gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

אוצרות בן מלך · Oitzrois Ben Melech — ניצבים וילך (2026-08-31)

מוציא לאור: אוצרות בן מלך · Oitzrois Ben Melech

שבוע: ניצבים וילך (2026-08-31)

אוצרות בן מלך · Oitzrois Ben Melech — ניצבים וילך (2026-08-31)

פתח את ה-PDF הורדה

‫רשימת ספרי "בן מלך"‬ ‫אוצרות‬ ‫בסייעתא דשמיא‬ ‫שיצאו לאור עד עתה‪:‬‬ ‫בן מ>לך‬ ‫•ימים נוראים‬ ‫•על התורה ‪ -‬י"ב‬ ‫•חג הסוכות‬ ‫חלקים‬ ‫•חנוכה‬ ‫•שבת קודש‬ ‫•פורים‬ ‫•חכמה ומוסר‬ ‫•שיר השירים‬ ‫•ביטחון‬ ‫•עניינים בש"ס‬ ‫•הגדה של פסח‬ ‫•המצוות התמידיות‬ ‫•חג המצות‬ ‫שבמקדש‬ ‫•ספירת העומר וחג‬ ‫•שומע כעונה‬ ‫השבועות‬ ‫•דרכי החינוך‬ ‫•גלות וגאולה‬ ‫פרשת כי תבוא תשפ"ו‬ ‫ניתן להשיג‪mechonbenmelech@gmail.com :‬‬ ‫גליון מס' ‪432‬‬ ‫מתורתו של מרן רבינו הגדול רבי לייב מינצברג זצוק"ל רבה של קהל עדת ירושלים‬ ‫בארה"ב ניתן להשיג‪:‬‬ ‫‪salea@yefenofbooks.com | Warehousa: 8482450220‬‬ ‫פרשת נצבים וילך‬ ‫מישראל עתיד להיות מושיט וכו' (תו"כ פרק ב ב)‪ ,‬עתיד‬ ‫והביאך ה' אלוקיך אל הארץ אשר ירשו אבותיך‬ ‫הקב"ה לטייל עם הצדיקים לעתיד לבוא (שם פרק ג ג)‪ ,‬כי‬ ‫וירשתה והיטבך והרבך מאבותיך (ל‪ ,‬ה)‬ ‫לא נתקיים‪ ,‬אבל יתקיים עמנו בזמן השלמות'‪.‬‬ ‫בפסוק זה מבואר בתמצית‪ ,‬כל עניין הגאולה וימות‬ ‫אולם נראה שכאן נתבאר יותר מזה‪ ,‬והעניין כולו‬ ‫המשיח‪ ,‬וזה עניין הכתוב "והיטיבך והרבך מאבותיך"‪,‬‬ ‫מרומז בכתוב זה "והטיבך והרבך מאבותיך"‪ ,‬שמבואר‬ ‫כלומר שסוד גאולתם העתידה של ישראל‪ ,‬אינו רק‬ ‫שכבר מלכתחילה יועד‪ ,‬שמעלת ימות המשיח שאחרי‬ ‫התקיימות הברכות והייעודים הראשונים שהובטחו בהם‬ ‫בביאתם לארץ‪ ,‬אלא יזכו לדרגה מעולה בהרבה מזה‪.‬‬ ‫כלומר‪ ,‬שלכאורה הטובה שתבוא על ישראל לעתיד‬ ‫בגליון‬ ‫לבוא‪ ,‬ראויה להם ממילא‪ ,‬כיון שכאשר ישובו בתשובה‪,‬‬ ‫ישובו למצבם הראשון ויתקיימו בהם אז כל הברכות‬ ‫פרשת נצבים וילך‬ ‫הראשונות של התורה‪ ,‬כפי שכבר נתפרש היטב בפרשיות‬ ‫בחוקותי‪ ,‬ראה‪ ,‬וכי תבוא‪" .‬ונתתי שלום בארץ ושכבתם‬ ‫ביאורי פסוקים ������������������������������������������עמוד ‪1‬‬ ‫ואין מחריד והתהלכתי בתוככם ואולך אתכם קוממיות"‬ ‫(ויקרא כו‪ ,‬ו)‪" ,‬ואהבך והרבך וברך פרי בטנך ופרי אדמתך"‬ ‫בעניינא דיומא‬ ‫(דברים ז‪ ,‬יג)‪.‬‬ ‫ואכן ברמב"ן בפרשת בחוקתי (ויקרא כו‪ ,‬יב) כתב‪,‬‬ ‫סליחות לפני ר"ה וסליחות בעשי"ת�����������עמוד ‪6‬‬ ‫שאף הברכות האמורות שם בבחוקותי עדיין לא התקיימו‬ ‫ביאורי סליחות �����������������������������������������עמוד ‪8‬‬ ‫בשלימות‪ .‬זה לשונו‪' :‬ודע כי לא השיגו ישראל מעולם‬ ‫לברכות האלה בשלמותן‪ ,‬לא הרבים ולא היחידים מהם‪,‬‬ ‫עבודת הלב במועדי ראשית השנה����������������עמוד ‪9‬‬ ‫שלא עלתה זכותם לכך וכו'‪ ,‬ועל כן תמצא לרבותינו ז"ל‬ ‫שיזכירו בפסוקים האלה לעתיד לבוא‪ ,‬מלמד שתינוק‬ ‫פרנס השבוע‬ ‫אלול תשפ"ו‬ ‫עץ חיים היא למחזיקים בה‬ ‫הוצאות הדפסת גיליון זה נודב לזיכוי הרבים‬ ‫ע"י ידידנו הנכבד רודף צדקה וחסד‪ ,‬איש חמודות ורב תבונות‬ ‫מגדולי העושים והמעשים בכל ענייני תורה ותעודה בקהילתנו הקדושה‬ ‫מגדולי תומכי מכוננו ומסור במיוחד לכל מפעלות המכון‬ ‫הרב דוד בר"ש מינצברג שליט"א‬ ‫מעמודי התווך של מכוננו‬ ‫לרגל נישואי בתו הכלה תחי'‬ ‫עב"ג החתן הרב בן ציון חשין הי"ו‬ ‫מחשובי תלמידי ישיבת תורת ה'‬ ‫למזל"ט‬ ‫זכות הפצת אור תורתו הבהירה של רבינו בעל הבן מלך‬ ‫תעמוד לו ולמשפחתו להתברך בכל הברכות האמורות למחזיקי התורה‬ ‫לראות ברכה והצלחה בכל אשר יפנו‬ ‫להנצחות ותרומות "פרנס השבוע‪/‬החודש"‬ ‫אפשר להתקשר לטלפון מס' ‪054-8422488‬‬ ‫יו"ל ע"י מכון 'כתבי בן מלך'‬ ‫לתרומות והנצחות נא לפנות ל־‪054-8422488‬‬ ‫לקבלת העלון במייל‪ ,‬ניתן להצטרף בכתובת‬ ‫‪mechonbenmelech@gmail.com‬‬ ‫כתובת המכון‪ :‬אוהב ישראל ‪ ,1/9‬ביתר עילית‬ ‫לתגובות והערות נא לפנות ל־‪052-7616048‬‬ ‫בשורה טובה למבקשי ה'‬ ‫הודעה חשובה ומשמחת‬ ‫ניתן להאזין לשיעורי רבינו זצוק"ל בקו השיעורים‬ ‫‘קו בן מלך'‬ ‫לתורמי המכון‬ ‫‪03-3077354‬‬ ‫ניתן לקבל החזר מס‬ ‫ישנה אפשרות לבחור במאגר הממוחשב ולהאזין לשיעורים‬ ‫בפרשת השבוע ‪ -‬ובעניינא דיומא‬ ‫על תרומות למכון בגובה של‬ ‫שמעו ותחי נפשכם‬ ‫עד ‪ 35%‬מערך התרומה‬ ‫ויהי רצון שנזכה להגדיל תורה ולהאדירה‬ ‫מכון כתבי בן מלך‬ ‫ההנהלה‬ ‫לפי סעיף ‪46‬‬ ‫‪2‬‬ ‫כולו יעלו בעילוי אחר עילוי בתוספת קדושה ומעלה‪.‬‬ ‫הגלויות‪ ,‬היא תכלית הייעוד של עם ישראל‪ ,‬ושאז‬ ‫ושורש המהלך בזה‪ ,‬כי התכלית בעת הבריאה היתה‬ ‫טובתם וברכתם תעלה במידה רבה מעלה מעלה‬ ‫שהאדם יביא את עצמו ואת העולם לידי שלימות‬ ‫על הטובה שהיתה מיועדת להיות לישראל בימי‬ ‫והתעלות יותר ממה שנברא‪ ,‬ולשם כך נברא מלכתחילה‪.‬‬ ‫הבניין הראשון‪.‬‬ ‫אלא שכיון שחטא‪ ,‬לא זו בלבד שלא תיקן מה שהיה‬ ‫ואכן נביאי ישראל הרחיבו וביארו הרבה אודות‬ ‫צריך להביא התעלות‪ ,‬אלא גם נפל בעצמו וקילקל את‬ ‫העתיד לבוא‪ ,‬וריבוי הטובות והפלאות שיתקיימו בימות‬ ‫הבריאה במדריגות רבות ממה שהיה בתחילה‪ .‬וכל ימות‬ ‫המשיח‪ ,‬והם הנחמה שהותיר להם הקב"ה לקראת‬ ‫העולם‪ ,‬עמלים בני ישראל‪ ,‬והצדיקים שבהם‪ ,‬לתקן את‬ ‫החורבן והגלות המרה‪ ,‬שבכך יתחזק עם ישראל בימי‬ ‫הבריאה ולהשיבה למעלתה הראשונה‪ ,‬ולאחר מכן יזכו‬ ‫שברו‪ ,‬בעצם הידיעה כי לא לנצח יעזוב ולא לעולם‬ ‫להעלותה עוד לתקנה בכל מה שהיה ראוי מלכתחילה‬ ‫יקצוף‪ ,‬אלא התכלית תהיה כה נאצלה ונשגבה‪ ,‬עד שלא‬ ‫להעלות את העולם אל שלימותו‪.‬‬ ‫יוודעו הימים הרעים‪.‬‬ ‫ואז יזכו למעלות רמות בהתגלות כבוד ה'‪ ,‬ובחינות‬ ‫ובדברי הנביאים באו הדברים בהרחבה עד כמה‬ ‫אלו‪ ,‬אינן כשלימות ותיקון העולם הזה בלבד‪ ,‬אלא הן‬ ‫תגדל מעלתם של ישראל‪ ,‬והארץ תתן יבולה בשפע‬ ‫כבר שינויים בצורת מציאות העולם‪ ,‬ויש בהן ניצוצות‬ ‫בברכה נפלאה‪ .‬נוסף על כך פלאי פלאות בטבע העולם‪,‬‬ ‫והתחלה של ענייני העולם הבא‪ ,‬והוא בחינת 'תוספת‬ ‫אשר במהרה יבואו ויגילו את לבנו – "יטפו ההרים‬ ‫עולם הבא' של ימות המשיח‪ ,‬כמו שיש 'תוספת שבת'‪.‬‬ ‫עסיס‪ ,‬והגבעות תלכנה חלב" (יואל ד‪ ,‬יח)‪" ,‬הרה ויולדת‬ ‫[]‬ ‫יחדיו" (ירמיה לא‪ ,‬ז)‪" ,‬ונגש חורש בקוצר" (עמוס ט‪ ,‬יג)‪.‬‬ ‫"לא יהיה משם עוד עול ימים וזקן אשר לא ימלא את‬ ‫כי המצוה הזאת אשר אנכי מצוך היום לא נפלאת‬ ‫ימיו וגו'‪ .‬ובנו בתים וישבו ונטעו כרמים ואכלו פרים‪...‬‬ ‫הוא ממך ולא רחוקה הוא‪ .‬לא בשמים הוא לאמר‬ ‫זאב וטלה ירעו כאחד ואריה כבקר יאכל תבן ונחש עפר‬ ‫מי יעלה לנו השמימה ויקחה לנו וישמיענו אותה‬ ‫לחמו לא ירעו ולא ישחיתו בכל הר קדשי אמר ה'"‬ ‫ונעשנה‪ .‬ולא מעבר לים הוא לאמר מי יעבר לנו‬ ‫(ישעיהו סה‪ ,‬כ‪-‬כה)‪" .‬והיה אור הלבנה כאור החמה ואור‬ ‫אל עבר הים ויקחה לנו וישמיענו אותה ונעשנה‪.‬‬ ‫החמה יהיה שבעתיים כאור שבעת הימים" (שם ל‪ ,‬כו)‪.‬‬ ‫כי קרוב אליך הדבר מאד בפיך ובלבבך לעשותו‬ ‫"ועמדו זרים ורעו צאנכם ובני נכר אכריכם וכרמיכם"‬ ‫(ל‪ ,‬יא‪-‬יד)‬ ‫(שם סא‪ ,‬ה)‪ .‬ועוד ועוד שפע ברכה והצלחה בלי סוף‪,‬‬ ‫פסוק זה נכתב בסדר 'לא זו אף זו'‪ ,‬ש'נפלאת'‬ ‫כאשר נתנבאו נביאנו בהרחבה גדולה‪.‬‬ ‫משמעותו שהדבר הוא בכלל מכוסה ומופקע‪ ,‬והפסוק‬ ‫ובמקו"א ביארנו בזה ביאור יסודי במהותם של ימות‬ ‫אומר ‪' -‬לא נפלאת היא'‪ ,‬ולא רק זה אלא גם ‪' -‬ולא‬ ‫המשיח‪ ,‬שראשית הכל‪ ,‬צריך כלל העולם הזה לבוא‬ ‫רחוקה היא'‪.‬‬ ‫על תיקונו‪ .‬שהרי כל הפגמים והשיבושים והתגברות‬ ‫והמשך הפסוקים הוא – 'לא בשמים הוא‪ ,‬לאמר מי‬ ‫הרוע והשחיתות שיש בעולם‪ ,‬הם תוצאה מהחטאים‬ ‫יעלה לנו השמימה ויקחה לנו‪ ,‬וישמענו אותה ונעשנה‪.‬‬ ‫שהיו‪ ,‬החל מחטאי אדם הראשון וקין שבגללם ארר ה'‬ ‫ולא מעבר לים הוא‪ ,‬לאמר מי יעבר לנו אל עבר הים‬ ‫את האדם ואת האדמה ואת הבריאה כולה‪ ,‬חטאי דור‬ ‫ויקחה לנו‪ ,‬וישמענו אתה ונעשנה'‪.‬‬ ‫המבול ודור הפלגה וחטאי אנשי סדום וכו'‪ ,‬שכתוצאה‬ ‫וזה מקביל לאמור למעלה‪ ,‬אלא שכאן התורה‬ ‫מהם נסתלקה השכינה מהבריאה‪ ,‬וניטלו ממנה הברכה‬ ‫מפרשת יותר‪ ,‬ש'לא נפלאת היא' היינו – 'לא בשמים‬ ‫והשפע וההצלחה שהיו מיועדים להיות בה‪ ,‬וחלו בה‬ ‫היא'‪ ,‬ש'שמים מקביל ל'נפלאת'‪ ,‬ו'לא רחוקה היא'‬ ‫קלקולים וחלאים רבים‪ .‬וכן חטאי עם ישראל שמחמתם‬ ‫מקבילה ל'לא מעבר לים היא'‪ ,‬שכן מעבר לים הוא‬ ‫ירדו ממדרגתם ירידה אחר ירידה‪ ,‬ונסתלקה מהם‬ ‫מקום שבאופן עקרוני אפשרי להגיע אליו‪ ,‬אבל הוא‬ ‫ההנהגה של הארת פנים וגילוי שכינה‪ ,‬עד שחרב הבית‬ ‫'רחוק'‪ ,‬וקשה מאוד‪ ,‬ואומרת התורה שאין זה כך‪ ,‬אלא‬ ‫ונשתעבדו בגלויות‪ ,‬ועל ידי זה גם נעדר כבוד מלכות‬ ‫– 'כי קרוב אליך הדבר מאוד בפיך ובלבבך לעשותה'‪.‬‬ ‫ה'‪ ,‬וכל אלו יבואו על תיקונם כאשר ירצו את עוונם ויבא‬ ‫והנה בפסוק 'לא בשמים היא'‪ ,‬דורשים חז"ל שאין‬ ‫הזמן הראוי‪ ,‬כי עת לחננה‪ ,‬ויגלה כבוד מלכותו עלינו‪.‬‬ ‫להכריע הלכות ע"פ נבואה ועל פי בת קול‪ ,‬מפני‬ ‫אך למעלה מזה ישנה מדריגה רמה ונעלית‪ ,‬והיינו‬ ‫שהתורה 'לא בשמים היא'‪ ,‬ורק על פי סברת החכמים‬ ‫מה שמצינו בדברי חז"ל עניינים נוספים בימות המשיח‪,‬‬ ‫אפשר להכריע‪ .‬ובעומק כתוב בדברי חז"ל אלו‪ ,‬שבכדי‬ ‫שהם נובעים מבחינה יותר עליונה‪ .‬שישראל והעולם‬ ‫‪3‬‬ ‫עצמו לדרך טובה ולהיות צדיק הרשות בידו‪ ,‬ואם רצה‬ ‫להבין את התורה אין צריכים לנבואה‪ ,‬מפני שאם חייבים‬ ‫להטות עצמו לדרך רעה ולהיות רשע הרשות בידו‪ ,‬הוא‬ ‫לכח של נבואה בכדי להבין את התורה‪ ,‬משמעות הדבר‬ ‫שכתוב בתורה (בראשית ג‪ ,‬כב) הן האדם היה כאחד ממנו‬ ‫שהתורה היא 'בשמים'‪.‬‬ ‫לדעת טוב ורע‪ ,‬כלומר הן מין זה של אדם היה יחיד‬ ‫כלומר שבפשוטו כתוב כאן שאין צריך לעלות‬ ‫בעולם ואין מין שני דומה לו בזה הענין‪ ,‬שיהא הוא‬ ‫השמימה כדי לדעת את התורה‪ ,‬אבל בעומק נדרש‬ ‫מעצמו בדעתו ובמחשבתו יודע הטוב והרע ועושה כל‬ ‫כאן שאף אין צריכים להזדקק לנבואה‪ ,‬מפני שאחרי‬ ‫מה שהוא חפץ‪ ,‬ואין מי שיעכב בידו מלעשות הטוב או‬ ‫שהתורה נמסרה לנו‪ ,‬אפשר כבר להבינה אף בלא‬ ‫הרע‪ ,‬וכיון שכן הוא פן ישלח ידו'‪.‬‬ ‫נבואה‪ .‬ובנוסף כתוב כאן בחז"ל‪ ,‬שאם נודע לנו דבר‬ ‫והנה זו הבחירה‪ ,‬היא עיקר הבריאה ותוקף הדבר‬ ‫על ידי נבואה אי אפשר להכריע על פיה‪ ,‬מפני שאילו‬ ‫שניתן לאדם חיים ועצמאות בידו‪ ,‬וזאת בכדי שיוכל‬ ‫היה אפשר להכריע ע"פ נבואה‪ ,‬המשמעות היא שכן‬ ‫לבחור בטוב ותהיה לו מעלה עצמית ש'השיג' את‬ ‫צריכים את הנבואה בכדי לדעת דברים מהתורה‪ ,‬והרי‬ ‫מעלותיו‪ ,‬ועבד את ה'‪ ,‬ועשה רצונו יתברך‪ ,‬על ידי עמלו‬ ‫התורה 'לא בשמים היא'‪ ,‬ובהכרח שאין צריכים להגיע‬ ‫והתאמצותו‪ .‬אשר דבר זה מתקיים רק באם ניתנת‬ ‫לידי נבואה‪ ,‬ולכן גם אין להכריע על פי נבואה‪.‬‬ ‫לאדם בחירה‪ ,‬ושתי הדרכים פתוחות לפניו‪ .‬ומוזכר‬ ‫ובהמשך הכתוב 'ולא מעבר לים היא'‪ ,‬צריך ביאור‬ ‫בספרים שזה מחלקי 'צלם האלוקים' שניתן לאדם‪ ,‬כי‬ ‫מה יש מעבר לים שהתורה צריכה לשלול שאין התורה‬ ‫כח הבחירה הוא כח אלוקי‪ ,‬שמצד האלוקות שבו‪ ,‬יש‬ ‫נמצאת שם‪ ,‬על זה דורשים חז"ל שאין התורה נמצאת‬ ‫בידו להטות לאיזה צד אשר יחפוץ‪ ,‬ואז כשבוחר האדם‬ ‫אצל עוברי הים‪ ,‬הסוחרים ששקועים במסחר של‬ ‫בטוב‪ ,‬מתעצם בעצמו בצד החיים‪ ,‬וזוכה לכל שפע‬ ‫גשמיות‪ .‬ובעומק כתוב כאן ענין דומה למה שאמרנו‬ ‫הברכה והטובה‪.‬‬ ‫למעלה‪ ,‬שכאן ראו חז"ל שכתוב בעומק שאין צורך‬ ‫והנה סגנון הדברים כאן הוא מחודש בתורה‪ ,‬ותואם‬ ‫בעשירות בכדי לזכות לתורה‪ ,‬מפני שאילו היה צורך‬ ‫את כלל הגישה המיוחדת שבספר משנה תורה דנן‪,‬‬ ‫בעשירות‪ ,‬הרי היה צורך לצאת מידי פעם למדינות‬ ‫שמיוחד ושונה משאר הספרים‪ .‬שמלבד שספר דברים‬ ‫רחוקות בכדי לסחור ולהתעשר‪ ,‬והרי התורה 'לא מעבר‬ ‫מרבה בכללות לעסוק בהתעוררות לב האדם לעבודת‬ ‫לים היא'‪ ,‬ובהכרח שאין צורך בעשירות בכדי לזכות‬ ‫ה'‪ ,‬ובסיבות לקיום המצוות‪ ,‬יש לשים לב לסגנון המחייב‬ ‫בתורה‪ .‬ובנוסף כתוב כאן‪ ,‬שאדרבה‪ ,‬אצל עוברי הים‬ ‫המיוחד שבו‪ ,‬שמוקד עניינו הוא מצות אהבת ה׳ ומעלת‬ ‫הסוחרים התורה לא נמצאת כלל‪ ,‬ואינם זוכים לתורה‪,‬‬ ‫הדבקות בקדושתו‪ .‬והדגש כאן הוא יסוד חובת ההליכה‬ ‫מפני שאילו היה להם חלק בתורה הרי נמצא שהתורה‬ ‫בדרך התורה בשל היותה ׳תורת חיים'‪ ,‬שבכך נתייחד‬ ‫כן נמצאת במידת מה מעבר לים‪.‬‬ ‫ספר זה‪ ,‬במה שבא ללמדנו שחוקי ומשפטי התורה‪,‬‬ ‫הרי ששני הדברים מקבילים והם על אותו המשקל‪,‬‬ ‫מלבד חובתנו לדבוק בהם מצד גזירת מלך‪ ,‬הרי שזוהי‬ ‫שב'לא בשמים היא' ראו חז"ל בעומק שאין צורך להגיע‬ ‫דרך האמת והנכונה למען חיינו‪ ,‬והחוקים הללו הינם‬ ‫לנבואה בכדי להבין את התורה‪ ,‬ולא עוד‪ ,‬אלא אף אסור‬ ‫חוקי חיים ישרים וצדיקים בתוכנם ובמהותם‪ ,‬בהיותם‬ ‫להכריע על פי נבואה‪ .‬וב'לא מעבר לים היא' ראו חז"ל‬ ‫מכוונים את האדם כיצד להנהיג את אורח חייו כיאות‪,‬‬ ‫בעומק שכתוב כאן שאין צורך לעשירות בכדי לזכות‬ ‫לתקן דרכיו וליישר אורחותיו‪.‬‬ ‫לתורה‪ ,‬ולא עוד‪ ,‬אלא שאלו שמפליגים מעבר לים‪ ,‬אלו‬ ‫ועצם תיאור הדברים בצורה זו‪ ,‬אין זה דומה לצו‬ ‫שסוחרים ומתעשרים אין באפשרותם לזכות לתורה‪.‬‬ ‫האדון על עבדיו או המלך על עמו‪ ,‬הדורש מנאמניו‬ ‫להשתעבד לו ולשמור את חוקיו‪ ,‬אלא דומה לציווי‬ ‫[]‬ ‫האב המלמד את בנו חכמה ומוסר ומאלפו בינה כיצד‬ ‫העדותי בכם היום את השמים ואת הארץ החיים‬ ‫יכונן ארחות חיים מתוקנים‪ ,‬לטובתו האישית ולמען‬ ‫והמות נתתי לפניך הברכה והקללה ובחרת‬ ‫הצלחת נפשו‪.‬‬ ‫בחיים למען תחיה אתה וזרעך (ל‪ ,‬יט)‬ ‫ובדומה למה שאנו מוצאים בתחילת הספר‪ ,‬בפרשת‬ ‫עניין הבחירה שנתונה לאדם‪ ,‬הוא סוגיא מרכזית‬ ‫'ואתחנן' (ו‪ ,‬כד‪-‬כה)‪" :‬ויצוונו ה׳ לעשות את כל החוקים‬ ‫בכל ספרי המחשבה‪ ,‬וכאן הדבר נתפרש להדיא "ובחרת‬ ‫האלה ליראה את ה׳ אלוקינו‪ ,‬לטוב לנו כל הימים‬ ‫בחיים"‪ ,‬והאריכו בזה בספרי היראה והעבודה‪ ,‬שניתנה‬ ‫לחיותנו כהיום הזה‪ .‬וצדקה תהיה לנו כי נשמור לעשות‬ ‫אפשרות הבחירה לאדם‪ ,‬וכמו שכתב הרמב"ם (הלכות‬ ‫את כל המצוה הזאת לפני ה׳ אלוקינו כאשר ציוונו"‪.‬‬ ‫תשובה פ"ה ה"א) 'רשות לכל אדם נתונה אם רצה להטות‬ ‫‪4‬‬ ‫עוד יש להתבונן‪ ,‬מה טעם לא נצטוו על מצוה זו‬ ‫ואף כאן בסוף הספר‪ ,‬חוזר ומעורר לשמירת‬ ‫בכלל שאר מצוות התורה הנהוגות במועדים קבועים‪,‬‬ ‫המצוות באופן שהכח המניע העיקרי הוא‪ ,‬שהאדם יגיע‬ ‫ולא נשנתה בין פרשיות השמיטה והיובל או שלשת‬ ‫מעצמו למסקנה הנכונה והאמיתית‪ ,‬שהטוב מביא אותו‬ ‫הרגלים‪ ,‬אלא נותרה להיאמר באחרונה‪ ,‬לאחר שכבר‬ ‫לחיים‪ .‬והדגש הוא שהבחירה היא בידו‪ ,‬אלא שהתורה‬ ‫תמו ונשלמו כל מצוות התורה‪.‬‬ ‫כמו ממליצה לו שרק אל יהא שוטה‪" :‬ובחרת בחיים‬ ‫ובפשטות עניין שבע שנים הוא פרק זמן חשוב‪ ,‬כמו‬ ‫למען תחיה אתה וזרעך"‪.‬‬ ‫שביארנו בעניין שמיטת כספים "מקץ שבע שנים תעשה‬ ‫כלומר‪ ,‬שבא להוסיף התבוננות מדוע עומד האדם‬ ‫שמיטה" (טו‪ ,‬א)‪ .‬כי הנה שנת השמיטה מציינת מחזור‬ ‫בפני שתי דרכים מחמת כן עלול לבוא לידי חטא‪,‬‬ ‫פרקי זמן קבועים של שבע‪-‬שבע שנים לעבודת הארץ‪,‬‬ ‫והכתוב מבאר שהבחירה ניתנה בידו מפני שרצון ה'‬ ‫וכל שנה שביעית חותמת תקופה אחת של עבודה‪ ,‬כך‬ ‫להיטיב לנו שנזכה בכל הטוב שרוצה לתת לנו‪ ,‬וכדי‬ ‫שהשנה השמינית חוזרת להימנות ראשונה לתקופה‬ ‫שיוכל האדם לזכות ולהרוויח הרבה שכר טוב מבחירתו‬ ‫הבאה‪ .‬נמצא אפוא שכל תחילת שבע שנים‪ ,‬נפתחת‬ ‫העצמית בטוב‪ .‬אך יתבונן האדם שבעוד שלא נפתחה‬ ‫תקופה חדשה של מחזורי עבודה חקלאית בארץ‪.‬‬ ‫הפירצה של בחירה בכוח האלוקי שבו‪ ,‬אלא בכדי‬ ‫אולם נראה לבאר כי יש למצוה זו שייכות של ממש‬ ‫שתהיה לו אפשרות לדלג ולהתגבר עליה‪ ,‬הנה כמה‬ ‫לעניין מצות שמיטת הארץ‪ .‬כי מועד סיומה של שנת‬ ‫נואלת המחשבה שסבור אדם שמאחר שהבחירה נתונה‬ ‫השמיטה ותחילת שבע שבתות השנים הבאות‪ ,‬הוא‬ ‫בידו‪ ,‬הרי הפירצה פתוחה לפניו להיכשל בה כאוות‬ ‫מעין אותו מעמד שבו עמדו ישראל בטרם כניסתם‬ ‫נפשו ורצון יצרו‪.‬‬ ‫לארץ‪ .‬וכיון שמתחילה עתה תקופה חדשה של עבודת‬ ‫וכמו שאמרו בגמרא (ע"ז יז‪' ):‬ניזיל אפיתחא דבי‬ ‫הארץ‪ ,‬אזי מבחינה זו‪ ,‬ראשית השנה הפותחת את‬ ‫זונות ונכפייה ליצרין‪ ,‬ונקבל אגרא'‪ .‬ואף שלמעשה‬ ‫התקופה‪ ,‬נחשבת מעין כניסה מחודשת לארץ ישראל‪.‬‬ ‫נקטינן שאסור לאדם להכניס עצמו לניסיון‪ ,‬כי אין‬ ‫על כן‪ ,‬כדרך שבמעמד הכניסה לארץ ישראל‪,‬‬ ‫לאדם להאמין בעצמו‪ ,‬אולם מידת היצר הרע שכבר‬ ‫פירש הכתוב בפרשת כי תבוא (פרק כז‪-‬כח) שקרא משה‬ ‫טמונה בו ממילא‪ ,‬יש לאדם לדעת שניתנה בקרבו כדי‬ ‫לפני העם את משנה התורה ודברי התוכחה שבו‪ ,‬לשם‬ ‫שתהיה בידו לבחור בטוב ולהתגבר‪ ,‬ועל ידי זה יזכה‬ ‫הקדמה והדרכה לקראת הנחלתם את הארץ‪ ,‬להזהיר‬ ‫לרומם את נפשו ולשכר טוב בעולם הזה ובעולם הבא‪.‬‬ ‫על קיום התורה ולהתנות את הישיבה בארץ בשמירת‬ ‫מצוות ה׳‪ ,‬וניתנה אז מצות כתיבת התורה על האבנים‪,‬‬ ‫[]‬ ‫ומעמד הברכות והקללות‪ ,‬כי לקראת הכניסה לארץ‬ ‫מקץ שבע שנים במועד שנת השמיטה בחג‬ ‫ישראל היו צריכים להכריז שנכנסים לארץ ה'‪ ,‬וזכות‬ ‫הסוכות‪ .‬בבוא כל ישראל לראות את פני ה׳‬ ‫הישיבה בה תלויה בשמירת התורה והמצוות‪ ,‬כלשון‬ ‫אלוקיך במקום אשר יבחר‪ ,‬תקרא את התורה‬ ‫הפסוק (תהילים קה‪ ,‬מד‪-‬מה)"ויתן להם ארצות גוים ועמל‬ ‫הזאת נגד כל ישראל באזניהם‪ .‬הקהל את העם‬ ‫לאומים יירשו‪ .‬בעבור ישמרו חוקיו ותורתיו ינצורו"‪.‬‬ ‫האנשים והנשים והטף וגרך אשר בשעריך למען‬ ‫להשריש בלב העם‪ ,‬שכל הענין של היותנו עם‪ ,‬ושל‬ ‫ישמעו ולמען ילמדו וגו' (לא‪ ,‬י‪-‬יב)‬ ‫קבלת הארץ‪ ,‬הוא בכדי שנשמור את התורה והמצוות‪,‬‬ ‫לאחר ששנה להם משה את דברי התורה ומצוותיה‪,‬‬ ‫ולכן לקראת הכניסה לארץ היו צריכים לציין את הברית‬ ‫וכתב את ספר התורה ומסרם לכהנים‪ ,‬הוסיף וציוה‬ ‫ולהתעורר בענין הזה‪ ,‬שאנו נמצאים כאן רק בשביל‬ ‫להם 'מצות הקהל'‪ ,‬אשר מקץ כל שבע שנים יקהילו‬ ‫המטרה הזאת‪.‬‬ ‫את העם‪ ,‬ויקרא המלך באזניהם את דברי התורה הזאת‬ ‫ועל משקל זה נצטוו ישראל לחזור על אותם‬ ‫‪ -‬ספר אלה הדברים‪.‬‬ ‫הדברים ולהזכירם שוב‪ ,‬בכל פרק זמן שבו ישובו‬ ‫ויש להתבונן מהו יסודה ועניינה של מצוה זו‪ ,‬ומה‬ ‫לעבודת הארץ‪ ,‬והוא בתחילת השנה הראשונה שלאחר‬ ‫טעם נבחר סיומה של שנת השמיטה‪ ,‬כמועד המתאים‬ ‫שמיטה‪ ,‬שהוא מעין המאורע של כניסתם הראשונה‬ ‫להקהיל את העם ולהשמיעם את דברי התורה‪ ,‬וכי מה‬ ‫לארץ ישראל‪.‬‬ ‫ענין שמיטה אצל הקהל‪ .‬ואם אמנם מצוה זו קשורה‬ ‫ואכן לא נאמרה מצוה זו אלא בסוף ספר דברים‪,‬‬ ‫בעניינה לשנת השמיטה כפי שמשמע בכתוב‪ ,‬מדוע‬ ‫משום שכאן הוא המקום הראוי לה מצד עניינה‪,‬‬ ‫אפוא קבעה תורה את מועד קיומה דווקא בחג הסוכות‬ ‫שלאחר כלות משה את דבריו‪ ,‬הריהו מוסיף ומצווה‬ ‫שבתחילת השנה שלאחריה‪ ,‬ולא בשנה השביעית עצמה‪.‬‬ ‫‪5‬‬ ‫השירה הזאת‪ ,‬שהיא שירה שבאה להעיד – "וענתה‬ ‫עליהם לדורות‪ ,‬שיחזרו על קריאת 'אלה הדברים'‪ ,‬בכל‬ ‫השירה הזאת לפניו לעד כי לא תשכח מפי זרעו"‪.‬‬ ‫עת שחוזר ונשנה מעין מעמד זה בהיות ישראל ישובים‬ ‫פסוקים אלה נאמרו כהקדמת התורה ל'שירת‬ ‫על אדמתם‪" ,‬למען ישמעו ולמען ילמדו ויראו את ה׳‬ ‫האזינו' הסמוכה בפרשה הבאה‪ ,‬כדי להביננו שהשירה‬ ‫אלקיכם ושמרו לעשות את כל דברי התורה הזאת"‬ ‫הזאת היא דבר יסודי שכל אחד מישראל צריך לדעת‬ ‫(פסוק יב)‪.‬‬ ‫אותה ולשננה היטב‪ ,‬שהקב"ה נמצא איתנו בכל‬ ‫ומה שנקבע זמנה בחג הסוכות‪ ,‬יש לבאר שסיום‬ ‫המצבים‪ ,‬ולעולם לא נטש אותנו‪ ,‬ועוד עתיד לבוא היום‬ ‫תקופת השנה הוא בחג הסוכות‪ ,‬ככתוב‪" :‬וחג האסיף‬ ‫שיחזיר אותנו אליו‪.‬‬ ‫בצאת השנה‪( ,‬שמות כג‪ ,‬טז)‪ .‬וכתיב "וחג האסיף תקופת‬ ‫והנה לכאורה תמיהה רבתא היא‪ ,‬הכיצד ניתן‬ ‫השנה" (שם לד‪ ,‬כב)‪.‬‬ ‫לקרוא לפרשת 'האזינו' בלשון 'שירה'‪ ,‬והלוא היא‬ ‫תוכחה איומה ונוראה שאין כמוה‪ .‬וכי זו שירה תיקרא‪.‬‬ ‫ואף על פי שלגבי כל ההלכות‪ ,‬וכן הלכות שמיטה‪,‬‬ ‫ואכן היא נכתבת בתורה כדרך שירה באופן של 'אריח‬ ‫מסתיימת השנה השביעית ומתחילה השנה השמינית‬ ‫על גבי לבנה'‪ ,‬אך הא גופא טעון ביאור מדוע היא בגדר‬ ‫בא' תשרי‪ ,‬הרי זה מפני הכלל שאין תחילת שנה אלא‬ ‫'שירה'‪ ,‬אחר שתוכנה מדבר על עתידות קשות מנשוא‪.‬‬ ‫בתחילת חודש‪ ,‬כמבואר בגמרא (מגילה ה‪' ).‬ואמר רבי‬ ‫כמו כן איתא בגמרא (ר"ה לא‪ ).‬שבשבת היו הלויים‬ ‫אבא אמר שמואל מנין שאין מונין ימים לשנים שנאמר‬ ‫בבית המקדש משוררים גם 'שירת האזינו' בין שאר‬ ‫לחדשי השנה‪ ,‬חדשים אתה מונה לשנים ואי אתה מונה‬ ‫השירות שבתורה‪ .‬ולכאורה הוא תמוה שלתוכחה מרה‬ ‫ימים לשנים'‪ .‬אולם מצד עצם סיום התקופה בעונות‬ ‫כזו יקרא 'שירה'‪.‬‬ ‫החמה‪ ,‬מועד שנת השמיטה מסתיים בחג הסוכות‪.‬‬ ‫אלא שבעומק הדבר יש כאן סוד גדול‪ ,‬שגם כאשר‬ ‫[והרחבנו בביאור העניין ב'בן מלך ‪ -‬ראש השנה' (מאמר‬ ‫ירבו לחטוא לאין שיעור‪ ,‬ויגדל ענשם כל כך‪ ,‬עד‬ ‫יד)]‪ .‬וכיון שכאן הכוונה היא מצד סיום 'התקופה' של‬ ‫שיסתיר פניו מהם‪ ,‬ויבואו עליהם רעות רבות וצרות‪,‬‬ ‫שבע שנים‪ ,‬אזי סיום התקופה הוא רק בחג הסוכות‪.‬‬ ‫ואם כן בוודאי יעזוב ויטוש אותם לנפשם‪ ,‬אחר שהפרו‬ ‫את בריתו עמהם‪ ,‬ובגדו בו בכל תועבותיהם‪ .‬אך לגודל‬ ‫[]‬ ‫הפלא לא כן הדבר‪ ,‬ועל כך באה 'שירת האזינו'‪ ,‬להורות‬ ‫ועתה כתבו לכם את השירה הזאת ולמדה את‬ ‫שלאמיתו של דבר‪ ,‬ולמרות הכל‪ ,‬הרי הוא עמהם תמיד‬ ‫בני ישראל שימה בפיהם למען תהיה לי השירה‬ ‫לנצח‪ .‬וגם כשיחטאו כל כך‪ ,‬הרי יוסיף ויכה בהם עד‬ ‫הזאת לעד בבני ישראל וגו'‪ .‬והיה כי תמצאן אותו‬ ‫שישובו אליו‪ ,‬אך גם כשמענישם כל כך עד אבדון‪ ,‬גם‬ ‫רעות רבות וצרות וענתה השירה הזאת לפניו‬ ‫אז אינו מסתלק מהם לגמרי‪ ,‬ויהיה מה שיהיה‪ ,‬לעולם‬ ‫ישאיר מהם פאה ושארית‪ ,‬לקיים עמהם בריתו הנצחית‪,‬‬ ‫לעד כי לא תשכח מפי זרעו (לא‪ ,‬יט‪-‬כא)‬ ‫ותהיה המשכיות לקיום עם ישראל‪ .‬כך שיש כאן שירה‬ ‫נותן התורה ב"ה מודיע מראש‪ ,‬שכאשר יבואו ימי‬ ‫על נצחיות ישראל למרות הכל‪.‬‬ ‫ההסתר ויהיו במצב של ריחוק‪ ,‬יזכרו בני ישראל את‬ ‫בעניינא דיומא‬ ‫סליחות לפני ר"ה וסליחות בעשי"ת‬ ‫רק לפני ראש השנה ולא בעשרת ימי תשובה (כנהוג‬ ‫הסליחות לפני ר"ה והסליחות‬ ‫בקהילת חב"ד)‪ ,‬והמנהג המקובל בידינו שאומרים גם‬ ‫בעשי"ת ‪ -‬שני גדרים שונים‬ ‫לפני ראש השנה וגם בעשרת ימי תשובה‪.‬‬ ‫מצינו בתפוצות ישראל חילוקי מנהגים בענין אמירת‬ ‫ונראה לבאר‪ ,‬שחילוק המנהגים אינו באיזה זמן‬ ‫הסליחות באשמורת הבוקר‪ ,‬כבר מימים קדמונים‪ ,‬שיש‬ ‫חשוב יותר לומר סליחות‪ ,‬אלא שיש חילוק בגדר‬ ‫שאומרים סליחות רק בעשרת ימי תשובה ולא לפני ר"ה‬ ‫הסליחות‪ ,‬כי אמירת הסליחות לפני ראש השנה יש‬ ‫(ע"פ רמב"ם הלכות תשובה פ"ג ה"ד)‪ ,‬יש שנוהגים לומר‬ ‫‪6‬‬ ‫עיניך פקוחות על כל דרכי בני אדם‪ ,‬לתת לאיש כדרכיו‬ ‫לה תכלית בפני עצמה‪ ,‬ואמירת הסליחות בעשרת ימי‬ ‫וכפרי מעלליו'‪.‬‬ ‫תשובה יש לה תכלית בפני עצמה‪.‬‬ ‫יסוד הדבר מפורש בתורה בפרשיות הברכות‬ ‫תכלית אמירת הסליחות לפני ראש השנה‪ ,‬עניינה‬ ‫והקללות‪ ,‬ששומרי המצוות יזכו לרוב טובה‪ ,‬והחוטאים‬ ‫הוא תשובה ותפילה כדי להעלות זכרוננו לטובה‬ ‫ועוזבי התורה יבואו עליהם רעות רבות וצרות‪.‬‬ ‫ולזכות לשנה טובה‪ .‬דבר זה הוא הרחבה של מצות יום‬ ‫אולם באמת כבר אמרו חז"ל (קידושין לט‪' ):‬שכר‬ ‫ראש השנה‪ ,‬שענין השופר הוא להיזכר לפניו לטובה‪,‬‬ ‫מצוה בהאי עלמא ליכא'‪ ,‬ואין הגמול משתלם אלא‬ ‫וכהרחבה לכך יש לומר סליחות ולעשות כל פעולה‬ ‫בעולם הבא‪ ,‬כדאמרינן (עירובין כ‪' ).‬היום לעשותם ומחר‬ ‫שתעלה את זכרוננו לטובה ונזכה לחיים טובים‪.‬‬ ‫לקבל שכרם'‪ .‬וכבר כתב הרמב"ם (הלכות תשובה פ"ט‬ ‫לעומת זאת‪ ,‬תכלית אמירת הסליחות בעשרת ימי‬ ‫ה"א) שכל הטובות והברכות האמורות בתורה לשומרי‬ ‫תשובה‪ ,‬היא כהקדמה והרחבה ליום הכיפורים‪ ,‬מצד‬ ‫התורה והמצוות‪ ,‬הן בכדי שיוכלו לקיים את התורה‬ ‫מצות התשובה‪ ,‬שהיא מצות היום של יום הכיפורים‬ ‫מתוך שלוות הנפש‪ ,‬ויסורו מאתנו הדברים המונעים‬ ‫לשוב אל ה' ולהתפייס עמו‪ .‬והתשובה שלפני יום‬ ‫את קיום התורה‪ ,‬ויהיה הלב פנוי לעסוק בחכמת התורה‬ ‫הכיפורים‪ ,‬אינה למען זכייתנו וטובתנו כמו לפני ר"ה‪,‬‬ ‫כדי שנוכל לזכות לעולם הבא‪.‬‬ ‫אלא היא מצד 'מצות תשובה' למען כבוד שמו‪ ,‬שאנו‬ ‫בנוסף לכך ביארנו במקום אחר ('בן מלך על התורה'‬ ‫מצווים לבוא ולכרוע לפניו‪ ,‬לשוב אליו ולפייסו‪ ,‬להתחנן‬ ‫‪ -‬פרשת בחוקותי ויקרא כו‪ ,‬ג) כי מצד עצם סדר הבריאה‪,‬‬ ‫לו שיסלח לנו על חטאותינו‪ ,‬כדי שנהיה זכים וטהורים‬ ‫הקב"ה משפיע שפע טובה וברכה לכל יצוריו‪' ,‬חסד‬ ‫לפני ה'‪ ,‬כאשר יבואר להלן‪.‬‬ ‫ה' מלאה הארץ'‪ ,‬ועל כן כאשר זוכה האדם לקיים את‬ ‫המצוות כנדרש ממנו‪ ,‬הרי הוא זוכה מאליו לכל הטוב‬ ‫שני מיני תשובה‬ ‫המושפע בעולם הזה מצד סדר הבריאה‪ .‬אלא שכאשר‬ ‫בגדר התשובה יש שתי דרגות‪ .‬יש תשובה יסודית‬ ‫האדם מואס בחוקי ה' ואינו נוהג על פי מצוותיו‪ ,‬אזי‬ ‫של עזיבת החטא‪ ,‬וכאשר מחליט בלבו שלא לחטוא עוד‪,‬‬ ‫באים עליו ייסורים כדי לעוררו לתקן דרכיו‪ ,‬וכן כדי לתקן‬ ‫הרי זה נחשב מכאן ואילך 'צדיק גמור'‪ ,‬כדאיתא בגמ'‬ ‫את העולם לבער הקוצים ולהשפיל קרן הרשעים‪ .‬ועל כך‬ ‫לגבי המקדש אשה על מנת שאני צדיק גמור‪ ,‬שהיא ספק‬ ‫באו פרשיות הברכות והקללות‪ ,‬שאם יזכה האדם יבוא‬ ‫מקודשת שמא הרהר תשובה בלבו‪ .‬אולם לגבי העבר‪,‬‬ ‫עליו כל הטוב מאליו‪ ,‬וימנעו ממנו כל הרעות והצרות‪.‬‬ ‫שימחה העוון ויסלחו לו כל חטאי העבר‪ ,‬ויחשב לו כאילו‬ ‫על כל פנים נמצא‪ ,‬שכל ענין הדין בראש השנה‬ ‫שלא עבר על החטא מעולם‪ ,‬על כך צריך וידוי דברים‬ ‫אינו בגדר שכר ועונש‪ ,‬שהרי דין זה אינו אלא לעולם‬ ‫ועוד עיקרי התשובה‪ ,‬ויבקש מאת ה' על כך‪ ,‬ואז ישוב‬ ‫הגמול העתיד לבוא‪.‬‬ ‫וימחל לו‪ ,‬כאמור 'וישוב אל ה' וירחמהו כי ירבה לסלוח'‪,‬‬ ‫אלא ענין הדין בר"ה הוא‪ ,‬לקבוע את סדרי העולם‬ ‫ועל כך נאמר שהוא שוב 'ידיד ואהוב'‪.‬‬ ‫כפי שראוי לכל אחד בהתאם למצבו‪.‬‬ ‫ונראה לומר‪ ,‬שגם לגבי סוג התשובה עצמה‪ ,‬יש‬ ‫וזה הטעם שישנו דין בפני עצמו לכל אדם לאחר‬ ‫הבדל בין התשובה שלפני ר"ה לבין התשובה שלפני‬ ‫מיתה‪ ,‬שאינו שייך לדין שיש בכל שנה ושנה בר"ה‪ ,‬כי‬ ‫יוה"כ‪ .‬שלפני ר"ה נדרש בעיקר 'עזיבת החטא' מכאן‬ ‫הדין בראש השנה בא לקבוע סדרי החיים בשנה הבאה‪,‬‬ ‫ולהבא‪ ,‬אבל לפני יוה"כ נדרש חיטוי וניקוי גם מחטאי‬ ‫אבל לאחר מיתה הוא מענין סדרי שכר ועונש בעולם‬ ‫העבר‪ ,‬כפי שיתבאר‪.‬‬ ‫הגמול‪ ,‬היום לעשותם ומחר לקבל שכרם‪.‬‬ ‫יסוד הדין בראש השנה ‪ -‬תיקון סדרי העולם‬ ‫התשובה בר"ה לעומת התשובה ביוה"כ‬ ‫שהנה‪ ,‬התשובה לפני ראש השנה נדרשת מפני‬ ‫מעתה נמצא‪ ,‬שלצורך הדין בראש השנה‪ ,‬שעניינו‬ ‫שהוא יום הדין‪ ,‬שכל באי עולם עוברים לפני ה'‪ ,‬ובריות‬ ‫לקבוע את מצבו הנוכחי וכיצד להתייחס אליו בעולם‬ ‫בו יפקדו להזכירם לחיים ולמות‪' ,‬כי זכר כל היצור‬ ‫הזה‪ ,‬לזה די בתשובה של עזיבת החטא שייחשב בו‬ ‫לפניך בא‪ ,‬מעשה איש ופקדתו ועלילות מצעדי גבר‪,‬‬ ‫ל'צדיק גמור'‪ ,‬ומה שמוטל על האדם לשוב ולבקש‬ ‫מחשבות אדם ותחבולותיו ויצרי מעללי איש'‪ ,‬והדבר‬ ‫סליחה וכפרה על כל העבר‪ ,‬הוא מצד הדין של אחר‬ ‫מיוסד על המציאות שהקב"ה מנהיג את העולם‪ ,‬כלשון‬ ‫מיתה‪ ,‬שבו באים עמו בחשבון של שכר ועונש על כל‬ ‫הכתוב (ירמיה לב‪ ,‬יט)‪' :‬גדול העצה ורב העליליה אשר‬ ‫‪7‬‬ ‫צריך להקדים‪ ,‬לפי שהיא מתקיימת בעיצומו של יום‬ ‫מעשיו מכל העבר‪ ,‬וגם מצד זה צריך להיות נקי בכל עת‪,‬‬ ‫הכיפורים‪ ,‬שזו עבודת ומצות היום‪.‬‬ ‫וכמו שאמרו שוב יום אחד לפני מיתתך‪ ,‬והיינו תשובה‬ ‫לעומת זאת‪ ,‬אלו שנהגו לומר סליחות רק בעשרת‬ ‫גמורה למחות כליל את כל העוונות‪ .‬אך מצד הענין של‬ ‫ימי תשובה ולא לפני ראש השנה‪ ,‬נקטו להיפך‪ ,‬שדווקא‬ ‫הדין בראש השנה‪ ,‬העיקר הוא ה'קבלה על להבא'‪ ,‬ובכך‬ ‫ביום הכיפורים צריך הכנה והקדמה‪ ,‬שבו נדרש‬ ‫כבר יזכה להיות נכתב נחתם לחיים טובים‪.‬‬ ‫תשובה ווידוי על חטאי העבר‪ ,‬אבל לצורך הזכייה בדין‬ ‫אולם ביום הכיפורים‪ ,‬נצטווינו להיות טהורים לפני‬ ‫בראש השנה די בקבלה על העתיד והחלטה גמורה‬ ‫ה'‪ ,‬ולהסיר מעלינו כל שמץ טינוף וחטא‪ ,‬ושלא תהיה‬ ‫לעזוב את החטא‪.‬‬ ‫עלינו שום תביעה ותרעומת גם מצד חטאי העבר‪.‬‬ ‫ולפי מנהגנו אומרים סליחות הן בימים שלפני ראש‬ ‫ככתוב (ויקרא טז‪ ,‬ל) 'כי ביום הזה יכפר עליכם לפני ה'‬ ‫השנה‪ ,‬והן בעשרת ימי תשובה לקראת יום הכיפורים‪.‬‬ ‫תטהרו'‪ .‬וממילא עיקר התשובה לקראת יום הכיפורים‬ ‫והדבר ברור‪ ,‬שלפי כל המנהגים עצה טובה היא להרבות‬ ‫עניינה לבוא בוידוי וחרטה על העבר‪ ,‬ובקשה מאת ה'‬ ‫בתשובה גמורה ובבקשת סליחה‪ ,‬גם בימים שלפני ר"ה‪,‬‬ ‫שיסלח וימחה את זוהמת החטאים מעלינו‪ ,‬כהכנה‬ ‫שככל שהאדם יותר מזוכך ונקי מחטאים‪ ,‬כך מתרבה‬ ‫והתחלת העבודה המוטלת על האדם ביום הכיפורים‪.‬‬ ‫זכותו בדין‪ ,‬ואע"פ שבארנו שהדין בר"ה אינו בתורת‬ ‫שכר ועונש‪ ,‬מכל מקום פשוט שמי שיותר צדיק וזך‬ ‫זוכה להנהגה עם יותר הארת פנים‪ ,‬וככל שימהר לשוב‬ ‫ביאור המנהגים השונים באמירת הסליחות‬ ‫ולא לשאת עליו את משא החטא הוא יותר קרוב אל ה'‪.‬‬ ‫ויש לבאר‪ ,‬שאלו שנוהגים לומר סליחות רק לפני‬ ‫אם כן‪ ,‬בימים הללו אנו צריכים להתמסר לשני‬ ‫ראש השנה ולא בעשי"ת‪ ,‬נקטו שעיקר הצורך להקדים‬ ‫עניינים מקבילים אלו‪ ,‬לבוא בהכנה לר"ה‪ ,‬בתשובה‬ ‫סליחות הוא לקראת ראש השנה‪ ,‬כי סליחות אלו אינן‬ ‫ותפילה ותחנונים בכדי לזכות לפניו בדין‪ ,‬שזהו תוכן‬ ‫יכולות להתקיים בר"ה עצמו‪ ,‬שבו עבודת היום היא‬ ‫מצות היום דר"ה‪ ,‬להריע כדי להיזכר לפניו לטובה‪.‬‬ ‫המלכת ה'‪ ,‬ואין ראוי לעסוק אז בתשובה ובקשת‬ ‫ויחד עם זה להיכנס לעבודת התשובה בחיפוש המעשים‬ ‫רחמים‪' ,‬כי קדוש היום לאדונינו'‪ .‬על כן צריך להקדים‬ ‫ובקשת הסליחה‪ ,‬שהיא ההכנה למצות היום של יוה"כ‪,‬‬ ‫את התשובה ואת התחנונים לימים שלפני המועד‪.‬‬ ‫שהיא לבוא להתכפר לפני ה' ולעמוד טהורים לפניו‪.‬‬ ‫אבל את התשובה הנדרשת לקראת יום הכיפורים אין‬ ‫ביאורי סליחות‬ ‫ומתפלל על כך באמת ובכל לבו‪ ,‬משום שבאמת חם‬ ‫הנשמה לך והגוף פעלך‬ ‫לבבו להתפלל למען כבוד ה'‪.‬‬ ‫אחת מדרכי התפילה בנוסח הסליחות‪ ,‬היא‬ ‫כשתפילה זו באה מתוך כוונה אמיתית‪ ,‬הרי‬ ‫'עשה למענך'‪ ,‬וכן 'הנשמה לך והגוף שלך חוסה על‬ ‫היא מקובלת ביותר וקרובה להיענות‪ .‬וצריך לשאוף‬ ‫עמלך'‪ .‬אין בקשתנו מצד הרחמנות עלינו‪ ,‬אלא באים‬ ‫שהפסוקים הללו יאמרו מעומק הלב‪ ,‬כמו כשאנו‬ ‫לבקש למענו‪ ,‬כיון שיש לו ענין בקיומנו וחפץ בחיינו‪,‬‬ ‫מבקשים למעננו‪ ,‬ובאים בבקשות שייטיב לנו ויושיענו‬ ‫שהנשמה והגוף הם שלו ועמלו‪.‬‬ ‫מכל צרה וצוקה‪.‬‬ ‫ענין זה נמצא בתפילת משה רבינו (דברים ט‪ ,‬כו)‬ ‫'ואתפלל אל ה' ואומר ה' אלוקים אל תשחת עמך‬ ‫‪  ‬‬ ‫ונחלתך‪ ,‬אשר פדית בגדלך אשר הוצאת ממצרים ביד‬ ‫א‪-‬ל מלך יושב על כסא רחמים‬ ‫חזקה'‪ .‬כלומר‪ ,‬שמבקש מצד שהעם הוא עמו של ה'‪,‬‬ ‫קודם שאומרים י"ג מידות‪ ,‬בימות השנה אנו‬ ‫אשר היה גילוי נפלאות מיוחד ביצירתם‪.‬‬ ‫אומרים 'קל ארך אפיים אתה' וכו'‪ ,‬וכן בסליחות‬ ‫וזאת יש לדעת‪ ,‬שכאשר אנו באים ומוסיפים‬ ‫בפעם הראשונה שמזכירים י"ג מידות‪ .‬אבל בכל שאר‬ ‫בקשות למען שמו‪' ,‬חוסה על עמלך'‪' ,‬על דבר כבוד‬ ‫הסליחות אומרים 'קל מלך יושב על כסא רחמים' וכו'‪.‬‬ ‫שמך'‪ ,‬הרי זו מדריגה גבוהה ונשגבה של תפילה‪ ,‬שבה‬ ‫ונראה הביאור בזה‪ ,‬שהנוסח 'קל מלך יושב' וכו'‬ ‫האדם מבקש את ה'‪ ,‬והוא בא לפניו מתוך השתוקקות‬ ‫אינו תפילה כלל‪ ,‬אלא כעין סיפור דברים‪ ,‬שאומרים‬ ‫לכבודו של ה'‪ .‬ומעלה גדולה ויתירה היא לאדם‪ ,‬כשזוכה‬ ‫‪8‬‬ ‫אשמנו מכל עם‬ ‫בו שה' יושב על כסא רחמים ומתנהג בחסידות ומוחל‬ ‫עוונות עמו וכו'‪ ,‬ולכן אומרים לה' 'קל הורית לנו לומר‬ ‫בסיום הסליחות אנו אומרים 'אשמנו מכל עם'‪,‬‬ ‫שלש עשרה‪ ,‬וזכר לנו היום ברית שלש עשרה'‪.‬‬ ‫ולפו"ר נראה שמשמעות התפילה היא כוידוי שאנו‬ ‫אשמים וחייבים יותר מכל עם‪ ,‬וזה תמוה איך אפשר‬ ‫ונוסח זה נאמר כסיום התפילה לאחריה‪ ,‬שלאחר‬ ‫התפילה אנו באים להזכיר את מידות הרחמים‪ .‬והדבר‬ ‫לומר כן‪ ,‬וכי אנו סבורים שעם ישראל גרוע יותר‬ ‫בולט במיוחד בתפילת נעילה‪ ,‬שאחרי כל פיוט אומרים 'קל‬ ‫מכל שאר אומות העולם כולל האומות השפלות‬ ‫מלך' וי"ג מידות‪ ,‬שהתפילה היתה הפיוט של נעילה‪ ,‬ואחרי‬ ‫והאכזריות‪ ,‬אתמהה‪.‬‬ ‫שהתפללו אומרים 'קל מלך' וי"ג מידות‪ ,‬כסיום לתפילה‪.‬‬ ‫ועוד יש לתמוה שהרי פיוט זה מסודר לפי סדר‬ ‫אבל הנוסח 'קל ארך אפיים' הוא תפילה בפני‬ ‫אל"ף בי"ת‪ ,‬וכאשר נתבונן בשאר הדברים שנמנים שם‬ ‫עצמה‪' ,‬תפן אלינו ברחמים' וכו'‪ ,‬וכל הנוסח כולו הוא‬ ‫נראה שאינם באים כלל כוידוי‪ ,‬ואינם אלא הבעת קושי‬ ‫תפילה‪ ,‬ולאחר מכן מזכירים את י"ג המידות‪.‬‬ ‫הגלות והצרות שעוברים על עם ישראל בכל הדורות‪,‬‬ ‫ונוסח זה נאמר בכל מקום שאין הכוונה לומר את‬ ‫וכגון 'בושנו מכל דור' 'גלה ממנו משוש' 'הוחבל‬ ‫המידות על גבי תפילה קודמת‪ ,‬שאז אומרים תפילה זו‬ ‫אוויינו'‪ ,‬שדברים הללו אינם וידוי כלל אלא תפילה על‬ ‫של 'קל ארך אפיים'‪ ,‬ועל זה אומרים את המידות‪.‬‬ ‫קושי הצרות‪ ,‬ותמוה לומר שהחרוז הראשון יבוא כוידוי‪,‬‬ ‫ולכן בשעת הסליחות מזכירים את הנוסח 'ק‪-‬ל ארך‬ ‫והשאר אינם אלא הבעת צער על הגלות‪.‬‬ ‫אפיים' רק פעם אחת בתחילת הסליחות‪ ,‬מפני שנוסח‬ ‫על כן נראה‪ ,‬שאין כוונת הפייט לומר שאשמים‬ ‫זה הוא תפילה בפני עצמה‪ ,‬ואין דרך התפילה לחזור על‬ ‫וחייבים אנו יותר מכל עם‪ ,‬אלא באים להביע בזה צער‪,‬‬ ‫אותה תפילה יותר מפעם אחת‪ .‬אלא שרוצים להזכיר‬ ‫את י"ג המידות שוב ושוב‪ ,‬ואז מקדימים את הנוסח 'קל‬ ‫על כך שבגלות‪ ,‬העמים מאשימים אותנו לומר שאנו‬ ‫מלך יושב על כסא רחמים'‪ ,‬שאין זו תפילה אלא כעין‬ ‫אשמים יותר מכל עם‪ ,‬וכאילו אמר 'נאשמנו מכל עם'‪,‬‬ ‫סיפור דברים על ענינן של המידות‪.‬‬ ‫ועל דרך הכתוב (תהילים לד‪ ,‬כג) 'ולא יאשמו כל החוסים‬ ‫בו'‪ ,‬ולעולם אינו וידוי אלא הבעת הצרה‪.‬‬ ‫‪  ‬‬ ‫עבודת הלב במועדי ראשית השנה‬ ‫מתוך שיחת חיזוק לפני אמירת הסליחות‬ ‫כל הידיעות‪ ,‬התפיסות‪ ,‬והרגשות הללו‪ ,‬צריכים‬ ‫המועדים ‪ -‬זמנים לעסוק בחלקי העבודה השונים‬ ‫ללוות אותנו בכל עת‪ ,‬להעניק לנו את המבנה הנכון‬ ‫בטרם נבוא לבאר את עבודת הלב המיוחדת של‬ ‫של תכונותינו‪ ,‬להעמידנו על קומתנו הרוחנית הראויה‪,‬‬ ‫ראש השנה‪ ,‬נראה להקדים עיקר גדול שנוגע לכל‬ ‫ולכוון את הליכותינו ומעשינו‪.‬‬ ‫המועדים‪ ,‬וגם לכל שאר המצוות‪.‬‬ ‫אולם יש זמנים מיוחדים בשנה‪ ,‬שהקב"ה נתן לעמו‬ ‫התורה והמצוות יוצרות מערכת חיים שלמה‬ ‫ישראל‪ ,‬שבהם יתעסקו במיוחד בחלקים מסויימים של‬ ‫ומקיפה הכוללת הרבה יסודות וידיעות‪ ,‬תפיסות‬ ‫עניינים אלו‪ ,‬והם החגים והמועדים‪ ,‬שכל אחד מהם יש‬ ‫והשגות‪ ,‬אשר צריכים להעסיק את דעתו של היהודי‬ ‫בו גוון מסויים ואופי מיוחד‪ ,‬וכאשר אנו באים לפניו‬ ‫ולמלא את לבו‪ .‬הידיעות הללו הן השורשים לכל‬ ‫ועוסקים בכל אחת מן העבודות בזמן המיועד להן אחת‬ ‫המצוות המעשיות‪ ,‬ובמקביל לידיעות אלו‪ ,‬אף‬ ‫בשנה‪ ,‬נמצא שבמשך מעגל השנה בא לידי ביטוי כלל‬ ‫מתעוררים רגשות קודש והלכי נפש הנובעים מכל‬ ‫חובות העבודה המחוייבות במסגרת תפקידנו הנעלה‪.‬‬ ‫המצוות‪ .‬אמונה ובטחון‪ ,‬מלכות ה' והכנעה‪ ,‬קבלת‬ ‫כל מועד ומועד‪ ,‬הוא זמן מיועד לעסוק בעניינים‬ ‫עול ויראה‪ ,‬אהבה ודביקות‪ ,‬שמחה ורוממות‪ ,‬הודאה‬ ‫וברגשות השייכים והקשורים למועד המסויים הזה‪,‬‬ ‫ובקשה‪ ,‬צדק ויושר‪ ,‬מצפון ומוסר‪ ,‬הגינות ועדינות‬ ‫להתבונן מחדש ביסודות שבאים לידי ביטוי בעבודת‬ ‫ועוד‪ ,‬אשר כל אלו הם חלק בלתי נפרד ממבנה היהדות‪,‬‬ ‫ה' המיוחדת לחג זה‪ ,‬להחדירם בקרבינו ולהחיותם‬ ‫והם היוצרים את מהותו וישותו של כל יהודי‪.‬‬ ‫‪9‬‬ ‫והאמיתית‪ .‬זהו כלל גדול שיש להחדירו תדיר בקרבינו‬ ‫בחושינו‪ ,‬ולבוא לידי התעוררות לפי הרגשות‬ ‫ולהרגיל את עצמנו‪ ,‬ובענין זה ניתן להתעלות מעלה‬ ‫המתאימים אשר צריכים למלא את לבבנו‪ ,‬שעל ידיהם‬ ‫מעלה‪ ,‬שכל מעשינו יהיו מכוונים משום הסיבה‬ ‫יהיה בידינו למלא את חובת העבודה של המועד הזה‬ ‫האמיתית‪ ,‬בין באופן כללי בקבלת מלכות ה' עלינו‪,‬‬ ‫בנאמנות ובשלימות‪.‬‬ ‫ובין באופן פרטי בכל מצוה או הנהגה‪.‬‬ ‫הדרגה הפחותה ביותר היא כשהאדם עושה‬ ‫כלל המועדים ‪ -‬שלימות הקומה הרוחנית‬ ‫'מצוות אנשים מלומדה'‪ .‬החסרון של 'מלומדה' אינו‬ ‫בנוסף לעצם חובת העבודה בפועל בזמנים‬ ‫רק בהיעדר כוונת הסיבה האמיתית‪ ,‬אלא כעין מעשה‬ ‫אלו‪ ,‬הרי מתוך העסק וההתבוננות בענייני המועדים‬ ‫בהמה שפועלת ללא כוונה‪ ,‬שהרי הוא עושה רק מכוח‬ ‫הללו‪ ,‬בא האדם לידי השלמת קומתו הרוחנית‬ ‫ההרגל בעלמא‪ ,‬או שאחרים עושים כן ואף הוא עושה‬ ‫בכללות‪ ,‬שבכך יתחדש לבבו בכל הרגשות הראויים‬ ‫כמותם‪ ,‬והוא עצמו אינו יודע על שום מה הוא עושה‪.‬‬ ‫והנחוצים לעבודתנו ותפקידנו‪ .‬כי כאשר נתאמץ‬ ‫ואף שיוצא בזה ידי חובת קיום המצוה‪ ,‬זוהי מדריגה‬ ‫בעבודת המועדים בכל הווייתנו‪ ,‬בהתבוננות‪ ,‬ברגש‬ ‫פחותה ביותר‪.‬‬ ‫ובמעשה‪ ,‬הרי שאז נרכוש את היסודות הללו בקרבנו‬ ‫בקניין המתקיים לכל אורך השנה‪ ,‬וזוהי סיבה נוספת‬ ‫אולם באמת לא רק זאת יש להפקיע‪ ,‬אלא גם‬ ‫להתעורר בהם ולבססם כל שנה מחדש בנפשנו‬ ‫כאשר האדם עושה מתוך הבנה והרגשה‪ ,‬צריך לכוון‬ ‫ביסודות איתנים‪ ,‬שעל ידי כך יתחזקו עניינים אלו בנו‬ ‫את הלב שיהיה משום הסיבה האמיתית והעיקרית‪.‬‬ ‫ויתעצמו בנפשותינו‪ ,‬ותהיה קומתנו שלימה ומתוקנת‪,‬‬ ‫כי יש הרבה סיבות שבאות רק לצד הטעם העיקרי‪,‬‬ ‫ונמלא בכך את תפקידנו כראוי‪.‬‬ ‫וכן יש דברים שהם בגדר 'הוספות' ונטפלים למצוה‬ ‫שאין נכון לעסוק בהן כעיקר המצוה‪ ,‬ויש גם עניינים‬ ‫חודש תשרי ‪ -‬העבודות היסודיות בפתח השנה‬ ‫שבטעות נדמים כשייכים לתוכן המצוה‪.‬‬ ‫במיוחד אמורים הדברים כלפי מועדי חודש תשרי‪,‬‬ ‫כדי שיזכה אדם בקיום נכון מחמת הסיבה הנכונה‪,‬‬ ‫אשר יסודם מצד תחילת השנה‪ ,‬ועניינם הוא להתחיל‬ ‫צריך האדם להתפלל ולבקש דעת מאת ה'‪ ,‬להתבונן‬ ‫את השנה בעבודות נשגבות אלו‪ ,‬כדי שתהא השנה‬ ‫הרבה‪ ,‬להתייגע בדבר ולבקשו ככסף וכמטמונים‪ .‬על‬ ‫כולה נסמכת עליהן‪ ,‬כדי שתהא שנה של עמידה נכונה‬ ‫הכתוב 'כי לא דבר ריק הוא מכם כי הוא חייכם'‪ ,‬אמרו‬ ‫לפני ה' בקדושה ובטהרה‪ ,‬ברוממות ובהכנעה‪.‬‬ ‫חז"ל (ירושלמי פאה פ"א ה"א) 'ואם ריק הוא‪ ,‬מכם‪ ,‬לפי‬ ‫עבודת ה' שמתקיימת במועדי חודש תשרי היא‬ ‫שאינכם יגיעים בה'‪ ,‬ויהי רצון שנזכה‪.‬‬ ‫עבודה רמה ונשגבה‪ ,‬ועל האדם להתעלות ולזכך נפשו‬ ‫בכדי לקיימה בצורה הראויה‪ .‬כדי להגיע לכל הרגשות‬ ‫עבודת ה' מתוך הבנה עצמית‬ ‫של ימים אלו נדרשת הכנה רבתית‪ ,‬שבה יהיה האדם‬ ‫בענין זה יש כמה וכמה מדריגות‪ ,‬בבירור טהרת‬ ‫דבוק בתוכן ענייני הימים הללו ובמהותם‪ ,‬מעורה‬ ‫הכוונה ורעותא דליבא‪ ,‬וכשם שיש מדריגות ומעלות‬ ‫בהם וקרוב ושייך אליהם‪ .‬האדם צריך להיות מוכן‬ ‫לעמוד לפני ה' עמידה נכונה באותו ענין של עבודת‬ ‫של שלימות בקיום המעשי‪ ,‬כך יש על האדם לזכך‬ ‫היום שבכל מועד ומועד‪ ,‬שכולן מדריגות רמות‪ .‬קבלת‬ ‫נפשו בעבודת הלב לעלות מעלות רמות שניתן‬ ‫וכבוד מלכות ה' בר"ה‪ ,‬בקשת סליחה והתפייסות‬ ‫להשיג‪ ,‬לייחד הלב ולדבקו בהקב"ה‪ ,‬בתורה ובמצוות‪.‬‬ ‫לפניו ביוה"כ‪ ,‬ישיבה בצלו בסוכות‪ ,‬ושמחה בקרבתו‬ ‫דרגה נפלאה יש בענין זה‪ ,‬והאדם צריך לשאוף‬ ‫בשמיני עצרת‪.‬‬ ‫להגיע אליה‪ ,‬שנעבוד את ה' ונהיה חוסים תחת מלכותו‬ ‫ככל שנקדים להתכונן ולהתבונן בדברים אלו‪,‬‬ ‫מתוך הבנה עצמית‪ ,‬לא רק משום שאנו מצווים על‬ ‫לעורר את הלב‪ ,‬להפעים את הרגש‪ ,‬להכניס את כל‬ ‫פרטים אלו‪ ,‬אלא משום שהאדם מבין מעצמו שהוא‬ ‫ישותנו לאווירת הימים הקדושים‪ ,‬כן נוכל להגיע בימי‬ ‫מחוייב בדבר‪ .‬כגון עבודת קבלת מלכות ה'‪ ,‬שבה עצם‬ ‫המועדים לעבודה הראויה ביתר שלימות‪.‬‬ ‫רוממות המלכות מעוררת אצל האדם רצון להתכופף‬ ‫למרותו ולעבדו‪ ,‬ולא רק משום הציות שבדבר‪.‬‬ ‫רגש נכון בקיום המצוות‬ ‫כן מבואר בדברי המהר"ל (גור אריה סוף פרשת‬ ‫באופן כללי יש לציין יסוד גדול בכל העניינים‪,‬‬ ‫יתרו)‪ ,‬שלמרות שיש ציווי‪ ,‬הקיום השלם הוא לבוא‬ ‫שכל מעשינו צריכים להיעשות בכוונת הסיבה הנכונה‬ ‫‪10‬‬ ‫נועם גורלנו‪ ,‬שזכינו לעסוק בעבודה כה רמה ונעלית‪,‬‬ ‫לידי מדריגה זו‪ ,‬עד שיעשה אף אם לא היה ציווי‪,‬‬ ‫שנבחרנו מכל האומות לעמוד לפניו יתברך בתפילה‬ ‫ותהיה עשייתו כאילו אינה מצוה‪.‬‬ ‫ובשירי זמרה‪ ,‬ולהמליכו על כל העולם בקול תרועת‬ ‫עוד כתב המהר"ל בדרשות בענין קין והבל‪ ,‬שאף‬ ‫שופר‪ .‬הלא זהו האושר הגדול ביותר שקיים בעולם‪,‬‬ ‫שהבל היה צדיק וה' שעה אל מנחתו‪ ,‬מכל מקום אם‬ ‫'ישמח ישראל בעושיו בני ציון יגילו במלכם'‪ .‬אנו אלו‬ ‫היתה עבודתו שלמה לא היה כח ביד קין להרגו‪ ,‬ועל‬ ‫שרצה ה' בנו וקרבנו לעבודתו‪ ,‬והוא יתברך אוהב‬ ‫כך רמז הכתוב 'והבל הביא גם הוא'‪ ,‬דמשמע שלא‬ ‫אותנו ומוחה את חטאינו כאב רחמן‪ ,‬הקורא את שמו‬ ‫הביא את מנחתו לה' מתוך התעוררות עצמית‪ ,‬אלא‬ ‫עלינו בחיבה נצחית‪ .‬אשרינו מה טוב חלקנו‪.‬‬ ‫רק לאחר שראה שקין הביא‪ ,‬אזי נתעורר להביא גם‬ ‫יתן ה' שתהיה לכולנו כתיבה וחתימה טובה‪ ,‬שנה‬ ‫הוא‪ .‬כן כתב גם הספורנו על הפסוק (בראשית ה‪ ,‬ג)‪:‬‬ ‫'ויולד בדמותו כצלמו ויקרא את שמו שת ‪ -‬שהיה צדיק‬ ‫טובה ומבורכת‪ ,‬שנה טובה ומתוקה‪ ,‬בריאות ונחת‪,‬‬ ‫מן הראשונים‪ ,‬כי גם הבל לא הקריב עד שקדמו קין'‪.‬‬ ‫תורה וגדולה‪ ,‬אושר וכבוד‪ ,‬ברוחניות ובגשמיות‪,‬‬ ‫רפואות וישועות‪ .‬ושימלא ה' כל משאלות ליבנו‬ ‫מכאן יש ללמוד עד היכן מגיעה תכלית המדריגות‬ ‫לטובה אמן‪.‬‬ ‫בטהרת הלב האמיתית בעבודת ה'‪ ,‬כי הדרגה השלימה‬ ‫בעבודה היא‪ ,‬כשלב האדם מתעורר מעצמו‪.‬‬ ‫כן הדבר בכל קיום מצוות ועבודת ה' ובכל ענייני‬ ‫התודה והברכה לידידנו הנכבדים מתומכי‬ ‫הנהגת האדם‪ ,‬שבכולם יש חשיבות מרובה לפעול‬ ‫מכוננו שנטלו חלק בהוצאות גיליון זה‬ ‫ולעשות מכוח הסיבה האמיתית והנכונה‪ ,‬וצריך הרבה‬ ‫להתבונן בזה‪ ,‬ומתוך כך יגיע למדריגות רמות‪.‬‬ ‫ברכת מזל טוב לידידנו הנכבד‪ ,‬מחשובי אברכי קהילתנו‬ ‫ההכנה לעבודות הנעלות של חודש תשרי‬ ‫הרב נח יוסף בלוי שליט"א‬ ‫כל זה מהווה סיבה נוספת להתחזקות העצמית‬ ‫לרגל הולדת הבת למזל"ט‬ ‫הנדרשת בימים הללו‪ ,‬שעלינו להתעורר ולהתחזק‬ ‫ולהגיע למצב נעלה ומרומם גם בכדי להיות ראויים‬ ‫ברכת מזל טוב לידידנו הנכבד‪ ,‬מחשובי אברכי קהילתנו‬ ‫לגשת אל העבודות המיוחדות של החודש הזה‪ ,‬ירח‬ ‫האיתנים התקיף במצוות‪ .‬שהרי עומדים אנו לעסוק‬ ‫הרב נחמיה ברא"ח חשין שליט"א‬ ‫בחודש זה בעבודות רמות ונשגבות‪ .‬אנו עומדים‬ ‫להריע לפני ה' ולהכריז על מלכותו ית"ש‪ .‬להיטהר‬ ‫לרגל נישואי הבן עב"ג למזל"ט‬ ‫ולהתכפר בצום ובעינוי ולעמוד לפניו כמלאכים‬ ‫ביום הכיפורים‪ ,‬להזכיר שמו הנכבד וי"ג מידותיו‬ ‫ברכת מזל טוב לידידנו הנכבד‪ ,‬מחשובי אברכי קהילתנו‬ ‫ולכרוע ולהשתחוות לו אפיים ארצה‪ .‬אחריהם באה‬ ‫הרב אברהם יצחק בר"ד סגל שליט"א‬ ‫העבודה של חג הסוכות ושמחת תורה‪ ,‬לשבת בצילא‬ ‫דמהימנותא ולחזות בנועם ה'‪ ,‬להללו בקול ובנעימה‬ ‫לרגל הולדת הבת למזל"ט‬ ‫וליטול המינים בהקפות ונענועים‪ ,‬לחוג וליראות‬ ‫בששון וגיל ולשאוב רוח הקודש ממעייני הישועה‪,‬‬ ‫ברכת מזל טוב לידידנו הנכבד‪ ,‬מחשובי אברכי קהילתנו‬ ‫לשמוח בדביקות בו יתברך ולחבק את התורה‪ ,‬לרקד‬ ‫ולפזז לפני ה'‪.‬‬ ‫הרב אהרן קירשנבוים שליט"א‬ ‫כל אלה הם עניינים רמים שהאדם צריך להיות ראוי‬ ‫להם‪ ,‬ועל האדם מוטל להזדכך ולהכין עצמו לקראתם‪.‬‬ ‫לרגל אירוסי הבת עב"ג למזל"ט‬ ‫כלשון התפילות‪' :‬נאה לקדוש פאר מקדושים'‪' ,‬בפי‬ ‫ברכת מזל טוב לידידנו הנכבד‪ ,‬מחשובי אברכי קהילתנו‬ ‫ישרים תתרומם‪ ,‬ובשפתי צדיקים תתברך‪ ,‬ובלשון‬ ‫חסידים תתקדש‪ ,‬ובקרב קדושים תתהלל'‪.‬‬ ‫הרב אריה ב"ר שמואל קרישבסקי שליט"א‬ ‫בנוסף לכך‪ ,‬במקביל למחוייבות הנובעת מגודל‬ ‫קדושת הימים הללו‪ ,‬עלינו להתבונן גם באושר הנשגב‬ ‫לרגל הולדת הבת למזל"ט‬ ‫מנת חלקנו‪ ,‬ולהחדיר בקרבינו רגשי שמחה וגיל על‬ ‫‪11‬‬ ‫ל‬ ‫התמוגג חודש תשרי‬ ‫אצלכם בתיבות דואר‬ ‫מאות משפחות זוכות‬ ‫'להתמוגג' כבר שנה וחצי‪.‬‬ ‫מה עם משפחתך?‬ ‫צור קשר‪ ,‬והילדים שלך ירוצו‬ ‫לחפש את האוצר בתיבת הדואר!‬ ‫‪054-8422488‬‬ ‫המעוניינים לתרום את הוצאות הגיליון לזיכוי הרבים‪,‬‬ ‫בחסות‬ ‫נא לפנות ל־‪ 054-8422488‬או למייל ‪mechonbenmelech@gmail.com‬‬