אוצרות בן מלך · Oitzrois Ben Melech — ניצבים וילך (2026-08-31)

רשימת ספרי "בן מלך"
אוצרות
בסייעתא דשמיא
שיצאו לאור עד עתה:
בן מ>לך
•ימים נוראים •על התורה -י"ב
•חג הסוכות חלקים
•חנוכה •שבת קודש
•פורים •חכמה ומוסר
•שיר השירים •ביטחון
•עניינים בש"ס •הגדה של פסח
•המצוות התמידיות •חג המצות
שבמקדש •ספירת העומר וחג
•שומע כעונה השבועות
•דרכי החינוך •גלות וגאולה פרשת כי תבוא תשפ"ו
ניתן להשיגmechonbenmelech@gmail.com : גליון מס' 432 מתורתו של מרן רבינו הגדול רבי לייב מינצברג זצוק"ל רבה של קהל עדת ירושלים
בארה"ב ניתן להשיג:
salea@yefenofbooks.com | Warehousa: 8482450220
פרשת נצבים וילך
מישראל עתיד להיות מושיט וכו' (תו"כ פרק ב ב) ,עתיד והביאך ה' אלוקיך אל הארץ אשר ירשו אבותיך
הקב"ה לטייל עם הצדיקים לעתיד לבוא (שם פרק ג ג) ,כי וירשתה והיטבך והרבך מאבותיך (ל ,ה)
לא נתקיים ,אבל יתקיים עמנו בזמן השלמות'. בפסוק זה מבואר בתמצית ,כל עניין הגאולה וימות
אולם נראה שכאן נתבאר יותר מזה ,והעניין כולו המשיח ,וזה עניין הכתוב "והיטיבך והרבך מאבותיך",
מרומז בכתוב זה "והטיבך והרבך מאבותיך" ,שמבואר כלומר שסוד גאולתם העתידה של ישראל ,אינו רק
שכבר מלכתחילה יועד ,שמעלת ימות המשיח שאחרי התקיימות הברכות והייעודים הראשונים שהובטחו בהם
בביאתם לארץ ,אלא יזכו לדרגה מעולה בהרבה מזה.
כלומר ,שלכאורה הטובה שתבוא על ישראל לעתיד
בגליון לבוא ,ראויה להם ממילא ,כיון שכאשר ישובו בתשובה,
ישובו למצבם הראשון ויתקיימו בהם אז כל הברכות
פרשת נצבים וילך הראשונות של התורה ,כפי שכבר נתפרש היטב בפרשיות
בחוקותי ,ראה ,וכי תבוא" .ונתתי שלום בארץ ושכבתם
ביאורי פסוקים ������������������������������������������עמוד 1
ואין מחריד והתהלכתי בתוככם ואולך אתכם קוממיות"
(ויקרא כו ,ו)" ,ואהבך והרבך וברך פרי בטנך ופרי אדמתך"
בעניינא דיומא (דברים ז ,יג).
ואכן ברמב"ן בפרשת בחוקתי (ויקרא כו ,יב) כתב,
סליחות לפני ר"ה וסליחות בעשי"ת�����������עמוד 6
שאף הברכות האמורות שם בבחוקותי עדיין לא התקיימו
ביאורי סליחות �����������������������������������������עמוד 8 בשלימות .זה לשונו' :ודע כי לא השיגו ישראל מעולם
לברכות האלה בשלמותן ,לא הרבים ולא היחידים מהם,
עבודת הלב במועדי ראשית השנה����������������עמוד 9 שלא עלתה זכותם לכך וכו' ,ועל כן תמצא לרבותינו ז"ל
שיזכירו בפסוקים האלה לעתיד לבוא ,מלמד שתינוק
פרנס השבוע
אלול תשפ"ו
עץ חיים היא למחזיקים בה
הוצאות הדפסת גיליון זה נודב לזיכוי הרבים
ע"י ידידנו הנכבד רודף צדקה וחסד ,איש חמודות ורב תבונות
מגדולי העושים והמעשים בכל ענייני תורה ותעודה בקהילתנו הקדושה
מגדולי תומכי מכוננו ומסור במיוחד לכל מפעלות המכון
הרב דוד בר"ש מינצברג שליט"א
מעמודי התווך של מכוננו
לרגל נישואי בתו הכלה תחי'
עב"ג החתן הרב בן ציון חשין הי"ו
מחשובי תלמידי ישיבת תורת ה'
למזל"ט
זכות הפצת אור תורתו הבהירה של רבינו בעל הבן מלך
תעמוד לו ולמשפחתו להתברך בכל הברכות האמורות למחזיקי התורה
לראות ברכה והצלחה בכל אשר יפנו
להנצחות ותרומות "פרנס השבוע/החודש"
אפשר להתקשר לטלפון מס' 054-8422488
יו"ל ע"י מכון 'כתבי בן מלך'
לתרומות והנצחות נא לפנות ל־054-8422488 לקבלת העלון במייל ,ניתן להצטרף בכתובת
mechonbenmelech@gmail.com
כתובת המכון :אוהב ישראל ,1/9ביתר עילית לתגובות והערות נא לפנות ל־052-7616048
בשורה טובה למבקשי ה' הודעה חשובה ומשמחת
ניתן להאזין לשיעורי רבינו זצוק"ל בקו השיעורים
‘קו בן מלך' לתורמי המכון
03-3077354 ניתן לקבל החזר מס
ישנה אפשרות לבחור במאגר הממוחשב ולהאזין לשיעורים
בפרשת השבוע -ובעניינא דיומא על תרומות למכון בגובה של
שמעו ותחי נפשכם עד 35%מערך התרומה
ויהי רצון שנזכה להגדיל תורה ולהאדירה
מכון כתבי בן מלך
ההנהלה לפי סעיף 46
2
כולו יעלו בעילוי אחר עילוי בתוספת קדושה ומעלה. הגלויות ,היא תכלית הייעוד של עם ישראל ,ושאז
ושורש המהלך בזה ,כי התכלית בעת הבריאה היתה טובתם וברכתם תעלה במידה רבה מעלה מעלה
שהאדם יביא את עצמו ואת העולם לידי שלימות על הטובה שהיתה מיועדת להיות לישראל בימי
והתעלות יותר ממה שנברא ,ולשם כך נברא מלכתחילה. הבניין הראשון.
אלא שכיון שחטא ,לא זו בלבד שלא תיקן מה שהיה ואכן נביאי ישראל הרחיבו וביארו הרבה אודות
צריך להביא התעלות ,אלא גם נפל בעצמו וקילקל את העתיד לבוא ,וריבוי הטובות והפלאות שיתקיימו בימות
הבריאה במדריגות רבות ממה שהיה בתחילה .וכל ימות המשיח ,והם הנחמה שהותיר להם הקב"ה לקראת
העולם ,עמלים בני ישראל ,והצדיקים שבהם ,לתקן את החורבן והגלות המרה ,שבכך יתחזק עם ישראל בימי
הבריאה ולהשיבה למעלתה הראשונה ,ולאחר מכן יזכו שברו ,בעצם הידיעה כי לא לנצח יעזוב ולא לעולם
להעלותה עוד לתקנה בכל מה שהיה ראוי מלכתחילה יקצוף ,אלא התכלית תהיה כה נאצלה ונשגבה ,עד שלא
להעלות את העולם אל שלימותו. יוודעו הימים הרעים.
ואז יזכו למעלות רמות בהתגלות כבוד ה' ,ובחינות ובדברי הנביאים באו הדברים בהרחבה עד כמה
אלו ,אינן כשלימות ותיקון העולם הזה בלבד ,אלא הן תגדל מעלתם של ישראל ,והארץ תתן יבולה בשפע
כבר שינויים בצורת מציאות העולם ,ויש בהן ניצוצות בברכה נפלאה .נוסף על כך פלאי פלאות בטבע העולם,
והתחלה של ענייני העולם הבא ,והוא בחינת 'תוספת אשר במהרה יבואו ויגילו את לבנו – "יטפו ההרים
עולם הבא' של ימות המשיח ,כמו שיש 'תוספת שבת'. עסיס ,והגבעות תלכנה חלב" (יואל ד ,יח)" ,הרה ויולדת
[] יחדיו" (ירמיה לא ,ז)" ,ונגש חורש בקוצר" (עמוס ט ,יג).
"לא יהיה משם עוד עול ימים וזקן אשר לא ימלא את
כי המצוה הזאת אשר אנכי מצוך היום לא נפלאת ימיו וגו' .ובנו בתים וישבו ונטעו כרמים ואכלו פרים...
הוא ממך ולא רחוקה הוא .לא בשמים הוא לאמר זאב וטלה ירעו כאחד ואריה כבקר יאכל תבן ונחש עפר
מי יעלה לנו השמימה ויקחה לנו וישמיענו אותה לחמו לא ירעו ולא ישחיתו בכל הר קדשי אמר ה'"
ונעשנה .ולא מעבר לים הוא לאמר מי יעבר לנו (ישעיהו סה ,כ-כה)" .והיה אור הלבנה כאור החמה ואור
אל עבר הים ויקחה לנו וישמיענו אותה ונעשנה. החמה יהיה שבעתיים כאור שבעת הימים" (שם ל ,כו).
כי קרוב אליך הדבר מאד בפיך ובלבבך לעשותו "ועמדו זרים ורעו צאנכם ובני נכר אכריכם וכרמיכם"
(ל ,יא-יד) (שם סא ,ה) .ועוד ועוד שפע ברכה והצלחה בלי סוף,
פסוק זה נכתב בסדר 'לא זו אף זו' ,ש'נפלאת' כאשר נתנבאו נביאנו בהרחבה גדולה.
משמעותו שהדבר הוא בכלל מכוסה ומופקע ,והפסוק ובמקו"א ביארנו בזה ביאור יסודי במהותם של ימות
אומר ' -לא נפלאת היא' ,ולא רק זה אלא גם ' -ולא המשיח ,שראשית הכל ,צריך כלל העולם הזה לבוא
רחוקה היא'. על תיקונו .שהרי כל הפגמים והשיבושים והתגברות
והמשך הפסוקים הוא – 'לא בשמים הוא ,לאמר מי הרוע והשחיתות שיש בעולם ,הם תוצאה מהחטאים
יעלה לנו השמימה ויקחה לנו ,וישמענו אותה ונעשנה. שהיו ,החל מחטאי אדם הראשון וקין שבגללם ארר ה'
ולא מעבר לים הוא ,לאמר מי יעבר לנו אל עבר הים את האדם ואת האדמה ואת הבריאה כולה ,חטאי דור
ויקחה לנו ,וישמענו אתה ונעשנה'. המבול ודור הפלגה וחטאי אנשי סדום וכו' ,שכתוצאה
וזה מקביל לאמור למעלה ,אלא שכאן התורה מהם נסתלקה השכינה מהבריאה ,וניטלו ממנה הברכה
מפרשת יותר ,ש'לא נפלאת היא' היינו – 'לא בשמים והשפע וההצלחה שהיו מיועדים להיות בה ,וחלו בה
היא' ,ש'שמים מקביל ל'נפלאת' ,ו'לא רחוקה היא' קלקולים וחלאים רבים .וכן חטאי עם ישראל שמחמתם
מקבילה ל'לא מעבר לים היא' ,שכן מעבר לים הוא ירדו ממדרגתם ירידה אחר ירידה ,ונסתלקה מהם
מקום שבאופן עקרוני אפשרי להגיע אליו ,אבל הוא ההנהגה של הארת פנים וגילוי שכינה ,עד שחרב הבית
'רחוק' ,וקשה מאוד ,ואומרת התורה שאין זה כך ,אלא ונשתעבדו בגלויות ,ועל ידי זה גם נעדר כבוד מלכות
– 'כי קרוב אליך הדבר מאוד בפיך ובלבבך לעשותה'. ה' ,וכל אלו יבואו על תיקונם כאשר ירצו את עוונם ויבא
והנה בפסוק 'לא בשמים היא' ,דורשים חז"ל שאין הזמן הראוי ,כי עת לחננה ,ויגלה כבוד מלכותו עלינו.
להכריע הלכות ע"פ נבואה ועל פי בת קול ,מפני אך למעלה מזה ישנה מדריגה רמה ונעלית ,והיינו
שהתורה 'לא בשמים היא' ,ורק על פי סברת החכמים מה שמצינו בדברי חז"ל עניינים נוספים בימות המשיח,
אפשר להכריע .ובעומק כתוב בדברי חז"ל אלו ,שבכדי שהם נובעים מבחינה יותר עליונה .שישראל והעולם
3
עצמו לדרך טובה ולהיות צדיק הרשות בידו ,ואם רצה להבין את התורה אין צריכים לנבואה ,מפני שאם חייבים
להטות עצמו לדרך רעה ולהיות רשע הרשות בידו ,הוא לכח של נבואה בכדי להבין את התורה ,משמעות הדבר
שכתוב בתורה (בראשית ג ,כב) הן האדם היה כאחד ממנו שהתורה היא 'בשמים'.
לדעת טוב ורע ,כלומר הן מין זה של אדם היה יחיד כלומר שבפשוטו כתוב כאן שאין צריך לעלות
בעולם ואין מין שני דומה לו בזה הענין ,שיהא הוא השמימה כדי לדעת את התורה ,אבל בעומק נדרש
מעצמו בדעתו ובמחשבתו יודע הטוב והרע ועושה כל כאן שאף אין צריכים להזדקק לנבואה ,מפני שאחרי
מה שהוא חפץ ,ואין מי שיעכב בידו מלעשות הטוב או שהתורה נמסרה לנו ,אפשר כבר להבינה אף בלא
הרע ,וכיון שכן הוא פן ישלח ידו'. נבואה .ובנוסף כתוב כאן בחז"ל ,שאם נודע לנו דבר
והנה זו הבחירה ,היא עיקר הבריאה ותוקף הדבר על ידי נבואה אי אפשר להכריע על פיה ,מפני שאילו
שניתן לאדם חיים ועצמאות בידו ,וזאת בכדי שיוכל היה אפשר להכריע ע"פ נבואה ,המשמעות היא שכן
לבחור בטוב ותהיה לו מעלה עצמית ש'השיג' את צריכים את הנבואה בכדי לדעת דברים מהתורה ,והרי
מעלותיו ,ועבד את ה' ,ועשה רצונו יתברך ,על ידי עמלו התורה 'לא בשמים היא' ,ובהכרח שאין צריכים להגיע
והתאמצותו .אשר דבר זה מתקיים רק באם ניתנת לידי נבואה ,ולכן גם אין להכריע על פי נבואה.
לאדם בחירה ,ושתי הדרכים פתוחות לפניו .ומוזכר ובהמשך הכתוב 'ולא מעבר לים היא' ,צריך ביאור
בספרים שזה מחלקי 'צלם האלוקים' שניתן לאדם ,כי מה יש מעבר לים שהתורה צריכה לשלול שאין התורה
כח הבחירה הוא כח אלוקי ,שמצד האלוקות שבו ,יש נמצאת שם ,על זה דורשים חז"ל שאין התורה נמצאת
בידו להטות לאיזה צד אשר יחפוץ ,ואז כשבוחר האדם אצל עוברי הים ,הסוחרים ששקועים במסחר של
בטוב ,מתעצם בעצמו בצד החיים ,וזוכה לכל שפע גשמיות .ובעומק כתוב כאן ענין דומה למה שאמרנו
הברכה והטובה. למעלה ,שכאן ראו חז"ל שכתוב בעומק שאין צורך
והנה סגנון הדברים כאן הוא מחודש בתורה ,ותואם בעשירות בכדי לזכות לתורה ,מפני שאילו היה צורך
את כלל הגישה המיוחדת שבספר משנה תורה דנן, בעשירות ,הרי היה צורך לצאת מידי פעם למדינות
שמיוחד ושונה משאר הספרים .שמלבד שספר דברים רחוקות בכדי לסחור ולהתעשר ,והרי התורה 'לא מעבר
מרבה בכללות לעסוק בהתעוררות לב האדם לעבודת לים היא' ,ובהכרח שאין צורך בעשירות בכדי לזכות
ה' ,ובסיבות לקיום המצוות ,יש לשים לב לסגנון המחייב בתורה .ובנוסף כתוב כאן ,שאדרבה ,אצל עוברי הים
המיוחד שבו ,שמוקד עניינו הוא מצות אהבת ה׳ ומעלת הסוחרים התורה לא נמצאת כלל ,ואינם זוכים לתורה,
הדבקות בקדושתו .והדגש כאן הוא יסוד חובת ההליכה מפני שאילו היה להם חלק בתורה הרי נמצא שהתורה
בדרך התורה בשל היותה ׳תורת חיים' ,שבכך נתייחד כן נמצאת במידת מה מעבר לים.
ספר זה ,במה שבא ללמדנו שחוקי ומשפטי התורה, הרי ששני הדברים מקבילים והם על אותו המשקל,
מלבד חובתנו לדבוק בהם מצד גזירת מלך ,הרי שזוהי שב'לא בשמים היא' ראו חז"ל בעומק שאין צורך להגיע
דרך האמת והנכונה למען חיינו ,והחוקים הללו הינם לנבואה בכדי להבין את התורה ,ולא עוד ,אלא אף אסור
חוקי חיים ישרים וצדיקים בתוכנם ובמהותם ,בהיותם להכריע על פי נבואה .וב'לא מעבר לים היא' ראו חז"ל
מכוונים את האדם כיצד להנהיג את אורח חייו כיאות, בעומק שכתוב כאן שאין צורך לעשירות בכדי לזכות
לתקן דרכיו וליישר אורחותיו. לתורה ,ולא עוד ,אלא שאלו שמפליגים מעבר לים ,אלו
ועצם תיאור הדברים בצורה זו ,אין זה דומה לצו שסוחרים ומתעשרים אין באפשרותם לזכות לתורה.
האדון על עבדיו או המלך על עמו ,הדורש מנאמניו
להשתעבד לו ולשמור את חוקיו ,אלא דומה לציווי []
האב המלמד את בנו חכמה ומוסר ומאלפו בינה כיצד העדותי בכם היום את השמים ואת הארץ החיים
יכונן ארחות חיים מתוקנים ,לטובתו האישית ולמען והמות נתתי לפניך הברכה והקללה ובחרת
הצלחת נפשו. בחיים למען תחיה אתה וזרעך (ל ,יט)
ובדומה למה שאנו מוצאים בתחילת הספר ,בפרשת עניין הבחירה שנתונה לאדם ,הוא סוגיא מרכזית
'ואתחנן' (ו ,כד-כה)" :ויצוונו ה׳ לעשות את כל החוקים בכל ספרי המחשבה ,וכאן הדבר נתפרש להדיא "ובחרת
האלה ליראה את ה׳ אלוקינו ,לטוב לנו כל הימים בחיים" ,והאריכו בזה בספרי היראה והעבודה ,שניתנה
לחיותנו כהיום הזה .וצדקה תהיה לנו כי נשמור לעשות אפשרות הבחירה לאדם ,וכמו שכתב הרמב"ם (הלכות
את כל המצוה הזאת לפני ה׳ אלוקינו כאשר ציוונו". תשובה פ"ה ה"א) 'רשות לכל אדם נתונה אם רצה להטות
4
עוד יש להתבונן ,מה טעם לא נצטוו על מצוה זו ואף כאן בסוף הספר ,חוזר ומעורר לשמירת
בכלל שאר מצוות התורה הנהוגות במועדים קבועים, המצוות באופן שהכח המניע העיקרי הוא ,שהאדם יגיע
ולא נשנתה בין פרשיות השמיטה והיובל או שלשת מעצמו למסקנה הנכונה והאמיתית ,שהטוב מביא אותו
הרגלים ,אלא נותרה להיאמר באחרונה ,לאחר שכבר לחיים .והדגש הוא שהבחירה היא בידו ,אלא שהתורה
תמו ונשלמו כל מצוות התורה. כמו ממליצה לו שרק אל יהא שוטה" :ובחרת בחיים
ובפשטות עניין שבע שנים הוא פרק זמן חשוב ,כמו למען תחיה אתה וזרעך".
שביארנו בעניין שמיטת כספים "מקץ שבע שנים תעשה כלומר ,שבא להוסיף התבוננות מדוע עומד האדם
שמיטה" (טו ,א) .כי הנה שנת השמיטה מציינת מחזור בפני שתי דרכים מחמת כן עלול לבוא לידי חטא,
פרקי זמן קבועים של שבע-שבע שנים לעבודת הארץ, והכתוב מבאר שהבחירה ניתנה בידו מפני שרצון ה'
וכל שנה שביעית חותמת תקופה אחת של עבודה ,כך להיטיב לנו שנזכה בכל הטוב שרוצה לתת לנו ,וכדי
שהשנה השמינית חוזרת להימנות ראשונה לתקופה שיוכל האדם לזכות ולהרוויח הרבה שכר טוב מבחירתו
הבאה .נמצא אפוא שכל תחילת שבע שנים ,נפתחת העצמית בטוב .אך יתבונן האדם שבעוד שלא נפתחה
תקופה חדשה של מחזורי עבודה חקלאית בארץ. הפירצה של בחירה בכוח האלוקי שבו ,אלא בכדי
אולם נראה לבאר כי יש למצוה זו שייכות של ממש שתהיה לו אפשרות לדלג ולהתגבר עליה ,הנה כמה
לעניין מצות שמיטת הארץ .כי מועד סיומה של שנת נואלת המחשבה שסבור אדם שמאחר שהבחירה נתונה
השמיטה ותחילת שבע שבתות השנים הבאות ,הוא בידו ,הרי הפירצה פתוחה לפניו להיכשל בה כאוות
מעין אותו מעמד שבו עמדו ישראל בטרם כניסתם נפשו ורצון יצרו.
לארץ .וכיון שמתחילה עתה תקופה חדשה של עבודת וכמו שאמרו בגמרא (ע"ז יז' ):ניזיל אפיתחא דבי
הארץ ,אזי מבחינה זו ,ראשית השנה הפותחת את זונות ונכפייה ליצרין ,ונקבל אגרא' .ואף שלמעשה
התקופה ,נחשבת מעין כניסה מחודשת לארץ ישראל. נקטינן שאסור לאדם להכניס עצמו לניסיון ,כי אין
על כן ,כדרך שבמעמד הכניסה לארץ ישראל, לאדם להאמין בעצמו ,אולם מידת היצר הרע שכבר
פירש הכתוב בפרשת כי תבוא (פרק כז-כח) שקרא משה טמונה בו ממילא ,יש לאדם לדעת שניתנה בקרבו כדי
לפני העם את משנה התורה ודברי התוכחה שבו ,לשם שתהיה בידו לבחור בטוב ולהתגבר ,ועל ידי זה יזכה
הקדמה והדרכה לקראת הנחלתם את הארץ ,להזהיר לרומם את נפשו ולשכר טוב בעולם הזה ובעולם הבא.
על קיום התורה ולהתנות את הישיבה בארץ בשמירת
מצוות ה׳ ,וניתנה אז מצות כתיבת התורה על האבנים, []
ומעמד הברכות והקללות ,כי לקראת הכניסה לארץ מקץ שבע שנים במועד שנת השמיטה בחג
ישראל היו צריכים להכריז שנכנסים לארץ ה' ,וזכות הסוכות .בבוא כל ישראל לראות את פני ה׳
הישיבה בה תלויה בשמירת התורה והמצוות ,כלשון אלוקיך במקום אשר יבחר ,תקרא את התורה
הפסוק (תהילים קה ,מד-מה)"ויתן להם ארצות גוים ועמל הזאת נגד כל ישראל באזניהם .הקהל את העם
לאומים יירשו .בעבור ישמרו חוקיו ותורתיו ינצורו". האנשים והנשים והטף וגרך אשר בשעריך למען
להשריש בלב העם ,שכל הענין של היותנו עם ,ושל ישמעו ולמען ילמדו וגו' (לא ,י-יב)
קבלת הארץ ,הוא בכדי שנשמור את התורה והמצוות, לאחר ששנה להם משה את דברי התורה ומצוותיה,
ולכן לקראת הכניסה לארץ היו צריכים לציין את הברית וכתב את ספר התורה ומסרם לכהנים ,הוסיף וציוה
ולהתעורר בענין הזה ,שאנו נמצאים כאן רק בשביל להם 'מצות הקהל' ,אשר מקץ כל שבע שנים יקהילו
המטרה הזאת. את העם ,ויקרא המלך באזניהם את דברי התורה הזאת
ועל משקל זה נצטוו ישראל לחזור על אותם -ספר אלה הדברים.
הדברים ולהזכירם שוב ,בכל פרק זמן שבו ישובו ויש להתבונן מהו יסודה ועניינה של מצוה זו ,ומה
לעבודת הארץ ,והוא בתחילת השנה הראשונה שלאחר טעם נבחר סיומה של שנת השמיטה ,כמועד המתאים
שמיטה ,שהוא מעין המאורע של כניסתם הראשונה להקהיל את העם ולהשמיעם את דברי התורה ,וכי מה
לארץ ישראל. ענין שמיטה אצל הקהל .ואם אמנם מצוה זו קשורה
ואכן לא נאמרה מצוה זו אלא בסוף ספר דברים, בעניינה לשנת השמיטה כפי שמשמע בכתוב ,מדוע
משום שכאן הוא המקום הראוי לה מצד עניינה, אפוא קבעה תורה את מועד קיומה דווקא בחג הסוכות
שלאחר כלות משה את דבריו ,הריהו מוסיף ומצווה שבתחילת השנה שלאחריה ,ולא בשנה השביעית עצמה.
5
השירה הזאת ,שהיא שירה שבאה להעיד – "וענתה עליהם לדורות ,שיחזרו על קריאת 'אלה הדברים' ,בכל
השירה הזאת לפניו לעד כי לא תשכח מפי זרעו". עת שחוזר ונשנה מעין מעמד זה בהיות ישראל ישובים
פסוקים אלה נאמרו כהקדמת התורה ל'שירת על אדמתם" ,למען ישמעו ולמען ילמדו ויראו את ה׳
האזינו' הסמוכה בפרשה הבאה ,כדי להביננו שהשירה אלקיכם ושמרו לעשות את כל דברי התורה הזאת"
הזאת היא דבר יסודי שכל אחד מישראל צריך לדעת (פסוק יב).
אותה ולשננה היטב ,שהקב"ה נמצא איתנו בכל ומה שנקבע זמנה בחג הסוכות ,יש לבאר שסיום
המצבים ,ולעולם לא נטש אותנו ,ועוד עתיד לבוא היום תקופת השנה הוא בחג הסוכות ,ככתוב" :וחג האסיף
שיחזיר אותנו אליו.
בצאת השנה( ,שמות כג ,טז) .וכתיב "וחג האסיף תקופת
והנה לכאורה תמיהה רבתא היא ,הכיצד ניתן השנה" (שם לד ,כב).
לקרוא לפרשת 'האזינו' בלשון 'שירה' ,והלוא היא
תוכחה איומה ונוראה שאין כמוה .וכי זו שירה תיקרא. ואף על פי שלגבי כל ההלכות ,וכן הלכות שמיטה,
ואכן היא נכתבת בתורה כדרך שירה באופן של 'אריח מסתיימת השנה השביעית ומתחילה השנה השמינית
על גבי לבנה' ,אך הא גופא טעון ביאור מדוע היא בגדר בא' תשרי ,הרי זה מפני הכלל שאין תחילת שנה אלא
'שירה' ,אחר שתוכנה מדבר על עתידות קשות מנשוא. בתחילת חודש ,כמבואר בגמרא (מגילה ה' ).ואמר רבי
כמו כן איתא בגמרא (ר"ה לא ).שבשבת היו הלויים אבא אמר שמואל מנין שאין מונין ימים לשנים שנאמר
בבית המקדש משוררים גם 'שירת האזינו' בין שאר לחדשי השנה ,חדשים אתה מונה לשנים ואי אתה מונה
השירות שבתורה .ולכאורה הוא תמוה שלתוכחה מרה ימים לשנים' .אולם מצד עצם סיום התקופה בעונות
כזו יקרא 'שירה'. החמה ,מועד שנת השמיטה מסתיים בחג הסוכות.
אלא שבעומק הדבר יש כאן סוד גדול ,שגם כאשר [והרחבנו בביאור העניין ב'בן מלך -ראש השנה' (מאמר
ירבו לחטוא לאין שיעור ,ויגדל ענשם כל כך ,עד יד)] .וכיון שכאן הכוונה היא מצד סיום 'התקופה' של
שיסתיר פניו מהם ,ויבואו עליהם רעות רבות וצרות, שבע שנים ,אזי סיום התקופה הוא רק בחג הסוכות.
ואם כן בוודאי יעזוב ויטוש אותם לנפשם ,אחר שהפרו
את בריתו עמהם ,ובגדו בו בכל תועבותיהם .אך לגודל []
הפלא לא כן הדבר ,ועל כך באה 'שירת האזינו' ,להורות ועתה כתבו לכם את השירה הזאת ולמדה את
שלאמיתו של דבר ,ולמרות הכל ,הרי הוא עמהם תמיד בני ישראל שימה בפיהם למען תהיה לי השירה
לנצח .וגם כשיחטאו כל כך ,הרי יוסיף ויכה בהם עד הזאת לעד בבני ישראל וגו' .והיה כי תמצאן אותו
שישובו אליו ,אך גם כשמענישם כל כך עד אבדון ,גם רעות רבות וצרות וענתה השירה הזאת לפניו
אז אינו מסתלק מהם לגמרי ,ויהיה מה שיהיה ,לעולם
ישאיר מהם פאה ושארית ,לקיים עמהם בריתו הנצחית, לעד כי לא תשכח מפי זרעו (לא ,יט-כא)
ותהיה המשכיות לקיום עם ישראל .כך שיש כאן שירה נותן התורה ב"ה מודיע מראש ,שכאשר יבואו ימי
על נצחיות ישראל למרות הכל. ההסתר ויהיו במצב של ריחוק ,יזכרו בני ישראל את
בעניינא דיומא
סליחות לפני ר"ה וסליחות בעשי"ת
רק לפני ראש השנה ולא בעשרת ימי תשובה (כנהוג הסליחות לפני ר"ה והסליחות
בקהילת חב"ד) ,והמנהג המקובל בידינו שאומרים גם בעשי"ת -שני גדרים שונים
לפני ראש השנה וגם בעשרת ימי תשובה. מצינו בתפוצות ישראל חילוקי מנהגים בענין אמירת
ונראה לבאר ,שחילוק המנהגים אינו באיזה זמן הסליחות באשמורת הבוקר ,כבר מימים קדמונים ,שיש
חשוב יותר לומר סליחות ,אלא שיש חילוק בגדר שאומרים סליחות רק בעשרת ימי תשובה ולא לפני ר"ה
הסליחות ,כי אמירת הסליחות לפני ראש השנה יש (ע"פ רמב"ם הלכות תשובה פ"ג ה"ד) ,יש שנוהגים לומר
6
עיניך פקוחות על כל דרכי בני אדם ,לתת לאיש כדרכיו לה תכלית בפני עצמה ,ואמירת הסליחות בעשרת ימי
וכפרי מעלליו'. תשובה יש לה תכלית בפני עצמה.
יסוד הדבר מפורש בתורה בפרשיות הברכות תכלית אמירת הסליחות לפני ראש השנה ,עניינה
והקללות ,ששומרי המצוות יזכו לרוב טובה ,והחוטאים הוא תשובה ותפילה כדי להעלות זכרוננו לטובה
ועוזבי התורה יבואו עליהם רעות רבות וצרות. ולזכות לשנה טובה .דבר זה הוא הרחבה של מצות יום
אולם באמת כבר אמרו חז"ל (קידושין לט' ):שכר ראש השנה ,שענין השופר הוא להיזכר לפניו לטובה,
מצוה בהאי עלמא ליכא' ,ואין הגמול משתלם אלא וכהרחבה לכך יש לומר סליחות ולעשות כל פעולה
בעולם הבא ,כדאמרינן (עירובין כ' ).היום לעשותם ומחר שתעלה את זכרוננו לטובה ונזכה לחיים טובים.
לקבל שכרם' .וכבר כתב הרמב"ם (הלכות תשובה פ"ט לעומת זאת ,תכלית אמירת הסליחות בעשרת ימי
ה"א) שכל הטובות והברכות האמורות בתורה לשומרי תשובה ,היא כהקדמה והרחבה ליום הכיפורים ,מצד
התורה והמצוות ,הן בכדי שיוכלו לקיים את התורה מצות התשובה ,שהיא מצות היום של יום הכיפורים
מתוך שלוות הנפש ,ויסורו מאתנו הדברים המונעים לשוב אל ה' ולהתפייס עמו .והתשובה שלפני יום
את קיום התורה ,ויהיה הלב פנוי לעסוק בחכמת התורה הכיפורים ,אינה למען זכייתנו וטובתנו כמו לפני ר"ה,
כדי שנוכל לזכות לעולם הבא. אלא היא מצד 'מצות תשובה' למען כבוד שמו ,שאנו
בנוסף לכך ביארנו במקום אחר ('בן מלך על התורה' מצווים לבוא ולכרוע לפניו ,לשוב אליו ולפייסו ,להתחנן
-פרשת בחוקותי ויקרא כו ,ג) כי מצד עצם סדר הבריאה, לו שיסלח לנו על חטאותינו ,כדי שנהיה זכים וטהורים
הקב"ה משפיע שפע טובה וברכה לכל יצוריו' ,חסד לפני ה' ,כאשר יבואר להלן.
ה' מלאה הארץ' ,ועל כן כאשר זוכה האדם לקיים את
המצוות כנדרש ממנו ,הרי הוא זוכה מאליו לכל הטוב שני מיני תשובה
המושפע בעולם הזה מצד סדר הבריאה .אלא שכאשר בגדר התשובה יש שתי דרגות .יש תשובה יסודית
האדם מואס בחוקי ה' ואינו נוהג על פי מצוותיו ,אזי של עזיבת החטא ,וכאשר מחליט בלבו שלא לחטוא עוד,
באים עליו ייסורים כדי לעוררו לתקן דרכיו ,וכן כדי לתקן הרי זה נחשב מכאן ואילך 'צדיק גמור' ,כדאיתא בגמ'
את העולם לבער הקוצים ולהשפיל קרן הרשעים .ועל כך לגבי המקדש אשה על מנת שאני צדיק גמור ,שהיא ספק
באו פרשיות הברכות והקללות ,שאם יזכה האדם יבוא מקודשת שמא הרהר תשובה בלבו .אולם לגבי העבר,
עליו כל הטוב מאליו ,וימנעו ממנו כל הרעות והצרות. שימחה העוון ויסלחו לו כל חטאי העבר ,ויחשב לו כאילו
על כל פנים נמצא ,שכל ענין הדין בראש השנה שלא עבר על החטא מעולם ,על כך צריך וידוי דברים
אינו בגדר שכר ועונש ,שהרי דין זה אינו אלא לעולם ועוד עיקרי התשובה ,ויבקש מאת ה' על כך ,ואז ישוב
הגמול העתיד לבוא. וימחל לו ,כאמור 'וישוב אל ה' וירחמהו כי ירבה לסלוח',
אלא ענין הדין בר"ה הוא ,לקבוע את סדרי העולם ועל כך נאמר שהוא שוב 'ידיד ואהוב'.
כפי שראוי לכל אחד בהתאם למצבו. ונראה לומר ,שגם לגבי סוג התשובה עצמה ,יש
וזה הטעם שישנו דין בפני עצמו לכל אדם לאחר הבדל בין התשובה שלפני ר"ה לבין התשובה שלפני
מיתה ,שאינו שייך לדין שיש בכל שנה ושנה בר"ה ,כי יוה"כ .שלפני ר"ה נדרש בעיקר 'עזיבת החטא' מכאן
הדין בראש השנה בא לקבוע סדרי החיים בשנה הבאה, ולהבא ,אבל לפני יוה"כ נדרש חיטוי וניקוי גם מחטאי
אבל לאחר מיתה הוא מענין סדרי שכר ועונש בעולם העבר ,כפי שיתבאר.
הגמול ,היום לעשותם ומחר לקבל שכרם.
יסוד הדין בראש השנה -תיקון סדרי העולם
התשובה בר"ה לעומת התשובה ביוה"כ שהנה ,התשובה לפני ראש השנה נדרשת מפני
מעתה נמצא ,שלצורך הדין בראש השנה ,שעניינו שהוא יום הדין ,שכל באי עולם עוברים לפני ה' ,ובריות
לקבוע את מצבו הנוכחי וכיצד להתייחס אליו בעולם בו יפקדו להזכירם לחיים ולמות' ,כי זכר כל היצור
הזה ,לזה די בתשובה של עזיבת החטא שייחשב בו לפניך בא ,מעשה איש ופקדתו ועלילות מצעדי גבר,
ל'צדיק גמור' ,ומה שמוטל על האדם לשוב ולבקש מחשבות אדם ותחבולותיו ויצרי מעללי איש' ,והדבר
סליחה וכפרה על כל העבר ,הוא מצד הדין של אחר מיוסד על המציאות שהקב"ה מנהיג את העולם ,כלשון
מיתה ,שבו באים עמו בחשבון של שכר ועונש על כל הכתוב (ירמיה לב ,יט)' :גדול העצה ורב העליליה אשר
7
צריך להקדים ,לפי שהיא מתקיימת בעיצומו של יום מעשיו מכל העבר ,וגם מצד זה צריך להיות נקי בכל עת,
הכיפורים ,שזו עבודת ומצות היום. וכמו שאמרו שוב יום אחד לפני מיתתך ,והיינו תשובה
לעומת זאת ,אלו שנהגו לומר סליחות רק בעשרת גמורה למחות כליל את כל העוונות .אך מצד הענין של
ימי תשובה ולא לפני ראש השנה ,נקטו להיפך ,שדווקא הדין בראש השנה ,העיקר הוא ה'קבלה על להבא' ,ובכך
ביום הכיפורים צריך הכנה והקדמה ,שבו נדרש כבר יזכה להיות נכתב נחתם לחיים טובים.
תשובה ווידוי על חטאי העבר ,אבל לצורך הזכייה בדין אולם ביום הכיפורים ,נצטווינו להיות טהורים לפני
בראש השנה די בקבלה על העתיד והחלטה גמורה ה' ,ולהסיר מעלינו כל שמץ טינוף וחטא ,ושלא תהיה
לעזוב את החטא. עלינו שום תביעה ותרעומת גם מצד חטאי העבר.
ולפי מנהגנו אומרים סליחות הן בימים שלפני ראש ככתוב (ויקרא טז ,ל) 'כי ביום הזה יכפר עליכם לפני ה'
השנה ,והן בעשרת ימי תשובה לקראת יום הכיפורים. תטהרו' .וממילא עיקר התשובה לקראת יום הכיפורים
והדבר ברור ,שלפי כל המנהגים עצה טובה היא להרבות עניינה לבוא בוידוי וחרטה על העבר ,ובקשה מאת ה'
בתשובה גמורה ובבקשת סליחה ,גם בימים שלפני ר"ה, שיסלח וימחה את זוהמת החטאים מעלינו ,כהכנה
שככל שהאדם יותר מזוכך ונקי מחטאים ,כך מתרבה והתחלת העבודה המוטלת על האדם ביום הכיפורים.
זכותו בדין ,ואע"פ שבארנו שהדין בר"ה אינו בתורת
שכר ועונש ,מכל מקום פשוט שמי שיותר צדיק וזך
זוכה להנהגה עם יותר הארת פנים ,וככל שימהר לשוב ביאור המנהגים השונים באמירת הסליחות
ולא לשאת עליו את משא החטא הוא יותר קרוב אל ה'. ויש לבאר ,שאלו שנוהגים לומר סליחות רק לפני
אם כן ,בימים הללו אנו צריכים להתמסר לשני ראש השנה ולא בעשי"ת ,נקטו שעיקר הצורך להקדים
עניינים מקבילים אלו ,לבוא בהכנה לר"ה ,בתשובה סליחות הוא לקראת ראש השנה ,כי סליחות אלו אינן
ותפילה ותחנונים בכדי לזכות לפניו בדין ,שזהו תוכן יכולות להתקיים בר"ה עצמו ,שבו עבודת היום היא
מצות היום דר"ה ,להריע כדי להיזכר לפניו לטובה. המלכת ה' ,ואין ראוי לעסוק אז בתשובה ובקשת
ויחד עם זה להיכנס לעבודת התשובה בחיפוש המעשים רחמים' ,כי קדוש היום לאדונינו' .על כן צריך להקדים
ובקשת הסליחה ,שהיא ההכנה למצות היום של יוה"כ, את התשובה ואת התחנונים לימים שלפני המועד.
שהיא לבוא להתכפר לפני ה' ולעמוד טהורים לפניו. אבל את התשובה הנדרשת לקראת יום הכיפורים אין
ביאורי סליחות
ומתפלל על כך באמת ובכל לבו ,משום שבאמת חם הנשמה לך והגוף פעלך
לבבו להתפלל למען כבוד ה'. אחת מדרכי התפילה בנוסח הסליחות ,היא
כשתפילה זו באה מתוך כוונה אמיתית ,הרי 'עשה למענך' ,וכן 'הנשמה לך והגוף שלך חוסה על
היא מקובלת ביותר וקרובה להיענות .וצריך לשאוף עמלך' .אין בקשתנו מצד הרחמנות עלינו ,אלא באים
שהפסוקים הללו יאמרו מעומק הלב ,כמו כשאנו לבקש למענו ,כיון שיש לו ענין בקיומנו וחפץ בחיינו,
מבקשים למעננו ,ובאים בבקשות שייטיב לנו ויושיענו שהנשמה והגוף הם שלו ועמלו.
מכל צרה וצוקה. ענין זה נמצא בתפילת משה רבינו (דברים ט ,כו)
'ואתפלל אל ה' ואומר ה' אלוקים אל תשחת עמך
ונחלתך ,אשר פדית בגדלך אשר הוצאת ממצרים ביד
א-ל מלך יושב על כסא רחמים חזקה' .כלומר ,שמבקש מצד שהעם הוא עמו של ה',
קודם שאומרים י"ג מידות ,בימות השנה אנו אשר היה גילוי נפלאות מיוחד ביצירתם.
אומרים 'קל ארך אפיים אתה' וכו' ,וכן בסליחות וזאת יש לדעת ,שכאשר אנו באים ומוסיפים
בפעם הראשונה שמזכירים י"ג מידות .אבל בכל שאר בקשות למען שמו' ,חוסה על עמלך'' ,על דבר כבוד
הסליחות אומרים 'קל מלך יושב על כסא רחמים' וכו'. שמך' ,הרי זו מדריגה גבוהה ונשגבה של תפילה ,שבה
ונראה הביאור בזה ,שהנוסח 'קל מלך יושב' וכו' האדם מבקש את ה' ,והוא בא לפניו מתוך השתוקקות
אינו תפילה כלל ,אלא כעין סיפור דברים ,שאומרים לכבודו של ה' .ומעלה גדולה ויתירה היא לאדם ,כשזוכה
8
אשמנו מכל עם בו שה' יושב על כסא רחמים ומתנהג בחסידות ומוחל
עוונות עמו וכו' ,ולכן אומרים לה' 'קל הורית לנו לומר
בסיום הסליחות אנו אומרים 'אשמנו מכל עם',
שלש עשרה ,וזכר לנו היום ברית שלש עשרה'.
ולפו"ר נראה שמשמעות התפילה היא כוידוי שאנו
אשמים וחייבים יותר מכל עם ,וזה תמוה איך אפשר ונוסח זה נאמר כסיום התפילה לאחריה ,שלאחר
התפילה אנו באים להזכיר את מידות הרחמים .והדבר
לומר כן ,וכי אנו סבורים שעם ישראל גרוע יותר
בולט במיוחד בתפילת נעילה ,שאחרי כל פיוט אומרים 'קל
מכל שאר אומות העולם כולל האומות השפלות מלך' וי"ג מידות ,שהתפילה היתה הפיוט של נעילה ,ואחרי
והאכזריות ,אתמהה. שהתפללו אומרים 'קל מלך' וי"ג מידות ,כסיום לתפילה.
ועוד יש לתמוה שהרי פיוט זה מסודר לפי סדר אבל הנוסח 'קל ארך אפיים' הוא תפילה בפני
אל"ף בי"ת ,וכאשר נתבונן בשאר הדברים שנמנים שם עצמה' ,תפן אלינו ברחמים' וכו' ,וכל הנוסח כולו הוא
נראה שאינם באים כלל כוידוי ,ואינם אלא הבעת קושי תפילה ,ולאחר מכן מזכירים את י"ג המידות.
הגלות והצרות שעוברים על עם ישראל בכל הדורות, ונוסח זה נאמר בכל מקום שאין הכוונה לומר את
וכגון 'בושנו מכל דור' 'גלה ממנו משוש' 'הוחבל המידות על גבי תפילה קודמת ,שאז אומרים תפילה זו
אוויינו' ,שדברים הללו אינם וידוי כלל אלא תפילה על של 'קל ארך אפיים' ,ועל זה אומרים את המידות.
קושי הצרות ,ותמוה לומר שהחרוז הראשון יבוא כוידוי, ולכן בשעת הסליחות מזכירים את הנוסח 'ק-ל ארך
והשאר אינם אלא הבעת צער על הגלות. אפיים' רק פעם אחת בתחילת הסליחות ,מפני שנוסח
על כן נראה ,שאין כוונת הפייט לומר שאשמים זה הוא תפילה בפני עצמה ,ואין דרך התפילה לחזור על
וחייבים אנו יותר מכל עם ,אלא באים להביע בזה צער, אותה תפילה יותר מפעם אחת .אלא שרוצים להזכיר
את י"ג המידות שוב ושוב ,ואז מקדימים את הנוסח 'קל
על כך שבגלות ,העמים מאשימים אותנו לומר שאנו
מלך יושב על כסא רחמים' ,שאין זו תפילה אלא כעין
אשמים יותר מכל עם ,וכאילו אמר 'נאשמנו מכל עם', סיפור דברים על ענינן של המידות.
ועל דרך הכתוב (תהילים לד ,כג) 'ולא יאשמו כל החוסים
בו' ,ולעולם אינו וידוי אלא הבעת הצרה.
עבודת הלב במועדי ראשית השנה
מתוך שיחת חיזוק לפני אמירת הסליחות
כל הידיעות ,התפיסות ,והרגשות הללו ,צריכים המועדים -זמנים לעסוק בחלקי העבודה השונים
ללוות אותנו בכל עת ,להעניק לנו את המבנה הנכון בטרם נבוא לבאר את עבודת הלב המיוחדת של
של תכונותינו ,להעמידנו על קומתנו הרוחנית הראויה, ראש השנה ,נראה להקדים עיקר גדול שנוגע לכל
ולכוון את הליכותינו ומעשינו. המועדים ,וגם לכל שאר המצוות.
אולם יש זמנים מיוחדים בשנה ,שהקב"ה נתן לעמו התורה והמצוות יוצרות מערכת חיים שלמה
ישראל ,שבהם יתעסקו במיוחד בחלקים מסויימים של ומקיפה הכוללת הרבה יסודות וידיעות ,תפיסות
עניינים אלו ,והם החגים והמועדים ,שכל אחד מהם יש והשגות ,אשר צריכים להעסיק את דעתו של היהודי
בו גוון מסויים ואופי מיוחד ,וכאשר אנו באים לפניו ולמלא את לבו .הידיעות הללו הן השורשים לכל
ועוסקים בכל אחת מן העבודות בזמן המיועד להן אחת המצוות המעשיות ,ובמקביל לידיעות אלו ,אף
בשנה ,נמצא שבמשך מעגל השנה בא לידי ביטוי כלל מתעוררים רגשות קודש והלכי נפש הנובעים מכל
חובות העבודה המחוייבות במסגרת תפקידנו הנעלה. המצוות .אמונה ובטחון ,מלכות ה' והכנעה ,קבלת
כל מועד ומועד ,הוא זמן מיועד לעסוק בעניינים עול ויראה ,אהבה ודביקות ,שמחה ורוממות ,הודאה
וברגשות השייכים והקשורים למועד המסויים הזה, ובקשה ,צדק ויושר ,מצפון ומוסר ,הגינות ועדינות
להתבונן מחדש ביסודות שבאים לידי ביטוי בעבודת ועוד ,אשר כל אלו הם חלק בלתי נפרד ממבנה היהדות,
ה' המיוחדת לחג זה ,להחדירם בקרבינו ולהחיותם והם היוצרים את מהותו וישותו של כל יהודי.
9
והאמיתית .זהו כלל גדול שיש להחדירו תדיר בקרבינו בחושינו ,ולבוא לידי התעוררות לפי הרגשות
ולהרגיל את עצמנו ,ובענין זה ניתן להתעלות מעלה המתאימים אשר צריכים למלא את לבבנו ,שעל ידיהם
מעלה ,שכל מעשינו יהיו מכוונים משום הסיבה יהיה בידינו למלא את חובת העבודה של המועד הזה
האמיתית ,בין באופן כללי בקבלת מלכות ה' עלינו, בנאמנות ובשלימות.
ובין באופן פרטי בכל מצוה או הנהגה.
הדרגה הפחותה ביותר היא כשהאדם עושה כלל המועדים -שלימות הקומה הרוחנית
'מצוות אנשים מלומדה' .החסרון של 'מלומדה' אינו בנוסף לעצם חובת העבודה בפועל בזמנים
רק בהיעדר כוונת הסיבה האמיתית ,אלא כעין מעשה אלו ,הרי מתוך העסק וההתבוננות בענייני המועדים
בהמה שפועלת ללא כוונה ,שהרי הוא עושה רק מכוח הללו ,בא האדם לידי השלמת קומתו הרוחנית
ההרגל בעלמא ,או שאחרים עושים כן ואף הוא עושה בכללות ,שבכך יתחדש לבבו בכל הרגשות הראויים
כמותם ,והוא עצמו אינו יודע על שום מה הוא עושה. והנחוצים לעבודתנו ותפקידנו .כי כאשר נתאמץ
ואף שיוצא בזה ידי חובת קיום המצוה ,זוהי מדריגה בעבודת המועדים בכל הווייתנו ,בהתבוננות ,ברגש
פחותה ביותר. ובמעשה ,הרי שאז נרכוש את היסודות הללו בקרבנו
בקניין המתקיים לכל אורך השנה ,וזוהי סיבה נוספת
אולם באמת לא רק זאת יש להפקיע ,אלא גם להתעורר בהם ולבססם כל שנה מחדש בנפשנו
כאשר האדם עושה מתוך הבנה והרגשה ,צריך לכוון ביסודות איתנים ,שעל ידי כך יתחזקו עניינים אלו בנו
את הלב שיהיה משום הסיבה האמיתית והעיקרית. ויתעצמו בנפשותינו ,ותהיה קומתנו שלימה ומתוקנת,
כי יש הרבה סיבות שבאות רק לצד הטעם העיקרי, ונמלא בכך את תפקידנו כראוי.
וכן יש דברים שהם בגדר 'הוספות' ונטפלים למצוה
שאין נכון לעסוק בהן כעיקר המצוה ,ויש גם עניינים חודש תשרי -העבודות היסודיות בפתח השנה
שבטעות נדמים כשייכים לתוכן המצוה. במיוחד אמורים הדברים כלפי מועדי חודש תשרי,
כדי שיזכה אדם בקיום נכון מחמת הסיבה הנכונה, אשר יסודם מצד תחילת השנה ,ועניינם הוא להתחיל
צריך האדם להתפלל ולבקש דעת מאת ה' ,להתבונן את השנה בעבודות נשגבות אלו ,כדי שתהא השנה
הרבה ,להתייגע בדבר ולבקשו ככסף וכמטמונים .על כולה נסמכת עליהן ,כדי שתהא שנה של עמידה נכונה
הכתוב 'כי לא דבר ריק הוא מכם כי הוא חייכם' ,אמרו לפני ה' בקדושה ובטהרה ,ברוממות ובהכנעה.
חז"ל (ירושלמי פאה פ"א ה"א) 'ואם ריק הוא ,מכם ,לפי עבודת ה' שמתקיימת במועדי חודש תשרי היא
שאינכם יגיעים בה' ,ויהי רצון שנזכה. עבודה רמה ונשגבה ,ועל האדם להתעלות ולזכך נפשו
בכדי לקיימה בצורה הראויה .כדי להגיע לכל הרגשות
עבודת ה' מתוך הבנה עצמית של ימים אלו נדרשת הכנה רבתית ,שבה יהיה האדם
בענין זה יש כמה וכמה מדריגות ,בבירור טהרת דבוק בתוכן ענייני הימים הללו ובמהותם ,מעורה
הכוונה ורעותא דליבא ,וכשם שיש מדריגות ומעלות בהם וקרוב ושייך אליהם .האדם צריך להיות מוכן
לעמוד לפני ה' עמידה נכונה באותו ענין של עבודת
של שלימות בקיום המעשי ,כך יש על האדם לזכך
היום שבכל מועד ומועד ,שכולן מדריגות רמות .קבלת
נפשו בעבודת הלב לעלות מעלות רמות שניתן וכבוד מלכות ה' בר"ה ,בקשת סליחה והתפייסות
להשיג ,לייחד הלב ולדבקו בהקב"ה ,בתורה ובמצוות. לפניו ביוה"כ ,ישיבה בצלו בסוכות ,ושמחה בקרבתו
דרגה נפלאה יש בענין זה ,והאדם צריך לשאוף בשמיני עצרת.
להגיע אליה ,שנעבוד את ה' ונהיה חוסים תחת מלכותו ככל שנקדים להתכונן ולהתבונן בדברים אלו,
מתוך הבנה עצמית ,לא רק משום שאנו מצווים על לעורר את הלב ,להפעים את הרגש ,להכניס את כל
פרטים אלו ,אלא משום שהאדם מבין מעצמו שהוא ישותנו לאווירת הימים הקדושים ,כן נוכל להגיע בימי
מחוייב בדבר .כגון עבודת קבלת מלכות ה' ,שבה עצם המועדים לעבודה הראויה ביתר שלימות.
רוממות המלכות מעוררת אצל האדם רצון להתכופף
למרותו ולעבדו ,ולא רק משום הציות שבדבר. רגש נכון בקיום המצוות
כן מבואר בדברי המהר"ל (גור אריה סוף פרשת באופן כללי יש לציין יסוד גדול בכל העניינים,
יתרו) ,שלמרות שיש ציווי ,הקיום השלם הוא לבוא שכל מעשינו צריכים להיעשות בכוונת הסיבה הנכונה
10
נועם גורלנו ,שזכינו לעסוק בעבודה כה רמה ונעלית, לידי מדריגה זו ,עד שיעשה אף אם לא היה ציווי,
שנבחרנו מכל האומות לעמוד לפניו יתברך בתפילה ותהיה עשייתו כאילו אינה מצוה.
ובשירי זמרה ,ולהמליכו על כל העולם בקול תרועת עוד כתב המהר"ל בדרשות בענין קין והבל ,שאף
שופר .הלא זהו האושר הגדול ביותר שקיים בעולם, שהבל היה צדיק וה' שעה אל מנחתו ,מכל מקום אם
'ישמח ישראל בעושיו בני ציון יגילו במלכם' .אנו אלו היתה עבודתו שלמה לא היה כח ביד קין להרגו ,ועל
שרצה ה' בנו וקרבנו לעבודתו ,והוא יתברך אוהב כך רמז הכתוב 'והבל הביא גם הוא' ,דמשמע שלא
אותנו ומוחה את חטאינו כאב רחמן ,הקורא את שמו הביא את מנחתו לה' מתוך התעוררות עצמית ,אלא
עלינו בחיבה נצחית .אשרינו מה טוב חלקנו. רק לאחר שראה שקין הביא ,אזי נתעורר להביא גם
יתן ה' שתהיה לכולנו כתיבה וחתימה טובה ,שנה הוא .כן כתב גם הספורנו על הפסוק (בראשית ה ,ג):
'ויולד בדמותו כצלמו ויקרא את שמו שת -שהיה צדיק
טובה ומבורכת ,שנה טובה ומתוקה ,בריאות ונחת,
מן הראשונים ,כי גם הבל לא הקריב עד שקדמו קין'.
תורה וגדולה ,אושר וכבוד ,ברוחניות ובגשמיות,
רפואות וישועות .ושימלא ה' כל משאלות ליבנו מכאן יש ללמוד עד היכן מגיעה תכלית המדריגות
לטובה אמן. בטהרת הלב האמיתית בעבודת ה' ,כי הדרגה השלימה
בעבודה היא ,כשלב האדם מתעורר מעצמו.
כן הדבר בכל קיום מצוות ועבודת ה' ובכל ענייני
התודה והברכה לידידנו הנכבדים מתומכי הנהגת האדם ,שבכולם יש חשיבות מרובה לפעול
מכוננו שנטלו חלק בהוצאות גיליון זה ולעשות מכוח הסיבה האמיתית והנכונה ,וצריך הרבה
להתבונן בזה ,ומתוך כך יגיע למדריגות רמות.
ברכת מזל טוב לידידנו הנכבד ,מחשובי אברכי קהילתנו
ההכנה לעבודות הנעלות של חודש תשרי
הרב נח יוסף בלוי שליט"א כל זה מהווה סיבה נוספת להתחזקות העצמית
לרגל הולדת הבת למזל"ט הנדרשת בימים הללו ,שעלינו להתעורר ולהתחזק
ולהגיע למצב נעלה ומרומם גם בכדי להיות ראויים
ברכת מזל טוב לידידנו הנכבד ,מחשובי אברכי קהילתנו לגשת אל העבודות המיוחדות של החודש הזה ,ירח
האיתנים התקיף במצוות .שהרי עומדים אנו לעסוק
הרב נחמיה ברא"ח חשין שליט"א בחודש זה בעבודות רמות ונשגבות .אנו עומדים
להריע לפני ה' ולהכריז על מלכותו ית"ש .להיטהר
לרגל נישואי הבן עב"ג למזל"ט ולהתכפר בצום ובעינוי ולעמוד לפניו כמלאכים
ביום הכיפורים ,להזכיר שמו הנכבד וי"ג מידותיו
ברכת מזל טוב לידידנו הנכבד ,מחשובי אברכי קהילתנו ולכרוע ולהשתחוות לו אפיים ארצה .אחריהם באה
הרב אברהם יצחק בר"ד סגל שליט"א העבודה של חג הסוכות ושמחת תורה ,לשבת בצילא
דמהימנותא ולחזות בנועם ה' ,להללו בקול ובנעימה
לרגל הולדת הבת למזל"ט וליטול המינים בהקפות ונענועים ,לחוג וליראות
בששון וגיל ולשאוב רוח הקודש ממעייני הישועה,
ברכת מזל טוב לידידנו הנכבד ,מחשובי אברכי קהילתנו לשמוח בדביקות בו יתברך ולחבק את התורה ,לרקד
ולפזז לפני ה'.
הרב אהרן קירשנבוים שליט"א כל אלה הם עניינים רמים שהאדם צריך להיות ראוי
להם ,ועל האדם מוטל להזדכך ולהכין עצמו לקראתם.
לרגל אירוסי הבת עב"ג למזל"ט כלשון התפילות' :נאה לקדוש פאר מקדושים'' ,בפי
ברכת מזל טוב לידידנו הנכבד ,מחשובי אברכי קהילתנו ישרים תתרומם ,ובשפתי צדיקים תתברך ,ובלשון
חסידים תתקדש ,ובקרב קדושים תתהלל'.
הרב אריה ב"ר שמואל קרישבסקי שליט"א בנוסף לכך ,במקביל למחוייבות הנובעת מגודל
קדושת הימים הללו ,עלינו להתבונן גם באושר הנשגב
לרגל הולדת הבת למזל"ט מנת חלקנו ,ולהחדיר בקרבינו רגשי שמחה וגיל על
11
ל
התמוגג חודש תשרי
אצלכם בתיבות דואר
מאות משפחות זוכות
'להתמוגג' כבר שנה וחצי.
מה עם משפחתך?
צור קשר ,והילדים שלך ירוצו
לחפש את האוצר בתיבת הדואר!
054-8422488
המעוניינים לתרום את הוצאות הגיליון לזיכוי הרבים,
בחסות נא לפנות ל־ 054-8422488או למייל mechonbenmelech@gmail.com
