gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

מה בדף - בבלי · Ma Bedaf - Bavli — ניצבים וילך (2026-08-31)

מוציא לאור: מה בדף - בבלי · Ma Bedaf - Bavli

שבוע: ניצבים וילך (2026-08-31)

מה בדף - בבלי · Ma Bedaf - Bavli — ניצבים וילך (2026-08-31)

פתח את ה-PDF הורדה

‫לע''נ הגה''צ רבי יהודה זאב בן‬ ‫בס"ד‬ ‫רבי יחיאל צבי ליבוביץ זצוק''ל‬ ‫הערות והנצחות טל' ‪ 0548449853‬או מייל‬ ‫‪MABADAF12@ GMAIL.COM‬‬ ‫גליון ‪ 350‬פרשת נצבים וילך תשפ''ו‬ ‫חולין קכט‪-‬קלה‬ ‫ממה ששנינו שאם בעה''ב אכל פירותיו בטבלם או שלוי אכל את מעשרותיו בטבלם הם‬ ‫דף קכט לרב אסי היה קשה בדברי הברייתא מדוע בחשב על האבר ואח''כ חתכו הוא מטמא‬ ‫פטורים מלשלם שכתוב ולא יחללו את קדשי בני ישראל אשר ירימו שאין בהם אלא מהרמה‬ ‫הרי זה טומאת בית הסתרים שאינה מטמאה‪ ,‬אמר ר' זירא שהוא שאל שאלה זו את ר' אבא בר‬ ‫ואילך משמע שמהרמה ואילך הוא ישלם‪ ,‬וקשה הרי הוא כמזיק מתנות כהונה או שאכלם‪,‬‬ ‫ממל והוא אמר שהברייתא היא כדעת ר''מ לגבי חתך יד העובר שהוציא ידו ממעי אמו‬ ‫דף קלא ויש לפרש שזה בא לידו בטבלם והתנא סובר כמ''ד שמתנות שלא הורמו כמי‬ ‫שטומאת בית הסתרים מטמאה‪ ,‬ואמר ר' אסי הרי ר' אבא אמר לי את זה פעמים רבות ושאלתי‬ ‫שהורמו‪ ,‬ויש להוכיח ממה ששנינו שאם בית המלך אנסו ממנו את גרנו אם זה בחובו הוא‬ ‫אותו הרי יש לחלק בין טומאה שצריכה הכשר לטומאה שאינה צריכה הכשר‪ ,‬אמר רבא שיתכן‬ ‫חייב לעשר עליהם ואם זה מחמת אנפרות בהפסד ובחנם פטור מלעשר‪ ,‬ולכאורה זה לא גרוע‬ ‫לומר שמדובר שהאבר כבר הוכשר‪ ,‬ורבה בר רב חנן אמר לרבא מדוע צריך הכשר הרי האבר‬ ‫ממזיק מתנות כהונה‪ ,‬ויש לבאר ששם הוא מרויח מזה כשהם לקחו שאינו צריך לפרוע להם‬ ‫מטמא טומאה חמורה אגב אביו‪ ,‬אמר לו רבא שהוא לא שימש בתורת אוכל אלא כעץ בעלמא‪.‬‬ ‫מעות‪ ,‬ויש להוכיח ממה ששנינו שאם אמר לטבח מכור לי בני מעיה של פרה והיו בהם מתנות‬ ‫אביי אומר שמה ששנינו שכופת שאור שיחד אותה לישיבה היא בטלה מתורת חמץ‪ ,‬טומאתה‬ ‫כהונה יתן לכהן ולא ינכה לו מהדמים ואם קנה במשקל יתן לכהן וינכה למוכר מדמיו‪ ,‬וקשה‬ ‫אינה מדאורייתא שאם נאמר שהיא מטמאה מדאורייתא א''כ יוצא שיש אוכל שמטמא טומאה‬ ‫אם נאמר שמזיק מתנות כהונה פטור‪ ,‬ויש לומר שכיון שהם בעין הוא חייב לתת לכהן‪ ,‬ויש‬ ‫חמורה‪ ,‬ויש לדחות שהיא כמעשה עץ ולא בתורת אוכל‪.‬‬ ‫להוכיח ממה ששנינו שיש ט' דברים שהם נכסי כהן תרומה תרומת מעשר וחלה ראשית הגז‬ ‫אביי אומר שמה ששנינו שיש טומאה בתקרובת ע''ז זה לא מדאורייתא שא''כ מצאנו אוכל‬ ‫ומתנות ודמאי וביכורים וקרן וחומש ולכאורה הכוונה שהם יוצאים בדיינים‪ ,‬ויש לדחות כמו‬ ‫שמטמא טומאה חמורה ויש לדחות שזה נחשב כעץ בעלמא שהרי זה נאסר בהנאה‪.‬‬ ‫ששנינו שהם נכסי כהן לגבי זה שיכול לקנות בהם עבדים וקרקעות ובהמה טמאה ובעל חוב‬ ‫אביי אומר שמה ששנינו שאוכל שחברו בכלים הם ככלים הטומאה היא לא מדאורייתא שא''כ‬ ‫נוטלם בחובו ואשה בכתובתה וכן ס''ת‪.‬‬ ‫מצאנו אוכל שמטמא טומאה חמורה‪ ,‬ויש לדחות שהוא שימש כמעשה עץ ולא כאוכל‪.‬‬ ‫לוי אחד חטף מתנות ואמרו לרב‪ ,‬אמר רב לא די לו בכך שלא לוקחים ממנו את המעשרות‬ ‫רב פפא אמר לרבא ששנינו שחלֶב נבלה בכפרים צריך מחשבה והכשר טומאתו היא אגב‬ ‫אלא שהוא חוטף‪ ,‬ויש להקשות שאם הלויים נקראו עם א''כ הם בכלל מאת העם לתת מתנות‬ ‫הכוליא זה לא מהתורה שא''כ מצאנו אוכל שמטמא טומאה חמורה‪ ,‬ויש לדחות שהוא שימש‬ ‫ואם הם לא עם א''כ הם פטורים‪ ,‬ויש לומר שרב הסתפק אם הם בכלל עם או לא‪ ,‬וכשאמר רב‬ ‫כעץ בעלמא‪.‬‬ ‫פפא שמועה זו שאל אותו רב אידי בר אבין ששנינו שארבע מתנות כהונה שבכרם פרט עוללות‬ ‫רב מתנה אמר על מה ששנינו שבית שסככו בזרעים טהור הטומאה היא לא מדאורייתא שא''כ‬ ‫שכחה ופאה‪ ,‬ושלש שבתבואה לקט שכחה ופאה‪ ,‬ושנים שבאילן שכחה ופאה‪ ,‬בכולם אין‬ ‫מצאנו זרעים שמטמאים טומאה חמורה‪ ,‬ויש לדחות שהוא שימש כעץ בעלמא‪.‬‬ ‫טובת הנאה לבעלים ומוציאים אפילו מעני שבישראל‪ ,‬ובמעשר עני שמתחלק בבית יש טובת‬ ‫ר''ש אמר שאבר המדולדל לא הוכשר בשחיטה‪ ,‬יש להקשות שאם המיתה עושה אותו כנפול‬ ‫הנאה לבעלים ומוציאים אפילו מעני שבישראל אך שאר מתנות כהונה כגון זרוע לחיים וקבה‬ ‫כאילו נחתך כבר א''כ הוא יטמא מצד אבר מן החי‪ ,‬ואם המיתה לא עושה אותו כנפול א''כ‬ ‫לא מוציאים מכהן לכהן ולא מלוי ללוי‪ ,‬בד' מתנות שבכרם נאמר וכרמך לא תעולל ופרט‬ ‫שיטמא כאבר מנבילה‪ ,‬ויש לומר שר''ש מדבר על הרישא שאבר ובשר המדולדלים בבהמה‬ ‫כרמך לא תלקט וכתוב כי תבצור כרמך לא תעולל אחריך‪ ,‬ולמד ר' לוי שאחריך זה שכחה‬ ‫מטמא טומאת אוכלים במקומם והם צריכים הכשר ובזה ר''ש מטהר‪ ,‬ור' אסי אמר בשם ר'‬ ‫ופאה לומדים אחריך אחריך מזית שכתוב כי תחבוט זיתך לא תפאר אחריך‪ ,‬ושנו אצל ר'‬ ‫יוחנן שר''ש למד מהפסוק מכל האוכל אשר יאכל שאוכל שאתה יכול להאכילו לאחרים נקרא‬ ‫ישמעאל שתפאר הכוונה שלא תיטול תפארתו ממנו‪ ,‬עמוד ב שלש שבתבואה לקט שכחה‬ ‫אוכל ואוכל שאי אפשר להאכילו לאחרים אינו נקרא אוכל‪ ,‬עמוד ב ור' זירא דוחה שיתכן‬ ‫ופאה שכתוב ובקוצרכם את קציר ארצכם לא תכלה פאת שדך בקוצרך ולקט קצירך וכתוב כי‬ ‫שטעמו של ר''ש שכיון שהוא מעורה בבהמה הוא חלק ממנה כמו ששנינו שאם נפשח יחור‬ ‫תקצור קצירך בשדך ושכחת עומר בשדה‪ ,‬שנים באילן שכחה ופאה שכתוב כי תחבוט זיתך לא‬ ‫של תאנה והוא מעורה בקליפה ר' יהודה מטהר וחכמים אומרים שאם הוא יכול לחיות לבד‬ ‫תפאר אחריך ושנו אצל ר' ישמעאל שלא תיטול תפארתו ממנו‪ ,‬אחריך זו שכחה ובכולן אין‬ ‫טהור ואם לא טמא‪ ,‬ור' זירא שאל מה טעמו של ר' יהודה‪ ,‬וביאר לו ר' אסי שכיון שהוא‬ ‫טובת הנאה לבעלים שכתוב בהם עזיבה ואפילו מעני שכתוב לא תלקט לעני ולגר תעזוב אותם‬ ‫מעורה באילן הוא חלק ממנו‪ ,‬אמר ר' אסי שהוא ביאר את ר''ש בבבא האמצעית שלר''מ אם‬ ‫להזהיר עני על שלו ובמעשר עני שמתחלק בתוך הבית יש טובת הנאה לבעלים שכתוב בו‬ ‫אם נשחטה הבהמה הוכשר בדמיה ור''ש סובר שלא הוכשרו וביאר ר' יוחנן שר''ש למד‬ ‫נתינה ומוציאים גם מעני שבישראל כמו שאמר ר' אילעא שלומדים לגר לגר מלקט שכחה‬ ‫מהפסוק מכל האוכל אשר יאכל שאוכל שניתן להאכילו לאחרים נקרא אוכל ואם לא ניתן‬ ‫ופאה כמו ששם עני מוזהר על שלו כך במעשר עני‪ ,‬ושאר מתנות כהונה כגון זרוע לחיים וקבה‬ ‫להאכיל לאחרים אינו אוכל‪ ,‬אך יש לדחות שיתכן שטעמו של ר''ש לגבי הכשר הוא כדברי‬ ‫לא מוציאים מכהן לכהן ומלוי ללוי ומשמע שמלוי לכהן מוציאים א''כ הלויים נקראו עם‪ ,‬ויש‬ ‫רבא שבהמה לא נעשתה יד להכשיר בשחיטה או כר' יוחנן שאין יד להכשר‪ ,‬ויש לומר שר'‬ ‫לדחות שהכוונה כגון זרוע אך זרוע ולחיים לא מוציאים‪ ,‬והכוונה למעשר ראשון שמוציאים‪,‬‬ ‫יוחנן דיבר על ר''ש בסיפא ולא כלפי האבר אלא על הבשר שאם מתה הבהמה צריך הכשר‪,‬‬ ‫אך קשה הרי מעשר ראשון שייך ללוי‪ ,‬ויש לומר כדברי ר''א בן עזריה ששנינו שר''ע סובר‬ ‫וביאר ר' יוחנן שר''ש סובר שאוכל שאתה יכול להאכילו לאחרים נקרא אוכל ואם אי אפשר‬ ‫שתרומה לכהן ומעשר ראשון ללוי ור''א בן עזריה סובר אף לכהן‪ ,‬אך קשה הרי הוא מודה‬ ‫להאכילו לאחרים הוא לא נקרא אוכל‪.‬‬ ‫שגם ללוי‪ ,‬ויש לומר שאחרי שעזרא קנס אותם מעשר ראשון הוא רק ללוי‪ ,‬אך קשה שאמנם‬ ‫משנה אבר ובשר שמדולדלים באדם הם טהורים ואם מת האדם הבשר טהור ולר''מ האבר‬ ‫עזרא קנס שלויים לא יקבלו מעשר ראשון אך הוא לא קנס שיוציאו מהם‪ ,‬אלא יש לפרש שמה‬ ‫מטמא מצד אבר מן החי ולא כאבר מהמת ור''ש מטהר‪ .‬גמרא יש להקשות שאם המיתה‬ ‫שכתוב כגון זרוע אך לא זרוע היינו ראשית הגז שמוציאים מהם‪ ,‬אך קשה ששנינו שדבר שהוא‬ ‫מפרידה את האבר א''כ יטמא מצד אבר מן החי ואם המיתה לא מפרידה אותו א''כ יטמא‬ ‫בקדושה כגון תרומה ותרומת מעשר וחלה מוציאים מידם ודבר שאינו בקדושה כגון זרוע‬ ‫כאבר מהמת‪ ,‬ויש לומר שר''ש לא דיבר על בשר מדולדל אלא על כל אבר של מת‪ ,‬ות''ק אמר‬ ‫לחיים וקבה לא מוציאים מידם‪ ,‬יש לומר שהכוונה כגון זרוע אך לא זרוע אלא הכוונה למעשר‬ ‫שאבר מטמא מצד אבר מן החי ולא מצד אבר מהמת ואמר ר''ש שאבר מהמת לא מטמא כמו‬ ‫ראשון אחרי שעזרא קנס אותם‪ ,‬ויש להוכיח ששנינו שהשוחט לכהן ולעכו''ם פטור ממתנות‬ ‫ששנינו שר''א אמר שמעתי שאבר מן החי מטמא ור' יהושע אמר לו וכי רק מחי ולא ממת הרי‬ ‫משמע שאם ישחט ללוי או ישראל הוא חייב במתנות‪ ,‬ויש לדחות שהדיוק הוא שרק בשוחט‬ ‫זה ק''ו שאם חי שהוא טהור אבר שפרש ממנו טמא מת שהוא טמא ק''ו שאבר ממנו טמא כמו‬ ‫לישראל חייב‪ ,‬אך קשה שאם ללוי פטור מדוע לא שנו השוחט לכהן לוי ועכו''ם פטור‬ ‫ששנינו במגילת תענית שבי''ד אייר הוא פסח קטן שלא מספידים משמע שבפסח גדול‬ ‫ממתנות‪ ,‬ועוד שישנה ברייתא מפורשת שהשוחט לכהן ולעכו''ם פטור ממתנות והשוחט ללוי‬ ‫מספידים‪ ,‬אלא ודאי זה ק''ו שלא מספידים בפסח גדול וכן כאן לענין אבר מהמת‪ ,‬אמר לו ר''א‬ ‫וישראל חייב במתנות וקשה על רב‪ ,‬ורב יבאר שנחלקו בזה תנאים ששנינו על הפסוק וכפר על‬ ‫כך שמעתי‪ ,‬והחילוק בין אבר מהחי לאבר מהמת הוא בכזית בשר ועצם כשעורה שפרש מאבר‬ ‫מקדש הקדש זה לפני ולפנים אהל מועד זה היכל ועל המזבח כמשמעו יכפר אלו עזרות ועל‬ ‫מהחי ששנינו שאם כזית בשר פרש מאבר מן החי ר''א מטמא ור' נחוניא בן הקנה ור' יהושע‬ ‫הכהנים כמשמעם ועל עם הקהל אלו ישראל יכפר אלו הלויים‪ ,‬ויש ברייתא שמיכפר מרבים‬ ‫מטהרים‪ ,‬ואם פרש עצם כשעורה מהחי ר' נחוניא מטמא ור''א ור' יהושע מטהרים ולפ''ז ניתן‬ ‫עבדים ולכאורה נחלקו הברייתות אם צריך פסוק מיוחד לרבות לויים אם הם בכלל עם או לא‪,‬‬ ‫לומר שגם במשנתינו נחלקו ת''ק ור''ש בכזית בשר ועצם כשעורה שפרשו מהחי‪.‬‬ ‫אך קשה אם רב סובר כתנא זה הוא יאמר כמותו ואם כמו האחר הוא יאמר כמותו‪ ,‬ויש לומר‬ ‫פרק הזרוע והלחיים‬ ‫דף קל‬ ‫שרב הסתפק אם לויים בכלל עם או לא‪ ,‬מרימר פסק כרב שלא לוקחים מתנות מהלויים‪ ,‬וכרב‬ ‫משנה מתנות זרוע לחיים וקיבה נוהגים בארץ ובחו''ל בפני הבית ולא בפני הבית בחולין ולא‬ ‫חסדא שהמזיק מתנות כהונה או אכלם פטור‪.‬‬ ‫במוקדשים‪ ,‬והיה ניתן ללמוד מהדין שאם חולין שאינם חייבים בחזה ושוק חייבים במתנות‬ ‫עולא נתן מתנות לכהנת ורבא הקשה ששנינו שמנחת כהנת נאכלת ושל כהן אינה נאכלת ואם‬ ‫מוקדשים שיש בהם חזה ושוק ק''ו שיתחייבו במתנות‪ ,‬אך לומדים מהפסוק ואתן אותן לאהרן‬ ‫נאמר שכהן ואפילו כהנת וא''כ וכל מנחת כהן כליל תהיה לא תאכל כולל כהנת‪ ,‬אמר עולא‬ ‫הכהן ולבניו לחוק עולם ויש לאהרן רק מה אמור באותה פרשה ולא בזרוע לחיים וקבה‪ ,‬כל‬ ‫דף קלב ממה שהבאת יש ראיה שכתוב בפרשה אהרן ובניו ולכן ממעטים כהנת אך במתנות‬ ‫הקדשים שמום קבוע קדם לקדושתם ואח''כ פדו אותם חייבים בבכורה ומתנות והם יוצאים‬ ‫כתוב כהן וזה כולל כהנת‪ ,‬אך אצל ר' ישמעאל שנו כהן ולא כהנת‪ ,‬ואצל ר''א בן יעקב שנו‬ ‫לחולין לענין גיזה ועבודה והולדות והחלב שלהם מותרים לאחר פדיונם והשוחט אותם בחוץ‬ ‫כהן ואפילו כהנת שכתוב כהנים ואח''כ כתוב כהן וזה מיעוט אחר מיעוט לרבות כוהנות‪ ,‬רב‬ ‫פטור ואינם עושים תמורה ואם מתו יפדו חוץ מבכור ומעשר‪ ,‬וקדשים שהקדש שלהם קדם‬ ‫כהנא רב פפא ורב יימר ורב אידי בר אבין אכלו מתנות בשביל נשותיהם שהיו כוהנות‪ ,‬ורבינא‬ ‫למומם ואפילו שמום עובר קדם להקדשם ואח''כ נולד בהם מום קבוע ופדו אותן פטורים‬ ‫אמר בשם מרימר שהלכה כרב וכרב חסדא וכעולא שכוהנת מקבלת מתנות וכרב אדא בר‬ ‫מבכורה ומתנות ואינם יוצאים לחולין להגזז ולהעבד והולדות והחלב שלהם אסור לאחר‬ ‫אהבה שלויה שילדה בנה פטור מה' סלעים‪.‬‬ ‫פדיונם והשוחט אותם בחוץ חייב והם עושים תמורה ואם מתו יקברו‪ .‬גמרא יש לדייק‬ ‫שנו בברייתא שזרוע לחיים וקבה נוהגים בכלאיים ובכוי‪ ,‬ור''א אומר שכלאיים שבא מעז ורחל‬ ‫שהמשנה מיעטה מתנות במוקדשים מהפסוק אותם ולולא כן היינו אומרים שקדשים חייבים‬ ‫חייב במתנות ואם הוא בא מתיש וצביה הוא פטור ממתנות‪ ,‬ויש להקשות שלענין כיסוי הדם‬ ‫במתנות‪ ,‬ויש לפרוך שחולין חייבים בבכורה ומוקדשים לא‪ ,‬אך ניתן ללמוד מזכרים שאין בהם‬ ‫שנינו שכסוי הדם ומתנות נוהגות בכוי ומדובר רק בצבי שבא על תישה ור''א ורבנן הסתפקו‬ ‫בכורה‪ ,‬אך יש לפרוך שזכרים חייבים בראשית הגז ויש להוכיח מתיישים שאין בהם גז אך יש‬ ‫אם חוששים לזרע האב או לא‪ ,‬והם נחלקו אם דורשים שה ואפילו מקצת שה או לא‪ ,‬ור''א‬ ‫לפרוך שהם נכנסים לדיר למעשר‪ ,‬ויש להוכיח מזקנים שכבר עשרום ויש לפרוך שזקנים היו‬ ‫שפטר סבר ששה לא כולל מקצת שה‪ ,‬אך קשה לרבנן שאמנם הם סוברים שה ואפילו מקצת‬ ‫כבר במעשר ויש להוכיח מלקוח ויתום שאין בהם מעשר ויש לפרוך שיש במינם שנכנסים‬ ‫שה אך נאמר שהכהן יקח חצי ובחצי השני יאמר בעה''ב הבא ראיה שלא חוששים לזרע האב‬ ‫למעשר אך א''כ נלמד מהם קדשים שבמינם נכנסים למעשר לכן למדו מאותם‪ ,‬ויש להקשות‬ ‫ותקח‪ ,‬ואמר רב הונא בר חייא שאכן מה שכתוב נוהג בכוי הכוונה רק בחצי מתנות‪ ,‬ור' זירא‬ ‫שנאמר שחולין חייבים בחזה ושוק מק''ו שאם קדשים שאינם במתנות חייבים בחזה ושוק‬ ‫מקשה ממה ששנינו שכוי יש בו דברים שהוא שוה לחיה ויש דברים שהוא שוה לבהמה ויש‬ ‫חולין שיש בהם מתנות ודאי יתחייבו בחזה ושוק‪ ,‬ויש לומר שלומדים מהפסוק וזה יהיה‬ ‫בו דברים שהוא שוה לחיה ולבהמה‪ ,‬חלבו אסור כשל בהמה ודמו חייב בכיסוי כשל חיה ודמו‬ ‫משפט הכהנים משמע זה ולא דבר אחר‪ ,‬אך יש להקשות שאם לא היה מיעוט מוזה היינו‬ ‫וגידו אסורים כשל בהמה וחיה והוא חייב בזרוע לחיים וקבה ור''א פוטר‪ ,‬ולרב הונא היה צריך‬ ‫מחייבים חולין בחזה ושוק הרי צריך תנופה‪ ,‬ויש לומר שאין מציאות של תנופה שהרי בחוץ‬ ‫לכתוב חייב בחצי מתנות ויש לומר שאגב שכתוב חלבו ודמו שודאי אי אפשר לכתוב חצי חצי‬ ‫לא שייך תנופה שכתוב לפני ה' עמוד ב ובפנים אסור להכניסם שזה חולין בעזרה א''כ לא‬ ‫לכן לגבי מתנות לא כתבו חצי חצי‪ ,‬ורבין אמר בשם ר' יוחנן שכוי חייב לרבנן בכל המתנות‪,‬‬ ‫צריך למעט חזה ושוק בחולין‪ ,‬אלא מזה לומדים כדברי רב חסדא שהמזיק מתנות כהונה או‬ ‫ששנינו שלמדו מאם שור לרבות כלאים ומשה למדו לרבות כוי ור''א למד מאם לחלק שבכל‬ ‫שאכלם פטור מלשלם כי כתוב זה‪ ,‬או שזה ממון שאין לו תובעים‪ ,‬ויש להקשות ששנינו‬ ‫אחד מהם חייב במתנות ורבנן למדו לחלק ממאת זובחי הזבח ור''א למד מזה כדברי רבא‬ ‫שמהפסוק וזה יהיה משפט הכהנים לומדים שמתנות הם דין ולכאורה הכוונה שיכול להוציאם‬ ‫שהדין של הכהן לתבוע מהטבח‪.‬‬ ‫בדיינים‪ ,‬ויש לדחות שהכוונה לחלוק אותם בדיינים כמו שאמר ר' שמואל בר נחמני בשם ר'‬ ‫משנה בכור שהתערב במאה בהמות כשמאה שוחטים את כולם הם פטורים ממתנות ואם אחד‬ ‫יונתן שלא נותנים מתנות לכהן עם הארץ שכתוב ויאמר לעם ליושבי ירושלים לתת מנת‬ ‫שוחט את כולם הוא פטור רק ממתנות של אחד‪ ,‬מי ששחט לכהן או לעכו''ם הוא פטור‬ ‫לכהנים וללויים למען יחזקו בתורת ה' שרק מי שמחזיק בתורת ה' יש לו מנה ומי שלא מחזיק‬ ‫ממתנות וישראל שמשתתף עמהם צריך לעשות היכר ואם כהן מכר לישראל פרה חוץ‬ ‫בתורת ה' אין לו מנה‪ ,‬ויש להוכיח ממה ששנינו שר' יהודה בן בתירא למד מהפסוק משפט‬ ‫ממתנותיה הוא פטור ממתנות‪ ,‬אם אמר מכור לי בני מעיה של פרה זו והיו בהם מתנות נותן‬ ‫שהמתנות הם דין‪ ,‬ואין לומר שגם חזה ושוק הם דין כי כתוב זה‪ ,‬ואין לומר שזה לענין לחלקו‬ ‫אותם לכהן ולא מנכה לו מהדמים‪ ,‬ואם קנה ממנו במשקל יתן לכהן את המתנות וינכה לו‬ ‫בדיינים שהרי גם חזה ושוק מתחלק בדיינים אלא ודאי הכוונה להוציא בדיינים‪ ,‬ויש לומר‬ ‫מהדמים‪ .‬גמרא יש להקשות שבמאה ששחטו הכהן יכול לבא לכל אחד משני צדדים ויאמר‬ ‫שמדובר שכבר באו לידו‪ ,‬אך קשה א''כ פשוט שלא יוציאו ממנו‪ ,‬יש לומר שמדובר שבאו‬ ‫אם בכור הוא כולו שלי ואם אינו בכור תן לי מתנותיו‪ ,‬עמוד ב ורב אושעיא מבאר שמדובר‬ ‫לידו בתורת טבל וסובר ר' יהודה שמתנות שלא הורמו כמי שהורמו וזה כבא לידו‪ ,‬ויש‬ ‫שהבכור כבר בא ליד כהן והוא מכרו לישראל במומו‪.‬‬ ‫להוכיח ממה ששנינו שר''א אומר שבעה''ב שעובר ממקום למקום יכול לקחת לקט שכחה‬ ‫יש להקשות מדוע המשנה לא אומרת להדיא שכהן ועכו''ם פטורים ממתנות‪ ,‬ורבא מוכיח מזה‬ ‫ופאה ומעשר עני וכשיחזור לעירו ישלם לעניים אמר רב חסדא שזה רק ממדת חסידות‪ ,‬ועוד‬ ‫שהדין של הכהן הוא עם הטבח‪ ,‬ורבא דרש שבפסוק כתוב מאת העם ולא מאת הכהנים‬ ‫שאין להקשות מר''א שהוא דעת יחיד‪ ,‬אלא יש להוכיח מהסיפא שחכמים פוטרים כי הוא היה‬ ‫וכשכתוב מאת זובחי הזבח משמע אפילו כשהטבח כהן‪.‬‬ ‫עני באותה שעה משמע שרק מדין עני אך אם הוא היה עשיר הוא צריך לשלם‪ ,‬ולכאורה הוא‬ ‫כמזיק מתנות כהונה או שאכלם שפטור ואמר רב חסדא שזה רק מדת חסידות‪ ,‬ויש להוכיח‬ ‫ממתנות אך שנינו שאם יש תבואה בחורי נמלים שבתוך הקמה החיטים של בעה''ב ומה‬ ‫בעל האכסניא של רב טבלא היה כהן והוא היה דחוק בעניות ור' טבלא אמר לו להשתתף עם‬ ‫שאחרי הקוצרים העליונים הם של העניים והתחתונים של בעה''ב ור''מ אומר שהכל לעניים‬ ‫ישראל בשחיטה וירצו להשתתף עמו כדי להפטר ממתנות‪ ,‬אך ר''נ חייבו במתנות והוא אמר‬ ‫כי ספק לקט הוא לקט‪ ,‬אמר לו ר' יוחנן שאין להקשות משם כי המשנה שפטרה ממתנות בספק‬ ‫לר''נ הרי רב טבלא פטר אותי אמר לו ר''נ הוצא את המתנות ואם לא אני יוציא את רב טבלא‬ ‫היא כדעת יחיד‪ ,‬ששנינו שר' יהודה בן אגרא אומר בשם ר''מ ספק לקט לקט וספק שכחה‬ ‫מאזנך ורב טבלא שאל את ר''נ מדוע עשית כך אמר לו שרב אחא מדרומא אמר בשם ריב''ל‬ ‫שכחה וספק פאה פאה‪ ,‬ור''ל אמר שגם אם זה רק דעת בן תדל שהוא שוטה בכ''ז המשנה‬ ‫בשם זקני דרום שכהן טבח שבועיים שלוש פטור ממתנות ולאחר מכן הוא חייב אמר רב‬ ‫מביאה טעם שספק לקט לקט‪ ,‬כמו שאמר ר''ל על הפסוק עני ורש הצדיקו שאין לומר‬ ‫טבלא שיפטור אותו לפחות שבועיים שלוש כדברי רב אחא אמר ר''נ שזה דוקא שכשמקום‬ ‫שהכוונה בדין שהרי נאמר ודל לא תהדר בריבו אלא יש לצדק משלך ולתת לעני‪ ,‬ורבא מבאר‬ ‫שחיטתו אינו קבוע אך אם הוא קבע לו מקום הוא חייב במתנות מיד‪.‬‬ ‫שהפרה עמדה בחזקת פטורה ולכן פטור ממתנות אך הקמה היא בחזקת חיוב‪ ,‬ואביי מקשה‬ ‫רב חסדא אומר שכהן שאינו מפריש מתנות הוא יהיה בשמתא של אלוקי ישראל‪ ,‬אמר רבה בר‬ ‫שלגבי עיסה שנינו שאם היא נעשתה קודם גירות היא פטורה מחלה ואם נעשתה אחר גירות‬ ‫רב שילא שהטבחים של הוצל הם בשמתא של רב חסדא כבר כ''ב שנים‪ ,‬אין לומר שהכוונה‬ ‫היא חייבת בחלה ואם זה ספק חייב‪ ,‬אמר לו רבא שספק איסור הוא לחומרא וספק ממון הוא‬ ‫שיותר מכך לא ישמתו אותם כי שנינו שרק במצות לא תעשה לא משמתים יותר מכ''ב שנה אך‬ ‫לקולא כמו שאמר רב חסדא וכן שנה ר' חייא שנאמרו שמונה ספיקות בגר בד' לחיוב ובד'‬ ‫על מצות עשה כגון שאומרים לו לעשות סוכה ואינו עושה או עשה לולב ואינו עושה או עשה‬ ‫לפטור‪ ,‬קרבן אשתו‪ ,‬חלה‪ ,‬ובכור בהמה טמאה ובכור בהמה טהורה לחיוב‪ ,‬עמוד ב ראשית‬ ‫ציצית ואינו עושה מכים אותו עד שתצא נפשו‪ ,‬אלא הכוונה שקונסים את טבחי הוצל בלי‬ ‫הגז‪ ,‬ומתנות‪ ,‬ופדיון הבן‪ ,‬ופדיון פטור חמור לפטור‪ ,‬כשרבין הגיע מא''י הוא אמר שר''ל‬ ‫התראה כמו שרבא היה קונס ירך ור''נ בר יצחק היה קונס גלימא‪.‬‬ ‫הקשה מברייתא שר''מ דיבר על גר שהתגייר ויש ספק אם קודם קצירה או אח''כ‪.‬‬ ‫רב חסדא אומר שזרוע נתנת לכהן אחד וקבה לאחד ולחיים לשני כהנים ויש להקשות שרב‬ ‫לוי זרע במקום ששמו כישר ולא היו שם עניים לקחת לקט והוא שאל את רב ששת והוא אמר‬ ‫יצחק בר יוסף אמר שבא''י חלקו חלק חלק‪ ,‬ויש לומר שהוא דיבר על שור‪.‬‬ ‫לו שנאמר לעני ולגר תעזוב אותם ולא לעורבים ועטלפים‪ ,‬ויש להקשות ששנינו שלא מביאים‬ ‫רבה בר בר חנה אמר בשם ר' יוחנן שאסור לאכול מבהמה שלא הורמו מתנותיה ועוד אמר ר'‬ ‫תרומה מהגורן לעיר ולא ממדבר לישוב ואם אין שם כהן שוכר פרה ומביאה מפני הפסד‬ ‫יוחנן שהאוכל מבהמה שלא הורמו מתנותיה כאילו אוכל טבל אך אין הלכה כמותו‪.‬‬ ‫תרומה‪ ,‬ויש לומר שבתרומה יש חיוב הפרשה מפני איסור טבל‪ ,‬אך קשה שמתנות אינם‬ ‫רב חסדא אומר שמתנות כהונה נאכלות רק צלי ובחרדל‪ ,‬כמו שכתוב למשחה והיינו לגדולה‬ ‫טובלות את הבשר ובכ''ז שנינו שבמקום שנהגו למלוג בעגלים לא יפשיט את הזרוע ובמקום‬ ‫וזה כדרך שהמלכים אוכלים‪.‬‬ ‫שנהגו להפשיט את הראש לא יפשיט את הלחי וכשאין כהן ישום את שוים לכהנים מפני הפסד‬ ‫עוד אמר רב חסדא שכהן שאינו בקי בכ''ד מתנות כהונה לא נותנים לו מהם אך אין הלכה כך‬ ‫כהן‪ ,‬ויש לומר שבמתנות כהונה נאמר נתינה ולפ''ז ניתן לתרץ גם על הקושיא מתרומה שנאמר‬ ‫שהרי שנינו שר''ש אומר שכהן שלא מודה בעבודה אין לו חלק בכהונה שכתוב המקריב את‬ ‫בה נתינה‪ ,‬ולפ''ז מה שהתורה כתבה תעזוב מיותר ללמד כמו ששנינו שמי שהפקיר את כרמו‬ ‫דם השלמים ואת החלב מבני אהרן לו תהיה שוק הימין למנה ולמדו רק מקריב ומנין לרבות‬ ‫והשכים בבוקר ובצרו חייב בפרט ובעוללות ובשכחה ופאה אך הוא פטור ממעשרות‪.‬‬ ‫ט''ו עבודות יציקות בלילות פתיתות מליחות תנופות הגשות וקמיצות הקטרות ומליקות‬ ‫לבני הישיבה הגיע שק דינרים ור' אמי זכה בהם וקשה הרי נאמר ונתן ולא שיטול מעצמו יש‬ ‫דף קלג וקבלות והזאות והשקאת סוטה ועריפת עגלה ערופה וטהרת מצורע ונשיאות כפים‬ ‫לומר שר' אמי זכה עבור עניים‪ ,‬עוד י''ל שאדם חשוב יכול ליטול כמו ששנינו על הפסוק‬ ‫בין במקדש ובין בגבולים‪ ,‬וכהן שאינו מודה בעבודות הנ''ל שכתוב בהן בני אהרן אין לו חלק‬ ‫והכהן הגדול מאחיו שהוא גדול מאחיו בנוי וחכמה ועושר ואחרים אומרים שאם אין לו אחיו‬ ‫בכהונה ומשמע שאם הוא מודה אף אם אינו בקי הוא יכול לקבלם‪.‬‬ ‫הכהנים מגדלים אותו שכתוב והכהן הגדול מאחיו שיש לגדל אותו משל אחיו‪.‬‬ ‫ר' אבא אמר בשם רב הונא בשם רב שאין לאכול את החוטים שבלחי מצד איסור דם וכהן‬ ‫משנה הזרוע הוא מהפרק של הארכובה עד הכף של היד וזה שיעור זרוע בשלה שבנזיר וכנגדו‬ ‫שאינו יודע ליטלם אין לתת לו מתנות אך אין הלכה כך שהרי בצליה הדם זב ואם לבישול‬ ‫ברגל‪ ,‬ושוק אמר ר' יהודה שהוא מהפרק של הארכובה עד הסובך של הרגל‪ ,‬לחי הוא מהפרק‬ ‫בקדרה הרי ע''י חתיכה ומליחה זב הדם‪.‬‬ ‫של הלחי עד הפיקה שהוא סופה של הגרגרת‪ .‬גמרא שנו בברייתא שזרוע הוא זרוע ימין ואין‬ ‫רבא אמר שרב יוסף היה בודק אותם בשאלה האם כהן שחוטף מתנות הוא מחבב מצוה זו או‬ ‫לומר שהוא של שמאל שהרי נאמר הזרוע‪ ,‬והלימוד הוא כדברי רבא לגבי גיד הנשה שנאמר‬ ‫שהוא מזלזל במצוה‪ ,‬ורבא הוכיח מהפסוק ונתן ולא שיקח מעצמו‪ ,‬ואביי אמר שמתחילה הוא‬ ‫הירך המיומנת שבירך וכן הזרוע הוא של ימין‪ ,‬והלחיים בא לרבות צמר שבראשי כבשים‬ ‫היה חוטף מתנות כי חשב שזה חיבוב מצוה אך כששמע את דברי רבא ונתן ולא שיקח א''כ לא‬ ‫ושער שבזקן תישים והקבה בא לרבות ח ֶלב שעל הקבה וחלֶב שבתוך הקבה כמו שאמר ר'‬ ‫חטפתי אלא אמרתי תנו לי‪ ,‬אך כששמעתי את מה ששנינו על הפסוק ויטו אחרי הבצע ואמר‬ ‫יהושע שהכהנים נהגו בו עין יפה ונתנוהו לבעלים משמע רק בגלל שנהגו ולולא שנהגו זה של‬ ‫ר''מ שבני שמואל שאלו חלקם בפיהם ואז לא אמרתי אלא אם נתנו לי לקחתי אך כששמעתי‬ ‫הכהן‪ ,‬ודורשי חמורות אמרו מדוע זכו בזה הכהנים‪ ,‬זרוע כנגד היד שהרים פנחס והיא של ימין‬ ‫את מה ששנינו שהצנועים מושכים את ידיהם והגרגרנים חולקים לא לקחתי מלבד בערב יו''כ‬ ‫שהיא עושה מלחמה‪ ,‬וכתוב ויקח רומח בידו‪ ,‬לחיים כנגד תפילה כמו שנאמר ויעמוד פנחס‬ ‫כדי להחזיק עצמי בכהונה‪ ,‬אך קשה שלכך מספיק נשיאות כפים‪ ,‬ויש לומר שאביי נאנס ע''י‬ ‫ויפלל‪ ,‬קבה כמשמעה וכמו שכתוב ואת האשה אל קבתה‪.‬‬ ‫הזמן שקבע ללימודו‪.‬‬ ‫בברייתא למדו מהפסוק שוק הימין ומנין שגם זרוע מוקדשים הוא של ימין שכתוב תרומה'‬ ‫רב יוסף אומר שאם יש ת''ח בשכנותו והוא דחוק יש לתת לו מתנות אפילו כשעדיין לא באו‬ ‫וזרוע חולין לומדים מהפסוק תתנו‪.‬‬ ‫לידו באופן שהוא כמכירי כהונה ולוייה של אדם שנותן לו‪.‬‬ ‫שנינו במשנה שלחי הוא עד הפיקה של הגרגרת וקשה ששנינו שנוטלה ואת בית השחיטה‬ ‫רבא ורב ספרא הגיעו לבית מר יוחנא בר רב חנא בר אדא ויש אומרים למר יוחנא בנו של רב‬ ‫עמה‪ ,‬ויש לומר שזה תלוי בדעת רבנן ור' חנינא בן אנטיגנוס במקום שחיטה שלרבנן מוגרמת‬ ‫חנא בר ביזנא ועשו לו עגל שלישי שהוא משובח‪ ,‬ורבא אמר למשרתו זכה לי במתנות שרוצה‬ ‫פסולה שהיא לא מקום שחיטה ור' חנינא העיד שהיא כשרה שהיא מקום שחיטה‪ ,‬ועוד י''ל‬ ‫אני לאכול לשון בחרדל והוא זכה לו‪ ,‬ורבא אכל ורב ספרא לא אכל וקראו לרב ספרא בחלומו‬ ‫שגם הברייתא היא כרבנן ומה שכתוב בית השחיטה עמה הכוונה עם הבהמה‪.‬‬ ‫את הפסוק מעדה בגד ביום קרה חומץ על נתר ושר בשירים על לב רע‪ ,‬והוא שאל את רב יוסף‬ ‫פרק ראשית הגז‬ ‫דף קלה‬ ‫אם הקרוהו כך כי הוא זלזל על דבריו שיאכילו ת''ח מהמתנות אמר לו רב יוסף אני דברתי על‬ ‫משנה ראשית הגז נוהגת בארץ ובחו''ל בפני הבית ושלא בפני הבית בחולין ולא במוקדשים‪,‬‬ ‫אחר אך המשרת זכה על כרחו ואני דברתי על ת''ח שאי אפשר לו ואילו רבא לא היה דחוק‪,‬‬ ‫זרוע לחיים וקבה חמורים יותר מראשית הגז שהם נוהגים בבקר ובצאן ובמרובה ובמועט‬ ‫וקראו לרב ספרא כלפי רבא ולא הקרו לרבא עצמו כי הוא היה נזוף ממה שהטיח כלפי מעלה‪,‬‬ ‫ואילו ראשית הגז נוהגת רק ברחלות ובמרובה‪ ,‬לב''ש שיעור מרובה הוא שתי רחלות כמו‬ ‫ואביי אמר לרב דימי במה מדבר פשט הפסוק הזה אמר רב דימי שהוא מדבר במלמד לתלמיד‬ ‫שכתוב יחיה איש עגלת בקר ושתי צאן ולב''ה חמש כמו שכתוב חמש צאן עשויות‪ ,‬ור' דוסא‬ ‫שאינו הגון כדברי רב יהודה בשם רב שהשונה לתלמיד שאינו הגון נופל בגיהנם‪ ,‬כמו שכתוב‬ ‫בן הרכינס אומר שחמש רחלות גוזזות מנה מנה ופרס חייבות בראשית הגז ולחכמים חמש‬ ‫כל חושך טמון לצפוניו תאכלהו אש לא נופח ירע שריד באהלו ושריד הכוונה לת''ח שכתוב‬ ‫רחלות גוזזות אפילו כל שהוא‪ ,‬ונותנים לכהן משקל ה' סלעים ביהודה שהם עשר סלעים של‬ ‫ובשרידים אשר ה' קורא‪ ,‬ור' זירא אמר בשם רב שהשונה לתלמיד שאינו הגון הוא כזורק אבן‬ ‫גליל ודוקא צמר מלובן ולא צואי שלא התלבן כולו ושיעורו כדי לעשות בגד קטן שכתוב תתן‬ ‫למרקוליס שכתוב כצרור אבן במרגמה כן נותן לכסיל כבוד וכתוב לא נאוה לכסיל תענוג‪.‬‬ ‫לו שיהיה בו כדי מתנה ואם לא הספיק לתת לו עד שצבעו פטור ואם לבנו ולא צבעו חייב‪ ,‬מי‬ ‫משמע במשנה שגם המשתתף עם עכו''ם צריך לרשום שהוא פטור ממתנות‪ ,‬יש להקשות‬ ‫שלקח גז צאנו של עכו''ם פטור מראשית הגז ואם לקח משל חבירו אם המוכר השאיר הוא‬ ‫ששנינו שהמשתתף עם כהן צריך לרשום אך המשתתף עם עכו''ם או עם פסולי המקודשים לא‬ ‫חייב ואם המוכר לא השאיר אצלו הלוקח חייב אם היו לו שני מינים שחופות ולבנות מכר לו‬ ‫צריך לרשום‪ ,‬עמוד ב יש לומר ששם מדובר שהעכו''ם עצמו יושב על ממכר הבשר אך לפ''ז‬ ‫שחופות ולא לבנות זכרים ולא נקבות המוכר והלוקח נותנים כל אחד לעצמו‪ .‬גמרא‬ ‫קשה מדוע בכהן שיושב כך צריך לרשום‪ ,‬יש לומר שאומרים שהכהן רק מוכר וזה לא שלו אך‬ ‫במוקדשים לא נוהג ראשית הגז שכתוב צאנך ולא צאן הקדש‪ ,‬אך קשה שמשמע שאם לא היה‬ ‫קשה א''כ יאמרו כך גם בעכו''ם‪ ,‬יש לומר שהעכו''ם יושב על מקום הכסף‪ ,‬ואין להקשות שגם‬ ‫כתוב צאנך היינו מחייבים קדשים בראשית הגז והרי קדשים אסורים בגיזה ועבודה שכתוב‬ ‫בכהן מדובר ביושב על הכסף וזה ראיה שזה שלו כי יתכן שהכהן הוא רק מוכר וסומכים עליו‬ ‫ולא תגוז בבכור צאנך‪ ,‬ויש לומר שגיזה אסורה רק בקדשי מזבח ולא בקדשי בדק הבית‪ ,‬אך‬ ‫אך בעכו''ם לא סומכים שאין אמונה בעכו''ם‪ ,‬ועוד י''ל שהעכו''ם מפרסם את הדבר שהוא‬ ‫קשה ששנינו שר''א אמר שגם קדשי בדק הבית אסורים בגיזה ועבודה‪ ,‬יש לומר שהם אסורים‬ ‫הבעלים של הבהמה‪.‬‬ ‫רק מדרבנן ולכן צריך פסוק שלא נאמר שכשהוא גזז הוא יתן לכהן‪ ,‬אך קשה הרי זה קדוש‬ ‫שנינו שגם בפסולי המוקדשים לא צריך לרשום‪ ,‬יש להקשות הרי שנינו שפסולי המוקדשים‬ ‫ואין לומר שהוא יפדה ויתן לכהן שהרי בקדשי בדק הבית צריך העמדה והערכה‪ ,‬וזה מובן‬ ‫נמכרים באטליז ונשחטים באטליז ונשקלים בליטרא וא''כ לא יודעים שהם של מוקדשים‪ ,‬ויש‬ ‫למ''ד שקדשי בדק הבית לא היו בכלל הצורך להעמדה והערכה אך למ''ד שהם בכלל זה א''כ‬ ‫לומר כמו ששנה רב אדא בר אהבה לפני רב פפא שמדובר בנמכרים בתוך הבית‪.‬‬ ‫איך ניתן להעמיד ולהעריך את הגיזה‪ ,‬ור' מני בר פטיש אמר בשם ר' ינאי שמדובר במקדיש‬ ‫רב הונא אומר ששותפות כהן בראש פוטרת מלחי ושותפות ביד פוטרת מזרוע ושותפות‬ ‫בהמתו לבדק הבית מלבד גיזותיה והיינו אומרים שיגזוז ויתן לכהן‪ ,‬קמ''ל צאנך ולא צאן‬ ‫במעיים פוטרת מקבה‪ ,‬וחייא בר רב אומר ששותפות באחד מהם פוטרת מכל המתנות‪ ,‬ויש‬ ‫הקדש שגיזת בהמת הקדש פטורה מראשית הגז‪ ,‬אך קשה א''כ ניתן להעמיד גם בקדשי מזבח‬ ‫להוכיח ממה ששנינו שאם התנה הראש שלי וכולה שלך אפילו אחד ממאה בראש פטור וכן‬ ‫שהקדישם בלי גיזתם‪ ,‬יש לומר שאי אפשר להקדיש בהמה לקרבן חוץ מגיזותיה כי הבהמה‬ ‫אם אמר היד שלי וכולה שלך ואפילו אחת ממאה ביד פטור וכן אם אמר בני מעיים שלי וכולה‬ ‫מכחישה ללא צמרה‪ ,‬אך קשה א''כ לא ניתן להקדיש כך לבדק הבית בגלל שהבהמה מכחישה‪,‬‬ ‫שלך אפילו אחד ממאה בהם פטור‪ ,‬ולכאורה הכוונה שפטור מלחי וחייב בשאר וכן בשותפות‬ ‫יש לומר שמדובר שהוא הקדיש חוץ מהגיזה והכחש מחמת גיזה‪ ,‬אך קשה שגם אם יקדיש כך‬ ‫באחרים ויש לומר שפטור מכולם‪ ,‬אך קשה א''כ מדוע לא כתוב להדיא פטור מכולם‪ ,‬ועוד‬ ‫הקדושה תפשוט בכולה כמו ששנינו שר' יוסי אומר שבמוקדשים האומר רגלה של זו עולה‬ ‫ששנינו שאם אמר לו הראש שלי וכולה שלך אפילו אחד ממאה בראש פטור מלחי וחייב‬ ‫כולה נעשתה עולה ואף לר''מ שסובר שאין כולה עולה זה רק כשמקדיש דבר שאין הנשמה‬ ‫בכולם‪ ,‬וקשה לחייא בר רב‪ ,‬אמר רב חסדא שרב חייא בר רב טעה בברייתא ששנינו כ''ד‬ ‫תלויה בו אך במקדיש דבר שהנשמה תלויה בו הקדושה מתפשטת בכולה‪ ,‬ורבא אומר‬ ‫מתנות כהונה הן וכולם נתנו לאהרן ובניו בכלל לכל קדשי בני ישראל ובפרט וזה יהיה לך‬ ‫שהפסוק בא למעט במקדיש גיזה עצמה והיינו אומרים שיגזוז ויפדה אותה ויתן לכהן לכן‬ ‫ובברית מלח והמקיימם מקיים כלל ופרט וברית מלח‪ ,‬וכל העובר עליהם כאילו עבר על כלל‬ ‫התורה מיעטה גז צאנך תתן לו מי שלא מחוסר אלא גזיזה ונתינה להוציא גיזה כזו שצריך‬ ‫ופרט וברית מלח‪ ,‬ואלו הן‪ :‬י' במקדש‪ ,‬חטאת‪ ,‬חטאת העוף‪ ,‬אשם ודאי‪ ,‬אשם תלוי זבחי שלמי‬ ‫גזיזה פדיה ונתינה‪ ,‬ומצאנך ממעטים כמו ששנינו שבהמת השותפים חייבת בראשית הגז ור'‬ ‫ציבור‪ ,‬לוג שמן של מצורע‪ ,‬שתי הלחם‪ ,‬לחם הפנים שיירי מנחות מנחת העומר‪ ,‬ד' בירושלים‪,‬‬ ‫אלעאי פוטר שהוא למד מצאנך למעט שותפות ורבנן מיעטו מצאנך שותפות עכו''ם‪ ,‬ור'‬ ‫בכורה‪ ,‬ביכורים‪ ,‬מורם מאיל תודה ונזיר‪ ,‬עורות קדשים‪ ,‬י' בגבולים תרומה‪ ,‬תרומת מעשר‪,‬‬ ‫אלעאי למד מתחלת הפסוק ראשית דגנך ולא של עכו''ם ורבנן סוברים שכשכתוב גז זה מפסיק‬ ‫חלה‪ ,‬ראשית הגז‪ ,‬מתנות‪ ,‬פדיון הבן‪ ,‬פדיון פטר חמור‪ ,‬שדה אחוזה‪ ,‬שדה חרמים‪ ,‬וגזל הגר‪,‬‬ ‫בענין‪ ,‬ור' אלעאי סובר שהואו מחבר שוב לכן שוב יש מיעוט צאנך עמוד ב ורבנן סוברים‬ ‫וחשב ר' חייא בר רב שאם התנא מנה את המתנות יחד הם כאחד לענין שותפות‪ ,‬ויש לדחות‬ ‫שהתורה לא תכתוב ואו ולא צריך לכתוב ראשית ור' אלעאי סובר שכיון שאחד קדושת דמים‬ ‫שגם מורם מאיל תודה ונזיר התנא החשיבם כאחד וודאי לא מביאים אותם יחד אלא שהם‬ ‫ואחד קדושת הגוף לכן הפסוק מחלק אותם ואח''כ הוא מערבם יחד‪ ,‬עוד יש לומר שרבנן‬ ‫דומים אחד לשני בדיניהם לכן נמנו כאחד וכן מתנות שדומים זה לזה התנא החשיבם כאחד‪.‬‬ ‫מחייבים שותפות עכו''ם בתרומה ששנינו שאם ישראל ועכו''ם לקחו שדה בשותפות לדעת‬ ‫הסתפקו באופן שאמר הכהן הראש שלך וכולה שלי האם הולכים אחרי החיוב שהוא אצל‬ ‫רבי טבל וחולין מעורבים זה בזה ורשב''ג אומר שהחלק של ישראל חייב והחלק של עכו''ם‬ ‫ישראל או שהולכים אחרי עיקר הבהמה והעיקר אצל הכהן‪ ,‬ויש להוכיח ממה ששנינו עכו''ם‬ ‫פטור‪ ,‬וא''כ נחלקו האם יש ברירה או לא ולכו''ע בשותפות עכו''ם יש חיוב תרומה‪ ,‬ועוד יש‬ ‫וכהן שמסרו צאנם לישראל לגזוז הלוקח פטור וגז צאנו של עכו''ם פטור מראשית הגז ובזה‬ ‫לומר שלר' אלעאי ממעטים עכו''ם וישראל מצאנך שמאותה סיבה ששל עכו''ם פטור כי זה‬ ‫חמור זרוע לחיים וקיבה יותר מראשית הגז רואים שהולכים אחרי החיוב‪.‬‬ ‫לא מיוחד לישראל כך בשותפות ישראל פטור כי זה לא מיוחד לאחד מהם‪.‬‬ ‫דף קלד שנינו במשנה שאם הכהן אמר חוץ מהמתנות פטור מהמתנות‪ ,‬ויש להקשות ששנינו‬ ‫רבא אומר שר' אלעאי מודה בתרומה שחייב שאמנם כתוב דגנך ומשמע רק שלך ולא של‬ ‫שאם אמר על מנת שהמתנות שלי נותנן לכל כהן שירצה‪ ,‬יש לומר שאין להקשות מאומר על‬ ‫שותפות אך התורה כתבה תרומותיכם לרבות שותפים‪ ,‬ומדגנך ממעטים שותפות עכו''ם וכן‬ ‫מנת שזה לא שיור לאומר חוץ שזה שיור‪ ,‬ויש להקשות ששנינו שאם אמר על מנת שהמתנות‬ ‫בחלה‪ ,‬למרות שניתן ללמוד ראשית ראשית מראשית הגז למעט שותפות אך לומדים‬ ‫שלי המתנות שלו ויש לומר שאכן בזה נחלקו האם על מנת הוא שיור כחוץ או לא‪.‬‬ ‫מעריסותיכם לרבות של שותפות ומשמע שלולא כן היינו ממעטים שותפים בחלה כי לומדים‬ ‫שנינו במשנה שאם הלוקח קנה במשקל ינכה את המתנות מהדמים ואמר רב שזה נאמר רק‬ ‫ראשית ראשית מראשית הגז אך מצד שני עדיף ללמוד מתרומה‪ ,‬אלא יש לומר שמעריסותיכם‬ ‫כששקל לעצמו אך אם הטבח שקל לו תביעת המתנות היא מהטבח‪ ,‬ורב אסי אומר שגם‬ ‫לומדים שהשיעור הוא כדי עיסתכם‪ ,‬וכן בפאה למרות שכתוב שדך ומשמע רק שלך אך נאמר‬ ‫כששקל לו הטבח תביעת המתנות היא מהלוקח‪ ,‬ולכאורה נחלקו בדברי רב חסדא שאמר שאם‬ ‫ובקוצרכם את קציר ארצכם ומשדך ממעטים שותפות עכו''ם‪ ,‬וכן בבכורה אף שנאמר כל‬ ‫גזל ולא התיאשו הבעלים ואחר בא ואכלו יכול הנגזל לגבות מהגזלן או מהאוכל ורב סובר‬ ‫הבכור אשר יולד בבקרך וצאנך ומשמע רק שלך ולא של שותפות אך נאמר ובכורות בקרכם‬ ‫כרב חסדא ורב אסי לא סובר כמותו‪ ,‬ויש לדחות שכולם מודים לדברי רב חסדא אלא הם‬ ‫וצאנכם לרבות שותפות ומה שכתוב בקרך וצאנך בא למעט שותפות עכו''ם‪ ,‬וכן במזוזה אף‬ ‫נחלקו בדין מתנות כהונה שלרב הם נגזלות והגזלן התחייב עליהם בתשלומים‪ ,‬ולרב אסי הם‬ ‫שנאמר ביתך שלך ולא של שותפות אך נאמר למען ירבו ימיכם וימי בניכם לרבות שותפות‬ ‫לא נגזלות ולכן הדין הוא היכן שהן נמצאות‪ ,‬ויש ששנו להדיא את מחלוקתם כך שרב אמר‬ ‫ומביתך לומדים כדברי רבה‪.‬‬ ‫שמתנות כהונה נגזלות ורב אסי סובר שמתנות כהונה אינן נגזלות‪.‬‬ ‫משנה אם לגר היתה פרה והיא נשחטה קודם גרותו הוא פטור ממתנות ואם היא נשחטה אחר‬ ‫הגרות הוא חייב במתנות ואם זה ספק פטור כי המוציא מחבירו עליו הראיה‪ .‬גמרא רב דימי‬ ‫בא מא''י ואמר שר''ל הקשה לר' יוחנן שבמשנתינו משמע שבספק מקילים ולכן הוא פטור‬