gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

אור החיים · Ohr Hachaim — ניצבים וילך (2026-08-31)

מוציא לאור: אור החיים · Ohr Hachaim

שבוע: ניצבים וילך (2026-08-31)

אור החיים · Ohr Hachaim — ניצבים וילך (2026-08-31)

פתח את ה-PDF הורדה

‫קטעים מספר אור החיים הק'‬ ‫מחודש‬ ‫פרשת נצבים ‪ -‬הכנה לראש השנה‬ ‫חובת המחאה על כל אחד כפי מדרגתו‬ ‫אשיכֶ ם‬ ‫ַא ּ ֶתם נִ ָּצ ִבים הַ י ֹּום ּ ֻכ ְּלכֶ ם לִ ְפנֵי יְ יָ אֱ לֹהֵ יכֶ ם ָר ׁ ֵ‬ ‫פניני וחידושי אור החיים הק'‬ ‫ש ָר ֵאל‪) :‬דברים כט‪ ,‬ט(‬ ‫יש יִ ְ ׂ‬ ‫ִׁש ְב ֵטיכֶ ם זִ ְקנֵיכֶ ם ְו ׁש ְֹט ֵריכֶ ם ּכֹל ִא ׁ‬ ‫המרוחק מהקדושה קומתו נמוכה‬ ‫אתם נצבים‪ .‬צריך לדעת כונת מאמר זה‪ .‬עוד למה הוצרך‬ ‫ַא ּ ֶתם נִ ָּצ ִבים הַ י ֹּום ּ ֻכ ְּלכֶ ם לִ ְפנֵי יְ יָ אֱ לֹהֵ יכֶ ם )כט‪ ,‬ט(‪ .‬עוד רמז‬ ‫לפרט ראשיכם וגו' טפכם וגו'‪ ,‬ולא הספיק לומר בדרך כלל‬ ‫באומרו אתם נצבים וגו' לפני ה'‪ ,‬לפי שכל שהוא מרוחק‬ ‫כלכם‪ .‬עוד צריך לדעת טעם הברית הזה‪ ,‬הלא בסמוך )לעיל כח‬ ‫מהקדושה קומתו נמוכה וראשו שפלה )ב"ר יב י(‪ ,‬לזה אמר כי‬ ‫להיות לפני ה' נצבו ונשאו ראשם‪:‬‬ ‫סט( אמר אֵ ּלֶה דִ בְ רֵ י הַ ְ ּברִ ית‪ ,‬ואם רצה לכלול גם האמור בפרשה זו‬ ‫המשתרר ‪ -‬נכרת נשמתו משרשה‬ ‫בכלל הברית‪ ,‬היה לו להקדים הדברים ויאמר על הכל 'אלה‬ ‫מו ִמ ּ ַתחַ ת הַ ּ ׁ ָש ָמיִ ם‪) :‬כט‪ ,‬יט(‪ .‬דע כי שורש‬ ‫ו ָּמחָ ה יְ יָ ֶאת ְׁש ֹ‬ ‫דברי הברית'‪:‬‬ ‫נשמות עם בני ישראל‪ ,‬יסודתם בהררי קודש תחת השמים‪,‬‬ ‫ונראה כי כונת משה בברית זה הוא להכניסם בערבות זה‬ ‫בסוד השמים כסאי )ישעי' סו א(‪ ,‬והנשמות הם חצובות מתחת‬ ‫על זה‪ ,‬כדי שישתדל כל אחד בעד חברו לבל יעבור פי ה'‪ ,‬ויהיו‬ ‫כסא כבודו יתברך )תיקו"ז תי' סט(‪ ,‬והבן‪ .‬וכבר ידעת סוד השם כי‬ ‫נתפסים זה בעד זה‪ .‬והעד הנאמן מה שגמר אומר )להלן פס' כח(‬ ‫הוא הנשמה‪ ,‬וכמו שהארכנו במקומות אחרים‪ .‬ואמר הכתוב על‬ ‫הַ ִ ּנ ְס ּ ָתרֹת לה' ֱאלֹהֵ ינ ּו וְ הַ ִ ּנגְ לֹת לָ נ ּו וגו'‪ ,‬הרי שעל הערבות מדבר‬ ‫המשתרר בלבבו ומחה ה' את שמו‪ ,‬שהיא נשמתו‪ ,‬משורשה‬ ‫הכתוב‪ .‬ואין זה הברית שאמר בסוף פרשת תבא )לעיל כח סט(‪ ,‬כי‬ ‫שהוא תחת השמים‪ ,‬וזו היא כריתות הנפש משרשה‪:‬‬ ‫אותו ברית הוא על עצמן‪ ,‬וזה שיתחייב כל אחד על אחיהו‬ ‫הברכה יבוא 'עליך' והקללה יבוא 'לפניך'‬ ‫ְוהָ יָ ה ִכי יָ בֹא ּו עָ ל ָ‬ ‫העברי כפי היכולת שביד כל אחד‪:‬‬ ‫ֶיך ּ ָכל הַ דְּ בָ ִרים הָ ֵא ּלֶה הַ ְּב ָרכָ ה ְוהַ ְ ּק ָללָה‬ ‫ֶיך וגו' )ל‪ .‬א(‪ .‬עוד הצצתי ואראה‪ ,‬מה נעמה‬ ‫שר נָ ַת ִּתי לְ פָ נ ָ‬ ‫אֲ ׁ ֶ‬ ‫ומעתה באנו להבין מאמר אתם נצבים‪ ,‬שהכונה הוא על‬ ‫חיבת הקודש אשר חבב אלהינו אותנו‪ .‬הלא תראה כי בזכרון‬ ‫דרך אומרו )רות ב ה( הַ ִ ּנ ּצָב ַעל הַ ּקוֹ צְ רִ ים‪ ,‬לשון מינוי‪ .‬ואומרו‬ ‫הברכה הגיע אותה עלינו‪ ,‬ואמר כי יבואו עליך הברכה‪ ,‬ובזכרון‬ ‫כלכם‪ ,‬פירוש כולם יש עליהם עול זה‪ ,‬כל אחד לפי מה שהוא‪,‬‬ ‫הקללה אמר והקללה אשר נתתי לפניך ולא עליך‪ .‬ולטעם זה‬ ‫על דרך אומרם ז"ל במסכת שבת )נד‪ (:‬כל מי שיש בידו למחות‬ ‫אמר אשר נתתי לפניך‪ ,‬ולא הספיק במאמר כל הדברים האלה‪:‬‬ ‫בכל העולם נתפס על כל וכו'‪ ,‬וכל מי שיש בידו למחות באנשי‬ ‫לברך על הרעה בשמחה ‪ -‬כשם שמברך על הטובה‬ ‫עירו נתפס על אנשי עירו‪ ,‬וכל מי שיש בידו למחות בבני ביתו‬ ‫ְוהָ יָ ה ִכי יָ בֹא ּו עָ ל ָ‬ ‫ֶיך ּ ָכל הַ דְּ בָ ִרים הָ ֵא ּלֶה הַ ְּב ָרכָ ה ְוהַ ְ ּק ָללָה‬ ‫נתפס על וכו'‪:‬‬ ‫ֶיך וגו' )ל‪ .‬א(‪ .‬צריך לדעת למה הוצרך לומר כל‬ ‫שר נָ ַת ִּתי לְ פָ נ ָ‬‫אֲ ׁ ֶ‬ ‫והוא מה שפרט הכתוב כאן ואמר ראשיכם וגו'‪ ,‬שכל אחד‬ ‫הדברים האלה‪ ,‬ולא הספיק באומרו כי יבואו עליך הברכה‬ ‫יתחייב כפי מה שיש בידו‪ .‬ראשיכם הם הגדולים שבכולן‪,‬‬ ‫והקללה אשר נתתי לפניך‪ .‬ואולי שיכוין על דרך אומרם ז"ל‬ ‫במסכת ברכות )נד‪' (.‬חייב אדם לברך על הרעה כשם שהוא מברך‬ ‫שיכולין למחות בכל ישראל‪ ,‬אלו יתחייבו על הכל‪ .‬שבטיכם‪ ,‬כל‬ ‫על הטובה'‪ ,‬והעמידוהו בגמרא )שם ס‪ (:‬לקבל הרעה בשמחה‬ ‫שבט ושבט יתחייב על שבטו‪ .‬זקניכם ושוטריכם‪ ,‬כל זקן‬ ‫כדרך ששמח על הטובה‪ .‬והוא אומרו והיה‪ ,‬שהוא לשון שמחה‬ ‫יתחייב על משפחתו‪ .‬כל איש ישראל‪ ,‬הם ההמון כל אחד‬ ‫)ב"ר מב ג(‪ ,‬כי יבואו עליך כל הדברים‪ ,‬תקבלם בשמחה‪ ,‬בהשואה‬ ‫יתחייב על בני ביתו‪ .‬לזה הפסיק הכתוב כאן וסדר טפכם וגו'‬ ‫יחד הברכה והקללה‪:‬‬ ‫בפני עצמם‪ ,‬כי אלו אחרים נתפסים עליהם שהם הרשומים‬ ‫בפסוק שלפניו כל אחד כפי מה שהוא‪ ,‬ואין הם נתפסים על‬ ‫אלא מקרב אחיך ולא גרים‪ .‬אבל ישראל חייבין עליהם‪ ,‬כאומרם‬ ‫אחרים‪ ,‬שהטף אינם בני דעה‪ ,‬והנשים‪ ,‬כמו כן הגרים גם כן אין‬ ‫ז"ל )שם מז‪' (:‬קשים גרים לישראל כספחת'‪ ,‬ופירשוהו לפי שאינם‬ ‫להם להשתרר על ישראל‪ ,‬וכמו שדרשו ז"ל )יבמות מה‪ (:‬בפסוק )לעיל‬ ‫מלמדים אותם ככל הצורך‪ ,‬הא למדת שנתפסים עליהם‪:‬‬ ‫יז טו( שׂ וֹ ם ּ ָת ִשׂ ים ָע ָ‬ ‫לֶיך וגו'‪ ,‬כל משימות שאתה ָ ׂשם עליך לא יהיה‬ ‫‪-‬‬ ‫הכופר יש לו ג"כ אלה פרטי לכל עון שבתורה‬ ‫ָ‬ ‫ָ‬ ‫שר יְ יָ אֱ לֹהֶ יך ּכ ֵֹרת ִע ּ ְמך הַ י ֹּום‪) :‬כט‪ ,‬יא(‬ ‫ָתו אֲ ׁ ֶ‬ ‫לְ ָע ְב ְר ָך ִּב ְב ִרית יְ יָ אֱ לֹהֶ ָ‬ ‫יך ו ְּב ָאל ֹ‬ ‫כריתות וכמה מיתות ועונשים‪ ,‬אשר על כן נתחכם ה' והעבירם‬ ‫לעברך בברית וגו' ובאלתו‪ .‬טעם אומרו ובאלתו ולא‬ ‫בברית‪ ,‬לחייבם על כל פרט ופרט‪ .‬וביאר השבועה שהוא על זה‬ ‫הספיק בברית‪ .‬יתבאר בהעיר עוד למה מעיקרא הוצרך לברית‪,‬‬ ‫הדרך‪ ,‬שנשבעין לקיים כל דבר‪ ,‬ואם יעברו ויבטלו אחד מהם‪,‬‬ ‫ולא הספיק גזירת מלך במורא העונשים הכתובים בתורה‪ .‬אכן‬ ‫תבא עליו האלה הכתובה‪ ,‬והוא אומרו בברית וגו' ובאלתו‪.‬‬ ‫טעם הדבר הוא‪ ,‬לפי שתבא הסברא לאדם לומר שיעבור עבירה‬ ‫ומעתה הגם שיחשבו לכפור בעיקר‪ ,‬לא יספיק להם עונש אחד‬ ‫אחת‪ ,‬והוא שימרוד בעיקר‪ ,‬ויענש עונש אחד על עבירה אחת‪,‬‬ ‫על עון זה‪ ,‬ויתחייבו על כל עון ועון ככל אלות הברית‪:‬‬ ‫ויותר נכון הוא לו מהיות מודה בה' ובתורתו ויתחייב על ל"ו‬ ‫א‬ ‫קטעים מספר אור החיים הק'‬ ‫‪-‬‬ ‫טעם הערבות הוא כדי שיתקיימו כל ישראל לעם סגולה‬ ‫שר נִ ְׁש ּ ַבע לַאֲ ב ֶֹת ָ‬ ‫יך לְ ַא ְב ָרהָ ם לְ יִ ְצחָ ק‬ ‫שר ִ ּד ּ ֶבר ָל ְך ְוכַ אֲ ׁ ֶ‬ ‫לו לְ ָעם ְוהוּא יִ ְהיֶה ְּל ָך לֵאל ִֹהים ּ ַכאֲ ׁ ֶ‬ ‫לְ מַ ַען הָ ִקים א ְֹת ָך הַ י ֹּום ֹ‬ ‫עקֹב‪) :‬כט‪ ,‬יב(‬ ‫וּלְ יַ ֲ‬ ‫אמר כי אלהים חשבה לטובה‪ ,‬למען הקים אותך לו לעם‪,‬‬ ‫למען הקים אותך וגו'‪ .‬פירוש טעם שאני מבקש להרבות‬ ‫פירוש שזולת זה יהיו ישראל חוזרים לאחוריהם‪ ,‬היום יפשע אחד‬ ‫בעונשים ובאלות‪ ,‬הוא למען הקים אותך לו לעם‪ ,‬ולא תכפרו‬ ‫בקלה ולמחר בחמורה‪ ,‬והיו נשמטים מעדת הקדושה מעט מעט‪,‬‬ ‫בו‪ ,‬כי תפחדו מעוצם האלות אשר תתחייבו שתכפרו באלהותו‪,‬‬ ‫עד שיפשע ישראל מהיות עם ה'‪ .‬ובמה שעשאם ערבים יתנו לב‬ ‫ובזה תתקיימו לעם ה'‪:‬‬ ‫לעובר עבירה אחת קלה כבחמורה‪ ,‬ויתקיימו לעם סגולה‪ ,‬הא‬ ‫עוד ירצה לתת טעם לברית הערבות‪ ,‬שלא יאמר אדם למה‬ ‫למדת שכל מעשה ה' אינו אלא לטובתינו להקימנו‪:‬‬ ‫יעשה ה' כה לעבדיו‪ ,‬להכביד עולם לחייבם במעשה הזולת‪ .‬לזה‬ ‫‪-‬‬ ‫יחשב בהחכמות שלא להיענש על על חטאיו‪ ,‬ולא יועילהו‬ ‫בו ֹפנֶה הַ י ֹּום מֵ ִעם יְ יָ אֱ לֹהֵ ינ ּו ָללֶכֶ ת ַל ֲעבֹד ֶאת אֱ לֹהֵ י הַ גּ ֹויִ ם הָ הֵ ם‬ ‫שר לְ בָ ֹ‬ ‫שבֶ ט אֲ ׁ ֶ‬ ‫או ׁ ֵ‬ ‫או ִמ ְׁש ּ ָפחָ ה ֹ‬ ‫שה ֹ‬‫או ִא ּ ׁ ָ‬ ‫יש ֹ‬ ‫ֵש ּ ָבכֶ ם ִא ׁ‬‫ּ ֶפן י ׁ‬ ‫לום יִ ְה ֶיה ִּלי ִּכי‬ ‫ש ֹ‬‫בו לֵאמֹר ׁ ָ‬ ‫ְ‬ ‫עו ֶאת ִ ּד ְב ֵרי הָ ָאלָה הַ זֹּאת ְו ִה ְת ּ ָב ֵרך ִּבלְ בָ ֹ‬ ‫ש ְמ ֹ‬ ‫ֹאש ְו ַלעֲנָ ה‪ְ :‬והָ יָ ה ְּב ׁ ָ‬ ‫ֵש ּ ָבכֶ ם ׁש ֶֹר ׁש ּפ ֶֹרה ר ׁ‬ ‫ּ ֶפן י ׁ‬ ‫יש הַ הוּא‬ ‫תו ּ ָב ִא ׁ‬ ‫שן ַאף יְ יָ ְו ִקנְ ָא ֹ‬ ‫לו ִּכי ָאז י ְֶע ׁ ַ‬‫פות הָ ָרוָ ה ֶאת הַ ְּצמֵ ָאה‪ :‬לֹא יֹאבֶ ה יְ יָ ְסלֹחַ ֹ‬ ‫ִּב ְׁש ִררוּת לִ ִּבי ֵאל ְֵך לְ מַ ַען ְס ֹ‬ ‫מיִ ם‪) :‬כט‪ ,‬יז‪-‬יט(‬ ‫ש ָ‬ ‫ְו ָר ְבצָ ה ּב ֹו ּ ָכל הָ ָאלָה הַ ְּכתוּבָ ה ּ ַב ּ ֵספֶ ר הַ זֶּה ו ָּמחָ ה יְ יָ ֶאת ְׁש ֹ‬ ‫מו ִמ ּ ַתחַ ת הַ ּ ׁ ָ‬ ‫רע‪ ,‬כדי שאחר כן יהיה נקל להשריש במעיו שורש רשע להתעיב‬ ‫ופירש הכתוב מה הוא השורש‪ ,‬ואמר והיה בשמעו את‬ ‫מעשיו‪ ,‬ויאמר אליו כלום הדבר תלוי אלא בשבועה‪ ,‬אתה לא‬ ‫דברי האלה‪ ,‬אמר והיה לשון שמחה )בר"ר מב ג(‪ ,‬כי ישמח בשומעו‬ ‫נשבעת‪ ,‬קום עשה לך אלהים ועשה אשר ִּת ְתאַ ו עשות‪ .‬וקרא‬ ‫שהדבר חיובו הוא מצד האלה‪ ,‬שזה יגיד שזולת האלה לא יתחייב‪.‬‬ ‫למעשה הרע ראש ולענה‪ ,‬לצד שהעבירות טעמם ראש ולענה‪,‬‬ ‫והתברך בלבבו‪ ,‬יבטח שלא תבא עליו הקללה בסיבת לבבו על‬ ‫והוא סוד טיפת מרה שבחרב מלאך המות )ע"ז כ‪ ,(:‬שתתהוה‬ ‫זה הדרך‪ ,‬לאמר פירוש‪ ,‬יאמר שלום יהיה לי כי בשרירות‬ ‫מעבירות האדם‪ ,‬בסוד )ירמי' ב יט( ְּתי ְַּסרֵ ְך רָ ָעתֵ ְך‪ .‬ולהפך במעשה‬ ‫וגו'‪ ,‬פירוש הגם שישביעם משה ויענה אמן‪ ,‬הוא יבטלנו בלבו‪,‬‬ ‫הטוב‪ ,‬בסוד )תהלים לד ט( ַטעֲ מ ּו וּרְ א ּו ִ ּכי טוֹ ב ה'‪:‬‬ ‫והעיקר בשבועה הוא הלב וכדברי ר' עקיבא שאמר )שבועות כו‪(.‬‬ ‫וייחד הכתוב עונש לזה‪ ,‬יתר על המקבלים הברית‪ ,‬ואמר לא‬ ‫הָ אָ דָם ִ ּב ְ ׁשב ָֻעה )ויקרא ה ד(‪ ,‬שצריך שיהיה לבו ופיו שוים‪ ,‬וכל‬ ‫יאבה וגו'‪ ,‬פירוש הגם שה' מידתו היא למחול ולסלוח לעונות‬ ‫שמבטל בלבו הגם שמוציא בשפתיו אין אנו הולכים אלא אחר‬ ‫עמו ישראל כשמחלין פניו כידוע‪ ,‬זה האיש לא יאבה ה'‪ ,‬אמר‬ ‫מחשבת הלב‪ .‬והוא אומרו כי בשרירות לבי אלך‪ ,‬כי העיקר‬ ‫לשון זה לא יאבה‪ ,‬נתכוין לומר שה' יהפך בו רצונו שסולח ולא‬ ‫שתלוי בו ענין השבועה הוא הלב‪ ,‬ולזה כינה לו השרירה‪ .‬ובמה‬ ‫יאבה לסלוח‪:‬‬ ‫שלא יקבל השבועה בלבו לא יתחייב כל העונש האמור‪ ,‬בין על‬ ‫והיוצא מדבר זה כשלא יאבה ה' סלוח לו הוא‪ ,‬כי אז‬ ‫עצמו לא יתחייב אלא עונש עבירה אחת כמו שכתבנו‪ ,‬בין הבנים‬ ‫יעשן אף ה'‪ ,‬אומרו אז‪ ,‬פירוש כשיחטא אחר כך שפרה ראש‬ ‫בניו לא יחייבם בכח שבועתו‪ ,‬בין בענין הערבות על הזולת‪ ,‬והוא‬ ‫ולענה‪ ,‬אז במקום שחשב להקל עונשו‪ ,‬ונהפוך הוא שיעשן אף‬ ‫אומרו למען ספות הרוה את הצמאה‪ ,‬פירוש ספות לשון‬ ‫ה' וקנאתו באיש ההוא ורבצה בו כל האלה הכתובה‬ ‫כריתה‪ ,‬ופירוש רוה הוא כינוי לריבוי‪ ,‬וצמאה הוא כינוי למועט‪,‬‬ ‫בספר הזה‪ .‬ונמצא כי מלבד שלא הרויח כלום במחשבתו הרעה‪,‬‬ ‫והכונה שמתחכם לכרות ריבוי העונש לעשותו מועט‪ ,‬במה‬ ‫שהרי כל הרעה תבואנה‪ ,‬עוד לו שתרבוץ בו כל האלה‪ ,‬מה שלא‬ ‫שמבטל בלבו השבועה‪:‬‬ ‫יהיה לו כן אם יקבל השבועה עתה‪ ,‬שהגם שיתחייב בה‪ ,‬בבוא‬ ‫ודבר זה קראו משה שורש‪ ,‬שממנו יפרה ראש ולענה‪.‬‬ ‫עליו הרע ויקרא אל ה'‪ ,‬יסלח לו ולא תרבוץ בו כל האלה‪ ,‬כיון‬ ‫הטעם‪ ,‬כי כלום עיקר טעם השבועה הוא כדי שבזה יתחזק נגד‬ ‫שעשה מה שעליו וקבל האלה עתה‪ ,‬אלא שהתנצח מיצרו‪,‬‬ ‫המחטיא כדרך אומרו )תהלים קיט קו( נִ ְ ׁש ַ ּב ְע ִּתי וָ א ֲַקיּ ֵָמה‪ ,‬וכמעשה‬ ‫ירחמהו עושהו‪ .‬מה שאין כן אדם הבליעל שיבטל השבועה עתה‬ ‫בועז שנשבע ליצרו ]ואמר חי ה' שאיני נוגע בה[ )רות רבה ו ד(‪ ,‬ולזה‬ ‫בלבו‪ ,‬שהוא מקשה עצמו לדעת וגורם רעה לעצמו‪:‬‬ ‫אדם שחושב מחשבה זו‪ ,‬הוא פיתוי בחינת הרע שמשריש בו שורש‬ ‫‪-‬‬ ‫השי"ת מגביל את המחבלים שלא יזיקו בכל מקום‬ ‫לות‬ ‫ילו יְ יָ לְ ָר ָעה ִמ ּכֹל ִׁש ְבטֵ י יִ ְ ׂש ָר ֵאל ְּככֹל ָא ֹ‬ ‫ש ָמיִ ם‪ְ :‬ו ִה ְב ִ ּד ֹ‬ ‫מו ִמ ּ ַתחַ ת הַ ּ ׁ ָ‬ ‫לו וכו' ו ָּמחָ ה יְ יָ ֶאת ְׁש ֹ‬ ‫לֹא יֹאבֶ ה יְ יָ ְסלֹחַ ֹ‬ ‫הַ ְּב ִרית הַ ְּכתוּבָ ה ְּבסֵ פֶ ר הַ ּת ֹו ָרה הַ זֶּה‪) :‬כט‪ ,‬כ(‬ ‫וכמו שרמזו רבותינו ז"ל )ויק"ר ד ו( בפסוק )בראשית מו כו‪-‬כז( ָּכל הַ ּנֶפֶ ׁש‬ ‫ואומרו והבדילו ה' לרעה‪ .‬קשה אחר שמחה ה' את‬ ‫הַ ָ ּבאָ ה לְ בֵ ית יַעֲ קֹב וגו' ] ַוי ְִהי ָּכל נֶפֶ ׁש יֹצְ אֵ י יֶרֶ ְך יַעֲ קֹב ִ ׁשבְ ִעים נָפֶ ׁש‬ ‫שמו‪ ,‬מה מקום להבדלה‪ .‬אכן לפי מה שקדם לנו כי כל נשמות‬ ‫)שמות א ה([ שהגם שהם שבעים קראם נפש‪ ,‬לצד בחינת השורש‪.‬‬ ‫עם בני ישראל שורש אחד להם כאומרו )ישעי' ס כא( ֵנצֶר מַ ּ ָט ַעי‪,‬‬ ‫ב‬ ‫קטעים מספר אור החיים הק'‬ ‫כשהטריח לה' כביכול לעשות נס‪ ,‬שצוה עליו אביו לבל יישן‬ ‫לזה כשאמר הכתוב ומחה ה' את שמו‪ ,‬ביאר הכתוב שלא‬ ‫במקומו‪ ,‬ושלטו המחבלים במטתו ולא חוץ ממנה‪ ,‬והוא מטעם‬ ‫ישלוט עליו חלק הרע לאבדו לאיש המשתרר בלבו‪ ,‬עד שיבדילו‬ ‫זה עצמו‪:‬‬ ‫ה'‪ ,‬ויגביל החלק שישלוט בו הרצועה רעה‪ ,‬כי הקליפה השולטת‬ ‫ואומרו מכל שבטי ישראל‪ ,‬לפי שהנפש מסתבכת עם כל‬ ‫תקרא רעה‪ .‬וכן היא מדת ה' כשנתן רשות למחבל מגביל לו‬ ‫השבטים‪ ,‬לזה יבדילהו מכולם לבל תגיע רעתו לזולתו‪:‬‬ ‫מקום אשר ישלוט בו‪ .‬וצא ולמד ממעשה רבא )תענית כד‪(:‬‬ ‫‪-‬‬ ‫ע"י ההתבוננות בברכה וקללה יבוא לשוב בתשובה‬ ‫ֲשב ָֹת ֶאל לְ בָ בֶ ָך ְּבכָ ל הַ גּ ֹויִ ם אֲ ׁ ֶ‬ ‫שר‬ ‫שר נָ ַת ִּתי לְ פָ נ ָ‬ ‫ֶיך וַ ה ׁ ֵ‬ ‫ְוהָ יָ ה ִכי יָ בֹא ּו ָעל ָ‬ ‫ֶיך ּ ָכל הַ ְ ּדבָ ִרים הָ ֵא ּלֶה הַ ְּב ָרכָ ה ְוהַ ְ ּק ָללָה אֲ ׁ ֶ‬ ‫מה‪) :‬ל‪ ,‬א(‬ ‫ש ָּ‬ ‫ִה ִ ּדיח ֲָך יְ יָ אֱ לֹהֶ ָ‬ ‫יך ׁ ָ‬ ‫והשבת אל לבבך‪ .‬פירוש לצד שהרשעים לבבם טועה‪,‬‬ ‫הברכה והקללה‪ .‬פירוש לא מיבעיא בעוד הטובה עליהם‪,‬‬ ‫לזה אמר והשבות אל לבבך‪ ,‬שניהם הטועים בדרך לא טוב‪.‬‬ ‫אם הרשיעו וחזרו בתשובה‪ ,‬שיהיו מרוצים אל ה'‪ .‬אלא אפילו‬ ‫ואומרו בכל הגוים וגו'‪ ,‬פירוש בכח טענת היותו גולה ונידח‬ ‫אחר שנמאסו בעיני ה'‪ ,‬ושלח בם חרון אפו והדיחם מעל פניו‪,‬‬ ‫בכל הגוים‪ ,‬ויאמר ללבו ראה מה גרמו מעשי הרעים‪ ,‬וידע ִ ּכי‬ ‫ולצד הצרה אשר תסובבם חוזרים בתשובה‪ ,‬כאומרו והשבות וגו'‬ ‫רַ ע וָ ָמר עוזבו אֶ ת ְי ָי )ע"פ ירמי' ב ט(‪ ,‬והוא אומרו והשבות אל‬ ‫בכל הגוים‪ ,‬אף על פי כן ישיב ה' שבותם‪:‬‬ ‫לבבך בטענת כל הגוים אשר הדיחך ה' שמה‪ ,‬וכאילו אמר‬ ‫ויש להעיר למה הוצרך לומר הברכה‪ ,‬כיון שדבר הסובב‬ ‫כאשר הדיחך ה' בכל הגוים‪:‬‬ ‫התשובה הוא מורא הקללה‪ ,‬לא היה לו לומר אלא כי יבא עליך‬ ‫וטעם שדיבר הכתוב בדרך זה‪ ,‬להיות שימצא המסית טענה‬ ‫הקללה‪ .‬ונראה כי בא להעיר דבר שבו ישיב אל לבו לשוב בתשובה‪,‬‬ ‫לסתור הוכחת הגליות‪ ,‬באומרו כי הלא כמה וכמה מהאומות‬ ‫והוא כי ישכיל בהטיבו מעשיו לפני ה' ב"ה הברכה אשר תסובבנו‪,‬‬ ‫שיקרה להם כזה שיגלו מעל אדמתם‪ ,‬לזה אמר בכל הגוים‪ ,‬כי‬ ‫ועת אשר יסור מני אורח החיים הקללה אשר תבואהו‪ ,‬ומזה ישכיל‬ ‫אין גלות כגלות ישראל אשר נתפזרו בארבע רוחות העולם‪ ,‬והוא‬ ‫להשיב אל לבו‪ .‬כי זולת מבחן הברכה שיהיה בה בעשות רצונו‬ ‫אומרו בכל הגוים אשר הדיחך ה' שמה‪:‬‬ ‫יתברך‪ ,‬לא יצדיק סיבת הקללה שהיא לצד עוזבו את ה'‪:‬‬ ‫‪-‬‬ ‫סדר תיקון התשובה בשלשה דברים‬ ‫יך ֶאת‬ ‫שב יְ יָ אֱ לֹהֶ ָ‬ ‫ש ָך‪ְ :‬ו ׁ ָ‬ ‫ֶיך ְּבכָ ל לְ בָ ְב ָך ו ְּבכָ ל נ ְַפ ׁ ֶ‬ ‫שר ָאנ ִֹכי ְמצַ ְּו ָך הַ י ֹּום ַא ּ ָתה וּבָ נ ָ‬ ‫ֹלו ְּככֹל אֲ ׁ ֶ‬ ‫שמַ ְע ּ ָת ְבק ֹ‬ ‫יך ְו ׁ ָ‬ ‫ש ְב ּ ָת עַ ד יְ יָ אֱ לֹהֶ ָ‬ ‫ְו ׁ ַ‬ ‫שר יָ ְר ׁש ּו‬ ‫ָ‬ ‫ָ‬ ‫ש ּ ָמה‪ :‬וכו'‪ :‬וֶ ה ֱִביאֲ ך יְ יָ אֱ לֹהֶ יך ֶאל הָ ָא ֶרץ אֲ ׁ ֶ‬ ‫ָ‬ ‫יצך יְ יָ אֱ לֹהֶ יך ׁ ָ‬ ‫ָ‬ ‫שר ה ֱִפ ְ‬ ‫ָ‬ ‫שב ְו ִק ּ ֶב ְצך ִמ ּ ָכל הָ עַ ּ ִמים אֲ ׁ ֶ‬ ‫ְׁשבו ְּת ָך ְו ִרחֲמֶ ָך ְו ׁ ָ‬ ‫יך ְּבכָ ל לְ בָ ְב ָך‬ ‫יך ֶאת לְ בָ ְב ָך ְו ֶאת לְ בַ ב ז ְַרעֶ ָך לְ ַאהֲבָ ה ֶאת יְ יָ אֱ לֹהֶ ָ‬ ‫יך‪ :‬ו ָּמל יְ יָ אֱ לֹהֶ ָ‬ ‫יט ְב ָך ְו ִה ְר ְּב ָך מֵ אֲ ב ֶֹת ָ‬ ‫יך ִו ִיר ְׁש ּ ָת ּה ְוהֵ ִ‬ ‫אֲ ב ֶֹת ָ‬ ‫שמַ ְע ּ ָת‬ ‫שר ְר ָדפו ָּך‪ְ :‬ו ַא ּ ָתה ָת ׁשוּב ְו ׁ ָ‬ ‫יך אֲ ׁ ֶ‬ ‫שֹנְ ֶא ָ‬ ‫לות הָ ֵא ּלֶה עַ ל אֹיְ בֶ ָ‬ ‫יך ְועַ ל ׂ‬ ‫יך ֵאת ּ ָכל הָ ָא ֹ‬ ‫יך‪ְ :‬ונָ ַתן יְ יָ אֱ לֹהֶ ָ‬ ‫ו ְּבכָ ל נ ְַפ ְׁש ָך לְ מַ עַ ן חַ ֶ ּי ָ‬ ‫ֲשה יָ ֶד ָך ִּב ְפ ִרי ִב ְטנְ ָך ו ִּב ְפ ִרי ְבהֶ ְמ ְּת ָך‬ ‫יך ְּבכֹל מַ ע ׂ ֵ‬‫הו ִת ְיר ָך יְ יָ אֱ לֹהֶ ָ‬‫שר ָאנ ִֹכי ְמצַ ְּו ָך הַ י ֹּום‪ְ :‬ו ֹ‬ ‫ית ֶאת ּ ָכל ִמ ְצ ֹו ָתיו אֲ ׁ ֶ‬ ‫ש ָ‬‫קול יְ יָ ְועָ ִׂ‬ ‫ְּב ֹ‬ ‫ֹתיך‪) :‬דברים ל‪ ,‬ב‪-‬ט(‬ ‫ָ‬ ‫ש עַ ל אֲ ב ֶ‬ ‫ש ׂ‬‫שר ָׂ‬ ‫טוב ּ ַכאֲ ׁ ֶ‬ ‫ָ‬ ‫ּש עָ לֶיך לְ ֹ‬ ‫ָשו ׂ‬ ‫ָ‬ ‫ו ִּב ְפ ִרי ַא ְד ָמ ְתך לְ טֹבָ ה ִּכי יָ ׁשוּב יְ יָ ל ׂ‬ ‫)זוה"ק ח"ג ער‪ (.‬ש'בזכות עסק התורה יהיו ישראל נגאלין'‪ .‬גם אמר‬ ‫ומל ה' אלהיך וגו'‪ .‬יש להעיר אחר שאמר למעלה )פסוק ב(‬ ‫)ירמי' ט יא‪-‬יב( ַעל ָמה אָ בְ דָה הָ אָ רֶ ץ וגו'‪ַ ,‬ויֹּאמֶ ר ְי ָי ַעל ָעזְבָ ם אֶ ת‬ ‫ושבת עד ה' ושמעת בקולו‪ ,‬מה מקום לומר עוד ומל ה'‪ .‬עוד‬ ‫תּ וֹ רָ ִתי‪ ,‬לזה כשישובו לתלמוד תורה יקבצם ה' ויביאם אל הארץ‬ ‫רואני שאומר עוד אחר כך ואתה תשוב וגו'‪ ,‬שנראה שמה שקדם‬ ‫אשר ירשו וגו'‪:‬‬ ‫עדיין לא הגיע לתשובה‪ ,‬וזה אינו‪ ,‬כי אחר שמל לבו לאהבה‬ ‫וכנגד שמירת מצות לא תעשה‪ ,‬אמר ומל ה' אלהיך את‬ ‫את ה' בכל לבו ובכל נפשו‪ ,‬אין לך תשובה גדולה מזו‪:‬‬ ‫לבבך וגו'‪ ,‬וידוע כי ערלת הלב הוא עשות רשע ואהבת הרשע‪,‬‬ ‫אכן לפי מה שפירשתי בפרשת כי תבא )לעיל כח טו( בין בענין‬ ‫שלבו של אדם מחמדתו‪ ,‬וכנגדו אמר ומל וגו' לאהבה את ה'‪,‬‬ ‫הברכות בין בענין הקללות‪ ,‬שיש שלשה דברים כלליות במצות ה'‪,‬‬ ‫פירוש שתלביש האהבה אשר תיכן בך התוכן בריאתך בנעימות‬ ‫אחד היא עסק התורה‪ ,‬שנית שמירת מצות לא תעשה‪ ,‬שלישית‬ ‫ידידות חיבת אלהיך‪ ,‬ויחד שכר לזה‪ ,‬שיהפוך ה' כל הצרות‬ ‫קיום מצות עשה‪ .‬לזה כשבא לומר תיקון התשובה‪ִ ,‬סדֵר שלשתם‪.‬‬ ‫מעלינו על שונאינו‪ ,‬כאומרו ונתן וגו' על אויביך וגו'‪:‬‬ ‫כנגד תשובת תלמוד תורה‪ ,‬אמר תשובה ראשונה ושבת עד ה'‪,‬‬ ‫וכנגד קיום מצות עשה‪ ,‬אמר ואתה תשוב וגו' ועשית‬ ‫וגמר אומר ושמעת בקולו שהוא תלמוד תורה‪ ,‬ולא הזכיר עמו‬ ‫את כל מצותיו‪ ,‬הרי זה מצות עשה‪ ,‬ויחד להם שכר ‪ -‬הקרבת‬ ‫דבר אחר‪ ,‬וזו היא התחלת התשובה שצריך הַ ָׁשב עשות‪ ,‬ואמר‬ ‫התועלת‪ ,‬כאומרו והותירך וגו' וישוב לשוש וגו'‪:‬‬ ‫כנגדה ושב ה' את שבותך ושב וקבצך וגו'‪ ,‬כאומרם ז"ל‬ ‫‪-‬‬ ‫שמַ יִ ם ִהוא ֵלאמֹר ִמי יַ ֲעלֶה‬ ‫שר ָאנ ִֹכי ְמצַ ְּו ָך הַ י ֹּום לֹא נִ ְפלֵאת ִהוא ִמ ְּמ ָך ְולֹא ְרח ָֹקה ִהוא‪ :‬לֹא בַ ּ ׁ ָ‬ ‫ִּכי הַ ִּמ ְצוָ ה הַ זֹּאת אֲ ׁ ֶ‬ ‫ש ָּנה‪ְ :‬ולֹא מֵ ֵעבֶ ר ַל ָ ּים ִהוא לֵאמֹר ִמי יַ ֲעבָ ר לָנ ּו ֶאל ֵעבֶ ר הַ ָ ּים ְויִ ָ ּקחֶ הָ‬‫ַע ׂ ֶ‬ ‫שמַ יְ ָמה ְויִ ָ ּקחֶ הָ ּ ָלנ ּו ְויַ ְׁש ִמ ֵענ ּו א ָֹת ּה ְונ ֲ‬ ‫ּלָנ ּו הַ ּ ׁ ָ‬ ‫ש ָּנה‪) :‬ל‪ ,‬יא‪-‬יג(‬ ‫ַע ׂ ֶ‬ ‫ּלָנ ּו ְויַ ְׁש ִמ ֵענ ּו א ָֹת ּה ְונ ֲ‬ ‫ג‬ ‫קטעים מספר אור החיים הק'‬ ‫קריבתם ליכנס לא"י מקרבתם לקיים כל המצוות‬ ‫אמר ולא רחוקה‪ ,‬וחזר ופירש מה הוא הריחוק‪ ,‬ואמר ולא‬ ‫כי המצוה וגו' אשר אנכי מצוך וגו'‪ .‬צריך לדעת‬ ‫מעבר לים היא לאמר וגו'‪ ,‬פירוש כמו שאירע למשה שהגם‬ ‫אומרו היום‪ .‬עוד אומרו לא נפלאת וגו' ולא רחוקה‪ ,‬הלא‬ ‫שעלה שמים והוריד התורה‪ ,‬נמנעו ממנו השגת קיום מצותיה‬ ‫בכלל ההפלאה היא ההרחקה‪ .‬עוד אומרו ולא מעבר לים וגו'‪,‬‬ ‫התלויות בארץ‪ ,‬שהם כמה וכמה כמעט רובי תורה‪ ,‬מה שאין כן‬ ‫בשלמא אומרו לא בשמים היא דבר נמנע מהשגה‪ ,‬כי מי יעלה‬ ‫הם שהשיגו לעבור הים לבא אל הארץ לקיים מצוותיה‪ .‬והגם‬ ‫השמימה‪ ,‬אבל מעבר לים הלא אניות יעברו ויקחוה‪ ,‬הגם‬ ‫שאמר מי יעבר לנו אל עבר הים ויקחה לנו‪ ,‬כלל יחד מניעת‬ ‫שתהיה באיי הים הרחוקים מאד‪:‬‬ ‫השגתה עם מניעת קיום מצותיה‪ ,‬ולעולם עיקר הדבר שנתכוון‬ ‫ואולי שיכוין הכתוב לשני פרטי המניעה‪ ,‬אחד מצד השגת‬ ‫אליו במעבר לים הוא על מניעת קיום מצותיה‪:‬‬ ‫ידיעת התורה עצמה‪ ,‬ושנית מצד קיום מצותיה‪ .‬כנגד מניעת‬ ‫ודקדק לומר היום‪ ,‬פירוש בזמן שהיו סמוכים ליכנס בארץ‪,‬‬ ‫ידיעת התורה‪ ,‬אמר לא נפלאת היא וגו'‪ ,‬וחזר ופירש מה היא‬ ‫שאז היה קרוב אליהם הדבר לעשות‪ .‬וקרא לירדן ים‪ ,‬לפי שנשפך‬ ‫ההפלאה‪ ,‬ואמר לא בשמים וגו'‪ ,‬כנגד העדר השגתה אמר לא‬ ‫לתוך ים המלח‪ ,‬כאמור ביהושע )ג טז( וְ הַ יֹּרְ דִ ים ַעל יָם הָ עֲ רָ בָ ה יָם‬ ‫בשמים היא וגו' כאשר היתה בתחילה‪ ,‬שהרי משה עלה בשמים‬ ‫הַ ּ ֶמלַ ח ּ ַת ּמ ּו נִ כְ רָ ת ּו ]וגו'[‪:‬‬ ‫ולקחה לנו‪ ,‬והנה היא לפנינו‪ .‬וכנגד מניעת השגת קיום מצותיה‬ ‫‪-‬‬ ‫על שמירת המצוות יקבל שכר בעוה"ז ובעוה"ב‬ ‫שמַ יִ ם ְו ֶאת‬ ‫ֶיך הַ י ֹּום ֶאת הַ חַ ִּיים ְו ֶאת הַ ּט ֹוב ְו ֶאת הַ ּ ָמוֶ ת ְו ֶאת הָ ָרע‪) :‬ל‪ ,‬טו( הַ ִעד ִֹתי בָ כֶ ם הַ י ֹּום ֶאת הַ ּ ׁ ָ‬ ‫ְר ֵאה נָ ַת ִּתי לְ פָ נ ָ‬ ‫ֶיך הַ ְּב ָרכָ ה ְוהַ ְ ּק ָל ָלה וּבָ חַ ְר ּ ָת ּ ַבחַ ִּיים לְ מַ ַען ִּת ְחיֶה ַא ּ ָתה ְוז ְַר ֶ ָ‬ ‫עך‪) :‬ל‪ ,‬יט(‬ ‫הָ ָא ֶרץ הַ חַ ִּיים ְוהַ ּ ָמוֶ ת נָ ַת ִּתי לְ פָ נ ָ‬ ‫הברכה והקללה‪ ,‬הם יעודים לעולם הבא‪ ,‬ואינם לפניו אלא‬ ‫העדתי בכם וגו'‪ .‬פסוק זה מיותר‪ ,‬שהרי אמר בסמוך‬ ‫לאחר מיתה‪ ,‬על דרך אומרו )לעיל כח ו( ָ ּברו ְּך אַ ּ ָתה ְ ּבבֹאֶ ָך וּבָ רו ְּך‬ ‫)פסוק טו( ראה נתתי לפניך היום את החיים ואת הטוב וגו'‪.‬‬ ‫אַ ּ ָתה ְ ּבצֵאתֶ ָך‪ ,‬ולהיפך אָ רוּר הוא וגו' )שם פס' יט(‪ ,‬ואמרו רבותינו‬ ‫עוד צריך לדעת למה שינה מסדר שאמר למעלה‪ ,‬שעושה חלוקת‬ ‫ז"ל )ב"מ קז‪' (.‬שמדבר על יציאתו מן העולם'‪ ,‬ולזה הפסיק במאמר‬ ‫הטוב בפני עצמה‪ ,‬כאומרו ]את[ החיים ואת הטוב את המות‬ ‫נתתי לפניך בין שני יעודים הראשונים לשנים האחרונים‪:‬‬ ‫ואת הרע‪ ,‬וכאן אמר החיים והמות וגו' הברכה והקללה‪ .‬עוד‬ ‫ולזה גמר אומר ובחרת בחיים‪ ,‬שהוא יעוד עולם הזה‪ ,‬כי‬ ‫צריך לדעת למה לא אמר אלא ובחרת בחיים‪ ,‬ולא אמר ואת‬ ‫יתקרב לב האדם ביותר למה שלפניו‪ ,‬כדרך אומרו )לעיל יא יג‪-‬יד(‬ ‫הטוב‪:‬‬ ‫וְ הָ יָה ִאם ָׁשמ ַֹע ִּת ְ ׁש ְמע ּו וגו' וְ נָתַ ִּתי ְמ ַטר אַ רְ צְ כֶ ם‪ ,‬הרי שלא הזכיר‬ ‫ונראה בהעיר‪ ,‬למה הפסיק במאמר נתתי לפניך בין מאמר‬ ‫להטות לבב אנוש אלא בדברים הנגלים בעולם הזה‪ .‬כמו כן אמר‬ ‫החיים והמות למאמר הברכה והקללה‪ ,‬שהיה לו להקדים‬ ‫כאן ובחרת בחיים‪ ,‬פירוש יתחייב הדבר אפילו כפי טבע הגשמי‬ ‫ולומר נתתי לפניך החיים וגו'‪ ,‬או אחר שיאמר והקללה יאמר‬ ‫לבחור בחיים‪:‬‬ ‫נתתי לפניך‪:‬‬ ‫והגם שבפסוק שלפני זה אמר ראה נתתי לפניך החיים‬ ‫אכן כוונת הכתוב היא להעיר‪ ,‬כי שני יעודים ‪ -‬אחד טוב‬ ‫והטוב יחד‪ ,‬שם נתכוון במאמר לפניך לבחור בהם‪ ,‬וכאן נתכוון‬ ‫ואחד רע ‪ -‬הם בעולם הזה‪ .‬ולזה אמר בפסוק זה החיים‬ ‫במאמר לפניך לומר מה שלפניך‪ .‬והעיר על זאת הכוונה במה‬ ‫והמות נתתי לפניך‪ ,‬פירוש שכר ועונש הנתונים לפניך‪ ,‬פירוש‬ ‫שסדרה באמצע היעודים כמו שפירשתי‪ ,‬גם במה שגמר אומר‬ ‫בעולם הזה‪ ,‬הם החיים והמות‪ ,‬אם יטיבו יחיו‪ ,‬ואם ירשיעו‬ ‫ובחרת בחיים כמו שפירשתי‪:‬‬ ‫ימותו‪ ,‬אלו השנים הם לפניך בעולם הזה‪ .‬ויש שנים אחרים‪ ,‬והם‬ ‫‪-‬‬ ‫אהבת ה' עצמה היא החיים בעוה"ז ובעוה"ב‬ ‫שר נִ ְׁש ּ ַבע יְ יָ‬ ‫שבֶ ת ַעל הָ אֲ ָד ָמה אֲ ׁ ֶ‬ ‫ֶיך ְוא ֶֹר ְך יָ מֶ ָ‬ ‫יך ָל ׁ ֶ‬ ‫בו ִּכי הוּא חַ ּי ָ‬ ‫ֹלו וּלְ ָד ְב ָקה ֹ‬ ‫לְ ַאהֲבָ ה ֶאת יְ יָ אֱ לֹהֶ ָ‬ ‫יך לִ ְׁשמ ַֹע ְּבק ֹ‬ ‫ָתת לָהֶ ם‪) :‬ל‪ ,‬כ(‬ ‫לַאֲ ב ֶֹת ָ‬ ‫יך לְ ַא ְב ָרהָ ם לְ יִ ְצחָ ק וּלְ יַ ֲעקֹב ל ֵ‬ ‫בו‪ ,‬וזה הוא עצמו החיים בעולם הזה ואורך ימים לעולם הבא‪,‬‬ ‫לאהבה את ה' וגו'‪ .‬מאמר זה סמוך עם מה שלמעלה‬ ‫והוא אומרו ואורך ימיך‪ :‬ואומרו לשבת על וגו'‪ .‬כאילו אמר‬ ‫ממנו‪ ,‬שאמר )פסוק יט( למען תחיה אתה וזרעך‪ ,‬וגמר אומר‬ ‫ולשבת וגו'‪ ,‬ודבר זה גם כן הוא מהשגת השלימות‪ ,‬כי ישיבת‬ ‫לאהבה וגו'‪ ,‬פירוש שטעם חפץ בחיים הוא לאהבה את ה'‬ ‫הארץ היא מצוה כוללת כל התורה‪ ,‬צא‬ ‫לשמוע בקולו וגו'‪ .‬ונתן טעם כי‬ ‫לעילוי נשמת‬ ‫ולמד ממאמרם ז"ל )כתובות קיא‪' (.‬שכל‬ ‫הרבנית הצדקנית גאלדא ע"ה ממעליץ‬ ‫הוא חייך‪ ,‬כי מה לאדם חיים אם לא‬ ‫ההולך בה ארבע אמות יש לו חלק‬ ‫בת הגה"ק ר' נחמן הכהן אדמו"ר מספינקא זצוק"ל‬ ‫רצונו יתברך‪ ,‬שעשיית רצונו היא תסובב‬ ‫לעולם הבא שכולו חיים'‪:‬‬ ‫תשס"ד‬ ‫אלול‬ ‫כ"ב‬ ‫נלב"ע‬ ‫שידבק האדם בקונו‪ ,‬כאומרו ולדבקה‬ ‫יו"ל ע"י‪ :‬מערכת "שיעור אור החיים הק'"‪ .‬לתגובות והערות בטל‪250-6057317 :‬‬ ‫‪ .250-‬או בדוא"ל ‪.7617506@gmail.com :‬‬ ‫ד‬ ‫קטעים מספר אור החיים הק'‬ ‫פרשת וילך‬ ‫הצדיקים גדולי העולם יכולים לדעת יום פטירתם‬ ‫וַ ֵ ּיל ְֶך מ ׁ ֶ‬ ‫ֹשה וַ יְ ַד ּ ֵבר ֶאת הַ ְ ּדבָ ִרים הָ ֵא ּלֶה ֶאל ּ ָכל יִ ְ ׂש ָר ֵאל‪:‬‬ ‫פניני וחידושי אור החיים הק'‬ ‫שנָ ה ָאנ ִֹכי הַ י ֹּום לֹא‬ ‫וַ ּיֹאמֶ ר אֲ לֵהֶ ם ּ ֶבן מֵ ָאה ְו ֶע ְ ׂש ִרים ׁ ָ‬ ‫התאמצות לעבודת השי"ת יותר מכפי יכלתו‬ ‫בוא וַ ייָ ָאמַ ר ֵאלַי לֹא ַת ֲעבֹר ֶאת‬ ‫עוד ָלצֵ את ְו ָל ֹ‬ ‫אוּכַ ל ֹ‬ ‫בוא וַ ייָ ָא ַמר ֵאלַי לֹא ַת ֲעבֹר ֶאת‬ ‫עוד ָלצֵ את ְו ָל ֹ‬ ‫לֹא אוּכַ ל ֹ‬ ‫הַ ַ ּי ְר ֵ ּדן הַ זֶּה‪) :‬לא‪ ,‬א‪-‬ב(‬ ‫הַ ַ ּי ְרדֵּ ן הַ זֶּה‪) :‬לא‪ ,‬ב(‪ .‬עוד נתכוין בסמיכות וה' אמר אלי למאמר‬ ‫וילך משה‪ .‬צריך לדעת להיכן הלך‪ ,‬ויונתן תרגם שהלך‬ ‫לא אוכל וגו'‪ ,‬להודיע נאמנות עבדותו לבורא ברוך הוא‪ ,‬שהגם‬ ‫שלא יוכל עוד לצאת ולבא‪ ,‬אם יאמר אליו ה' עבור את הירדן‪,‬‬ ‫למשכן בית אולפנא‪ ,‬והמפרשים אמרו )עיין רמב"ן ורבינו בחיי( שהלך‬ ‫יהיה מתאזר ועומד ומשמש להכניסם לארץ‪ ,‬ולא היה נמנע‬ ‫ממחנה לויה למחנה ישראל כאדם הנפטר מחבירו‪ .‬והכתוב סתום‬ ‫מצד שלא היה יכול לצאת ולבא‪ ,‬אלא שה' אמר אליו לא‬ ‫הוא‪ ,‬ואין ממנו היכר לאחד מהדרכים‪ .‬עוד צריך לדעת מי העיר‬ ‫תעבור וגו'‪:‬‬ ‫את רוח משה לדעת שמלאו ימיו ושנותיו‪ ,‬והלא אמרו בגמרא )שבת‬ ‫החינוך מקטנות מייסד היראת שמים לכל ימיו‬ ‫ל‪' (.‬שאין מודיעין לאדם ימיו ושנותיו'‪ ,‬ומי הודיעו למשה‪:‬‬ ‫הַ ְקהֵ ל ֶאת הָ עָ ם הָ אֲ נָ ִׁשים ְוהַ ָּנ ִׁשים ְוהַ ּ ַטף וגו' וּלְ ַמעַ ן‬ ‫ונראה לפרש על פי דבריהם ז"ל )זוה"ק ח"א ריז‪ (:‬שאמרו כי‬ ‫שר לֹא יָ ְדע ּו‬‫יִ לְ ְמד ּו ְויָ ְרא ּו ֶאת יְ יָ אֱ לֹהֵ יכֶ ם וגו'‪ .‬ו ְּבנֵיהֶ ם אֲ ׁ ֶ‬ ‫ארבעים יום קודם הפטירה נשמת האדם הולכת ממנו‪ ,‬כאומרו‬ ‫מים וגו' )לא‪ ,‬יב‪-‬‬ ‫יִ ְׁש ְמע ּו ְול ְָמד ּו לְ יִ ְר ָאה ֶאת יְ יָ אֱ לֹהֵ יכֶ ם ּ ָכל הַ ָ ּי ִ‬ ‫)שה"ש ד ו( וְ נָס ּו הַ ְ ּצלָ לִ ים‪ ,‬ומבקרת מקום חנייתה במקום עליון‪,‬‬ ‫יג(‪ .‬חלוקה זו כנגד הטף שהזכיר בפסוק הקהל‪ ,‬אמר הטעם‪,‬‬ ‫והצדיקים יכירו בדבר‪ .‬וצא ולמד מרבי שמעון בר יוחאי שהכיר‬ ‫הגם שלא הגיעו עדיין ללמוד‪ ,‬אף על פי כן ישמעו ולמדו‬ ‫ליראה את ה'‪ ,‬פירוש לחנכם ליראה את ה'‪ .‬ולזה לא אמר‬ ‫ברבי יצחק כאמור בספר הזוהר )שם(‪ .‬ואמרו עוד כי השמות שיש‬ ‫כדרך שאמר בפסוק הקהל ילמדו ויראו‪ ,‬שהם שני דברים‪,‬‬ ‫לישראל הם שמות הנשמות‪ .‬וכבר העירותי בזה בפירוש פסוק )משלי‬ ‫אלא ולמדו ליראה‪ ,‬פירוש שבזה ילמדו יראת שמים‪ .‬ואומרו‬ ‫י ז( וְ ׁ ֵשם ְר ָׁש ִעים י ְִר ָקב‪ ,‬וכמאמר חכמינו ז"ל שאמרו )זו"ח רות מב‪ (.‬שאין‬ ‫כל הימים‪ ,‬כי כשהקטנים מתחנכים מתחילתם ליראה‪ ,‬יתייסד‬ ‫הרשעים זוכרים את שמם‪ .‬והטעם הוא כי הרשע אין לו נפש‪ ,‬וכמו‬ ‫בהם יראת ה' כל ימיהם‪:‬‬ ‫שרמוז בפסוק )משלי כג ב( וְ ַ ׂש ְמ ּ ָת ַ ׂש ִ ּכין ְ ּבל ֶֹע ָך ִאם ַ ּב ַעל נֶפֶ ׁש אָ ּ ָתה‪ ,‬הא‬ ‫למדת שהרשע אינו בעל נפש‪ ,‬כי נשבית היא ממנו‪ ,‬ולזה אין‬ ‫לא אוכל עוד וגו'‪ .‬לפי מה שפירשתי שהכיר בסילוק‬ ‫הרשעים מכירים את שמם‪ ,‬כי אינם בעלי נפש בעלת השם‪:‬‬ ‫הנשמה הנקראת 'משה'‪ ,‬אמר לא אוכל‪ ,‬על דרך אומרו בספר‬ ‫וכאן אמר וילך משה‪ ,‬פירוש רוח החיים שבו שתקרא משה‪,‬‬ ‫הזוהר )ח"א ריז‪ (:‬וזה לשונם‪ :‬כד נפקת נשמתא מבר נש‪ ,‬באינון‬ ‫הלכה כסדר הרגיל למי שמגיע קצו‪ .‬וכינה לנפשו לשון זכר‪ ,‬כי‬ ‫ארבעין יומין לית בר נש שליט בנשמתיה‪:‬‬ ‫הוא סימן לגודל הנפש כשתהיה במדרגת זכר‪ .‬והודיע הכתוב במה‬ ‫עוד נתכוון לומר להם טעם שהכיר שהיום מלאו ימיו‬ ‫שאמר וידבר את וגו'‪ ,‬שהרגיש בהליכתה והכיר שהגיע קצו ביום‬ ‫ושנותיו‪ ,‬והגם שאמרנו הטעם‪ ,‬מדרך הצדיקים להעלים השגתם‬ ‫ההוא‪ ,‬כאומרו בן מאה וגו' אנכי היום‪ ,‬ואמרו ז"ל )סוטה יג‪(:‬‬ ‫אשר ישיגו יתר על בני דורם‪ .‬ולזה אמר להם טעם הכרתו בדבר‬ ‫'היום מלאו ימי ושנותי'‪:‬‬ ‫משני טעמים‪ ,‬אחד לא אוכל עוד לצאת ולבא‪ ,‬שניטלה ממני‬ ‫ואם תאמר מנין ידע משה בדיוק יום המיתה‪ .‬הלא אמרו ז"ל‬ ‫הרשות ונתנה ליהושע‪ ,‬שנית שה' אמר אליו לא תעבור את‬ ‫כי מיום שינוסו הצללים עד יום המיתה הם ארבעים יום‪ ,‬ומי‬ ‫הירדן הזה‪ ,‬מזה הכיר כי קרבו ימי הפקידה‪ .‬ולדרך זה וה' נתן‬ ‫יודע הדברים יותר ממשה‪ ,‬והשכיל וידע יום קצו‪ ,‬והכרה כזו‬ ‫טעם להם לכיוון היום‪ ,‬ויבינו בה על הזמן המזדמן לפניו‪,‬‬ ‫מושגת היא לגדולי עולם‪ ,‬ועיין מה שכתבתי בפסוק )בראשית מז כט(‬ ‫שיתיחס אליו זכרון של 'היום'‪ ,‬כמו שפירשנו במקום אחר‪:‬‬ ‫ַויּ ְִקרְ ב ּו יְמֵ י י ְִשׂ רָ אֵ ל‪... :‬‬ ‫‪-‬‬ ‫כל כחו וגבורותו של משה אינם אלא מהשי"ת‬ ‫שר ִ ּד ּ ֶבר יְ יָ ‪:‬‬ ‫ש ַע הוּא עֹבֵ ר לְ פָ נ ָ‬ ‫ֶיך ּ ַכאֲ ׁ ֶ‬ ‫הו ׁ ֻ‬ ‫ֶיך הוּא יַ ְׁש ִמיד ֶאת הַ גּ ֹויִ ם הָ ֵא ּלֶה ִמ ְּלפָ נ ָ‬ ‫ֶיך ִו ִיר ְׁש ּ ָתם יְ ֹ‬ ‫יך הוּא עֹבֵ ר לְ פָ נ ָ‬ ‫יְ יָ אֱ לֹהֶ ָ‬ ‫)לא‪ ,‬ג(‬ ‫ללחום המלחמות הגדולות אשר הם מעותדים לפניהם‪:‬‬ ‫ה' אלהיך הוא וגו' הוא ישמיד וגו'‪ .‬הוצרך לומר שני‬ ‫לזה אמר‪ ,‬כנגד מה שנוגע לה'‪ ,‬אמר ה' אלהיך הוא עובר‬ ‫פעמים הוא‪ ,‬ולא הספיק באחד‪ .‬נתכוון לנחמם על פטירתו‪,‬‬ ‫לפניך‪ ,‬על דרך אומרו )שמות יז ה( עֲ בֹר לִ ְפנֵי הָ ָעם‪ ,‬פירוש כי‬ ‫ואשר יחסרו שני דברים גדולים וטובים‪ .‬האחת כי היה להם למגן‬ ‫]השי"ת[ הוא העובר על פשעכם‪ ,‬ואליו תחזיקו הטוב ולא לי‪ ,‬כמו‬ ‫לפני ה' לבלתי כלותם‪ ,‬כמו שמצינו בעגל ובמרגלים לוּלֵי מ ׁ ֶֹשה‬ ‫שכן מצינו שהוא העיר את רוח משה להתפלל עליהם במעשה‬ ‫בְ ִחירוֹ ] ָע ַמד ַ ּב ּ ֶפרֶ ץ לְ פָ נָיו לְ הָ ִ ׁשיב ח ֲָמתוֹ מֵ הַ ְ ׁש ִחית[ )תהלים קו כג(‪ ,‬שנית כי‬ ‫עגל‪ ,‬דכתיב )שמות לב י( ]וְ ַע ּ ָתה[ הַ ִ ּניחָ ה ִ ּלי וגו'‪ .‬ואין בהעדר משה‬ ‫הוא ִא ֵ ּבד ושיבר שני מלכי האמורי סיחון ועוג‪ ,‬ומי יקום במקומו‬ ‫ה‬ ‫קטעים מספר אור החיים הק'‬ ‫העדר העברת על פשע‪ ,‬כי הוא יעבור לפניך‪ :‬וכנגד גבורת‬ ‫פניני וחידושי אור החיים הק'‬ ‫המלחמה אמר‪ ,‬כי לא כחו של משה הוא העושה חיל‪ ,‬אלא ה'‬ ‫צדיקים במיתתן קרויים חיים‬ ‫הוא הלוחם‪ ,‬והוא אומרו הוא ישמיד וגו'‪... :‬‬ ‫הֵ ן ְּבע ֹו ֶד ִ ּני חַ י ִע ּ ָמכֶ ם הַ י ֹּום וגו' )לא‪ ,‬כז(‪ .‬יתבאר על דרך‬ ‫‪-‬‬ ‫אומרם ז"ל )ברכות יח‪' (.‬צדיקים במיתתם קרוים חיים'‪ ,‬והוא‬ ‫מרוב גשמיות זונים מאחרי ה'‬ ‫אומרו בעודני חי עמכם‪ ,‬פירוש בעוד שהחיים שלי עמכם‪ ,‬הא‬ ‫יך ְו ָקם הָ ָעם‬‫ֹשה ִה ְ ּנ ָך ׁשֹכֵ ב ִעם אֲ ב ֶֹת ָ‬ ‫וַ ּיֹאמֶ ר יְ יָ ֶאל מ ׁ ֶ‬ ‫למדת שאחרי כן הוא חי גם כן‪ ,‬אלא שאינו עמהם‪:‬‬ ‫הַ זֶּה ְוזָנָ ה ַ‬ ‫אח ֲֵרי אֱ לֹהֵ י נֵכַ ר הָ ָא ֶרץ וגו'‪) :‬לא‪ ,‬טז(‬ ‫ישראל הרהרו בתשובה באותה שעה‬ ‫וקם העם הזה וגו'‪ .‬קשה וכי קימה היא לו‪ ,‬והלא ירידה‬ ‫וגו' )לא‪,‬‬ ‫עו ֶד ִ ּני חַ י ִע ּ ָמכֶ ם הַ י ֹּום ַמ ְמ ִרים הֱיִ ֶתם ִעם יְ יָ‬ ‫הֵ ן ְּב ֹ‬ ‫כז(‪ .‬ואומרו הייתם‪ ,‬לשון עבר‪ ,‬כי אפשר שהרהרו תשובה‬ ‫והשפלה היא לו הזונה אחרי אלהי נכר‪ .‬ואולי שיכוון לומר על‬ ‫באותה שעה‪ ,‬וכדין המקדש אשה על מנת שהוא צדיק גמור‪,‬‬ ‫דרך אומרו )להלן לב טו( ' ַויּ ְ ִׁשמַ ן י ׁ ְֻשרוּן ַויִּבְ ָעט'‪ ,‬והוא אומרו וקם‬ ‫אף על פי שנמצא שהיה רשע גמור‪ ,‬אנו אומרים שהיא‬ ‫העם‪ ,‬פירוש היתה לו קימה בעולם‪ ,‬בירושת הארץ ועושר וכבוד‪,‬‬ ‫מקודשת‪ ,‬שמא הרהר תשובה באותה שעה )קידושין מט‪:(:‬‬ ‫וישמן‪ ,‬ומזה יצא לו שיבעט וזנה אחרי וגו'‪ .‬וכן אמר בסמוך )פס'‬ ‫יט‪-‬כ( כתבו לכם את השירה הזאת וגו' כי אביאנו וגו' ואכל ושבע‬ ‫לופנה‪ ,‬כמו כן במה שלפנינו הקדים לומר וקם ואחר כך וזנה‪:‬‬ ‫ודשן ופנה אל אלהים אחרים וגו'‪ ,‬הרי שהקדים שבע ודשן‬ ‫‪-‬‬ ‫כשה' נותן דעתו לצרות ישראל בודאי יהמו רחמיו עליהם‬ ‫רות ְו ָאמַ ר ּ ַבי ֹּום‬ ‫עות ַר ּב ֹות ְוצָ ֹ‬ ‫בו בַ י ֹּום הַ הוּא וַ ֲעז ְַב ִּתים ְו ִה ְס ּ ַת ְר ִּתי פָ נַי מֵ הֶ ם ְוהָ יָ ה לֶאֱ כֹל ו ְּמצָ אֻ ה ּו ָר ֹ‬ ‫ְוחָ ָרה ַא ּ ִפי ֹ‬ ‫א ּלֶה‪) :‬לא‪ ,‬יז(‬ ‫עות הָ ֵ‬ ‫הַ הוּא ֲהלֹא ַעל ִּכי ֵאין אֱ לֹהַ י ְּב ִק ְר ִּבי ְמצָ אוּנִ י הָ ָר ֹ‬ ‫לרוב הצרה‪ ,‬שרואין שאין זה אלא לצד הסתרת פני מהם‪ ,‬והוא‬ ‫ועזבתים וגו' והסתרתי פני וגו'‪ .‬הכוונה‪ ,‬כי אם יתן‬ ‫אומרו הלא‪ ,‬פירוש ודאי שעל שאין אלהי בקרבי מצאוני וגו'‪,‬‬ ‫ה' דעתו לדעת הצרות אשר יבואו עליהם‪ ,‬יהמו רחמיו ויסלק‬ ‫שאם היה בקרבי לא היו כל כך צרות באין עלינו‪ ,‬וצא ולמד‬ ‫חרון אפו‪ ,‬לזה הוא מודיע כי יסתיר פניו‪ ,‬ובזה ימצאוהו צרות‬ ‫שאמר הנביא )שופטים י טז( ו ִַּת ְקצַר נ ְַפ ׁשוֹ ַ ּבעֲ מַ ל י ְִשׂ רָ אֵ ל‪ ,‬כביכול‪:‬‬ ‫רבות‪ .‬ואומרו ואמר ביום וגו'‪ ,‬פירוש שישערו בדעתי ]בדעתם[‬ ‫‪-‬‬ ‫הסתרת פנים הוא ללא גבול‪ ,‬ומכפר על עבירות שהם בלי גבול‬ ‫רות ְו ָאמַ ר ּ ַבי ֹּום הַ הוּא ֲהלֹא עַ ל‬ ‫עות ַר ּב ֹות ְוצָ ֹ‬ ‫בו בַ י ֹּום הַ הוּא וַ ֲעז ְַב ִּתים ְו ִה ְס ּ ַת ְר ִּתי פָ ַני מֵ הֶ ם ְוהָ יָ ה לֶאֱ כֹל ו ְּמצָ אֻ ה ּו ָר ֹ‬‫ְוחָ ָרה ַא ּ ִפי ֹ‬ ‫שה ִּכי פָ נָ ה‬ ‫שר ָע ָׂ‬ ‫עות הָ ֵא ּלֶה‪ְ :‬ו ָאנ ִֹכי הַ ְס ּ ֵתר ַא ְס ִּתיר ּ ָפנַי ּ ַבי ֹּום הַ הוּא ַעל ּ ָכל הָ ָר ָעה אֲ ׁ ֶ‬ ‫ִּכי ֵאין אֱ לֹהַ י ְּב ִק ְר ִּבי ְמצָ א ּונִ י הָ ָר ֹ‬ ‫אל אֱ ל ִֹהים אֲ חֵ ִרים‪) :‬לא‪ ,‬יח(‬ ‫ֶ‬ ‫אין אלהי בקרבי מצאוני וגו'‪:‬‬ ‫ואנכי הסתר אסתיר‪ .‬קשה למה יסתיר פניו אחרי‬ ‫ובא הכתוב להשיב תשובה נכונה ואמר ואנכי הסתר‪ ,‬פירוש‬ ‫שהתודו את חטאתם ואמרו הלא על כי אין אלהי בקרבי‪ ,‬ואם‬ ‫הסתרה זו יש לי בדין שאסתיר פני מהם‪ ,‬ולזה כפל הסתר‬ ‫נותן הכתוב טעם למה שעבר עד עתה שהסתיר פניו מהם‪ ,‬זה‬ ‫אסתיר‪ ,‬ביום ההוא‪ ,‬פירוש ביום שזנה אחרי אלהי נכר‪ ,‬ואמר‬ ‫אינו צריך לאומרו‪ ,‬כי רואה אני שהטעם שהסתיר‪ ,‬הוא לפי שזנו‬ ‫הטעם על כל הרעה אשר וגו'‪ ,‬פירוש על דרך אומרם ז"ל )ספרי‬ ‫אחרי אלהי נכר‪ ,‬כמו שאמר למעלה )פס' טז(‪ .‬עוד יש להעיר‬ ‫ראה פי' נד( 'כל המודה בעבודה זרה ככופר בכל התורה כולה'‪,‬‬ ‫בפסוק‪ ,‬למה כפל הסתר אסתיר‪ .‬עוד צריך לדעת‪ ,‬למה האריך‬ ‫והוא אומרו שטעם ההסתרה הוא על כל הרעה אשר עשה‪,‬‬ ‫לשון לומר על כל הרעה וחזר לפרש כי פנה‪:‬‬ ‫ומה הוא‪ ,‬כי פנה אל אלהים אחרים‪ .‬ומעתה הגם שיבואו עליו‬ ‫אכן הכתוב בא לתת טעם להסתרת פנים‪ ,‬כי יאמר האומר‬ ‫כל הצרות שבעולם מחמת הסתרת פנים‪ ,‬ראוי הוא לזה כשם‬ ‫חס ושלום שה' לא שפט בצדק חס ושלום משפט זה‪ ,‬כי אמר‬ ‫שהוא עשה כל הרעה‪ ,‬יבואו עליו כל הצרות‪ ,‬וכך שורת הדין‬ ‫ב ַׁשלְ חָ הּ ' וגו'‪ ,‬ואמרו רבותינו ז"ל )סוטה‬ ‫אסאָ ה ְ ּ‬ ‫הנביא )ישעי' כז ח( ' ְ ּבסַ ְּ‬ ‫נותנת‪:‬‬ ‫ח‪' (:‬במדה שאדם מודד בה מודדין לו'‪ ,‬וְ הוּא י ְ ִׁש ּפֹט ּ ֵ]תבֵ ל[ ְ ּב ֶצדֶק‬ ‫ודע כי אין צרה ואין רעה בעולם שאינה כנגד עבירה אחת‪,‬‬ ‫)תהלים ט ט(‪ ,‬אֵ ל אֱמ ּונָה וְ אֵ ין ָעוֶל )לקמן לב ד(‪:‬‬ ‫כי ה' יסד יסורין כנגד כל החטאים‪ ,‬כדרך שקבע שכר כנגד כל‬ ‫והנה בהסתרת פני ה' מהם‪ ,‬יכול להיות שיהיו נפרעים על‬ ‫מעשה הטוב‪ ,‬וכיון שכן‪ ,‬אדם שעבר על כל התורה כולה‪ ,‬או על‬ ‫חטאתם יותר משיעור הראוי להם לפי עונשם‪ ,‬כי אין השופט‬ ‫עבודה זרה ששקולה ככל התורה‪ ,‬ענשו הוא לבא עליו כל עונשין‬ ‫חפץ לדעת את אשר יבא עליהם מהצרות והרעות‪ ,‬ואין זה משפט‬ ‫שבעולם‪ ,‬ולזה הסתיר ה' פניו מהם‪:‬‬ ‫צדק חס ושלום‪ ,‬ואולי כי זה כלול במאמר שאומרים הלא על כי‬ ‫יו"ל ע"י‪ :‬מערכת "שיעור אור החיים הק'"‪ .‬לתגובות והערות בטל‪ .052-7137506 :‬או בדוא"ל ‪.7617506@gmail.com :‬‬ ‫ו‬