עומקא דפרשה · Omke Deparsha — ניצבים וילך (2026-08-31)

עומקא דפרשה
במה ללומדי התורה -מודיעין עילית
ידיעה ובחירה מצות חינוך לבחירה
שער הציון הבחירה בחיים
פר' נצבים -במצות הבחירה
מצות הבחירה בס"ד ערב ש"ק פר' נצבים וילך כ"ג אלול תשפ"ו ביאור ענין הבחירה
שנה י"ט
פנינים הרגל במצוות
גליון
בחיים בדורינו תתס"ז
ובחרתיבצ ברה
תור מצות מצוות חינוך לבחירה בחיים
הרב אברהם לוי -ר”כ ’עוד יוסף חי’ הרב אברהם וינברג
נצטוינו בתורה הקדושה “ובחרת בחיים” והיא ממצות עשה כמבואר בהרחבה אתם נצבים היום כולכם לפני ה’ אלקיכםַַ ...ט ְְּפֶכֶ ם ְנְ ֵֵׁשיֶכֶ ם וגו’ ואי’ במכילתא
בשערי תשובה לרבינו יונה (ש”ג יז) .ומבואר גם ברמב”ם בהלכות תשובה (פ”ה (בא יג ,ב)” ,וכי מה טף זה יודע להבין בין טוב לרע ,אלא ליתן שכר למביאיהם”.
ה”ג) שיש חיוב על האדם לבחור בקיום התורה ומצוותיה ,ולא ח”ו להיפך. וכי מי שהביא את בניו למעמד הקדוש סובר שהם יבינו ,אלא שהמצווה היא
עם כל זה יש כאן גם משמעות פשוטה וברורה שהאדם יבחר בחיים שיש בהם על האב הרוצה לעלות להיראות ולהתעלות ,דע לך ,שהצמיחה שלך היא שגם
סיפוק ותענוג מתוך חיות של שמחה עם הרגשה טובה וסיפוק נפשי ,שהוא אלו שעדיין אינם מבינים יצטרפו אל אביהם בעלייתו ,כשבבא הזמן כל אותם
מחובר להשי”ת ,וכל זה נכלל במילה אחת בלשון בעלי המוסר והקבלה שהוא דברי התורה ומנגינותיה ,מעמדי הקהל וניצבים ,שנתדבקו באזניהם יכנסו אל
הנהגת ומידת השמחה ,והיינו שבורא עולם מצוה אותנו :בני היקרים! תבחרו הלב.
לחיות בשמחה תמיד ותרדפו אחרי המידה הזאת בכל מחיר ,כיון שזהו המפתח זו מטרת החינוך לתורה ולמצוות ,ככל מצוות עשה ,שכל איש ישראל
לקיום כל התורה כולה ,וההיפך ממנה הוא ההרס והחורבן לכל חיות האדם, מחוייב בה ,כך היא גם מצוות הבחירה עצמה .כך כתב רבינו יונה” :ודע
וממנה מגיעים לדיוטות תחתונות ר”ל ,כמו שנאמר בתורה הקדושה בסוף כי המעלות העליונות נמסרו במצות עשה ,כמו מעלת הבחירה ,שנאמר:
התוכחות( ,פר’ כי תבוא מה-מז) ,ובאו עליך כל הקללות האלה וכו׳ “תחת אשר ּוָב ַַח ְְר ָָּת ַַּב ַַחִּיִ ים (שע”ת ש”ג ,יז) .פשוטו של מקרא מלמד ,שיש לבחור בחיים, ָ
לא עבדת את ה׳ אלוקיך בשמחה ובטוב לבב מרוב כל”. ּוָב ַַח ְְר ָָּת ַַּב ַַחִּיִ ים ְְ -ל ַַמ ַַען ִִּת ְְחֶיֶ ה ַַא ָָּתה כשהבחירה הזו היא למען הדורות הבאיםָ :
ובביאור מידה זו ,הובא בשם הגר”נ וינברג זצ”ל (בספר מ”ח דרכים לחכמה ,עמ’ ְוְ ַזַ ְְר ֶֶעָך (ל ,יט) .הבחירה מחייבת במהותה את החינוך לעצמך ולזרעך .למרות
קה) שהוא כח אדיר של אנרגיה טהורה לעבודת השי”ת ,ובזה יכול לעשות כל שהחינוך למצוות מדרבנן ,אבל עצם העברת התורה לדור הבא ,היא עיקר
דבר ,טוב יותר ,מהר יותר ,וחזק יותר! וממילא שמחה זו ,צריכה להיות בכל הדאורייתא .כשם שעיקר החיוב של תלמוד תורה ניתן כדי להעבירה לדור
המצבים ,ושמחה זו אינה שיכרות והוללות או פורקן יצרים ח”ו ,אלא תחושת הבא וכלשונו של הרמב”ם” :שצונו ללמוד חכמת התורה וללמדה וזה הוא
אושר פנימי עמוק שזוכה להיות קרוב לאור השי”ת ,וזוכה להישגים בעבודתו שנקרא תלמוד תורה והוא אמרו ושננתם לבניך” (סה”מ מ”ע יא) .היות וכל
יתברך ,וזה נותן לו סיפוק ושמחה תמידית להמשיך הלאה והלאה ,דאינה כמו לימוד התורה להם הוא ההעמדה שלנו אתם אל מול הר סיני .כנאמרַ”ַ :רק
שמחה זמנית של אשליה רגעית שמתפוגגת לאחר זמן קצר וחוזר לעצבות ּוֶפן ָיָ סּורּו ּוְׁשֹמֹר ַנַ ְְפ ְְׁשָך ְְמֹאֹד ֶֶּפן ִִּת ְְׁשַּכַ ח ֶֶאת ַַה ְְּד ָָב ִִרים ֲֲא ֶֶׁשר ָָראּו ֵֵעיֶנֶ יָך ֶ ִִה ָָּׁש� ֶֶמר ְְלָך ְ
וחוסר חשק ,אלא השמחה בעבודתו יתברך היא שמחה תמידית לכל ימי חייו הֹוַד ְְע ָָּתם ְְל ָָבֶנֶ יָך ְוְ ִִל ְְבֵנֵ י ָָבֶנֶ יָך (דברים ד ,ט) .הוסיף הרמב”ן ִִמ ְְּל ָָב ְְבָך ֹּכֹל ְיְ ֵֵמי ַַחֶּיֶ יָך ְוְ ַ
עד יומו האחרון .עכת”ד. שבכל לימוד תורה יש את העברת המעמד הגדול הזה” :והזהיר פן יסורו מן
הלב מהודיעם לבנים ולבני בנים לדורות עולם .ואל תטעה בזה מפני דרשם
והיינו שעבודת השמחה אינה פשוטה כפי שסבורים פשוטי העם ,ובכדי להיות
בפרק ראשון של קידושין (ל א) לבניך ולבני בניך בלימוד התורה לבני בנים’ .כי
במצב של שמחה ,צריך להתפלל כל יום ויום להשי”ת שיזכה לשמחה פנימית
לימוד אמונת התורה הוא הלימוד בתורה’ .אבל נתבונן ונקח ראיה מדבריהם
להבין ולהשכיל בקירבת ה’ כנ”ל,ולזכות לסייעתא דשמיא תמידית לבחור
כי היא מצוה עולמית ועם כל הדורות ידבר שלא ישכחו ענין המעמד ההוא
במידת השמחה.
שהיה לכל אדם במראית עיניהם ושמיעת אזניהם ושיעתיקו זה מדור לדור
וממילא אם האדם שמח שמחה חיצונית ופנימית[ ,דאמנם השמחה הפנימית לעולם” (סה”מ שכחת הלאוין ב) .הבחירה בחיים שלנו אינה נעצרת בנו אלא
היא האמיתית ,אך ע”י שמחה חיצונית גורם להביאו לשמחה פנימית ,וכידוע היא ההמשך של חיינו שקבלנו מהדור הקודם והעברת החיים לדור הבא
שאחרי המעשים נמשכים הלבבות] ,אז יוכל לעבוד את השי”ת מתוך עונג ומכאן החיוב ללמדם תורה להעמידם לפני הר סיני ולחנכם למצוות .ההדרכה
ושמחה ,ולקיים כל מצותיו ,ללמוד וללמד ולהתענג על השי”ת כל החיים, הזו לחזק את יסודות האמונה בתקופות קשות של פיתויים ושמד היא העצה
והחיים הם חיים של תענוג שחי באור ה׳ ,וצמוד לבורא יתברך כל הימים, שנתן הרמב”ם לסובלים ממשיח שקר ומגזרות שהיו בארץ הדרום” :וראוי
וממילא אינו נופל לעצבות ועצלות ,אלא תמיד עובד את עבודת בוראו בשמחה לכם אחינו שתגדלו בניהם על המעמד ההוא הגדול ותספרו בתוך קהל ועדה
וטוב לבב בכל המצבים שעוברים עליו ,וניצול מנפילה ליאוש ודכאון ושאר גדולתו והדורו שהוא עמוד שהאמונה סובבת עליו והטענה המביאה לידי אמת
מרעין בישין וד”ל. וגדלו המעמד ההוא על כל גדולה כמו שגדלו הקב”ה שנאמר ִּכִ י ְְׁש ַַאל ָנָ א ְְלָיָ ִִמים
יסוד ושורש כח השמחה התמידית בנויים על אמונה ובטחון בבורא יתברך, ִִראֹׁשִֹנִ ים ֲֲא ֶֶׁשר ָָהיּו ְְל ָָפֶנֶ יָך וגו’ (דברים ד ,לב .אגרת תימן).
ותענוג זה להיות בשמחה תמיד ,הוא דבר הכרחי וקיומי לנפש ,ורק כאשר יש הקושי לחלק מההורים ומהמחנכים במצווה זו ,היא הענקת הכח ,הזכות
את זה לאדם ,יכול הוא לעבוד את עבודת בוראו כראוי ,וכיום ישנם שרוצים והחובה לבחור בין שתי אפשרויות .הן כך יאמרו ,הרי אין לנו אלא אמת אחת
לעבוד את השי”ת מתוך שמחה ,והם מאמינים בו יתברך בכל לבבם ,אבל קשה ומה לנו כי נאפשר ,כשבכך גם נאשר ,שיש גם דרכים אחרות! אכן את השאלה
להם לעמוד בזה מחמת טעות ובלבול בתפיסה הנכונה של עבודת השמחה, הזו יש לשאול את התורה עצמה ,שהקדימה את האפשרויות האחרות לפני
וממילא לא מרגישים בה שום עונג ,אבל הנכון הוא שמהות עבודת השי”ת מתוך ּוָב ַַח ְְר ָָּת ַַּב ַַחִּיִ ים
שציוותה על החייםַַ :ה ַַחִּיִ ים ְוְ ַַה ָָּמֶוֶ ת ָנָ ַַת ִִּתי ְְל ָָפֶנֶ יָך ַַה ְְּב ָָרָכָ ה ְוְ ַַה ְְּק ָָל ָָלה ָ
שמחה ,היא עצם ההכרה והאמונה והבטחון בבורא יתברך והקשר התמידי עמו, ְְל ַַמ ַַען ִִּת ְְחֶיֶ ה ַַא ָָּתה ְוְ ַזַ ְְר ֶֶעָך( :שם) .אלא שבורא העולם מאמין בנו ורק לכן הוא
דהיינו האמונה האמיתית והדביקות בו ,והוא שתכלית החיים היא לזכות לחיות ברא אותנו ונתן לנו את תורתו .ככתוב בתורתוַַ :הּצּור ָָּת ִִמים ָָּפ ֳֳעלֹו ִּכִ י ָכָ ל ְְּד ָָרָכָ יו
את החיים עם השי”ת מתוך שמחה ,וזה שייך לכל אדם בכל מצב ובכל מדרגה ”ֵאל ֱֱאמּוָנָ ה -שהאמין בעולם ובראו”. ִִמ ְְׁש ָָּפט ֵֵאל ֱֱאמּוָנָ ה (דברים לב ,ד) ובספריֵ :
ובכל רגע מימי חייו! ורק מתוך שבחר בנו -ברצונו שלו ,מכל העמים ,הוא נתן לנו את תורתו
ומי שמכיר באמת מה השי”ת רוצה מאתנו ,הוא זוכה לתענוג וסיפוק וחיות של תורת אמת .החינוך שלנו בא להעניק להם עצמאות בבא העת ,לכן צריך
שמחה תמידית ,ואינו מתייאש מעבודה זו כל ימי חייו ,ומשום כך גם אינו זקוק להעמידם על רגליהם שלהם ולא להשאירם חלשים ותלויים בזולת .מכאן
לחפש דברים אחרים שישמחו אותו ,וזהו סוד החיים לחיות עם השי”ת ,משום גם החובה והמצווה שנראית במבט שלנו לא קשורה כל כך למעלה העליונה
שהקשר התמידי עם השי”ת ,נותן בו שמחה וחיות דקדושה תמידית[ .וע”ע של הבחירה” .ללמדו תורה ולמדתם אותם את בניכם .ללמדו אומנות תני רבי
בהרחבת הדברים בקונטרס בים דרכך -החיים להגרי”מ מורגנשטרן שליט”א]. ישמעאל ובחרת בחיים זו אומנות .להשיאו אשה והודעתם לבניך ולבני בניך
וכל זה מתחיל בראשית היום ,עם קומו בבוקר ,שהעומד ממיטתו אימתי אתה זוכה לבניך ולבני בניך בשעה שאת משיא את בניך קטנים
ומודה בשמחה רבה לפני מלך חי וקיים ,עם ברכות השחר רבי עקיבה אומר אף לשוט על פני המים דכתיב למען תחיה
המשך בעמ’ 4 המשך בעמ’ 4
03-76-30-585
שנת תשפ"ו
שלוחה [ 74ע"ד] דפרשה במשך עומקא
דפרשה הוצאת
עומקא לכיסויפלוס –
בתרומהבנדרים
הדין דפרשה תרומותליום
לעומקא זכות
תורה
בחירה הציו
נחשב אם הרגלשער
מצוהשל
מלחמתה תורההציו שער
עניןשל
הבחירה מלחמתה
ביאור
הרב עזרא סופר הרב אורי שחר
עשיית המצוות היא קיום הבחירה בחיים ,וזהו פשוטו של מקרא “ובחרת בחיים”. בפר’ נצבים (ל,יט) החיים והמות נתתי לפניך הברכה והקללה ובחרת בחיים למען
[בין לשי’ הראשונים שבכל עשיית מצוה מקיים גם מצות ובחרת בחיים ,ובין תחיה אתה וזרעך .ופי’ רש’’י ובחרת בחיים אני מורה לכם שתבחרו בחלק החיים,
לשיטות שלא מנוהו במנין המצוות] .ויש לעיין במשמעות “חיים” שנאמר בציווי כאדם האומר לחבירו בחר לך חלק יפה בנחלתי ומעמידו על חלק היפה ואומר
זה ,אם הוא שם כולל על כל המצוות שהן מביאות לחיים .או כפשוטו דהוא החיים לו את זה ברור לך ,ועל זה נאמר (תהלים טז,ה) ה’ מנת חלקי וכוסי אתה תומיך
בעצם דהיינו חיי נצח[ ,וכלשון הרמב”ם בהל’ תשובה רפ”ח ,הטובה הצפונה גורלי ,הנחת ידי על גורל הטוב לומר את זה קח לך עכ’’ל.
לצדיקים היא חיי העולם הבא והיא החיים שאין מות עמהן והטובה שאין עמה והשאלה עולה מאליה ,הרי הענין של בחירה הוא לכאו’ מצב שהכל תלוי
רעה] .כלומר האם מצות הבחירה מתקיימת במה שאדם בוחר במעשי המצוות או בבחירתו של האדם ,ומנגד בחירה היא מצות עשה כמבואר כאן וכמו שכתב
בכך שהוא בוחר בעוה”ב. רבינו יונה בשערי תשובה שער ג’ אות י’’ז שהבחירה היא מצות עשה שנלמדת
ולפי הצד הב’ ,במעשה המצוה מצד עצמו לכאו’ עדיין לא מתקיימת מעלת מכאן ,ואשר על כן צ’’ב היכן כאן הבחירה.
הבחירה ,אלא דוקא כאשר בוחר במצוה מתוך הכרה שזה החיים ,ונמנע מהעבירה עוד יש לעיין שהרי בחירה שייכת על מצוות ולא על חיים ,ומה שייך לומר
מתוך הכרה שהיא מוות .וכ”כ בדעת תורה (דברים יח) דהציווי כלפי הל”ת הוא ובחרת בחיים ובשאלה זו עמד מרן זצוק’’ל באילת השחר ,וביאר שהבוחר בטוב
שלילת הרע ,שמלבד עצם העבירה ,צריך שידע ויבין בגודל רעתה ,דהוא היצר והם המצוות שהם החיים הנצחיים יקבל שכר כמו שבחר בחיים ע’’ש וצ’’ב
הוא השטן הוא המוות. בתירוץ רבינו דכיון שלא שייך צווי לבחור את החיים מדוע יקבל על זה שכר
וכן משמע בדברי החסיד יעבץ על אבות (פ”ב ,יח) שכתב שעיקר ציווי ובחרת כמו שבחר בחיים הרי זה דבר שלא שייך לצוות עליו וממילא מדוע יקבל שכר.
בחיים בא לומר שתבחר בטוב מפני שהוא טוב בעצם ,ולא בשביל השכר ,והיא ועוד צ”ב מדוע באמת לא כתוב ובחרת בטוב ובפרט דלעיל כתוב ראה נתתי
ההכרה שעל ידי המצוה הוא מתדבק בה’ ומחיה את עצמו. לפניך את הטוב ואת הרע את החיים ואת המות ומדוע כאן כתב ובחרת בחיים
ועי’ בשפתי חיים (בחירה עמ’ כ) בשם הגרש”ז מקלם שבחירה היא מעלה שצריך ולא ובחרת בטוב או שהיה אומר ובחרת בברכה שהרי כאן הזכיר שנותן לפנינו
לקנות ,וע”י כל בחירה טובה האדם משעבד את רצונות גופו לשכל ,וביאר שם את הברכה והקללה.
(עמ’ כד) שבכל ויכוח בין השכל לרצון הגופני מתקיימת הבחירה. ונראה בזה ,דהנה כל מי שעמדו רגליו על הר סיני יודע שהחיים האמיתיים
ולפי זה גם מה שהאדם התרגל לעשות באופן שלכאו’ כבר לא נחשב שבוחר ,זה הם חיי תורה ומצוות והם נותנים לאדם אושר ושמחה בזה ובבא וכמו שכתוב
גופא הבחירה ששיעבד את רצונו לשכלו .וא”כ מה שהרגיל עצמו בכך היא מעלה, במשנה באבות כך היא דרכה של תורה וכו’ אם אתה עושה כן אשריך בעוה’’ז
ואמנם מעלתו מתעצמת ככל שההרגל בא מתוך הכרה שזהו הטוב והישר והדרך וטוב לך לעוה’’ב וכן יש מצוות שאדם אוכל פירותיהן בעוה’’ז והקרן בעוה’’ב.
המביאתו לחיי נצח. נמצא שכאשר בא היצה’’ר להטעות לעבירה ח’’ו הוא צריך לסמא עין האדם
ובס’ אור עולם (ח”ז) לרבי אביגדור מילר זצ”ל ,הכריח כן מהתפילה “ותרגילנו ולהשכיחו מהחיים האמיתיים ולהראותו דמיון שכביכול החיים של הגשמיות
בתורתך” ,שאנו מבקשים לקנות את כח ההרגל ,משום שתכלית הכל שרצוננו ושל העבירה הם החיים האמיתיים עכ’’פ בשעה הזאת ועל דרך שאמרו בנדרים
יהיה לעשות רצונו ית’ ,כלומר שההרגל אינו סתירה לבחירה אלא תוצאה ל’’ב ב’ דבשעת יצר הרע לית דמדכר ליה ליצר הטוב ע’’כ ויש לו ליצה’’ר הרבה
ממנה[ .ונקט שם שמקבל שכר על המעשה הראשון שגרם דרכים ופלפולי הבל כיצד לנסות להכשיל את האדם וזה לעומת זה עשה
להרגל ,ואף כשאביו הרגילו לכך מקבל שכר על זה]. האלוקים שיש לאדם נסיון להבחין ולהחליט מה היא הדרך הנכונה.
והשתא דאתינן להכי יש לומר דזה גופא הצווי של מצות הבחירה דהיינו שכאן
גילה הקב’’ה שהנסיונות יהיו כאלו שהעבירה תיראה לכם מצוה והמצוה
תיראה לכם עבירה וכמבואר בספר מס’’י בדרך משל שהאדם ההולך בחושך
תורההציו
והבחירה שער
מלחמתה של
ה’ ידיעת יכול לחשוב שעמוד זה אדם ואדם זה עמוד ע’’ש ולכן אנחנו מצווים לעמול
ולטרוח כדי לגלות ולהבחין מה הם החיים האמיתיים וזו המצוה של ובחרת
בחיים לחפש מה היא הדרך הטובה ולעשותו.
הרב אפרים מרכוס
ונמצא שבחירה אין הכוונה שאני יכול לעשות מה שאני רוצה אלא בחירה
יש לבאר הענין שאין סתירה בין ידיעת השם לבחירה ,דהנה כתב הרמב”ם פ”ה הכוונה דע לך שאתה במצב שאתה לא יודע מה היא הדרך הטובה ואתה
מהלכות תשובה :שמא תאמר ,והלא הקב”ה יודע כל מה שיהיה ,וקודם שיהיה. צריך לעמול ולטרוח כדי לגלות אותה וזו המצוה של בחירה לגלות היכן
ידע שזה יהיה צדיק או רשע ,או לא ידע .אם ידע שהוא יהיה צדיק -אי אפשר נמצא המעשה הטוב ולעשותו .משל למלך שרצה לבחון את עבדיו על מידת
שלא יהיה צדיק ,ואם תאמר שידע שיהיה צדיק ואפשר שיהיה רשע -הרי לא חריצותם ולכן החביא זהב אמיתי וכן זהב מזויף וביקש מעבדיו למצוא לו את
ידע הדבר על בוריו. הזהב האמיתי הנה לא יועיל לעבדים למצוא את הזהב שהרי שמא הוא הזהב
ולכאורה אפשר לבאר לפי דרגתנו באופן פשוט .הנה בענין הבחירה יש להאריך המזוייף אלא הם גם צריכים ללמוד כיצד מבחינים בין זהב אמיתי לבין זהב
טובא ,אך אכתוב בקצרה ,הרי זה מה שכתב שם הרמב”ם :רשות לכל אדם נתונה, מזויף.
אם רצה להטות עצמו לדרך טובה ולהיות צדיק -הרשות בידו ,ואם רצה להטות והשתא מיושב נמי שאלה ג’ מדוע לא כתוב ובחרת בטוב ,די’’ל שא’’א לאדם
עצמו לדרך רעה ולהיות רשע -הרשות ביד .ועוד ,הרי היינו כולנו במעמד הר לגלות הטוב האמיתי רק כאשר מתייחס לזה כמו אל החיים שלו ורק באופן זה
סיני וקיבלנו את התורה ,ואמרנו גם ”נעשה ונשמע” ,ברור מבחינת היהדות יש העמל הנכון והסייעתא דשמיא לגלות הטוב.
שמוטל עלינו עשיה.
ובזה יש להבין את דברי רבינו יונה בשע’’ת ש”ג אות י’’ז שכתב וז’’ל ודע כי
ומעתה קשה באמת אם יש בחירה איך אומרים שהקב’’ה יודע הכל מראש מה המעלות העליונות נמסרו במצות עשה ,כמו מעלת הבחירה ,שנאמר ובחרת
שיהיה .התשובה על כך פשוטה ,ז’’א באמת אי אפשר להבין את זה ,וכמו שאנחנו בחיים ,ומעלות ת”ת וכו’ ומעלות לכת בדרכי ה’ וכו’ ומעלות שלמות הבטחון
לא מבינים את מציאות השם עצמה שהיא רוחנית ,וכמו שלא יכולים להבין את וכו’ ומעלות התבונן בגדלות ה’ וכו’ ומעלות זכרון חסדיו והתבונן בהם וכו’ וכו’
זה שה’ היה מעולם ,כי עולם המושגים שהקב’ה שם אותנו זה מקום וזמן ,אבל ע’’ש שמנה עוד ועוד מעלות הקדושה והעבודה והיראה והאהבה והדביקות
הוא מחוץ למקום ומחוץ לזמן ,ואנחנו לא יכולים להבין את זה ,כך גם אנחנו לא ע’’ש .ויל”ע דאם נימא שמצוה הבחירה הוא לבחור במעשה הטוב גרידא מה
יכולים להבין איך יכול להיות שה’ יודע מה שעדיין לא היה .אבל עכ”פ זה ברור המעלה המיוחדת במצות הבחירה ,דבשלמא שאר המעלות כולם הם דברים
בתורה שיש לנו בחירה. שניכר עליהם שיש עליהם חשיבות ומעלה וגם אדם צריך לטרוח בהם כדי
*** להשיגם אך במעלת הבחירה אם נימא שמצות הבחירה הוא לבחור במעשה
אמנם בכמה מקומות מצינו שאין לאדם בחירה. הטוב אם כן איזו מעלה מיוחדת יש כאן.
א .א’ כתוב במשלי (כא ,א) לב מלך ביד ה’ ,וביאר המלבי”ם שבמה שנוגע לרבים, אמנם לפי המתבאר ,יש כאן מעלה גדולה משום שאדם המקיים מצות הבחירה
הוא משולל בחירה .וז”ל” ,פלגי מים לב מלך ביד ה’” -הגם שלב האדם הפרטי צריך לעמול היטב כמו על סוגיא בלימוד כדי להכריע אם מעשה זה מצוה או
נתון ברשותו והבחירה בידו ,לא כן לב המלך ,אחר שבבחירתו תלוי אושר הכלל, עבירה ,ועל זה נמסר לנו המצוה שאדם שטורח לגלות אם זה מצוה או עבירה
ואם יבחר בדרך רע ישחית רבים ועצומים ,לכן ליבו זה הכללי הוא ביד ה’ ,והוא יש לו מצות עשה על טרחה זו .וממילא מובנים גם דברי האילת השחר הנ’’ל
בענייני הכלל משולל הבחירה. דכיון שהיצה’’ר מראה לאדם כביכול שהחיים בעוה’’ז הם האמיתיים שפיר
ב .החפץ חיים בשמירת הלשון ח”ב פי”ב הקשה איך ראובן אמר את שני בני תמית, אפשר לצוות את האדם לבחור בחיים והיינו שיעמול ויתיגע לגלות מה פעולה
הרי זה בכור שוטה [כלשון המדרש] .ותירץ שלא היתה לו בחירה בזה .וז”ל ָָצ ִִריְך זו שעומדת לפניו האם עבירה היא או מצוה.
ּיֹוֵצא ִִמ ִִּפי ָָה ָָא ָָדם,
אּוֵבןֲֲ ,א ָָבל ָָה ִִעְנְ ָיָ ן ַַל ֲֲא ִִמּתֹו הּוא ָּכָ ְךָּ ,כָ ל ַַמה ֶֶּׁש� ֵ
ְְל ָָה ִִבין ֶֶּב ֱֱא ֶֶמת ִִּד ְְב ֵֵרי ְְר ֵ ובזה יש לבאר הלשון בתפילה אתה בחרתנו מכל העמים שיסוד עניינו הוא
ֶּׁשּנֹוֵגֵ ַַע ְְלִיִ ְְר ַַאת ַַה ֵֵׁשםֶֶׁ ,שֶּזֶ ה ָָּתלּוי ִִּב ְְב ִִח ַיַרת ָָה ָָא ָָדם] ,הּוא ַַהֹּכֹל ִִּב ֵיֵדי ָָׁש ַַמִיִ ם,
[ְל ַַבד ַַמה ֶ �
ְ שהקב’’ה כביכול שקל וחישב ומצא שמעשי אבותינו ראויים כדי לבחור בהם
ְוְ ֶזֶ הּו ַַמ ֲֲא ַַמר ֲֲחז”ל (ברכות לגַַ :):הֹּכֹל ִִּב ֵיֵדי ָָׁש ַַמִיִ ם ,חּוץ ִִמִּיִ ְְר ַַאת ָָׁש ַַמִיִ ם. ולכן בחר בעם ישראל ,נמצא מכל זה שיסוד הבחירה הוא השיקול
ג .כתב האור החיים פר’ כי תבא בתוך הדברים” :הלחץ הוא דעת והעמל לגלות במה לבחור ומהו הטוב האמיתי.
הדחק שדוחק היצר את האדם לחטוא בעל כרחו”.
הציותורה שער
מלחמתה של הציותורה שער
מלחמתה של
מעלת האדם כבעל בחירה מצות הבחירה
דעת רבינו יונה דמה שנאמר בפס’ (ל,יט) ”החיים והמות נתתי לפניך הברכה
רבינו יונה בשערי תשובה שם שכ’ שהמעלות העליונות נמסרו במ”ע כמו
מעלת הבחירה ,ומעלות ת”ת ומעלת לכת בדרכי ה’ וכו’ ,סיים שם ”ובעבור ּוָב ַַח ְְר ָָּת ַַּב ַַחִּיִ ים למען תחיה אתה וזרעך”הוא מ”ע גמורה ,וז”ל בשע”ת
והקללה ָ
המעלות האלה נברא האדם”. (ש”ג יז) ודע כי המעלות העליונות נמסרו במצות עשה ,כמו מעלת הבחירה
שנאמר ובחרת בחיים[ .וכוונתו שאין אלו מעלות שנאמרו רק לשלמות אלא
והמעלה העיקרית שנברא בעבורה ,היא הבחירה ,כמבואר בנפש החיים ((שער
חיוב על כ”א מישראל].
א פ”ז) שהאדם נקרא הנפש ונשמת החיים של רבי רבוון עולמות ,ושורש נשמתו
העליונה היא יותר גבוהה ופנימית מהעולמות הנבראים כולם” ,ולזאת לו לבדו והביאו החרדים (פ”ט /פ”א אות כ) ,וביאר את גדר המצוה שבכל עת שמזדמן
נתנה משפט הבחירה להטות עצמו ואת העולמות לאיזה צד אשר יחפוץ .או לפני האדם איסור או ספק איסור והוא פורש ,מקיים מ”ע זו.
אף אם כבר גרם וסיבב ח”ו בחטאיו הריסת העולמות וסדרי המרכבה וחורבנם ועי”ש דמשמע שזהו המקור והטעם שספק דאורייתא לחומרא .והביא מתשו’
וירידתם ח”ו .יש כח וסיפוק בידו לתקן את אשר עיות ולבנות הנהרסות .מצד הר”ן (יג) דאפי’ בעסקי העולם כל משכיל בוחר לנפשו את הדרך הבטוחה
שהוא כלול ומשותף מכולם. והשמורה יותר ,עאכ”ו שיש לנו לעשות כן בד”ת ומצוות.
ומבואר בזה תכלית בריאת האדם כבעל בחירה כדי לתקן את העולמות! [ולא והרמב”ם לא מנאה במנין המצוות ,אך מ”מ גם לשיטתו הוא חיוב ,כמ”ש
די בטעם שכ’ בדרך ה’ כדי לקבל שכרו בעוה”ב ללא נהמא דכיסופא ,דמצד בהקדמה למס’ אבות (שמונה פרקים פ”ח) ”האמת אשר אין ספק בה ,שמעשי
זה לכאו’ א”א לומר שבעבורה נברא האדם אלא שאחרי שנברא עבור העוה”ב
האדם כולם מסורים אליו ,אם ירצה יעשה ואם ירצה לא יעשה ,מבלי כפיה
צריך בחירה ,משא”כ מצד תיקון העולמות הרי זה גופא עיקר תכלית האדם
כנ”ל ,ולכן היא המעלה הראשונה]. ומבלי הכרח לו על כך ,ולפיכך חוייבה המצוה ואמר ראה נתתי לפניך היום את
החיים ואת הטוב ואת המות ואת הרע ...ובחרת בחיים ונתן הבחירה לנו בזה.
ונובע מהיות האדם צלם אלקים כמבואר בנפה”ח שם .ויסוד הדברים כ’
המהר”ל (דרך חיים פ”ג טו) בדברי רבי עקיבא בב’ משניות סמוכות ,חביב אדם וכך אי’ בספרי (ר”פ ראה)” ,שמא יאמרו ישראל הואיל ונתן הקב”ה לפנינו ב’
שנברא בצלם וכו’ הכל צפוי והרשות נתונה .מפני שהבחירה נובעת מכח הצלם דרכים דרך החיים ודרך המוות נלך באיזו מהם שנרצה ת”ל ובחרת בחיים
אלקים של האדם למען תחיה אתה וזרעך” .ומשמע שהוא ציווי ולא עצה טובה בלבד.
וכך כתב השל”ה (פר’ בראשית תו”א ג בסופו) הנה בהתדמות בדמות וצלם ועי’ בצרור המור (בראשית ג,כב) שאדה”ר נענש בעונש גשמי ובעונש רוחני
הוא דמות דיוקנו כביכול ,ושם ה’ נקרא עליו ,וזהו באמצעות התורה ובקיום דמה שנתקלל בגשמי הוא על מה שאכל מעץ הדעת .ומה שגורש מג”ע הוא
מצותיה ,מצד מה שהוא אדם בעל בחירה ובוחר בטוב. עונש על ביטול ובחרת בחיים ,שהיה לו לבחור בעץ החיים ולא בעץ הדעת.
ועי’ ספורנו עה”פ נעשה אדם בצלמנו כדמותנו (בראשית א,כו) שהוא כדמות אך בדברי רש”י עה”פ ובחרת בחיים אני מורה לכם שתבחרו בחלק החיים,
אלקים מצד הבחירה שהיא אלקית ,רק מכיון שעלול לבחור גם ברע נא’ כאדם האומר לחברו בחר לך חלק יפה בנחלתי ומעמידו על החלק היפה
כדמות ולא בדמות. ואומר לו את זה ברור לך .משמע שאין זו מצוה וחיוב אלא עצה .וכ”כ הרס”ג,
הבחירה בחיים ובחרת בחיים -ואני מייעץ לך שתבחר בחיים ,וכ”כ הרמב”ן (טו) יעצתיך
בחוה”ל (שער הבטחון פ”ד) כ’ שקיום ובחרת בחיים מורכב מג’ דברים :הא’ שתבחר בחיים.
בחירה בלבו ומצפונו ,והב’ כוונה והסכמה לעשות מה שבחר בו ,והג’ ההוצאה וטעמם י”ל עפ”י מ”ש בס’ הזכרון (על רש”י) דס”ל שכשעושה מפני חיוב וציווי
אל גדר המעשה .ועי’ כת”ס (נצבים) שביד האדם הבחירה ולא גמר המעשה הרי הוא מוכרח ואין כאן בחירה.
שלזה צריך לעזר אלקי.
וכ’ החסיד יעבץ (פי’ עמ”ס אבות פ”ב י”ח) שהציווי ובחרת בחיים הוא מכיון
שע”י קיום התורה זוכים לב’ דברים כדכתיב בקרא לעיל ,הא’ ”החיים” שהוא
עמוד התורה והמצוה
בעצם ,והב’ ”הטוב” והוא טובות העולם [כמ”ש ”לשבת על האדמה”] ,לכן כ’ הרמב”ם בהל’ תשובה (פ”ה ה”ג) ועיקר זה עיקר גדול הוא ,והוא עמוד
הזהיר שיבחרו בחיים מצד עצמם והוא הדביקות בה’. התורה והמצוה ,שנאמר ”ראה נתתי לפניך היום ,את החיים ואת הטוב ,ואת
ובעמק הנצי”ב ביאר את עצם הציווי ובחרת בחיים ,דכיון שהחיים הם חיי המוות ,ואת הרע” ,וכתוב ”ראה ,אנוכי נותן לפניכם היום ברכה ,וקללה” (יא,כו):
עוה”ב (עי’ רמב”ם בפ”ח מהל’ תשובה שהם החיים שאין עמהן מוות והטובה כלומר שהרשות בידכם ,וכל שיחפוץ האדם לעשות ממעשה בני האדם ,עושה,
שאין עמה רעה) ,לכאו’ אפשר לבחור ברע למי שיאמר שנוח לפניו להתרחק בין טובים בין רעים[ .ועי’ בספר העיקרים (מא’ א פ”ג) שתמה על הרמב”ם שלא
ממקום הקדושה לנצח ,אבל באמת א”א כי לא ידח ממנו נדח ,ובע”כ יצרפו מנה עיקר גדול זה בי”ג העיקרים שיסד בפיה”מ פרק חלק].
ויבררו את נשמתו ,ויחזור למקום הקדושה ע”י יסורים .וע”ז נאמר ”ובחרת ובמו”נ (ח”ג פי”ז) כ’ הרמב”ם שהיסוד [הראשון] של תורת משה וכל מי שנמשך
בחיים” פי’ יותר טוב שתבחר בעצמך ללכת בחיים ממה שתהיה מוכרח להגיע אחריה ,הוא שהאדם בעל יכולת גמורה לעשות מה שיבחרהו.
לזה שלא בבחירתך .עי”ש.
וכך כ’ בדרשות הר”ן (דרוש ה’) שהכופר בהיות האדם בחירי במעשיו ,הרי הוא
ועי בהפלאה (כתובות עב ).שעצם הבחירה בחיים היא ברורה ופשוטה ,אולם כופר בכל התורה [מלבד שחולק על טבע המציאות הנגלה ,עי”ש].
מה שנאמר בפס’ הוא במלחמת היצר שבגמ’ מבואר שיש ב’ דרכים ,או בעסק
התורה וק”ש ,או בזכרון יום המות ושפלות הגוף .ועל זה נאמר ”נתתי לפניך ועי’ רבינו בחיי בפר’ ,ראה נתתי לפניך היום את החיים ואת הטוב ,מכאן
את החיים והטוב” ,להנצל ע”י עסק התורה ,או הדרך הב’ ”את המות ואת שהרשות נתונה לו לאדם והבחירה בידו לעשות טוב או רע ,שאם לא כן ,לא
הרע” לזכור יום המיתה והעונש ,ובחרת בחיים כי בדרך זו עוז וחדוה במקומו, היה מקום לתורה ,והיה העונש והשכר בטל.
משא”כ בדרך הב’ שמביאה לעצבות( .וע”ע בס’ המקנה מא .ובהק’ לג).
כתב החרדים בסוף ספרו (דברי כיבושין) ,שלשון האדם כלשון המשקל ,לימינך הרשות נתונה
חיים וטוב לשמאלך מות ורע וצריך להטות אל הטוב כלפי חסד ,והיינו דכתיב
ראה נתתי לפניך היום את החיים ואת הטוב את המות ואת הרע ובחרת בחיים תנן באבות (פ”ג מט”ו) הכל צפוי והרשות נתונה .ופירש רש”י הכל צפוי -כל
מה שאדם עושה בחדרי חדרים צפוי וגלוי לפני הקב”ה[ ,ומ”מ] הרשות נתונה
בידו של אדם לעשות שנא’ ראה נתתי לפניך היום את החיים ואת הטוב וגו’.
תשובה מכח הבחירה והרמב”ם פי’ שהכל צפוי מראש אך אל תחשוב שמשום כך האדם אנוס למעשיו,
כ’ הרמב”ם פ”ז מהל’ תשובה ה”א הואיל ורשות כל אדם נתונה לו כמו שביארנו, אלא כל אדם בחירי והרשות נתונה לו .ובהקדמה לאבות (ח’ פרקים) האריך
ישתדל האדם לעשות תשובה ולנעור כפיו מחטאיו ,כדי שימות והוא בעל יותר (בפ”ח) שפעולות האדם מסורות בידו ,ולכן נאמר ראה נתתי לפניך וגו’
תשובה ,כדי שיזכה לחיי העולם הבא( .ועי’ שבת קנג .שוב יום אחד לפני ונתן את הבחירה בידינו ,ולכן מחוייב העונש והשכר ,עי”ש ,ועי’ תוי”ט .וענין זה
מיתתך וכו’ ונמצא כל ימיו בתשובה). של ידיעה ובחירה פי’ בתפא”י שם דאף שהכל צפוי והקב”ה יודע מראש ,אין
והנה עיקר מעשה התשובה וחיובה כבר נתבאר ברמב”ם בפ”א עי”ש ,וכאן לומר שמשו”כ מוכרח האדם לעשות כך ,שהבנה זו היא בגבולות ידיעת ב”ו
כתב ענין אחר ,להשתדל בתשובה מטעם הבחירה ,וביאר במזכרת מנחם (ס’ שמוגבלת בזמן ,אבל הבקב”ה שברא את הזמן ,אין ידיעתו שייכת לעבר ועתיד,
הליקוטים) דס”ל דמדכתיב ובחרת בחיים נתחייבנו להשתדל לזכות לחיי ומה שלא נבין איך יתכן ידיעה ובחירה יחד ,זהו משום קוצר השגתנו.
עוה”ב.
וכ’ בצרור המור (פר’ בראשית) שהתנא בא לבאר שלא תאמר שה’ בחר בישראל
ולפ”ז בתשובה בפרט מקיימים את ובחרת בחיים כעיקרו ,שבזה מואס ברע לתת להם התורה לפי שהם קדמו לעולם והכל צפוי ,שעם כל זה הרשות
ובמוות ובוחר להדיא בחיי עולם הבא[ .ואף להר”מ שאין מ”ע לעשות
נתונה לכל אחד ולכל אומה ולשון ,ובטוב העולם נידון כי במדת טובו
תשובה כמ”ש המנ”ח (שסד) אלא המצוה היא הוידוי ,מ”מ מתקיים
בזה עיקר החיוב של ובחרת בחיים ,דד’ הר”מ שהוא חיוב בראו באופן שכל אחד יבחר הטוב והנאות.
כמשנ”ל].
שלברכת
תורה לגבי
שער הערה
מלחמתה המשך מעמ’ :1
שהחיינו בר”ה מצוות חינוך לבחירה בחיים
אתה וזרעך (ירושלמי קידושין א ,ז) לימוד האומנות
בקידוש ליל שני של ר”ה מניח פרי חדש ואומר שהחיינו פנינים נועד כדי שלא יזדקק לבריות או ללסטיות והעצמאות
הבסיסית הזו היא החיים ולמענם נבראנו ,שלא נזדקק
(שו”ע סי תר ס”ב) .וכיון שבזמננו רבים נוהגים לברך
מליבא דעומקא לנהמא דכיסופא .אלא שרבי נהוראי מחדש שאם
שהחיינו על חבושים ,יש להעיר בזה דהנה במתני’ ריש
דמאי איתא ,הקלין שבדמאי השיתין והרימין .וביאר ובחרת בחיים האומנות שלו היא תורה ויש בה מענה להנ”ל ”מניח אני
כל אומנות שבעולם ואיני מלמד את בני אלא תורה”
בתפא”י “בהאמבער ובלשונינו חבושים”. מעשי העבודה והעבירה לא (קידושין פב ,א).
אם כן יוצא שחבוש אינו פרי חשוב .ולגבי עיקר וטפל
יתכנו לאדם ,כי אם בהקבץ ג’ החובה של החינוך להכין את הבנים והדורות הבאים
אמרינן מברך על העיקר ופוטר את הטפלה .ולפי”ז יש דברים :האחד הבחירה בלבו לבחירה בטוב .מתוך שראה שמעניקים לו את היכולות
מקום לומר שאם מבשל את החבושים עם תפוח עץ ומצפונו ,והשני הכוונה וההסכמה ואת העצמאות והעצמה לבחור בחיים ,הוא ימשיך כך
החשוב ממנו לא יברך שהחיינו על החבושים לעשות מה שבחר בו ,והשלישי כל חייוֲֲ :חֹנְֹך ַַלַּנַ ַַער ַַעל ִִּפי ַַד ְְרּכֹו ַּגַ ם ִּכִ י ַיַ ְזְ ִִקין ֹלא ָיָ סּור
שישתדל לגמור המעשה בגופו ִִמ ֶֶּמָּנָ ה (משלי כב,ו) ביאר הגר”א ֲֲחֹנְֹך ַַלַּנַ ַַער ַַעל ִִּפי ַַד ְְרּכֹו
הרב אפרים גרבר ויוציאהו אל גדר המעשה .ומה -דרך מזלו וטבעו כן תחנכהו לעשות מצות ואז גם
שאינו נעלם ממנו בהם ,כבחירת כשיזקין לא יסור ממנה”.
העבודה והעבירה והכוונה מוקדש לכבוד עלייתו לתורה של הנכד
וההסכמה על המעשה ,הבטחון רפאל יעקב ישראל נ”י
על אלקים בזה טעות וסכלות,
שער
תגובות
של תורה מלחמתה כי הבורא יתברך הניח ברשותנו
בן הרב דוד צבי ציטרון שליט”א
בחירת עבודתו והמרותו כמו
שנאמר ובחרת בחיים.
לגליון תתס”ו -מקרא ביכורים חובות הלבבות שער הביטחון פ”ד
מש”כ הרש”ז כהן שליט”א בשם הנצי”ב במשיב דבר המשך מעמ’ :1
להקשות על הבית הלוי דלקול רם ל”מ שומע כעונה החיים והמות מצות ובחרת בחיים בדורינו
מהא דתנן דמי שא”י לקרות ביכורים מקרין אותו והא
ובחרת בחיים נאמר במלחמת מתוך שמחה והתבוננות דבר יום ביומו ,זוהי בחירה
בביכורים בעי’ קו”ר כדאיתא בסוטה ל”ב ע”ב עכת”ד,
היצר שיש בה ב’ דרכים ,או קבועה להתחיל את היום בשמחה ומשפיע על משך כל
ולפו”ר לו”ד הנצי”ב הו”א דהא דתנן מקרין אותו אין
בעסק התורה וק”ש ,או בזכרון היום כולו ,וידועים דברי הגר”ש פינקוס זצ”ל [בשערים
פירושו שיוצא בקריאת הכהן מדין שומע כעונה אלא
יום המות ושפלות הגוף (ברכות בתפילה ונפש שמשון] ,ששורש תקנת התפילות היא
שהכהן קורא והמביא ביכורים עונה אחריו ,ולפירושו של
ה .).ועל זה נאמר ”נתתי לפניך את הבחינת העיקרית באמונתו ובטחונו של האדם בבורא
הנצי”ב דמדין שומע כעונה הוא הרי עולה לן חידוש נפלא
החיים והטוב” ,להנצל ע”י עסק יתברך בזה מראה ומבטא את אמונתו בה׳ שזן ומפרנס
דאע”ג דזה הכהן לא נתחייב בביכורים חשיב הוא מחוייב
התורה ,או דרך ב’ ”את המות ואת ומחיה את כל העולם כולו ,ולכן עצם התפילה צריכה
בדבר ומוציא את המביא ידי חובתו והוא חידוש גדול דהא
להיות בשמחה רבה .ואם ח”ו מתפלל מתוך עצבות
השתא לא נתחייב בבכורים. הרע” לזכור יום המיתה והעונש,
ודיכאון זו סתירה גדולה לאמונה ,דאם היה מאמין
ומש”כ דדין קו”ר הוא רק מארמי אובד אבי ואילך אבל ”ובחרת בחיים” כי בדרך זו עוז
ובוטח לא היה במצב של עצבות ,אלא תמיד היה במצב
אמירה ראשונה של הגדתי היום וגו’ אינה טעונה קו”ר, וחדוה במקומו ,משא”כ בדרך הב’ של שמחה ,שהרי אביו שבשמים אוהב אותו ויש לו
אם כי הדברים נראים מאוד מסברא הרי לפי”ז עולה שגם שמביאה לעצבות. הכח לעזור לו בכל עניניו ,ומי שמאמין ויודע שאין עוד
דין לה”ק דילפי’ לה מוענית אינו אלא מארמי וגו’ אבל עפ”י ס’ ההפלאה (כתובות עב). מלבדו בכל רגע ,אין ספק שנותן לו שמחה תמידית בכל
הגדתי וגו’ כשר בשאר לשונות אך ברמב”ם פ”ג ה”י מבואר מהלך חייו.
דהגדתי וגו’ נמי אינו אלא בלה”ק.
את החיים ואת הטוב ומשום כך כשמתפלל תפילת שחרית מתוך רגשי
ובעיקר הך מילתא דמקרא בכורים בעי קו”ר הנה לא שמחה ,וביטול העצמי לכבוד הבורא יתברך ,יראה
מצאתי ברמב”ם הלכה זו וגם במשנה ובגמ’ לא נאמר ”אף אני אעשה זאת לכם”
(ויקרא כו,טז) -מידכם היתה סייעתא דשמיא מיוחדת ותמידית ,בכל מהלך ומשך
דין זה בלשון של הוראה והלכה אלא נזכר זה במימרא היום ,שקשור הוא בקשר אמיץ ישירות להשי”ת,
דאגדתא תניא רשב”י אומר אדם אומר גנותו בק”ר ושבחו זאת ,אין הרעה יוצאת מלפני
לעולם (ספרא בחוקותי) .פי’ אף וממילא כל לימודו ועבודת הקודש יהיו בשמחה
בקול נמוך ע”כ ובאמת צ”ע שלא נזכר זה בפוסקים. ובקלות וזריזות ולא בכבידות ועצבות ועצלות.
הרב מאיר פולק שאני הוא העושה זאת -מ”מ
לכם יתייחס זאת ולא לי ,שאתם וכך איתא בזוה”ק [פ׳ ויחי רכט ]:על הפסוק “עבדו את
בשאלה איך מהני שומע כעונה בבכורים ,בפשטות מה הסיבותם דבר זה שימשך הרעה ה׳ בשמחה בואו לפניו ברננה” שהוא על תפילות שחרית
שכתוב במשנה “מקרין אותו” היינו שהכהן אומר ,ומביא עליכם ממני .כי דבר זה דומה למי ומנחה .וז”ל הזוהר“ ,בעי בר נש למפלח קמיה דקב”ה
הבכורים מוציא בשפתיו מה שהכהן מקרא לו .וראה בחדוה בפולחניה ,ואלין תרין שמחה ורננה לקבל תרין
שיעמיד עצמו תחת המשקולת
ברע”ב שם שכתב שאסמכוהו אקרא “וענית ואמרת” ,ואין אלין ,תרין צלותין ,תרי קורבנין ליומא לקבל תרין אלין,
עניה אלא מפי אחר ,ומתבאר שמי ששומע מהכהן הוא
של המורה שעות ,והמשקולת
דאינון שמחה ורננה ,שמחה בצפרא ,ורננה ברמשא”.
עונה בעצמו ,ולא שהוא רק שומע שאז אינו מכה על ראשו ,האם יתכן שיאמר
ובזאת נישא לבבנו בתפילה שנזכה תמיד
עונה בעצמו ,אלא הוא “כעונה”. שהבע”ב הכהו על ראשו ,והלא
לעבוד את השי”ת בשמחה ולבוא
הוא בעצמו הסיבה לזה שעמד לפניו ברננה.
הרב אהרן הכהן פרידמן
במקום הזה ,וכאילו המשיך
בעצמו המשקולת על ראשו .כן
הוא הדבר הזה כמו שאמר ”ראה
נושאי הגליונות הבאים אי"ה נתתי לפניך היום את החיים ואת
הטוב ואת המות והרע” ,וציוה
באחרית שנה וראשיתה
פונים אנו ללומדים שליט"א הכותבים וההוגים בגליון
בעצמו ”ובחרת בחיים” ,והרי המתענגים מטובו וחפצים ביקרו
ר"ה -ענייני ר"ה בהלכה ובאגדה הוא כמו שציוה בעצמו ,אף שזה
(גליון ר"ה יופץ רק בדוא"ל) לעומת זה עשה האלקים אני להרים את תרומתם
להחזקתו בכיסוי החובות וריבוי אורו לעתיד
האזינו -נעילה מייעצך שלא תעמיד עצמך תחת
סוכות -א) תפילות החג ב) שמיני עצרת המורה שעות להמשיך עליך את בנדרים פלוס – עומקא דפרשה
המשקולת ,כי סוף דבר יהיה או בנדרים פון 03-76-30-585שלוחה 74
ד”ת [עד 700מילים] שיכה אותך על ראשך. כמו כן בקשתנו מכל אשר נדבו לבו במשך השנה
יתקבלו בצירוף שם מלא להנציח ולרכוש זכות ת"ת דרבים,
בדוא”לa740700@gmail.com : חפץ חיים (פי’ על תו”כ בחוקותי א,ד)
באותו שבוע ,עד יום שלישי בלילה
להעביר את התחיבויותיו טרם ימי הדין.
בברכת כתיבה וחתימה טובה
