gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

משך חכמה המבואר · Meshech Chochmu Hamivoyer — ניצבים וילך (2026-08-31)

מוציא לאור: משך חכמה המבואר · Meshech Chochmu Hamivoyer

שבוע: ניצבים וילך (2026-08-31)

משך חכמה המבואר · Meshech Chochmu Hamivoyer — ניצבים וילך (2026-08-31)

פתח את ה-PDF הורדה

‫משך חכמה‬ ‫פרשת נצבים ‪ -‬וילך פסקא ו‪-‬ז – מפרשת וילך – מינוי יהושע‬ ‫מאת הגה"ק רבי מאיר שמחה הכהן זצוק"ל מדווינסק‬ ‫עם ביאור בינת החכמה ‪ -‬מאת יצחק בירך דסקל‬ ‫גליון מס' נ תשפ"ו טל‪ 052-7611435 :‬מייל‪y.b.daskal@ybdaskal.com :‬‬ ‫להורדת כל המשך חכמה עם בינת החכמה חינם לחץ כאן‬ ‫ישראל‪ ,‬ולכן הוה בטוח ואתה תנחילנה‪ ,‬וממה שאתה תבוא עם‬ ‫]ו[‬ ‫העם תדע כי תנחילנה ‪.2‬‬ ‫)לא‪ ,‬ז( ַויּ ְִק ָרא מֹשֶׁ ה לִיהוֹשֻׁ עַ וַיּ ֹאמֶ ר ֵאלָיו לְעֵ ינֵי כָל ִי ְשׂ ָר ֵאל חֲ זַק‬ ‫‪‬‬ ‫וֶאֱ מָ ץ כִּ י ַא ָתּה ָתּבוֹא ֶאת הָ עָ ם הַ זֶּ ה ֶאל הָ ָא ֶרץ אֲ ֶשׁר ִנ ְשׁבַּ ע ה' לַ אֲ ב ָֹתם‬ ‫אוֹתם‪:‬‬ ‫ל ֵָתת ָל ֶהם וְ ַא ָתּה ַתּנ ְִחי ֶלנָּה ָ‬ ‫]ז[‬ ‫עוד טעם שאמר תבוא את העם‪ ,‬ולא אמר תביא את העם‬ ‫תּוֹרה הַ זּ ֹאת ַויִּ ְתּנָהּ ֶאל ַהכֹּהֲ נִים בְּ נֵי לֵוִ י‬ ‫)לא‪ ,‬ט( ַויִּכְ תֹּב מֹשֶׁ ה ֶאת הַ ָ‬ ‫)לא‪ ,‬ז( כי אתה תבוא את העם הזה כו' ‪ .1‬פירוש‪ ,‬חזק ואמץ‪ ,‬כי‬ ‫הַ נּ ְֹשׂ ִאים ֶאת אֲ רוֹן בְּ ִרית ה' וְ ֶאל ָכּל זִ ְקנֵי ִי ְשׂ ָר ֵאל‪:‬‬ ‫כמו שמכל הנמנים ראשונה‪ ,‬לא נשארו רק כלב ויהושע )יהושע‬ ‫ביאור דברי רבי דוסא בן ארכינס בירושלמי‪ ,‬שרבי אלעזר בן עזריה דומה לעזרא‬ ‫יד‪ ,‬ו‪-‬יד( ונתקיים דבר ה' שאמר )דברים א‪ ,‬לח( יהושע כו' הוא‬ ‫הסופר‪ ,‬ועיניו דומות לו‬ ‫יבא שמה‪ ,‬כן יתקיים דבר ה' מה שדבר )שם( כי הוא ינחילנה את‬ ‫)לא‪ ,‬ט( ויתנה לכהנים בני לוי ‪ .3‬בירושלמי פרק א‪ ,‬ו דיבמות ראה‬ ‫את רבי אלעזר בן עזריה וקרא עליו )תהלים לז‪ ,‬כה( נער הייתי‬ ‫לא נשארו רק אתה וכלב )יהושע יד‪ ,‬ו‪-‬יד(‪ ,‬ונתקיים במלואו דבר ה' שאמר‬ ‫‪] 1‬ו[ )לא‪ ,‬ז( " ַויִּ ְק ָרא מֹ שֶׁ ה לִ יה ֹושֻׁעַ וַ יֹּאמֶ ר אֵ לָיו לְ עֵ ינֵי כָל י ְִשׂ ָראֵ ל ֲחזַק ֶואֱמָ ץ‬ ‫)דברים א‪ ,‬לח( "יְה ֹושֻׁעַ בִּ ן נוּן הָ עֹ מֵ ד לְ פָ נֶי� הוּא ָיבֹא שָׁ מָּ ה"‪ ,‬כך יתקיים‬ ‫אָרץ אֲשֶׁ ר נ ְִשׁבַּ ע ה' ַל ֲאבֹתָ ם לָתֵ ת לָהֶ ם וְ אַ תָּ ה‬ ‫כִּ י אַ תָּ ה תָּ בוֹא אֶ ת הָ עָ ם הַ זֶּה אֶ ל הָ ֶ‬ ‫במלואו סוף הכתוב "אֹ ת ֹו חַ זֵּק כִּ י הוּא ַינ ְִח ֶלנָּה אֶ ת י ְִשׂ ָראֵ ל"‪.‬‬ ‫תַּ נ ְִחי ֶלנָּה אוֹתָ ם" ע"כ‪ .‬יש לדקדק‪] :‬א‪ .‬ה‪ .‬הרבה מהדקדוקים כבר ישב רבינו‬ ‫ובזה מבואר מדוע אמר משה ליהושע חזק ואמץ‪ ,‬דהיינו על זה שינחיל את‬ ‫לעיל‪ ,‬אבל כך דרכו לתרץ בכמה אנפין‪ ,‬ששבעים אפין לתורה[ א‪ .‬לאיזה‬ ‫ישראל‪ ,‬אלא שהקדים לומר כי אתה תבוא עם העם הזה‪ ,‬שמזה שראית‬ ‫ענין התכוון משה רבינו שאמר ליהושע חזק ואמץ‪ .‬ואין לומר דהכונה‬ ‫שמכל העם נשארו רק אתה וכלב עם העם "הזה"‪ ,‬היינו העם שלא היה‬ ‫שיחזק ויאמץ בהנהגה של העם‪ ,‬שהרי לא אמר אתה "תביא" את העם‪,‬‬ ‫במנין הפקודים הראשון‪ ,‬כך תתקיים הבטחת ה' שאתה תנחילנה‪ ,‬שתבוא‬ ‫שמשמעו שתנהיג את העם לבד‪ ,‬אלא אמר "תבוא" את העם‪ ,‬שמשמעו‬ ‫עם העם‪ ,‬ולכן כפל "ואתה"‪ ,‬כי הם שני ענינים‪ .‬ומבואר הכל בסייעתא‬ ‫שיבוא יחד עם ישראל לארץ ישראל‪ .‬ב‪ .‬למה אמר העם "הזה"‪ ,‬די לומר‬ ‫דשמיא‪.‬‬ ‫העם‪ .‬ג‪ .‬מדוע באמת לא אמר "תביא" והרי יהושע היה מנהיג ישראל‪ ,‬והוא‬ ‫‪ 2‬תמצית דבריו‪ :‬עוד טעם שאמר תבוא את העם‪ ,‬ולא אמר תביא‬ ‫הביא את ישראל‪ ,‬ומה הוא לשון "תבוא"‪ .‬ד‪ .‬הרי עיקר חזק ואמץ היא‬ ‫את העם‪ ,‬כי התכוון משה לומר ליהושע‪ ,‬שמזה שאתה נשארת‬ ‫הנחלת הארץ‪ ,‬והיה צריך לומר חזק ואמץ כי אתה תנחילנה‪ ,‬והפסיק בדבר‬ ‫מכל המנין הראשון יחד עם כלב‪ ,‬ואתה וכלב בלבד תבוא עם העם‬ ‫אחר‪ .‬ד‪ .‬מדוע כפל וכתב "ואתה" תנחילנה‪.‬‬ ‫הזה‪ ,‬שלא היה במנין הראשון‪ ,‬והתקיימה הבטחת ה' שיהושע‬ ‫אבל הביאור בכל זה‪ ,‬דלעיל כתיב )דברים א‪ ,‬לד‪-‬לח( ")לד( ַויִּ ְשׁמַ ע ה' אֶ ת‬ ‫ישאר עם כלב‪ ,‬כך גם תתקיים הבטחת ה' שאתה תנחילנה‪.‬‬ ‫קוֹל ִדּבְ ֵריכֶם ַויִּ ְקצֹף ַויִּ שָּׁ בַ ע לֵאמֹ ר‪) :‬לה( אִ ם י ְִראֶ ה אִ ישׁ בָּ ֲאנ ִָשׁים הָ אֵ לֶּה הַ דּוֹר‬ ‫אָרץ הַ טּוֹבָ ה אֲשֶׁ ר נ ְִשׁבַּ עְ תִּ י לָתֵ ת ַל ֲאבֹתֵ יכֶם‪) :‬לו( זוּלָתִ י ָכּלֵב‬ ‫הָ ָרע הַ זֶּה אֵ ת הָ ֶ‬ ‫אָרץ אֲשֶׁ ר ָדּ ַר� בָּ הּ וּלְ בָ נָיו יַעַ ן אֲשֶׁ ר ִמלֵּא‬ ‫בֶּ ן ְי ֻפנֶּה הוּא י ְִראֶ נָּה וְ ל ֹו אֶ תֵּ ן אֶ ת הָ ֶ‬ ‫]ז[‬ ‫אַח ֲֵרי ה'‪) :‬לז( גַּם בִּ י הִ תְ אַ נַּף ה' בִּ גְ לַלְ כֶם לֵאמֹ ר גַּם אַ תָּ ה �א תָ בֹא שָׁ ם‪) :‬לח(‬ ‫יְה ֹושֻׁעַ בִּ ן נוּן הָ עֹ מֵ ד לְ פָ נֶי� הוּא ָיבֹא שָׁ מָּ ה אֹ ת ֹו חַ זֵּק כִּ י הוּא ַינ ְִח ֶל ָנּה אֶ ת‬ ‫‪] 3‬ז[ )לא‪ ,‬ט( ]א‪.‬ה‪ .‬הנחתי בביאור‪ ,‬מקומות רבים מלשונו הטהור של רבינו‬ ‫י ְִשׂ ָראֵ ל"‪ ,‬ולמרות ההבטחה של ה'‪ ,‬יתכן שלא יבוא הדבר הטוב שיהושע‬ ‫הגדול שנכתב באריכות‪ ,‬אלא שהוספתי ביאורים‪ ,‬ודבריו מצויינים‬ ‫ינחילנה‪ ,‬כי לפעמים חלילה החטא גורם‪ ,‬כמו שאמרו חז"ל בברכות )ד‪ ,‬א(‪.‬‬ ‫במרכאות[‪ַ " .‬ויִּ כְ תֹּ ב מֹ שֶׁ ה אֶ ת הַ תּו ָֹרה הַ זֹּאת ַויִּ תְּ נָהּ אֶ ל הַ כֹּ ֲהנִים בְּ נֵי לֵוִ י‬ ‫לכן אמר משה ליהושע‪ ,‬תחזק ותאמץ להנחיל את ישראל‪ ,‬ולא יעלה בלבך‬ ‫הַ נֹּ ְשׂאִ ים אֶ ת אֲרוֹן בְּ ִרית ה' וְ אֶ ל כָּל זִ ְקנֵי י ְִשׂ ָראֵ ל" ע"כ‪ .‬גרסינן בירושלמי‬ ‫ספק בהבטחת ה' יתברך‪ ,‬כי כמו שמכל אלו שנמנו בראשונה במנין העם‬ ‫ביבמות )א‪ ,‬ו( "ר' יעקב בר אידי בשם ר' יהושע בן לוי מעשה שנכנסו זקנים‬ ‫א‬ ‫משך חכמה‬ ‫פרשת נצבים ‪ -‬וילך פסקא ו‪-‬ז – מפרשת וילך – מינוי יהושע‬ ‫מאת הגה"ק רבי מאיר שמחה הכהן זצוק"ל מדווינסק‬ ‫עם ביאור בינת החכמה ‪ -‬מאת יצחק בירך דסקל‬ ‫גליון מס' נ תשפ"ו טל‪ 052-7611435 :‬מייל‪y.b.daskal@ybdaskal.com :‬‬ ‫]כאשר מצאנו בנחמיה ודברי הימים[ ונסתם החזון ובטלו הרואים‬ ‫אצל ר' דוסא בן הרכינס כו' ראה את רבי אלעזר בן עזריה וקרא עליו‬ ‫באספקלריא המאירה‪ ,‬יותר נאות לכתבה בלשון מובן לכל הרוצה לדעת‪,‬‬ ‫)תהילים לז‪ ,‬כה( נער הייתי גם זקנתי‪ .‬מכירו אני שהוא דור עשירי לעזרא‪.‬‬ ‫וחכמות בחוץ תרונה )משלי א‪ ,‬כ(‪ ,‬ומוטב להגיע אל המטרה הנאותה‬ ‫ועינוי דמיין לדידיה" ע"כ‪ .‬פירוש‪ ,‬ראה רבי דוסא בן ארכינס את רבי אלעזר‬ ‫להרחיב הדעת בארץ‪] ,‬כאשר באמת נתפשטה עד מאוד התורה בזמן בית‬ ‫בן עזריה‪ ,‬וקרא עליו את המקרא )תהלים לז‪ ,‬כה( "נַעַ ר הָ יִיתִ י גַּם זָקַ נְתִּ י"‪,‬‬ ‫שני‪ ,‬כידוע[‪ ,‬ולסבול ההיזק המגיע אשר כבר הגיע מזה בבית שני כידוע‬ ‫שאף על פי שהיה נער בן שמונה עשרה‪ ,‬גדל זקנו והיה נראה כזקן )קרבן‬ ‫מתלמידים שלא שימשו כל צרכם )סנהדרין פח‪ ,‬ב(‪ ,‬וזה שפט ברוח הקודש‪,‬‬ ‫העדה(‪ ,‬היינו שמכירו אני שהוא דור עשירי לעזרא הסופר‪ ,‬ועיניו דומות‬ ‫רוח אלקי אשר הופיע עליו ממרום‪ ,‬והפליגו חכמינו זכרונם לברכה זה‪ ,‬עד‬ ‫לעזרא הסופר‪.‬‬ ‫כי אמרו )סנהדרין‪ ,‬שם( ראוי היה עזרא להנתן תורה על ידו כמו על ידי‬ ‫ויש לדקדק‪ :‬א‪ .‬הרי רבי דוסא בן ארכינס לא ראה את עזרא הסופר‪ ,‬שהיה‬ ‫משה‪ ,‬ואמרו )סנהדרין כד‪ ,‬א( עילם זכתה ללמוד ולא ללמד‪ ,‬בל זכתה כו'‪,‬‬ ‫דור עשירי לעזרא הסופר )ברכות כז‪ ,‬ב(‪ ,‬ואיך אמר שראה שהוא דומה‬ ‫עיין רש"י"‪.‬‬ ‫לעזרא הסופר‪ .‬ב‪ .‬מה הכונה שקרא עליו את המקרא נער הייתי כו' מה בא‬ ‫הנה ראינו ששיטתו של עזרא הסופר היתה להעדיף לפרסם את התורה‪,‬‬ ‫ללמד בזה‪ .‬ג‪ .‬מה נתכון שאמר שעיניו דומות לעיניו של עזרא הסופר‪.‬‬ ‫ולהרבות בתלמידי חכמים‪ ,‬למרות שזה יביא נזק שיהיו תלמידים שלא‬ ‫אבל הביאור בכל זה הוא‪ ,‬דכונת רבי דוסא בן ארכינס הוא לא על דמיון‬ ‫ישמשו כל צרכם‪ ,‬כי ראה עזרא הסופר שלאור ירידת הדורות‪ ,‬עדיף להרבות‬ ‫חיצוני של קלסתר פנים‪ ,‬אלא לדרך עמוקה של הנהגה בהרבצת התורה‪ ,‬כמו‬ ‫בריבוי התורה ולסבול את הנזק של תלמידים שאינם ראוים‪ ,‬מאשר למעט‬ ‫שכתוב כאן בפרשה‪ ,‬שמשה רבינו נתן את התורה בראשונה לבני לוי‪ ,‬ועזרא‬ ‫בהרבצת התורה ולהנחילה רק לתלמידים ראויים‪ ,‬ולכן אמרו חז"ל על‬ ‫הסופר היה כהן‪ ,‬והם ברוח קדשם יחליטו איך לפרסם את התורה‪ .‬דהנה יש‬ ‫דניאל שהיה בעילם שלמד ולא לימד‪ ,‬מה שאין כן עזרא הסופר למד ולימד‪.‬‬ ‫שתי שיטות בהנהגת לימוד התורה‪ ,‬יש דרך להנחיל את התורה רק‬ ‫ובזה יבואר כוונת רבי דוסא בן הרכינס‪ ,‬כי אותה שיטה שהיתה לעזרא‬ ‫לתלמידים הגונים‪ ,‬ולהזהר שהתורה לא תתפשט לתלמידים ואנשים לא‬ ‫הסופר‪ ,‬היתה לרבי אלעזר בן עזריה שהיה דור עשירי לעזרא הסופר‪.‬‬ ‫ראויים‪ .‬ויש דרך להפיץ ולפרסם את התורה לכל‪ .‬ובכל דרך יש מעלה‬ ‫"וכן מצאנו ענין כזה לרבי אלעזר בן עזריה‪ ,‬שרבן גמליאל הנשיא היה‬ ‫וחסרון‪ ,‬דאם נפרסם את התורה להכל‪ ,‬יביא באמת ריבוי בלימוד התורה‪,‬‬ ‫בדעתו לסתום כל דבר המקובל‪ ,‬ולבלי לפרש טעמו‪ ,‬כאשר מצאנו לו בכמה‬ ‫אבל מצד שני יבואו תלמידים שלא ראויים וילמדו את התורה‪ ,‬ויש דרך‬ ‫מקומות מקובל אני מאבותי‪ ,‬וכן שלא לקבל רק הנאות להגיע אל מטרת‬ ‫למעט בהפצת התורה‪ ,‬ויש בזה מעלה כי התורה תמסר באיכות רק למי‬ ‫השלמות ולמעט התלמידים‪ ,‬וכל מי שאין תוכו כברו אל יכנס )ברכות כח‪,‬‬ ‫שראוי לה‪ ,‬אלא שיש חסרון בזה שלא תתפרסם התורה כל כך‪.‬‬ ‫א(‪ ,‬לא כן רבי אלעזר בן עזריה‪ ,‬מצאנו לו שמיד שישב בנשיאות אמר כל‬ ‫וגרסינן בסנהדרין )כא‪ ,‬ב( "אמר מר זוטרא ואיתימא מר עוקבא‪ :‬בתחלה‬ ‫הרוצה לכנוס יבא ויכנס‪ ,‬ואתוספו ארבע מאות ספסלי בבי מדרשא )ברכות‪,‬‬ ‫ניתנה תורה לישראל בכתב עברי ולשון הקודש‪ ,‬חזרה וניתנה להם בימי‬ ‫שם(‪ ,‬וכן בכמה מקומות תמצא שמפרש טעם של דבר‪ ,‬עיין בחגיגה )ג‪ ,‬א(‬ ‫עזרא בכתב אשורית ולשון ארמי"‪ .‬והטעם שניתנה תורה דוקא בלשון‬ ‫טף למה באין‪ ,‬אלא כדי ליתן שכר טוב למביאיהן‪ ,‬וכן בכל מקום הפליג‬ ‫הקודש ובכתב עברי‪ ,‬כי "ראוי לפי משפטי התורה אשר התורה תהא מסורה‬ ‫בהתפשטות התורה וריבוי לומדיה"‪.‬‬ ‫ביד הכהנים הלויים והזקנים אשר יש בהם כל מכמני השלמות‪ ,‬והפרושים‬ ‫ועל פי זה מתישב היטב כוונת רבי דוסא בן ארכינס‪ ,‬דבוודאי לא ראה בעיניו‬ ‫היושבים בירושלים‪ ,‬וכל מי שנדבו לבו להתקרב אל התורה יבא לירושלים‪,‬‬ ‫את עזרא הסופר‪ ,‬אלא התכוון לומר‪ ,‬שרבי אלעזר בן עזריה דומה לעזרא‬ ‫כמו שמצאנו ברבי אליעזר בן הורקנוס )פרקי דרבי אליעזר א(‪ ,‬והיו‬ ‫הסופר בשיטתו‪ ,‬ולכן קרא עליו את המקרא נער הייתי וגם זקנתי‪ ,‬שלמרות‬ ‫הישיבות הגדולות אשר נקבצו כל הראוי בהם לפי חכמת בינתם‪ ,‬וכן מצאנו‬ ‫שהיה רבי אלעזר בן עזריה צעיר ונער‪ ,‬היתה בינתו כאדם זקן‪ ,‬כיון שכדי‬ ‫בספרי על קרא )דברים יד‪ ,‬כג( למען תלמד ליראה את ה' ]הביאו תוס' בבא‬ ‫להחליט להרביץ תורה ולפרסם את התורה ולסבול את הנזק מתלמידים‬ ‫בתרא כא‪ ,‬א )ד"ה כי ציון([‪ ,‬ומפני זה היה התורה כתובה בכתב עברי‪ ,‬למען‬ ‫שאינם ראויים‪ ,‬זה יכול לעשות רק מי שרוח הקודש בקרבו‪ ,‬ודעתו כדעת‬ ‫לא ילמד מי שאינו ראוי‪ ,‬ויהיה כזורק אבן למרקוליס‪ ,‬ולא ירהב הנער בזקן‬ ‫זקן‪ ,‬לכן קרא עליו את המקרא נער הייתי וגם זקנתי‪ ,‬ולכן אמר שעיניו דומות‬ ‫לאמר גם אנכי הרואה ויודע סתרי החכמה כמוך"‪.‬‬ ‫לו‪ ,‬שעינים הוא מרמז על הבטה כללית הצופיה למרחוק‪ ,‬כמו שכתוב על‬ ‫"אמנם עזרא ראה בזמנו לפי פזור ישראל בעמים‪ ,‬והשכח מאתם עקרי תורה‬ ‫ב‬ ‫משך חכמה‬ ‫פרשת נצבים ‪ -‬וילך פסקא ו‪-‬ז – מפרשת וילך – מינוי יהושע‬ ‫מאת הגה"ק רבי מאיר שמחה הכהן זצוק"ל מדווינסק‬ ‫עם ביאור בינת החכמה ‪ -‬מאת יצחק בירך דסקל‬ ‫גליון מס' נ תשפ"ו טל‪ 052-7611435 :‬מייל‪y.b.daskal@ybdaskal.com :‬‬ ‫אלקי אשר הופיע עליו ממרום‪ ,‬והפליגו חכמינו זכרונם לברכה‬ ‫כו' מכירו אני שהוא דור עשירי לעזרא ועיניו דמיין לדידיה‪.‬‬ ‫זה‪ ,‬עד כי אמרו )סנהדרין‪ ,‬שם( ראוי היה עזרא להנתן תורה על‬ ‫הענין‪ ,‬כי מצאנו בעזרא ששינה הכתב )סנהדרין כא‪ ,‬ב(‪ ,‬והוא כי‬ ‫ידו כמו על ידי משה‪ ,‬ואמרו )סנהדרין כד‪ ,‬א( עילם זכתה ללמוד‬ ‫באמת יאות לפי משפטי התורה אשר התורה תהא מסורה ביד‬ ‫ולא ללמד‪ ,‬בל זכתה כו'‪ ,‬עיין רש"י‪ .‬וכן מצאנו ענין כזה לרבי‬ ‫הכהנים הלויים והזקנים אשר יש בהם כל מכמני השלמות‪,‬‬ ‫אלעזר בן עזריה‪ ,‬שרבן גמליאל הנשיא היה בדעתו לסתום כל דבר‬ ‫והפרושים היושבים בירושלים‪ ,‬וכל מי שנדבו לבו להתקרב אל‬ ‫המקובל‪ ,‬ולבלי לפרש טעמו‪ ,‬כאשר מצאנו לו בכמה מקומות‬ ‫התורה יבא לירושלים‪ ,‬כמו שמצאנו ברבי אליעזר בן הורקנוס‬ ‫מקובל אני מאבותי‪ ,‬וכן שלא לקבל רק הנאות להגיע אל מטרת‬ ‫)פרקי דרבי אליעזר א(‪ ,‬והיו הישיבות הגדולות אשר נקבצו כל‬ ‫השלמות ולמעט התלמידים‪ ,‬וכל מי שאין תוכו כברו אל יכנס‬ ‫הראוי בהם לפי חכמת בינתם‪ ,‬וכן מצאנו בספרי על קרא )דברים‬ ‫)ברכות כח‪ ,‬א(‪ ,‬לא כן רבי אלעזר בן עזריה‪ ,‬מצאנו לו שמיד שישב‬ ‫יד‪ ,‬כג( למען תלמד ליראה את ה' ]הביאו תוס' בבא בתרא כא‪ ,‬א‬ ‫בנשיאות אמר כל הרוצה לכנוס יבא ויכנס‪ ,‬ואתוספו ארבע מאות‬ ‫)ד"ה כי ציון([‪ ,‬ומפני זה היה התורה כתובה בכתב עברי‪ ,‬למען‬ ‫ספסלי בבי מדרשא )ברכות‪ ,‬שם(‪ ,‬וכן בכמה מקומות תמצא‬ ‫לא ילמד מי שאינו ראוי‪ ,‬ויהיה כזורק אבן למרקוליס‪ ,‬ולא ירהב‬ ‫שמפרש טעם של דבר‪ ,‬עיין בחגיגה )ג‪ ,‬א( טף למה באין‪ ,‬אלא כדי‬ ‫הנער בזקן לאמר גם אנכי הרואה ויודע סתרי החכמה כמוך‪.‬‬ ‫ליתן שכר טוב למביאיהן‪ ,‬וכן בכל מקום הפליג בהתפשטות‬ ‫אמנם עזרא ראה בזמנו לפי פזור ישראל בעמים‪ ,‬והשכח מאתם‬ ‫התורה וריבוי לומדיה‪ .‬והוא שאמר ועינו‪ ,‬רצונו לומר עינו הצופיה‬ ‫עקרי תורה ]כאשר מצאנו בנחמיה ודברי הימים[ ונסתם החזון‬ ‫למרחוק‪ ,‬הבטה כללית‪ ,‬כמו עיני העדה )במדבר טו‪ ,‬כד(‪ ,‬וכמו‬ ‫ובטלו הרואים באספקלריא המאירה‪ ,‬יותר נאות לכתבה בלשון‬ ‫עיניך יונים )שיר השירים ד‪ ,‬א( ]עיין מדרש )שם‪ ,‬א‪ ,‬ב([‪ ,‬בהבטה‬ ‫מובן לכל הרוצה לדעת‪ ,‬וחכמות בחוץ תרונה )משלי א‪ ,‬כ(‪ ,‬ומוטב‬ ‫אל הנהגת הכלל‪ ,‬הוא דומה להנהגת עזרא הסופר‪ ,‬ונכון ‪.4‬‬ ‫להגיע אל המטרה הנאותה להרחיב הדעת בארץ‪] ,‬כאשר באמת‬ ‫נתפשטה עד מאוד התורה בזמן בית שני‪ ,‬כידוע[‪ ,‬ולסבול ההיזק‬ ‫המגיע אשר כבר הגיע מזה בבית שני כידוע מתלמידים שלא‬ ‫שימשו כל צרכם )סנהדרין פח‪ ,‬ב(‪ ,‬וזה שפט ברוח הקודש‪ ,‬רוח‬ ‫‪‬‬ ‫מהוגנים‪ ,‬כי לצורך מיעוט התורה זה עדיף‪ ,‬ולכן שינה את כתב‬ ‫הסנהדרין עיני העדה )במדבר טו‪ ,‬כד(‪ ,‬וכמו עיניך יונים )שיר השירים ד‪ ,‬א(‬ ‫התורה לאשורית שמובנת לכל‪ .‬וכך גם היתה שיטת רבי אלעזר‬ ‫ואמרו במדרש )שם‪ ,‬א‪ ,‬ב([ שהם הסנהדרין שהם הצופים על מבט האומה‬ ‫בן עזריה‪ ,‬דלא כרבן גמליאל‪ ,‬אלא העדיף לפתוח שערי בית‬ ‫בכללות‪ ,‬בהבטה אל הנהגת הכלל‪ ,‬והוא דומה להנהגת עזרא הסופר‪ ,‬ונכון‪.‬‬ ‫המדרש לכל אחד‪ ,‬ולפרסם התורה להכל‪ ,‬ולכן אמר שעיניו דומות‬ ‫ומבואר הכל בסייעתא דשמיא‪.‬‬ ‫לעזרא הסופר‪ ,‬שעינים מורה על הבטה וצופיה‪.‬‬ ‫‪ 4‬תמצית דבריו‪ :‬ביאור דברי רבי דוסא בן ארכינס בירושלמי‪,‬‬ ‫שאמר שרבי אלעזר בן עזריה דומה לעזרא הסופר‪ ,‬ועיניו דומות‬ ‫לו‪ ,‬דשיטת עזרא הסופר היתה לפרסם את התורה שתהיה‬ ‫נלמדת לכל‪ ,‬וזה עדיף‪ ,‬למרות שעל ידי זה יהיו תלמידים שאינם‬ ‫ג‬