gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

שיעורי ליל שבת · She'irei Leil Shabbos — ניצבים וילך (2026-08-31)

מוציא לאור: שיעורי ליל שבת · She'irei Leil Shabbos

שבוע: ניצבים וילך (2026-08-31)

שיעורי ליל שבת · She'irei Leil Shabbos — ניצבים וילך (2026-08-31)

פתח את ה-PDF הורדה

‫שיעורי ליל שבת‬ ‫שיעור מורינו רבי מרדכי בונם זילברברג שליט"א‬ ‫גליון מס' ‪ - 293‬תשפ"ו‬ ‫‪‬‬ ‫בית הכנסת המרכזי שיכון ה'‬ ‫בענין ימי הסליחות‬ ‫במוצאי שב"ק יתחילו האשכנזים לומר 'סליחות'‪ ,‬והזמן המובחר לאמירת סליחות הוא בסוף הלילה קודם עלות השחר‬ ‫שאז הוא עת רצון‪ ,‬כמבואר בשו"ע (קפ"א ס"א) 'דסוף הלילה הקב"ה שט בעולם הזה והוא עת רצון'‪ ,‬והיום יש מקומות‬ ‫שאומרים את הסליחות בחצות הלילה‪ ,‬ובפרט במוצאי שבת לילך מחיל אל חיל‪ ,‬ועוד שהרי אומרים בו 'במוצאי מנוחה‬ ‫קדמנוך תחילה'‪.‬‬ ‫ונראה דיש מעלה מסוימת באמירת הסליחות בלילה‪ ,‬דהנה כתב הרמ"א שם (ס"א) 'ידקדקו לחפש שליח ציבור היותר‬ ‫הגון וגדול בתורה ובמעשים טובים לסליחות כמו לימים נוראים‪ ,‬ושיהא בן שלושים שנים וגם שיהא נשוי'‪ ,‬ודברי‬ ‫הרמ"א צ"ב מדוע ש"ץ של סליחות שהוא רק מנהג צריך שיהא כש"ץ של ימים נוראים‪.‬‬ ‫והנה בהמשך דבריו שם כתב הרמ"א "ויש מקומות נוהגים שהמתפלל סליחות מתפלל כל היום"‪ ,‬וכתב המ"ב שם‬ ‫'דהיינו שחרית ומנחה משום דהמתחיל במצוה אומרים לו גמור‪ ,‬כמבואר במג"א ובלבוש ס"א'‪.‬‬ ‫אלא שבמג"א שם הוסיף דהחזן של סליחות מתפלל גם תפילת מעריב‪ ,‬וביאר המחצית השקל דהיינו המעריב של אחרי‬ ‫הסליחות‪ ,‬ואף שאותו מעריב הוא כבר ביום הבא‪ ,‬יש לו שייכות ליום הקודם כיון שתקנת תפילת ערבית היא כנגד‬ ‫האברים והפדרים שהקריבו מאתמול‪.‬‬ ‫אמנם בדרכי משה שם כתב דש"ץ של סליחות מתפלל גם מעריב שלפניו‪ ,‬ובשער הציון (ס"ק כ"ד) כתב 'דאפשר שזהו‬ ‫ג"כ כונת המג"א'‪ ,‬ודבריו צריכים ביאור כיצד יתכן לומר כן הרי כתב המג"א שהטעם הוא משום 'המתחיל במצוה‬ ‫אומרים לו גמור'‪ ,‬וזה שייך דוקא בתפילות שעומדות לפניו ולא בתפילות שכבר היו‪.‬‬ ‫ועוד תמה בבנין שלמה (סי' ל"ז) שהרי בכל השנה המתפלל שחרית אינו צריך מדין 'המתחיל במצוה' להמשיך ולהתפלל‬ ‫גם מנחה ומעריב‪ ,‬כיון שכל תפילה היא לעצמה‪ ,‬וא"כ אמאי בימי הסליחות אמרינן כן שהמתחיל במצוה אומרים לו‬ ‫גמור ותתפלל גם שחרית ומנחה‪ ,‬ובפרט שהמג"א (ס"ז‪ ,‬הובא במ"ב ס"ק י"ד) החמיר וכתב שבמקום שנוהגים כן הוא דין‬ ‫גמור וקודם לאבל וליארצייט‪.‬‬ ‫ונראה בזה דהנה כותרת סימן זה (תקפ"א) היא "דיני ימי תחנונים וערב ראש השנה"‪ ,‬וכפי הידוע אף את כותרות‬ ‫הסימנים כתב השו"ע עצמו‪ ,‬וצ"ב מהו הפירוש 'דיני ימי תחנונים' היה לו לכתוב 'דיני ימי הסליחות וערב ראש השנה'‪,‬‬ ‫ומבואר בזה דימי הסליחות נקבעו לימי תחנונים כיון שזמנים של רצון הם‪ ,‬ולכך אומרים סליחות בימים אלו‪ ,‬דע"י‬ ‫אמירת הסליחות מתחיל בפועל ימי התחנונים‪ ,‬ואף שאר התפילות שחרית מנחה ומעריב שונות מהתפילות של כל‬ ‫השנה‪ ,‬שבכל השנה התפילות הם התחנונים וכל תפילה לעצמה‪ ,‬אבל בימי התחנונים התפילות מתחברות כמקשה‬ ‫אחת אל תחנוני הסליחות ונחשבים כתפילה אחת‪.‬‬ ‫ולכך יש שנהגו שש"ץ המתחיל בסליחות ממשיך ומתפלל אף שחרית ומנחה‪ ,‬דאם אינו מתפלל נחשב כאילו עזב את‬ ‫העמוד באמצע התפילה‪ ,‬שהרי כל התפילות בימי התחנונים הם כמקשה אחת‪ ,‬ולכך הוא קודם אפי' לאבל או‬ ‫לייארצייט‪ ,‬וזהו ממש כלשונו של הגר"א 'המתחיל במצוה אומרים לו גמור' שזהו מצוה אחת ולכך אומרים לו גמור‬ ‫והתפלל גם שחרית ומנחה‪.‬‬ ‫ולכך דעת השעה"צ היא שדברי המג"א אמורים גם לגבי המעריב שלפניו‪ ,‬דאף שאין כאן את הענין של 'המתחיל במצוה'‬ ‫שהרי עדיין לא התחיל את אמירת הסליחות‪ ,‬אפ"ה כיון שיסוד הטעם הוא משום שהכל הוא מקשה אחת של יום‬ ‫תחנונים‪ ,‬א"כ אף המעריב שלפניו שייך לאותו היום ושפיר אם יודע שיתפלל הסליחות באותו היום עליו להקדים‬ ‫ולהתפלל אף את המעריב שלפניו‪ ,‬וכן נוהג כ"ק האדמו"ר מבעלזא שליט"א שניגש לעמוד ביום א' דסליחות‪ ,‬ומתפלל‬ ‫גם את המעריב שלפניו ואת השחרית ומנחה שלאחריו‪ ,‬וכן נוהגים במספר קהילות בארץ ישראל‪.‬‬ ‫ומה"ט נראה דיש מעלה באמירת הסליחות בלילה‪ ,‬דככל שאומרים את הסליחות מוקדם יותר כך קובעים את היום‬ ‫כולו לימי רצון‪( ,‬ויש לציין שלדברי המחצית השקל שכונת דברי המג"א היא על המעריב שלאחריו‪ ,‬אי"ז נוגע לליל‬ ‫שבת‪ ,‬כיון דשבת אינו יום תחנונים)‪.‬‬ ‫והנה יש שמתירים לעצמם שלא לומר סליחות כיון שהוא רק מנהג‪ ,‬ולפי דברינו הפסדם כפול ומכופל כיון שאינם‬ ‫מפסידים רק את הסליחות גופא אלא את כל היום כולו שאינו כיום תחנונים‪ ,‬ואף שאר תפילותיהם הרי הם כשאר‬ ‫השנה במקום שיהפכו למקשה אחת של תחנונים יחד עם בקשת הסליחות‪.‬‬ ‫שכרה של מצוה ‪ -‬המוכח מפיוט שבסליחות‬ ‫שמעתי ממו"ר הגאון רבי יצחק זילברשטיין שליט"א מעשה מופלא שהתרחש בסוכות באחד הערים בארה"ב‪,‬‬ ‫ביהודי יקר שגר במגדל רב קומות‪ ,‬וכיון שאין באותו מגדל 'מרפסות סוכה' נאלץ להקים את סוכתו למטה בחצר‬ ‫המגדל‪ ,‬אלא שכעבור חצי יממה מהקמת הסוכה הגיעו הרשויות ופירקו את סוכתו‪ ,‬ולכך פנה לשכנו שקנה זה‬ ‫עתה את הקומה העליונה באותו מגדל‪ ,‬וביקש לשכור ממנו לימי הסוכות את קומת הגג שלו שהיתה עדיין מוזנחת‬ ‫ומלאת לכלוך מהשכן הקודם שהתגורר באותה דירה‪ ,‬אלא שלמרבה ההפתעה דרש אותו שכן מאה דולר על כל‬ ‫יום של שכירות ולא הסכים להתפשר במאומה‪ ,‬וכשאותו יהודי כבר השלים עם הדרישה הוסיף השכן שברצונו‬ ‫שחוזה השכירות ייחתם כדת וכדין אצל עורך דין‪ ,‬דבר המייקר את עלות השכירות באלף דולר נוספים‪ ,‬ובצר לו‬ ‫הסכים היהודי גם לדרישה זו ונחתם החוזה אצל עורך הדין‪.‬‬ ‫אלא שכאשר ניקה היהודי את הגג המוזנח לצורך הסוכה גילה אוצר של מטילי זהב בתוך תיק מלוכלך‪ ,‬ומיהר‬ ‫לקיים את החוק הנהוג באותה מדינה ולהעביר את האוצר לידי המשטרה המקומית כדי שיבררו את מקור הזהב‪,‬‬ ‫ולאחר בירור קצר התברר שהאוצר שייך לבעלים הקודמים אך כיון שאין לו יורשים הוא שייך לבעלי או שוכרי‬ ‫הקרקע באותה עת‪ ,‬וכשאמר להם שהוא השוכר של הקרקע דרשו ממנו חוזה שכירות‪ ,‬ובזכות החוזה זכה באוצר‬ ‫שלם ששווי הון רב‪ ,‬ועתה תארו לעצמכם מה חשב אותו יהודי כאשר שמע את הסכום המופרז שהוא צריך לשלם‬ ‫בעבור מצות סוכה‪ ,‬וביותר כאשר דרש ממנו השכן לחתום את החוזה אצל עורך דין‪ ,‬הוא קיים 'בכל מאודך' למען‬ ‫מצות סוכה‪ ,‬והמצוה החזירה לו בכפל כפלים‪.‬‬ ‫והוסיף הגרי"ז שליט"א דזהו מה שאומרים בסליחות ו"ממכה עצמה מתקן רטיה" שמתוך המכה הגיעה הישועה‪,‬‬ ‫דדוקא מתוך כך שהיה צריך להוציא הוצאות על עורך דין אף שלא היה צורך בכך אך עשה זאת למצוה‪ ,‬מתוך כך‬ ‫הגיעה הרטיה‪.‬‬ ‫©‬ ‫להערות והארות‪ ,‬ולקבלת העלון במייל ‪0548473@gmail.com‬‬