אור החיים · Ohr Hachaim — ניצבים וילך (2026-08-31)

קטעים מספר אור החיים הק'
מחודש פרשת נצבים -הכנה לראש השנה
חובת המחאה על כל אחד כפי מדרגתו
אשיכֶ ם
ַא ּ ֶתם נִ ָּצ ִבים הַ י ֹּום ּ ֻכ ְּלכֶ ם לִ ְפנֵי יְ יָ אֱ לֹהֵ יכֶ ם ָר ׁ ֵ
פניני וחידושי אור החיים הק'
ש ָר ֵאל) :דברים כט ,ט( יש יִ ְ ׂ
ִׁש ְב ֵטיכֶ ם זִ ְקנֵיכֶ ם ְו ׁש ְֹט ֵריכֶ ם ּכֹל ִא ׁ
המרוחק מהקדושה קומתו נמוכה
אתם נצבים .צריך לדעת כונת מאמר זה .עוד למה הוצרך
ַא ּ ֶתם נִ ָּצ ִבים הַ י ֹּום ּ ֻכ ְּלכֶ ם לִ ְפנֵי יְ יָ אֱ לֹהֵ יכֶ ם )כט ,ט( .עוד רמז לפרט ראשיכם וגו' טפכם וגו' ,ולא הספיק לומר בדרך כלל
באומרו אתם נצבים וגו' לפני ה' ,לפי שכל שהוא מרוחק
כלכם .עוד צריך לדעת טעם הברית הזה ,הלא בסמוך )לעיל כח
מהקדושה קומתו נמוכה וראשו שפלה )ב"ר יב י( ,לזה אמר כי
להיות לפני ה' נצבו ונשאו ראשם: סט( אמר אֵ ּלֶה דִ בְ רֵ י הַ ְ ּברִ ית ,ואם רצה לכלול גם האמור בפרשה זו
המשתרר -נכרת נשמתו משרשה
בכלל הברית ,היה לו להקדים הדברים ויאמר על הכל 'אלה
מו ִמ ּ ַתחַ ת הַ ּ ׁ ָש ָמיִ ם) :כט ,יט( .דע כי שורש
ו ָּמחָ ה יְ יָ ֶאת ְׁש ֹ דברי הברית':
נשמות עם בני ישראל ,יסודתם בהררי קודש תחת השמים, ונראה כי כונת משה בברית זה הוא להכניסם בערבות זה
בסוד השמים כסאי )ישעי' סו א( ,והנשמות הם חצובות מתחת על זה ,כדי שישתדל כל אחד בעד חברו לבל יעבור פי ה' ,ויהיו
כסא כבודו יתברך )תיקו"ז תי' סט( ,והבן .וכבר ידעת סוד השם כי נתפסים זה בעד זה .והעד הנאמן מה שגמר אומר )להלן פס' כח(
הוא הנשמה ,וכמו שהארכנו במקומות אחרים .ואמר הכתוב על הַ ִ ּנ ְס ּ ָתרֹת לה' ֱאלֹהֵ ינ ּו וְ הַ ִ ּנגְ לֹת לָ נ ּו וגו' ,הרי שעל הערבות מדבר
המשתרר בלבבו ומחה ה' את שמו ,שהיא נשמתו ,משורשה
הכתוב .ואין זה הברית שאמר בסוף פרשת תבא )לעיל כח סט( ,כי
שהוא תחת השמים ,וזו היא כריתות הנפש משרשה:
אותו ברית הוא על עצמן ,וזה שיתחייב כל אחד על אחיהו
הברכה יבוא 'עליך' והקללה יבוא 'לפניך'
ְוהָ יָ ה ִכי יָ בֹא ּו עָ ל ָ העברי כפי היכולת שביד כל אחד:
ֶיך ּ ָכל הַ דְּ בָ ִרים הָ ֵא ּלֶה הַ ְּב ָרכָ ה ְוהַ ְ ּק ָללָה
ֶיך וגו' )ל .א( .עוד הצצתי ואראה ,מה נעמה שר נָ ַת ִּתי לְ פָ נ ָ אֲ ׁ ֶ ומעתה באנו להבין מאמר אתם נצבים ,שהכונה הוא על
חיבת הקודש אשר חבב אלהינו אותנו .הלא תראה כי בזכרון דרך אומרו )רות ב ה( הַ ִ ּנ ּצָב ַעל הַ ּקוֹ צְ רִ ים ,לשון מינוי .ואומרו
הברכה הגיע אותה עלינו ,ואמר כי יבואו עליך הברכה ,ובזכרון כלכם ,פירוש כולם יש עליהם עול זה ,כל אחד לפי מה שהוא,
הקללה אמר והקללה אשר נתתי לפניך ולא עליך .ולטעם זה על דרך אומרם ז"ל במסכת שבת )נד (:כל מי שיש בידו למחות
אמר אשר נתתי לפניך ,ולא הספיק במאמר כל הדברים האלה: בכל העולם נתפס על כל וכו' ,וכל מי שיש בידו למחות באנשי
לברך על הרעה בשמחה -כשם שמברך על הטובה עירו נתפס על אנשי עירו ,וכל מי שיש בידו למחות בבני ביתו
ְוהָ יָ ה ִכי יָ בֹא ּו עָ ל ָ
ֶיך ּ ָכל הַ דְּ בָ ִרים הָ ֵא ּלֶה הַ ְּב ָרכָ ה ְוהַ ְ ּק ָללָה נתפס על וכו':
ֶיך וגו' )ל .א( .צריך לדעת למה הוצרך לומר כל שר נָ ַת ִּתי לְ פָ נ ָאֲ ׁ ֶ והוא מה שפרט הכתוב כאן ואמר ראשיכם וגו' ,שכל אחד
הדברים האלה ,ולא הספיק באומרו כי יבואו עליך הברכה
יתחייב כפי מה שיש בידו .ראשיכם הם הגדולים שבכולן,
והקללה אשר נתתי לפניך .ואולי שיכוין על דרך אומרם ז"ל
במסכת ברכות )נד' (.חייב אדם לברך על הרעה כשם שהוא מברך שיכולין למחות בכל ישראל ,אלו יתחייבו על הכל .שבטיכם ,כל
על הטובה' ,והעמידוהו בגמרא )שם ס (:לקבל הרעה בשמחה שבט ושבט יתחייב על שבטו .זקניכם ושוטריכם ,כל זקן
כדרך ששמח על הטובה .והוא אומרו והיה ,שהוא לשון שמחה יתחייב על משפחתו .כל איש ישראל ,הם ההמון כל אחד
)ב"ר מב ג( ,כי יבואו עליך כל הדברים ,תקבלם בשמחה ,בהשואה יתחייב על בני ביתו .לזה הפסיק הכתוב כאן וסדר טפכם וגו'
יחד הברכה והקללה: בפני עצמם ,כי אלו אחרים נתפסים עליהם שהם הרשומים
בפסוק שלפניו כל אחד כפי מה שהוא ,ואין הם נתפסים על
אלא מקרב אחיך ולא גרים .אבל ישראל חייבין עליהם ,כאומרם אחרים ,שהטף אינם בני דעה ,והנשים ,כמו כן הגרים גם כן אין
ז"ל )שם מז' (:קשים גרים לישראל כספחת' ,ופירשוהו לפי שאינם להם להשתרר על ישראל ,וכמו שדרשו ז"ל )יבמות מה (:בפסוק )לעיל
מלמדים אותם ככל הצורך ,הא למדת שנתפסים עליהם: יז טו( שׂ וֹ ם ּ ָת ִשׂ ים ָע ָ
לֶיך וגו' ,כל משימות שאתה ָ ׂשם עליך לא יהיה
-
הכופר יש לו ג"כ אלה פרטי לכל עון שבתורה
ָ ָ
שר יְ יָ אֱ לֹהֶ יך ּכ ֵֹרת ִע ּ ְמך הַ י ֹּום) :כט ,יא(
ָתו אֲ ׁ ֶ לְ ָע ְב ְר ָך ִּב ְב ִרית יְ יָ אֱ לֹהֶ ָ
יך ו ְּב ָאל ֹ
כריתות וכמה מיתות ועונשים ,אשר על כן נתחכם ה' והעבירם לעברך בברית וגו' ובאלתו .טעם אומרו ובאלתו ולא
בברית ,לחייבם על כל פרט ופרט .וביאר השבועה שהוא על זה הספיק בברית .יתבאר בהעיר עוד למה מעיקרא הוצרך לברית,
הדרך ,שנשבעין לקיים כל דבר ,ואם יעברו ויבטלו אחד מהם, ולא הספיק גזירת מלך במורא העונשים הכתובים בתורה .אכן
תבא עליו האלה הכתובה ,והוא אומרו בברית וגו' ובאלתו. טעם הדבר הוא ,לפי שתבא הסברא לאדם לומר שיעבור עבירה
ומעתה הגם שיחשבו לכפור בעיקר ,לא יספיק להם עונש אחד אחת ,והוא שימרוד בעיקר ,ויענש עונש אחד על עבירה אחת,
על עון זה ,ויתחייבו על כל עון ועון ככל אלות הברית: ויותר נכון הוא לו מהיות מודה בה' ובתורתו ויתחייב על ל"ו
א
קטעים מספר אור החיים הק'
-
טעם הערבות הוא כדי שיתקיימו כל ישראל לעם סגולה
שר נִ ְׁש ּ ַבע לַאֲ ב ֶֹת ָ
יך לְ ַא ְב ָרהָ ם לְ יִ ְצחָ ק שר ִ ּד ּ ֶבר ָל ְך ְוכַ אֲ ׁ ֶ
לו לְ ָעם ְוהוּא יִ ְהיֶה ְּל ָך לֵאל ִֹהים ּ ַכאֲ ׁ ֶ
לְ מַ ַען הָ ִקים א ְֹת ָך הַ י ֹּום ֹ
עקֹב) :כט ,יב( וּלְ יַ ֲ
אמר כי אלהים חשבה לטובה ,למען הקים אותך לו לעם, למען הקים אותך וגו' .פירוש טעם שאני מבקש להרבות
פירוש שזולת זה יהיו ישראל חוזרים לאחוריהם ,היום יפשע אחד בעונשים ובאלות ,הוא למען הקים אותך לו לעם ,ולא תכפרו
בקלה ולמחר בחמורה ,והיו נשמטים מעדת הקדושה מעט מעט, בו ,כי תפחדו מעוצם האלות אשר תתחייבו שתכפרו באלהותו,
עד שיפשע ישראל מהיות עם ה' .ובמה שעשאם ערבים יתנו לב ובזה תתקיימו לעם ה':
לעובר עבירה אחת קלה כבחמורה ,ויתקיימו לעם סגולה ,הא עוד ירצה לתת טעם לברית הערבות ,שלא יאמר אדם למה
למדת שכל מעשה ה' אינו אלא לטובתינו להקימנו: יעשה ה' כה לעבדיו ,להכביד עולם לחייבם במעשה הזולת .לזה
-
יחשב בהחכמות שלא להיענש על על חטאיו ,ולא יועילהו
בו ֹפנֶה הַ י ֹּום מֵ ִעם יְ יָ אֱ לֹהֵ ינ ּו ָללֶכֶ ת ַל ֲעבֹד ֶאת אֱ לֹהֵ י הַ גּ ֹויִ ם הָ הֵ ם
שר לְ בָ ֹ
שבֶ ט אֲ ׁ ֶ או ׁ ֵ
או ִמ ְׁש ּ ָפחָ ה ֹ שה ֹאו ִא ּ ׁ ָ
יש ֹ
ֵש ּ ָבכֶ ם ִא ּׁ ֶפן י ׁ
לום יִ ְה ֶיה ִּלי ִּכי ש ֹבו לֵאמֹר ׁ ָ ְ
עו ֶאת ִ ּד ְב ֵרי הָ ָאלָה הַ זֹּאת ְו ִה ְת ּ ָב ֵרך ִּבלְ בָ ֹ ש ְמ ֹ
ֹאש ְו ַלעֲנָ הְ :והָ יָ ה ְּב ׁ ָ
ֵש ּ ָבכֶ ם ׁש ֶֹר ׁש ּפ ֶֹרה ר ׁ
ּ ֶפן י ׁ
יש הַ הוּא
תו ּ ָב ִא ׁ
שן ַאף יְ יָ ְו ִקנְ ָא ֹ לו ִּכי ָאז י ְֶע ׁ ַפות הָ ָרוָ ה ֶאת הַ ְּצמֵ ָאה :לֹא יֹאבֶ ה יְ יָ ְסלֹחַ ֹ ִּב ְׁש ִררוּת לִ ִּבי ֵאל ְֵך לְ מַ ַען ְס ֹ
מיִ ם) :כט ,יז-יט( ש ָ ְו ָר ְבצָ ה ּב ֹו ּ ָכל הָ ָאלָה הַ ְּכתוּבָ ה ּ ַב ּ ֵספֶ ר הַ זֶּה ו ָּמחָ ה יְ יָ ֶאת ְׁש ֹ
מו ִמ ּ ַתחַ ת הַ ּ ׁ ָ
רע ,כדי שאחר כן יהיה נקל להשריש במעיו שורש רשע להתעיב ופירש הכתוב מה הוא השורש ,ואמר והיה בשמעו את
מעשיו ,ויאמר אליו כלום הדבר תלוי אלא בשבועה ,אתה לא דברי האלה ,אמר והיה לשון שמחה )בר"ר מב ג( ,כי ישמח בשומעו
נשבעת ,קום עשה לך אלהים ועשה אשר ִּת ְתאַ ו עשות .וקרא שהדבר חיובו הוא מצד האלה ,שזה יגיד שזולת האלה לא יתחייב.
למעשה הרע ראש ולענה ,לצד שהעבירות טעמם ראש ולענה, והתברך בלבבו ,יבטח שלא תבא עליו הקללה בסיבת לבבו על
והוא סוד טיפת מרה שבחרב מלאך המות )ע"ז כ ,(:שתתהוה זה הדרך ,לאמר פירוש ,יאמר שלום יהיה לי כי בשרירות
מעבירות האדם ,בסוד )ירמי' ב יט( ְּתי ְַּסרֵ ְך רָ ָעתֵ ְך .ולהפך במעשה וגו' ,פירוש הגם שישביעם משה ויענה אמן ,הוא יבטלנו בלבו,
הטוב ,בסוד )תהלים לד ט( ַטעֲ מ ּו וּרְ א ּו ִ ּכי טוֹ ב ה': והעיקר בשבועה הוא הלב וכדברי ר' עקיבא שאמר )שבועות כו(.
וייחד הכתוב עונש לזה ,יתר על המקבלים הברית ,ואמר לא הָ אָ דָם ִ ּב ְ ׁשב ָֻעה )ויקרא ה ד( ,שצריך שיהיה לבו ופיו שוים ,וכל
יאבה וגו' ,פירוש הגם שה' מידתו היא למחול ולסלוח לעונות שמבטל בלבו הגם שמוציא בשפתיו אין אנו הולכים אלא אחר
עמו ישראל כשמחלין פניו כידוע ,זה האיש לא יאבה ה' ,אמר מחשבת הלב .והוא אומרו כי בשרירות לבי אלך ,כי העיקר
לשון זה לא יאבה ,נתכוין לומר שה' יהפך בו רצונו שסולח ולא שתלוי בו ענין השבועה הוא הלב ,ולזה כינה לו השרירה .ובמה
יאבה לסלוח: שלא יקבל השבועה בלבו לא יתחייב כל העונש האמור ,בין על
והיוצא מדבר זה כשלא יאבה ה' סלוח לו הוא ,כי אז עצמו לא יתחייב אלא עונש עבירה אחת כמו שכתבנו ,בין הבנים
יעשן אף ה' ,אומרו אז ,פירוש כשיחטא אחר כך שפרה ראש בניו לא יחייבם בכח שבועתו ,בין בענין הערבות על הזולת ,והוא
ולענה ,אז במקום שחשב להקל עונשו ,ונהפוך הוא שיעשן אף אומרו למען ספות הרוה את הצמאה ,פירוש ספות לשון
ה' וקנאתו באיש ההוא ורבצה בו כל האלה הכתובה כריתה ,ופירוש רוה הוא כינוי לריבוי ,וצמאה הוא כינוי למועט,
בספר הזה .ונמצא כי מלבד שלא הרויח כלום במחשבתו הרעה, והכונה שמתחכם לכרות ריבוי העונש לעשותו מועט ,במה
שהרי כל הרעה תבואנה ,עוד לו שתרבוץ בו כל האלה ,מה שלא שמבטל בלבו השבועה:
יהיה לו כן אם יקבל השבועה עתה ,שהגם שיתחייב בה ,בבוא ודבר זה קראו משה שורש ,שממנו יפרה ראש ולענה.
עליו הרע ויקרא אל ה' ,יסלח לו ולא תרבוץ בו כל האלה ,כיון הטעם ,כי כלום עיקר טעם השבועה הוא כדי שבזה יתחזק נגד
שעשה מה שעליו וקבל האלה עתה ,אלא שהתנצח מיצרו, המחטיא כדרך אומרו )תהלים קיט קו( נִ ְ ׁש ַ ּב ְע ִּתי וָ א ֲַקיּ ֵָמה ,וכמעשה
ירחמהו עושהו .מה שאין כן אדם הבליעל שיבטל השבועה עתה בועז שנשבע ליצרו ]ואמר חי ה' שאיני נוגע בה[ )רות רבה ו ד( ,ולזה
בלבו ,שהוא מקשה עצמו לדעת וגורם רעה לעצמו: אדם שחושב מחשבה זו ,הוא פיתוי בחינת הרע שמשריש בו שורש
-
השי"ת מגביל את המחבלים שלא יזיקו בכל מקום
לות
ילו יְ יָ לְ ָר ָעה ִמ ּכֹל ִׁש ְבטֵ י יִ ְ ׂש ָר ֵאל ְּככֹל ָא ֹ
ש ָמיִ םְ :ו ִה ְב ִ ּד ֹ
מו ִמ ּ ַתחַ ת הַ ּ ׁ ָ
לו וכו' ו ָּמחָ ה יְ יָ ֶאת ְׁש ֹ לֹא יֹאבֶ ה יְ יָ ְסלֹחַ ֹ
הַ ְּב ִרית הַ ְּכתוּבָ ה ְּבסֵ פֶ ר הַ ּת ֹו ָרה הַ זֶּה) :כט ,כ(
וכמו שרמזו רבותינו ז"ל )ויק"ר ד ו( בפסוק )בראשית מו כו-כז( ָּכל הַ ּנֶפֶ ׁש ואומרו והבדילו ה' לרעה .קשה אחר שמחה ה' את
הַ ָ ּבאָ ה לְ בֵ ית יַעֲ קֹב וגו' ] ַוי ְִהי ָּכל נֶפֶ ׁש יֹצְ אֵ י יֶרֶ ְך יַעֲ קֹב ִ ׁשבְ ִעים נָפֶ ׁש שמו ,מה מקום להבדלה .אכן לפי מה שקדם לנו כי כל נשמות
)שמות א ה([ שהגם שהם שבעים קראם נפש ,לצד בחינת השורש. עם בני ישראל שורש אחד להם כאומרו )ישעי' ס כא( ֵנצֶר מַ ּ ָט ַעי,
ב
קטעים מספר אור החיים הק'
כשהטריח לה' כביכול לעשות נס ,שצוה עליו אביו לבל יישן לזה כשאמר הכתוב ומחה ה' את שמו ,ביאר הכתוב שלא
במקומו ,ושלטו המחבלים במטתו ולא חוץ ממנה ,והוא מטעם ישלוט עליו חלק הרע לאבדו לאיש המשתרר בלבו ,עד שיבדילו
זה עצמו: ה' ,ויגביל החלק שישלוט בו הרצועה רעה ,כי הקליפה השולטת
ואומרו מכל שבטי ישראל ,לפי שהנפש מסתבכת עם כל תקרא רעה .וכן היא מדת ה' כשנתן רשות למחבל מגביל לו
השבטים ,לזה יבדילהו מכולם לבל תגיע רעתו לזולתו: מקום אשר ישלוט בו .וצא ולמד ממעשה רבא )תענית כד(:
-
ע"י ההתבוננות בברכה וקללה יבוא לשוב בתשובה
ֲשב ָֹת ֶאל לְ בָ בֶ ָך ְּבכָ ל הַ גּ ֹויִ ם אֲ ׁ ֶ
שר שר נָ ַת ִּתי לְ פָ נ ָ
ֶיך וַ ה ׁ ֵ ְוהָ יָ ה ִכי יָ בֹא ּו ָעל ָ
ֶיך ּ ָכל הַ ְ ּדבָ ִרים הָ ֵא ּלֶה הַ ְּב ָרכָ ה ְוהַ ְ ּק ָללָה אֲ ׁ ֶ
מה) :ל ,א( ש ָּ ִה ִ ּדיח ֲָך יְ יָ אֱ לֹהֶ ָ
יך ׁ ָ
והשבת אל לבבך .פירוש לצד שהרשעים לבבם טועה, הברכה והקללה .פירוש לא מיבעיא בעוד הטובה עליהם,
לזה אמר והשבות אל לבבך ,שניהם הטועים בדרך לא טוב. אם הרשיעו וחזרו בתשובה ,שיהיו מרוצים אל ה' .אלא אפילו
ואומרו בכל הגוים וגו' ,פירוש בכח טענת היותו גולה ונידח אחר שנמאסו בעיני ה' ,ושלח בם חרון אפו והדיחם מעל פניו,
בכל הגוים ,ויאמר ללבו ראה מה גרמו מעשי הרעים ,וידע ִ ּכי ולצד הצרה אשר תסובבם חוזרים בתשובה ,כאומרו והשבות וגו'
רַ ע וָ ָמר עוזבו אֶ ת ְי ָי )ע"פ ירמי' ב ט( ,והוא אומרו והשבות אל בכל הגוים ,אף על פי כן ישיב ה' שבותם:
לבבך בטענת כל הגוים אשר הדיחך ה' שמה ,וכאילו אמר ויש להעיר למה הוצרך לומר הברכה ,כיון שדבר הסובב
כאשר הדיחך ה' בכל הגוים: התשובה הוא מורא הקללה ,לא היה לו לומר אלא כי יבא עליך
וטעם שדיבר הכתוב בדרך זה ,להיות שימצא המסית טענה הקללה .ונראה כי בא להעיר דבר שבו ישיב אל לבו לשוב בתשובה,
לסתור הוכחת הגליות ,באומרו כי הלא כמה וכמה מהאומות והוא כי ישכיל בהטיבו מעשיו לפני ה' ב"ה הברכה אשר תסובבנו,
שיקרה להם כזה שיגלו מעל אדמתם ,לזה אמר בכל הגוים ,כי ועת אשר יסור מני אורח החיים הקללה אשר תבואהו ,ומזה ישכיל
אין גלות כגלות ישראל אשר נתפזרו בארבע רוחות העולם ,והוא להשיב אל לבו .כי זולת מבחן הברכה שיהיה בה בעשות רצונו
אומרו בכל הגוים אשר הדיחך ה' שמה: יתברך ,לא יצדיק סיבת הקללה שהיא לצד עוזבו את ה':
-
סדר תיקון התשובה בשלשה דברים
יך ֶאת שב יְ יָ אֱ לֹהֶ ָ ש ָךְ :ו ׁ ָ
ֶיך ְּבכָ ל לְ בָ ְב ָך ו ְּבכָ ל נ ְַפ ׁ ֶ שר ָאנ ִֹכי ְמצַ ְּו ָך הַ י ֹּום ַא ּ ָתה וּבָ נ ָ ֹלו ְּככֹל אֲ ׁ ֶ שמַ ְע ּ ָת ְבק ֹ יך ְו ׁ ָ ש ְב ּ ָת עַ ד יְ יָ אֱ לֹהֶ ָ ְו ׁ ַ
שר יָ ְר ׁש ּו ָ ָ
ש ּ ָמה :וכו' :וֶ ה ֱִביאֲ ך יְ יָ אֱ לֹהֶ יך ֶאל הָ ָא ֶרץ אֲ ׁ ֶ ָ
יצך יְ יָ אֱ לֹהֶ יך ׁ ָ ָ שר ה ֱִפ ְ ָ
שב ְו ִק ּ ֶב ְצך ִמ ּ ָכל הָ עַ ּ ִמים אֲ ׁ ֶ ְׁשבו ְּת ָך ְו ִרחֲמֶ ָך ְו ׁ ָ
יך ְּבכָ ל לְ בָ ְב ָך יך ֶאת לְ בָ ְב ָך ְו ֶאת לְ בַ ב ז ְַרעֶ ָך לְ ַאהֲבָ ה ֶאת יְ יָ אֱ לֹהֶ ָ יך :ו ָּמל יְ יָ אֱ לֹהֶ ָ יט ְב ָך ְו ִה ְר ְּב ָך מֵ אֲ ב ֶֹת ָ יך ִו ִיר ְׁש ּ ָת ּה ְוהֵ ִ אֲ ב ֶֹת ָ
שמַ ְע ּ ָת שר ְר ָדפו ָּךְ :ו ַא ּ ָתה ָת ׁשוּב ְו ׁ ָ יך אֲ ׁ ֶ שֹנְ ֶא ָ לות הָ ֵא ּלֶה עַ ל אֹיְ בֶ ָ
יך ְועַ ל ׂ יך ֵאת ּ ָכל הָ ָא ֹ יךְ :ונָ ַתן יְ יָ אֱ לֹהֶ ָ ו ְּבכָ ל נ ְַפ ְׁש ָך לְ מַ עַ ן חַ ֶ ּי ָ
ֲשה יָ ֶד ָך ִּב ְפ ִרי ִב ְטנְ ָך ו ִּב ְפ ִרי ְבהֶ ְמ ְּת ָך יך ְּבכֹל מַ ע ׂ ֵהו ִת ְיר ָך יְ יָ אֱ לֹהֶ ָשר ָאנ ִֹכי ְמצַ ְּו ָך הַ י ֹּוםְ :ו ֹ ית ֶאת ּ ָכל ִמ ְצ ֹו ָתיו אֲ ׁ ֶ ש ָקול יְ יָ ְועָ ִׂ
ְּב ֹ
ֹתיך) :דברים ל ,ב-ט(
ָ ש עַ ל אֲ ב ֶ ש ׂשר ָׂ טוב ּ ַכאֲ ׁ ֶ ָ
ּש עָ לֶיך לְ ֹ ָשו ׂ ָ
ו ִּב ְפ ִרי ַא ְד ָמ ְתך לְ טֹבָ ה ִּכי יָ ׁשוּב יְ יָ ל ׂ
)זוה"ק ח"ג ער (.ש'בזכות עסק התורה יהיו ישראל נגאלין' .גם אמר ומל ה' אלהיך וגו' .יש להעיר אחר שאמר למעלה )פסוק ב(
)ירמי' ט יא-יב( ַעל ָמה אָ בְ דָה הָ אָ רֶ ץ וגו'ַ ,ויֹּאמֶ ר ְי ָי ַעל ָעזְבָ ם אֶ ת ושבת עד ה' ושמעת בקולו ,מה מקום לומר עוד ומל ה' .עוד
תּ וֹ רָ ִתי ,לזה כשישובו לתלמוד תורה יקבצם ה' ויביאם אל הארץ רואני שאומר עוד אחר כך ואתה תשוב וגו' ,שנראה שמה שקדם
אשר ירשו וגו': עדיין לא הגיע לתשובה ,וזה אינו ,כי אחר שמל לבו לאהבה
וכנגד שמירת מצות לא תעשה ,אמר ומל ה' אלהיך את את ה' בכל לבו ובכל נפשו ,אין לך תשובה גדולה מזו:
לבבך וגו' ,וידוע כי ערלת הלב הוא עשות רשע ואהבת הרשע, אכן לפי מה שפירשתי בפרשת כי תבא )לעיל כח טו( בין בענין
שלבו של אדם מחמדתו ,וכנגדו אמר ומל וגו' לאהבה את ה', הברכות בין בענין הקללות ,שיש שלשה דברים כלליות במצות ה',
פירוש שתלביש האהבה אשר תיכן בך התוכן בריאתך בנעימות אחד היא עסק התורה ,שנית שמירת מצות לא תעשה ,שלישית
ידידות חיבת אלהיך ,ויחד שכר לזה ,שיהפוך ה' כל הצרות קיום מצות עשה .לזה כשבא לומר תיקון התשובהִ ,סדֵר שלשתם.
מעלינו על שונאינו ,כאומרו ונתן וגו' על אויביך וגו': כנגד תשובת תלמוד תורה ,אמר תשובה ראשונה ושבת עד ה',
וכנגד קיום מצות עשה ,אמר ואתה תשוב וגו' ועשית וגמר אומר ושמעת בקולו שהוא תלמוד תורה ,ולא הזכיר עמו
את כל מצותיו ,הרי זה מצות עשה ,ויחד להם שכר -הקרבת דבר אחר ,וזו היא התחלת התשובה שצריך הַ ָׁשב עשות ,ואמר
התועלת ,כאומרו והותירך וגו' וישוב לשוש וגו': כנגדה ושב ה' את שבותך ושב וקבצך וגו' ,כאומרם ז"ל
-
שמַ יִ ם ִהוא ֵלאמֹר ִמי יַ ֲעלֶה שר ָאנ ִֹכי ְמצַ ְּו ָך הַ י ֹּום לֹא נִ ְפלֵאת ִהוא ִמ ְּמ ָך ְולֹא ְרח ָֹקה ִהוא :לֹא בַ ּ ׁ ָ ִּכי הַ ִּמ ְצוָ ה הַ זֹּאת אֲ ׁ ֶ
ש ָּנהְ :ולֹא מֵ ֵעבֶ ר ַל ָ ּים ִהוא לֵאמֹר ִמי יַ ֲעבָ ר לָנ ּו ֶאל ֵעבֶ ר הַ ָ ּים ְויִ ָ ּקחֶ הַָע ׂ ֶ
שמַ יְ ָמה ְויִ ָ ּקחֶ הָ ּ ָלנ ּו ְויַ ְׁש ִמ ֵענ ּו א ָֹת ּה ְונ ֲ
ּלָנ ּו הַ ּ ׁ ָ
ש ָּנה) :ל ,יא-יג( ַע ׂ ֶ
ּלָנ ּו ְויַ ְׁש ִמ ֵענ ּו א ָֹת ּה ְונ ֲ
ג
קטעים מספר אור החיים הק'
קריבתם ליכנס לא"י מקרבתם לקיים כל המצוות
אמר ולא רחוקה ,וחזר ופירש מה הוא הריחוק ,ואמר ולא כי המצוה וגו' אשר אנכי מצוך וגו' .צריך לדעת
מעבר לים היא לאמר וגו' ,פירוש כמו שאירע למשה שהגם אומרו היום .עוד אומרו לא נפלאת וגו' ולא רחוקה ,הלא
שעלה שמים והוריד התורה ,נמנעו ממנו השגת קיום מצותיה בכלל ההפלאה היא ההרחקה .עוד אומרו ולא מעבר לים וגו',
התלויות בארץ ,שהם כמה וכמה כמעט רובי תורה ,מה שאין כן בשלמא אומרו לא בשמים היא דבר נמנע מהשגה ,כי מי יעלה
הם שהשיגו לעבור הים לבא אל הארץ לקיים מצוותיה .והגם השמימה ,אבל מעבר לים הלא אניות יעברו ויקחוה ,הגם
שאמר מי יעבר לנו אל עבר הים ויקחה לנו ,כלל יחד מניעת שתהיה באיי הים הרחוקים מאד:
השגתה עם מניעת קיום מצותיה ,ולעולם עיקר הדבר שנתכוון ואולי שיכוין הכתוב לשני פרטי המניעה ,אחד מצד השגת
אליו במעבר לים הוא על מניעת קיום מצותיה: ידיעת התורה עצמה ,ושנית מצד קיום מצותיה .כנגד מניעת
ודקדק לומר היום ,פירוש בזמן שהיו סמוכים ליכנס בארץ, ידיעת התורה ,אמר לא נפלאת היא וגו' ,וחזר ופירש מה היא
שאז היה קרוב אליהם הדבר לעשות .וקרא לירדן ים ,לפי שנשפך ההפלאה ,ואמר לא בשמים וגו' ,כנגד העדר השגתה אמר לא
לתוך ים המלח ,כאמור ביהושע )ג טז( וְ הַ יֹּרְ דִ ים ַעל יָם הָ עֲ רָ בָ ה יָם בשמים היא וגו' כאשר היתה בתחילה ,שהרי משה עלה בשמים
הַ ּ ֶמלַ ח ּ ַת ּמ ּו נִ כְ רָ ת ּו ]וגו'[: ולקחה לנו ,והנה היא לפנינו .וכנגד מניעת השגת קיום מצותיה
-
על שמירת המצוות יקבל שכר בעוה"ז ובעוה"ב
שמַ יִ ם ְו ֶאת
ֶיך הַ י ֹּום ֶאת הַ חַ ִּיים ְו ֶאת הַ ּט ֹוב ְו ֶאת הַ ּ ָמוֶ ת ְו ֶאת הָ ָרע) :ל ,טו( הַ ִעד ִֹתי בָ כֶ ם הַ י ֹּום ֶאת הַ ּ ׁ ָ ְר ֵאה נָ ַת ִּתי לְ פָ נ ָ
ֶיך הַ ְּב ָרכָ ה ְוהַ ְ ּק ָל ָלה וּבָ חַ ְר ּ ָת ּ ַבחַ ִּיים לְ מַ ַען ִּת ְחיֶה ַא ּ ָתה ְוז ְַר ֶ ָ
עך) :ל ,יט(
הָ ָא ֶרץ הַ חַ ִּיים ְוהַ ּ ָמוֶ ת נָ ַת ִּתי לְ פָ נ ָ
הברכה והקללה ,הם יעודים לעולם הבא ,ואינם לפניו אלא העדתי בכם וגו' .פסוק זה מיותר ,שהרי אמר בסמוך
לאחר מיתה ,על דרך אומרו )לעיל כח ו( ָ ּברו ְּך אַ ּ ָתה ְ ּבבֹאֶ ָך וּבָ רו ְּך )פסוק טו( ראה נתתי לפניך היום את החיים ואת הטוב וגו'.
אַ ּ ָתה ְ ּבצֵאתֶ ָך ,ולהיפך אָ רוּר הוא וגו' )שם פס' יט( ,ואמרו רבותינו עוד צריך לדעת למה שינה מסדר שאמר למעלה ,שעושה חלוקת
ז"ל )ב"מ קז' (.שמדבר על יציאתו מן העולם' ,ולזה הפסיק במאמר הטוב בפני עצמה ,כאומרו ]את[ החיים ואת הטוב את המות
נתתי לפניך בין שני יעודים הראשונים לשנים האחרונים: ואת הרע ,וכאן אמר החיים והמות וגו' הברכה והקללה .עוד
ולזה גמר אומר ובחרת בחיים ,שהוא יעוד עולם הזה ,כי צריך לדעת למה לא אמר אלא ובחרת בחיים ,ולא אמר ואת
יתקרב לב האדם ביותר למה שלפניו ,כדרך אומרו )לעיל יא יג-יד( הטוב:
וְ הָ יָה ִאם ָׁשמ ַֹע ִּת ְ ׁש ְמע ּו וגו' וְ נָתַ ִּתי ְמ ַטר אַ רְ צְ כֶ ם ,הרי שלא הזכיר ונראה בהעיר ,למה הפסיק במאמר נתתי לפניך בין מאמר
להטות לבב אנוש אלא בדברים הנגלים בעולם הזה .כמו כן אמר החיים והמות למאמר הברכה והקללה ,שהיה לו להקדים
כאן ובחרת בחיים ,פירוש יתחייב הדבר אפילו כפי טבע הגשמי ולומר נתתי לפניך החיים וגו' ,או אחר שיאמר והקללה יאמר
לבחור בחיים: נתתי לפניך:
והגם שבפסוק שלפני זה אמר ראה נתתי לפניך החיים אכן כוונת הכתוב היא להעיר ,כי שני יעודים -אחד טוב
והטוב יחד ,שם נתכוון במאמר לפניך לבחור בהם ,וכאן נתכוון ואחד רע -הם בעולם הזה .ולזה אמר בפסוק זה החיים
במאמר לפניך לומר מה שלפניך .והעיר על זאת הכוונה במה והמות נתתי לפניך ,פירוש שכר ועונש הנתונים לפניך ,פירוש
שסדרה באמצע היעודים כמו שפירשתי ,גם במה שגמר אומר בעולם הזה ,הם החיים והמות ,אם יטיבו יחיו ,ואם ירשיעו
ובחרת בחיים כמו שפירשתי: ימותו ,אלו השנים הם לפניך בעולם הזה .ויש שנים אחרים ,והם
-
אהבת ה' עצמה היא החיים בעוה"ז ובעוה"ב
שר נִ ְׁש ּ ַבע יְ יָ
שבֶ ת ַעל הָ אֲ ָד ָמה אֲ ׁ ֶ ֶיך ְוא ֶֹר ְך יָ מֶ ָ
יך ָל ׁ ֶ בו ִּכי הוּא חַ ּי ָ
ֹלו וּלְ ָד ְב ָקה ֹ לְ ַאהֲבָ ה ֶאת יְ יָ אֱ לֹהֶ ָ
יך לִ ְׁשמ ַֹע ְּבק ֹ
ָתת לָהֶ ם) :ל ,כ(
לַאֲ ב ֶֹת ָ
יך לְ ַא ְב ָרהָ ם לְ יִ ְצחָ ק וּלְ יַ ֲעקֹב ל ֵ
בו ,וזה הוא עצמו החיים בעולם הזה ואורך ימים לעולם הבא, לאהבה את ה' וגו' .מאמר זה סמוך עם מה שלמעלה
והוא אומרו ואורך ימיך :ואומרו לשבת על וגו' .כאילו אמר ממנו ,שאמר )פסוק יט( למען תחיה אתה וזרעך ,וגמר אומר
ולשבת וגו' ,ודבר זה גם כן הוא מהשגת השלימות ,כי ישיבת לאהבה וגו' ,פירוש שטעם חפץ בחיים הוא לאהבה את ה'
הארץ היא מצוה כוללת כל התורה ,צא לשמוע בקולו וגו' .ונתן טעם כי
לעילוי נשמת
ולמד ממאמרם ז"ל )כתובות קיא' (.שכל הרבנית הצדקנית גאלדא ע"ה ממעליץ הוא חייך ,כי מה לאדם חיים אם לא
ההולך בה ארבע אמות יש לו חלק בת הגה"ק ר' נחמן הכהן אדמו"ר מספינקא זצוק"ל רצונו יתברך ,שעשיית רצונו היא תסובב
לעולם הבא שכולו חיים': תשס"ד אלול כ"ב נלב"ע שידבק האדם בקונו ,כאומרו ולדבקה
יו"ל ע"י :מערכת "שיעור אור החיים הק'" .לתגובות והערות בטל250-6057317 :
.250-או בדוא"ל .7617506@gmail.com :
ד
קטעים מספר אור החיים הק'
פרשת וילך
הצדיקים גדולי העולם יכולים לדעת יום פטירתם
וַ ֵ ּיל ְֶך מ ׁ ֶ
ֹשה וַ יְ ַד ּ ֵבר ֶאת הַ ְ ּדבָ ִרים הָ ֵא ּלֶה ֶאל ּ ָכל יִ ְ ׂש ָר ֵאל:
פניני וחידושי אור החיים הק'
שנָ ה ָאנ ִֹכי הַ י ֹּום לֹא וַ ּיֹאמֶ ר אֲ לֵהֶ ם ּ ֶבן מֵ ָאה ְו ֶע ְ ׂש ִרים ׁ ָ
התאמצות לעבודת השי"ת יותר מכפי יכלתו בוא וַ ייָ ָאמַ ר ֵאלַי לֹא ַת ֲעבֹר ֶאת עוד ָלצֵ את ְו ָל ֹ אוּכַ ל ֹ
בוא וַ ייָ ָא ַמר ֵאלַי לֹא ַת ֲעבֹר ֶאת
עוד ָלצֵ את ְו ָל ֹ
לֹא אוּכַ ל ֹ הַ ַ ּי ְר ֵ ּדן הַ זֶּה) :לא ,א-ב(
הַ ַ ּי ְרדֵּ ן הַ זֶּה) :לא ,ב( .עוד נתכוין בסמיכות וה' אמר אלי למאמר
וילך משה .צריך לדעת להיכן הלך ,ויונתן תרגם שהלך
לא אוכל וגו' ,להודיע נאמנות עבדותו לבורא ברוך הוא ,שהגם
שלא יוכל עוד לצאת ולבא ,אם יאמר אליו ה' עבור את הירדן, למשכן בית אולפנא ,והמפרשים אמרו )עיין רמב"ן ורבינו בחיי( שהלך
יהיה מתאזר ועומד ומשמש להכניסם לארץ ,ולא היה נמנע ממחנה לויה למחנה ישראל כאדם הנפטר מחבירו .והכתוב סתום
מצד שלא היה יכול לצאת ולבא ,אלא שה' אמר אליו לא הוא ,ואין ממנו היכר לאחד מהדרכים .עוד צריך לדעת מי העיר
תעבור וגו': את רוח משה לדעת שמלאו ימיו ושנותיו ,והלא אמרו בגמרא )שבת
החינוך מקטנות מייסד היראת שמים לכל ימיו ל' (.שאין מודיעין לאדם ימיו ושנותיו' ,ומי הודיעו למשה:
הַ ְקהֵ ל ֶאת הָ עָ ם הָ אֲ נָ ִׁשים ְוהַ ָּנ ִׁשים ְוהַ ּ ַטף וגו' וּלְ ַמעַ ן ונראה לפרש על פי דבריהם ז"ל )זוה"ק ח"א ריז (:שאמרו כי
שר לֹא יָ ְדע ּויִ לְ ְמד ּו ְויָ ְרא ּו ֶאת יְ יָ אֱ לֹהֵ יכֶ ם וגו' .ו ְּבנֵיהֶ ם אֲ ׁ ֶ ארבעים יום קודם הפטירה נשמת האדם הולכת ממנו ,כאומרו
מים וגו' )לא ,יב- יִ ְׁש ְמע ּו ְול ְָמד ּו לְ יִ ְר ָאה ֶאת יְ יָ אֱ לֹהֵ יכֶ ם ּ ָכל הַ ָ ּי ִ
)שה"ש ד ו( וְ נָס ּו הַ ְ ּצלָ לִ ים ,ומבקרת מקום חנייתה במקום עליון,
יג( .חלוקה זו כנגד הטף שהזכיר בפסוק הקהל ,אמר הטעם,
והצדיקים יכירו בדבר .וצא ולמד מרבי שמעון בר יוחאי שהכיר
הגם שלא הגיעו עדיין ללמוד ,אף על פי כן ישמעו ולמדו
ליראה את ה' ,פירוש לחנכם ליראה את ה' .ולזה לא אמר ברבי יצחק כאמור בספר הזוהר )שם( .ואמרו עוד כי השמות שיש
כדרך שאמר בפסוק הקהל ילמדו ויראו ,שהם שני דברים, לישראל הם שמות הנשמות .וכבר העירותי בזה בפירוש פסוק )משלי
אלא ולמדו ליראה ,פירוש שבזה ילמדו יראת שמים .ואומרו י ז( וְ ׁ ֵשם ְר ָׁש ִעים י ְִר ָקב ,וכמאמר חכמינו ז"ל שאמרו )זו"ח רות מב (.שאין
כל הימים ,כי כשהקטנים מתחנכים מתחילתם ליראה ,יתייסד הרשעים זוכרים את שמם .והטעם הוא כי הרשע אין לו נפש ,וכמו
בהם יראת ה' כל ימיהם: שרמוז בפסוק )משלי כג ב( וְ ַ ׂש ְמ ּ ָת ַ ׂש ִ ּכין ְ ּבל ֶֹע ָך ִאם ַ ּב ַעל נֶפֶ ׁש אָ ּ ָתה ,הא
למדת שהרשע אינו בעל נפש ,כי נשבית היא ממנו ,ולזה אין
לא אוכל עוד וגו' .לפי מה שפירשתי שהכיר בסילוק הרשעים מכירים את שמם ,כי אינם בעלי נפש בעלת השם:
הנשמה הנקראת 'משה' ,אמר לא אוכל ,על דרך אומרו בספר וכאן אמר וילך משה ,פירוש רוח החיים שבו שתקרא משה,
הזוהר )ח"א ריז (:וזה לשונם :כד נפקת נשמתא מבר נש ,באינון הלכה כסדר הרגיל למי שמגיע קצו .וכינה לנפשו לשון זכר ,כי
ארבעין יומין לית בר נש שליט בנשמתיה: הוא סימן לגודל הנפש כשתהיה במדרגת זכר .והודיע הכתוב במה
עוד נתכוון לומר להם טעם שהכיר שהיום מלאו ימיו שאמר וידבר את וגו' ,שהרגיש בהליכתה והכיר שהגיע קצו ביום
ושנותיו ,והגם שאמרנו הטעם ,מדרך הצדיקים להעלים השגתם ההוא ,כאומרו בן מאה וגו' אנכי היום ,ואמרו ז"ל )סוטה יג(:
אשר ישיגו יתר על בני דורם .ולזה אמר להם טעם הכרתו בדבר 'היום מלאו ימי ושנותי':
משני טעמים ,אחד לא אוכל עוד לצאת ולבא ,שניטלה ממני ואם תאמר מנין ידע משה בדיוק יום המיתה .הלא אמרו ז"ל
הרשות ונתנה ליהושע ,שנית שה' אמר אליו לא תעבור את כי מיום שינוסו הצללים עד יום המיתה הם ארבעים יום ,ומי
הירדן הזה ,מזה הכיר כי קרבו ימי הפקידה .ולדרך זה וה' נתן יודע הדברים יותר ממשה ,והשכיל וידע יום קצו ,והכרה כזו
טעם להם לכיוון היום ,ויבינו בה על הזמן המזדמן לפניו, מושגת היא לגדולי עולם ,ועיין מה שכתבתי בפסוק )בראשית מז כט(
שיתיחס אליו זכרון של 'היום' ,כמו שפירשנו במקום אחר: ַויּ ְִקרְ ב ּו יְמֵ י י ְִשׂ רָ אֵ ל... :
-
כל כחו וגבורותו של משה אינם אלא מהשי"ת
שר ִ ּד ּ ֶבר יְ יָ : ש ַע הוּא עֹבֵ ר לְ פָ נ ָ
ֶיך ּ ַכאֲ ׁ ֶ הו ׁ ֻ ֶיך הוּא יַ ְׁש ִמיד ֶאת הַ גּ ֹויִ ם הָ ֵא ּלֶה ִמ ְּלפָ נ ָ
ֶיך ִו ִיר ְׁש ּ ָתם יְ ֹ יך הוּא עֹבֵ ר לְ פָ נ ָ
יְ יָ אֱ לֹהֶ ָ
)לא ,ג(
ללחום המלחמות הגדולות אשר הם מעותדים לפניהם: ה' אלהיך הוא וגו' הוא ישמיד וגו' .הוצרך לומר שני
לזה אמר ,כנגד מה שנוגע לה' ,אמר ה' אלהיך הוא עובר פעמים הוא ,ולא הספיק באחד .נתכוון לנחמם על פטירתו,
לפניך ,על דרך אומרו )שמות יז ה( עֲ בֹר לִ ְפנֵי הָ ָעם ,פירוש כי ואשר יחסרו שני דברים גדולים וטובים .האחת כי היה להם למגן
]השי"ת[ הוא העובר על פשעכם ,ואליו תחזיקו הטוב ולא לי ,כמו לפני ה' לבלתי כלותם ,כמו שמצינו בעגל ובמרגלים לוּלֵי מ ׁ ֶֹשה
שכן מצינו שהוא העיר את רוח משה להתפלל עליהם במעשה בְ ִחירוֹ ] ָע ַמד ַ ּב ּ ֶפרֶ ץ לְ פָ נָיו לְ הָ ִ ׁשיב ח ֲָמתוֹ מֵ הַ ְ ׁש ִחית[ )תהלים קו כג( ,שנית כי
עגל ,דכתיב )שמות לב י( ]וְ ַע ּ ָתה[ הַ ִ ּניחָ ה ִ ּלי וגו' .ואין בהעדר משה הוא ִא ֵ ּבד ושיבר שני מלכי האמורי סיחון ועוג ,ומי יקום במקומו
ה
קטעים מספר אור החיים הק'
העדר העברת על פשע ,כי הוא יעבור לפניך :וכנגד גבורת
פניני וחידושי אור החיים הק' המלחמה אמר ,כי לא כחו של משה הוא העושה חיל ,אלא ה'
צדיקים במיתתן קרויים חיים
הוא הלוחם ,והוא אומרו הוא ישמיד וגו'... :
הֵ ן ְּבע ֹו ֶד ִ ּני חַ י ִע ּ ָמכֶ ם הַ י ֹּום וגו' )לא ,כז( .יתבאר על דרך -
אומרם ז"ל )ברכות יח' (.צדיקים במיתתם קרוים חיים' ,והוא מרוב גשמיות זונים מאחרי ה'
אומרו בעודני חי עמכם ,פירוש בעוד שהחיים שלי עמכם ,הא יך ְו ָקם הָ ָעםֹשה ִה ְ ּנ ָך ׁשֹכֵ ב ִעם אֲ ב ֶֹת ָ
וַ ּיֹאמֶ ר יְ יָ ֶאל מ ׁ ֶ
למדת שאחרי כן הוא חי גם כן ,אלא שאינו עמהם: הַ זֶּה ְוזָנָ ה ַ
אח ֲֵרי אֱ לֹהֵ י נֵכַ ר הָ ָא ֶרץ וגו') :לא ,טז(
ישראל הרהרו בתשובה באותה שעה
וקם העם הזה וגו' .קשה וכי קימה היא לו ,והלא ירידה
וגו' )לא, עו ֶד ִ ּני חַ י ִע ּ ָמכֶ ם הַ י ֹּום ַמ ְמ ִרים הֱיִ ֶתם ִעם יְ יָ
הֵ ן ְּב ֹ
כז( .ואומרו הייתם ,לשון עבר ,כי אפשר שהרהרו תשובה והשפלה היא לו הזונה אחרי אלהי נכר .ואולי שיכוון לומר על
באותה שעה ,וכדין המקדש אשה על מנת שהוא צדיק גמור, דרך אומרו )להלן לב טו( ' ַויּ ְ ִׁשמַ ן י ׁ ְֻשרוּן ַויִּבְ ָעט' ,והוא אומרו וקם
אף על פי שנמצא שהיה רשע גמור ,אנו אומרים שהיא העם ,פירוש היתה לו קימה בעולם ,בירושת הארץ ועושר וכבוד,
מקודשת ,שמא הרהר תשובה באותה שעה )קידושין מט:(: וישמן ,ומזה יצא לו שיבעט וזנה אחרי וגו' .וכן אמר בסמוך )פס'
יט-כ( כתבו לכם את השירה הזאת וגו' כי אביאנו וגו' ואכל ושבע
לופנה ,כמו כן במה שלפנינו הקדים לומר וקם ואחר כך וזנה: ודשן ופנה אל אלהים אחרים וגו' ,הרי שהקדים שבע ודשן
-
כשה' נותן דעתו לצרות ישראל בודאי יהמו רחמיו עליהם
רות ְו ָאמַ ר ּ ַבי ֹּום
עות ַר ּב ֹות ְוצָ ֹ
בו בַ י ֹּום הַ הוּא וַ ֲעז ְַב ִּתים ְו ִה ְס ּ ַת ְר ִּתי פָ נַי מֵ הֶ ם ְוהָ יָ ה לֶאֱ כֹל ו ְּמצָ אֻ ה ּו ָר ֹ
ְוחָ ָרה ַא ּ ִפי ֹ
א ּלֶה) :לא ,יז(
עות הָ ֵ הַ הוּא ֲהלֹא ַעל ִּכי ֵאין אֱ לֹהַ י ְּב ִק ְר ִּבי ְמצָ אוּנִ י הָ ָר ֹ
לרוב הצרה ,שרואין שאין זה אלא לצד הסתרת פני מהם ,והוא ועזבתים וגו' והסתרתי פני וגו' .הכוונה ,כי אם יתן
אומרו הלא ,פירוש ודאי שעל שאין אלהי בקרבי מצאוני וגו', ה' דעתו לדעת הצרות אשר יבואו עליהם ,יהמו רחמיו ויסלק
שאם היה בקרבי לא היו כל כך צרות באין עלינו ,וצא ולמד חרון אפו ,לזה הוא מודיע כי יסתיר פניו ,ובזה ימצאוהו צרות
שאמר הנביא )שופטים י טז( ו ִַּת ְקצַר נ ְַפ ׁשוֹ ַ ּבעֲ מַ ל י ְִשׂ רָ אֵ ל ,כביכול: רבות .ואומרו ואמר ביום וגו' ,פירוש שישערו בדעתי ]בדעתם[
-
הסתרת פנים הוא ללא גבול ,ומכפר על עבירות שהם בלי גבול
רות ְו ָאמַ ר ּ ַבי ֹּום הַ הוּא ֲהלֹא עַ ל
עות ַר ּב ֹות ְוצָ ֹ
בו בַ י ֹּום הַ הוּא וַ ֲעז ְַב ִּתים ְו ִה ְס ּ ַת ְר ִּתי פָ ַני מֵ הֶ ם ְוהָ יָ ה לֶאֱ כֹל ו ְּמצָ אֻ ה ּו ָר ְֹוחָ ָרה ַא ּ ִפי ֹ
שה ִּכי פָ נָ ה
שר ָע ָׂ עות הָ ֵא ּלֶהְ :ו ָאנ ִֹכי הַ ְס ּ ֵתר ַא ְס ִּתיר ּ ָפנַי ּ ַבי ֹּום הַ הוּא ַעל ּ ָכל הָ ָר ָעה אֲ ׁ ֶ ִּכי ֵאין אֱ לֹהַ י ְּב ִק ְר ִּבי ְמצָ א ּונִ י הָ ָר ֹ
אל אֱ ל ִֹהים אֲ חֵ ִרים) :לא ,יח(
ֶ
אין אלהי בקרבי מצאוני וגו': ואנכי הסתר אסתיר .קשה למה יסתיר פניו אחרי
ובא הכתוב להשיב תשובה נכונה ואמר ואנכי הסתר ,פירוש שהתודו את חטאתם ואמרו הלא על כי אין אלהי בקרבי ,ואם
הסתרה זו יש לי בדין שאסתיר פני מהם ,ולזה כפל הסתר נותן הכתוב טעם למה שעבר עד עתה שהסתיר פניו מהם ,זה
אסתיר ,ביום ההוא ,פירוש ביום שזנה אחרי אלהי נכר ,ואמר אינו צריך לאומרו ,כי רואה אני שהטעם שהסתיר ,הוא לפי שזנו
הטעם על כל הרעה אשר וגו' ,פירוש על דרך אומרם ז"ל )ספרי אחרי אלהי נכר ,כמו שאמר למעלה )פס' טז( .עוד יש להעיר
ראה פי' נד( 'כל המודה בעבודה זרה ככופר בכל התורה כולה', בפסוק ,למה כפל הסתר אסתיר .עוד צריך לדעת ,למה האריך
והוא אומרו שטעם ההסתרה הוא על כל הרעה אשר עשה, לשון לומר על כל הרעה וחזר לפרש כי פנה:
ומה הוא ,כי פנה אל אלהים אחרים .ומעתה הגם שיבואו עליו אכן הכתוב בא לתת טעם להסתרת פנים ,כי יאמר האומר
כל הצרות שבעולם מחמת הסתרת פנים ,ראוי הוא לזה כשם חס ושלום שה' לא שפט בצדק חס ושלום משפט זה ,כי אמר
שהוא עשה כל הרעה ,יבואו עליו כל הצרות ,וכך שורת הדין ב ַׁשלְ חָ הּ ' וגו' ,ואמרו רבותינו ז"ל )סוטה אסאָ ה ְ ּ
הנביא )ישעי' כז ח( ' ְ ּבסַ ְּ
נותנת: ח' (:במדה שאדם מודד בה מודדין לו' ,וְ הוּא י ְ ִׁש ּפֹט ּ ֵ]תבֵ ל[ ְ ּב ֶצדֶק
ודע כי אין צרה ואין רעה בעולם שאינה כנגד עבירה אחת, )תהלים ט ט( ,אֵ ל אֱמ ּונָה וְ אֵ ין ָעוֶל )לקמן לב ד(:
כי ה' יסד יסורין כנגד כל החטאים ,כדרך שקבע שכר כנגד כל והנה בהסתרת פני ה' מהם ,יכול להיות שיהיו נפרעים על
מעשה הטוב ,וכיון שכן ,אדם שעבר על כל התורה כולה ,או על חטאתם יותר משיעור הראוי להם לפי עונשם ,כי אין השופט
עבודה זרה ששקולה ככל התורה ,ענשו הוא לבא עליו כל עונשין חפץ לדעת את אשר יבא עליהם מהצרות והרעות ,ואין זה משפט
שבעולם ,ולזה הסתיר ה' פניו מהם: צדק חס ושלום ,ואולי כי זה כלול במאמר שאומרים הלא על כי
יו"ל ע"י :מערכת "שיעור אור החיים הק'" .לתגובות והערות בטל .052-7137506 :או בדוא"ל .7617506@gmail.com :
ו
