gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

ילקוט מאמרים מספרי חסידות · Yalkit Ma'amurim M'sifrei Chasiddis — ניצבים וילך (2026-08-31)

מוציא לאור: ילקוט מאמרים מספרי חסידות · Yalkit Ma'amurim M'sifrei Chasiddis

שבוע: ניצבים וילך (2026-08-31)

ילקוט מאמרים מספרי חסידות · Yalkit Ma'amurim M'sifrei Chasiddis — ניצבים וילך (2026-08-31)

פתח את ה-PDF הורדה

‫בעזהי"ת‬ ‫ילקוט מאמרים מיוחדים‬ ‫מספרי חסידות‬ ‫נצבים וילך ‪ -‬הכנה לר"ה‬ ‫נדבת ידידנו החשוב‬ ‫העומד לימינינו בכל עת ועונה‬ ‫הרה"ח ר' אברהם יצחק ברמ"מ סאמעט שליט"א‬ ‫מחשובי תומכי "קול דודי" שזכה להתעטר בתואר‬ ‫◆‬ ‫◆ בריח התיכון‬ ‫לרגל שמחתו בהולדת בתו למז"ט‬ ‫הקידושא רבה בהיכל כולל 'ברסלב' רח' שבטי ישראל ‪48‬‬ ‫יו"ל ע"י‬ ‫בעזהשי"ת‬ ‫©‬ ‫מפתח‬ ‫שמורות‬ ‫כל הזכויות‬ ‫קדושת לוי‪..........................................‬ג‬ ‫מהו מבוקשינו בקבלת השפע בהתחדשות הבריאה‬ ‫עבודת ישראל‪....................................‬ו‬ ‫שבטי ישראל ‪ 48‬כ"ב‬ ‫הכתיבה והחתימה לחיים במה הוא תלוי?‬ ‫‪050-413-1519‬‬ ‫מאור ושמש‪......................................‬ט‬ ‫מ"ח שעות של ראש השנה‬ ‫קו 'קול דודי'‬ ‫מבחר שיעורים ושיחות באור החסידות‬ ‫אירופה‪:‬‬ ‫ארה"ב‪:‬‬ ‫ארה"ק‪:‬‬ ‫‪033.0551.7811‬‬ ‫‪605.313.6695‬‬ ‫‪035.100.200‬‬ ‫היכל המרכזי ‪ -‬שלוחה ‪1‬‬ ‫לתרומות והערות ‪05041-31519‬‬ ‫ג‬ ‫חסידות‬ ‫ה"רל הנכה ‪ -‬ךליו םיבצנ‬ ‫ספרי‬ ‫‪ L‬ספר הק' ‪K‬‬ ‫קדושת לוי‬ ‫הפטרת ניצבים‬ ‫מהו מבוקשינו בקבלת השפע בהתחדשות הבריאה‬ ‫בימים אלו של התחדשות הבריאה מחדש‪ ,‬אין אף אחד מאיתנו שרוצה‬ ‫לקבל שפע המצומצם ומוגבל לפי מצבנו‪ ,‬הן מצד הצמצום ומיעוט השפע‪,‬‬ ‫ובעיקר שבהשפעה כזאת אין מאיר בה מציאות השי"ת שנוכל להתדבק‬ ‫על ידה בו יתברך‪ ,‬אלא כולנו רוצים שפע בלי גבול‪ ,‬שפע שאין לה צמצום‪,‬‬ ‫שפע שאינו נפרד מהשי"ת שתביא אותנו לדביקות ה'‪.‬‬ ‫מאיר לנו הרה"ק במאמר זה‪ ,‬שכדי שנוכל לקבל השפעה כזאת‪ ,‬צריכים‬ ‫אנו להכיר שאין לנו מעצמנו שום כח וזכות לקבל ההשפעה‪ ,‬כי אוי לנו‬ ‫אם נקבל השפע המתאים למצבינו‪ ,‬אלא כל בקשתינו הוא לקבל השפעה‬ ‫מחסדי השי"ת ורחמיו המרובים עלינו בניו האהובים‪ .‬ויותר מזה‪ ,‬כל‬ ‫מבוקשינו ושמחתינו בקבלת השפע לא תהיה על עצם השפע לבד‪ ,‬אף‬ ‫שגם זה אנו צריכים‪ ,‬אלא עיקר המבוקש שלנו על היחס והקשר שמגלה‬ ‫השי"ת אלינו בהשפעת השפע‪ ,‬אז נזכה לקבל שפע מאת השי"ת‪ ,‬ללא‬ ‫שום גבול ומיצר‪ ,‬שפע שמאיר בה החיות הפנימית – חיות השי"ת‪ ,‬ונזכה‬ ‫לחיות עם השי"ת‪.‬‬ ‫ז)‪ .‬נראה‪ ,‬כי הנה בימים נוראים‬ ‫להכיר שאין לנו זכות מעצמנו‬ ‫עיקר מבוקשתו של אדם מאת הבורא‬ ‫לקבל השפע‬ ‫יתברך‪ ,‬יהיה בעבור שהבורא יתברך‬ ‫חסדי ה' אזכיר תהלות ה' וכו'‪ ,‬ורב‬ ‫מצד טובו וחסדו חפץ להשפיע לעמו‬ ‫טוב לבית ישראל כו' אשר‬ ‫ישראל‪ ,‬ולא מצד זכותו שיש לו‪ ,‬אלא‬ ‫גמלם כרחמיו וכרוב חסדיו (ישעיה סג‪,‬‬ ‫חסידות‬ ‫יול תשודק‬ ‫ספרי‬ ‫ד‬ ‫צדיקים כל מה שמרבים בתפלה‬ ‫יעשה עצמו כעני ורש כמאמר חכמינו‬ ‫תפלתם נשמעת‬ ‫ז"ל (ר"ה טז‪ ):‬כל שנה שרשין בתחלתה‬ ‫(יומא‬ ‫וזהו פירוש מאמר חכמינו ז"ל‬ ‫כו'‪ ,‬כי עיקר לעמוד כעני בפתח‬ ‫כט‪ ).‬למה נמשלו צדיקים כאילה‪,‬‬ ‫ויחשוב שלרש אין כל זכות ולא מעשים‬ ‫מה אילה כל זמן שמגדלת קרנותיה‬ ‫טובים‪.‬‬ ‫מתפצלות‪ ,‬כך צדיקים כל זמן שמרבים‬ ‫בתפלה תפילתם נשמעת‪ ,‬דהיינו‬ ‫שפע מצד זכות עצמו מוגבל‬ ‫ושפע מחסד ה' אין לה גבול‬ ‫שמרבים בתפלה‪ ,‬פירוש שמבקשים‬ ‫שישפיע להם הבורא יתברך הרבה‪,‬‬ ‫והחילוק שיש בין זה שעומד לבקש‬ ‫עבור ענותנותן של הצדיקים‪ ,‬שעיקר‬ ‫מאת הבורא מחמת גודל‬ ‫בקשתם עבור חסדי הבורא ולהכי‬ ‫חסדו‪ ,‬ובין זה שעומד לבקש מצד‬ ‫מבקשין הרבה טובות‪ ,‬כי חסדי הבורא‬ ‫זכיותיו‪ ,‬כי זה שעומד מצד זכיותיו‬ ‫אין להם ערך ואין מבקשים בזכותם‪.‬‬ ‫יש ערך וסוף לבקשתו‪ ,‬כי כפי‬ ‫זכיותיו אשר יש בידו כך ישפיע עליו‬ ‫חסד מצד השי"ת ‪ -‬נחלה בלי‬ ‫הבורא יתברך‪ ,‬מה שאין כן כשמבקש‬ ‫מצרים‬ ‫מהבורא מצד חסדו אין להטובה ההוא‬ ‫ועל בחינה זו אמר גם כן הרב‬ ‫ערך וסוף‪ ,‬כי אין ערך לחסדיו ואין‬ ‫הקדוש מורינו הרב מנחם‬ ‫ערך להשפעתו‪.‬‬ ‫מענדיל מבאר‪ ,‬נחלת יעקב יירש בלי‬ ‫מצרים נחלה (פיוט מה ידידות)‪ ,‬דהיינו‬ ‫וזו כוונת הפסוק ורב טוב לבית‬ ‫שאם תחפוץ לבקש מאת הבורא ברוך‬ ‫ישראל‪ ,‬אימתי הוא 'רב טוב'‬ ‫הוא עבור חסדיו ולא מצד זכיותיך‪,‬‬ ‫דהיינו שאין לה קצבה לההשפעה‪,‬‬ ‫רק תעשה עצמך כאלו אין בך זכות‬ ‫'אשר גמלם כרחמיו וכרוב חסדיו'‪,‬‬ ‫כלל‪ ,‬דהיינו נחלת יעקב תרצה לירש‪,‬‬ ‫וזהו גם כן כונת הפסוק (תהלים פא‪,‬‬ ‫שהיינו שתבקש מהבורא ברוך הוא‬ ‫יא) אנכי ה' אלקיך המעלך מארץ‬ ‫מצד רחמיו ולא מצד זכיותיך‪ ,‬אז‬ ‫מצרים הרחב פיך ואמלאהו‪ ,‬דהיינו‬ ‫תירש נחלה בלי מצרים שלא יהיה‬ ‫שתבקש הרבה מאוד‪ ,‬בעבור שהבקשה‬ ‫שיעור וערך‪ ,‬כי חסדי הבורא אין לו‬ ‫יהיה עבור חסדי הבורא שאין לה‬ ‫שיעור‪.‬‬ ‫ערך וקצבה‪.‬‬ ‫ה‬ ‫חסידות‬ ‫ה"רל הנכה ‪ -‬ךליו םיבצנ‬ ‫ספרי‬ ‫ורוב רחמיו וחסדיו אין לה שיעור‬ ‫חשיבות השפע מפני הקשר שלנו‬ ‫וערך‪ ,‬וזהו ורב טוב וכו'‪.‬‬ ‫בהשי"ת המתבטא בה‬ ‫ובדרך משל נראה לבאר‪ ,‬למלך שנתן‬ ‫אהבה בתענוגים – שני תענוגים‬ ‫מתנה לשני עבדיו בשוה‪ ,‬אך‬ ‫וזהו הפירוש מה יפית ומה נעמת‬ ‫מצד המקבלים היה שני בחינות‪ ,‬אחד‬ ‫אהבה בתענוגים (שיר השירים ז‪ ,‬ז)‪,‬‬ ‫החשיב את המתנה בעצמו מחמת‬ ‫כי זה שאינו מחשב רק המתנה‪ ,‬אז‬ ‫חשיבתה‪ ,‬ואחד החשיב את המתנה‬ ‫אין לו רק תענוג אחד שנתן לו‬ ‫שמחמת המתנה נראה ומוכח שהמלך‬ ‫המתנה‪ ,‬וזה שעיקר החשיבות שלו‬ ‫אוהבו‪ ,‬מחמת שנתן לו מתנה כזו‪,‬‬ ‫רק אהבת המלך‪ ,‬שמכח המתנה‬ ‫והנה החילוק שבין שני הבחינות‪,‬‬ ‫נראה אהבת המלך עליו‪ ,‬אז יש לו‬ ‫דהבחינה הראשונה‪ ,‬יש לה קץ וסוף‬ ‫שני תענוגים‪ ,‬אחד‪ ,‬מה שנראה‬ ‫להמתנה לפי גודל ערכה‪ ,‬אך הבחינה‬ ‫מהמתנה אהבת המלך עליו וזה הוא‬ ‫השניה‪ ,‬אין לה קץ כיון שאין רואה‬ ‫עיקר‪ ,‬וגם מהמתנה יש לו גם כן‬ ‫אל המתנה אך לאהבת המלך‪ ,‬ואהבת‬ ‫תענוג‪ ,‬וזה 'מה יפית' כלומר זה יפה‬ ‫המלך אין לה שיעור וערך לכל דבר‬ ‫'ומה נעמת' זה נעים‪ ,‬כשיש לו‬ ‫שיצטרך‪ .‬וזה כוונת הכתוב 'ורב טוב‬ ‫מ'אהבת' השם יתברך עליו 'בתענוגים'‬ ‫לבית ישראל' כי הם אינם ראוים‪ ,‬רק‬ ‫שני תענוגים‪.‬‬ ‫'אשר גמלם כרחמיו וכרוב חסדיו'‬ ‫חסידות‬ ‫לארשי תדובע‬ ‫ספרי‬ ‫ו‬ ‫‪ L‬ספר הק' ‪K‬‬ ‫עבודת ישראל‬ ‫הכתיבה והחתימה לחיים במה הוא תלוי?‬ ‫מהי תחבולת היצר הרוצה להפיל אותנו?‬ ‫גילוי נפלא מגלה לנו הרה"ק במאמר שלפנינו‪ ,‬סוד תחבולת היצר הרע‬ ‫שמנסה להתגבר עלינו‪ ,‬היצר אינו מסתפק עם העבירות שלנו‪ ,‬כי עליהם‬ ‫עדיין שייך עבודת התשובה‪ ,‬לשוב ולחזור אל השי"ת להיות דבוק בו‪,‬‬ ‫אלא היצר רוצה להפיל אותנו בהרגשות של יאוש אחר העבירה‪ ,‬שנחליט‬ ‫והראיה שהרי‬‫בקרבנו שאין אנו ראויים עוד לשוב אל השי"ת לידבק בו‪ָ ,‬‬ ‫נכשלנו בחמורות ח"ו‪.‬‬ ‫ובכך רוצה להפיל אותנו‪ ,‬כי כל הכתיבה והחתימה לחיים בימים הנוראים‪,‬‬ ‫כמה יומשך לנו חיים נצחיים בדביקות ה' למשך השנה‪ ,‬הוא תלוי כפי‬ ‫החלטתנו בלב פנימה להיכן אנו שייכים‪ ,‬אם אנו מחליטים שבכל מצב‬ ‫שהיא אנו שייכים לשוב אל ה'‪ ,‬אף שמצד עצמינו אין לנו זכות‪ ,‬אבל מפני‬ ‫רצון ה' שחפץ בנו ומחכה לתשובתנו אנו ראויים‪ ,‬אז אנו זוכים לכתיבה‬ ‫בלב של חיי דביקות בהשי"ת‪.‬‬ ‫על כן עלינו להתחכם עליו‪ ,‬ולדעת שמהותנו האמיתי הוא להיות דבוק‬ ‫בהשי"ת‪ ,‬ולעולם אנו שייכים לעבודת התשובה‪ ,‬ואין זה מצד מעשינו כי‬ ‫לב יודע מרת נפשו‪ ,‬אלא הוא מפני חסדו וטובו של השי"ת שרוצה ומצפה‬ ‫לתשובתנו‪.‬‬ ‫כו' (אבות פ"ה מ"כ)‪ .‬הענין הוא‪ ,‬כי‬ ‫תחבולת היצר‬ ‫כשהיצר הרע בא אל האדם לבטלו‬ ‫יהודה בן תימא אומר הוי עז כנמר‬ ‫ז‬ ‫חסידות‬ ‫ה"רל הנכה ‪ -‬ךליו םיבצנ‬ ‫ספרי‬ ‫מעשיו למעלה‪ ,‬מביא מורך בלבבו‬ ‫מעבודת השי"ת‪ ,‬ואין לו במה לבטלו‪,‬‬ ‫ומכניע לבבו ומבלבל מחשבתו‪ ,‬ואין לו‬ ‫אז מזכיר לו מעשיו הרעים שעשה‪,‬‬ ‫פה להשיב‪.‬‬ ‫באמרו איך אתה באת להתפלל‬ ‫ולעבוד לפני בוראך‪ ,‬ואיך לא תבוש‬ ‫אך האדם לא ישים זאת אל לבו‪ ,‬רק‬ ‫מפניו לדבר דבר‪ ,‬זכור נא לימים‬ ‫בבוא לו זאת תיכף יהרהר‬ ‫הראשונים הרבה פעמים עשית כך‬ ‫בתשובה לפניו יתברך‪ ,‬כי הוא בוחן‬ ‫וכך והסכלת עשו‪ ,‬ועתה מדמה את‬ ‫לבות וכליות‪ ,‬ויקבל עליו שלא לעשות‬ ‫עצמך כצדיק ובזה מבטלו מעבודתו‪.‬‬ ‫עוד כדבר הזה‪ ,‬ויעמוד על מעמדו‬ ‫ויזרז עצמו מאוד מאוד לבל יפול‬ ‫עזות מכח רצון ה' בנו‬ ‫ממחשבתו‪ ,‬ולא ידאג על הראשונות‬ ‫ובזה רומז לנו התנא שלא תאבה לו‬ ‫כלל‪ ,‬כי אם בשובו מדרכו בתשובה‬ ‫ולא תשמע אליו‪ ,‬ולא ירע‬ ‫שלימה ובלב שלם לפניו יתברך‪ ,‬כי‬ ‫לבבך כלל בזה‪ ,‬רק תעיז פניך‬ ‫הוא יודע מחשבות אדם‪ ,‬וסר עונו‬ ‫ותעמוד בעזות ובתוקף כל לפני‬ ‫וחטאתו יכופר‪ ,‬ולא יהיה עוד פתחון‬ ‫בוראך‪ ,‬וענית ואמרת לפניו יתברך‪,‬‬ ‫פה להיצר הרע להסטין עליו ולבטלו‬ ‫ודאי שכן הוא לפי מעשי לא הייתי‬ ‫מעבודתו‪.‬‬ ‫כדאי לעמוד לפניך‪ ,‬ואף על פי כן‬ ‫בטוח אני במדת טובך שאל תשיבני‬ ‫עיקר התשובה בהחלטה בלב‬ ‫אחור‪ ,‬ואפיל תחינתי לפניך ואסדר‬ ‫ועיקר התשובה היא‪ ,‬שיחליט בלבו‬ ‫שבחך לפניך כי חפצת בי‪ ,‬כי אתה‬ ‫בתשובה חלוטה ומוחלטת לבל‬ ‫טוב לכל‪ ,‬ורוצה ומרוצה לשבים וחפץ‬ ‫יעשה עוד כדבר הזה‪ ,‬ובודאי יכפר לו‬ ‫בתפלתם‪.‬‬ ‫השי"ת‪ ,‬וכמו שכתוב (דברים ל‪ ,‬א)‬ ‫והשבות אל לבבך (הרי שהתשובה היא קבלה‬ ‫הכתיבה הוא בלב‬ ‫מוחלטת בלב‪ ,‬ולא במעשים גרידא)‪.‬‬ ‫ובפרט בימים נוראים‪ ,‬כי כמו‬ ‫ששלשה ספרים נפתחים‬ ‫התשובה שסותרת פעולת היצר‬ ‫למעלה (ר"ה טז‪ ).‬כמו כן נפתחים‬ ‫וביותר כי הענין שכתוב ביצחק איך‬ ‫שלשה ספרים בלב האדם עצמו‪,‬‬ ‫שלקח יעקב הברכות‪ ,‬הוא‬ ‫וכנזכר לעיל כי כמו שהיצר מזכיר‬ ‫חסידות‬ ‫לארשי תדובע‬ ‫ספרי‬ ‫ח‬ ‫הספרים ואומרים להיצר לצוד ציד‪,‬‬ ‫רומז הכל על ימים הנוראים‪ ,‬ובפרט‬ ‫רצה לומר צא ובקש מעשי בני אדם‪,‬‬ ‫דאיתא במדרש (בראשית רבה סז) כשאמר‬ ‫ובעוד שהוא הולך ומכנס אחד אחד‪,‬‬ ‫יצחק לעשו הבא לי ציד (בראשית כז‪ ,‬ג)‪,‬‬ ‫וכשמזכיר על אחד מביא מורך בלב‬ ‫הלך לצוד ציד‪ ,‬וכל עוף שצד וקשר‬ ‫האדם‪ ,‬וכשמהרהר בתשובה על זאת‬ ‫אותו והניחו והלך לצוד אחרים‪ ,‬בא‬ ‫כנזכר לעיל בלב שלם‪ ,‬ביה הוא מתיר‬ ‫המלאך והתיר העוף ופרח לו‪ ,‬וכשחזר‬ ‫העון ומכפרו‪ ,‬וביקש ולא מצא‪,‬‬ ‫לא מצא‪ ,‬כן עשה כמה פעמים עד‬ ‫ואדרבה נעשה לו כזכיות‪ ,‬ובזה‬ ‫ששהה כל כך שנטל יעקב את‬ ‫נסתתמו טענותיו של היצר‪ ,‬ומקבל‬ ‫הברכות‪.‬‬ ‫האדם הברכות‪.‬‬ ‫כן בראש השנה כשפותחין‬ ‫וכמו‬ ‫ט‬ ‫חסידות‬ ‫ה"רל הנכה ‪ -‬ךליו םיבצנ‬ ‫ספרי‬ ‫‪ L‬ספר הק' ‪K‬‬ ‫מאור ושמש‬ ‫מ"ח שעות של ראש השנה‬ ‫כל שעה בראש השנה משפיע על ההמלכה של השנה הבאה‬ ‫תכלית כל הבריאה היא שידע כל פעול כי אתה פעלתו ויכירו כל הבריאה‬ ‫בהשי"ת שהוא מלך על כל העולם‪ .‬אולם במשך השנה הרי שאור שבעיסה‬ ‫מעכב‪ ,‬וקשה עלינו לקבל עול מלכות שמים בשלימות‪ ,‬כי מציאות העולם‬ ‫מסתירה מלהכיר שאין עוד מלבדו‪.‬‬ ‫ומגלה לנו הרה"ק ה'מאור ושמש' זי"ע עצה נפלאה שיש לנו לקבל עלינו‬ ‫עול מלכותו במ"ח שעות של ראש השנה‪ ,‬וכל שעה מראש השנה משפיע‬ ‫על חלק מהשנה שיוכלו לקבל עול מלכותו ברצון ולהכיר באמונתו ית"ש‪.‬‬ ‫הזדמנות היא לנו לנצל את השעות היקרות של ראש השנה להיות חדור‬ ‫באמונה ברורה בהשי"ת‪ ,‬ובכך נזכה כל השנה לחיות עם אמונה מוחשית‬ ‫בהשי"ת ונזכה לקבל עלינו עול מלכותו ברצון‪.‬‬ ‫לפני בשופר של איל כדי שאזכור לכם‬ ‫שתמליכוני עליכם‬ ‫עקדת יצחק בן אברהם‪ ,‬ומעלה אני‬ ‫ואמרו לפני בראש השנה מלכויות‬ ‫עליכם כאילו עקדתם עצמכם לפני‬ ‫זכרונות ושופרות‪ ,‬מלכיות‬ ‫עכ"ל (ראש השנה טז‪.).‬‬ ‫כדי שתמליכוני עליכם‪ ,‬זכרונות כדי‬ ‫יש להבין במה שאמר כדי שתמליכוני‬ ‫שיעלה זכרונכם לפני לטובה ובמה‬ ‫עליכם‪ ,‬שהרי כבר אמרו בכל‬ ‫בשופר‪ .‬אמר רבי אבהו למה תוקעין‬ ‫ברכה מלך העולם‪ ,‬וגם המלך הקדוש‬ ‫בשופר של איל‪ ,‬אמר הקב"ה תקעו‬ ‫חסידות‬ ‫שמשו רואמ‬ ‫ספרי‬ ‫י‬ ‫לחזות בנועם ה' יתברך‪ ,‬והם נכונים‬ ‫ומלוך על כל העולם‪ ,‬וכבר הומלך‬ ‫בכל עת ובכל שעה לקדש שמו‪,‬‬ ‫עלינו מאז‪.‬‬ ‫ולמסור נפשם מרוב אהבתם להדבק‬ ‫באור העליון‪ .‬על דרך שמצינו (ברכות‬ ‫תכלית כל הבריאה‬ ‫סא‪ ):‬לרבי עקיבא עליו השלום שכל‬ ‫ויראה שמורה לנו ענין גדול בעבדות‬ ‫ימיו היה מצטער מתי יבוא לידו‬ ‫ה'‪ ,‬כי ה' ברוך הוא ברא‬ ‫מצות בכל נפשך‪ ,‬ולבסוף שהיו סורקין‬ ‫תבל ומלואה וכל העולמות‪ ,‬כדי שידע‬ ‫את בשרו במסרקות של ברזל היה‬ ‫כל פעול כי הוא פעלו‪ ,‬ולהכיר‬ ‫קורא קריאת שמע באהבה עזה‪ ,‬ולא‬ ‫מלכותו שהוא מושל בכל ומלך על כל‬ ‫הטרידוהו יסורים הגדולים‪.‬‬ ‫הארץ‪ ,‬ולהגדיל שמו ולספר הודו‪,‬‬ ‫ואותנו לקח להיות לו לעם סגולה‬ ‫העצה‪ :‬להמליך בראש השנה‬ ‫ולשמור מצוותיו‪ ,‬וליחדו בכל יום‬ ‫פעמיים באהבה‪ ,‬ולהמליכו בשמים‬ ‫והעצה לבוא לידי מדה זו‪ ,‬הוא‬ ‫ממעל ועל הארץ מתחת ובארבע‬ ‫להמליך‬ ‫עצמינו‬ ‫להכין‬ ‫רוחות השמים‪ ,‬כרמוז בתיבת אחד‪.‬‬ ‫אלקינו באהבה עזה ובכל לב ונפש‬ ‫בשני ימי ראש השנה‪ ,‬ועל ידי זה‬ ‫שאור שבעיסה מעכב‬ ‫יוסיף אומץ ליחד אלקינו בעת אומרו‬ ‫שמע ישראל כל השנה‪ ,‬שיוכל לקבל‬ ‫אמנם לא רבים יחכמו לקבל עול‬ ‫עליו עול מלכות שמים בקדושה‪ ,‬על‬ ‫מלכות שמים שלימה‪ ,‬וליחד‬ ‫ידי המשכת הקדושה שהוא מושך‬ ‫כל מחשבותם לאמיתות מציאותו‬ ‫עליו בראש השנה‪.‬‬ ‫ומלכותו‪ ,‬כי שאור שבעיסה מעכב‪,‬‬ ‫ועוונותינו מבדילין בינינו לבין אלקינו‪,‬‬ ‫ואשרי מי שהוא זוכה לקדש ולטהר‬ ‫גם בעת שאנו אומרים ואהבת את ה'‬ ‫ולהכין‬ ‫ומחשבותיו‬ ‫עצמו‬ ‫אלקיך בכל לבבך וגו'‪ .‬ומן הצורך‬ ‫עצמו לקראת אלקינו בכל הארבעים‬ ‫להיות נכון בכל לב ונפש למסור את‬ ‫ושמונה שעות שבראש השנה‪ ,‬שבזה‬ ‫נפשו מרוב אהבה וחשיקה לנועם ה'‬ ‫ימשוך קדושה ודביקות ה' על כל‬ ‫יתברך ואורו‪ ,‬ומעטים הם המקיימים‬ ‫השנה‪ ,‬שיוכל להיות דבוק בנועם ה'‬ ‫ומכוונים זה‪ ,‬זולת השרידים אשר ה'‬ ‫כל היום‪ .‬וכל חלק מחלקי השעות‬ ‫קורא‪ ,‬ויחידי סגולה אשר כלתה נפשם‬ ‫אי‬ ‫חסידות‬ ‫ה"רל הנכה ‪ -‬ךליו םיבצנ‬ ‫ספרי‬ ‫שנהרג על קדושת שמו יתברך‪ ,‬אמנם‬ ‫שבראש השנה יתנו עזר וסעד לכל‬ ‫יכין עצמו לקדש ה' בכל עוז‪ ,‬ומי‬ ‫יום מימי השנה להמליך הבורא ברוך‬ ‫שהוא נכון לזה באמת ובשמחה מעלה‬ ‫הוא‪.‬‬ ‫עליו ה' יתברך כאילו קיימו בפועל‬ ‫שתמליכוני בכל השנה‬ ‫ממש‪.‬‬ ‫וזהו הפירוש 'אמרו לפני מלכויות‬ ‫עליכם'‪,‬‬ ‫שתמליכוני‬ ‫כדי‬ ‫וזהו הפירוש 'שאזכור לכם עקדת‬ ‫שהכוונה שתאמרו המלכויות בראש‬ ‫יצחק‪ ,‬ומעלה אני עליכם כאילו‬ ‫השנה בכל לבכם‪ ,‬שעל ידי זה תמליכו‬ ‫עקדתם עצמכם לפני'‪ ,‬פירוש אחרי‬ ‫את ה' ברוך הוא כל השנה ברוב עוז‪,‬‬ ‫שהמלכתם אלקיכם עליכם ואתם‬ ‫ואל יוכל נרגן המפריד להבדיל בינינו‬ ‫נכונים לקדש שמו ולמסור נפשכם‪,‬‬ ‫לבוראינו‪ ,‬אך נהיה דבוקים באורו בלי‬ ‫יזכור לכם עקדת יצחק שאפרו צבור‬ ‫מסך מבדיל‪.‬‬ ‫אף שלא נשרף בפועל‪ ,‬ומעלה אני‬ ‫עליכם כאילו גם אתם עקדתם עצמכם‬ ‫אמנם אין ראוי לאדם לבקש זאת‬ ‫לפני‪ ,‬ונעשין עולות בפועל‪ ,‬ולא‬ ‫שיבוא לידי מסירות נפש‬ ‫תצטרכו לבוא לידי מעשה ממש‪.‬‬ ‫בפועל‪ ,‬כמו שקרה לרבי עקיבא‬ ‫ֵמ'אַ ׁ ְשֵרי' ַעד‬ ‫בסיעתא דשמיא‬ ‫חסידות‬ ‫שמשו רואמ‬ ‫ספרי‬ ‫בי‬ ‫קל‬ ‫'אַ ָּתה הָ ְראֵ תָ '‬ ‫עם הבנה והארה פנימית‬ ‫ב לנשיאה‬ ‫כל‬ ‫בא מקום‪ ,‬בדרכים‪,‬‬ ‫כ‬ ‫על סניות‪ ,‬בתפילות‪,‬‬ ‫הפארענטשעס‪,‬‬ ‫וביני לביני‬ ‫הסט שיאיר לך את ימי‬ ‫הרחמים‪ ,‬המלכות והיחוד‬ ‫נמ_‪+‬ליכו וניח‪+‬דו‬ ‫מתוך מאמרי העלון המלהיב 'יחידתי'‬ ‫ארבע חוברות בפורמט כיס‬ ‫אלול • ראש השנה • יום כיפור • סוכות ושמחת תורה‬ ‫להשיג בחנויות‬ ‫ובמוקדים‬ ‫להזמנת מוקד ולכמויות‪:‬‬ ‫אגף הוצאה לאור‬ ‫הקבועים‬ ‫‪ 02-535-9903‬שלוחה ‪4‬‬ ‫משעה ‪ 7‬בערב‬