gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

נעימות ישראל · Ne'imois Yisroel — ניצבים וילך (2026-08-31)

מוציא לאור: נעימות ישראל · Ne'imois Yisroel

שבוע: ניצבים וילך (2026-08-31)

נעימות ישראל · Ne'imois Yisroel — ניצבים וילך (2026-08-31)

פתח את ה-PDF הורדה

‫נעימו<ת‬ ‫בס"ד‬ ‫יו"ל ע"י‬ ‫גליון‬ ‫פרשת נצבים וילך תשפ"ו‬ ‫גליון ל"ח‬ ‫יש‪+‬רא<ל‬ ‫דברי תורה ושיחות מאת כ"ק הגה"צ אב"ד שליט"א‬ ‫בריאת העולם המתחדש בחודשי אלול ותשרי‬ ‫וסדר מידת סגולת הרחמים בחודש אלול קודם‬ ‫מידת דין דתשרי‬ ‫הדין דתשרי‪ ,‬לקרב אל השכל ולחוש היטב‬ ‫אם מתקיים כהלכתו‪ ,‬ושופט אותו על‬ ‫סדר מידת הרחמים שהוקדמה למידת‬ ‫את קדושת המעמד ורום מעלת ימים הללו‪.‬‬ ‫פי מעשיו בכל השנה האחרונה‪ ,‬וכן אמר‬ ‫הדין בבריאת העולם חוזרת בכל שנה‬ ‫בספה"ק מגלה עמוקות מגלה עומק‬ ‫הקב"ה לאדם הראשון שיהא זה סימן לבניו‬ ‫בחודשי אלול תשרי‬ ‫העניין על פי ראשי התיבות של אלו"ל‬ ‫'כשם שעמדת לפני בדין ביום זה ויצאת‬ ‫"בראשית ברא אלקים את השמים ואת‬ ‫שעולה א'חד ל'דין ו'אחד ל'רחמים‪ ,‬ומבאר‬ ‫בדימוס כך עתידין בניך להיות עומדים לפני‬ ‫הארץ" (בראשית א‪ ,‬א) פירש רש"י הק' וזה‬ ‫סוד הדבר על פי אמרי חז"ל בכמה מקומות‬ ‫בדין ביום זה ויוצאין בדימוס'‪.‬‬ ‫לשונו‪' :‬ברא אלקים‪ .‬ולא אמר 'ברא ה''‪,‬‬ ‫במדרשים [ראה ויקרא רבה (כט‪ ,‬ג) 'יהודה‬ ‫וכשם שבבריאת העולם לא היה שייך‬ ‫שבתחילה עלה במחשבה לברואתו במידת‬ ‫ברבי נחמן פתח‪ ,‬עלה אלקים בתרועה ה'‬ ‫להעמיד העולם במידת הדין לבדה כי ראה‬ ‫הדין‪ ,‬ראה שאין העולם מתקיים‪ ,‬הקדים‬ ‫בקול שופר‪ ,‬בשעה שהקב"ה יושב ועולה‬ ‫השי"ת שלא יתקיים ולכן הוסיף בה את‬ ‫מידת רחמים ושיתפה למידת הדין‪ .‬היינו‬ ‫על כסא דין בדין הוא עולה‪ ,‬מאי טעם עלה‬ ‫מידת הרחמים‪ ,‬כמו כן בכל שנה ושנה‬ ‫דכתיב (להלן ב‪ ,‬ד) "ביום עשות ה' אלקים‬ ‫אלקים בתרועה‪ .‬ובשעה שישראל נוטלין‬ ‫מקדים הקב"ה את מידת הרחמים‪ ,‬כי אין‬ ‫ארץ ושמים"‪ ,‬עד כאן‪.‬‬ ‫את שופריהן ותוקעין לפני הקב"ה‪ ,‬עומד‬ ‫העולם מתקיים בדין‪ ,‬ובוודאי לא יזכו בעינך‬ ‫ובספרים הקדושים רמזו בדברי חז"ל‬ ‫מכסא הדין ויושב בכסא רחמים דכתיב‬ ‫בדין‪ .‬ולכן קודם בריאת העולם שבתשרי‪,‬‬ ‫הללו דעולה על משפט ה' אשר יעשה‬ ‫ה' בקול שופר ומתמלא עליהם רחמים‬ ‫מקדים השי"ת את מידת הרחמים בחודש‬ ‫על הארץ מידי שנה בשנה בחודש תשרי‪,‬‬ ‫ומרחם עליהם והופך עליהם מדת הדין‬ ‫אלול‪ ,‬שהוא חודש של ימי רצון וחמלה‬ ‫דהלא פשוט וברור דמלכותא דארעא‬ ‫לרחמים‪ ,‬אימתי בחדש השביעי'‪ ,‬ע"כ‪ .‬וכן‬ ‫שיכול האדם לשוב בתשובה על כל מעשיו‬ ‫כעין מלכותא דרקיעא‪ ,‬וכשם שאי אפשר‬ ‫הוא בספה"ק קדושת לוי (לראש השנה)‬ ‫וזה יעמוד לפניו כתריס בפני הפורענות‬ ‫לעולם בלא דין ומשפט שיתפשו השוטרים‬ ‫על הפסוק עלה אלוקים בתרועה ה' בקול‬ ‫להצליח דינו ולצאת בדימוס בחודש תשרי‪.‬‬ ‫את הרעים והשופטים יענישום בצדק‪ ,‬כמו‬ ‫שופר] ששמה ישבו כסאות למשפט‬ ‫וכמו שהקדים השי"ת מידת הרחמים‬ ‫כן לא עזב ה' את הארץ מלשופטה אחת‬ ‫ובשמי שמים העליונים יושבים שני כסאות‬ ‫לבריאת העולם והעמדתו על מכונו‪ ,‬כמו‬ ‫בשנה ולראות דרכיה אם הולכים בדרך‬ ‫להשי"ת כביכול‪ ,‬אחד הוא כסא דין והשני‬ ‫כן מקדים השי"ת בכל שנה את מידת‬ ‫הישר‪.‬‬ ‫הוא כסא רחמים‪ ,‬ועל פי זה מבאר הכוונה‬ ‫הרחמים קודם למשפט ודין שייזכרו לפניו‬ ‫בשני כסאות אלו‪ ,‬שכסא הרחמים הוא‬ ‫וזה טעם שציוותה תורה על בני נח‬ ‫כל באי עולם אם יעמיד אותם בשנה הבאה‬ ‫שיתחייבו בשבעה מצוות שיש בהם יסוד‬ ‫לחודש אלול וכסא הדין הוא לחודש תשרי‪,‬‬ ‫כתיקונם‪ .‬ומתנה טובה הוא שאפשר‬ ‫ואדם שזוכה להיות קרוב ונחמד להשי"ת‬ ‫גדול של דיני ומשפט בין אדם לחבירו‪,‬‬ ‫להתחזק בתשובה ובתפילה ובצדקה לנצל‬ ‫כי אי אפשר לעולם להיות הפקר גמור‪,‬‬ ‫על כסא הרחמים בחודש אלול‪ ,‬הוא יזכה‬ ‫את ימי מידת הרחמים‪ ,‬בכדי לבוא מוכנים‬ ‫גם להיות קרוב ונוצח את הדין בישיבת‬ ‫איש כל הישר בעיניו‪ .‬ומשנה מפורשת‬ ‫למידת הדין‪.‬‬ ‫היא דברי רבי חנינא סגן הכהנים במסכת‬ ‫השי"ת על כסא הדין בחודש תשרי‪.‬‬ ‫וכמאמרו של אאמו"ר זצוקללה"ה‬ ‫אבות (פ"ג מ"ב) 'הוי מתפלל בשלומה של‬ ‫והדברים נכוחים ביותר על פי המבואר‬ ‫שנתן לנו השי"ת את חודש אלול מרוב‬ ‫מלכות‪ ,‬שאלמלא מוראה‪ ,‬איש את רעהו‬ ‫בספה"ק שי"ג מידות הרחמים הם נגד‬ ‫רחמנותו עלינו‪ ,‬כמו הנשר הזה שאינו בא‬ ‫חיים בלעו'‪ ,‬והדברים ברורים ופשוטים‬ ‫תקופות הזמן משך השנה‪ ,‬וכוללים בתוכם‬ ‫על בניו פתאום אלא מקיש בין אילן לאילן‬ ‫דבדלית דין ודיין‪ ,‬אין העולם קיים‪.‬‬ ‫י"ג מידות נגד י"ג חדשים שיכולים להיות‬ ‫כדי שיהא בהם כח לקבלו‪ ,‬וכמו כן השי"ת‬ ‫לישראל בשנה מעוברת [ובשנה פשוטה‬ ‫ובכן‪ ,‬קבע יוצר כל היצורים את יום‬ ‫ברוב רחמנותו עלינו מעיר ומעורר אותנו‬ ‫ראש השנה ליום המפשט והדין שכל באי‬ ‫נכללים ב' מידות האחרונות בחודש אדר]‪,‬‬ ‫עתה בחודש אלול‪ ,‬ואינו נופל עלינו פתאום‬ ‫ונקטינן כמרא דתורת הסוד מרן האר"י ז"ל‬ ‫עולם עוברין לפניו כבני מרון‪ ,‬ובוחן ובודק‬ ‫בחודש תשרי‪ ,‬וזהו מידת 'רב חסד' של‬ ‫גנזי נסתרות בכלל ובפרט התנהגותם‬ ‫דסבירא ליה דמידות 'ארך' ו'אפיים' הם ב'‬ ‫חודש אלול!‬ ‫מידות נפרדות‪ ,‬וגם שתחילתן של מידות‬ ‫ופעולותיהם משך כל השנה‪.‬‬ ‫הכתובים בתורה מתחילים בתיבת 'קל' ולא‬ ‫מידות חסד ואמת מי"ג מידות הרחמים‬ ‫וכבר האריך בזה רבינו הר"ן (ראש‬ ‫בשם הוי"ה‪ ,‬ולפי זה אם מידת 'קל' שהוא‬ ‫נגד חודשי אלול ותשרי‬ ‫השנה ג‪ ).‬וכן בספר החינוך שבכל תחילת‬ ‫המידה הראשונה בי"ג מידות ‪ -‬הוא‬ ‫וגילוי אחר גילוי ניתי ונכסי מבתי גוואי‬ ‫שנה חוזר אותו ענין כמו בבריאת‬ ‫נגד חודש ניסן‪ ,‬נמצא מידת 'רב חסד'‬ ‫עומק עניין חודש הרחמים דאלול וחודש‬ ‫העולם‪ ,‬שבוחן השי"ת את העולם‬ ‫בהכנה דרבה של חודש אלול ורק אחר כך‬ ‫דין תשרי לאור צדקנו‪.‬‬ ‫הוא לחודש אלול ומידת 'ואמת' הוא לחודש‬ ‫במידת 'אמת' של חודש תשרי‪ ,‬ובזה 'יקדמו‬ ‫ויומתק הדבר בטוב טעם בפסוקו של דוד‬ ‫תשרי‪.‬‬ ‫פניך'!‬ ‫המלך עליו השלום‪ ,‬שרמז כל סדר זה בספר‬ ‫ומבואר כנ"ל שהקדים השי"ת מידת‬ ‫ויתאמתו הדברים ברמז נפלא‪ ,‬שתיבות‬ ‫התהילים (פה‪ ,‬יא) ואמר "חסד ואמת נפגשו‬ ‫החסד בחודש אלול קודם מידת הדין והצדק‬ ‫'חסד ואמת אלול' הוא בגימטריא בדיוק מילת‬ ‫צדק ושלום נשקו"‪ ,‬דהיינו חודשים אלול‬ ‫ששופט על פי מידת אמת בחודש תשרי!‬ ‫'שופר'! שכל עבודת ההתעוררות שהשופר‬ ‫ותשרי שהם נגד מידות 'חסד' ו'אמת' ‪ -‬אם‬ ‫ובזה יבואר היטב מה שמבקשים בנוסח‬ ‫מעיר אותנו לקראת ימי הדין‪ ,‬הכל טמון בסוד‬ ‫הם 'נפגשו' בסדרם כראוי‪ ,‬דהיינו שיגע האדם‬ ‫תפילת הימים הנוראים (בתפילת ונתנה‬ ‫זה של הכנה באופן של חסד בימי אלול להכנת‬ ‫וניצל את מתנת חס"ד האלול לקראת מידת‬ ‫מידת האמת של חודש תשרי‪ ,‬וזה כוונת‬ ‫תוקף) 'ויכון בחסד כסאך ותשב עליו באמת'‪,‬‬ ‫אמ"ת דתשרי‪ ,‬הרי אז מבטיח לנו דוד המלך‬ ‫כי אחר שמכינים כראוי את הכסא הראשון‬ ‫תקיעת שופר בימי אלול באופן של השפעה‬ ‫המשך הפסוק 'צדק ושלום נשקו' ‪ -‬שישפוט‬ ‫של התעוררות שמשפיע עלינו חסד מעולם‬ ‫בחודש אלול‪ ,‬אזי ישב השי"ת גם על הכסא‬ ‫אותנו בצדק ובשלום ושלוה‪ ,‬כי שלום הוא‬ ‫השני בחודש תשרי במידת אמת ונצא זכאים‬ ‫העליון‪ ,‬ואחר כך שופר של תשרי הוא במידת‬ ‫ענין של שלמות שיהא שלם בגופו ובממונו‬ ‫אמת של המלכת המלך כנודע‪.‬‬ ‫בדין! וזה מבקשים שיזכור הכנתינו ועבודתנו‬ ‫ובתורתו‪ ,‬שלום מן החטא ושלום מכל ענייני‬ ‫בחודש אלול ‪' -‬ויכון בחסד כסאך' ‪ -‬אותו‬ ‫מעלת חודש אלול שיש בו כח תשובה‬ ‫צרותיו‪ ,‬כי אם הכין עצמו בסדר נכון שהקדים‬ ‫כסא של חסד שעבדנו בו בידיעה רבה לשוב‬ ‫נוראה להיטהר מכל חטאיו במידת רב חסד‬ ‫עבודת ימי החס"ד באלול למידת האמ"ת‬ ‫בתשובה ולהתקרב להשי"ת בחודש אלול‬ ‫דתשרי‪ ,‬זוכה לצדק ושלום‪.‬‬ ‫שהוא כולו 'חסד'‪ ,‬ואז 'ותשב עליו באמת' ‪ -‬רק‬ ‫ובדרך המלך נלך בעקבות רבותינו על פי‬ ‫הנ"ל להבין פתגם חכם‪ ,‬דברי אאמו"ר זצוק"ל‬ ‫וכן עוד בתהילים מסדר לנו הפסוק אופן‬ ‫אחר שתזכור ותראה מעלת עבודתנו בחודש‬ ‫שהיה צועק ובוכה בקולי קולות מנהמת ליבו‬ ‫קבלת פני המלך‪ ,‬באומרו (פט‪ ,‬טו) "חסד ואמת‬ ‫אלול‪ ,‬או אז תשב על כסא הדין של חודש‬ ‫הטהור בעת משתה היין ביום הפורים על‬ ‫יקדמו פניך"‪ ,‬שסדר קבלת פני המלך בחודש‬ ‫תשרי שהוא במידת אמת‪ ,‬ועל ידי זה‬ ‫הפסוק במגילה (ה‪ ,‬יג) "וכל זה איננו שוה לי‬ ‫תשרי הוא באופן זה שקודם יש מידת 'חסד'‬ ‫יזכור חס"ד אלול לנו ויוציא אמית"ת‬ ‫הילולא דצדיקיא‬ ‫הרה"ק רבי אורי מסטרעליסק זי"ע ‪ //‬כ"ג אלול תקפ"ו‬ ‫דבריך כי צדיק אתה"‪ ,‬שהצדיק צריך לקיים את דבריו‪ ,‬והרי בכתובה‬ ‫זה לשונו של רבינו אדמו"ר הזקן זי"ע בספה"ק שומר אמונים‬ ‫שלך התחייבת "ואנא אפלח ואוקיר ואיזון ואפרנס יתיכי כהלכות‬ ‫(מאמר האמונה פרק יב)‪" :‬ידוע שרבינו הגאון הקדוש רבי אורי‬ ‫גוברין יהודאין דפלחין ומוקרין וזנין ומפרנסין לנשיהון בקושטא"‪,‬‬ ‫מסטרעליסק זי"ע שנקרא בפי כל העולם השרף‪ ,‬שהיה כמו אחד‬ ‫וא"כ איך תוכל לנסוע אל רבך ולא לפרנס את בני ביתך? השיב לו‬ ‫משרפי אש כל היום וכל הלילה מגודל פחד יראת בוראו‪ ,‬והיה נשמע‬ ‫רבינו מיניה וביה‪ ,‬דבכתובה כתיב "ומפרנסין לנשיהון בקושטא"‪,‬‬ ‫קול תפלתו כמה פרסאות [ועי' בספר "דברי אמונה" מכ"ק אאמו"ק‬ ‫וכדי לדעת האמת מחובתי לנסוע אל הרה"ק מקארלין‪...‬‬ ‫זצוק"ל (דף נ"ד ע"ב)‪" :‬ווען דער סטרעליסקער האט אויסגעלאזט‬ ‫•••‬ ‫ברוך שאמר און האט געזאגט "יחיד חי העולמים"‪ ,‬האט זיך דאס‬ ‫געהערט ביז ארויס פון ישוב‪ ,‬די פאסטעכער האבן געזאגט עס‬ ‫רבינו היה כל ימיו עני מדוכא ולא השיגה ידו אפילו כדי לחם‬ ‫איז שוין אזויפיל דער זייגער"]‪ ,‬והיה כמו קול שחל ושאגת ארי‪,‬‬ ‫לאכול‪ ,‬ופעם אחת עברו עליו כמה ימים בלא שום מאכל והיה מהלך‬ ‫ואפילו אבן נימס למים‪ ,‬ולא נח ולא שקט כל היום ממסירת נפש עד‬ ‫רעב וצמא ולא היה לו במה לשבור רעבונו‪ ,‬התחיל להלל ולשבח את‬ ‫שנבהלו מגודל פחדו להתקרב אליו‪ ,‬ומי ישער ריבוי ועוצם קדושתו‬ ‫בוראו‪ ,‬וכך אמר "איני יודע למה זכיתי לחסדים כ"כ גדולים מהשי"ת‪,‬‬ ‫המפורסם בבית ישראל"‪.‬‬ ‫הרי כמה וכמה בני אדם שסובלים חלאים שונים ומכינים להם מעדני‬ ‫•••‬ ‫מלכים ופרי מגדים להאכילם‪ ,‬והחולים עצמם כל אוכל תתעב נפשם‬ ‫ואינם מסוגלים לטעום מאומה‪ ,‬ואילו אני ב"ה בריא אולם וביכולתי‬ ‫בצעירותו בעת שהסתופף רבינו בצל קדשו של הרה"ק ר"ר‬ ‫לאכול אפי' פת קיבר ואשבע‪ ,‬ואין זה אלא חסדי ה' המגולים כאשר‬ ‫אלימלך זי"ע‪ ,‬ראה פעם אחת יהודי שנכנס מבחוץ לתוך ביתו של‬ ‫אני רואה שאני ב"ה יש לי תיאבון" עכדה"ק‪.‬‬ ‫הר"ר אלימלך בלי שום הכנה‪ ,‬והכיר עליו שמעשיו אינם מהוגנים‪,‬‬ ‫וכשיצא צעק עליו "וויא אזוי שעמט מען זיך נישט אזוי אריין צו גיין‬ ‫•••‬ ‫צום רבי'ן אזוי פאר שמירט"‪ .‬הר"ר אלימלך ששמע את דברי רבינו‬ ‫ידוע שחסידי סטרעליסק היו עניים ואביונים‪ ,‬ופע"א ניגשה‬ ‫פתח את דלת חדרו ופנה אל רבינו באומרו‪" :‬לעמבערגער חסיד [‪-‬‬ ‫הרבנית ניגשה אל רבינו והפצירה בו שיודיע על עת רצון שבה יוכלו‬ ‫סטרעליסק הוא בסביבות לעמבערג] ארויס פון מיין שטוב"‪ .‬רבינו‬ ‫החסידים לבקש ולפעול אצלו שתהיה להם כל הצטרכותם‪ .‬נענה לה‬ ‫קפץ מיד החוצה דרך החלון‪ ,‬כי לא ידע אם מותר אפילו לצאת דרך‬ ‫הרה"ק‪ ,‬פתח את דלת חדרו והכריז‪" :‬כל הרוצה ליטול יבוא ויטול"!‬ ‫הדלת‪ ,‬והטמין עצמו בתוך ערימת תבואה שעמדה בחצר והמתין שם‬ ‫נכנס החסיד הראשון‪ ,‬וביקש שיזכה לומר לפחות פעם אחת‬ ‫עד שהר"ר אלימלך קרא לו‪ ,‬ואז אמר לו‪" :‬גם אני ראיתי מה שאתה‬ ‫בחייו "ברוך שאמר" באותה דרגה שאומר הרבי‪ ,‬ואילו השני ביקש‬ ‫ראית‪ ,‬וראיתי גם את גלגוליו הקודמים‪ ,‬אך אסור לבייש שום יהודי"‪.‬‬ ‫שיוכל לומר "האדרת והאמונה" באותה דרגה שאומר הרבי‪ .‬כך‬ ‫•••‬ ‫עמדו ובקשו בקשות רוחניות נעלות‪...‬‬ ‫כשהיה רבינו נוסע אל רבו הרה"ק רבי שלמה מקארלין זי"ע‬ ‫נענה הרה"ק מסטרעליסק ואמר לרבנית‪" :‬את רואה מה‬ ‫לא היה לו להשאיר בביתו לחם לפי הטף‪ ,‬אולם זה לא מנע בעדו‬ ‫מבוקשם‪ ,‬ומה את רוצה ממני"‪.‬‬ ‫מלנסוע אל רבו‪ .‬אשתו היתה משרתת אצל הגה"צ רבי חיים הכהן‬ ‫•••‬ ‫ראפפורט אב"ד לבוב‪ ,‬וי"א אצל הגה"צ רבי מרדכי זאב אורנשטיין‬ ‫אביו של הגאון בעל ה'ישועות יעקב' זצוק"ל‪ ,‬פעם הזמין אותה הרב‬ ‫רבינו היה מנהיג את עדתו בעניות‪ ,‬ורוב אנשי שלומו חיו בדוחק‬ ‫ואת משפחתה שיבואו לסעוד אצלם לליל הסדר‪ ,‬ונענו לבקשתם‬ ‫ובצמצום רב כידוע‪ ,‬פרט לתלמידו הרה"צ רבי בנימין זאב הנקרא‬ ‫והצטרף רבינו עמהם‪ ,‬כשהסתכל הרב על רבינו הבחין עליו‬ ‫ר' וואווטשי‪ ,‬מאריות שבחבורה מגדולי בני העליה שכתב את‬ ‫שאדם גדול הוא‪ ,‬ושאלו הרי כתיב (נחמיה ט ח) "ותקם את‬ ‫‪// 2 //‬‬ ‫האי חודש אלול למחוק בחס"ד וברחמים כל‬ ‫‪ -‬כי מרדכי בא בשער המלך‪ ,‬מלכו של עולם‪,‬‬ ‫בכל עת אשר אני ראה את מרדכי היהודי‬ ‫טומאתו וזוהמת חטאיו ויזכה לעמוד לשרת‬ ‫בשערי תורה ותפילה שהם שערים למלך רם‬ ‫יושב בשער המלך"‪ ,‬וביאר דמרמז על הסטרא‬ ‫לפני המלך בחודש תשרי ביום המלכת המלך‬ ‫ונישא‪ ,‬ובכל עת שהוא מגיע לבית הכנסת‬ ‫אחרא וכת דיליה שעומל ומתייגע כל השנה‬ ‫בקול שופר ותרועה וימשוך משם שפע ברכה‬ ‫ולבית המדרש‪ ,‬מיד נפוצו זרועי ידיו ומאבד‬ ‫לפתות ולהחטיא ולטמאות את איש ישראל‬ ‫וישועה לכל השנה כולה‪ ,‬אכי"ר‪.‬‬ ‫הסטר"א כל שליטתו וקטרוגיו‪ ,‬לגודל מעלת‬ ‫ומפילו למכשולות ולהרהורים ועבירות רח"ל‪,‬‬ ‫התגברות הסטר"א בחודש אלול ואופני‬ ‫קדושת תשובת איש ישראל‪ ,‬עד כאן תוכן‬ ‫וכבר בטוח בצידו אשר ברשתו שכבר איש‬ ‫ההתגברות עליו בתפילה ובאיחוד הלבבות‬ ‫דבריו הקדושים‪ ,‬שפתיים יישק‪.‬‬ ‫ישראל זה בידו ויוכל בקל להכריעו לגמרי‪ ,‬אבל‬ ‫ולדידן אפשר להוסיף על פי המבואר לעיל‬ ‫כיון שנכנס אותו ישראל לבתי כנסיות ובתי‬ ‫התגברות הקליפות בימים רמים אלו וחיוב‬ ‫מדרשות ומבקש ומתחנן בהרהור תשובה‬ ‫תפילה ובקשה נגדם בפסוקי התהילים‬ ‫שחודש אלול הוא נגד מידת 'רב חסד' שבי"ג‬ ‫מידות הרחמים הכתוב בתורה‪ ,‬והנה 'מרדכ"י'‬ ‫מעט על חטאיו שבאמת פנימיות לבו רוצה אך‬ ‫יצירת העולם נטבעה בכלל דזה לעומת‬ ‫עולה בגימטריא 'ר"ב חס"ד'! חושבנא דדין‬ ‫טוב לנשמתו‪ ,‬באותו רגע של חרטה‪ ,‬מיד הכל‬ ‫זה עשה אלוקים‪ ,‬וככל שמתגברים קדושות‬ ‫כחושבנא דדין! וזה גילוי נורא בגודל כוח‬ ‫בטל ומבוטל‪ ,‬אין עבירות ואין קטרוגים ואין‬ ‫ומעלות הזמן‪ ,‬כמו כן אין עומדים מנגד כת‬ ‫תשובת איש ישראל שרבה ונתעלה מאוד‬ ‫שום שליטה של סטר"א עליו כלל! ואז צועק‬ ‫דצד השני ומריעיו ואין שוקטים על שמריהם‪,‬‬ ‫בחודש אלול מידת החסד‪ ,‬וזהו 'שער המלך'‬ ‫הסטר"א שאיבד כל עמלו ויגיעו‪.‬‬ ‫אלא מנסים בכל דרך לנגוס ולחטוף מהקדושה‬ ‫היינו שער שלפני ראש השנה שעומדים לפני‬ ‫וכך פירש אאמו"ר את הפסוק במתק‬ ‫ולהכשיל את ישראל באותם ימי עלייה של‬ ‫המלך! וכשבא אותו מרדכ"י היהודי בחודש‬ ‫לשונו ד'המן' הוא הרמז על הסטר"א הנ"ל‬ ‫חודש אלול‪.‬‬ ‫אלול‪ ,‬בזמן ששולט מידת ר"ב חס"ד בעולם‪,‬‬ ‫ו'מרדכי' רומז לאיש ישראל‪ ,‬וזה צועק ובוכה‬ ‫אזי נמחקים כל חטאיו וקטרוגיו‪ ,‬וצועק עליהן‬ ‫>>‬ ‫המשך בעמוד ‪4‬‬ ‫וכן ביארו בספה"ק על מאמר‬ ‫חז"ל (סוכה נב‪' ).‬כל הגדול‬ ‫הסטר"א שהכל אין שוה לו!‬ ‫הסטר"א שכל עמלו שיגע כל השנה אין שוה‬ ‫לו ‪' -‬וכל זה איננו שוה לי בכל עת אשר אני‬ ‫ומי בער ולא יבין את זאת קדושת ומעלת‬ ‫רואה את מרדכי היהודי יושב בשער המלך'‬ ‫•••‬ ‫ספרו "אמרי קדוש"‪ ,‬והוא היה עשיר גדול‪.‬‬ ‫מסופר שבין היושבים אצל רבינו היה חסיד בעל מדריגה בשם‬ ‫פעם נכנס רבי וואווטשי לרבו עם נעליים יפות ומבהיקות‬ ‫ר' בעריש זאב מנמערוב‪ .‬פעם באחד הסעודות לא קיבל את מנתו‬ ‫ושאלו רבו מה זה לך‪ ,‬והשיב אנא אל תפגעו בי‪ ,‬אם רק יחסר לי‬ ‫מידי הגבאי המחלק המנות לכל היושבים‪ ,‬והרהר בעצמו מה פגם‬ ‫כפתור במנעלי הרי זה יפריע לי בעבודתו יתברך‪.‬‬ ‫מצא בו לעומת האחרים שמנע ממנו מנתו‪ .‬כשבא במוצאי שבת‬ ‫•••‬ ‫להפרד מרבינו‪ ,‬אמר לו רבינו‪" :‬אם עדיין יכלת לשאול את עצמך מה‬ ‫אני גרוע יותר מאחר‪ ,‬סימן הדבר שטרם הגעת לשלימות המדות‪,‬‬ ‫רבינו היה מנהגו לאכול בערב יום הכיפורים בסעודה המפסקת‬ ‫ולכן צריך אתה עדיין להשאר כאן‪ ,‬ולא לשוב הביתה"‪.‬‬ ‫הרבה מאד‪ ,‬ואחר הסעודה אכל ד' ליטער אגסים ושתה חבית שכר‬ ‫דבש (מעד) עד שלא היה בכוחו ללכת לביהכ"נ מחמת רוב אכילה‬ ‫•••‬ ‫ושתיה‪ ,‬ולכן בלכתו לביהכ"נ היה סומך בשתי ידיו על שני גבאים‪,‬‬ ‫מעשה היה אצל רבינו‪ ,‬שפעם אחת נתנו לו כוס קפה ואחז‬ ‫בהגיעו לפתח ביהכ"נ שם שתי ידיו על שתי המזוזות‪ ,‬וקרא‪ :‬מה‬ ‫חתיכת הסוכר בידו ושתה את הקפה בלעדיו‪ ,‬וכאשר שאלוהו מדוע‬ ‫נורא המקום הזה‪ ,‬ורץ מהר אל התיבה והתפלל בקדושה‪ ,‬ועמד כך‬ ‫הוא שותה מים מרים‪ ,‬פתח את ידו הק' והראה לעין כל שחתיכת‬ ‫בעמידה אצל התיבה כל הלילה וכל היום‪ ,‬ולא הלך החוצה לעשות‬ ‫הסוכר נהפכה לעפר ונתבטלה ממנה המתיקות‪ ,‬והיה הדבר לפלא‪.‬‬ ‫צרכיו אף פעם אחת‪ ,‬ולכן קראוהו שרף‪ ,‬מפני שהמאכל והמשקה‬ ‫•••‬ ‫נשרפו בקרבו‪.‬‬ ‫רבינו נסע פעם בימי החורף עם עוד אנשים בעגלה ועברו דרך‬ ‫•••‬ ‫יער‪ ,‬והיה אז קר מאוד‪ ,‬ולבשו כולם מעילים וכובעים חמים להחם‬ ‫הרה"צ רבי גרשון אשכנזי מקאלומייא זצוק"ל היה חתנו של‬ ‫את גופם‪ ,‬ובאו חיות היער לקראתם‪ ,‬וכולם פחדו ורעדו‪ ,‬ויצא רבינו‬ ‫הרה"ק בעל ה'אהבת שלום' מקאסוב זי"ע‪ .‬הרה"ק בעל ה'דברי‬ ‫מן העגלה‪ ,‬וגילה את מצחו כדי שיראוהו חיות היער‪ ,‬וכשראו אותו‬ ‫חיים' מצאנז זי"ע כותב לו הסכמה נלהבת בו הוא מתאר גודל שבחו‪.‬‬ ‫מיד ברחו משם‪ ,‬וניצולו כולם‪ .‬אזי אמר רבינו‪ ,‬דבאמת צריכים‬ ‫פעם הגיע רבי גרשון לפני הרה"ק רבי ישראל מרוז'ין זי"ע‪,‬‬ ‫החיות לפחוד מכל אדם‪ ,‬וכמבואר בפסוק "ומוראכם וחתכם יהיה‬ ‫ונשאל אם היה אצל צדיקים‪ ,‬אמר שהיה רגיל אצל הרה"ק רבי אורי‬ ‫על כל חיות הארץ" וגו'‪ ,‬ורק שע"י החטאים נפגם צורת האדם‬ ‫ה'שרף' מסטרעליסק זי"ע‪ ,‬ביקשו הרה"ק מרוז'ין שיספר לו עובדא‬ ‫ומקבל צורת בהמה‪ ,‬ולכן אין מפחדים החיות מהם‪ ,‬אבל מהצדיקים‬ ‫ממנו‪ ,‬סיפר לו רבי גרשון שפעם נקרא אל הקודש לפני שיצא‬ ‫שלא פגמו‪ ,‬באמת מפחדים החיות ובורחים מהם‪.‬‬ ‫ה'שרף' להתפלל‪ ,‬והראה לו תכריך כתבים וביקש ממנו כי בהיות‬ ‫•••‬ ‫שאין אלו ממה שכתב איהו‪ ,‬אלא ת"ח אחר כתבו‪ ,‬ע"כ מבקש הוא‬ ‫שמעתי שקודם התגלות היה רבינו שימש רבינו כמלמד לילדי‬ ‫לו שיכתוב לזה הספר 'עמוד שער'‪ ,‬ויכתוב שם שם המחבר‪ ,‬ויצרפנו‬ ‫הכפר‪ ,‬ובלילי החורף לקח את הבגד החם של הבעה"ב והלך לו ולא‬ ‫אל הכתבי הקודש‪ ,‬והסכים רבי גרשון לעשות כמצוותו‪ ,‬אמנם‬ ‫היו יודעים לאן הולך‪ ,‬ואחר שעה א' או ב' בא בחזרה לביתו‪.‬‬ ‫הבחין ה'שרף' שאין ר"ג מתכוון לכתוב את 'עמוד השער' תיכף‬ ‫ומיד‪ ,‬ושאלו על כך מדוע הוא מתמהמה‪ ,‬נענה רבי גרשון שלדבר‬ ‫פעם אחת הלכו נכרים בדרך והיו רואים לאור הלבנה כי ערום‬ ‫הזה צריך מתינות ומחשבה‪ ,‬ע"כ ישב ע"ז ויכתבו אחרי התפילה‪.‬‬ ‫אחד גלגל את עצמו בשלג מעל ההר ויורד וטובל בנהר‪ ,‬ואח"כ עולה‬ ‫כששמע השרף את תשובתו‪ ,‬מחה בו ואמר לו שיעשנה תיכף‪ ,‬כי‬ ‫פעם שנית ועושה ג"כ כבראשונה וכן עשה איזה פעמים‪ ,‬והלכו‬ ‫כשהוא מתפלל אז הוא מוסר את נפשו להשי"ת‪ ,‬ויתכן שאחרי‬ ‫הנכרים לראות מה זה‪ ,‬ויהי כאשר באו מקרוב וראו כי איש ערום‬ ‫התפילה כבר לא יהיה בעלמא הדין כלל‪ ,‬ויהיה אנשים שיחשבו‬ ‫הוא היכו אותו במכות נמרצות עד שנשאר שוכב על הארץ בלי כח‬ ‫שהוא כתב את החידושים‪ ,‬ע"כ מבקש ממנו שיכתוב את השער‬ ‫ע"י ההכאות‪ .‬אח"כ הלכו הנכרים להקרעטשמע ושתו יי"ש ושמחו‬ ‫עכשיו שידעו שלא הוא כתבם‪.‬‬ ‫ע"ז שאירע להם להכות יהודי‪ ,‬וספרו להבעה"ב מהקרעטשמע את‬ ‫זאת‪ ,‬הבעה"ב הבין מיד כי זה הוא המלמד שלו אשר היכו אותו‪,‬‬ ‫גם סיפרו להרה"ק מרוז'ין על רבינו‪ ,‬שהיה נפרד מבני ביתו לפני‬ ‫והלך מהר לשם וראה שהוא שוכב בחלשות והלבישו במלבושים‬ ‫כל תפילה‪ ,‬כי חשש אולי מרוב דביקות יפרח נשמתו מגופו‪ .‬כששמע‬ ‫והחיה את רוחו ושב לביתו‪ ,‬ואחר זאת נתגלה שמו של רבינו‬ ‫הרה"ק מרוז'ין שתי עובדות אלו‪ ,‬אמר‪" :‬יותר הנני מתפעל‬ ‫ויצא טבעו בעולם‪.‬‬ ‫מהדבר הראשון שלא רצה שיחשבו שאלו הם חידושיו"‪.‬‬ ‫‪// 3 //‬‬ ‫המשך מעמוד ‪3‬‬ ‫>>‬ ‫קדושה ומעתה אין להם שום שליטה!‬ ‫מחברו יצרו גדול הימנו' שאין זה רק על גדולה בעבודת השי"ת או‬ ‫באחדות לבבות ישראל מונעים את שליטת וכח סטר"א‬ ‫במעלת האדם ותכונותיו וכדומה‪ ,‬אלא אף בזמני השנה‪ ,‬שבזמנים‬ ‫גדולים ומעולים יותר‪ ,‬יש גם מנגד יצה"ר גדול יותר!‬ ‫בחודש אלול‬ ‫וזה יש לאדם לידע ולשים על לבו‪ ,‬שלא יפול רוחו בקרבו‬ ‫ועצה היעוצה למעשה לעמוד איתן נגד התגברות כוחו של‬ ‫בראותו כי קמים עליו להטרידו ולהכשילו‪ ,‬כי כן הוא טבע העולם‬ ‫הצד השני בימים הקדושים הללו הוא באיחוד ואחיזה של כלל‬ ‫מברייתו‪ ,‬שיהיו לכוחות הטומאה מדה כנגד מידה חוזק וגדולה‬ ‫ישראל זה עם זה כאיש אחד בלב אחד‪ ,‬כי זאת ידוע שאין ליצר‬ ‫לעומת צד הקדושה‪.‬‬ ‫הרע ולסטר"א שליטה על ישראל בכללותם‪ ,‬ואם מחזיקים יחד‬ ‫באחדות ובאהבה זה עם זה‪ ,‬אין יכולים הסטר"א להרע ולהפריע‬ ‫ואכן מטעם זה נתנו לנו חכמי הדורות את ספר התהילים‬ ‫עבודת הקודש של ימים אלו‪.‬‬ ‫וקבעו לחלקו ולואומרו בחודש אלול‪ ,‬כל חד לפום דרגה דיליה‪,‬‬ ‫אם פעם אחת כל החודש או כמה פעמים‪ ,‬ועל כל פנים להשקיע‬ ‫ורמזו בספרים ענין זה בתשובתה של האשה החכמה‬ ‫ולומר יותר תהילים בחודש אלול‪ ,‬והטעם בזה הוא מפני שהוא‬ ‫השונמית שענתה לאלישע הנביא על אשר שאל (מלכים ב'‬ ‫מלא תפילות ותחנונים להינצל מאותם פח יוקשים המנסים‬ ‫ד‪ ,‬יג) "מה לעשות לך היש לדבר לך אל המלך" ‪ -‬היינו שרצה‬ ‫להטריד ולהשפיל עבודתנו בימים רמים הללו‪ ,‬וכח התפילה גדול‬ ‫לפעול בשבילה ביום ראש השנה אצל המלכת המלך מלכו של‬ ‫לנצח ולהצליח להתגבר עליהם‪ ,‬ונביא כמה וכמה רמזים שיכול‬ ‫עולם! וענתה ואמרה (שם) "ותאמר בתוך עמי אנכי יושבת" ‪ -‬זה‬ ‫האדם להתעורר באומרו פרקי התהילים לכוון ולהתחנן נגד כת‬ ‫זכותי ומעמדי על ידי שאני יושבת ומתחברת עם בני עמי‪ ,‬שוב‬ ‫ההיא לבטל אותם ולהשפילם שלא יוכלו לשלוט בהם‪.‬‬ ‫אין יכולים לשלוט בי שום מקטרגים ומשטינים וכל משאלותיי‬ ‫ובכן יכוון באומרו (קמ‪ ,‬ו) "טמנו גאים פח ל"י" ‪ -‬אותם ימי‬ ‫מתמלאים מאת המלך בקרבת אלוקים שיש למלך לכנסת ישראל‪.‬‬ ‫'ל"י' ‪ -‬ארבעים ימי הרחמים‪ ,‬שהם עומדים לטמון לנו פח ומכשול‪,‬‬ ‫ואפשר לרמז ענין זה בפסוקי ריש פרשת ראה (דברים יא‪ ,‬כו‪-‬‬ ‫נא ונא הצלינו מהם ומהמונם‪.‬‬ ‫כז) "ראה אנכי נותן לפניכם היום ברכה וקללה את הברכה אשר‬ ‫עימוד ועיצוב‪ :‬משה קלמן פריינד ‪MKF62602@GMAIL.COM‬‬ ‫וכן יתחנן (קמא‪ ,‬ט) "שמרני מידי פח יקשו ל"י"‪ ,‬גם מרומז‬ ‫תשמעו"‪ ,‬דהנה ידוע דתיבת 'היום' רומז ליומא דראש השנה‪,‬‬ ‫על ימי 'ל"י' שישמור אותי השי"ת מידי מוקשי היצר וטומאותיו‪.‬‬ ‫וכן תיבת 'ראה' יש לרמז בו ראשי תיבות 'א'לול ר'אש ה'שנה'‪,‬‬ ‫וכן (נו‪ ,‬ג) "כי רבים לוחמים ל"י מרום" להתחנן מאוד ולבקש‬ ‫או 'א'לול ה'ושענא ר'בה'‪ ,‬או 'ר'אש ה'חודש א'לול'‪ ,‬ובכן באותו‬ ‫עזר וסיוע שילחמו ממרום למעננו באותם ימי 'ל"י' כי גם הם רבים‬ ‫זמן 'נותן לפניכם ברכה וקללה' ‪ -‬היינו שיש בו התגברות טובה‬ ‫לוחמים עלינו בימים אלו‪ ,‬ואלמלא הקב"ה עוזרו לא יכול להם‬ ‫והשפעה מעולה מלעילא של קרבת אלוקים‪ ,‬אך מנגד יש בו גם‬ ‫ר"ל‪.‬‬ ‫התגברות כוחות הטומאה והקללה ר"ל‪.‬‬ ‫ובאמת הקליפות הגדולים ביקשו לבטל לגמרי את קדושת‬ ‫ועל זה אמר העצה לזה 'אשר תשמעו' ‪ -‬שהוא לשון אסיפה‬ ‫ומעלת אלו הימים‪ ,‬כי באמת ראו שבהם ישראל מתעלים‬ ‫והתאחדות יחד‪ ,‬כמו שמצינו אצל שאול המלך דכתיב (שמואל‬ ‫ומתחזקים ומתקרבים לבורא יתברך שמו‪ ,‬ולכן כתיב אצל בלעם‬ ‫א' טו‪ ,‬ד) "וישמע שאול את העם" שהוא ענין אסיפת העם ראה‬ ‫ובלק שידוע מזוהר הק' ששני אלו הם קליפות גדולים נגד ישראל‪,‬‬ ‫במפרשים שם‪ ,‬והיינו שאם מתאספים יחד ישראל באחדות‬ ‫והם אמרו (במדבר כב‪ ,‬כו) "ועתה לכה נא ארה ל"י את העם‬ ‫הלבבות‪ ,‬זוכים רק לברכת הימים הללו‪.‬‬ ‫הזה" ‪ -‬שרצו לקלל את ימי 'ל"י' הללו‪ ,‬ארבעים ימי הרחמים‪ ,‬לבל‬ ‫וכן ידוע בספרים הקדושים קדושת ומעלת ישיבת חברים יחד‬ ‫יוכלו ישראל להתקרב לאביהם שבשמים אחת בשנה בימים אלו‪,‬‬ ‫בימים רמים אלו‪ ,‬להתחזק בענייני השעה ואיש את רעהו יעזורו‬ ‫כי ידעו שכל זמן שיש לישראל ימים אלו‪ ,‬לא יוכל להיות להם‬ ‫להתקרב לתשובה ולמעשים טובים של ימים אלו‪ ,‬וגדולה לגימה‬ ‫שליטה עליהם‪ ,‬ולכן ביקשו לקלקל ימים הללו‪ ,‬ואמרו בלשון‬ ‫'אר"ה' שהוא ראשי תיבות 'א'לול ר'אש ה'שנה' ‪ -‬שרצו לקלקל‬ ‫שמקרבת את הלבבות‪ ,‬ורמזו שתיבת 'כוס' ראשי תיבות 'ו'יאמר‬ ‫בעיקר את ארבעים הימים שסביב אלול וראש השנה‪ ,‬כי זה כוחה‬ ‫ס'לחתי כ'דבריך'‪ ,‬שעל ידי שיושבים ישראל יחד ושותים לחיים‬ ‫ותוקפה של ישראל!‬ ‫ומתחזקים בימים אלו‪ ,‬זוכים למחילת עוונות‪.‬‬ ‫וכמשקל נגד הני קליפות נוראים שמתגברים בימים אלו‪ ,‬יש‬ ‫ומשמיא קא זכו לי להוסיף גם אני חלקי ברמז נאה בפסוק‬ ‫לנו את קדושת ומעלת חודש אלו"ל שהוא ראשי תיבות "ל'הצילך‬ ‫(תהלים קלג‪ ,‬א) "הנה מה טוב ומה נעים שבת אחים גם יחד"‪,‬‬ ‫ו'לתת א'יביך ל'פניך" (דברים כג‪ ,‬טו)‪ ,‬היינו שאם תעשה אתה‬ ‫שעולה בגימטריא יחד עם תשע תיבותיו כמניין "ונסלח לו‬ ‫חלקך להתעלות ולנצל כראוי את קריאת השי"ת אליך‪ ,‬אזי הוא‬ ‫מחטאתו אשר חטא" (ויקרא יט‪ ,‬כב)! הפלא ופלא! שזאת היא‬ ‫יתברך יצילך ויתן אויבך ‪ -‬היצה"ר וכת דיליה ‪ -‬לפניך שתוכל‬ ‫אשר טוב ונעים בשבת אחים יחד ‪ -‬שעל ידי זה נסלח להם לכל‬ ‫להכניעם ולנצחם לגמרי!‬ ‫היושבים יחד מכל חטאתיהם!‬ ‫ועל זה מודים ואומרים עוד בספר תהילים (ל‪ ,‬ב) "ארוממך ה'‬ ‫ועוד דרגה גבוהה יותר של תשובת ישראל היושבים יחד‬ ‫כי דיליתני ולא שמחת אויבי ל"י"‪ - ,‬שלא הצליחו אויביי הרעים‬ ‫אפשר להגיע בעת שיושבים יחד והחכם יושב ודורש לפניהם‬ ‫של ימי 'ל"י' אלא אני שמחתי ואני ניצחתי במלחמה זו!‬ ‫כמובא בחז"ל (מדרש משלי י)‪ ,‬וכפי שמאריך בזה אאזמו"ר‬ ‫וכפי שנרמז עוד שם (קיח‪ ,‬ז) "ה' ל"י בעוזרי ואני אראה‬ ‫זצוק"ל בספרו טהרת הקודש מאמר תשובה סגולית‪ ,‬עיי"ש‬ ‫בשונאי"‪ ,‬דכיון דהשי"ת הוא 'ל"י' ‪ -‬באותם ימי הרחמים ‪ -‬בעוזרי‪,‬‬ ‫ותרווה נחת‪.‬‬ ‫לכן 'לא אראה בשונאי'! כי אני יצליח לעמוד נגדם ולצאת זכאי‬ ‫ועל ידי שנתחזק לאהוב ולהיות באחדות ובאהבה זה עם‬ ‫וטהור בדין!‬ ‫זה‪ ,‬נזכה לעדותו של מרן ישמח משה זי"ע שאמר שאף שדרגת‬ ‫ובכן בעזהשי"ת כשנגיע באהבה ובקדושה לסוף אותם‬ ‫תשובה מאהבה הוא דרגה רמה שיחידי סגולה יכולים לבוא אליה‪,‬‬ ‫ארבעים ימים רמים‪ ,‬נוכל לראות אויבינו בטלים ומתבטלים‪,‬‬ ‫אבל תשובה שעושים ישראל יחד‪ ,‬אזי בכח הרבים יכולים להגיע‬ ‫וכנרמז בקרא שם (יח‪ ,‬לח) "ארדוף אויבי ואשיגם ולא אשוב עד‬ ‫למעלת תשובה מאהבה‪ ,‬אף שכל אחד לעצמו עושה תשובה‬ ‫כלותם"‪ ,‬שתיבת 'כלותם' רמזו בו בספרים שהוא אותיות 'כלות מ'‪,‬‬ ‫מיראה לבד‪ ,‬כי צירוף תשובותיהם של ישראל גורם שיתהפכו כל‬ ‫דהיינו ככלות אותם ארבעים ימי רצון ורחמים‪ ,‬אז נראה שרדפנו‬ ‫הזדונות לזכיות כמו תשובה מאהבה‪ ,‬אכי"ר‪.‬‬ ‫את כל אויבנו ולא ישיבו כלל להזיקנו‪ ,‬כי כבר עברו ארבעים ימי‬ ‫יו"ל ע"י מוסדות האר"י שבחבורה ללימוד תורת הנגלה והנסתר בארה"ק ‪ //‬רחוב ר‘ יהושע ‪ - 7‬בית שמש‬ ‫טלפון‪ // 025600080 :‬אימייל‪A6639095@gmail.com :‬‬