיין סוטה י"א ע"א). (שמות ל"ג ט"ו) והוא ממליץ פנים של רצון על ישראל ,ועז"א
סליחות (ביצה ל"ח ע"ב) משה שפי"ר קאמרת" ,שפיר" לשון שופר היינו
רמז לקום באשמורת לומר סליחות .יש מן הכ' (קהלת י"ד א') משרע"ה בחינת מט"ט מעלה את קול השופר ,וכן "משה אמר"
וזכור את בוראך בימי בחרותך באשמורת עד אשר לא יבואו עולה כמס' שופ"ר ,שעל ידו נזכה לאור פניו ית"ש כמש"כ
ימי הרעה ,ואל תשליכנו לעת זקנה להמתין עד אז עם (תהלים פ"ט ט"ז) יודעי תרועה ה' באור פניך יהלכון.
התשובה. והיה כי תמצאנו אותו רעות רבות וצרות וגו' וענתה השירה
שוא לכם משכימי קום (תהלים קכ"ז ב') .בגמ' (יומא פ"ה ע"ב) הזאת לפניו לעד כי לא תשכח מפי זרעו וגו' .אפשר לומר
עבירות שבין אדם למקום יוהכ"פ מכפר עבירות שבין אדם עפ"י מאחז"ל (מגילה ג' ע"א) אע"ג דאיהו לא חזי מזליה חזי ,ומזה
לחבירו אין יום הכיפורים מכפר עד שירצה את חבירו ,וידוע שאנו רואים שעם ישראל אפילו בזמן הגלות שמחים בשבתות
מספה"ק לפרש מה שהוסיף שם במתני' את זו דרש ראב"ע ויו"ט ובכל לימוד ועשיית מצוה ,מזה ראיה שעתידים ישראל
וכו' שם שעבירות בין אדם לחבירו מעכבי גם את העבירות להוושע בכל טוב סלה ,וזש"א הכתוב והיה ,לשון שמחה ,כי
שבין אדם למקום שעד שירצה את חבירו אין יוהכ"פ מכפר תמצאנו אותו רעות רבות וצרות וגו' ,ואעפ"כ וענתה השירה,
אפילו על עבירות שבין אדם למקום ,וזש"א שוא לכם משכימי של שמחה לפניו ,זה הוא לעד ,כי לא תשכח ,היינו לא תש כח
קום לסליחות ,קו"ם ר"ת קול וממון ,מאחרי שבת ,אם על מפי זרעו וכחם חזק סלה ולאורו של משיח נסע ונלך סלה
חטאים שבין אדם לחבירו כגון קול לה"ר ורכילות וממון בב"א.
עבירות שבין אדם לחבירו מאחרים ואינם עושים תשובה. וענתה השירה הזאת לפניו לעד כי לא תשכח מפי זרעו וגו'.
גליון שארית מנחם -ט
והשבת (עי' ביצה י"ז ע"א) אטו שבת ישראל מקדשי לי' והא שבת אשר בידו נפש כל חי ורוח כל בשר איש הנשמה לך והגוף
מקדשא וקיימא ,ומוצאי שבת קודש יש לו עדיין קדושת שבת פעלך חוסה על עמלך וגו' .הנה המלאכים אינם יודעים כמה
במקצת ,גם ידוע מספה"ק שבזכותינו אנו אין בנו כח לאמר קשה לעבוד הש"י בגוף עכור ,רק אליהו וחנוך שהיו מתחלה
שירות ותשבחות רק לצעוק בקול רק בחסדו הגדול יכולין אנו מלובשים בגוף ואח"כ עלו בסערה השמימה המה יודעים והמה
גם לאמור ,וזה שאנו אומרים במוצאי מנוחה קדמנוך תחלה ימליצו בעדנו ,והנה אליה"ו חנו"ך עול"ה קו"ל ובקשתינו שמע
שיש בנו עדיין הארה משבת ,על כן בקשתינו הט אזניך "קולנו" המליצים שלנו אליהו וחנוך ,ועי"ז חוס ורחם עלינו
"ממרום" יושב תהלה באתערותא דלעילא ואזי נזכה שתשמע (וכמ"ש בבני יששכר חודש אלול מאמר א' אות י"ח) ,והמה מוליכים
אל הרנה ואל התפלה .ועפי"ז י"ל שזהו שאנו מבקשים שמע "הקול" שופר ומעלים התפילות ,וכדאיתא בזוה"ק ועי' בתיקוני
קולינו ה' אלהינו חוס ורחם עלינו וקבל ברחמים וברצון את זוהר דעוף השמים יוליך את הקול (קהלת י' כ') דא מלאך מטט'
תפילתינו ,השיבנו ה' וגו' חדש ימינו כקדם ,ר"ל שמע קולינו ה' שהוא חנוך ,וכן אדם ובהמה תושיע ה' (תהלים ל"ו ז') זהו אליה"ו
אלהינו ,הקול בעלמא חוס ורחם עלינו וקבל ברחמים וברצון גם גימ' בהמ"ה שור של המרכבה הקדושה כידוע ,וזש"א כי אתה
תפילתינו ,אע"פ שאין לנו אתערותא דלתתא השיבנו שומע "קול" שופר ומאזין תרועה ואין דומה לך ,שמאזין איך
באתערותא דלעילא כמו שאמרה כנסת ישראל לפני הקב"ה הם שבורים מלשון תרועם בשבט ברזל ,ועי"ז מתמלא עליהם
רבש"ע בידך הוא ,השיבנו ה' אליך (עי' מד"ר איכה ה' כ"א) חדש ברחמים .וז"ש אשר בידו נפש ר"ת גימ' אליה"ו וכן הר"ת של
ימינו "כקדם" ,כאילו אנו קודמים באתערותא דלתתא ,כי גבי נפש כל חי ורוח הוא אותי' חנו"ך שהי' להם נפש ורוח גוף
הש"י עבר ועתיד שוים הם. ונשמה והמה יעידון איך קשה שיהיה הנשמה לך והגוף פעלך
רחם עלינו ואל תשחיתנו כי אל רחום ה' אלהיך .יש לומר על כן חוסה.
עפ"י הידוע מהמד"ר (מובא ביע"ד ח"ב דרשה א' ד"ה ומזה תבין) הנשמה לך והגוף פעלך חוסה על עמלך הנשמה לך והגוף
שהש"י אומר להשטן להביא עדים לחייב את ישראל ח"ו שלך וגו' .הנשמה לך כיון שהוא מזוכך והגוף חומר עכור הוא
והלבנה מתכסה ואין לו אלא עד אחד ,ומקשים המפרשים דעל על כן רק פעלך ,ובקשתינו חוסה על עמלך ותן להגוף צרכו ,ואז
כל פנים איך יש כח בידינו לפעול שנכתב בספר פרנסה וכלכלה יהיה הנשמה לך והגוף שלך ,ומשו"ה גו"ף עם דב"ש (שיהיה
להוציא ממון לפרנסה ומספק הלא קיימא לן (מתני' ב"ק ל"ה ע"ב) להגוף מתוק כדבש בלי דאגות וטרחות) עולה נשמ"ה.
המוציא מחבירו עליו הראיה ,ועי' בס' ייטב פנים שתירץ כיון אל ארך אפים אתה ובעל הרחמים נקראת ודרך תשובה
דמשמים עכ"פ יורד השפע רק שבעוונותינו הרבים הולכת לצד הורית .אפשר לומר דהנה הש"י נקרא ארך אפים ,ואחז"ל
אחר לא שייך חזקת ממון גבי הקב"ה כיון שיצא מרשותו והוי
(בירושלמי תענית פ"ד) דמאריך אפי' וגבה דילי' ,ולכאורה עי"ז בא
דומיא דאם מתו הפועלים מחויב בעל הבית לשלם בלי שבועה,
האדם לידי חטא ויותר היה נזהר האדם אם לא הי' מאריך אפי'
דממה נפשך אין הממון שלו ,עי' רמב"ם (הל' מלוה ולוה פט"ז
והיה מענישו על אתר ואיך הוא נקרא גם בעל רחמים ,אך
ובחו"מ סי' צ"א סע"ב) ,גבי בעל הבית שאמר לחנוני תן לפועלי
באמת אתי שפיר כי אם היה מעניש על אתר לא היה סיפק
סלע והוא מודה שא"ל כן או שיש עדים בדבר והחנוני אומר
לאדם לעשות תשובה וע"י שהוא ברחמיו מאריך אף יוכל
כבר נתתי להם והפועלים אומרים לא קיבלנו שניהם נשבעין כל
האדם לעשות תשובה ולהנצל מהעונש( ,עי' אריכות דברים
אחד בפני חבירו ונוטלים מבעה"ב ,במה דברים אמורים
במסילת ישרים) ונמצא שאריכות אף הוא רחמים גדולים .וזש"א
כששניהם לפנינו ותובעים מבעה"ב וכו' אבל אם מת החנוני
אל ארך אפים אתה וגם ובעל הרחמים נקראת ולכאורה סתראי
והפועלים לבדם תובעים או שמתו הפועלים והחנוני לבדו
נינהו כנ"ל ,רק שאמת הוא שעל ידי כך ודרך תשובה הורית.
תובע נוטל בלא שבועה שהרי אין הבעה"ב מפסיד כלום וממה
וטהרתם מכל טומאותיכם ומכל גלוליכם אטהר אתכם .נודע
נפשך אין הממון שלו ,וזש"א רחם עלינו ואל תשחיתנו ,ע"י
שיש לאדם לתקן גם החטאים מגלגול הקודם וכשאדם מטהר
עניות שמעביר את האדם מדעתו ומדעת קונו (עי' עירובין מ"א
עצמו מחטאיו של גלגול זה אז הש"י מטהר החטאים מגלגולים
ע"א) כי אל רחום ה' אלהיך ומשפיע ממילא ומוריד טוב
הקודמים ,וזה שאמר הכתוב אם וטהרתם מכל טומאותיכם אז
להעולם הזה ועל כן נהנה גם אנחנו.
ומכל "גלוליכם" חטאי הגלגולים הקודמים אטהר אני אתכם.
רחם עלינו ואל תשחיתנו .ר"ת רעו"ת ,וי"ל עפי"מ שפי'
במוצאי מנוחה קדמנוך תחלה הט אזניך ממרום יושב תהלה
הפסוק (תהלים ל"ד כ') רבות רעות צדיק ומכלם יצילנו ה' ,דהיינו
לשמוע אל הרנה ואל התפלה .ידוע ששבת קבוע הוא וקיימא
שהצדיק מרבה ומאריך התיבות דהיינו שעושה מר"ת תיבות
בלי אתערותא דלתתא ,ומשו"ה אין אומרים מקדש ישראל
שלימות ,נמצא עושה מן תיבת רעו"ת תיבות שלימות ,ויוצא
גליון שארית מנחם -י
תשליכנו לעת זקנה ללא בריאות השלימות ודעה צלולה ,רק לך רחם עלינו ואל תשחיתנו ,ע"ד הידוע מספה"ק שהצדיקים
אזבח זבח תודה ,שאפילו לעת כזאת בדור האחרון נזכה מהפכים הרע"ה לטובה ומשנים מידת הדין לרחמים וחסדים,
להודות ולהלל בזבח תודה בבריאות השלימות ודעה צלולה. וזש"א ומכולם ,ר"ל מכל המילוי של תיבת רעו"ת יצילנו ה'.
והנה הר"ת הנ"ל הם אותיות לזא"ת ,וזה שאמר הכתוב (איוב ל"ז שמע קולינו ה' אלהינו חוס ורחם עלינו .עי' ברכות (ה' ע"א)
א') אף לזא"ת יחרד לבי ויתר ממקומו ,ר"ל לזא"ת שהוא ר"ת דיסורים ח"ו ממרקין עוונותיו של אדם ק"ו משן ועין מה שן
אל תשליכנו לעת זקנה יחרד לבי ,לבקש מה' שיחזיקנו ועין שהן אחד מאיבריו של אדם עבד יוצא בהן לחירות יסורים
בבריאות השלימות למען נוכל להודות ולהלל לה'. שממרקין כל גופו של אדם על אחת כמה וכמה ,ולחד מ"ד שם
גזירה שוה ממלח נאמר ברית ביסורין וגו' ונאמר ברית במלח
סליחות לער"ה וכו' מה ברית האמור במלח מלח ממתקת את הבשר אף ברית
מלפניך משפטנו יצא עיניך תחזינה מישרים .יל"פ הפסוק האמור ביסורין יסורין ממרקין כל עונותיו של אדם ,והנה שמ"ע
עפי"מ שפירשנו הפסוק (איוב א' כ"ט) ה' נתן וה' לקח יהי שם ה' ר"ת שן ,עין ,מלח ,ובודאי נתמרקו עוונותינו בגלותינו ,על כן
מבורך ,עפי"מ דכתיב (איכה ג' ל"ח) מפי עליון לא תצא הרעות, חוס ורחם עלינו ,ואומרים מקודם הפסוק כי אל רחום ה' אלהיך
ובשעת הגזירה שיש גזירות על ישראל ,הם באים ע"י שמצטרף לא ירפך ולא ישחיתך ולא ישכח את ברית אבותיך וגו' ,כי ידוע
קוב"ה ובי"ד שלו ,אבל מהקב"ה בעצמו אין יוצא רעות ,וזש"א שי"ג מדות שהתורה נדרשת בהם הן נגד י"ג מכילין דרחמים
ה' נתן ,ר"ל כשה' בעצמו נותן ,אז הוא רק טוב ,וה' ,הוא וא"ו ו"אל" הוא נגד ק"ו ומדת "רחום" נגד גזירה שוה לעורר שני
החבור ,ר"ל הוא ובית דינו ,אז לקח ,פי' שיכול להיות גם רעות, מדות אלו ,וזהו לא ירפך ולא ישחיתך בשן ועין מכח ק"ו הנ"ל
וזה בקשתינו יהי שם ה' בעצמו מבורך מלשון המבריך את ולא ישכח ברית אבותיך מגז"ש נאמר ברית במלח ונאמר ברית
הגפנים ,וזה י"ל בפשט הפסוק מלפניך משפטינו יצא ,ר"ל מאת ביסורין כנ"ל ,וד"ל.
ה' בעצמו בלא צירוף בית דינו ,מטעם כי עיניך תחזינה מישרים, יעזוב רשע דרכו ואיש און מחשבותיו וישוב אל ה' וירחמהו
ולא תצא מאתו הרעה. ואל אלהינו כי ירבה לסלוח .אפ"ל בטעם מה שאמרו חכז"ל
מלפניך משפטנו יצא עיניך תחזינה מישרים .יל"פ עפי"מ (יומא פ"ו ע"ב) דבתשובה מאהבה זדונות נעשות לו כזכיות ,דאזי
דאי' בבבא מציעא (נ"ט ע"א) דאונאה וגזל אין הפרגוד ננעל יש מחשבה טובה המצטרפת למעשה ומחשבה רעה אינה
בפניהם לעכוב הפורעניות רח"ל ,ומדה טובה יתירה על מדת מצטרפת ממילא נעשה מהרע טוב .והנה מגמרא (שבת י"ב ע"ב)
פורענות אחת על חמש מאות (עיין סוטה י"א) א"כ הנשמר מוכח דע"כ מלאכי השרת אינם יודעים מחשבה דאל"כ קשה
מאונאה וגזל אין שום מחיצה מפסקת בינו לבין אביו שבשמים, הא דאיתא בגמ' דאינם מבינים לשון ארמית ,כקושית תוס' שם
וזה שנרמז בקרא מלפניך משפטי יצא ,מלפניך דייקא שדרכך וכדאיתא בשלה"ק סוף פר' ברכה ,ובזה יש לפרש דברי הגמרא
הטוב להטיב ,משפטי יצא בלי הפסק ומחיצה ,כי עיניך תחזינה ביומא (שם) גדולה תשובה שמגעת עד כסא הכבוד ,היינו גדולה
מישרים שהנני הולך בדרך הישר בין אדם לחבירו בלי אונאה תשובה שגם הזדונות נעשות כזכיות שהיא מגעת עד כסא
וגזילה. הכבוד ,והשי"ת יודע מחשבות ומצרפה למעשה ,וזשה"כ יעזוב
מלפניך משפטנו יצא עיניך תחזינה מישרים .על פי מה רשע דרכו ואיש און מחשבותיו שיעשה תשובה מאהבה שהוא
דקיי"ל (עי' קידושין כ"ג ע"א וכ"ה בשו"ע חו"מ סי' רמ"ג ס"א) זכין גם במחשבה ,ואז אל אלהינו כי "ירבה" לסלוח שמעבירות
לאדם שלא בפניו ואין חבין לאדם שלא בפניו וז"ש אל תבוא יעשה מצוות מכח המחשבה הטובה ,ומסיים הטעם כי לא
במשפט עמנו בפנינו שמא נצא חייב כי לא יצדק לפניך כל חי מחשבותי מחשבותיכם מחשבה רעה שלכם ,שמחשבה טובה
וחבין לאדם בפניו מלפניך משפטי יצא שלא בפנינו רק מלפניך מצטרפת ומחשבה רעה אינה מצטרפת.
לבד ,אז בודאי עיניך תחזינה מישרים שקוב"ה מקיים תורתו אל תשליכנו לעת זקנה .י"ל דהנה בדורות הראשונים היו
ואין חבין לו לאדם אלא בפניו ולעומת זה זכין לאדם שלא האנשים גבורי כח אפילו בעת זקנתם ,ל"כ בדורות האחרונים
בפניו. החולשה גוברת ואנחנו תשושי כח מרוב צרה ויגון ,אז ודאי
תפלה וצדקה ירבה אולי מיסורין יחבא .הנה על תשובה צריכין לבקש על נפשותינו אל תשליכנו לעת זקנה ,וזה מרומז
אמרו ברוקח ובספרים שהוא בחי' צום לסגף עצמו ,והוא ע"י בר"ת של אל תשליכנו לעת זקנה ,שהם מכוונים עם הר"ת של
יסורין ,ולפענ"ד עיקר התשובה כלול בתפלה שמבקשים תכתב זאת לדור אחרון (תהלים ק"ב י"ט) וגם להר"ת של לך
השיבנו וקרבנו והחזירנו בתשובה שלימה לפניך ,ובו נכלל כל אזבח זבח תודה (שם קט"ז י"ז) ,להורות בא שבדור אחרון
שאנחנו תשושי כח ומלאים יגון צריכים מאוד לבקש אל
גליון שארית מנחם -יא
למחשבה כאילו היה העונש במעשה ,וזה שאנו אומרים פנינו תנאי התשובה ,ולא ע"י סיגופים ויסורים ,וע"ד דאיתא
לימין ואין עוזר לו ,מדוע כיון שלשמאל ,ואין "סומך" ,שאינו בירושלמי פ"ט דנדרים על מי שציער עצמו מן היין ,לא דייך
מוסיף הס' לחשוב מחשבת העונש כמעשה .וזה שאמר ר"א מה שאסרה תורה שאתה אוסר עליך ,ותשובה זו שהוא כלול
בתענית (ל"א ע"א) עתיד הקב"ה לעשות מחול לצדיקים (ופרש"י בתפלה הוא ע"י צדקה וכדאיתא בב"ב (י' ע"א) בר"א שיהיב
סביב עי"ש) והוא יושב ביניהם וכו' ר"ל עתיד הקב"ה לעשות פרוטה לעני והדר מצלי אמר אני בצדק אחזה פניך ,וע"י
מחול למחול עוונותיהם ע"י מחול סביב מעיגול שהוא סמ"ך הצדקה מוכח שאנו בנים למקום וקיימ"ל (קידושין ל"ב ע"א) אב
(עי' בנ"י לט"ו אב) שמעשה יותר ממחשבה כנ"ל ,ועי"כ שמחל על כבודו כבודו מחול ,ועי"כ מהני תשובה ,כדאיתא
"לצדיקים" נעשים לצדיקים והוא כבי' יושב ביניהם וכו'. בבני יששכר ,ולכן תשוב"ה עולה תפל"ה צדק"ה ואחד יותר,
וזש"א תפל"ה וצדק"ה ירבה באחד יותר אולי מיסורין יחבא
ולא יצטרך להתענות רק אהבת ה' בתענוגים ,וע"ד שפירש
בספר אמרות טהורות (משלי ט"ז ז') ברצות ה' דרכי איש שמכוין
דרכו ומעדן נפשו לשם שמים רצון ה' בבחי' דרכי איש הגשמי
אז גם אויביו היצר הרע ישלים אתו ,כיון שעוסק גם בגשמיות,
לא כן המסגף עצמו שיסורין מושלים בגופו וחייו אינם חיים (עי'
ביצה ל"ד ע"ב) והיצה"ר מתנגד לו במאד שרוצה שירדוף אחר
הגשמיות.
ואפשר לומר דאף דלפעמים נצרך לתשובה יסורין רח"ל (עי'
יומא פ"ו ע"א) אבל כשהתשובה מקושרת בתפלה שמהפכת
הדין לרחמים (עי' יבמות ס"ד ע"א) ,וכן על ידי הצדקה שהוא
מרחם על חבירו על כן מרחמים עליו מן השמים (עי' שבת קנ"א
ע"ב) אף בלי יסורים .וזה שאנו אומרים בהמשך הסליחות
(להיום) ערב ראש השנה ,הקטן יהי' לאלף גדל רחומינו ישב נא
אפך ותנחמנו ,ר"ל הקטן יהי' "לאלף" ,היינו שעולה יותר תפלה
צדקה מתשובה ב"אלף" ,גדל רחומינו ישב נ"א ,הנ"א יום מר"ח
אלול עד הושענא רבה אפך ותנחמנו.
אל תבוא במשפט עמנו כי לא יצדק לפניך כל חי וגו'
מלפניך משפטינו יצא עיניך תחזינה מישרים .ידוע שבחסדו
יתב' מעריך המצוה כמו שהוא כבי' אין סוף ונותן שכר נצחי,
ולעומת זה העבירה מעריך לפי האדם העושה העבירה שהוא
מוגבל ,ע"כ גם העונש ככה ,וזה שאנו מבקשים בעת אמירת
הסליחות אל תבוא במשפט עמנו כי לא יצדק לפניך דייקא ,אם
תעריך העבירה "לפניך" לפי גדלך לא יצדק כל חי ,אבל מלפניך
משפטינו יצא ,מתי תעריך מעשינו לפי ערכך עיניך תחזינה
מישרים כשאתה מסתכל על המצוות ומעשים טובים שעשינו.
פנינו לימין ואין עוזר לשמאל ואין סומך .נודע מדברי האלשיך
הק' ובדגל מחנה אפרים עה"פ וינחם ה' על הרעה אשר דבר
לעשות לעמו ,שהש"י נחם על הרעה בזה אשר דיבר לעשות
ויצא בזה ,והוא בחינת מחשבה כמעשה ,ולפי"ז יצא במה
שחשב ה' להשחית חומת בת ציון והוי כמעשה ומקונן הנביא
(איכה ב' ח') למה לא השיב ידו מבלע .והנה מחשב"ה גימ' שנ"ה
ומעש"ה עולה תט"ו שהוא יותר ממחשבה בששים שהוא ס',
וזהו (תהלים קמ"ה י"ד) סומך ה' לכל הנופלים ר"ל שמוסיף הס'
גליון שארית מנחם -יב
