gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

עומקא דפרשה · Omke Deparsha — ניצבים וילך (2026-08-31)

מוציא לאור: עומקא דפרשה · Omke Deparsha

שבוע: ניצבים וילך (2026-08-31)

עומקא דפרשה · Omke Deparsha — ניצבים וילך (2026-08-31)

פתח את ה-PDF הורדה

‫עומקא דפרשה‬ ‫במה ללומדי התורה ‪ -‬מודיעין עילית‬ ‫ידיעה ובחירה‬ ‫מצות חינוך לבחירה‬ ‫שער הציון‬ ‫הבחירה בחיים‬ ‫פר' נצבים ‪ -‬במצות הבחירה‬ ‫מצות הבחירה‬ ‫בס"ד ערב ש"ק פר' נצבים וילך כ"ג אלול תשפ"ו‬ ‫ביאור ענין הבחירה‬ ‫שנה י"ט‬ ‫פנינים‬ ‫הרגל במצוות‬ ‫גליון‬ ‫בחיים בדורינו‬ ‫תתס"ז‬ ‫ובחרתיבצ ברה‬ ‫תור‬ ‫מצות‬ ‫מצוות חינוך לבחירה בחיים‬ ‫הרב אברהם לוי ‪ -‬ר”כ ’עוד יוסף חי’‬ ‫הרב אברהם וינברג‬ ‫נצטוינו בתורה הקדושה “ובחרת בחיים” והיא ממצות עשה כמבואר בהרחבה‬ ‫אתם נצבים היום כולכם לפני ה’ אלקיכם‪ַַ ...‬ט ְְּפֶכֶ ם ְנְ ֵֵׁשיֶכֶ ם וגו’ ואי’ במכילתא‬ ‫בשערי תשובה לרבינו יונה (ש”ג יז)‪ .‬ומבואר גם ברמב”ם בהלכות תשובה (פ”ה‬ ‫(בא יג‪ ,‬ב)‪” ,‬וכי מה טף זה יודע להבין בין טוב לרע‪ ,‬אלא ליתן שכר למביאיהם”‪.‬‬ ‫ה”ג) שיש חיוב על האדם לבחור בקיום התורה ומצוותיה‪ ,‬ולא ח”ו להיפך‪.‬‬ ‫וכי מי שהביא את בניו למעמד הקדוש סובר שהם יבינו‪ ,‬אלא שהמצווה היא‬ ‫עם כל זה יש כאן גם משמעות פשוטה וברורה שהאדם יבחר בחיים שיש בהם‬ ‫על האב הרוצה לעלות להיראות ולהתעלות‪ ,‬דע לך‪ ,‬שהצמיחה שלך היא שגם‬ ‫סיפוק ותענוג מתוך חיות של שמחה עם הרגשה טובה וסיפוק נפשי‪ ,‬שהוא‬ ‫אלו שעדיין אינם מבינים יצטרפו אל אביהם בעלייתו‪ ,‬כשבבא הזמן כל אותם‬ ‫מחובר להשי”ת‪ ,‬וכל זה נכלל במילה אחת בלשון בעלי המוסר והקבלה שהוא‬ ‫דברי התורה ומנגינותיה‪ ,‬מעמדי הקהל וניצבים‪ ,‬שנתדבקו באזניהם יכנסו אל‬ ‫הנהגת ומידת השמחה‪ ,‬והיינו שבורא עולם מצוה אותנו‪ :‬בני היקרים! תבחרו‬ ‫הלב‪.‬‬ ‫לחיות בשמחה תמיד ותרדפו אחרי המידה הזאת בכל מחיר‪ ,‬כיון שזהו המפתח‬ ‫זו מטרת החינוך לתורה ולמצוות‪ ,‬ככל מצוות עשה‪ ,‬שכל איש ישראל‬ ‫לקיום כל התורה כולה‪ ,‬וההיפך ממנה הוא ההרס והחורבן לכל חיות האדם‪,‬‬ ‫מחוייב בה‪ ,‬כך היא גם מצוות הבחירה עצמה‪ .‬כך כתב רבינו יונה‪” :‬ודע‬ ‫וממנה מגיעים לדיוטות תחתונות ר”ל‪ ,‬כמו שנאמר בתורה הקדושה בסוף‬ ‫כי המעלות העליונות נמסרו במצות עשה‪ ,‬כמו מעלת הבחירה‪ ,‬שנאמר‪:‬‬ ‫התוכחות‪( ,‬פר’ כי תבוא מה‪-‬מז)‪ ,‬ובאו עליך כל הקללות האלה וכו׳ “תחת אשר‬ ‫ּוָב ַַח ְְר ָָּת ַַּב ַַחִּיִ ים (שע”ת ש”ג‪ ,‬יז)‪ .‬פשוטו של מקרא מלמד‪ ,‬שיש לבחור בחיים‪,‬‬ ‫ָ‬ ‫לא עבדת את ה׳ אלוקיך בשמחה ובטוב לבב מרוב כל”‪.‬‬ ‫ּוָב ַַח ְְר ָָּת ַַּב ַַחִּיִ ים ‪ְְ -‬ל ַַמ ַַען ִִּת ְְחֶיֶ ה ַַא ָָּתה‬ ‫כשהבחירה הזו היא למען הדורות הבאים‪ָ :‬‬ ‫ובביאור מידה זו‪ ,‬הובא בשם הגר”נ וינברג זצ”ל (בספר מ”ח דרכים לחכמה‪ ,‬עמ’‬ ‫ְוְ ַזַ ְְר ֶֶעָך (ל‪ ,‬יט)‪ .‬הבחירה מחייבת במהותה את החינוך לעצמך ולזרעך‪ .‬למרות‬ ‫קה) שהוא כח אדיר של אנרגיה טהורה לעבודת השי”ת‪ ,‬ובזה יכול לעשות כל‬ ‫שהחינוך למצוות מדרבנן‪ ,‬אבל עצם העברת התורה לדור הבא‪ ,‬היא עיקר‬ ‫דבר‪ ,‬טוב יותר‪ ,‬מהר יותר‪ ,‬וחזק יותר! וממילא שמחה זו‪ ,‬צריכה להיות בכל‬ ‫הדאורייתא‪ .‬כשם שעיקר החיוב של תלמוד תורה ניתן כדי להעבירה לדור‬ ‫המצבים‪ ,‬ושמחה זו אינה שיכרות והוללות או פורקן יצרים ח”ו‪ ,‬אלא תחושת‬ ‫הבא וכלשונו של הרמב”ם‪” :‬שצונו ללמוד חכמת התורה וללמדה וזה הוא‬ ‫אושר פנימי עמוק שזוכה להיות קרוב לאור השי”ת‪ ,‬וזוכה להישגים בעבודתו‬ ‫שנקרא תלמוד תורה והוא אמרו ושננתם לבניך” (סה”מ מ”ע יא)‪ .‬היות וכל‬ ‫יתברך‪ ,‬וזה נותן לו סיפוק ושמחה תמידית להמשיך הלאה והלאה‪ ,‬דאינה כמו‬ ‫לימוד התורה להם הוא ההעמדה שלנו אתם אל מול הר סיני‪ .‬כנאמר‪ַ”ַ :‬רק‬ ‫שמחה זמנית של אשליה רגעית שמתפוגגת לאחר זמן קצר וחוזר לעצבות‬ ‫ּוֶפן ָיָ סּורּו‬ ‫ּוְׁשֹמֹר ַנַ ְְפ ְְׁשָך ְְמֹאֹד ֶֶּפן ִִּת ְְׁשַּכַ ח ֶֶאת ַַה ְְּד ָָב ִִרים ֲֲא ֶֶׁשר ָָראּו ֵֵעיֶנֶ יָך ֶ‬ ‫ִִה ָָּׁש� ֶֶמר ְְלָך ְ‬ ‫וחוסר חשק‪ ,‬אלא השמחה בעבודתו יתברך היא שמחה תמידית לכל ימי חייו‬ ‫הֹוַד ְְע ָָּתם ְְל ָָבֶנֶ יָך ְוְ ִִל ְְבֵנֵ י ָָבֶנֶ יָך (דברים ד‪ ,‬ט)‪ .‬הוסיף הרמב”ן‬ ‫ִִמ ְְּל ָָב ְְבָך ֹּכֹל ְיְ ֵֵמי ַַחֶּיֶ יָך ְוְ ַ‬ ‫עד יומו האחרון‪ .‬עכת”ד‪.‬‬ ‫שבכל לימוד תורה יש את העברת המעמד הגדול הזה‪” :‬והזהיר פן יסורו מן‬ ‫הלב מהודיעם לבנים ולבני בנים לדורות עולם‪ .‬ואל תטעה בזה מפני דרשם‬ ‫והיינו שעבודת השמחה אינה פשוטה כפי שסבורים פשוטי העם‪ ,‬ובכדי להיות‬ ‫בפרק ראשון של קידושין (ל א) לבניך ולבני בניך בלימוד התורה לבני בנים‪’ .‬כי‬ ‫במצב של שמחה‪ ,‬צריך להתפלל כל יום ויום להשי”ת שיזכה לשמחה פנימית‬ ‫לימוד אמונת התורה הוא הלימוד בתורה’‪ .‬אבל נתבונן ונקח ראיה מדבריהם‬ ‫להבין ולהשכיל בקירבת ה’ כנ”ל‪,‬ולזכות לסייעתא דשמיא תמידית לבחור‬ ‫כי היא מצוה עולמית ועם כל הדורות ידבר שלא ישכחו ענין המעמד ההוא‬ ‫במידת השמחה‪.‬‬ ‫שהיה לכל אדם במראית עיניהם ושמיעת אזניהם ושיעתיקו זה מדור לדור‬ ‫וממילא אם האדם שמח שמחה חיצונית ופנימית‪[ ,‬דאמנם השמחה הפנימית‬ ‫לעולם” (סה”מ שכחת הלאוין ב)‪ .‬הבחירה בחיים שלנו אינה נעצרת בנו אלא‬ ‫היא האמיתית‪ ,‬אך ע”י שמחה חיצונית גורם להביאו לשמחה פנימית‪ ,‬וכידוע‬ ‫היא ההמשך של חיינו שקבלנו מהדור הקודם והעברת החיים לדור הבא‬ ‫שאחרי המעשים נמשכים הלבבות]‪ ,‬אז יוכל לעבוד את השי”ת מתוך עונג‬ ‫ומכאן החיוב ללמדם תורה להעמידם לפני הר סיני ולחנכם למצוות‪ .‬ההדרכה‬ ‫ושמחה‪ ,‬ולקיים כל מצותיו‪ ,‬ללמוד וללמד ולהתענג על השי”ת כל החיים‪,‬‬ ‫הזו לחזק את יסודות האמונה בתקופות קשות של פיתויים ושמד היא העצה‬ ‫והחיים הם חיים של תענוג שחי באור ה׳‪ ,‬וצמוד לבורא יתברך כל הימים‪,‬‬ ‫שנתן הרמב”ם לסובלים ממשיח שקר ומגזרות שהיו בארץ הדרום‪” :‬וראוי‬ ‫וממילא אינו נופל לעצבות ועצלות‪ ,‬אלא תמיד עובד את עבודת בוראו בשמחה‬ ‫לכם אחינו שתגדלו בניהם על המעמד ההוא הגדול ותספרו בתוך קהל ועדה‬ ‫וטוב לבב בכל המצבים שעוברים עליו‪ ,‬וניצול מנפילה ליאוש ודכאון ושאר‬ ‫גדולתו והדורו שהוא עמוד שהאמונה סובבת עליו והטענה המביאה לידי אמת‬ ‫מרעין בישין וד”ל‪.‬‬ ‫וגדלו המעמד ההוא על כל גדולה כמו שגדלו הקב”ה שנאמר ִּכִ י ְְׁש ַַאל ָנָ א ְְלָיָ ִִמים‬ ‫יסוד ושורש כח השמחה התמידית בנויים על אמונה ובטחון בבורא יתברך‪,‬‬ ‫ִִראֹׁשִֹנִ ים ֲֲא ֶֶׁשר ָָהיּו ְְל ָָפֶנֶ יָך וגו’ (דברים ד‪ ,‬לב‪ .‬אגרת תימן)‪.‬‬ ‫ותענוג זה להיות בשמחה תמיד‪ ,‬הוא דבר הכרחי וקיומי לנפש‪ ,‬ורק כאשר יש‬ ‫הקושי לחלק מההורים ומהמחנכים במצווה זו‪ ,‬היא הענקת הכח‪ ,‬הזכות‬ ‫את זה לאדם‪ ,‬יכול הוא לעבוד את עבודת בוראו כראוי‪ ,‬וכיום ישנם שרוצים‬ ‫והחובה לבחור בין שתי אפשרויות‪ .‬הן כך יאמרו‪ ,‬הרי אין לנו אלא אמת אחת‬ ‫לעבוד את השי”ת מתוך שמחה‪ ,‬והם מאמינים בו יתברך בכל לבבם‪ ,‬אבל קשה‬ ‫ומה לנו כי נאפשר‪ ,‬כשבכך גם נאשר‪ ,‬שיש גם דרכים אחרות! אכן את השאלה‬ ‫להם לעמוד בזה מחמת טעות ובלבול בתפיסה הנכונה של עבודת השמחה‪,‬‬ ‫הזו יש לשאול את התורה עצמה‪ ,‬שהקדימה את האפשרויות האחרות לפני‬ ‫וממילא לא מרגישים בה שום עונג‪ ,‬אבל הנכון הוא שמהות עבודת השי”ת מתוך‬ ‫ּוָב ַַח ְְר ָָּת ַַּב ַַחִּיִ ים‬ ‫שציוותה על החיים‪ַַ :‬ה ַַחִּיִ ים ְוְ ַַה ָָּמֶוֶ ת ָנָ ַַת ִִּתי ְְל ָָפֶנֶ יָך ַַה ְְּב ָָרָכָ ה ְוְ ַַה ְְּק ָָל ָָלה ָ‬ ‫שמחה‪ ,‬היא עצם ההכרה והאמונה והבטחון בבורא יתברך והקשר התמידי עמו‪,‬‬ ‫ְְל ַַמ ַַען ִִּת ְְחֶיֶ ה ַַא ָָּתה ְוְ ַזַ ְְר ֶֶעָך‪( :‬שם)‪ .‬אלא שבורא העולם מאמין בנו ורק לכן הוא‬ ‫דהיינו האמונה האמיתית והדביקות בו‪ ,‬והוא שתכלית החיים היא לזכות לחיות‬ ‫ברא אותנו ונתן לנו את תורתו‪ .‬ככתוב בתורתו‪ַַ :‬הּצּור ָָּת ִִמים ָָּפ ֳֳעלֹו ִּכִ י ָכָ ל ְְּד ָָרָכָ יו‬ ‫את החיים עם השי”ת מתוך שמחה‪ ,‬וזה שייך לכל אדם בכל מצב ובכל מדרגה‬ ‫”ֵאל ֱֱאמּוָנָ ה ‪ -‬שהאמין בעולם ובראו”‪.‬‬ ‫ִִמ ְְׁש ָָּפט ֵֵאל ֱֱאמּוָנָ ה (דברים לב‪ ,‬ד) ובספרי‪ֵ :‬‬ ‫ובכל רגע מימי חייו!‬ ‫ורק מתוך שבחר בנו ‪ -‬ברצונו שלו‪ ,‬מכל העמים‪ ,‬הוא נתן לנו את תורתו‬ ‫ומי שמכיר באמת מה השי”ת רוצה מאתנו‪ ,‬הוא זוכה לתענוג וסיפוק וחיות של‬ ‫תורת אמת‪ .‬החינוך שלנו בא להעניק להם עצמאות בבא העת‪ ,‬לכן צריך‬ ‫שמחה תמידית‪ ,‬ואינו מתייאש מעבודה זו כל ימי חייו‪ ,‬ומשום כך גם אינו זקוק‬ ‫להעמידם על רגליהם שלהם ולא להשאירם חלשים ותלויים בזולת‪ .‬מכאן‬ ‫לחפש דברים אחרים שישמחו אותו‪ ,‬וזהו סוד החיים לחיות עם השי”ת‪ ,‬משום‬ ‫גם החובה והמצווה שנראית במבט שלנו לא קשורה כל כך למעלה העליונה‬ ‫שהקשר התמידי עם השי”ת‪ ,‬נותן בו שמחה וחיות דקדושה תמידית‪[ .‬וע”ע‬ ‫של הבחירה‪” .‬ללמדו תורה ולמדתם אותם את בניכם‪ .‬ללמדו אומנות תני רבי‬ ‫בהרחבת הדברים בקונטרס בים דרכך ‪ -‬החיים להגרי”מ מורגנשטרן שליט”א]‪.‬‬ ‫ישמעאל ובחרת בחיים זו אומנות‪ .‬להשיאו אשה והודעתם לבניך ולבני בניך‬ ‫וכל זה מתחיל בראשית היום‪ ,‬עם קומו בבוקר‪ ,‬שהעומד ממיטתו‬ ‫אימתי אתה זוכה לבניך ולבני בניך בשעה שאת משיא את בניך קטנים‬ ‫ומודה בשמחה רבה לפני מלך חי וקיים‪ ,‬עם ברכות השחר‬ ‫רבי עקיבה אומר אף לשוט על פני המים דכתיב למען תחיה‬ ‫המשך בעמ’ ‪4‬‬ ‫המשך בעמ’ ‪4‬‬ ‫‪03-76-30-585‬‬ ‫שנת תשפ"ו‬ ‫שלוחה ‪[ 74‬ע"ד]‬ ‫דפרשה במשך‬ ‫עומקא‬ ‫דפרשה‬ ‫הוצאת‬ ‫עומקא‬ ‫לכיסויפלוס –‬ ‫בתרומהבנדרים‬ ‫הדין דפרשה‬ ‫תרומותליום‬ ‫לעומקא‬ ‫זכות‬ ‫תורה‬ ‫בחירה‬ ‫הציו‬ ‫נחשב‬ ‫אם הרגלשער‬ ‫מצוהשל‬ ‫מלחמתה‬ ‫תורה‬‫הציו‬ ‫שער‬ ‫עניןשל‬ ‫הבחירה‬ ‫מלחמתה‬ ‫ביאור‬ ‫הרב עזרא סופר‬ ‫הרב אורי שחר‬ ‫עשיית המצוות היא קיום הבחירה בחיים‪ ,‬וזהו פשוטו של מקרא “ובחרת בחיים”‪.‬‬ ‫בפר’ נצבים (ל‪,‬יט) החיים והמות נתתי לפניך הברכה והקללה ובחרת בחיים למען‬ ‫[בין לשי’ הראשונים שבכל עשיית מצוה מקיים גם מצות ובחרת בחיים‪ ,‬ובין‬ ‫תחיה אתה וזרעך‪ .‬ופי’ רש’’י ובחרת בחיים אני מורה לכם שתבחרו בחלק החיים‪,‬‬ ‫לשיטות שלא מנוהו במנין המצוות]‪ .‬ויש לעיין במשמעות “חיים” שנאמר בציווי‬ ‫כאדם האומר לחבירו בחר לך חלק יפה בנחלתי ומעמידו על חלק היפה ואומר‬ ‫זה‪ ,‬אם הוא שם כולל על כל המצוות שהן מביאות לחיים‪ .‬או כפשוטו דהוא החיים‬ ‫לו את זה ברור לך‪ ,‬ועל זה נאמר (תהלים טז‪,‬ה) ה’ מנת חלקי וכוסי אתה תומיך‬ ‫בעצם דהיינו חיי נצח‪[ ,‬וכלשון הרמב”ם בהל’ תשובה רפ”ח‪ ,‬הטובה הצפונה‬ ‫גורלי‪ ,‬הנחת ידי על גורל הטוב לומר את זה קח לך עכ’’ל‪.‬‬ ‫לצדיקים היא חיי העולם הבא והיא החיים שאין מות עמהן והטובה שאין עמה‬ ‫והשאלה עולה מאליה‪ ,‬הרי הענין של בחירה הוא לכאו’ מצב שהכל תלוי‬ ‫רעה]‪ .‬כלומר האם מצות הבחירה מתקיימת במה שאדם בוחר במעשי המצוות או‬ ‫בבחירתו של האדם‪ ,‬ומנגד בחירה היא מצות עשה כמבואר כאן וכמו שכתב‬ ‫בכך שהוא בוחר בעוה”ב‪.‬‬ ‫רבינו יונה בשערי תשובה שער ג’ אות י’’ז שהבחירה היא מצות עשה שנלמדת‬ ‫ולפי הצד הב’‪ ,‬במעשה המצוה מצד עצמו לכאו’ עדיין לא מתקיימת מעלת‬ ‫מכאן‪ ,‬ואשר על כן צ’’ב היכן כאן הבחירה‪.‬‬ ‫הבחירה‪ ,‬אלא דוקא כאשר בוחר במצוה מתוך הכרה שזה החיים‪ ,‬ונמנע מהעבירה‬ ‫עוד יש לעיין שהרי בחירה שייכת על מצוות ולא על חיים‪ ,‬ומה שייך לומר‬ ‫מתוך הכרה שהיא מוות‪ .‬וכ”כ בדעת תורה (דברים יח) דהציווי כלפי הל”ת הוא‬ ‫ובחרת בחיים ובשאלה זו עמד מרן זצוק’’ל באילת השחר‪ ,‬וביאר שהבוחר בטוב‬ ‫שלילת הרע‪ ,‬שמלבד עצם העבירה‪ ,‬צריך שידע ויבין בגודל רעתה‪ ,‬דהוא היצר‬ ‫והם המצוות שהם החיים הנצחיים יקבל שכר כמו שבחר בחיים ע’’ש וצ’’ב‬ ‫הוא השטן הוא המוות‪.‬‬ ‫בתירוץ רבינו דכיון שלא שייך צווי לבחור את החיים מדוע יקבל על זה שכר‬ ‫וכן משמע בדברי החסיד יעבץ על אבות (פ”ב‪ ,‬יח) שכתב שעיקר ציווי ובחרת‬ ‫כמו שבחר בחיים הרי זה דבר שלא שייך לצוות עליו וממילא מדוע יקבל שכר‪.‬‬ ‫בחיים בא לומר שתבחר בטוב מפני שהוא טוב בעצם‪ ,‬ולא בשביל השכר‪ ,‬והיא‬ ‫ועוד צ”ב מדוע באמת לא כתוב ובחרת בטוב ובפרט דלעיל כתוב ראה נתתי‬ ‫ההכרה שעל ידי המצוה הוא מתדבק בה’ ומחיה את עצמו‪.‬‬ ‫לפניך את הטוב ואת הרע את החיים ואת המות ומדוע כאן כתב ובחרת בחיים‬ ‫ועי’ בשפתי חיים (בחירה עמ’ כ) בשם הגרש”ז מקלם שבחירה היא מעלה שצריך‬ ‫ולא ובחרת בטוב או שהיה אומר ובחרת בברכה שהרי כאן הזכיר שנותן לפנינו‬ ‫לקנות‪ ,‬וע”י כל בחירה טובה האדם משעבד את רצונות גופו לשכל‪ ,‬וביאר שם‬ ‫את הברכה והקללה‪.‬‬ ‫(עמ’ כד) שבכל ויכוח בין השכל לרצון הגופני מתקיימת הבחירה‪.‬‬ ‫ונראה בזה‪ ,‬דהנה כל מי שעמדו רגליו על הר סיני יודע שהחיים האמיתיים‬ ‫ולפי זה גם מה שהאדם התרגל לעשות באופן שלכאו’ כבר לא נחשב שבוחר‪ ,‬זה‬ ‫הם חיי תורה ומצוות והם נותנים לאדם אושר ושמחה בזה ובבא וכמו שכתוב‬ ‫גופא הבחירה ששיעבד את רצונו לשכלו‪ .‬וא”כ מה שהרגיל עצמו בכך היא מעלה‪,‬‬ ‫במשנה באבות כך היא דרכה של תורה וכו’ אם אתה עושה כן אשריך בעוה’’ז‬ ‫ואמנם מעלתו מתעצמת ככל שההרגל בא מתוך הכרה שזהו הטוב והישר והדרך‬ ‫וטוב לך לעוה’’ב וכן יש מצוות שאדם אוכל פירותיהן בעוה’’ז והקרן בעוה’’ב‪.‬‬ ‫המביאתו לחיי נצח‪.‬‬ ‫נמצא שכאשר בא היצה’’ר להטעות לעבירה ח’’ו הוא צריך לסמא עין האדם‬ ‫ובס’ אור עולם (ח”ז) לרבי אביגדור מילר זצ”ל‪ ,‬הכריח כן מהתפילה “ותרגילנו‬ ‫ולהשכיחו מהחיים האמיתיים ולהראותו דמיון שכביכול החיים של הגשמיות‬ ‫בתורתך”‪ ,‬שאנו מבקשים לקנות את כח ההרגל‪ ,‬משום שתכלית הכל שרצוננו‬ ‫ושל העבירה הם החיים האמיתיים עכ’’פ בשעה הזאת ועל דרך שאמרו בנדרים‬ ‫יהיה לעשות רצונו ית’‪ ,‬כלומר שההרגל אינו סתירה לבחירה אלא תוצאה‬ ‫ל’’ב ב’ דבשעת יצר הרע לית דמדכר ליה ליצר הטוב ע’’כ ויש לו ליצה’’ר הרבה‬ ‫ממנה‪[ .‬ונקט שם שמקבל שכר על המעשה הראשון שגרם‬ ‫דרכים ופלפולי הבל כיצד לנסות להכשיל את האדם וזה לעומת זה עשה‬ ‫להרגל‪ ,‬ואף כשאביו הרגילו לכך מקבל שכר על זה]‪.‬‬ ‫האלוקים שיש לאדם נסיון להבחין ולהחליט מה היא הדרך הנכונה‪.‬‬ ‫והשתא דאתינן להכי יש לומר דזה גופא הצווי של מצות הבחירה דהיינו שכאן‬ ‫גילה הקב’’ה שהנסיונות יהיו כאלו שהעבירה תיראה לכם מצוה והמצוה‬ ‫תיראה לכם עבירה וכמבואר בספר מס’’י בדרך משל שהאדם ההולך בחושך‬ ‫תורה‬‫הציו‬ ‫והבחירה‬ ‫שער‬ ‫מלחמתה של‬ ‫ה’‬ ‫ידיעת‬ ‫יכול לחשוב שעמוד זה אדם ואדם זה עמוד ע’’ש ולכן אנחנו מצווים לעמול‬ ‫ולטרוח כדי לגלות ולהבחין מה הם החיים האמיתיים וזו המצוה של ובחרת‬ ‫בחיים לחפש מה היא הדרך הטובה ולעשותו‪.‬‬ ‫הרב אפרים מרכוס‬ ‫ונמצא שבחירה אין הכוונה שאני יכול לעשות מה שאני רוצה אלא בחירה‬ ‫יש לבאר הענין שאין סתירה בין ידיעת השם לבחירה‪ ,‬דהנה כתב הרמב”ם פ”ה‬ ‫הכוונה דע לך שאתה במצב שאתה לא יודע מה היא הדרך הטובה ואתה‬ ‫מהלכות תשובה‪ :‬שמא תאמר‪ ,‬והלא הקב”ה יודע כל מה שיהיה‪ ,‬וקודם שיהיה‪.‬‬ ‫צריך לעמול ולטרוח כדי לגלות אותה וזו המצוה של בחירה לגלות היכן‬ ‫ידע שזה יהיה צדיק או רשע‪ ,‬או לא ידע‪ .‬אם ידע שהוא יהיה צדיק ‪ -‬אי אפשר‬ ‫נמצא המעשה הטוב ולעשותו‪ .‬משל למלך שרצה לבחון את עבדיו על מידת‬ ‫שלא יהיה צדיק‪ ,‬ואם תאמר שידע שיהיה צדיק ואפשר שיהיה רשע ‪ -‬הרי לא‬ ‫חריצותם ולכן החביא זהב אמיתי וכן זהב מזויף וביקש מעבדיו למצוא לו את‬ ‫ידע הדבר על בוריו‪.‬‬ ‫הזהב האמיתי הנה לא יועיל לעבדים למצוא את הזהב שהרי שמא הוא הזהב‬ ‫ולכאורה אפשר לבאר לפי דרגתנו באופן פשוט‪ .‬הנה בענין הבחירה יש להאריך‬ ‫המזוייף אלא הם גם צריכים ללמוד כיצד מבחינים בין זהב אמיתי לבין זהב‬ ‫טובא‪ ,‬אך אכתוב בקצרה‪ ,‬הרי זה מה שכתב שם הרמב”ם‪ :‬רשות לכל אדם נתונה‪,‬‬ ‫מזויף‪.‬‬ ‫אם רצה להטות עצמו לדרך טובה ולהיות צדיק ‪ -‬הרשות בידו‪ ,‬ואם רצה להטות‬ ‫והשתא מיושב נמי שאלה ג’ מדוע לא כתוב ובחרת בטוב‪ ,‬די’’ל שא’’א לאדם‬ ‫עצמו לדרך רעה ולהיות רשע ‪ -‬הרשות ביד‪ .‬ועוד‪ ,‬הרי היינו כולנו במעמד הר‬ ‫לגלות הטוב האמיתי רק כאשר מתייחס לזה כמו אל החיים שלו ורק באופן זה‬ ‫סיני וקיבלנו את התורה‪ ,‬ואמרנו גם ”נעשה ונשמע”‪ ,‬ברור מבחינת היהדות‬ ‫יש העמל הנכון והסייעתא דשמיא לגלות הטוב‪.‬‬ ‫שמוטל עלינו עשיה‪.‬‬ ‫ובזה יש להבין את דברי רבינו יונה בשע’’ת ש”ג אות י’’ז שכתב וז’’ל ודע כי‬ ‫ומעתה קשה באמת אם יש בחירה איך אומרים שהקב’’ה יודע הכל מראש מה‬ ‫המעלות העליונות נמסרו במצות עשה‪ ,‬כמו מעלת הבחירה‪ ,‬שנאמר ובחרת‬ ‫שיהיה‪ .‬התשובה על כך פשוטה‪ ,‬ז’’א באמת אי אפשר להבין את זה‪ ,‬וכמו שאנחנו‬ ‫בחיים‪ ,‬ומעלות ת”ת וכו’ ומעלות לכת בדרכי ה’ וכו’ ומעלות שלמות הבטחון‬ ‫לא מבינים את מציאות השם עצמה שהיא רוחנית‪ ,‬וכמו שלא יכולים להבין את‬ ‫וכו’ ומעלות התבונן בגדלות ה’ וכו’ ומעלות זכרון חסדיו והתבונן בהם וכו’ וכו’‬ ‫זה שה’ היה מעולם‪ ,‬כי עולם המושגים שהקב’ה שם אותנו זה מקום וזמן‪ ,‬אבל‬ ‫ע’’ש שמנה עוד ועוד מעלות הקדושה והעבודה והיראה והאהבה והדביקות‬ ‫הוא מחוץ למקום ומחוץ לזמן‪ ,‬ואנחנו לא יכולים להבין את זה‪ ,‬כך גם אנחנו לא‬ ‫ע’’ש‪ .‬ויל”ע דאם נימא שמצוה הבחירה הוא לבחור במעשה הטוב גרידא מה‬ ‫יכולים להבין איך יכול להיות שה’ יודע מה שעדיין לא היה‪ .‬אבל עכ”פ זה ברור‬ ‫המעלה המיוחדת במצות הבחירה‪ ,‬דבשלמא שאר המעלות כולם הם דברים‬ ‫בתורה שיש לנו בחירה‪.‬‬ ‫שניכר עליהם שיש עליהם חשיבות ומעלה וגם אדם צריך לטרוח בהם כדי‬ ‫***‬ ‫להשיגם אך במעלת הבחירה אם נימא שמצות הבחירה הוא לבחור במעשה‬ ‫אמנם בכמה מקומות מצינו שאין לאדם בחירה‪.‬‬ ‫הטוב אם כן איזו מעלה מיוחדת יש כאן‪.‬‬ ‫א‪ .‬א’ כתוב במשלי (כא‪ ,‬א) לב מלך ביד ה’‪ ,‬וביאר המלבי”ם שבמה שנוגע לרבים‪,‬‬ ‫אמנם לפי המתבאר‪ ,‬יש כאן מעלה גדולה משום שאדם המקיים מצות הבחירה‬ ‫הוא משולל בחירה‪ .‬וז”ל‪” ,‬פלגי מים לב מלך ביד ה’” ‪ -‬הגם שלב האדם הפרטי‬ ‫צריך לעמול היטב כמו על סוגיא בלימוד כדי להכריע אם מעשה זה מצוה או‬ ‫נתון ברשותו והבחירה בידו‪ ,‬לא כן לב המלך‪ ,‬אחר שבבחירתו תלוי אושר הכלל‪,‬‬ ‫עבירה‪ ,‬ועל זה נמסר לנו המצוה שאדם שטורח לגלות אם זה מצוה או עבירה‬ ‫ואם יבחר בדרך רע ישחית רבים ועצומים‪ ,‬לכן ליבו זה הכללי הוא ביד ה’‪ ,‬והוא‬ ‫יש לו מצות עשה על טרחה זו‪ .‬וממילא מובנים גם דברי האילת השחר הנ’’ל‬ ‫בענייני הכלל משולל הבחירה‪.‬‬ ‫דכיון שהיצה’’ר מראה לאדם כביכול שהחיים בעוה’’ז הם האמיתיים שפיר‬ ‫ב‪ .‬החפץ חיים בשמירת הלשון ח”ב פי”ב הקשה איך ראובן אמר את שני בני תמית‪,‬‬ ‫אפשר לצוות את האדם לבחור בחיים והיינו שיעמול ויתיגע לגלות מה פעולה‬ ‫הרי זה בכור שוטה [כלשון המדרש]‪ .‬ותירץ שלא היתה לו בחירה בזה‪ .‬וז”ל ָָצ ִִריְך‬ ‫זו שעומדת לפניו האם עבירה היא או מצוה‪.‬‬ ‫ּיֹוֵצא ִִמ ִִּפי ָָה ָָא ָָדם‪,‬‬ ‫אּוֵבן‪ֲֲ ,‬א ָָבל ָָה ִִעְנְ ָיָ ן ַַל ֲֲא ִִמּתֹו הּוא ָּכָ ְך‪ָּ ,‬כָ ל ַַמה ֶֶּׁש� ֵ‬ ‫ְְל ָָה ִִבין ֶֶּב ֱֱא ֶֶמת ִִּד ְְב ֵֵרי ְְר ֵ‬ ‫ובזה יש לבאר הלשון בתפילה אתה בחרתנו מכל העמים שיסוד עניינו הוא‬ ‫ֶּׁשּנֹוֵגֵ ַַע ְְלִיִ ְְר ַַאת ַַה ֵֵׁשם‪ֶֶׁ ,‬שֶּזֶ ה ָָּתלּוי ִִּב ְְב ִִח ַיַרת ָָה ָָא ָָדם]‪ ,‬הּוא ַַהֹּכֹל ִִּב ֵיֵדי ָָׁש ַַמִיִ ם‪,‬‬ ‫[ְל ַַבד ַַמה ֶ �‬ ‫ְ‬ ‫שהקב’’ה כביכול שקל וחישב ומצא שמעשי אבותינו ראויים כדי לבחור בהם‬ ‫ְוְ ֶזֶ הּו ַַמ ֲֲא ַַמר ֲֲחז”ל (ברכות לג‪ַַ :):‬הֹּכֹל ִִּב ֵיֵדי ָָׁש ַַמִיִ ם‪ ,‬חּוץ ִִמִּיִ ְְר ַַאת ָָׁש ַַמִיִ ם‪.‬‬ ‫ולכן בחר בעם ישראל‪ ,‬נמצא מכל זה שיסוד הבחירה הוא השיקול‬ ‫ג‪ .‬כתב האור החיים פר’ כי תבא בתוך הדברים‪” :‬הלחץ הוא‬ ‫דעת והעמל לגלות במה לבחור ומהו הטוב האמיתי‪.‬‬ ‫הדחק שדוחק היצר את האדם לחטוא בעל כרחו”‪.‬‬ ‫הציותורה‬ ‫שער‬ ‫מלחמתה של‬ ‫הציותורה‬ ‫שער‬ ‫מלחמתה של‬ ‫מעלת האדם כבעל בחירה‬ ‫מצות הבחירה‬ ‫דעת רבינו יונה דמה שנאמר בפס’ (ל‪,‬יט) ”החיים והמות נתתי לפניך הברכה‬ ‫רבינו יונה בשערי תשובה שם שכ’ שהמעלות העליונות נמסרו במ”ע כמו‬ ‫מעלת הבחירה‪ ,‬ומעלות ת”ת ומעלת לכת בדרכי ה’ וכו’‪ ,‬סיים שם ”ובעבור‬ ‫ּוָב ַַח ְְר ָָּת ַַּב ַַחִּיִ ים למען תחיה אתה וזרעך”הוא מ”ע גמורה‪ ,‬וז”ל בשע”ת‬ ‫והקללה ָ‬ ‫המעלות האלה נברא האדם”‪.‬‬ ‫(ש”ג יז) ודע כי המעלות העליונות נמסרו במצות עשה‪ ,‬כמו מעלת הבחירה‬ ‫שנאמר ובחרת בחיים‪[ .‬וכוונתו שאין אלו מעלות שנאמרו רק לשלמות אלא‬ ‫והמעלה העיקרית שנברא בעבורה‪ ,‬היא הבחירה‪ ,‬כמבואר בנפש החיים ((שער‬ ‫חיוב על כ”א מישראל]‪.‬‬ ‫א פ”ז) שהאדם נקרא הנפש ונשמת החיים של רבי רבוון עולמות‪ ,‬ושורש נשמתו‬ ‫העליונה היא יותר גבוהה ופנימית מהעולמות הנבראים כולם‪” ,‬ולזאת לו לבדו‬ ‫והביאו החרדים (פ”ט ‪/‬פ”א אות כ)‪ ,‬וביאר את גדר המצוה שבכל עת שמזדמן‬ ‫נתנה משפט הבחירה להטות עצמו ואת העולמות לאיזה צד אשר יחפוץ‪ .‬או‬ ‫לפני האדם איסור או ספק איסור והוא פורש‪ ,‬מקיים מ”ע זו‪.‬‬ ‫אף אם כבר גרם וסיבב ח”ו בחטאיו הריסת העולמות וסדרי המרכבה וחורבנם‬ ‫ועי”ש דמשמע שזהו המקור והטעם שספק דאורייתא לחומרא‪ .‬והביא מתשו’‬ ‫וירידתם ח”ו‪ .‬יש כח וסיפוק בידו לתקן את אשר עיות ולבנות הנהרסות‪ .‬מצד‬ ‫הר”ן (יג) דאפי’ בעסקי העולם כל משכיל בוחר לנפשו את הדרך הבטוחה‬ ‫שהוא כלול ומשותף מכולם‪.‬‬ ‫והשמורה יותר‪ ,‬עאכ”ו שיש לנו לעשות כן בד”ת ומצוות‪.‬‬ ‫ומבואר בזה תכלית בריאת האדם כבעל בחירה כדי לתקן את העולמות! [ולא‬ ‫והרמב”ם לא מנאה במנין המצוות‪ ,‬אך מ”מ גם לשיטתו הוא חיוב‪ ,‬כמ”ש‬ ‫די בטעם שכ’ בדרך ה’ כדי לקבל שכרו בעוה”ב ללא נהמא דכיסופא‪ ,‬דמצד‬ ‫בהקדמה למס’ אבות (שמונה פרקים פ”ח) ”האמת אשר אין ספק בה‪ ,‬שמעשי‬ ‫זה לכאו’ א”א לומר שבעבורה נברא האדם אלא שאחרי שנברא עבור העוה”ב‬ ‫האדם כולם מסורים אליו‪ ,‬אם ירצה יעשה ואם ירצה לא יעשה‪ ,‬מבלי כפיה‬ ‫צריך בחירה‪ ,‬משא”כ מצד תיקון העולמות הרי זה גופא עיקר תכלית האדם‬ ‫כנ”ל‪ ,‬ולכן היא המעלה הראשונה]‪.‬‬ ‫ומבלי הכרח לו על כך‪ ,‬ולפיכך חוייבה המצוה ואמר ראה נתתי לפניך היום את‬ ‫החיים ואת הטוב ואת המות ואת הרע‪ ...‬ובחרת בחיים ונתן הבחירה לנו בזה‪.‬‬ ‫ונובע מהיות האדם צלם אלקים כמבואר בנפה”ח שם‪ .‬ויסוד הדברים כ’‬ ‫המהר”ל (דרך חיים פ”ג טו) בדברי רבי עקיבא בב’ משניות סמוכות‪ ,‬חביב אדם‬ ‫וכך אי’ בספרי (ר”פ ראה)‪” ,‬שמא יאמרו ישראל הואיל ונתן הקב”ה לפנינו ב’‬ ‫שנברא בצלם וכו’ הכל צפוי והרשות נתונה‪ .‬מפני שהבחירה נובעת מכח הצלם‬ ‫דרכים דרך החיים ודרך המוות נלך באיזו מהם שנרצה ת”ל ובחרת בחיים‬ ‫אלקים של האדם‬ ‫למען תחיה אתה וזרעך”‪ .‬ומשמע שהוא ציווי ולא עצה טובה בלבד‪.‬‬ ‫וכך כתב השל”ה (פר’ בראשית תו”א ג בסופו) הנה בהתדמות בדמות וצלם‬ ‫ועי’ בצרור המור (בראשית ג‪,‬כב) שאדה”ר נענש בעונש גשמי ובעונש רוחני‬ ‫הוא דמות דיוקנו כביכול‪ ,‬ושם ה’ נקרא עליו‪ ,‬וזהו באמצעות התורה ובקיום‬ ‫דמה שנתקלל בגשמי הוא על מה שאכל מעץ הדעת‪ .‬ומה שגורש מג”ע הוא‬ ‫מצותיה‪ ,‬מצד מה שהוא אדם בעל בחירה ובוחר בטוב‪.‬‬ ‫עונש על ביטול ובחרת בחיים‪ ,‬שהיה לו לבחור בעץ החיים ולא בעץ הדעת‪.‬‬ ‫ועי’ ספורנו עה”פ נעשה אדם בצלמנו כדמותנו (בראשית א‪,‬כו) שהוא כדמות‬ ‫אך בדברי רש”י עה”פ ובחרת בחיים אני מורה לכם שתבחרו בחלק החיים‪,‬‬ ‫אלקים מצד הבחירה שהיא אלקית‪ ,‬רק מכיון שעלול לבחור גם ברע נא’‬ ‫כאדם האומר לחברו בחר לך חלק יפה בנחלתי ומעמידו על החלק היפה‬ ‫כדמות ולא בדמות‪.‬‬ ‫ואומר לו את זה ברור לך‪ .‬משמע שאין זו מצוה וחיוב אלא עצה‪ .‬וכ”כ הרס”ג‪,‬‬ ‫הבחירה בחיים‬ ‫ובחרת בחיים ‪ -‬ואני מייעץ לך שתבחר בחיים‪ ,‬וכ”כ הרמב”ן (טו) יעצתיך‬ ‫בחוה”ל (שער הבטחון פ”ד) כ’ שקיום ובחרת בחיים מורכב מג’ דברים‪ :‬הא’‬ ‫שתבחר בחיים‪.‬‬ ‫בחירה בלבו ומצפונו‪ ,‬והב’ כוונה והסכמה לעשות מה שבחר בו‪ ,‬והג’ ההוצאה‬ ‫וטעמם י”ל עפ”י מ”ש בס’ הזכרון (על רש”י) דס”ל שכשעושה מפני חיוב וציווי‬ ‫אל גדר המעשה‪ .‬ועי’ כת”ס (נצבים) שביד האדם הבחירה ולא גמר המעשה‬ ‫הרי הוא מוכרח ואין כאן בחירה‪.‬‬ ‫שלזה צריך לעזר אלקי‪.‬‬ ‫וכ’ החסיד יעבץ (פי’ עמ”ס אבות פ”ב י”ח) שהציווי ובחרת בחיים הוא מכיון‬ ‫שע”י קיום התורה זוכים לב’ דברים כדכתיב בקרא לעיל‪ ,‬הא’ ”החיים” שהוא‬ ‫עמוד התורה והמצוה‬ ‫בעצם‪ ,‬והב’ ”הטוב” והוא טובות העולם [כמ”ש ”לשבת על האדמה”]‪ ,‬לכן‬ ‫כ’ הרמב”ם בהל’ תשובה (פ”ה ה”ג) ועיקר זה עיקר גדול הוא‪ ,‬והוא עמוד‬ ‫הזהיר שיבחרו בחיים מצד עצמם והוא הדביקות בה’‪.‬‬ ‫התורה והמצוה‪ ,‬שנאמר ”ראה נתתי לפניך היום‪ ,‬את החיים ואת הטוב‪ ,‬ואת‬ ‫ובעמק הנצי”ב ביאר את עצם הציווי ובחרת בחיים‪ ,‬דכיון שהחיים הם חיי‬ ‫המוות‪ ,‬ואת הרע”‪ ,‬וכתוב ”ראה‪ ,‬אנוכי נותן לפניכם היום ברכה‪ ,‬וקללה” (יא‪,‬כו)‪:‬‬ ‫עוה”ב (עי’ רמב”ם בפ”ח מהל’ תשובה שהם החיים שאין עמהן מוות והטובה‬ ‫כלומר שהרשות בידכם‪ ,‬וכל שיחפוץ האדם לעשות ממעשה בני האדם‪ ,‬עושה‪,‬‬ ‫שאין עמה רעה)‪ ,‬לכאו’ אפשר לבחור ברע למי שיאמר שנוח לפניו להתרחק‬ ‫בין טובים בין רעים‪[ .‬ועי’ בספר העיקרים (מא’ א פ”ג) שתמה על הרמב”ם שלא‬ ‫ממקום הקדושה לנצח‪ ,‬אבל באמת א”א כי לא ידח ממנו נדח‪ ,‬ובע”כ יצרפו‬ ‫מנה עיקר גדול זה בי”ג העיקרים שיסד בפיה”מ פרק חלק]‪.‬‬ ‫ויבררו את נשמתו‪ ,‬ויחזור למקום הקדושה ע”י יסורים‪ .‬וע”ז נאמר ”ובחרת‬ ‫ובמו”נ (ח”ג פי”ז) כ’ הרמב”ם שהיסוד [הראשון] של תורת משה וכל מי שנמשך‬ ‫בחיים” פי’ יותר טוב שתבחר בעצמך ללכת בחיים ממה שתהיה מוכרח להגיע‬ ‫אחריה‪ ,‬הוא שהאדם בעל יכולת גמורה לעשות מה שיבחרהו‪.‬‬ ‫לזה שלא בבחירתך‪ .‬עי”ש‪.‬‬ ‫וכך כ’ בדרשות הר”ן (דרוש ה’) שהכופר בהיות האדם בחירי במעשיו‪ ,‬הרי הוא‬ ‫ועי בהפלאה (כתובות עב‪ ).‬שעצם הבחירה בחיים היא ברורה ופשוטה‪ ,‬אולם‬ ‫כופר בכל התורה [מלבד שחולק על טבע המציאות הנגלה‪ ,‬עי”ש]‪.‬‬ ‫מה שנאמר בפס’ הוא במלחמת היצר שבגמ’ מבואר שיש ב’ דרכים‪ ,‬או בעסק‬ ‫התורה וק”ש‪ ,‬או בזכרון יום המות ושפלות הגוף‪ .‬ועל זה נאמר ”נתתי לפניך‬ ‫ועי’ רבינו בחיי בפר’‪ ,‬ראה נתתי לפניך היום את החיים ואת הטוב‪ ,‬מכאן‬ ‫את החיים והטוב”‪ ,‬להנצל ע”י עסק התורה‪ ,‬או הדרך הב’ ”את המות ואת‬ ‫שהרשות נתונה לו לאדם והבחירה בידו לעשות טוב או רע‪ ,‬שאם לא כן‪ ,‬לא‬ ‫הרע” לזכור יום המיתה והעונש‪ ,‬ובחרת בחיים כי בדרך זו עוז וחדוה במקומו‪,‬‬ ‫היה מקום לתורה‪ ,‬והיה העונש והשכר בטל‪.‬‬ ‫משא”כ בדרך הב’ שמביאה לעצבות‪( .‬וע”ע בס’ המקנה מא‪ .‬ובהק’ לג)‪.‬‬ ‫כתב החרדים בסוף ספרו (דברי כיבושין)‪ ,‬שלשון האדם כלשון המשקל‪ ,‬לימינך‬ ‫הרשות נתונה‬ ‫חיים וטוב לשמאלך מות ורע וצריך להטות אל הטוב כלפי חסד‪ ,‬והיינו דכתיב‬ ‫ראה נתתי לפניך היום את החיים ואת הטוב את המות ואת הרע ובחרת בחיים‬ ‫תנן באבות (פ”ג מט”ו) הכל צפוי והרשות נתונה‪ .‬ופירש רש”י הכל צפוי ‪ -‬כל‬ ‫מה שאדם עושה בחדרי חדרים צפוי וגלוי לפני הקב”ה‪[ ,‬ומ”מ] הרשות נתונה‬ ‫בידו של אדם לעשות שנא’ ראה נתתי לפניך היום את החיים ואת הטוב וגו’‪.‬‬ ‫תשובה מכח הבחירה‬ ‫והרמב”ם פי’ שהכל צפוי מראש אך אל תחשוב שמשום כך האדם אנוס למעשיו‪,‬‬ ‫כ’ הרמב”ם פ”ז מהל’ תשובה ה”א הואיל ורשות כל אדם נתונה לו כמו שביארנו‪,‬‬ ‫אלא כל אדם בחירי והרשות נתונה לו‪ .‬ובהקדמה לאבות (ח’ פרקים) האריך‬ ‫ישתדל האדם לעשות תשובה ולנעור כפיו מחטאיו‪ ,‬כדי שימות והוא בעל‬ ‫יותר (בפ”ח) שפעולות האדם מסורות בידו‪ ,‬ולכן נאמר ראה נתתי לפניך וגו’‬ ‫תשובה‪ ,‬כדי שיזכה לחיי העולם הבא‪( .‬ועי’ שבת קנג‪ .‬שוב יום אחד לפני‬ ‫ונתן את הבחירה בידינו‪ ,‬ולכן מחוייב העונש והשכר‪ ,‬עי”ש‪ ,‬ועי’ תוי”ט‪ .‬וענין זה‬ ‫מיתתך וכו’ ונמצא כל ימיו בתשובה)‪.‬‬ ‫של ידיעה ובחירה פי’ בתפא”י שם דאף שהכל צפוי והקב”ה יודע מראש‪ ,‬אין‬ ‫והנה עיקר מעשה התשובה וחיובה כבר נתבאר ברמב”ם בפ”א עי”ש‪ ,‬וכאן‬ ‫לומר שמשו”כ מוכרח האדם לעשות כך‪ ,‬שהבנה זו היא בגבולות ידיעת ב”ו‬ ‫כתב ענין אחר‪ ,‬להשתדל בתשובה מטעם הבחירה‪ ,‬וביאר במזכרת מנחם (ס’‬ ‫שמוגבלת בזמן‪ ,‬אבל הבקב”ה שברא את הזמן‪ ,‬אין ידיעתו שייכת לעבר ועתיד‪,‬‬ ‫הליקוטים) דס”ל דמדכתיב ובחרת בחיים נתחייבנו להשתדל לזכות לחיי‬ ‫ומה שלא נבין איך יתכן ידיעה ובחירה יחד‪ ,‬זהו משום קוצר השגתנו‪.‬‬ ‫עוה”ב‪.‬‬ ‫וכ’ בצרור המור (פר’ בראשית) שהתנא בא לבאר שלא תאמר שה’ בחר בישראל‬ ‫ולפ”ז בתשובה בפרט מקיימים את ובחרת בחיים כעיקרו‪ ,‬שבזה מואס ברע‬ ‫לתת להם התורה לפי שהם קדמו לעולם והכל צפוי‪ ,‬שעם כל זה הרשות‬ ‫ובמוות ובוחר להדיא בחיי עולם הבא‪[ .‬ואף להר”מ שאין מ”ע לעשות‬ ‫נתונה לכל אחד ולכל אומה ולשון‪ ,‬ובטוב העולם נידון כי במדת טובו‬ ‫תשובה כמ”ש המנ”ח (שסד) אלא המצוה היא הוידוי‪ ,‬מ”מ מתקיים‬ ‫בזה עיקר החיוב של ובחרת בחיים‪ ,‬דד’ הר”מ שהוא חיוב‬ ‫בראו באופן שכל אחד יבחר הטוב והנאות‪.‬‬ ‫כמשנ”ל]‪.‬‬ ‫שלברכת‬ ‫תורה‬ ‫לגבי‬ ‫שער‬ ‫הערה‬ ‫מלחמתה‬ ‫המשך מעמ’ ‪:1‬‬ ‫שהחיינו בר”ה‬ ‫מצוות חינוך לבחירה בחיים‬ ‫אתה וזרעך (ירושלמי קידושין א‪ ,‬ז) לימוד האומנות‬ ‫בקידוש ליל שני של ר”ה מניח פרי חדש ואומר שהחיינו‬ ‫פנינים‬ ‫נועד כדי שלא יזדקק לבריות או ללסטיות והעצמאות‬ ‫הבסיסית הזו היא החיים ולמענם נבראנו‪ ,‬שלא נזדקק‬ ‫(שו”ע סי תר ס”ב)‪ .‬וכיון שבזמננו רבים נוהגים לברך‬ ‫מליבא דעומקא‬ ‫לנהמא דכיסופא‪ .‬אלא שרבי נהוראי מחדש שאם‬ ‫שהחיינו על חבושים‪ ,‬יש להעיר בזה דהנה במתני’ ריש‬ ‫דמאי איתא‪ ,‬הקלין שבדמאי השיתין והרימין‪ .‬וביאר‬ ‫ובחרת בחיים‬ ‫האומנות שלו היא תורה ויש בה מענה להנ”ל ”מניח אני‬ ‫כל אומנות שבעולם ואיני מלמד את בני אלא תורה”‬ ‫בתפא”י “בהאמבער ובלשונינו חבושים”‪.‬‬ ‫מעשי העבודה והעבירה לא‬ ‫(קידושין פב‪ ,‬א)‪.‬‬ ‫אם כן יוצא שחבוש אינו פרי חשוב‪ .‬ולגבי עיקר וטפל‬ ‫יתכנו לאדם‪ ,‬כי אם בהקבץ ג’‬ ‫החובה של החינוך להכין את הבנים והדורות הבאים‬ ‫אמרינן מברך על העיקר ופוטר את הטפלה‪ .‬ולפי”ז יש‬ ‫דברים‪ :‬האחד הבחירה בלבו‬ ‫לבחירה בטוב‪ .‬מתוך שראה שמעניקים לו את היכולות‬ ‫מקום לומר שאם מבשל את החבושים עם תפוח עץ‬ ‫ומצפונו‪ ,‬והשני הכוונה וההסכמה‬ ‫ואת העצמאות והעצמה לבחור בחיים‪ ,‬הוא ימשיך כך‬ ‫החשוב ממנו לא יברך שהחיינו על החבושים‬ ‫לעשות מה שבחר בו‪ ,‬והשלישי‬ ‫כל חייו‪ֲֲ :‬חֹנְֹך ַַלַּנַ ַַער ַַעל ִִּפי ַַד ְְרּכֹו ַּגַ ם ִּכִ י ַיַ ְזְ ִִקין ֹלא ָיָ סּור‬ ‫שישתדל לגמור המעשה בגופו‬ ‫ִִמ ֶֶּמָּנָ ה (משלי כב‪,‬ו) ביאר הגר”א ֲֲחֹנְֹך ַַלַּנַ ַַער ַַעל ִִּפי ַַד ְְרּכֹו‬ ‫הרב אפרים גרבר‬ ‫ויוציאהו אל גדר המעשה‪ .‬ומה‬ ‫‪ -‬דרך מזלו וטבעו כן תחנכהו לעשות מצות ואז גם‬ ‫שאינו נעלם ממנו בהם‪ ,‬כבחירת‬ ‫כשיזקין לא יסור ממנה”‪.‬‬ ‫העבודה והעבירה והכוונה‬ ‫מוקדש לכבוד עלייתו לתורה של הנכד‬ ‫וההסכמה על המעשה‪ ,‬הבטחון‬ ‫רפאל יעקב ישראל נ”י‬ ‫על אלקים בזה טעות וסכלות‪,‬‬ ‫שער‬ ‫תגובות‬ ‫של תורה‬ ‫מלחמתה‬ ‫כי הבורא יתברך הניח ברשותנו‬ ‫בן הרב דוד צבי ציטרון שליט”א‬ ‫בחירת עבודתו והמרותו כמו‬ ‫שנאמר ובחרת בחיים‪.‬‬ ‫לגליון תתס”ו ‪ -‬מקרא ביכורים‬ ‫חובות הלבבות שער הביטחון פ”ד‬ ‫מש”כ הרש”ז כהן שליט”א בשם הנצי”ב במשיב דבר‬ ‫המשך מעמ’ ‪:1‬‬ ‫להקשות על הבית הלוי דלקול רם ל”מ שומע כעונה‬ ‫החיים והמות‬ ‫מצות ובחרת בחיים בדורינו‬ ‫מהא דתנן דמי שא”י לקרות ביכורים מקרין אותו והא‬ ‫ובחרת בחיים נאמר במלחמת‬ ‫מתוך שמחה והתבוננות דבר יום ביומו‪ ,‬זוהי בחירה‬ ‫בביכורים בעי’ קו”ר כדאיתא בסוטה ל”ב ע”ב עכת”ד‪,‬‬ ‫היצר שיש בה ב’ דרכים‪ ,‬או‬ ‫קבועה להתחיל את היום בשמחה ומשפיע על משך כל‬ ‫ולפו”ר לו”ד הנצי”ב הו”א דהא דתנן מקרין אותו אין‬ ‫בעסק התורה וק”ש‪ ,‬או בזכרון‬ ‫היום כולו‪ ,‬וידועים דברי הגר”ש פינקוס זצ”ל [בשערים‬ ‫פירושו שיוצא בקריאת הכהן מדין שומע כעונה אלא‬ ‫יום המות ושפלות הגוף (ברכות‬ ‫בתפילה ונפש שמשון]‪ ,‬ששורש תקנת התפילות היא‬ ‫שהכהן קורא והמביא ביכורים עונה אחריו‪ ,‬ולפירושו של‬ ‫ה‪ .).‬ועל זה נאמר ”נתתי לפניך את‬ ‫הבחינת העיקרית באמונתו ובטחונו של האדם בבורא‬ ‫הנצי”ב דמדין שומע כעונה הוא הרי עולה לן חידוש נפלא‬ ‫החיים והטוב”‪ ,‬להנצל ע”י עסק‬ ‫יתברך בזה מראה ומבטא את אמונתו בה׳ שזן ומפרנס‬ ‫דאע”ג דזה הכהן לא נתחייב בביכורים חשיב הוא מחוייב‬ ‫התורה‪ ,‬או דרך ב’ ”את המות ואת‬ ‫ומחיה את כל העולם כולו‪ ,‬ולכן עצם התפילה צריכה‬ ‫בדבר ומוציא את המביא ידי חובתו והוא חידוש גדול דהא‬ ‫להיות בשמחה רבה‪ .‬ואם ח”ו מתפלל מתוך עצבות‬ ‫השתא לא נתחייב בבכורים‪.‬‬ ‫הרע” לזכור יום המיתה והעונש‪,‬‬ ‫ודיכאון זו סתירה גדולה לאמונה‪ ,‬דאם היה מאמין‬ ‫ומש”כ דדין קו”ר הוא רק מארמי אובד אבי ואילך אבל‬ ‫”ובחרת בחיים” כי בדרך זו עוז‬ ‫ובוטח לא היה במצב של עצבות‪ ,‬אלא תמיד היה במצב‬ ‫אמירה ראשונה של הגדתי היום וגו’ אינה טעונה קו”ר‪,‬‬ ‫וחדוה במקומו‪ ,‬משא”כ בדרך הב’‬ ‫של שמחה‪ ,‬שהרי אביו שבשמים אוהב אותו ויש לו‬ ‫אם כי הדברים נראים מאוד מסברא הרי לפי”ז עולה שגם‬ ‫שמביאה לעצבות‪.‬‬ ‫הכח לעזור לו בכל עניניו‪ ,‬ומי שמאמין ויודע שאין עוד‬ ‫דין לה”ק דילפי’ לה מוענית אינו אלא מארמי וגו’ אבל‬ ‫עפ”י ס’ ההפלאה (כתובות עב‪).‬‬ ‫מלבדו בכל רגע‪ ,‬אין ספק שנותן לו שמחה תמידית בכל‬ ‫הגדתי וגו’ כשר בשאר לשונות אך ברמב”ם פ”ג ה”י מבואר‬ ‫מהלך חייו‪.‬‬ ‫דהגדתי וגו’ נמי אינו אלא בלה”ק‪.‬‬ ‫את החיים ואת הטוב‬ ‫ומשום כך כשמתפלל תפילת שחרית מתוך רגשי‬ ‫ובעיקר הך מילתא דמקרא בכורים בעי קו”ר הנה לא‬ ‫שמחה‪ ,‬וביטול העצמי לכבוד הבורא יתברך‪ ,‬יראה‬ ‫מצאתי ברמב”ם הלכה זו וגם במשנה ובגמ’ לא נאמר‬ ‫”אף אני אעשה זאת לכם”‬ ‫(ויקרא כו‪,‬טז) ‪ -‬מידכם היתה‬ ‫סייעתא דשמיא מיוחדת ותמידית‪ ,‬בכל מהלך ומשך‬ ‫דין זה בלשון של הוראה והלכה אלא נזכר זה במימרא‬ ‫היום‪ ,‬שקשור הוא בקשר אמיץ ישירות להשי”ת‪,‬‬ ‫דאגדתא תניא רשב”י אומר אדם אומר גנותו בק”ר ושבחו‬ ‫זאת‪ ,‬אין הרעה יוצאת מלפני‬ ‫לעולם (ספרא בחוקותי)‪ .‬פי’ אף‬ ‫וממילא כל לימודו ועבודת הקודש יהיו בשמחה‬ ‫בקול נמוך ע”כ ובאמת צ”ע שלא נזכר זה בפוסקים‪.‬‬ ‫ובקלות וזריזות ולא בכבידות ועצבות ועצלות‪.‬‬ ‫הרב מאיר פולק‬ ‫שאני הוא העושה זאת ‪ -‬מ”מ‬ ‫לכם יתייחס זאת ולא לי‪ ,‬שאתם‬ ‫וכך איתא בזוה”ק [פ׳ ויחי רכט‪ ]:‬על הפסוק “עבדו את‬ ‫בשאלה איך מהני שומע כעונה בבכורים‪ ,‬בפשטות מה‬ ‫הסיבותם דבר זה שימשך הרעה‬ ‫ה׳ בשמחה בואו לפניו ברננה” שהוא על תפילות שחרית‬ ‫שכתוב במשנה “מקרין אותו” היינו שהכהן אומר‪ ,‬ומביא‬ ‫עליכם ממני‪ .‬כי דבר זה דומה למי‬ ‫ומנחה‪ .‬וז”ל הזוהר‪“ ,‬בעי בר נש למפלח קמיה דקב”ה‬ ‫הבכורים מוציא בשפתיו מה שהכהן מקרא לו‪ .‬וראה‬ ‫בחדוה בפולחניה‪ ,‬ואלין תרין שמחה ורננה לקבל תרין‬ ‫שיעמיד עצמו תחת המשקולת‬ ‫ברע”ב שם שכתב שאסמכוהו אקרא “וענית ואמרת”‪ ,‬ואין‬ ‫אלין‪ ,‬תרין צלותין‪ ,‬תרי קורבנין ליומא לקבל תרין אלין‪,‬‬ ‫עניה אלא מפי אחר‪ ,‬ומתבאר שמי ששומע מהכהן הוא‬ ‫של המורה שעות‪ ,‬והמשקולת‬ ‫דאינון שמחה ורננה‪ ,‬שמחה בצפרא‪ ,‬ורננה ברמשא”‪.‬‬ ‫עונה בעצמו‪ ,‬ולא שהוא רק שומע שאז אינו‬ ‫מכה על ראשו‪ ,‬האם יתכן שיאמר‬ ‫ובזאת נישא לבבנו בתפילה שנזכה תמיד‬ ‫עונה בעצמו‪ ,‬אלא הוא “כעונה”‪.‬‬ ‫שהבע”ב הכהו על ראשו‪ ,‬והלא‬ ‫לעבוד את השי”ת בשמחה ולבוא‬ ‫הוא בעצמו הסיבה לזה שעמד‬ ‫לפניו ברננה‪.‬‬ ‫הרב אהרן הכהן פרידמן‬ ‫במקום הזה‪ ,‬וכאילו המשיך‬ ‫בעצמו המשקולת על ראשו‪ .‬כן‬ ‫הוא הדבר הזה כמו שאמר ”ראה‬ ‫נושאי הגליונות הבאים אי"ה‬ ‫נתתי לפניך היום את החיים ואת‬ ‫הטוב ואת המות והרע”‪ ,‬וציוה‬ ‫באחרית שנה וראשיתה‬ ‫פונים אנו ללומדים שליט"א הכותבים וההוגים בגליון‬ ‫בעצמו ”ובחרת בחיים”‪ ,‬והרי‬ ‫המתענגים מטובו וחפצים ביקרו‬ ‫ר"ה ‪ -‬ענייני ר"ה בהלכה ובאגדה‬ ‫הוא כמו שציוה בעצמו‪ ,‬אף שזה‬ ‫(גליון ר"ה יופץ רק בדוא"ל)‬ ‫לעומת זה עשה האלקים אני‬ ‫להרים את תרומתם‬ ‫להחזקתו בכיסוי החובות וריבוי אורו לעתיד‬ ‫האזינו ‪ -‬נעילה‬ ‫מייעצך שלא תעמיד עצמך תחת‬ ‫סוכות ‪ -‬א) תפילות החג ב) שמיני עצרת‬ ‫המורה שעות להמשיך עליך את‬ ‫בנדרים פלוס – עומקא דפרשה‬ ‫המשקולת‪ ,‬כי סוף דבר יהיה‬ ‫או בנדרים פון ‪ 03-76-30-585‬שלוחה ‪74‬‬ ‫ד”ת [עד ‪ 700‬מילים]‬ ‫שיכה אותך על ראשך‪.‬‬ ‫כמו כן בקשתנו מכל אשר נדבו לבו במשך השנה‬ ‫יתקבלו בצירוף שם מלא‬ ‫להנציח ולרכוש זכות ת"ת דרבים‪,‬‬ ‫בדוא”ל‪a740700@gmail.com :‬‬ ‫חפץ חיים (פי’ על תו”כ בחוקותי א‪,‬ד)‬ ‫באותו שבוע‪ ,‬עד יום שלישי בלילה‬ ‫להעביר את התחיבויותיו טרם ימי הדין‪.‬‬ ‫בברכת כתיבה וחתימה טובה‬