הכתוב לחיים · Hakusiv Lechaim — ניצבים וילך (2026-08-31)

גיליון | 255שנה ו' בסייעתא
פרשת נצבים-וילך תשפ"ו דשמיא
הכתוב לחיים
תדיחו
• מאמרו השבועי של הגאון רבי חיים יוסף אקרמן שליט"א •
אותם!
• אין חיילים! • • מחוטב עציך עד שואב מימך •
מתכוננים לר"ה תשפ"ז את מי לא נדיח מאתנו? לאור הפרשה
גיליון | 255שנה ו' בסייעתא
פרשת נצבים-וילך תשפ"ו דשמיא
הכתוב לחיים
• מאמרו השבועי של הגאון רבי חיים יוסף אקרמן שליט"א •
מחוטב עציך עד שואב מימך
אין חיילים! את מי לא נדיח מאתנו ביום הדין המתקרב? לאור הפרשה
מתכוננים ליום הדין תשפ"ז
(יבמות סג,).שאומות העולם נהרג אחד מהם הכל לעברך בברית ה’ אלקיך ...אשר ה’ אלקיך
כבר מימות קדם הזכיר החסיד ב"חובת שמחים במפלתו ואין חשים בצערו ,ואילו כורת עמך היום( .דברים כט יא)
הלבבות" את מפגשו של החכם עם עורכי ישראל קרויים אדם וגוף אחד וכל שלוקה
המלחמה בשובם משדה המערכה ופנינת אחד מהם הכל מצטערים. הברית אשר כרת אתם בחורב ומפורשת בכי
חכמתו קדמתםַ :שבתם מן המלחמה תשא (שמות לד) כתב לך את הדברים האלה כי
הקטנה ,ועתה הכינו עצמכם אל המלחמה מי כעמך ישראל -גוי אחד בארץ. על פי הדברים האלה -כרתי אתך ברית ואת
הגדולה .מלחמת האדם עם היצר הסוכן ישראל ,ואמר ר’ יוחנן לא כרת הקב”ה ברית
בו וכל חילותיו ,אשר אתה ישן לו והוא בהתאסף ראשי עם יחד שבטי ישראל - עם ישראל אלא בשביל דברים שבעל פה (גיטין
ער לך ,עטה לך את בגדי הידידות ומכין בהתאספם יחד באגודה אחת ושלום ביניהם ס ):אינה נשלמת אלא שקבלוה עליהם בארור
בתחבולתיו את המלכודת והפח להפילך. ובברוך .כן הוא בסוטה (לז ):ו”כן בסיני”
ופירש”י מדכתיב (דברים כח סט) מלבד הברית
בעמדנו בערב יום הדין שומה עלינו בפרוש המשניות לאבות אשר כרת אתם בחורב למדנו שברית חורב
להשקיף בנעשה בעולמו של הקב"ה
ולהקיש אל האמור להתרחש בתוכנו האריך הרמב”ם בבאור גם כן כרותה באלות וברכות ,ואלו הקללות
שבתורת כהנים שנאמרו בסיני( .רש”י עה”ת שם)
בקרב שלומי אמוני ישראל המתעתדים דעתו שחובת תלמיד חכם
לומר לפניו מלכויות כדי שתמליכוני אלה דברי הברית אשר צוה ה’ את משה
עליכם ובזה יעלה זכרוננו לפניו לטובה. להתפרנס ממלאכת כפיו לכרות את בני ישראל בארץ מואב (כח סט) היא
האם לדאבון לבנו אין אנו מתנהלים ולא ליהנות מדברי תורה הברית שכרתו עמו בערבות מואב והתחומות
בקללות שמשנה תורה.
כאותו ענק שלא חסרים לו אמצעים בעולם הזה והביא מהלל
כספיים ומשופע ברכוש צבאי ובאמצעים
החדישים ביותר ומשקיע שנות אימונים הזקן שהיה חוטב עצים לפי ששמעו ישראל מאה קללות חסר שתים
-חוץ ממ”ט שבתורת כהנים -הוריקו פניהם
והדרכה ליתן אפשרות למקורביו להיות והיה עני בתכלית ,וקרנא ואמרו :מי יוכל לעמוד באלו( .כט יב ברש”י)
מוכנים ליום פקודה ,לירד לקרב ולהחזיק
חרב ומגן וללחום עד שתהא ידו על שהיה דיין בארץ ישראל אתם נצבים היום.
העליונה,ולצערו ולמפח נפשו מגלה הוא והיה דולה מים .והנראה כהיום הזה שהוא קיים והוא מאפיל ומאיר
כי "חייליו" אינם והוא קורא ואין איש,
מצפה ואין אדם. ששתי מלאכות אלו כך האיר לכם וכן עתיד להאיר לכם והקללות
מאן מלכי -רבנן! ותורתנו הקדושה היו המלאכות השפלות והיסורין מקיימים אתכם ומציבים אתכם
לפניו .הכיצד? ואל תשיבני שכחה של
משתבחת ואומרת שבה -מלכים ימלוכו! והגרועות שהשתדל בהם הערבות ההדדית שכל ישראל ערבים זה לזה
(סוף הניזקין) והיושבים ראשונה במלכות
זוהו כבעלי תריסין במלחמתה של תורה אדם לפרנסתו והרבותא היא המקיימתם והמציבתם שהרי מבואר
בסנהדרין (מג ):שעל הנסתרות שביד עוברי
ואותם שמלאו כריסם בש"ס ופוסקים, שלמרות כן זכו לעסוק עבירה לא נתערבו עד שעברו את הירדן
וכל הדבר הקשה יביאו אליהם ועל פיהם
יהיה כל ריב וכל דין. בתורה ביום ובלילה ושמעו וקבלו עליהם ברכות וקללות בהר
גריזים ובהר עיבל ונעשו ערבים זה בזה (רש”י
וכשפנו את כס ממלכתם להשקיע ולהכלל בין מעתיקי ד”ה עד) -לר’ יהודה ,ולר’ נחמיה לעולם לא
בתפילה ִבקרום בתמיה :מניחין חיי עולם השמועה מפי משה רבנו ענש אחרים על הנסתרות.
ועוסקים בחיי שעה [תפילה צורך חיי שעה
היא -לרפואה ,לשלום ,למזונות -רש"י שבת י]. ותשובתך בצדו :כולכם!
-אז ויהי בישורון מלך -הוא מלכם.
נמצינו למדים שעל מנת להצטרף לחיל שה פזורה ישראל -משולים ישראל כשה
השם צריך להצרף ולהתחשל בעמל מה דרכו של שה לוקה אחד מחבריו וכולם
ב. מרגישים ,כך הם ישראל אחד מהם לוקה
התורה וביגיעתה ולהבדל לעמוד לפני ה'
ולשרתו. וכולם מצטערים( .ילקוט יתרו רע”ו)
(כט י) כלל ישראל -כל איש ישראל.
וכאן הבן שואל ותמה :היאך על ידי דבר שהיה בכלל ויצא מן הכלל לפרֵט - וכן המליץ הגר”מ שפירא הי”ד בפני שופטי
"שטר שותפות" אפשר בקלות לרכוש ללמד על הכלל כולו יצא. בייליס כי לכך נתכוונו חז”ל במאמר אתם -
"חלק בתורתו" וכי עמל ויגיעה הוא בר קרויים אדם ואין אומות העולם קרויים אדם
נפשו עליה נאמר לו בא ברוך ה’ ,והיא שעמדה גופו אליו לעשות מלאכתו ולשרתו בעבודת ומעתה תינח שמונה הכתוב ומפרט את
לו ליצא מכלל ארור. עבד נטפל אליו ונעשה כמותו בבחינת השקה החשובים שבעם -החשוב חשוב קודם -ראשי
למים המטהרת ומעלה מטומאה. שבטיכם זקן ונשוא פנים הוא הראש ,ואחר
ג. כך כל איש ישראל ועמם הנשים והטף .וכל
ומינה נילף שכאשר שעבד משה את אותם המחובר לטהור כטהור המה הגרים שנטשו
גדולי חכמי ישראל היה מהם חוטבי עצים שבאו בערמה מעמי כנען הארורים לעבודת אלהי נכר הארץ ובאו לחסות תחת כנפי
ומהם שואבי מים ...ואעפ”כ היו עוסקים המשכן ושמם לחוטבי עצים ולשואבי מים השכינה.
בתורה ביום ובלילה ,והם מכלל מעתיקי לצרכי גבוה נתחברו ונטפלו להיות כאבר מן
השמועה איש מפי איש מפי משה רבנו. אך כיצד מצטרף משה בנשימה אחת את
קבוצת האוכלסיה “מחטב עציך עד שואב
ובפרוש המשניות לאבות (פרק ד משנה ה’) האריך
הרמב”ם (פ”א מתלמוד תורה ה”ט) בבאור דעתו (פרק
נשכיל ונתאחד כולנו מימיך” שאמונים אנו על פרוש רש”י שהיו
אלו הכנענים שנצטוינו עליהם “לא תחייה כל
ג מת”ת הלכה י’) שחובת תלמיד חכם להתפרנס לקראת יום בואו נשמה”( .כ טז)
ממלאכת כפיו ולא ליהנות מדברי תורה בעולם
הזה והביא מהלל הזקן שהיה חוטב עצים והיה
הממשמש ובא ,ובל נשכח שהוקשו לאנשי גבעון שהצליחו להערים
עני בתכלית ,וקרנא שהיה דיין בארץ ישראל לצרף אל ראשי שבטינו על יהושע ולשכנעו שבאו מארץ רחוקה
והיה דולה מים. וזקנינו גם את הנשים וכרת עמהם ברית להחיותם וכשנודע לו על
רמאותם נתנם ל”חוטבי עצים ושאובי מים
והנראה ששתי מלאכות אלו היו המלאכות והטף ,ושימת לב גם אל במשכן ,וכן עשה משה בימיו.
השפלות והגרועות שהשתדל בהם אדם
לפרנסתו והרבותא שלמרות כן זכו לעסוק
אותם הנאלצים להיות והלא כדי לזכות ולעמוד בצ”ח הקללות
בתורה ביום ובלילה ולהכלל בין מעתיקי משואבי המים או חוטבי ולהתקיים הוצרכו ישראל כמאמר משה
השמועה מפי משה רבנו.
העצים ,שמא המה מכלל לסגולה של שה -שהאחד חש בצערו של
חבריו ולהתכלל עם כלל ישראל ,והיאך אבר
ויתפרש המקרא שהתיצבות כולם לפני ה’ מעתיקי השמועה איש המדולדל שמרחוק באו מתאחים ומתאחדים
ולהיות לו לעם היתה מאיגרא רמא -ראשיכם
ושבטיכם עד לשפל המעלה והם חובטי העצים איש מפי משה רבנו עם גוף השה להיות לאחדים ולעבור בברית ה’
ולהקים אותו לו לעם.
ושואבי המים.
ונראה ללמדו מהכהנים שנתקדשו בקדושתו
הכלל שמעלה ארוכה ונחשבו ככלל ישראל
איש הכלל ,יחיד שהרבים צריכים לו של אהרן וזכה אותם הבורא באכילת תרומה
שחובה לצרפם לברית ה’ אלקינו שיקימם
שאני. להיות לו לעם. וכל האוכל בתרומה מברך ברכת אותו המאכל
ואח”כ אקב”ו בקדושתו של אהרן וצונו לאכול
נשכיל ונתאחד כולנו לקראת יום בואו וממנו למד יהושע תלמידו שמאחר ונשבעו תרומה (רמב”ם סוף הלכות תרומות) ומיגו דזכי
הממשמש ובא ,ובל נשכח לצרף אל ראשי לגבעונים ואינם יכולים לרחקם ,ראוי להופכם לנפשיה גלי רחמנא שכהן שקנה עבדים הרי
שבטינו וזקנינו גם את הנשים והטף ,ושימת לב לעבדי גבוה בהיותם חוטבי עצים ושואבי מים. זה אוכלים בתרומה שנאמר וכהן כי יקנה נפש
גם אל אותם הנאלצים להיות משואבי המים קנין כספו (יבמות סו“ ,).ובמשנה ראשונה” (תרומות-
או חוטבי העצים ,שמא המה מכלל מעתיקי וכן מוצאים אנו באליעזר עבד אברהם שמאן פרק ח’) נוקט שיכול העבד האוכל בתרומה
השמועה איש איש מפי משה רבנו. אברהם ליתן לו את בנו העולה תמימה כחתן לברך אשר קדשנו בקדושתו של אהרן.
לבתו מפני שהוא מזרע כנען הארור ואינו ראוי
כתיבה וחתימה טובה! לידבק בברוך ,וכשהתמיד בשליחותו ונתן הראנו לדעת שהמחובר לקדוש ומשעבד את
(שבת סג ).וברש"י :הוי זהיר לחזור על משנתך שום אחד מסימני הלילה ,ויש שהתאמצו הקנאה במילי? ומדוע מטריחים אנו אותו
שתהא מזומנת לך בשעת הדין להביא ראיה בתפילה שנערכה 4שעות לפני כניסת היום. בהקדשת "בתי מזוזה" ומטבעות ברכה
כחרב על ירך גבור לנַ ֵצח במלחמתה והוא אך כאשר יכנס היום [היום -הוא יומא דראש ומזל ,וכי קדושת הגוף שבו פקעה בכדי
הודך והדרך. השנה] ויבאו להתיצב על ה' -והוה ביומא כדי להורידה ל"קדושת דמים" ,והיאך אנו
דדינא בריש שתאואתו כתי מלאכיא למיקם מבקשים ממנו "כתב עדות" בידענו כי אין
את אחי אנוכי מבקש! מי לה' -אלי! בדינא קדם ה' ,ויבוא גם השטן עמהם (איוב לעדים לשלוח אגרתם -כי עדות מתקבלת
כל המוכן להבדל קדש קדשים ולהתגייס א' ו') תהא שכינה מיללת מי לה' -חגרו איש רק מפיהם ולא מפי כתבם.
ולרצֹותֹו
ללגיונו של מלך ולחיל השם ַ חרבו ועברו ושובו משער לשער במחנה
כאשר יעבור מלכו של עולם ויעבירנו
ולהודיע לו שישנם בעולמו עשרה שיושבים והחזיקו מגן וצנה כדי לעמוד בקשרי החרדי ַ
כבני מרון ויצפה כמה חיילים אמיתים
ועוסקים בתורה וקולם נשמע ,והוא יקיים מלחמה -אוי לנו כי יגלו שהעמדות ננטשו
עומדים תחת פקודו וממשלתו ,יתאכזב
מאמרו :ונשאתי לכל המקום בעבורם! ואין איש מחזיק בחרבה של תורה ולובש
ויצטער לראות כי הרבה ממחננו קנו סכין
מגינה וצנתה .שהרי חגור חרבך על ירך
הברו -נושאי כלי ה'! חדשה שעל ידה יחתכו חיים ,ורבים אף
גבור הודך והדרך -ההוא בדברי תורה כתיב
הדרו כמנהגי ירושלים לא לותר על הכנת
במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה? בהיכל הישיבה!
מ ו צ א י ש ב ת נצ ב ים ו י ל ך תש פ " ו • 0 0 : 0 0שי ח ה • 0 0: 40סלי חו ת
יו"ל ע"י המכון להוצאת כתבי הגאון רבי חיים יוסף אקרמן שליט"א | לקבלת הגיליון בדוא"לmlkr8114@gmail.com :
