gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

פרשיית השבוע · Parshiyas Hasheviye — ניצבים וילך (2026-08-31)

מוציא לאור: פרשיית השבוע · Parshiyas Hasheviye

שבוע: ניצבים וילך (2026-08-31)

פרשיית השבוע · Parshiyas Hasheviye — ניצבים וילך (2026-08-31)

פתח את ה-PDF הורדה

‫הגיליון מוקדש‬ ‫לעילוי‪-‬נשמתו של מורי‪-‬‬ ‫חמי‪ ,‬אשר אהב את התורה‬ ‫בכל ליבו‪ ,‬נפשו ומאודו‪,‬‬ ‫הרב יוסף ב“ר אברהם ז“ל‪.‬‬ ‫ת‪ .‬נ‪ .‬צ‪ .‬ב‪ .‬ה‪.‬‬ ‫ניצבים‪-‬‬ ‫וילך‬ ‫תשפ“ו‬ ‫גיליון מס‘‬ ‫‪208‬‬ ‫את ההקשר – המוכרח – בין השתיים‪:‬‬ ‫לאמריקה לפני רבות בשנים וחויבו לעבוד‬ ‫בשבת‪” .‬אם לא ‪ -‬תפוטרו“‪ ,‬חתכו‬ ‫כשנזכה ל"והערב נא"‪ ,‬שדברי התורה‬ ‫יהיו ערבים ומתוקים בפינו‪ ,‬אזי – ממילא –‬ ‫המעסיקים‪.‬‬ ‫שירה לדורות‬ ‫נוכל לזכות ל"ונהיה אנחנו וצאצאינו"‪.‬‬ ‫היו יהודים והיו יהודים‪ .‬היו שעשו זאת‬ ‫שכן‪ ,‬כשבנינו ייראו כמה טוב לנו‬ ‫מתוך הקרבה של שמחה‪ .‬הם הביעו סיפוק‬ ‫סודו הנודע של פוסק הדור‬ ‫בלימוד‪ ,‬כמה אנחנו משתוקקים ללימוד‬ ‫רב בפני ילדיהם הרכים על הזכות‪ .‬והיו‬ ‫וכמה אנחנו נהנים ממנו וחיים אותו – הרי‬ ‫שעשו זאת מתוך אנחה כבדה ועמוקה‪.‬‬ ‫שאין מה לדאוג‪ ,‬בעז"ה רגליהם יוליכו‬ ‫החמצה של ממש‪.‬‬ ‫יש משהו אחד שכולנו צריכים להודות‬ ‫אותם – כמו רגלינו – אל המקום הטבעי‬ ‫והתוצאות היו בהתאם‪ :‬הראשונים ‪-‬‬ ‫בו‪ :‬ההסתכלות שלנו על החגים‪ ,‬נקבעה‬ ‫שלהם‪ :‬בית‪-‬המדרש‪ .‬הם מרגישים – היטב‬ ‫שראו כי טוב השם ‪ -‬הרוו את ההורים‬ ‫בימי טל‪-‬ילדות‪ .‬בימים שהתחלנו ללמוד‬ ‫מרגישים – מה אנחנו מרגישים‪.‬‬ ‫בנחת‪ ,‬ואיל האחרים ‪ -‬ששידרו לילד‬ ‫בכיתה את פרק ’אלו‪-‬מציאות‘‪..‬‬ ‫"והערב נא" פינת "ונהיה אנחנו‬ ‫שמצוות הן עול מכביד ‪ -‬לא זכו שילדיהם‬ ‫חג הפורים קיבל את השם ”חג‬ ‫וצאצאינו"‪.‬‬ ‫יילכו בדרך הישר והטוב‪ ,‬לצערנו‪.‬‬ ‫התחפושות“‪ ,‬חג סוכות ‪” -‬חג שמחות בית‪-‬‬ ‫■■■‬ ‫השואבה“‪ ,‬ואילו הימים הנוראים קיבלו‬ ‫■■■‬ ‫אולי סטיגמה קצת שלילית‪ .‬מבעיתה‪-‬‬ ‫וְ ָהיָ ה כִּ י ִּת ְמ ֶצאןָ אֹתֹו ָרעֹות ַרּבֹות וְ ָצרֹות‬ ‫מידי בוקר אנחנו מתפללים ומייחלים‬ ‫משהו‪ .‬כולם עטופי לבנים (כן‪ ,‬כמו אלו‬ ‫וְ ָענְ ָתה ַה ִּש ָירה ַהזֹאת לְ ָפנָ יו לְ ֵעד כִּ י ֹלא‬ ‫ל"והערב נא‪ ..‬את דברי תורתך בפינו"‪,‬‬ ‫מהקורונה‪ .)..‬ללא ספק המבט הראשון‬ ‫ִּת ָשכַ ח ִּמ ִּפי זַ ְרעֹו (דברים לא‪ ,‬כא)‬ ‫ואנחנו מיד כורכים בקשה נוספת לדור‬ ‫שלנו כילדים על החגים נשאר איתנו עד‬ ‫העתיד – "ונהיה אנחנו וצאצאינו‪ ,‬כולנו‬ ‫אולי הוא אשר אמרנו לעיל‪ .‬אפשר‬ ‫עכשיו‪ ,‬אם פחות אם יותר‪ .‬ילדותי‪ ,‬אבל‬ ‫יודעי שמך ולומדי תורתך"‪.‬‬ ‫שרמז רמזה כאן התורה בפרשתנו‪ :‬אם רצית‬ ‫קצת עדיין אתנו‪.‬‬ ‫שהתורה לא תישכח מפי זרענו ‪ -‬כדאי‬ ‫בפשטות נראה שאין קשר ישיר בין‬ ‫■■■‬ ‫שתהיה זו ”שירה“‪ .‬אם תהיה ניגון‪ ,‬אז יהיה‬ ‫השניים‪ .‬זוהי 'ברכת התורה' שבה אנחנו‬ ‫מתפללים שתי תפילות הקשורות בתורה‪.‬‬ ‫החוויה במצוות‪ ,‬מותירה חותם עמוק על‬ ‫קשה להפסיק‪ .‬איך אומר העולם? את‬ ‫ילדינו‪ .‬הסטיגמה על המצוות נקבעת לא‪-‬‬ ‫המנגינה הזו אי‪-‬אפשר להפסיק‪..‬‬ ‫אבל לאחרונה חשבתי להאיר בדרך זו‬ ‫מעט בהתאם ליחס שקיבלנו עליהם מבית‪-‬‬ ‫ברגע שהמצוות הן חוויה‪ ,‬ניגון‪ ,‬שירה ‪-‬‬ ‫אבא‪.‬‬ ‫ההד שלהם יהדהד עוד שנים ארוכות‪ .‬ואת‬ ‫ואני ‪ -‬אומר הרב‬ ‫כמה‬ ‫מי מאתנו אינו מכיר את הסיפור החינוכי‬ ‫הניגון הזה ישמיע האב העתידי גם בפני‬ ‫בחיוך ‪ -‬הייתי אבא‬ ‫המוכר על גדול הפוסקים הגאון רבי משה‬ ‫ילדו‪ ,‬וכן הלאה והלאה עד סוף כל הדורות‪.‬‬ ‫של שבת‪...‬‬ ‫פיינשטיין זצ“ל‪.‬‬ ‫פעם הצביע על היהודי שהגיעו‬ ‫תשפ“ו >> יו“ל ע“י מכון ’בלבבי‘ ‪ -‬צפת >> פלא‘‪ 8686115050 :‬דוא“ל‪abyisrael@gmail.com :‬‬ ‫גיליון ’פרשית השבוע‘ ‪ -‬להגות והסברה יהודית פרשת ניצבים‪-‬וילך‬ ‫ממנו להיות כזה ’בעל מוסר‘ גדול‬ ‫ולכבוש את כוחותיו‪ ,‬כלום האבא‬ ‫עצמו כובש תמיד את כוחותיו?!‬ ‫אלא צריך לדעת שלא מכים ילד‬ ‫בגלל שהוא אשם‪ ,‬כי באמת הוא לא‬ ‫אשם! רק מכים אותו כדי להרגיל‬ ‫אותו בטוב‪ ,‬שהפחד מפני המכה‬ ‫א‪ .‬י‪ .‬פ‪.‬‬ ‫יעזור לו להתגבר‪.‬‬ ‫”כאילו לא יצא“‬ ‫תורת הכאה לילד‬ ‫ולכן צריך האב לעשות ’פלגינן‘‬ ‫בשבוע שעברנו ’נגענו‘ קלות בנדון הגמרא (עירובין‬ ‫על מה יש להכות את הילד‬ ‫מא‪ ,‬ב) באשר לאדם ש‘יצא לדעת‘ מחוץ לתחום אלפיים‬ ‫ולחלק בין מה שעושים בפועל לבין‬ ‫אמה והוצרך לנקביו—האם נאמר שמותר לו לשוב לתחום‬ ‫ובאיזה אופן?‬ ‫אלפיים אמה ואזי בהיות ונכנס—נכנס‪ ,‬ומותר לו ללכת‬ ‫הרגשת הלב‪ ,‬שבפועל צריך הוא‬ ‫בחופשיות בכל תחום זה‪ ,‬וכפי שהתירו לאדם שיצא‬ ‫להכות את הילד על מעשיו הרעים‪,‬‬ ‫באונס מחוץ לאלפיים אמה‪ .‬בהקשר זה הבאנו את שיטת‬ ‫מרן המשגיח רבי דן סגל שליט“א‬ ‫רוב הראשונים כי אין היתר זה של ’כיוון דעל—על‘ אלא‬ ‫אבל בהרגשת הלב צריכה להיות‬ ‫אך ורק במי שיצא מחוץ לתחום בהיתר‪ ,‬אך מי שיצא‬ ‫ספר ’איגרת הגר“א‘ עם ביאור ’חובת האדם‘‬ ‫אהבה ולימוד זכות‪ ,‬שהכוחות שלו‬ ‫באיסור‪ ,‬גם אם שב לתחום בהיתר‪ ,‬עדיין אין לו היתר‬ ‫היטו אותו לעשות רע‪.‬‬ ‫אלא לנוע בד‘ אמות שלו‪ ,‬שזהו תחומו שלו‪.‬‬ ‫ועל קללה ושבועה ‪ -‬כותב הגר“א באיגרתו‬ ‫ותמהנו מה פשר העניין‪ ,‬הלא אם ישנה הגדרה‬ ‫‪ -‬תכה את הילדים ולא תרחם עליהם כלל‪.‬‬ ‫ולכן היו גדולים שנהגו לא להכות‬ ‫עקרונית כי תחום אלפיים אמה הוא תחום‪-‬שיפוטו של‬ ‫את הילד תיכף בעת שעשה את‬ ‫אדם‪ ,‬בהיות ונכנס אליו בהיתר‪ ,‬מדוע שלא יוכל לנוע בו‬ ‫זאת משום שאלו דברים שאם חס ושלום‬ ‫כאוות‪-‬נפשו‪ ,‬והסברנו כי אכן אין זו הגדרה עקרונית אלא‬ ‫אדם מתרגל בהם מקטנות—הוא לא יכול‬ ‫המעשה הלא‪-‬טוב‪ ,‬כי הם הרגישו‬ ‫שזהו עניין אינדבדואלי וכל אחד ו‘תחומו‘ שלו‪ ,‬וכאשר‬ ‫שהכעס עדיין פועל בהם‪ ,‬והיו‬ ‫יצא באיסור‪ ,‬חכמים קבעו כי כבר מיהצ את האלפיים‬ ‫להפסיק להתנהג כך גם כשיגדל‪ .‬כי מי‬ ‫ממתינים עד שהיו ברגיעה‪ ,‬ואז רק‬ ‫אמה המותרים לו‪ ,‬וגם אם ישוב אליהם‪ ,‬אין לו ד‘ אמות‪.‬‬ ‫שמתרגל לקלל או לשקר‪ ,‬ימשיך לנהוג כך‬ ‫ניגשו לגופו של עניין להעניש את‬ ‫הדבר יחודד לאור מה שהגדיר רש“ י כי במידה ושב‬ ‫כל חייו‪ ,‬ועל זה נאמר ’חושך שבטו—שונא‬ ‫לתחום לשם עשיית נקביו‪ ,‬מותר לו לשוטט בכל התחום‪,‬‬ ‫הילד על מעשהו‪.‬‬ ‫משום ש“ כאילו לא יצא‪ ,‬ולא גרע מהחזירוהו נכרים “‪.‬‬ ‫בנו‘‪.‬‬ ‫והיינו‪ ,‬שלפי רש“י אין כאן ’היתר‘ מיוחד של ’כיוון דעל—‬ ‫אמנם צריך לדעת‪ ,‬שלא בכל גיל ולא בכל‬ ‫■■■‬ ‫על‘‪ ,‬ברקע עניין ’כבוד הבריות‘‪ .‬אלא שבהיות ויצא ושב‬ ‫באונס‪ ,‬הרי שאנו דנים כאילו לא יצא כלל מן התחום‬ ‫מצב ולא על כל דבר צריך להכות‪ .‬והרבה‬ ‫כאמור‪ ,‬כאשר כן נדרש להכות את‬ ‫ועדיין הוא תחת ’מקומו‘ הראשון של האלפיים אמה‪.‬‬ ‫פעמים עדיף שלא להכות‪ ,‬כמו שאמרו‬ ‫הילד לא יחשוך שבטו משום‬ ‫ולאור זאת יובן כי כל זה ייאמר רק ביצא בהיתר‪ ,‬אולם‬ ‫חז“ל‪’ :‬יצר‪ ,‬תינוק ואשה תהא שמאל דוחה‬ ‫רחמנות‪ ,‬כי הרחמנות בכך היא‬ ‫כאשר יצא לדעת‪ ,‬באיסור‪ ,‬הרי שבוודאי לא נאמר כאן‬ ‫”כאילו לא יצא“‪ ,‬שהרי כבר הפסיד את תחומו הראשון‬ ‫וימין מקרבת‘‪ ,‬מכל מקום צריך לדעת שיש‬ ‫אכזריות‪ ,‬שכן אם לא ידריכו את‬ ‫בכך שיצא מאלפיים אמה באיסור‪ ,‬וכי רק ביצא ושב‬ ‫מושג כזה של ’חושך שבטו—שונא‬ ‫הילדים מקטנות לדרך טובה‪ ,‬ההרגל‬ ‫באונס עדיין תחומו הראשון של אלפיים אמה שמור לו‪.‬‬ ‫בנו‘ (משלי יג‪ ,‬כד)‪.‬‬ ‫נעשה טבע והם יגדלו בדרך רעה‪.‬‬ ‫ולאור מהלכו של רש“ י יובן היטב מה שדימה לקמן‬ ‫(מד‪ ,‬ב) עניין ’הבלעת תחומין‘ (היינו—אדם שהוצר לו‬ ‫ויש לדייק הלשון ’חושך‘ שבטו שמדובר‬ ‫וכך מבאר השל“ה הקדוש בדרך רמז‬ ‫לאצת מחוץ לאלפיים אמה‪ ,‬שאזי מוקנים לו אלפיים‬ ‫באופן שצריך לתת מכה לילד אלא שהוא‬ ‫את הפסוק ’ידי נשים רחמניות—‬ ‫אמה מהיכן שהגיע‪ ,‬וכאשר האלפיים הללו בחלקם הם‬ ‫בתוך האלפיים הראשונים של התחום‪ ,‬דנים בגמרא האם‬ ‫חשך אותה ממנו ולא הכהו‪ ,‬ועל כן נחשב‬ ‫בישלו ילדיהן‘‪ ,‬שאותן הנשים‬ ‫תחום האחד ’בלוע‘ בחברו ויהיה מותר לו לשוב לתחום‬ ‫’שונא בנו‘‪ .‬אך אם לא צריך כלל לתת מכה‬ ‫שמרחמות על ילדיהן ואינן מכות‬ ‫של האלפיים הראשונים)‪ .‬גם שם רש“י נקט לפי הדעה‬ ‫לילד‪ ,‬לא ’חשך‘ ממנו את המכה‪ ,‬כי לא‬ ‫אותם‪ ,‬הרי הן ’מבשלות‘ אותם‪,‬‬ ‫המתירה בנימוק כי ” כאילו לא יצא “ וכי זהו תחומו‬ ‫הראשון‪ ,‬ולכן כתב שלפי הדעה האוסרת‪ ,‬היא תחלוק על‬ ‫צריך לתתה כלל‪ ,‬ולפיכך איננו נחשב‬ ‫וכביכול ממיתות אותם ברחמנותן‪.‬‬ ‫היתר ’כיוון דעל—על‘ לגבי שב לתחום‪ .‬משום שמבחינת‬ ‫ל‘שונא בנו‘‪.‬‬ ‫(על‪-‬פי הספר החדש ספר ’איגרת‬ ‫רש“ י‪ ,‬בניגוד לתוספות שם‪ ,‬שהגדיר את התחום הנוסף‬ ‫כתחום חדש‪ ,‬שני התחומים אחד הם‪ ,‬משום שהתחום‬ ‫■■■‬ ‫הגר“א‘ עם ביאור ’חובת האדם‘‪,‬‬ ‫הראשון עדיין לא התבטל כלל‪ ,‬ובהיות ומצא ממנו‬ ‫בהוצאת מכון ’חכמה ודעת‘)‬ ‫ברשות—עדיין הוא חוסה תחת ה‘מקומו‘ הראשון השנמור‬ ‫ומדוע באמת מכים את הילד? וכי הוא‬ ‫לו‪ .‬והבן היטב‪.‬‬ ‫אשם?! הוא הרי עשה את שעשה בגלל‬ ‫שהכוחות הללו התעוררו בו‪ ,‬וכי נדרש‬ ‫גיליון ’פרשית השבוע‘ ‪ -‬פרשת ניצבים‪-‬וילך תשפ“ו‬ ‫ומצד שני‪ ,‬אלה שבכו וקוננו בהלוויה גם הם עשו בדיוק את מה‬ ‫שההלכה מחייבת‪.‬‬ ‫וגילו ברעדה‬ ‫בכי מצד אחד‪ ,‬ושמחה מצד שני ‪ -‬זו היא היהדות במיטבה‪ .‬כל כך‬ ‫התפעלתי מהענין עד שהחלטתי לחזור בתשובה שלימה ולקבל‬ ‫כמה סיפורים שיכולים להמחיש לנו כיצד צריכים‬ ‫עליי עול תורה ומצוות‪.‬‬ ‫להיראות הימים הנוראים שבפתחנו‬ ‫וזה באמת עניינה של היהדות‪ .‬אין כל סתירה בין הדברים‪ ,‬וזה יופייה‬ ‫של היהדות ותורת ישראל‪.‬‬ ‫סיפר לנו אחד האחים לבית לורנץ מעשה מרתק שאירע ליהודי‬ ‫***‬ ‫שהגיע פעם ארצה כתייר‪/‬אורח‪ ,‬ונקלע לסיטואציה שהחזירה אותו‬ ‫בתשובה שלימה‪ ,‬עד שכיום הוא לומד בממלכת התורה של‬ ‫והנה דוגמא נוספת לשמחה ובכי הצועדים יחדיו‪.‬‬ ‫גייטסהד‪ ,‬ויש לו כבר בנים ונכדים בני תורה אמיתיים‪.‬‬ ‫אחת מתכונותיו הבולטות של המשגיח דחברון הגה"צ רבי הירש‬ ‫הגעתי פעם לחדרו של איש זה‪ ,‬מספר הרב לורנץ‪ ,‬וראיתי שעל‬ ‫פאלי זצ"ל היתה להפריד הפרדה מוחלטת בין עבודת השם האישית‬ ‫הקיר תלויה תמונתו של מרן רבי משה פיינשטיין זצ"ל‪ .‬הדבר‬ ‫שלו‪ ,‬ליחסיו ולתגובותיו עם העומדים סביבו‪.‬‬ ‫התמיה אותי ושאלתי אותו מה הקשר בינו למרן זצ"ל?‬ ‫הפשטות שבה התנהג כל ימיו‪ ,‬יראת‪-‬השמים הגדולה שפעפעה בו‪,‬‬ ‫והוא השיב‪' :‬אתה שואל מה הקשר?! הוא הרבי שלי'! וסיפר לי דבר‬ ‫הקרינה באופן ישיר על כל תלמידיו בצורה שאין לה אח ורע‪.‬‬ ‫מדהים‪.‬‬ ‫גם מי שלא למד בישיבת חברון‪ ,‬ולא ידע את הנהגותיו המופלאות‪,‬‬ ‫הביקור שעשיתי בירושלים היה ביום שושן‪-‬פורים‪ ,‬דהיינו ביום בו‬ ‫ראה בו‪ ,‬בר' הירש‪ ,‬את דמותו של היהודי האמיתי‪ ,‬המקיים את רצון‬ ‫חגגו את פורים בירושלים‪ .‬הסתובבתי בשכונת גאולה ומאה שערים‪,‬‬ ‫בוראו בצורה הכי‪ -‬טבעית שאפשר להעלות על הדעת‪ ,‬ואינו מרגיש‬ ‫סיפר‪ ,‬וראיתי אנשים רוקדים ומפזזים ברחובה של עיר וניכר היה‬ ‫אפילו שהוא עושה משהו‪.‬‬ ‫שהם עושים זאת מתוך שמחת אמת‪.‬‬ ‫פשטותו הטבעית של המשגיח הוקרנה גם מכל שיחה ושיחה‬ ‫התרשמתי מאוד מהשמחה הטהורה שראיתי שם‪ ,‬אבל משהרחקתי‬ ‫שהשמיע בעשרות השנים שבהן חינך את אלפי תלמידיו‪.‬‬ ‫מעט והגעתי לרחוב יפו‪ ,‬ליד מוסדות 'עץ חיים'‪ ,‬נתקלתי לפתע‬ ‫ס‬ ‫>>> המשך בעמוד הבא‬ ‫בהמון רב‪ֶ ,‬ש ָמנָ ה רבבות יהודים‪ ,‬שעמדו ו‪...‬בכו‪.‬‬ ‫התעניינתי על מה ולמה הם בוכים‪ ,‬והתברר לי שברגעים אלה‬ ‫מתקיימת כאן הלוויה של גדול הדור‪ ,‬מרן הגאון רבי משה פיינשטיין‬ ‫לתשומת‪-‬ליבכם!‬ ‫זצ"ל‪ .‬התבוננתי באנשים וראיתי שהם ממש מזילים דמעות‬ ‫מעיניהם למשמע ההספדים שנישאו בתוך ישיבת ’עץ חיים‘‪.‬‬ ‫ואז החלה לקנן בי מחשבה טורדנית‪ ,‬שלא הניחה לי במשך זמן רב‪.‬‬ ‫מהדורת הדפוס מצומצמת! ניתן‬ ‫היכן אפשר לראות מחזה שכזה‪ ,‬שבצד אחד אנשים עומדים‬ ‫ומכרכרים בכל עוז ובתעצומות של שמחה‪ ,‬ובצד שני עומדים‪,‬‬ ‫לקבל את הגיליון למייל ללא‬ ‫באותה שעה‪ ,‬רבבות יהודים ומקננים על פטירתו של גדול וצדיק?‬ ‫תמורה בשליחת דוא“ל לכתובת‪:‬‬ ‫הגעתי למסקנה שזה יכול להתרחש רק ביהדות‪ ,‬ואצל שומרי גחלת‬ ‫ההלכה הצרופה מדור דור‪ .‬הרי שתי הקבוצות עשו כהלכה‪ .‬גם אלה‬ ‫‪abyisrael@gmail.com‬‬ ‫שרקדו ברחובה של עיר‪ ,‬עשו כפי שהיה צריך לעשות‪ ,‬שהרי מדובר‬ ‫ביום הפורים‪ ,‬שהוא יום של שמחה‪.‬‬ ‫”דרכו“ ‪ -‬חינוך עם נשמה ובגובה‪-‬העיניים‪ .‬פלא‘ לרכישה‪( 8686115050 :‬אין להשיג בחנויות)‬ ‫ה'תפילה זכה' שלו‪ ,‬למשל‪ ,‬עם התקדש יום הכיפורים‪ ,‬היתה‬ ‫ידועה אצל כל תלמידי הישיבה בבכיות הנוראות שעלו ממנה‪,‬‬ ‫קודם)‬ ‫ברעדה קפלן‬ ‫(המשך מעמוד‬ ‫מעמוד ‪)2‬‬ ‫(המשך‬ ‫והיונההרב‬ ‫וגילוהכל‬ ‫הפתק‬ ‫ושנשמעו מפיו של המשגיח‪.‬‬ ‫ה'מסילת ישרים'‪,‬‬ ‫להדליק מדורות‬ ‫מתוךהשנה‬ ‫דברי‬ ‫קטעוראש‪-‬‬ ‫בעומר‬ ‫בילדיה‬ ‫בל"ג‬ ‫המטפלת‬ ‫להקריא‬ ‫נוהגים‬ ‫הירש‬ ‫מדוע‬ ‫אמא‬ ‫נבין‬‫עתהר'‬ ‫אנחנוהיה‬ ‫נוהג‬ ‫אבל‪ ,‬ברגע שאחד הבחורים היה ניגש לומר לו 'גמר חתימה‬ ‫בספר הזוהר‪:‬‬ ‫המוסר‪ ,‬ולהביע‬ ‫רשב"י ספרי‬ ‫של ושאר‬ ‫החידוש הגדול‬ ‫הלבבות'‪,‬‬ ‫ייתכן‪:‬‬ ‫ו'חובות‬ ‫שזהו‬ ‫שלא‬ ‫משום‬ ‫באמת‬ ‫תשובה'‬ ‫בלילה‪,‬‬ ‫צודק‪.‬‬ ‫ה'שערי‬ ‫הוא‬ ‫טובה'‪ ,‬היה 'שוכח' לגמרי את דמעות ‪-‬עיניו‪ ,‬ומראה ‪-‬פניו היה‬ ‫הוא נוגע בכל הנקודות האפלות שבחיינו‪ ,‬ומגלה את נקודת‬ ‫הנחיהשם‪ ,‬וכמעט‬ ‫הכתובים‬ ‫יקרות‪.‬‬ ‫תהה‬ ‫לאבאור‬ ‫הדברים‬ ‫היהודית“‬ ‫הלילה‬ ‫אמיתות‬ ‫חשכת‬ ‫המדינה‬ ‫מאיר את‬‫של ”את‬ ‫גלויה‬ ‫הוא‬ ‫בהתרגשות וכך‬ ‫שבצבא‬ ‫שבהם‪,‬‬‫ייתכן‬ ‫האור‬‫לא‬ ‫משתנה מן הקצה אל הקצה‪ .‬היה לוחץ את ידיו של הבחור במבע‪-‬‬ ‫הספר‪ ...‬מה‬ ‫שיכריעו על‬ ‫קראלנדו‬ ‫רבי דב‬ ‫ובכה‪...‬‬ ‫מתמודדים? זהו‬ ‫מתוך‬ ‫לנערים‬ ‫כדוגמת רק‬ ‫הזוהר‬ ‫מאומה‪,‬‬ ‫תורה והלכה‬ ‫עליהםשל ספר‬‫הוסיף המבט‬ ‫של גדולי‬ ‫שלא מועיל‬‫כיצד‬ ‫של ‪ -‬שמחה‪ ,‬משל הוא נמצא עכשיו בחתונה‪ ,‬או ביום שמחת‬ ‫מחדלים –‬ ‫נראה מתמודד‬‫שלאבנוער‬‫עזה‪,‬הכיכדיטובה‬ ‫בתוככי‬ ‫הטיפול‬ ‫ומה לא‬ ‫לשיטת‬ ‫להסתכן‬ ‫הבסיס‬ ‫מותר‬ ‫למעשה‬ ‫מחדש‪,‬את השיחות תורה‪ ...‬כי הבחור הצעיר צריך לקבל את ימי התשובה בשמחה‪,‬‬ ‫להדפיס‬ ‫בחייהם!‬ ‫מאוד‬ ‫מצב‬ ‫יהיה‬ ‫בכל‬ ‫שקשה‬ ‫הטמון‬ ‫שאמרו‬ ‫הפנימי‬ ‫האור‬ ‫חוזרים ונשנים ש “ צהל מבטיח לתחקר “ כל יום‬ ‫כאלה‬ ‫את‬ ‫שהיו‬ ‫להם‬ ‫עד‬ ‫לגלות‬ ‫הדמעות עלֵ י ולא צריך להתייסר מול העיניים הדומעות שלי‪...‬‬ ‫להביע את‬ ‫רשלנות‬ ‫המבוסס‬ ‫אנשיםאפשר‬ ‫מהדורהשלב'‪,‬‬ ‫תחושה‬ ‫בקרבכיצד‬ ‫ההתחזקות' ‪-‬‬ ‫לעורר הרי‬ ‫שמסר‪ ,‬כי‬ ‫שעלולהמתורת‬ ‫וה'ועדים'‬ ‫מציאות 'פרקים‬ ‫בספרי‬ ‫יהיה מיועד בעז"ה להורים‪,‬‬ ‫הספר‬ ‫זה‪.‬‬ ‫עיקרון‬ ‫מתמשכת וזילות כלפי חיי חיילים‪.‬‬ ‫על‬‫ספר‪...‬‬ ‫כולו‬ ‫וכך היה נוהג להדריך תמיד את תלמידיו‪ ,‬שהאדם הנפגש אתכם‬ ‫למחנכים‪ ,‬ואף לנוער המתמודד עצמו‪ .‬נערים מתמודדים‬ ‫הטבעיות בעבודת לא צריך לסבול מהקדושה המפעפעת בלבכם‪ .‬האדם העומד‬ ‫שחשקה‬ ‫קצר‬ ‫תוך זמן‬‫היא‬ ‫ביותר‬ ‫צעירים‬ ‫עליהם‬ ‫על‬‫כהיוםראו‬ ‫יאסרו‬ ‫לנו‬ ‫תורה זו‪,‬‬ ‫החסרה‬ ‫יהודית‬ ‫בקביעות‬ ‫שהתכונה‬ ‫שבמדינה‬ ‫כיוןייתכן‬ ‫שלמדתי עמהם‬ ‫לא‬ ‫מרעפאלי‪ ,‬שכל מולכם‪ ,‬צריך לראותכם תמיד עם חיוך על הפנים‪ ,‬ולא בשום‬ ‫לגמרי‬ ‫הירש‬ ‫התהפכורבי‬ ‫שניםהמשגיח‬ ‫זאת‪.‬של‬‫מספר‬ ‫חסרונו‬ ‫ולאחר‬ ‫לעשות‬ ‫עוד‪-‬יותר‬ ‫עמוקים‪,‬‬ ‫תורה‬ ‫ללמוד‬ ‫מורגש‬ ‫שינויים‬ ‫נפשם‬ ‫השם‪,‬‬ ‫לטוב‪ ,‬כי הם הבינו איך למצוא אור בכל חושך שאליו נקלעו‪.‬‬ ‫מהמקורותעד כדי שכל תגובה אחרת! וכמו שהעולם נוהג לומר‪ ,‬שאפשר להגביה את‬ ‫גשים טבעיים‪,‬‬ ‫מוטיבים‬‫בה ְר‬ ‫לאמץ ֶ‬ ‫שמתיימרנעשתה‬ ‫עבודתל‪ ,‬הקודש‪,‬‬‫עבודתו‪ ,‬שצה“‬ ‫לא ייתכן‬ ‫הרגליים כשאומרים 'קדוש קדוש קדוש'‪ ,‬אבל אסור לעשות זאת‬ ‫המראה‪.‬‬ ‫לנוכח‬ ‫ומופתעים‬ ‫משתאים‬ ‫עומדים‬ ‫היו‬ ‫היהודיים כשזה נוח לו‪ ,‬לא ינהג לפי ההלכה הפסוקה ולפיה‬ ‫אותו‬ ‫הסובבים‬ ‫הסובבים אותו‪ ,‬היה 'בגובה העיניים'‪ .‬מעולם על רגלי הזולת‪( ...‬על‪-‬פי ביטאון שכונת רמת אלחנן ’קול ברמה‘ ‪-‬‬ ‫נקודה‪.‬‬ ‫לאישהאל כל‬ ‫בצבא‪.‬עליו?‬ ‫שבאה‬ ‫שהראה‬ ‫מקוםועתה‬ ‫היחס‬ ‫אין‬ ‫וגדולה‬ ‫השפילכלאת עצמו גיליון ‪ , 314‬בעריכת ידידנו סופר הבית היהודי רבי משה‪-‬מיכאל‬ ‫בניגוד‬ ‫כלום וכי‬ ‫אזרח אלא‬ ‫לפעול‬ ‫מגובהיכפואישיותו‪,‬‬ ‫שלאעלמגיע לו‬ ‫תלמיד‬ ‫דמוקרטית‬ ‫בתחושה‬ ‫דיבר עם‬ ‫שבמדינה‬ ‫וחי‬ ‫הוא יודע‬ ‫לא‬ ‫אםייתכן‬‫לא‬ ‫צורן שליט“א)‬ ‫נחלתלאהכלל‬ ‫להיות‬ ‫אמונההחניך‪.‬‬‫במוחש לדרגת‬ ‫קורה‬ ‫יום שזה‬ ‫אמורהוכל‬ ‫הגרוע מכל‪,‬‬‫שהייתה‬ ‫לאמונתו‪ ,‬יכול להיות‬ ‫רגע נתון‬ ‫חדש!בצפת‬ ‫שבת‬ ‫שנה חדשה ‪ -‬דף‬ ‫מדינהמודה להקב"ה על כך מעומקא דליבא‪ ,‬הרי שהוא‬ ‫לפתחו‪.‬‬ ‫שהצבא אינו‬‫מודיםמזמין‬ ‫שהקב"ה‬ ‫הרפתקאות‬ ‫הישראלי‬ ‫משום בצבא‬ ‫“‪.‬‬ ‫היהודית‬ ‫שגורמים‬ ‫ב“– הוא‬ ‫ייתכןנבהל‬ ‫מותאם לחרדים‪ ,‬בלשון המעטה‪ ,‬והרמטכ“ל עדיין ’מפמפם‘‬ ‫רק מי שחי אפוא בתחושה תמידית שמגיע לו והכל‬ ‫גם לא‬‫לא‬ ‫דירת ‪ 5‬חדרים‪ 041 ,‬מ“ר‪ ,‬ממוזגת‪ ,‬עם יחידת‪-‬‬ ‫שהחרדים צריכים להתגייס חרף המצב הרוחני הרעוע‪ ,‬רעוע‬ ‫חדש!‬ ‫הורים מפוארת‪ 00 ,‬מיטות‪ ,‬מרפסת כ‪ 01-‬מ“ר עם‬ ‫צריך לפרוח סביבו ואז מתרחש משהו שלא כשורה –‬ ‫כמו הביטחון הביא למדינה ביום “שבעה באוקטובר“‪.‬‬ ‫אזי הוא רוטן‪ .‬אדם שחי באמונה ויודע שהכל מאת ה'‬ ‫נוף מרהיב לכל הכינרת והגולן‪ .‬חדרים חדשים!‬ ‫לאייתכן‪.‬‬ ‫והוא לא‬ ‫פשוט‬ ‫חייב לו מאומה – ואיפכא – אנחנו חייבים‬ ‫לפרטים‪ ,‬פל‘‪967250-2270 :‬‬ ‫הרמטכ“ל‪.‬‬ ‫כנברא לבורא‪ ,‬והכל חסדים‪.‬‬ ‫לתשומת לב‬ ‫בלבב שלם‬ ‫לעבדו‬ ‫שהגיע‪.‬‬ ‫האופניים ‪ -‬על חיי הזוגיות‪.‬‬ ‫הוא לא השתהה וניסה להשיג את הטלפון של האלמנה‪,‬‬ ‫היאתמידי‪.‬‬ ‫מיאנה‬ ‫תחזוק‬ ‫לו‪ .‬אך‬‫צריכה‬ ‫שזוגיות‬ ‫שתסלח‬ ‫אמר ‪-‬‬ ‫דליבא‬ ‫וביקש ‪ -‬הוא‬ ‫מעומקא‬ ‫מתברר‬ ‫דועכת‪..‬‬ ‫היאבכופשוט‬ ‫במשך ימים‬ ‫ילדיי‪-,‬הם‬ ‫נוהגים כך‬ ‫ואת‬ ‫"אמללתאם לא‬ ‫אותי‬ ‫השקייה תדירה‪.‬‬ ‫מפתיע‬ ‫בתוקף‪ :‬מקורי‪,‬‬ ‫לעולם ‪ -‬חידד ‪ -‬הזוגיות ‪ -‬איננה עומדת במצב של ’פרווה‘‪.‬‬ ‫ומעורר‪ -‬חלילה ‪ -‬שבירידה‪ .‬ובלשון‪-‬הזהב‬ ‫אוארוכים‪,‬‬ ‫שאנחנו בעלייה; או‬ ‫‪-‬‬ ‫בזה‬ ‫מטפלים‬ ‫לא‬ ‫ואם‬ ‫“‪.‬‬ ‫רגרסיה‬ ‫חשיבה!‬ ‫או‬ ‫פרוגרסיה‬ ‫או‬ ‫אבל”זה‬ ‫שלו‪:‬‬ ‫האם טראמפ הוא הלא ‪-‬יציב? ההפכפך כל‪-‬כך?‬ ‫רק‪ - .‬המצב עלול להתערער עוד יותר‪.‬‬‫מזרחי‬ ‫שלא‬‫כנראההרב‬ ‫התריע‬ ‫‪ .2‬או הזדמנות או החמצה‬ ‫צורם‪.‬‬ ‫דומני‪ ,‬אם יורשה לי מניסיוני הקט ובהשראת דברי הרב‬ ‫מזרחי ידידי‪ ,‬כי ימי החופשה של ’בין‪-‬הזמנים‘ טומנים אף‪-‬‬ ‫מתמלאים‬ ‫או שאנחנו‬ ‫ממשיך ומספר‪:‬‬ ‫בלבד‪:‬הוא‬ ‫חדות‬ ‫יתברך‪,‬‬ ‫אופציות‬ ‫להשם‬ ‫בחובם שתי‬ ‫וההודיה‬ ‫הםהאמונה‬ ‫מהם סיפוק עצום; או שמא מרגישים החמצה עצומה‪.‬‬ ‫‪ 8686115050‬דוא"ל‪a0504116867@gmail.com :‬‬ ‫כמקשה‬ ‫פלא'‪:‬‬ ‫החופשה‬‫ורכישה‪:‬‬ ‫לפרטיםאת כל ימי‬ ‫כמובן שאי ‪ -‬אפשר לתפוס‬ ‫עולםהיומי בארגון 'שיננא'‪ ,‬עמדנו לפני‬ ‫די‬ ‫הכיוון‬ ‫אבל‬ ‫עצמו‪,‬‬ ‫‪-‬‬ ‫בפני‬ ‫מלא‬ ‫יום הינו‬ ‫הרמב"ם‬ ‫לקראת כל‬ ‫סיום‬ ‫אחת וכי‬ ‫ברור‪.‬‬ ‫”בוודאי גם שם“ ‪ -‬סיפורי השגחה אישיים ומפתיעים בסערות החיים‪ .‬פלא‘ לרכישה‪( 8686115050 :‬אין להשיג בחנויות)‬