אתקינו סעודתא · Askini Se'idusu — ניצבים וילך (2026-08-31)

גליון מס׳
227
ערש"ק פרשת נצבים וילך
כ"ב אלול שבת סליחות תשפ"ו
שהייתם נצבים במעמד הר סיני ,בו זכו 'כל "טף למה באין -כדי ליתן שכר למביאיהן"
איש ישראל' להתפשטות הגשמיות ופסקה
פרשת נצבים ַא ֶּתם נִ ָ ּצבִ ים ַה ּיוֹ ם ֻּכ ְּלכֶ ם לִ ְפנֵ י ה' וכו' ּכֹל ִא ׁיש יִ שְׂ ָר ֵאל.
זוהמתן .ועי"ז תהיה התשובה מאהבה ,כדי 'שנהיה לראש' חברי "הועדה המכינה" ששקדו על הפקת המעמד ההיסטורי של חנוכת בית המדרש,
להתקרב להשי"ת ,וכל בקשותיכם יהיו רק הוגיעו את מוחם לאתר פתרון של ממש.
ַא ֶּתם נִ ָ ּצבִ ים ַה ּיוֹ ם ֻּכ ְּלכֶ ם לִ ְפנֵ י ה'
עבור כבוד שמים. כולם חושקים ליטול חלק במעמד .רכבת אווירית מביאה מאות חסידים מן הגולה,
ֱאל ֵֹקיכֶ ם.
ואין אחד המקורב לחצר הקודש במידת-מה שיסכין לוותר על הרגעים המכוננים.
פרשת וילך ראש השנה הוא בחינת ה"ראש" של כל אבל השטח אינו ערוך לקהל כה עצום .המקום אינו מכיל כמות כה אדירה במרווחים
השנה (הרה"ק רבי פינחס מקאריץ זי"ע; יושר דברי מניחים את הדעת.
'כזה ראה וקדש' אמת ,נג) ,וכל אחד צריך ליישר את מחשבות כל העסקנים הניחו אצבע על 'נקודת התורפה' מבחינתם .הפארענטשעס במערב.
וַ ֵ ּילֶ ְך מ ׁ ֶֹשה. ראשו לאביו שבשמים. וכי מדוע צריכים למקם את כל ילדי הקהילה בתוך היכל השמחה .הרי בין כך ובין
על כן ,בשבת שלפני ר"ה קורא לנו הכתוב כך אינם קשובים למשאי הדרשנים ,בין כך ובין כך אינם מבינים את גודל השעה.
ובמדרש (תנחומא) :אין 'וילך' אלא לשון
"אדרבה ,הם רק מרעישים" ,הדגיש האחד" .נכון בהרבה להעסיק אותם בתכנית
תוכחה. 'אתם' -אותיות 'אמת' ,עליכם להתבונן
מושקעת במתחם משל עצמם" ,חיווה דעתו בנימה חינוכית עסקן אחר.
לבני ישראל היה די בהתבוננות בהליכותיו ולדעת ידיעה אמתית ,אשר 'נצבים היום
הפור כמעט נפל ,אך הגישה ההחלטית נמוגה כליל כאשר הובאו הדברים לפני מנהיג
של משה רבינו ,כדי ללמוד ממנו את הדרך כולכם' לעמוד בדין 'לפני ה' אלקיכם'
העדה" .לאו ולאו" ,חרץ בפסקנות" .את הילדים אנחנו צריכים בפנים .הם אכן טרם
ילכו בה ואת המעשה אשר יעשון .כיצד בהאי יומא ,בלי יוצא מן הכלל' ,ראשיכם מבינים ,הם אכן עדיין מרעישים ,אבל הם צריכים 'לנשום' את המעמד' ,לספוג' את
לעסוק בתורה באימה וביראה ברתת ובזיע, שבטיכם זקניכם ושוטריכם כל איש רגשי הקודש .יום יבוא ,הגדיים ייעשו תיישים ,והחריץ העמוק שנחרט בנפשם יביא
וכיצד לקדש את רמ"ח האיברים ושס"ה ישראל' ,וכל אחד נתבע לפי דרגתו .וידיעה להם תועלת".
זו גופא תיישר ותפשט כל עקמומיות
הגידים ,שיהיו כולם קדושים ומיוחדים ***
לעבודתו ית"ש. שבראש ושבלב ,עד שנזכה להיות בבחינת
משעה שקיבלו ישראל את התורה בהכריזם 'נעשה ונשמע אמרו כאחד' ,נמדדה
'אשר עשה אלקים את האדם ישר' (קהלת
מעלתם לא לפי מידת השכלתם והבנתם ,שהרי עדיין לא ידעו "מה כתיב בה" ,אלא
'זה ספר תולדות אדם' ז ,כב).
חשיבותם וחיבתם נודעה בזכות אחדותם .על מעלה זו דרשו רבותינו ז"ל (תנחומא,
וְ ַע ָּתה ִּכ ְתב ּו לָ כֶ ם ֶאת ַה ּׁ ִש ָירה ַה ּזֹאת וגו'. 'בהגלותך מלכנו על הר סיני' א)'" :אתם נצבים היום' -מה היום מאיר פעמים ומאפיל פעמים ,אף אתם ,כשאפילה
לכם עתיד להאיר לכם אור עולם וכו' .אימתי ,בזמן שתהיו כולכם אגודה אחת".
נשמת כל אחד מישראל הרי היא כספר
ַא ֶּתם נִ ָ ּצבִ ים .כדרך שנאמר בסיני 'ויתיצבו בזכות האחדות ,גם "כשאפילה לכם" ,מחמת שנכשלתם במעשים שאינם ראויים
תורה ,כדאיתא בגמרא (שבת קה ):לגבי
בתחתית ההר' ,בו בלשון אמר כאן 'אתם ח"ו ,מכל מקום "עתיד להאיר לכם אור עולם" ,כי רצונכם הפנימי הוא לעשות טוב,
העומד בשעת יציאת נשמה" ,הא למה זה 'הכל חפצים ליראה שמך' .ולשם מטרה זו מתאגדים כל ישראל ,הן בעלי ההשגה
נצבים' (בעל הטורים).
דומה ,לספר תורה שנשרפה"" ,שאין לך וההבנה והן פשוטי העם ,הגדולים עם הקטנים' ,טפכם נשיכם וגרך אשר בקרב
ריק בישראל שאין בו תורה ומצות" (רש"י). כתב רבינו סעדיה גאון ,שאחד מטעמי מחניך מחוטב עציך עד שואב מימיך'.
מצות תקיעת שופר הוא כדי להזכיר את זהו שמצינו בגמרא (חגיגה ג'" :).הקהל את העם האנשים והנשים והטף' -אם אנשים
על כן נצטווה כל אחד מישראל לכתוב ספר
מעמד הר סיני ,שנאמר בו 'ויהי קול השופר באים ללמוד ,נשים באות לשמוע ,טף למה באין -כדי ליתן שכר למביאיהן .אמר
תורה' ,ועתה כתבו לכם את השירה הזאת',
הולך וחזק מאד'. להם [רבי יהושע לרבי יוחנן בן ברוקה ורבי אלעזר חסמא] ,מרגלית טובה היתה
כדי 'ולמדה את בני ישראל' ,שילמדו מכך
לאור זאת ,ירומז במשמעות הכתוב כך: בידכם וביקשתם לאבדה ממני" ,כי אחדותם של כלל ישראל תלויה בהשתתפותם
שכל יהודי נמשל לס"ת ,ואם תחסר לו
של הטף ובחינוכם לתורה מקטנותם .וכשם שתבע משה רבינו 'בנערינו ובזקנינו נלך',
אפילו מצוה אחת הריהו בבחינת ס"ת פסול אף שבמשך כל השנה מחולקים אתם ופרעה הרשע הודה בכך בעל כרחו כשאמר 'גם טפכם ילך עמכם' .ולכן סמך רבי
ח"ו .אמנם מעלה יתירה יש לאיש ישראל, לדרגות שונות' ,ראשיכם שבטיכם זקניכם אלעזר בן עזריה" :ועוד דרש' ,את ה' האמרת היום וה' האמירך היום' ,אמר להם
כי ס"ת שנפסל בחסרון אות לא יוכשר עד ושוטריכם' ,וכאשר כל אחד עומד בפני הקב"ה לישראל ,אתם עשיתוני חטיבה אחת בעולם ,ואני אעשה אתכם חטיבה אחת
שתושלם כתיבת האות בפועל ,אבל יהודי עצמו ,תשובתו היא מחמת יראת העונש, בעולם".
שחסרה לו מצוה שאין באפשרותו לקיימה כדי להציל את נפשו .אבל כאשר 'אתם זכות זו תעמוד לנו בימים הקדושים הבעל"ט ,לקבלת כל תפילותינו ולמילוי כל
יוכל להשלימה ע"י לימוד הלכותיה .וזהו נצבים היום' -דא ראש השנה כנודע ,ביום משאלותינו לטובה ,של הפרט ושל הכלל .ובזכות זו ניגאל גאולת עולם ,כמו שמסיים
שסיים הכתוב ' -שימה בפיהם'. הזה 'אתם נצבים כולכם' בדרגה אחת ,כדרך המדרש" :וכן את מוצא שאין ישראל נגאלין עד שיהיו כולן אגודה אחת" ,בב"א.
6776952@gmail.com 03-6776953 22
בפרשת השבוע ,באורו של רבינו זי“ע מעשה ולקחו
והפעם באמת!
בחינת שברון ,כי ראשית כל היא השאיפה להגיע ולזכות בתחנונים :רק לא ברחובות קריה...
"שתמליכוני עליכם" ,והאיך יכולים לזכות לזה ,כאמור ע"י לא נאה ולא יאה הדבר ...אין זה לפי
זכרונות ,ע"י שיהיה שבור בלבו ,יכיר החסרונות ויכיר מה כבודו ...אך רבינו באחת :הן זקוק הוא
ִּכי ַה ִּמצְ וָ ה ַה ּזֹאת ֲא ׁ ֶשר ָאנֹכִ י ְמצַ ְ ּוָך ַה ּיוֹ ם ל ֹא נִ ְפלֵ את ִהוא
שלא עשה כדבעי [באומרו זאת ציין רבינו" :הנני אומר לזכויות כדי שיזכה בדין ...לא הועיל
בלשון המעטה ,אין ברצוני לומר באלו הזמנים הקדושים לסובביו מאומה ,ורבינו עמד בעוז על
ִמ ְּמָך וְ ל ֹא ְרח ָֹקה ִהוא וכו'ִּ ,כי ָקרוֹב ֵאלֶ יָך ַהדָּ בָ ר ְמאֹד ְּב ִפיָך
דברים קשים יותר"] שלא היה כמו שהיה צריך להיות כל דעתו לצאת להשתתף באשכבתיה וּבִ לְ בָ בְ ָך לַ ֲעשׂ ֹתוֹ.
הפרטים ,ואם יש לו שברון לב באמת ויתפלל בלב נשבר ,אז וללוותו ברגליו כמימים ימימה .שעה 'המצוה הזאת' היא מצות התשובה הנזכרת בפסוקים לעיל,
ישפר מעשיו ויזכה אכן לתקיעה ,בחינת מלכות ,לקבל עול ארוכה צעד כך רבינו במלוא קומתו, 'והשבות אל לבבך וגו' ושבת עד ה' אלקיך'' .בפיך ובלבבך
מלכותו כדבעי. בעוד קהל רב מתושבי העיר מביטים לעשותו' -בווידוי בפה ובתשובה בלב (יעוין בפירוש הרמב"ן עה"פ).
ומשתאים למראהו ,ולא עלתה על
*** על זה אמר הכתוב ' -כי קרוב אליך הדבר מאד' .התשובה
דעתם כי אל זו גופא ייחל וציפה,
אבל זה גם דורש עוד רובד. בענוותנותו היתירה... קרובה אליך ,יושבת וממתינה לך מתי תשוב אל השי"ת אשר
אף אשתקד אמרנו כך .גם בשנה שעברה נמנינו וגמרנו בכל ימינו פשוטה לקבל שבים.
***
תוקף עוז לתקן המעשים .ודרך העולם הוא ,שאם יבקש וכיון שרק הקב"ה יודע את סתרי הלב ,וצופה ומביט
אדם מחברו שילווהו מעות באמונה על דברתו שיפרע לו רמז נפלא השמיע רבינו ,ללמד כי שבפנימיותו רוצה כל אחד מישראל להתקרב אליו' ,על כן' -
חובו ,אם אכן כה יעשה לפרוע החוב ,לאדם נאמן ייחשב מדובר בהכנה הרבתי הנדרשת עוד הוא בכבודו ובעצמו 'יורה חטאים בדרך' (תהלים כה ,ח) .וזו כוונת
ויהיו לו מלווים גם להבא ,אך אם לא יעמוד בדיבורו פעם לקראת בוא ימי ראש השנה.
דברי הרמב"ם בהלכות תשובה" ,ויעיד עליו יודע תעלומות,
ופעמיים ,יפסיד חזקת נאמנותו בעיני בני אדם ושוב לא רבינו עמד על המאמר הידוע "אמרו שלא ישוב לזה החטא לעולם".
ילווהו על סמך דיבורו. לפניו מלכיות זכרונות שופרות,
לנוכח דברים אלו ,בהיאך אנפין ניקום קמי מלכא ביומא מלכיות כדי שתמליכוני עליכם,
דדינא? זכרונות שיעלה זכרונכם לפני לטובה -
ובמה ,בשופר" ,וביאר כך:
אמר על כך רבינו: "ושא לכל חטאתי" ,נראה היה רבינו ממלמל לעיתים ,בינו
"תכלית העבודות ,ותכלית הבקשה בימים אלו בפרט ,היא לבין קונו" .שא ,שא לכל חטאתי"...
"העצה היעוצה לנו ,אשר קודם גשתו בתפילות ובתחנונים
לזכות להמליך את השי"ת על כל עצמיותינו ,לזכות להרגיש
של הימים הקדושים יהא האדם מתבונן בעצמו היטב, האדם הגדול בענקים ,אשר כל ניע וכל זיע שלו היו קודש
בכל עת מלכותו עלינו ולדבקה בו ,וזהו שתמליכוני עליכם.
ויחפש נגעי נפשו ,יכיר באמת בפחיתותו ושפלות מצבו, לה' ,וכל שבריר רגע שלו מוקדש לעבודת הבורא ולישועתן
ומתוך הכרה זו יהיה ניגש להשי"ת להתוודות על חסרונותיו הא כיצד? של ישראל' ,מוצא' היה איתותים משמים על חובת התשובה
ולקבל על עצמו מכאן ולהבא להיטיב את מעשיו ,כי באופן ובמה -בשופר ,מלשון "שפרו מעשיכם" .שיהיו המעשים ותיקון המעשים .כל-אימת שצער כלשהו או עוגמת נפש
זה ,שיהיה מכיר בעצמו עד כמה השחית ופגם בנפשו תואמים את עול מלכותו ורצונו ית"ש. דקה התגלגלה לפתחו ,מיהר להבין את השדר השמימי
ונתרחק מאור פני מלך חיים ,והריהו כלי ריק מכל זכות וחסר ולנצלו לוידוי אישי מכמיר ,במללו שוב ושוב" :ראה עניי
התלהבות דקדושה לעסק התורה וליראת שמים טהורה ,אז וכיצד מתעוררים לבוא לידי כך? זה בא מכח זכרונות ,דהיינו ועמלי ושא לכל חטאתי"---
יש מקום שישתדל באמת לתקן וליישר את אורחותיו כאשר בהעלות בזכרון את מעשיו ,להתבונן במעשיו ובמעלליו מכל
בחודש אלול שלהי שנת תש"ע היה מעשה ,שמעד רבינו
קיבל על עצמו ,והשי"ת שהוא היודע מחשבות ובוחן ליבות השנה ,שמתוך כך ישבר לבו בקרבו וממילא "לב נשבר ונדכה
בביתו ונחבל בפניו ,ורישומה של חבורה גדולה וכהה נותרה
וכליות יראה שאף שגם בעבר קיבל על עצמו ,אמנם עכשיו אלקים לא תבזה" ,והרי הקב"ה משתמש בכלים שבורים
כסימן היכר על פניו המיוסרות.
קבלתו איתנה וחזקה יותר והוא יעמוד בדיבורו כי הכיר כידוע ,ובזה יזכה לקרבת אלקים בבחי' שתמליכוני עליכם,
זוהי איפוא ההכנה הנדרשת לקראת תפילותינו בימים הק'. בעוד שאדם מן השורה מבקש להליט פניו במסווה מפני
בחסרונות עצמו .וע"ד המסופר על הרה"ק הרבי ר' זושא הבושה ,הרי שרבינו רוח אחרת עמו .הנה לו 'מתנה מן
זי"ע שהיה מתודה בכל לילה טרם עלותו על יצועו ואומר: עוד הדגיש רבינו ,שבשופר איכא תקיעה תרועה תקיעה, השמים'...
"רבש"ע אף שכבר אתמול אמרתי שאיטיב את דרכי ,אך והם בבחינת מלכיות זכרונות שופרות' .תקיעה' היא בחינת
מלכות ,בהיותה קול ישר ופשוט ,ו'שברים תרועה' היא "הנה חסידים הראשונים היו מתייגעים בימים אלו של חודש
עכשיו הנני מתכוין לכך באמת"...
הרחמים והסליחות ,ומבקשים תחבולות כיצד להסב לעצמם
אי אלו 'בזיונות' ,שיהיו להם לכפרת עוונות לקראת יום הדין
ברכת מזלא טבא תבואתה לראש האי גברא יקירא ברכת מזלא טבא תבואתה לראש האי גברא יקירא והמשפט .אני שהזדמנה לידי כזו כלימה מהודרת ודייקא
תומך המכון תומך המכון בימים אלו ,כלום אוותר עליה?" ,תהה רבינו באזני באי הבית
הרה"ח ר' פנחס אבלס שליט"א הרה"ח ר' חיים מרדכי (ברז"ד) וולס שליט"א שהתחננו לבל יערוך את השולחן הטהור בבית המדרש בפני
לרגל שמחת אירוסי בנו שיחי' לרגל שמחת הולדת בתו שתחי' קהל ועדה במצבו הנוכחי" .אולי אם אצא ויראוני כך ,ישא ה'
עב"ג בשעטו"מ למז"ט עב"ג בשעטו"מ למז"ט פניו אל פניי בעד אותה בושה וירבו זכויותיי" ,פתח בפניהם
רבינו את צפונות לבו...
יהי רצון שיזכו לקשר של קיימא ולבנין עדי עד יהי רצון שיזכו לרוות ממנה
ויזכו לרוות ממנו ומכל יוצ"ח רוב נחת דקדושה ומכל יוצ"ח רוב נחת דקדושה בימים שלאחר מכן התקיימה לוויה לאחד מזקני החסידים
ממתפללי בית המדרש ,והמשמשים בקודש עטו עליו
ניתן להשיג את הספרים -וכן שאר ספרי המכון
באר יעקב -
הליכות דברים
מחזור שער מחזור שער עולם הכולל כל
התפילה התפילה חודשי אלול תורת מועדי
ליום כיפור לראש השנה -תשרי ירח האיתנים
במכון 'דבר חיים' (בשעות הערב) וכן בעמדות המכירה הקבועים בבתי המדרשות של אנ"ש ברחבי ארה"ק
בס״ד
שאיפות!
”השנה ,עם כל הכח!“ ”מכיר את זה .גם התחדשות!
א נייע קבלה!
בשנה שעברה
התחלתי עם מה סוד ההצלחה?
ברען. ”אבל לא הולך לי“
זה החזיק ”אולי עדיף לי בלי חברותא?“
מעמד רק ”למה תמיד זה קורה לי?“
”אוי ,טאטע ,הצליחה נא!!!“ שבועיים“
לראשונה: אתה
תשובות אישיות ומפורטות נגלית ...
מפי המנורה הטהורה על עם
חכימא דיהודאי קדשך
כ"ק אדמו"ר לדבר
זצוקלה"ה עמם
במענה ללבטיו של בחור
ישיבה בדרכו במעלות
סולם ההצלחה בתורה
מתוך יומן אישי של בן
עליה ששטח את כל אור חדש בﬠו_לם הישיבות:
שאלותיו לפני הרבי וקיבל
הכוונה בהירה לאורך שנות
הבחרות מדריך
מעשי
לכל
חסידישער
ישיבה
בחור
מגיﬠ בראשונה באופן ישיר אישי
_לבתי שותפינו וידידנו היקרים,
תומכי מורשת רבוה"ק
'לפולחנא דקודשא
בריך הוא!'---
/פרק יד
באופן כללי דרכנו מכוונת לצניעות מוחלטת ,ואולם הרבה שייחס רבנו לענין ההצנעה ,ומכך שגרס כי גם הנסתרות
כלפי עסק התורה וחביבותה אין מקום לביצורי
החומות וכיסויי המסווה .בתורה ,כך הטעים רבינו ,אין
כאשר בעקבותיה עשיית המצוה נגרעת באיכותה,
עדיין יש לבכר ולהעדיף לקיים 'והצנע לכת' מאשר
לה' אלוקינו ,והנגלות...
למרות שבפרהסיה כה הרבה רבינו להיטיב ולכאורה
לחשוש מן הפרסום שמא יפגע בשלימות הלימוד, לילך בגבוהות ובגלוי. לא נותר לו היכן להסתיר את שגב מעלותיו ,אולם
יען כי התורה בעצמה מגנא ומצלא ,וממילא אין צורך
להתאמץ להסתיר את העסק בה.
לוחות שניות ניתנו בצנעה, היא גופא היתה ההסתרה .עבודת הקודש הגלויה
ברם ,בעסק תורת הנסתר ,שונים היו פני הדברים.
לכך נתקיימו לא היתה כי אם גילוי של טפח וטפחיים ,ובה בשעה
במהלך אחת מנסיעותיו אל מעבר לים ,בעודו במטוס, הצניע וכיסה אלפי אלפים של טפחים מוסתרים.
לולא העיד ברבים מורו ורבו הגה"צ רבי ישעי' אשר כעין מה שהוגד משמו של החידושי הרי"ם זצוק"ל כי
תיבל רבינו את משנתו במשל נאה אותו הביע במליצת
זעליג מרגליות זצ"ל ,על תורת שעשועיו ולימודו לכל הצדיקים היתה כסות עיניים כדי שהציבור יביטו
צחות ,וכה פתח להקשות :הרי המטוס בו אנו מצויים
המעמיק בחכמת הקבלה שהיתה בבחינת 'תורת הסוד' באותו לבוש ולא יתנו עין רעה בגוף רכושו של הצדיק,
כעת ,ביצע משימה מורכבת ביותר ,הוא הצליח לנסוק
-מאחר ורבינו עמל בכל כוחו להסתיר את לימודו זה כדוגמת רוח קדשו של הרבי ה'חוזה' מלובלין ,וכמוהו
לגבהים עצומים ,מדוע אפוא אין בכוחו להשאר בגובה
מן הבריות -כמעט שהיתה עובדה זו נאבדת מעינינו 'היהודי הקדוש' מפרשיסחא שכיסה מעלותיו בקודש
זה ובעל כרחו עליו לשוב אל הקרקע ממנה המריא,
ונותרת טמירה ונעלמה. בכך שהיה למדן מופלג וגאון עולם; הרבי ר' בונים
כאשר ברור כי לולא שובו אליה ,כל קיומו ומציאותו
היה זה באחד מימי ה'שבע ברכות' לאחר נישואי בסכנה ממשית? מפרשיסחא בחכמתו ,ועל עצמו העיד החידושי הרי"ם
רבינו ,והגאון רבי אשר זעליג ,שלא כמנהגו שלא כי העשירות היא כסותוא.
השיב רבינו מיניה וביה ,אין זאת אלא משום שעלייתו
לצאת ולבוא מעיה"ק ירושלים מחמת גילו וחולשתו - ניתן אפוא לומר כי אף במחיצת רבינו ,הרואים אכן
לגובה היתה מלווה בקולות רועשים ,וכל עליה לגבהים
הטריח עצמו עד לתל אביב והופיע בסעודה לפליאת סבורים היו כי מיטיבים הם לראות כהן גדול בעבודתו,
שנלווים אליה קולות גדולים ורעש חזק ,אין סופה
המסובים שציפו לשמוע דברים מפי רבי אשר זעליג תפילותיו הבוערות כלפידים וקיום המצוות שנערכו
להתקיים בגבהים .חייבים לחזור אל קרקע המציאות
שהיה מגדולי המקובלים בדור הקודם ,מהם יוכלו אולי בהשתפכות הנפש ובכמיהת השתוקקות אין קץ,
לבסוף - - -
ללמוד מדוע הטריח עצמו להשתתף בשמחת החתן השפיעו על רבים ורוממו לא-ל ,ואמנם ניצוצי האורה
ומה מידת היכרותם. הרמז הובן לאשורו .השומעים הסיקו מיד מהו הנמשל שניתזו מאש להבת שלהבתו הגדולה ,הביאו תועלת
בעבודת ה' .המעפילים בעם מתוך פרסום רב ורעש עצומה להמון העם ,אך אנן בדידן והוא בדידיה .רבינו
ואכן ,משכובד לשאת דברים ,קשר האורח כתרים
נלווה ,אינם שורדים באותם גבהי מרומים .סופם בחר לו לבוש ומעטה נאה לִ כְ סּותֹו ,בחגווי הסלע
לריבנו ובהתרגשות רבה העלה על נס את גודל צדקותו
'שינחתו' אל אותו המקום ואותה הדרגה בה היו בטרם ובסתר המדרגה העפילה מעלתו והאמירה לאין שיעור,
וקדושת נפשו ופרישותו ,עד שכל לימודו בחכמת
המריאו השמיימה בקול רעש גדול .דוקא המטפסים כאשר קרא ואמר כי ראוי שתהא העבודה שבנסתר
הקבלה הוא על מנת לקיים ולעלות במעלות ,כקדושים
החרישיים שבצידי הדרכים ,עלייתם בהר מצלחת והם
וטהוריםב. יתירה על זו שבגלוי!
יקומו במקום קדשו.
מאז ,שב רבינו ועטה על עצמו מסכת הסתרה ואת וכה קרא והעיד אחריו כ"ק האדמו"ר מתולדות אהרן
עיסוקו בחכמה נסתרת זו ,החביא והטמין ,כדרך רזא דרזין שליט"א ,בבואו לפקוד את בית רבינו בימי ה'שבעה':
הצדיקים העושים למען שמו יתברך ואין בלתו. אשרי עין ראתה עבודת קדשו של רבינו ,שהכריזה "ראיתי אנשים גדולים ,אבל איש אלוקים קדוש
בשיחות הקודש כמעט ולא הזכיר מראה מקום מספרי בעצם היותה' :אנא עבדא דקודשא בריך הוא ,וסגידנא כמותו לא ראיתי .ועל כל זאת היה חד בדרא בהסתרה,
ח"ן ,ואם אירע והזכיר ענין מכתבי האר"י ,היה מקדים קמיה ,דאיהו ואורייתיה -קשוט' ,ומתוך כך נשמעה והגם שראיתי צדיקים ששתקו והחביאו מדרגותיהם,
לו ומכסהו ביראה וענווה גדולה ,ועם יחידים כמעט בעוז גם הסיפא' ,ונביאוהי קשוט'. כזאת לא ראיתי ולא שמעתי מעודי".
שלא שוחח מאומה על כךג. בעסק תורת הנגלה ,חזר אכן רבינו ושנה ושילש כי ועד היכן היו הדברים מגיעים ,ניתן ללמוד מהחשיבות
ג .יוצא מן הכלל היה אחד מבאי הבית ,שזכה ורבינו גילה הסתיר עצמו בפשטים ובפלפול שאמר תמיד לבאים כך מביא נכדו הרה"ק רבי פנחס מנחם אלעזר מפילץ א.
בפניו טפח וטפחיים מגנזי החכמה ,ומפיו נשמעה עדות אליו. זצ"ל בספרו 'שפתי צדיק' (פרשת צו אות א ופרשת אמור אות
כי רבינו נהג לדבר כלשון המקובלים ,עם הקיצורים ב .בענין זה סיפר הגה"ח רבי יעקב שכטר שליט"א כא) ,ששמע מפיו כנ"ל על הפסוק (תהילים כג ,ה) 'תערוך
(שלימים נעשה גיסו ,שכן רבינו נלקח כחתן בבית חותנו הרה"צ רבי משה לפני שולחן נגד צוררי' ,והיינו שהשולחן הרומז לעשירות
והרמיזות שהשתרשו אצלם עד שהיה ניכר כי רב עיסוקו
הערש זצ"ל) ,כי התוודעו זה לזה בשיעורים ששמעו אצל הוא יהיה נגד הצוררים המביטים בעין רעה בעבודת
וגדולה בקיאותו בחלק הסוד .אמנם ,תדיר התפלא הלה
הריא"ז מרגליות ,והיו מתכתבים ביניהם בדברי קבלה, קדשו .ובספר 'רמתיים צופים' מהרה"ק רבי שמואל
על כך שאין ביטוי חיצוני לכך ואדרבה ,המביטים לנוכח וכדי שלא תשלוט עין במעשיהם ,נדברו והכינו ספר משינאווא זצ"ל (אות סה) מעיד ששמע מפי קדשו של
ראוהו לרבינו עוסק בעיקר בהוויות דאביי ורבא ובלימוד מסוים באחד מבתי המדרשות ,ושם היו מניחים את הרבי ר' בונם מפרשיסחא כי הרבי מלובלין הסתיר עצמו
הלכה... המכתבים בעמוד מסויים ,בלי לחתום עליהם שמותם. מן העולם עם המדרגות ,שלא יביטו בו ,והרב 'היהודי'
22
03-7654021 24 46
6776952@gmail.com 050-4165319 03-6776953
