gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

טועמיה - שבת ברמה אחרת · Toyameihu - Shabbos on the next level — ניצבים וילך (2026-08-31)

מוציא לאור: טועמיה - שבת ברמה אחרת · Toyameihu - Shabbos on the next level

שבוע: ניצבים וילך (2026-08-31)

טועמיה - שבת ברמה אחרת · Toyameihu - Shabbos on the next level — ניצבים וילך (2026-08-31)

פתח את ה-PDF הורדה

‫שנה ה' ‪279‬‬ ‫תוספת‬ ‫זמני הדלק"נ שבת מוקדם פרשת נצבים וילך‬ ‫שים לב!‬ ‫ירושלים‪ 6:19 :‬מוקדם‪6:09 :‬‬ ‫מהשבוע זמן‬ ‫בני ברק‪ 6:34 :‬מוקדם‪6:23 :‬‬ ‫הדלקת נרות‬ ‫שבת‬ ‫מודיעין עילית‪ 6:28 :‬מוקדם‪6:18 :‬‬ ‫שבת מתחיל‬ ‫חיפה‪ 6:27 :‬מוקדם‪6:17 :‬‬ ‫להקדים‬ ‫טבריה‪ 6:24 :‬מוקדם‪6:14 :‬‬ ‫בכל שבוע‬ ‫מדברי רבותינו זצוק"ל ושיבדלחט"א במעלת תפילת מנחה בערש"ק וקדושת השבת‬ ‫משלו הנפלא של מרן הערוך לנר זיע"א ודבריו על החובה להדר בשמירת השבת‪,‬‬ ‫ובפרט בשנה שחל ראש השנה בשבת‪ ,‬וכתב שהשנים הכי טובות והכי גרועות לכלל ישראל‬ ‫היו כשר"ה חל בשבת‪( ..‬תזכורת שנת תשפ"א = שנת הקורונה)‬ ‫וכעת לקראת השבת האחרונה של השנה בידינו לתקן את כל השבתות ולבוא עם השבת שתמליץ בעדינו‪.‬‬ ‫יש לחקור אם ר"ה בשבת אם זה סימן טוב‪ .‬ובזה מצאנו ששנים מה זה ועל מה זה‪ ,‬ותתחלחל האשה וענתה כך וכך כדי לבקש‬ ‫ּ‬ ‫לאישה ולא הצליח בידה‪ .‬ויען אחד מן העומדים שם‬ ‫שרעות ביותר ושנים שטובות ביותר‪ ,‬היה ראש השנה בשבת‪ .‬אמתלה‬ ‫ּ‬ ‫אישה האכזרי‪ .‬ויתמה המלך‬ ‫דשתי שנים שנחרב בית המקדש היה ראש השנה בשבת כמו ויאמר הלא הם הסימנים ממכות‬ ‫מאוד וידבר אל האשה‪ ,‬לאיש אשר אלה לו נעשית סנגור‪ ,‬הלא‬ ‫דאיתא בירושלמי פ"ד דתענית‪.‬‬ ‫רק לקטגור תוכל להגיש לפנינו‪ ,‬ומשפט השופטים יצא להרשיע‬ ‫בשנים שיותר טובות‪ ,‬מצינו שמחילת עוון העגל היה בשנה‬ ‫את השר ולהענישו‪.‬‬ ‫שחל ר"ה בשבת‪ .‬וכן הקמת המשכן (דביום ה' יצאו בני ישראל‬ ‫ובזה יתבאר איך ר"ה שחל בשבת פעמים שהוא לטובתנו ופעמים‬ ‫ממצרים כדדרשינן בשבת) כדכתבו התוס' (בבא קמא דף פ"ב‬ ‫שהוא סימן לרעה ח"ו‪ ,‬כי ישראל שחטאו כל השנה‪ ,‬בעלות קול‬ ‫ע"א ד"ה כדי) ע"ש‪ .‬וכן שנה שנכנסו לארץ ישראל היה ג"כ ר"ה‬ ‫השופר ביום הדין מצפים שבתקיעתינו יעורבב השטן וזכות‬ ‫בשבת‪ ,‬שמשה מת בז' אדר בשבת א"כ ר"ח אדר ביום א' והוי‬ ‫התקיעה יהיו לסנגור‪ .‬וכל זה כשחל ר"ה בחול‪ ,‬אך כשחל בשבת‬ ‫ר"ה בשבת‪( .‬ועיין תוס' מנחות דף ל' ע"א ד"ה מכאן וכן הרא"ש‬ ‫איך ימצא לנו זכות להצדיקנו ביום הדין? [ויעוין במס' ר"ה‬ ‫בפרק ערבי פסחים)‪.‬‬ ‫טז ע"ב‪" ,‬וא"ר יצחק כל שנה שאין תוקעים לה בתחילתה‬ ‫ויובן זה במשל‪ :‬שר אחד בעבדות המלך חטא‪ ,‬והמלך קצף עליו‬ ‫מריעים לה בסופה‪ ,‬מ"ט דלא איערבב שטן"‪ ,‬וכתבו שם התוס'‬ ‫עד מאוד וציוה להשופטים לדונו כפי שורת הדין‪ .‬וילך השר‬ ‫ד"ה שאין‪" ,‬מפרש בה"ג לאו דמיקלע בשבתא אלא דאיתיליד‬ ‫לבקש לו מליצים היותר טובים שיעמדו לו בשעת דינו‪ ,‬אבל‬ ‫אונסא"]‪.‬‬ ‫המליצים שמטו להם אחד אחד‪ ,‬ולא נשאר איש שרצה לקבל‬ ‫אכן לזה בא השבת שהיא בת זוגה לישראל ‪ -‬כמה דאמרו רז"ל‬ ‫עליו המשרה הזאת‪ ,‬באמרם כי אין לו התנצלות ואחת דינו‬ ‫בבראשית רבה (יא‪ ,‬ח) ["תני ר"ש בן יוחאי‪ ,‬אמרה שבת לפני‬ ‫להיענש‪ .‬והשר בראותו כי אין איש עומד לו בשעת דחקו וייצר‬ ‫הקב"ה‪ ,‬לכולן יש בן זוג‪ ,‬א"ל הקב"ה כנסת ישראל היא בן זוגן‪,‬‬ ‫לו מאוד ויגד לאשתו את כל הדברים האלה‪ ,‬ותנחמהו אשתו‬ ‫וכיון שעמדו ישראל לפני הר סיני אמר להם הקב"ה זכרו הדבר‬ ‫ותאמר לו למה פניך נופלים ומה לך פנות אל המליצים הלא‬ ‫שאמרתי לשבת כנס"י היא בן זוגך]‪ - ,‬להיות סנגור בעדינו‬ ‫אנוכי יוצאת ובאה בחצר המלך הפנימית וגם שם לי אוהבת‬ ‫לפני ממ"ה‪ ,‬והשבת יוצאת ובאה לפני כסא כבודו כדכתיב "ביני‬ ‫קשורה בנפשי שתעמוד בעת צרתי השקט ושמע‪ ,‬אנוכי אדבר‬ ‫ובין בני ישראל אות היא לעולם"‪ ,‬ובזכות שישראל משמרים‬ ‫לך אל המלך ואל השופטים‪.‬‬ ‫השבת כראוי‪ ,‬הקב"ה מוחל עוונותיהם‪ .‬אבל כ"ז דוקא כל זמן‬ ‫ויהי כן כאשר אמרה‪ ,‬וכשהגיע יום הדין ותעמוד האשה למליצה‬ ‫שישראל מקיימין את השבת‪ ,‬אבל כשאין משמרים את בת זוגם‬ ‫טובה בצד אישה‪ ,‬והמשפט נחרץ לזכותו‪.‬‬ ‫כראוי ואדרבה מחללין את כבודה ברבים (בפרהסיא)‪ ,‬איך תעשה‬ ‫השבת סנגור להצדיק משפטינו‪ ,‬הלא תעשה קטגור!‬ ‫ואך ימים מועטים עברו‪ ,‬והנה גם שר אחר בעבודת המלך חטא‬ ‫כחטא שר הראשון וגם אותו ציוה המלך להתיצב לפני השופטים‬ ‫וע"כ כשרז"ל אסרו לתקוע בשבת הוי כדי להרחיק מחילול‬ ‫שיעבור עליו המשפט‪ .‬ויאמרו לו אוהביו‪ ,‬לך נא ובקש לך איש‬ ‫שבת‪ ,‬משום גזירה משום שמא יעבירנו ד' אמות ברה"ר‪ ,‬אבל‬ ‫שימליץ בעדך לפני השופטים‪ .‬והשר בזוכרו כי זה זמן קצר‬ ‫מי שמחלל כל השנה את השבת בטלטול‪ ,‬הלא אז לא לבד שלא‬ ‫אשר גם חבירו צדק בדין‪ ,‬צחק להם והשיב הלא גם לאשתי‬ ‫נעשה סנגור לפנינו‪ ,‬אלא אחרי שלא איערבב שטן‪ ,‬שוב צריכים‬ ‫מכירים רבים בחצר בית המלך‪ ,‬וגם היא תדבר טוב עלי אל‬ ‫לדאוג לדברי רבי יצחק כל שנה שאין תוקעין בתחילתה מריעין‬ ‫המלך והשופטים וגם אני אצא נקי‪.‬‬ ‫לה בסופה‪ .‬ולכן בפרט בשנים כאלו‪ ,‬שר"ה חל בשבת‪ ,‬נתאמץ‬ ‫בתשובה בלי הפסק‪ ,‬כי המופלא ממנו בל נדע ובמכוסה ממנו בל‬ ‫אמנם השר האחרון הזה היה איש זעף וקצף ולא שמר כראוי‬ ‫נשאל‪ ,‬ומי יודע אחרית שנה אם טוב ואם רע הוא‪.‬‬ ‫אהבת וכבוד אשתו‪ ,‬ובחמתו קם והכה אותה מכות אכזריות‪ ,‬עד‬ ‫אשר נשארו סימני אכזריותו בחוץ לעין כל‪ .‬ובכל זאת האשה‬ ‫(מתוך דרשת הערוך לנר בשבת שובה תרל"ב בספרו מנחת עני‬ ‫הלכה עמו אל הבית דין להמליץ בעדו לפני המלך‪ .‬אכן‪ ,‬אך‬ ‫פרשת האזינו‪ ,‬ויעויין גם במשך חכמה ויקרא כג כד)‬ ‫פתחה פיה לדבר‪ ,‬והמלך בראותו צרבת המכה על פניה שאלה‬ ‫מרן הגר"א לופיאן זיע"א בדברים נפלאים מהחפץ חיים זיע"א במעלת ניצול יום שישי האחרון‪:‬‬ ‫כל היום בתפילות‪ ,‬וחסר לימוד התורה‪ ,‬ואי אפשר ליום בלא‬ ‫שמעתי על אדם גדול אחד‪ ,‬ראש ישיבה שהיה רגיל לומר‬ ‫תורה‪ ,‬לכן היה אומר שיעור בליל יוה"כ‪.‬‬ ‫שיעור בליל יום הכיפורים‪ ,‬וביאר טעמו מפני שביוה"כ עוסקים‬ ‫תוספת שבת‬ ‫ולכשנתחזק בלימוד התורה ביום שישי זה נתקן בעזה"י כל ימי‬ ‫והנה יום שישי זה – הוא האחרון של שנת תש"ך‪ ,‬וידוע‬ ‫השישי שבכל השנה כולה‪...‬‬ ‫שבימי השבוע האחרון של השנה אמרו חז"ל שיכולים לתקן‬ ‫ונחזור לענינינו‪ ,‬ונבאר השתא לענין השבת קודש האחרון של‬ ‫בהם את כל ימי השבוע שבכל השנה‪ ,‬לכן מוטל עלינו לתקן‬ ‫שנה זו‪ .‬וכבר ביארנו פעם בארוכה‪ ,‬וכעת נדבר בזה בקיצור‪,‬‬ ‫ביום שישי זה את כל ימי השבוע שבכל השנה כולה‪ ,‬ויום זה‬ ‫להבין חומר חילול קדושת השבת ק"ו מקדושת מקום בית‬ ‫ערב שבת קודש צריך במיוחד תיקון גדול‪ ,‬כי בערב שבת לא‬ ‫המקדש‪ ,‬שמכיון שבנו אותו וקידשוהו בני אדם בכוונות קדושות‬ ‫אומרים שיעורים‪ ,‬והלימוד הוא חלש יותר בערב שבת מכל ימי‬ ‫נתקדש המקום בקדושה יתירה ושרתה עליו שכינה‪ ,‬ולכן הנכנס‬ ‫השבוע‪.‬‬ ‫למקום המקדש בטומאה ח"ו ‪ -‬ואפילו בזה"ז ‪ -‬חייב כרת‪ ,‬כי‬ ‫וכבר הבאנו כמה פעמים בשם החפץ חיים זצוק"ל‪ ,‬שאמר כי‬ ‫כך פוסק הרמב"ם (בפ"ו מבית הבחירה)‪ ,‬שקדושה ראשונה‬ ‫מצוה שהיא מוזנחת יש להתעסק בה ביותר‪ ,‬ק"ו ממת מצוה‬ ‫קידשה לשעתה וקידשה לעתיד לבוא‪ ,‬וא"כ חייב מפני שחילל‬ ‫שהכל חייבים לטפל בקבורתו‪ ,‬וכל טעם מצוה זו היא משום‬ ‫מקדש השם! מעתה ק"ו יום השבת‪ ,‬שכתוב בו (בראשית ב'‪,‬‬ ‫שהנשמה מרגישה ביזיון שבגוף זה קימה מצות הבורא‪ ,‬בגוף‬ ‫ג')‪" :‬ויברך אלקים את יום השביעי ויקדש אותו"‪ ,‬הקב"ה קידש‬ ‫זה קיימה מצות תפילין‪ ,‬מצות ציצית וכו' ועתה מוטל הגוף‬ ‫את היום השביעי‪ ,‬וא"כ פשוט הוא להבין משום כך‪ ,‬שהמחלל‬ ‫הזה בשדה ואין לו קוברים‪ ,‬לפיכך הכל חייבים להצילו מביזיון‪,‬‬ ‫את השבת ח"ו חייב מיתה! ועכ"פ עלינו לידע ולהתבונן האיך‬ ‫ואפילו כהן גדול‪ ,‬ונזיר‪ ,‬וההולך לשחוט את פסחו ולמול את בנו‬ ‫ליכנס בקדושה וטהרה ליום השבת‪ ,‬ובפרט שבת זה האחרון של‬ ‫כולם חייבים להיטמא לו ולטפל בקבורתו!‬ ‫השנה ‪ -‬לתקן כל שבתות השנה‪.‬‬ ‫מעתה מסיים החפץ חייים‪ ,‬למדנו ק"ו אם הגוף שנעשה פעם‬ ‫כמו"כ אמרנו בשם ספר קדוש אחד‪ ,‬וכעת שכחתי שם הספר ‪-‬‬ ‫מצוות על ידו מחוייבים כולם להצילו מביזיון‪ ,‬וא"כ ק"ו אם‬ ‫שכל עבירה ח"ו הנעשית בשבת קודש היא חמורה יותר ממה‬ ‫המצוה עצמה מוטלת בביזיון על אחת כמה וכמה! ומי שזוכה‬ ‫שנעשית בחול‪ .‬ביטול תורה של שבת חמורה יותר מביטול‬ ‫להתעסק במצוה זו‪ ,‬שכרו הרבה מאד לאין שיעור‪ ,‬ומהו השכר?‬ ‫תורה של ימות החול וכו'‪ .‬וכן בצד הטוב‪ :‬כל מצוה הנעשית‬ ‫האור האלוקי שהאדם המתעסק מקבל עבור התעסקותו במצוה‪,‬‬ ‫בשבת ‪ -‬שכרה מרובה מאותה מצוה הנעשית בימות החול‪ ,‬כי‬ ‫אור יקרות עד אין סוף!‬ ‫כשם שמצות שבת שקולה כנגד כל המצות כך המצוות הנעשות‬ ‫בשבת שכרן מרובה יותר!‬ ‫וכבר ביארנו אתמול כי יום הוא מציאות‪ ,‬והוא בעצמו יתבע את‬ ‫לכן ניקח את השבת הזה שיהיה לנו למליץ טוב‪ ,‬לשמור את‬ ‫האדם‪ .‬א"כ יש לנו להתבונן ולפחד‪ ,‬שכל ימי השישי יצטרפו‬ ‫המחשבה שלא להקפיד ח"ו על אף אחד אפילו הקפדה בלב‬ ‫ויזעקו עלינו בדין‪ :‬למה הזנחתם אותנו יותר מכל ימי השבוע‪,‬‬ ‫וכ"ש הקפדה במעשה ח"ו‪ ,‬לשמור את עצמינו שלא יפול בנו‬ ‫וכי בכדי להתכונן לשבת קודש לא די בכמה שעות לפני כניסת‬ ‫הרהור גאוה‪ ,‬כמו"כ שלא לחשוב לשה"ר על חבירו‪ ,‬כלומר‪ :‬יש‬ ‫השבת? ולמה נחלש כל היום משום כך? האם זהו כבוד השבת‬ ‫אדם שאינו מדבר לשון הרע ‪ -‬אבל במחשבה אינו משים על‬ ‫ליכנס לשבת בבטלה ושיעמום ח"ו?‬ ‫לבו וחושב כל מיני מחשבות של רע על חבירו‪.‬‬ ‫ולכן עלינו לידע כי יום השישי בשבוע הוא בחינת מת מצוה‬ ‫(לב אליהו עמ' שע"א וע"ש בהרחבה)‬ ‫וחייבים להציל יום זה מביזיון‪ ,‬כמו שכתב החפץ חיים ז"ל‬ ‫דברי חיזוק בגודל החיוב להזהיר על כניסת השבת ועל גודל מעלת שמירת וכיבוד השבת‬ ‫לרגל יום פטירת מרן בעל ה"חפץ חיים" זיע"א בכ"ד אלול‬ ‫וכבר כתב המשנ"ב (סי' רנ"ו סק"ב)‪' :‬נכון מאוד שימצאו‬ ‫זהירות ביום המעונן‬ ‫אנשים המתנדבים בעם לילך ולזרז בכל רחובות קריה על דבר‬ ‫סיפר הגה"ג רבי מרדכי רגוטינסקי זצ"ל על מרן ה"חפץ חיים"‬ ‫סגירת החנויות והדלקת הנרות‪ ,‬וכעת נמצא כן בכמה עיירות‬ ‫זצוק"ל את העובדה הבאה‪" ,‬בראדין היה מנהג שבערב שבת‬ ‫גדולות חבורות קדושות המיוסדות על השגחת השבת‪ ,‬ואשרי‬ ‫היה השמש של העיירה עובר בין הבתים ודופק על חלונות‬ ‫חלקם כי הם מזכים את ישראל לאביהם שבשמים‪ ,‬ויזכו עבור‬ ‫הבית ומכריז על זמן הדלקת נרות שהגיע‪ .‬והנה‪ ,‬ערב שבת אחד‬ ‫זה המתחזקים תמיד במצווה זו לבנים גדולי ישראל'‪ ,‬עכ"ל‪.‬‬ ‫עברתי ליד ביתו של הח"ח וכשחלפתי ממש ע"י הבית שומע‬ ‫וכבר הביא הגה"צ רבי יצחק קולדצקי שליט"א בשם חמיו מרן‬ ‫אני נקישות על גבי החלון מתוך הבית‪ .‬הסתובבתי לאחורי‬ ‫רשכבה"ג הגר"ח קניבסקי זצוק"ל שזה פסק הלכה של החפץ‬ ‫ולהפתעתי אני רואה שמרן הח"ח הוא המקיש על החלון ומסמן‬ ‫חיים שהזהיר בזה יזכה לבנים ת"ח‪ ,‬ובודאי שיתקיים!!‬ ‫לי בידו שאכנס אליו‪ .‬כמובן שחיש קט הייתי לידו ושאלתיו‬ ‫וכן כתב ב'שער הציון' (שם סק"ו)‪' :‬וכעין מה שאמרו בשבת‬ ‫לרצונו‪ .‬ראה‪ ,‬אמר לי‪' ,‬היום הוא יום מעונן‪ ,‬וא"כ עלולים אנשים‬ ‫(כג‪,‬ב) הזהיר בנר [הויין ליה בנין תלמידי חכמים] עיי"ש‪ .‬ושם‬ ‫להתבלבל ולבוא לידי טעות בזמן המדויק של הדלקת הנרות‪,‬‬ ‫הלא היה זהיר רק בעצמו‪ ,‬כ"ש בזה שהוא מזכה תמיד לרבים‬ ‫לכן אבקש אותך שתיגש כעת לבית המדרש ותבקש מהשמש‬ ‫מבני ישראל‪ .‬וגם אמרו חז"ל גבי אלקנה כשהיה עולה לרגל‬ ‫בשמי שהיום יעבור להכריז בין הבתים על הדלקת הנרות חצי‬ ‫בכל שנה היה מכוין בכל פעם לזרז את ישראל שהם גם יזכו‬ ‫שעה יותר מוקדם ממנהגו בכל ערב שבת'‪ .‬כמובן שאצתי לעשות‬ ‫במצוה זו לעלות לרגל‪ ,‬ואמר לו הקב"ה אתה כיוונת לזכות את‬ ‫כבקשתו ולגודל הפתעתי כששבתי להודיעו שעשיתי שליחותו‬ ‫ישראל אני אוציא ממך בן שיזכה את ישראל לפני‪ ,‬וזכה ויצא‬ ‫רואה אני שהח"ח יושב וממתין לי עד שאחזור להודיעו שהענין‬ ‫ממנו שמואל'‪ ,‬עכ"ל‪.‬‬ ‫מסודר‪ ,‬ורק אז נתישבה דעתו'‪( .‬מאיר עיני ישראל חלק א')‬ ‫תוספת שבת‬ ‫שבת‪ ,‬וכן ביום השבת בעוד היום גדול רח"ל‪ .‬ר' זלמן שלח‬ ‫וכבר סופר על מרן הח"ח זצוק"ל בענין זה‪ ,‬שפעם אחת פרצה‬ ‫להזהירו מספר פעמים והנהג הבטיח להפסיק‪ ,‬אך לא קיים‪.‬‬ ‫שרפה בעירתו בערב שבת קודש‪ .‬והנה בשעה מאוחרת אחה"צ‪,‬‬ ‫אביו של הנהג שהיה בעה"ב נכבד בעיר חלה ל"ע בשיתוק‬ ‫כשהאש החלה מעט לשקוע‪ ,‬הרגיש מרן זצ"ל בשבת הממשמשת‬ ‫בפניו ושכב זמן רב בבתי חולים ללא מרפא‪.‬‬ ‫ובאה וחשש מאוד שהרי הציבור מבוהל ועלולים חס ושלום‬ ‫ויהי היום ומרן הח"ח זצוק"ל הגיע לוילנא לאספת רבנים‪,‬‬ ‫לשכוח לקבל פני שבת מלכתא!‪ .‬מיד חפש ומצא את הירש'ל‬ ‫ובתום האסיפה בעת ששהה בקרון הרכבת בדרכו חזרה לראדין‬ ‫השמש ובקשו לסובב מיד ולהכריז‪" :‬שבת‪ ,‬לבית הכנסת"‪.‬‬ ‫באו רבים מבני העיר לקבל את ברכתו‪ .‬בין הנכנסים לתחנת‬ ‫(הח"ח חייו פועלו ח"א)‬ ‫הרכבת הבחין הגר"ז סורוצקין באבי הנהג הנ"ל שעון על‬ ‫השבת‪ ,‬השלט של חנות היהדות‬ ‫מקלו וחבוש בפניו מתקרב אף הוא לעבר הרכבת‪ .‬ר' זלמן‬ ‫דרש בשלומו‪ ,‬בתוך הדברים סיפר לו החולה שסבתו שנפטרה‬ ‫כה כתב מרן ה'חפץ חיים' זצ"ל באגרתו המפורסמת‪" ,‬שבת היא‬ ‫מכבר נראתה לו בלילה זה בחלום עומדת ואומרת לו – "לשווא‬ ‫לב היהודי והיהדות וברור שלפני הכל צריך לחזק את הלב‪ .‬למה‬ ‫אתה מחפש תרופה למכתך אצל רופאים‪ ,‬סע אל הח"ח ותתברך‬ ‫הדבר דומה? לחולה שנחלה בכל אבריו‪ .‬נתכנסו רופאים ודנו‬ ‫ממנו ותרפא ממחלתך"‪ ,‬ועל כן החליט לעזוב את בית החולים‬ ‫כיצד לרפאותו‪ ,‬וכל רופא חיפש תרופה למחלה שהוא מומחה‬ ‫בוילנא ולסוע לראדין לח"ח‪ .‬והנה כששמע מר' זלמן שהח"ח‬ ‫לה‪ .‬קרא להם רופא זקן ואמר‪' :‬האינכם שמים לב שהדופק‬ ‫נמצא עתה בקרון הרכבת התרגש עד מאוד וראה בכך סימן מן‬ ‫חלש?! אם כן צריך להניח את כל השאר ולחפש רק כיצד‬ ‫השמים לחיזוק הדברים‪.‬‬ ‫לחזק את הלב‪ ,‬שאם לא – מה יועילו כל התרופות?!' ולענינינו‪:‬‬ ‫יהודים חולים עכשיו במחלות רבות‪ .‬אולם תחילה יש לרפא את‬ ‫חיש מהר עלה לעבר הקרון לקבל את ברכתו של הח"ח‪ .‬רבי‬ ‫מחלת חילול השבת שכן השבת היא לב האמונה"‪.‬‬ ‫זלמן כששמע זאת קרא מיד להגאון ר' הלל גינזבורג ממשפחת‬ ‫הח"ח וספר לו על דבר החולה הנ"ל ועל הפירצה הנוראה של‬ ‫וכאן המשיל את משלו הקולע‪ " :‬מעל לכל חנות או בית מלאכה‬ ‫חילול ש"ק בעירו על ידי בנו‪ ,‬ובקשו שיספר זאת לח"ח בכדי‬ ‫קבוע שלט הפונה לרשות הרבים‪ .‬בשלט מצוינת במפורש מהותו‬ ‫שיגדור את הפירצה הנ"ל‪ .‬אך לצערם איחרו את המועד מאחר‬ ‫של החנות או של בית העסק‪ .‬כל זמן שהשלט תלוי בצורה‬ ‫ובנתיים כבר ניגש החולה לח"ח לבקש את ברכתו‪.‬‬ ‫בולטת יודעים העוברים והשבים שבעל המקום עומד מאחורי‬ ‫חנותו והיא מנוהלת כראוי‪ .‬אפילו אם נעדר הוא מהמקום לזמן‬ ‫והנה עומדים הם ורואים את החולה עומד ביראה ופחד לפני‬ ‫מה ימשיך השלט להעיד כי החנות עדיין קיימת‪ .‬אולם‪ ,‬ברגע‬ ‫מרן הח"ח ואומר לו‪" :‬רבי‪ ,‬הנני חולה אנוש זה יותר משנה‪,‬‬ ‫שהשלט מוסר מחזיתה של החנות ברור כבר לכל שבעל החנות‬ ‫הייתי בבתי חולים שונים ואין תרופה למחלתי‪ .‬בלילה הזה באה‬ ‫נטש את המקום לחלוטין ושוב לא יחזור אליו‪.‬‬ ‫אלי סבתי בחלום ואמרה לי "עזוב את הרופאים וסע אל הח"ח‬ ‫והתברך ממנו ותרפא"‪ .‬הח"ח שסלד מאוד מכך שמחזיקים אותו‬ ‫כך גם לגבי השבת‪ ,‬זו שהיא אות בין הקב"ה לבינינו – אות כי‬ ‫לבעל מופת קפץ ממקומו ואמר‪" :‬מי יתן לך ברכה ותועיל לך‬ ‫ששת ימים עשה הבורא את השמים ואת הארץ וביום השביעי‬ ‫ח"ו? ישראל מאיר? הברכות אינן מסורות בידי (וחזר על כך ג'‬ ‫שבת‪ .‬ואמנם כל זמן שיהודי שומר את השבת מעיד הוא על‬ ‫פעמים)‪ .‬אתה יודע למי מסורות הברכות? לשבת קודש ‪,! ...‬‬ ‫אותה ברית נצחית שנכרתה בין הקב"ה לבינו ועל כך שיהודי‬ ‫וכמו שנאמר 'ויברך אלוקים את יום השביעי ויקדש אותו'‪ ,‬וכן‬ ‫הוא‪ .‬ואפילו אם עובר הוא‪ ,‬חלילה‪ ,‬על מצוה כל שהיא נשאר‬ ‫אנו אומרים בקבלת שבת – "לקראת שבת לכו ונלכה כי היא‬ ‫הוא עדיין בגדר יהודי כאותו בעל עסק ששלטו נשאר אפילו‬ ‫מקור הברכה"‪ ,‬ולמה אתה מבקש ברכה מישראל מאיר? (וחזר על‬ ‫אם יסע לזמן מה‪ .‬אבל יהודי שמחלל שבת בפרהסיה כאילו‬ ‫דבריו ג' פעמים) מאין תבוא הברכה? אם תשמור שבת כהלכתה‬ ‫עוקר את השלט מחנותו ומעיד בכך על עצמו‪ ,‬חלילה שנשמתו‬ ‫ותקבל את ברכת השבת ותרצה לקבל ברכה מישראל מאיר יתן‬ ‫לא בגדר נשמה יהודית‪ .‬וזה מה שאמרו חז"ל‪" :‬כל המחלל את‬ ‫לך גם ישראל מאיר ברכה‪ ,‬אלא מה ‪ -‬אין אתה רוצה לשמור‬ ‫השבת כאילו כפר בכל התורה כולה"‪.‬‬ ‫את השבת כראוי ולקבל את הברכה ממקורה‪ ,‬ותאמר בלבבך‬ ‫הגאון הגדול רבי מיכל פיינשטין זצוק"ל סיפר שבצעירותו‬ ‫שדי לך לקבל ברכה רק מישראל מאיר‪ ,‬דבר זה אי אפשר ‪-‬‬ ‫התפלל פעם בליל שבת אצל ה"חפץ חיים" זצ"ל‪ .‬והציבור‬ ‫אין בכוחי לברך בלא ברכת שבת‪( ."...‬על כל זה חזר ג' פעמים‬ ‫אמרו שם מזמורי קבלת שבת‪ .‬באותה שעה הבחין החפץ חים‬ ‫בהדגשה ובהטעמה)‬ ‫זצ"ל בשני בחורים שדברו ביניהם‪ ,‬גער בהם ואמר‪ :‬צריך לומר‬ ‫כל הקרון שהיה מלא יהודים הקשיב לדבריו באימה ויראה ואין‬ ‫עכשיו "יידיש וארט" (תפילה יהודית)‪.‬‬ ‫צריך לומר אבי הנהג הנ"ל שידע כנראה את נגעי לבבו‪ .‬הגאון‬ ‫רוח הקודש בברכת הח"ח‬ ‫ר' הלל ור' זלמן הביטו איש בפני אחיו בתמהון וחשבו מי גילה‬ ‫"ויברך אלוקים את יום השביעי ויקדש אותו" (בראשית א')‪,‬‬ ‫את הדברים אל הסבא קדישא? עד שהם עומדים בתמהון לבב‬ ‫שבת קודש היא מקור הברכה‪ ,‬וככל שמוסיפים על השבת מימי‬ ‫הנה הח"ח מוסיף ואומר לאחר דומיה קלה‪" :‬שמא תאמר שאתה‬ ‫החול ומקדימים לקבל את השבת‪ -‬כך ממהרים להכנס לקבל‬ ‫שומר את השבת וראוי לברכה‪ ,‬אבל ראה מה כתוב בשבת –‬ ‫ברכת ה' הבאה ממילא למקבלי השבת (עי' ח"ח על התורה‬ ‫"זכור את יום השבת לקדשו‪ ...‬שבת לה' אלוקיך לא תעשה כל‬ ‫בראשית ב') בהקשר לכך ספר הגאון רבי זלמן סורוצקין זצ"ל‬ ‫מלאכה אתה ובנך ובתך‪ "...‬הלא אין דוגמת אזהרה זו בשארי‬ ‫בספרו "הדעה והדיבור" את המעשה דלהלן‪ :‬באותה העיר בה‬ ‫המצוות שהרי לא נאמר 'לא תאכל חזיר אתה ובנך ובתך'‪ ,‬או‬ ‫שימש הגר"ז ברבנות היה בחור צעיר נהג מונית אשר במשך‬ ‫"לא תלבש שעטנז אתה ובנך ובתך'‪ ,‬כי כל אחד מהם אחראי‬ ‫הזמן החל לפרוץ את הגדר ולהסיע אנשים לאחר זמן כניסת‬ ‫תוספת שבת‬ ‫את שפע פרנסתו‪ ,‬וזה דבר המשל‪ :‬מעשה בגוי כפרי שנהג למכור‬ ‫בעד עצמו‪ ,‬אבל בשבת האב אחראי גם בעד הבנים הנמצאים‬ ‫את תבואתו לסוחר יהודי עירוני‪ .‬בין השניים הוסכם שעל כל‬ ‫ברשותו ואפילו הם גדולים‪ ,‬ואפילו אם אתה משמר את השבת‪,‬‬ ‫שקילה של פוד (‪ 15‬ק"ג) תבואה היו הם מסמנים קו על גבי‬ ‫ובנך ‪ ...‬נוסע בשבת ובתך מסרקת את שערה בשבת‪ ,‬אי אפשר‬ ‫הקיר הסמוך‪ ,‬ובתום שקילת התבואה ספרו את הסימנים וחשבו‬ ‫לך לקבל ברכה ממקור הברכות‪ ,‬משבת קודש‪ ,‬וגם ברכת ישראל‬ ‫כמה צריך היהודי לשלם לכפרי‪ .‬שנים רבות נהגו השניים כך‪,‬‬ ‫מאיר לא תשיג ולא תועיל לך‪"...‬‬ ‫אולם ברבות הימים חשש הכפרי שהיהודי מוחק בחשאי מספר‬ ‫כאשר יצאו מפיו הקדוש של הסבא קדישא 'אתה משמר את‬ ‫קווים מהקיר וכך הוא מרמה אותו בשעת התשלום‪ .‬משום כך‬ ‫השבת ובנך נוסע בשבת וכו'' ידעו רק שלושה אנשים בקרון‬ ‫שינה את ההסכם‪ :‬על כל פוד היה היהודי שוקל לידיו מטבע‬ ‫שאין זה רק משל ודוגמא אלא דברים שנתגלו לו ברוח הקודש‪,‬‬ ‫קטנה‪ ,‬ובתום השקילה ספרו השניים את כל המטבעות‪ ,‬ובהתאם‬ ‫היינו ר' הלל ור' זלמן ואבי המחלל שלא היה יכול להתאפק‬ ‫למספרם התחייב היהודי לשלם את המגיע לכפרי‪.‬‬ ‫יותר וצעק 'רבי‪ ,‬הנני מקבל עלי שלא תהיה עוד בביתי מה‬ ‫היהודי – נאמן להסכם – מסר את המטבעות לגוי‪ ,‬והלה הטמין‬ ‫שהיה עד כה!" ובזה החולה קיבל את ברכת הח"ח וחזר לביתו‬ ‫אותם בכיסו‪ .‬ברגע מסוים חש הגוי שכיסו מכביד עליו ומיד‬ ‫ושלח תכף את בנו לארץ ישראל‪...‬‬ ‫גם עלתה בדעתו תכנית שנדמתה לו כפקחית מאין כמותה‪:‬‬ ‫השבת לבדה יצאה מכלל הקללה‬ ‫הוא החליט להעביר חלק מהמטבעות לכיסו השני ובהמשך‬ ‫ובספר 'חפץ חיים על התורה' כתב‪ ,‬וז"ל ‪" -‬כמה נואלו המה‬ ‫להשאירן שם בגניבה‪ ,‬כך בטוח היה שיתעשר בנקל וללא כל‬ ‫קטני אמונה שמאחרים לקבל את השבת וממהרים לצאת‪ ,‬כי הלא‬ ‫מאמץ‪ ...‬שהרי היהודי לא ירגיש כיצד 'סוחב' הוא לעצמו חלק‬ ‫כל ששת ימי המעשה יונקים מן הקללה שנתקלל אדם הראשון‬ ‫מהמטבעות‪ ...‬משהסתיימה השקילה נספרו המטבעות וכמובן‬ ‫"בזעת אפיך תאכל לחם"‪ ,‬ורק השבת לבדה יצאה מכלל הקללה‬ ‫שהיו אלה רק אותן המטבעות שנותרו בכיס הראשון – לפיהן‬ ‫והקב"ה בכבודו ובעצמו ברך את היום הזה – "ברכו וקדשו"‪.‬‬ ‫שקל לו היהודי את התשלום‪ ,‬ורק לפיהן‪ .‬הפסדו של הגוי‬ ‫ותחת אשר בעלי השכל ממהרים להיכנס אל השבת לקבל‬ ‫היה כמובן בטבין ותקילין‪ .‬במקום שחשב "בפקחותו" כי הוא‬ ‫ברכתה ומאחרים לצאת – בשביל שלא להיכנס כ"כ מהר אל‬ ‫מרוויח‪...‬‬ ‫קללת ששת ימי המעשה – מהפכים הם את הסדר‪ ,‬מאחרים הם‬ ‫כאן פנה הח"ח ליהודי ואמר לו‪ :‬הרי גם אתה מתנהג כאותו כפרי‬ ‫להיכנס אל הברכה ונחפזים הם לצאת ממנה ולהיכנס במהרה‬ ‫חסר שכל‪ ,‬גם אתה מנסה לגנוב מזמנה של השבת תוך שאתה‬ ‫אל הקללה של ששת ימי המעשה‪ .‬אשרי מי שזוכה להבין זאת‬ ‫משוכנע שמרוויח הנך‪ .‬להוי ידוע לך שבדיוק כמו אותו כפרי‬ ‫– למהר בקבלת השבת ולאחר לצאת ממנה‪ ,‬כדי לקבל ברכת ה'‬ ‫חי אתה רק בהפסד וגונב אתה מעצמך‪ ,‬שהרי בתורה נאמר‬ ‫הבאה ממילא למקבלי שבת"‪.‬‬ ‫"וברכתיך בכל אשר תעשה" וחז"ל מסבירים על הפסוק "ששת‬ ‫הח"ח נפגש עם מחלל שבת והמשיל לו משל‬ ‫ימים תעשה מלאכתך וביום השביעי שבת לה'" שהשפעתה של‬ ‫כאשר ביקר מרן החפץ חיים' זצוק"ל באחת מנסיעותיו בעיר‬ ‫שבת ניכרת בכל ימות השבוע‪ ,‬ובשעה שנלקחות מהשבת שעות‬ ‫מוסקבה נודע לו שבמקום חי עשיר הנחשב כשומר תו"מ‪ ,‬אלא‬ ‫בתחילתה ובסופה הרי הברכה שהן היו צריכות להשרות על‬ ‫שבשבת 'חס' הוא על הזמן שבתחילת השבת ובסופה וממשיך‬ ‫ימות השבוע נעדרת גם היא וחבל‪...‬‬ ‫הוא לעבוד לאחר כניסת השבת ושב למסחרו טרם יציאתה‪,‬‬ ‫ידוע מה שאמר הח"ח זצוק"ל על האשה שהקשתה לילד והיתה‬ ‫כמוהו נוהגים גם פועליו היהודים האחרים ושבתם מתחללת‪.‬‬ ‫בסכנה גדולה ובא בעלה והתייפח בבכי לפני הח"ח‪ ,‬ואמר‬ ‫ה'חפץ חיים' זצוק"ל אשר הוטרד מאוד מהתנהגותו של אותו‬ ‫הח"ח זצ"ל "צריך למצוא לה מישהו שיש לו זכות של שבת‬ ‫אדם ביקש להיפגש עמו‪ .‬בשעה שנפגשו סיפר לו מרן ה"חפץ‬ ‫שינדב את זכותו לטובת היולדת"‪.‬‬ ‫חיים" משל נפלא לסבר את אוזנו עד כמה מאבד הוא במו ידיו‬ ‫דברי חיזוק ממרן רשכבה"ג הגראי"ל שטינמן זיע"א בענין נחיצות וחשיבות הלימוד בהלכות שבת‬ ‫בהלכות שבת שקול כללמוד וללמד בכל המצוות (אילת השחר‪,‬‬ ‫כשהיו מבקשים מרבנו חיזוק‪ ,‬היה רגיל לומר להתחזק בלימוד‬ ‫זמירות שב"ק עמ' ‪.)82‬‬ ‫הלכות שבת‪ ,‬והביא את דברי היערות דבש שהובאו בהקדמה‬ ‫אמר רבנו‪ :‬רציתי לחדש שכמו שאומר הח"ח (שם עולם ספ"ד)‬ ‫למשנ"ב ח"ג שאם לא לומד הל' שבת עלול להיכשל בכל שבת‬ ‫שמי שמכין לכבוד שבת כבר ביום ו' בבוקר‪ ,‬כבר מהזמן הזה‬ ‫באיסורי שבת ואפי' בדאורייתא‪ .‬ורגיל היה לומר לאברכים‬ ‫יוצא מהגיהנם כל ערב שבת‪ ,‬אז יתכן שמי שלומד הל' שבת‬ ‫שצריך להקדיש חצי שעה ביום לכה"פ ללימוד הלכות שבת‪,‬‬ ‫מוקדם‪ ,‬בזמן הזה יצא מהגיהנום‪.‬‬ ‫וכן היה אומר להקדים ‪.‬‬ ‫רבנו עשה מהפכה גדולה בענין הזהירות בכבוד שבת‪ ,‬והמעלה‬ ‫מעלת הלימוד‪ :‬יל"ע האם יש דבר מיוחד בהלכות שבת טפי‬ ‫להימנע מעשיית מלאכה סמוך לשבת‪ ,‬ולקבל את השבת חצי‬ ‫משאר הלכות? ואולי להמבואר במנחות (קי‪,‬א) דכל העוסק‬ ‫שעה לפני השקיעה‪ ,‬ובהרבה מקומות בעולם הרחיב את הענין‪,‬‬ ‫בתורת חטאת כאילו הקריב חטאת ה"נ הלומד הלכות שבת‬ ‫ואכן כבר כתב הרמב"ם שזהו כבוד השבת‪ ,‬וז"ל הרמב"ם הלכ'‬ ‫כאילו קיימם בפועל‪ ,‬ואז חוץ מעצם מצות ת"ת הוי כמו שמירת‬ ‫שבת פרק ל' סעיף ב'‪ :‬איזהו כבוד‪...‬ויושב בכבוד ראש ומייחל‬ ‫שבת דשקולה ככל המצוות‪ .‬והראוני דבהקדמת אגלי טל כתב‬ ‫להקבלת פני השבת כמו שהוא יוצא לקראת המלך‪...‬‬ ‫שכשם ששמירת שבת שקולה ככל המצוות‪ ,‬כן ללמוד וללמד‬ ‫קופתקופת‬ ‫ו"קהילות"‬ ‫ו"קהילות"‬ ‫פלוס"פלוס"‬ ‫ב"נדרים‬ ‫ב"נדרים‬ ‫אפשר גם‬ ‫אפשר גם‬ ‫לעלוןלעלון‬ ‫לתרומות‬ ‫וכד' וכד'לתרומות‬ ‫דרשות‬‫דרשות‬ ‫לשליחת‬ ‫לשליחת‬ ‫להצטרפות או‬ ‫להצטרפות או‬ ‫והנצחות או‬ ‫והנצחות או‬‫לפרטים‬ ‫לפרטים‬ ‫בטלפון‬ ‫בטלפון‬ ‫שבת" או‬ ‫שבת" או‬ ‫תוספת‬‫תוספת‬ ‫"עלון"עלון‬ ‫קופתקופת‬ ‫גליונות"‬ ‫גליונות"‬ ‫"אוסף‬ ‫"אוסף‬ ‫‪a0732951324gail.coa‬‬ ‫‪a0732951324gail.coa‬‬ ‫@‬ ‫למייללמייל‬ ‫לפנותלפנות‬ ‫ניתן ניתן‬ ‫‪. 2040‬‬ ‫‪. 2040‬‬ ‫שלוחה‬ ‫שלוחה‬ ‫‪037630543‬‬ ‫‪037630543‬‬ ‫‪073-2951324‬‬ ‫‪073-2951324‬‬ ‫בטל‪:‬בטל‪:‬‬ ‫שבתשבת‬ ‫בנושא‬ ‫בנושא‬ ‫חיזוקחיזוק‬ ‫שיחות‬‫שיחות‬ ‫לשמיעת‬ ‫לשמיעת‬