gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

בנתיבות הפרשה · B'nsivis Haparsha — ניצבים וילך (2026-08-31)

מוציא לאור: בנתיבות הפרשה · B'nsivis Haparsha

שבוע: ניצבים וילך (2026-08-31)

בנתיבות הפרשה · B'nsivis Haparsha — ניצבים וילך (2026-08-31)

פתח את ה-PDF הורדה

‫יצא לאור‬ ‫'בנתיבות ההלכה' כרך נ"ה "ימים נוראים"‬ ‫פרקי זכרון הגר"ח קרלינשטיין זצ"ל‬ ‫כולל‪ :‬תולדות * עובדות והנהגות * תמונות נדירות‬ ‫מאמרים בהלכה ובאגדה על כל מועדי השנה‬ ‫פרשות נצבים וילך תשפ"ו‬ ‫להשיג בחנויות הספרים ובמשרדי 'והגית'‬ ‫למען ילמדו ליראה‬ ‫ויצו משה אותם לאמור‪ ,‬מקץ שבע שנים במועד שנת השמיטה בחג הסוכות‪ ...‬תקרא את התורה הזאת‬ ‫נגד כל ישראל באוזניהם‪ ...‬הקהל את העם האנשים הנשים והטף‪' ...‬ולמדו ליראה את ה' אלוקיכם כל הימים'‪,‬‬ ‫אשר אתם חיים על האדמה [וילך לא יג]‪ ,‬ההבנה הפשוטה היא שמצות הקהל היא כדי שיזכו 'ליראה את השם'‬ ‫כל הימים‪ .‬אולם הסבא מקלם מפרש את הפסוק באופן אחר‪ ,‬שהתיבות 'כל הימים' עולה על 'ולמדו'‪ ,‬לומר‬ ‫שמטרת ההקהל הוא 'שילמדו כל הימים' ליראה את ה' [הו"ד בדרכי מוסר]‪ ,‬ויש להבין הכונה ואיך ע"י קריאת‬ ‫התורה בהקהל יבואו ללמוד כל הימים‪.‬‬ ‫גדולי עולם הקפידו על כך‪ ,‬ללמוד כל יום בספרי היראה‪ ,‬ראש הישיבה הגאון רבי גרשון אדלשטיין זצ"ל‬ ‫עורר על כך ללא הרף‪ ,‬החתם סופר זצ"ל היה אומר שיום שאיננו לומד מוסר הוא מרגיש קרירות ביראת‬ ‫שמים [וע''ע מנהגי חת''ס ב ד]‪ ,‬וכן ציוה המגיד להבית יוסף [מגיד מישרים סו"פ בהר]‪ ,‬וכן הכריע החפץ חיים לדינא‪ ,‬וצריך‬ ‫האדם לקבוע לו עת ללמוד ספרי מוסר בכל יום ויום [משנ''ב סי' א ס''ק יב]‪ ,‬וכ"כ האר''י והגר''א [משנ''ב סי' תרג ס''ק ב]‪,‬‬ ‫ובברכי יוסף וחיי אדם כתבו שהוא יותר חיוב מלימוד משניות [שעה"צ סי' א' ס''ק כו]‪ ,‬מדוע זה כך‪ ,‬מדוע כדי לזכות‬ ‫ביראת ה' צריך 'ללמוד כל הימים' את תורת היראה‪ ,‬מדוע אם אדם עוזב יום אחד את לימוד היראה הוא‬ ‫נופל ביראת שמים‪ ,‬במה זה שונה משאר מצות התורה שאדם לומד ואח"כ מקיים‪ ,‬ואיננו צריך לעסוק כל‬ ‫העת בתורת המצוה‪.‬‬ ‫בחז"ל‪ ,‬אמר רב לוי בר חמא אמר רבי שמעון בן לקיש‪ ,‬לעולם ירגיז אדם יצר הטוב על יצר הרע‪ ,‬שנאמר‬ ‫[תהלים ד ה] רגזו ואל תחטאו [ברכות ה א]‪ ,‬וכתב ע"ז הגר"א לפי שדרך מלחמה הוא שיהיה רודף את השונא עד‬ ‫שיכניעהו לגמרי‪ ,‬ואם לא יעשה כן ויעמוד מלרדוף יתחזק השונא ויתחיל לרדוף את הראשון‪ ,‬אבל כשרואה‬ ‫שהשונא נכנע לגמרי אז יפסוק מלהלחם עמו‪ ,‬אבל במלחמת היצר הרע אינו כן‪ ,‬אלא אע"פ שנראה שכבר‬ ‫הכניעו לגמרי‪ ,‬אעפ"כ לא יתייאש מלהלחם עמו‪ ,‬זה שאמר לעולם ירגיז אדם וכו'‪ ,‬שנאמר רגזו‪' ,‬רגזו תמיד'‪,‬‬ ‫ואל תחטאו [אמרי נועם ברכות ה א]‪ ,‬מבואר בגר"א שכדי לנצח במלחמת היצר צריך להלחם עם היצר הרע 'תמיד'‪.‬‬ ‫ודבר זה צריך ביאור מדוע אם רואה שכבר הכניע את היצר הרע צריך להלחם עמו תמיד‪.‬‬ ‫וירח ה' את ריח הניחוח‪ ,‬ויאמר ה' אל לבו‪ ,‬לא אוסיף לקלל עוד את האדמה בעבור האדם‪ ,‬כי 'יצר לב‬ ‫האדם רע מנעוריו' [בראשית ח כא]‪ ,‬מנעוריו‪ ,‬משננער לצאת ממעי אמו נתן בו יצר הרע [רש"י שם]‪ ,‬בחז"ל מובא על‬ ‫כך עלובה עיסה שהנחתום מעיד עליה שהיא רעה [במדב''ר יג ד]‪ ,‬מה הפשט בזה‪ ,‬מדוע זה כך שיצרו של אדם‬ ‫רע מנעוריו‪ ,‬ומה תקנתו של האדם שיצרו רע עליו מנעוריו‪.‬‬ ‫בספורנו כתב‪ ,‬כי יצר לב האדם רע מנעוריו‪ ,‬כי בהיות המזגים מכאן ואילך פחותים מאשר היו קודם‬ ‫המבול‪ ,‬לא יאיר בהם הכח השכלי מנעוריהם כבראשונה‪ ,‬באופן שיתקומם למתאוה המתגבר עליו מנעוריו‬ ‫[ספורנו שם]‪ ,‬מבואר בספורנו שיצר לב האדם רע מנעוריו‪ ,‬לא היה כן בתחילה‪ ,‬אלא הוא מיעוט בקומת אדם‬ ‫שחל אחר המבול‪.‬‬ ‫ביאורם של דברים‪ ,‬כשברא הקב"ה את האדם בראו במעלה עליונה‪ ,‬בצלם אלוקים [בראשית ט ו]‪ ,‬והיתה קומתו‬ ‫מסוף העולם ועד סופו‪ ,‬ראו אותו הבריות ונתיראו ממנו כסבורין שהוא בוראן‪ ,‬ובאו כולם להשתחוות לו וכו'‬ ‫[פדר''א לא]‪ ,‬וכיון שסרח‪ ,‬הניח הקב"ה ידיו עליו ומיעטו‪ ,‬שנאמר אחור וקדם צרתני ותשת עלי כפכה [חגיגה יב א]‪,‬‬ ‫מפורש בחז"ל שחטא ממעט קומת אדם‪ ,‬ולפיכך כשחטא אדם הראשון הניח הקב''ה עליו את כפו ומיעטו‪,‬‬ ‫והוסיף הספורנו בדור המבול כשחטאו בני אדם התמעטה קומת אדם התמעטות נוספת‪ ,‬והיא הביאה לכך‬ ‫שיצר לב האדם רע מנעוריו‪.‬‬ ‫ההתמעטות בקומת אדם שהביאה לכך שיצר לב האדם רע מנעוריו‪ ,‬אומר הספורנו הוא התמעטות 'הכח‬ ‫השכלי' [ספורנו שם]‪ .‬ביאורם של דברים‪ ,‬אמרו חז"ל אין אדם עובר עבירה אלא אם כן נכנסה בו רוח שטות‬ ‫[סוטה ג א]‪ ,‬מבואר בחז"ל כאשר שכל האדם בתוקפו‪ ,‬הוא יודע שיש בורא ומנהיג‪ ,‬והוא עתיד ליתן דין וחשבון‬ ‫[ע"פ אבות ג א]‪ ,‬מתוך כך אין הוא בא לידי עבירה‪ ,‬נמצא אפוא כי החטא נמצא במקום של אבדן הדעת‪ ,‬אולם‬ ‫כאשר אדם נמצא בבהירות הדעת הוא מרוחק מן החטא‪.‬‬ ‫רבינו המסילת ישרים כותב‪ ,‬שמו הקב''ה לאדם במקום שרבים בו המרחיקים אותו ממנו יתברך‪ ,‬והם‬ ‫התאוות החומריות אשר ימשך אחריהן וכו'‪ ,‬ונמצא הוא מושם בתוך המלחמה החזקה [מסילת ישרים פ"א]‪ ,‬וסיבת‬ ‫המלחמה כתב רבינו‪ ,‬כי האדם מורכב משני הפכים‪ ,‬מנשמה שכלית וזכה‪ ,‬וגוף ארצי עכור‪ ,‬שכל אחד מהם‬ ‫יטה בטבע לצדו‪ ,‬דהיינו 'הגוף לחומריות' 'והנשמה לשכליות'‪ ,‬ותמצא ביניהם מלחמה [דרך ה' ח"א פ"ג ס"ב]‪ ,‬הנה‬ ‫שורש כל ענין העבודה הוא היות האדם פונה תמיד לבוראו‪ ,‬והוא שידע ויבין‪ ,‬שהוא לא נברא אלא להיות‬ ‫מתדבק בבוראו‪ ,‬ולא הושם בזה העולם אלא להיות כובש את יצרו ומשעבד עצמו לבוראו 'בכח השכל'‪,‬‬ ‫הפך תאוות החומר ונטייתו‪ ,‬ויהיה מנהיג את כל פעולותיו להשגת התכלית הזאת ולא יטה ממנה [דרך ה' ח"א‬ ‫פ"ד ס"ו]‪.‬‬ ‫למדנו מדבריו‪ ,‬הגוף מצד חומרו נמשך לתאוות ועינוגי העולם הזה‪ ,‬לכן חומר הגוף הוא משכן ליצר הרע‪,‬‬ ‫כי בטבע גופו וחומרו הוא נמשך לרע‪ ,‬לתאוות ועינוגי העוה"ז‪ .‬אולם השכל נמשך לעשות רצונו יתברך‪,‬‬ ‫השכל הוא החלק הרוחני באדם‪ ,‬בו שוכנת נשמת האדם חלק אלוק ממעל‪ ,‬ולפיכך הוא משכן היצר הטוב‪,‬‬ ‫ולכך כששכל האדם שולט הוא קובע את צורת האדם‪ ,‬ועי"ז האדם מרוחק מן החטא‪.‬‬ ‫עפ"ז מבוארים דברי הספורנו‪ ,‬כשנברא אדם היתה חכמתו מופלאה‪ ,‬כמו שמפורש בחז"ל שביום שנברא‬ ‫עמד על תוכן כל נברא ונברא‪ ,‬ונתן שמות לכל בעלי החיים [במדב''ר יט ג]‪ ,‬וכיון שחכמתו היתה גדולה‪ ,‬דחה‬ ‫'בכח השכל' את נטיות הגוף‪ ,‬ושעבד את עצמו לבוראו‪ .‬אולם אחר חטא אדם הראשון וחטאי דור המבול‪,‬‬ ‫נתמעט האדם מיעוט אחר מיעוט‪ ,‬ולא היה 'כח שכלו' כבתחילה‪ ,‬וכיון שכך התחזק כח החומר הוא כח‬ ‫הגוף‪ ,‬ונמשך בטבע גופו וחומרו לרע‪ ,‬ועל כך נאמר כי יצר לב האדם רע מנעוריו [בראשית ח כא]‪ ,‬לפי שנחלש‬ ‫שכלו ונמשך גופו אחר תאוות ועינוגי העולם‪ ,‬וכיון שכך‪ ,‬מוטלת מעתה העבודה על האדם‪ ,‬להגביר את 'כח‬ ‫השכל'‪ ,‬שעל ידי זה יהיה כובש את יצרו‪ ,‬ומשעבד את עצמו לבוראו‪.‬‬ ‫זו הסיבה שאמרה התורה‪' ,‬ולמדו ליראה את ה' אלוקיכם כל הימים' [וילך לא יג]‪ ,‬וביאר הסבא מקלם שכונת‬ ‫התורה 'ללמוד כל הימים' את תורת היראה [דרכי מוסר]‪ ,‬משום שהאדם מצד גופו וחומרו נוטה ונמשך לרע‪,‬‬ ‫וכדי שלא יבוא לידי עבירה הוא צריך לעסוק 'תמיד' בספרי היראה‪ ,‬כדי להגביר את 'כח השכל'‪ ,‬שידע‬ ‫מאין בא ולאן הוא הולך ולפני מי הוא עתיד ליתן דין וחשבון‪ ,‬ועל ידי זה אין הוא בא לידי עבירה [ע"פ אבות ג‬ ‫א]‪ ,‬ונמצא כובש את יצרו ומשעבד עצמו לבוראו‪.‬‬ ‫מסיבה זו רבותינו חכמי העבודה‪ ,‬החתם סופר ועוד‪ ,‬עסקו תדיר בכל יום בתורת היראה‪ ,‬וזאת כדי לקבוע‬ ‫את שלטון השכל על כל תהלוכות חייהם‪ ,‬שיהיו תהלוכות החיים מנותבים 'בכח השכל' על פי רצון ה'‪ ,‬ולא‬ ‫אחר תאוות העולם וחומריותו כרצון הגוף‪ .‬יתן ה' שנשכיל לעסוק תדיר וכל הימים בספרי היראה‪ ,‬ומתוך‬ ‫כך נזכה ‪-‬‬ ‫ליראה את ה' כל הימים‪.‬‬