gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

נקודות של אור - ספינקא · Sparks of Light - Spinka — ניצבים וילך (2026-08-31)

מוציא לאור: נקודות של אור - ספינקא · Sparks of Light - Spinka

שבוע: ניצבים וילך (2026-08-31)

נקודות של אור - ספינקא · Sparks of Light - Spinka — ניצבים וילך (2026-08-31)

פתח את ה-PDF הורדה

‫בס"ד‬ ‫תשובה בלי‬ ‫דמיונות‬ ‫מאמר יסודי בנבכי החיים שזכינו לשמוע מפי כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א – יו"ל לקראת שבת פרשת נצבים וילך תשפ"ו‬ ‫☜ א‪ִ .‬מי ָׁשם?‬ ‫מישהו דופק בדלת‪ ,‬רוצה להיכנס אלי הביתה‪.‬‬ ‫אבל למה שאפתח לו?‬ ‫אני לא מכניס הביתה שום דבר שאני לא צריך!‬ ‫וגם‪ ,‬לך תדע מי זה‪ ,‬מה הוא רוצה ממני‪ .‬אין לי שום עניין לפתוח למי שאני לא מכיר‪.‬‬ ‫אני נשאר בפנים‪ .‬הוא נשאר בחוץ‪.‬‬ ‫בינינו דלת‪ ,‬שאני לא מוכן לפתוח בשום אופן‪.‬‬ ‫זה לא שאני אדם רע‪,‬‬ ‫אני פשוט לא מרגיש צורך לפתוח‪ .‬אני מסתדר מצוין לבד‪.‬‬ ‫וּדֹודי‪,‬‬ ‫ִ‬ ‫הוא ממשיך לדפוק‪.‬‬ ‫☜ ב‪ .‬ל ֹא ּפוֹ ֵתח‪ּ ַּ ,‬ב ַּחלוֹ מוֹ ת!‬ ‫אין סיכוי בעולם שאפתח את הדלת כל עוד אני בטוח שאני מסתדר לבד‪.‬‬ ‫ומה לעשות‪ ,‬שככה אני באמת בטוח‪.‬‬ ‫אני בטוח שאני מושלם‪ ,‬חזק‪ ,‬גיבור ומצליח לבד‪.‬‬ ‫יש לי תדמית טובה בעיני עצמי‪ ,‬אני חושב שאני בסדר‪ ,‬שיש לי כוחות‪ ,‬שאני צודק‪.‬‬ ‫לפתוח את הדלת זה אומר להגיד במילים אחרות‪ :‬אני לא מסתדר כאן לבד‪ .‬אני צריך את בעל הכוחות כולם שייכנס אלי‪ ,‬יעזור לי לצלוח את‬ ‫החיים‪.‬‬ ‫ואני לא מוכן‪.‬‬ ‫הדמיונות שלי חזקים ממני‪.‬‬ ‫אני מאמין בהם‪.‬‬ ‫חי במסכת של שקרים של עצמי‪.‬‬ ‫אוכל את הסיפורים שאני מספר לעצמי‪.‬‬ ‫☜ ג‪ַּ .‬הדְּּ ִפיקוֹ ת ל ֹא ִמ ְּס ַּּתיְּ ימוֹ ת‬ ‫והוא דופק‪.‬‬ ‫הוא מפגיש אותי עם חולשות אישיות‪.‬‬ ‫זה מבהיל אותי‪ ,‬ואני ממהר להסתיר אותם בכל דרך אפשרית‪.‬‬ ‫והוא דופק‪.‬‬ ‫מגלה בי כעסים ודחפים שלא חלמתי שיש לי‪.‬‬ ‫וגם אותם אני מחפה‪ ,‬צובע בצבעים יפים‪.‬‬ ‫והוא ממשיך לדפוק‪.‬‬ ‫מעורר בי פחדים וחרדות‪ ,‬אבל אני לא מגלה אותם לאף אחד‪ ,‬גם לא לעצמי‪.‬‬ ‫עוד דפיקה‪ :‬קנאה‪.‬‬ ‫עוד דפיקה‪ :‬גאווה‪.‬‬ ‫עוד דפיקה‪ :‬כישלון‪.‬‬ ‫ּדֹודי עקשן‪ .‬לא מוותר עלי‪.‬‬ ‫לפעמים הנקישות תכופות‪ ,‬לפעמים יש מרחק ביניהם‪ ,‬אבל הן לעולם לא נפסקות‪ִ .‬‬ ‫וגם אני עקשן‪ .‬ממשיך לאחוז בדמיונות‪ ,‬לא מוכן להכיר שאני צריך מישהו בחיים שלי‪ .‬מישהו מסויים‪.‬‬ ‫‪1‬‬ ‫☜ ד‪ִּ .‬כי ֵא ֵצא ַּל ִמ ְּל ָׁח ָׁמה‬ ‫אבל אני לא טיפש‪.‬‬ ‫אט אט‪ ,‬הדפיקות מצליחות לערער אותי‪.‬‬ ‫הדמיון שאני כבר מושלם וטוב וצדיק וחזק וגיבור ובעל מידות מפעימות ‪ -‬נסדק‪.‬‬ ‫הדלת כמעט נפתחת‪.‬‬ ‫לא‪.‬‬ ‫אני לא מוכן שזה יקרה‪.‬‬ ‫אין לי ברירה‪ ,‬אלא לצאת למלחמה עיקשת מול כל פיסת ערעור על התדמית המושלמת שלי לגבי עצמי‪.‬‬ ‫אין לי ברירה‪ ,‬כי אני לא יודע שקיים משהו אחר‪ .‬אני בטוח שהתפיסה העצמית שלי היא הדבר היחיד שיגן עלי‪ ,‬הדבר היחיד שאני יכול להישען‬ ‫עליו‪.‬‬ ‫לפתוח את הדלת זה לוותר על הדבר היחיד שנותן לי טעם של יציבות וערך עצמי‪.‬‬ ‫אז אני נלחם‪.‬‬ ‫ובמלחמה‪ ,‬כמו במלחמה‪ ,‬כל הדרכים כשרות‪.‬‬ ‫היעד המלחמתי‪ :‬להגן בכל דרך על התדמית שלי!‬ ‫דרכי הלחימה‪ :‬מגוונות‪.‬‬ ‫לפעמים אני בוחר בלהאשים‪ .‬אני אדם רגוע ‪ -‬למה אתה חייב לעצבן אותי?! אני אדם טוב ‪ -‬ורק בגללך נכשלתי!‬ ‫לפעמים אני בוחר בלהתמסכן‪ .‬אני בעצם אדם טוב‪ ,‬אבל כל כך סובל ‪ -‬שמותר לי קצת לוותר לעצמי‪ .‬די‪ .‬כמה אפשר להתגבר‪.‬‬ ‫לפעמים אני פשוט מייפה את המציאות‪ .‬מסביר לעצמי שזה לא כישלון או חולשה ‪ -‬זה בעצם מצווה‪ ,‬והייתי חייב לעשות את זה‪.‬‬ ‫לפעמים הדרך המועדפת עלי היא תירוצים‪ ,‬ואני מוצא את עצמי במסע שכנוע והסברה שמתחיל מחסכי הילדות שלי‪ ,‬דרך ההורים שלא הביעו‬ ‫לי אהבה‪ ,‬דרך צוות המחנכים שלא ראה את הילד שבי ‪ -‬וכלה ביוקר המחיה והלחץ של כל מה שקורה כאן בארץ הקטנה…‬ ‫כל אלה‪ ,‬ועוד דרכים רבות ומגוונות‪ ,‬לא את הכול אפשר לחשוף… העיקר לשמור על התמונה היוקרתית של עצמי‪ ,‬העיקר להרחיק אותי מהמפגש‬ ‫עם האמת הפנימית שלי‪ ,‬העיקר להדחיק את הכאב הפנימי שהולך ומתפתח‪.‬‬ ‫וּדֹודי ממשיך לדפוק‪.‬‬ ‫ִ‬ ‫☜ ה‪ַּ .‬ה ַּמ ְּצ ּפוּן ִמ ְּתעוֹ ֵרר ִל ְּפ ָׁע ִמים‬ ‫לפעמים הוא מצליח להבקיע בי משהו‪.‬‬ ‫לפעמים המציאות חזקה יותר מכל תירוץ‪ ,‬ואני פוגש בעצמי חסרון שאין דרך לטשטש‪.‬‬ ‫ואני עומד מול החסרון הזה‪ ,‬מבוהל כמו שלא הייתי מבוהל מעולם‪.‬‬ ‫אני מבוהל‪ ,‬כי כל המשענת שלי בסכנה!‬ ‫אבל אל תדאגו‪ ,‬יש בי מנגנונים כל כך מתוחכמים ‪ -‬שיודעים להגיב כמעט בצורה אוטומטית‪.‬‬ ‫את הבהלה הזו אני ממהר לתרגם כ'הרהורי תשובה'‪.‬‬ ‫את המצפון על הנפילה אני צובע בצבעים של 'תשובה מאהבה'‪.‬‬ ‫לּדֹודי?‬ ‫ִ‬ ‫חושבים שזהו? שפתחתי את הדלת‬ ‫לא כל כך מהר‪.‬‬ ‫אני רואה את הסדק בשלימות ‪ -‬וממהר לתקן אותה‪.‬‬ ‫אל תשאלו מה אני מוכן לעשות כדי לתקן את הסדק‪ :‬מוכן להתענות ולהסתגף‪ ,‬לפזר צדקה‪ ,‬לערוך תיקונים‪ ,‬אפילו לעבוד באמת על המידות‬ ‫ולתקן אותם‪ ,‬להפוך לאדם יותר רגוע‪ ,‬יותר מושלם‪ ,‬יותר עָ נָו ‪-‬‬ ‫העיקר שלא יהיה סדק!‬ ‫לּדֹודי!‬ ‫ִ‬ ‫העיקר שלא איאלץ לפתוח את הדלת‬ ‫העיקר שלא אצטרך לוותר על משענת הדמיונות והשקרים של עצמי!‬ ‫כשּדֹודי ממשיך לדפוק‪ ,‬אני כבר מעז לענות לו מעבר לדלת הנעולה‪:‬‬ ‫ִ‬ ‫ואז‪,‬‬ ‫"מה אתה רוצה ממני? הנה‪ ,‬תיקנתי את המידות‪ ,‬אני כבר מושלם‪ ,‬אני כבר צדיק אמיתי ‪-‬‬ ‫למה אתה ממשיך לדפוק?!‬ ‫למה כל כך בוער לך שאפתח לך את הדלת?!‬ ‫אני מבטיח להיות נקי‪ ,‬להיות הכי טוב בעולם‪ ,‬מבטיח לא להיכשל לעולם בשום חטא ועוון כלל‪ ,‬מבטיח להפסיק עם הירידות הרוחניות שלי‬ ‫מעתה ועד עולם‪,‬‬ ‫העיקר תפסיק לדפוק לי בדלת!"‬ ‫☜ ו‪ַּ .‬רק ַּאל ְּּת ַּש ֵקר‬ ‫וּדֹודי עומד מול הדלת הנעולה‪ ,‬ולוחש לי‪:‬‬ ‫ִ‬ ‫‪2‬‬ ‫למה אתה חושב‪ ,‬בני‪ ,‬שאני רוצה אותך הכי מושלם בעולם?‬ ‫למה אתה סבור שאני מצפה ממך חיים של אפס נפילות?‬ ‫אני בראתי אותך‪ ,‬אני יודע טוב יותר מכולם ‪ -‬עד כמה הדמיונות שלך הם כעשן כלה וכאבק פורח‪.‬‬ ‫אני יודע שאין לך באמת סיכוי לעמוד מול החולשות האנושיות שלך‪.‬‬ ‫זה רק אני‪ ,‬שעומד כאן בחוץ‪ ,‬שיכול לעזור לך מול עצמך…‬ ‫אני הפתרון היחיד שלך‪.‬‬ ‫ואני לא מבקש ממך להתגבר לבד‪ .‬כל מה שאני מבקש ‪ -‬זה שתפתח לי את הדלת‪.‬‬ ‫אבל אתה יודע מה הבעיה שלך?‬ ‫הבעיה היא‪ ,‬שהחותם שלי הוא אֶ מֶ ת‪.‬‬ ‫"כי אתה אלוקים אמת‪ ,‬ודברך אמת"‪.‬‬ ‫ושקר‪ ,‬מה לעשות‪ ,‬לא יכול לפגוש אמת‪.‬‬ ‫כל עוד תישאר תפוס בשקרים ובדמיונות שלך לגבי עצמך‪,‬‬ ‫כל עוד תמשיך להילחם על הרצון להצליח לבד ולהסתדר בכוחות עצמך ‪-‬‬ ‫באמת אין שום סיכוי שתפתח לי את הדלת‪.‬‬ ‫כל עוד לא תכיר את האמת שלך‪,‬‬ ‫בלי לייפות את המציאות‪,‬‬ ‫בלי להתכחש אליה‪,‬‬ ‫בלי לברוח ממנה‪,‬‬ ‫בלי להילחם כדי להסתיר אותה‪,‬‬ ‫כל עוד לא תתבונן בחולשות‪ ,‬בפחדים‪ ,‬בכישלונות‪ ,‬בנפילות‪ ,‬בקנאה‪ ,‬בכעסים‪ ,‬בתאוות‪,‬‬ ‫כל עוד לא תגיד לעצמך בכנות ‪ -‬כן‪ ,‬כל זה ‪ -‬זו המציאות שלי‪ .‬לא שלימות‪ ,‬לא גבורה‪ ,‬אלא אנושיות חלשה ופגיעה…‬ ‫כל עוד זה לא יקרה ‪ -‬הדלת לא תיפתח‪.‬‬ ‫☜ ז‪ָׁ ּ .‬פ ַּת ְּח ִּתי ֲאנִ י ְּלדוֹ ִדי‬ ‫הוא לוחש לי את זה מאחורי הדלת כל הזמן‪.‬‬ ‫וכל מה שנדרש ממני ‪ -‬זה קצת אומץ‪ ,‬להסכים להטות אוזן ללחישה הזו‪.‬‬ ‫להסכים להכיר בה‪ .‬באמת הפשוטה שלה‪.‬‬ ‫לּדֹודי ‪ -‬זה להיות אמיתי עם עצמי‪ ,‬ולהפסיק את השקרים של עצמי‪.‬‬ ‫ִ‬ ‫כי באמת‪ ,‬הדבר היחיד שיגרום לי לפתוח את הדלת‬ ‫ובאמצע הלילה זה קורה‪.‬‬ ‫אחרי שנה של ניסיונות בריחה‪ ,‬של דלת סגורה‪ ,‬של מלחמה מול עצמי‪ ,‬של אוזניים אטומות למשמע הנקישות‪ ,‬אני פשוט קולט את המציאות‬ ‫הפשוטה‪:‬‬ ‫ֹּשת הַ פָ נִ ים‪.‬‬ ‫לְ ָך ה' הַ צְ דָ ָקה‪ְ ,‬ולָנּו ב ֶׁ‬ ‫כל מה שיש לי‪ ,‬זה בושת פנים‪.‬‬ ‫כל מה שיש לי באמת‪ ,‬זו חולשה‪ ,‬חוסר אונים‪ ,‬חוסר יכולת‪ .‬הרי אני לפניך ככלי מלא בושה וכלימה‪.‬‬ ‫כל הסיפורים שאכלתי במשך השנה‪ ,‬על העוצמה שלי‪ ,‬על כמה אני מוצלח וחזק ומסוגל וגיבור וצדיק ובסדר ‪ -‬הכול דמיונות שווא ומדוחים‪.‬‬ ‫ּדֹודי‪ ,‬את המלך שעומד‬ ‫ואז‪ ,‬בחשש מהול בתקווה גדולה‪ ,‬אני מרשה לעצמי לסובב את המפתח‪ ,‬לפתוח בזהירות את הדלת‪ ,‬ולגלות שם את ִ‬ ‫בשדה ומחפש אותי‪ .‬את היחיד שיש בידיו את הכוח והרצון לעזור לי במסע החיים המטלטל שלי‪.‬‬ ‫☜ ח‪ַּ .‬ה ּ ְּפגָׁ ם הוֹ ֵפ ְּך ְּליַּ ֲהלוֹ ם‬ ‫שמעתי הרבה פעמים על תשובה אמיתית מאהבה שהופכת זדונות לזכויות‪.‬‬ ‫ואף פעם לא הבנתי את זה‪.‬‬ ‫איך בדיוק‪ ,‬למען השם‪ ,‬לוקחים את העוולות הכי גדולות שלי‪ ,‬את הנפילות הכי מזעזעות‪ ,‬את הרגעים הכי שפלים בחיי ‪ -‬והופכים אותם‬ ‫ליהלומים מלאי זכות?!‬ ‫תמיד חשבתי שזה עוד פתגם של חיזוק‪.‬‬ ‫ּדֹודי‪ ,‬אני מבין‪.‬‬ ‫אבל עכשיו‪ ,‬כשאני עומד מול ִ‬ ‫כי פתאום‪ ,‬אותו פגם שמקנן בי‪ ,‬שעד לפני רגע היה פגם שמשקץ ומתעב ומרחק אותי‪,‬‬ ‫אותה חולשה שהיתה מפילה אותי שוב ושוב בבורות של עצמי‪ ,‬ומביאה אותי לנקודות קצה רוחניות ‪-‬‬ ‫היא עצמה הופכת להיות מקור החיבור שלי!‬ ‫ּדֹודי אליי הביתה!‬ ‫היא היה הסיבה ‪ -‬שרק בגללה העזתי לפתוח את הדלת‪ ,‬לוותר על שקר השלימות ‪ -‬ולהכניס את ִ‬ ‫‪3‬‬ ‫לּדֹודי שיציל אותי מעצמי‪ ,‬שישמור על המשפחה והחברים שלי מההתפרצויות ההרסניות‬‫הכעסנות שלי‪ ,‬היא זו שמביאה אותי לכמיהה אמיתית ִ‬ ‫שלי‪.‬‬ ‫הפחדים שלי‪ ,‬הם אלה שגורמים לי להתרפק על ק‪-‬ל שומרינו ומצילנו‪.‬‬ ‫הגאווה שלי‪ ,‬היא זו שחשפה בפניי כמה אני ילד טיפש שבטוח שמנהל את העולם‪ ,‬היא זו שהאירה את עיניי כמה מצחיק שזה נראה מהצד‪.‬‬ ‫הנפילות שלי ‪ -‬הם אלה שהביאו אותי לפתוח את הדלת ולהתחנן שישמור עליי‪ ,‬שיגן עלי מהנפילה הבאה‪.‬‬ ‫ּדֹודי‪.‬‬ ‫כן‪ ,‬המידות הרעות והחולשות שלי ‪ -‬הם היהלומים שלי‪ ,‬הם המפתח של הדלת החוצצת ביני לבין ִ‬ ‫☜ ט‪ַּ .‬המוֹ נִ יטוֹ ר ֶׁשל ַּה ַּחיִ ים‬ ‫וכשאני חושב על זה ‪ -‬זה פשוט מדהים‪:‬‬ ‫כל הפעמים שבהם עמדתי מבוהל מול העליות והירידות שלי ‪ -‬לא היו הרהורי תשובה או יראת שמים‪.‬‬ ‫זה היה פשוט פחד על התדמית שלא תיסדק‪.‬‬ ‫היא נבעה מחוסר כנות שלי מול עצמי‪ ,‬מהדמיון שאני אמור להיות מלאך מתוקן ומושלם‪.‬‬ ‫ּדֹודי‪ ,‬בכנות ובאמת‪ ,‬פתאום אני קולט שאדרבה‪:‬‬ ‫אבל עכשיו‪ ,‬כשאני עומד מול ִ‬ ‫העליות והמורדות ‪ -‬הם קו החיים על המוניטור שלי!‬ ‫לּדֹודי!‬ ‫ִ‬ ‫כל נפילה מגלה לי עוד מקום שבו אני זקוק‬ ‫כל עליה מגלה לי עוד רגע שהבורא שמר עלי!‬ ‫מסע החיים הזה הוא הפתרון היחיד שיעזור לי להתנתק מהחלום שלי על שלימות עצמית‪ ,‬מהמלחמה על הדמיון‪ ,‬מהצורך בהצדקה עצמית‪,‬‬ ‫מהצורך בתירוצים והאשמות!‬ ‫אם הייתי נשאר מושלם ‪ -‬איך היתה הדלת נפתחת?!‬ ‫ר' אשר היה אומר‪:‬‬ ‫'אמת' ראשי תיבות ‪ -‬א'ני מ'שקר ת'מיד‪.‬‬ ‫כי רק כשאני קולט את השקר התמידי של עצמי ‪ -‬אני מגיע לאמת האמיתית של החיים‪.‬‬ ‫☜ י‪ֶׁ .‬של ֹא ֶׁא ְּש ַּּכח ֶׁש ֲאנִ י יְּ צוּר‬ ‫ובעוד ימים ספורים‪ ,‬כשאעמוד שם בתפילה מול מלך המשפט‪ ,‬אתחנן בפניו במלוא הכנות‪:‬‬ ‫"מלֹוְך עַ ל כָל הָ עֹולָם כֻּלֹו ִבכְ בֹודֶ ָך‪ְ ,‬ויֵדַ ע כָל פָ עּול כִ י אַ תָ ה ְפעַ לְ תֹו‪ְ ,‬וי ִָבין כָל יְצּור כִ י אַ תָ ה יְצַ ְרתֹו"‪.‬‬ ‫ְ‬ ‫עד עכשיו‪ ,‬כשהדלת עוד היתה נעולה‪ ,‬והייתי אחוז בשלימות המדומיינת של עצמי‪ ,‬גם הייתי אומר את המילים האלה‪.‬‬ ‫הייתי אומר אותן‪ ,‬ומכוון בכל ליבי על השמאלנים שיכירו סוף סוף באמת שלי‪ ,‬על הגויים שסוף סוף יבינו עם מי הצדק בעולם‪ .‬לפעמים גם‬ ‫הייתי יורד לרזולוציות ומכוון על כל החיות והעופות והשרצים שבעולם‪ ,‬שיכירו את מלכותו יתברך‪.‬‬ ‫על כולם הייתי חושב‪ .‬רק לא על עצמי‪.‬‬ ‫כי מה הקשר אני?‬ ‫אני בסדר‪ .‬עדיף שלא נתמקד כרגע באדם אחד ‪ -‬כשיש עולם שלם שצריך תיקון…‬ ‫אבל עכשיו‪ ,‬כשהשקר מנופץ והאמת מתגלה‪ ,‬ואני עומד להתחיל עוד שנה של חיים בעזרת ה' ‪ -‬אני מלא חשש‪.‬‬ ‫מי אומר שהדלת תישאר פתוחה גם הלאה?‬ ‫מי אומר שלא אתפתה שוב אחר הדמיונות שלי?‬ ‫ריבונו של עולם‪ ,‬אתה היחיד שיכול לשמור עלי בעניין‪.‬‬ ‫אתה‪ ,‬שלא וויתרת עלי‪ ,‬שדפקת ודפקת ולא התייאשת ממני‪ ,‬תרחם עלי!‬ ‫מי כמוך יודע‪ ,‬שכל עוד אני חי בעולם השקרי הזה ‪ -‬הנטיה הטבעית שלי היא להאמין לדמיונות של עצמי ולא לוותר עליה‪.‬‬ ‫אם אתה לא תשמור עלי ‪ -‬אני שוכח מהכול ונועל את הדלת מחדש!‬ ‫לכן‪ ,‬ריבונו של עולם‪ ,‬אנא‪ ,‬תמשיך לשמור עלי‪ ,‬תמשיך לדפוק‪ ,‬תן לי לראות כל החיים שאני בסך הכול פָ עּול‪ ,‬שאני בסך הכול יְצּור‪ ,‬שאתה‬ ‫הפועל ואתה היוצר!‬ ‫מלוך עלי‪ ,‬ריבונו של עולם! מלוך על העולם הקטן שבי‪ ,‬וכמובן ‪ -‬על כל העולם כולו…‬ ‫לקבלת העלון המודפס ‪ -‬בבתי המדרש דחסידי ספינקא‪:‬‬ ‫לעילוי נשמת הרבנית מרת חנה פעשא ע"ה‬ ‫בני ברק ‪ -‬רחוב דונולו ‪ • 11‬ירושלים (עברית ואנגלית) ‪ -‬רחוב בר גיורא ‪ • 28‬אלעד – רחוב אבן‬ ‫בת יבלחט"א מרן רבי ישראל חיים שליט"א‬ ‫גבירול ‪ • 17‬בית שמש ‪ -‬רחוב יונה בן אמיתי (ליד 'איחוד הצלה') • ביתר עלית – ר' אשר'ס שול –‬ ‫‪4‬‬ ‫יו"ל ע"י מכון 'אמונה פשוטה' ‪ -‬ספינקא‪ ,‬ע"פ הבנת הכותב‪ .‬להצטרפות לרשימת התפוצה ‪-‬‬ ‫רחוב מעזריטש פינת החוזה מלובלין • סטמפורד‪-‬היל ‪Clapton Common 117 -‬‬ ‫לתרומות והארות ‪ -‬ניתן לפנות במייל‪.a0504171897@gmail.com :‬‬