אילו של יצחק · Ailoy Shel Yitzchok — ניצבים וילך (2026-08-31)

יציאת כניסת כ"ג אלול
שבת שבת ה'תשפ"ו
19:35 18:24 ירושלים
19:37 18:40 ת"א
19:37 18:31 חיפה
19:36 18:41 באר שבע
פרשת "נִצָּ בִ ים ַ -ו ֵּילְֶך"
התשובה ,שהיא גם בשורה עצומה ,היא שכן ,ובגדול! לעולם קוראים את פרשת ניצבים בשבת האחרונה בחודש אלול ,זו שלפני
כל יהודי יכול ,בכל רגע בראש השנה ,לטלטל את כפות המאזניים טלטלה ראש השנה .הפרשה פותחת בפסוקַ " :א ֶתם נִצָּ בִ ים הַ יֹום ֻּכ ְּלכֶם ,לִפְּ נֵּי ה'
עזה ,ולהנחית משקל עצום של זכויות על הכף הנכונה. ִש ָּר ֵּאל" (כ"ט ,ט') ֹלקיכֶםָּ :ראשֵּ יכֶם ִשבְּ טֵּ יכֶם ,זִ ְּקנֵּיכֶם וְּ ש ְֹּׁט ֵּריכֶם ,כֹׁלִ ,איש י ְּ
אֱ ֵּ
רוצים לדעת כיצד? מגלים חז"ל ,ומצטט אותם רש"י על התורה ,בביאורו
לפסוק " ַו ֵּּילְכּו ַו ַּיעֲׂשּו ,בְ נֵּי י ְִׂש ָּר ֵּאל( ":שמות יב ,כח) ,האמור בהקרבת קרבן "הַ יֹום" – אומר הזוהר הקדוש – "זה ראש השנה" ,יום שכולם ניצבים בו
הפסח במצרים ,וכך הם הדברים :כשמשה דיבר עם בני ישראל ,היה זה לפני ה' ,מהגדול עד לקטן .היום החשוב ביותר בשנה ,היום הקובע ביותר
בראש חודש ניסן .ובו ביום קובעת התורה " ַו ֵּּילְכּו ַו ַּיעֲׂשּו" ,אולם בפועל ,בני בשנה .וכך גם לשון הפסוק בתהלים (קיט ,צא)" :ל ְִמ ְשפָּטֶ יָך ,עָּ ְמדּו הַ ּיֹום :כִ י
ישראל משכו את השה רק בעשירי לחודש ועשוהו ב-י"ד לחודש ,הא כיצד? הַ כֹּל עֲבָּ דֶ יָך ,".שנאמר על ראש השנה .וביאר ה"אור החיים" הקדוש זצ"ל,
מפרש רש"י" :אלא מכיוון שקבלו עליהם ,מעלה עליהם כאלו עשו ,":ברגע "ראשֵּ יכֶם" – יתבקשו לתת שלא זו בלבד שכל אדם עומד בו לדין ,אלא גם ָּ
שמשה רבינו אמר להם על דבר מצוות הפסח – על אתר בני ישראל קיבלו על "שבְּ טֵּ יכֶם" – ראש השבט על השבט, ִ דין וחשבון על צאן מרעיתם,
עצמם לקיים את המצוה .וכשיהודי מקבל על עצמו לקיים משהו – בו ברגע ִש ָּר ֵּאל" – יידרש לתת "זִ ְּקנֵּיכֶם" – זקן המשפחה על משפחתו" ,כֹׁלִ ,איש י ְּ
נחשב לו הדבר כאילו עשה ,כאילו כבר קיים ,שעושה כך בקביעות! את הדין על כל מה שעשה ועל כל מי שיכול היה להשפיע:
ומכאן ,הסיק הסבא מקלם ,הנה לנו עצה טובה לקראת יום הדין: בני הזוג על רעותם ,ההורים על ילדיהם ,כל מי שיכול היה לקרב ,לשכנע,
בכל רגע ורגע ,יכול כל יהודי לקבל על עצמו .הוא לא צריך לעשות דבר ,רק לצרף – האם עשה כמידת יכולתו.
להחליט ,החלטה נחושה ,כבירה ועוצמתית .ברגע שאדם מקבל על עצמו – ניצבים ועומדים כולנו לפני מלך הכבוד ,מכינים עצמנו בהתרגשות לרגעים
נחשב הדבר כאילו כבר קיים ,ובלבד שנוכל לעמוד בהן ונתכוון ברצינות הגדולים בהם נעבור לפני מלכו של עולם כבני מרון ,והוא יסקור ויבחן את
להתמיד ולקיימן .כמה כדאי למצוא כמה דקות של ריכוז ,לקבל על עצמנו מחשבותינו ומעשינו ,ויקבע ויכתוב מה יעלה בגורלנו בשנה הבאה .כל יהודי
קבלה טובה או שתיים שאנו יכולים לעמוד בה .או אז ,יעמדו הקבלות באשר הוא שם ,משהו בתוך לבו נע גם זע ,לקראת היום הגדול .כולנו
האלה ביום הדין לפני מלך המשפט ,וימליצו טוב בעדנו שניכתב ונחתם מבינים ש'היום הרת עולם' ,ביום הזה נקבע ומוכרע מה יהיה בשנה הבאה.
לחיים טובים וארוכים ,לשנה טובה ומתוקה!
סיפר אחד מתלמידיו של בעל החפץ חיים זי״ע על שנה אחת שזכה להסב
מספר הרב אפרים כהן :מזה כמחצית השנה ניגש אליי כמעט מידי יום אחד יחד עם רבו בסעודת ליל ראש השנה ,והנה ,כאשר הגיע עת אכילת הסימנים
המתפללים ,לפני עלייתי לדוכן לברכת כהנים ,ומבקש שאכוון על בתו שתזכה החל החפץ חיים זי״ע לומר :הגמרא (הוריות יב ).אומרת שיש תוקף וחוזק
לזיווג הגון. לסימן טוב שאדם עושה .ומשום כך ראוי ורצוי לאכול בראש השנה דברים
למותר לציין שעשיתי כבקשתו .אבל מאחר שראיתי שהדבר מציק לו מאוד, מתוקים ,ולהימנע מאכילת דברים חמוצים וחריפים .כן נוהגים לאכול בליל
החלטתי לעשות מעשה ,לקחתי אותו הצידה ושאלתי אותו: ראש השנה ״ראש כבש או דג״ ,שנהיה לראש ולא לזנב .״קרא״ שייקרעו
מותר לי לדעת בת כמה בתך המדוברת שאתה רוצה שהיא תמצא כבר את שטרי חובותינו .״סילקא״ שיסתלקו שונאינו .ובחג עצמו ,בתום התפילה,
זיווגה? והוא השיב :מבוגרת מאוד! אחרי שסעד את ליבו ,לא נאבד את היום הקדוש והנורא בשיחה בטלה
ואז הרגשתי ,שהשי"ת מכוון אותי ושם את הדברים בפי .לבשתי עוז ותעצומות,
ושאלתי אותו" :האם הינך מוכן לקבל קבלה ,לעשות 'עסקה' – כביכול – עם וכדומה ,ואמרו בתלמוד הירושלמי שרצוי להימנע מלישון כדי שמזלנו לא
הרבש"ע?" .האיש היה נראה מופתע ,אבל השיב" :הנני מוכן ומזומן" .ואז יישן ,אלא כל אחד ילמד כפי כוחו ויש המסיימים את כל ספר תהילים (ב'
אמרתי לו כדברים הללו" :בוא נסכם ,שהינך מתחייב – למשך 30יום – לא פעמים בשני ימי ראש השנה).
לדבר בתפילה ,אפילו לא בדברי תורה ,וגם לא בין גברא לגברא ,בדיוק כמו והנה ,אם אנו מהדרים אחר סימנים -המשיך החפץ חיים ואמר :הרי אין
שכתוב בהלכה! כמו-כן ,הינך מתחייב לא לדבר כשהינך עטור בטלית ותפילין, סימן נאה ויאה יותר מהארת פנים לזולת! חיוך וסובלנות! ואין סימן גרוע
למעט בדברי תורה שלא בשעת התפילה". יותר מכעס והקפדה .ובכלל ,הארת פנים לזולת ,חיוך וברכה ,עזרה ועידוד,
והוספנו תנאי לעסקה :אם הבת לא מתארסת בתוך 30הימים הללו ,הוא הרי הם סגולה בדוקה לזכייה בדין .שכן אמרו רבותינו ז״ל :״כל המרחם על
משוחרר מההתחייבות ,אבל… אם היא מתארסת בתוך הזמן הזה – הרי
שההתחייבות תהפוך לדבר של קבע ,לכל החיים! היהודי חשב כמה שניות, הבריות ,מרחמים עליו מן השמים״ .ואמרו :״כל המעביר על מידותיו,
ולאחר מכן לחץ יד וקיבל על עצמו בו-במקום את העסקה. מעבירין לו על כל פשעיו ,ובמידה שאדם מודד לאחרים – מודדים לו .אם כן,
האמת ,שמיד לאחר מכן ,נלחצתי… חששתי מחילול ה' שעלול להיות אם הדבר המחייך לזולת -יחייכו אליו מן השמים! המאיר פנים – יזכה להארת פנים
לא יתקיים ובכלל ,מי אתה ומי שמך להציע עסקאות שכאלו בשם הקב"ה, באור פני מלך חיים.
כביכול? אבל הרגשתי שההחלטה לגשת אל היהודי ,ולהגיד לו את הדברים ובשיחת התעוררות עצומה לפני ראש השנה ,הוסיף ואמר ה"חפץ חיים":
האלה לא באמת היתה בשליטתי.... " האדם בא לפני הקב"ה בערב ר"ה ומשיח לפניו לבו ואומר :אני בא אליך
לאחר כמה שבועות ,ממשיך הרב כהן לספר ,הגיע הבן שלי מבית הכנסת ,ואמר בערב ראש השנה ,ומבקש ממך שתסלח לי על כל עוונותי ופשעי ,והקב"ה
לי" :אבא ,יש יהודי שהגיע לבית הכנסת ,והמתין עד שאסיים את התפילה, יכול לענות :מדוע אמחל לך? והרי כל השנה אתה דבוק בתאוות רעות
ולאחר מכן ניגש אליי וביקש לספר לך שהבת שלו התארסה"…
בחישוב מהיר של מספר הימים הגענו ל 27-יום מאז שחתמנו על העסקה!!! אי ומתנהג נגד רצוני ,למה שאמחל לך?! אבל יש דבר אחד שבו אפשר לפייס את
אפשר לתאר את עוצמת ההתרגשות שאחזה בי!! הקב"ה ולרצותו שימחל ,אם אני מוותר לחברי שחטא כנגדי ,מעביר על
כדאי גם לכם לעשות כך .קבלות כאלה ,עסקאות כאלו – כביכול – עם הקב"ה מידותי ,דן אותו לכף זכות ומוחל לו על כל הרעה שעשה לי ומרחיק את
הן הדבר הכי-משתלם שאפשר לחשוב עליו. השנאה מלבי ,ואני מכניס בי אהבת ישראל ,כי אז הדברים ק"ו ,אם אני
כשהתקשרתי לברך אותו בברכת מזל-טוב ,העדיף היהודי להעמיד במרכז בשר ודם קרוץ מחומר ,אני מוותר ומוחל לחברי ,אזי הקב"ה בוודאי צריך
הדברים לא את השמחה הגדולה שהיתה בביתו ,אלא משהו אחר לגמרי' :אין למחול לי ,אם אני העברתי על מידותי ודנתי לכף זכות והייתי רחמן באותה
לך מושג איך נראית התפילה שלי מאז שקיבלתי על עצמי לא לדבר' ,הוא אומר שעה ,בוודאי אבא שבשמים ,הרחמן האמתי ,תרחם עלי ותמחול לי על כל
בהתרגשות מרובה' .זה אני והרבש"ע ,לא הטלפון ,ולא החברים מסביב ..רק מה שחטאתי ופשעתי נגדך".
אני והוא!'( .קול ברמה – ביטאון רמת אלחנן – גיליון )383
והגאון רבי ישראל סלנטר זצ"ל היה אומר ,כמובא בספר 'מתיקות אלול':
אך בנוסף לאלה ,קיימת עצה פשוטה ובסיסית לזכות על ידה ביום הדין. 'הדרך היחידה להינצל ,היא להיות אדם שאחרים זקוקים לו .כי אם אתה
העצה היא לעשות את עצמו רש ודל ,להיות שפל וענוותן בלב נשבר ,לא אדם לעצמך – אתה נידון לפי מצבך ומעמדך .אולם אם אתה אדם שאנשים
להביט על הזולת בגסות ובגאוה ,אלא להרגיש דל וקטן יותר מכל אחד ,ועל אחרים זקוקים לו ,נעזרים בשירותיו ,צריכים את עזרתו – הרי גם בשמים
ידי כך ''מרחמין עליהם מן השמים'' מתחשבים בכל הזקוקים לך ,ומעניקים לך כדי שתוכל להמשיך להעניק
לאחרים…' זו הרבה יותר מעצה ,זה כלי חזק .להגיע ליום הדין במעמד
שאחרים זקוקים לנו ,לעמוד למשפט כשברור שבעולם יש מי שנעזר בנו ,כאשר אנו באים בתפילה אל ה' ומתחננים לפניו שיסלח לנו על חטאותינו,
שצריך אותנו .היחס השמימי כלפינו ישתנה לטובה ולברכה ,ויעניקו לנו שנת אנו אומרים" :לא בחסד ולא במעשים באנו לפניך ,כדלים וכרשים דפקנו
דלתיך" – בשעה זו עלינו לכוון שאין לנו משל עצמנו מאומה ואנו יודעים שפע ,טובה וברכה!
שאיננו יכולים להיתלות על עצמנו ולהסתמך על זכיותינו ,לכן אנו משליכים
אולם ,על המאזניים עולים רק נתוני אמת ,מציאות בשטח ,עובדות קיימות .כל יהבנו אך ורק על רחמי ה' וחסדיו!
מול מלך הכבוד בבואו לשבת על כס המשפט ,עומדים מעשים בפועל ,ועל כל
אלה יביאנו לדין .האם נוכל לשנות את המציאות? האם נוכל להעמיס ואומר הבעש"ט" :התפילות והכוונות הן מפתחות לשערי ההיכלות
העליונים ,ולכל שער מפתח משלו .אולם לב נשבר פותח את כל השערים" עכשיו ,בבת אחת ,את כף המאזניים בכמות עצומה של מעשים טובים?
'טמטום הלב' מתבטא בקהות ובאטימות לענייני קדושה .דברים רוחניים אמר הגאון רבי שלמה קנייבסקי שליט"א על התפילה ומשמעותה:
אינם נקלטים כראוי .בענייני העולם – הכול מובן היטב ,מעניין ,מלהיב; התפילה שלנו מהווה אמנם הכרזה של אמונה ,הכרזה של הכרה בכך
אולם כשמגיעים לענייני תורה ומצוות ,ובפרט לעניינים עדינים בעבודת ה', שהקדוש ברוך הוא הינו היחיד שביכלתו לתת לנו את כל צרכינו ,אולם לפני
מופיע לפתע 'טמטום' – הדברים נעצרים ואינם חודרים אל תוך המוח והלב. הכל ואחרי הכל – מדובר בבקשה .אם התפילה שלנו לא תהיה בגדר בקשה,
הלב כאילו מסרב להתעורר ולחוש את הדברים ,כאילו הוא חתום ונעול. היא לא תהיה תפילה… וממילא ,גם הכרזת אמונה לא ניתן יהיה למצוא
הסיבה העיקרית לכך היא ,כדברי הפסוק (ישעיה ו,י)" :הַ ְשמֵּ ן לֵּב הָּ עָּ ם הַ זֶה, בה! והוא מסביר את הדברים:
וְ ָּאזְ נָּיו הַ כְ בֵּ ד וְ עֵּ ינָּיו הָּ שַ ע .פֶן י ְִר ֶאה בְ עֵּ ינָּיוּ ,ובְ ָּאזְ נָּיו י ְִשמָּ עּ ,ולְבָּ בֹו יָּבִ ין ,וָּשָּ ב מי שמכיר בכך שהבריאות שלו בידיים של בקב"ה ,ורק ברצותו יתברך הוא
וְ ָּרפָּא לֹו" .ומסביר שם רש"י :ה' אומר לישעיהו שמצבו של עם ישראל הולך יזכה לאריכות ימים מתוך בריאות איתנה ,בלי סבל ומכאובים ,האם ייתכן
ומתדרדר" ,לבם הולך ונעשה "שמן" ואטום יותר" ,אוזניהם הולכות שהוא לא יבקש ממנו יתברך על בריאותו בכל יום מחדש?
ונעשות כבדות" יותר" ,ועיניהם הולכות ונעשות עצומות" יותר ,כי הם מי שמכיר בכך שבלי הריבונו של עולם לא יהיה לו שכל אפילו בשביל
פוחדים "פן" "חס וחלילה" הם "יראו ,ישמעו ויבינו" דברים שיגרמו להם הדברים הפשוטים ביותר ,שלא לדבר על בינה והשכל בתורה הקדושה או
"לחזור בתשובה"... בשאר מעשה ידיו ,האם ייתכן שהוא לא יתחנן שוב ושוב על דעת?
מי שמרגיש בחוש ,כי גאולתו וישועתו מכל צרה שבה הוא נמצא – תלויה אך
מצוות הימים האלה ,הלא היא מצוות התשובה. ורק באבא שבשמים ,מבלי שאף אחד אחר יכול לסייע לו באמת ,האם ייתכן
מרוץ והמולת החיים ,מונעת מן האדם להתיישב בדעתו ,לשקול את מעשיו שהוא יחריש מלהעתיר לישועתו של היושב במרומים ,מעומק הלב ,שלש
עד כה ,ולתכנן את עתידו. פעמים בכל יום?
יש להתרומם מעל עיסוק היום יום ,ולהסתכל במעוף על כלל האירועים לא ולא ,הדבר בלתי אפשרי .מי שבאמת מאמין ,מי שבאמת מרגיש ,מי
אתּ ,ול ְָּאן ַא ָּתה הֹולְֵּך ,וְ לִפְ נֵּי ִמי ַא ָּתה
שעברו והצפויים לבוא – "דַ ע מֵּ ַאיִן בָּ ָּ שבאמת מכיר בכך שהוא תלוי לחלוטין באבא שבשמים – לא יחריש מלבקש
עָּ ִתיד ל ִֵּתן ִדין וְ חֶ ְשבֹון" (אבות) .חובת התשובה היא להשפיע על כיוון מרוצת ממנו את כל צרכיו ,בכוונה ,שוב ושוב ,עוד ועוד! ואין מי שאינו זקוק
החיים ולשנותו; זה מצריך אבחון מדויק -לאן הובילו חיינו עד עתה ,ולאן למאומה ,כי גם אם יש לנו היום בריאות ודעת ,פרנסה ושלוה – זה עדיין לא
הם ימשיכו -אם לא נתערב ונפעל באופן מודע. אומר כלום לגבי מחר ,ואם אנו יודעים שהבריאות של מחר ,והשכל של
מחר ,והפרנסה של מחר ,תלויה רק במישהו אחד ויחיד – לא ייתכן שאנו לא
כל בן אנוש המתבונן במהלכי העולם ,מגיע לידיעה שכלית ,שאין כל נבקש ממנו באמת שיתן לנו את כל הצרכים הבסיסיים הללו ,שבלעדיהם
קביעות בעולם הזה ,אדרבה ,כל התאוות וההנאות חולפות – עוברות. חיינו אינם חיים!"
המציאות מוכיחה כי שאיפות הבלי העולם הזה הן הבל ,ורק שאיפות וממשיך רבי שלמה קנייבסקי שליט"א ואומר" :שמעתי מאבי מורי זצוק"ל,
רוחניות מביאות לידי אושר ושמחה .יש לתרגם לחיי המעשה את הידיעה לא פעם ,כי בפרנסה צריך להשקיע יומיים בשנה בלבד :שני הימים של ראש
ואת ההבנה ,ולא להיגרר אחרי תאוות הלב. השנה… ואכן ,מי שמרגיש באמת שהפרנסה שלו תלויה בידיו של הריבונו
וכך כתב בעל התניא ,בפרק ל"ב בספרו: של עולם ,משקיע בשני הימים הללו את כל כוחותיו בכדי לזכות לפרנסה
תֹורה הּוא לְהַ גְ בִ יהַ ּולְהַ עֲלֹות הַ ֶנפֶש עַ ל הַ ּגּוף מַ עְ לָּה מַ עְ לָּה" -
"יְסֹוד וְ ש ֶֹּרש כָּל הַ ָּ במשך כל השנה כולה…
כל הסיפור הוא המאבק בין הנפש לבין הגוף ,בין הרוחני לבין הגשמי ,בין לכן ,הבה נתחזק כולנו באמונה ,נרגיש בחוש כי תלויים אנו באופן מלא
מה שנכון לעשות לבין האגו והאינטרס האישי. באבא שבשמים – בכל רגע ובכל שניה ,ואו אז התפילות שלנו תיראנה אחרת
מסע חיינו הוא לנסות לגרום לנפש להוביל את הגוף ,ולא להיפך. לגמרי… הן לא תהיינה רק בקשות – אלא עדות נאמנה על אמונתנו
המוחלטת בצור העולמים ,מלך מלכי המלכים ,שאנו נתונים בידיו לשבט או
בחירה חופשית מציב בפנינו ריבונו של עולם: לחסד בכל רגע ובכל שניה ,ואין מלבדו מלך עוזר ומושיע!" (קטעים מתוך
" ְּר ֵּאה נ ַָּת ִתי ְּל ָּפנֶיָך הַ יֹוםֶ ,את-הַ חַ יִים וְּ ֶאת-הַ ּטֹוב ,וְּ ֶאת-הַ מָּ וֶת ,וְּ ֶאת-הָּ ָּרע". הספר 'נפשי חמדה')
עם סיום הקללות שבפרשה הקודמת ,מתקבל הרושם כי אם עם ישראל לא (ל' ,ט"ו) .בסופה מופיעה גם המלצה א-לקית:
ִשמֹׁעַ ֹלקיָך ,ל ְּ ישמרו את הברית וה' יענישם ,הרי שהוא עתיד ,חלילה ,לכלותם מעל פני "ּובָּ חַ ְּר ָּת ,בַ חַ יִים--לְּמַ עַ ן ִת ְּחיֶהַ ,א ָּתה וְּ ז ְַּרעֶ ָך .ל ְַּאהֲ בָּ ה ֶאת-ה' אֱ ֶ
ִשבַ ע האדמה .אולם לא כך הדברים .בנאום סיכום הברית של משה רבנו המופיע בְּ קֹׁלֹו ּולְּדָּ בְּ ָּקה-בֹו :כִ י הּוא חַ יֶיָך ,וְּ א ֶֹׁרְך יָּמֶ יָך--לָּשֶ בֶ ת עַ ל-הָּ אֲ דָּ מָּ ה אֲ שֶ ר נ ְּ
ה' לַאֲ ב ֶֹׁתיָך ל ְַּאבְּ ָּרהָּ ם ְּליִצְּ חָּ ק ּו ְּל ַי ֲעקֹׁב ,ל ֵָּּתת לָּהֶ ם( ".שם ,יט,כ') בפרשתנו ,עולה אפשרות התשובה הניצבת בפני העם.
"וְּ הָּ יָּה כִ יָּ -יבֹׁאּו עָּ לֶיָך כָּל-הַ ְּדבָּ ִרים הָּ ֵּאלֶה ,הַ בְּ ָּרכָּה וְּ הַ ְּק ָּללָּה ,אֲ שֶ ר נ ַָּת ִתי ,בְ פ ָָּּרשַ ת הַ שָּ בּועַ מסופר שֶ בְ יֹום הֻ ל ְַדתֹו הַ מֵּ ָּאה וְ עֶ ְׂש ִרים ָּאסַ ף מֹּשֶ ה ַרבֵּ נּו ֶאת בְ נֵּי
ֹלקיָך שָּ מָּ ה .וְּ שַ בְּ ָּת י ְִׂש ָּר ֵּאל וְ ָּאמַ ר לָּהֶ ם :עַ ם י ָָּּקר וְ ָּאהּוב ,שֶ כָּל כְָּך הַ ְרבֵּ ה שָּ נִים ִה ְקדַ ְש ִתי לְמַ עַ ְנכֶם,
ְּל ָּפנֶיָך; וַהֲ שֵּ ב ָֹּׁתֶ ,אל-לְּבָּ בֶ ָך ,בְּ כָּל-הַ ּגֹויִם ,אֲ שֶ ר ִה ִדיחֲ ָך ה' אֱ ֶ
ִהּגִ יעַ זְ מַ נֹו שֶ ל מַ נ ְִהיג חָּ דָּ ש ,אֲ נִי כְ בָּ ר ל ֹּא יָּכֹול לְהַ נ ְִהיג ֶא ְתכֶם .והּוא ּגַם נִמֵּ ק: ֹלקיָך ,וְּ שָּ מַ עְּ ָּת בְּ קֹׁלֹו ,כְּ כֹׁל אֲ שֶ רָּ -אנֹׁכִ י ְּמצַ ּוְּ ָך ,הַ יֹום( ":ל' ,א'-ב')
עַ ד-ה' אֱ ֶ
פעמים רבות האדם נזקק לזעזוע כדי לחולל שינוי בחייו .כשהחיים זורמים "ל ֹּא אּוכַל עֹוד לָּצֵּ את וְ לָּבֹוא" .חֲ זַ"ל ְמבָּ ְר ִרים מָּ ה הָּ י ְָּתה ַכ ָּּונָּתֹו .יֵּש מַ נ ְִהיגִ ים
ּומ ְת ַק ִשים לְמַ לֵּא ֶאת ַתפְ ִקיד הַ מַ נ ְִהיג. פֹור ִשים מֵּ חֹּסֶ ר בְ ֵּר ָּרה ,הֵּ ם ִמזְ דַ ְקנִים ִ על מי-מנוחות ,אין הוא מתפנה לבחון את דרכו ואת מעשיו .אפילו כשהוא שֶ ְ
יודע שדברים מסויימים דורשים תיקון ושינוי ,אין הוא ממהר לתקנם .הוא הַ ִאם מֹּשֶ ה ַרבֵּ נּו ִה ְת ַכּוֵּן שֶ הּוא הָּ פְַך ל ְָּתשּוש וְ ֵּאינֹו יָּכֹול לְהַ נ ְִהיג ֶאת עַ ם י ְִׂש ָּר ֵּאל?
תֹורה ְמעִ ידָּ ה עָּ לָּיוּ" :ומֹּשֶ ה בֶ ן מֵּ ָּאה וְ עֶ ְׂש ִרים שָּ נָּה בְ מֹּתֹו דוחה זאת למחר ,או משלים עם המגרעות ומניח לזרם החיים לסחוף אותו .ל ֹּא י ִָּתכֵּן -שֶ הֲ ֵּרי הַ ָּ
נֹותר ַר ֲענָּן וְ צָּ עִ יר אֲ פִ לּו בְ מַ ְר ֵּאהּו ,אם כן, אבל כשמתרחש מאורע שמטלטל את כל ישותו ,הוא עוצר ,בוחן את עצמו ל ֹּא כָּהֲ ָּתה עֵּ ינֹו וְ ל ֹּא נָּס ֵּלחֹּה" -הּוא ַ
מַ דּועַ ֵּ ,אפֹואָּ ,אמַ ר מֹּשֶ ה ַרבֵּ נּו לִבְ נֵּי י ְִׂש ָּר ֵּאל שֶ ֵּאינֹו יָּכֹול עֹוד לְהַ נ ְִהיגָּם? ָּאמַ ר ואת מעשיו ,ומרגיש פתאום שהדברים חייבים להשתנות.
מּואל בַ ר נ ְַחמָּ נִי ,בְ שֵּ ם ַרבִ י יֹונ ָָּּתן :מֹּשֶ ה ָּאמַ ר לִבְ נֵּי י ְִׂש ָּר ֵּאל שֶ ֵּאינֹו יָּכֹול ַרבִ י ְש ֵּ
ה,מפְ נֵּי שֶ הּוא מַ ְרּגִ יש שֶ נ ְִס ַת ְתמּו שַ ע ֲֵּרי הַ חָּ כְ מָּ ה בְ ָּפנָּיו!
תֹור ִ ְהֹוסיף ְלל ְַמדָּ ם ָּ בּותָך ,וְּ ִרחֲ מֶ ָך; וְּ שָּ ב ,וְּ ִקבֶ צְּ ָך ִמכָּל-הָּ עַ ִמים ,אֲ שֶ ר ל ִ ֹלקיָך ֶאתְּ -ש ְּ "וְּ שָּ ב ה' אֱ ֶ
ֹלקיָך ,שָּ מָּ הִ .אם-י ְִּהיֶה נִדַ חֲ ָך ,בִ ְּקצֵּ ה הַ שָּ מָּ יִםִ --משָּ ם ,י ְַּקבֶ צְּ ָך ה' הַ ִאם ִאבֵּ ד מֹּשֶ ה ַרבֵּ נּו ֶאת חָּ כְ מָּ תֹו הַ מֻ פְ ָּלגָּהֶ ,את הַ ּיֶדַ ע הָּ עָּ צּום שֶ צָּ בַ ר בְ מַ הֲ לְַך הֱ פִ יצְּ ָך ה' אֱ ֶ
ְשנֹות חַ ּיָּיו? ַרבִ י מָּ ְר ֳּדכַי הַ כֹּהֵּ ןִ ,מ ַתל ְִמידֵּ י הָּ אֲ ִריזַ"ל אֹומֵּ רַ :רק "שַ ע ֲֵּרי חָּ כְ מָּ ה" ּומשָּ ם ,י ִָּקחֶ ָך( .ל' ,ג'-ד') ֹלקיָךִ ,אֱ ֶ
ֵּמּותהִ .נל ְְקחָּ ה ִממֶ נּו נֹות ָּרה בִ ְשל ָּ ומסביר הזוהר – גם אם תאחז בקצה הרוחניות ,די יהיה בכך להצלה! נ ְִסּגְ רּו בְ ָּפנָּיו ,אֲ בָּ ל הַ חָּ כְ מָּ ה שֶ כְ בָּ ר הָּ י ְָּתה בֹו ְ
יעֹותיו .בְ כָּל יֹום מֹּשֶ ה יֹותר ֶאת י ְִד ָּ ְהֹוסיף ּולְהַ ְחכִ ים ,לְהַ ע ֲִשיר עֹוד ֵּ וה'כלי-יקר' (סוף פרשת שמות) אומר" :מיד כאשר תגמור בליבך לשוב הָּ ֶאפְ שָּ רּות ל ִ
ְהֹוסיף עֹוד חָּ כְ מָּ ה וְ ל ֹּא ידיעֹותּ ,ובַ ּיֹום זֶה הּוא נִסָּ ה ל ִ הֹוסיף חָּ כְ מָּ ה וִ ִ
ִ בתשובה שלמה עד ה' ,אף-על-פי שעדיין לא עשית הדבר הראוי להיעשות ַרבֵּ נּו
בפועל" – כבר תבוא הגאולה .אם רק "יראה ה' בך סימני טהרה ,שנכון ליבך ִהצְ לִיחַ .מֹּשֶ ה ל ֹּא ִחכָּה שָּ בּועַ וְ ִאפְ לּו ל ֹּא יֹומַ יִםִ .מּיָּד הּוא כִ נֵּס ֶאת בְ נֵּי י ְִׂש ָּר ֵּאל
וְ ָּאמַ ר לָּהֶ ם :נִגְ מַ ר עִ דָּ ן! ִאם אֲ נִי ל ֹּא יָּכֹול ל ְִה ְת ַקדֵּ ם זֶה אֹומֵּ ר שֶ אֲ נִי מֵּ תַ .א ֶתם בּותָך".ֹלקיָך ֶאתְ -ש ְ אל ה' – תיכף "וְ שָּ ב ה' אֱ ֶ
כלומר ,התשובה יכולה להיות כהרף-עין :רגע של התעוררות ותפנית אל ה' – צְ ִריכִ ים מַ נ ְִהיג ַאחֵּ ר .יֹום שֶ בֹו ל ֹּא לָּמַ ְד ָּת מַ שֶ הּו חָּ דָּ ש הּוא יֹום מֵּ ת .מֹּשֶ ה ַרבֵּ נּו
ְהֹוסיף י ְִדיעֹות וְ חָּ כְ מָּ ה, שֶ בְ מֶ שֶ ְך 120שָּ נָּה ל ֹּא ִהפְ ִסיק ִל ְלמֹּד וְ ל ְַחקֹּר ,ל ְִה ְתבֹונֵּן ּול ִ "ומיד הן נגאלין" (תורה-אור וארא נז,ד).
וְ עָּ ׂשָּ ה בְ יָּמֵּ י חַ ּיָּיו כָּל כְָּך הַ ְרבֵּ הִ ,ה ְמ ִחיש לִבְ נֵּי עַ מֵּ נּו ֶאת סֹוד הַ חַ ּיִיםִ .אפְ לּו ַאחֲ ֵּרי
ֹלקיָך ,בְּ כָּלְ 120 -שנֹות פְ עִ ילּות ִאינְטֶ נ ְִסיבִ ית ּורצופַת ְד ָּרמֹות ,הּוא ל ֹּא ִה ְרשָּ ה לְעַ צְ מֹו שֶ ַּי ֲעבֹּר ֹלקיָך ֶאת-לְּבָּ בְּ ָך ,וְּ ֶאת-לְּבַ ב ז ְַּרעֶ ָך :ל ְַּאהֲ בָּ ה ֶאת-ה' אֱ ֶ "ּומָּ ל ה' אֱ ֶ
ּומֹוסיף יֶדַ ע .יֹום ֶאחָּ ד! ִ עָּ לָּיו יֹום ֶאחָּ ד שֶ בֹו הּוא ֵּאינֹו ִמ ְת ַקדֵּ םֵּ ,אינֹו מַ ְחכִ ים לְּבָּ בְּ ָך ּובְּ כָּל-נַפְּ ְּשָך--לְּמַ עַ ן חַ יֶיָך( ".ל' ,ו')
חֲרי 120שָּ נָּה מַ ּגִ יעַ לִי יֹום ֶאחָּ ד עַ ל כִ סֵּ א נֹּחַ , מֹּשֶ ה ַרבֵּ נּו ל ֹּא ָּאמַ ר לְעַ צְ מֹוַ :א ֵּ
פעולת השם יתברך ביחס לישראל כאן אינה בתחום גאולתם הפיזית ָּככָּה לָּשֶ בֶ ת בְ לִי ַלעֲׂשֹות כְ לּום .זֶה ִאפְ לּו ל ֹּא עָּ לָּה עַ ל דַ עְ תֹו .כָּל יֹום הּוא
ִהזְ דַ ְמנּות מַ ְד ִהימָּ ה ל ְֵּאין סֹוף ֶאפְ שָּ רּויֹות שֶ ל ֹּא ַת ְחז ְֹּרנָּה עַ ל עַ צְ מָּ ם. החומרית בלבד ,אלא אף ובעיקר בתחום הרוחני.
רבי שניאור זלמן מלאדי בעל התניא מסביר (פרק כט) ,כי מילת הלב -עֹוד ְמעַ ט ַנ ֲעמֹּד וְ נ ְִתחַ נֵּן לִפְ נֵּי ה'" :זָּכְ ֵּרנּו לְחַ ּיִים ,מֶ לְֶך חָּ פֵּץ בַ חַ ּיִים ,וְ כ ְָּתבֵּ נּו
ֹלהים חַ ּיִים"ּ ,ובְ עֶ זְ ַרת ה' ,כַאֲ שֶ ר נִזְ כֶה לְחַ ּיִים טֹובִ ים הסרת הכיסוי הגורם לאטימות הלב היא המחשה לתופעה שנקראת בְ סֵּ פֶר הַ חַ ּיִים .לְמַ עַ נְָך אֱ ִ
'טמטום הלב' .האדם מבין בשכלו את הדברים ,אבל ליבו קהה ואטום לְשָּ נָּה נֹוסֶ פֶתַ ,רק ִטבְ עִ י שֶ כָּל ֶאחָּ ד י ְִש ַאל ֶאת עַ צְ מֹוּ :ומָּ ה אֲ נִי עֹוׂשֶ ה בַ חַ ּיִים
הָּ ֵּאלּו כָּל יֹום? (ותן חלקנו) מלחוש זאת
