gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

אמרי מנחם · Imrei Menachem — ניצבים וילך (2026-08-31)

מוציא לאור: אמרי מנחם · Imrei Menachem

שבוע: ניצבים וילך (2026-08-31)

אמרי מנחם · Imrei Menachem — ניצבים וילך (2026-08-31)

פתח את ה-PDF הורדה

‫ניצוצי אורה ומאמרים יקרים‬ ‫מפה מפיק מרגליות‬ ‫ניצוצי אורה ומאמרים יקרים‬ ‫מפה מפיק מרגליות‬ ‫פרשת נצבים‪-‬וילך‬ ‫גיליון זה נתנדב לעילוי נשמת אחותי הצדקת האשה החשובה‬ ‫מרת פראדל ע"ה‬ ‫אחותי הצדקת האשה החשובה‬ ‫מרת רחל לאה ע"ה‬ ‫בת הרה"ג ר' מאיר מאשקאוויטש זצ"ל‬ ‫ת‪.‬נ‪.‬צ‪.‬ב‪.‬ה‬ ‫פרשת נצבים‬ ‫המתקת הדינים אחר פרשת התוכחה‬ ‫אתם נצבים היום כולכם לפני ה' אלקיכם (כט‪ ,‬ט)‪.‬‬ ‫"היום" רומז על ראש השנה [ראה רמ"ז לזח"ב לב‪ ,‬ב‪ .‬פענח רזא ס"פ נצבים]‪.‬‬ ‫ויש לבאר המשך הדברים עם סיום פרשת כי תבוא‪.‬‬ ‫בפרשת כי תבוא נאמרה התוכחה‪ ,‬והאיך אפשר להמתיק הדינים שבתוכחה‪,‬‬ ‫זהו ע"י תקיעת שופר שבראש השנה‪" ,‬עלה אלקים בתרועה"‪ .‬השופר נקרא‬ ‫חכמה (עי' ר"ה כט‪ ,‬ב‪ ,‬תקיעת שופר ורדיית הפת שהיא חכמה ואינה מלאכה‪ .‬וכנרמז גם בפסוק‬ ‫(משלי לא‪ ,‬כו) "פיה פתחה בחכמה")‪ ,‬ונרמז בסיום פרשת כי תבוא שנאמר (כט‪,‬‬ ‫ח) "למען תשכילו את כל אשר תעשון" – "למען תשכילו" היינו חכמה‪ ,‬תקיעת‬ ‫שופר – על ידי זה באים ל"אתם נצבים היום כולכם לפני ה' אלקיכם"‪.‬‬ ‫והנה בעליית ראשון נאמר פעמיים תיבת "היום" – בפסוק הראשון "אתם‬ ‫נצבים היום"‪ ,‬ולאחרי זה (כט‪ ,‬יא) "לעברך בברית ‪ . .‬אשר ה' אלקיך כורת עמך‬ ‫היום"‪ .‬וזה רומז לראש השנה שחל להיות בשבת‪ ,‬שהרי גם שבת נקראת‬ ‫"היום" כמש"נ (שמות טז‪ ,‬כה) "שבת היום לה'"‪ ,‬שהרי בשבת אין דינים‪ ,‬ועל זה‬ ‫נאמר "בשרו מיום אל יום ישועתו" – שכאשר מצטרפים "יום" עם "יום"‪ ,‬היינו‬ ‫שבת עם ראש השנה‪ ,‬אזי מובטחים אנו לישועתו‪ ,‬שזוכים בדין ו"אתם נצבים‬ ‫היום"‪.‬‬ ‫***‬ ‫נאמר "פיה פתחה בחכמה ותורת חסד על לשונה" (משלי לא‪ ,‬כו)‪ .‬בפסוק זה‬ ‫נרמז‪ ,‬שסדר התקיעות (תשר"ת תש"ת כו') אין לו מקור מפורש בתורה שבכתב‬ ‫אלא נמסר לנו על ידי רבותינו בתורה שבעל פה‪" :‬פיה פתחה" הוא מצות‬ ‫שופר המתקיימת בפה‪ ,‬והוא "בחכמה"‪ ,‬שפרטי הדינים נמסרו ע"י חכמינו ז"ל‪,‬‬ ‫ו"תורת חסד" – על פי הא דאיתא בספרים שתורה שבכתב היא מדת הדין‪,‬‬ ‫ותורה שבעל פה מורה על חסד‪ .‬ועל ידי תקיעת שופר נעשית המתקת הדינים‬ ‫לישראל‪.‬‬ ‫***** ב ******‬ ‫וכאשר ימתקו הדינים לישראל‪ ,‬אזי כל הקללות שבתוכחה יחולו על ראש‬ ‫הגויים‪ ,‬וכפי שנאמר (משלי יב ז) "הפוך רשעים ואינם‪ ,‬ובית צדיקים יעמוד"‪.‬‬ ‫וגם זה נרמז בלישנא דקרא בפרשתנו "אתם נצבים היום כולכם לפני ה'‬ ‫אלקיכם" – שנקט ב' השמות‪ ,‬הוי' שהוא מדת הרחמים ואלקים שהוא מדת‬ ‫הדין – דין לרשעים וחסד ורחמים לישראל‪.‬‬ ‫עוד יש לרמז‪ ,‬שנאמר "לפני ה' אליקכם" – לפני דייקא‪ ,‬ורומז על האותיות‬ ‫שלפני אותיות שם אלקים – דהיינו אכדט"מ המורה על מדת הבטחון‪" ,‬בטחו‬ ‫בה' עדי עד"‪ ,‬כדאיתא בספרים‪ ,‬ועל ידי זה נעשית המתקת הדינים‪.‬‬ ‫***‬ ‫עוד רמז בכתוב "אתם נצבים היום"‪ :‬הנה נאמר בפרשת וזאת הברכה (דברים‬ ‫לג‪ ,‬כט) "אשריך ישראל מי כמוך עם נושע בה' מגן עזרך ואשר חרב גאותך"‪.‬‬ ‫ופירש בקדושת לוי‪ ,‬שמהו החרב של ישראל נגד הקליפות והסטרא אחרא‬ ‫– הגאוה והתוקף בדביקותנו בה' יתברך‪ .‬וזהו מ"ש רש"י בפרשת שופטים (כ‪,‬‬ ‫ג) "אפילו אין בכם זכות אלא קריאת שמע בלבד‪ ,‬כדאי אתם שיושיע אתכם"‪,‬‬ ‫דלכאורה מהי השייכות בין הדברים‪ .‬אלא שכנ"ל גאותכם בה'‪ ,‬שזה מתבטא‬ ‫בקריאת שמע‪ ,‬היא היא החרב שבכוחה להושיע אתכם‪.‬‬ ‫וזהו הרמז גם בכתוב דידן‪ ,‬שכאשר נעמוד בגאון יעקב "לפני ה' אלקיכם"‪,‬‬ ‫על ידי זה נזכה ל"אתם נצבים" – לגבור על הקטרוגים ועל הסטרא אחרא‬ ‫ולזכות בדין‪.‬‬ ‫***‬ ‫התועלת בהבטה בפני הצדיק‬ ‫דרך נוספת בפירוש הכתוב "אתם נצבים היום"‪ ,‬ובהקדים מ"ש הרה"ק בעל‬ ‫הנועם אליעזר מסקוליען זיע"א‪ ,‬שמה שנאמר בברכת כהנים "יאר ה' פניו‬ ‫אליך" קאי על הצדיקים‪ ,‬שהם פני השכינה כמ"ש בזוה"ק‪ .‬וכיון שהצדיקים‬ ‫הם פני השכינה‪ ,‬לכן ההתסכלות בפניו של צדיק מעוררת לתשובה ומביאה‬ ‫לשלום‪ ,‬ולכן "יאר פניו אליך – [על ידי זה יהיה‪ ]:‬ויחונך; ישא ה' פניו אליך –‬ ‫[על ידי זה יהיה‪ ]:‬וישם לך שלום"‪.‬‬ ‫וסיפר הרה"ק הנ"ל מעשה נורא מאחד הצדיקים שבא אליו יהודי בעל‬ ‫עבירה‪ ,‬שלא הצליחו לעוררו בתשובה ולהטותו לטוב בשום דרך אחרת‪ .‬ואמר‬ ‫לו אותו צדיק שיביט כל העת בפניו‪ ,‬וזה אכן הועיל שנעשה בעל תשובה‬ ‫גמורה ואף נעשה בעל מדריגה בעבודת ה'‪ .‬עכ"ד‪.‬‬ ‫ובזה יש לבאר מאמר הגמרא (ברכות לג‪ ,‬ב) על הפסוק "ועתה ישראל מה ה'‬ ‫אלקיך שואל מעמך כי אם ליראה" – אטו יראת שמים מילתא זוטרתא היא‬ ‫***** ג ******‬ ‫כו'‪ ,‬אין לגבי משה מילתא זוטרתא היא‪ .‬דלכאורה מהו התירוץ לגבי כל אחד‬ ‫מישראל‪ ,‬בזה שלגבי משה מילתא זוטרתא היא‪ .‬ולפי הנ"ל משמעות הדברים‬ ‫היא‪ ,‬שעל ידי שמביטים בפניו של משה זוכים ליראת שמים‪.‬‬ ‫ומעתה יובן הרמז בכתוב "אתם נצבים"‪ ,‬שכאשר עומדים "לפני ה' אלקיכם"‪,‬‬ ‫שזה קאי על הצדיקים‪" ,‬פני השכינה"‪ ,‬בזכות זה זוכים ל"אתם נצבים"‪ ,‬לזכות‬ ‫בדין‪ ,‬ואין מה לחשוש מקטרוגים וכו'‪.‬‬ ‫***‬ ‫גודל קדושת עשרה מישראל‬ ‫עוד יש לבאר בדיוק הלשון בכתוב "כולכם"‪ ,‬על פי מ"ש בספר התניא‬ ‫קדישא (אגה"ק סי' כג) בשם רבותיו‪ ,‬כי אילו נמצא מלאך אחד עומד במעמד‬ ‫עשרה מישראל ביחד תפול עליו אימתה ופחד בלי גבול ותכלית משכינתא‬ ‫דשריא עלייהו‪ ,‬עד שהיה מתבטל ממציאותו לגמרי‪ .‬ע"כ‪ .‬וזהו "אתם נצבים‬ ‫היום כולכם"‪ ,‬דכאשר נמצאים "כולכם"‪ ,‬היינו עדה מישראל יחד‪ ,‬אזי "אתם‬ ‫נצבים" – שמתקיימת בכם הקדושה; וזהו "לפני ה' אלקיכם"‪ ,‬גילוי השכינה‬ ‫עצמה‪ ,‬ולא מלאך ושרף בלבד שאינו עומד בקדושה זו‪.‬‬ ‫***‬ ‫הברכה ע"י אחדות ישראל‬ ‫בייטב פנים (מועדים ח"ב‪ ,‬דורש טוב לשבת הגדול אות כו) הביא בשם דודו הרה"ק‬ ‫מו"ה אריה ליב זיע"א‪ ,‬האריה דבי עילאי מווישניצא‪ ,‬שפירש הפסוק (מלאכי‬ ‫ג‪ ,‬טז) "אז נדברו יראי ה' איש אל רעהו‪ ,‬ויקשב ה' וישמע ויכתב ספר זכרון‬ ‫לפניו ליראי ה' ולחושבי שמו" – שכל אחד אומר על רעהו שהוא ירא ה'‪ ,‬ואזי‬ ‫ה' מקבל את דברי שניהם וכותב לפניו "ליראי ה'"‪ ,‬כלומר ששניהן נכתבין‬ ‫ונחשבין ליראי ה'‪.‬‬ ‫בדרך זו יש לומר‪ ,‬שכאשר כל אחד מברך את רעהו בליל ראש השנה "לשנה‬ ‫טובה תכתב ותחתם לאלתר לחיים טובים" (חיי"א כלל קלט ס"ה)‪ ,‬הרי הוא בעצם‬ ‫מביע בזה שחבירו צדיק גמור הוא‪ ,‬שהרי אמרו חז"ל (ר"ה טז‪ ,‬ב) שדוקא צדיקים‬ ‫גמורין נכתבין ונחתמין לאלתר לחיים‪ ,‬משא"כ הבינוניים תלויין ועומדין מר"ה‬ ‫ועד יוה"כ‪.‬‬ ‫ולפי דרכנו‪ ,‬כאשר שני יהודים אומרים זל"ז‪ ,‬כל אחד על רעהו‪ ,‬שהוא‬ ‫צדיק גמור‪ ,‬מקבל הקב"ה את דברי שניהם וכותב וחותם אותם לאלתר לחיים‬ ‫טובים‪.‬‬ ‫ויש לרמוז כל זה בלשון הכתוב‪ ,‬דכאשר תהיו "כולכם" באחדות‪ ,‬וכל אחד‬ ‫***** ד ******‬ ‫מחשיב את רעהו שהוא צדיק העומד "לפני ה' אלקיכם"‪ ,‬אזי אתם נצבים היום‬ ‫וזוכים בדין‪.‬‬ ‫וזו העצה היחידה להינצל מכל האויבים ומעניני התוכחה שבפרשת כי‬ ‫תבוא – שיהיו כל ישראל באחדות‪" ,‬כולכם"‪.‬‬ ‫***‬ ‫רמז בכתוב ללומדי תורה ותמכי דאורייתא‬ ‫מחוטב עציך עד שואב מימיך (כט‪ ,‬י)‪.‬‬ ‫"חוטב עציך" היינו תלמידי חכמים‪ ,‬העוסקים בתורה שנקראת "עץ חיים"‪.‬‬ ‫ו"שואב מימיך" רומז למחזיקי תורה‪ ,‬כעין שואב מים שאוסף ואוגר את המים‪.‬‬ ‫***‬ ‫השותפות בקיום המצוות‬ ‫פן יש בכם גו' אשר לבבו פונה היום מעם ה' אלקינו (כט‪ ,‬יז)‪.‬‬ ‫בשו"ע (חו"מ סי' קעו ס"ה‪-‬ו‪ .‬והובא בערך ש"י פרשתנו בביאור המדרשים)‪ ,‬השותפין‬ ‫שהטילו לכיס זה מנה וזה מאתים וזה שלוש מאות‪ ,‬ונתעסקו כולם בממון‬ ‫סתם ופיחתו או הותירו – השכר או הפחת ביניהם בשוה לפי מנינם‪ ,‬לא לפי‬ ‫המעות‪ .‬אבל אם שינו ממה שהתנו בתחלה נוטלין לפי מעותיהן‪.‬‬ ‫בדרך זו מתפרשים הפסוקים כאן – כאשר "אתם נצבים היום כולכם"‪ ,‬היינו‬ ‫כולם כאחד כעין שותפות‪ ,‬אזי אף על פי שאחד מכם עשה יותר מצוות מרעהו‬ ‫וכו'‪ ,‬יקבלו שכר מלמעלה כולם כאחד‪.‬‬ ‫אבל אם יש בכם איש או אשה וגו' אשר לבבו פונה היום מעם ה' אלקינו‪,‬‬ ‫אזי (לקמן פסוק יט) "יעשן אף ה' וקנאתו באיש ההוא" בלבד‪ ,‬והוא בלבד יפסיד‬ ‫מהשכר‪ ,‬שכן הוא שינה והפריד עצמו מן השותפות‪.‬‬ ‫***‬ ‫עד היכן כוח התשובה‬ ‫ושבת עד ה' אלקיך ושמעת בקלו (ל‪ ,‬ב)‪.‬‬ ‫איתא בגמרא (יומא פו‪ ,‬א לגירסת הילקוט והע"י הובא במהרש"א)‪ :‬אמר רבי לוי‬ ‫גדולה תשובה שמגעת עד כסא הכבוד שנאמר שובה ישראל עד ה' אלקיך‪,‬‬ ‫ורבי יוחנן אמר עד ולא עד בכלל‪.‬‬ ‫ויש לעיין‪ ,‬כפי שהעירו במפרשים‪ ,‬מדוע הביאו בגמ' הפס' "שובה ישראל"‬ ‫בהושע‪ ,‬ולא הפס' בתורה "ושבת עד ה' אלקיך"‪.‬‬ ‫***** ה ******‬ ‫והנה כ' ביד הקטנה (הל' תשובה פ"א מנחת עני סק"ד‪ ,‬עיי"ש) שהעושה תשובה‪,‬‬ ‫אף אם לא שב בתשובה שלמה בכל לבו‪ ,‬מ"מ אם התוודה בפיו יש לו גם כן‬ ‫קצת כפרה‪.‬‬ ‫ונראה לומר שזה נרמז בכתוב (תהלים פו‪ ,‬ה) "כי אתה ה' טוב וסלח ורב‬ ‫חסד לכל קוראיך" – שיש בזה ב' בחינות‪ :‬להשב תשובה גמורה "אתה ה' טוב‬ ‫וסלח"; ולא עוד אלא שאתה "רב חסד לכל קוראיך"‪ ,‬כל מי שקורא (היינו בדיבור‬ ‫בפה)‪ ,‬אף אם לא שב בכל לבו‪ ,‬גם אליו נוטה ה' חסד‪.‬‬ ‫עוד יש לרמוז בלשון תפילת הימים הנוראים "באין מליץ יושר מול מגיד‬ ‫פשע‪ ,‬תגיד ליעקב דבר חוק ומשפט‪ ,‬וצדקנו במשפט המלך המשפט"‪.‬‬ ‫דלכאורה תמוה‪ ,‬אם תגיד ליעקב דבר חוק ומשפט‪ ,‬היינו שמקיימים חוקיו‬ ‫ומשפטיו יתברך‪ ,‬אם כן שוב יש בידם זכויות שיעמדו להם בדין‪ ,‬ומדוע אין‬ ‫מליץ יושר? אלא דמיירי כנ"ל במי שלא שב בכל לבו‪ ,‬ולכן אין מליץ יושר‪,‬‬ ‫ועל זה מחדש דמכל מקום "תגיד ליעקב דבר" – היינו שיתוודו בפה‪ ,‬וגם זה‬ ‫מהני לזכות בדין‪.‬‬ ‫[ובאופן אחר יש לפרש עפ"י מ"ש בירושלמי (ר"ה פ"ד ה"ח)‪" ,‬בכל הקרבנות‬ ‫כתיב חטא ובעצרת אין כתיב חטא‪ ,‬אמר להן הקב"ה‪ ,‬מכיון שקיבלתם עליכם‬ ‫עול תורה מעלה אני עליכם כאילו לא חטאתם מימיכם" – דזהו "תגיד ליעקב‬ ‫דבר"‪ ,‬היינו לימוד התורה שהוא בדיבור‪ ,‬וזה יועיל לזכות בדין כאילו לא‬ ‫חטאתם מימיכם‪ ,‬אפילו אם לולא זאת אין מליץ יושר כו']‪.‬‬ ‫ולפי זה יש ליישב‪ ,‬שבפסוק בפרשתנו מדובר במי ששב בתשובה שלמה‪,‬‬ ‫וכפי שנאמר בהמשך הכתוב "ושמעת בקלו ככל אשר אנכי מצוך היום"‪" ,‬בכל‬ ‫לבבך ובכל נפשך"‪ .‬ובזה אכן מגעת תשובתו עד כסא הכבוד ועד בכלל‪ .‬אבל‬ ‫בהושע כתוב סתם "שובה ישראל"‪ ,‬משמע שאינה תשובה גמורה ממש‪ ,‬אלא‬ ‫שמכל מקום יש בזה גם וידוי דברים (שנאמר שם "קחו עמכם דברים")‪ ,‬ולכן ס"ל‬ ‫לרבי יוחנן דאמנם אין בכח התשובה להגיע עד כסא הכבוד ממש‪ ,‬אבל עכ"פ‬ ‫קצת כפרה יש‪ ,‬ומגיע עד כסא הכבוד ולא עד בכלל‪.‬‬ ‫עוד יש לבאר לאידך גיסא‪ ,‬עפ"י מ"ש בישמח משה שרבים העושים תשובה‬ ‫יחד הרי זה נחשב תשובה מאהבה‪ .‬לפי זה יש לומר שרבי לוי‪ ,‬דס"ל תשובה‬ ‫מגעת עד כסא הכבוד‪ ,‬מיירי בתשובה מאהבה‪ .‬ולכן דוקא בפס' שובה ישראל‬ ‫שמדבר לרבים (כי מדבר אל כלל ישראל‪" ,‬שובה ישראל"‪ ,‬וכן בהמשך אליו בפס' ג נאמר‬ ‫בלשון רבים‪" :‬קחו עמכם דברים ושובו אל ה'‪ ,‬אמרו אליו גו'") מגעת התשובה עד כסא‬ ‫הכבוד ועד בכלל‪ .‬משא"כ בפסוק "ושבת" המדבר בלשון יחיד‪.‬‬ ‫***‬ ‫***** ו ******‬ ‫ושבת עד ה' אלקיך ושמעת בקלו ככל אשר אנכי מצוך היום (ל‪ ,‬ב)‪ .‬ואתה‬ ‫תשוב ושמעת בקול ה' ועשית את כל מצותיו (ל‪ ,‬ח)‪.‬‬ ‫פעמיים נזכר תשובה וקיום כל המצוות‪ ,‬אלא שבפעם הראשונה נאמר‬ ‫"ככל" בכ"ף הדמיון‪ ,‬היינו לא כל ממש‪ ,‬ורק בפעם השניה נאמר "ועשית את‬ ‫כל מצותיו" ללא כ"ף הדמיון‪ .‬והדבר אומר דרשני‪.‬‬ ‫והנה כתב הצל"ח (ברכות ד‪ ,‬ב)‪ ,‬שהעושה תשובה פעמיים הרי הוא שב‬ ‫מאהבה ונעשו לו הזדונות כזכויות‪ .‬ולפי זה הדברים מתפרשים היטב‪ ,‬דבפעם‬ ‫הראשונה יתכן שהוא תשובה מיראה‪ ,‬ואז אין לו את מעלת הזדונות שנעשו‬ ‫כזכויות‪ ,‬לכן נאמר "ככל" בלבד‪ .‬אבל כשחוזר ושב ה"ז מאהבה‪ ,‬וגם הזדונות‬ ‫נעשים כזכויות‪ ,‬ושפיר הוי "כל מצותיו"‪.‬‬ ‫***‬ ‫ג' שמיעות על שום מה‬ ‫ושמעת בקלו ככל אשר אנכי מצוך היום (ל‪ ,‬ב)‪ .‬ואתה תשוב ושמעת בקול‬ ‫ה' ועשית את כל מצותיו (ל‪ ,‬ח)‪ .‬כי תשמע בקול ה' אלקיך ‪ . .‬כי תשוב אל ה'‬ ‫(ל‪ ,‬י)‪.‬‬ ‫יש לומר שג' הפעמים שנזכר בפרשתנו לשמוע בקול ה'‪ ,‬רומזים למצות‬ ‫שמיעת קול שופר‪ ,‬שיש בזה ג' ענינים – תקיעה תרועה ותקיעה (דכל תרועה‬ ‫פשוטה לפניה ופשוטה לאחריה – שו"ע סי' תקצ ס"א)‪.‬‬ ‫או יאמר‪ ,‬כנגד מלכויות זכרונות ושופרות‪.‬‬ ‫ועי"ז ייחשב לו כאילו קיים את כל המצוות‪ ,‬כהמשך הפסוק‪.‬‬ ‫***‬ ‫עוד יש לבאר עפ"י המקובל בשם הרה"ק בעל הדברי יחזקאל משינאווא‬ ‫זיע"א‪ ,‬בטעם שנאמר אצל יוסף הצדיק (בראשית לט‪ ,‬ח) "וימאן" בטעם שלשלת‪,‬‬ ‫שנגינתו עולה ויורדת ג' פעמים – ביאר על כך הדברי יחזקאל‪ ,‬שכאשר האדם‬ ‫מתגבר על היצה"ר‪ ,‬ולאחרי זה מנסה שוב היצה"ר להפילו בחטא ומתגבר‬ ‫עליו פעם נוספת‪ ,‬וכן עד שניצח במלחמת היצר ג' פעמים – שוב מובטח הוא‬ ‫שידו על העליונה ואינו צריך לירא מפני היצר הרע‪ .‬ויש לומר שלכן נאמר ג'‬ ‫פעמים תשובה בפסוקים אלו‪.‬‬ ‫***‬ ‫ארץ הצבי‬ ‫והביאך ה' אלקיך אל הארץ אשר ירשו אבותיך ‪ . .‬והרבך מאבותיך (ל‪ ,‬ה)‪.‬‬ ‫***** ז ******‬ ‫יש לפרש עפ"י מה שאמרו חז"ל שארץ ישראל‪ ,‬הנקראת בכתוב (דניאל‬ ‫יא‪ ,‬טז) "ארץ הצבי"‪ ,‬מתפשטת ומתרחבת כמו עור הצבי – דזהו מ"ש והרבך‬ ‫מאבותיך‪ ,‬דכאשר תבוא אל הארץ‪ ,‬אם תתנהג כדבעי כפי רצון ה'‪ ,‬אזי תהיה‬ ‫הארץ יותר ("הרבך") מכפי שהיתה אצל אבותיך‪.‬‬ ‫וכן יש לפרש בפסוק (ל‪ ,‬טז) "וחיית ורבית וברכך ה' אלקיך בארץ אשר אתה‬ ‫בא שמה לרשתה"‪.‬‬ ‫***‬ ‫מעלת הברכה לפרי בטנך‬ ‫והותירך ה' אלקיך בכל מעשה ידך בפרי בטנך (ל‪ ,‬ט)‪.‬‬ ‫שמעתי ממורי ורבי הרה"ק רבי מנחם שלמה בן רבי משה מקאלוב זיע"א‪,‬‬ ‫שפעם הגיע הרה"ק רבי יששכר דוב מבעלזא זיע"א בימי חודש אלול לעיירה‬ ‫קאלוב‪ ,‬והיה תולה שם מכתב מהרה"ק מקאלוב לאנשי הקהל בו הוא מבקש‬ ‫שיתמכו בבני ביתו‪ .‬הרה"ק מבעלזא הביט ממושכות במכתב‪ ,‬וקרא‪ :‬כעת הנני‬ ‫מבין‪ .‬וביאר‪ ,‬שמתוך בקשת הרה"ק מקאלוב מבין הוא‪ ,‬שכאשר חסר לצדיק‬ ‫הרחבת הדעת אזי לצדיק עצמו אין נזק מכך‪ ,‬אך זה עלול לפגוע בצאצאיו‪.‬‬ ‫עד כאן‪.‬‬ ‫יש לבאר לפי זה את הפסוק‪ ,‬שכאשר ייטיב הקב"ה לאדם ויהיה לו שפע‬ ‫"בכל מעשה ידך"‪ ,‬אזי תצמח מזה תועלת ל"פרי בטנך"‪ ,‬שלא יגיע עדיהם‬ ‫נזק ח"ו אילו לא תהיה לצדיק הרחבת הדעת‪ .‬על דרך זה מצינו בפרשת כי‬ ‫תבוא (פרק כח פס' ד ופס' יא)‪ ,‬שהברכה לפרי בטנך באה יחד עם שאר הברכות‬ ‫וריבוי השפע בשאר הענינים‪ .‬וראה גם רש"י בפרשת לך (בראשית יב‪ ,‬ב)‪ ,‬שבירכו‬ ‫הקב"ה לאברהם על הבנים ועל הממון ועל השם‪ ,‬שאודיע טבעך בעולם‪ ,‬והם‬ ‫הם הדברים – שכאשר יברכך בממון אזי תהיה הרחבת הדעת ותהיה הברכה‬ ‫גם בבנים‪ .‬אמן כן יהי רצון‪.‬‬ ‫***‬ ‫מעלת הלומד מאה ואחד פעמים‬ ‫לא נפלאת היא ממך (ל‪ ,‬יא)‪.‬‬ ‫איתא בגמרא (חגיגה ט‪ ,‬ב)‪ ,‬אינו דומה שונה פרקו מאה פעמים לשונה פרקו‬ ‫מאה ואחד‪.‬‬ ‫ההוספה של השונה פרקו מאה ואחד היא "אחד"‪ ,‬היינו שזוכר את ה' אחד‬ ‫בלימודו‪ ,‬ולומד תורה לשמה‪.‬‬ ‫***** ח ******‬ ‫ונרמז בפסוק‪" ,‬לא נפלאת היא ממך"‪" ,‬ממך" בגימטריא מאה‪ ,‬והלומד מאה‬ ‫פעמים היינו שחסר לו הלימוד לשמה‪ ,‬הרי זה "לא נפלאת"‪.‬‬ ‫***‬ ‫ששים ריבוא אותיות בתורה‬ ‫כי קרוב אליך הדבר מאד (ל‪ ,‬יד)‪.‬‬ ‫פירש רש"י‪ ,‬התורה נתנה לכם בכתב ובעל פה‪.‬‬ ‫והנה עצם ענין נתינת התורה לישראל הוא דבר נפלא‪ ,‬שהרי האדם הוא‬ ‫גשמי ואילו התורה כל כולה רוחניות ואלקות‪ ,‬ואיך יכול האדם לתפוס ולהכיל‬ ‫בשכלו את התורה‪ .‬וכפי שהקשה כן החת"ס‪ .‬אמנם הרי ידוע שיש ששים רבוא‬ ‫אותיות בתורה כנגד ששים רבוא נשמות ישראל‪ ,‬ולכל יהודי יש אות בתורה‪.‬‬ ‫לפי זה אכן אין התורה דבר זר לישראל‪ ,‬כי יש לכל אחד מהם חלק בה‪.‬‬ ‫ולכן אמר הכתוב "לא נפלאת היא ממך"‪" ,‬כי קרוב אליך הדבר" – "ממך"‬ ‫ו"אליך" דייקא‪ ,‬דוקא כלפי בני ישראל אין התורה רחוקה ונפלאת‪ ,‬כי הם‬ ‫שייכים ודבוקים בה ממש‪.‬‬ ‫***‬ ‫ארץ ישראל תלויה בשמירת התורה‬ ‫אשר אנכי מצוך היום לאהבה את ה' אלקיך ללכת בדרכיו ולשמר מצותיו‬ ‫וחקותיו ומשפטיו‪ ,‬וחיית ורבית וברכך ה' אלקיך בארץ אשר אתה בא שמה‬ ‫לרשתה (ל‪ ,‬טז)‪.‬‬ ‫בספר ערבי נחל בפרשת בהעלותך האריך‪ ,‬שכל חלק בארץ ישראל יש‬ ‫כנגדו חלק בתורה‪ .‬ובאמת שני הדברים תלויים זה בזה‪ ,‬כי אין לה לקדושת‬ ‫הארץ ואי אפשר לכבוש את הארץ‪ ,‬אלמלא קדושת התורה‪ .‬וכפי שהובא לעיל‬ ‫שכאשר בנ"י נוהגים כרצון ה' מתרחבת ארץ ישראל כעור הצבי‪ ,‬ומכלל הן‬ ‫אתה שומע לאו‪ ,‬שאם ח"ו חסר בקיום רצון ה'‪ ,‬אזי מפסידים גם את החלק‬ ‫בארץ ישראל‪.‬‬ ‫וזה מדוייק בלשון הכתוב‪ ,‬דברכת ה' "בארץ אשר אתה בא שמה לרשתה"‬ ‫תלויה בהליכה בדרכי ה' ובשמירת מצוותיו‪.‬‬ ‫***‬ ‫***** ט ******‬ ‫פרשת וילך‬ ‫מצות כתיבת ספר תורה‬ ‫ועתה כתבו לכם את השירה הזאת ולמדה את בני ישראל שימה בפיהם‬ ‫(לא‪ ,‬יט)‪.‬‬ ‫איתא בגמ' (גיטין ס‪ ,‬ב)‪ ,‬דברים שבכתב אי אתה רשאי לאומרן על פה‪ ,‬דברים‬ ‫שבעל פה אי אתה רשאי לאומרן בכתב‪.‬‬ ‫ומבואר במפרשים‪ ,‬דהלא כל הלימודים בתורה שבעל פה הם מדיוק בתורה‬ ‫שבכתב‪ ,‬כגון מייתור אות וכיוצא בזה‪ .‬ואילו ילמדו את התושב"כ בעל פה‪,‬‬ ‫מבלי לראות את אותיות התורה ואופן כתיבת התיבות‪ ,‬יתכן שלא ידעו ולא‬ ‫יבחינו בכל עיקרים אלו‪ .‬לכן מוכרחים ללמוד את התושב"כ מתוך הכתב‬ ‫דוקא‪.‬‬ ‫זאת ועוד‪ ,‬ידוע מ"ש תוס' (סוכה ו‪ ,‬ב ד"ה ורבי‪ ,‬ובכמה מקומות) לגבי המח' האם‬ ‫יש אם למקרא או יש אם למסורת – דכולהו מודו דדרשינן מקרא ומסורת דלא‬ ‫על חנם נכתב כן‪ ,‬אלא במילתא דמיכחשי אהדדי פליגי‪ ,‬דמר סבר מקרא עיקר‬ ‫ומר סבר מסורת עיקר‪ .‬נמצא דלכולי עלמא מוכרחים לידע כיצד נכתבים‬ ‫הפסוקים בתורה‪ ,‬וזה לא יוכל להיות באם ילמדו את התושב"כ בעל פה‪.‬‬ ‫וענין זה נרמז בפסוק דידן‪ ,‬דמפני מה נצרך שיהיה "כתבו לכם" דוקא‪,‬‬ ‫בשביל "ולמדה את בני ישראל"‪ ,‬כדי שיוכלו ללמוד דרשות הפסוקים וכנ"ל‪.‬‬ ‫אמנם כל זמן שלמדו דור המדבר מפיו של משה רבינו‪ ,‬לא היה הכרח‬ ‫בזה‪ ,‬שהרי משה לימדם את כל הלימודים ואת כל הדרשות‪ ,‬את המקרא‬ ‫ואת המסורת [עי' ירושלמי שקלים פ"ו ה"א‪ ,‬בין כל דיבור ודיבור [שבלוחות]‬ ‫דקדוקיה ואותיותיה של תורה]‪ .‬אבל "ועתה" – דהיינו לקראת הסתלקותו של‬ ‫משה רבינו‪ ,‬מכאן ואילך "כתבו לכם" וכו'‪.‬‬ ‫***‬ ‫כפרה ע"י תורה‬ ‫ועתה כתבו לכם (לא‪ ,‬יט)‪.‬‬ ‫***** י ******‬ ‫אמרו חז"ל במדרש "אין ועתה אלא תשובה" (בראשית רבה פכ"א‪ ,‬ו)‪ .‬ובגמרא‬ ‫משמע ש"עתה" קאי על תלמוד תורה (מגילה ג‪ ,‬א‪ .‬עיי"ש בתוס' ד"ה עתה)‪ .‬וממוצא‬ ‫דבר נמצאנו למדים שתורה ותשובה ענינם אחד‪ .‬וכן עולה ממאמר חז"ל‬ ‫(קידושין ל‪ ,‬ב) "בראתי יצר הרע ובראתי לו תורה תבלין‪ ,‬ואם אתם עוסקים‬ ‫בתורה אין אתם נמסרים בידו שנאמר הלא אם תטיב שאת"‪.‬‬ ‫עוד יש לומר‪ ,‬ש"ועתה" לשון תשובה מכפר על כל החטאים‪ ,‬וזה קאי על‬ ‫מ"ש בפרשת האזינו (לב‪ ,‬ב) "כשעירים עלי דשא"‪ ,‬הרומז כמו שאמר הרה"ק‬ ‫רבי יששכר דוב מבעלזא זיע"א לעבודה בביהמ"ק בשעירים‪ .‬וכמ"ש הרמב"ם‬ ‫(הל' תשובה פ"א ה"ב)‪ ,‬ששעיר המשתלח מכפר על כל עבירות שבתורה הקלות‬ ‫והחמורות‪ ,‬בין שעבר בזדון בין שעבר בשגגה‪.‬‬ ‫וכיון שתורה ותשובה שניהם נרמזים בלשון "ועתה"‪ ,‬נמצא שגם ע"י לימוד‬ ‫התורה אפשר לכפר על כל העבירות‪.‬‬ ‫ואע"פ שאמרו (יומא פו‪ ,‬א) מי שיש חילול השם בידו אין לו כח בתשובה‬ ‫לתלות וכו' אלא כולן תולין ומיתה ממרקת‪ ,‬מכל מקום ע"י תורה זוכה מיד‪,‬‬ ‫"עתה"‪ ,‬לכפרה‪.‬‬ ‫***‬ ‫שלימות התורה ושלימות ישראל תלויים זה בזה‬ ‫ועתה כתבו לכם (לא‪ ,‬יט)‪.‬‬ ‫ידוע הרמז שאמרו בלשון "תיקו" (הנזכר פעמים רבות בש"ס)‪ ,‬שהוא ראשי תיבות‬ ‫"תשבי יתרץ קושיות ואבעיות"‪ .‬וביאור הדברים‪ ,‬דכיון שכל אות שבתורה היא‬ ‫כנגד נשמה אחת מישראל (ראה גם לעיל)‪ ,‬הרי שאם יש אחד מישראל שאינו‬ ‫כדבעי‪ ,‬ממילא יש גם חסרון כביכול בתורה‪ ,‬בחלק השייך אליו‪ .‬ועל ידי זה‬ ‫ישנן קושיות ואבעיות שאינן באות לפתרונן‪ .‬אבל כאשר יבוא אליהו הנביא‬ ‫ויחזיר את כלל ישראל בתשובה שלמה‪ ,‬אזי יתורצו גם כל הקושיות והאבעיות‬ ‫וכל התורה תהיה ברורה‪.‬‬ ‫וזהו "כתבו לכם"‪ ,‬שכתיבת התורה תלויה בכם‪ ,‬בשלימות של ישראל‪.‬‬ ‫ולכן גם נאמרה מצוה זו‪ ,‬של כתיבת ספר התורה‪ ,‬בסמיכות למצות הקהל‬ ‫שענינה לכנס את כל ישראל – כי כנ"ל שלימות התורה ושלימות ישראל‬ ‫כרוכים זה בזה‪.‬‬ ‫זהו גם מה שמשה רבינו כתב ס"ת לכל אחד מהשבטים‪ ,‬ועוד ס"ת הניח‬ ‫בעזרה‪ .‬להורות שכל יהודי יכול להיות שייך לתורה‪ ,‬ובל ידח ממנו נדח‪.‬‬ ‫וכמו שאמר רבינו הקדוש מסאטמאר זיע"א‪ ,‬אשר דבר ברור הוא שכל יהודי‬ ‫שאפילו רק רצה להיות יהודי‪ ,‬יתוקן לעתיד לבוא בימות המשיח‪ .‬ולפי זה‬ ‫***** אי ******‬ ‫פירוש "כתבו לכם" – שכתיבת התורה היא לתועלת ישראל‪ ,‬שע"י התורה‬ ‫והתקשרות כל אחד מישראל בתורה‪ ,‬על ידי זה לא ידח ממנו נדח‪.‬‬ ‫***‬ ‫רבי מאיר כתבה מלבו‬ ‫ועתה כתבו לכם (לא‪ ,‬יט)‪.‬‬ ‫אמרו בגמרא (מנחות ל‪ ,‬א)‪ ,‬הקב"ה אומר ומשה אומר וכותב‪.‬‬ ‫ובטור (או"ח סי' לב) כ' שצריך שיכתוב מפי הכתב ושיקרא כל תיבה ותיבה‬ ‫קודם שיכתבנה [מיהו גבי תפילין ס"ל להטור‪ ,‬דמפני שהסופרים רגילים באלו‬ ‫הד' פרשיות והן שגורות בפיהם יכולין לכותבם בעל פה שלא מן הכתב‪ .‬אבל‬ ‫בכתיבת ס"ת לכולי עלמא צריך שיכתוב מפי הכתב כו']‪.‬‬ ‫והנה בגמ' (מגילה יח‪ ,‬ב‪ ,‬ועד"ז בירושלמי מגילה פ"ד ה"א) מסופר מעשה ברבי מאיר‬ ‫שהלך לעבר שנה בעסיא ולא היה שם מגילה וכתבה מלבו וקראה‪ .‬ומבאר רבי‬ ‫אבהו‪ ,‬שאני רבי מאיר דמיקיים ביה ועפעפיך יישירו נגדך‪.‬‬ ‫וצריך להבין‪ ,‬שהרי דין זה שצריך לכתוב מתוך הכתב יש לחקור מה טעמו‪,‬‬ ‫דבפשטות אפשר להבין שזהו כדי שלא יטעה‪ ,‬אבל הב"ח כתב שהוא גזירת‬ ‫הכתוב‪ .‬ואם כן‪ ,‬אילו היה טעם הדין כדי למנוע טעות‪ ,‬אזי מובן שאצל ר"מ‬ ‫לא שייך חשש זה‪ .‬אבל לפי הב"ח שהוא גזירת הכתוב‪ ,‬כיצד זה שלא כתב‬ ‫ר"מ מתוך הכתב‪.‬‬ ‫אלא פירוש הדברים‪ ,‬שצדיקים זוכים להיות "רואים את הקולות"‪ ,‬כשם‬ ‫שהיה בעת מתן תורה‪ ,‬גם בעת לימודם עתה‪ .‬וכיון שרבי מאיר ראה את‬ ‫הדברים היוצאים מפי הקב"ה כביכול‪ ,‬שפיר הוי מתוך הכתב‪.‬‬ ‫גם דין זה שצריך שיקרא כל תיבה קודם שיכתבנה‪ ,‬שטעמו כמ"ש הב"ח‬ ‫שע"י הבל פיו מביא הקדושה לכתיבת הס"ת – הנה כאשר רואה את הדיבור‬ ‫מפי הקב"ה בודאי שאין לך קדושה גדולה מזו‪.‬‬ ‫***‬ ‫ע"י לימוד התורה נזכה לביאת המשיח‬ ‫לקוח את ספר התורה הזה (לא‪ ,‬כו)‪.‬‬ ‫"לקוח" נכתב בתורה חסר ו'‪" ,‬לקח"‪ ,‬והוא בגימטריא מנחם‪ ,‬שמו של משיח‬ ‫(סנה' צח‪ ,‬ב)‪.‬‬ ‫ויש לומר הרמז בזה‪ ,‬שע"י לימוד התורה נזכה בעזהי"ת לביאת המשיח‪.‬‬ ‫***‬ ‫***** בי ******‬ ‫אמרי מנחם משנים קדמוניות‬ ‫נצבים‬ ‫'אתם' – 'אמת'‬ ‫אתם נצבים היום כולכם לפני ה' אלקיכם ראשיכם שבטיכם זקניכם‬ ‫ושוטריכם כל איש ישראל (כט‪ ,‬ט)‪.‬‬ ‫וברש"י (פס' יב) 'מדרש אגדה‪ ,‬למה נסמכה פרשת אתם נצבים לקללות‪ ,‬לפני‬ ‫ששמעו ישראל מאה קללות חסר שתים חוץ ממ"ט שבתורת כהנים‪ ,‬הוריקו‬ ‫פניהם‪ ,‬ואמרו מי יוכל לעמוד באלו‪ ,‬התחיל משה לפיסם‪' ,‬אתם נצבים היום'‪,‬‬ ‫הרבה הכעסתם למקום ולא עשה אתכם כלייה‪ ,‬והרי אתם קיימים לפניו‪ .‬היום‪.‬‬ ‫כיום הזה שהוא קיים והוא מאפיל ומאיר‪ ,‬כך האיר לכם וכך עתיד להאיר לכם‪,‬‬ ‫והקללות והיסורין מקיימין אתכם ומציבין אתכם לפניו‪.‬‬ ‫יש להבין היכן יש בדברים אלו פיוס ונחמה לישראל‪.‬‬ ‫עוד יש להבין האיך אכן אין הקב"ה עושה כלייה עם ישראל אף אחר שהם‬ ‫מכעיסים לפניו‪ ,‬וראויים משום מעשיהם לעונש וקללות‪.‬‬ ‫ויש לומר על פי מה שכתב בקדושת לוי (לר"ה ד"ה ויכון) בפירוש מה שאומרים‬ ‫'ויכון בחסד כסאך ותשב עליו באמת'‪ ,‬וז"ל‪ ,‬כי כשהקב"ה דן את עולמו בחסד‪,‬‬ ‫אזי יש קיום‪ ,‬וזהו 'באמת'‪ ,‬כי אמת הוא דבר הקיום‪ .‬אבל ח"ו כשהקב"ה דן‬ ‫כו'‪ ,‬אז הצדיקים שבדור יש להם כח לבטל‪ .‬וזהו 'מי מושל בי צדיק'‪ ,‬ונמצא‬ ‫כביכול אינו מתקיים כו'‪ ,‬אבל כשהקב"ה דן את עולמו בחסד‪ ,‬אז יש לו קיום‬ ‫ואין מי שיבטל‪ .‬וזהו 'ויכון בחסד כסאך ותשב עליו באמת'‪ ,‬כיון שכונן בחסד‬ ‫כסאך אז הוא באמת‪ ,‬עכ"ל‪.‬‬ ‫בענין זה ניחם משה רבינו את בני ישראל ואמר להם‪ ,‬דעו כי אף אם חלילה‬ ‫הכעסתם בפני המקום ונגזר עליכם עונשים קשים‪ ,‬מאחר שהם נובעים ממדת‬ ‫הדין‪ ,‬אין להם קיום מוכרח‪ ,‬כי הצדיקים השולטים כביכול בהקב"ה יכולים‬ ‫לבטל ולשנות את גזר הדין‪.‬‬ ‫***** גי ******‬ ‫ולזה אכן 'הרבה הכעסתם למקום'‪ ,‬ואף על פי כן 'לא עשה עמכם כליה'‪,‬‬ ‫משום כח הצדיקים שהתחננו לפניו ופעלו אצלו לביטול הגזירות‪.‬‬ ‫והוא מרומז בפסוק 'אתם נצבים היום'‪' ,‬אתם' אותיות 'אמת'‪ ,‬לרמז כי אימתי‬ ‫יש עמידה ניצבת להנהגת השי"ת‪ ,‬זהו דוקא כאשר 'אמת'‪ ,‬היינו שהקב"ה נוהג‬ ‫עם ישראל במדת האמת והחסד‪.‬‬ ‫והרמז 'אמת' הוא כאשר אין האותיות על פי הסדר‪ ,‬ומרמז על כך שהצדיקים‬ ‫מבטלים את הגזירות ומהפכים אותם מרע לטוב‪.‬‬ ‫עוד מרומז ביטול גזירות קשות על ידי הצדיקים‪' ,‬אתם נצבים היום לפני‬ ‫ה' אלקיכם'‪ ,‬היינו יש לכם קיום ועמידה אף מול גזירות קשות‪ ,‬משום 'כל איש‬ ‫ישראל'‪ ,‬זהו רמז לצדיקים שבהם כלולות כל נשמות ישראל‪ ,‬והם מבטלים כל‬ ‫הגזירות‪.‬‬ ‫בענין דברי הקדושת לוי יש לפרש מאמר חז"ל (יומא סט‪' ):‬למה נקרא שמם‬ ‫אנשי כנסת הגדולה‪ ,‬שהחזירו עטרה ליושנה‪ ,‬משה אמר 'האל הגדול הגבור‬ ‫והנורא'‪ ,‬אתא ירמיה ואמר נכרים מקרקרין בהיכלו איה נוראותיו‪ ,‬לא אמר‬ ‫נורא‪ ,‬אתא דניאל אמר נכרים משתעבדים בבניו איה גבורותיו‪ ,‬לא אמר גבור‪,‬‬ ‫אתו אינהו ואמרו אדרבה זו היא גבורתו שכובש את יצרו שנותן ארך אפים‬ ‫לרשעים‪ ,‬ואלו הן נוראותיו שאלמלא מוראו של הקב"ה‪ ,‬האיך אומה אחת‬ ‫יכולה להתקיים בין האומות‪ ,‬ורבנן היכי עבדי הכי ועקרי תקנתא דתקין משה‪,‬‬ ‫אר"א מתוך שיודעין בהקב"ה שאמתי הוא לפיכך לא כיזבו בו'‪.‬‬ ‫פירוש‪ ,‬שחכמים אמרו שמאחר שהקב"ה הוא אמת המוחלט‪ ,‬והגזירות‬ ‫הרעות והדינים הקשים היוצאים מלפניו אינם אמתיים לגמרי‪ ,‬משום שיש להם‬ ‫ביטול על ידי הצדיקים‪ ,‬לכך אמרו חכמים כי אין לומר שבחים אלו‪.‬‬ ‫עוד יש לפרש כן מה שאומרים 'הושענא למען אמיתך'‪ ,‬ומאי טעמא אין‬ ‫אומרים 'למען האמת'‪ ,‬משום שמברכים למען האמת של הקב"ה‪ ,‬והיינו האמת‬ ‫המוחלטת והגמורה שאין לה ביטול והכחשה‪ ,‬והיינו הנהגת החסד‪.‬‬ ‫פקידת עקרות ביום ראש השנה‬ ‫אתם נצבים היום כולכם לפני ה' אלקיכם ראשיכם שבטיכם זקניכם‬ ‫ושוטריכם כל איש ישראל (כט‪ ,‬ט)‪.‬‬ ‫איתא בזוה"ק (ח"ג רלא‪ ).‬כי 'היום' עולה על ראש השנה‪ ,‬ופסוק 'אתם נצבים‬ ‫היום' נדרש בספה"ק (באר מים חיים בפרשתן ד"ה ובזה) על יום ראש השנה בו‬ ‫נצבים כל באי עולם לפני הקב"ה‪ ,‬לדין‪.‬‬ ‫כתב הרה"ק המגיד מקאזניץ זי"ע (עבודת ישראל פר' לך ד"ה והקימותי) כי שם‬ ‫***** די ******‬ ‫'הנ"ך' היוצא מסופי תיבות הפסוק (בראשית טז‪ ,‬א) 'הנך הרה ויולדת'‪ ,‬הוא מסוגל‬ ‫להריון‪.‬‬ ‫והנה ראש השנה הוא עת מסוגל לפקידת עקרות (עי' זוהר ח"א מד‪ ,).‬שביום‬ ‫הזה נפקדו שרה רחל וחנה (ר"ה י‪.):‬‬ ‫והוא מרומז בפסוק 'אתם נצבים היום'‪ ,‬היינו בראש השנה‪' ,‬נצבים היום‬ ‫כולכם'‪ ,‬הר"ת הוא שם 'הנ"ך'‪ ,‬רמז לסגולת היום לפקידת עקרות‪.‬‬ ‫כריתת הקליפות בכח הגאוה דקדושה‬ ‫אתם נצבים היום כולכם לפני ה' אלקיכם ראשיכם שבטיכם זקניכם‬ ‫ושוטריכם כל איש ישראל (כט‪ ,‬ט)‪.‬‬ ‫איתא בזוה"ק (ח"ג רלא‪ ).‬כי 'היום' עולה על ראש השנה‪ ,‬ופסוק 'אתם נצבים‬ ‫היום' נדרש בספה"ק (באר מים חיים פר' נצבים ד"ה ובזה) על יום ראש השנה בו‬ ‫נצבים כל באי עולם לפני הקב"ה‪ ,‬לדין‪.‬‬ ‫והנה כל מקום שנאמר 'נצבים' משמע עמידה בקומה זקיפה (עי' רש"י במדבר‬ ‫טז‪ ,‬כז)‪ ,‬ויש להבין ענין העמידה הזקופה בפסוק 'אתם נצבים היום'‪.‬‬ ‫ויש לומר על פי דברי הקדושת לוי (פר' ברכה ד"ה אשריך) על הפסוק (דברים לג‪,‬‬ ‫כט) 'אשריך ישראל מי כמוך עם נושע בה'‪ ,‬וז"ל‪ ,‬הענין הוא דאסור להתגאות‪,‬‬ ‫רק זה מותר שלא לירא משום דבר‪ ,‬להתגאות שיש לו פטרון‪ ,‬אבי שבשמים‪,‬‬ ‫ואפשר על זה רמזו חכמינו ז"ל (סוטה ה‪' ).‬שמיני שבשמינית מותר'‪ ,‬ועל ידי‬ ‫זה הורג הקליפות‪ ,‬וזה שאמר 'אשריך ישראל מי כמוך עם נושע כו' ואשר‬ ‫חרב גאותך'‪ ,‬רצה לומר דזה הגאוה שאתה יודע שהשם יתברך 'מגן עזרך' הוא‬ ‫לך חרב‪ ,‬שעל ידי זה תהרוג אותם‪' .‬ואתה על במותימו תדרוך'‪ ,‬כלומר על‬ ‫זה הגאוה שלך‪ ,‬הקליפות שמכונה בשם 'במה'‪( ,‬עי' ס' הפרדס להרמ"ק שער ערכי‬ ‫הכינויים פ"ב ערך במות) לשון גבהות‪' ,‬תדרוך'‪ ,‬דעל ידי גאותם תהרוג אותם‪ ,‬דהם‬ ‫מתגאים בעצמם ולא בהשם יתברך‪ ,‬עכ"ל‪.‬‬ ‫ויש לפרש כי זוהי כוונת הכתוב 'אתם נצבים'‪ ,‬יש לכם לעמוד בקומה זקופה‪,‬‬ ‫וברוב גאוה וחשיבות‪' ,‬היום'‪ ,‬ביום ראש השנה בו עומדים כנגדכם כתות כתות‬ ‫של מקטרגים וקליפות העומדים עליכם להביא לכם קללות ורעות‪ ,‬ובכח‬ ‫גאוותם הם יהרגו ויתבטלו‪.‬‬ ‫'מחוטב עציך ועד שואב מימך' – רמז לאברהם אבינו ואליהו הנביא‬ ‫אתם נצבים היום כולכם לפני ה' אלקיכם ראשיכם שבטיכם זקניכם‬ ‫ושוטריכם כל איש ישראל‪ .‬טפכם נשיכם וגרך אשר בקרב מחניך מחוטב עציך‬ ‫עד שואב מימיך (כט‪ ,‬ט‪-‬י)‪.‬‬ ‫***** וט ******‬ ‫כתב רבהי"ק זי"ע (דברי יואל תנינא פר' נצבים עמ' יג) 'אתם נצבים היום כולם'‬ ‫ועוד הפעם 'כל איש ישראל‪ ,‬מורה שראה משה רבינו עליו השלום לפניו כל‬ ‫הדורות וכל גלגולי נשמות עד סוף כל הדורות ודיבר אל כולם'‪.‬‬ ‫ויש לרמז כן בלשון הכתוב 'מחוטב עציך ועד שואב מימיך'‪' ,‬חוטב עציך'‬ ‫מרמז על מי שהיה בראש כל דורות בני ישראל‪ ,‬אברהם אבינו שחטב עצי‬ ‫עולה בעבור לעקוד את בנו יחידו יצחק על גבי המזבח‪ .‬ו'שואב מימיך' הוא‬ ‫אליהו הנביא‪ ,‬שיתגלה בסוף כל הדורות‪ ,‬שהוא יוצק מים על ידי האבות הק'‬ ‫קודם התפילה כדאיתא בגמרא (ב"מ פה‪.):‬‬ ‫ויש להוסיף‪ ,‬דב' אלו‪ ,‬אברהם אבינו ואליהו הנביא הם שהחזירו את העם‬ ‫בתשובה שלא על ידי קללות‪ ,‬אלא ברוח טהרה‪' ,‬וזרקתי אליכם מים טהורים'‪,‬‬ ‫באופן של 'ומל ה' את לבבך'‪ ,‬שלא על ידי תוכחות‪.‬‬ ‫וזהו 'אתם נצבים'‪ ,‬וברש"י (פס' יב) 'מדרש אגדה‪ ,‬למה נסמכה פרשת אתם‬ ‫נצבים לקללות‪ ,‬לפני ששמעו ישראל מאה קללות חסר שתים חוץ ממ"ט‬ ‫שבתורת כהנים‪ ,‬הוריקו פניהם‪ ,‬ואמרו מי יוכל לעמוד באלו‪ ,‬התחיל משה‬ ‫לפיסם‪' ,‬אתם נצבים היום'‪ ,‬הרבה הכעסתם למקום ולא עשה אתכם כלייה‪,‬‬ ‫והרי אתם קיימים לפניו‪ .‬היום‪ .‬כיום הזה שהוא קיים והוא מאפיל ומאיר‪ ,‬כך‬ ‫האיר לכם וכך עתיד להאיר לכם‪ ,‬והקללות והיסורין מקיימין אתכם ומציבין‬ ‫אתכם לפניו‪.‬‬ ‫אמר משה לישראל 'אתם נצבים'‪ ,‬יתכן שתהיו עומדים וניצבים בכח עצמכם‪,‬‬ ‫ללא שתצטרכו לקללות‪ ,‬כאשר 'לפני ה' אלקיכם'‪ ,‬כאשר ה' יערה עליכם רוח‬ ‫טהרה ממרום‪ ,‬כמו שהיה אצל אברהם ביותו יחיד בדורו ומחזיר את כל ישראל‬ ‫בתשובה‪ ,‬וכמו אצל אליהו הנביא בהר הכרמל‪.‬‬ ‫שכר מצוות בעולם הזה‬ ‫אתם נצבים היום כולכם לפני ה' אלקיכם ראשיכם שבטיכם זקניכם‬ ‫ושוטריכם כל איש ישראל (כט‪ ,‬ט)‪.‬‬ ‫וברש"י (פס' יב) 'מדרש אגדה‪ ,‬למה נסמכה פרשת אתם נצבים לקללות‪ ,‬לפני‬ ‫ששמעו ישראל מאה קללות חסר שתים חוץ ממ"ט שבתורת כהנים‪ ,‬הוריקו‬ ‫פניהם‪ ,‬ואמרו מי יוכל לעמוד באלו‪ ,‬התחיל משה לפיסם‪' ,‬אתם נצבים היום'‪,‬‬ ‫הרבה הכעסתם למקום ולא עשה אתכם כלייה‪ ,‬והרי אתם קיימים לפניו‪ .‬היום‪.‬‬ ‫כיום הזה שהוא קיים והוא מאפיל ומאיר‪ ,‬כך האיר לכם וכך עתיד להאיר לכם‪,‬‬ ‫והקללות והיסורין מקיימין אתכם ומציבין אתכם לפניו‪.‬‬ ‫יש להבין כוונת הפיוס‪ .‬עוד יש להבין פירוש 'הקללות והיסורין מקיימין‬ ‫אתכם'‪.‬‬ ‫***** זט ******‬ ‫ויש לומר על פי מה הביא בפרי מגדים (פתיחה הכוללת פרק רביעי אות ח) בשם‬ ‫התבואות שור (בכור שור ב"ב לט‪ :‬ועוד)‪ ,‬על מאמר הבגמרא (קידושין לט‪' ):‬שכר‬ ‫מצווה בהאי עלמא ליכא'‪ ,‬דבמה דברים אמורים במצות עשה‪ ,‬שבהם אף אין‬ ‫עונש על אי קיום המצוה‪ ,‬אך במצות לא תעשה‪ ,‬שבהם אם עבר על המצוה‬ ‫יש עונש מלקות וכדומה‪ ,‬מוכרח להיות דהוא הדין שיש שכר באם התגבר‬ ‫על יצרו ולא עבר על האיסור‪ ,‬אף בהאי עלמא'‪ .‬אם כן נמצא דבכל מצוה יש‬ ‫שכר‪.‬‬ ‫והנה איתא בגמרא (קידושין לט‪ ):‬כי שכר מצוות מגין ומציל את האדם‬ ‫מהעוונות‪.‬‬ ‫ויש לומר כי משה רבינו אמר לישראל‪' ,‬הקללות והיסורין מקיימין אתכם'‪,‬‬ ‫היינו יש לכם ללמוד מכך שאתם נענשים בקללות ויסורים בהאי עלמא על‬ ‫מה שאתם עוברים על מצוות לא תעשה‪ ,‬שגם תקבלו שכר כאשר תשמרו את‬ ‫אלו המצוות‪.‬‬ ‫והשכר שאתם מקבלים‪ ,‬הוא מגן ומציל אתכם מן העוונות‪ ,‬נמצא שאין לכם‬ ‫לירא מן האזהרות והקללות‪ ,‬שכן אתם שמורים ומוגנים בכח קיום מצוות לא‬ ‫תעשה‪.‬‬ ‫וזהו 'הקללות והיסורים מקיימין אתכם ומציבין אתכם לפניו'‪ ,‬שמן הקללות‬ ‫והיסורין הבאים על מי שאינו שומר על מצוות הלא תעשה‪ ,‬לומדים ישראל כי‬ ‫יש להם כח לעמוד ניצב לפני הקב"ה בקיום המצוות בלא חשש מן העבירות‪.‬‬ ‫קבלת התפילה בזכות הצדיק‬ ‫אתם נצבים היום כולכם לפני ה' אלקיכם ראשיכם שבטיכם זקניכם‬ ‫ושוטריכם כל איש ישראל (כט‪ ,‬ט)‪.‬‬ ‫יש להבין‪' ,‬כל איש ישראל'‪ ,‬לרבות את מי בא הכתוב‪.‬‬ ‫ויש לומר דכתב החתם סופר (דרשות דרוש לז"ך אלול דף שנז‪ ;.‬או"ח סי' קב)‬ ‫'מה שקבעה חנה תפילתה סמוך לעלי הכהן‪ ,‬כי זה סגולה נפלאה שתתקבל‬ ‫התפילה ביות בעמדו סמוך לאיש צדיק'‪.‬‬ ‫ובאמת‪ ,‬בספה"ק מבואר כי לאו דוקא כאשר האדם עומד בגופו על ידי‬ ‫אדם גדול יש לו סגולת התפילה עם הצדיק‪ ,‬אלא אף כאשר הוא נמצא‬ ‫בריחוק מקום‪ ,‬אם הוא מכון להתקשר עם הצדיק‪ ,‬הוא זוכה לסגולה שתתקבל‬ ‫תפילתו‪ .‬וכענין שכתב בספה"ק יושר דברי אמת (קונטרס שני אות לג) 'שמעתי‬ ‫מפה הקדוש הרב האלקי מוהר"ר יחיאל מיכל מזלאטשוב זלה"ה שאמר קודם‬ ‫כל תפילה 'אני מקשר את עצמי עם כל ישראל‪ ,‬הן עם הגדולים ממני שעל‬ ‫ידיהם תתעלה מחשבתי'‪.‬‬ ‫***** זי ******‬ ‫ויש לומר כי הוא מרומז בפסוק‪' ,‬אתם נצבים היום כולכם לפני ה' אלקיכם'‪,‬‬ ‫פירשו בספה"ק (עבודת ישראל דבור הראשון; ועוד) כי הכוונה לעמידה בתפילה‪,‬‬ ‫והעצה לקבלת התפילות היא ש'כולכם'‪ ,‬היינו אף הפשוטים יתכללו וידבקו‬ ‫עם היינו הצדיק‪.‬‬ ‫וזהו 'כל איש ישראל‪ ',‬כמו שכתב בספה"ק מאור ושמש (ד"ה אתם נצבים) ''כל‬ ‫איש ישראל' וכו' ירמוז במלת 'כל' אל הצדיק שנקרא 'כל' כידוע (זוהר ח"ג רמז‪,).‬‬ ‫שעד ידי התחברות אל הצדיק וכו''‪ .‬וכעין זה כתב בספה"ק ייטב לב ''כל איש‬ ‫ישראל'‪ ,‬כלומר איש ישראל שהוא בבחינת כל‪ ,‬שכולם נכללים בו'‪.‬‬ ‫יחיד ששב‬ ‫אתם נצבים היום כולכם לפני ה' אלקיכם ראשיכם שבטיכם זקניכם‬ ‫ושוטריכם כל איש ישראל (כט‪ ,‬ט)‪.‬‬ ‫'כל איש ישראל' בא לרבות‪ .‬ויש להבין מי בא הכתוב לרבות‬ ‫ויש לומר על פי מה שאמרו בגמרא (יומא פו‪' ):‬גדולה תשובה שבשביל יחיד‬ ‫שעשה תשובה מוחלין לכל העולם כולו'‪ ,‬והרי מגמרא זו כח התשובה של‬ ‫יחיד‪ ,‬שמגין ומסייע לרבים‪.‬‬ ‫ושנה אחת שמעתי מרביה"ק זי"ע שבסוף דברות קודש נענה ואמר ברוב‬ ‫הכנעה וענוה‪ ,‬בוודאי יש כאן יהודי אחד אשר יש לו לב נשבר ונדכה‪ ,‬ושב‬ ‫באמת ובתמים בתשובה נכונה‪ ,‬אם כן הבה נתקשר כולנו עם יהודי זה אשר‬ ‫זכות תשובתו תסייע בעדנו‪.‬‬ ‫ויש לרמז כן בפסוק 'אתם נצבים היום‪ ,‬דאיתא בזוה"ק (ח"ג רלא‪ ).‬כי 'היום'‬ ‫עולה על ראש השנה‪ ,‬ופסוק 'אתם נצבים היום' נדרש בספה"ק (באר מים חיים פר'‬ ‫נצבים ד"ה ובזה) על יום ראש השנה בו נצבים כל באי עולם לפני הקב"ה‪ ,‬לדין‪.‬‬ ‫ויש לומר שהפסוק בא ליתן עצה לרבים העומדים ניצבים לפני ה' הגדול‬ ‫והנורא ביום הדין האיום‪ ,‬ומבקשים לשוב בתשובה ולהתקבל לפניו ברחמים‬ ‫וברצון‪ ,‬שהעצה להם להתכלל עם ה'יחיד ששב'‪ ,‬וזהו 'כל איש ישראל'‪,‬‬ ‫התכללות הרבים עם היחיד‪.‬‬ ‫ימי הרחמים והרצון‬ ‫אתם נצבים היום כולכם לפני ה' אלקיכם ראשיכם שבטיכם זקניכם‬ ‫ושוטריכם כל איש ישראל‪ .‬טפכם נשיכם וגרך אשר בקרב מחניך מחוטב עציך‬ ‫עד שואב מימיך (כט‪ ,‬ט‪-‬י)‪.‬‬ ‫איתא בספה"ק כי ימי הרחמים והרצון מתחילים ביום חמשה עשר באב‬ ‫ונמשכים עד יום שמיני עצרת‪.‬‬ ‫***** חי ******‬ ‫ויש לרמז כן בפסוק 'אתם נצבים היום וגו' מחוטב עציך עד שואב מימך'‪,‬‬ ‫'מחוטב עציך' רמז ליום חמשה עשר באב בו פסקו מלכרות עצים למערכה‪,‬‬ ‫'עד שואב מימך' רמז ליום שמיני עצרת בו שואלים על המים‪ .‬ובכח ימים אלו‬ ‫'אתם נצבים' יש לכם קיום ביום הדין‪ ,‬שבימים אלו אתם מתעוררים בתשובה‬ ‫שלימה‪.‬‬ ‫תפילות הצדיקים‬ ‫אתם נצבים היום כולכם לפני ה' אלקיכם ראשיכם שבטיכם זקניכם‬ ‫ושוטריכם כל איש ישראל‪ .‬טפכם נשיכם וגרך אשר בקרב מחניך מחוטב עציך‬ ‫עד שואב מימיך (כט‪ ,‬ט‪-‬י)‪.‬‬ ‫'מחוטב עציך ועד שואב מימיך'‪ ,‬מרמז על הצדיקים המבקשים ומתפללים‬ ‫עבור בני ישראל‪.‬‬ ‫יש צדיקים אשר דרכם היא‪ ,‬לבקש ולהתחנן על הגאולה העתידה‪ ,‬מאחר‬ ‫שאז יהא הטוב האמתי והישועה הכללית והשלימה‪ ,‬ומשום הכי עדיף להתפלל‬ ‫על הגאולה מאשר להתפלל על הזמן של עתה‪.‬‬ ‫מאידך‪ ,‬ישנם צדיקים אשר תפקידם ודרכם הוא להתפלל על הזמן של‬ ‫עתה‪ ,‬זמן הגלות‪ ,‬ולבקש מלפניו יתברך‪ ,‬כי אף שאכן נגזר על בני ישראל גלות‬ ‫קשה ואף שהגאולה מתבוששת‪ ,‬נא יקל עלינו עול הגלות‪.‬‬ ‫'חוטב עציך'‪ ,‬מרמז על הצדיקים הראשונים‪' ,‬עציך' בגימטריא 'קץ'‪ ,‬רמז על‬ ‫הבקשה על קץ הימים‪.‬‬ ‫'שואב מימיך' מרמז על הצדיקים הממשיכים חסדים לבני ישראל בעת‬ ‫הגלות‪' ,‬מים' רמז לחסדים‪ ,‬וכמבואר בספה"ק (אגרא דכלה פר' מטות ד"ה וידבר משה)‬ ‫שאין על הצדיקים לבקש על הגאולה בלבד‪ ,‬אלא יש להם להוסיף ולבקש‬ ‫אף על זמן הגלות‪ ,‬ואף שלכאורה הבקשה על הגאולה עדיפה‪ ,‬שכאשר תהא‬ ‫הגאולה תבוא הישועה ממילא לשאר הענינים‪ ,‬מכל מקום‪ ,‬גם עד הגאולה‬ ‫צריכים ישראל ישועה‪.‬‬ ‫תשובה תלויה בתורה‬ ‫כי המצוה הזאת אשר אנכי מצוך היום לא נפלאת הוא ממך ולא רחוקה‬ ‫הוא (ל‪ ,‬יא)‪.‬‬ ‫וברש"י 'לא בשמים היא‪ .‬שאלו היתה בשמים היית צריך לעלות אחריה‬ ‫וללמדה'‪.‬‬ ‫והרמב"ן כתב 'וטעם כי המצוה הזאת‪ .‬על כל התורה כולה‪ .‬והנכון‪ ,‬כי על‬ ‫***** טי ******‬ ‫כל התורה יאמר (לעיל ח‪ ,‬א) 'כל המצוה אשר אנכי מצוך היום'‪ ,‬אבל 'המצוה‬ ‫הזאת'‪ ,‬על התשובה הנזכרת'‪.‬‬ ‫ונראה כי ב' הפירושים‪ ,‬שהמצוה היינו תורה כולה‪ ,‬או המצוה היינו תשובה‪,‬‬ ‫חד הם‪.‬‬ ‫כי התשובה תלויה בתורה‪ ,‬כמו שהורו חז"ל (ויק"ר כה‪ ,‬א) 'אם נכשל אדם‬ ‫בעבירה‪ ,‬מה יעשה ויחיה‪ ,‬אם היה למוד לקרות דף אחד קורא ב' דפים‪ ,‬ואם‬ ‫היה למוד לשנות פרק אחד ישנה שנים'‪.‬‬ ‫לימוד התורה מעורר את האדם לתשובה‬ ‫כי המצוה הזאת אשר אנכי מצוך היום לא נפלאת הוא ממך ולא רחוקה‬ ‫הוא (ל‪ ,‬יא)‪.‬‬ ‫וברש"י 'לא בשמים היא‪ .‬שאלו היתה בשמים היית צריך לעלות אחריה‬ ‫וללמדה'‪.‬‬ ‫והרמב"ן כתב 'וטעם כי המצוה הזאת‪ .‬על כל התורה כולה‪ .‬והנכון‪ ,‬כי על‬ ‫כל התורה יאמר (לעיל ח‪ ,‬א) 'כל המצוה אשר אנכי מצוך היום'‪ ,‬אבל 'המצוה‬ ‫הזאת'‪ ,‬על התשובה הנזכרת'‪.‬‬ ‫הרי מחלוקת רש"י ורמב"ן בפירוש הפסוק 'כי המצוה הזאת'‪ ,‬באיזה מצוה‬ ‫קאי‪ ,‬אי בכל התורה כולה כפירוש רש"י‪ ,‬אי במצוות תשובה כפירוש הרמב"ן‪.‬‬ ‫ונראה לקשר ב' הפירושים‪ ,‬כי מצוות התורה היא המביאה את התשובה‪.‬‬ ‫כמו שאמרו בזוהר הק' (ח"ג כג‪' ):‬אורייתא קא מודעת ליה חטאו'‪ ,‬היינו שהתורה‬ ‫מודיעה ומפרסמת לאיש את כל חטאיו‪ ,‬שאם עד שלא ישב ולמד תורה היה‬ ‫סבור כי אין בידו חטא ועון‪ ,‬כאשר ישב ולמד גילה והכיר כי הוא מלא חטאים‪,‬‬ ‫ויש לו לתקן פגם זה וזה‪.‬‬ ‫הרי ש'המצוה הזאת' היינו לימוד התורה‪ ,‬גורמת ל'המצוה הזאת'‪ ,‬היינו‬ ‫מצוות התשובה‪.‬‬ ‫בכח התורה 'יעיד עלו יודע תעלומות שלא ישוב לזה החטא לעולם'‬ ‫כי המצוה הזאת אשר אנכי מצוך היום לא נפלאת הוא ממך ולא רחוקה‬ ‫הוא (ל‪ ,‬יא)‪.‬‬ ‫וברש"י 'לא בשמים היא‪ .‬שאלו היתה בשמים היית צריך לעלות אחריה‬ ‫וללמדה'‪.‬‬ ‫אמנם הרמב"ן חולק וכותב כי על כל התורה כולה כבר דיבר בכתובים לעיל‪,‬‬ ‫***** כ ******‬ ‫ומוכרח להיות דהכתוב קאי על מצוה אחת מיוחדת‪ ,‬והיא מצוות התשובה‬ ‫הנזכרת בכתוב‪.‬‬ ‫ויש לשלב ב' הפירושים בפסוק‪ ,‬ולומר כי הפירוש ש'המצוה הזאת' הינה‬ ‫לימוד התורה‪ ,‬היא החיזוק והקיום של מצוות התשובה‪.‬‬ ‫כי הנה בביאור מה היא מצות תשובה‪ ,‬כתב הרמב"ם בהלכות תשובה (פרק‬ ‫ב הלכה ב) 'ומה היא התשובה‪ ,‬הוא שיעזוב החוטא חטאו ויסירו ממחשבתו‬ ‫ויגמור בלבו שלא יעשהו עוד‪ ,‬שנאמר (ישעיה נה‪ ,‬ז) 'יעזוב רשע דרכו' וגו'‪ ,‬וכן‬ ‫יתנחם על שעבר‪ ,‬שנאמר (ירמיה לא‪ ,‬יח) 'כי אחרי שובי נחמתי'‪ ,‬ויעיד עליו‬ ‫יודע תעלומות שלא ישוב לזה החטא לעולם‪ ,‬שנאמר (הושע ד‪ ,‬יד) 'ולא נאמר‬ ‫עוד אלוקינו למעשה ידינו' וגו'‪ ,‬וצריך להתוודות בשפתיו ולומר עניינות אלו‬ ‫שגמר בלבו'‪.‬‬ ‫ואם כן היא‪ ,‬שמצוות התשובה אינה מתקיימת ומתקבלת עד שישוב האדם‬ ‫בלב שלם וזך‪ ,‬באופן שיוכל להעיד עליו יודע תעלומות‪ ,‬צופה העתידות ומביט‬ ‫בפנימיות הלבבות‪ ,‬כי אין הוא עתיד לחטוא שוב‪ ,‬יהא האדם סבור כי אין בכחו‬ ‫לעשות תשובה‪ .‬כי האיך יוכל להיות בטוח שלא יחטא עוד‪.‬‬ ‫אמנם‪ ,‬יש עצה בדבר‪ ,‬והיא מה שאמרו חז"ל (קידושין לו‪ ):‬שאמר הקב"ה‬ ‫לבני האדם בעלי היצר הרע‪' ,‬בראתי יצר הרע בראתי לו תורה תבלין'‪ ,‬כלומר‪,‬‬ ‫דעו כי עד כמה שגדול ואמיץ כח היצר הרע‪ ,‬אין לו שום שליטה מול כח‬ ‫לימוד התורה‪ ,‬ומעתה ידע הבעל תשובה נאמנה‪ ,‬כי אם יעשה תשובה ויעסוק‬ ‫בתורה‪ ,‬אין הוא נמסר בידי יצר הרע‪ ,‬ואם בשעה שהוא שב בתשובה הוא‬ ‫מקבל עליו עול תורה באמת‪ ,‬הרי קיבל לעצמו תבלין מועיל כנגד יצר הרע‪,‬‬ ‫ובכך בטוח הוא כי לא יעשה עוד חטאים‪ ,‬ושפיר יכול יודע כל תעלומות‬ ‫להעיד עליו כן‪.‬‬ ‫וזהו שאמרה תורה 'כי המצוה הזאת' היינו לימוד התורה‪ ,‬גורמת לכך‬ ‫ש'המצוה הזאת'‪ ,‬של התשובה‪ ,‬אשר יש לה תנאי‪ ,‬ש'יעיד עליו יודע תעלומות‬ ‫שלא ישוב לזה החטא'‪' ,‬לא נפלאת היא ממך ולא רחוקה היא'‪ ,‬כי על ידי‬ ‫הקבלה האמתית לעסוק בדברי תורה‪ ,‬תתקבל התשובה לפניו יתברך‪.‬‬ ‫מהות מצוות תשובה‬ ‫כי המצוה הזאת אשר אנכי מצוך היום לא נפלאת הוא ממך ולא רחוקה‬ ‫הוא (ל‪ ,‬יא)‪.‬‬ ‫וברש"י 'לא בשמים היא‪ .‬שאלו היתה בשמים היית צריך לעלות אחריה‬ ‫וללמדה'‪.‬‬ ‫אמנם הרמב"ן חולק וכותב כי על כל התורה כולה כבר דיבר בכתובים לעיל‪,‬‬ ‫***** אכ ******‬ ‫ומוכרח להיות דהכתוב קאי על מצוה אחת מיוחדת‪ ,‬והיא מצוות התשובה‬ ‫הנזכרת בכתוב‪.‬‬ ‫והוא מחלוקת הרמב"ם ורמב"ן (עי' מנחת חינוך מצוה שסד) במהות מצוות‬ ‫תשובה‪ ,‬האם היא מצוה חיובית‪ ,‬והיינו שיש על החוטא לשוב בתשובה‪ ,‬והיא‬ ‫חיוב ומצוה שאם עובר עליה יהא חייב על זה בלבד‪ ,‬עונש נוסף על העונש‬ ‫על עצם החטא‪ .‬או שאין התשובה מצוה‪ ,‬אלא דרך תיקון וכפרה על מה‬ ‫שחטא האדם‪.‬‬ ‫ואם לומדים דאין התשובה מצוה‪ ,‬כי אם דרך תיקון וכפרה על החטא‪,‬‬ ‫אין לפרש ש'המצוה הזאת' היינו תשובה‪ ,‬משום שאינה מצוה‪ ,‬והוצרך לפרש‬ ‫שעולה על התורה כולה‪.‬‬ ‫אמנם הרמב"ן סבר כי התשובה היא מצוה חיובית‪ ,‬ולכך פירש 'כי המצוה‬ ‫הזאת' היינו מצוות תשובה‪.‬‬ ‫מתוך מדרגת עד שמים משיגים מדרגת מעל שמים‬ ‫לא בשמים הוא לאמור מי יעלה לנו השמימה ויקחה לנו וישמעינו אותה‬ ‫ונעשנה וגו'‪ .‬כי קרוב אליך הדבר מאוד בפיך ובלבבך לעשותו (ל‪ ,‬יב‪-‬יד)‪.‬‬ ‫אמרו חז"ל (פסחים נ‪' ).‬רבא רמי‪ ,‬כתיב (תהלים‪ ,‬נז‪ ,‬יא) 'כי גדול עד שמים חסדך'‪,‬‬ ‫וכתיב (תהלים קח‪ ,‬ה) 'כי גדול מעל שמים חסדך'‪ ,‬הא כיצד‪ ,‬כאן בעושין לשמה‪,‬‬ ‫וכאן בעושין שלא לשמה'‪.‬‬ ‫והיינו דאמרי בזוהר הק' (תקו"ז תקון י כה‪' ):‬אורייתא בלא דחילו ורחימו לא‬ ‫פרחת לעילא'‪.‬‬ ‫אמנם‪ ,‬יאמר האדם 'מי יעלה לנו השמימה'‪ ,‬האיך אוכל לעסוק בתורה‬ ‫ולקיים מצוות מתוך דחילו ורחימו באופן שיעלו ויפרחו התורה והמצוות‬ ‫השמימה‪ ,‬הרי קשה הדבר מאוד‪.‬‬ ‫אליו אמרו חז"ל (פסחים נ‪' ):‬לעולם יעסוק אדם בתורה ומצוות שלא לשמה‪,‬‬ ‫שמתוך שלא לשמה בא לשמה'‪.‬‬ ‫והוא מרומז בתורה 'לא בשמים היא'‪ ,‬אל תחשוב שמדרגה זו קשה להשיגה‬ ‫כמו שקשה לעלות השמימה‪ ,‬כי 'קרוב אליך הדבר מאוד'‪ ,‬על ידי ש'בפיך‬ ‫ובלבבך לעשות'‪ ,‬היינו שתעסוק בתורה במעשה בלבד‪ ,‬בדיבור הפה והבנת‬ ‫הלב‪ ,‬אף בלא כוונות נכונות‪ ,‬ומתוך כך תבוא למדרגת לימוד התורה לשמה‪.‬‬ ‫***** בכ ******‬ ‫'קרוב אליך הדבר מאוד בפיך' – כל העוסק‬ ‫בתורת עולה כאילו הקריב עולה‬ ‫לא בשמים הוא לאמור מי יעלה לנו השמימה ויקחה לנו וישמעינו אותה‬ ‫ונעשנה וגו'‪ .‬כי קרוב אליך הדבר מאוד בפיך ובלבבך לעשותו (ל‪ ,‬יב‪-‬יד)‪.‬‬ ‫איתא בספה"ק (עי' שער המצוות א‪ ;.‬של"ה תורה שבכתב פר' תצא) כי יש על האדם‬ ‫לקיים את כל התרי"ג מצוות‪ ,‬אמנם אמור יאמר האדם האיך אוכל לקיים את‬ ‫כל המצוות‪ ,‬והרי יש מצוות שאין באפשרות לקיימם‪.‬‬ ‫לא כן הוא‪ ,‬כי יש עצה בדבר שנתנו חז"ל (מנחות קי‪ ).‬לעסוק בתורת המצוות‪,‬‬ ‫כי 'כל העוסק בתורת חטאת כאילו הקריב חטאת'‪ ,‬וכן בשאר מצוות‪.‬‬ ‫וזהו שאמרה תורה‪ ,‬אל תאמר 'מי יעלה לנו השמימה' שנוכל לקיים את כל‬ ‫התורה‪ ,‬אלא 'קרוב אליך הדבר מאוד'‪ ,‬על ידי ש'בפיך ובלבבך לעשותו'‪ ,‬כאשר‬ ‫תעסוק בפה ובלב בפרשיות המצוות יחשב לך כאילו קיימת את כל המצוות‪.‬‬ ‫תשובה מועילה בכל אופן‬ ‫ושבת עד ה' אלקיך ושמעת בקולו ככל אשר אנכי מצוך היום אתה ובניך‬ ‫בכל לבבך ובכל נפשך (ל‪ ,‬ב)‪.‬‬ ‫בגמרא מסכת יומא (פו‪ ).‬איתא עד כמה גדולה תשובה‪ ,‬מכח פסוקים‬ ‫בנביאים וכתובים‪.‬‬ ‫ומאוד קשה‪ ,‬מדוע אין הגמרא מביאה פסוק מפורש בתורה 'ושבת עד ה'‬ ‫אלקיך'‪ ,‬שבכח התשובה אפשר לשוב ולהתקרב אל השי"ת‪.‬‬ ‫ויתכן לומר‪ ,‬דהפסוק מדבר בענין תשובה שלימה ונכונה‪ ,‬כמו שהכתוב‬ ‫אומר 'בכל לבבך ובכל נפשך'‪ ,‬ובגמרא הביאו פסוקים המדברים אף מאופני‬ ‫תשובה שאינם במעלה גדולה כל כך‪ ,‬לקרב את עבודת התשובה אל כל אחד‬ ‫ואחד מישראל‪.‬‬ ‫הטעם מדוע לא הוי כל המצוות שבתורה לאו‬ ‫הניתק לעשה משום מצוות תשובה‬ ‫ושבת עד ה' אלקיך ושמעת בקולו ככל אשר אנכי מצוך היום אתה ובניך‬ ‫בכל לבבך ובכל נפשך (ל‪ ,‬ב)‪.‬‬ ‫כתב הרב חיד"א ז"ל בספרו מדבר קדמות (מערכת תי"ו אות יז) 'חקר הרב‬ ‫נחלת בנימין‪ ,‬דקי"ל לאו הניתק לעשה אין לוקין עליו‪ ,‬אם כן כל הלאווין‬ ‫שבתורה לא יהיה בהם עונש מלקות ומיתה דהכל ניתק לעשה דתשובה‪ ,‬כמו‬ ‫שכתב הרמב"ם (פ"א מהלכות תשובה ה"א) דתשובה היא מצוות עשה ואפילו לא‬ ‫***** גכ ******‬ ‫עשה עדיין תשובה כיון דהוא לאו הניתק לעשה אף שלא קיים העשה אין‬ ‫לוקין על הלאו וכל שכן מיתה'‪.‬‬ ‫ונראה לתרץ‪ ,‬דהנה אמרו בגמרא (יומא פו‪ ).‬דהעושה תשובה מחמת יראה‬ ‫העוונות שעשה במזיד נהפכות להיות שוגג‪ ,‬ואם עושה תשובה מאהבה‬ ‫נעשים העוונות לזכויות‪ .‬והנה כאשר חוטא האדם ועומד ללקות‪ ,‬הרי אם‬ ‫עתיד לשוב בתשובה מיראה‪ ,‬אין לדון תשובה זו כמו שהעבירה והלאו ניתק‬ ‫לעשה‪ ,‬משום שאז לא יתכפר העוון לגמרי ועדיין הוא ראוי לעונש‪ .‬ואם עתיד‬ ‫לעשות תשובה מאהבה‪ ,‬הרי אז כלל לא יחשב מעשה זה שהוא חייב עליו‬ ‫עתה במלקות כעבירה‪ ,‬אלא כמצוה‪ ,‬ושוב אין לדון כלפי מעשה זה את העשה‬ ‫של תשובה‪.‬‬ ‫עוד יש לומר‪ ,‬דהנה בספר יד הקטנה (הלכות תשובה‪ ,‬בתחילתו) כותב דתיכף‬ ‫ומיד כאשר האדם מתוודה לפני קונו‪ ,‬ומונה את חטאיו‪ ,‬הרי קיים מצוות‬ ‫תשובה‪ ,‬ואף שלא הגיע לכדי חרטה כנה ונכונה על כך שנכשל באלו החטאים‪.‬‬ ‫כי 'אפילו ענין וידוי הפה לבד הוא רב וגדול למאוד'‪.‬‬ ‫והביאור בזה על פי מה שפירש רביה"ק זי"ע (דברי יואל פר' ויחי עמ' תקנח;‬ ‫ויואל משה מאמר ישוב ארץ ישראל סימן מז) 'מה שאומרים 'ודרך תשובה הורית'‪,‬‬ ‫שלכאורה סגי לומר 'תשובה הורית' כי מזה אנו מדברים‪ ,‬ומה שהוסיף תיבת‬ ‫'דרך' הוא לכאורה מיותר‪ .‬גם אינו מובן הכוונה‪ .‬אלא נראה‪ ,‬שאמר שאף‬ ‫שאין בכחו לעשות תשובה שלימה מקוצר דעתו והשגתו ומצב לבבו הסתום‬ ‫והאטום‪ ,‬מכל מקום הורה לנו הקב"ה לילך בדרך תשובה‪ ,‬שאם יש לו איזה‬ ‫הרהור תשובה זהו הדרך שיוכל להביא אח"כ לידי תשובה שלימה‪ ,‬ובאמת אם‬ ‫זוכה אח"כ לעשות תשובה כראוי‪ ,‬ואף אם ברגע אחרונה קודם מיתתו יבוא‬ ‫לידי תשובה אמיתית יחזור הכל אל הקדושה‪.‬‬ ‫והרי מזה דשייך לעשות תשובה שמתקבלת לפני השי"ת ויש בה קיום‬ ‫המצוה‪ ,‬אף אם לא תיקן כראוי את המעשה‪ ,‬לפי זה יש לבאר הטעם שלוקים‬ ‫על הלאו‪ ,‬משום שיתכן שיעשה תשובה ולא יתכפר לו כראוי‪.‬‬ ‫תשובה מביאה רפואה‬ ‫ושבת עד ה' אלקיך ושמעת בקולו ככל אשר אנכי מצוך היום אתה ובניך‬ ‫בכל לבבך ובכל נפשך (ל‪ ,‬ב)‪.‬‬ ‫אמרו חז"ל (יומא פו‪' ):‬גדולה תשובה שמביא רפואה לעולם'‪.‬‬ ‫ופירש בעין יעקב 'הכי קאמר‪ ,‬שמביאה רפואה לעולם‪ ,‬כלומר על ידי‬ ‫תשובתו‪ ,‬הקב"ה מגלה רפואתו לעולם מה שלא ידעו עד השתא‪ ,‬וכן שמעתי‬ ‫***** דכ ******‬ ‫מחכמי רופאים שכמה מיני רפואות נתגלו לאחרונים מה שלא נודע לרופאים‬ ‫הראשונים'‪.‬‬ ‫יש לפרש בזה נוסח תפילת העמידה‪' ,‬והחזרינו בתשובה שלימה'‪' ,‬והעלה‬ ‫רפואה שלימה'‪ ,‬שעל ידי התשובה בשלימות‪ ,‬מתגלות רפואות חדשות‬ ‫ומתרפאים חולי ישראל בשלימות‪.‬‬ ‫ובזה יש לפרש בפשיטות הפסוק (ישעיה ו‪ ,‬י) 'ושב ורפא לו'‪ ,‬שעל ידי התשובה‬ ‫ימצא רפואה שלא היתה ידועה עד עתה‪ ,‬וכך 'ורפא לו'‪.‬‬ ‫ובזה יש לבאר הענין והטעם ש'שבת היא מלזעוק ורפואה קרובה לבוא'‪,‬‬ ‫וזהו כוח השבת‪' ,‬שבת' ר"ת 'שבת בו תשוב'‪ ,‬שבשבת קודש יש התעוררת‬ ‫תשובה‪ ,‬וזוהי זעקת השבת‪ ,‬שהנפש זועקת ומתחננת להתקבל בתשובה‬ ‫ולהתקרב ליוצרה ובוראה‪' ,‬ורפואה קרובה לבוא'‪ ,‬התשובה השבת מביאה‬ ‫רפואה לעולם כולו‪.‬‬ ‫מצוות מילה היא לשמה‬ ‫לא בשמים הוא לאמור מי יעלה לנו השמימה ויקחה לנו וישמעינו אותה‬ ‫ונעשנה (ל‪ ,‬יב)‪.‬‬ ‫'מי יעלה לנו השמימה'‪ ,‬ר"ת 'מילה'‪.‬‬ ‫ונראה לבאר הרמז‪ ,‬דיש לפרש כוונת 'מי יעלה לנו השמימה'‪ ,‬על פי מה‬ ‫שאמרו בגמרא (פסחים נ‪' ).‬רבא רמי‪ ,‬כתיב (תהלים‪ ,‬נז‪ ,‬יא) 'כי גדול עד שמים‬ ‫חסדך'‪ ,‬וכתיב (תהלים קח‪ ,‬ה) 'כי גדול מעל שמים חסדך'‪ ,‬הא כיצד‪ ,‬כאן בעושין‬ ‫לשמה‪ ,‬וכאן בעושין שלא לשמה'‪.‬‬ ‫והיינו שהאדם תמה 'מי יעלה לנו השמימה' האיך אוכל לקיים מצוות ה'‬ ‫לשמה‪.‬‬ ‫אכן על מצוות 'מילה' ליכא לטענה זו‪ ,‬משום שלא שייך בה פגם שלא‬ ‫לשמה‪ ,‬שכן היא מתקיימת כאשר אין לרך הנימול דעת‪.‬‬ ‫***‬ ‫***** הכ ******‬ ‫שפתי ישנים‬ ‫מען וועט זיך פרובירן צו דערמאנען די אלטע צייטן ווען ס'קומט פאר די‬ ‫הייליגע טעג‪ ,‬ווען מען איז געווען ביים רבי'ן ז"ל‪ ,‬דער סאטמארער רב ז"ל‪,‬‬ ‫רבינו קדוש מסאטמאר‪ ,‬בענקט זיך זייער שטארק צוריק‪ .‬מען דערמאנט זיך‬ ‫די אלטע צייטן 'זכרתי ימי קדם'‪.‬‬ ‫ראש השנה תשכ"ח איז געווען נאך איין יאר פאר ער האט נעבעך באקומען‬ ‫די סטראוק‪ .‬איך האב געהאט די זכיה אז איך האב באקומען א זיץ ממש‬ ‫קעגנאיבער דעם רבי'נס עמוד‪ ,‬קעגנאיבער ביים גאלעריע אויבן‪ ,‬דארט האב‬ ‫איך געהאט די זכיה צו מיטהאלטן און מיטזען דעם רבי'נס תפילות און דרשות‪.‬‬ ‫און וואס קען מען זאגן‪ ,‬אשרי מי שראה פניו פון די הייליגע צורה און די‬ ‫הייליגע תפילות און די הייליגע דרשות‪.‬‬ ‫יענע יאר איז אויך געקומען צו פארן פון אנטווערפן דער הייליגער רבי‬ ‫איציקל מפשעווארסק זכותו יגן עלינו‪ ,‬ער איז געקומען מיטהאלטן ביים רבי'ן‬ ‫ראש השנה‪ .‬איך געדענק נאך ווי היינט‪ ,‬ס'איז געווען ראש השנה ביינאכט‪ ,‬דער‬ ‫רבי האט זיך אראפגעזעצט‪ ,‬און מען איז אדורכגעגאנגען זאגן לשנה טובה‪ .‬עס‬ ‫זענען געקומען טויזנטער אידן פון די גאנצע שטאט אריבערגיין זאגן לשנה‬ ‫טובה‪ .‬און רבי איציקל איז געזעסן ממש נעבן רבי'ן‪ ,‬און דער גאנצער עולם איז‬ ‫אריבערגעגאנגען זאגן לשנה טובה‪ .‬עס איז געווען א זאך צו קוקן‪.‬‬ ‫א טאג צוויי פאר ראש השנה איז ער געקומען אינמיטן וואך מיטהאלטן דעם‬ ‫רבי'נס דאווענען‪ ,‬ער האט געווארט אויפ'ן רבי'ן‪ ,‬און ער האט זיך אראפגעזעצט‬ ‫אונטער די גאלעריע ביי דרום זייט פון בית המדרש‪ .‬דעמאלטס איז ר' יוסל‬ ‫אשכנזי‪ ,‬דער גבאי פון רבי'ן זכרונו לברכה‪ ,‬אים געקומען פארבעטן אז ער‬ ‫זאל ארויפקומען אויבן‪ .‬אבער ער האט בשום אופן נישט געוואלט‪ .‬ער האט‬ ‫געזאגט‪" ,‬איך בין נישט געקומען דא אלס שיינער איד‪ ,‬איך בין געקומען דא‬ ‫אלס חסיד‪ ".‬און ער האט בשום אופן נישט געוואלט ארויפגיין אויבן‪.‬‬ ‫ווער געדענקט נאך די תפילות‪ ,‬די הייליגע תפילות‪ ,‬און די דרשות‪ .‬איך‬ ‫געדענק אז ר' איציקל ז"ל איז אנגעקומען אינמיטן די דרשה‪ ,‬און ווער איז‬ ‫***** וכ ******‬ ‫אנגעקומען איז געווארן א געוואלדיגע געשטופעכץ‪ ,‬מען האט אים געמאכט‬ ‫פלאץ אבער ער איז געבליבן שטיין‪ .‬און דער רבי ז"ל האט זיך אפגעשטעלט‬ ‫פון זאגן‪ ,‬ער האט מפסיק געווען‪ ,‬ער האט געוואונקען אז מען זאל ברענגען א‬ ‫בענקל פאר ר' איציקל‪ ,‬און נאר ווען מען האט אים געברענגט א בענקל און ער‬ ‫האט זיך אראפגעזעצט האט דער רבי ווייטער געזאגט די דרשה‪.‬‬ ‫כדרכו בקודש‪ ,‬יעדע יום טוב‪ ,‬און בפרט אין די הייליגע טעג איז געווען‬ ‫מורא'דיג‪ .‬איך געדענק ווי ער איז געזעסן מיט א סטענדער פארנט פונעם ארון‬ ‫קודש‪ ,‬אינמיטן האט ער זיך זייער שטארק צופייערט‪ ,‬ער האט זייער שטארק‬ ‫געוויינט‪ ,‬ער האט אויפגעהויבן די הענט‪ ,‬און ער האט זיך געבעטן צום הייליגן‬ ‫באשעפער‪ ,‬און ס'איז אראפגעפאלן די טלית פון קאפ‪ ,‬מען האט געקענט זען‬ ‫די גאנצע צורה‪ ,‬ס'איז געווען רויט‪ ,‬ס'איז געווען א פלאם פייער‪ ,‬ממש א מלאך‬ ‫ה' צבאות‪.‬‬ ‫ער האט אויפגעהויבן די הענט און געוויינט מיט זוידיגע טרערן‬ ‫"דערבארימדיגער טאטע‪ ,‬ווילאנג נאך וועלן מיר זיין דא אין גלות‪ ,‬ס'איז‬ ‫שוין תשכ"ח‪ ,‬ווילאנג נאך וועלן מיר דא זיין‪ ,‬האב שין רחמנות‪ ,‬הייליגער‬ ‫דערבארימדיגער טאטע שיק שוין משיח ער זאל אונז שוין ארויסנעמען פון‬ ‫דעם גלות"‪ ,‬ער האט אזוי געוויינט‪ .‬ס'איז נישט געווען קיין איין טרוקן אויג אין‬ ‫דעם גאנצן בית המדרש‪ ,‬צווישן די אלע טויזנטע אידן‪.‬‬ ‫מיין שווער‪ ,‬ר' אליעזר אבא הערמאן ע"ה פלעגט זאגן אז ער האט‬ ‫אויסגעוואשן יעדער איד וואס איז דארט געווען‪ ,‬ווי א וואש‪-‬מאשן האט ער‬ ‫אויסגעוואשן נשמות פון אידישע קינדער דורך זיינע דרשות‪.‬‬ ‫ר' איציקל האט געזאגט דעמאלטס ווען ער האט געזען דער הייליגער‬ ‫צורה נאכן דאווענען "איך דערקען שוין נישט דער סאטמאר רב"‪ ,‬ער האט‬ ‫אויסגעקוקט ווי א מלאך אלוקים וואס איז אראפגעקומען פון הימל‪ ,‬אזוי האט‬ ‫אויסגעקוקט זיין צורה‪.‬‬ ‫ער האט דעמאלטס זייער ווארעם גערעדט פון דעם אז דער אייבערשטער‬ ‫איז שומר משמרתו של תורה‪ ,‬און דערפאר איז משיח נישט געקומען צו די‬ ‫תנאים און די אמוראים‪ ,‬וויבאלד ס'איז אזא דור שפל‪ ,‬און דער אייבערשטער‬ ‫האלט אויך די תורה‪ ,‬און ער וויל מקיים זיין מצוות צדקה‪ .‬און די גרעסטע‬ ‫צדקה איז אז וואס מער שפל'דיג דער דור איז עס א גרעסערע מצוה פון‬ ‫צדקה‪ .‬פארדעם ווארט ער‪.‬‬ ‫דעמאלטס האט ר' איציקל ז"ל געזאגט נאכן דאווענען "יעצט פארשטיי איך‬ ‫פארוואס משיח קומט נישט‪ .‬דער פמליא של מעלה וויל הערן סאטמאר רב‬ ‫***** זכ ******‬ ‫זאגן ומפני חטאנו"‪ .‬כדרכו איז עס געווען מלא השתקקות‪ ,‬און מלא דבקות און‬ ‫מלא מיט בכיות נוראות א גאנצע דאווענען‪.‬‬ ‫איך געדענק נאך יום הקדוש ביינאכט ווען ער האט אנגעהויבן זאגן א‪-‬ל‬ ‫מלך ביי מעריב‪ ,‬ביי נעילה‪ ,‬האט ער געזאגט אז דער אייבערשטער איז זיך‬ ‫מרחם אויף יעדן‪ ,‬ביי 'עושה צדקות עם כל בשר ורוח' האט ער ממש געוויינט‬ ‫מיט בכיות נוראות אז מען האט געקענט מיינען אז ער דארף דער מערסטער‬ ‫דאווענען‪ .‬אזוי האט ער געוויינט ביי יעדע א‪-‬ל מלך עקסטער‪' ,‬עושה צדקות עם‬ ‫כל בשר ורוח' – מען האט געקענט מיינען אז ער איז דער גרעסטער רחמנות‪.‬‬ ‫אזוי איז געווען ביים גאנצן דאווענען‪ ,‬און אפגערעדט‪ ,‬ביים ליינען‪ ,‬די‬ ‫תקיעות‪ ,‬ביי מוסף‪ ,‬יעדע שטיקל עקסטער איז געווען מלא געגועים‪ ,‬מלא‬ ‫דבקות‪ ,‬און מלא השתפחות הנפש‪.‬‬ ‫דאס איז געווען אלעס תשכ"ח‪ ,‬איז וואס זאל מען זאגן אויף היינט ווען‬ ‫יעצט איז תשפ"ז‪ ,‬זי"ע‪ .‬זכור לנו אהבת קדומים‪.‬‬ ‫צום גדליה איז געווען נדחה‪ ,‬ס'איז געווען א ברית‪ ,‬און דער פאפא רב זכרונו‬ ‫לברכה איז געווען דער מוהל‪ ,‬ער איז געווען אסאך מאל דער מוהל דארט ביים‬ ‫רבי'ן‪ .‬האט ער געזאגט פארן רבי'ן נאכן ברית‪ ,‬אז על פי הלכה מעג דער סנדק‬ ‫אויספאסטן‪ .‬האט דער פאפא רב געזאגט "נישט יעדע זאך וואס מען מעג מוז‬ ‫מען טון"‪ ,‬אזוי האט ער געענטפערט בדרך צחות‪.‬‬ ‫***‬ ‫דעמאלטס איז געווען א דור פון צדיקים‪ ,‬ערליכע אידן‪ ,‬מיין רבי דער‬ ‫הייליגער ר' נחמן שלמה מקאלוב'ער זי"ע‪ ,‬יעדער שבת ווען ער האט געדאוונט‬ ‫איז עס געווען מיט כוחות עצומות‪ ,‬מיט כוונת על פי קבלה‪ ,‬די כוונת האר"י‪.‬‬ ‫אסאך מאל אינמיטן דאווענען איז ער געווארן אזוי פאר'דבקות אז ער האט‬ ‫פארגעסן וואו ער האלט‪ .‬אבער אין די הייליגע טעג האט ער געקענט פון גרויס‬ ‫דביקות אוועקגיין פון עמוד און פארפירן מיט גרויס התלהבות‪.‬‬ ‫איך האב געהאט א גוטן חבר וואס יארן האט ער ל"ע נישט געהאט קיין‬ ‫קינדער‪ .‬איינמאל פאר ראש השנה פרעגט ער אים‪" :‬ביסט שוין געהאלפן‬ ‫געווארן?" זאגט ער "נאכנישט"‪ .‬האט אים דער קאלוב'ער געזאגט‪" :‬שרייב א‬ ‫קוויטל‪ ,‬לייג עס אוועק אויף ראש השנה‪ ,‬און פאר תקיעת שופר לייג עס אין‬ ‫מיין מחזור"‪ .‬און ער איז טאקע געהאלפן געווארן ביז א יאר‪ .‬היינט צוטאגס‬ ‫האט ער שוין אייניקלעך און איר אייניקלעך‪ ,‬מיט א גרויסע משפחה‪.‬‬ ‫***** חכ ******‬ ‫ס'איז געווען צדיקים וואס האבן געהאט כוחות און זיי האבן משפיע געווען‬ ‫פאר אידישע קינדער‪ .‬זי"ע זאלן זיי מגן זיין ווייטער אויף אונז‪.‬‬ ‫***‬ ‫א איד איז אמאל געקומען צום חזון איש‪ ,‬ער האט געדארפט א ישועה‪,‬‬ ‫מען האט אים געדארפט אפערירן‪ ,‬ער האט זיך געוואלט שואל עצה זיין צי‬ ‫ער זאל יאר מאכן אן אפעראציע צי נישט‪ .‬האט ער אים געזאגט די עצה וואס‬ ‫ער זאל טון‪.‬‬ ‫נאכן דאווענען רופט ער אים צו און ער זאגט אים "נאכן דאווענען זע איך‬ ‫שוין אנדערש‪ ,‬און זאלסט נישט טון אזויווי מיין עצה"‪ .‬מיט וואס צדיקים האבן‬ ‫געזען ביי זייערע תפילות האבן זיי געקענט איבערדרייען אלעס‪.‬‬ ‫דאס איז געווען די דרך ביי גרויסע צדיקים‪ ,‬זיי האבן געזען אלעס‪ ,‬זיי האבן‬ ‫געקענט פועל'ן אלעס‪.‬‬ ‫***‬ ‫מיין טאטן ע"ה האט דערציילט אז אין זיין יוגנט אנפאנג פון די י' יארן‪ ,‬איז‬ ‫געווען א איד וואס האט נישט געהאט קיין קינדער פאר אסאך יארן ל"ע‪ ,‬איז‬ ‫ער געפארן קיין ארץ ישראל צום בעלזא רב זי"ע‪ .‬ער איז אריין צום בעלזא רב‪,‬‬ ‫ער האט אים אנגעוואונטשן‪.‬‬ ‫האט דער איד געזאגט‪" :‬ניין‪ ,‬איך וויל אז דער רבי זאל מיר געבן אן הבטחה"‪.‬‬ ‫האט דער בעלזא רב געענטפערט "ווער בין איך‪ ,‬איך בין נישט קיין מלאך‪ ,‬איך‬ ‫קען נישט צוזאגן‪ ".‬האט דער איד גע'טענה'ט‪" :‬דער רבי איז א צדיק הדור‪ ,‬און‬ ‫ער קען צוזאגן"‪.‬‬ ‫בעלזא רב האט זיך געהאלטן אין איין טענה'ן מיט אים "ח"ו‪ ,‬איך בין נישט‬ ‫קיין צדיק הדור‪ ,‬איך קען נישט צוזאגן"‪ ,‬ער האט צוריקגע'טענה'ט אז ער קען‬ ‫יא צוזאגן‪ .‬אזוי איז עס געגאנגען אהין און צוריק‪.‬‬ ‫אינמיטן רופט זיך אן דער בעלזא רב‪" :‬דו וועסט געהאלפן ווערן‪ ,‬אבער זאג‬ ‫נישט אז איך בין א צדיק הדור"‪ .‬מער האט נישט געפעלט‪ ,‬און כך הוה‪ ,‬ער‬ ‫איז געהאלפן געווארן‪.‬‬ ‫***‬ ‫מיין טאטן ע"ה‪ ,‬אנפאנג ווען ער איז געגאנגען צום רבי'ן ז"ל מיט א קוויטל‪,‬‬ ‫האט ער נישט אריינגעשריבן קיין שום בקשה‪ .‬האט אים דער רבי געפרעגט‪:‬‬ ‫***** טכ ******‬ ‫"איר האט נישט קיין בקשה?" האט מיין טאטע געענטפערט אז ער גלייבט אז‬ ‫דער רבי זעט אלעס וואס ער דארף אין קוויטל‪.‬‬ ‫מיין טאטע האט געהאט א ברודער וואס האט געהייסן ר' שלמה יהודה‬ ‫בן מנחם‪ ,‬ער איז געווען א חשוב'ער איד‪ ,‬און ער האט געהאט צו טון מיט‬ ‫דער הארץ‪ .‬האט מיין טאטע געשריבן ביי זיין נאמען 'לרפואה שלימה'‪ .‬האט‬ ‫דער רבי ז"ל געפרעגט אויב ער גלייבט אזוי איז פארוואס האט ער דאס יא‬ ‫אריינגעשריבן‪?...‬‬ ‫***‬ ‫מיר האבן געשמועסט פאריגע וואך אז ווען מען באקומט פון הימל עפעס‬ ‫פון א גן עדן‪ ,‬א פירי וכדו'‪ ,‬ווערט מען געהאלפן‪ .‬דער אמת איז אז צדיקים‬ ‫האבן געהאט א כח אפילו אן דעם‪.‬‬ ‫דער היכל הברכה זי"ע ברענגט פון זיין פעטער דער הייליגער עטרת צבי – ר'‬ ‫הערשלע זידיטשויבער זי"ע‪ ,‬וואס זיין רבי איז געווען ר' משה לייב סאסוב'ער‬ ‫זי"ע און ער איז כידוע געווען זייער פארנומען מיט פדיון שבויים‪ ,‬ער איז‬ ‫געווען זייער פארקאכט אין די מצוה‪ ,‬אין יענע צייטן איז געווען זייער אסאך‬ ‫מאל‪ ,‬וואס די פריצים וואס זענען געווען רשעים האבן אריינגעווארפן אידן אין‬ ‫די תפיסות און אין די גריבער אויב האט מען נישט באצאלט די שכירות‪ ,‬און‬ ‫ער האט עוסק געווען אין דעם‪.‬‬ ‫האט דער עטרת צבי פארציילט אז איינמאל איז ר' משה לייב סאסוב'ער‬ ‫געווען אויף א פלאץ‪ ,‬און ער איז געווען זייער שוואך‪ ,‬ער האט געהאלטן נאכן‬ ‫פאסטן אפאר טעג‪ ,‬ער איז געווען ממש אויסגעהונגערט‪.‬‬ ‫ער איז אנגעקומען אויף א פלאץ פון א פריץ‪ ,‬און פונקט האט מען געקאכט‬ ‫טייערע מאכלים‪ ,‬ס'האט ארויסגעגעבן א ריח וואס האט ממש איבערגענומען‬ ‫דעם גאנצן הויז‪ .‬און ממש אוחזו בולמוס‪ ,‬ער האט געפילט ממש ווי ער גייט‬ ‫אויס פון הונגער‪ ,‬ווען ער האט געשפירט די שמעק פון די געקעכטס‪.‬‬ ‫האט דער הייליגער ר' משה לייב סאסוב'ער געזאגט פארן עטרת צבי "וואס‬ ‫מיינסטו? וואס האב איך געטון? איך האב זיך דערמאנט די תענוג וואס איך‬ ‫האב געהאט ביי נשמת‪ ,‬דער תענוג עולם הבא‪ ,‬דער תענוג רוחני פון דביקות‬ ‫ה'‪ ,‬האב איך אינגאנצן פארגעסן‪ ,‬און איך האב נישט געהאט קיין שום תענוג‬ ‫אין די מאכלים‪ ,‬ס'האט שוין גארנישט אויסגעפעלט"‪.‬‬ ‫***‬ ‫איך האב געהערט פון מיין טאטע ע"ה‪ ,‬ר' מאיר בן מנחם ע"ה און אויך פון‬ ‫***** ל ******‬ ‫מיין רבי ר' נחמן שלמה בן ר' משה זי"ע‪ ,‬דער זיידער – דער הייליגער ר' אייזיקל‬ ‫קאלוב'ער זי"ע האט געדארפט אנקומען אמאל צו א גרויסע הוצאה‪ ,‬ער האט‬ ‫געדארפט האבן גרויסע געלטער‪ ,‬ער האט עס געדארפט פאר א יתומה‪.‬‬ ‫איינער פון די אידן וואס פלעגן אלעמאל קומען צום הייליגן קאלוב'ער‪.‬‬ ‫איז געווען אן אלמנה‪ ,‬א גרויסע עשירה‪ ,‬און זי פלעגט מהנה זיין דעם הייליגן‬ ‫קאלוב'ער‪ .‬יענער יאר וואס דער הייליגער קאלוב'ער האט געהאט די גרויסע‬ ‫הוצאה‪ ,‬איז זי פונקט נישט געקומען‪.‬‬ ‫האט זי געשיקט א שליחות צום הייליגן קאלוב'ער‪ ,‬אז אזוי ווי זי פלעגט‬ ‫קומען יעדע יאר און דאס יאר האט זי נישט געקענט קומען‪ ,‬איז אויב דער‬ ‫הייליגער קאלוב'ער וועט קומען צו איר אין שטוב‪ ,‬און ער וועט איבער זאגן די‬ ‫פיוטים פון די הייליגע טעג ווי נתנה תוקף וכדו'‪ ,‬וועט זי אויסצאלן די גאנצע‬ ‫הוצאה וואס דער הייליגער קאלוב'ער האט געדארפט האבן יענער צייט‪ .‬האט‬ ‫דער הייליגער קאלוב'ער געטראכט צי לצורך מצוה זאל ער עס טון‪.‬‬ ‫האט ער צוריק געשיקט א שליחות זאל דאס איבערגעבן "ווען איך זאג‬ ‫'ומאלכים יחפזון' ווערט א ציטער אין הימל‪ ,‬צוליב אפאר גילדן זאל איך‬ ‫איבערקערן און מאכן א גערודער אין הימל?! ס'גייט נישט אזוי"‪.‬‬ ‫***‬ ‫מיין רבי ר' נחמן שלמה בן ר' משה האט אמאל דערציילט פריוואט א‬ ‫מורא'דיגע מעשה; ווען ער איז געווען א קינד האט געלעבט ר' ישכר דוב‬ ‫בעלזער‪ ,‬דער הייליגער בעלזא רב ז"ל‪ ,‬נאך דער ערשטע וועלטס קריג האט‬ ‫ער געוואוינט אין אונגארן אויף א שטיק צייט‪ .‬איז ער געקומען צו פארן אויף‬ ‫קאלוב פאר די הייליגע טעג‪ .‬ער איז געווען ביים רב צוזאמען מיט זיין טאטן‬ ‫ר' משה קאלוב'ער ז"ל‪.‬‬ ‫דארט האט געוואוינט ר' יענקל פיש‪ ,‬ער איז געווען דער ראש הקהל פון‬ ‫קאלוב‪ ,‬ער איז דער וואס האט געמאכט דער אלטער קאלוב'ער רבי פאר א‬ ‫רבי‪ ,‬דארט אין שטוב פון ר' יענקל פיש איז געבליבן א בריוו פון דעם הייליגן‬ ‫קאלוב'ער‪ ,‬ס'האט געהאנגען דארט אויף דער וואנט‪.‬‬ ‫האט מען געזאגט פאר דער בעלזא רב ז"ל‪ ,‬אז אין שטוב פון דער פיש‬ ‫משפחה הענגט נאך א בריוו פון דעם הייליגן קאלוב'ער‪ .‬דער בעלזא רב ז"ל‬ ‫אז טאקע זייער נייגעריג געווען צו ליינען דעם בריוו‪ ,‬און ער איז אהינגעגאנגען‬ ‫און אפאר מאל איבערגעליינט דעם בריוו‪.‬‬ ‫האט ער געזאגט‪" :‬יאך פארשטיי שוין"‪ .‬ווייל דער הייליגער קאלוב'ער האט‬ ‫***** אל ******‬ ‫געהאט א זון וואס האט זיך נישט געפירט וויאזוי ס'דארף צו זיין‪ ,‬ער האט‬ ‫געהאט שוועריגקייטן מיט דעם זון‪ .‬האט דער הייליגער בעלזא רב געזאגט אז‬ ‫א צדיק ווען האט נישט קיין הרחבת הדעת‪ ,‬און פאר זיך שאדט עס נישט‪,‬‬ ‫אבער פאר די וועלט און פאר די קינדער קען יא שאטן‪ ,‬און יעצט פארשטייט‬ ‫ער שוין‪.‬‬ ‫ווייל אין דער בריוו איז געשטאנען ווי דער הייליגער קאלוב'ער רבי בעט זיך‬ ‫פון די קהילה אז מען זאל צולייגן אפאר גילדן צו די הכנסה וואס ער באקומט‪.‬‬ ‫ווייל ווען ער האט חתונה געהאט בזיווג שני‪ ,‬האט ער געהאט קינדער יתומים‬ ‫פון די ערשטע רביצין‪ ,‬ממילא האט ער געבעטן א הוספה צום געהאלט‪ .‬פון‬ ‫דעם האט ער פארשטאנען אז דער הייליגער קאלוב'ער האט נישט געהאט קיין‬ ‫הרחבת הדעת‪ .‬זי"ע‪.‬‬ ‫דאס קען טאקע זיין ואס ס'איז געווען ביי אברהם אבינו‪ ,‬ווען דער‬ ‫אייבערשטער האט אים צוגעזאגט אז ער וועט האבן קינדער‪ ,‬ער האט נישט‬ ‫געהאט קיין קינדער ביז דעמאלטס‪ ,‬און אז ער וועט האבן געלט – 'ואברכך‬ ‫בממון'‪' ,‬שאודיע טבעך בעולם' – דער אייבערשטער וועט מודיע זיין אין די‬ ‫גאנצע וועלט דיין גרויסקייט‪.‬‬ ‫און דאס איז איין זאך‪ ,‬ווייל אז מען האט הרחבת הדעת קען מען האבן גוטע‬ ‫קינדער‪ ,‬און די וועלט האט אויך הנאה פון דעם‪.‬‬ ‫וועגן דעם בעט מען טאקע דעם אייבערשטן יעצט ווען ס'קומט א נייע יאר‪,‬‬ ‫אז מען זאל האבן הרחבת הדעת‪ ,‬און מען זאל באקומען אלע השפעות טובות‬ ‫ברוחניות ובגשמיות‪.‬‬ ‫***‬ ‫איינער פון די הויז בחורים ביים רבי'ן ז"ל איז אים געווען זייער שווער צו‬ ‫פאסטן‪ .‬פאר יום כיפור איז ער געווען זייער באזארגט‪ ,‬האט אים דער רבי‬ ‫געפרעגט "פארוואס ביסטו אזוי באזארגט?"‪ ,‬האט ער געזאגט אז עס קומט‬ ‫אים שווער אן צו פאסטן‪ .‬האט אים דער רבי געזאגט‪" :‬דארפסט נישט זארגן‪,‬‬ ‫ס'וועט זיין גוט"‪.‬‬ ‫האט ער דערציילט‪ ,‬אז וויבאלד ער איז געווען הויז בחור האט ער געהאט‬ ‫די געלעגנהייט צו זיצן נעבן רבי'ן ביים דאווענען‪ ,‬האט ער באמערקט ווי דער‬ ‫רבי קוקט אים אסאך נאך ביים דאווענען‪ .‬ער זאגט אז זינט דעמאלטס איז‬ ‫אים קיינמאל נישט אנגעקומען שווער צו פאסטן‪ ,‬ער האט זיך געשפירט אן‬ ‫***** בל ******‬ ‫אנדערער מענטש‪ ,‬וויבאלד דער רבי האט אים אינזינען געהאט האט ער נישט‬ ‫געדארפט מורא האבן פון גארנישט‪.‬‬ ‫***‬ ‫ווען איך בין געווען א יונגערמאן בין איך געגאנגען באזוכן אין מושב‬ ‫זקינים‪ .‬איך האב געטראפן דארט אן אלטער איד וואס ער האט געזאגט אז‬ ‫ער געדענקט נאך פון סיגוט ביים קדושת יום טוב‪ ,‬דעמאלטס איז געווען דער‬ ‫עצי חיים און דער סאטמאר רב ז"ל‪ ,‬ער איז געווען דארטן אלס קינד‪.‬‬ ‫איינמאל איז געקומען ר' מרדכי'לע נאדבורנא זי"ע‪ ,‬ער פלעגט דאווענען‬ ‫זייער שפעט כדרכו‪ ,‬און ער האט קיינמאל נישט געלאזט אז אין זיין מנין זאלן‬ ‫מיט דאווענען איינער וואס האט שוין געדאוונט‪ ,‬און איינער וואס האט שוין‬ ‫געגעסן‪.‬‬ ‫דער עצי חיים און זיין ברודער דער רבי ז"ל זענען געקומען מיטהאלטן‬ ‫מיטן דאווענען‪ ,‬און פארשטייט זיך אז ער האט שוין געהאלטן לאנג נאכן‬ ‫דאווענען און נאכן עסן‪ .‬און ר' מרדכי'לע נאדבורנא האט זיך אויסגעדרייט און‬ ‫געזאגט דער פרי עץ חיים‪ ,‬די צוויי יונגע‪ ,‬זיי מעגן יא בלייבן‪ ,‬זיי זענען אזוי‬ ‫אויסערגעווענליך‪ ,‬אז זיי שטערן נישט אז זיי זענען דא ביים דאווענען‪ ,‬אפילו‬ ‫זיי האבן שוין געדאוונט‬ ‫מיין טאטע ע"ה דערציילט בשם זיין טאטע ע"ה‪ ,‬אז ער איז געווען ביי‬ ‫אסאך צדיקים‪ ,‬איינמאל איז ער אויך געווען ביי ר' מרדכי'לע נאדבורנא זי"ע‪,‬‬ ‫דעמאלטס האט מען אויך געדאוונט זייער שפעט‪ ,‬און ער האט זייער מקפיד‬ ‫געווען אז איינער וואס האט שוין געדאוונט זאל נישט מיטהאלטן דעם‬ ‫דאווענען‪.‬‬ ‫האט ער געזען ווי פאר הודו דרייט זיך אויס ר' מרדכי'לע נאדבורנא‪ ,‬און ער‬ ‫זאגט אויף לשון קודש‪" :‬יש כאן אדם אחד שכבר אכל ויצא בחוץ" – "ס'איז‬ ‫דא איינער דא וואס האט שוין געגעסן‪ ,‬און ער זאל ארויסגיין"‪.‬‬ ‫ס'האט זיך ארויסגעשטעלט אז ס'איז געווען א איד וואס האט שוין טאקע‬ ‫געדאוונט‪ ,‬ער האט נישט געוואלט פאסטן ביז ביינאכט‪ ,‬און ער האט זיך‬ ‫אריינגעכאפט‪ ,‬ער האט געטראכט אז מען וועט נישט באמערקט‪ .‬אבער דער‬ ‫הייליגער ר' מרדכי'לע נאדבורנא האט באמערקט‪ ,‬און ער האט געזאגט 'ויצא‬ ‫לחוץ' אז ער זאל ארויסגיין‪.‬‬ ‫אבער דער איד האט געטראכט אז מסתמא בין איך נישט דער איינציגסטער‪,‬‬ ‫ס'איז אויך דא אנדערע וואס האבן שוין געגעסן‪ ,‬מן הסתם מיינט ער נישט‬ ‫***** גל ******‬ ‫מיך‪ .‬האט זיך דער הייליגער ר' מרדכי'לע נאדבורנא אויסגעדרייט צו דעם איד‬ ‫און ער האט געוויזן מיטן פינגער "ויצא לחוץ"‪ ,‬ר' מרדכי'לע נאדבורנא האט‬ ‫געהאט אפענער אויגן‪.‬‬ ‫צדיקים האבן געהאט אפענע אויגן‪ ,‬זיי האבן אלעס געזען‪ ,‬זיי האבן אלעמאל‬ ‫אינזינען געהאט יעדן איינעם‪.‬‬ ‫***‬ ‫ווען איך בין געווען אין מאנטריאל אלס בחור‪ ,‬איז געווען דער דזשיבע רב‪,‬‬ ‫ר' אשר שמואל כ"ץ‪ ,‬ער איז געווען זייער א חשוב'ער איד און ער איז געווען‬ ‫זייער מקורב ביים רבי'ן ז"ל‪ .‬ער האט דערציילט אסאך אינטערעסאנטע זאכן‬ ‫פון דער רבי ז"ל‪ .‬אמאל האט ער פארציילט אז ווען דער רבי איז געווען אין‬ ‫ארץ ישראל תש"ב‪ ,‬אדער תשט"ז‪ ,‬איז ער אויך געקומען צו פארן‪.‬‬ ‫פרייטאג צונאכטס איז ער געקומען צום דאווענען‪ ,‬האט דער רבי ז"ל‬ ‫געשיקט ר' יוסל אשכנזי אז ער זאל אים מכבד זיין מיט קבלת שבת‪ ,‬וויבאלד‬ ‫ער איז געווען זייער א שיינע און א ווארעמע בעל תפילה‪ .‬האט ער געזאגט‬ ‫פאר ר' יוסל אשכנזי אז ער זאל זאגן פארן רבי'ן אז ער קען נישט יעצט‬ ‫וויבאלד ער איז אזוי הייזעריג אז ער קען ממש נישט עפענען דאס מויל‪ .‬האט‬ ‫דער רבי אים נאכאמאל צוריקגעשיקט זאגן אז אע"כ זאל ער דאווענען פארן‬ ‫עמוד‪.‬‬ ‫דערציילט ער אז ער וויייסט נישט פארוואס און פארווען‪ ,‬אבער אזויפיל‬ ‫ווייסט ער אז ווינאר האט ער אנגעהויבן צו דאווענען‪ ,‬האט ער געדאוונט ווי א‬ ‫פידל‪ .‬ווייל אז דער רבי האט געזאגט אז ער קען דאווענען פארן עמוד האט‬ ‫ער געקענט דאווענען פארן עמוד‪.‬‬ ‫דער אגב‪ ,‬ער איז נעבעך געווען זייער נישט געזונט פאר יארן לאנג‪ ,‬ער האט‬ ‫געדארפט א גרויסע ישועה‪ ,‬מען האט אים געדארפט איבערמאכן די גאנצע‬ ‫מאגן‪.‬‬ ‫האט אים דער רבי ז"ל געזאגט‪" :‬זארג דיך נישט‪ ,‬ווילאנג איך בין דא‬ ‫וועסטו אויך זיין דא"‪ ,‬און אזוי איז טאקע געווען‪ ,‬ער האט געהאט א רפואה‪,‬‬ ‫ער האט געלעבט נאך א דרייסיג יאר‪ .‬און ווען דער רבי איז אוועק האט ער‬ ‫שוין געוואוסט אז דאס איז עס‪ .‬אבער ווילאנג דער רבי האט געלעבט האט‬ ‫ער געלעבט‪.‬‬ ‫אזא מעשה זעט מען אין זוהר הקדוש מיט ר' שמעון בר יוחאי‪ ,‬ער האט‬ ‫געזען ווי איינער פון די חבריא‪ ,‬דער תנא ר' יצחק דארף שוין אוועקגיין פון די‬ ‫***** דל ******‬ ‫וועלט‪ .‬האט אים דער הייליגער ר' שמעון געזאגט "ווילאנג איך בין דא ביסטו‬ ‫אויך דא"‪ ,‬און מיט זיין כח האט ער געלעבט אלע יארן‪ .‬דאס איז געווען די כח‬ ‫פון צדיקים‪.‬‬ ‫***‬ ‫ביי דער הייליגער רוזינער איז געווען א מעשה אז איינמאל ראש השנה איז‬ ‫געווען א גרויסע קטרוג אויבן אין הימל רחמנא ליצלן‪ .‬אבער דער הייליגער‬ ‫קדושת לוי ר' לוי יצחק בן שרה סאשא זי"ע‪ ,‬ווען ער האט זיך געשטעלט‬ ‫דאווענען‪ ,‬איז עס געווארן אויס קטרוג‪ .‬ווען ער האט געהאלטן די ביי תקיעות‪,‬‬ ‫ער איז קודם געגאנגען אין מקוה אלס אן הכנה צו די תקיעות‪ ,‬זענען שוין אלע‬ ‫מקטריגים געווארן אויס‪.‬‬ ‫האט מען כביכול געלאזט אויסגערופן אויבן אין הימל אז מען זאל ניטאמאל‬ ‫פארציילן פאר דער הייליגער קדושת לוי איבער די גרויסע קטרוג וואס ס'איז‬ ‫געווען‪ ,‬ווייל מען האט נישט געוואלט אז דער קדושת לוי זאל ח"ו האבן א‬ ‫חלישת הדעת‪ .‬ס'איז געווען אזא מין עת רצות‪ ,‬ער האט ארויסגעברענגט אזא‬ ‫מין ליבשאפט אין הימל‪ ,‬אז מען האט אים ניטאמאל געוואלט פארציילן אז‬ ‫ס'איז געווען א קטרוג‪.‬‬ ‫מיט דעם קען מען פארטיישטן‪' ,‬ובשופר גדול יתקע' – מען בלאזט מיט א‬ ‫גרויסע שופר‪' ,‬וקול דממה דקה ישמע' – מען רופט אויס אויבן אין הימל אז‬ ‫מען זאל שווייגן‪ ,‬קיינער זאל נישט פארציילן אז ס'איז געווען א קטרוג‪ .‬זי"ע‪.‬‬ ‫***‬ ‫זאל טאקע זיין וכתבנו לחיים טובים ולשלום‪ ,‬ס'זאל זיין אלע מיני ישועות‪,‬‬ ‫מען זאל בעטן דעם אייבערשטן 'הב לן'‪ ,‬אונז ווייסן אפילו נישט וואס מען דארף‬ ‫בעטן אויף א גאנץ יאר‪ ,‬אבער דער אייבערשטער ווייסט יא וואס מען דארף‪.‬‬ ‫ס'שטייט אין זוהר הקדוש אז ר' שמעון בר יוחאי האט געזאגט פאר זיין‬ ‫משפחה וואס ס'איז אויפגעשריבן אויבן אין הימל‪ ,‬און פון וואס מען דארף זיך‬ ‫היטן‪ ,‬וכדו' וכדו'‪ ,‬ער האט געגעבן ברכות‪ ,‬און מען איז אפגעהיטן געווארן פון‬ ‫אלע שלעכטס‪.‬‬ ‫אונז בעטן אויך דעם אייבערשטן אז מיר ווייסן נישט וואס צו בעטן‬ ‫פונקטליך אבער דער אייבערשטער זאל אונז געבן אלע בקשות‪ ,‬אלעס וואס‬ ‫מען דארף‪ ,‬ער זאל אונז געבן און געבן‪ .‬און ס'זאל זיין א גמר חתימה טובה‬ ‫פאר גאנץ כלל ישראל‪.‬‬ ‫***‬ ‫***** הל ******‬ ‫מנחם משיב נפשי‬ ‫טראפנס פון חיזוק‬ ‫דער אייבערשטער זאל העלפן מיר זאלן טרעפן די ריכטיגע ווערטער מחזק‬ ‫צו זיין איינער דעם אנדערן‪ .‬דוד המלך זאגט אין תהילים און מען זאגט עס‬ ‫אין די ימי אלול יעדן טאג צופרי און ביינאכט‪ ,‬דעם קאפיטל פון לדוד ה' אורי‬ ‫וישעי‪' ,‬אחת שאלתי מאת ה' אותה אבקש' – איין זאך האב געבעטן פון דעם‬ ‫אייבערשטן 'אותה אבקש'‪ ,‬דאס בעט איך – 'שבתי בבית ה' כל ימי חיי' – אז‬ ‫מען זאל קענען זיצן אין דעם אייבערשטנס הויז אין בית המקדש מיין גאנץ‬ ‫לעבן‪.‬‬ ‫ס'קען זיין ס'ליגט דא א גרויסע כוונה‪ ,‬א איד דארף וויסן אז דער אייבערשטער‬ ‫איז א שומע תפילה‪ ,‬ער ווארט אז אידישע קינדער זאל דאווענען און זאלן‬ ‫בעטן פון אים‪ ,‬ער האט א נחת רוח אז מען בעט אים‪ ,‬אז מען האט שכל‬ ‫צו וויסן אז ער איז אלעס‪ ,‬ווי מען זאגט ביי די אני מאמין 'בורא ומנהיג לכל‬ ‫הבריאים' – אז דער אייבערשטער פירט און ער האט באשאפן אלע בריאים‪,‬‬ ‫'והוא לבדו' – ער אליינס‪' ,‬עשה‪ ,‬עושה ויעשה לכל המעשים' – ער טוט אלעס‪,‬‬ ‫ער האט אלעס געטון און ער וועט אלעס טון‪' ,‬לכל המעשים' – אלע מעשים‪,‬‬ ‫אלעס טוט דער אייבערשטער‪.‬‬ ‫ווען א איד גלייבט אין דעם האט דער אייבערשטער א נחת רוח‪ .‬דער טאטע‬ ‫זעט אז דער קינד האט שכל און ער טוט זיך צו אים קלעבן‪ ,‬ער טוט זיך צו‬ ‫אים בענקען‪ ,‬ער טוט זיך צו אים צוטשעפענען‪ ,‬און אז ער ווייסט אז ער איז‬ ‫אלעס וועט דער טאטע אויך צוגעבינדן צו אים כביכול‪ .‬און מען דארף האבן‬ ‫שכל צו וויסן אז מען ווייסט דאס אז דער אייבערשטער ווארט אויף דיר און‬ ‫ער וויל אז דו זאלסט אים בעטן ביסטו שוין א געהאלפענער‪.‬‬ ‫ס'שטייט אז איינער פון די תלמידי בעל שם האבן אמאל געבעטן אז די‬ ‫משרתת‪ ,‬דער וואס פלעגט קומען העלפן אין שטוב‪ ,‬זאל צוריקקומען‪ .‬ס'זעט‬ ‫***** ול ******‬ ‫אויס אזא חידוש אז איד וואס איז געקראכן אין הימל‪ ,‬און ער איז געווען פיל‬ ‫מיט דביקות ה'‪ ,‬תורה און תפילה‪ .‬אבער ער האט געגלייבט אז יעדע זאך טוט‬ ‫דער אייבערשטער‪ ,‬און יעדע זאך וואס ער דארף פון צרכי הנפש און צרכי‬ ‫הגוף פירט דער אייבערשטער‪ .‬און בעט צו אים‪ ,‬און נאר ער קען העלפן‪ ,‬און‬ ‫ער העלפט‪ ,‬און ער ווארט אז דו זאלסט אים בעטן‪.‬‬ ‫ס'איז נישטא קיין זאך וואס דו דארפסט נישט בעטן‪ ,‬יעדע קלייניגקייט‬ ‫וואס דו וועסט בעטן וועט דיר דער אייבערשטער העלפן‪.‬‬ ‫דוד המלך זאגט 'אחת שאלתי מאת ה' – איך האב געבעטן פון דעם‬ ‫אייבערשטן איין זאך אז 'אותה אבקש' – איך זאל אלעמאל בעטן פון דעם‬ ‫אייבערשטן‪.‬‬ ‫דאס זאגט ער שפעטער תהילים אויך‪ ,‬און דעם זעלבן קאפיטל 'לך אמר‬ ‫לבי' – דוד המלך זאגט פארן אייבערשטן‪ ,‬מיין הארץ זאגט פאר דיר‪ ,‬אז דו‬ ‫בעטסט 'בקשו פני' – אז דער אייבערשטער בעט זיך ביי אונז‪' ,‬בקשו פני' –‬ ‫בעט פון מיך‪ ,‬את פניך ה' אבקש‪ .‬און דורכדעם 'אל תסתיר פניך ממנו' – ווייס‬ ‫איך אז דו וועסט קיינמאל נישט באהאלטן פון מיר‪' ,‬עזרתי הייתי' – דו האסט‬ ‫מיר געהאלפן און דו וועסט מיר ווייטער העלפן‪.‬‬ ‫ביי סליחות פאר די הייליגע טעג זאגט מען אויך 'הב לן שאילתין ובעותין'‬ ‫– געב אונז אונזערע בקשות‪ .‬קען זיין אז דאס איז דער פשט אין דעם‪ ,‬אז איין‬ ‫זאך איז זיכער‪ ,‬ווען מען בעט הערט אויס דער אייבערשטער אלע תפילות‪.‬‬ ‫מען זאגט יעדן טאג ביים דאווענען דריי מאל א טאג‪' ,‬כי אתה שומע תפילת‬ ‫כל פה עמך ישראל' – דער אייבערשטער הערט צו אלע תפילות פון אידישע‬ ‫קינדער‪ ,‬איז דאס איז זיכער‪ .‬נאר מען דארף האבן שכל וויאזוי צו בעטן פון‬ ‫אים‪ .‬נישט טראכטן אז דאס איז א קלייניגקייט‪ ,‬איך דארף דער קלייניגקייט‬ ‫און יענער קלייניגקייט‪ .‬ביי אים איז נישטא קיין קליינע זאכן און גרויסע זאכן‪,‬‬ ‫ביי אים איז אלעס איינס‪ .‬אז מען בעט פון אים וועט ער זיכער געבן און ער‬ ‫הערט צו די תפילות‪ ,‬און ער ווייסט וואס ס'איז גוט‪.‬‬ ‫דעריבער זאגט מען פארן אייבערשטן 'הב לן שאילתין ובעותין' – געב אונז‬ ‫די בקשות אז אונז זאלן האבן שכל צו בעטן פון דיר‪ ,‬און ווי מיר האבן פריער‬ ‫געשמועסט‪ ,‬אז דער אייבערשטער וויל עס‪' ,‬את פניך ה' אבקש' ‪ -‬און דער‬ ‫אייבערשטער זאגט 'בקשו פני' – בעט פון מיר‪ .‬ווייל אז מען ווייסט אז דער‬ ‫אייבערשטער וויל דאס‪ ,‬און ס'איז א נחת רוח אז ער טוט ממלא זיין אונזערע‬ ‫בקשות צוליב אונזערע תפילות‪.‬‬ ‫מיר האבן שוין כמה פעמים נאכגעזאגט די ירושלמי אין סוף ברכות‪ ,‬אז‬ ‫***** זל ******‬ ‫אנדערש ווי א מענטש ווען בעט אים צופיל מאל באדערט עס אים אז מען‬ ‫מוטשעט אים אזוי סאך‪ .‬אבער ביי דער אייבערשטער‪ ,‬ווי מער דו בעטס פון‬ ‫אים האט ער מער א נחת רוח‪ ,‬און ווי מער דו בעסט פון אים ווערסטו נאנט‬ ‫צו אים‪ ,‬און ער וועט נענטער צו דיר אויך‪.‬‬ ‫פון דעם אליין וואס דו ווייסט אז דו ביסט אנגעוויזן אויף אים האט ער א‬ ‫נחת רוח‪ ,‬און ער טוט עס אויך ארויסברענגען כדאי זאלסט ווייטער בעטן‪ ,‬ער‬ ‫גיט דיר חיזוק מיט דעם אז דו זאלסט קענען ווייטער בעטן‪.‬‬ ‫יעצט ווען ס'קומט די הייליגע טעג איז די צייט וואס מען קען זיך אויסבעטן‪,‬‬ ‫און יעצט איז די צייט 'דרשו ה' בהמצאו' בעט פון דעם אייבערשטן‪ ,‬יעצט איז‬ ‫ער דא מיט אונז כביכול‪ ,‬ער גיט אונז די הייליגע טעג‪ ,‬די ימי הרחמים והרצון‪.‬‬ ‫פארוואס הייסט עס ימי 'רצון'? ווייל רצון אז טייטש אז דער אייבערשטער‬ ‫כביכול וויל אונז געבן‪ ,‬ס'איז רחמים און ס'איז רצון אויסער דעם אז ס'איז ימי‬ ‫הרחמים‪.‬‬ ‫דארף מען עס אויסנוצן מיט שכל און בעטן‪ ,‬און יעצט איז דער צייט‪ ,‬און‬ ‫בעטן אז מען זאל האבן שכל אז מען זאל בעטן א גאנץ יאר‪.‬‬ ‫דער הייליגער בעל שם הקדוש האט געזאגט אמאל אז א מלך האט אמאל‬ ‫געזאגט פאר א מענטש אז דו קענסט דיך אויסוועלן וואס דו ווילסט פון אלע‬ ‫אוצרות‪ .‬דער מענטש איז געווען א חכם און ער האט געטראכט "וויפיל קען‬ ‫איך שוין אנפאקן אויף זיך אויף איינמאל פון די אוצרות"‪ ,‬האט ער געבעטן‬ ‫פון דער מלך אז ער זאל אים געבן "ווען איך דארף עפעס זאל מיר דער קעניג‬ ‫געבן וואס איך דארף‪ ,‬נישט נאר יעצט‪ ,‬אז ווען איך דארף‪ ,‬א גאנץ יאר זאל‬ ‫איך קענען קומען און באקומען וואס איך וויל"‪.‬‬ ‫דאס בעט מען 'ה' הושיעה המלך יעננו ביום קראנו' – דער אייבערשטער‬ ‫זאל אונז געבן ווען מען בעט‪ ,‬אז מען זאל האבן שכל צו בעטן‪ .‬און אז מען‬ ‫וועט האבן די קאראדזש און די חיזוק און וויסן אז דער אייבערשטער וויל‬ ‫אונז‪ ,‬און ער וויל אונז געבן‪ ,‬און ער ווארט אויף אונזערע תפילות‪ .‬דאס אליינס‬ ‫גיט חיזוק אז מען זאל בעטן און דער אייבערשטער וועט אונז געבן כל טוב‪.‬‬ ‫***‬ ‫***** חל ******‬ ‫גליון זו מוקדש‬ ‫לעילוי נשמת האישה הצדקנית‬ ‫פראדל בת הרה"צ ר' מאיר ז"ל‬ ‫ולעילוי נשמת‬ ‫האישה הצדקנית רחל לאה בת ר' מאיר ז"ל‬ ‫הקמת המצבה יתקיים בעז"ה ביום רביעי‬ ‫פרשת כי תבוא‪ ,‬י"ד אלול שנת תשפ"ו‬