אמרי מנחם · Imrei Menachem — ניצבים וילך (2026-08-31)

ניצוצי אורה ומאמרים יקרים
מפה מפיק מרגליות
ניצוצי אורה ומאמרים יקרים
מפה מפיק מרגליות
פרשת נצבים-וילך
גיליון זה נתנדב לעילוי נשמת אחותי הצדקת האשה החשובה
מרת פראדל ע"ה
אחותי הצדקת האשה החשובה
מרת רחל לאה ע"ה
בת הרה"ג ר' מאיר מאשקאוויטש זצ"ל
ת.נ.צ.ב.ה
פרשת נצבים
המתקת הדינים אחר פרשת התוכחה
אתם נצבים היום כולכם לפני ה' אלקיכם (כט ,ט).
"היום" רומז על ראש השנה [ראה רמ"ז לזח"ב לב ,ב .פענח רזא ס"פ נצבים].
ויש לבאר המשך הדברים עם סיום פרשת כי תבוא.
בפרשת כי תבוא נאמרה התוכחה ,והאיך אפשר להמתיק הדינים שבתוכחה,
זהו ע"י תקיעת שופר שבראש השנה" ,עלה אלקים בתרועה" .השופר נקרא
חכמה (עי' ר"ה כט ,ב ,תקיעת שופר ורדיית הפת שהיא חכמה ואינה מלאכה .וכנרמז גם בפסוק
(משלי לא ,כו) "פיה פתחה בחכמה") ,ונרמז בסיום פרשת כי תבוא שנאמר (כט,
ח) "למען תשכילו את כל אשר תעשון" – "למען תשכילו" היינו חכמה ,תקיעת
שופר – על ידי זה באים ל"אתם נצבים היום כולכם לפני ה' אלקיכם".
והנה בעליית ראשון נאמר פעמיים תיבת "היום" – בפסוק הראשון "אתם
נצבים היום" ,ולאחרי זה (כט ,יא) "לעברך בברית . .אשר ה' אלקיך כורת עמך
היום" .וזה רומז לראש השנה שחל להיות בשבת ,שהרי גם שבת נקראת
"היום" כמש"נ (שמות טז ,כה) "שבת היום לה'" ,שהרי בשבת אין דינים ,ועל זה
נאמר "בשרו מיום אל יום ישועתו" – שכאשר מצטרפים "יום" עם "יום" ,היינו
שבת עם ראש השנה ,אזי מובטחים אנו לישועתו ,שזוכים בדין ו"אתם נצבים
היום".
***
נאמר "פיה פתחה בחכמה ותורת חסד על לשונה" (משלי לא ,כו) .בפסוק זה
נרמז ,שסדר התקיעות (תשר"ת תש"ת כו') אין לו מקור מפורש בתורה שבכתב
אלא נמסר לנו על ידי רבותינו בתורה שבעל פה" :פיה פתחה" הוא מצות
שופר המתקיימת בפה ,והוא "בחכמה" ,שפרטי הדינים נמסרו ע"י חכמינו ז"ל,
ו"תורת חסד" – על פי הא דאיתא בספרים שתורה שבכתב היא מדת הדין,
ותורה שבעל פה מורה על חסד .ועל ידי תקיעת שופר נעשית המתקת הדינים
לישראל.
***** ב ******
וכאשר ימתקו הדינים לישראל ,אזי כל הקללות שבתוכחה יחולו על ראש
הגויים ,וכפי שנאמר (משלי יב ז) "הפוך רשעים ואינם ,ובית צדיקים יעמוד".
וגם זה נרמז בלישנא דקרא בפרשתנו "אתם נצבים היום כולכם לפני ה'
אלקיכם" – שנקט ב' השמות ,הוי' שהוא מדת הרחמים ואלקים שהוא מדת
הדין – דין לרשעים וחסד ורחמים לישראל.
עוד יש לרמז ,שנאמר "לפני ה' אליקכם" – לפני דייקא ,ורומז על האותיות
שלפני אותיות שם אלקים – דהיינו אכדט"מ המורה על מדת הבטחון" ,בטחו
בה' עדי עד" ,כדאיתא בספרים ,ועל ידי זה נעשית המתקת הדינים.
***
עוד רמז בכתוב "אתם נצבים היום" :הנה נאמר בפרשת וזאת הברכה (דברים
לג ,כט) "אשריך ישראל מי כמוך עם נושע בה' מגן עזרך ואשר חרב גאותך".
ופירש בקדושת לוי ,שמהו החרב של ישראל נגד הקליפות והסטרא אחרא
– הגאוה והתוקף בדביקותנו בה' יתברך .וזהו מ"ש רש"י בפרשת שופטים (כ,
ג) "אפילו אין בכם זכות אלא קריאת שמע בלבד ,כדאי אתם שיושיע אתכם",
דלכאורה מהי השייכות בין הדברים .אלא שכנ"ל גאותכם בה' ,שזה מתבטא
בקריאת שמע ,היא היא החרב שבכוחה להושיע אתכם.
וזהו הרמז גם בכתוב דידן ,שכאשר נעמוד בגאון יעקב "לפני ה' אלקיכם",
על ידי זה נזכה ל"אתם נצבים" – לגבור על הקטרוגים ועל הסטרא אחרא
ולזכות בדין.
***
התועלת בהבטה בפני הצדיק
דרך נוספת בפירוש הכתוב "אתם נצבים היום" ,ובהקדים מ"ש הרה"ק בעל
הנועם אליעזר מסקוליען זיע"א ,שמה שנאמר בברכת כהנים "יאר ה' פניו
אליך" קאי על הצדיקים ,שהם פני השכינה כמ"ש בזוה"ק .וכיון שהצדיקים
הם פני השכינה ,לכן ההתסכלות בפניו של צדיק מעוררת לתשובה ומביאה
לשלום ,ולכן "יאר פניו אליך – [על ידי זה יהיה ]:ויחונך; ישא ה' פניו אליך –
[על ידי זה יהיה ]:וישם לך שלום".
וסיפר הרה"ק הנ"ל מעשה נורא מאחד הצדיקים שבא אליו יהודי בעל
עבירה ,שלא הצליחו לעוררו בתשובה ולהטותו לטוב בשום דרך אחרת .ואמר
לו אותו צדיק שיביט כל העת בפניו ,וזה אכן הועיל שנעשה בעל תשובה
גמורה ואף נעשה בעל מדריגה בעבודת ה' .עכ"ד.
ובזה יש לבאר מאמר הגמרא (ברכות לג ,ב) על הפסוק "ועתה ישראל מה ה'
אלקיך שואל מעמך כי אם ליראה" – אטו יראת שמים מילתא זוטרתא היא
***** ג ******
כו' ,אין לגבי משה מילתא זוטרתא היא .דלכאורה מהו התירוץ לגבי כל אחד
מישראל ,בזה שלגבי משה מילתא זוטרתא היא .ולפי הנ"ל משמעות הדברים
היא ,שעל ידי שמביטים בפניו של משה זוכים ליראת שמים.
ומעתה יובן הרמז בכתוב "אתם נצבים" ,שכאשר עומדים "לפני ה' אלקיכם",
שזה קאי על הצדיקים" ,פני השכינה" ,בזכות זה זוכים ל"אתם נצבים" ,לזכות
בדין ,ואין מה לחשוש מקטרוגים וכו'.
***
גודל קדושת עשרה מישראל
עוד יש לבאר בדיוק הלשון בכתוב "כולכם" ,על פי מ"ש בספר התניא
קדישא (אגה"ק סי' כג) בשם רבותיו ,כי אילו נמצא מלאך אחד עומד במעמד
עשרה מישראל ביחד תפול עליו אימתה ופחד בלי גבול ותכלית משכינתא
דשריא עלייהו ,עד שהיה מתבטל ממציאותו לגמרי .ע"כ .וזהו "אתם נצבים
היום כולכם" ,דכאשר נמצאים "כולכם" ,היינו עדה מישראל יחד ,אזי "אתם
נצבים" – שמתקיימת בכם הקדושה; וזהו "לפני ה' אלקיכם" ,גילוי השכינה
עצמה ,ולא מלאך ושרף בלבד שאינו עומד בקדושה זו.
***
הברכה ע"י אחדות ישראל
בייטב פנים (מועדים ח"ב ,דורש טוב לשבת הגדול אות כו) הביא בשם דודו הרה"ק
מו"ה אריה ליב זיע"א ,האריה דבי עילאי מווישניצא ,שפירש הפסוק (מלאכי
ג ,טז) "אז נדברו יראי ה' איש אל רעהו ,ויקשב ה' וישמע ויכתב ספר זכרון
לפניו ליראי ה' ולחושבי שמו" – שכל אחד אומר על רעהו שהוא ירא ה' ,ואזי
ה' מקבל את דברי שניהם וכותב לפניו "ליראי ה'" ,כלומר ששניהן נכתבין
ונחשבין ליראי ה'.
בדרך זו יש לומר ,שכאשר כל אחד מברך את רעהו בליל ראש השנה "לשנה
טובה תכתב ותחתם לאלתר לחיים טובים" (חיי"א כלל קלט ס"ה) ,הרי הוא בעצם
מביע בזה שחבירו צדיק גמור הוא ,שהרי אמרו חז"ל (ר"ה טז ,ב) שדוקא צדיקים
גמורין נכתבין ונחתמין לאלתר לחיים ,משא"כ הבינוניים תלויין ועומדין מר"ה
ועד יוה"כ.
ולפי דרכנו ,כאשר שני יהודים אומרים זל"ז ,כל אחד על רעהו ,שהוא
צדיק גמור ,מקבל הקב"ה את דברי שניהם וכותב וחותם אותם לאלתר לחיים
טובים.
ויש לרמוז כל זה בלשון הכתוב ,דכאשר תהיו "כולכם" באחדות ,וכל אחד
***** ד ******
מחשיב את רעהו שהוא צדיק העומד "לפני ה' אלקיכם" ,אזי אתם נצבים היום
וזוכים בדין.
וזו העצה היחידה להינצל מכל האויבים ומעניני התוכחה שבפרשת כי
תבוא – שיהיו כל ישראל באחדות" ,כולכם".
***
רמז בכתוב ללומדי תורה ותמכי דאורייתא
מחוטב עציך עד שואב מימיך (כט ,י).
"חוטב עציך" היינו תלמידי חכמים ,העוסקים בתורה שנקראת "עץ חיים".
ו"שואב מימיך" רומז למחזיקי תורה ,כעין שואב מים שאוסף ואוגר את המים.
***
השותפות בקיום המצוות
פן יש בכם גו' אשר לבבו פונה היום מעם ה' אלקינו (כט ,יז).
בשו"ע (חו"מ סי' קעו ס"ה-ו .והובא בערך ש"י פרשתנו בביאור המדרשים) ,השותפין
שהטילו לכיס זה מנה וזה מאתים וזה שלוש מאות ,ונתעסקו כולם בממון
סתם ופיחתו או הותירו – השכר או הפחת ביניהם בשוה לפי מנינם ,לא לפי
המעות .אבל אם שינו ממה שהתנו בתחלה נוטלין לפי מעותיהן.
בדרך זו מתפרשים הפסוקים כאן – כאשר "אתם נצבים היום כולכם" ,היינו
כולם כאחד כעין שותפות ,אזי אף על פי שאחד מכם עשה יותר מצוות מרעהו
וכו' ,יקבלו שכר מלמעלה כולם כאחד.
אבל אם יש בכם איש או אשה וגו' אשר לבבו פונה היום מעם ה' אלקינו,
אזי (לקמן פסוק יט) "יעשן אף ה' וקנאתו באיש ההוא" בלבד ,והוא בלבד יפסיד
מהשכר ,שכן הוא שינה והפריד עצמו מן השותפות.
***
עד היכן כוח התשובה
ושבת עד ה' אלקיך ושמעת בקלו (ל ,ב).
איתא בגמרא (יומא פו ,א לגירסת הילקוט והע"י הובא במהרש"א) :אמר רבי לוי
גדולה תשובה שמגעת עד כסא הכבוד שנאמר שובה ישראל עד ה' אלקיך,
ורבי יוחנן אמר עד ולא עד בכלל.
ויש לעיין ,כפי שהעירו במפרשים ,מדוע הביאו בגמ' הפס' "שובה ישראל"
בהושע ,ולא הפס' בתורה "ושבת עד ה' אלקיך".
***** ה ******
והנה כ' ביד הקטנה (הל' תשובה פ"א מנחת עני סק"ד ,עיי"ש) שהעושה תשובה,
אף אם לא שב בתשובה שלמה בכל לבו ,מ"מ אם התוודה בפיו יש לו גם כן
קצת כפרה.
ונראה לומר שזה נרמז בכתוב (תהלים פו ,ה) "כי אתה ה' טוב וסלח ורב
חסד לכל קוראיך" – שיש בזה ב' בחינות :להשב תשובה גמורה "אתה ה' טוב
וסלח"; ולא עוד אלא שאתה "רב חסד לכל קוראיך" ,כל מי שקורא (היינו בדיבור
בפה) ,אף אם לא שב בכל לבו ,גם אליו נוטה ה' חסד.
עוד יש לרמוז בלשון תפילת הימים הנוראים "באין מליץ יושר מול מגיד
פשע ,תגיד ליעקב דבר חוק ומשפט ,וצדקנו במשפט המלך המשפט".
דלכאורה תמוה ,אם תגיד ליעקב דבר חוק ומשפט ,היינו שמקיימים חוקיו
ומשפטיו יתברך ,אם כן שוב יש בידם זכויות שיעמדו להם בדין ,ומדוע אין
מליץ יושר? אלא דמיירי כנ"ל במי שלא שב בכל לבו ,ולכן אין מליץ יושר,
ועל זה מחדש דמכל מקום "תגיד ליעקב דבר" – היינו שיתוודו בפה ,וגם זה
מהני לזכות בדין.
[ובאופן אחר יש לפרש עפ"י מ"ש בירושלמי (ר"ה פ"ד ה"ח)" ,בכל הקרבנות
כתיב חטא ובעצרת אין כתיב חטא ,אמר להן הקב"ה ,מכיון שקיבלתם עליכם
עול תורה מעלה אני עליכם כאילו לא חטאתם מימיכם" – דזהו "תגיד ליעקב
דבר" ,היינו לימוד התורה שהוא בדיבור ,וזה יועיל לזכות בדין כאילו לא
חטאתם מימיכם ,אפילו אם לולא זאת אין מליץ יושר כו'].
ולפי זה יש ליישב ,שבפסוק בפרשתנו מדובר במי ששב בתשובה שלמה,
וכפי שנאמר בהמשך הכתוב "ושמעת בקלו ככל אשר אנכי מצוך היום"" ,בכל
לבבך ובכל נפשך" .ובזה אכן מגעת תשובתו עד כסא הכבוד ועד בכלל .אבל
בהושע כתוב סתם "שובה ישראל" ,משמע שאינה תשובה גמורה ממש ,אלא
שמכל מקום יש בזה גם וידוי דברים (שנאמר שם "קחו עמכם דברים") ,ולכן ס"ל
לרבי יוחנן דאמנם אין בכח התשובה להגיע עד כסא הכבוד ממש ,אבל עכ"פ
קצת כפרה יש ,ומגיע עד כסא הכבוד ולא עד בכלל.
עוד יש לבאר לאידך גיסא ,עפ"י מ"ש בישמח משה שרבים העושים תשובה
יחד הרי זה נחשב תשובה מאהבה .לפי זה יש לומר שרבי לוי ,דס"ל תשובה
מגעת עד כסא הכבוד ,מיירי בתשובה מאהבה .ולכן דוקא בפס' שובה ישראל
שמדבר לרבים (כי מדבר אל כלל ישראל" ,שובה ישראל" ,וכן בהמשך אליו בפס' ג נאמר
בלשון רבים" :קחו עמכם דברים ושובו אל ה' ,אמרו אליו גו'") מגעת התשובה עד כסא
הכבוד ועד בכלל .משא"כ בפסוק "ושבת" המדבר בלשון יחיד.
***
***** ו ******
ושבת עד ה' אלקיך ושמעת בקלו ככל אשר אנכי מצוך היום (ל ,ב) .ואתה
תשוב ושמעת בקול ה' ועשית את כל מצותיו (ל ,ח).
פעמיים נזכר תשובה וקיום כל המצוות ,אלא שבפעם הראשונה נאמר
"ככל" בכ"ף הדמיון ,היינו לא כל ממש ,ורק בפעם השניה נאמר "ועשית את
כל מצותיו" ללא כ"ף הדמיון .והדבר אומר דרשני.
והנה כתב הצל"ח (ברכות ד ,ב) ,שהעושה תשובה פעמיים הרי הוא שב
מאהבה ונעשו לו הזדונות כזכויות .ולפי זה הדברים מתפרשים היטב ,דבפעם
הראשונה יתכן שהוא תשובה מיראה ,ואז אין לו את מעלת הזדונות שנעשו
כזכויות ,לכן נאמר "ככל" בלבד .אבל כשחוזר ושב ה"ז מאהבה ,וגם הזדונות
נעשים כזכויות ,ושפיר הוי "כל מצותיו".
***
ג' שמיעות על שום מה
ושמעת בקלו ככל אשר אנכי מצוך היום (ל ,ב) .ואתה תשוב ושמעת בקול
ה' ועשית את כל מצותיו (ל ,ח) .כי תשמע בקול ה' אלקיך . .כי תשוב אל ה'
(ל ,י).
יש לומר שג' הפעמים שנזכר בפרשתנו לשמוע בקול ה' ,רומזים למצות
שמיעת קול שופר ,שיש בזה ג' ענינים – תקיעה תרועה ותקיעה (דכל תרועה
פשוטה לפניה ופשוטה לאחריה – שו"ע סי' תקצ ס"א).
או יאמר ,כנגד מלכויות זכרונות ושופרות.
ועי"ז ייחשב לו כאילו קיים את כל המצוות ,כהמשך הפסוק.
***
עוד יש לבאר עפ"י המקובל בשם הרה"ק בעל הדברי יחזקאל משינאווא
זיע"א ,בטעם שנאמר אצל יוסף הצדיק (בראשית לט ,ח) "וימאן" בטעם שלשלת,
שנגינתו עולה ויורדת ג' פעמים – ביאר על כך הדברי יחזקאל ,שכאשר האדם
מתגבר על היצה"ר ,ולאחרי זה מנסה שוב היצה"ר להפילו בחטא ומתגבר
עליו פעם נוספת ,וכן עד שניצח במלחמת היצר ג' פעמים – שוב מובטח הוא
שידו על העליונה ואינו צריך לירא מפני היצר הרע .ויש לומר שלכן נאמר ג'
פעמים תשובה בפסוקים אלו.
***
ארץ הצבי
והביאך ה' אלקיך אל הארץ אשר ירשו אבותיך . .והרבך מאבותיך (ל ,ה).
***** ז ******
יש לפרש עפ"י מה שאמרו חז"ל שארץ ישראל ,הנקראת בכתוב (דניאל
יא ,טז) "ארץ הצבי" ,מתפשטת ומתרחבת כמו עור הצבי – דזהו מ"ש והרבך
מאבותיך ,דכאשר תבוא אל הארץ ,אם תתנהג כדבעי כפי רצון ה' ,אזי תהיה
הארץ יותר ("הרבך") מכפי שהיתה אצל אבותיך.
וכן יש לפרש בפסוק (ל ,טז) "וחיית ורבית וברכך ה' אלקיך בארץ אשר אתה
בא שמה לרשתה".
***
מעלת הברכה לפרי בטנך
והותירך ה' אלקיך בכל מעשה ידך בפרי בטנך (ל ,ט).
שמעתי ממורי ורבי הרה"ק רבי מנחם שלמה בן רבי משה מקאלוב זיע"א,
שפעם הגיע הרה"ק רבי יששכר דוב מבעלזא זיע"א בימי חודש אלול לעיירה
קאלוב ,והיה תולה שם מכתב מהרה"ק מקאלוב לאנשי הקהל בו הוא מבקש
שיתמכו בבני ביתו .הרה"ק מבעלזא הביט ממושכות במכתב ,וקרא :כעת הנני
מבין .וביאר ,שמתוך בקשת הרה"ק מקאלוב מבין הוא ,שכאשר חסר לצדיק
הרחבת הדעת אזי לצדיק עצמו אין נזק מכך ,אך זה עלול לפגוע בצאצאיו.
עד כאן.
יש לבאר לפי זה את הפסוק ,שכאשר ייטיב הקב"ה לאדם ויהיה לו שפע
"בכל מעשה ידך" ,אזי תצמח מזה תועלת ל"פרי בטנך" ,שלא יגיע עדיהם
נזק ח"ו אילו לא תהיה לצדיק הרחבת הדעת .על דרך זה מצינו בפרשת כי
תבוא (פרק כח פס' ד ופס' יא) ,שהברכה לפרי בטנך באה יחד עם שאר הברכות
וריבוי השפע בשאר הענינים .וראה גם רש"י בפרשת לך (בראשית יב ,ב) ,שבירכו
הקב"ה לאברהם על הבנים ועל הממון ועל השם ,שאודיע טבעך בעולם ,והם
הם הדברים – שכאשר יברכך בממון אזי תהיה הרחבת הדעת ותהיה הברכה
גם בבנים .אמן כן יהי רצון.
***
מעלת הלומד מאה ואחד פעמים
לא נפלאת היא ממך (ל ,יא).
איתא בגמרא (חגיגה ט ,ב) ,אינו דומה שונה פרקו מאה פעמים לשונה פרקו
מאה ואחד.
ההוספה של השונה פרקו מאה ואחד היא "אחד" ,היינו שזוכר את ה' אחד
בלימודו ,ולומד תורה לשמה.
***** ח ******
ונרמז בפסוק" ,לא נפלאת היא ממך"" ,ממך" בגימטריא מאה ,והלומד מאה
פעמים היינו שחסר לו הלימוד לשמה ,הרי זה "לא נפלאת".
***
ששים ריבוא אותיות בתורה
כי קרוב אליך הדבר מאד (ל ,יד).
פירש רש"י ,התורה נתנה לכם בכתב ובעל פה.
והנה עצם ענין נתינת התורה לישראל הוא דבר נפלא ,שהרי האדם הוא
גשמי ואילו התורה כל כולה רוחניות ואלקות ,ואיך יכול האדם לתפוס ולהכיל
בשכלו את התורה .וכפי שהקשה כן החת"ס .אמנם הרי ידוע שיש ששים רבוא
אותיות בתורה כנגד ששים רבוא נשמות ישראל ,ולכל יהודי יש אות בתורה.
לפי זה אכן אין התורה דבר זר לישראל ,כי יש לכל אחד מהם חלק בה.
ולכן אמר הכתוב "לא נפלאת היא ממך"" ,כי קרוב אליך הדבר" – "ממך"
ו"אליך" דייקא ,דוקא כלפי בני ישראל אין התורה רחוקה ונפלאת ,כי הם
שייכים ודבוקים בה ממש.
***
ארץ ישראל תלויה בשמירת התורה
אשר אנכי מצוך היום לאהבה את ה' אלקיך ללכת בדרכיו ולשמר מצותיו
וחקותיו ומשפטיו ,וחיית ורבית וברכך ה' אלקיך בארץ אשר אתה בא שמה
לרשתה (ל ,טז).
בספר ערבי נחל בפרשת בהעלותך האריך ,שכל חלק בארץ ישראל יש
כנגדו חלק בתורה .ובאמת שני הדברים תלויים זה בזה ,כי אין לה לקדושת
הארץ ואי אפשר לכבוש את הארץ ,אלמלא קדושת התורה .וכפי שהובא לעיל
שכאשר בנ"י נוהגים כרצון ה' מתרחבת ארץ ישראל כעור הצבי ,ומכלל הן
אתה שומע לאו ,שאם ח"ו חסר בקיום רצון ה' ,אזי מפסידים גם את החלק
בארץ ישראל.
וזה מדוייק בלשון הכתוב ,דברכת ה' "בארץ אשר אתה בא שמה לרשתה"
תלויה בהליכה בדרכי ה' ובשמירת מצוותיו.
***
***** ט ******
פרשת וילך
מצות כתיבת ספר תורה
ועתה כתבו לכם את השירה הזאת ולמדה את בני ישראל שימה בפיהם
(לא ,יט).
איתא בגמ' (גיטין ס ,ב) ,דברים שבכתב אי אתה רשאי לאומרן על פה ,דברים
שבעל פה אי אתה רשאי לאומרן בכתב.
ומבואר במפרשים ,דהלא כל הלימודים בתורה שבעל פה הם מדיוק בתורה
שבכתב ,כגון מייתור אות וכיוצא בזה .ואילו ילמדו את התושב"כ בעל פה,
מבלי לראות את אותיות התורה ואופן כתיבת התיבות ,יתכן שלא ידעו ולא
יבחינו בכל עיקרים אלו .לכן מוכרחים ללמוד את התושב"כ מתוך הכתב
דוקא.
זאת ועוד ,ידוע מ"ש תוס' (סוכה ו ,ב ד"ה ורבי ,ובכמה מקומות) לגבי המח' האם
יש אם למקרא או יש אם למסורת – דכולהו מודו דדרשינן מקרא ומסורת דלא
על חנם נכתב כן ,אלא במילתא דמיכחשי אהדדי פליגי ,דמר סבר מקרא עיקר
ומר סבר מסורת עיקר .נמצא דלכולי עלמא מוכרחים לידע כיצד נכתבים
הפסוקים בתורה ,וזה לא יוכל להיות באם ילמדו את התושב"כ בעל פה.
וענין זה נרמז בפסוק דידן ,דמפני מה נצרך שיהיה "כתבו לכם" דוקא,
בשביל "ולמדה את בני ישראל" ,כדי שיוכלו ללמוד דרשות הפסוקים וכנ"ל.
אמנם כל זמן שלמדו דור המדבר מפיו של משה רבינו ,לא היה הכרח
בזה ,שהרי משה לימדם את כל הלימודים ואת כל הדרשות ,את המקרא
ואת המסורת [עי' ירושלמי שקלים פ"ו ה"א ,בין כל דיבור ודיבור [שבלוחות]
דקדוקיה ואותיותיה של תורה] .אבל "ועתה" – דהיינו לקראת הסתלקותו של
משה רבינו ,מכאן ואילך "כתבו לכם" וכו'.
***
כפרה ע"י תורה
ועתה כתבו לכם (לא ,יט).
***** י ******
אמרו חז"ל במדרש "אין ועתה אלא תשובה" (בראשית רבה פכ"א ,ו) .ובגמרא
משמע ש"עתה" קאי על תלמוד תורה (מגילה ג ,א .עיי"ש בתוס' ד"ה עתה) .וממוצא
דבר נמצאנו למדים שתורה ותשובה ענינם אחד .וכן עולה ממאמר חז"ל
(קידושין ל ,ב) "בראתי יצר הרע ובראתי לו תורה תבלין ,ואם אתם עוסקים
בתורה אין אתם נמסרים בידו שנאמר הלא אם תטיב שאת".
עוד יש לומר ,ש"ועתה" לשון תשובה מכפר על כל החטאים ,וזה קאי על
מ"ש בפרשת האזינו (לב ,ב) "כשעירים עלי דשא" ,הרומז כמו שאמר הרה"ק
רבי יששכר דוב מבעלזא זיע"א לעבודה בביהמ"ק בשעירים .וכמ"ש הרמב"ם
(הל' תשובה פ"א ה"ב) ,ששעיר המשתלח מכפר על כל עבירות שבתורה הקלות
והחמורות ,בין שעבר בזדון בין שעבר בשגגה.
וכיון שתורה ותשובה שניהם נרמזים בלשון "ועתה" ,נמצא שגם ע"י לימוד
התורה אפשר לכפר על כל העבירות.
ואע"פ שאמרו (יומא פו ,א) מי שיש חילול השם בידו אין לו כח בתשובה
לתלות וכו' אלא כולן תולין ומיתה ממרקת ,מכל מקום ע"י תורה זוכה מיד,
"עתה" ,לכפרה.
***
שלימות התורה ושלימות ישראל תלויים זה בזה
ועתה כתבו לכם (לא ,יט).
ידוע הרמז שאמרו בלשון "תיקו" (הנזכר פעמים רבות בש"ס) ,שהוא ראשי תיבות
"תשבי יתרץ קושיות ואבעיות" .וביאור הדברים ,דכיון שכל אות שבתורה היא
כנגד נשמה אחת מישראל (ראה גם לעיל) ,הרי שאם יש אחד מישראל שאינו
כדבעי ,ממילא יש גם חסרון כביכול בתורה ,בחלק השייך אליו .ועל ידי זה
ישנן קושיות ואבעיות שאינן באות לפתרונן .אבל כאשר יבוא אליהו הנביא
ויחזיר את כלל ישראל בתשובה שלמה ,אזי יתורצו גם כל הקושיות והאבעיות
וכל התורה תהיה ברורה.
וזהו "כתבו לכם" ,שכתיבת התורה תלויה בכם ,בשלימות של ישראל.
ולכן גם נאמרה מצוה זו ,של כתיבת ספר התורה ,בסמיכות למצות הקהל
שענינה לכנס את כל ישראל – כי כנ"ל שלימות התורה ושלימות ישראל
כרוכים זה בזה.
זהו גם מה שמשה רבינו כתב ס"ת לכל אחד מהשבטים ,ועוד ס"ת הניח
בעזרה .להורות שכל יהודי יכול להיות שייך לתורה ,ובל ידח ממנו נדח.
וכמו שאמר רבינו הקדוש מסאטמאר זיע"א ,אשר דבר ברור הוא שכל יהודי
שאפילו רק רצה להיות יהודי ,יתוקן לעתיד לבוא בימות המשיח .ולפי זה
***** אי ******
פירוש "כתבו לכם" – שכתיבת התורה היא לתועלת ישראל ,שע"י התורה
והתקשרות כל אחד מישראל בתורה ,על ידי זה לא ידח ממנו נדח.
***
רבי מאיר כתבה מלבו
ועתה כתבו לכם (לא ,יט).
אמרו בגמרא (מנחות ל ,א) ,הקב"ה אומר ומשה אומר וכותב.
ובטור (או"ח סי' לב) כ' שצריך שיכתוב מפי הכתב ושיקרא כל תיבה ותיבה
קודם שיכתבנה [מיהו גבי תפילין ס"ל להטור ,דמפני שהסופרים רגילים באלו
הד' פרשיות והן שגורות בפיהם יכולין לכותבם בעל פה שלא מן הכתב .אבל
בכתיבת ס"ת לכולי עלמא צריך שיכתוב מפי הכתב כו'].
והנה בגמ' (מגילה יח ,ב ,ועד"ז בירושלמי מגילה פ"ד ה"א) מסופר מעשה ברבי מאיר
שהלך לעבר שנה בעסיא ולא היה שם מגילה וכתבה מלבו וקראה .ומבאר רבי
אבהו ,שאני רבי מאיר דמיקיים ביה ועפעפיך יישירו נגדך.
וצריך להבין ,שהרי דין זה שצריך לכתוב מתוך הכתב יש לחקור מה טעמו,
דבפשטות אפשר להבין שזהו כדי שלא יטעה ,אבל הב"ח כתב שהוא גזירת
הכתוב .ואם כן ,אילו היה טעם הדין כדי למנוע טעות ,אזי מובן שאצל ר"מ
לא שייך חשש זה .אבל לפי הב"ח שהוא גזירת הכתוב ,כיצד זה שלא כתב
ר"מ מתוך הכתב.
אלא פירוש הדברים ,שצדיקים זוכים להיות "רואים את הקולות" ,כשם
שהיה בעת מתן תורה ,גם בעת לימודם עתה .וכיון שרבי מאיר ראה את
הדברים היוצאים מפי הקב"ה כביכול ,שפיר הוי מתוך הכתב.
גם דין זה שצריך שיקרא כל תיבה קודם שיכתבנה ,שטעמו כמ"ש הב"ח
שע"י הבל פיו מביא הקדושה לכתיבת הס"ת – הנה כאשר רואה את הדיבור
מפי הקב"ה בודאי שאין לך קדושה גדולה מזו.
***
ע"י לימוד התורה נזכה לביאת המשיח
לקוח את ספר התורה הזה (לא ,כו).
"לקוח" נכתב בתורה חסר ו'" ,לקח" ,והוא בגימטריא מנחם ,שמו של משיח
(סנה' צח ,ב).
ויש לומר הרמז בזה ,שע"י לימוד התורה נזכה בעזהי"ת לביאת המשיח.
***
***** בי ******
אמרי מנחם משנים קדמוניות
נצבים
'אתם' – 'אמת'
אתם נצבים היום כולכם לפני ה' אלקיכם ראשיכם שבטיכם זקניכם
ושוטריכם כל איש ישראל (כט ,ט).
וברש"י (פס' יב) 'מדרש אגדה ,למה נסמכה פרשת אתם נצבים לקללות ,לפני
ששמעו ישראל מאה קללות חסר שתים חוץ ממ"ט שבתורת כהנים ,הוריקו
פניהם ,ואמרו מי יוכל לעמוד באלו ,התחיל משה לפיסם' ,אתם נצבים היום',
הרבה הכעסתם למקום ולא עשה אתכם כלייה ,והרי אתם קיימים לפניו .היום.
כיום הזה שהוא קיים והוא מאפיל ומאיר ,כך האיר לכם וכך עתיד להאיר לכם,
והקללות והיסורין מקיימין אתכם ומציבין אתכם לפניו.
יש להבין היכן יש בדברים אלו פיוס ונחמה לישראל.
עוד יש להבין האיך אכן אין הקב"ה עושה כלייה עם ישראל אף אחר שהם
מכעיסים לפניו ,וראויים משום מעשיהם לעונש וקללות.
ויש לומר על פי מה שכתב בקדושת לוי (לר"ה ד"ה ויכון) בפירוש מה שאומרים
'ויכון בחסד כסאך ותשב עליו באמת' ,וז"ל ,כי כשהקב"ה דן את עולמו בחסד,
אזי יש קיום ,וזהו 'באמת' ,כי אמת הוא דבר הקיום .אבל ח"ו כשהקב"ה דן
כו' ,אז הצדיקים שבדור יש להם כח לבטל .וזהו 'מי מושל בי צדיק' ,ונמצא
כביכול אינו מתקיים כו' ,אבל כשהקב"ה דן את עולמו בחסד ,אז יש לו קיום
ואין מי שיבטל .וזהו 'ויכון בחסד כסאך ותשב עליו באמת' ,כיון שכונן בחסד
כסאך אז הוא באמת ,עכ"ל.
בענין זה ניחם משה רבינו את בני ישראל ואמר להם ,דעו כי אף אם חלילה
הכעסתם בפני המקום ונגזר עליכם עונשים קשים ,מאחר שהם נובעים ממדת
הדין ,אין להם קיום מוכרח ,כי הצדיקים השולטים כביכול בהקב"ה יכולים
לבטל ולשנות את גזר הדין.
***** גי ******
ולזה אכן 'הרבה הכעסתם למקום' ,ואף על פי כן 'לא עשה עמכם כליה',
משום כח הצדיקים שהתחננו לפניו ופעלו אצלו לביטול הגזירות.
והוא מרומז בפסוק 'אתם נצבים היום'' ,אתם' אותיות 'אמת' ,לרמז כי אימתי
יש עמידה ניצבת להנהגת השי"ת ,זהו דוקא כאשר 'אמת' ,היינו שהקב"ה נוהג
עם ישראל במדת האמת והחסד.
והרמז 'אמת' הוא כאשר אין האותיות על פי הסדר ,ומרמז על כך שהצדיקים
מבטלים את הגזירות ומהפכים אותם מרע לטוב.
עוד מרומז ביטול גזירות קשות על ידי הצדיקים' ,אתם נצבים היום לפני
ה' אלקיכם' ,היינו יש לכם קיום ועמידה אף מול גזירות קשות ,משום 'כל איש
ישראל' ,זהו רמז לצדיקים שבהם כלולות כל נשמות ישראל ,והם מבטלים כל
הגזירות.
בענין דברי הקדושת לוי יש לפרש מאמר חז"ל (יומא סט' ):למה נקרא שמם
אנשי כנסת הגדולה ,שהחזירו עטרה ליושנה ,משה אמר 'האל הגדול הגבור
והנורא' ,אתא ירמיה ואמר נכרים מקרקרין בהיכלו איה נוראותיו ,לא אמר
נורא ,אתא דניאל אמר נכרים משתעבדים בבניו איה גבורותיו ,לא אמר גבור,
אתו אינהו ואמרו אדרבה זו היא גבורתו שכובש את יצרו שנותן ארך אפים
לרשעים ,ואלו הן נוראותיו שאלמלא מוראו של הקב"ה ,האיך אומה אחת
יכולה להתקיים בין האומות ,ורבנן היכי עבדי הכי ועקרי תקנתא דתקין משה,
אר"א מתוך שיודעין בהקב"ה שאמתי הוא לפיכך לא כיזבו בו'.
פירוש ,שחכמים אמרו שמאחר שהקב"ה הוא אמת המוחלט ,והגזירות
הרעות והדינים הקשים היוצאים מלפניו אינם אמתיים לגמרי ,משום שיש להם
ביטול על ידי הצדיקים ,לכך אמרו חכמים כי אין לומר שבחים אלו.
עוד יש לפרש כן מה שאומרים 'הושענא למען אמיתך' ,ומאי טעמא אין
אומרים 'למען האמת' ,משום שמברכים למען האמת של הקב"ה ,והיינו האמת
המוחלטת והגמורה שאין לה ביטול והכחשה ,והיינו הנהגת החסד.
פקידת עקרות ביום ראש השנה
אתם נצבים היום כולכם לפני ה' אלקיכם ראשיכם שבטיכם זקניכם
ושוטריכם כל איש ישראל (כט ,ט).
איתא בזוה"ק (ח"ג רלא ).כי 'היום' עולה על ראש השנה ,ופסוק 'אתם נצבים
היום' נדרש בספה"ק (באר מים חיים בפרשתן ד"ה ובזה) על יום ראש השנה בו
נצבים כל באי עולם לפני הקב"ה ,לדין.
כתב הרה"ק המגיד מקאזניץ זי"ע (עבודת ישראל פר' לך ד"ה והקימותי) כי שם
***** די ******
'הנ"ך' היוצא מסופי תיבות הפסוק (בראשית טז ,א) 'הנך הרה ויולדת' ,הוא מסוגל
להריון.
והנה ראש השנה הוא עת מסוגל לפקידת עקרות (עי' זוהר ח"א מד ,).שביום
הזה נפקדו שרה רחל וחנה (ר"ה י.):
והוא מרומז בפסוק 'אתם נצבים היום' ,היינו בראש השנה' ,נצבים היום
כולכם' ,הר"ת הוא שם 'הנ"ך' ,רמז לסגולת היום לפקידת עקרות.
כריתת הקליפות בכח הגאוה דקדושה
אתם נצבים היום כולכם לפני ה' אלקיכם ראשיכם שבטיכם זקניכם
ושוטריכם כל איש ישראל (כט ,ט).
איתא בזוה"ק (ח"ג רלא ).כי 'היום' עולה על ראש השנה ,ופסוק 'אתם נצבים
היום' נדרש בספה"ק (באר מים חיים פר' נצבים ד"ה ובזה) על יום ראש השנה בו
נצבים כל באי עולם לפני הקב"ה ,לדין.
והנה כל מקום שנאמר 'נצבים' משמע עמידה בקומה זקיפה (עי' רש"י במדבר
טז ,כז) ,ויש להבין ענין העמידה הזקופה בפסוק 'אתם נצבים היום'.
ויש לומר על פי דברי הקדושת לוי (פר' ברכה ד"ה אשריך) על הפסוק (דברים לג,
כט) 'אשריך ישראל מי כמוך עם נושע בה' ,וז"ל ,הענין הוא דאסור להתגאות,
רק זה מותר שלא לירא משום דבר ,להתגאות שיש לו פטרון ,אבי שבשמים,
ואפשר על זה רמזו חכמינו ז"ל (סוטה ה' ).שמיני שבשמינית מותר' ,ועל ידי
זה הורג הקליפות ,וזה שאמר 'אשריך ישראל מי כמוך עם נושע כו' ואשר
חרב גאותך' ,רצה לומר דזה הגאוה שאתה יודע שהשם יתברך 'מגן עזרך' הוא
לך חרב ,שעל ידי זה תהרוג אותם' .ואתה על במותימו תדרוך' ,כלומר על
זה הגאוה שלך ,הקליפות שמכונה בשם 'במה'( ,עי' ס' הפרדס להרמ"ק שער ערכי
הכינויים פ"ב ערך במות) לשון גבהות' ,תדרוך' ,דעל ידי גאותם תהרוג אותם ,דהם
מתגאים בעצמם ולא בהשם יתברך ,עכ"ל.
ויש לפרש כי זוהי כוונת הכתוב 'אתם נצבים' ,יש לכם לעמוד בקומה זקופה,
וברוב גאוה וחשיבות' ,היום' ,ביום ראש השנה בו עומדים כנגדכם כתות כתות
של מקטרגים וקליפות העומדים עליכם להביא לכם קללות ורעות ,ובכח
גאוותם הם יהרגו ויתבטלו.
'מחוטב עציך ועד שואב מימך' – רמז לאברהם אבינו ואליהו הנביא
אתם נצבים היום כולכם לפני ה' אלקיכם ראשיכם שבטיכם זקניכם
ושוטריכם כל איש ישראל .טפכם נשיכם וגרך אשר בקרב מחניך מחוטב עציך
עד שואב מימיך (כט ,ט-י).
***** וט ******
כתב רבהי"ק זי"ע (דברי יואל תנינא פר' נצבים עמ' יג) 'אתם נצבים היום כולם'
ועוד הפעם 'כל איש ישראל ,מורה שראה משה רבינו עליו השלום לפניו כל
הדורות וכל גלגולי נשמות עד סוף כל הדורות ודיבר אל כולם'.
ויש לרמז כן בלשון הכתוב 'מחוטב עציך ועד שואב מימיך'' ,חוטב עציך'
מרמז על מי שהיה בראש כל דורות בני ישראל ,אברהם אבינו שחטב עצי
עולה בעבור לעקוד את בנו יחידו יצחק על גבי המזבח .ו'שואב מימיך' הוא
אליהו הנביא ,שיתגלה בסוף כל הדורות ,שהוא יוצק מים על ידי האבות הק'
קודם התפילה כדאיתא בגמרא (ב"מ פה.):
ויש להוסיף ,דב' אלו ,אברהם אבינו ואליהו הנביא הם שהחזירו את העם
בתשובה שלא על ידי קללות ,אלא ברוח טהרה' ,וזרקתי אליכם מים טהורים',
באופן של 'ומל ה' את לבבך' ,שלא על ידי תוכחות.
וזהו 'אתם נצבים' ,וברש"י (פס' יב) 'מדרש אגדה ,למה נסמכה פרשת אתם
נצבים לקללות ,לפני ששמעו ישראל מאה קללות חסר שתים חוץ ממ"ט
שבתורת כהנים ,הוריקו פניהם ,ואמרו מי יוכל לעמוד באלו ,התחיל משה
לפיסם' ,אתם נצבים היום' ,הרבה הכעסתם למקום ולא עשה אתכם כלייה,
והרי אתם קיימים לפניו .היום .כיום הזה שהוא קיים והוא מאפיל ומאיר ,כך
האיר לכם וכך עתיד להאיר לכם ,והקללות והיסורין מקיימין אתכם ומציבין
אתכם לפניו.
אמר משה לישראל 'אתם נצבים' ,יתכן שתהיו עומדים וניצבים בכח עצמכם,
ללא שתצטרכו לקללות ,כאשר 'לפני ה' אלקיכם' ,כאשר ה' יערה עליכם רוח
טהרה ממרום ,כמו שהיה אצל אברהם ביותו יחיד בדורו ומחזיר את כל ישראל
בתשובה ,וכמו אצל אליהו הנביא בהר הכרמל.
שכר מצוות בעולם הזה
אתם נצבים היום כולכם לפני ה' אלקיכם ראשיכם שבטיכם זקניכם
ושוטריכם כל איש ישראל (כט ,ט).
וברש"י (פס' יב) 'מדרש אגדה ,למה נסמכה פרשת אתם נצבים לקללות ,לפני
ששמעו ישראל מאה קללות חסר שתים חוץ ממ"ט שבתורת כהנים ,הוריקו
פניהם ,ואמרו מי יוכל לעמוד באלו ,התחיל משה לפיסם' ,אתם נצבים היום',
הרבה הכעסתם למקום ולא עשה אתכם כלייה ,והרי אתם קיימים לפניו .היום.
כיום הזה שהוא קיים והוא מאפיל ומאיר ,כך האיר לכם וכך עתיד להאיר לכם,
והקללות והיסורין מקיימין אתכם ומציבין אתכם לפניו.
יש להבין כוונת הפיוס .עוד יש להבין פירוש 'הקללות והיסורין מקיימין
אתכם'.
***** זט ******
ויש לומר על פי מה הביא בפרי מגדים (פתיחה הכוללת פרק רביעי אות ח) בשם
התבואות שור (בכור שור ב"ב לט :ועוד) ,על מאמר הבגמרא (קידושין לט' ):שכר
מצווה בהאי עלמא ליכא' ,דבמה דברים אמורים במצות עשה ,שבהם אף אין
עונש על אי קיום המצוה ,אך במצות לא תעשה ,שבהם אם עבר על המצוה
יש עונש מלקות וכדומה ,מוכרח להיות דהוא הדין שיש שכר באם התגבר
על יצרו ולא עבר על האיסור ,אף בהאי עלמא' .אם כן נמצא דבכל מצוה יש
שכר.
והנה איתא בגמרא (קידושין לט ):כי שכר מצוות מגין ומציל את האדם
מהעוונות.
ויש לומר כי משה רבינו אמר לישראל' ,הקללות והיסורין מקיימין אתכם',
היינו יש לכם ללמוד מכך שאתם נענשים בקללות ויסורים בהאי עלמא על
מה שאתם עוברים על מצוות לא תעשה ,שגם תקבלו שכר כאשר תשמרו את
אלו המצוות.
והשכר שאתם מקבלים ,הוא מגן ומציל אתכם מן העוונות ,נמצא שאין לכם
לירא מן האזהרות והקללות ,שכן אתם שמורים ומוגנים בכח קיום מצוות לא
תעשה.
וזהו 'הקללות והיסורים מקיימין אתכם ומציבין אתכם לפניו' ,שמן הקללות
והיסורין הבאים על מי שאינו שומר על מצוות הלא תעשה ,לומדים ישראל כי
יש להם כח לעמוד ניצב לפני הקב"ה בקיום המצוות בלא חשש מן העבירות.
קבלת התפילה בזכות הצדיק
אתם נצבים היום כולכם לפני ה' אלקיכם ראשיכם שבטיכם זקניכם
ושוטריכם כל איש ישראל (כט ,ט).
יש להבין' ,כל איש ישראל' ,לרבות את מי בא הכתוב.
ויש לומר דכתב החתם סופר (דרשות דרוש לז"ך אלול דף שנז ;.או"ח סי' קב)
'מה שקבעה חנה תפילתה סמוך לעלי הכהן ,כי זה סגולה נפלאה שתתקבל
התפילה ביות בעמדו סמוך לאיש צדיק'.
ובאמת ,בספה"ק מבואר כי לאו דוקא כאשר האדם עומד בגופו על ידי
אדם גדול יש לו סגולת התפילה עם הצדיק ,אלא אף כאשר הוא נמצא
בריחוק מקום ,אם הוא מכון להתקשר עם הצדיק ,הוא זוכה לסגולה שתתקבל
תפילתו .וכענין שכתב בספה"ק יושר דברי אמת (קונטרס שני אות לג) 'שמעתי
מפה הקדוש הרב האלקי מוהר"ר יחיאל מיכל מזלאטשוב זלה"ה שאמר קודם
כל תפילה 'אני מקשר את עצמי עם כל ישראל ,הן עם הגדולים ממני שעל
ידיהם תתעלה מחשבתי'.
***** זי ******
ויש לומר כי הוא מרומז בפסוק' ,אתם נצבים היום כולכם לפני ה' אלקיכם',
פירשו בספה"ק (עבודת ישראל דבור הראשון; ועוד) כי הכוונה לעמידה בתפילה,
והעצה לקבלת התפילות היא ש'כולכם' ,היינו אף הפשוטים יתכללו וידבקו
עם היינו הצדיק.
וזהו 'כל איש ישראל ',כמו שכתב בספה"ק מאור ושמש (ד"ה אתם נצבים) ''כל
איש ישראל' וכו' ירמוז במלת 'כל' אל הצדיק שנקרא 'כל' כידוע (זוהר ח"ג רמז,).
שעד ידי התחברות אל הצדיק וכו'' .וכעין זה כתב בספה"ק ייטב לב ''כל איש
ישראל' ,כלומר איש ישראל שהוא בבחינת כל ,שכולם נכללים בו'.
יחיד ששב
אתם נצבים היום כולכם לפני ה' אלקיכם ראשיכם שבטיכם זקניכם
ושוטריכם כל איש ישראל (כט ,ט).
'כל איש ישראל' בא לרבות .ויש להבין מי בא הכתוב לרבות
ויש לומר על פי מה שאמרו בגמרא (יומא פו' ):גדולה תשובה שבשביל יחיד
שעשה תשובה מוחלין לכל העולם כולו' ,והרי מגמרא זו כח התשובה של
יחיד ,שמגין ומסייע לרבים.
ושנה אחת שמעתי מרביה"ק זי"ע שבסוף דברות קודש נענה ואמר ברוב
הכנעה וענוה ,בוודאי יש כאן יהודי אחד אשר יש לו לב נשבר ונדכה ,ושב
באמת ובתמים בתשובה נכונה ,אם כן הבה נתקשר כולנו עם יהודי זה אשר
זכות תשובתו תסייע בעדנו.
ויש לרמז כן בפסוק 'אתם נצבים היום ,דאיתא בזוה"ק (ח"ג רלא ).כי 'היום'
עולה על ראש השנה ,ופסוק 'אתם נצבים היום' נדרש בספה"ק (באר מים חיים פר'
נצבים ד"ה ובזה) על יום ראש השנה בו נצבים כל באי עולם לפני הקב"ה ,לדין.
ויש לומר שהפסוק בא ליתן עצה לרבים העומדים ניצבים לפני ה' הגדול
והנורא ביום הדין האיום ,ומבקשים לשוב בתשובה ולהתקבל לפניו ברחמים
וברצון ,שהעצה להם להתכלל עם ה'יחיד ששב' ,וזהו 'כל איש ישראל',
התכללות הרבים עם היחיד.
ימי הרחמים והרצון
אתם נצבים היום כולכם לפני ה' אלקיכם ראשיכם שבטיכם זקניכם
ושוטריכם כל איש ישראל .טפכם נשיכם וגרך אשר בקרב מחניך מחוטב עציך
עד שואב מימיך (כט ,ט-י).
איתא בספה"ק כי ימי הרחמים והרצון מתחילים ביום חמשה עשר באב
ונמשכים עד יום שמיני עצרת.
***** חי ******
ויש לרמז כן בפסוק 'אתם נצבים היום וגו' מחוטב עציך עד שואב מימך',
'מחוטב עציך' רמז ליום חמשה עשר באב בו פסקו מלכרות עצים למערכה,
'עד שואב מימך' רמז ליום שמיני עצרת בו שואלים על המים .ובכח ימים אלו
'אתם נצבים' יש לכם קיום ביום הדין ,שבימים אלו אתם מתעוררים בתשובה
שלימה.
תפילות הצדיקים
אתם נצבים היום כולכם לפני ה' אלקיכם ראשיכם שבטיכם זקניכם
ושוטריכם כל איש ישראל .טפכם נשיכם וגרך אשר בקרב מחניך מחוטב עציך
עד שואב מימיך (כט ,ט-י).
'מחוטב עציך ועד שואב מימיך' ,מרמז על הצדיקים המבקשים ומתפללים
עבור בני ישראל.
יש צדיקים אשר דרכם היא ,לבקש ולהתחנן על הגאולה העתידה ,מאחר
שאז יהא הטוב האמתי והישועה הכללית והשלימה ,ומשום הכי עדיף להתפלל
על הגאולה מאשר להתפלל על הזמן של עתה.
מאידך ,ישנם צדיקים אשר תפקידם ודרכם הוא להתפלל על הזמן של
עתה ,זמן הגלות ,ולבקש מלפניו יתברך ,כי אף שאכן נגזר על בני ישראל גלות
קשה ואף שהגאולה מתבוששת ,נא יקל עלינו עול הגלות.
'חוטב עציך' ,מרמז על הצדיקים הראשונים' ,עציך' בגימטריא 'קץ' ,רמז על
הבקשה על קץ הימים.
'שואב מימיך' מרמז על הצדיקים הממשיכים חסדים לבני ישראל בעת
הגלות' ,מים' רמז לחסדים ,וכמבואר בספה"ק (אגרא דכלה פר' מטות ד"ה וידבר משה)
שאין על הצדיקים לבקש על הגאולה בלבד ,אלא יש להם להוסיף ולבקש
אף על זמן הגלות ,ואף שלכאורה הבקשה על הגאולה עדיפה ,שכאשר תהא
הגאולה תבוא הישועה ממילא לשאר הענינים ,מכל מקום ,גם עד הגאולה
צריכים ישראל ישועה.
תשובה תלויה בתורה
כי המצוה הזאת אשר אנכי מצוך היום לא נפלאת הוא ממך ולא רחוקה
הוא (ל ,יא).
וברש"י 'לא בשמים היא .שאלו היתה בשמים היית צריך לעלות אחריה
וללמדה'.
והרמב"ן כתב 'וטעם כי המצוה הזאת .על כל התורה כולה .והנכון ,כי על
***** טי ******
כל התורה יאמר (לעיל ח ,א) 'כל המצוה אשר אנכי מצוך היום' ,אבל 'המצוה
הזאת' ,על התשובה הנזכרת'.
ונראה כי ב' הפירושים ,שהמצוה היינו תורה כולה ,או המצוה היינו תשובה,
חד הם.
כי התשובה תלויה בתורה ,כמו שהורו חז"ל (ויק"ר כה ,א) 'אם נכשל אדם
בעבירה ,מה יעשה ויחיה ,אם היה למוד לקרות דף אחד קורא ב' דפים ,ואם
היה למוד לשנות פרק אחד ישנה שנים'.
לימוד התורה מעורר את האדם לתשובה
כי המצוה הזאת אשר אנכי מצוך היום לא נפלאת הוא ממך ולא רחוקה
הוא (ל ,יא).
וברש"י 'לא בשמים היא .שאלו היתה בשמים היית צריך לעלות אחריה
וללמדה'.
והרמב"ן כתב 'וטעם כי המצוה הזאת .על כל התורה כולה .והנכון ,כי על
כל התורה יאמר (לעיל ח ,א) 'כל המצוה אשר אנכי מצוך היום' ,אבל 'המצוה
הזאת' ,על התשובה הנזכרת'.
הרי מחלוקת רש"י ורמב"ן בפירוש הפסוק 'כי המצוה הזאת' ,באיזה מצוה
קאי ,אי בכל התורה כולה כפירוש רש"י ,אי במצוות תשובה כפירוש הרמב"ן.
ונראה לקשר ב' הפירושים ,כי מצוות התורה היא המביאה את התשובה.
כמו שאמרו בזוהר הק' (ח"ג כג' ):אורייתא קא מודעת ליה חטאו' ,היינו שהתורה
מודיעה ומפרסמת לאיש את כל חטאיו ,שאם עד שלא ישב ולמד תורה היה
סבור כי אין בידו חטא ועון ,כאשר ישב ולמד גילה והכיר כי הוא מלא חטאים,
ויש לו לתקן פגם זה וזה.
הרי ש'המצוה הזאת' היינו לימוד התורה ,גורמת ל'המצוה הזאת' ,היינו
מצוות התשובה.
בכח התורה 'יעיד עלו יודע תעלומות שלא ישוב לזה החטא לעולם'
כי המצוה הזאת אשר אנכי מצוך היום לא נפלאת הוא ממך ולא רחוקה
הוא (ל ,יא).
וברש"י 'לא בשמים היא .שאלו היתה בשמים היית צריך לעלות אחריה
וללמדה'.
אמנם הרמב"ן חולק וכותב כי על כל התורה כולה כבר דיבר בכתובים לעיל,
***** כ ******
ומוכרח להיות דהכתוב קאי על מצוה אחת מיוחדת ,והיא מצוות התשובה
הנזכרת בכתוב.
ויש לשלב ב' הפירושים בפסוק ,ולומר כי הפירוש ש'המצוה הזאת' הינה
לימוד התורה ,היא החיזוק והקיום של מצוות התשובה.
כי הנה בביאור מה היא מצות תשובה ,כתב הרמב"ם בהלכות תשובה (פרק
ב הלכה ב) 'ומה היא התשובה ,הוא שיעזוב החוטא חטאו ויסירו ממחשבתו
ויגמור בלבו שלא יעשהו עוד ,שנאמר (ישעיה נה ,ז) 'יעזוב רשע דרכו' וגו' ,וכן
יתנחם על שעבר ,שנאמר (ירמיה לא ,יח) 'כי אחרי שובי נחמתי' ,ויעיד עליו
יודע תעלומות שלא ישוב לזה החטא לעולם ,שנאמר (הושע ד ,יד) 'ולא נאמר
עוד אלוקינו למעשה ידינו' וגו' ,וצריך להתוודות בשפתיו ולומר עניינות אלו
שגמר בלבו'.
ואם כן היא ,שמצוות התשובה אינה מתקיימת ומתקבלת עד שישוב האדם
בלב שלם וזך ,באופן שיוכל להעיד עליו יודע תעלומות ,צופה העתידות ומביט
בפנימיות הלבבות ,כי אין הוא עתיד לחטוא שוב ,יהא האדם סבור כי אין בכחו
לעשות תשובה .כי האיך יוכל להיות בטוח שלא יחטא עוד.
אמנם ,יש עצה בדבר ,והיא מה שאמרו חז"ל (קידושין לו ):שאמר הקב"ה
לבני האדם בעלי היצר הרע' ,בראתי יצר הרע בראתי לו תורה תבלין' ,כלומר,
דעו כי עד כמה שגדול ואמיץ כח היצר הרע ,אין לו שום שליטה מול כח
לימוד התורה ,ומעתה ידע הבעל תשובה נאמנה ,כי אם יעשה תשובה ויעסוק
בתורה ,אין הוא נמסר בידי יצר הרע ,ואם בשעה שהוא שב בתשובה הוא
מקבל עליו עול תורה באמת ,הרי קיבל לעצמו תבלין מועיל כנגד יצר הרע,
ובכך בטוח הוא כי לא יעשה עוד חטאים ,ושפיר יכול יודע כל תעלומות
להעיד עליו כן.
וזהו שאמרה תורה 'כי המצוה הזאת' היינו לימוד התורה ,גורמת לכך
ש'המצוה הזאת' ,של התשובה ,אשר יש לה תנאי ,ש'יעיד עליו יודע תעלומות
שלא ישוב לזה החטא'' ,לא נפלאת היא ממך ולא רחוקה היא' ,כי על ידי
הקבלה האמתית לעסוק בדברי תורה ,תתקבל התשובה לפניו יתברך.
מהות מצוות תשובה
כי המצוה הזאת אשר אנכי מצוך היום לא נפלאת הוא ממך ולא רחוקה
הוא (ל ,יא).
וברש"י 'לא בשמים היא .שאלו היתה בשמים היית צריך לעלות אחריה
וללמדה'.
אמנם הרמב"ן חולק וכותב כי על כל התורה כולה כבר דיבר בכתובים לעיל,
***** אכ ******
ומוכרח להיות דהכתוב קאי על מצוה אחת מיוחדת ,והיא מצוות התשובה
הנזכרת בכתוב.
והוא מחלוקת הרמב"ם ורמב"ן (עי' מנחת חינוך מצוה שסד) במהות מצוות
תשובה ,האם היא מצוה חיובית ,והיינו שיש על החוטא לשוב בתשובה ,והיא
חיוב ומצוה שאם עובר עליה יהא חייב על זה בלבד ,עונש נוסף על העונש
על עצם החטא .או שאין התשובה מצוה ,אלא דרך תיקון וכפרה על מה
שחטא האדם.
ואם לומדים דאין התשובה מצוה ,כי אם דרך תיקון וכפרה על החטא,
אין לפרש ש'המצוה הזאת' היינו תשובה ,משום שאינה מצוה ,והוצרך לפרש
שעולה על התורה כולה.
אמנם הרמב"ן סבר כי התשובה היא מצוה חיובית ,ולכך פירש 'כי המצוה
הזאת' היינו מצוות תשובה.
מתוך מדרגת עד שמים משיגים מדרגת מעל שמים
לא בשמים הוא לאמור מי יעלה לנו השמימה ויקחה לנו וישמעינו אותה
ונעשנה וגו' .כי קרוב אליך הדבר מאוד בפיך ובלבבך לעשותו (ל ,יב-יד).
אמרו חז"ל (פסחים נ' ).רבא רמי ,כתיב (תהלים ,נז ,יא) 'כי גדול עד שמים חסדך',
וכתיב (תהלים קח ,ה) 'כי גדול מעל שמים חסדך' ,הא כיצד ,כאן בעושין לשמה,
וכאן בעושין שלא לשמה'.
והיינו דאמרי בזוהר הק' (תקו"ז תקון י כה' ):אורייתא בלא דחילו ורחימו לא
פרחת לעילא'.
אמנם ,יאמר האדם 'מי יעלה לנו השמימה' ,האיך אוכל לעסוק בתורה
ולקיים מצוות מתוך דחילו ורחימו באופן שיעלו ויפרחו התורה והמצוות
השמימה ,הרי קשה הדבר מאוד.
אליו אמרו חז"ל (פסחים נ' ):לעולם יעסוק אדם בתורה ומצוות שלא לשמה,
שמתוך שלא לשמה בא לשמה'.
והוא מרומז בתורה 'לא בשמים היא' ,אל תחשוב שמדרגה זו קשה להשיגה
כמו שקשה לעלות השמימה ,כי 'קרוב אליך הדבר מאוד' ,על ידי ש'בפיך
ובלבבך לעשות' ,היינו שתעסוק בתורה במעשה בלבד ,בדיבור הפה והבנת
הלב ,אף בלא כוונות נכונות ,ומתוך כך תבוא למדרגת לימוד התורה לשמה.
***** בכ ******
'קרוב אליך הדבר מאוד בפיך' – כל העוסק
בתורת עולה כאילו הקריב עולה
לא בשמים הוא לאמור מי יעלה לנו השמימה ויקחה לנו וישמעינו אותה
ונעשנה וגו' .כי קרוב אליך הדבר מאוד בפיך ובלבבך לעשותו (ל ,יב-יד).
איתא בספה"ק (עי' שער המצוות א ;.של"ה תורה שבכתב פר' תצא) כי יש על האדם
לקיים את כל התרי"ג מצוות ,אמנם אמור יאמר האדם האיך אוכל לקיים את
כל המצוות ,והרי יש מצוות שאין באפשרות לקיימם.
לא כן הוא ,כי יש עצה בדבר שנתנו חז"ל (מנחות קי ).לעסוק בתורת המצוות,
כי 'כל העוסק בתורת חטאת כאילו הקריב חטאת' ,וכן בשאר מצוות.
וזהו שאמרה תורה ,אל תאמר 'מי יעלה לנו השמימה' שנוכל לקיים את כל
התורה ,אלא 'קרוב אליך הדבר מאוד' ,על ידי ש'בפיך ובלבבך לעשותו' ,כאשר
תעסוק בפה ובלב בפרשיות המצוות יחשב לך כאילו קיימת את כל המצוות.
תשובה מועילה בכל אופן
ושבת עד ה' אלקיך ושמעת בקולו ככל אשר אנכי מצוך היום אתה ובניך
בכל לבבך ובכל נפשך (ל ,ב).
בגמרא מסכת יומא (פו ).איתא עד כמה גדולה תשובה ,מכח פסוקים
בנביאים וכתובים.
ומאוד קשה ,מדוע אין הגמרא מביאה פסוק מפורש בתורה 'ושבת עד ה'
אלקיך' ,שבכח התשובה אפשר לשוב ולהתקרב אל השי"ת.
ויתכן לומר ,דהפסוק מדבר בענין תשובה שלימה ונכונה ,כמו שהכתוב
אומר 'בכל לבבך ובכל נפשך' ,ובגמרא הביאו פסוקים המדברים אף מאופני
תשובה שאינם במעלה גדולה כל כך ,לקרב את עבודת התשובה אל כל אחד
ואחד מישראל.
הטעם מדוע לא הוי כל המצוות שבתורה לאו
הניתק לעשה משום מצוות תשובה
ושבת עד ה' אלקיך ושמעת בקולו ככל אשר אנכי מצוך היום אתה ובניך
בכל לבבך ובכל נפשך (ל ,ב).
כתב הרב חיד"א ז"ל בספרו מדבר קדמות (מערכת תי"ו אות יז) 'חקר הרב
נחלת בנימין ,דקי"ל לאו הניתק לעשה אין לוקין עליו ,אם כן כל הלאווין
שבתורה לא יהיה בהם עונש מלקות ומיתה דהכל ניתק לעשה דתשובה ,כמו
שכתב הרמב"ם (פ"א מהלכות תשובה ה"א) דתשובה היא מצוות עשה ואפילו לא
***** גכ ******
עשה עדיין תשובה כיון דהוא לאו הניתק לעשה אף שלא קיים העשה אין
לוקין על הלאו וכל שכן מיתה'.
ונראה לתרץ ,דהנה אמרו בגמרא (יומא פו ).דהעושה תשובה מחמת יראה
העוונות שעשה במזיד נהפכות להיות שוגג ,ואם עושה תשובה מאהבה
נעשים העוונות לזכויות .והנה כאשר חוטא האדם ועומד ללקות ,הרי אם
עתיד לשוב בתשובה מיראה ,אין לדון תשובה זו כמו שהעבירה והלאו ניתק
לעשה ,משום שאז לא יתכפר העוון לגמרי ועדיין הוא ראוי לעונש .ואם עתיד
לעשות תשובה מאהבה ,הרי אז כלל לא יחשב מעשה זה שהוא חייב עליו
עתה במלקות כעבירה ,אלא כמצוה ,ושוב אין לדון כלפי מעשה זה את העשה
של תשובה.
עוד יש לומר ,דהנה בספר יד הקטנה (הלכות תשובה ,בתחילתו) כותב דתיכף
ומיד כאשר האדם מתוודה לפני קונו ,ומונה את חטאיו ,הרי קיים מצוות
תשובה ,ואף שלא הגיע לכדי חרטה כנה ונכונה על כך שנכשל באלו החטאים.
כי 'אפילו ענין וידוי הפה לבד הוא רב וגדול למאוד'.
והביאור בזה על פי מה שפירש רביה"ק זי"ע (דברי יואל פר' ויחי עמ' תקנח;
ויואל משה מאמר ישוב ארץ ישראל סימן מז) 'מה שאומרים 'ודרך תשובה הורית',
שלכאורה סגי לומר 'תשובה הורית' כי מזה אנו מדברים ,ומה שהוסיף תיבת
'דרך' הוא לכאורה מיותר .גם אינו מובן הכוונה .אלא נראה ,שאמר שאף
שאין בכחו לעשות תשובה שלימה מקוצר דעתו והשגתו ומצב לבבו הסתום
והאטום ,מכל מקום הורה לנו הקב"ה לילך בדרך תשובה ,שאם יש לו איזה
הרהור תשובה זהו הדרך שיוכל להביא אח"כ לידי תשובה שלימה ,ובאמת אם
זוכה אח"כ לעשות תשובה כראוי ,ואף אם ברגע אחרונה קודם מיתתו יבוא
לידי תשובה אמיתית יחזור הכל אל הקדושה.
והרי מזה דשייך לעשות תשובה שמתקבלת לפני השי"ת ויש בה קיום
המצוה ,אף אם לא תיקן כראוי את המעשה ,לפי זה יש לבאר הטעם שלוקים
על הלאו ,משום שיתכן שיעשה תשובה ולא יתכפר לו כראוי.
תשובה מביאה רפואה
ושבת עד ה' אלקיך ושמעת בקולו ככל אשר אנכי מצוך היום אתה ובניך
בכל לבבך ובכל נפשך (ל ,ב).
אמרו חז"ל (יומא פו' ):גדולה תשובה שמביא רפואה לעולם'.
ופירש בעין יעקב 'הכי קאמר ,שמביאה רפואה לעולם ,כלומר על ידי
תשובתו ,הקב"ה מגלה רפואתו לעולם מה שלא ידעו עד השתא ,וכן שמעתי
***** דכ ******
מחכמי רופאים שכמה מיני רפואות נתגלו לאחרונים מה שלא נודע לרופאים
הראשונים'.
יש לפרש בזה נוסח תפילת העמידה' ,והחזרינו בתשובה שלימה'' ,והעלה
רפואה שלימה' ,שעל ידי התשובה בשלימות ,מתגלות רפואות חדשות
ומתרפאים חולי ישראל בשלימות.
ובזה יש לפרש בפשיטות הפסוק (ישעיה ו ,י) 'ושב ורפא לו' ,שעל ידי התשובה
ימצא רפואה שלא היתה ידועה עד עתה ,וכך 'ורפא לו'.
ובזה יש לבאר הענין והטעם ש'שבת היא מלזעוק ורפואה קרובה לבוא',
וזהו כוח השבת' ,שבת' ר"ת 'שבת בו תשוב' ,שבשבת קודש יש התעוררת
תשובה ,וזוהי זעקת השבת ,שהנפש זועקת ומתחננת להתקבל בתשובה
ולהתקרב ליוצרה ובוראה' ,ורפואה קרובה לבוא' ,התשובה השבת מביאה
רפואה לעולם כולו.
מצוות מילה היא לשמה
לא בשמים הוא לאמור מי יעלה לנו השמימה ויקחה לנו וישמעינו אותה
ונעשנה (ל ,יב).
'מי יעלה לנו השמימה' ,ר"ת 'מילה'.
ונראה לבאר הרמז ,דיש לפרש כוונת 'מי יעלה לנו השמימה' ,על פי מה
שאמרו בגמרא (פסחים נ' ).רבא רמי ,כתיב (תהלים ,נז ,יא) 'כי גדול עד שמים
חסדך' ,וכתיב (תהלים קח ,ה) 'כי גדול מעל שמים חסדך' ,הא כיצד ,כאן בעושין
לשמה ,וכאן בעושין שלא לשמה'.
והיינו שהאדם תמה 'מי יעלה לנו השמימה' האיך אוכל לקיים מצוות ה'
לשמה.
אכן על מצוות 'מילה' ליכא לטענה זו ,משום שלא שייך בה פגם שלא
לשמה ,שכן היא מתקיימת כאשר אין לרך הנימול דעת.
***
***** הכ ******
שפתי ישנים
מען וועט זיך פרובירן צו דערמאנען די אלטע צייטן ווען ס'קומט פאר די
הייליגע טעג ,ווען מען איז געווען ביים רבי'ן ז"ל ,דער סאטמארער רב ז"ל,
רבינו קדוש מסאטמאר ,בענקט זיך זייער שטארק צוריק .מען דערמאנט זיך
די אלטע צייטן 'זכרתי ימי קדם'.
ראש השנה תשכ"ח איז געווען נאך איין יאר פאר ער האט נעבעך באקומען
די סטראוק .איך האב געהאט די זכיה אז איך האב באקומען א זיץ ממש
קעגנאיבער דעם רבי'נס עמוד ,קעגנאיבער ביים גאלעריע אויבן ,דארט האב
איך געהאט די זכיה צו מיטהאלטן און מיטזען דעם רבי'נס תפילות און דרשות.
און וואס קען מען זאגן ,אשרי מי שראה פניו פון די הייליגע צורה און די
הייליגע תפילות און די הייליגע דרשות.
יענע יאר איז אויך געקומען צו פארן פון אנטווערפן דער הייליגער רבי
איציקל מפשעווארסק זכותו יגן עלינו ,ער איז געקומען מיטהאלטן ביים רבי'ן
ראש השנה .איך געדענק נאך ווי היינט ,ס'איז געווען ראש השנה ביינאכט ,דער
רבי האט זיך אראפגעזעצט ,און מען איז אדורכגעגאנגען זאגן לשנה טובה .עס
זענען געקומען טויזנטער אידן פון די גאנצע שטאט אריבערגיין זאגן לשנה
טובה .און רבי איציקל איז געזעסן ממש נעבן רבי'ן ,און דער גאנצער עולם איז
אריבערגעגאנגען זאגן לשנה טובה .עס איז געווען א זאך צו קוקן.
א טאג צוויי פאר ראש השנה איז ער געקומען אינמיטן וואך מיטהאלטן דעם
רבי'נס דאווענען ,ער האט געווארט אויפ'ן רבי'ן ,און ער האט זיך אראפגעזעצט
אונטער די גאלעריע ביי דרום זייט פון בית המדרש .דעמאלטס איז ר' יוסל
אשכנזי ,דער גבאי פון רבי'ן זכרונו לברכה ,אים געקומען פארבעטן אז ער
זאל ארויפקומען אויבן .אבער ער האט בשום אופן נישט געוואלט .ער האט
געזאגט" ,איך בין נישט געקומען דא אלס שיינער איד ,איך בין געקומען דא
אלס חסיד ".און ער האט בשום אופן נישט געוואלט ארויפגיין אויבן.
ווער געדענקט נאך די תפילות ,די הייליגע תפילות ,און די דרשות .איך
געדענק אז ר' איציקל ז"ל איז אנגעקומען אינמיטן די דרשה ,און ווער איז
***** וכ ******
אנגעקומען איז געווארן א געוואלדיגע געשטופעכץ ,מען האט אים געמאכט
פלאץ אבער ער איז געבליבן שטיין .און דער רבי ז"ל האט זיך אפגעשטעלט
פון זאגן ,ער האט מפסיק געווען ,ער האט געוואונקען אז מען זאל ברענגען א
בענקל פאר ר' איציקל ,און נאר ווען מען האט אים געברענגט א בענקל און ער
האט זיך אראפגעזעצט האט דער רבי ווייטער געזאגט די דרשה.
כדרכו בקודש ,יעדע יום טוב ,און בפרט אין די הייליגע טעג איז געווען
מורא'דיג .איך געדענק ווי ער איז געזעסן מיט א סטענדער פארנט פונעם ארון
קודש ,אינמיטן האט ער זיך זייער שטארק צופייערט ,ער האט זייער שטארק
געוויינט ,ער האט אויפגעהויבן די הענט ,און ער האט זיך געבעטן צום הייליגן
באשעפער ,און ס'איז אראפגעפאלן די טלית פון קאפ ,מען האט געקענט זען
די גאנצע צורה ,ס'איז געווען רויט ,ס'איז געווען א פלאם פייער ,ממש א מלאך
ה' צבאות.
ער האט אויפגעהויבן די הענט און געוויינט מיט זוידיגע טרערן
"דערבארימדיגער טאטע ,ווילאנג נאך וועלן מיר זיין דא אין גלות ,ס'איז
שוין תשכ"ח ,ווילאנג נאך וועלן מיר דא זיין ,האב שין רחמנות ,הייליגער
דערבארימדיגער טאטע שיק שוין משיח ער זאל אונז שוין ארויסנעמען פון
דעם גלות" ,ער האט אזוי געוויינט .ס'איז נישט געווען קיין איין טרוקן אויג אין
דעם גאנצן בית המדרש ,צווישן די אלע טויזנטע אידן.
מיין שווער ,ר' אליעזר אבא הערמאן ע"ה פלעגט זאגן אז ער האט
אויסגעוואשן יעדער איד וואס איז דארט געווען ,ווי א וואש-מאשן האט ער
אויסגעוואשן נשמות פון אידישע קינדער דורך זיינע דרשות.
ר' איציקל האט געזאגט דעמאלטס ווען ער האט געזען דער הייליגער
צורה נאכן דאווענען "איך דערקען שוין נישט דער סאטמאר רב" ,ער האט
אויסגעקוקט ווי א מלאך אלוקים וואס איז אראפגעקומען פון הימל ,אזוי האט
אויסגעקוקט זיין צורה.
ער האט דעמאלטס זייער ווארעם גערעדט פון דעם אז דער אייבערשטער
איז שומר משמרתו של תורה ,און דערפאר איז משיח נישט געקומען צו די
תנאים און די אמוראים ,וויבאלד ס'איז אזא דור שפל ,און דער אייבערשטער
האלט אויך די תורה ,און ער וויל מקיים זיין מצוות צדקה .און די גרעסטע
צדקה איז אז וואס מער שפל'דיג דער דור איז עס א גרעסערע מצוה פון
צדקה .פארדעם ווארט ער.
דעמאלטס האט ר' איציקל ז"ל געזאגט נאכן דאווענען "יעצט פארשטיי איך
פארוואס משיח קומט נישט .דער פמליא של מעלה וויל הערן סאטמאר רב
***** זכ ******
זאגן ומפני חטאנו" .כדרכו איז עס געווען מלא השתקקות ,און מלא דבקות און
מלא מיט בכיות נוראות א גאנצע דאווענען.
איך געדענק נאך יום הקדוש ביינאכט ווען ער האט אנגעהויבן זאגן א-ל
מלך ביי מעריב ,ביי נעילה ,האט ער געזאגט אז דער אייבערשטער איז זיך
מרחם אויף יעדן ,ביי 'עושה צדקות עם כל בשר ורוח' האט ער ממש געוויינט
מיט בכיות נוראות אז מען האט געקענט מיינען אז ער דארף דער מערסטער
דאווענען .אזוי האט ער געוויינט ביי יעדע א-ל מלך עקסטער' ,עושה צדקות עם
כל בשר ורוח' – מען האט געקענט מיינען אז ער איז דער גרעסטער רחמנות.
אזוי איז געווען ביים גאנצן דאווענען ,און אפגערעדט ,ביים ליינען ,די
תקיעות ,ביי מוסף ,יעדע שטיקל עקסטער איז געווען מלא געגועים ,מלא
דבקות ,און מלא השתפחות הנפש.
דאס איז געווען אלעס תשכ"ח ,איז וואס זאל מען זאגן אויף היינט ווען
יעצט איז תשפ"ז ,זי"ע .זכור לנו אהבת קדומים.
צום גדליה איז געווען נדחה ,ס'איז געווען א ברית ,און דער פאפא רב זכרונו
לברכה איז געווען דער מוהל ,ער איז געווען אסאך מאל דער מוהל דארט ביים
רבי'ן .האט ער געזאגט פארן רבי'ן נאכן ברית ,אז על פי הלכה מעג דער סנדק
אויספאסטן .האט דער פאפא רב געזאגט "נישט יעדע זאך וואס מען מעג מוז
מען טון" ,אזוי האט ער געענטפערט בדרך צחות.
***
דעמאלטס איז געווען א דור פון צדיקים ,ערליכע אידן ,מיין רבי דער
הייליגער ר' נחמן שלמה מקאלוב'ער זי"ע ,יעדער שבת ווען ער האט געדאוונט
איז עס געווען מיט כוחות עצומות ,מיט כוונת על פי קבלה ,די כוונת האר"י.
אסאך מאל אינמיטן דאווענען איז ער געווארן אזוי פאר'דבקות אז ער האט
פארגעסן וואו ער האלט .אבער אין די הייליגע טעג האט ער געקענט פון גרויס
דביקות אוועקגיין פון עמוד און פארפירן מיט גרויס התלהבות.
איך האב געהאט א גוטן חבר וואס יארן האט ער ל"ע נישט געהאט קיין
קינדער .איינמאל פאר ראש השנה פרעגט ער אים" :ביסט שוין געהאלפן
געווארן?" זאגט ער "נאכנישט" .האט אים דער קאלוב'ער געזאגט" :שרייב א
קוויטל ,לייג עס אוועק אויף ראש השנה ,און פאר תקיעת שופר לייג עס אין
מיין מחזור" .און ער איז טאקע געהאלפן געווארן ביז א יאר .היינט צוטאגס
האט ער שוין אייניקלעך און איר אייניקלעך ,מיט א גרויסע משפחה.
***** חכ ******
ס'איז געווען צדיקים וואס האבן געהאט כוחות און זיי האבן משפיע געווען
פאר אידישע קינדער .זי"ע זאלן זיי מגן זיין ווייטער אויף אונז.
***
א איד איז אמאל געקומען צום חזון איש ,ער האט געדארפט א ישועה,
מען האט אים געדארפט אפערירן ,ער האט זיך געוואלט שואל עצה זיין צי
ער זאל יאר מאכן אן אפעראציע צי נישט .האט ער אים געזאגט די עצה וואס
ער זאל טון.
נאכן דאווענען רופט ער אים צו און ער זאגט אים "נאכן דאווענען זע איך
שוין אנדערש ,און זאלסט נישט טון אזויווי מיין עצה" .מיט וואס צדיקים האבן
געזען ביי זייערע תפילות האבן זיי געקענט איבערדרייען אלעס.
דאס איז געווען די דרך ביי גרויסע צדיקים ,זיי האבן געזען אלעס ,זיי האבן
געקענט פועל'ן אלעס.
***
מיין טאטן ע"ה האט דערציילט אז אין זיין יוגנט אנפאנג פון די י' יארן ,איז
געווען א איד וואס האט נישט געהאט קיין קינדער פאר אסאך יארן ל"ע ,איז
ער געפארן קיין ארץ ישראל צום בעלזא רב זי"ע .ער איז אריין צום בעלזא רב,
ער האט אים אנגעוואונטשן.
האט דער איד געזאגט" :ניין ,איך וויל אז דער רבי זאל מיר געבן אן הבטחה".
האט דער בעלזא רב געענטפערט "ווער בין איך ,איך בין נישט קיין מלאך ,איך
קען נישט צוזאגן ".האט דער איד גע'טענה'ט" :דער רבי איז א צדיק הדור ,און
ער קען צוזאגן".
בעלזא רב האט זיך געהאלטן אין איין טענה'ן מיט אים "ח"ו ,איך בין נישט
קיין צדיק הדור ,איך קען נישט צוזאגן" ,ער האט צוריקגע'טענה'ט אז ער קען
יא צוזאגן .אזוי איז עס געגאנגען אהין און צוריק.
אינמיטן רופט זיך אן דער בעלזא רב" :דו וועסט געהאלפן ווערן ,אבער זאג
נישט אז איך בין א צדיק הדור" .מער האט נישט געפעלט ,און כך הוה ,ער
איז געהאלפן געווארן.
***
מיין טאטן ע"ה ,אנפאנג ווען ער איז געגאנגען צום רבי'ן ז"ל מיט א קוויטל,
האט ער נישט אריינגעשריבן קיין שום בקשה .האט אים דער רבי געפרעגט:
***** טכ ******
"איר האט נישט קיין בקשה?" האט מיין טאטע געענטפערט אז ער גלייבט אז
דער רבי זעט אלעס וואס ער דארף אין קוויטל.
מיין טאטע האט געהאט א ברודער וואס האט געהייסן ר' שלמה יהודה
בן מנחם ,ער איז געווען א חשוב'ער איד ,און ער האט געהאט צו טון מיט
דער הארץ .האט מיין טאטע געשריבן ביי זיין נאמען 'לרפואה שלימה' .האט
דער רבי ז"ל געפרעגט אויב ער גלייבט אזוי איז פארוואס האט ער דאס יא
אריינגעשריבן?...
***
מיר האבן געשמועסט פאריגע וואך אז ווען מען באקומט פון הימל עפעס
פון א גן עדן ,א פירי וכדו' ,ווערט מען געהאלפן .דער אמת איז אז צדיקים
האבן געהאט א כח אפילו אן דעם.
דער היכל הברכה זי"ע ברענגט פון זיין פעטער דער הייליגער עטרת צבי – ר'
הערשלע זידיטשויבער זי"ע ,וואס זיין רבי איז געווען ר' משה לייב סאסוב'ער
זי"ע און ער איז כידוע געווען זייער פארנומען מיט פדיון שבויים ,ער איז
געווען זייער פארקאכט אין די מצוה ,אין יענע צייטן איז געווען זייער אסאך
מאל ,וואס די פריצים וואס זענען געווען רשעים האבן אריינגעווארפן אידן אין
די תפיסות און אין די גריבער אויב האט מען נישט באצאלט די שכירות ,און
ער האט עוסק געווען אין דעם.
האט דער עטרת צבי פארציילט אז איינמאל איז ר' משה לייב סאסוב'ער
געווען אויף א פלאץ ,און ער איז געווען זייער שוואך ,ער האט געהאלטן נאכן
פאסטן אפאר טעג ,ער איז געווען ממש אויסגעהונגערט.
ער איז אנגעקומען אויף א פלאץ פון א פריץ ,און פונקט האט מען געקאכט
טייערע מאכלים ,ס'האט ארויסגעגעבן א ריח וואס האט ממש איבערגענומען
דעם גאנצן הויז .און ממש אוחזו בולמוס ,ער האט געפילט ממש ווי ער גייט
אויס פון הונגער ,ווען ער האט געשפירט די שמעק פון די געקעכטס.
האט דער הייליגער ר' משה לייב סאסוב'ער געזאגט פארן עטרת צבי "וואס
מיינסטו? וואס האב איך געטון? איך האב זיך דערמאנט די תענוג וואס איך
האב געהאט ביי נשמת ,דער תענוג עולם הבא ,דער תענוג רוחני פון דביקות
ה' ,האב איך אינגאנצן פארגעסן ,און איך האב נישט געהאט קיין שום תענוג
אין די מאכלים ,ס'האט שוין גארנישט אויסגעפעלט".
***
איך האב געהערט פון מיין טאטע ע"ה ,ר' מאיר בן מנחם ע"ה און אויך פון
***** ל ******
מיין רבי ר' נחמן שלמה בן ר' משה זי"ע ,דער זיידער – דער הייליגער ר' אייזיקל
קאלוב'ער זי"ע האט געדארפט אנקומען אמאל צו א גרויסע הוצאה ,ער האט
געדארפט האבן גרויסע געלטער ,ער האט עס געדארפט פאר א יתומה.
איינער פון די אידן וואס פלעגן אלעמאל קומען צום הייליגן קאלוב'ער.
איז געווען אן אלמנה ,א גרויסע עשירה ,און זי פלעגט מהנה זיין דעם הייליגן
קאלוב'ער .יענער יאר וואס דער הייליגער קאלוב'ער האט געהאט די גרויסע
הוצאה ,איז זי פונקט נישט געקומען.
האט זי געשיקט א שליחות צום הייליגן קאלוב'ער ,אז אזוי ווי זי פלעגט
קומען יעדע יאר און דאס יאר האט זי נישט געקענט קומען ,איז אויב דער
הייליגער קאלוב'ער וועט קומען צו איר אין שטוב ,און ער וועט איבער זאגן די
פיוטים פון די הייליגע טעג ווי נתנה תוקף וכדו' ,וועט זי אויסצאלן די גאנצע
הוצאה וואס דער הייליגער קאלוב'ער האט געדארפט האבן יענער צייט .האט
דער הייליגער קאלוב'ער געטראכט צי לצורך מצוה זאל ער עס טון.
האט ער צוריק געשיקט א שליחות זאל דאס איבערגעבן "ווען איך זאג
'ומאלכים יחפזון' ווערט א ציטער אין הימל ,צוליב אפאר גילדן זאל איך
איבערקערן און מאכן א גערודער אין הימל?! ס'גייט נישט אזוי".
***
מיין רבי ר' נחמן שלמה בן ר' משה האט אמאל דערציילט פריוואט א
מורא'דיגע מעשה; ווען ער איז געווען א קינד האט געלעבט ר' ישכר דוב
בעלזער ,דער הייליגער בעלזא רב ז"ל ,נאך דער ערשטע וועלטס קריג האט
ער געוואוינט אין אונגארן אויף א שטיק צייט .איז ער געקומען צו פארן אויף
קאלוב פאר די הייליגע טעג .ער איז געווען ביים רב צוזאמען מיט זיין טאטן
ר' משה קאלוב'ער ז"ל.
דארט האט געוואוינט ר' יענקל פיש ,ער איז געווען דער ראש הקהל פון
קאלוב ,ער איז דער וואס האט געמאכט דער אלטער קאלוב'ער רבי פאר א
רבי ,דארט אין שטוב פון ר' יענקל פיש איז געבליבן א בריוו פון דעם הייליגן
קאלוב'ער ,ס'האט געהאנגען דארט אויף דער וואנט.
האט מען געזאגט פאר דער בעלזא רב ז"ל ,אז אין שטוב פון דער פיש
משפחה הענגט נאך א בריוו פון דעם הייליגן קאלוב'ער .דער בעלזא רב ז"ל
אז טאקע זייער נייגעריג געווען צו ליינען דעם בריוו ,און ער איז אהינגעגאנגען
און אפאר מאל איבערגעליינט דעם בריוו.
האט ער געזאגט" :יאך פארשטיי שוין" .ווייל דער הייליגער קאלוב'ער האט
***** אל ******
געהאט א זון וואס האט זיך נישט געפירט וויאזוי ס'דארף צו זיין ,ער האט
געהאט שוועריגקייטן מיט דעם זון .האט דער הייליגער בעלזא רב געזאגט אז
א צדיק ווען האט נישט קיין הרחבת הדעת ,און פאר זיך שאדט עס נישט,
אבער פאר די וועלט און פאר די קינדער קען יא שאטן ,און יעצט פארשטייט
ער שוין.
ווייל אין דער בריוו איז געשטאנען ווי דער הייליגער קאלוב'ער רבי בעט זיך
פון די קהילה אז מען זאל צולייגן אפאר גילדן צו די הכנסה וואס ער באקומט.
ווייל ווען ער האט חתונה געהאט בזיווג שני ,האט ער געהאט קינדער יתומים
פון די ערשטע רביצין ,ממילא האט ער געבעטן א הוספה צום געהאלט .פון
דעם האט ער פארשטאנען אז דער הייליגער קאלוב'ער האט נישט געהאט קיין
הרחבת הדעת .זי"ע.
דאס קען טאקע זיין ואס ס'איז געווען ביי אברהם אבינו ,ווען דער
אייבערשטער האט אים צוגעזאגט אז ער וועט האבן קינדער ,ער האט נישט
געהאט קיין קינדער ביז דעמאלטס ,און אז ער וועט האבן געלט – 'ואברכך
בממון'' ,שאודיע טבעך בעולם' – דער אייבערשטער וועט מודיע זיין אין די
גאנצע וועלט דיין גרויסקייט.
און דאס איז איין זאך ,ווייל אז מען האט הרחבת הדעת קען מען האבן גוטע
קינדער ,און די וועלט האט אויך הנאה פון דעם.
וועגן דעם בעט מען טאקע דעם אייבערשטן יעצט ווען ס'קומט א נייע יאר,
אז מען זאל האבן הרחבת הדעת ,און מען זאל באקומען אלע השפעות טובות
ברוחניות ובגשמיות.
***
איינער פון די הויז בחורים ביים רבי'ן ז"ל איז אים געווען זייער שווער צו
פאסטן .פאר יום כיפור איז ער געווען זייער באזארגט ,האט אים דער רבי
געפרעגט "פארוואס ביסטו אזוי באזארגט?" ,האט ער געזאגט אז עס קומט
אים שווער אן צו פאסטן .האט אים דער רבי געזאגט" :דארפסט נישט זארגן,
ס'וועט זיין גוט".
האט ער דערציילט ,אז וויבאלד ער איז געווען הויז בחור האט ער געהאט
די געלעגנהייט צו זיצן נעבן רבי'ן ביים דאווענען ,האט ער באמערקט ווי דער
רבי קוקט אים אסאך נאך ביים דאווענען .ער זאגט אז זינט דעמאלטס איז
אים קיינמאל נישט אנגעקומען שווער צו פאסטן ,ער האט זיך געשפירט אן
***** בל ******
אנדערער מענטש ,וויבאלד דער רבי האט אים אינזינען געהאט האט ער נישט
געדארפט מורא האבן פון גארנישט.
***
ווען איך בין געווען א יונגערמאן בין איך געגאנגען באזוכן אין מושב
זקינים .איך האב געטראפן דארט אן אלטער איד וואס ער האט געזאגט אז
ער געדענקט נאך פון סיגוט ביים קדושת יום טוב ,דעמאלטס איז געווען דער
עצי חיים און דער סאטמאר רב ז"ל ,ער איז געווען דארטן אלס קינד.
איינמאל איז געקומען ר' מרדכי'לע נאדבורנא זי"ע ,ער פלעגט דאווענען
זייער שפעט כדרכו ,און ער האט קיינמאל נישט געלאזט אז אין זיין מנין זאלן
מיט דאווענען איינער וואס האט שוין געדאוונט ,און איינער וואס האט שוין
געגעסן.
דער עצי חיים און זיין ברודער דער רבי ז"ל זענען געקומען מיטהאלטן
מיטן דאווענען ,און פארשטייט זיך אז ער האט שוין געהאלטן לאנג נאכן
דאווענען און נאכן עסן .און ר' מרדכי'לע נאדבורנא האט זיך אויסגעדרייט און
געזאגט דער פרי עץ חיים ,די צוויי יונגע ,זיי מעגן יא בלייבן ,זיי זענען אזוי
אויסערגעווענליך ,אז זיי שטערן נישט אז זיי זענען דא ביים דאווענען ,אפילו
זיי האבן שוין געדאוונט
מיין טאטע ע"ה דערציילט בשם זיין טאטע ע"ה ,אז ער איז געווען ביי
אסאך צדיקים ,איינמאל איז ער אויך געווען ביי ר' מרדכי'לע נאדבורנא זי"ע,
דעמאלטס האט מען אויך געדאוונט זייער שפעט ,און ער האט זייער מקפיד
געווען אז איינער וואס האט שוין געדאוונט זאל נישט מיטהאלטן דעם
דאווענען.
האט ער געזען ווי פאר הודו דרייט זיך אויס ר' מרדכי'לע נאדבורנא ,און ער
זאגט אויף לשון קודש" :יש כאן אדם אחד שכבר אכל ויצא בחוץ" – "ס'איז
דא איינער דא וואס האט שוין געגעסן ,און ער זאל ארויסגיין".
ס'האט זיך ארויסגעשטעלט אז ס'איז געווען א איד וואס האט שוין טאקע
געדאוונט ,ער האט נישט געוואלט פאסטן ביז ביינאכט ,און ער האט זיך
אריינגעכאפט ,ער האט געטראכט אז מען וועט נישט באמערקט .אבער דער
הייליגער ר' מרדכי'לע נאדבורנא האט באמערקט ,און ער האט געזאגט 'ויצא
לחוץ' אז ער זאל ארויסגיין.
אבער דער איד האט געטראכט אז מסתמא בין איך נישט דער איינציגסטער,
ס'איז אויך דא אנדערע וואס האבן שוין געגעסן ,מן הסתם מיינט ער נישט
***** גל ******
מיך .האט זיך דער הייליגער ר' מרדכי'לע נאדבורנא אויסגעדרייט צו דעם איד
און ער האט געוויזן מיטן פינגער "ויצא לחוץ" ,ר' מרדכי'לע נאדבורנא האט
געהאט אפענער אויגן.
צדיקים האבן געהאט אפענע אויגן ,זיי האבן אלעס געזען ,זיי האבן אלעמאל
אינזינען געהאט יעדן איינעם.
***
ווען איך בין געווען אין מאנטריאל אלס בחור ,איז געווען דער דזשיבע רב,
ר' אשר שמואל כ"ץ ,ער איז געווען זייער א חשוב'ער איד און ער איז געווען
זייער מקורב ביים רבי'ן ז"ל .ער האט דערציילט אסאך אינטערעסאנטע זאכן
פון דער רבי ז"ל .אמאל האט ער פארציילט אז ווען דער רבי איז געווען אין
ארץ ישראל תש"ב ,אדער תשט"ז ,איז ער אויך געקומען צו פארן.
פרייטאג צונאכטס איז ער געקומען צום דאווענען ,האט דער רבי ז"ל
געשיקט ר' יוסל אשכנזי אז ער זאל אים מכבד זיין מיט קבלת שבת ,וויבאלד
ער איז געווען זייער א שיינע און א ווארעמע בעל תפילה .האט ער געזאגט
פאר ר' יוסל אשכנזי אז ער זאל זאגן פארן רבי'ן אז ער קען נישט יעצט
וויבאלד ער איז אזוי הייזעריג אז ער קען ממש נישט עפענען דאס מויל .האט
דער רבי אים נאכאמאל צוריקגעשיקט זאגן אז אע"כ זאל ער דאווענען פארן
עמוד.
דערציילט ער אז ער וויייסט נישט פארוואס און פארווען ,אבער אזויפיל
ווייסט ער אז ווינאר האט ער אנגעהויבן צו דאווענען ,האט ער געדאוונט ווי א
פידל .ווייל אז דער רבי האט געזאגט אז ער קען דאווענען פארן עמוד האט
ער געקענט דאווענען פארן עמוד.
דער אגב ,ער איז נעבעך געווען זייער נישט געזונט פאר יארן לאנג ,ער האט
געדארפט א גרויסע ישועה ,מען האט אים געדארפט איבערמאכן די גאנצע
מאגן.
האט אים דער רבי ז"ל געזאגט" :זארג דיך נישט ,ווילאנג איך בין דא
וועסטו אויך זיין דא" ,און אזוי איז טאקע געווען ,ער האט געהאט א רפואה,
ער האט געלעבט נאך א דרייסיג יאר .און ווען דער רבי איז אוועק האט ער
שוין געוואוסט אז דאס איז עס .אבער ווילאנג דער רבי האט געלעבט האט
ער געלעבט.
אזא מעשה זעט מען אין זוהר הקדוש מיט ר' שמעון בר יוחאי ,ער האט
געזען ווי איינער פון די חבריא ,דער תנא ר' יצחק דארף שוין אוועקגיין פון די
***** דל ******
וועלט .האט אים דער הייליגער ר' שמעון געזאגט "ווילאנג איך בין דא ביסטו
אויך דא" ,און מיט זיין כח האט ער געלעבט אלע יארן .דאס איז געווען די כח
פון צדיקים.
***
ביי דער הייליגער רוזינער איז געווען א מעשה אז איינמאל ראש השנה איז
געווען א גרויסע קטרוג אויבן אין הימל רחמנא ליצלן .אבער דער הייליגער
קדושת לוי ר' לוי יצחק בן שרה סאשא זי"ע ,ווען ער האט זיך געשטעלט
דאווענען ,איז עס געווארן אויס קטרוג .ווען ער האט געהאלטן די ביי תקיעות,
ער איז קודם געגאנגען אין מקוה אלס אן הכנה צו די תקיעות ,זענען שוין אלע
מקטריגים געווארן אויס.
האט מען כביכול געלאזט אויסגערופן אויבן אין הימל אז מען זאל ניטאמאל
פארציילן פאר דער הייליגער קדושת לוי איבער די גרויסע קטרוג וואס ס'איז
געווען ,ווייל מען האט נישט געוואלט אז דער קדושת לוי זאל ח"ו האבן א
חלישת הדעת .ס'איז געווען אזא מין עת רצות ,ער האט ארויסגעברענגט אזא
מין ליבשאפט אין הימל ,אז מען האט אים ניטאמאל געוואלט פארציילן אז
ס'איז געווען א קטרוג.
מיט דעם קען מען פארטיישטן' ,ובשופר גדול יתקע' – מען בלאזט מיט א
גרויסע שופר' ,וקול דממה דקה ישמע' – מען רופט אויס אויבן אין הימל אז
מען זאל שווייגן ,קיינער זאל נישט פארציילן אז ס'איז געווען א קטרוג .זי"ע.
***
זאל טאקע זיין וכתבנו לחיים טובים ולשלום ,ס'זאל זיין אלע מיני ישועות,
מען זאל בעטן דעם אייבערשטן 'הב לן' ,אונז ווייסן אפילו נישט וואס מען דארף
בעטן אויף א גאנץ יאר ,אבער דער אייבערשטער ווייסט יא וואס מען דארף.
ס'שטייט אין זוהר הקדוש אז ר' שמעון בר יוחאי האט געזאגט פאר זיין
משפחה וואס ס'איז אויפגעשריבן אויבן אין הימל ,און פון וואס מען דארף זיך
היטן ,וכדו' וכדו' ,ער האט געגעבן ברכות ,און מען איז אפגעהיטן געווארן פון
אלע שלעכטס.
אונז בעטן אויך דעם אייבערשטן אז מיר ווייסן נישט וואס צו בעטן
פונקטליך אבער דער אייבערשטער זאל אונז געבן אלע בקשות ,אלעס וואס
מען דארף ,ער זאל אונז געבן און געבן .און ס'זאל זיין א גמר חתימה טובה
פאר גאנץ כלל ישראל.
***
***** הל ******
מנחם משיב נפשי
טראפנס פון חיזוק
דער אייבערשטער זאל העלפן מיר זאלן טרעפן די ריכטיגע ווערטער מחזק
צו זיין איינער דעם אנדערן .דוד המלך זאגט אין תהילים און מען זאגט עס
אין די ימי אלול יעדן טאג צופרי און ביינאכט ,דעם קאפיטל פון לדוד ה' אורי
וישעי' ,אחת שאלתי מאת ה' אותה אבקש' – איין זאך האב געבעטן פון דעם
אייבערשטן 'אותה אבקש' ,דאס בעט איך – 'שבתי בבית ה' כל ימי חיי' – אז
מען זאל קענען זיצן אין דעם אייבערשטנס הויז אין בית המקדש מיין גאנץ
לעבן.
ס'קען זיין ס'ליגט דא א גרויסע כוונה ,א איד דארף וויסן אז דער אייבערשטער
איז א שומע תפילה ,ער ווארט אז אידישע קינדער זאל דאווענען און זאלן
בעטן פון אים ,ער האט א נחת רוח אז מען בעט אים ,אז מען האט שכל
צו וויסן אז ער איז אלעס ,ווי מען זאגט ביי די אני מאמין 'בורא ומנהיג לכל
הבריאים' – אז דער אייבערשטער פירט און ער האט באשאפן אלע בריאים,
'והוא לבדו' – ער אליינס' ,עשה ,עושה ויעשה לכל המעשים' – ער טוט אלעס,
ער האט אלעס געטון און ער וועט אלעס טון' ,לכל המעשים' – אלע מעשים,
אלעס טוט דער אייבערשטער.
ווען א איד גלייבט אין דעם האט דער אייבערשטער א נחת רוח .דער טאטע
זעט אז דער קינד האט שכל און ער טוט זיך צו אים קלעבן ,ער טוט זיך צו
אים בענקען ,ער טוט זיך צו אים צוטשעפענען ,און אז ער ווייסט אז ער איז
אלעס וועט דער טאטע אויך צוגעבינדן צו אים כביכול .און מען דארף האבן
שכל צו וויסן אז מען ווייסט דאס אז דער אייבערשטער ווארט אויף דיר און
ער וויל אז דו זאלסט אים בעטן ביסטו שוין א געהאלפענער.
ס'שטייט אז איינער פון די תלמידי בעל שם האבן אמאל געבעטן אז די
משרתת ,דער וואס פלעגט קומען העלפן אין שטוב ,זאל צוריקקומען .ס'זעט
***** ול ******
אויס אזא חידוש אז איד וואס איז געקראכן אין הימל ,און ער איז געווען פיל
מיט דביקות ה' ,תורה און תפילה .אבער ער האט געגלייבט אז יעדע זאך טוט
דער אייבערשטער ,און יעדע זאך וואס ער דארף פון צרכי הנפש און צרכי
הגוף פירט דער אייבערשטער .און בעט צו אים ,און נאר ער קען העלפן ,און
ער העלפט ,און ער ווארט אז דו זאלסט אים בעטן.
ס'איז נישטא קיין זאך וואס דו דארפסט נישט בעטן ,יעדע קלייניגקייט
וואס דו וועסט בעטן וועט דיר דער אייבערשטער העלפן.
דוד המלך זאגט 'אחת שאלתי מאת ה' – איך האב געבעטן פון דעם
אייבערשטן איין זאך אז 'אותה אבקש' – איך זאל אלעמאל בעטן פון דעם
אייבערשטן.
דאס זאגט ער שפעטער תהילים אויך ,און דעם זעלבן קאפיטל 'לך אמר
לבי' – דוד המלך זאגט פארן אייבערשטן ,מיין הארץ זאגט פאר דיר ,אז דו
בעטסט 'בקשו פני' – אז דער אייבערשטער בעט זיך ביי אונז' ,בקשו פני' –
בעט פון מיך ,את פניך ה' אבקש .און דורכדעם 'אל תסתיר פניך ממנו' – ווייס
איך אז דו וועסט קיינמאל נישט באהאלטן פון מיר' ,עזרתי הייתי' – דו האסט
מיר געהאלפן און דו וועסט מיר ווייטער העלפן.
ביי סליחות פאר די הייליגע טעג זאגט מען אויך 'הב לן שאילתין ובעותין'
– געב אונז אונזערע בקשות .קען זיין אז דאס איז דער פשט אין דעם ,אז איין
זאך איז זיכער ,ווען מען בעט הערט אויס דער אייבערשטער אלע תפילות.
מען זאגט יעדן טאג ביים דאווענען דריי מאל א טאג' ,כי אתה שומע תפילת
כל פה עמך ישראל' – דער אייבערשטער הערט צו אלע תפילות פון אידישע
קינדער ,איז דאס איז זיכער .נאר מען דארף האבן שכל וויאזוי צו בעטן פון
אים .נישט טראכטן אז דאס איז א קלייניגקייט ,איך דארף דער קלייניגקייט
און יענער קלייניגקייט .ביי אים איז נישטא קיין קליינע זאכן און גרויסע זאכן,
ביי אים איז אלעס איינס .אז מען בעט פון אים וועט ער זיכער געבן און ער
הערט צו די תפילות ,און ער ווייסט וואס ס'איז גוט.
דעריבער זאגט מען פארן אייבערשטן 'הב לן שאילתין ובעותין' – געב אונז
די בקשות אז אונז זאלן האבן שכל צו בעטן פון דיר ,און ווי מיר האבן פריער
געשמועסט ,אז דער אייבערשטער וויל עס' ,את פניך ה' אבקש' -און דער
אייבערשטער זאגט 'בקשו פני' – בעט פון מיר .ווייל אז מען ווייסט אז דער
אייבערשטער וויל דאס ,און ס'איז א נחת רוח אז ער טוט ממלא זיין אונזערע
בקשות צוליב אונזערע תפילות.
מיר האבן שוין כמה פעמים נאכגעזאגט די ירושלמי אין סוף ברכות ,אז
***** זל ******
אנדערש ווי א מענטש ווען בעט אים צופיל מאל באדערט עס אים אז מען
מוטשעט אים אזוי סאך .אבער ביי דער אייבערשטער ,ווי מער דו בעטס פון
אים האט ער מער א נחת רוח ,און ווי מער דו בעסט פון אים ווערסטו נאנט
צו אים ,און ער וועט נענטער צו דיר אויך.
פון דעם אליין וואס דו ווייסט אז דו ביסט אנגעוויזן אויף אים האט ער א
נחת רוח ,און ער טוט עס אויך ארויסברענגען כדאי זאלסט ווייטער בעטן ,ער
גיט דיר חיזוק מיט דעם אז דו זאלסט קענען ווייטער בעטן.
יעצט ווען ס'קומט די הייליגע טעג איז די צייט וואס מען קען זיך אויסבעטן,
און יעצט איז די צייט 'דרשו ה' בהמצאו' בעט פון דעם אייבערשטן ,יעצט איז
ער דא מיט אונז כביכול ,ער גיט אונז די הייליגע טעג ,די ימי הרחמים והרצון.
פארוואס הייסט עס ימי 'רצון'? ווייל רצון אז טייטש אז דער אייבערשטער
כביכול וויל אונז געבן ,ס'איז רחמים און ס'איז רצון אויסער דעם אז ס'איז ימי
הרחמים.
דארף מען עס אויסנוצן מיט שכל און בעטן ,און יעצט איז דער צייט ,און
בעטן אז מען זאל האבן שכל אז מען זאל בעטן א גאנץ יאר.
דער הייליגער בעל שם הקדוש האט געזאגט אמאל אז א מלך האט אמאל
געזאגט פאר א מענטש אז דו קענסט דיך אויסוועלן וואס דו ווילסט פון אלע
אוצרות .דער מענטש איז געווען א חכם און ער האט געטראכט "וויפיל קען
איך שוין אנפאקן אויף זיך אויף איינמאל פון די אוצרות" ,האט ער געבעטן
פון דער מלך אז ער זאל אים געבן "ווען איך דארף עפעס זאל מיר דער קעניג
געבן וואס איך דארף ,נישט נאר יעצט ,אז ווען איך דארף ,א גאנץ יאר זאל
איך קענען קומען און באקומען וואס איך וויל".
דאס בעט מען 'ה' הושיעה המלך יעננו ביום קראנו' – דער אייבערשטער
זאל אונז געבן ווען מען בעט ,אז מען זאל האבן שכל צו בעטן .און אז מען
וועט האבן די קאראדזש און די חיזוק און וויסן אז דער אייבערשטער וויל
אונז ,און ער וויל אונז געבן ,און ער ווארט אויף אונזערע תפילות .דאס אליינס
גיט חיזוק אז מען זאל בעטן און דער אייבערשטער וועט אונז געבן כל טוב.
***
***** חל ******
גליון זו מוקדש
לעילוי נשמת האישה הצדקנית
פראדל בת הרה"צ ר' מאיר ז"ל
ולעילוי נשמת
האישה הצדקנית רחל לאה בת ר' מאיר ז"ל
הקמת המצבה יתקיים בעז"ה ביום רביעי
פרשת כי תבוא ,י"ד אלול שנת תשפ"ו
