אור הדעת · Ohr Hadaas — ניצבים וילך (2026-08-31)

א ﬣדעﬨ אוﬧ
,י
בעזהשי"ת
א
ַ םיַ
ק שם ה ַוא הַ ַאלַ
ַעת כַי הַ ַ
תַ ַל ַד
ו
ַ ע ין הַרַ ַא
ד ַלַ
מ תַה
ַבדוַַ ַא
אור הדעת
ֲעבוֹדַתַ ָה ָא ָ ַדםַ ְּבעוֹלָ מ ַוַֹ ִּבפְּ נִּ ִּימיוַתַהתוֹ ָ ַרהַוְּ ה ֲח ִּסידוַתַ ַ
נצבים
םַהוא ַ לֹאַב ָשמיִּ ִּ
ְּד ֵבקותַוְּ כִּ סופִּ י ַם ַ
ַ
ַ
וילך
תַ'חפִּ יפָ הַ' ַ
ְּתקופ ֲ
ַ
ַ
משיעורי
רבי יצחק זעקל הלוי פולק שליט'א
רב ור"מ בית המדרש 'וידבר משה'
ﬣדעﬨ ת ֶֹּכן ִענְ יָ נִ ים אוﬧ ב
תֹּכן ִענְ יָ נִ ים
ֹלא ַב ָּׁש ַמיִ ם ִהוא .....................................................................................ד
ָקרֹוב ֵאלֶ יָך .......................................................................................ד
ִּת ֵתן ֶא ְצ ַּבע .......................................................................................ד
ַּת ְפ ִּק ֵידנּו ָבעֹולָ ם .................................................................................ה
ָחזָ ק אֹו ַּחלָ ׁש ......................................................................................ה
ְתכּונַּ ת ָה ָא ָדם ......................................................................................ו
ׁשּוקת ָה ָא ָדם.....................................................................................ו ְת ַּ
טֹועים..........................................................................................ז ֹלא ִּ
ִּמ ְׁשכְ נֹות ָהר ִֹּעים ..................................................................................ח
ָתלּוי ִּבי ...........................................................................................ח
יְ כֹולִּ ים לְ ַּת ֵקן .....................................................................................ח
ַּהזָ ֵקן וְ ַּה ָצ ִּעיר .....................................................................................ט
ְת ִּחיַּ ת ָהעֹוף .......................................................................................ט
ְב ִּאיׁשֹון לֵ יל ........................................................................................י
תֹורה .................................................................................יאיּותם ֵמ ַּה ָ ַּח ָ
ָבעֹולָ ם ַּהזֶ ה ......................................................................................יב
ָהעֹולָ ה ִּמכָ ל זֶ ה ..................................................................................יב
ּסּופים ...................................................................................יג
ְּד ֵבקּות וְּ ִכ ִ
ַּה ַּתכְ לִּ ית ַּה ְד ֵבקּות ...............................................................................יג
ַּת ְריַּ "ג ֵעצֹות .....................................................................................יג
דֹוׁשים ..............................................................................יד
בֹותינּו ַּה ְק ֲִּא ֵ
ַּהּגּוף ֵאינֶ ּנּו ָה ָא ָדם ...............................................................................טו
זֹוה ָמא ...................................................................................טו
ִּסלּוק ַּה ֲ
ָהעֹולָ ה ִּמכָ ל זֶ ה ..................................................................................טז
יפה' ...................................................................................יז
קּופת ֲ'ח ִפ ָּׁ
ְּת ַ
ּטּורין ....................................................................................יז
ִּמכְ ַּתב ִּפ ִּ
ָח ְתמּו ָק ַּבע ........................................................................................יז
ג ﬣדעﬨ ת ֶֹּכן ִענְ יָ נִ ים אוﬧ
ְט ַּר ְקלִּ ין ּגָ דֹול ....................................................................................יח
ֵבית ֲחר ֶֹׁשת ......................................................................................יט
ַּה ָמ ָׁשל ַּהּנָ כֹון .....................................................................................יט
ָהעֹולָ ה ִּמכָ ל זֶ ה ...................................................................................כ
קול היכל 'אור הדעת'
ארץ ישראל02.500.4499 :
ארה"ב1585.280.2888 :
לקבלת חוברת 'אור הדעת' מדי שבוע
שלחו בקשה ותצורפו לרשימת המנויים
B025004499@gmail.com
מהדורת ביקורת ,טיוטה -אינו מוגה כלל
ﬣדעﬨ ל ֹּא ַב ָש ַמיִ ם ִהוא אוﬧ ד
ֹלא ַב ָש ַמיִ ם ִהוא
מה הכוונה 'וְ ֹלא ְרח ָֹקה ִּהוא' ,או 'ֹלא ַּב ָש ַּמיִּ ם ִּהוא'' ,וְ ֹלא ֵמ ֵע ֶבר לַּ יָ ם' ,דהיינו
אילו היתה בשמים היית צריך לעלות אחריה וללמדה ,הרי אפילו אם
נעשה אלף סולמות לא נגיע לשמים? וכי הבורא יתברך ציווני מצוות
שלא ניתן לקיימם שקשה לקיימם?!
מעלין נדרים ונדבות לירושלים ,אמר ָּׁקרֹוב ֵאלֶ יָך
הכל מעלין לירושלים ואני איני מעלה
דבר? יצא למדברה של עירו ,וראה שם התורה הקדושה ותרי"ג מצוותיה היא
אבן אחת ,ושבבה וסיתתה ומירקה ,ביקש קרובה אלינו מאוד ,כלשון
לשכור לו פועלים (להעלותה) אמרו תן לנו הפסוק (דברים ל ,יא – יד ,פרשת נצבים)' :כִּ י
חמשה סלעים .ולא נמצא בידו דבר. ַּה ִּמ ְצוָ ה ַּהזֹאת ֲא ֶׁשר ָאנֹכִּ י ְמ ַּצּוְ ָך ַּהיֹום ֹלא
לשעה ,זימן לו הקב"ה חמשה מלאכים, נִּ ְפלֵ את ִּהוא ִּמ ְמָך וְּ ֹלא ְּרח ָֹּׁקה ִּהואֹ :לא
והסכימו להעלותו ואמרו לו "ובלבד ַב ָּׁש ַמיִ ם ִהוא לֵ אמֹר ִּמי יַּ ֲעלֶ ה לָ נּו ַּה ָש ַּמיְ ָמה
שתתן ידך ואצבעך עמנו" ,נתן ידו וְ יִּ ָק ֶח ָה לָ נּו וְ יַּ ְׁש ִּמ ֵענּו א ָֹתּה וְ נַּ ֲע ֶשּנָ ה :וְּ ֹלא
ואצבעו עמהם (וברגע עפו ופרחו) ונמצאו ֵמ ֵע ֶבר לַ יָּׁ ם ִּהוא לֵ אמֹר ִּמי יַּ ֲע ָבר לָ נּו ֶאל
עומדים בירושלים. ֵע ֶבר ַּהיָ ם וְ יִּ ָק ֶח ָה לָ נּו וְ יַּ ְׁש ִּמ ֵענּו א ָֹתּה
וְ נַּ ֲע ֶשּנָ ה :כִ י ָּׁקרֹוב ֵאלֶ יָך ַה ָּׁד ָּׁבר ְּמאֹד ְּב ִפיָך
מרגלא בפומיה של הגאון רבי יוסף ּובלְּ ָּׁב ְּבָך לַ ֲעשֹתֹו'. ִ
שלמה כהנמן זצ"ל מפוניבז'
מה הכוונה 'וְ ֹלא ְרח ָֹקה ִּהוא' ,או 'ֹלא
להביא את שאלתו ה"חפץ חיים" ,תמוה
ַּב ָש ַּמיִּ ם ִּהוא'' ,וְ ֹלא ֵמ ֵע ֶבר לַּ יָ ם',
הדבר :מפני מה עיכב הקב"ה עד שחיפש
דהיינו אילו היתה בשמים היית צריך
לשכור אנשים ,ולא שלח לו המלאכים
לעלות אחריה וללמדה ,הרי אפילו אם
תיכף בתחילת הענין? ומה פשר התנאי
נעשה אלף סולמות לא נגיע לשמים? וכי
שהעמידו המלאכים לרבי חנינא בן דוסא
הבורא יתברך ציווני מצוות שלא ניתן
"ובלבד שתתן ידך ואצבעך עמנו" ,וכי
לקיימם שקשה לקיימם?!
את אצבעו הם צריכים?
מצד אחד ,תורה ניתנה מן השמים ,וכל
ִת ֵתן ֶא ְּצ ַבע מהות התורה הוא רוחניות ודבקות,
שהיא דברים מופשטים דקים וזכים,
"אין זאת" ,המשיך "אלא ללמדנו שהאדם שהוא הפוך מעולם החומרי והגשמי ,והיא
מחויב לפעול בכל מצב שהוא, תכלית העבודה של האדם להדבק
ולעשות מצדו את כל מה שניתן לעשות בבוראו ,מצד שני ,מה שקרוב מאוד ,הוא
אפילו אם בדרך הטבע המשימה שלו העולם החומרי והגשמי ,שהוא קרוב
נראית כבלתי אפשרית ,ולא מסתבר כלל מאוד אליך ,שהיא העולם הזה (כסף ,כבוד,
שיספיק לבצע מחשבתו רק אז שולח לו אכילה וכדו')?
הקב"ה עזרתו מקודש בדרך נס .רק אחרי
שעשית מצדך את כל מה שיכולים מסופר במדרש (ריש קהלת רבה) על רבי
לעשות יבוא הסיוע ממעל". חנינא בן דוסא ראה בני עירו
ה ﬣדעﬨ ל ֹּא ַב ָש ַמיִ ם ִהוא אוﬧ
בחנות או מלאכת יד שטרחה מעט, "סיעתא לדברינו" ,הוסיף החפץ חיים,
כתפירה וכאחוי והספרות ואצור "מוצאים אנו בפרשת נצבים:
המסחרים ושכיר האריסים והפועלים "לא בשמים היא" ובפירש"י "שאילו
והשמשים בעבודת האדמה'. היתה בשמים היית צריך לעלות אחריה
וללמדה" ואיך אמר "היית צריך לעלות"
ומבאר' :ומהן סבות יש בהן יגיעה וטורח, הרי אפילו אם נעשה אלף סולמות לא
כעבוד העורות והוצאת הברזל נגיע לשמים? משמע אם כן ,שאנחנו
והנחשת והעופרת מן מוצאיהם וזקוק מצדנו חייבים לעשות ממש כל מה
הכסף בעופרת ונשא המשאות הכבדות שביכולתנו לעשות ,אפילו אם ברור
ולכת בדרכים רחוקים תמיד ועבודת מראש שאין בכח עשייתנו להשיג את
האדמה ודרישתה וכיוצא בהם'. המטרה ,כי אז הקב"ה עוזר לנו מחוץ
ָּׁחזָּׁ ק אֹו ַחלָּׁ ש לדרך הטבע".
האדם מצווה להיות הוא בעצמו ולמצות
ולכן יש לאדם לבחון את עצמו ,האם הוא
את כוחותיו באופן הנעלה ביותר
אדם חזק או חלש ,הן חלק הגופני,
שיש בכוחו וביכולתו ,הרה"ק רבי זושא
והן חלק הנפשי ,אם יכול לקחת על עצמו
מאניפולי זיע"א היה אומר ,בעולם הבא
לחצים ועול כבד על צוארו' :ומי שהוא
לא ישאלוני מדוע לא היית משה רבנו,
מבני אדם חזק בגופו וחלש בהכרתו ראוי
כיון שאינני משה רבנו ,כן ישאלוני ,למה
לו מהם מה שיש בו מן היגיעה ,כפי שיכול
לא היית זושא?.
לסבול ,ומי שהוא חלש בגופו והכרתו
חזקה ,אל יבקש מסבות הטרף מה שמיגע אין תביעה על האדם לעשות מה שאינו
גופו ,אך יטה אל מה שיהיה קל על גופו יכול ,אלא רק מה שהנך יכול ,את זה
ויוכל להתמיד עליו'. תעשה ,היות ותיקון זה לא שייך לאותו
וממשיל מהבעלי חיים ,שלכל בעל חי יש אדם ,כפי שרואים במציאות הדברים לכל
אחד ואחד יש לו תשוקה אחרת ,מבט
את טבעו לצורך חיותו
שונה.
ופרנסתו' :ולכל אדם יש חפץ במלאכה או
סחורה מבלתי זולתה ,כבר הטביע האל ַת ְּפ ִקי ֵדנּו ָּׁבעֹולָּׁ ם
לה בטבעו אהבה וחבה ,וכן בשאר החיים,
כמו שהטביע בטבע החתול צידת נקח את דבריו הנפלאים של רבינו בחיי
העכברים ובטבע הנץ צידת מה שראוי לו ב"ר יוסף זיע"א בספרו חובות
מן העוף ובטבע האיל צידת הנחשים'. הלבבות (שער ד' -שער הביטחון פרק ג') בו מגלה,
כיצד האדם ידע מה הפרנסה המתאימה
'וכן יש מן העופות שיצודו הדגים לבד, לו ,מהי רצון הבורא שיעבוד אדם
וכן בטבע מין ומין ממיני החיים נטיה לפרנסתו ,הרי יש עבודות קלות ,וישנם
ותאוה אל מין ממיני הצמחים והחיים, עבודות קשות שיש בהם יגיעה וטורח,
הוטבע עליו להיות סבה למזונו ,ותכונת וז"ל:
גופו ואבריו ראויין לדבר ההוא ,כפה
הארוך והשוק הארוך לעוף ,שהוא צד את וכה מקדים' :כי אין כל אדם חייב לחזר
הדגים וכשן והצפורן החזק לארי והקרנים על כל סבה מסבות הטרף כי הסבות
לשור ולאיל ,ואשר תוכן מזונו מן הצמח רבות .מהן נקלות ,שטרחם מעט ,כסחורה
ﬣדעﬨ ל ֹּא ַב ָש ַמיִ ם ִהוא אוﬧ ו
ש'סיפורי צדיקים' זהו חיותו ,ויש אדם לא נתן לו כלי הציד והטרף .ועל הדמיון
ששאיפתו לדעת רזי התורה וללמוד כתבי הזה תמצא מדות בני אדם וגופותם
האריז"ל ורש"ש. מוכנות לסחורות ולמלאכות'.
כל השאיפות האלו נובעות ,ממטרת 'ומי שמוצא במדותיו וטבעו כוסף אל
תיקון נשמתו ומטרת בואו לעולם, מלאכה מהמלאכות ,ויהיה גופו ראוי
ודבר זה מתחלק לרבבות פרטים ,כל אחד לה ,ויוכל לסבל את טרחה ,יחזר עליה
לפי תיקונו. וישים אותה סבה להבאת מזונו ויסבל
מתקה ומרירותה ,ואל יקוץ כשימנע ממנו
וזה ענין הנרנח"י שיש בנפש האדם, הטרף בקצת העתים ,אך יבטח באלהים,
שהרי ישנם חמשה בחינות בנשמת שיספיק לו טרפו כל ימי חייו'.
האדם ,ואלו הם ,נפש ,רוח ,נשמה ,חיה,
יחידה ,וגם זה מתחלק לנרנח"י ,ואכמל"ב, ְּתכּונַ ת ָּׁה ָּׁא ָּׁדם
אך שורש הדברים הם ,שענין הנפש זהו
תורף דבריו ,אין אדם מחויב בשום צורה
דרגה נמוכה המתגלה בנשמת האדם שזה
לעבוד בפרנסה שאינה מתאימה
ענין החיות הבסיסית בנפש האדם כמו
הבעלי חיים ,ענין הרוח ,זה כבר גילוי לו ,לא בשביל כל ירד לעולם ,ישנו אדם
גדול יותר ,שבו מתגלה גילוי גדול של שנועד להיות 'סבל' ,הוא חזק גדול וגבוה,
הנשמה ,וכל על זה הדרך. ובעל חשיבה חלשה ומתגאה שיכול
להרים מקרר בזרת ידו.
וזאת בתנאי כפול ,שהכל ע"פ הלכה!
לעומת זאת ,בעל החשיבה ,הוא על פי
שמעתי מהגה"צ רבי אברהם אביש
רוב גופו חלש ,מוחו מעמיק
צינוורט שליט"א בעת רעוא דרעוין ,על
וחושב ,ותפקידו להשתמש עם מוחו
המשנה (אבות ב' ,א')' :דע מה למעלה ממך
וחשיבתו ,ולא להיות 'סבל' ,ישנו אדם
עין רואה ואוזן שומעת וכל מעשיך בספר
שיכול לשאת 'לחצים' ו'עול' ,ויש לנו
נכתבין' ,וכה פירש' :דע מה למעלה ממך'
יכולת נפשית לשאת זאת ,ויש אדם
כשהנך רואה אדם גדול ,צדיק ,עם כל
שפשוט לא מסוגל ,כפי שלא כל אדם
מיני הנהגות ,דע שהיא 'למעלה ממך' ,גם
יכול להיות מוהל ,או שוחט ,או בעל
אם הנך רואה 'עין רואה' או שהנך שומע
תפילה ובעל מנגן ,כל אחד יש לו את
'אוזן שומעת' ,אך דע 'וכל מעשיך בספר
תכונות שזו היא תפקידו בעולם!
נכתבין' ,הנך חייב להתנהג ע"פ הלכה
ולפי הספר מה שנכתב התורה הק'. וכך ברוחניות ,תפקיד הנשמה ,היא ענין
"התשוקה" ,יש אדם שמשתוקק
ְּתשּו ַקת ָּׁה ָּׁא ָּׁדם
להיות 'מורה הוראה' ,ראשו חד וברור,
תיקון האדם בעולם הזה ,היא תשוקת זיכרון נפלא ,כל שאלה יודע לענות ברור
האדם וחשקו וחפצו ,כפי שרבינו בלי לגמגם ,ויודע את מראי מקום,
אור שבעת הימים הבעש"ט זיע"א מגלה לעומת זאת 'ראש הישיבה' מעמיק,
(בעל שם טוב על התורה -פרשת עקב וזהו שאמר ריב"ש מרחיב ,מתבונן ,זה פשוט ראש אחר,
ה') 'על פסוק (תהלים ק"ז) רעבים גם צמאים לעומת האדם שנפשו חושקת לדעת
נפשם בהם תתעטף ,פירש בכאן סוד 'מנהגים' של כל הקהילות והמקומות ,הוא
גדול והוא למה ברא הקדוש ברוך הוא פשוט חי ונושם את זה ,ויש את האדם
ז ﬣדעﬨ ל ֹּא ַב ָש ַמיִ ם ִהוא אוﬧ
וכי אנו יכולים לתקן את חטא אדם דברי מאכל ומשקה שאדם תאב להם,
הראשון ,מה אנו ומה חיינו ,התשובה והטעם שהם ניצוצי אדם הראשון ,שהיו
לכך ,שאבות הקדושים הם עשו עיקר מתלבשים בדומם צומח חי מדבר ,ויש
התיקון ,לנו רק נשאר לסיים את התיקון להם חשק להתדבק בקדושה ,והם
השלם ,כדאיתא (בראשית רבה פרשת בראשית מעוררין מיין נוקבין ,בסוד מה שאמרו
פרשה י"ט)' :וכנגדן עמדו ז' צדיקין אברהם חכמינו ז"ל (זוהר פינחס דרמ"ז ע"ב) אין טפה
יצחק יעקב לוי קהת עמרם משה והורידו יורד מלמעלה שאין טפיים עולה כנגדה,
אותה לארץ ,אברהם משביעי לשישי, וכל אכילה שאדם אוכל ושותה ,הם ממש
יצחק הוריד משישי לחמישי ,יעקב הוריד חלקי ניצוצות שלו ,שהוא צריך לתקן,
מחמישי לרביעי ,לוי הוריד מרביעי וזהו שכתוב רעבים גם צמאים ,שאדם
לשלישי ,קהת הוריד משלישי לשיני, רעב וצמא להם למה זה ,ואמר נפשם בהם
עמרם הוריד משיני לראשון ,משה הורידה תתעטף בסוד גלות ,בלבוש ויחשבה
למטה ,אמר ר' יצחק כת' וצדיקים ירשו לזונה כי כסתה פניה ,וכל הדברים שהם
ארץ וישכנו לעד עליה (תהלים לז כט) משמשים לאדם הם ממש בסוד הבנים
ורשעים מה יעשו ,פורחין באויר אתמהא, שלו שנתלבשו ,והבן ,והשם יתברך רמז
אלא שהרשעים לא השכינו שכינה להם לישראל בכמה רמזים ,שימצאו
לארץ'. האבדה ויחזירו לבעליהם ,לאביהם
שבשמים ,ולא ציוה כן למלאכים ושרפים
ֹלא טֹו ִעים ואופנים ,והאבדה ההוא מדעת היתה
כמאמר רבותינו ז"ל (בראשית רבתי פ"ג סי' זיי"ן)
'תשוקה'' ,רצון'' ,חשק' ,אלו מילים שהיה בונה עולמות ומחריבן כנ"ל:
נפלאות ,אך לא ברורים
ובהירים הכוללים בהם ,כיצד יידע אדם (ספר בעל שם טוב על התורה -פרשת וכן
שהוא בדרך הנכונה? נצבים ח') :ושב וקבצך מכל העמים וגו',
מאמר הבעל שם טוב נשמתו בגנזי
זו השאלה הקשה ביותר לאדם עלי מרומים ,שצריך כל אחד מישראל לתקן
אדמות ,אנסה להשיב על שאלה זו, ולהכין חלק קומת משיח השייך לנשמתו,
הכוללת בתוכה פרטים רבים. כנודע שאדם הוא ר"ת א'דם ד'וד מ'שיח,
שקומתו של אדם הראשון היה מסוף
ראשית כל ,ענין התפילה כפי שדוד העולם ועד סופו (חגיגה די"ב ע"א) ,שהיו
המלך ע"ה מתבטא פעמים כלולין בקומת אדם הראשון כל הנשמות
הֹורנִּ י ה' ַּד ְרכֶ ָך ֲא ַּהלֵ ְך
רבות (תהלים פו ,יא)ֵ ' : של ישראל ,ואחר כך על ידי החטא
ַּב ֲא ִּמ ֶתָך יַּ ֵחד לְ ָב ִּבי לְ יִּ ְר ָאה ְׁש ֶמָך' ,וכן (תהלים נתמעטה קומתו ,וכמו כן יהיה משיח
יתי כְ ֶשה א ֵֹבד ַּב ֵקׁש ַּע ְב ֶדָך קיט ,קעו)ָ ' :ת ִּע ִּ קומה שלימה מכל נשמות ישראל ,כלולא
כִּ י ִּמ ְצו ֶֹתיָך ֹלא ָׁשכָ ְח ִּתי'. מס' ריבוא ,כמו שהיה קודם החטא של
אדם הראשון ,על כן צריך כל אחד
שנית( ,אבות א ,טז)' :עשה לך רב מישראל ,להכין חלק בחינת משיח השייך
והסתלק מן הספק' ,לא לזוז לחלק נשמתו ,עד שיתוקן ותתכונן כל
כמלא נימה ולהתנהג ע"פ הלכה ולשאול הקומה ,ויהיה יחוד כללי בתמידייות
רב. במהרה בימינו'.
ﬣדעﬨ ל ֹּא ַב ָש ַמיִ ם ִהוא אוﬧ ח
נבקש על עצמנו" .שנאמר [ישעיה נא] "כי ִמ ְּשכְּ נֹות ָּׁהר ִֹעים
שמים כעשן נמלחו ,והארץ כבגד תבלה".
החכם מכל האדם שלמה המלך ע"ה אומר
אמר "חמה ולבנה בקשו עלי רחמים"! בשיר השירים( :שיר השירים א ,ח):
אמרו לו "עד שאנו מבקשים עליך ' ְצ ִּאי־לָ ְך ְב ִּע ְק ֵבי ַּהצֹאן ְּור ִּעי ֶאת־ּגְ ִּדי ַֹּתיִּ ְך
-נבקש על עצמינו" .שנאמר (ישעיה כד) ַּעל ִּמ ְׁשכְ נֹות ָהר ִֹּעים' הדרך היחידה בה
"וחפרה הלבנה ובושה החמה" .אמר ישראל יכולים לשמור על עצמם ,על
"כוכבים ומזלות בקשו עלי רחמים"! דרגתם הרוחנית ,הינה אם יצמדו לגדולי
אמרו לו "עד שאנו מבקשים עליך - ישראל ,תלמידי החכמים ,ויחנכו את
נבקש על עצמינו" .שנאמר (ישעיה לד) בניהם – את הגדיים – על משכנות רועים.
"ונמקו כל צבא השמים".
מספר המגיד רבי שלמה לוינשטין
אמר אלעזר בן דורדיא :אם אין מי שליט"א ,על אודות החשיבות
שיבקש עלי רחמים " -אין הדבר העליונה הנודעת להצמדות מוחלטת
תלוי באחרים אלא בי" ,ואני בעצמי צריך ל'דעת תורה' וכה מספר ,שמעתי פעם
לבקש עלי רחמים! דבר נפלא מפי טייס לשעבר שחזר
הניח ראשו בין ברכיו ,וגעה בבכיה עד בתשובה הרב נח הרץ שליט"א.
שיצאה נשמתו! יצתה בת קול וכך סיפר ,כי אצל טייסים ישנה תופעה
ואמרה "רבי אלעזר בן דורדיא תשובתו אשר נקראת בשם 'ורטיגו'.
התקבלה ,והוא מזומן לחיי העולם הבא"!
משמעותה של התופעה הינה ,שנפגע
כשסיפרו הדברים לפני רבי -בכה רבי. משהו באיזון של האדם ,בשיווי המשקל,
ואמר :יש קונה עולמו עולם כך שהטייס מרגיש כל הזמן שהוא עומד
הבא בכמה שנים ,ויש קונה עולמו בשעה ליפול ,הוא עלול לשכב על הרצפה
אחת של תשובה .ועוד אמר רבי :לא דיין ולהרגיש שהוא עומד ליפול...
אינו די לבעלי תשובה שמקבלין אותן
ָּׁתלּוי ִבי
בתשובה ,אלא שקורין אותן "רבי" .שהרי
הבת קול אמרה "רבי" אלעזר בן דורדיא. (עבודה זרה סיפור מופלא ועצום מובא
אחד הסיבות העיקריות לכך שהאדם יז ,א)' :אמרו עליו על רבי אלעזר בן
נופל בדעתו ואינו מתחדש לשנות דורדיא שעשה עבירות חמורות מאוד
את דרכיו ולשוב להשם יתברך ,הוא מאוד .התעורר לתשובה ,הלך אלעזר בן
מכיוון שהוא רואה את עוצם קילקוליו דורדיא וישב בין שני הרים וגבעות ,אמר
ואינו מאמין שיש לו תקווה לשוב מדרכו "הרים וגבעות בקשו עלי רחמים!
הרעה ולתקן את מעשיו. שיקבלוני בתשובה! אמרו לו" :עד שאנו
מבקשים עליך -נבקש על עצמינו" ,שגם
יְּ כֹולִ ים לְּ ַת ֵקן אנו זקוקים לרחמים .שנאמר [ישעיה נד] "כי
ההרים ימושו והגבעות תמוטינה".
על יהודי להאמין 'שאין שום יאוש בעולם
כלל' ו"אם אתה מאמין שיכולים אמר "שמים וארץ בקשו עלי רחמים"!
לקלקל -תאמין שיכולים לתקן". אמרו "עד שאנו מבקשים עליך -
ט ﬣדעﬨ ל ֹּא ַב ָש ַמיִ ם ִהוא אוﬧ
את רעבון ליבם בשמחה רבה הורה פנימיות הדברים ,שאדם יכול לבדוק את
בעהאכ למנקים להפסיק את מלאכת גודל נשמתו כגודל חטאיו
ניקיון השולחנות עד אשר ישכרו ופגמיו ,והרהורים והבלבולים ,מדוע? כי
הקבצנים את רעבונם בכל הנותר ככל כגודל נשמת האדם כך הסטרא אחרא
אשר תאווה נפשם. מנסים לצוד אותם ברשתו ,ואחד
מהתחבולות הוא 'לייאש'' ,להרדים'' ,איני
עם סיום סעודתם נזכר בעל הבית שישנו מסוגל' ,אך זה העצם החיזוק הגדול
עוף צלוי שלם במזווה ומיד הוציאו ביותר כמה הנשמה חשובה ומרוממת,
להם אך לאכזבתו אחר שמילאו כריסם הוא ראיה שהיצר הרע נטפל אלי ,הוא
בשיירי הסעודה לא נותר מקום בקיבתם יודע היטב היכן יש שפע רוחני של
למנה יפה מן הסעודה עצמה אחר קדושה ורוממות ,כאן הוא מגיע ,על זה
הפצרותיו הואילו בטובם לקחת את העוף אמר מלכא משיחא 'מאויבי תחכמני',
השלם עימם למסעותיהם ובתוך התרמיל מהאויבי אדע איזה כוחות עצומים
דחפו את התרנגולת הצלויה כצידה ונפלאים שהשם יתברך חנן אותי.
לדרך.
ַהזָּׁ ֵקן וְּ ַה ָּׁצ ִעיר
כדרכם של אביונים מצאו בית כנסת להמחשת הדברים נביא מעשה נפלא:
להתפלל בו תפילת ערבית וללון מעשה בשני קבצנים האחד
בו את לינת הלילה אחר יום מפרך צעיר והשני זקן שחברו יחדיו לאסוף
בהליכה וקיבוץ פרוטותיהם .סידרו את נדבות מטבעו של עולם שליבם של
מצעם לשינה באחת הפינות ועד שלא בריות נפתח יותר למתת יד לקבצן זקן
הספיקו לקרוא תפילת המפיל נפלה בא בימים ואף מצאנו אי אילו אנשים
עליהם תרדמה. שרוגנים ורוטנים על כך שצעיר לימים
מביא את לחמו דרך נדבת לב ולא דרך
ויהי באמצע הלילה התעורר הקבצן עבודת כפים מכל מקום כשנועדו שניהם
הצעיר משינתו כשרעבונו מציק לו יחדיו קבעו ביניהם שבסוף כל יום
ומעירו משינתו נזכר בעוף המונח מחלקים את שלל קבצנותם חצי בחצי כי
כתרמיל ושקל בדעתו לאוכלו ,הרי חצי מחיר שיבתו של הקבצן הזקן מול שכר
ממנו מגיע לו כשותף בזכייתו עם הזקן, שמירתו ושימושו של הצעיר את הזקן
וחציו השני של העוף עצמו עולה לו שווים הם.
לזכותו ממילא כשכנו מדינא דבר מצרא.
ויהי היום קרבו למקום אשר לא דרכה כף
ְּת ִחיַ ת ָּׁהעֹוף רגליהם עד עצם היום הזה כבר
ממרחקים ראו בית גדול מואר באור
הדליק נר להפיג החשיכה וחיפש את יקרות ומיד עם התקרבם אל הבית שמו
העוף בתרמיל אך למרות לב ששמחה גדולה התקיימה שם ושזה
חיפושיו הנמרצים כאילו קם העוף לתחיה עתה נסתיימה.
ופרח ונעלם במאמצים קדחתניים
הנדחפים כרעבונו המציק הפך את כליהם נכנסו לתוך הבית הפתוח לרווחה
חיפש בכל שטח ביהכ"נ אף הגדיל והציץ ובראותם את שיירי השמחה
ביקשו מבעה"ב רשות לסעוד בשיריים
ﬣדעﬨ ל ֹּא ַב ָש ַמיִ ם ִהוא אוﬧ י
במטותא מינך חפש את העוף הצלוי בתוך ארון הקודש אולי החביא שם חברו
וראה שהוא עדיין כאן כאן את העוף שמצא לו זמן לתעתע בו ולעוף
נמצא כאן היה חי שלם צלוי ממתין באמצע הלילה...
לתפילת שחרית .החרה אחריו הזקן.
נרגז ומורעב הסתפק האם להעיר את
אדרבה הראה לי את העוף ומיד נתפלל חברו לריב עימו על כך שהקדים לו
עימו תפילת שחרית לעג הצעיר. וטרף לבדו את העוף שכה חשק בו עתה
ניגש הזקן לתרמילו של הצעיר והוציא וכי של הזקן העוף שאכלו לבדו הרי שלו
משם את העוף הצלוי שהמתין להם הוא וזכותו עליו בשלמותו משום רעבונו
בצנעה בסבלנות כל הלילה. אך לבסוף עלתה לזכותו ידידותם
ממסעותיהם הרבים והכריעה את רעבונו
וכי מדוע החבאת אותו בתרמילי? שאל ורגזנותו להשאיר את חברו הזקן לשינתו
הצעיר מוכס?! וכי מדוע? החזיר ולדחות את מריבתם עד שיעיר היום
ושאלו הזקן טיפות נר החלב על תרמילי ומתפללי תפילת ותיקין יופיעו בבית
ומהפכת סמרטוטי יעידו על חיפושיך הכנסת.
הנמרצים כל הלילה אחר העוף חיפשת
בין בגדי כתרמילי לידי מסביב עקבות נר עם שחר ורחשם של המתפללים
החלב מעידים על מעשיך כאן כל הלילה הראשונים נשמע בבית הכנסת
אך רק כמקום אחד נשאר נקי ומסודר התעורר הזקן ודחף מרפקו בין צלעותיו
תרמילך. של חברו הקבצן הצעיר להעירו אך
הצעיר עייף היה מחיפושיו הכלתי נלאים
ְּב ִאישֹון לֵ יל בלילה אחר הצלי התקשה לקום וכנראה
היה עסוק בחלומו בגריסת עצמותיה
אחד הדומיות המופלאות שהקימו את האחרונות של הפרגיה שנפלה לו
עולם התורה והאמין ב'אין הדבר בשלימותה בחלום מבין סדקי אוזניו שמע
תלוי אלא בי' ,הוא הרב מפוניבז' זצ"ל, את חברו מפתהו לקום בוא נתפלל
כה מסופר. שחרית מחכה לנו סעודה שלמה לאחר
התפילה.
שני בחורים הגיעו אל העיר הקטנה בני
ברק לעת ערב ועם בואם חלה או אז עלתה בו חמתו ראשית הפסיד את
תקלה במערכת החשמל ועלטה נפלה על גרמיה האחרונים של אותה פרגיה
המקום לפתע הבחינו השניים באור שנתגלתה לו בחלום ובאחת חזר
המרצד במרומי גבעה שבפאתי העיר למציאות מורעב ומופסד גם אותו עוף
כאשר התקרבו השניים אל המקום ראו צלוי שחברו כנראה זלל לפניו בשעות
שם את הרב מפוניבז' זצ"ל עומד ומאיר הלילה.
את הקרקע הצחיחה.
התחיל רב עימו .איזה עוף מחכה לנו
שאלוהו אם יכולים הם לעזור לו אחר התפילה שמא השארת לי
בחיפושים? השיב להם הרב: ממנו איזו שוק או כנף? וכי מדוע חושדני
לא אבד לי כאן כלום .שבו השניים אתה בכך? ענהו הזקן .אין שרם ערף
ושאלו :לשם מה הוא מאיר את שעף מזמן כחלום ואין לך אלא מלח
הטרשים?! לזרות על פצעי .פסק הצעיר!
יא ﬣדעﬨ ל ֹּא ַב ָש ַמיִ ם ִהוא אוﬧ
שבור ורצוץ ורצה לבנות תורה ,הוא חלם אמר להם אינכם רואים הנה לפנינו כאן
חלומות והכל לעגו ,והנה הישיבה לפניך, על הגבעה ישיבה שלומדים בה
אמור לי וכי אני הקמתי מבצר זה לתורה? שבע מאות בחורים וכולל המונה ארבע
האם אני הייתי מסוגל לעשות דבר כזה? מאות אברכים האזינו לריתחא דאורייתא,
לך וספר להם מה זה קיום נצחי של כלל ראו איך מתפללים שמונה עשרה' ,הנה
ישראל? מהו קיום נצחי של תורה? הנה שם נאמר שיעור כללי ,ושם אומרים עתה
כאן רואים בחוש איך הקב"ה מקיים את שיחה הציצו לתוך חדר האוכל ולידו
הברית של 'כי לא תשכח מפי זרעו'ַּ ,ס ֵפר הפנימיה כיצד אינכם רואים?!
להם כיצד צמחה מתוך השואה אימפריה
של תורה! שני הבחורים ראו זאת כחלום מוזר
ומיהרו להסתלק מהמקום .חלפו
ַחיּו ָּׁתם ֵמ ַהתֹו ָּׁרה שנים והחלום היה למציאות ישיבת
פוניבז' המעטירה מתנוססת לה כראש
בפנימיות הדברים מבאר הבאר מים חיים הגבעה.
(דברים פרשת ואתחנן)' :שכל מצוה
ומצוה הכל יחודים עליונים .יחודי אחד משני הבחורים שפגשו את הרכ
שמותיו ב"ה ותיקוני העולמות העליונים, מפוניבז' על גבעת הטרשים מאיר
ורק שאין אנו צריכים לעלות שמה בפנסו ורואה את העתיד כחכם הרואה
ולתקן ,כי אין תיקונם אלא מעשיותינו את הנולד הגיע כאברך כרי להיפגש עם
פה בארץ התחתונה ככל אשר צונו ה' הרב מפוניבז' בעניין מסוים הוא ניגש אל
אלהינו ,ועל ידיהם ממילא מתיחדים שם הרב ושאלו אם הוא זוכר את פגישתם על
מאירים ומופיעים מתמלאים זיו ומפיקים הגבעה לפני למעלה מעשר שנים.
נוגה ומתתקנים שם תיקון גדול .וזה אמר
לא בשמים הוא לאמר מי יעלה לנו וגו'. נזדעק הרב לעומתו ושאל וכי זה אתה
אתה היית שם ואז חיבקו ולקחו
'כי הנה הוא הכל בפיך ובלבבך פה לסיור בבנין הישיבה הוא החל להראות לו
לעשותו בשמי השמים .אבל באמת כל פינה בישיבה ואמר לו הינך רואה זו
גם בשמים אין להם חיות כי אם מהתורה היא הישיבה שעל אודותיה דיברתי אז.
ומצוות שאנחנו מקיימים בארץ'.
האברך סבר לתומו שכסוף הסיור
'כי על ידי העבודה שבפינו ובלבבינו יתבקש לתרום לישיבה לפיכך
נמתקין כל הדינים ונכנעין ונעקדין התנצל ואמר לרב שאין באפשרותו
תחת הרחמים .ואז נעשה ה' הוא האלהים לתרום לשמע הדברים החויר הרב ואמר
שהאלהים נמתק ונכלל ברחמים .ואז תרד לו האמן לי שעבור תרומה לא הייתי
כל מיני ברכה ושפע אור וחיות לכל מבזבז עליך זמו רב כל כך מטרת סיורנו
העולמות שלמעלה ושלמטה הכל כידוע'. היא שונה לחלוטין!
מרחיב ומוסיף ביאור ביתר שאת ועוז, והמשיך בהתרגשות :הרי אתה שליח
שעל ידי עבודת האדם מתבררים ההשגחה העליונה ,אתה תספר
הניצוצות הק' ומתקנם לשרשם (באר מים לדור הבא כיצד נבנית ,הייתה שואה,
חיים דברים פרשת נצבים)' :וכאשר כתבנו כמה נשארה אדמה חרוכה ,לא היה מה לאכול,
פעמים שעיקר בירור הקדושה מהרע, ומי חשב על ישיבות והנה בא יהודי זקן
ﬣדעﬨ ל ֹּא ַב ָש ַמיִ ם ִהוא אוﬧ יב
נחת רוח מן האדם כי המתים חפשי רק הכל תלוי ועומד בלבו של אדם שכפי
האדם יש לו תענוג בגן עדן ממה שעשה אשר משבר ומכניע מעמקי תאות מורשי
המצות בעולם הזה .וזה שאמרו כי המצוה לבבו לפני ה' אלהינו בכל השתמשותו
הזאת לא בשמים הוא וכו' רצונו לומר בכל חפצי הארץ שלא להשתמש בהן כי
שאין חפץ ורצון עוד מה שהאדם עולה אם לשם ה' באמת כן נשבר ונכנע כח
נשמתו למעלה ,כי קרוב הדבר בפיך הרע אשר בחפיצים ההם והפח נשבר'.
ובלבבך לעשותו ,פירוש מה שהאדם
עושה בעולם הזה זהו חפץ ורצון הבורא 'ואז הניצוצות ההם המה כצפור נמלטה
ברוך הוא בזה יפורש זכרנו לחיים מלך מפח יוקשים ,שהצפור בעת המלטו
חפץ בחיים ,פירוש שעיקר חפץ ורצון מפחו ,הנה עבור שמחה חדות צאתו
מלכו של עולם באדם בעודו בחיים חיותו ממאסרו תעוף בכח רב וכח מופלג אל
נשמה עם הגוף יחד .וכתבנו בספר החיים תחת השמים כאשר תוכל'.
למענך כו' ,כי גם אנו נכוון בכל מעשינו
למענך אלהים חיים'. 'וכן ביותר ויותר עד אין שיעור כשנשבר
פח הקליפה מהניצוץ ,יעוף בכח
ָּׁהעֹולָּׁ ה ִמכָּׁ ל זֶ ה מופלג לאין קץ לאביו שבשמים לקבל פני
קדשו ולחסות תחת סתר כנפיו סלה'.
עיקר העבודה היא 'לא בשמים הוא' ,כאן ָּׁבעֹולָּׁ ם ַהזֶ ה
בעולם הזה ,קרוב אליך הדבר
מאוד ,לקיים תורה ומצוות ,כי התכלית תכלית העבודה היא כאן בעולם הזה ,עם
גילוי האור האלוקי (אור אין סוף) בדומם מבאר והקשיים הניסיונות
צומח ומדבר בבחינת 'ואתה מחיה את התפארת שלמה (מועדים ראש השנה) :לא כן
כולם'. אחר פטירתו אין לו להשם יתברך עוד
יג ﬣדעﬨ ְד ֵבקות וְ ִכסו ִפים אוﬧ
ּסּופים
ְד ֵבקּות וְ כִ ִ
תורה ניתנה מן השמים ,וכל מהות התורה הוא רוחניות ודבקות ,שהיא
דברים מופשטים דקים וזכים ,שהוא הפוך מעולם החומרי והגשמי ,והיא
תכלית העבודה של האדם להדבק בבוראו ,מצד שני ,מה שקרוב מאוד,
הוא העולם החומרי והגשמי ,שהוא קרוב מאוד אליך ,שהיא העולם הזה.
והגשמי ,במבט שטחי ,נראה כי הדבר ַה ַתכְּ לִ ית ַה ְּד ֵבקּות
נוגד זה את זה ,זה רוחני וזה גשמי ,כפי
שהאור והחושך לא ניתן לשלבם ,אך תכלית קיום תורה ומצוות הוא להגיע
במבט עמוק ופנימי ,נראה פלאות כיצד (דברים ד ,ד פרשת ואתחנן)' :וְ ַּא ֶתם
מגלים בזה העולם הנראה גס וחומרי, ֹלהיכֶ ם ַּחיִּ ים כֻּ לְ כֶ ם ַּהיֹום:
ַּה ְד ֵב ִּקים ַּבה' ֱא ֵ
מגושם ועבה ,את נקודת התכלית. כפי שנעים זמירות ישראל דוד המלך ע"ה
מבטא את רגשת ליבו (תהלים פד ,ג) :נִּ כְ ְס ָפה
(כתובותכבר חז"ל תמהים על הפסוק ּוב ָש ִּרי
וְ גַּ ם כָ לְ ָתה נַּ ְפ ִּׁשי לְ ַּח ְצרֹות ה' לִּ ִּבי ְ
קיא ,ב) ואתם הדבקים בה' אלהיכם חיים יְ ַּרּנְ נּו ֶאל ֵאל ָחי'.
כולכם היום -וכי אפשר לדבוקי בשכינה
והכתיב :כי ה' אלהיך אש אוכלה?! הרי מצד שני ,התורה הק' ,אומרת 'כִּ י ָקרֹוב
תרי"ג מצוות התורה הם רוחניים ֵאלֶ יָך ַּה ָד ָבר ְמאֹד' ,דהיינו (דברים ל ,יא
ושכליים? – יד ,פרשת נצבים)' :כִּ י ַּה ִּמ ְצוָ ה ַּהזֹאת ֲא ֶׁשר
ָאנֹכִּ י ְמ ַּצּוְ ָך ַּהיֹום ֹלא נִּ ְפלֵ את ִּהוא ִּמ ְמָך וְּ ֹלא
ַת ְּריַ "ג ֵעצֹות ְּרח ָֹּׁקה ִּהואֹ :לא ַב ָּׁש ַמיִ ם ִּהוא לֵ אמֹר ִּמי
יַּ ֲעלֶ ה לָ נּו ַּה ָש ַּמיְ ָמה וְ יִּ ָק ֶח ָה לָ נּו וְ יַּ ְׁש ִּמ ֵענּו
תכלית הדבקות הוא לגלות את השם א ָֹתּה וְ נַּ ֲע ֶשּנָ ה :וְּ ֹלא ֵמ ֵע ֶבר לַ יָּׁ ם ִּהוא לֵ אמֹר
יתברך בכל פרט ופרט ,בבחינת ִּמי יַּ ֲע ָבר לָ נּו ֶאל ֵע ֶבר ַּהיָ ם וְ יִּ ָק ֶח ָה לָ נּו
'ואתה מחיה את כולם' ,כל פעולה של וְ יַּ ְׁש ִּמ ֵענּו א ָֹתּה וְ נַּ ֲע ֶשּנָ ה :כִ י ָּׁקרֹוב ֵאלֶ יָך
גילוי השם יתברך ,הוא הדבקות ּובלְּ ָּׁב ְּבָך לַ ֲעשֹתֹו'. ַה ָּׁד ָּׁבר ְּמאֹד ְּב ִפיָך ִ
והכיסופים הגדולים מאוד ,כפי שבספר
תורה ,בעור הבהמה היא מתקדשת מצד אחד ,תורה ניתנה מן השמים ,וכל
בקדושת ספר תורה ,וכן תפילין ,וכל מהות התורה הוא רוחניות ודבקות,
סוגיות התורה הם מסביב דברים גשמיים, שהיא דברים מופשטים דקים וזכים,
כגון 'שור שנגח את הפרה' ,וכל סוגיות שהוא הפוך מעולם החומרי והגשמי ,והיא
התורה ,מצוות אכילה מצה ,כך מיישבים תכלית העבודה של האדם להדבק
חז"ל עצם שאדם מתחבר תלמיד חכם בבוראו ,מצד שני ,מה שקרוב מאוד ,הוא
שהיא מחובר מאוד להשם יתברך ,כך העולם החומרי והגשמי ,שהוא קרוב
דבקים בשכינה הק'. מאוד אליך ,שהיא העולם הזה (כסף ,כבוד,
אכילה וכדו')?
כלשון חז"ל (כתובות קיא ,ב) 'אלא ,כל
המשיא בתו לתלמיד חכם, אחד מהיסודות העצומים וגילוי העבודה
והעושה פרקמטיא לתלמידי חכמים, הוא לגלות אורות זכים ודקים,
והמהנה תלמידי חכמים מנכסיו ,מעלה רוחנים וגבוהים אל תוך העולם החומרי
ﬣדעﬨ ְד ֵבקות וְ ִכסו ִפים אוﬧ יד
פי שלא שמעו שלא השתמשו ברמ"ח עליו הכתוב כאילו מדבק בשכינה .כיוצא
איבריהם לעשות שום דבר גדול או קטן בדבר אתה אומר :לאהבה את ה' אלהיך
אלא מה שעל ידי זה ישיגו אחדותו יתברך ולדבקה בו -וכי אפשר לאדם לידבק
שמו על כן לא הוצרכו שינתן להם בשכינה אלא ,כל המשיא בתו לתלמיד
התורה'. חכם ,והעושה פרקמטיא לתלמידי
חכמים ,והמהנה תלמידי חכמים מנכסיו,
'וכן מלאכי מעלה שהן רוחניות הן מעלה עליו הכתוב כאילו מדבק בשכינה'.
מתלהבין תמיד בלי הפסק להשיג
מה הכוונה?
אחדותו יתברך שמו ולעשות נחת רוח
לפניו על כן הן חושבים תמיד לעשות מבאר המאור ושמש את עומק הדברים
דבר מה לפניו יתברך שמו אולי יהיה זאת (פרשת יתרו)' :ונראה בזה דהנה
לנחת רוח לפניו כדי שישמעו אחר כך הקב"ה נתן לישראל התורה שהיא תרי"ג
מפי הגבורה יפה עשיתם .וזהו עושי דברו מצוות רמ"ח מצוות עשה ושס"ה מצוות
מחמת גודל השתוקקות כדי לשמוע בקול לא תעשה ונקראים בזוה"ק תרי"ג עיטין
דברו אחר כך יפה עשיתם. (ח"ב פב ע"ב) דהיינו עצות שעל ידם יבוא
האדם להכיר את בוראו .וענין עצה שייך
זאת היו דרכי האבות הקדושים על ידי בדבר אשר האדם חפץ להשיג איזה דבר
שחתרו תמיד לבקש להשיג אחדותו והוא מסופק אם לעשות אם לאו נותנין
יתברך שמו עשו כל עשייתם שיהיה לו עצה ככה תעשה וככה לא תעשה.
לנחת רוח ליוצרם כדי שעל ידי זה ישיגו וצריך להבין מה היו ישראל חסרין
אחדותו ורוממותו יתברך שמו ,על כן זכו שהוצרך הקב"ה ליתן להם עצות'.
שהכתיב עליהם הקב"ה ששמרו דרך ה'.
ֲאבֹו ֵתינּו ַה ְּקדֹו ִשים
אבל אחר כך שירדו בני ישראל למצרים 'אך הענין הוא מי שרוצה להשיג ולהכיר
ונתערבו ביניהם והיו משוקעים את הבורא ברוך הוא צריך לזה
בטומאת מצרים על ידי זה לא היה להם שקידה רבה ולפנות מחשבתו מזה העולם
לב להתבונן להתלהב להבורא ברוך הוא מכל וכל ויום ולילה לא יחוש רק
כמו האבות הקדושים על כן הוצרך להשתוקק ולהתלהב אל הבורא ברוך
הקב"ה ליתן להם התורה הקדושה שהן הוא ,ומחשבתו תהיה חושב תחבולות
תרי"ג עצות שעל ידם יזכו להשיג תמיד אעשה כך וכך אולי על ידי זה אוכל
אחדותו יתברך שמו. להשיג אחדותו יתברך שמו ואשמור עצמי
מזה שלא לעשות והכל כדי להשיג
רבינו האריז"ל מגלה מה שקורה למטה אחדותו יתברך שמו ,וצריך שלא לעשות
הוא גילויים מה שמתרחש בשום אבר תנועה גדולה או קטנה רק מה
בעולמות העליונים ,כדאיתא בשער שהמוח שלו מחשב לעשות תחבולה
מאמרי רשב"י (מאמרי ספר הזוהר מהרב הגדול זלה"ה להשיג אחדותו יתברך שמו'.
-פרשת בראשית)' :והענין הוא כי האדם
התחתון הוא דוגמת צורה עליונה ופיו 'וכן יצחק ויעקב עשו תחבולות תמיד
כפה העליון ועיניו כעיני עליון וכאשר כדי להשיג אחדותו יתברך שמו ,על
יתעוררו למטה יתעוררו למעלה'. כן ממילא קיימו כל התורה כולה אף על
טו ﬣדעﬨ ְד ֵבקות וְ ִכסו ִפים אוﬧ
מצות ,וכאשר יקיים איזה מצות עשה, כל התורה כולה ,הם גילויים המתרחשים
יכוין להסיר מהאבר הפרטי של נפשו בעולומות העליונים ,כפי שרבינו
המתיחסת אל המצוה ההוא זוהמת החתם סופר זיע"א (תורת משה במדבר פרק א
הקליפה ההיא ,ואז תחול עליו אבר פסוק יח פרשת במדבר) 'אך ידוע הוא שכל ספר
המצוה הקדושה ההיא ,אחר הסתלקת תורה כולה הם צירופי שמותיו של
הזוהמא .וכן במניעת העבירה ,יכוין הקדוש ברוך הוא ,רק שכתובה היא על
שעי"כ יסולק הזוהמא אשר בגיד הפרטי הלשון שיוכלו להבין ג"כ בני אדם רצון
של הנפש המתיחסת לאותו עבירה ,ואז הבורא לקיים מצותיו ,אבל כולה סודות
יוכל להמשיך שפע הרוחני הנמשך דרך ושמות קדושים היא'.
הצינור הרוחני ,ועי"כ נעשית נפשו כסא
ומרכבה אל קדושתו ית' .וזה סוד האבות ַהּגּוף ֵאינֶ ּנּו ָּׁה ָּׁא ָּׁדם
הן הן המרכבה (בר"ר פב ,ו) עכ"ל ,ודפח"ח.
טבע העולם להתייחס ל'גוף' כאילו הוא
האדם שבתוכו ,וזה לא נכון (תולדות
כל מצוה יש לה רמזים בעולמות
העליונים ,כתב האור המאיר (פרשת
יעקב יוסף בראשית הקדמה) 'ידע האדם וישכיל
בראשית) 'והזוהר (ח"ב פב ,ב) קורא אותן היצור נוצר ,כי גוף האדם איננו האדם רק
תרי"ג עיטין ,לכוון האמור ,בהשכיל לב לבוש האדם ,נוצר ברמ"ח איברים ושס"ה
מקום רמיזתם בעולמות עליונים ,שכל גידים ,והשם יתברך נפח בו נפש חיה
אחת מהנה ,יש להם מקום מוצא באורות כלולה מרמ"ח איברים ושס"ה גידים
עליונים ,ולכן צמצם הקדוש ברוך הוא רוחנים ,ויתלבשו תוך רמ"ח איברים של
בהירות רוחניות ,בתרי"ג מצות הנראים הגוף ,ואז פועלים איברי הנפש פעולתן
גשמיים ,בכדי שיוכל אוזן הגשמי לשמוע, על ידי הכלים שהם איברי הגוף.
ורעיון לבות בני אדם לתפוס אפס קצת, ומזון האיברים הרוחנים הוא על ידי קיום
והתורה נקראת בשם תורה ,המורה לאדם התורה הכלולה מתרי"ג מצות,
דרך הישר והנכונה ,לדעת איך לידבק כדמיון תרי"ג אברי הגוף ,וכל אבר
ברוממת עוצם אלהותו ,ובאמת מי מרמ"ח איברים ניזון מן מצוה פרטיות
שחכמת אלהים בקרבו ,ואין מלאכתו מתיחסת לאותו אבר ,וכאשר מוכח מש"ס
מלאכת הקודש ברמיה ,כי אם בתמים דמכות (כג ב) אשר נבאר אח"ז.
ובלב שלם ,יכול לדעת ולהבין בספרים
סוד רמיזתם במקומם בעולמות עליונים, ִסלּוק ַהזֹו ֲה ָּׁמא
ומה טיבם ,ותועלת הגדולה מה שגורם
בעשיותם על מתכונתם ,אזי גורם כתב הרב אלהי מה"ר חיים ויטאל בספרו
השפעות אורות עליונים בהשכינה, שער הקדושה ח"א פ"א ,וז"ל :וכל
ובודאי ניתוסף אליו גם כן התלהבות אבר וכו' וכאשר יחסר לאדם קיום איזה
ודביקות גדול לעבודת הבורא'. מצוה ,גם האבר הפרטי המתיחס לאותו
מצוה יחסר ממנו מזונו הנמשך לו משם
(על מועדים -מוסיף הדברי חיים זיע"א הוי"ה ,כמ"ש (נחמיה ט ,ו) ואתה מחיה את
לזאת חנוכה פרשת מקץ)' :דכל התורה הוא רק כלם ,כי בשם הוי"ה תלוין כל המצות,
מבוא לבא לידיעת הבורא ולהשגה קצת כמו שאמרו חז"ל (זח"א כד א) י"ה עם שמי
מכבודו ,דהאדם חומרי ואיך ישיג רוחני שס"ה ,ו"ה עם זכרי רמ"ח וכו' .לכן צריך
ושכלי ,ולכן גזרה חכמתו יתברך שאם האדם לחפש בכל כוחו לקיים כל תרי"ג
ﬣדעﬨ ְד ֵבקות וְ ִכסו ִפים אוﬧ טז
'ואני שמעתי כן מפה קדוש הרב המגיד נעשה כפי מצותיו ,יזדכך החומר ויתרבה
[הרה"ק ר' יחיאל מיכל מזלאטשוב זיע"א] ,ואמר כח הנפש ויוסר מסך המבדיל ויתרבה
שמעודו כל מה שרואה בספר אין לפניו הדעת ,וכן כתב בזוה"ק (יתרו פב ע"ב)
הפרש או גמרא או קבלה אינו רואה שום דתרי"ג מצות המה תרי"ג עיטין ,היינו
דבר אחר זולת איך לעבוד את השי"ת, עצות איך על ידם יוסר מסך המבדיל
ובאמת הוא כך ,אבל זה הוא לפניו שהוא ולבא לדביקות הנפש בד'.
צדיק בן צדיק ,ושאר השלימים ,אבל לא
אתנו יודע עד מה ,איך ומה ,רק באמונה כל מה שרואה בספר אין לפניו הפרש או
אני מאמין זה ,וקצתם שמענו דוגמתם'. גמרא או קבלה אינו רואה שום דבר
אחר זולת איך לעבוד את השי"ת ,כפי
'לא יחסר ויקלקל שום דבר אפילו תנועה שכתב בספר יושר דברי אמת (אות כד)' :כי
קלה ,כמו ההולך על החבל שהוא כל תורתינו כולה שבכתב ושבעל פה אין
קשור למעלה ותחתיו הים סוער ,שצריך דבר אחד אפילו אות אחת יוצא לדבר
לשמור ולכוון כל דעתו שלא יטה א"ע אחר זולת לעבוד את השי"ת ,כי לזה
לאחד מן הצדדין ,שאם יטה א"ע לאחד נתנה ,ונקרא תורה על שם שמורה לאמר
מן הצדדין אף כחוט השערה יפול לתוך זה הדרך ילכו בה ,ואפילו בדיני ממונות
הים ,כן צריך האיש הצדיק הזה הדבוק ושאר דינים הדומים שאין נפקותא
באמת נכון לשמור א"ע מכל דבר קטן ועובדא מהם ,אם ריק הוא ,מכם הוא,
שבקטנים שלא יקלקל חלילה'. אבל מי שעובד השי"ת בשלימות מגלין
לו רזי תורה ,וזהו הרזין איך ליקח עצה
ָּׁהעֹולָּׁ ה ִמכָּׁ ל זֶ ה מכל תרי"ג מצות לעבוד בהם הבורא ית',
אף על פי שאינם באפשר לקיימם
גילוי רצון השם יתברך הוא על ידי קיום בעצמם ,כמו מצות התלוין בארץ ושאר
מצוות התורה ,וזהו תכלית הדבקות מצות ,וזה שקרא הזהר (יתרו פ"ב ע"ב) את
והכיסופים שהם האור והכלי ,תרי ריען התרי"ג מצות תרי"ג עיטין ,ר"ל שנותנים
דלא מתפרשין. לאדם עצה איך להתדבק ביוצרו'.
יז ﬣדעﬨ יפה'
ְתקו ַפת ֲ'ח ִפ ָ אוﬧ
קּופת ֲ'ח ִפ ָיפה'
ְת ַ
ה"חיבת חופה" קיימת אך ורק בעולם הזה! כל מצוה ומצוה שאנו מקיימים
כאן בעולם הזה ,כל מילה של תפילה ,של תורה ,זוהי חתונה ,זוהי "חופה"
-ויש לה חיבה מיוחדת! בעולם הבא החיבה המיוחדת הזו לא קיימת.
יהושע ,העובד הותיק ,אינו יודע את ּטּורין
ִמכְּ ַתב ִפ ִ
סיבת השנוי .הוא אינו יכול
לנחש אם הוא עומד להתקדם מן התפקיד אחת לשבע שנים ,במועד שנת השמיטה,
יש מצוות 'הקהל' (דברים לא ,י – יג ,פרשת
ולהפוך למנכ"ל החברה ,או לסגנה ,או
שעומדים פשוט לפטר אותו ,אך מכל וילך)ַ ' :ה ְּק ֵהל ֶאת ָּׁה ָּׁעם ָּׁה ֲאנָּׁ ִשים וְּ ַהּנָּׁ ִשים
מקום דבר אחד ברור לו היטב – אם וְּ ַה ַּטף וְּ גֵ ְּרָך ֲא ֶשר ִב ְּש ָּׁע ֶריָך לְּ ַמ ַען יִ ְּש ְּמעּו
התחילה חפיפה ,הוא לא ישאר עוד ֹלהיכֶ ם וְּ ָּׁש ְּמרּוּולְּ ַמ ַען יִ לְּ ְּמדּו וְּ יָּׁ ְּראּו ֶאת ה' ֱא ֵ
בתפקידו... תֹורה ַהזֹאת: לַ ֲעשֹות ֶאת כָּׁ ל ִד ְּב ֵרי ַה ָּׁ
יהם ֲא ֶׁשר ֹלא יָ ְדעּו יִּ ְׁש ְמעּו וְ לָ ְמדּו ּובנֵ ְֶ
עומד אדם – מסיים ה"חפץ חיים" – ֹלהיכֶ ם כָ ל ַּהיָ ִּמים ֲא ֶׁשר לְ יִּ ְר ָאה ֶאת ה' ֱא ֵ
ומחזיק בהתרגשות בבנו הנולד ַּא ֶתם ַּחיִּ ים ַּעל ָה ֲא ָד ָמה ֲא ֶׁשר ַּא ֶתם ע ְֹב ִּרים
לו .כאן המקום להזכירו :נולד לך ילד? – ֶאת ַּהיַּ ְר ֵדן ָׁש ָמה לְ ִּר ְׁש ָתּה'.
מזל טוב! תקופת ה'חפיפה' התחילה...
המצוה הזאת מתקיימת אחת לשבע
ָּׁח ְּתמּו ָּׁק ַבע שנים ,כפי שאומרת התורה,
במוצאי שנת השמיטה ,במוצאי חג
יגש אלי אחד מנקיי הדעת שבירושלים הסוכות .עולים כולם לירושלים,
באחרית שנה ותמיהה גדולה בפיו, ומקיימים את המצוה הזאת ,של 'וְ יָ ְראּו
אביו נמצא לרפואה בבית החולים בקומה ֹלהיכֶ ם וְ ָׁש ְמרּו לַּ ֲעשֹות ֶאת כָ ל
ֶאת ה' ֱא ֵ
12החליט לעלות ברגל לראות מה תֹורה ַּהזֹאת'.ִּד ְב ֵרי ַּה ָ
מתרחש ב 12-קומות שתחתיו ,עבר קומה
קומה ,גילה מחלוקת (לב ,צינתור ,טיפול נמרץ מסר רב משמעות טמון בילדים שבהם
ועוד) ירחם השם ,חולים מתייסרים זה זכה הבורא את האדם ,ואודותיו
מחובר לניפוזיה וזה להנשמה ,וזה ממשיל ה"חפץ חיים" את המשל הבא:
לזונדה. עובד לו אדם במשרד כלשהו במשך
ארבעים שנה משעה שמונה ועד חמש
מכל מחלקה שיוצא ,מרים את עיניו במשרה מלאה .באחד הימים ,מגיע
לשמים' :ברוך השם ,אינני זקוק המעביד אל העמדה שלו בלווית אדם זר
למחלוקת אלו' ,כך עבר את כל השתיים ובלתי מוכר.
עשרה קומות ,ובכל קומה בכל המחלוקת
להודות להשם יתברך שאינו זקוק לבית הוא עורך ביניהם הכרות קצרה :הכר נא,
החולים לרופאים ולרפואתם. יהושע ,את יעקב – העובד החדש
שלנו .אני ממנה אותך ללמד אותו מה אנו
כשיוצא מבית החולים ,הוא היה המום, עושים כאן ולהדריך אותו בעבודה .מרגע
איך שכולים עסוקים זה זה הוא עובד כאן לצידך לתקופת חפיפה.
ﬣדעﬨ יפה'
ְתקו ַפת ֲ'ח ִפ ָ אוﬧ יח
שנוכל לעשותו גדול ומרווח ונאה כדבעי. בחרישה וזה בזריעה ,כאילו שהם 'חתמו
וכך גם מנהגן של הבריות בבנין הבתים, קבע' ,כאין בתי חולים ואין בתי קברות.
עושים טרקלין גדול ונאה ואילו
הפרוזדור חשיבותו פחותה מזה הרבה. פלא פלאות!
אם תעשה ההיפך מזה סופך להיות צחוק מגדירה המשנה באופן חד וקולע (אבות ד,
בעיני הבריות ,שיאמרו ראו מה עשה
טז)' :רבי יעקב אומר העולם הזה
פלוני -טרקלין אשר בו יושבים בדרך
דומה לפרוזדור בפני העולם הבא התקן
קבע ומקום הוא לקבלת אורחים -עשהו
עצמך בפרוזדור כדי שתכנס לטרקלין'.
קטן וצר; ואילו הפרוזדור שאינו משמש
אלא מעבר ארעי -עשהו גדול ומרווח. הנשמה ירדה לעולם הזה ,לפרוזדור
ארעי ,כדי להכשיר את עצמה,
בזמן שאנו שוהים כאן בעולם הזה ,אנו
על ידי תורה ,מצוות ומעשים טובים,
בונים ומקימים לעצמנו את
לקראת חיי הנצח בעולם הבא המשול
הטרקלין שבעולם הבא ,כדברי חז"ל
לטרקלין.
במדרש משלי" :ללמדך שכל מי שקנה לו
דברי תורה קנה לו בית בעולם הבא". ְּט ַר ְּקלִ ין ּגָּׁ דֹול
ומה אנו עושים? אנו עומדים וטורחים
להגדיל ,לשפר וליפות את הפרוזדור .על במשלי החפץ חיים מובא מעשה בעשיר
ידי כן אנו מצמצמים במו ידינו את ביתנו אחד שהזמין אליו אדריכל אמן
האמיתי ,את הטרקלין ,את הדירה ואמר לו :רצוני לבנות בית נאה והדור
הנצחית שלנו .כלום אין זה מעשה של כאן במקום הזה ומכיון ששמעתי עליך
שטות?! שאדריכל אמן אתה הריני מבקש שתצור
לי צורתו של הבית .אולם בעיקר שים לב
אכן האדם המשכיל והחכם ,עיניו בראשו לטרקלין שיהא גדול ונאה ביותר ,אלא
ויודע כי ימיו עלי ארץ קצובים .כל שאף בפרוזדור אל תזלזל -אף הוא רצוני
מחשבותיו ומעשיו מכוונים אך ורק לתקן שיהא גדול ומרווח.
את נפשו ולהכינה לקראת עולם שכולו
טוב .כל פנייתו לענייני החומר ,אינה הלך האדריכל ובדק יפה את המקום
אלא כדי קיומו בפרוזדור. שעליו אמר העשיר להקים לו את
הבית ואמר לו :הנה בדקתי את המקום
בשם משמואל
(פרשת לך לך -שנת תרפ"ג) ומדדתיו יפה וראיתי שגם לזה וגם לזה
'ביאור הדברים עפ"י מאמרם ז"ל לא יספיק לנו המקום .אם ברצונך
(אבות פ"ד) התקן עצמך בפרוזדור כדי בטרקלין גדול יש הכרח להקטין את
שתכנס לטרקלין ,וכשם שאי אפשר לבוא הפרוזדור ,שכן ככל שנגדיל את
לטרקלין אלא בהקדם הכניסה לפרוזדור, הפרוזדור כן יצטמצם וילך המקום
כן אי אפשר להכנס לעוה"ב אלא שישאר לנו בשביל הטרקלין .מובן
באמצעות הכנה בעוה"ז וכבמדרש (ריש שהברירה בידך ויכול אתה להחליט לכאן
חקת) מי יתן טהור מטמא לא אחד אברהם או לכאן.
מתרח ישראל מאומות עוה"ב מעוה"ז,
ואילו יצוייר בלתי עוה"ז לא הי' אפשר אולם לו לעצתי תשמע הייתי לוקח
לזכות לעוה"ב ,כי לרגל רוממות עוה"ב מהפרוזדור ומוסיף לטרקלין ,כדי
יט ﬣדעﬨ יפה'
ְתקו ַפת ֲ'ח ִפ ָ אוﬧ
רוצה להקים דורות שיהיה לי המשך אי אפשר לזכות בו אלא ע"י שמתרחק
בעולם הזה .כמו שהרמב"ם כותב (פרקי מעוה"ז'.
הצלחה פ"ב) שהאדם מפחד מהמוות עד
שיכנס לחופה" ,כי החתן אצל צאתו ֵבית ֲחר ֶֹשת
מהחופה כבר שמחה נפשו שמחה ממה הגה"צ רבי שמשון פינקוס זצ"ל (תפארת
שהגיע אליו מן הבטחון מהמחשבות שמשון על בראשית -יעקב ועשו מתו ביום
הרעות והקים הזרע וקיום מינו ובטחון אחד) :חז"ל אומרים" :העולם הזה דומה
פחדו". לפרוזדור בפני העולם הבא ,התקן עצמך
בפרוזדור כדי שתכנס לטרקלין" .דברי
והנה כאשר האדם מגיע ליום חופתו הוא חז"ל אלו ידועים ומפורסמים ,אלא שיש
רוכש לעצמו עניבה חדשה ,מגבעת לנו טעות בפירושם.
חדשה ,חליפה מהודרת וכו' .נתאר
לעצמנו חתן המגיע לחופה בבגדיו בפשטות מבינים את דברי חז"ל אלו,
הישנים ,ללא עניבה ,בסתם בגדים של שהעולם הזה הוא הכנה לעולם
חול ,קרועים ומאובקים .אנו תמהים הבא ,כלומר :העולם הזה הוא כמו מפעל
ושואלים אותו" :מה זה"?! והוא עונה: שבו עובדים הפועלים קשה במשך
"לשם מה עלי להתלבש בבגדים תקופה ,ובסוף היום או החודש הם
מהודרים? הלא כל החתונה אינה אלא מקבלים את משכורתם.
הכנה להקים דורות ישרים .בעזרת השם,
בברית של הילד הראשון -אז אתהדר ובמשל שבדבר :ניכנס למפעל ,נראה
בבגדים חדשים"... אדם עומד ליד מכונה ,מפוחם
כולו ,ובגדיו מלאים בכתמי גריז ,מזיע
העולם הזה בו אנו נמצאים ,אינו בבחינת כולו .נשאל אותו' :מדוע אתה עובד כל
בית חרושת ,אלא בבחינת חופה! כך קשה? תראה איזה חיים שחורים יש
נכון שהחופה היא רק הכנה למטרה ,נכון לך! לך תנוח ,תאכל משהו '...והוא יענה:
שהתכלית היא לעתיד לבוא ,בעולם הבא 'אדם לעמל יולד ...נכון שאלו חיים
-אבל "היום לעשותם" ,היום זה חופה, קשים ,אבל בסוף אקבל המשכורת'!
ולחופה יש ביטוי בחז"ל (כתובות נו ע"א): כך אנו מציירים לעצמנו את העולם הזה
"חיבת חופה"! ישנה חיבה מיוחדת שהיא
-חיים מלאי קשיים ,צרות
קיימת רק בחופה!
והרפתקאות .אבל שווה לנו לחיות את
החיים השחורים הללו ,כי "היום לעשותם
העולם הבא הוא ה"למחר לקבל שכרם",
ולמחר לקבל שכרם" (עירובין כב ע"א) .אבל
הוא התכלית ,שם הוא המקום
זוהי טעות מהותית בכל המציאות
"להתענג על ה' וליהנות מזיו שכינתו",
היהודית!
זוהי הדביקות בקב"ה .אבל ה"חיבת
חופה" קיימת אך ורק בעולם הזה! כל ַה ָּׁמ ָּׁשל ַהּנָּׁ כֹון
מצוה ומצוה שאנו מקיימים כאן בעולם
הזה ,כל מילה של תפילה ,של תורה ,זוהי המשל הנכון בזה הוא ,לאדם הנושא
חתונה ,זוהי "חופה" -ויש לה חיבה אשה ,והוא נכנס לחופה .נשאל
מיוחדת! בעולם הבא החיבה המיוחדת אותו לשם מה אתה מתחתן? הוא יאמר:
הזו לא קיימת. אני רוצה לבנות בית נאמן בישראל ,אני
ﬣדעﬨ יפה'
ְתקו ַפת ֲ'ח ִפ ָ אוﬧ כ
ָּׁהעֹולָּׁ ה ִמכָּׁ ל זֶ ה באחרית שנה ,ניגשתי למו"ר צדיקא
ופרישא הגה"צ רבי חיים
מענדל זצ"ל ,ותהיתי בפניו' :שהשנה
מהות העולם הזה הוא 'החופה' זהו עצם עברה מהר מאוד' ,תפס את זקנו הלבן
ההכנה לטרקלין ,גילוי העולם הזה, והצחר שירד על פי מדותיו ,ואמר:
הוא עצם העולם הבא. 'שמונים וחמש שנה עברו כהרף עין'.
אסיים בברכת חז"ל במס' יומא (עא ,א)' :מחיה חיים ,יתן לכם חיים ארוכים וטובים
ומתוקנים' ,אכי"ר .א גוטן און אפריילכען שבת.
קול היכל 'אור הדעת'
ארץ ישראל02.500.4499 :
ארה"ב1585.280.2888 :
לקבלת חוברת 'אור הדעת' מדי שבוע
שלחו בקשה ותצורפו לרשימת המנויים
B025004499@gmail.com
מהדורת ביקורת ,טיוטה -אינו מוגה כלל
