gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

מעיינות החיים - צאנז זוועהיל · Ma'aynois Hachaim - Tzanz Zvehil — ניצבים וילך (2026-08-31)

מוציא לאור: מעיינות החיים - צאנז זוועהיל · Ma'aynois Hachaim - Tzanz Zvehil

שבוע: ניצבים וילך (2026-08-31)

מעיינות החיים - צאנז זוועהיל · Ma'aynois Hachaim - Tzanz Zvehil — ניצבים וילך (2026-08-31)

פתח את ה-PDF הורדה

‫קונטרס‬ ‫מעיינות‬ ‫החיים‬ ‫דברי תורה‬ ‫מכ"ק מרן אדמו"ר ‪z‬צוקללה"ה‬ ‫פרשת נצבים וילך תשפ"ו • גליון תקמח‬ ‫פה יוניאן סיטי יצ"ו‬ ‫©‬ ‫כל הזכויות שמורות‬ ‫י"ל ע"י‬ ‫מכון שלמה משנתו‬ ‫להוצאת ד"ת של כ"ק מרן אדמו"ר זצוקללה"ה‬ ‫שע"י איגוד חסידי צאנז זוועהיל‬ ‫להערות והארות‬ ‫או להזמנת הגליון נא לפנות לטעל‪:‬‬ ‫‪201-455-7269‬‬ ‫בארה"ק‪:‬‬ ‫‪052-712-6945‬‬ ‫דוא"ל‪:‬‬ ‫‪mayunoshachaim@gmail.com‬‬ ‫א''סשת םיבצנ תשרפל שורד‬ ‫דרוש לפרשת נצבים‬ ‫תשס"א‬ ‫ההבדל בין התוכחה שבתורת כהנים לתוכחה שבמשנה תורה‬ ‫אתם נצבים היום כולכם לפני ה' אלקיכם ראשיכם שבטיכם זקניכם ושוטריכם‬ ‫כל איש ישראל (דברים כט‪ ,‬ט)‪ .‬ובמדרש (תנחומא אות א׳ הובא ברש"י בפרשתן)‪,‬‬ ‫למה נסמכה פרשה זו לפרשת קללות‪ ,‬לפי ששמעו ישראל מאה קללות חסר‬ ‫שתיים שנאמר בפרשה זו חוץ ממ״ט שנאמרו בתורת כהנים‪ ,‬הוריקו פניהם‬ ‫ואמרו מי יוכל לעמוד באלו‪ ,‬מיד קרא אותן משה והיה מפייסן‪ ,‬אתם נצבים‬ ‫היום‪ ,‬הרבה הכעסתם למקום ולא עשה אתכם כלייה והרי אתם קיימים‪ ,‬כיום‬ ‫הזה שהוא קיים והוא מאפיל ומאיר‪ ,‬כך האיר לכם וכך עתיד להאיר לכם‪,‬‬ ‫והקללות והיסורים מקיימים אחכם ומציבים אתכם‪ .‬ודקדקו המפרשים (עי'‬ ‫זרע ברך בפרשתן דרוש א') במה שנקט 'כיון ששמעו מאה קללות חסר שתיים'‬ ‫למה האריך בחשבונו‪ ,‬היה לו לומר בדרך כלל 'כיון ששמעו צ"ח קללות הוריקו‬ ‫פניהם'‪.‬‬ ‫א) והנראה‪ ,‬בהקדם מה שכתב ביערות דבש (חלק ב' דרוש ה׳)‪ ,‬לבאר מה דכתיב‬ ‫בפרשתן (דברים כט‪ ,‬יח ‪ -‬יט) והיה בשמעו את דברי האלה הזאת‬ ‫והתברך בלבבו לאמר שלום יהיה לי כי בשרירות לבי אלך וגו׳ לא יאבה ה׳‬ ‫סלוח לו ורבצה בו כל האלה הכתובה בספר הזה‪ .‬דהנה אמרו בגמ' (מגילה לא‪,‬‬ ‫ב)‪ ,‬קללות שבתורת כהנים משה מפי הגבורה אמרן ושבמשנה תורה משה מפי‬ ‫עצמו אמרן‪ ,‬ולכאו' צריך ביאור מה טעם ומה הבדל יש בעצם ביניהם‪.‬‬ ‫אלא דהנה עיקר קללות שבתורת כהנים לא באו על ביטול מצוות ה׳ בפועל‪,‬‬ ‫רק על כוונת הלב שימאסו בתורת ה׳ ולא ישמחו בה‪ ,‬אלא יקוצו בה‬ ‫ויהיה להם לעול ולמשא‪ ,‬וכן אמרו (ב״מ פה‪ ,‬א) בביאור הכתוב (ירמיה ט‪ ,‬יא) על‬ ‫מה אבדה הארץ וגו׳ ויאמר ה' על עזבם את תורתי אשר נתתי לפניהם‪ ,‬אמר רב‬ ‫יהודה אמר רב‪ ,‬שלא ברכו בתורה תחילה‪ ,‬היינו שלא שמחו בעסק התורה והיה‬ ‫[ג]‬ ‫א''סשת םיבצנ תשרפל שורד‬ ‫עליהם לעול ולטורח‪ .‬והיינו שאף שלא עברו על התורה‪ ,‬וקיימו את כל מצוות‬ ‫התורה‪ ,‬היה בעול ובטורח‪ ,‬ולא ישמחו בה לברך עליה בשמחה והודיה שזכו‬ ‫לקיים המצוות כראוי‪ ,‬שיש לברך בשמחה על קיום המצוות‪ ,‬שקדשו ה' וזיכהו‬ ‫למצוה זו לעשות רצון קונו‪ ,‬והם שלא עשו כן‪ ,‬באו לגלות והגיעם רוב מהרעות‪.‬‬ ‫ועל זה באה תוכחה שבתורת כהנים (ויקרא כו‪ ,‬טו)‪ ,‬ואם בחקותי תמאסו‬ ‫ובמשפטי תגעל נפשכם‪ ,‬הרי שדייק הכל שיהיה בלב נמאס‪ ,‬ויהיה מגיע‬ ‫אצלכם בלי שמחה רק בעול וטורח‪ ,‬וכן מסיים בתוכחה (שם מג) יען וביען‬ ‫במשפטי מאסו ואת חקותי געלה נפשם‪ ,‬והכל שבלב עוברים במצוות ה'‪ .‬וזהו‬ ‫רוב המרי יותר מכל כאשר כתבתי‪ ,‬כי הלב נכבד באברים‪ ,‬והחטא בו גם כן רב‬ ‫מנשוא‪ .‬אבל קללות במשנה תורה לא נאמרו רק על ביטול מצוות ה' בפועל‪,‬‬ ‫כדכתיב (דברים כח‪ ,‬טו) והיה אם לא תשמע אל קול ה' אלקיך לשמור לעשות‬ ‫את כל מצוותיו‪ ,‬ובא הדבר בתוכו כמה פעמים 'לשמור מצוותיו' וכן 'אם לא‬ ‫תשמור לעשות'‪ ,‬כי הכל תלוי בשימור‪ ,‬ולא בא שם מענין מיאוס וגיעול‪.‬‬ ‫ולכך בהיות שהקדוש ברוך הוא לבד בוחן לבבות אם לטוב אם לרע‪ ,‬על כן‬ ‫קללות שבתורת כהנים שבאו אל המחשבה‪ ,‬מה' נאמרו‪ ,‬אבל קללות‬ ‫שבמשנה תורה שבאו על מעשה גלוי לכל‪ ,‬מפי משה בנבואה נאמרו‪.‬‬ ‫ואם כן השומע קללות במשנה תורה שבאות רק על ביטול מצוות במעשה‪,‬‬ ‫ולא בא דבר מעניין חובת הלב בשמחה של מצווה או מיאוס וגיעול‪,‬‬ ‫יחשוב ח"ו כי ניחם ה' ואין רוצה לענוש ישראל בדברים כאלה‪ ,‬כאומרם (קידושין‬ ‫מ‪ ,‬א) מחשבה רעה אין הקדוש ברוך הוא מצרפה למעשה‪ ,‬ויחשוב כי הכל תלוי‬ ‫במעשה‪ .‬ולכך בשומעו דברי האלה הזאת‪ ,‬דהיינו קללות שבמשנה תורה‪,‬‬ ‫יתברך 'בלבבו' דייקא‪ ,‬לומר שלום יהיה לי‪ ,‬כי אין נפקותא בכוונת הלב‪ ,‬תהיה‬ ‫בו כוונה בשירצה‪ ,‬ובשרירות 'לבי' דייקא אלך‪ ,‬ולכך אמר לא כן הוא‪ ,‬לא וויתר‬ ‫הקדוש ברוך הוא על קללה שבתורת כהנים‪ ,‬ולכך אמר 'לא יאבה ה' סלוח לו‬ ‫ורבצה בו כל האלה'‪ ,‬היינו אלה דתורת כהנים‪ ,‬כמאמר הכתוב 'בספר הזה'‪,‬‬ ‫אפילו קללות שבתורת כהנים‪ ,‬עכ״ד היערות דבש‪.‬‬ ‫ב) ויש להמתיק את דבריו ביתר שאת‪ ,‬דהנה לכאו' היה אפשר לתת טוב טעם‬ ‫למה שבתורת כהנים נאמרו מ"ט קללות ואילו במשנה תורה נאמרו‬ ‫צ"ח קללות‪ ,‬שהם פי שניים מן הקללות האמורות בתורת כהנים‪ .‬דהנה מבואר‬ ‫בסוגיא בקידושין שם‪ ,‬דהא דמחשבה רעה אין הקב"ה מצרפה למעשה‪ ,‬היינו‬ ‫[ד]‬ ‫א''סשת םיבצנ תשרפל שורד‬ ‫במחשבה שאינה עושה פרי‪ ,‬אבל מחשבה שעושה פרי שקיים מחשבתו ועשה‬ ‫את העבירה הקב"ה מצרפה למעשה‪ ,‬ועי' שם במהרש"א בחידושי אגדות מה‬ ‫שכתב בזה‪.‬‬ ‫נמצא לכאו' דכל עוד שלא חטאו אלא בהרהור הלב בלבד‪ ,‬הגם שנפקדו‬ ‫עליהם מ"ט קללות האמורות בתורת כהנים‪ ,‬מכל מקום לא היה אפשר‬ ‫שיצאו קללות אלו אל הפועל‪ ,‬כיון שלא עשתה מחשבתם פרי ואין הקב"ה‬ ‫מצרף את מחשבתם הרעה למעשה‪ .‬אבל כשמחשבתם עשתה פרי והביאו‬ ‫את מחשבתם הרעה לידי מעשה‪ ,‬שוב הם נענשים בכפליים על המחשבה ועל‬ ‫המעשה‪ ,‬ולכן נכפלו הקללות פי שניים להיות צ"ח קללות‪ ,‬מ"ט קללות על‬ ‫המחשבה ומ"ט קללות על המעשה‪.‬‬ ‫ויש לפרש בזה לפי דרכו של היערות דבש את הפסוק והיה בשמעו את דברי‬ ‫האלה הזאת שהם צ"ח קללות האמורות במשנה תורה‪ ,‬יתבונן מכפל‬ ‫הקללות שאין הקב"ה מעניש על הרהור הלב אלא כשמביא את המחשבה‬ ‫לידי מעשה‪ ,‬ולכן והתברך 'בלבבו' לאמר שלום יהיה לי‪ ,‬כי אף ששבע תועבות‬ ‫בלבו מכל מקום מכפל הקללות מוכח שאין הקב"ה מעניש על המחשבה אלא‬ ‫כשהיא עושה פרי‪.‬‬ ‫אמנם לאמתו של דבר הרי כתבו המפרשים (עי' כלי יקר ועוד) בביאור לשון‬ ‫המדרש 'מאה קללות חסר שתיים'‪ ,‬שבאמת ישנן מאה קללות בפרשה‪,‬‬ ‫אלא ששתיים מהן אינן מפורשות מה הן‪ ,‬והיינו דכתיב (דברים כח‪ ,‬סא) גם כל חלי‬ ‫וכל מכה אשר לא כתוב בספר התורה הזאת‪ .‬וזהו שאמרו 'מאה חסר שתיים'‬ ‫ששתיים לא נתפרשו בפרשה בהדיא‪ ,‬עכ"ד‪ .‬נמצא לפ"ז שמאה קללות הן‬ ‫ולא צ"ח‪ ,‬ושוב אי אפשר לומר שכפל הקללות הוא להעניש על המחשבה‬ ‫כשבאה לידי מעשה‪ ,‬שהרי הקללות האמורות במשנה תורה הם יותר מכפל‬ ‫על הקללות שבתורת כהנים‪ ,‬ושוב יש לומר שהקב"ה מעניש גם על המחשבה‬ ‫לבדה כדברי היערות דבש‪.‬‬ ‫על כן אמרו במדרש לפי ששמעו ישראל מאה קללות חסר שתיים דייקא‪,‬‬ ‫נמצא שבאמת ישנן מאה קללות‪ ,‬ואי אפשר לומר שכפל הקללות הוא‬ ‫על המחשבה שבאה לידי מעשה‪ ,‬לפי שהקב"ה מעניש גם על המחשבה‬ ‫לבדה‪ ,‬הוריקו פניהם ואמרו מי יוכל לעמוד באלו כיון שהקב"ה מעניש גם על‬ ‫[ה]‬ ‫א''סשת םיבצנ תשרפל שורד‬ ‫המחשבה‪ ,‬מיד קרא אותן משה והיה מפייסן‪ ,‬אתם נצבים היום‪ ,‬הרבה הכעסתם‬ ‫למקום ולא עשה אתכם כלייה והרי אתם קיימים‪.‬‬ ‫ד‬ ‫[ו]‬ ‫ה"עשת םיבצנ תשרפ ר"דער‬ ‫בעידן רעוא דרעוין פרשת נצבים‬ ‫תשע"ה‬ ‫בתוה"ק אתם נצבים היום כולכם לפני ה' אלקיכם ראשיכם שבטיכם זקניכם‬ ‫ושוטריכם כל איש ישראל‪ .‬טפכם נשיכם וגרך אשר בקרב מחניך‬ ‫מחטב עציך עד שאב מימיך‪ .‬לעברך בברית ה' אלקיך ובאלתו אשר ה' אלקיך‬ ‫כרת עמך היום (כט‪ ,‬ט‪-‬יא)‪ .‬וברש"י (בד"ה והוא יהיה) למה נסמכה פרשת אתם‬ ‫נצבים לקללות לפי ששמעו ישראל מאה קללות חסר שתים חוץ ממ"ט‬ ‫שבת"כ‪ ,‬הוריקו פניהם ואמרו מי יוכל לעמוד באלו‪ ,‬התחיל משה לפייסם אתם‬ ‫נצבים היום הרבה הכעסתם למקום ולא עשה אתכם כלייה והרי אתם קיימים‬ ‫לפניו‪.‬‬ ‫ובמפרשים (כלי יקר ועוד) הקשו דלכאורה הוה כשטרו ושוברו בצדו‪ ,‬כי אם‬ ‫הכעיסו הרבה ולא עשה עמהם הקב"ה כליה הרי שוב אין לפחד‬ ‫חלילה מהקללות וא"כ מה הועילו‪ ,‬זאת ועוד שהרי אמרה תורה להלן בפרשה‬ ‫(יז‪-‬יט) פן יש בכם שרש פרה ראש ולענה‪ ,‬והיה בשמעו את דברי האלה הזאת‬ ‫והתברך בלבבו לאמר שלום יהיה לי כי בשררות לבי אלך למען ספות הרוה את‬ ‫הצמאה‪ ,‬לא יאבה ה' סלח לו וגו'‪ ,‬וא"כ איך נתן לבעל דין לטעות שיוכל לומר‬ ‫בשרירות לבי אלך ולא יארע מאומה מהקללות שהררי עדיין אנו חיים וקיימים‬ ‫גם אחרי שהכעיסו הרבה לפני המקום‪.‬‬ ‫ולהלן בפרשה (ל‪ ,‬יא‪-‬יד) כי המצוה הזאת אשר אנכי מצוך היום לא נפלאת‬ ‫הוא ממך ולא רחקה הוא וגו' כי קרוב אליך הדבר מאד בפיך ובלבבך‬ ‫לעשותו‪ .‬ובראשונים כאן טרחו לבאר באיזה מצוה מדובר כאן בקרא‪ ,‬וברמב"ן‬ ‫כתב דזה קאי על מצות התשובה‪ ,‬וזה טעם בפיך ובלבבך לעשותו‪ ,‬שיתודו את‬ ‫עונם ואת עון אבותם בפיהם‪ ,‬וישובו בלבם אל ה'‪.‬‬ ‫והנה בימים אלו שמרבים בני ישראל בתפילה יש להתמקד על אופן התפילה‬ ‫כיצד היא‪ ,‬דכבר דיברנו כמה פעמים מהענין המבואר בספה"ק במה‬ ‫[ז]‬ ‫ה"עשת םיבצנ תשרפ ר"דער‬ ‫שכתב והתרעם בזוה"ק על הני דצווחין ככלבא הב הב‪ ,‬דזה אינו עיקר בקשתינו‬ ‫בימים הקדושים אלו‪ ,‬ועל אף אמנם שמוסיפים בתפילה ומבקשים זכרנו‬ ‫לחיים‪ ,‬אין החיים בפני עצמם עיקר המבוקש ומטרה בפני עצמה‪ ,‬אלא עיקר‬ ‫התפילה צריך להיות באופן של למענך אלקים חיים‪ ,‬שעיקר כוונתו היא לזכות‬ ‫לחיים לכבוד השי"ת‪ ,‬כדי שיוכל לעבוד השי"ת כראוי במנוחת הנפש‪ ,‬דאם‬ ‫לא עובדים להקב"ה למה לנו חיים‪ ,‬וכך צריך להיות כל כוונתו בתפלתו בפיו‬ ‫ובלבבו פנימה‪ ,‬שכל הבקשות שמבקשים בענינים הנצרכים לחיים ארוכים‬ ‫ובריאות השלימה ופרנסה טובה יהיה הכל בכוונה זכה באמת לכבוד השי"ת‬ ‫שיוכל לעשות רצונו ולעבדו בלבב שלם‪.‬‬ ‫עוד אופן מצינו בספה"ק כיצד צריך להיות התפילות ובקשות שמבקשים‬ ‫בימים אלו‪ ,‬שלא יהא נכלל במה שמתרעם הזוה"ק על הני דצווחין ככלבא‬ ‫וכו'‪ ,‬והיא שיכלול אדם את עצמו בתפילתו עם כלל ישראל‪ ,‬שכשמתפלל‬ ‫לצרכיו יכוון עבור צרכי עמך בית ישראל בתפלתו‪ ,‬וזה באמת חלק ממצות‬ ‫צדקה שמתפלל בעד חבירו שלא יחסר לו מאומה ויהיה לו די מחסורו עושר‬ ‫ובריאות‪ ,‬שגם בפה אפשר לקיים מצות צדקה וכמו שדרשו חז"ל (נדרים ז‪ ).‬בפיך‬ ‫זו צדקה‪ ,‬ולזה מבקשים בתפלה זכרינו לחיים בלשון רבים שכוללים בתפילה‬ ‫צרכי כל כלל ישראל‪ ,‬וכמו שאמרו צדיקים שהגשמיות של אדם מישראל הוא‬ ‫הרוחניות שלו‪.‬‬ ‫וזה אפשר היתה כוונת משה רבינו במה שהתחיל לפייסם אתם נצבים היום‬ ‫הרבה הכעסתם למקום ולא עשה אתכם כלייה והרי אתם קיימים לפניו‪,‬‬ ‫שמסר להם משה רבינו עצה זו להינצל ממידת הדין‪ ,‬ועצה שיתקבלו תפילתם‬ ‫לרצון ויקרע גזר דינם‪ ,‬והיא על ידי שאתם נצבים היום כלכם לפני ה' אלקיכם‬ ‫ראשיכם שבטיכם וזקניכם כל איש ישראל‪ ,‬שמתייצבים ומתפללים לפני‬ ‫הקב"ה כולם ביחד‪ ,‬שכל אחד כולל בתפלה ברחמים ותחנונים בעד חבירו‬ ‫ובזכות זה הרי אתם קיימים לפניו‪ ,‬ואפשר שלזה אמר המדרש ששמעו מאה‬ ‫חסר אחת חוץ ממ"ט שבתורת כהנים‪ ,‬שיתכן שהמ"ט שבתורת כהנים זה מה‬ ‫שהפחיד את בני ישראל‪ ,‬כיון שהקללות שבתורת כהנים נאמרו בלשון רבים‬ ‫והיינו שאף על רבים יכולים הקללות לחול וסברו שאין להם תקומה‪ ,‬אמנם‬ ‫מיד אחר הקללות שבמשנה תורה שנאמרו בלשון יחיד התחיל משה לפייסם‬ ‫ואמר להם אתם נצבים היום כולכם וכו' והיינו שהקללות נאמרו רק בלשון‬ ‫יחיד‪ ,‬אבל אם תהיו באחדות ויתפלל כל אחד על חבירו ינצלו מכל הקללות‬ ‫ולא יחולו עליכם‪.‬‬ ‫[ח]‬ ‫ה"עשת םיבצנ תשרפ ר"דער‬ ‫והתפילה שמתפלל אדם ומכוון בעד חבירו מלבד הכח שיש בזה שיתקבלו‬ ‫התפילות בשביל עצמו כיון שכולל עצמו בתפילה לרבים‪ ,‬גם יש‬ ‫בזה משום כח מיוחד שאכן יתקבלו תפילותיו בשביל חבירו‪ ,‬כי המתפלל בלב‬ ‫שלם לטובת חבירו צריך שיכנס באמת למצבו של חבירו ולהרגיש את צערו‬ ‫וכך יכול להתפלל עבורו מעמקי לבבו‪ ,‬והנה הקב"ה לא הזמין צער לאדם הזה‬ ‫שמתפלל בעד חבירו‪ ,‬וכיון שהוא מצטער באמת הקב"ה צריך לקבל תפילותיו‬ ‫בעד חבירו כדי להסיר ממנו הצער שמצטער עבור חבירו שלא ביושר‪.‬‬ ‫הנה איתא בזוה"ק אתם נצבים היום דא ראש השנה‪ ,‬ולא נשאר לנו יותר מיום‬ ‫אחד עד ליום הדין וצריך כל אחד לעשות חשבון נפשו ולשוב בתשובה‬ ‫שלימה‪ ,‬שיקיים את המצוה הזאת אשר אנכי מצוך היום אשר לא רחוקה היא‬ ‫וכו' ובפיך ובלבבך לעשותו וכפי שכתב הרמב"ן שהיא מצות תשובה‪ ,‬וביום‬ ‫האחרון של השנה עדיין אפשר לתקן את כל השנה על ידי תשובה שלימה‬ ‫באמת ובלב שלם‪.‬‬ ‫ובהגיע הימים הקדושים צריכים תשובה מיוחדת על ביטול תורה של כל‬ ‫השנה‪ ,‬על כל הזמנים שהיה סיפק בידו לעסוק בתורה ולא למד‪,‬‬ ‫ולזה מנהגינו לסובב בהספר תורה בכניסת יום הקדוש כדי שישובו על ביטול‬ ‫תורה של כל השנה ויקבלו על עצמם עול התורה מהיום והלאה‪ ,‬וכ"ק מרן‬ ‫אדמו"ר זי"ע אמר פעם בדרשת כל נדרי בליל יום הקדוש שמי שאינו מקבל‬ ‫על עצמו עול תורה לא יגש לנשק הספר תורה‪ ,‬וזה גם מרומז כאן בכתוב‬ ‫שבאור החיים הק' ביאר במה שכתוב אשר לא בשמים היא וכו' דקאי על‬ ‫השגת וידיעת התורה‪ ,‬ולפי דברי הרמב"ן יש לומר דמרומז כאן ענין התשובה‬ ‫על לימוד התורה ועל זה אמר כי המצוה הזאת אשר אנכי מצוך היום‪ ,‬ויש לומר‬ ‫היום דא ראש השנה‪ ,‬והיינו שבהגיע רא השנה צריך תשובה מיוחדת על עניני‬ ‫לימוד התורה‪.‬‬ ‫כי לימוד התורה הקדושה היא ראשית הכל‪ ,‬שבלי התורה אין לנו התבלין‬ ‫להתגבר על היצר הרע‪ ,‬כי אין מחשבת עריות אלא בלב פנוי מן החכמה‪,‬‬ ‫וממילא כשיקבל על עצמו עול תורה ממילא יוכל עליו להתגבר על כל הנסיונות‬ ‫מפיתויי היצר‪ ,‬ודוגמת חולה מסוכן שראשון לכל צריך לקחת תרופתו ואח"כ‬ ‫אפשר לטפל בו בשאר הדברים שצריכים לטפל‪ ,‬כן הוא בתורה תבלין נגד היצר‬ ‫הרע שתחילה לכל צרי לקחת התרופה ואח"כ אפשר לתקן שאר הענינים‪.‬‬ ‫[ט]‬ ‫ה"עשת םיבצנ תשרפ ר"דער‬ ‫נשאר לנו יום אחד בלבד על לראש השנה‪ ,‬הבה נקבל על עצמינו קבלה‬ ‫חזקה ואיתנה לשנה החדשה להתחזק בלימוד התורה ובעבודת השי"ת‬ ‫ובקבלה לבד יש בה כח גדול שנזכה בזכות זה להתברך בשנה טובה ומבורכת‬ ‫עם ישועות ורפואות לכל אחד‪.‬‬ ‫ירחם השי"ת ויתן לכל אחד לכבוד השנה החדשה כל מה שצריך בכלליות‬ ‫ובפרטיות ברוחניות ובגשמיות‪ ,‬יעזור השי"ת שתהא תכלה שנה‬ ‫וקללותיה תחל שנה וברכותיה שנזכה כולנו לכתיבה וחתימה טובה בספרן‬ ‫של צדיקים גמורים לאלתר לחיים טובים ולשלום שנזכה לשנת גאולה וישועה‬ ‫ולקבל בקרוב פני משיח צדקינו בב"א‪.‬‬ ‫ד‬ ‫[י]‬