נקודות של אור - ספינקא · Sparks of Light - Spinka — ניצבים וילך (2026-08-31)

בס"ד
תשובה בלי
דמיונות
מאמר יסודי בנבכי החיים שזכינו לשמוע מפי כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א – יו"ל לקראת שבת פרשת נצבים וילך תשפ"ו
☜ אִ .מי ָׁשם?
מישהו דופק בדלת ,רוצה להיכנס אלי הביתה.
אבל למה שאפתח לו?
אני לא מכניס הביתה שום דבר שאני לא צריך!
וגם ,לך תדע מי זה ,מה הוא רוצה ממני .אין לי שום עניין לפתוח למי שאני לא מכיר.
אני נשאר בפנים .הוא נשאר בחוץ.
בינינו דלת ,שאני לא מוכן לפתוח בשום אופן.
זה לא שאני אדם רע,
אני פשוט לא מרגיש צורך לפתוח .אני מסתדר מצוין לבד.
וּדֹודי,
ִ
הוא ממשיך לדפוק.
☜ ב .ל ֹא ּפוֹ ֵתחּ ַּ ,ב ַּחלוֹ מוֹ ת!
אין סיכוי בעולם שאפתח את הדלת כל עוד אני בטוח שאני מסתדר לבד.
ומה לעשות ,שככה אני באמת בטוח.
אני בטוח שאני מושלם ,חזק ,גיבור ומצליח לבד.
יש לי תדמית טובה בעיני עצמי ,אני חושב שאני בסדר ,שיש לי כוחות ,שאני צודק.
לפתוח את הדלת זה אומר להגיד במילים אחרות :אני לא מסתדר כאן לבד .אני צריך את בעל הכוחות כולם שייכנס אלי ,יעזור לי לצלוח את
החיים.
ואני לא מוכן.
הדמיונות שלי חזקים ממני.
אני מאמין בהם.
חי במסכת של שקרים של עצמי.
אוכל את הסיפורים שאני מספר לעצמי.
☜ גַּ .הדְּּ ִפיקוֹ ת ל ֹא ִמ ְּס ַּּתיְּ ימוֹ ת
והוא דופק.
הוא מפגיש אותי עם חולשות אישיות.
זה מבהיל אותי ,ואני ממהר להסתיר אותם בכל דרך אפשרית.
והוא דופק.
מגלה בי כעסים ודחפים שלא חלמתי שיש לי.
וגם אותם אני מחפה ,צובע בצבעים יפים.
והוא ממשיך לדפוק.
מעורר בי פחדים וחרדות ,אבל אני לא מגלה אותם לאף אחד ,גם לא לעצמי.
עוד דפיקה :קנאה.
עוד דפיקה :גאווה.
עוד דפיקה :כישלון.
ּדֹודי עקשן .לא מוותר עלי.
לפעמים הנקישות תכופות ,לפעמים יש מרחק ביניהם ,אבל הן לעולם לא נפסקותִ .
וגם אני עקשן .ממשיך לאחוז בדמיונות ,לא מוכן להכיר שאני צריך מישהו בחיים שלי .מישהו מסויים.
1
☜ דִּ .כי ֵא ֵצא ַּל ִמ ְּל ָׁח ָׁמה
אבל אני לא טיפש.
אט אט ,הדפיקות מצליחות לערער אותי.
הדמיון שאני כבר מושלם וטוב וצדיק וחזק וגיבור ובעל מידות מפעימות -נסדק.
הדלת כמעט נפתחת.
לא.
אני לא מוכן שזה יקרה.
אין לי ברירה ,אלא לצאת למלחמה עיקשת מול כל פיסת ערעור על התדמית המושלמת שלי לגבי עצמי.
אין לי ברירה ,כי אני לא יודע שקיים משהו אחר .אני בטוח שהתפיסה העצמית שלי היא הדבר היחיד שיגן עלי ,הדבר היחיד שאני יכול להישען
עליו.
לפתוח את הדלת זה לוותר על הדבר היחיד שנותן לי טעם של יציבות וערך עצמי.
אז אני נלחם.
ובמלחמה ,כמו במלחמה ,כל הדרכים כשרות.
היעד המלחמתי :להגן בכל דרך על התדמית שלי!
דרכי הלחימה :מגוונות.
לפעמים אני בוחר בלהאשים .אני אדם רגוע -למה אתה חייב לעצבן אותי?! אני אדם טוב -ורק בגללך נכשלתי!
לפעמים אני בוחר בלהתמסכן .אני בעצם אדם טוב ,אבל כל כך סובל -שמותר לי קצת לוותר לעצמי .די .כמה אפשר להתגבר.
לפעמים אני פשוט מייפה את המציאות .מסביר לעצמי שזה לא כישלון או חולשה -זה בעצם מצווה ,והייתי חייב לעשות את זה.
לפעמים הדרך המועדפת עלי היא תירוצים ,ואני מוצא את עצמי במסע שכנוע והסברה שמתחיל מחסכי הילדות שלי ,דרך ההורים שלא הביעו
לי אהבה ,דרך צוות המחנכים שלא ראה את הילד שבי -וכלה ביוקר המחיה והלחץ של כל מה שקורה כאן בארץ הקטנה…
כל אלה ,ועוד דרכים רבות ומגוונות ,לא את הכול אפשר לחשוף… העיקר לשמור על התמונה היוקרתית של עצמי ,העיקר להרחיק אותי מהמפגש
עם האמת הפנימית שלי ,העיקר להדחיק את הכאב הפנימי שהולך ומתפתח.
וּדֹודי ממשיך לדפוק.
ִ
☜ הַּ .ה ַּמ ְּצ ּפוּן ִמ ְּתעוֹ ֵרר ִל ְּפ ָׁע ִמים
לפעמים הוא מצליח להבקיע בי משהו.
לפעמים המציאות חזקה יותר מכל תירוץ ,ואני פוגש בעצמי חסרון שאין דרך לטשטש.
ואני עומד מול החסרון הזה ,מבוהל כמו שלא הייתי מבוהל מעולם.
אני מבוהל ,כי כל המשענת שלי בסכנה!
אבל אל תדאגו ,יש בי מנגנונים כל כך מתוחכמים -שיודעים להגיב כמעט בצורה אוטומטית.
את הבהלה הזו אני ממהר לתרגם כ'הרהורי תשובה'.
את המצפון על הנפילה אני צובע בצבעים של 'תשובה מאהבה'.
לּדֹודי?
ִ חושבים שזהו? שפתחתי את הדלת
לא כל כך מהר.
אני רואה את הסדק בשלימות -וממהר לתקן אותה.
אל תשאלו מה אני מוכן לעשות כדי לתקן את הסדק :מוכן להתענות ולהסתגף ,לפזר צדקה ,לערוך תיקונים ,אפילו לעבוד באמת על המידות
ולתקן אותם ,להפוך לאדם יותר רגוע ,יותר מושלם ,יותר עָ נָו -
העיקר שלא יהיה סדק!
לּדֹודי!
ִ העיקר שלא איאלץ לפתוח את הדלת
העיקר שלא אצטרך לוותר על משענת הדמיונות והשקרים של עצמי!
כשּדֹודי ממשיך לדפוק ,אני כבר מעז לענות לו מעבר לדלת הנעולה: ִ ואז,
"מה אתה רוצה ממני? הנה ,תיקנתי את המידות ,אני כבר מושלם ,אני כבר צדיק אמיתי -
למה אתה ממשיך לדפוק?!
למה כל כך בוער לך שאפתח לך את הדלת?!
אני מבטיח להיות נקי ,להיות הכי טוב בעולם ,מבטיח לא להיכשל לעולם בשום חטא ועוון כלל ,מבטיח להפסיק עם הירידות הרוחניות שלי
מעתה ועד עולם,
העיקר תפסיק לדפוק לי בדלת!"
☜ וַּ .רק ַּאל ְּּת ַּש ֵקר
וּדֹודי עומד מול הדלת הנעולה ,ולוחש לי:
ִ
2
למה אתה חושב ,בני ,שאני רוצה אותך הכי מושלם בעולם?
למה אתה סבור שאני מצפה ממך חיים של אפס נפילות?
אני בראתי אותך ,אני יודע טוב יותר מכולם -עד כמה הדמיונות שלך הם כעשן כלה וכאבק פורח.
אני יודע שאין לך באמת סיכוי לעמוד מול החולשות האנושיות שלך.
זה רק אני ,שעומד כאן בחוץ ,שיכול לעזור לך מול עצמך…
אני הפתרון היחיד שלך.
ואני לא מבקש ממך להתגבר לבד .כל מה שאני מבקש -זה שתפתח לי את הדלת.
אבל אתה יודע מה הבעיה שלך?
הבעיה היא ,שהחותם שלי הוא אֶ מֶ ת.
"כי אתה אלוקים אמת ,ודברך אמת".
ושקר ,מה לעשות ,לא יכול לפגוש אמת.
כל עוד תישאר תפוס בשקרים ובדמיונות שלך לגבי עצמך,
כל עוד תמשיך להילחם על הרצון להצליח לבד ולהסתדר בכוחות עצמך -
באמת אין שום סיכוי שתפתח לי את הדלת.
כל עוד לא תכיר את האמת שלך,
בלי לייפות את המציאות,
בלי להתכחש אליה,
בלי לברוח ממנה,
בלי להילחם כדי להסתיר אותה,
כל עוד לא תתבונן בחולשות ,בפחדים ,בכישלונות ,בנפילות ,בקנאה ,בכעסים ,בתאוות,
כל עוד לא תגיד לעצמך בכנות -כן ,כל זה -זו המציאות שלי .לא שלימות ,לא גבורה ,אלא אנושיות חלשה ופגיעה…
כל עוד זה לא יקרה -הדלת לא תיפתח.
☜ זָׁ ּ .פ ַּת ְּח ִּתי ֲאנִ י ְּלדוֹ ִדי
הוא לוחש לי את זה מאחורי הדלת כל הזמן.
וכל מה שנדרש ממני -זה קצת אומץ ,להסכים להטות אוזן ללחישה הזו.
להסכים להכיר בה .באמת הפשוטה שלה.
לּדֹודי -זה להיות אמיתי עם עצמי ,ולהפסיק את השקרים של עצמי.
ִ כי באמת ,הדבר היחיד שיגרום לי לפתוח את הדלת
ובאמצע הלילה זה קורה.
אחרי שנה של ניסיונות בריחה ,של דלת סגורה ,של מלחמה מול עצמי ,של אוזניים אטומות למשמע הנקישות ,אני פשוט קולט את המציאות
הפשוטה:
ֹּשת הַ פָ נִ ים.
לְ ָך ה' הַ צְ דָ ָקהְ ,ולָנּו ב ֶׁ
כל מה שיש לי ,זה בושת פנים.
כל מה שיש לי באמת ,זו חולשה ,חוסר אונים ,חוסר יכולת .הרי אני לפניך ככלי מלא בושה וכלימה.
כל הסיפורים שאכלתי במשך השנה ,על העוצמה שלי ,על כמה אני מוצלח וחזק ומסוגל וגיבור וצדיק ובסדר -הכול דמיונות שווא ומדוחים.
ּדֹודי ,את המלך שעומד
ואז ,בחשש מהול בתקווה גדולה ,אני מרשה לעצמי לסובב את המפתח ,לפתוח בזהירות את הדלת ,ולגלות שם את ִ
בשדה ומחפש אותי .את היחיד שיש בידיו את הכוח והרצון לעזור לי במסע החיים המטלטל שלי.
☜ חַּ .ה ּ ְּפגָׁ ם הוֹ ֵפ ְּך ְּליַּ ֲהלוֹ ם
שמעתי הרבה פעמים על תשובה אמיתית מאהבה שהופכת זדונות לזכויות.
ואף פעם לא הבנתי את זה.
איך בדיוק ,למען השם ,לוקחים את העוולות הכי גדולות שלי ,את הנפילות הכי מזעזעות ,את הרגעים הכי שפלים בחיי -והופכים אותם
ליהלומים מלאי זכות?!
תמיד חשבתי שזה עוד פתגם של חיזוק.
ּדֹודי ,אני מבין.
אבל עכשיו ,כשאני עומד מול ִ
כי פתאום ,אותו פגם שמקנן בי ,שעד לפני רגע היה פגם שמשקץ ומתעב ומרחק אותי,
אותה חולשה שהיתה מפילה אותי שוב ושוב בבורות של עצמי ,ומביאה אותי לנקודות קצה רוחניות -
היא עצמה הופכת להיות מקור החיבור שלי!
ּדֹודי אליי הביתה!
היא היה הסיבה -שרק בגללה העזתי לפתוח את הדלת ,לוותר על שקר השלימות -ולהכניס את ִ
3
לּדֹודי שיציל אותי מעצמי ,שישמור על המשפחה והחברים שלי מההתפרצויות ההרסניותהכעסנות שלי ,היא זו שמביאה אותי לכמיהה אמיתית ִ
שלי.
הפחדים שלי ,הם אלה שגורמים לי להתרפק על ק-ל שומרינו ומצילנו.
הגאווה שלי ,היא זו שחשפה בפניי כמה אני ילד טיפש שבטוח שמנהל את העולם ,היא זו שהאירה את עיניי כמה מצחיק שזה נראה מהצד.
הנפילות שלי -הם אלה שהביאו אותי לפתוח את הדלת ולהתחנן שישמור עליי ,שיגן עלי מהנפילה הבאה.
ּדֹודי.
כן ,המידות הרעות והחולשות שלי -הם היהלומים שלי ,הם המפתח של הדלת החוצצת ביני לבין ִ
☜ טַּ .המוֹ נִ יטוֹ ר ֶׁשל ַּה ַּחיִ ים
וכשאני חושב על זה -זה פשוט מדהים:
כל הפעמים שבהם עמדתי מבוהל מול העליות והירידות שלי -לא היו הרהורי תשובה או יראת שמים.
זה היה פשוט פחד על התדמית שלא תיסדק.
היא נבעה מחוסר כנות שלי מול עצמי ,מהדמיון שאני אמור להיות מלאך מתוקן ומושלם.
ּדֹודי ,בכנות ובאמת ,פתאום אני קולט שאדרבה: אבל עכשיו ,כשאני עומד מול ִ
העליות והמורדות -הם קו החיים על המוניטור שלי!
לּדֹודי!
ִ כל נפילה מגלה לי עוד מקום שבו אני זקוק
כל עליה מגלה לי עוד רגע שהבורא שמר עלי!
מסע החיים הזה הוא הפתרון היחיד שיעזור לי להתנתק מהחלום שלי על שלימות עצמית ,מהמלחמה על הדמיון ,מהצורך בהצדקה עצמית,
מהצורך בתירוצים והאשמות!
אם הייתי נשאר מושלם -איך היתה הדלת נפתחת?!
ר' אשר היה אומר:
'אמת' ראשי תיבות -א'ני מ'שקר ת'מיד.
כי רק כשאני קולט את השקר התמידי של עצמי -אני מגיע לאמת האמיתית של החיים.
☜ יֶׁ .של ֹא ֶׁא ְּש ַּּכח ֶׁש ֲאנִ י יְּ צוּר
ובעוד ימים ספורים ,כשאעמוד שם בתפילה מול מלך המשפט ,אתחנן בפניו במלוא הכנות:
"מלֹוְך עַ ל כָל הָ עֹולָם כֻּלֹו ִבכְ בֹודֶ ָךְ ,ויֵדַ ע כָל פָ עּול כִ י אַ תָ ה ְפעַ לְ תֹוְ ,וי ִָבין כָל יְצּור כִ י אַ תָ ה יְצַ ְרתֹו".
ְ
עד עכשיו ,כשהדלת עוד היתה נעולה ,והייתי אחוז בשלימות המדומיינת של עצמי ,גם הייתי אומר את המילים האלה.
הייתי אומר אותן ,ומכוון בכל ליבי על השמאלנים שיכירו סוף סוף באמת שלי ,על הגויים שסוף סוף יבינו עם מי הצדק בעולם .לפעמים גם
הייתי יורד לרזולוציות ומכוון על כל החיות והעופות והשרצים שבעולם ,שיכירו את מלכותו יתברך.
על כולם הייתי חושב .רק לא על עצמי.
כי מה הקשר אני?
אני בסדר .עדיף שלא נתמקד כרגע באדם אחד -כשיש עולם שלם שצריך תיקון…
אבל עכשיו ,כשהשקר מנופץ והאמת מתגלה ,ואני עומד להתחיל עוד שנה של חיים בעזרת ה' -אני מלא חשש.
מי אומר שהדלת תישאר פתוחה גם הלאה?
מי אומר שלא אתפתה שוב אחר הדמיונות שלי?
ריבונו של עולם ,אתה היחיד שיכול לשמור עלי בעניין.
אתה ,שלא וויתרת עלי ,שדפקת ודפקת ולא התייאשת ממני ,תרחם עלי!
מי כמוך יודע ,שכל עוד אני חי בעולם השקרי הזה -הנטיה הטבעית שלי היא להאמין לדמיונות של עצמי ולא לוותר עליה.
אם אתה לא תשמור עלי -אני שוכח מהכול ונועל את הדלת מחדש!
לכן ,ריבונו של עולם ,אנא ,תמשיך לשמור עלי ,תמשיך לדפוק ,תן לי לראות כל החיים שאני בסך הכול פָ עּול ,שאני בסך הכול יְצּור ,שאתה
הפועל ואתה היוצר!
מלוך עלי ,ריבונו של עולם! מלוך על העולם הקטן שבי ,וכמובן -על כל העולם כולו…
לקבלת העלון המודפס -בבתי המדרש דחסידי ספינקא: לעילוי נשמת הרבנית מרת חנה פעשא ע"ה
בני ברק -רחוב דונולו • 11ירושלים (עברית ואנגלית) -רחוב בר גיורא • 28אלעד – רחוב אבן בת יבלחט"א מרן רבי ישראל חיים שליט"א
גבירול • 17בית שמש -רחוב יונה בן אמיתי (ליד 'איחוד הצלה') • ביתר עלית – ר' אשר'ס שול – 4 יו"ל ע"י מכון 'אמונה פשוטה' -ספינקא ,ע"פ הבנת הכותב .להצטרפות לרשימת התפוצה -
רחוב מעזריטש פינת החוזה מלובלין • סטמפורד-היל Clapton Common 117 - לתרומות והארות -ניתן לפנות במייל.a0504171897@gmail.com :
