gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

דבר המלך · Dvar Hamelech — ניצבים וילך (2026-08-31)

מוציא לאור: דבר המלך · Dvar Hamelech

שבוע: ניצבים וילך (2026-08-31)

דבר המלך · Dvar Hamelech — ניצבים וילך (2026-08-31)

פתח את ה-PDF הורדה

‫‪6:31‬‬ ‫‪187‬‬ ‫‪8:16‬‬ ‫פרשת נצבים וילך‬ ‫מרן החפץ חיים זצוק"ל בספרו חומת הדת "אין ערך למצווה‬ ‫לקבל קבלה ליום הדין לזכות את הרבים‬ ‫שעושה אדם לעצמו לבד אפילו שתהיה רבה למצווה שתמשך‬ ‫אתם ניצבים היום כולכם‬ ‫ממנה זכות לרבים אפילו שתהיה קטנה‪".‬‬ ‫מובא בזהר הקדוש (ח''ב ל''ב) שהפסוק ''אתם נצבים היום''‬ ‫מובא בספר "אור הישר" למהר"מ פאפירוש זצוק"ל "המזכה‬ ‫הכוונה לראש השנה ‪,‬יום בו נצבים כולם לפני ה'‪ ,‬וכפי‬ ‫אחרים הוא עצמו מתעלה ומתקדש מאד‪".‬‬ ‫שנאמר במשנה‪ :‬בראש השנה כלן עוברין לפניו כבני מרון‪.,‬‬ ‫מסופר במדרש (ילקוט שמואל א)'‪ :‬על אלקנה‪ (,‬אביו של שמואל‬ ‫וזה שאומר הכתוב אתם נצבים היום כולכם ללא יוצא מן‬ ‫הנביא) שלקח את אשתו ובניו ואחיותיו וכל קרוביו והיה מעלה‬ ‫הכלל כולם עומדים לדין "לפני ה' א‪-‬לוקיכם ביום הדין‬ ‫עמו לרגל ובאים ולנים ברחובה שלעיר‪ ,‬והיתה המדינה מרגשת‪,‬‬ ‫כולם עוברים לפני הקב"ה כבני מרום והם המשך הפסוק‬ ‫והיו שואלים אותם‪ :‬להיכן תלכו ? ואומרים‪ :‬לבית ה' שבשילה‪,‬‬ ‫כולכם‪ָֽ ..‬ראשֵׁ י ֶכם ִׁש ְבטֵׁ י ֶכם זִׁ ְקנֵׁי ֶכם וְ ש ְֹׁט ֵׁרי ֶכם כֹׁל ִׁאיש ִׁי ְשר ֵׁ ָֽאל‪:‬‬ ‫שמשם תצא תורה ומצוות‪ .‬ואתם למה לא תבואו עמנו ונלך יחד‬ ‫טַ פְ ֶכם ְנ ֵׁשי ֶכם וְ ג ְֵׁרָך אֲ שֶ ר בְ ֶק ֶרב ַ ָֽמחֲ נֶיָך ֵׁ ָֽמחֹׁטֵׁ ב עֵׁ צֶ יָך עַ ד ש ֵֹׁׁאב‬ ‫? מיד עיניהם משגרות דמעות ואומרים להם‪ :‬נלך עמכם?‬ ‫ימיָך‪ :‬כולם ללא יוצא מן הכלל כולל הגויים כפי שאנו‬ ‫מֵׁ ֶ ָֽ‬ ‫ואומרים להם‪ :‬הן‪ ,‬עד לשנה הבאה חמשה בתים‪ ,‬לשנה אחרת‬ ‫אומרים בתפילת מוסף של ראש השנה "ועל המדינות בו‬ ‫עשרה בתים‪ ,‬עד שהיו כולם עולים‪ ,‬אמר לו הקב''ה‪ :‬אלקנה‪,‬‬ ‫יאמר איזו לחרב איזו לרעב איזו לשבע" הכל נגזר בראש‬ ‫אתה הכרעת את עם ישראל לכף זכות וחנכתם במצוות וזכו‬ ‫השנה‬ ‫רבים על ידיך‪ ,‬אני מוציא בן ממך שיכריע את ישראל לכף זכות‬ ‫לכן אנו צריכים להתחזק לקראת יום הדין ובפרט ראוי‬ ‫ויחנכם במצוות‪ ,‬הא למדת שבשכר אלקנה (יצא ממנו ) שמואל‪,‬‬ ‫להתחזק באחדות והכתוב רומז מתי אתם ניצבים זקופים‬ ‫[השקול כמשה ואהרון ]עכ''ל‬ ‫ועומדים ולא חוששים מהדין כשכולכם ‪ -‬כשאתם כולם ביחד‬ ‫סיפר הרב הגאון יגאל כהן שליטא שהיה כדורגלן שהזמין את‬ ‫אין פירוד ‪,‬אזי אין חשש מיום הדין ‪,‬אחדות תהיה כשאדם‬ ‫הרב להרצאה לרפואתו ובאו ארבע מאות איש להרצאה‬ ‫מבטל את עצמו את רצונו לשני וכן כל אחד במה שהוא יכול‬ ‫הכדורגלן היה חולה במחלה הארורה בלבלב ובכבד כך הראו‬ ‫להתחזק לקבל קבלות שהוא יכול לעמוד בהם בקלות (יאמר‬ ‫הבדיקות שהסיכויים לצאת מזה מאד נמוכים הרב יגאל דיבר על‬ ‫לפני כן בלי נדר) הרש"ש כותב שכל מי שמקבל קבלה ליום‬ ‫אמונה וחיזק מאד את הציבור בהרצאה בנושא אמונה אחרי זמן‬ ‫הדין מובטח לו שייכתב לחיים‬ ‫קצר הוא פוגש את הכדור גלן ואומר לו הרב מכיר אותי ואז הוא‬ ‫יש קבלות שהמשקל שלהם בשמים הוא ענק ובעולם העשיה‬ ‫נזכר בו ואמר לו כן אתה הכדורגלן אמר לו נכון עשיתי בדיקות‬ ‫שלנו יכולים לקיימם בקלות בפרט בזיכוי הרבים אין דבר‬ ‫פעם שניה והכל נעלם ברוך ה' זה הכח של זיכוי הרבים גם של‬ ‫יותר גדול מאשר לזכות את הרבים‬ ‫הרב יגאל כהן וגם של הכדורגלן שזיכה את הרבים וחיזק את‬ ‫מרן הרב שטיינמן זצוק"ל כתב בכתב ידו כשביקש מאחת‬ ‫הארבע מאות איש שבאו להרצאה בזכותו‬ ‫מהקופות הצדקה שיתפללו עליו בכותל ובמקומות הקדושים‬ ‫הגמ' במסכת כתובות דף קג‪ :‬אומרת אמר רבי כמה גדולים‬ ‫לזכות את הרבים‪ ,‬למרות זיכוי הרבים הענק של הרב ‪,‬הרב‬ ‫מעשי חייא ר' חנינא ור' חייא התנצחו ביניהם א"ל ר' חנינא לר'‬ ‫מרגיש צורך עוד לזכות את הרבים שאין לך דבר גדול מזה‬ ‫חייא איתי אתה מתנצח שאם חס ושלום נשתכחה תורה‬ ‫זיכוי הרבים הוא בכל צורה אם זה לארגן שיעור ‪,‬אדם מסיע‬ ‫מישראל אני יחזיר אותה בפלפולי א"ל רבי חייא אני עשיתי שלא‬ ‫טרמפ יהודי‪ ,‬ישמיע דיסק שיזכה גם הוא וגם הטרמפיסט‬ ‫תשתכח תורה מישראל שהבאתי פשתן וזרעתי‪ .‬ומהפשתן עשיתי‬ ‫ולפעמים מלה ששמע יכולה לשנות אדם לגמרי ואם זיכה ה'‬ ‫רשתות וצדתי צבאים ואת בשר הצבאים האכלתי יתומים‬ ‫יתברך להחזיר אדם בתשובה אשריו ואשרי חלקו אומר‬ ‫ועשיתי מגילות מעור הצבאים והלכתי לעיר שאין שמה מלמדי‬ ‫הזוהר אם היה אדם יודע את הזכות שלהחזיר אדם בתשובה‬ ‫תינוקות וכתבתי חמישה חומשי תורה ולמדתי ששה סדרי משנה‬ ‫היה רץ אחרי מצווה זו כמו שהוא רץ אחרי החיים כל מה‬ ‫לשש תינוקות כל תינוק סדר אחר ואמרתי לכל אחד שילמד את‬ ‫שהחוזר בתשובה מקיים מצוות יש למחזיר שכר גדול על זה‬ ‫הסדר שהוא יודע לשני וזהו שאמר רבי כמה גדולים מעשי חייא‬ ‫ועליו נאמר "מוציא יקר מזולל כפי תהיה" פירוש "המוציא‬ ‫שאף על פי שגדול כוחו של רבי חנינא שיכול להחזיר את התורה‬ ‫יקר" הכוונה לנשמה שהיא יקרה מ "זולל" היינו הס"א‬ ‫בפלפולו מכל מקום המעשים של רבי חייא שמזכה את תינוקות‬ ‫מהטומאה שנקראת זולל יזכה ל"כפי תהיה" היינו מה יבקש‬ ‫של בית רבן במקום שאין מלמדי תינוקות זכרו עצום ורב‬ ‫יתקבל לרוב זכותו העצומה‬ ‫הגמרא בבא מציעא דף פה‪ :‬מספרת ריש לקיש היה מציין‬ ‫וכן מובא בזוהר הקדוש (מובא בספר שמירת הלשון) וְ ֶזה‬ ‫מערות קבורה ו חיפש את מערתו של ר' חייא לציין אותה כדי‬ ‫ְלשֹון זֹׁהַ ר חדש פרשַ ת לְֶך לְָך‪ :‬וְ א ַמר ר' ַאבהּו‪ :‬ב ֹׁא ְּור ֵׁאה כַמה‬ ‫שלא יכשלו בה כוהנים ולא מצאה כיון שלא הרביץ תורה כמותו‬ ‫ְשכרֹו שֶ ל אדם העֹושֶ ה ל ְַא ֵׁחר לַחֲ זֹׁר ִׁב ְתשּובה‪ְ .‬מנא לן ? ממה‬ ‫אף על פי שמובא בגמרא שם שהסכימו עימו בשמים שריש לקיש‬ ‫שכ תוב (בראשית י''ד י''ח)‪ּ'' :‬ומַ ְלכִׁ י צֶ דֶ ק מֶ לְֶך ש ֵׁלם''‪ .‬שנה ַרבִׁ י‬ ‫פלפל בתורה כמותו מכל מקום לא זיכה את הרבים כמותו ולא‬ ‫ִׁחיא ַרבה‪ :‬בְ שעה שֶ ִׁנ ְש ַמת ַהצַ ִׁדיק הַ מַ חֲ זִׁ יר בִׁ ְתשּובה ַלאֲ חֵׁ ִׁרים‪,‬‬ ‫זכה אפילו שיראו לו את ציונו בגלל מעלת זיכוי הרבים הגדולה‬ ‫יֹוצֵׁ את ִׁמן הַ ּגּוף‪ִׁ ,‬מיכ ֵׁאל‪ ,‬הַ שַ ר הַ ּגדֹול‪ ,‬הַ מַ ְק ִׁריב נַפְ שֹות‬ ‫וכן מסופר בגמרא שם אמר ר' זירא אמש נראה לי בחלום ר' יוסי‬ ‫בֹור אֹו‪ ,‬הּוא יֹוצֵׁ א ּומַ ְק ִׁדים שלֹום ְל ִׁנ ְשמתֹו שֶ ל‬ ‫יקים לִׁפְ נֵׁי ְ‬ ‫הַ צַ ִׁד ִׁ‬ ‫בר' חנינא אמרתי לו אצל מי אתה יושב ולומד בשמים אמר לי‬ ‫שֹומ ֵׁרי‬ ‫ְ‬ ‫אֹותֹו צַ ִׁדיק‪ ,‬שֶ נֶאֱ מַ ר‪ּ'' :‬ומַ ְלכִׁ י צֶ ֶדק'' זֶה ִׁמיכ ֵׁאל‪ ,‬ר ֹׁאש‬ ‫אצל ר' יוחנן ור' יוחנן אצל מי אצל ר' ינאי ור' ינאי אצל מי אצל‬ ‫''הֹוציא לֶחֶ ם‬ ‫ִׁ‬ ‫שַ ע ֲֵׁרי צֶ דֶ ק‪'' .‬מֶ לְֶך ש ֵׁלם'' זֹו יְרּוש ַליִׁ ם שֶ ל מַ עְ לה‪.‬‬ ‫ר' חנינא ור' חנינא אצל מי אצל ר' חייא אמרתי לו האם ר' יוחנן‬ ‫וְ י ִׁין'' שֶ ִׁה ְק ִׁדים וְ יצא ל ְִׁקראתֹו וְ אֹומֵׁ ר לֹו‪ :‬שלֹום בֹואֲ ָך‪ .‬עַ ד כאן‬ ‫אצל ר' חייא לא לומד בישיבתו של רבי חייא אמר לי במקום‬ ‫לְשֹונֹו‪ּ .‬ובְ דַ ף ס''ב ע''ב‪ :‬הַ כרֹוז מַ כְ ִׁריז בְ כל יֹום‪ַ :‬א ְש ֵׁריהֶ ם ֵׁאּלּו‬ ‫שיש זקוקין של אש ולפידים בוערים האם יכול הוא להכנס לשם‬ ‫עֹוס ִׁקים בַ ּתֹורה‪ ,‬וְ ֵׁאּלּו ֶש ְמזַכִׁ ים לַ אֲ חֵׁ ִׁרים ִׁל ְלמֹׁד ּתֹורה‪ ,‬וְ ֵׁאּלּו‪.‬‬ ‫שֶ ְ‬ ‫אמר רב חביבא סיפר לי רב חביבא בר סורמקי ראיתי את אותו‬ ‫דֹותיהֶ ם‪( .‬תרגום)‬ ‫שֶ מַ עַ בִׁ ִׁירים עַ ל ִׁמ ֵׁ‬ ‫תלמיד חכם ששכיח אליהו הנביא אצלו ובבוקר היו עיניו‬ ‫כל קבלה היא טובה ומצוינת אבל עדיף שאדם יחשוב על‬ ‫בריאות ובלילה נראו כאלו נשרפו שאלתי אותו מה קרה ענה לי‬ ‫קבלה שהיא קלה לביצוע ולמרות קלות עשייתה גורמת שכר‬ ‫שאמרתי לאליהו שיראה לי את החכמים בשמים שעולים‬ ‫עצום לאדם העושה אותה וזהו זיכוי הרבים בכל מה שיכול ‪.‬‬ ‫למתיבתא דרקיעא אמר לי אליהו בכולם אתה יכול להסתכל‬ ‫בזיכוי הרבים יכול האדם לצבור זכויות מה שלא יוכל לצבור‬ ‫חוץ מהקתדרא [כסא מכובד] של ר' חייא שלא תסתכל בו ומהו‬ ‫בעבודתו הפרטית בשום אופן‪ ,‬וכמו שכתב החובות הלבבות‬ ‫הסימן שזהו רבי חייא ענה אליהו הנביא שכולם מלאכים מעלים‬ ‫בענין זה ואלו דבריו (אהבת ה' פרק ו')‪'' :‬וראוי לך אחי‪,‬‬ ‫ומורידים את כסאותיהם חוץ מרבי חייא שעולה מאליו כשראתי‬ ‫לדעת‪ ,‬כי זכויות (אדם) המאמין‪ ,‬אפילו אם יהיה מגיע אל‬ ‫את כסאו של רבי חייא לא יכלתי להתאפק והסתכלתי עליו ואז‬ ‫התכלית הרחוקה בתיקון נפשו לאלוקים יתברך (היינו‬ ‫יצאו שתי ניצוצות של אש על עיניו וסימו את עיניו למחרת‬ ‫שתיקן עצמו מאד בעבודת ה')‪ ,‬וגם אילו יהיה קרוב‬ ‫השתטחתי על קברו של רבי חייא ואמרתי לו שאני לומד את‬ ‫למלאכים במידותם (ואפילו הגיע קרוב למדרגת המלאכים‬ ‫דברו תורתו והתרפאתי וכל זה שעלה על חכמי ישראל שהיו‬ ‫בעבודת ה') הטובות ומנהגיהם המשובחים והשתדלותם‬ ‫בגלל מעלת זיכוי הרבים שלו‬ ‫בעבודת הבורא ואהבתם הזכה בו – (למרות מדרגתו הגבוהה)‬ ‫הגמרא אומרת אמר רבי עקיבא מובטח אני שבני יש לו חלק‬ ‫אינם בזכות מי שמורה בני אדם אל הדרך הטובה ומיישר‬ ‫לעולם הבא שזיכה את הרבים מסופר על המהרח"ו שידע‬ ‫הרשעים אל עבודת הבורא‪ ,‬שזכויותיו נכפלות בעבור‬ ‫לקרא בכף היד אבל אדם שמזכה את הרבים אינו יכול לראות‬ ‫זכויותם בכל הימים ובכל הזמנים'' עכ"ל‪ .‬היינו שהמזכה את‬ ‫את עוונותיו‬ ‫הרבים ומכוונם לעבודת ה' זכויותיו גדולות יותר מאדם‬ ‫החתם סופר בהקדמה לשו"ת יור"ד כותב שהמזכה הרבים זוכה‬ ‫שאינו מזכה את הרבים למרות שהגיע קרוב למדרגת מלאך‬ ‫לזרע קודש וזה שכתוב 'כל היום חונן ומלווה' היינו מזכה את‬ ‫מכיון שזכיותיו תמיד נכפלות כל הזמן מכל מעשיהם של אלו‬ ‫הרבים ולא נשאר לו מספיק זמן לחינון הילדים אף על פי כך‬ ‫שחיזקם בעבודת ה'‬ ‫זוכה על דרך הדרוש זוכה 'לזרעו לברכה'‬ ‫כתב שערי תשובה (שער שלישי אות ע"ב) "כל אוצרות העולם‬ ‫הזה אינם שווים למצוות זיכוי הרבים‪".‬‬ ‫עמדו בדיבורם וכיבו אותו על אתר‪ ,‬וכל נוסעי המטוס ראו כאיש אחד‪ ,‬כמה‬ ‫סיפורים מחזקים‪ -‬לימוד תורה‬ ‫גדול כוח התורה והלומד תורה בהתמדה נפלאה אך דעו נא רבותי‪ ,‬אני רוצה‬ ‫לומר לכם דבר חשוב‪ .‬אתם תלמידי ישבת קמניץ‪ ,‬ובעז"ה ברבות השנים‬ ‫דברי המשגיח דישיבת קמניץ הגאון רבי משה אהרן שטרן זצ"ל • מלוקט מתוך‬ ‫אתם תהיו כולכם ראשי ישיבות ומרביצי תורה‪ ,‬לכן חשוב לי כבר עכשיו‬ ‫כתבי תלמידו הרה"ג ר' חיים אליעזר שטערן זצ"ל בן יבלחט"א ר' נחום שליט"א‬ ‫לתת לכם חיזוק גדול לעניין‪ ,‬שתדעו עד כמה תהיה גדולה ההשפעה שלכם על‬ ‫מרנא החפץ חיים מבאר מה הפירוש 'מתמיד' ומה הפירוש לבטל את הזמן‪,‬‬ ‫התלמידים שלכם בעניין זה‪ ,‬מאחר וכבר הזכרתי את שקדנותו של דודי‬ ‫ומחדש שמתמיד זה לאו דווקא מי שלומד כל היום‪ ,‬וביטול הזמן זה לאו‬ ‫זצ"ל‪ .‬זכורני‪ ,‬שבשנת תשכ"ה החליט הדוד שלי לעלות ארצה‪ ,‬הוא לכאן‬ ‫דווקא שאדם מפסיק ללמוד‪ .‬אלא כל שעה שאדם יכול ללמוד בה‪ ,‬והוא בוחר‬ ‫מאמריקה במטוס יחד עם זוגתו הרבנית‪ ,‬ועם קבוצה של עשרים וחמישה‬ ‫שלא ללמוד ‪ ,‬נפסק בשולחן ערוך בסימן רמ"ו בסעיף כ"ה‪" ,‬כל שאפשר לו‬ ‫תלמידים‪ ,‬וכן עם חתנו הגאו ן רבי חיים דוב אלטוסקי (זצ"ל) בעל ה'חידושי‬ ‫לעסוק בתורה ואינו עוסק הרי זה בכלל כי דבר ה' בזה‪ ".‬מספר המשגיח‬ ‫בתרא‪ '.‬הלכתי להקביל את פניהם בשדה התעופה בלוד (באותן שנים יכלו‬ ‫פעמים רבות מספור ראיתי באוטובוס את הגאון רבי אליעזר ולדנברג‪ ,‬בעל‬ ‫להמתין בסמוך למסלול הנחיתה ולראות את הבאים יורדים מהמטוס)‪,‬‬ ‫ה'ציץ אליעזר' נוסע באוטובוס לבית הדין שבו כדיין‪ .‬לא היתה פעם אחת‬ ‫וראיתי דבר פלא‪ :‬מאחר והטיסה הגיעה לארץ ממש בתחילת מזמן קיץ‪,‬‬ ‫שבה ראיתי אותו והוא לא היה שקוע בלימוד! אפילו לא פעם אחת!‬ ‫ירדו מהמטוס הרבה בני תורה‪ ,‬ואז הגיע תורו של רבי חיים פנחס לרדת‪,‬‬ ‫כמו כן היה מלמד באחד מתלמודי התורה ‪ ,‬יהודי הונגרי שהיה נוסע לחיידר‬ ‫כשירד במדרגות ביד אחד החזיק מזוודה וביד שניה גמרא… אחרי ירדו ‪25‬‬ ‫משכונת קטמון‪ ,‬ובמשך שנים הייתי רואה אותו כמעט כל יום באוטובוס‪,‬‬ ‫תלמידיו‪ ,‬ו… כל אחד ואחד מהם החזיק מזוודה ביד אחת וביד השניה‬ ‫ומעולם לא ראיתיו בלי גמרא פתוחה לפניו כשהוא שקוע בלימוד‪ .‬מעולם!‬ ‫גמרא! היו עוד בני תורה במטוס‪ ,‬לא כולם החזיקו גמרא‪ ,‬אבל תלמידיו של‬ ‫יתירה מזאת‪ ,‬אספר לכם מעשה ביהודי המתגורר כאן בירושלים הגה"צ רבי‬ ‫הדוד‪ ,‬ללא יוצא מן הכלל‪ ,‬כולם החזיקו גמרא‪.‬למה? כי זה מה שהם ראו‬ ‫יהודה לייב (לייבל) ב"ר מרדכי יהושע קרויזר זצ"ל‪ ,‬קרוב משפחתו של‬ ‫אצל רבם ראש הישיבה‪ .‬לא ראו אותו אף פעם בלי איזה ספר ביד‪ ,‬וממילא‬ ‫הגרמ"א שטרן)‪ .‬היהודי הזה גר בסנהדריה המורחבת‪ ,‬והוא מגיע כל יום‬ ‫פשוט הדבר שהם הושפעו ממנו והלכו לאורו‪ ,‬כך שגם הם השתדלו לנצל כל‬ ‫לישיבה שבה הוא לומד באזור של 'מאה שערים'‪ ,‬בהליכה רגלית‪ .‬בעבר הוא‬ ‫רגע ללימוד התורה‪ ,‬וכדי ללמוד צריכים להחזיק גמרא ביד! לא בשקית‪ ,‬אל‬ ‫למד בכולל כאן בישיבה שלנו‪ ,‬לפני שנים רבות‪.‬שאלו אותו פעם‪ ,‬למה אתה‬ ‫במזוודה‪ ,‬הגמרא צריכה להיות זמינה בכל עת ללימוד‪.‬זה דבר שצריכים‬ ‫הולך ברגל כזאת דרך ארוכה ברגל‪ ,‬סע באוטובוס‪ ,‬זה לא כזה יקר… הוא לא‬ ‫לדעת אותו‪ ,‬ראשי הישיבות צריכים לדעת כמה גדולה ההשפעה שלהם על‬ ‫רצה לענות‪ ,‬ושאלו אותו שוב ושוב‪ ,‬עד שפעם אחת הוא השיב שהוא זכה לדעת‬ ‫התלמידים‪ ,‬ואם הם עושים משהו ברצינות ולאורך זמן‪ ,‬התלמידים לומדים‬ ‫את כל ששת סדרי המשנה בעל פה‪ ,‬אז ממילא יש לו קביעות לומר כל יום ‪18‬‬ ‫מהם ומתנהגים כמותם‪[.‬דרשו]‬ ‫פרקי משניות‪ ,‬וכך הוא מסיים את כל השישה סדרי משנה מדי חודש!‬ ‫התפללה על חתנה לעתיד בזמן הקורונה שיתמיד והפך למתמיד גדול‬ ‫נו‪ ,‬לומר שמונה עשרה פרקים ולחשוב על הפשט של כל מילה זה לוקח זמן‪ ,‬אז‬ ‫בתקופת הקורונה כשהרבה מוסדות לימוד‪ ,‬השעורים לא נאמרו בכתות אלא‬ ‫הוא הולך ברגל מביתו שבסנהדריה המורחבת עד לישיבה במאה שערים‪,‬‬ ‫בטלפון‪ ,‬נקטה מורה אחת ביוזמה מרגשת‪ ,‬היא אמרה לתלמידותיה‪ :‬מאוד‬ ‫ואומר ארבעה וחצי פרקי משניות בזמן הזה‪ .‬בצהרים הוא חוזר הביתה לאכול‬ ‫קשה במצב כזה להתרכז בהקשבה לשיעורים‪ ,‬אבל דעו לכן שלבחורי ישיבות‬ ‫ארוחת צהרים ואומר עוד ארבעה וחצי פרקי משנה‪ ,‬ולאחר מכן שב לישיבה‬ ‫יותר קשה‪ ,‬אני מציעה שכל תלמידה תתפלל יום יום על החתן העתידי שלה‪,‬‬ ‫ללימוד של אחר הצהריים ושוב אומר ארבעה וחצי פרקים‪ ,‬ולאחר הסדר הוא‬ ‫שיצליח בלימוד התורה שלו‪.‬כשחזרו ללימודים בכיתות שאלה המורה מי‬ ‫חוזר הביתה בערב ושוב אומר ארבעה וחצי פרקים‪ ,‬ביחד זה יוצא ‪18‬‬ ‫ביצעה משימה זו‪ ,‬ורק בחורה אחת הרימה אצבע‪.‬לאחר זמן מה‪ ,‬היא אכן‬ ‫פרקים… "אם אני אסע באוטובוס‪ ,‬זה יהיה מדי מהר ולא אספיק ללמוד ‪18‬‬ ‫התארסה עם מתמיד גדול‪ ,‬והתברר שעד תקופת הקורונה הוא ממש לא היה‬ ‫…פרקים ביום"‪ ,‬הוא הסביר‬ ‫מתמיד גדול‪ ,‬ולפתע ללא הסבר נהפך להיות מתמיד גדול מאוד‪ ,‬והתברר‬ ‫רצוני לספר לכם מעשה נורא‪ ,‬מופת גלוי שאירע עם אחד מגדולי דורנו‬ ‫לעיני כל שתפילותיה השפיעו עליו‪ .‬וכמו שנאמר בתחילת סוטה שמזזוגים‬ ‫הלא הוא דודי הגאון הגדול רבי חיים פנחס שיינברג זצ"ל‪ ,‬ראש ישיבת 'תורה‬ ‫לאדם אשה לפי מעשיו‪ ,‬ומכיון שהיא התפללה שחתנה יהיה מתמיד גדולה‪,‬‬ ‫אור'‪.‬אני רוצה רק לסבר לכם את האוזן‪ ,‬שתבינו עד כמה התמדתו העצומה של‬ ‫ממילא זה השפיע עליו באופן מיידי‪.‬היו ששאלו האם אין זה לשון הרע לספר‬ ‫הגרח"פ היא עצומה ונוראה‪ ,‬שמעתי מדודתי‪ ,‬רעייתו הרבני‪ ,‬שסיפרה לי‬ ‫עליו את מצבו הראשון‪ ,‬ויש להוכיח שאין בזה לשון הרע ממס' ב"מ (דף פה‬ ‫שכשהם התגוררו בעיירה מיר‪ ,‬אחר חתונתם‪,‬‬ ‫ע"א) שר' יוסי בר"א אלעזר ב"ר שמעון‪ ,‬היה בעבר חוטא‪ ,‬עד שבא רבי ובירר‬ ‫הוא היה לומד במשך ‪ 17‬שעות ביממה‪ .‬כבר היו להם אז שני ילדים‪ ,‬והוא היה‬ ‫אם יש לו בן לאותו צדיק‪ ,‬והשקיע בו רבות‪ ,‬עד שיצא צדיק‪ ,‬וקרי עליה פרי‬ ‫ישן ואוכל בבית‪ ,‬ובכל זאת‪ ,‬הוא הספיק ללמוד ‪ 17‬שעות ביממה‪ ,‬והכוונה ל‪17-‬‬ ‫צדיק עץ חיים ולוקח נפשות חכם‪[ .‬חשוקי חמד סוטה הקדמה]‬ ‫שעות נקיות‪ ,‬נטו לימוד! בשבע השעות הנותרות של היממה הוא היה מתפלל‪,‬‬ ‫השאגת אריה אם הגלות מפריעה לי ללמוד כמה דקות כל שווה כל הגלות‬ ‫אוכל וצועד מביתו לישיבה ובחזרה‪ ,‬וכמובן גם ישן מעט‪ .‬כך הוא היה לומד כל‬ ‫סיפר רבי שלום שבדרון זצ"ל סיפור שהבריסקע רב אמר שאת הסיפור הזה‬ ‫יום ‪ 17‬שעות‪ ,‬במשך חמש או שש שנים! בכל אופן‪ ,‬שמעתי מאחד מתלמידיו‬ ‫צריך ללמוד בחברותא!הוא שמע את הסיפור הזה מרבי חיים בריסקער‪,‬‬ ‫שנסע איתו פעם במטוס מצרפת לארץ ישראל‪ ,‬והסדר המקובל במטוסים הוא‬ ‫ששמע מה"בית הלוי"‪ ,‬ששמע מרבי איצל'ע וואלוזינר‪ ,‬ששמע מרבי חיים‬ ‫שלאחר ההמראה מגיע השלב שבו מחשיכים את המטוס‪ ,‬ומדליקים סרט על‬ ‫וואלוזינר– תלמיד ה"שאגת אריה‪ ".‬כידוע‪ ,‬ה"שאגת אריה" היה עורך גלות‪.‬‬ ‫המסכים המותקנים במטוס‪ .‬יש שלושה מסכים גדולים‪ ,‬בשלושת המחלקות‪,‬‬ ‫הוא היה לבוש כעני ואביון‪ ,‬נוד ד מעיירה לעיירה ומתאכסן בבתי יהודים‬ ‫וכל הנוסעים 'זוכים' לראות את הסרט הזה‪ ,‬וכדי שיוכלו לראות היטב‪ ,‬אסור‬ ‫שהלינו אותו בביתם ונתנו לו מעט אוכל‪ .‬כמובן‪ ,‬איש לא הכירו‪ ,‬כולם סברו‬ ‫להדליק אור בכל שטח המטוס…לכן כל יהודי חרדי שעולה למטוס כזה יודע‬ ‫שהוא איש פשוט‪ .‬פעם כשהתאכסן אצל משפחה ‪ ,‬נתנו לו לאכול מרק‪ .‬בעודו‬ ‫שצריכים להספיק מהר ללמוד כמה שאפשר עד שיורדת חשיכה גדולה על‬ ‫שקוע בעולמות עליונים נשפך מעט מרק על השולחן‪ .‬כעסה בעלת הבית‬ ‫המטוס‪ ,‬ואז זה הזמן לכסות את העיניים ולישן כדי לנצל את הזמן בצורה‬ ‫והתחילה לגעור בו‪" :‬מדוע לכל כת את המפה‪ ,‬אתה לא שם לב איך אתה‬ ‫הטובה ביותר…רבי חיים פנחס עלה למטוס‪ ,‬כשהוא עטוף בטלית ועטור‬ ‫אוכל"‪ ?!...‬צעקותיה של האשה העירו אותו ממחשבותיו והחזירוהו לקרקע‬ ‫בתפילין כדרכו‪ ,‬והחזיק אצלו שני ספרים‪ ,‬משנה ברורה חלק ג‪ ,‬ו'מקדש דוד'‪,‬‬ ‫המציאות‪ .‬הוא שאל לפשר הצעקות‪ ,‬ואמרו לו שהן כוונו כלפיו‪ ...‬הוא לא‬ ‫הספר שהוא חיבר על 'קדשים' ושהוא מרבה לעיין בו‪ ,‬ולא פסיק פומיה מגרסא‬ ‫הבין על מה ולמה‪ ,‬ובעלת הבית שבה והסבירה לו‪ ...‬כששמע זאת‪ ,‬התנצל על‬ ‫כל הזמן שהמתינו להמראה ובמהלך ההמראה ולאחריה‪.‬כשהתקרב הזמן‬ ‫מעשהו‪ ,‬קם מהשולחן‪ ,‬הודה למארחיו על הכנסת האורחים‪ ,‬נטל את שקו‬ ‫שאמורים היו להחשיך את המטוס‪ ,‬החליט רבי חיים פנחס לעשות מעשה בלתי‬ ‫ובו מעט ממטלטליו ‪ -‬ועשה דרכו לשוב לעירו‪ .‬קץ לגלות! תלמידיו הופתעו‬ ‫נתפס‪ .‬הוא קם ממקומו והלך בין כל האנשים שישבו במחלקה שבה הוא ישב‪,‬‬ ‫לראותו שב מהגלות מהר מן הצפוי‪ .‬ובקשו לדעת מה הסיבה שקיצר את‬ ‫וביקש מהם אם הם מוכנים לוותר על הסרט‪ ,‬כי הוא לומד עכשיו תורה‪ ,‬וזה‬ ‫גלותו‪ .‬סיפר להם את המעשה באותה בעלת הבית שגערה בו על ששפך מעט‬ ‫דבר מאוד חשוב‪ ,‬כך שלא כדאי להחשיך את החלק הזה של המטוס רק כדי‬ ‫מרק והכתים את מפת השולחן‪ ,‬ואמר כי בעקבות זאת גדע את גלותו‪ .‬תמהו‬ ‫לראות סרט‪ ,‬בזמן שהוא יופסק מתלמודו‪.‬‬ ‫התלמידים‪" :‬רבינו‪ ,‬תורה היא וללמוד אנו צריכים‪ .‬ממה נפשך‪ ,‬אם יש צורך‬ ‫וראה זה פלא! כל הנוסעים הסכימו בזה אחר זה! לאחר שהשיג את הסכמתם‬ ‫בגלות‪ ,‬וכי בגלל צעקה אחת של איזו בעלת בית שמים קץ לגלות?! וביותר‬ ‫של כל הנוסעים היושבים במחלקה‪ ,‬הוא פנה לצוות של המטוס וביקש בנימוס‬ ‫קשה‪ ,‬הרי תכלית כל הגלות היא לשבור את המידות ולסבול בושות ובזיונות‪,‬‬ ‫שלא ידליקו סרט ו לא יחשיכו את החלק הזה של המטוס‪ ,‬כי כל הנוסעים‬ ‫ומה זו גערה של איזו בעלת בית לעומת כל הסבל והבזיונות שעוברים‬ ‫מסכימים!אנשי הצוות נבוכו‪ ,‬הם לא נתקלו מעולם בכזאת בקשה מוזרה…‬ ‫בגלות"? אמר להם‪" :‬אסביר לכם פשר העניין‪ .‬כשאני יוצא לגלות‪ ,‬כל‬ ‫הביאו את הדין הקשה בפני הקברניט שנדהם מעצם הבקשה והשיב שהוא‬ ‫זמני מוקדש לתורה ולעבודת ה'‪ .‬זה עיקר מעלת הגלות‪ .‬והנה‪ ,‬כשאותה‬ ‫מאוד מבין ללבו של הרב‪ ,‬אבל עם כל הכבוד יש סדר‪ ,‬והחברה לא יכולה‬ ‫בעלת הבית צעקה עלי‪ ,‬באותו רגע הופרעתי מלמודי‪.‬נאלצתי להפסיק את‬ ‫להרשות שכל אחד ישנה את הסדר‪ ,‬ולכן הוא נאלץ לדחות את הבקשה‪.‬‬ ‫עיוני בתורה ולברר את פשר הצעקה‪ .‬ואם גלות גורמת לביטול תורה – אין‬ ‫החשיכו את המטוס‪ ,‬ובאו להדליק את הסרט המיוחל‪ ,‬אבל אז אירע דבר פלא!‬ ‫לה ערך! על כן‪ ,‬תכף ומיד הפסקתי את הגלות ושבתי לעירי‪ ,‬לבית המדרש‪".‬‬ ‫שני המסכים האחרים במחלקות האחרות של המטוס נדלקו מיד‪ ,‬ואילו המסך‬ ‫מה זה 'ביטול תורה' של ה"שאגת אריה"! כל כולו שקוע בתורה‪ ,‬מנותק‬ ‫במחלקה שבה ישב הגרח"פ שיינברג לא נדלק‪ .‬ניסו שוב ושוב‪ ,‬ולא עזר כלום‪,‬‬ ‫לגמרי מהמציאות הארצית‪ ,‬ותוך כדי כך נפסק חוט המחשבה שלו לרגע אחד‬ ‫הוא נשאר כבוי‪.‬או אז התברר שיש להם בחברת התעופה כלל שאם מגלים‬ ‫– זהו 'ביטול התורה' של ה"שאגת אריה!"וביטול התורה הזה של רגע אחד‬ ‫תקלה לא ברורה במערכת החשמל‪ ,‬צריכים להנחית את המטוס בשדה‬ ‫הוא סיבה מספקת לחסל את הגלות ולשוב הביתה!‬ ‫התעופה הקרוב‪ ,‬כי אם יש תקלה שאין לה הסבר‪ ,‬ייתכן שהבעיה היא יותר‬ ‫למרות שאיבד את הטלפון הנייד למד רגיל והטלפון הגיע עד הבית‬ ‫רצינית‪ ,‬וזה מסוכן מאוד לטוס במטוס שאינו מתפקד כראוי…‬ ‫סיפר אברך נסעתי לכולל‪ , ,‬וגיליתי בכולל שהשארתי את הפלאפון באוטובוס‪.‬‬ ‫כמובן שזה גורם עגמת נפש גדולה מאוד הן לנוסעים והן לאנשי הצוות‪,‬‬ ‫החישוב שלי היה‪ ,‬שמן הסתם בשעה הזאת האוטובוס כבר הגיע לתחנה הסופית‬ ‫ובמיוחד לחברת התעופה שצריכה לשלם על כך כסף לשדה התעופה בו‬ ‫שלו‪ ,‬ולכן הלכתי לתחנה מרכזית כד לבדוק האם הפלאפון הגיע לשם‪ ,‬או התקבל‬ ‫נוחתים‪ ,‬ולאחר מכן לשלם הון עבור הצוות שיבוא לבדוק ולתקן את התתקלה‬ ‫עליו דיווח ‪ .‬העליתי חרס בידי‪ ,‬וחשבתי להתקדם הלאה בחיפושיי‪ .,‬רגע אחר כך‬ ‫במהירות‪ ,‬והמטוס מגיע באיחור כך שגם הטיסה הבאה שלו מתאחרת‪ .‬זה‬ ‫אמרתי לעצמי‪ :‬הרי נסעתי כדי ללמוד‪ .‬החברותא מחכה לי‪ ,‬אני לא צריך את‬ ‫כאב ראש עצום לחברה ולצוות‪ ,‬והטייס הגוי שעוד לפני כן הרגיש בדודי שהוא‬ ‫הפלאפון עכשיו ‪.‬אעשה אני את שלי‪ ,‬והקב"ה יעזור‪ .‬הרי אמרו חז"ל‪“ ,‬כל‬ ‫איש קדוש‪ ,‬הבין עכשיו באיחור שייתכן והדחייה של הבקשה היא זאת שגרמה‬ ‫המקבל עליו עול תורה ‪,‬מעבירים ממנו עול דרך ארץ ‪".‬ב"ה למדנו במשך כל‬ ‫לכך‪ .‬הוא ניגש לגרח"פ שיינברג‪ ,‬והתחנן אליו שיסלח לו על כך שהחציף פנים‬ ‫הסדר‪ ,‬וכמה רגעים אחרי השעה אחת בצהריים התקשרתי מהפלאפון של החבר‬ ‫ודחה את בקשתו‪ ,‬משום שהוא יודע שבשלו כל הסער הגדול הזה! השיב לו רבי‬ ‫לפלאפון שלי‪ .‬חשבתי שאולי מישהו מצא אותו‪ ,‬והוא ירים לי ‪.‬להפתעתי הרבה‪,‬‬ ‫חיים פנחס שהוא מוכן לסלוח לו בתנאי אחד‪" :‬תדליקו עכשיו את המסך פעם‬ ‫אני שומע את קולה של אשתי‪“ .‬ממש מקודם‪ ,‬בשעה אחת בצהריים‪ ,‬הגיע לכאן‬ ‫נוספת כדי לוודא שהוא עובד ושאין שום תקלה‪ ,‬והוא אכן יעבוד‪ ,‬אבל אז‬ ‫הפלאפון!" היא סיפרה‪ .‬בזמן שאני למדתי‪ ,‬הקב"ה כבר סידר שמישהו ימצא את‬ ‫תכבו אותו מיד‪ ,‬כי אני רוצה ללמוד וכל הנוסעים מסכימים‪!".‬הטייס קיבלעל‬ ‫הפלאפון‪ ,‬יחפש ב'אנשי קשר' ויתקשר לביתי‪ ,‬ויביא לי את הפלאפון עד הבית‪.‬‬ ‫עצמו לעשות כדברי הרב‪ ,‬הדליקו שוב את המסך והפעם הוא עבד‪ .‬הם אכן‬ ‫וכן יזהרו מפירות חמוצים הן רמונים הן ענבים הן אגסים‪ ,‬והוא הדין שלא‬ ‫בן איש חי והליכות עולם פרשת נצבים דיני ראש השנה‬ ‫יאכל פרי שלא נגמר עדיין בישולו‪ ,‬ומנהג טוב לאכול בשר שמן ומיני מתיקה‬ ‫לסימנא טבא אך לא ירבה בהם למלאות כריסו אלא טועמיה חיים זכו‪,‬‬ ‫[א] מי שלא ישן בליל ערב ראש השנה יכול לאכול עד עמוד השחר‪ ,‬אבל מי‬ ‫וישתה שתיות עריבות על פי הכתוב בעזרא "אכלו משמנים ושתו ממתקים‬ ‫שישן וקם לפני עמוד השחר לא יאכל אחר שינה‪ ,‬ורק קפה מותר קודם עמוד‬ ‫ושלחו מנות לאין נכון לו כי קדוש היום לאדונינו ואל תעצבו כי חדות ה' היא‬ ‫השחר[ה"ע לפי שו"ע אם עשה תנאי יכול לאכול ולפי הזוהר אסור לאכול גם‬ ‫מעוזכם"‪ ,‬דפסוק זה נאמר על יום ראש השנה כידוע‪:‬‬ ‫כשעשה תנאי לפני עלות השחר אם ישן‪ ,‬ונכון להחמיר כל השנה כדברי‬ ‫[ו] יזהר שלא יכעוס‪ ,‬דמלבד חומר איסור הכעס שהוא קשה בכל זמן‪ ,‬הנה הוא‬ ‫הזוהר ואם נהג להתענות בערב ראש השנה וקשה לו אם לא יאכל לפני עלות‬ ‫ביום ראש השנה אינו סימן טוב לאדם‪ ,‬והאשה צריכה להיות זריזה לערוך‬ ‫השחר עדיף שלא יתענה ויעשה התרה על מנהגו ובליל שבת הנוהגים לאכול‬ ‫השלחן ולכסותו במפה יפה קודם שיבא בעלה מבית הכנסת כדי שבבואו ימצא‬ ‫לפני עלות השחר יש להם על מי לסמוך והצנועים מושכים ידיהם ]‪:‬‬ ‫השלחן ערוך והוא לסימן טוב‪ ,‬אם נזדמן שבא ולא ראה השלחן ערוך לא‬ ‫[ב] אין תוקעין בערב ראש השנה לא ביום ולא בלילה אפילו בביתו‪ ,‬ואם‬ ‫יתקוטט עם אשתו ויכעס דהכעס הוא סימן רע ביותר‪ ,‬אלא יסבול ולא יקפיד‬ ‫התוקע של הקהל רוצה להרגיל עצמו וצריך הוא לכך יתקע בחדר סגור או‬ ‫אפילו בלב‪:‬‬ ‫בבור‪ ,‬ואין נופלים על פניהם בערב ראש השנה‪ ,‬אבל במנחה שלפניו נופלים‬ ‫[ז] לפני קידוש ויאמר פתיחת אליהו זכור לטוב עד קום ר"ש ויתחדשון וכו'‪,‬‬ ‫ואומרים ודוי שהרי בליל ערב ראש השנה אומרים ודוי וסליחות ונוהגים‬ ‫אחר כך יאמר פסוק ונח מצא חן בעיני ה' י"ב פעמים‪ ,‬ואחר כך פסוק ויזרע‬ ‫לילך בערב ראש השנה על הקברות ולומר שם בקשות ‪ ,‬ואל ישים מגמתו נגד‬ ‫יצחק בארץ ההיא וכו' י"ב פעמים‪ ,‬ואחר כך פסוק כי עמך מקור חיים באורך‬ ‫המתים אלא יתפלל להשי"ת שיתן לו רחמים בזכותם‪ ,‬ויכול להשתטח על‬ ‫נראה אור יו"ד פעמים‪ ,‬ואחר כך פסוק אור זרוע לצדיק ולישרי לב שמחה‬ ‫קבר הצדיק ויאמר הריני מבקש מנפש הצדיק הקבור פה שתתפלל עלי לפני‬ ‫שבעה עשר פעמים ואחר כך ואמרתם כה לחי ואתה שלום וביתך שלום וכו'‬ ‫הקב"ה כך וכך‪ ,‬ויזהרו בתפלת מנחה של ערב ראש השנה כי היא תפלה‬ ‫עשרה פעמים‪ ,‬ויאמר תחל שנה וברכותיה ויעמוד לקדש‪:‬‬ ‫האחרונה‪:‬‬ ‫[ח] בקדוש בשתי הלילות יברך שהחיינו‪ ,‬ואם יש לו פרי חדש יניחו לפניו על‬ ‫[ג] מסתפרין בערב ראש השנה‪ ,‬וטוב להזהר להסתפר קודם חצות‪ ,‬ובעת‬ ‫השולחן בליל שני כשמברך שהחיינו ויכוין עליו‪ ,‬אך אין צריך להקפיד לחזור‬ ‫שמסתפר יכוין להעביר כוחות הדינין‪ ,‬ולקיים מצות הפאות ולובשים לבנים‬ ‫על דבר זה‪ ,‬וכל סדר ליל א' יעשה בליל ב'‪ ,‬וילמוד על השלחן בשתי הלילות‬ ‫בראש השנה באמונתינו ובטחונינו בחסדי השי"ת‪ ,‬ונוהגין לטבול בערב ראש‬ ‫משנה מסכת ראש השנה ויכוין כנגד שם אדנ"י‪ ,‬אך יזהר ללמוד אותה‬ ‫השנה משום טומאה ‪ ,‬וגם כדי לקבל הארת קדושת יום טוב של ראש השנה‬ ‫בנעימה‪ ,‬ונוהגין ללמוד זוהר הקדוש הנדפס במחזורים‪:‬‬ ‫לחיים טובים ולשלום‪ ,‬לכן טבילה ראשונה יכוין לטהרה‪ ,‬ושניה יכוין לתיקון‬ ‫[י] שני ימים של ראש השנה קדושה אחת הן‪ ,‬וביצה שנולדה בזה אסורה בזה‪,‬‬ ‫הכעס‪ ,‬ושלישית למתק הדין והגבורה בחסדים‪ ,‬ורביעית לפשוט מעליו בגדי‬ ‫וכן הניצ וד או נתלש בזה אסור בזה‪ ,‬ואם ראש השנה חל ביום ה"ו אסור גם‬ ‫החול‪ ,‬ויכוין בזה גם כן תכלה שנה וקללותיה‪ ,‬וחמישית לקבל עליו הארת‬ ‫בשבת שאחריהם‪ ,‬וספק נולד בערב ראש השנה ספק ביום ראש השנה הרי זה‬ ‫קדושת יום הזכרון ויכוין בזה תחל שנה וברכותיה וגם נשים יהיו זהירים‬ ‫אסור‪[ :‬יא] אין ישנים ביום ראש השנה‪ ,‬וצריך להזהר שיתעורר משנתו בלילה‬ ‫לטבול בערב ראש השנה ואפילו הבתולות‪ ,‬וצריכין לסרוק שערות ראשם‬ ‫קודם עלות השחר‪ ,‬ואם יש לו כאב הראש או שאר מיחוש שמוכרח לישן ביום‪,‬‬ ‫תחלה משום חציצה‪ ,‬וכן יבדקו גופם משאר דברים החוצצין‪[ ,‬ה"ע אין צריך‬ ‫יתאפק וישן אחר חצות היום‪[ :‬יב] סדר התשליך עושין אפילו חל ראש השנה‬ ‫לבדוק מחציצה בטבילה ] ורק אין צריכין להסיר שער בית השחי ובית הערוה‬ ‫בשבת‪ ,‬ואם נאנס ולא עשה התשליך ביום ראשון‪ ,‬יעשה ביום השני אחר מוסף‪:‬‬ ‫‪ :‬אם האיש אנוס שלא יוכל לטבול‪ ,‬ישפוך על גופו תשעה קבין [כ‪ 13-‬ליטר‬ ‫[יג] גם שראש השנה חל בשבת אומרים אבינו מלכנו ‪[,‬ה"ע וכן מנהג רוב‬ ‫‪,‬אפשר במקלחת ] בהיותו עומד ערום ויבא אדם אחד וישפוך עליו המים‬ ‫הספרדים ‪.‬במקום שהמנהג לא לאמר אבינו מלכנו כשחל ראש השנה בשבת‬ ‫מראשו ועד רגליו‪ ,‬ותשעה קבין אלו הם כל קב הוא ‪ 432‬דרהם ‪ ,‬כי כל קב‬ ‫ישארו במנהגם ] ואין אומרים כשחל בשבת מחול וסלח לעונותינו ‪.‬וצריכין‬ ‫הוא ארבעה לוגין וכל לוג הוא ‪ 108‬דרה"ם‪ ,‬ואם אין לו כלי אחד שיכיל כל‬ ‫להזהר בבקשה שאומרים קודם תהלים ואחר תהלים לדלג לשונות אלו‪ ,‬ואף‬ ‫תשעה קבין יחלקם בשנים או שלש כלים אבל יותר משלשה כלים אין‬ ‫על גב דכתב בזוהר הקדוש אסור לפרשא חטאיון בהאי יומא‪ ,‬היינו דוקא‬ ‫מצטרפין‪ ,‬ויזהר לשפוך השני קודם סיום קלוח הראשון וכן יעשה בשלישי‬ ‫בקול רם אבל בלחש בעת תקיעת שופר דמיושב כששוהה התוקע בין תשר"ת‬ ‫ואם גם זה אינו יכול לעשות טוב שיטול ידיו ארבעים פעמים‪ ,‬וכך הסדר יערה‬ ‫לתש"ת ובין תש"ת לתר"ת יתודה בלחש על חטאיו בפרטות‪[:‬ה"ע אין‬ ‫תחלה על יד ימין פ"א ויכוין באות ראשונה של שם ע"ב‪ ,‬וכן פ"א על יד שמאל‬ ‫להתוודות אלא בהרהור ולא בפיו משום חשש הפסק]‬ ‫ויכוין גם כן באות ראשונה של שם ע"ב‪ ,‬ועוד יערה פ"ב על ימין ויכוין באות‬ ‫[יד] יאמר בפירוש קודם שיתקע הריני מוכן בתקיעות אלו של מיושב ושל‬ ‫השניה דשם ע"ב‪ ,‬וכן פ"ב על שמאל ויכוין באות שניה וכן על זה הדרך עד‬ ‫העמידה בכולם להוציא כל השומע ידי חובתו‪ ,‬דאף על פי שהוא מוכן לכך‬ ‫עשרה פעמים וישוב ויערה עשרה פעמים בזה אחר זה על ימין ויכוין בכל פעם‬ ‫מסתמא‪ ,‬טוב לפרש בפיו‪ ,‬ובין התוקע ובין הציבור לא ישיחו בין תקיעות‬ ‫באות אחת דעשרה אותיות שם ע"ב ויערה אחר כך עשרה פעמים בזה אחר‬ ‫דמיושב לתקיעות דמעומד‪ ,‬והפסוקים ופיוט שנוהגים הציבור לאומרם קודם‬ ‫זה על שמאל ויכוין בהם בעשרה אותיות שם ע"ב על הסדר נמצא סך הכל‬ ‫תפלת מוסף אחר חזרת ספר תורה להיכל לא יאמרם התוקע‪:‬‬ ‫ארבעים פעמים ‪:‬‬ ‫[טו] יכסה השופר עד גמר הברכות‪ ,‬וצריך שיאחזנו בידו בעת הברכה מכוסה ‪,‬‬ ‫[ד] יהיה רגיל לאכול בראש השנה בשתי הלילות על שלחנו בסדר זה‪ ,‬תחלה‬ ‫וקודם הברכה יכה בידו על הבימה כדי שירגישו כל הציבור שהוא מוכן לברך‬ ‫תמרים ויברך בפני עצמו ויאכל תמר אחד‪ ,‬ואחר כך יאמר יה"ר שיתמו‬ ‫ויתנו דעתם על הברכה‪ ,‬ויאמר ברשות מורי ורבותי ויברך בקול רם ויכוין‬ ‫אויבנו וכו'‪ ,‬ויאכל תמרה הב'‪ ,‬ויכוין בבקשה זו על אויבים התחתונים‪ ,‬ואחר‬ ‫להוציא הציבור ידי חובתם‪ ,‬ואם יש אדם יושב רחוק מן התוקע וחוש השמע‬ ‫כך יאכל רוביא [שעועית] ויאמר יה"ר שירבו זכיותנו‪ ,‬ולפי מה שכתב הגאון‬ ‫שלו חלוש דודאי אינו שומע הברכות היטב אז יברך לעצמו כשמברך התוקע‬ ‫מג"א ז"ל שיבקש גם לפי המשמעות הנראה מלשון המדינה‪ ,‬לכן בבגדד‬ ‫וישמע התקיעות‪ ,‬ויש מקומות נוהגים לעמוד בעת הברכה של תקיעת שופר‬ ‫שקורין לרוביא לוביא אומרים צריך לומר שירבו זכיותו ותלבבנו‪ ,‬וכאשר‬ ‫ויש מקומות שלא נהגו לעמוד‪ ,‬ובבגדד לא נהגו לעמוד‪:‬‬ ‫נוהגים לומר בקרא [דלעת] שתי בקשות שתקרע רוע גזר דיננו ויקראו לפניך‬ ‫[טז] יאחז השופר ביד ימין ומעמידו גם כן בצד ימין אם אפשר לו‪ ,‬וגם תקיעה‬ ‫זכיותינו שהוא משמעות קריעה על שם קר"ע‪ ,‬ואחר רוביא אומרים יאכל‬ ‫ראשונה יאמר לו המקרא [ה"ע לא יקריא לתוקע תקיעה ראשונה משום‬ ‫כרתי ויאמר שיכרתו אויבנו ושונאינו‪ ,‬ויכוין בזה על כוחות הרעות שנבראו‬ ‫חשש הפסק]‪ ,‬ויזהר שלא יהיה השופר פגום במקום הנחת פה אפילו פגימה‬ ‫מהעונות של אדם ומנצוצי קרי אשר עליהם מכוונים בקריאת שמע שעל‬ ‫כל דהו‪ ,‬ויתקנו קודם ראש השנה‪:‬‬ ‫המטה ועליהם נאמר אויבי איש אנשי ביתו‪ ,‬ואחר כרתי יאכל סלקא ויאמר‬ ‫[יז] מי שנאנס ולא בא לבית הכנסת ובא התוקע לביתו לתקוע לו ג' פעמים‬ ‫שיסתלקו אוי בינו וכו' ויכוין בזה על המקטרגים וכוחות הדין המשטינים‬ ‫תשר"ת וג' פעמים תש"ת וג' פעמים תר"ת צריך זה לעמוד בעת התקיעות כי‬ ‫למעלה‪ ,‬ואחר כך יאכל "קרא" ויאמר שתקרע רוע גזר דיננו (ויכוין בשם‬ ‫אלו הם אצלו חיוב של תורה וצריך להיות מעומד דומיא דספירת העומר‪ ,‬יען‬ ‫קר"ע) ויקראו לפניך זכיותנו‪ ,‬ואחר כך יאכל רמון מתוק ויאמר שנהיה‬ ‫כי ה וא אינו שומע תקיעות סדר תפילת מוסף ובאלו יוצא ידי חובה‬ ‫מלאים מצות כרמון‪ ,‬ואחר כך יאכל תפוח מבושל בסוכר ויאמר יה"ר‬ ‫מדאורייתא‪ ,‬והנשים פטורות מן הדין כי זו מצוות עשה שהזמן גרמא אך רוב‬ ‫שתתחדש עלינו שנה טובה ומתוקה‪ ,‬ואין אומרים כדבש‪ ,‬וכתבו האחרונים‬ ‫הנשים קבעו מצוה זו עליהם בתורת חובה ובאים לבית הכנסת לשמוע קול‬ ‫ז"ל הטעם שמביאין תפוח רמז לחקל תפוחין קדישין בסוד ראה ריח בני‬ ‫שופר‪ ,‬ולכן האשה שנהגה בכך כמה שנים נעשה עליה חיוב‪ ,‬ואם נאנסה שלא‬ ‫כריח שדה‪ ,‬ונראה לי בס"ד טעם לתפוח בליל ראש השנה כי התפוח יש בו‬ ‫היתה י כולה לבא לבית הכנסת יבא התוקע אצלה לביתה ויתקע לה אך לא‬ ‫שלשה הנאות טעם ומראה וריח‪ ,‬והוא לסימן טוב לבקשתינו שפע הכללי‬ ‫תברך וכן נהגו בביתנו‪ ,‬ואשה שנהגה במצוה זו ונזדמן לה פעם אחת שלא‬ ‫שהוא בני חיי מזוני לכל השנה כולה‪ :‬ואחר התפוח נוהגין לאכול ראש כבש‪,‬‬ ‫תוכל לבא לבית הכנסת וגם לא תוכל להביא תוקע לביתה תעשה התרה בערב‬ ‫ומבקשים יה"ר שנהיה לראש ולא לזנב ותזכור לנו עקידתו ואילו של יצחק‬ ‫ראש השנה על קבלת המנהג‪:‬‬ ‫אבינו בן אברהם אבינו עליהם השלום‪ ,‬ולא יביא ראש של עז כי הוא דינא‬ ‫זוהר הקדוש – נפקדים בבנים בראש השנה‬ ‫קשיא‪ ,‬ולכן טוב שלא יגדל אדם עז בתוך ביתו ולפחות יזהר בזה בראש השנה‬ ‫ב ֹׁא ְר ֵׁאה‪ ,‬בְ ר ֹׁאש הַ שנה נֹולַד אדם‪ .‬בְ ר ֹׁאש הַ שנה ַו ַדאי סֹוד לְמַ עְ לה ּו ְל ַמטה‪ .‬ר ֹׁאש‬ ‫ושאר עשרת ימי תשובה שלא ימצא בביתו עז‪ ,‬ועל כן לא יביא ראש עז דאם‬ ‫הַ שנה לְמַ עְ לה‪ .‬ר ֹׁאש הַ שנה ְל ַמטה‪ .‬בְ ר ֹאׁש ַהשָּׁ נָּׁה ע ֲָּׁקרֹות נִ פְ ָּׁקדֹות‪ִ .‬מ ַניִן ָּׁלנּו‬ ‫אין לו ראש כבש אלא יביא של עוף‪ ,‬וצריך שיביאו מבושל ולכך ינקוב ראש‬ ‫ׁשֶ בְ ר ֹאׁש הַ שָּׁ נָּׁה זֶה הָּׁ יָּׁה? ׁשֶ ָּׁכתּוב (בראשית כא) וַה' פָּׁ ַקד ֶאת שָּׁ ָּׁרה‪ .‬וַה' דַ וְ ָּׁקא‬ ‫הגלגולת שלו וימלחנו ויבשלנו‪ ,‬וראש עוף זכר הוא יותר טוב מראש עוף נקבה‬ ‫זֶה ר ֹאׁש ַהשָּׁ נָּׁה בשופר מעורר רחמים ואז אין המקטרג יכול לקטרג ְןראש‬ ‫לסימנא טבא‪ ,‬וכשמביא ראש עוף לא יאמר בבקשה אלא רק שנהיה לראש‬ ‫ְעֹורר ֲע ֵׁליהֶ ם ַרחֲ ִׁמים‪ּ ,‬ובַ מֶ ה? בַ שֹופר‪ ,‬שֶ הַ ּקֹול‬ ‫השנה ב יֹום ֶזה מֻ זְ מנִׁים ִׁי ְשר ֵׁאל ל ֵׁ‬ ‫ולא לזנב‪ ,‬א בל אין אומרים ותזכור לנו עקידתו ואילו של יצחק אבינו אלא‬ ‫עֹור ִׁרים ַרחֲ ִׁמים‬ ‫עֹורר שֹופר העֶ ְליֹון‪ ,‬אז ִׁמ ְת ְ‬ ‫ּומ ֵׁ‬ ‫הַ זֶה שֶ יֹוצֵׁ א עֹו ֶלה לְמַ עְ לה ְ‬ ‫בראש כבש‪ ,‬ויש עושין סדר הנזכר לעיל במאכלים הנזכר לעיל גם ביום ראש‬ ‫ּומ ַרחֵׁ ם עַ ל‬ ‫ִׁמ ְמקֹומם‪ ,‬וְ הַ ּקדֹוש ברּוְך הּוא קם ִׁמכִׁ סֵׁ א ִׁדין וְ יֹושֵׁ ב בְ כִׁ סֵׁ א ַרחֲ ִׁמים ְ‬ ‫השנה בשחרית‪ ,‬וכן אנחנו נוהגים בביתנו להביא כל הנזכר לעיל על השלחן גם‬ ‫ִׁי ְשר ֵׁאל‪ ,‬וְ ל ֹׁא נִׁ ֶּתנֶת ְרשּות ַל ְמ ַק ְט ֵׁרג‪.‬‬ ‫ביום‪[:‬ה] לא יאכלו בראש השנה דבר חמוץ ולא תבשיל מבושל בדבר חמוץ‪,‬‬ ‫זוהר הקדוש מתורגם ‪-‬הכובש יצרו ועומד בנסיון מעלתו גבוהה מאד‬ ‫חכםם אֲ שֶ ר‬ ‫מחבר‬ ‫תלמיד הַ ּגֹו ִׁי‬ ‫(שופטיםרבג) וְ ֵׁא ֶּלה‬‫ֶה‪,‬שליטא ‪,‬‬ ‫אלימלךפסּוק ז‬ ‫בידרמן‬ ‫הרבי פ ַתח בְ‬ ‫ע''א) ַרבִׁ‬ ‫הגאוןקוהצדיק‬ ‫סיפר (דף‬ ‫התהילים ֶנ ֱע ָּׁלם‬ ‫אמרי חז"ל‪ :‬סגולה לישועה לומר פעמיים בליל יום א' של ראש השנה את ִמ ְד ָּׁרׁש הַ‬ ‫[ואין העולם]‬ ‫התהילים‬ ‫עֹולם‪,‬‬ ‫את כל‬ ‫לומר‬ ‫אֹותֹו‬ ‫סגולה‬‫יתי ְב‬ ‫דואר‪ִׁ ,‬‬ ‫בתיבתי‪ ,‬ר ִׁא‬ ‫פתקאמַ ר ַרבִׁ‬ ‫לו ֵׁאל‪.‬‬ ‫שום ְשר‬ ‫מישהו ֶאת ִׁי‬ ‫ַסֹות בם‬‫ובא‬ ‫התייאש ְלנ‬ ‫ספרים ורב לתלמידים סיפר לו ‪ ,‬עשרים ושתיים שנים לא היה לו ילדים הוא כמעט ִׁהנִׁיחַ ה'‬ ‫פא)‬ ‫(תהלים‬ ‫ר‬ ‫מַ‬ ‫ֶאֱ‬ ‫נ‬ ‫שֶ‬ ‫ם‪,‬‬ ‫ִׁב‬ ‫ל‬ ‫צֹון‬ ‫בת יחידה ‪.‬הרב שנולדה לו הבת ‪,‬סיפר זאת בישיבה שיש בה ‪ 30‬בחורים‬ ‫ר‬‫ְ‬ ‫ל‬ ‫עַ‬ ‫ים‬ ‫ְט‬ ‫ִׁ‬ ‫ל‬ ‫שֹו‬ ‫ש‬ ‫ֶ‬ ‫ם‬ ‫אֹות‬ ‫בְ‬ ‫א‬ ‫ּל‬ ‫א‬ ‫ֶ‬ ‫מעלה]‬ ‫[ואין‬ ‫עֹומֵׁ ד‬‫פעמיים בליל א' דראש השנה ‪ ,‬הוא עשה כך ולאחר תשעה חודשים וחצי ‪,‬נולדה לו‬ ‫התארסוהַ מַ עֲלה‬ ‫‪.‬סיפר‬ ‫בחורים לְאֹותּה‬ ‫‪29‬ה יֹוסֵׁ ף‬ ‫דשים זכ‬ ‫חו למה‬ ‫ְהּודה‪,‬‬ ‫שלושה‬ ‫ותוךרב י‬ ‫הזאתאמַ ר ַ‬ ‫הסגולה וְ גֹו'‪.‬‬ ‫את ף שמֹו‬ ‫עשויהֹוסֵׁ‬ ‫דּות ִׁב‬ ‫עֵׁ‬ ‫הבחורים‬ ‫רווקים מבוגרים ואמר להם על הסגולה שעבדה אצלו והיא סגולה לישועה ‪,‬‬ ‫וְ הַ מַ לְכּות? בִׁ ְשבִׁ יל שֶ כבַ ש יִׁצְ רֹו‪ .‬שֶ שנִׁינּו‪ ,‬כל הַ כֹובֵׁ ש ֶאת יִׁ צְ רֹו‪ ,‬מֵׁ ִׁחיל עליו ֶאת‬ ‫כך‬ ‫אחר‬ ‫ומיד‬ ‫השנה‬ ‫ראש‬ ‫בערב‬ ‫הסגולה‬ ‫את‬ ‫מַ לְכּות הַ ש ַמ ִׁים‪ֶׁ .‬א מַ ר ַרב אחא‪ ,‬ל ֹׁא ברא הַ ּקדֹוש ברּוְך הּוא ֶאת ַהיֵׁצֶ ר הרע‬ ‫עשה‬ ‫והוא‬ ‫‪40‬‬ ‫בגיל‬ ‫רווקה‬ ‫בת‬ ‫לו‬ ‫שיש‬ ‫לו‬ ‫הרב אלימלך בידרמן שהוא פרסם את הסגולה הזו‪ ,‬בא אליו עורך דין וסיפר‬ ‫בעלמא‬ ‫מתערין‬ ‫ולא‬ ‫אתכפיין‬ ‫דינין‬ ‫כל‬ ‫יומא‬ ‫בהדין‬ ‫היא התארסה** כתב הבני יששכר מאמרי השבתות מאמר א ‪ -‬שם שבת ו) שב"ת בגימטריא קשי"א רפי"א‪ .‬על פי מה שמבואר שם בזהר הנ"ל [ח"ב פ"ח ע"ב]‬ ‫ֶאּלא ְלנַסֹות בֹו בְ נֵׁי אדם‪ .‬וְ הַ ִׁאם רֹוצֶ ה הַ ּקדֹוש ברּוְך הּוא ְלנַסֹות בְ נֵׁי אדם? כֵׁ ן‪.‬‬ ‫(בתקנת‬ ‫השופרוְ גֹו' ּובא‬ ‫נדחהְך נ ִׁביא‬‫ובשבת ִׁק ְרבְ‬ ‫דינים‪,‬יקּום בְ‬‫הב'יג) כִׁ י‬ ‫להמתיק‬ ‫(דברים‬ ‫הואתּוב‬‫השנה ִׁמשֶ כ‬ ‫בראש לנּו?‬ ‫שופרא‪ִׁ ,‬מנַיִׁ ן‬ ‫והנהב אח‬ ‫השנה‪ ,‬ר ַר‬ ‫עכ"ל‪ ,‬כבר ידוע לך דאית דינא קשיא ואית דינא רפיא‪ ,‬כמו שידעת מענין ב' ימים דראש שֶ אמַ‬ ‫חכמים) כי נמתקים הדינים בקדושת יום שבת‪ ,‬עיצומו של יום השב"ת ממתיק קשיא רפיא האֹות וְ ַהמֹופֵׁ ת וְ גֹו'‪ ,‬כִׁ י ְמנַסֶ ה ה' אֱ ֹלהֵׁ י ֶכם וְ גֹו'‪ .‬וְ למה צ ִׁריְך ִׁנסיֹון‪ ,‬שֶ הֲ ֵׁרי כל מַ עֲשֵׁ י‬ ‫הדינים‬ ‫ממתקת‬ ‫השבת‬ ‫השבת‬ ‫את‬ ‫שומרים‬ ‫אם‬ ‫שדווקא‬ ‫מביא‬ ‫לנר‬ ‫ובערוך‬ ‫נכתב לעורר לב המעיינים בלבד לא למעשה‬ ‫שואל ומשיב ‪ /‬הרב יהורם חדד שליט"א‬ ‫שאלה ‪ :‬האם מותר לטעום מכמה סוגי פיצוחים כשאינו קונה כל ל מפיצוחים אלו אלא מסוג אחד תשובה ‪ :‬הדבר אסור כיון שאין המוכר מוחל לטועם‬ ‫אלא אם כן כוונתו באמת לקנות מפיצוחים אלו ואם רוצה לקנות רק סוג מסויים מותר לטעום רק אותו לבדוק שאכן הוא קלוי טוב וטרי ‪,‬ילקוט יוסף‬ ‫חו"מ‪ .‬ועיין בן איש חי פרשת כי תצא סעיף ט שמביא שאדם ש אינו רוצה לקנות כלל וטועם כאלו רוצה לבדוק שאפילו לגוי אסור לעשות כך מדין גזל‬ ‫הגוי וזה לשונו נשים ערביות המביאות למכור כלים מלאים לבן העשוי מחלב ודרכם לטעום תחלה באצבעם מזה לידע אם הוא טוב ואחר כך קונין‪,‬‬ ‫אך יש בני אדם שאין רוצין לקנות כלל ומראין עצמן שרוצ ין לקנות כדי לטעום מכל כלי וכלי‪ ,‬אחר כל טעימה וטעימה אומרים שלא ערב להם והולכים‬ ‫עושה איסור שגונב דעת הבריות‪ ,‬וגם גזל בידו דאף על פי שטועם דבר מועט מכל כלי וכלי‪ ,‬מכל מקום אין בעל הלבן מוחל אלא‬ ‫בעזה"י‬ ‫למי שרוצה לקנות באמת‪:‬עכ"ל‬ ‫ואין קונין כלום הרי זה‬ ‫כתב מור וקציעה סימן קנו דמה שמובא במסכת שבת (דף קכ"ט‪ ).‬מי שהקיז דם ואין לו מה יאכל יקח דינר רע וילך אצל חנווני ויטעום קצת יין ויביא‬ ‫לו מטבע רע ואז החנוני לא יקח ממנו את המטבע וכך יעשה בשבע חניות עד שביחד יטעם שיעור רביעית יין אין בו משום גניבת דעת‪ ,‬דמיירי בזוז‬ ‫שנחסר של א בכדי אונאתו וכההיא דתנן [ב"מ נב‪ ,‬א] ונותנה למעשר שני ואינו חושש שאינו אלא נפש רעה‪ ,‬והחנווני שמקפיד שלא לקבלה נפש רעה‬ ‫מיקרי ואין אחריותו על זה‪ .‬ועוד י"ל גם הטעימה אין בה משום גזל שהוא מועט מאד [שביעית של רביעית] סתם טעימה זו אין בה ש"פ ודרך החנווני‬ ‫לוו תר על הטעימה זו וכבר מחל עליה שכלא רצה לקחת את המטבע ושוב לא ניתנה ליתבע‪ .‬וי"ל שגם זאת התירו רק במקום סכנה שהקיז דם ולא‬ ‫לכתחילה‬ ‫ואף שרש"י כתב שמדובר בזוז שאינו יוצא בהוצאה לא כדברי המור וקציעה מ"מ יש לומר שהתירו משום שאין בו ש"פ בטעימה זו ומחל ואף שגם‬ ‫ידים שֶ ה ַרב‬ ‫יחֹות עִׁ ם כל ֶאחד וְ ֶאחד‪ ,‬וְ שֶ ִׁי ְראּו ַה ַתל ְִׁמ ִׁ‬ ‫התירו‬ ‫סכנהבְ ִׁש‬ ‫משום ְרבֹות‬ ‫בסוף ּולְהַ‬‫ואהבה‬ ‫חוםפרוטה‬ ‫ולתתמשוי‬ ‫לשבח פחות‬ ‫הזמןמוחל על‬ ‫כלשהוא‬ ‫ילדים‪-‬כיון‬ ‫אסור לגזול‬ ‫חינוך‬ ‫פחות משוי פרוטה‬ ‫ּומ ְת ַכּוְ נִׁים‪ַ . .‬אְך וְ ַרק לְטֹובתם מַ ה‬ ‫מֹורה אֹוהֵׁ ב אֹותם ְמאֹׁד ִׁ‬ ‫וְ הַ ֶ‬ ‫עּורים וְ שֶ י ְַחזְ רּו הַ ְרבֵׁ ה‬ ‫ים ֲעלֵׁיהֶ ם שֶ י ְַק ִׁשיבּו טֹוב ַל ִׁש ִׁ‬ ‫אחד‬ ‫יד‬ ‫מסוג ִׁ‬ ‫והטףכשאינו קונה כלל מפיצוחים אלו אלאשֶ מַ ְקפִׁ‬ ‫פיצוחים‬ ‫הנשים‬ ‫סוגי‬ ‫העם‬ ‫מכמה‬ ‫הקהל את‬ ‫האם מותר לטעום‬ ‫מותרידלטעום רק‬ ‫מסויים ַּת ְל ִׁמ‬ ‫סוגאֲ פִׁ לּו עַ ל‬ ‫רקאֹׁד‬ ‫ים ְמ‬ ‫לקנות‬‫רוצה ְשפִׁ יעִׁ‬ ‫ואםהֲ בה מַ‬ ‫אלו י ַא‬ ‫מפיצוחים ל יְ דֵׁ‬ ‫לקנותַהֲ גּו טֹוב‪ ,‬וְ עַ‬ ‫באמתוְ שֶ י ְִׁתנ‬‫שנים‬ ‫כוונתו‬ ‫פעםכןבשבע‬ ‫שהיא אם‬ ‫לטועם אלא‬ ‫מוחל הקהל‬ ‫המוכרמצוות‬ ‫אותנו על‬ ‫מצווהשאין‬ ‫אסור כיון‬ ‫התורה‬ ‫תשובה ‪ :‬הדבר‬ ‫וטועם כאלו‬‫כללנִׁים‪,‬‬ ‫ּומשֻ‬‫לקנות ְ‬ ‫רוצהשֹונִׁ ים‬ ‫שאינוֳנ ִׁשים‬ ‫שאדםזקה וע‬ ‫שמביאדי יד חֲ‬ ‫פּול עַ ל ְי ֵׁ‬ ‫סעיףט ט‬‫יֹותר‪ .‬הַ ִׁ‬ ‫ה בְ ֵׁ‬ ‫תצא‬ ‫פרשתשֶכי‬ ‫חי הַ ק‬ ‫אותו לבדוק בחג סוכות לאחר שנת שמיטה המלך קורא בספר דברים‬ ‫איש‬ ‫בן‬ ‫ועיין‬ ‫חו"מ‬ ‫יוסף‬ ‫‪,‬ילקוט‬ ‫וטרי‬ ‫טוב‬ ‫קלוי‬ ‫הוא‬ ‫שאכן‬ ‫לטעום תחלה‬‫ודרכםדֹולה‬ ‫מחלבִׁש ְנאה גְ‬ ‫העשוי ִׁביא‬ ‫ים זֶה מֵׁ‬ ‫לבן‬ ‫מלאיםע ִׁמ‬ ‫כליםאֹׁד‪ ,‬וְ לִׁפְ‬ ‫למכור ְֵׁקל ְמ‬ ‫ים‪ְ ,‬מ ַקל‬ ‫ערביותלִׁים וְ ק ִׁש‬ ‫המביאות‬ ‫ַק‬ ‫אלו‬‫נשים‬ ‫לשונו‪,‬טף‬ ‫וזה זה‬ ‫למעמד‬ ‫הטףהגוי‬ ‫מדין גזל‬ ‫כך את‬ ‫לעשותגם‬ ‫אסורלהביא‬ ‫מצווה‬ ‫‪.‬התורה לגוי‬‫רוצה לבדוק שאפילו‬ ‫כליין זֶה‬ ‫וכלי‪ ,‬אחר כל‬ ‫מכל וְ ֵׁא‬ ‫לטעוםלִׁצְ ַלן‬‫כדירחֲ מנא‬ ‫לקנותים‪ַ ,‬‬ ‫מּוד‬ ‫שרוצין ַללִׁ ִׁ‬ ‫עצמן כְ ללִׁ ית‬ ‫ומראין ִׁשנְ אה‬ ‫מֹורה וְ‬ ‫כלל ֶ‬ ‫לקנותב וְ ַה‬ ‫רוצין לְה ַר‬ ‫שאין‬ ‫אדם‬ ‫בני‬ ‫יש‬ ‫תינוקות‪ ,‬שואלת הגמ' במסכת חגיגה דף ג‪ :‬טף למה באין‬ ‫אך‬ ‫קונין‪,‬‬ ‫כך‬ ‫ואחר‬ ‫טוב‬ ‫הוא‬ ‫אם‬ ‫באצבעם מזה לידע‬ ‫שטועם ֹׁאדבר מועט‬ ‫פי ְק ִׁרים‪ ,‬ל‬ ‫על ִׁמ‬‫דאףרבֵׁ ה‬ ‫ם מֵׁ הַ ְ‬ ‫בידו‬ ‫גזלפ ְֻרס‬ ‫ּומ‬‫גם ְ‬ ‫הבריותוְ‪,‬יודּועַ‬ ‫דעתן הַ כְ לל‪,‬‬ ‫יֹוצֵׁ א ִׁמ‬ ‫שגונב‬ ‫בֹודֵׁ ד‬ ‫מ ְק ֶרה‬ ‫איסור‬ ‫ִׁ‬ ‫עושה‬ ‫(‬ ‫זה‬ ‫למביאיהן‬ ‫שכרכלום הרי‬ ‫קונין‬ ‫ליתן‬ ‫כדיואין‬ ‫והולכים‬ ‫הגמרא‬ ‫להם‬ ‫עונה‬ ‫מביניםערב‬ ‫אומרים שלא‬ ‫אינם‬ ‫טעימה וטעימה‬ ‫הרי‬ ‫ֵׁינּו‪ְ .‬ב ַאחַ ד ַה ִׁמ ְק ִׁרים בְ חּוץ לא ֶרץ פִׁ ְתאֹום נֹודַ ע לְ ַאבא שֶ בִׁ תֹו‬ ‫עכ"ל‬ ‫מקום אין בעל הלבן מוחל אלא למי שרוצה לקנות באמת‪ :‬על‬ ‫להוריהם)‪.‬‬ ‫מכל כלי וכלי‪ ,‬מכל‬ ‫מצטרפים כך‬‫שאינן ְתנַהֵׁ ג‪,‬‬‫האווירֵׁאיְך ל ְִׁה‬ ‫למעַםוךאזאתל ֹׁא ידַ ע‬ ‫ישש‪ ,‬וְ ג‬ ‫נפחמַ מ‬ ‫לפילֹונִׁ י‬ ‫והמשערם ִׁח‬ ‫נפח ִׁה ְתחַ ֵּׁתן עִׁ‬ ‫לפי ת ְל‬ ‫שיכול אועֹומֶ דֶ‬ ‫בקטן‪ 27‬גרם‬ ‫השיעור הוא‬ ‫שטף ‪:‬מדובר‬ ‫כתבטורט‬ ‫וילך)עוגת‬ ‫אחרונה על‬ ‫ארי' (פר'‬ ‫בספרשלגורברכה‬ ‫שאלה מה שיעור‬ ‫המוצריםבְ ִׁדבְ ֵׁרי‬ ‫מצטרפים כיון‬ ‫שארכְ לּום‪ ,‬בא‬ ‫כלעֹוזֵׁר‬ ‫מיעוטל ֹׁא‬ ‫הואה שֶ זֶה‬ ‫שקמחשֶ רא‬ ‫ואףקֹות‪ּ .‬וכְ‬ ‫האוויר בִׁ צְ ע‬ ‫ללא ֶאל בִׁ ּתֹו‬ ‫סמ"ק ּובא‬ ‫עוד‬ ‫‪30‬‬ ‫וכן‬ ‫כאןשל‬ ‫וצריךישנפח‬ ‫למביאים‬ ‫את עוגה‬ ‫שכר‬ ‫טחנו‬ ‫מה‬ ‫כאלו‬ ‫כן‬ ‫לראות‬ ‫לא‬ ‫דאם‬ ‫ללמוד‪ .‬י ש‬ ‫פוסק המ"ב דהיינו‬ ‫רחים וכך פסק‬ ‫לֹומ‬ ‫בסימן ִׁ‬ ‫כמבוארהב וְ יַהֲ‬ ‫המוצריםכְ ִׁשיטֵׁ י ז‬ ‫משארקנֶה לְך ַּת‬ ‫קמחאֲ ִׁני ֶא ְ‬ ‫שישית לּה‪:‬‬ ‫תֹו וְ א ַמר‬ ‫לפחות‬‫שהואבה ְל ִׁב‬ ‫בכדי אכילת פרס ַאהֲ‬ ‫קמח‪-‬טף‬ ‫כזית‬ ‫העוגה כך‬ ‫בכל במס'‬ ‫שיש קמח‬ ‫שנאפו יחד ובתנאי‬ ‫מדובר בילד וְ כּו' וְ כּו'‪ .‬ענְתה לֹו הַ בַ ת‪ַ :‬אבא‪ֶ ,‬זה כְ בר ְמאֻ חר‪ ...‬כל הַ שנִׁים ל ֹׁא‬ ‫ערוך סימן רח סעיף ט‬ ‫כתב ש‬ ‫חגיגה‬ ‫אחרונים‬ ‫עודשולחן‬ ‫על פי‬ ‫והמהרש"א‬ ‫וכן‬ ‫לחינוךז‬ ‫הגיעסעיף ט‬ ‫אחרונים‪.‬‬ ‫סימן רח‬ ‫בילקוט יוסףשלא‬ ‫ִׁה ְרג ְַש ִּׁתי כְ לל שֶ יֵׁש לִׁי ַאבא אֹוהֵׁ ב‪ ...‬ל ֹׁא היה לְָך שּום ֶקשֶ ר ִׁא ִּׁתי‪...‬‬ ‫הירושלמי‬ ‫פי‬ ‫על‬ ‫טעמם‬ ‫לחינוך‬ ‫הגיע‬ ‫לא‬ ‫שגם‬ ‫הסוברים‬ ‫ואלה‬ ‫כפי שנאמר על רבי יהושע אשרי יולדתו [יבמות ד"ה א'] שאמו אם רוצים להעיר לבן או לבת אך ורק בדרכי נועם ועם המון‬ ‫הוליכה עריסתו לבית הכנסת בשביל שיתדבקו אזניו בדברי שבחים מ חמאות חום ואהבה ורק לאחר מכן להעיר את‬ ‫ההערה כי אחרת ההערות אלו יכולות לגרום לילד צלקת לכל‬ ‫תורה‪. :‬‬ ‫[התוס' בחגיגה שם כתבו‪ :‬ועל זה סמכו להביא קטנים לבית החיים לפגוע בביטחונו העצמי ולא להאמין ביכולותיו לפגוע‬ ‫הכנסת עכ"ל‪ .‬ויש לציין דבמס' סופרים (פרק י"ח הלכה ו) קשות בלימודו כיון ששומע רק הערות ולא מקבל מחמאות‪,‬‬ ‫לומד מהפסוק בר"פ נצבים (כ"ט‪ ,‬י) טפכם וגו' דמכאן נהגו חשוב בכל צורה שההורים יתנו רק מחמאות גם סתם בלי‬ ‫קשר‪ ,‬כל הזמן לשבח ואפילו אם זה לא ממש מדויק זה בונה‬ ‫בנות ישראל קטנות לבוא לביהכנ"ס עכ"ל]‬ ‫הגיע לחינוך הילד בין מאד את הילד מחמאות אלו‪ .‬לפעמים לאחר כל הרבה הערות‬ ‫מכל מקום לשני פירושים אלו בין אם‬ ‫היא לחנכו במצוות מגיל הילד חושב שהוא שלילי למרות שמעלותיו עולות לאין ערוך‬ ‫הבאתודרכו גם כי יזקין לא יסור ממה שעשה ומתחיל להאמין שהוא שלילי ואז קשה מאד‬ ‫פי‬ ‫על‬ ‫אם לא הגיע לחינוך מטרת‬ ‫לנער‬ ‫קטן ועל זה נאמר חנוך‬ ‫להוציא לו את זה ממוחו תמיד לפרגן ולתת מחמאות‬ ‫ממנה‬ ‫להקרין חום ואהבה ללימוד תורה וכך יגדל בתורה‬ ‫זצוק''ל‬ ‫)‬ ‫ֹב''(הסטייפלר‬ ‫ק‬ ‫ע‬ ‫ֲ‬ ‫י‬ ‫ַ‬ ‫לֹות‬ ‫ה‬‫ִ‬ ‫''ק‬ ‫ְ‬ ‫הַ‬ ‫ל‬ ‫עַ‬ ‫בַ‬ ‫ן‬ ‫ר‬‫ָּׁ‬ ‫מָּׁ‬ ‫מ‬ ‫ִ‬ ‫לחנך‬ ‫כיצד‬ ‫סיפר הגאון ר' יששכר שלמה טייכטאל זצ"ל‪ ,‬הי"ד‪ ,‬רבה של‬ ‫שליט''א)‬ ‫אחד‬ ‫חכם‬ ‫מפיו‬ ‫שרשם‬ ‫(כפי‬ ‫פישטיאן‪ ,‬בהקדמת ספרו "משנה שכיר"‪ ,‬שאישה אחת באה‬ ‫רגעים‪.‬לא לפני הצדיק רבי צבי הירש מליסקא זצ"ל בעל "אך פרי‬ ‫א‪ .‬יד רכה ובדרך נועם‪ .‬ב‪ .‬ללמוד מוסר כל יום כעשר‬ ‫ועונש‪ .‬את תבואה"‪ ,‬ורשמה בפתקה שהיא מבקשת ברכה‪ ,‬שיהיה לה בן‬ ‫ג‪ .‬להחדיר בהם שאין העולם הפקר‪ .‬יש שכר‬ ‫ולהרגישסיבת כמותו‪ -‬ענה לה‪" :‬רצונך בבן כמותי‪ .‬אבל אמרי נא‪ ,‬האם את‬ ‫התלמיד‬ ‫להתייאש‪ ,‬למרות הקושי בחינוך‪ .‬ד‪ .‬לחיות‬ ‫התלמידים‪ .‬אם התלמיד מתרשל‪ ,‬לחקור אצל‬ ‫אמא כשם שהייתה אימי?!" והמליץ על כך את המימרה‬ ‫הדבר‪ ,‬וזה מביא לקשר ואהבה עם התלמידים‪.‬‬ ‫(בחגיגה טו ע"ב) שלא כל צמר היורד ליורה קולט את הצבע‬ ‫ואהבה‬ ‫חום‬ ‫חלק מחינוך הילד חובה לתת לילד מחמאות‬ ‫כראוי‪ ,‬רק אם היה נקי אגב אימו[שלא נתלכלך בגזה (רש"י)]‪,‬‬ ‫הילדיםשֶ ִׁלי ל ֹׁא שהכל תלוי באם! וסיפר רבי יששכר שלמה‪ ,‬שבו היה מעשה‪-‬‬ ‫כל הזמן לתת מחמאות חום ואהבה ולשבח את‬ ‫‪....‬ק ַאצבעַאק עלַי‪ַ .‬אף ילד כבן שמונה היה‪ ,‬ולמד פרק חזקת הבתים‪ .‬אימו הייתה‬ ‫סיפר ַאבְ ֵׁרְך‪(,‬מובא באוהליך יעקב) לחברו‬ ‫ה‪ .‬בַּתר ִׁמ ַה ִׁמצְ וה שֶ לִׁי‪ּ .‬ובְ יֹום קמה בהשכמת ערב שבת ללוש ולאפות לכבוד שבת קודש‪,‬‬ ‫ר‬ ‫ַ‬ ‫יד‬ ‫ִׁדבֵׁ ר ִׁא ִּׁתי ַאף פַעַ ם בִׁ ְלשֹון ִׁחבה וְ ַאהֲ ב‬ ‫בֹותת‪ְ ,‬בעִׁ דּוד ֶאחד ל ֹׁא ִׁקבַ ְל ִּׁתי ִׁממֶ נּו‪ ,‬והייתה אופה במיוחד עבורו עוגה קטנה מתוקה‪ ,‬שיאכלנה‬ ‫יֹום‬ ‫ִׁמלה טֹובה ל ֹׁא אמַ ר לִׁי‪ְ ,‬ל ַר‬ ‫יתי ִׁמ ִׁלל ְשהמֹׁעַ ִׁמלה טֹובה‪ֵׁ ,‬אי ֶזה ִׁחזּוק וְ עִׁ דּוד ‪ -‬כשיחזור מהתפילה‪ ,‬כי לומד הוא תורה‪ .‬פעם חזר מהתפילה‪,‬‬ ‫ח‬ ‫ַ‬ ‫א‬ ‫ַ‬ ‫חֻ פ ִׁתי ‪ֵׁ -‬אינֶנִׁ י מַ גְ זִׁ ים ‪-‬‬ ‫לְדַ אֲ בֹונִׁ י‪ .‬כל כְך ר ִׁצ ִׁ‬ ‫מֹוסיפה לִׁי הֲ מֹון‪ּ .‬ובְ ַמצב כזֶה‪ִׁ ,‬אם והעוגה עוד לא נאפתה‪ .‬נכספה וגם כלתה נפשו‪ ,‬ואמר‪" :‬אימי‬ ‫מתליהזֶ ה מַ מש נִׁ ִׁסים‪ .‬פַעַ ם אמַ ְר ִּׁתי ְל ַאבא‪ ,‬כְ שֶ צעַ ק איפה העוגה? רעב אני ומשתוקק לאכול!" אמרה לו‪" :‬העוגה‬ ‫ִׁ‬ ‫ה‬ ‫ְת‬ ‫י‬ ‫ה‬ ‫יתי‪ .‬כל ִׁ‬ ‫ְהּודי ד ִׁ‬ ‫וְ ל ֹׁא זכִׁ ִׁ‬ ‫ִׁנ ְש ַא ְר ִּׁתי י ִׁ‬ ‫נֹות יֵׁש לְְך עלַי ? כַ מה שֶ ִׁה ְש ַקעְ ת ‪ -‬כמה הֹוצֵׁ את נאפית בתנור‪ ,‬אינה מוכנה עדיין‪ .‬אבל אתן לך עצה להשקיט‬ ‫ה כְַטמעה היה חסֵׁ ר לִׁ י דבר קטן שלא עולה שקל ‪ִׁ -‬חזּוק רעבונך‪ ,‬תדע שהגמרא הקדושה משתיקה הרעב ומשביעה לא‬ ‫עלַי‪ֵׁ :‬אי ֶז‬ ‫עלי‪ ...‬אֹוי‪,‬‬ ‫א‪...‬סיֵׁם ְדבריו‪ .‬וְ כַמה ְמ ַרגְ ִׁש‪ְ ,‬דב ִׁרים ִׁמבֵׁ ן‪ ,‬פחות מהעוגה‪ .‬ואדרבה‪ ,‬תהנה ממנה יותר!" ואמר ה זאת בכזה‬ ‫ִׁ‬ ‫וְ עִׁ דּוד‪ְ ,‬נ ִׁשיקה מֵׁ ַאב‬ ‫שכנוע ולהט‪ ,‬בכזו אהבת תורה‪ ,‬עד שהאמין לדבריה וישב‬ ‫קיבל שֶ לֹו היה ַקפְ דן ְמאֹׁד ללמד בחשק נמרץ‪ ,‬וראה שכדבריה כן הוא‪ .‬הרעב נשכח‪ ,‬וגם‬ ‫שֶ ְמחַ כֶה שנִׁים ל ְִׁמלה‪ְ ,‬נ ִׁשיקה ולא‬ ‫ִספֵּר ַתל ְִמיד חָּׁ ָּׁכם חָּׁ ׁשּוב ‪ ,‬שֶ הַ ְמחַ נְֵׁך‬ ‫''אכְ זר''‪ ,‬העוגה! וכתב שזהו שאמר רבי חנינא‪ :‬חמין ושמן [חמין זו‬ ‫יבֹותלֹובִׁ גְ ל ַַל זֶה‪ ...‬החמימות והרגישות‪ .‬שמן היא החכמה (מנחות פה ע"ב)]‬ ‫וְ ִׁה ְש ַּתמֵׁ ש הַ ְרבֵׁ ה עִׁ ם הַ ידַ ִׁים‪ ...‬עַ ד כְ דֵׁ י ֶשק ְראּו‬ ‫ש ְִׁמחַ נְֵׁך כזֶ ה ֵׁאצֶ ל שסכתני אימי בילדותי‪ ,‬הן עמדו לי בעת זקנותי (חלין כד ע"ב)‪.‬‬ ‫ל‬ ‫יֹותר ֵׁמ חֲ צִׁ י הַ כִׁ ּתה ל ֹׁא ה ְלכּו לַ ְי ִׁ‬ ‫ֵׁש‬ ‫י‬ ‫ִׁים‬ ‫נ‬ ‫פ‬ ‫ה‬ ‫ז‬ ‫ֶ‬ ‫י‬‫א‬ ‫ֵׁ‬ ‫‪-‬‬ ‫ל‬ ‫ל‬ ‫כְ‬ ‫ּובִׁ‬ ‫ים‪...‬‬ ‫וְ הַ סֹוף היה‪ ,‬שֶ ֵׁ‬ ‫ֵׁרּושים ְמיְּת ִׁר‬ ‫פ ִׁ‬ ‫מחַ נְֵׁך ֶאחד ִׁה ְת ִׁחיל ֶאת הַ שנה עִׁ ם עֶ ְש ִׁרים וְ ַא ְרבעה לבכות לה' יתברך על חינוך הילדים‬ ‫ְ‬ ‫ים?!‪.‬‬ ‫יד‬ ‫ִׁ‬ ‫ְמ‬ ‫ַּתל ִׁ‬ ‫ִספֵּר ַרב בִ ירּוׁשָּׁ ַל ִים‪ ,‬שֶ באה ֵׁאליו ִׁאמא ַא ַחת ִׁב ְתלּונה‪ ,‬שֶ בִׁ ּתּה‬ ‫ַמֻּת ְלש ִׁחת ְמאֹׁד‪ ,‬וְ זֶה חצּוף ְמאֹׁד וְ כּו' וְ כּו'‪ .‬א ְמרּו לֹו‪ ,‬ל ֹׁא זֹו הַ ֶד ֶרְך ! ס ְטתה ִׁמדֶ ֶרְך ַהּתֹורה‪ .‬וְ אמַ ר לּה‪ְ :‬ר ִׁאי‪ ,‬יֵׁש ִׁלי ַקבלה שֶ שמַ עְ ִּׁתי‬ ‫הּוא‬ ‫ֶה‬ ‫ז‬ ‫יד‬ ‫ְמ‬ ‫ִׁ‬ ‫ל‬ ‫ּת‬ ‫ַ‬ ‫ין‪.‬‬ ‫ד‬‫ִׁ‬ ‫הַ‬ ‫ת‬ ‫דַ‬‫מ‬‫ִׁ‬ ‫ּובְ‬ ‫יפּות‬ ‫ק‬‫ִׁ‬ ‫ת‬ ‫ַ‬ ‫בְ‬ ‫‪,‬‬ ‫ֹׁחַ‬ ‫כ‬ ‫בְ‬ ‫ְַך‬ ‫ל‬ ‫ה‬ ‫וְ‬ ‫ים‪,‬‬ ‫יד‬ ‫ִׁ‬ ‫ְמ‬ ‫ִׁה ְתוַכְ חּו ִׁאּתֹו הַ ְרבֵׁ ה‪ ,‬וְ ת ִׁמיד הּוא צדַ ק [לְדַ עְ ּתֹו‪ ]...‬כִׁ י ֵׁאיְך יִׁ ּת ֵׁכן מֵׁ ִׁא ִׁמי‪,‬וְ ִׁהיא ‪ -‬כְ שֶ ַא ְּת אֹופה עּוגה‪ִּׁ ,‬תבְ כִׁ י ִׁב ְדמעֹות ַלה' שֶ ִׁב ֵּׁתְך‬ ‫ַּתחֲ זֹׁר בִׁ ְתשּובה‪ְּ ,‬ור ִׁאי שֶ הַ ְדמעֹות יִׁ פְ לּו לעִׁ סה שֶ ַא ְּת לשה‪ּ ,‬ולְ ַאחַ ר‬ ‫ידעַיםד שֶ ֶּתאֱ פִׁ י ֶאת העּוגה הַ ז ֹׁאת ַּתאֲ כִׁ ילִׁ י אֹותּה ֶאת ִׁב ֵּׁתְך‪ .‬וְ כֵׁ ן ע ְשתה‬ ‫ַאחֶ ֶרת לְכזֶה‪ .‬חצּוף‪ ,‬לְכזֶ ה מֻ ְש חת‪ ,‬לְכזֶה שַ ְקרן וְ כּו'‪...‬‬ ‫אֹות‪,‬מֹונעהש ַהּת ְל ִׁחֶמ ְשבֹון וְ ראֲ תה נִׁפְ לאֹות‪ּ .‬ומּובא ְבתנא ְדבֵׁ י ֵׁאלִׁיהּו ֶפ ֶרק י''ח‪ ,‬מַ עֲשֶ ה בְ כֹׁהֵׁ ן‬ ‫ִׁ‬ ‫ידים‪ ,‬וְ הּוא ִׁנ ְש ַאר עִׁ ם ְש‬ ‫שֶ לְסֹוף הַ שנה נ ְשרּו ַּת ְל ִׁמ ִׁ‬ ‫ִׁמּתֹוְך עֶ ְש ִׁרים וְ ַא ְרבעה‪ּ ...‬וכְ שֶ ראה הַ ּתֹוצ‬ ‫ֶאחד שֶ היּו לֹו עֲשרה בנִׁים ‪ִׁ -‬ששה בנִׁים וְ ַא ְרבַ ע בנֹות‪ ,‬וְ היה ְבכל‬ ‫ּומלַחֵּ ָך עַ ָּׁפר בִׁ ְתפִׁ לה וְ ַתחֲ נּונִׁים ְל ַהקדֹוש‪-‬ברּוְך‪-‬הּוא‬ ‫אנּוְך יֹום ִמ ְׁש ַתטֵּ חַ ְ‬ ‫הַ ֶנ ֶפש‪ּ ,‬ופנה ל ְַתלְ ִׁמיד חכם בִׁ ְש ֵׁאלה ְקצרה‪ :‬מֻ ּתר לִׁי ַל ֲעבֹׁד בְ ִׁח‬ ‫חהד שֶ ל ֹׁא יֵׁצֵׁ א שּום פְ סּול ִׁמשּום ֶאחד ִׁמז ְַרעֹו‪ ,‬וְ ל ֹׁא עבְ רּו י ִׁמים ַר ִׁבים‬ ‫? ענה לֹו ל ֹׁא‪ ,‬וְ עזַב‪ִׁ .‬ה ְתח ֵׁרט וְ ִׁה ְצטַ עֵׁ ר צַ עַ ר ַרב עַ ל הֶ עבר‪ּ .‬וכְ ֶ‬ ‫יֹודעַ ֶשכֵׁן ִׁהיא ַה ְמ ִׁציאּות ‪ֶ -‬שעַ ל י ְֵׁדי ַאהֲ ב‬ ‫עֹוסק ְב ִׁחנּוְך‪ ,‬אֲ נִׁי ֵׁ‬ ‫שֶ ֵׁ‬ ‫יֹותר‪ .‬ל ְַה ְראֹות ל ֶהם עַ ד שֶ בא עֶ זְ רא וְ הֶ עֱלה ֶאת ִׁי ְשר ֵׁאל ִׁמבבֶ ל‪ ,‬וְ זכה אֹותֹו כֹׁהֵׁ ן ל ְִׁראֹות‬ ‫ידים ק ִׁשים ְב ֵׁ‬ ‫ִׁיחים ְמאֹׁד ְמאֹׁד אֲ פִׁ לּו עִׁ ם ַּתל ְִׁמ ִׁ‬ ‫מַ צְ ל ִׁ‬ ‫דֹורֹות ְיש ִׁרים ְמש ְר ִׁתים בִׁ כְ הֻ נה גְ דֹולה בְ בֵׁ ית ַה ִׁמ ְקדש‪.‬‬ ‫ַאהֲ בה‪,‬‬ ‫מי שבירך אבותינו הקדושים אברהם יצחק ויעקב משה אהרון דוד ושלמה הוא יברך וישמור וינצור ויעזור וירומם ויצלח את התורמים היקרים ובני ביתם‪ :‬חדד אשר‪ ,‬דוד ושרה חניה‪ ,‬צבן יגאל וציפורה‪ ,‬יצחק‬ ‫פעם יהודי תלמיד חכם להגאון רבי שלמה זלמן‬ ‫להצלחתשבא‬ ‫משפחת‬ ‫העלון מוקדש להצלחתמסופר‪,‬‬ ‫ויוכבד ת חדד‪ ,‬גד חדד‪ ,‬ישראל וקרין חניה‪ ,‬ציפורה חדד ומשפחתה‪ ,‬חי ואביבה חדד‪ ,‬משה טרבלסי ורעיתו ‪,‬זבולון וב רברה חדד‪ ,‬משה חיים בן אביבה‪ ,‬עמי ושושנה כהן‪ ,‬אליהו ורות נחמה חדד‪ ,‬רפי ואביבה זגדון‪,‬‬ ‫שה' יתברך‬ ‫יהורם בן טיטה חדד וב"ב‪:‬‬ ‫יסכה ויעקב שמסיאן‪ ,‬שמואל ונורית חדד‪ ,‬כהן שמעון ומרים‪ ,‬מיכאל ואליס חדד‪ ,‬עמוס רזיאל ואוריה חדד‪ ,‬יצחק וכוכבה חדד‪ ,‬כהן יואל ורעייתו‪ ,‬כהן עוזיאל ורעייתו‪ ,‬יהונתן ושילת חדד‪ ,‬הדס ודניאל פראנג'י‪,‬‬ ‫זצ"ל ושאל אותו‪" :‬רבי למה בני לא גדלו תלמידי‬ ‫אוירבאך‬ ‫יוסף ומינה חדד‪ ,‬הרב אסף נתן ורעיתו‪ ,‬בת שבע חדד וכל משפחתה‪ ,‬אברהם וסיגלית מסס‪ ,‬ר' יעקב צבאן‪ ,‬דוד ואילנה ביתן‪ ,‬ר' יעקב אזוביב‪ ,‬כהן רחמים וסוזי‪ ,‬בר רבקה ובן‪ ,‬מזושן יונתן‪ ,‬רופא שי וב"ב לרפואה‬ ‫ויתקיים בהם‬ ‫ולעומת זאת שכני החלבן ‪ -‬בניו גדלו תלמיד חכמים "‬ ‫יצלחם במאד מאדחכמים‪,‬‬ ‫שלמה‪ :‬שרה בת טיטה‪ ,‬יוסף בן טיטה ‪ ,‬לזיווג הגון‪ :‬מוריה רחל בת בת שבע‪ ,,‬רבקה בת רות‪ ,‬עינב ליטל ומזל אורין בנות ציפורה‪ .‬זש"ק רינת בת סיגלת יהונתן בן בת שבע שתורמים לכוללי קול כמוס‪[ .‬כולל יום‪,‬‬ ‫כולל ליל שישי‪ ,‬כולל ערב ‪,‬כוללי בין הזמנים ועוד] ולעלון השבועי‪.‬ועוד מלך מלכי המלכים ברחמיו ישמרם ויחיים מכל צרה ונזק יצילם ובכל אשר יפנו ישכילו וכל אשר יעשו יצליחו ויבטל הא‪-‬ל מעליהם כל‬ ‫אשרה' שלמה זלמן‪" :‬אמור לי‪ ,‬כשהיית שומע איזו‬‫הפסוקים והסירותי מחלה מקרבך ‪,‬אני‬ ‫רבי‬ ‫שאל אותו‬ ‫רופאיך והסיר ה' ממך כל חולי ‪,‬וכל‬ ‫גזירות קשות ורעות ויגזור עליהם הא‪-‬ל גזירות טובות וברכות מרובות‪ ,‬וזכות התורה תגן בעדם וימלא ה' כל משאלות ליבם לטובה‪ ,‬לחיים טובים ומוצלחים‪ ,‬ויסיר כל מחלה וכל דבר רע ונהיה תמיד שמחים‬ ‫היה מוצא חן בעיניך מה שהרב דרש‪ ,‬מה היית‬ ‫דרשה ולא‬ ‫משאלויתך‬ ‫יעשה יצליח ‪,‬ימלא ה' כל‬ ‫ומאושרים אכי"ר‪ .‬לע"נ‪ :‬יורם בן זילו‪ ,‬רחל בת מזלה‪ ,‬אליהו בין מבירכה‪ ,‬לקבלת העלון במייל‪ 054-8464024 ALON.DVAR.HAMELEH@GMAIL.COM :‬כל הזכיות שמורות ‪,‬לצורך זיכוי הרבים הכל‬ ‫מותר‬ ‫אומר " אמר לו‪" :‬רבי‪ ,‬אגיד לכבודו את האמת ‪ -‬הייתי אומר‪,‬‬