לעומקו של מקרא · Le'oimkoi Shel Mikru — ניצבים וילך (2026-08-31)

א
לעומקו של מקרא
נצבים וילך
נצבים וילך
התשפ''ו
בכל ענייני החוברת ניתן לפנות אל052-7675895 :
מודיעין עילית גור-אריה צור
להצטרפות לתפוצת מיילleshem895@gmail.com :
ב
לעומקו של מקרא
נצבים וילך
וְ הֵ ן חֹוז ְִּרין לִּ נְהַ ר אֵ ש שֶׁ יָּצְ אּו ִּממֶׁ ּנּו וְ שּוב
ִּירן כְ שֵ ם שֶׁ הָּ יּו הָּ אֱֹלהִּ ים ְמחַ ְדשָּ ן ּומַ ֲחז ָּ נִ צָּ ִ ִ֤בים הַ ּיֹום
בָּ ִּראשֹונָּה ,שֶׁ ֶּׁנאֱמַ ר חֲדָּ ִשים לַבְ קָּ ִּרים,
כְָּך י ְִּש ָּראֵ ל ִמ ְּשתַ קְּ עִ ין בַ עֲֹונֹות ִמּיצר אַ ֶּ֨תם נִ צָּ ִ ִ֤בים הַ ּיֹום כֻּלְּ ֶ֔כם לִ פְּ נֵ֖י יְּ הוָּ 'ה
הָּ ָּרע שּיש ְּבגּופָּ ן ,וְּ חֹוז ְִּרין ִב ְּתשּובָּ ה, יכם ִש ְּבט ֶ֗ אֱֹלהיכֶ֑ם ָּראשיכם
וְ הָּ אֱֹלהִּ ים בְ כָּל שָּ נָּה סֹולֵחַ ַלעֲֹונֹותֵ יהֶׁ ם יכם ֵ֖כל ִ ִ֥איש יִ ְּש ָּר ֵֽאל: זִקְּ ניכם וְּ ש ְּטר ֶ֔
ּומחַ דֵ ש לִּ בָּ ם לְ י ְִּראָּ תֹו ,שֶׁ ֶּׁנאֱמַ ר וְ נָּתַ ִּתי
ְ
שר ְּבקרב יכם וְּ ג ְֵּ֣ר ֶ֔ך אֲ ֵ֖טַ פְּ כם נְּ ש ֶ֔
ָּלכֶׁם לב חָּ דָּ ש .עכ''ל המדרש.
מַ חֲנֶ֑יך מחטב ע ֶ֔ציך ַעֵ֖ד ש ִ֥אב
ואשר על כן ,לעומקו של מקרא, ימיך. מ ֵֽ
תרמוז הפרשה לתפילת העמידה. (כט,ט'-י')
וידויק ברש"י באומרו מלמד שכִ נְּ סָּ ם
על דרך הפשט פירש רש"י מלמד
לפני הקב"ה ואין התפילה נשמעת אלא
שכנסם משה לפני הקב"ה ביום מותו
בבית הכנסת[ ,ברכות ו ]:וכדאמר ר'
להכניסם בברית.
אליעזר לתלמידיו [ברכות כח]:
וכשאתם מתפללים דעו לפני מי אתם ועל דרך הדרש מובא במדרש
עומדים. רבה (שמות ,פרשה טו,ו') שֶׁ ִּדמָּ ה
הַ קָּ דֹוש בָּ רּוְך הּוא אֶׁ ת יִ ְּש ָּראל
וכן מצינו בתפילת חנה שאמרה לעלי
לַמַ לְּ אָּ כִ ים ,בעת התפילה ,בַ מַ לְ אָּ כִּ ים
הכהן אני האשה הַ נִ צבת עמכה בזה.
ֶׁנאֱמַ ר ְש ָּרפִּ ים ע ְּמ ִדים ִּממַ עַל לֹו,
ומבואר במסכת ברכות [לא ]:שהיתה
ּובְ י ְִּש ָּראֵ ל ֶׁנאֱמַ ר אַ תם נִ צָּ ִבים הַ ּיֹום.
מתפללת תפילת העמידה.
אֹומ ִּרים בְ כָּל יֹום :קָּ דֹוש ְ הַ מַ לְ אָּ כִּ ים
ואשר על כן תדרש הפרשה כמין אֹומ ִּריםֱ :אֹלהי קָּ דֹוש קָּ דֹוש ,וְ י ְִּש ָּראֵ ל ְ
חומר: אַ ְּב ָּרהָּ ם ֱאֹלהי יִ ְּצחָּ ק ואֹלהי ַיעֲקב.
הַ מַ לְ אָּ כִּ ים נִּקְ ְראּו אש ,דִּ כְ ִּתיב ְמשָּ ְרתָּ יו
אַ ֶּ֨תם נִ צָּ ִ ִ֤בים העומדים בתפילה .אַ ֶּ֨תם אש ֹלהֵ ט ,וְ י ְִּש ָּראֵ ל כְ מֹו כֵןִּ ,דכְ ִּתיב וְ הָּ יָּה
לרבות שלוחכם ,הוא הרמז לשליח בֵ ית ַיעֲקֹ ב אש .הַ מַ לְ אָּ כִּ ים ִמ ְּתחַ ְּד ִשין
צבור. ּומקַ לְ ִּסין לְ הַ קָּ דֹוש בָּ רּוְך הּוא בְ כָּל יֹום ְ
ג
לעומקו של מקרא
נצבים וילך
יכם פירש רש"י החשוב זִקְּ ניכם וְּ ש ְּטר ֶ֔ הַ ּיֹום ,שכל יום ויום תפילתו שלו .שאם
חשוב קודם .ולפי זה יובן מדוע הזכיר עבר זמנו בטל קרבנו.
יכם ,כי החשובהכתוב טַ פְּ כם לפני נְּ ש ֶ֔
חשוב קודם .שאין העולם מתקיים אלא או כלך לדרך זו שכוונתו להיום
בשביל הבל תינוקות של בית רבן. המיוחד לתפילה הוא ראש השנה ,שבו
[שבת קיט]: כולם עומדים לדין ועוברים לפניו כבני
מרון .וכרש''י באיוב א,ו' :ויהי היום.
והזכיר עוד הכתוב מחטב ע ֶ֔ציך ַעֵ֖ד אותו יום שהיה ראש השנה.
ימיך ,שלעתים התפילה היא ש ִ֥אב מ ֵֽ
לכן נאמר כֻּלְּ ֶ֔כם .וכן תרמוז המלה
עבודה מפרכת כחוטבי עצים ,שצריך
כֻּלְּ ֶ֔כם לתפילה בצבור ,שכולם מכונסים
לזמר בה עריצים .ולכן אמר מחטב
בה יחדיו .לִ פְּ נֵ֖י ה' אֱֹלהיכֶ֑ם כדאמר
ע ֶ֔ציך .ולעתים התפילה היא נעימה
להו ר' אליעזר לתלמידיו וכשאתם
ועריבה ,כגון בהלל והודאה ,וכשאיבת
מתפללים דעו לפני מי אתם עומדים
מים בששון ,ואשר על כן הזכיר הכתוב
ופירש רש"י שם ,כדי שתתפללו
ימיך .כדפירש רש"י ַעֵ֖ד ש ִ֥אב מ ֵֽ
ביראה ובכוונה.
בברכות [ו ]:במקום רנה .בבהכ''נ
ששם אומרים הצבור שירות יכם זִּקְ נֵיכֶׁם֙ וְ שֹֹׁ֣ ְט ֵרי ֶֶׁ֔כם ָּראשיכם ִש ְּבט ֶ֗
ותשבחות בנעימת קול ערב. יכם וגו' ֹּ֖ ֹכל ִּ ִ֥איש י ְִּש ָּר ֵ ֵֽאל ,טַ פְּ כם נְּ ש ֶ֔
שחובת התפילה חלה על כולם ,כי
לְּ עָּ ְּב ְּר ֶ֗ך ִב ְּ ִב ִ֛רית ה' אלקיך ְּ
ּובאָּ ל ֶָּ֑תֹו
היא בקשת רחמים .והחיוב לבקש
ֲאשר ה' אלקיך כ ִ֥רת עִ ְּמךֵ֖ הַ ּיֵֽ ֹום.
רחמים הוא לא רק על הגוף ,אלא גם
כאן רמז הכתוב שתפילת רבים
על הצלת הנשמה ,שהרי הנשמה היא
אינה חוזרת ריקם ,וכדאמר רב יהודה
שמתפללת ,ומבקשת גם על עצמה,
[מגילה י"ז ]:ברית כרותה לי''ג מדות
שתשוב בבוא העת לבוראה בטהרה.
שאינן חוזרות ריקם.
שר ְּבקרב ולזה אמר הכתוב וְּ ג ְֵּ֣ר ֶ֔ך ֲא ֵ֖
שר נִ ְּשבַ ע ַאֲשר ִדברֶ֑ ָּ -לְך וְּ כַאֲ ִ֤ כ ֵ֖ מַ חֲנֶ֑יך ,שזה יורה על הנשמה
לַאֲ ב ֶ֔תיך לְּ אַ ְּב ָּר ָּהִ֥ם לְּ יִ ְּצ ָּחֵ֖ק ּוֵֽ לְּ ַיע ֲֵֽקב: המתגוררת בתוכך.
ד
לעומקו של מקרא
נצבים וילך
בּורתֵ ּה,
למטה .קַ ִדיש עַל אַ ְרעָּא עֹובַ ד גְ ְ כאן ירמוז לג' ראשונות שהן ג' אבות,
בּורה ,וכנגדקָּ דֹוש לְּ תַ תָּ א.,הוא כנגד גְּ ָּ וכן לברכה ראשונה שנאמר בה אלקי
זה אומרים אלהי יצחק ,שבזכות יצחק אברהם אלקי יצחק ואלקי יעקב.
נעשים גבורות ה' בהשגחתו ית' בארץ.
קַ ִדיש לְ ָּעלַם ּולְ עָּלְ מֵ י עָּלְ מַ יָּא ,הוא קָּ דֹוש ובשימת לב להמדרש הנ''ל ,הַ מַ לְ אָּ כִּ ים
ְּבא ְּמצָּ עִ יתָּ א ,והוא כנגד ִתפְּ ארת ,וכנגד אֹומ ִּרים בְ כָּל יֹום :קָּ דֹוש קָּ דֹוש קָּ דֹוש,
ְ
זה אומרים אלהי יעקב ,שבזכות יעקב אֹומ ִּריםֱ :אֹלהי אַ ְּב ָּרהָּ ם ֱאֹלהי
וְ י ְִּש ָּראֵ ל ְ
שהוא התפארת מקושר העולם למטה יִ ְּצחָּ ק ואֹלהי ַיעֲקב.
עם העולם העליון דרך כל העולמות.
זה לעומת זה .כנגד ג' פעמים קדוש,
וכן מלכותא דארעא מקושרת עם אומרים בני ישראל ג' אבות.
כתר עליון דאצילות דרך כל הספירות.
והוא סולם יעקב המוצב ארצה ולעומקו של מקרא יש לומר
וראשו מגיע השמימה ,הוא הבריח בעניין מדרש זה ,כפי שמובא בתפילת
התיכון שבאבות המקשר בין הגבורה ובא לציון גואל ,התרגום של ק'ק'ק',
והחסד ,והוא צירופם וְ הֶׁ ְמשֶׁ ָּכם ונקרא ּומקַ בְ לִּ ין דֵ ין ִּמן דֵ ין וְ אָּ ְמ ִּרין קַ ִדיש בִּ ְשמֵ י
ְ
תפארת המקשרת את כל העולמות ְמרֹומָּ א עִּ לָּאָּ ה בֵ ית ְשכִּ ינְתֵ ּה ,קַ ִדיש עַל
להיות אחד. בּורתֵ ּה ,קַ ִדיש לְ ָּעלַם אַ ְרעָּא עֹובַ ד גְ ְ
ּולְ עָּלְ מֵ י עָּלְ מַ יָּא ,וכן כפי שמובא בזוה''ק
היא תפילת העמידה המקשרת כל בשלח נב עמ' א' קָּ דֹוש לְּ עילָּא .קָּ דֹוש
העולמות להיות אחד. ְּבא ְּמצָּ עִ יתָּ א .קָּ דֹוש לְּ תַ תָּ א .קָּ דֹוש חסד.
בּורה .קָּ דֹוש ִתפְּ ארת, קָּ דֹוש גְּ ָּ
^^^^
ואשר על כן יֵאָּ מֵ ר :קַ ִדיש בִּ ְשמֵ י
אֲשר
וְּ ִ֥לא ִא ְּתכֵ֖ם לְּ בַ ְּדכֶ֑ם וגו' ,וְּ ֶּ֨את ִ֥ ְמרֹומָּ א עִּ לָּאָּ ה בֵ ית ְשכִּ ינְתֵ ּה הוא קָּ דֹוש
אינִ֛נּו ֵ֖פה עִ ָּ ִ֥מנּו הַ ּיֵֽ ֹום .כאן ירמוז לְּ עילָּא ,הוא כנגד חסד ,וכנגד זה
הכתוב על החיוב להתפלל גם על אומרים אלהי אברהם .שבזכות אברהם
הנשמות אשר כבר אינם ֵ֖פה עִ ָּ ִ֥מנּו אבינו מושפעים החסדים מלמעלה
הַ ּיֵֽ ֹום (כט,יג').
ה
לעומקו של מקרא
נצבים וילך
יבואו אל ביתו להללו ולשבחו בפה וכן על הנשמות של אלו שעדין לא
אשר ברא להם לכבודו .ויהיו גם הם ֵ֖פה נולדו ,כדתניא בברכות ס .שלשה ימים
עִ ָּ ִ֥מנּו הַ ּיֵֽ ֹום. הראשונים יבקש אדם רחמים וגו',
משלשה ועד ארבעים יבקש רחמים
^^^^
שיהא זכר ,וגו' משלשה חדשים ועד
כִ י אַ תם יְּ דַ עְּ תם את אֲשר יָּשַ ְּבנּו ששה יבקש רחמים שלא יהא נפל
ְּבארץ ִמ ְּצ ָּריִ ם וְּ את אֲשר עָּ בַ ְּרנּו מששה ועד תשעה יבקש רחמים שיצא
בשלום.
ְּבקרב הַ גֹויִ ם אֲשר עֲבַ ְּרתם (כט,טו').
או כַלְך לדרך זו ,את אשר ישנו פה,
יש ליתן טעם בכפילות ובחזרה על ירמוז למתפלל בצבור ,ולכן אמר עִ מָּ נּו
הדבריםֲ .אשר עָּ בַ ְּרנּו ,אֲ שר עֲבַ ְּרתם. שר אינִ֛נּו ֵ֖פה עִ ָּ ִ֥מנּועמד הַ ּיֶ֔ ֹום ,וְּ ֶּ֨את ֲא ִ֥
וכן מה היא הידיעה אשר אמר כִ י אַ תם הַ ּיֵֽ ֹום יכוון לעם שבשדות[ .כמובא
יְּ דַ עְּ תם. במסכת ראש השנה לה].
ולעומקו של מקרא יש לומר ,אֲ שר שרועל דרך הצח ,באומרו וְּ ֶּ֨את ֲא ִ֥
עָּבַ ְּרנּו כוונתו ברגלינו ,אֲ שר עֲבַ ְּרתם אינִ֛נּו ֵ֖פה עִ ָּ ִ֥מנּו הַ ּיֵֽ ֹום אל תקרי ֵ֖פה אלא
כוונתו על דברי תורה ,כִ י אַ תם יְּ דַ עְּ תם פה .וירמוז למה שאמר ר' יצחק [יבמות
את מ"ט שערי טומאה שבמצרים אשר סד ].שהקב"ה מתאוה לתפילתם של
יצאתם מהם ,ואשר עברתם שם על כל צדיקים .שכביכול הקב"ה מצפה מתי
דברי התורה הזאת והתחזקתם יבוא האדם לביתי להשמיע בַ פה אשר
ונהייתם לעם ,ואשר עברתם מחיי בראתי לו ,את תפילתו.
טומאה לחיי טהרה.
שר אינִ֛נּו ֵ֖פה
ועל דרך הרמז ,וְּ ֶּ֨את ֲא ִ֥
ולכן אמר [כט,יז] פֶׁן-יֵ ֹׁ֣ש בָּ ֶֶׁ֗כם שֹֹׁ֛ ֶׁרש עִ ָּ ִ֥מנּו הַ ּיֵֽ ֹום ,בזה תרמוז פרשתנו
פֹ ֶׁ ִ֥רה ֵ֖ראש וְּ ַ ֵֽלע ֲָּנֵֽה .ובאומרו ראש לתינוקות שנשבו אשר אינם באים
ולענה כוונתו בזה ,שאחרי שטעם טעם לעמוד ולשפוך שיח לבם וכביכול אין
ההתחזקות לא ירצה לחזור לראש, להם פה ,להם מצפה ומיחל הקב''ה מתי
ו
לעומקו של מקרא
נצבים וילך
לבו ילך כדי שהתורה תוסיף עונש על לראשית היותו שרש ַלע ֲָּנֵֽה ,בהיותו
ענישתו .ומה תלמוד לומר למען. במ"ט שערי טומאה כאשר עִ ָּנה את
נשמתו שוכנת חיקו .וזה נרמז במילה
ואכן ,פירש הרמב"ן ואין "למען" לענה .וצריך להתחזק בזה ביותר ,כי
במקום הזה טעם שאלך בשרירות לבי לעתים יהיה נעים זכרון ההפקרות ,לכן
בעבור שאספה הרוה עם הצמאה ,אבל אמר פעמיים באותו פסוק פֶׁן-יֵ ֹׁ֣ש ָּ֠בָּ ָּ֠ ֶׁכם
הוא כמו "לספות" יאמר הכתוב כי פֶׁן-יֵ ֹׁ֣ש בָּ ֶֶׁ֗כם ,ובשימת לב הראשון
בעבור זה יהיה כך כי בכל סבה עם מוטעם בטעם תלישא גדולה :פֶׁן-יֵ ֹׁ֣ש
עלול יאמר "למען" .כלומר שהלמען ָּ֠בָּ ָּ֠כם שהרי תלש עצמו מחיי ההפקר,
כאן הוא בהוראה של תוצאה ישירה והשני ברביע :פֶׁן-יֵ ֹׁ֣ש בָּ ֶ֗כם ,שעדיין
וטבעית ממעשיו .ולא כדי ש ,..אלא זכרון ההפקר רובץ עליו וצריך
בגלל ש ,...כלומר בגלל מעשיו אספה להתחזק כנגדו .ורביע הוא לשון רובץ
עליו רעותיו. בארמית .וְ הִּ ְתבָּ ֵ ֵ֨רְך בִּ לְ בָּ ֤בֹו לֵאמֹ ר֙ שָּ לֹׁ֣ ֹום
וכן התחבטו בזה עוד מפרשים כר' ִּ ֵֽיהְ יֶׁה-לִֶּ֔ י ִּ ֹׁ֛כי בִּ ְש ִּר ִ֥רּות לִּ ִּ ֹּ֖בי אֵ לֵ ְֵ֑ך לְּ ַ ִ֛מעַן
אליהו מזרחי (הרא"ם) ,וכן המהר"ל ְּס ִ֥פֹות ָּ ֵֽה ָּרוָּ ֵ֖ה את-הַ ְּצמ ָּ ֵֽאה (שם ,יח') אם
בספרו גור אריה על התורה מה הוא יחזור בו מצדיקותו.
הלמען הכתוב כאן.
בתרגום ָּ ֵֽה ָּרוָּ ֵ֖ה היינו שוגג ,חטאי
ולעומקו של מקרא ,אפשר לקיים את שלותא ,והַ ְּצמ ָּ ֵֽאה היינו המזיד
הלמען גם בהוראתו הרגילה כדי ש... כתרגומו זדנותא .וכן פירש רש"י.
ובעבור ש ..בשני אופנים .האחד, ולְּ ַ ִ֛מעַ ן ְּס ִ֥פֹות פירושו למען הוסיף .למען
שאכן החוטא עצמו רוצה ללכת הוסיף לו ענשי השגגה על ענשי המזיד.
בשרירות ליבו למען כדי שיוסיף ולפי זה יהיה קשה מדוע אמר למען.
חטאים של זדונות על השוגג .כי זה שאין תלמוד לומר למען .שהרי למען
דרכו של שרש פורה ראש ולענה, הוא כדי ש ..או בעבור ש ...ובודאי
שלא יסתפק בשגגות .אלא בשרירות החוטא לא יגיד כן כדי להוסיף ולהרבות
לבו ירצה גם את הזדונות .ובזה ינתן את ענשו .וגם התורה לא תגיד כן,
טעם למפרש הצמאה אלו הזדונות. שכביכול יאמר החוטא כי בשרירות
ז
לעומקו של מקרא
נצבים וילך
עונש השגגות ,על מה שהיתה הברית שצמא לעבור בזדון .כעין מה שאמר
בחורב עונש רק על הזדונות .וזהו רב הונא ,עבר עבירה ושנה בה נעשית
למען ספות הרוה את הצמאה. לו כהיתר .ואף כי בתחילה היה שוגג,
ההיתר יתיר לו עתה בשרירות לבו
ועוד י"ל ,ספות מלשון סוף .הרוה לעשות חטאיו במזיד .לכן לפי זה יאמר
שוגגים הצמאה מזידים .וכך הם ערך החוטא ,בשרירות לבי אלך למען ספות,
הדברים :לא יאבה ה' סלוח לו ,וכו' וכל למען אוסיף גם את הזדונות על השגגות
זאת כדי ליראו ,ויתן לב לשוב מיראה, שעשה עד כה .ויהיה ערך המילה את,
והשב מיראה זדונות נעשים לו כמו עִ ם .הרוה עם הצמאה.
כשגגות .וזה למען ספות .שיהיה סוף
לזדונות וייהפכו לשגגות על ידי תשובה האופן השני ,שיהיה הלמען נאמר לא
מיראה .ואחרי כן יתן לב לשוב גם על ידי החוטא ,אלא על ידי הבורא,
מאהבה ,ויתוספו גם השגגות ליהפך ויחזור הענין לראש הפרשה .לְּ ע ְָּּב ְּר ֶ֗ך
לזכויות ,ולא ישוב לכסלה עוד. ּובאָּ ל ֶָּ֑תֹו אֲשר ה' ִב ְּ ִב ִ֛רית ה' אלקיך ְּ
[תהלים פה ט']. אלקיך כ ִ֥רת עִ ְּמךֵ֖ הַ ּיֵֽ ֹום .כי יש לשאול
הרי כבר כרת אתנו ברית בחורב ,ולמה
ולכן נסמכה פרשת התשובה מאהבה יכרות שוב את הברית הזאת .לכן
לכאן( ,פרק ל') ללמד התועים בינה המשיך ואמר לְּ ַמעַן הָּ ִּ ֵֽקים-אֹ ְת ָ֩ך הַ יֵ֨ ֹום |
ואחרי שובם מיראה יתנו לב לשוב ֜לֹו לְ ֶָּ֗עם וְ ֤הּוא ִּ ֵֽיהְ יֶׁה-לְ ך֙ ֵ ֵֽלאֹלקים וגו'.
מאהבה ,וגם השגגות יתהפכו להם והמשיך ואמר פעם שנייה למען .כי
לזכויות .ולכן אמר למען ספות הרוה הברית בחורב ,היה בה לכאורה כדי
את הצמאה .ויהיה ערך ספות כמו לענוש רק על הזדונות ולא על
להביאה לסופה .שבתחילה התשובה השגגות .ועתה אני כורת עמכם שוב
מיראה תסוף את הצמאה ,כלומר תעשה ברית ,אומר הקב"ה למען ידע החוטא
סוף לצמאה ,לזדון ,ותשאר רק רוה, שיענש גם על השגגות .וזה הכוונה
ולאחר מכן גם הרוה תסוף .ויהיה נצב למען ספות הרוה את הצמאה.
ביום הדין למשפט כשכולו זכאי. שהברית הזאת בהר גריזים והר עיבל,
^^^^ יש בה תוספת .היא למען התוספת של
ח
לעומקו של מקרא
נצבים וילך
יהיו רק עשר נקודות רק על לנו נָּקּוד על ִָָּ֤֤ׄלנָ֤ׄ ּוָ֤ׄ ּוָ֤ׄ לְָּ֤ׄ ָ֤ׄ ָּב ָ֤ׄניָ֤ׄ נָ֤ׄ ּוָ֤ׄ עַ ֹ
ולבנינו.
ֹלהינּו וְּ הַ נִ גְּ ֹֹ֞לת
הֶַּ֨ נִ ְּסתָּ ֶ֔רת לַיהוָּ ֵ֖ 'ה אֱ ֶ֑
ולעומקו של מקרא יש לומר ,שאכן
ִָָּ֤֤ׄלנָ֤ׄ ּוָ֤ׄ ּוָ֤ׄ לְָּ֤ׄ ָ֤ׄ ָּב ָ֤ׄניָ֤ׄ נָ֤ׄ ּוָ֤ׄ ַעד-עֹו ֶָּ֔לם ַלע ֲׂ֕שֹות את-
בדווקא יש כאן י"א נקודות .שהיו
צריכות להיות הנקודות על האותיות תֹורה הַ ֵֽזאת( .כט,כח') ָּכלִ -ד ְּב ֵ֖רי הַ ָּ ִ֥
למעט א'ל'ה'י'נ'ו' ל'י'ה'ו'ה'
ממשמעות הכתוב את כל באי עולם נקוד על ִָָּ֤֤ׄלנָ֤ׄ ּוָ֤ׄ ּוָ֤ׄ לְָּ֤ׄ ָ֤ׄ ָּב ָ֤ׄניָ֤ׄ נָ֤ׄ ּוָ֤ׄ עַ ֹ
שאין להם חלק בנסתרות ,אלא רק לה'
לבדו .שהרי נאמר הנסתרות לה'
אלקינו ,שרק הוא יודע את סתרינו פירש רש"י נקוד על לנו ולבנינו,
להעניש על הנסתרות .ולכן יש י"א [ועל "ע" שבמילה ַעד] לדרוש שאף
נקודות כמנין האותיות ל'י'ה'ו'ה על הנגלות לא ענש את הרבים עד
א'ל'ה'י'נ'ו'. שעברו את הירדן (סנהדרין מג,):
משקבלו עליהם את השבועה בהר
ומכיון שהנקודות באות למַ עט ,אין גרזים ובהר עיבל ,ונעשו ערבים זה
זה דרך ארץ למעט משם ה' לזה:
אלקינו ,ולכן כביכול ָּזזּו הנקודות
ְשמ ֹא ָּלה לתיבות הבאות לנו ולבנינו, והם י"א נקודות מעל המלים כדי
אלא מכיון שהם י"א במספר ,לכן למעט ממשמעות הכתוב ,כפירש"י
הנקודה צריכה להיות גם על האות ע' שגם על הנגלות לא ענש עד שעברנו
שב"עד". את הירדן.
ובהיות הנקודות באות למעט את ויש לשאול אם כן ,מדוע יהיה נקוד
הערבות על הנסתרות ,ממילא הן גם רק על ה"ע" שבמילה ַעד .שיכול היה
ממעטות את התוכחות ,שאין אדם יכול במקום י"א נקודות לנקד י"ב נקודות
להוכיח על הנסתרות ,שאין אדם יודע ויהיה נקוד גם על כל המילה עד .או
מה במטמוניות לבו של חבירו.
ט
לעומקו של מקרא
נצבים וילך
לפני יום הדין וניתן לב לשוב מיראה, ואשר על כן יובן לעומקו של
כהכנה לתשובה מאהבה. מקרא ,ועל דרך המוסר ,מדוע תהיה
ועל דרך הרמז והסוד ,אָּ ֶָּ֔לה הוא ה"ע" שבעד נקודה :שהרי בהלכות
אחד מע"ב שמות הקדש היוצאים מג' יום הכיפורים (תרח,סעיף ב' ,בהגה)
פסוקים בפרשת בשלח ,ויסע ויבא ויט. מובא שצריך אדם להוכיח את חבירו
והוא שם של חסד ורחמים. עד שיכהו .ולא עד בכלל .שלא יגיע
ובא הכתוב לְּ בַ ְּשרנּו ,שגם כאשר לכלל שנאה ולכלל הכאה.
תרבוץ עלינו ָּהאָּ ֶָּ֔לה והשבועה ,הרי לכן תהיה הנקודה ב"עד" רק על ה"ע",
היא רק לְ ָּי ְראֵ נּו ,ולא לכלותנו .כי טוב לומר עד ולא עד בכלל.
ה' לכל ורחמיו על כל מעשיו. ועוד על דרך הצחְ ,ת ַלמֵ ד ה"ע" על
טוב-עין .שגם כאשר הוא מוכיחו
^^^^ לחבירו ,ש ִּי ְראֵ הּו בעין טובה .ועל ידי
כך תישמע תוכחתו ביותר.
ַוּי ְַּשלִ כִ֛ם אלִ֥ -ארץ אַ ֵ֖חרת כַּיִ֥ ֹום
הַ זֵֽה( .שם ,כז') ^^^^
יש ליתן טעם מדוע במסורת ל' גדולה, וְּ ָּ ִ֤ר ְּבצָּ ה בֹו כָּלָּ -האָּ ֶָּ֔לה
ומה הוא שאמר כיום הזה .ויש לומר, תּובה בַ ספר הַ זֶ֑ה (שם יט').
הַ כְּ ָּ ֵ֖
על דרך הצח ,כך אומר הקב"ה ,אף על
פי שהשלכתי אתכם ,עדיין אתם לִ י. וְּ ָּ ִ֤ר ְּבצָּ ה .יש ליתן טעם מדוע נאמר
לכן נאמר ַוּי ְַּשלִ כִ֛ם ,כאומרו ויש לִ י ורבצה .ויש לומר מאי ורבצה ,ככתוב
אתכם. לפתח חטאת רובץ .כאריה הזה הרובץ
בפתח והבריות חוששות ממנו .ולכן
ועוד י"ל ,על דרך הרמז ,שירמוז על רובץ החטאת כאריה ,כדי לירא בו את
שובנו מגלות ראשונה לאחר ע' שנה. הבריות .ואריה הוא לשון יראה .לכן
וכאומרו ,ארבעים שנה אקוט בדור. נאמר וְ ָּ ֤רבְ צָּ ה בֹו֙ כָּלָּ -הֹׁ֣אָּ ֶָּ֔לה כדי ליראנו
י
לעומקו של מקרא
נצבים וילך
וכנסת ישראל אומרת השיבנו אליך, ַוּי ְַּשלִ כִ֛ם ,הוא וכך הוא החשבון.
ונשובה .בתחילה השיבנו אתה ,ואז
וישלך ם .שהשליך ם' שנה ועוד ל'
אנחנו נשובה.
שנה .ולאחר מכן הֶׁ ֱח ִּז ָּירנּו אליו,
שנאמר ויש לי .שהם ראשית המילה
ֲשיבנּו ה' אליך וכן דברי המדרש :ה ִ
של וישליכם .וכנ"ל ,וכאומרו ועדיין
יִּש ָּראֵ ל לִּ פְ נֵי
וְּ נָּשּובָּ ה ,אָּ ְמ ָּרה כְ נֶׁסֶׁ ת ְ
הַ קָּ דֹוש בָּ רּוְך הּוא ִּרבֹונֹו שֶׁ ל עֹולָּם שלְּ ך י ְּשכם לִ י .או יש לי אתכם.
ֲשיבנּו .אָּ מַ ר לָּהם שלָּכם הּוא, הּוא ה ִ
שנאֱמַ ר (מלאכי ג ,ז) :שּובּו אלַי
וְּ אָּ שּובָּ ה אֲליכם ,נְ אֻם ה' ,אָּ ְמ ָּרה לְ ָּפנָּיו ^^^^
ִּרבֹונֹו שֶׁ ל עֹולָּם שלְּ ך הּוא ,שנאֱמַ ר
(תהלים פה ,ה) :שּובנּו אֱ ֹלהי יִ ְּשענּו,
ֲשיבנּו ה' אליך וְּ נָּשּובָּ ה. לְּ כְָּך נאֱמַ ר :ה ִ לפרשת התשובה
[פרק ל']
נראה לכאורה שהמדרש הכריע לטענת
כנסת ישראל ,שנאמר השיבנו. וְּ שַ ְּבתָֹּ֞ עַד ה' אלקיך וגו' וְּ שֶָּּ֨ ב ה'
שתחילה הקב"ה ישיבנו ואח"כ אנחנו בּותךֵ֖ וגו'.
אלקיך אתְּ -ש ְּ
נשובה.
ירמוז למה שאמרו חז"ל [מדרש רבה
אלא שמהפסוקים שבפרשתנו מוכח
איכה רבתי פרשה ה] ,שלכאורה יש
ההיפך .ושבת עד ה' ,ושב ה' .וְּ שַ ְּבתָֹּ֞
ויכוח בין כנסת ישראל להקב"ה.
עד ה' קודם אתם כנסת ישראל,
ואח"כ הקב"ה ישיבכם ,שנאמר ושב
הקב"ה אומר שובו אלי ,ואשובה
ה' .ואיך יכריע המדרש נגד פסוקים
אליכם .כלומר בתחילה אתם תשובו,
מפורשים?!
ואז אשובה אליכם.
ולעומקו של מקרא יש לתרץ
ולומר .שאמנם ,גם המדרש יעיד
יא
לעומקו של מקרא
נצבים וילך
וְּ שַ ְּבתָּ עַ ד ,כי תשוב אל כהפסוקים שבפרשתנו ,שהצעד
הראשון לתשובה עושה האדם ,אע''פ
מיראה ומאהבה ֲשיבנּו ושּובנּו ,שהרי
שנאמר בו ה ִ
עצם פנייתו של האדם לבוראו לומר
ה' בתחילה אמר ושבת עַ ד לו השיבנו ,עצם פנייתו זאת ,כבר
ולבסוף אמר ִ ִ֤כי תָּ שּוב אל ה' [ל,י'], נחשב לו שהוא האדם ,הוא עושה את
שבתחילה הוא שב מיראה ,ותשובה זו הצעד הראשון תחילה.
היא עד ה' ולא עד בכלל ,ואח"כ הוא
שב מאהבה ,ובכך הוא שב אל ה' ועד נמצאנו למדים שכאשר המבקש
בכלל. ֲשיבנּו ,בזה
לשוב אל ה' פותח ואומר ה ִ
מתקיימים דברי המדרש ופסוקי התורה
^^^^ כאחד.
שכן נאמר בפרשתנו :וְּ שַ ְּבתָֹּ֞ עַד ה'
וְּ י ְַּש ִמעִ֥נּו א ָּ ֵ֖תּה וְּ ַנע ֲֵֽשנָּה אלקיך .והאדם ממלא ההוראה באומרו:
ֲשיבנּו.
אל בוראו :ה ִ
שר אָּ נ ִ ִ֥כי ְּמצַ ּוְּ ךֵ֖
ִּ֚ ִכי הַ ִמ ְּצוָּ ה הַ ֶ֔זאת אֲ ִ֛
וכן נאמר בפרשתנו :וְּ שֶָּּ֨ ב ה' אלקיך
הַ ּיֶ֑ ֹום ֵֽלא-נִ פְּ ִ֥לאת ִהוא ִמ ְּמ ֶ֔ך וְּ ִ֥לא בּותךֵ֖ ,הרי שנענה לבקשתך אתְּ -ש ְּ
ְּרח ָּ ֵ֖קה ִ ֵֽהוא{ :יב} ִ֥לא בַ שָּ ַ ֵ֖מיִ ם ִ ֶ֑הוא "השיבנו".
אמר ִמי ַיעֲלהִ֤ ָּ -לנּו הַ שָּ מַ יְּ מָּ ה ל ֶ֗
וְּ יִ קָּ חהָּ ֶָּ֔לנּו וְּ י ְַּש ִמעִ֥נּו א ָּ ֵ֖תּה וְּ ַנע ֲֵֽשנָּה: וכן נאמר במדרש לעיל :שהאדם פותח
אמר ִמי {יג} וְּ ֵֽלא-מעִ֥בר לַּיָּ ֵ֖ם ִ ֶ֑הוא ל ֶ֗ ואומר :שּובנּו אֱֹלהי יִ ְּשענּו ,הרי עצם
ַיעֲבָּ רָָּ֜ -לנּו אל-עִ֤בר הַ ּיָּם וְּ יִ קָּ חהָּ ֶָּ֔לנּו פניית האדם לבוראו מוכיחה שהצעד
וְּ י ְַּש ִמעִ֥נּו א ָּ ֵ֖תּה וְּ ַנע ֲֵֽשנָּה{ :יד} ִ ֵֽכי- הראשון הוא בידי האדם.
קָּ ִ֥רֹוב א ִ֛ליך הַ דָּ ָּ ֵ֖בר ְּמ ֶ֑אד ְּב ִ ִ֥פיך
ּובלְּ בָּ ְּבךֵ֖ ַלעֲש ֵֽתֹו( :ל,יא-יד') ִ ֵֽ ^^^^
יב
לעומקו של מקרא
נצבים וילך
ולכן קבלו עליהם בנעשה ונשמע לכאורה קשה ,מדוע תקדים התורה
כמלאכי השרת. נשמע לנעשה .וְּ י ְַּש ִמעִ֥נּו אֹ ָּ ֹּ֖תּה וְּ ַנע ֲֵֽשנָּה.
והרי במתן תורה הקדמנו נעשה
אך לאחר מתן תורה התעלו יותר לנשמע.
להיות בדרגת מקבלי התורה והיא
דרגה יותר קרובה למשה רבנו, ויש לומר שהקדמת נשמע לנעשה הוא
ומעולה מן המלאכים ,כי התורה לא כעין מה שנאמר בפר' ואתחנן( ,ה,כד')
נתנה למלאכי השרת ,וצריך לעמול וְ אַ ְת | ְתדַ בֵ ר אֵ לֵינּו אֵ ת כָּל-אֲשֶׁ ר יְדַ בֵ ר ה'
בה כדי להבינה.
אֱֹלהֵ ינּו אֵ לֶׁיך וְּ שָּ מַ עְּ נּו וְּ עָּ ִ ֵֽשינּו.
וכדי להגיע לדרגה זאת לא ניתן
לעשות בלי לשמוע תחילה .והיינו וגם שם יש לשאול ,והרי אמרו היפך
ללמוד וללמד לשמור ולעשות. הדברים ממה שאמרו במעמד הר סיני,
נעשה ונשמע .ותגדל הקושיה ,שהרי
הכי נמי ,בפרשת נצבים אמרו יטיבּו כָּל אֲשֶׁ ר
בהמשך אומר הקב"ה ה ִ
וְּ י ְַּש ִמעִ֥נּו א ָּ ֵ֖תּה וְּ ַנע ֲֵֽשנָּה ,כי זה לאחר דִּ בֵ רּו (שם כה') .ומאי היטיבו ,הרי
מתן תורה ,ודייקא נמי שנאמר כאן ִ֥לא לכאורה היטיבו יותר באמרם נעשה
בַ שָּ ַ ֵ֖מיִ ם ִ ֶ֑הוא. ונשמע.
ִ֥לא בַ שָּ ַ ֵ֖מיִ ם ִ ֶ֑הוא לֵאמֶֹ֗ ר ִּ ֹׁ֣מי ַי ֲעלֶׁה-לָּ ֤נּו ולעומקו של מקרא יש לומר,
הַ שָּ ַ֙מיְ מָּ ה֙ וְ יִּקָּ ֶׁחֹׁ֣הָּ ֶָּ֔לנּו וְּ י ְַּש ִמעִ֥נּו א ָּ ֵ֖תּה שהדברים האלו שאמרו וְּ שָּ מַ עְּ נּו
וְּ ַנע ֲֵֽשנָּה: וְּ ָּע ִ ֵֽשינּו ,הם מה שאמרו לאחר מתן
תורה .ומה שאמרו נעשה ונשמע זה
ומשום שעתה לא בשמים היא ,על כן לפני מתן תורה.
יש להקדים קודם שמיעה ,וְּ י ְַּש ִמעִ֥נּו
א ָּ ֵ֖תּה שהיא עמל התורה ורק לאחר מכן וביאור הדברים הוא ,שלפני מתן
עשייה .וְּ ַנע ֲֵֽשנָּה .שאם לא יִּלְ מַ ד ,כיצד תורה היו בדרגת המלאכים גבורי כח
יעשה. עושי דברו לשמוע בקול דברו ,עוד
טרם הבינו פירושי התורה ממשה רבנו.
יג
לעומקו של מקרא
נצבים וילך
וכאומרו :שאי אפשר לזכות לתורה ומה ש ָּכפַ ל הענין לומר וְּ ֵֽלא-מעִ֥בר
ללא עמל התורה .ואשר על כן הקדים לַּיָּ ֵ֖ם ִ ֶ֑הוא ,כוונתו לומר שהתורה לא
הכתוב נשמע לנעשה :וְּ י ְַּש ִמעִ֥נּו א ָּ ֵ֖תּה ִּתמָּ צֵ א בסחרנים ובתגרנים ללא עמל
וְּ ַנע ֲֵֽשנָּה .והוא עמל התורה המביא התורה .כמובא בעירובין נה.
לידי מעשה.
וכמעשה בר' יוחנן ואילפא ,בתענית
או ַכלְך לדרך זו :שידברו פסוקים כא .שר' יוחנן המית עצמו באהלה של
אלו במצות התשובה ,ואי אפשר תורה ,ואילפא יצא אל מעבר לים
לתשובה שתיעשה אם לא ישמע ויקבל לסחורה ,ואע''ג כשחזר אילפא מצאוהו
תחילה כל ענייניה. שהוא בקי בכל חדרי התורה ,ואולי אף
ואשר על כן הקדים בה נשמע לנעשה. יותר מר' יוחנן ,שאילפא נחשב
וְּ י ְַּש ִמעִ֥נּו א ָּ ֵ֖תּה וְּ ַנע ֲֵֽשנָּה. ל"סיני" ,ור' יוחנן ל"עוקר הרים"
וקבעו חכמים ש"סיני" עדיף ,שיודע
^^^^ ובקי בכל התורה כולה ,אע"פ כן לא
הסכים אילפא להיות ראש ישיבה
יד ִתי בָּ כם הַ ּיֹום֮ את-הַ שָּ ַמיִ ם
הַ עִ ֶּ֨ במקום ר' יוחנן ,ורמז בתשובה
וְּ את-הָּ אָּ רץ (שם ,יט') לשואלים אותו" ,מצוה לשמוע דברי
המת" .שפְּ שַ ט כוונתו הוא לשמוע
לצוואת שכיב מרע ,כפי ששאלוהו .אך
פירש רש"י אֶׁ ת הַ שָּ ַ ֹׁ֣מיִּ ם וְ אֶׁ ת הָּ אָּ ֶׁרץ
רמז בזה לר' יוחנן שהמית עצמו
שהם קיימים לעולם .ויהיו עדים שאני
באהלה של תורה כל אותו זמן
התריתי בכם .וכן בהאזינו פירש שהם
שאילפא עסק במסחר מעבר לים.
קיימים לעולם.
ונרמזו הדברים גם בפרשתנו,
ויש לשאול ,שהרי בנדרים דף לב אמר ִמי באומרו :וְּ ֵֽלא-מעִ֥בר לַּיָּ ֵ֖ם ִ ֶ֑הוא ל ֶ֗
תֹורהָּ ע''א אָּ מַ ר ִּרבִּ י אֶׁ לְ ָּעזָּר גְ דֹולָּה ַיעֲבָּ רָָּ֜ -לנּו אל-עִ֤בר הַ ּיָּם וְּ יִ קָּ חהָּ ֶָּ֔לנּו
תֹורה לא נִ ְּתקַ ּיְּ מּו שָּ מַ יִ ם ָּ שֶׁ ִּאלְ מָּ לֵא וְּ י ְַּש ִמעִ֥נּו א ָּ ֵ֖תּה וְּ ַנע ֲֵֽשנָּה.
יתיוָּאָּ רץ שֶׁ ֶּׁנאֱמַ ר (ירמיה לג) ִּאם ל ֹא בְ ִּר ִּ
יֹומָּ ם ָּולַיְ לָּה חֻקֹות שָּ מַ יִּם וָּאָּ ֶׁרץ ל ֹא
יד
לעומקו של מקרא
נצבים וילך
שָּ ְמ ִּתי .אם כן לכאורה אינם קיימים
וַּיֵ֖לְך לעולם בפני עצמם ,אלא תלויים הם
בשמירת התורה .והיאך יעידו בהם
בישראל ,אם יסורו מן הדרך ,והרי
אּוכִ֥ל ֵ֖עֹוד
לאַ - שה וגו' וַּיֵ֖לְך מ ֶ֑ אם אין תורה אין שמים וארץ.
לָּצאת וְּ ל ֶָּ֑בֹוא וגו'
אלא יש לומר לפי מה שנאמר בפר'
וַּילְך משה ַויְדַ בֵ ר אֶׁ ת הַ דְ בָּ ִּרים הָּ אֵ לֶׁה וילך( ,לא ,כא') וְ הָּ יָּה ִּ ֵֽכיִּ -ת ְמצֶׁ אן ָּ אֹ תֹו
אֶׁ ל כָּל י ְִּש ָּראֵ ל (לא,א') ָּרעֹות ַרבֹות וְ צָּ רֹות וְ עָּנְתָּ ה הַ ִּש ָּירה הַ ז ֹאת
ַוי ֹאמֶׁ ר ֲאלֵהֶׁ ם בֶׁ ן מֵ אָּ ה וְ ע ְֶׁש ִּרים שָּ נָּה אָּ נֹ כִּ י לְ ָּפנָּיו לְ עֵד כִ י לא ִתשָּ כַח ִמפִ י ז ְַּרעֹו.
הַ יֹום ל ֹא אּוכַל עֹוד לָּצאת וְּ לָּבֹוא וה'
אָּ מַ ר אֵ לַי ל ֹא תַ עֲבֹ ר אֶׁ ת הַ י ְַרדֵ ן הַ זֶׁה ופירש רש"י שם הרי זו הבטחה
(לא,ב') לישראל שאין תורה משתכחת מזרעם
לגמרי ,ולכן בכח ההבטחה הזאת יהיו
פירש רש"י לא אוכל איני רשאי. השמים והארץ קיימים לעולם ויוכלו
וזה לשונו :יכול שתשש כחו ,תלמוד להעיד בהם בישראל לזרזם להרבות
לומר לאֵֽ ָּ -כה ָּ ֲִ֥תה עינֵ֖ ֹו וְּ לא-נָּ ִ֥ס ל ֵֽחה חֵ ילִּ ים בתורה.
(דברים לד ,ז ,).אלא מהו לא אוכל,
^^^^
איני רשאי ,שנטלה ממני הרשות
ונתנה ליהושע.
מתיחס רש''י בפירושו לכאורה
לרשות להכנס לארץ ,שכן פירש
שנטלה ממני הרשות ונתנה ליהושע,
וכפי שמטעים הפסוק :וה' אָּ מַ ר אֵ לַי לא
תַ עֲבר את הַ ּי ְַּרדן הַ זה (לא,ב') וכאומרו
ל ֹא אּוכַל עֹוד לָּבֹוא אל הארץ.
טו
לעומקו של מקרא
נצבים וילך
בבית אולפנא .ומשנכנס לבית המדרש, ויש ליתן טעם לפירושו של רש''י גם
למשכן בית אולפנא ,כל מעיינותיו לעניין אומרו ל ֹא אּוכַל עֹוד לָּצאת.
נפתחות מחדש מכח בית המדרש .וזו
היא מעין ההבטחה ִ ִ֛כי ִ֥לא ִתשָּ ַכֵ֖ח ִמ ִפי ולעומקו של מקרא יש לומר,
ז ְַּר ֶ֑עֹו. שבאומרו נטלה ממני הָּ ְּרשּות אין
כוונתו רק לעניין הרשאה ,האם הוא
^^^^ רשאי או לא לָּבֹוא לארץ .כלומר האם
יש לו ְּרשּות והוא ינוקד בשווא תחת
שה .על דרך הרמז והסוד, וַּיֵ֖לְך מ ֶ֑ הרי''ש .אלא גם יכוון שנטלה ממנו
שהיו מלווים לו למשה שני מלאכים הָּ ָּרשּות ובלי קשר לביאתו לארץ.
קדושים ,מה"ש ו-כל"י ,והם משמות ָּרשּות בניקוד קמץָּ .רשּות בהוראה של
ע"ב היוצאים מג' פסוקין ויסע ויבא ויט ְּש ָּר ָּרה .כמו שאמרו בפרקי אבות [א,י']
שבפר' בשלח .והם אותיות ויל"ך "אל תתודע ל ָָּּרשּות".
מש"ה.
ומאותו היום נטלה ממנו הָּ ָּרשּות ונתנה
ליהושע ,אלא שיהושע לא השתמש
ובשרשי השמות לרמ"ז מובא על
בָּ ָּרשּות בחייו של משה.
השם הק' מה"ש שהוא מע"ב שמות,
שהוא הממונה על המות ועל החיים,
ואשר על כן ילוה אותו ביום מותו ובזה יבוא על מקומו בשלום הפירוש
לחיים הנצחיים .והמילה יל"ך היא לָּצאת וְּ לָּבֹוא .לָּצאת בענייני ָּרשות
השם הק' כל"י ,והוא משמות ע"ב ושררה ,וְּ לָּבֹוא אל הארץ ללא ְרשּות
ומכוון כנגד המילה "לבבכם" [ולעבדו הקב''ה.
בכל לבבכם] שבפרשה שניה של ק"ש,
והיא כנגד כח התפילה כדאָּ ְמרּו איזו ושמא י"ל שלכן תרגם יונתן וילך
היא עבודה שבלב זו היא תפילה. משה ַו ֲאזַל משה לְּ מַ ְּשכַן בית אּולְּ ָּפנָּא.
שגם מי שנטלה ממנו ה ָּרשות ,ונסתתמו
מסורות ומעינות חכמה ממנו ,הרי הוא
מוצא את עיקר חיותו בבית המדרש,
טז
לעומקו של מקרא
נצבים וילך
לבא :בשגם הוא בשר .בשגם וְּ אלּו שני השמות שבאו ללוות את
בגימטריא כמו משה וכתיב שם והיו משה ביומו האחרון ,הם כנגד כח
ימיו מאה ועשרים שנה וכך היו ימי התפילה וכח התורה .וכפי שאמרו אין
חיי משה כלומר עתיד לבא בשגם משה מלוין לו לאדם ביומו האחרון אלא
מן הנולדים וכן ימיו. תורה ומעשים טובים ,והיינו שלימדנו
כלומר ,גם השם מש''ה שהוא משה רבנו כח התפילה וכח התורה,
בגימטר'יה קטנה ,3מורה על כך שה.ולכן נאמר וַּיֵ֖לְך מ ֶ֑
שעתיד משה לחיות 120שנה שהם
בגימטרי'ה קטנה .3 ועל דרך הצח ,ירמזון ִּאילֵין ִּמי ַליָּא
לשנותיו של משה שהם מאה ועשרים
ולעומקו של מקרא ,יש לומר שנה .כיצד :האותיות יו''ד למ''ד מן
שנרמז שמו של משה בפסוק זה לא רק וילך ,במילואן ,הרי הן ,94ועוד ו' כ'
מן המילה בשגם ולא רק מהמשך הרי בגימטריה .120לומר לך שכל
ש ֵ֖רים שָּ ָּנֵֽה, הפסוק וְּ הָּ יּו י ֶ֔ ָָּּמיו מ ָּ ִ֥אה וְּ ע ְּ ִ המאה ועשרים שנותיו הלכו עמו אל
שר שנאמר: אלא גם מאומרו הּוא בָּ ָּ ֶ֑ כל בני ישראל להיפרד מהם ביומו
רּוחי ָּ ֵֽבאָּ דָּ ם֙ לְ עֹ ֶָּ֔לם, ַו ֹׁ֣י ֹאמֶׁ ר ה' ֵֽל ֹא-יָּדֵ֨ ֹון ִּ ֤ האחרון.
שר .ועל דרך אל תקרי. בְ שַ גַ ֹּ֖ם הּוא בָּ ָּ ֶ֑
שר בשני קמצים ,אלא אל תקרי בָּ ָּ ֶ֑ וכן ,ויל"ך בגימטרי'ה קטנה ,3וגם
שר ,בפתח וקמץ ,שהוא האדם בַ ָּ ֶ֑ 120בגימטריה קטנה .3
הַ ְּמבַ שר .הוא משה ,הוא יְּ בַ שר לבני
ישראל את גאולתם ,והוא יְּ בַ שר לבני וכן השם מש"ה אשר נרמז לו כבר
אדם כי המשפט נתון בידיהם .כפי מימי בראשית ,יורה על מאה ועשרים
רּוחי ָּ ֵֽבאָּ דָּ ם֙
שאומר הקב''הֵֽ :לא-י ֶָּּ֨דֹון ִּ ֤ שנה ,שכן אמרו בגמ' (חולין קלט עמ'
לְ עֹ ֶָּ֔לם ,לא אני אהיה דן אותם ,כי בשעת ב') אמרי ליה פפונאי לרב מתנה :משה
כעסי אין מידי מציל .אלא בשר ודם מן התורה מנין ,אמר להם {בראשית ו-
יהיו דנים אותם .שנאמר (תהלים שר.ג} ְּבשַ גַ ֵ֖ם הּוא בָּ ָּ ֶ֑
ֹלהים יִ ְּשפט .וכאשר פב,א') ְּבקרב ֱא ִ ופירש רש''י שם ועוד זה שאלו ממנו
מנין למשה רמז קודם שבא -שסופו
יז
לעומקו של מקרא
נצבים וילך
וכן נרמז באומרו :אֶׁ ל כָּל-יִ ְּש ָּר ֵֽאל, יעשו דין למטה ,לא יהיה דין למעלה,
כָּל-יִ ְּש ָּר ֵֽאל ר"ת כל"י. אלא רחמים בדין.
או כַלְך לדרך זו ,שעתה היא שעת ^^^^
כְּ לֹות הנפש ,בכיסופיה וגעגועיה לבורא
עולם ,להיות במחיצתו .לכן כתיב וַּיֵ֖לְך
שה ,אל תקרי וַּיֵ֖לְך אלא וַיְּ ַכל .וכמו מ ֶ֑ שה וגו'
או כַלְך לדרך זו ,וַּיֵ֖לְך מ ֶ֑
שנאמר וַיְּ כַל משה את הַ ְּמלָּאכָּה. אל-כָּל-יִ ְּש ָּר ֵֽאל ,שהלך אל כל ישראל
(שמות ,מ,לג') והוא מלשון גָּמַ ר ,וכן שבכל הדורות ליתן לכל אחד ואחד
הוא מלשון חָּ מַ ד. משרש נשמתו ,כפי שאמרו בגמרא
משה שפיר קאמרת .שהוליך את שרש
וכמבואר בלעומקו של מקרא לפר' נשמתו אל כל ישראל.
פקודי :
או כַלְך לדרך זו ,שיצק מנשמתו אל
משה את הַ ְּמלָּאכָּה (שמות, וַיְּ כַל כל ישראל שיהיו כלי מחזיק ברכה,
מ,לג') מלשון וַיְּ כַל אֱֹלקים בַ יֹום וכפי שדרשו דורשי רשומות כל"י
הַ ְשבִּ יעִּ י ְמלַאכְ תֹו אֲשֶׁ ר עָּשָּ ה .והביאו כהנים לוויים ישראל .ונרמז כאן
בעל הטורים מהתרגום ירושלמי ויכל - באמרו וַּיֵ֖לְך בטעם הטיפחא,
וחמד .שחמד הקב"ה את השבת ואת שהטיפחא היא בפני עצמה ואינה
כל אשר עשה .ואשר על כן קרויה בהכרח מחוברת עם שלאחריה ,ונאמר
השבת חמדת ימים .כן משה ,חמד את
שה בטעם אתנחתא .וכאילו כתוב מ ֶ֑
המלאכה.
שה.
ּוכְּ לֵ֖ "י מ ֶ֑
ואשר על כן הכי נמי בענינינו גילה
לרמוז שהנִ יחַ משה עצמו בלב כל
משה רבנו את חמדתו הגדולה לכל
אחד ואחד מישראל להיות כלי מחזיק
איש ישראל אשר בכל הדורות.
ברכה ,היא ברכת התורה.
באשר כלתה נפשו לא רק לבוראו ,אלא
גם אל כל ישראל .שנאמר וילך משה
יח
לעומקו של מקרא
נצבים וילך
ואם אין יצר הרע אין תכלית להפכו -ויכל משה .ולכן כל המשתדל בתורת
לעפר .לכן כפי ששכב כך קם .מה משה עליו נאמר ,משה ,שפיר
שאין כן בשאר ישראל .לכן לא קם קאמרת!
בישראל כמשה.
^^^^
ומינה ,יש ללמוד מכאן שגם מי
שסובר שהמילה וְּ קָּ ֩ם היא על העם וְּ קָּ ֩ם ו ִַּ֤יאמר יהו'ה אל-מ ֶ֔שה ִהנְּ ךִ֥ שכֵ֖ב
הָּ ֶָּּ֨עם הַ ָ֜זה וכו' ,הרי נרמז כאן שלא רק עִ ם-אֲ ב ֶ֑תיך וְּ קָּ ֩ם הָּ עֶָּּ֨ ם הַ ָ֜זה וְּ זָּנָּ ה |
משה רבנו יקום בתחיית המתים אלא אַ חֲרי | אֱֹלהי ֵֽנכַר-הָּ ֶ֗ ָּארץ (לא,טז')
כל העם הזה ,ואף על פי שזנה אחרי ִהנְּ ךִ֥ שכֵ֖ב עִ ם-אֲ ב ֶ֑תיך וְּ קָּ ֩ם
אלהים אחרים ,הרי עם התשובה
תקומה תהיה לו ,וְּ קָּ ֩ם הָּ ֶָּּ֨עם הַ ָ֜זה, פירשו רבותינו
לתחיית המתים .ויהיו הטעמים רומזים זה אחד המקראות שאין להם הכרע אם
לכך .וְּ קָּ ֩ם ב"תלישא" ,שנתלש ממנו קאי ארישא או אסיפא .אם קאי ארישא
יצר הרע בעת תחיית המתים ,הָּ עֶָּּ֨ ם הַ ָ֜זה וכוונתו למשה ותחיית המתים ,כאומרו
ב"קדמא ואזלא" כתרגום הטעמים ִהנְּ ךִ֥ שכֵ֖ב וְּ קָּ ֩ם או יכוון על העם
מקדים והולך ,לקראת משה רבנו
וכאומרו וְּ קָּ ֩ם הָּ עֶָּּ֨ ם הַ ָ֜זה וכו' .וזה
בתחיית המתים.
לפשוטו.
^^^^
ולעומקו של מקרא אפשר לומר כי
יש הכרע ,ורמוז במה שכתוב (בפר'
וַיְּ דַ בר מ ֶ֗שה ְּבאָּ זְּני כָּל-קְּ ַהל האזינו) ולא קם בישראל כמשה .מאי
ירה הַ ֶ֑זאתיִ ְּש ָּר ֶ֔אל אתִ -ד ְּב ִ֥רי הַ ִש ָּ ֵ֖ ולא קם .ולא קם בתחיית המתים
ַעֵ֖ד תֻּ ָּ ֵֽמם( .לא,ל') כמשה ,שקם כפי ששכב .שהרי היה
עַד תֻּ מָּ ם. בלי יצר הרע כששכב ,וכן כשקם .כי
בדרך הפשט פירושו עַ ד תֻּ מָּ ם של כל תכלית השכיבה היא להיפרד מיצר
ירה הַ ֶ֑זאת
ִד ְּב ִ֥רי הַ ִש ָּ ֵ֖ הרע כאשר נהפך לעפר.
יט
לעומקו של מקרא
נצבים וילך
{פרק סב ,א'} לְ מַ עַן צִּ יֹון ל ֹא אֶׁ חֱשֶׁ ה ועל דרך הצח ,יֵאָּ מֵ ר כמובא בשם
ּולְ מַ עַן ְירּושָּ ַל ִּם ל ֹא אֶׁ ְשקֹוט עַד יֵצֵ א כַּנֹ גַּה היהודי הקדוש רבו של ר' בונים
צִּ ְדקָּ ּה וִּ ישּועָּתָּ ּה כְ לַפִּ יד יִּבְ עָּר{ :ב} וְ ָּראּו מפשיסחא :עַד תֻּ מָּ ם של ישראל,
גֹו ִּים צִּ ְדקֵ ְך וְ כָּל ְמלָּכִּ ים כְ בֹודֵ ְך וְ קֹ ָּרא לְָּך הנזכרים בראש הפסוק.
שֵ ם חָּ דָּ ש אֲשֶׁ ר פִּ י יהו'ה יִּקֳּ בֶׁ ּנּו: שלימדם וחזר ולימדם בְ אָּ ְזנֵיהם עד
ית עֲטרת ִתפְּ ארת ְּביַד {ג} וְּ הָּ יִ ְּ שנהיו כָּל-קְּ ַהל יִ ְּש ָּר ֶ֔אל תמימים,
ּוצנִ יף ְּמלּוכָּה ְּבכַף יהו'ה (וצנוף) ְּ כיעקב איש תם יושב אהלים.
אֱֹלהָּ יִ ְך{ :ד} ל ֹא יֵאָּ מֵ ר לְָּך עֹוד עֲזּובָּ ה
ּולְ אַ ְרצֵ ְך ל ֹא יֵאָּ מֵ ר עֹוד ְשמָּ מָּ ה כִּ י לְָּך ^^^^
יִּקָּ ֵרא חֶׁ פְ צִּ י בָּ ּה ּולְ אַ ְרצֵ ְך בְ עּולָּה כִּ י חָּ פֵץ
יהו'ה בָּ ְך וְ אַ ְרצֵ ְך ִּתבָּ עֵל{ :ה} כִּ י ִּיבְ עַל
ּומשֹוש חָּ תָּ ן בָּ חּור בְ תּולָּה יִּ בְ עָּלּוְך בָּ נָּיְִּך ְּ להפטרת נצבים וילך
ַעל ַכלָּה י ִָּשיש עָּ לַיִ ְך אֱֹלהָּ יִ ְך{ :ו} עַל
חֹומֹ תַ יְִּך יְרּושָּ ַל ִּם הִּ פְ קַ ְד ִּתי שֹ ְמ ִּרים כָּל ז' דנחמתא
הַ יֹום וְ כָּל הַ ַל ְילָּה תָּ ִּמיד ל ֹא ֶׁיחֱשּו
הַ מַ זְכִּ ִּרים אֶׁ ת יהו'ה אַ ל ד ֳִּּמי ָּלכֶׁם: ישעיה פרק-סא י' -סג,ט'
{ז} וְ אַ ל ִּת ְתנּו ד ֳִּּמי לֹו עַד יְכֹונֵן וְ עַד
י ִָּּשים אֶׁ ת ְירּושָּ ַל ִּם ְתהִּ לָּה בָּ אָּ ֶׁרץ: פסוקי ההפטרה
ימינֹו ּובִּ זְרֹו ַע עֻזֹו ִּאם נִּשבַ ע יהו'ה בִּ ִּ {ח} ְ
אֶׁ תֵ ן אֶׁ ת ְד ָּגנְֵך עֹוד מַ ֲאכָּל לְ אֹ יְ בַ יְִּך וְ ִּאם פרק סא {פסוק י'} שֹוש אָּ ִשיש
י ְִּשתּו בְ נֵי ֵנכָּר ִּתירֹושֵ ְך אֲשֶׁ ר ָּי ַגע ְַת בֹו: בַ יהו'ה תָּ גל נַפְּ ִשי באֹלהַ י כִ י
{ט} כִּ י ְמאַ ְספָּיו י ֹאכְ לֻהּו וְ הִּ לְ לּו אֶׁ ת ִהלְּ ִבישַ נִ י ִבגְּ די ישַ ע ְּמעִ יל ְּצדָּ קָּ ה
ּומקַ בְ צָּ יו י ְִּשתֻהּו בְ חַ צְ רֹות קָּ דְ ִּשי: יהו'ה ְ יְּ עָּ טָּ נִ י כחָּ תָּ ן יְּ כַהן פְּ אר וְּ ַכ ַכלָּה
(ס) {י} עִּ בְ רּו עִּ בְ רּו בַ ְשע ִָּּרים פַּנּו דֶׁ ֶׁרְך תַ עְּ דה כליהָּ { :יא} כִּ י כָּאָּ ֶׁרץ תֹוצִּ יא
הָּ עָּם סֹ לּו סֹ לּו הַ ְמ ִּסלָּה סַ קְ לּו מֵ אֶׁ בֶׁ ן הָּ ִּרימּו צִּ ְמחָּ ּה ּוכְ ַגּנָּה זֵרּועֶׁיהָּ תַ צְ ִּמיחַ כֵן אֲדֹ נָּי
נֵס עַל הָּ ע ִַּמים{ :יא} הִּ ּנֵה יהו'ה הִּ ְש ִּמי ַע ּותהִּ לָּה ֶׁנגֶׁד כָּל
א'להים יַצְ ִּמיחַ צְ דָּ קָּ ה ְ
אֶׁ ל קְ צֵ ה הָּ אָּ ֶׁרץ ִא ְּמרּו לְּ בַ ת ִצּיֹון ִהנה
הַ גֹו ִּים:
יִ ְּשעְך בָּ א הִּ ּנֵה ְשכָּרֹו ִּאתֹו ּופְ ֻעלָּתֹו
לְ ָּפנָּיו{ :יב} וְ קָּ ְראּו לָּהֶׁ ם עַם הַ קֹ דֶׁ ש
כ
לעומקו של מקרא
נצבים וילך
שהביאו אבודרהם ,שכנסת ישראל לא גְ אּולֵי יהו'ה וְ לְָּך יִּקָּ ֵרא דְ רּושָּ ה עִּ יר ל ֹא
נתרצתה בחמש הנחמות הראשונות, ֶׁנ ֱעזָּבָּ ה( :ס)
שבהן הבטיח לה הקב''ה נחמה לעתיד
{פרק סג ,א'} ִּמי זֶׁה בָּ א מֵ אֱדֹום חֲמּוץ
לבוא .שכן אין היא מתרצית על נחמה
בְ גָּדִּ ים ִּמבָּ צְ ָּרה זֶׁה הָּ דּור בִּ לְ בּושֹו צֹ עֶׁה
שלעתיד .מה שאין כן בנחמה הששית
הֹושיעַ: בְ רֹ ב כֹ חֹו אֲנִּ י ְמדַ בֵ ר בִּ צְ דָּ קָּ ה ַרב לְ ִּ
שבה קורא הקב''ה לכנסת ישראל
{ב} מַ דּו ַע אָּ דֹ ם לִּ לְ בּושֶׁ ך ּובְ גָּדֶׁ יך כְ דֹ ֵרְך
קּומי
בלשון עבר[ :ישעיהו ס,א'] " ִ
פּורה דָּ ַרכְ ִּתי לְ בַ דִּ י ּומֵ ע ִַּמים בְ גַת{ :ג} ָּ
אֹורי כִ י בָּ א אֹורְך ּוכְּ בֹוד ה' עָּ לַיִ ְך
ִ
אֵ ין ִּאיש ִּא ִּתי וְ אֶׁ דְ ְרכֵם בְ אַ פִּ י וְ אֶׁ ְר ְמסֵ ם
ז ָָּּרח" ,דייקא נמי ז ָָּּרח בלשון עבר,
בַ חֲמָּ ִּתי וְ יֵז נִּצְ חָּ ם עַל בְ גָּדַ י וְ כָּל מַ לְ בּושַ י
כלומר זרח כבר .ואשר על כן ,בזה היא
נאותה להתרצות. ּושנַת אֶׁ גְ אָּ לְ ִּתי{ :ד} כִּ י יֹום נָּקָּ ם בְ לִּ בִּ י ְּ
גְּ אּולַי בָּ אָּ ה{ :ה} וְ אַ בִּ יט וְ אֵ ין עֹ זֵר
ועתה בנחמה השביעית מודיעה כנסת וְ אֶׁ ְשתֹומֵ ם וְ אֵ ין סֹומֵ ְך וַתֹושַ ע לִּ י זְרֹ עִּ י
ישראל ביד הנביא כי אכן נתרצתה: ַוחֲמָּ ִּתי הִּ יא סְ מָּ כ ְָּתנִּ י{ :ו} וְ אָּ בּוס ע ִַּמים
{י} שֹוש אָּ ִשיש בַ יהו'ה תָּ גל נַפְּ ִשי אֹוריד לָּאָּ ֶׁרץ בְ אַ פִּ י ַואֲשַ כְ ֵרם בַ חֲמָּ ִּתי וְ ִּ
נִּצְ חָּ ם( :ס) {ז} חַ סְ דֵ י יהו'ה אַ זְכִּ יר
באֹלהַ י כִ י ִהלְּ ִבישַ נִ י ִבגְּ די ישַ ע ְּמעִ יל
ְתהִּ ֹּלת יהו'ה כְ עַל כֹ ל אֲשֶׁ ר גְ מָּ לָּנּו יהו'ה
ְּצדָּ קָּ ה יְּ ָּעטָּ נִ י כחָּ תָּ ן יְּ כַהן פְּ אר וְּ ַכ ַכלָּה
וְ ַרב טּוב לְ בֵ ית י ְִּש ָּראֵ ל אֲשֶׁ ר גְ מָּ לָּם
תַ עְּ דה כליהָּ .
כְ ַרחֲמָּ יו ּוכְ רֹ ב חֲסָּ דָּ יו{ :ח} ַוי ֹאמֶׁ ר אַ ְך
ולא עוד אלא שמתבשרת היא על ע ִַּמי הֵ מָּ ה בָּ נִּ ים ל ֹא יְשַ קֵ רּו וַיְהִּ י לָּהֶׁ ם
ּושנַת גְּ אּולַי בָּ אָּ ה
ְּ גאולתה שנאמר: מֹושיעַ{ :ט} ְּבכָּל צָּ ָּרתָּ ם (לא) לֹו לְ ִּ
[סג,ד']. הֹושיעָּם ְּבאַ הֲבָּ תֹו
ִ צָּ ר ּומַ לְּ אַ ְך פָּ נָּיו
ּובח ְּמלָּתֹו הּוא גְּ אָּ לָּם וַיְּ נ ְַּטלם ְּ
ובזה נמצאת שייכות ההפטרה גם
וַיְּ נ ְַּשאם כָּל יְּ מי עֹולָּם:
לפרשת נצבים ,אע''פ שהיא מן
ההפטרות שלא בהכרח משוייכות בביאור ההפטרה
לפרשה ,מכל מקום נראה בעליל ושייכותה לפרשה
שייכות הבטחת גאולתה לעניין
התשובה שבפרק ל ,בפרשת נצבים, כבר נתבאר בנחמות הקודמות ,על פי
שבה נאמר וְּ שֶָּּ֨ ב ה' אלקיך את- המדרש פסיקתא דרב כהנא וכפי
כא
לעומקו של מקרא
נצבים וילך
יְּ כַהן פְּ אר וְּ ַכ ַכלָּה תַ עְּ דה כליהָּ ,אשר בּותךֵ֖ וגו'
ְּש ְּ
מוחלין להם על כל עוונותיהם ביום וכפי שפסק הרמב''ם בהלכות
חופתם. תשובה פרק ז' הלכה ה':
ועם תקומת בית המקדש היא "כל הנביאים כולן צוו על התשובה
מתבשרת על חידוש המלוכה ביד ואין ישראל נגאלין אלא בתשובה.
הקב''ה בהעניקו לה כתר מלוכה וכבר הבטיחה תורה שסוף ישראל
באומרוּ :וצְ נִּ יף ְמלּוכָּה בְ כַף אֱֹלהָּ יְִּך: לעשות תשובה בסוף גלותן ומיד הן
ּוצנִ יף ית עֲטרת ִתפְּ ארת ְּביַד יהו'ה ְּ וְּ הָּ יִ ְּ נגאלין ,שנאמר[ :בפרשת נצבים,
ְּמלּוכָּה ְּבכַף ֱאֹלהָּ יִ ְך. דברים ל ,א-ג''] וְּ הָּ יָּה כִ י יָּבאּו עָּ ליך
ובזה היא באה אל המלך בראש השנה כָּל הַ ְּדבָּ ִרים הָּ אלה וגו' וְּ שַ ְּבתָּ עַ ד ה'
לפניו להמליכו וליחדו ולהזכיר אֱ ֹלקיך וְּ שָּ מַ עְּ תָּ ְּבקלֹו וגו' וְּ שָּ ב ה'
מלכויות זכרונות ושופרות. בּותך וְּ ִרחֲמך" אֱֹלקיך את ְּש ְּ
ואשר על כן ,תהיה זאת הנחמה ומעתה ,לאחר שהודיעה כנסת ישראל
השביעית על פי הסוד מכוונת כנגד כי מתרצית היא ,מודיע לה הקב''ה
ספירת המלכות. בזאת ז' דנחמתא על תקומתה ועל כל
הטובות שהוא מעניק לה ובראשה
וכל שאר הנחמות המכוונות כנגד שאר
ּוצנִ יף ְּמלּוכָּה.
עֲטרת ִתפְּ ארת ְּ
הספירות ,כולן נשאבות אליה ,להודיע
מלכותו יתברך בעולם.
עֲטרת ִתפְּ ארת היא עטרת תפארת בית
וכמים הפנים לפנים כן לב האדם
המקדש ,כנגד מה שקונן ירמיהו
לאלקיו ,וכשם שמעיד הקב''ה על בניו
במגילת איכה [ה,טז'] על חורבן הבית
בסוף הנחמתא השביעית הזאת[ :סג,י']
באומרו נָּפְּ לָּה עֲטרת ראשנּו אֹוי נָּא לָּנּו
ַו ְינ ְַטלֵם וַיְּ נ ְַּשאם כָּל יְ מֵ י עֹולָּם ,כן באים
כִּ י חָּ טָּ אנּו ,עתה שמחה כנסת ישראל על
הבנים ומתפללים בראש השנה לפני
אשר מושב לה בית המקדש בשומעה
בוראם באומרםְּ :מֹלְך וְּ ִהנָּשאְּ ,מֹלְך ית עֲטרת ִתפְּ ארת בְ יַד מפי הקב''ה :וְ הָּ ִּי ְ
יהו'ה ,עת נרצה עוונה ,כאומרה :כחָּ תָּ ן
כב
לעומקו של מקרא
נצבים וילך
ְּבכָּל צָּ ָּרתָּ ם .בכל זמן שהיו בצרה היה עַל כָּל הָּ עֹולָּם כֻלֹו בִּ כְ בֹודֶׁ ך וְּ ִהנָּשא עַל
לֹו צָּ ר .פירוש :בכל זמן שהיו ישראל כָּל הָּ אָּ ֶׁרץ בִּ יקָּ ֶׁרך.
בצרה היה לֹו להקב''ה ,צָּ ר .כביכול היה
להקב''ה צר בצרתם. ואשר על כן היא הנחמה השביעית
והאחרונה בשלשלת הנחמות בהגיענו
וכן מפרש המלבי''םְּ :בכָּל צָּ ָּרתָּ ם .בעת
לפני כסא כבודו בראש השנה ,להמליכו
שהיו בצרה בגלות ,לֹו צָּ ר .היה דומה
וליחדו להקב''ה כָּל יְּ מי עֹולָּם.
להם כְ אָּ ב שֶׁ צָּ ַרת בניו צר לו כאילו היה
צרה לו לעצמו ,ועי''כ מלאך פניו וכן חותמת ההפטרה את שבע
הושיעם ,הושיעם תמיד ע''י שליח של דנחמתא:
פניו והשגחתו כי היה השגחתו דבוק
עמהם תמיד. {ט} ְּבכָּל צָּ ָּרתָּ ם (לא) לֹו צָּ ר ּומַ לְּ אַ ְך
ּובח ְּמלָּתֹו הּוא הֹושיעָּם ְּבאַ הֲבָּ תֹו ְּ
ִ ָּפנָּיו
ולעומקו של מקרא יש לומר כי בא גְּ אָּ לָּם וַיְּ נ ְַּטלם וַיְּ נ ְַּשאם כָּל יְּ מי עֹולָּם:
הקרי ולימד על הכתיב ,מדוע לא היצר
להם הקב''ה כפי מעלליהם [כפירוש ובשימת לב ,יש בפסוק קרי וכתיב.
רש''י] ,כדי שלא יהיה בהם עוון צער כתוב ְּבכָּל צָּ ָּרתָּ ם לא צָּ ר ,לא באל'ף.
השכינה ,שצָּ ַרת בניו צר לו כאילו וקרי ְּבכָּל צָּ ָּרתָּ ם לֹו צָּ ר ,לֹו בוי''ו .ועל
היה צרה לו לעצמו[ .וכפירוש מצודת דרך הסוד ,הקרי בא לגלות את ההעלם
דוד והמלבי''ם]. שבכתיב .ועל כן יש ליתן טעם מה בא
ללמדנו.
ואשר על כן שלח להם מלאך להושיעם.
שנאמר בְ כָּל צָּ ָּרתָּ ם (לא) לֹו צָּ ר ּומַ לְּ אַ ְך רש''י בפירושו לנביא ,נותן טעם
הֹושיעָּם. ָּפנָּיו ִ לכתיב ,ומגלה את צפונותיו ,וזה לשונו:
ְּבכָּל צָּ ָּרתָּ ם .שהביא עליהם .לא צָּ ר .לא
ועל דרך הצח יש לפרש צָּ ר מלשון הֵ יצֵ ר להם כפי מעלליהם שהיו ראויין
צורה .שהקב''ה כביכול צר צורת גילוי הֹושיעָּם ,הוא
ִ ללקות כי ּומַ לְּ אַ ְך ָּפנָּיו
שכינה על ידי מלאך כדי שיקיימו מיכאל שר הפנים ממשמשיו לפניו
בעצמם "שיויתי ה' לנגדי תמיד" ועל הֹושיעָּם תמיד בשליחותו של מקום. ִ
ידי כך יחזרו בתשובה ליתן פתח
לגאולתם ,וזה שנאמר בְ כָּל צָּ ָּרתָּ ם לֹו והמצודת דוד בפירושו נותן טעם לקרי
המגלה את העלם הכתוב וזה לשונו:
כג
לעומקו של מקרא
נצבים וילך
צָּ ר ּומַ לְּ אַ ְך ָּפנָּיו ,ועל ידי כך יתנו לב
הֹושיעָּם.
לשוב ויתקיים בהם ִ
כן מהרה יתקיים בנו ְּבאַ הֲבָּ תֹו
ּובח ְּמלָּתֹו הּוא גְּ אָּ לָּם וַיְּ נ ְַּטלם וַיְּ נ ְַּשאם
ְּ
כָּל יְּ מי עֹולָּם:
בב''א.
^^^^
