נעימות ישראל · Ne'imois Yisroel — ניצבים וילך (2026-08-31)

נעימו<ת
בס"ד
יו"ל ע"י
גליון
פרשת נצבים וילך תשפ"ו
גליון ל"ח
יש+רא<ל דברי תורה ושיחות מאת כ"ק הגה"צ אב"ד שליט"א
בריאת העולם המתחדש בחודשי אלול ותשרי
וסדר מידת סגולת הרחמים בחודש אלול קודם
מידת דין דתשרי
הדין דתשרי ,לקרב אל השכל ולחוש היטב אם מתקיים כהלכתו ,ושופט אותו על סדר מידת הרחמים שהוקדמה למידת
את קדושת המעמד ורום מעלת ימים הללו. פי מעשיו בכל השנה האחרונה ,וכן אמר הדין בבריאת העולם חוזרת בכל שנה
בספה"ק מגלה עמוקות מגלה עומק הקב"ה לאדם הראשון שיהא זה סימן לבניו בחודשי אלול תשרי
העניין על פי ראשי התיבות של אלו"ל 'כשם שעמדת לפני בדין ביום זה ויצאת "בראשית ברא אלקים את השמים ואת
שעולה א'חד ל'דין ו'אחד ל'רחמים ,ומבאר בדימוס כך עתידין בניך להיות עומדים לפני הארץ" (בראשית א ,א) פירש רש"י הק' וזה
סוד הדבר על פי אמרי חז"ל בכמה מקומות בדין ביום זה ויוצאין בדימוס'. לשונו' :ברא אלקים .ולא אמר 'ברא ה'',
במדרשים [ראה ויקרא רבה (כט ,ג) 'יהודה וכשם שבבריאת העולם לא היה שייך שבתחילה עלה במחשבה לברואתו במידת
ברבי נחמן פתח ,עלה אלקים בתרועה ה' להעמיד העולם במידת הדין לבדה כי ראה הדין ,ראה שאין העולם מתקיים ,הקדים
בקול שופר ,בשעה שהקב"ה יושב ועולה השי"ת שלא יתקיים ולכן הוסיף בה את מידת רחמים ושיתפה למידת הדין .היינו
על כסא דין בדין הוא עולה ,מאי טעם עלה מידת הרחמים ,כמו כן בכל שנה ושנה דכתיב (להלן ב ,ד) "ביום עשות ה' אלקים
אלקים בתרועה .ובשעה שישראל נוטלין מקדים הקב"ה את מידת הרחמים ,כי אין ארץ ושמים" ,עד כאן.
את שופריהן ותוקעין לפני הקב"ה ,עומד העולם מתקיים בדין ,ובוודאי לא יזכו בעינך ובספרים הקדושים רמזו בדברי חז"ל
מכסא הדין ויושב בכסא רחמים דכתיב בדין .ולכן קודם בריאת העולם שבתשרי, הללו דעולה על משפט ה' אשר יעשה
ה' בקול שופר ומתמלא עליהם רחמים מקדים השי"ת את מידת הרחמים בחודש על הארץ מידי שנה בשנה בחודש תשרי,
ומרחם עליהם והופך עליהם מדת הדין אלול ,שהוא חודש של ימי רצון וחמלה דהלא פשוט וברור דמלכותא דארעא
לרחמים ,אימתי בחדש השביעי' ,ע"כ .וכן שיכול האדם לשוב בתשובה על כל מעשיו כעין מלכותא דרקיעא ,וכשם שאי אפשר
הוא בספה"ק קדושת לוי (לראש השנה) וזה יעמוד לפניו כתריס בפני הפורענות לעולם בלא דין ומשפט שיתפשו השוטרים
על הפסוק עלה אלוקים בתרועה ה' בקול להצליח דינו ולצאת בדימוס בחודש תשרי. את הרעים והשופטים יענישום בצדק ,כמו
שופר] ששמה ישבו כסאות למשפט וכמו שהקדים השי"ת מידת הרחמים כן לא עזב ה' את הארץ מלשופטה אחת
ובשמי שמים העליונים יושבים שני כסאות לבריאת העולם והעמדתו על מכונו ,כמו בשנה ולראות דרכיה אם הולכים בדרך
להשי"ת כביכול ,אחד הוא כסא דין והשני כן מקדים השי"ת בכל שנה את מידת הישר.
הוא כסא רחמים ,ועל פי זה מבאר הכוונה הרחמים קודם למשפט ודין שייזכרו לפניו
בשני כסאות אלו ,שכסא הרחמים הוא וזה טעם שציוותה תורה על בני נח
כל באי עולם אם יעמיד אותם בשנה הבאה שיתחייבו בשבעה מצוות שיש בהם יסוד
לחודש אלול וכסא הדין הוא לחודש תשרי, כתיקונם .ומתנה טובה הוא שאפשר
ואדם שזוכה להיות קרוב ונחמד להשי"ת גדול של דיני ומשפט בין אדם לחבירו,
להתחזק בתשובה ובתפילה ובצדקה לנצל כי אי אפשר לעולם להיות הפקר גמור,
על כסא הרחמים בחודש אלול ,הוא יזכה את ימי מידת הרחמים ,בכדי לבוא מוכנים
גם להיות קרוב ונוצח את הדין בישיבת איש כל הישר בעיניו .ומשנה מפורשת
למידת הדין. היא דברי רבי חנינא סגן הכהנים במסכת
השי"ת על כסא הדין בחודש תשרי.
וכמאמרו של אאמו"ר זצוקללה"ה אבות (פ"ג מ"ב) 'הוי מתפלל בשלומה של
והדברים נכוחים ביותר על פי המבואר שנתן לנו השי"ת את חודש אלול מרוב מלכות ,שאלמלא מוראה ,איש את רעהו
בספה"ק שי"ג מידות הרחמים הם נגד רחמנותו עלינו ,כמו הנשר הזה שאינו בא חיים בלעו' ,והדברים ברורים ופשוטים
תקופות הזמן משך השנה ,וכוללים בתוכם על בניו פתאום אלא מקיש בין אילן לאילן דבדלית דין ודיין ,אין העולם קיים.
י"ג מידות נגד י"ג חדשים שיכולים להיות כדי שיהא בהם כח לקבלו ,וכמו כן השי"ת
לישראל בשנה מעוברת [ובשנה פשוטה ובכן ,קבע יוצר כל היצורים את יום
ברוב רחמנותו עלינו מעיר ומעורר אותנו ראש השנה ליום המפשט והדין שכל באי
נכללים ב' מידות האחרונות בחודש אדר], עתה בחודש אלול ,ואינו נופל עלינו פתאום
ונקטינן כמרא דתורת הסוד מרן האר"י ז"ל עולם עוברין לפניו כבני מרון ,ובוחן ובודק
בחודש תשרי ,וזהו מידת 'רב חסד' של גנזי נסתרות בכלל ובפרט התנהגותם
דסבירא ליה דמידות 'ארך' ו'אפיים' הם ב' חודש אלול!
מידות נפרדות ,וגם שתחילתן של מידות ופעולותיהם משך כל השנה.
הכתובים בתורה מתחילים בתיבת 'קל' ולא מידות חסד ואמת מי"ג מידות הרחמים וכבר האריך בזה רבינו הר"ן (ראש
בשם הוי"ה ,ולפי זה אם מידת 'קל' שהוא נגד חודשי אלול ותשרי השנה ג ).וכן בספר החינוך שבכל תחילת
המידה הראשונה בי"ג מידות -הוא וגילוי אחר גילוי ניתי ונכסי מבתי גוואי שנה חוזר אותו ענין כמו בבריאת
נגד חודש ניסן ,נמצא מידת 'רב חסד' עומק עניין חודש הרחמים דאלול וחודש העולם ,שבוחן השי"ת את העולם
בהכנה דרבה של חודש אלול ורק אחר כך דין תשרי לאור צדקנו. הוא לחודש אלול ומידת 'ואמת' הוא לחודש
במידת 'אמת' של חודש תשרי ,ובזה 'יקדמו ויומתק הדבר בטוב טעם בפסוקו של דוד תשרי.
פניך'! המלך עליו השלום ,שרמז כל סדר זה בספר ומבואר כנ"ל שהקדים השי"ת מידת
ויתאמתו הדברים ברמז נפלא ,שתיבות התהילים (פה ,יא) ואמר "חסד ואמת נפגשו החסד בחודש אלול קודם מידת הדין והצדק
'חסד ואמת אלול' הוא בגימטריא בדיוק מילת צדק ושלום נשקו" ,דהיינו חודשים אלול ששופט על פי מידת אמת בחודש תשרי!
'שופר'! שכל עבודת ההתעוררות שהשופר ותשרי שהם נגד מידות 'חסד' ו'אמת' -אם ובזה יבואר היטב מה שמבקשים בנוסח
מעיר אותנו לקראת ימי הדין ,הכל טמון בסוד הם 'נפגשו' בסדרם כראוי ,דהיינו שיגע האדם תפילת הימים הנוראים (בתפילת ונתנה
זה של הכנה באופן של חסד בימי אלול להכנת וניצל את מתנת חס"ד האלול לקראת מידת
מידת האמת של חודש תשרי ,וזה כוונת תוקף) 'ויכון בחסד כסאך ותשב עליו באמת',
אמ"ת דתשרי ,הרי אז מבטיח לנו דוד המלך כי אחר שמכינים כראוי את הכסא הראשון
תקיעת שופר בימי אלול באופן של השפעה המשך הפסוק 'צדק ושלום נשקו' -שישפוט
של התעוררות שמשפיע עלינו חסד מעולם בחודש אלול ,אזי ישב השי"ת גם על הכסא
אותנו בצדק ובשלום ושלוה ,כי שלום הוא השני בחודש תשרי במידת אמת ונצא זכאים
העליון ,ואחר כך שופר של תשרי הוא במידת ענין של שלמות שיהא שלם בגופו ובממונו
אמת של המלכת המלך כנודע. בדין! וזה מבקשים שיזכור הכנתינו ועבודתנו
ובתורתו ,שלום מן החטא ושלום מכל ענייני בחודש אלול ' -ויכון בחסד כסאך' -אותו
מעלת חודש אלול שיש בו כח תשובה צרותיו ,כי אם הכין עצמו בסדר נכון שהקדים כסא של חסד שעבדנו בו בידיעה רבה לשוב
נוראה להיטהר מכל חטאיו במידת רב חסד עבודת ימי החס"ד באלול למידת האמ"ת בתשובה ולהתקרב להשי"ת בחודש אלול
דתשרי ,זוכה לצדק ושלום. שהוא כולו 'חסד' ,ואז 'ותשב עליו באמת' -רק
ובדרך המלך נלך בעקבות רבותינו על פי
הנ"ל להבין פתגם חכם ,דברי אאמו"ר זצוק"ל וכן עוד בתהילים מסדר לנו הפסוק אופן אחר שתזכור ותראה מעלת עבודתנו בחודש
שהיה צועק ובוכה בקולי קולות מנהמת ליבו קבלת פני המלך ,באומרו (פט ,טו) "חסד ואמת אלול ,או אז תשב על כסא הדין של חודש
הטהור בעת משתה היין ביום הפורים על יקדמו פניך" ,שסדר קבלת פני המלך בחודש תשרי שהוא במידת אמת ,ועל ידי זה
הפסוק במגילה (ה ,יג) "וכל זה איננו שוה לי תשרי הוא באופן זה שקודם יש מידת 'חסד' יזכור חס"ד אלול לנו ויוציא אמית"ת
הילולא דצדיקיא
הרה"ק רבי אורי מסטרעליסק זי"ע //כ"ג אלול תקפ"ו
דבריך כי צדיק אתה" ,שהצדיק צריך לקיים את דבריו ,והרי בכתובה זה לשונו של רבינו אדמו"ר הזקן זי"ע בספה"ק שומר אמונים
שלך התחייבת "ואנא אפלח ואוקיר ואיזון ואפרנס יתיכי כהלכות (מאמר האמונה פרק יב)" :ידוע שרבינו הגאון הקדוש רבי אורי
גוברין יהודאין דפלחין ומוקרין וזנין ומפרנסין לנשיהון בקושטא", מסטרעליסק זי"ע שנקרא בפי כל העולם השרף ,שהיה כמו אחד
וא"כ איך תוכל לנסוע אל רבך ולא לפרנס את בני ביתך? השיב לו משרפי אש כל היום וכל הלילה מגודל פחד יראת בוראו ,והיה נשמע
רבינו מיניה וביה ,דבכתובה כתיב "ומפרנסין לנשיהון בקושטא", קול תפלתו כמה פרסאות [ועי' בספר "דברי אמונה" מכ"ק אאמו"ק
וכדי לדעת האמת מחובתי לנסוע אל הרה"ק מקארלין... זצוק"ל (דף נ"ד ע"ב)" :ווען דער סטרעליסקער האט אויסגעלאזט
••• ברוך שאמר און האט געזאגט "יחיד חי העולמים" ,האט זיך דאס
געהערט ביז ארויס פון ישוב ,די פאסטעכער האבן געזאגט עס
רבינו היה כל ימיו עני מדוכא ולא השיגה ידו אפילו כדי לחם איז שוין אזויפיל דער זייגער"] ,והיה כמו קול שחל ושאגת ארי,
לאכול ,ופעם אחת עברו עליו כמה ימים בלא שום מאכל והיה מהלך ואפילו אבן נימס למים ,ולא נח ולא שקט כל היום ממסירת נפש עד
רעב וצמא ולא היה לו במה לשבור רעבונו ,התחיל להלל ולשבח את שנבהלו מגודל פחדו להתקרב אליו ,ומי ישער ריבוי ועוצם קדושתו
בוראו ,וכך אמר "איני יודע למה זכיתי לחסדים כ"כ גדולים מהשי"ת, המפורסם בבית ישראל".
הרי כמה וכמה בני אדם שסובלים חלאים שונים ומכינים להם מעדני
•••
מלכים ופרי מגדים להאכילם ,והחולים עצמם כל אוכל תתעב נפשם
ואינם מסוגלים לטעום מאומה ,ואילו אני ב"ה בריא אולם וביכולתי בצעירותו בעת שהסתופף רבינו בצל קדשו של הרה"ק ר"ר
לאכול אפי' פת קיבר ואשבע ,ואין זה אלא חסדי ה' המגולים כאשר אלימלך זי"ע ,ראה פעם אחת יהודי שנכנס מבחוץ לתוך ביתו של
אני רואה שאני ב"ה יש לי תיאבון" עכדה"ק. הר"ר אלימלך בלי שום הכנה ,והכיר עליו שמעשיו אינם מהוגנים,
וכשיצא צעק עליו "וויא אזוי שעמט מען זיך נישט אזוי אריין צו גיין
••• צום רבי'ן אזוי פאר שמירט" .הר"ר אלימלך ששמע את דברי רבינו
ידוע שחסידי סטרעליסק היו עניים ואביונים ,ופע"א ניגשה פתח את דלת חדרו ופנה אל רבינו באומרו" :לעמבערגער חסיד [-
הרבנית ניגשה אל רבינו והפצירה בו שיודיע על עת רצון שבה יוכלו סטרעליסק הוא בסביבות לעמבערג] ארויס פון מיין שטוב" .רבינו
החסידים לבקש ולפעול אצלו שתהיה להם כל הצטרכותם .נענה לה קפץ מיד החוצה דרך החלון ,כי לא ידע אם מותר אפילו לצאת דרך
הרה"ק ,פתח את דלת חדרו והכריז" :כל הרוצה ליטול יבוא ויטול"! הדלת ,והטמין עצמו בתוך ערימת תבואה שעמדה בחצר והמתין שם
נכנס החסיד הראשון ,וביקש שיזכה לומר לפחות פעם אחת עד שהר"ר אלימלך קרא לו ,ואז אמר לו" :גם אני ראיתי מה שאתה
בחייו "ברוך שאמר" באותה דרגה שאומר הרבי ,ואילו השני ביקש ראית ,וראיתי גם את גלגוליו הקודמים ,אך אסור לבייש שום יהודי".
שיוכל לומר "האדרת והאמונה" באותה דרגה שאומר הרבי .כך •••
עמדו ובקשו בקשות רוחניות נעלות... כשהיה רבינו נוסע אל רבו הרה"ק רבי שלמה מקארלין זי"ע
נענה הרה"ק מסטרעליסק ואמר לרבנית" :את רואה מה לא היה לו להשאיר בביתו לחם לפי הטף ,אולם זה לא מנע בעדו
מבוקשם ,ומה את רוצה ממני". מלנסוע אל רבו .אשתו היתה משרתת אצל הגה"צ רבי חיים הכהן
••• ראפפורט אב"ד לבוב ,וי"א אצל הגה"צ רבי מרדכי זאב אורנשטיין
אביו של הגאון בעל ה'ישועות יעקב' זצוק"ל ,פעם הזמין אותה הרב
רבינו היה מנהיג את עדתו בעניות ,ורוב אנשי שלומו חיו בדוחק ואת משפחתה שיבואו לסעוד אצלם לליל הסדר ,ונענו לבקשתם
ובצמצום רב כידוע ,פרט לתלמידו הרה"צ רבי בנימין זאב הנקרא והצטרף רבינו עמהם ,כשהסתכל הרב על רבינו הבחין עליו
ר' וואווטשי ,מאריות שבחבורה מגדולי בני העליה שכתב את שאדם גדול הוא ,ושאלו הרי כתיב (נחמיה ט ח) "ותקם את
// 2 //
האי חודש אלול למחוק בחס"ד וברחמים כל -כי מרדכי בא בשער המלך ,מלכו של עולם, בכל עת אשר אני ראה את מרדכי היהודי
טומאתו וזוהמת חטאיו ויזכה לעמוד לשרת בשערי תורה ותפילה שהם שערים למלך רם יושב בשער המלך" ,וביאר דמרמז על הסטרא
לפני המלך בחודש תשרי ביום המלכת המלך ונישא ,ובכל עת שהוא מגיע לבית הכנסת אחרא וכת דיליה שעומל ומתייגע כל השנה
בקול שופר ותרועה וימשוך משם שפע ברכה ולבית המדרש ,מיד נפוצו זרועי ידיו ומאבד לפתות ולהחטיא ולטמאות את איש ישראל
וישועה לכל השנה כולה ,אכי"ר. הסטר"א כל שליטתו וקטרוגיו ,לגודל מעלת ומפילו למכשולות ולהרהורים ועבירות רח"ל,
התגברות הסטר"א בחודש אלול ואופני קדושת תשובת איש ישראל ,עד כאן תוכן וכבר בטוח בצידו אשר ברשתו שכבר איש
ההתגברות עליו בתפילה ובאיחוד הלבבות דבריו הקדושים ,שפתיים יישק. ישראל זה בידו ויוכל בקל להכריעו לגמרי ,אבל
ולדידן אפשר להוסיף על פי המבואר לעיל כיון שנכנס אותו ישראל לבתי כנסיות ובתי
התגברות הקליפות בימים רמים אלו וחיוב מדרשות ומבקש ומתחנן בהרהור תשובה
תפילה ובקשה נגדם בפסוקי התהילים שחודש אלול הוא נגד מידת 'רב חסד' שבי"ג
מידות הרחמים הכתוב בתורה ,והנה 'מרדכ"י' מעט על חטאיו שבאמת פנימיות לבו רוצה אך
יצירת העולם נטבעה בכלל דזה לעומת עולה בגימטריא 'ר"ב חס"ד'! חושבנא דדין טוב לנשמתו ,באותו רגע של חרטה ,מיד הכל
זה עשה אלוקים ,וככל שמתגברים קדושות כחושבנא דדין! וזה גילוי נורא בגודל כוח בטל ומבוטל ,אין עבירות ואין קטרוגים ואין
ומעלות הזמן ,כמו כן אין עומדים מנגד כת תשובת איש ישראל שרבה ונתעלה מאוד שום שליטה של סטר"א עליו כלל! ואז צועק
דצד השני ומריעיו ואין שוקטים על שמריהם, בחודש אלול מידת החסד ,וזהו 'שער המלך' הסטר"א שאיבד כל עמלו ויגיעו.
אלא מנסים בכל דרך לנגוס ולחטוף מהקדושה היינו שער שלפני ראש השנה שעומדים לפני וכך פירש אאמו"ר את הפסוק במתק
ולהכשיל את ישראל באותם ימי עלייה של המלך! וכשבא אותו מרדכ"י היהודי בחודש לשונו ד'המן' הוא הרמז על הסטר"א הנ"ל
חודש אלול. אלול ,בזמן ששולט מידת ר"ב חס"ד בעולם, ו'מרדכי' רומז לאיש ישראל ,וזה צועק ובוכה
אזי נמחקים כל חטאיו וקטרוגיו ,וצועק עליהן
>>
המשך בעמוד 4
וכן ביארו בספה"ק על מאמר
חז"ל (סוכה נב' ).כל הגדול הסטר"א שהכל אין שוה לו!
הסטר"א שכל עמלו שיגע כל השנה אין שוה
לו ' -וכל זה איננו שוה לי בכל עת אשר אני
ומי בער ולא יבין את זאת קדושת ומעלת רואה את מרדכי היהודי יושב בשער המלך'
••• ספרו "אמרי קדוש" ,והוא היה עשיר גדול.
מסופר שבין היושבים אצל רבינו היה חסיד בעל מדריגה בשם פעם נכנס רבי וואווטשי לרבו עם נעליים יפות ומבהיקות
ר' בעריש זאב מנמערוב .פעם באחד הסעודות לא קיבל את מנתו ושאלו רבו מה זה לך ,והשיב אנא אל תפגעו בי ,אם רק יחסר לי
מידי הגבאי המחלק המנות לכל היושבים ,והרהר בעצמו מה פגם כפתור במנעלי הרי זה יפריע לי בעבודתו יתברך.
מצא בו לעומת האחרים שמנע ממנו מנתו .כשבא במוצאי שבת •••
להפרד מרבינו ,אמר לו רבינו" :אם עדיין יכלת לשאול את עצמך מה
אני גרוע יותר מאחר ,סימן הדבר שטרם הגעת לשלימות המדות, רבינו היה מנהגו לאכול בערב יום הכיפורים בסעודה המפסקת
ולכן צריך אתה עדיין להשאר כאן ,ולא לשוב הביתה". הרבה מאד ,ואחר הסעודה אכל ד' ליטער אגסים ושתה חבית שכר
דבש (מעד) עד שלא היה בכוחו ללכת לביהכ"נ מחמת רוב אכילה
••• ושתיה ,ולכן בלכתו לביהכ"נ היה סומך בשתי ידיו על שני גבאים,
מעשה היה אצל רבינו ,שפעם אחת נתנו לו כוס קפה ואחז בהגיעו לפתח ביהכ"נ שם שתי ידיו על שתי המזוזות ,וקרא :מה
חתיכת הסוכר בידו ושתה את הקפה בלעדיו ,וכאשר שאלוהו מדוע נורא המקום הזה ,ורץ מהר אל התיבה והתפלל בקדושה ,ועמד כך
הוא שותה מים מרים ,פתח את ידו הק' והראה לעין כל שחתיכת בעמידה אצל התיבה כל הלילה וכל היום ,ולא הלך החוצה לעשות
הסוכר נהפכה לעפר ונתבטלה ממנה המתיקות ,והיה הדבר לפלא. צרכיו אף פעם אחת ,ולכן קראוהו שרף ,מפני שהמאכל והמשקה
••• נשרפו בקרבו.
רבינו נסע פעם בימי החורף עם עוד אנשים בעגלה ועברו דרך •••
יער ,והיה אז קר מאוד ,ולבשו כולם מעילים וכובעים חמים להחם הרה"צ רבי גרשון אשכנזי מקאלומייא זצוק"ל היה חתנו של
את גופם ,ובאו חיות היער לקראתם ,וכולם פחדו ורעדו ,ויצא רבינו הרה"ק בעל ה'אהבת שלום' מקאסוב זי"ע .הרה"ק בעל ה'דברי
מן העגלה ,וגילה את מצחו כדי שיראוהו חיות היער ,וכשראו אותו חיים' מצאנז זי"ע כותב לו הסכמה נלהבת בו הוא מתאר גודל שבחו.
מיד ברחו משם ,וניצולו כולם .אזי אמר רבינו ,דבאמת צריכים
פעם הגיע רבי גרשון לפני הרה"ק רבי ישראל מרוז'ין זי"ע,
החיות לפחוד מכל אדם ,וכמבואר בפסוק "ומוראכם וחתכם יהיה
ונשאל אם היה אצל צדיקים ,אמר שהיה רגיל אצל הרה"ק רבי אורי
על כל חיות הארץ" וגו' ,ורק שע"י החטאים נפגם צורת האדם
ה'שרף' מסטרעליסק זי"ע ,ביקשו הרה"ק מרוז'ין שיספר לו עובדא
ומקבל צורת בהמה ,ולכן אין מפחדים החיות מהם ,אבל מהצדיקים
ממנו ,סיפר לו רבי גרשון שפעם נקרא אל הקודש לפני שיצא
שלא פגמו ,באמת מפחדים החיות ובורחים מהם.
ה'שרף' להתפלל ,והראה לו תכריך כתבים וביקש ממנו כי בהיות
••• שאין אלו ממה שכתב איהו ,אלא ת"ח אחר כתבו ,ע"כ מבקש הוא
שמעתי שקודם התגלות היה רבינו שימש רבינו כמלמד לילדי לו שיכתוב לזה הספר 'עמוד שער' ,ויכתוב שם שם המחבר ,ויצרפנו
הכפר ,ובלילי החורף לקח את הבגד החם של הבעה"ב והלך לו ולא אל הכתבי הקודש ,והסכים רבי גרשון לעשות כמצוותו ,אמנם
היו יודעים לאן הולך ,ואחר שעה א' או ב' בא בחזרה לביתו. הבחין ה'שרף' שאין ר"ג מתכוון לכתוב את 'עמוד השער' תיכף
ומיד ,ושאלו על כך מדוע הוא מתמהמה ,נענה רבי גרשון שלדבר
פעם אחת הלכו נכרים בדרך והיו רואים לאור הלבנה כי ערום הזה צריך מתינות ומחשבה ,ע"כ ישב ע"ז ויכתבו אחרי התפילה.
אחד גלגל את עצמו בשלג מעל ההר ויורד וטובל בנהר ,ואח"כ עולה כששמע השרף את תשובתו ,מחה בו ואמר לו שיעשנה תיכף ,כי
פעם שנית ועושה ג"כ כבראשונה וכן עשה איזה פעמים ,והלכו כשהוא מתפלל אז הוא מוסר את נפשו להשי"ת ,ויתכן שאחרי
הנכרים לראות מה זה ,ויהי כאשר באו מקרוב וראו כי איש ערום התפילה כבר לא יהיה בעלמא הדין כלל ,ויהיה אנשים שיחשבו
הוא היכו אותו במכות נמרצות עד שנשאר שוכב על הארץ בלי כח שהוא כתב את החידושים ,ע"כ מבקש ממנו שיכתוב את השער
ע"י ההכאות .אח"כ הלכו הנכרים להקרעטשמע ושתו יי"ש ושמחו עכשיו שידעו שלא הוא כתבם.
ע"ז שאירע להם להכות יהודי ,וספרו להבעה"ב מהקרעטשמע את
זאת ,הבעה"ב הבין מיד כי זה הוא המלמד שלו אשר היכו אותו, גם סיפרו להרה"ק מרוז'ין על רבינו ,שהיה נפרד מבני ביתו לפני
והלך מהר לשם וראה שהוא שוכב בחלשות והלבישו במלבושים כל תפילה ,כי חשש אולי מרוב דביקות יפרח נשמתו מגופו .כששמע
והחיה את רוחו ושב לביתו ,ואחר זאת נתגלה שמו של רבינו הרה"ק מרוז'ין שתי עובדות אלו ,אמר" :יותר הנני מתפעל
ויצא טבעו בעולם. מהדבר הראשון שלא רצה שיחשבו שאלו הם חידושיו".
// 3 //
המשך מעמוד 3 >>
קדושה ומעתה אין להם שום שליטה! מחברו יצרו גדול הימנו' שאין זה רק על גדולה בעבודת השי"ת או
באחדות לבבות ישראל מונעים את שליטת וכח סטר"א במעלת האדם ותכונותיו וכדומה ,אלא אף בזמני השנה ,שבזמנים
גדולים ומעולים יותר ,יש גם מנגד יצה"ר גדול יותר!
בחודש אלול
וזה יש לאדם לידע ולשים על לבו ,שלא יפול רוחו בקרבו
ועצה היעוצה למעשה לעמוד איתן נגד התגברות כוחו של
בראותו כי קמים עליו להטרידו ולהכשילו ,כי כן הוא טבע העולם
הצד השני בימים הקדושים הללו הוא באיחוד ואחיזה של כלל מברייתו ,שיהיו לכוחות הטומאה מדה כנגד מידה חוזק וגדולה
ישראל זה עם זה כאיש אחד בלב אחד ,כי זאת ידוע שאין ליצר לעומת צד הקדושה.
הרע ולסטר"א שליטה על ישראל בכללותם ,ואם מחזיקים יחד
באחדות ובאהבה זה עם זה ,אין יכולים הסטר"א להרע ולהפריע ואכן מטעם זה נתנו לנו חכמי הדורות את ספר התהילים
עבודת הקודש של ימים אלו. וקבעו לחלקו ולואומרו בחודש אלול ,כל חד לפום דרגה דיליה,
אם פעם אחת כל החודש או כמה פעמים ,ועל כל פנים להשקיע
ורמזו בספרים ענין זה בתשובתה של האשה החכמה ולומר יותר תהילים בחודש אלול ,והטעם בזה הוא מפני שהוא
השונמית שענתה לאלישע הנביא על אשר שאל (מלכים ב' מלא תפילות ותחנונים להינצל מאותם פח יוקשים המנסים
ד ,יג) "מה לעשות לך היש לדבר לך אל המלך" -היינו שרצה להטריד ולהשפיל עבודתנו בימים רמים הללו ,וכח התפילה גדול
לפעול בשבילה ביום ראש השנה אצל המלכת המלך מלכו של לנצח ולהצליח להתגבר עליהם ,ונביא כמה וכמה רמזים שיכול
עולם! וענתה ואמרה (שם) "ותאמר בתוך עמי אנכי יושבת" -זה האדם להתעורר באומרו פרקי התהילים לכוון ולהתחנן נגד כת
זכותי ומעמדי על ידי שאני יושבת ומתחברת עם בני עמי ,שוב ההיא לבטל אותם ולהשפילם שלא יוכלו לשלוט בהם.
אין יכולים לשלוט בי שום מקטרגים ומשטינים וכל משאלותיי ובכן יכוון באומרו (קמ ,ו) "טמנו גאים פח ל"י" -אותם ימי
מתמלאים מאת המלך בקרבת אלוקים שיש למלך לכנסת ישראל. 'ל"י' -ארבעים ימי הרחמים ,שהם עומדים לטמון לנו פח ומכשול,
ואפשר לרמז ענין זה בפסוקי ריש פרשת ראה (דברים יא ,כו- נא ונא הצלינו מהם ומהמונם.
כז) "ראה אנכי נותן לפניכם היום ברכה וקללה את הברכה אשר
עימוד ועיצוב :משה קלמן פריינד MKF62602@GMAIL.COM
וכן יתחנן (קמא ,ט) "שמרני מידי פח יקשו ל"י" ,גם מרומז
תשמעו" ,דהנה ידוע דתיבת 'היום' רומז ליומא דראש השנה, על ימי 'ל"י' שישמור אותי השי"ת מידי מוקשי היצר וטומאותיו.
וכן תיבת 'ראה' יש לרמז בו ראשי תיבות 'א'לול ר'אש ה'שנה',
וכן (נו ,ג) "כי רבים לוחמים ל"י מרום" להתחנן מאוד ולבקש
או 'א'לול ה'ושענא ר'בה' ,או 'ר'אש ה'חודש א'לול' ,ובכן באותו עזר וסיוע שילחמו ממרום למעננו באותם ימי 'ל"י' כי גם הם רבים
זמן 'נותן לפניכם ברכה וקללה' -היינו שיש בו התגברות טובה לוחמים עלינו בימים אלו ,ואלמלא הקב"ה עוזרו לא יכול להם
והשפעה מעולה מלעילא של קרבת אלוקים ,אך מנגד יש בו גם ר"ל.
התגברות כוחות הטומאה והקללה ר"ל.
ובאמת הקליפות הגדולים ביקשו לבטל לגמרי את קדושת
ועל זה אמר העצה לזה 'אשר תשמעו' -שהוא לשון אסיפה ומעלת אלו הימים ,כי באמת ראו שבהם ישראל מתעלים
והתאחדות יחד ,כמו שמצינו אצל שאול המלך דכתיב (שמואל ומתחזקים ומתקרבים לבורא יתברך שמו ,ולכן כתיב אצל בלעם
א' טו ,ד) "וישמע שאול את העם" שהוא ענין אסיפת העם ראה ובלק שידוע מזוהר הק' ששני אלו הם קליפות גדולים נגד ישראל,
במפרשים שם ,והיינו שאם מתאספים יחד ישראל באחדות והם אמרו (במדבר כב ,כו) "ועתה לכה נא ארה ל"י את העם
הלבבות ,זוכים רק לברכת הימים הללו. הזה" -שרצו לקלל את ימי 'ל"י' הללו ,ארבעים ימי הרחמים ,לבל
וכן ידוע בספרים הקדושים קדושת ומעלת ישיבת חברים יחד יוכלו ישראל להתקרב לאביהם שבשמים אחת בשנה בימים אלו,
בימים רמים אלו ,להתחזק בענייני השעה ואיש את רעהו יעזורו כי ידעו שכל זמן שיש לישראל ימים אלו ,לא יוכל להיות להם
להתקרב לתשובה ולמעשים טובים של ימים אלו ,וגדולה לגימה שליטה עליהם ,ולכן ביקשו לקלקל ימים הללו ,ואמרו בלשון
'אר"ה' שהוא ראשי תיבות 'א'לול ר'אש ה'שנה' -שרצו לקלקל
שמקרבת את הלבבות ,ורמזו שתיבת 'כוס' ראשי תיבות 'ו'יאמר
בעיקר את ארבעים הימים שסביב אלול וראש השנה ,כי זה כוחה
ס'לחתי כ'דבריך' ,שעל ידי שיושבים ישראל יחד ושותים לחיים
ותוקפה של ישראל!
ומתחזקים בימים אלו ,זוכים למחילת עוונות.
וכמשקל נגד הני קליפות נוראים שמתגברים בימים אלו ,יש
ומשמיא קא זכו לי להוסיף גם אני חלקי ברמז נאה בפסוק לנו את קדושת ומעלת חודש אלו"ל שהוא ראשי תיבות "ל'הצילך
(תהלים קלג ,א) "הנה מה טוב ומה נעים שבת אחים גם יחד", ו'לתת א'יביך ל'פניך" (דברים כג ,טו) ,היינו שאם תעשה אתה
שעולה בגימטריא יחד עם תשע תיבותיו כמניין "ונסלח לו חלקך להתעלות ולנצל כראוי את קריאת השי"ת אליך ,אזי הוא
מחטאתו אשר חטא" (ויקרא יט ,כב)! הפלא ופלא! שזאת היא יתברך יצילך ויתן אויבך -היצה"ר וכת דיליה -לפניך שתוכל
אשר טוב ונעים בשבת אחים יחד -שעל ידי זה נסלח להם לכל להכניעם ולנצחם לגמרי!
היושבים יחד מכל חטאתיהם!
ועל זה מודים ואומרים עוד בספר תהילים (ל ,ב) "ארוממך ה'
ועוד דרגה גבוהה יותר של תשובת ישראל היושבים יחד כי דיליתני ולא שמחת אויבי ל"י" - ,שלא הצליחו אויביי הרעים
אפשר להגיע בעת שיושבים יחד והחכם יושב ודורש לפניהם של ימי 'ל"י' אלא אני שמחתי ואני ניצחתי במלחמה זו!
כמובא בחז"ל (מדרש משלי י) ,וכפי שמאריך בזה אאזמו"ר וכפי שנרמז עוד שם (קיח ,ז) "ה' ל"י בעוזרי ואני אראה
זצוק"ל בספרו טהרת הקודש מאמר תשובה סגולית ,עיי"ש בשונאי" ,דכיון דהשי"ת הוא 'ל"י' -באותם ימי הרחמים -בעוזרי,
ותרווה נחת. לכן 'לא אראה בשונאי'! כי אני יצליח לעמוד נגדם ולצאת זכאי
ועל ידי שנתחזק לאהוב ולהיות באחדות ובאהבה זה עם וטהור בדין!
זה ,נזכה לעדותו של מרן ישמח משה זי"ע שאמר שאף שדרגת ובכן בעזהשי"ת כשנגיע באהבה ובקדושה לסוף אותם
תשובה מאהבה הוא דרגה רמה שיחידי סגולה יכולים לבוא אליה, ארבעים ימים רמים ,נוכל לראות אויבינו בטלים ומתבטלים,
אבל תשובה שעושים ישראל יחד ,אזי בכח הרבים יכולים להגיע וכנרמז בקרא שם (יח ,לח) "ארדוף אויבי ואשיגם ולא אשוב עד
למעלת תשובה מאהבה ,אף שכל אחד לעצמו עושה תשובה כלותם" ,שתיבת 'כלותם' רמזו בו בספרים שהוא אותיות 'כלות מ',
מיראה לבד ,כי צירוף תשובותיהם של ישראל גורם שיתהפכו כל דהיינו ככלות אותם ארבעים ימי רצון ורחמים ,אז נראה שרדפנו
הזדונות לזכיות כמו תשובה מאהבה ,אכי"ר. את כל אויבנו ולא ישיבו כלל להזיקנו ,כי כבר עברו ארבעים ימי
יו"ל ע"י מוסדות האר"י שבחבורה ללימוד תורת הנגלה והנסתר בארה"ק //רחוב ר‘ יהושע - 7בית שמש
טלפון // 025600080 :אימיילA6639095@gmail.com :
