מעיינות החיים - צאנז זוועהיל · Ma'aynois Hachaim - Tzanz Zvehil — ניצבים וילך (2026-08-31)

קונטרס
מעיינות
החיים
דברי תורה
מכ"ק מרן אדמו"ר zצוקללה"ה
פרשת נצבים וילך תשפ"ו • גליון תקמח
פה יוניאן סיטי יצ"ו
©
כל הזכויות שמורות
י"ל ע"י
מכון שלמה משנתו
להוצאת ד"ת של כ"ק מרן אדמו"ר זצוקללה"ה
שע"י איגוד חסידי צאנז זוועהיל
להערות והארות
או להזמנת הגליון נא לפנות לטעל:
201-455-7269
בארה"ק:
052-712-6945
דוא"ל:
mayunoshachaim@gmail.com
א''סשת םיבצנ תשרפל שורד
דרוש לפרשת נצבים
תשס"א
ההבדל בין התוכחה שבתורת כהנים לתוכחה שבמשנה תורה
אתם נצבים היום כולכם לפני ה' אלקיכם ראשיכם שבטיכם זקניכם ושוטריכם
כל איש ישראל (דברים כט ,ט) .ובמדרש (תנחומא אות א׳ הובא ברש"י בפרשתן),
למה נסמכה פרשה זו לפרשת קללות ,לפי ששמעו ישראל מאה קללות חסר
שתיים שנאמר בפרשה זו חוץ ממ״ט שנאמרו בתורת כהנים ,הוריקו פניהם
ואמרו מי יוכל לעמוד באלו ,מיד קרא אותן משה והיה מפייסן ,אתם נצבים
היום ,הרבה הכעסתם למקום ולא עשה אתכם כלייה והרי אתם קיימים ,כיום
הזה שהוא קיים והוא מאפיל ומאיר ,כך האיר לכם וכך עתיד להאיר לכם,
והקללות והיסורים מקיימים אחכם ומציבים אתכם .ודקדקו המפרשים (עי'
זרע ברך בפרשתן דרוש א') במה שנקט 'כיון ששמעו מאה קללות חסר שתיים'
למה האריך בחשבונו ,היה לו לומר בדרך כלל 'כיון ששמעו צ"ח קללות הוריקו
פניהם'.
א) והנראה ,בהקדם מה שכתב ביערות דבש (חלק ב' דרוש ה׳) ,לבאר מה דכתיב
בפרשתן (דברים כט ,יח -יט) והיה בשמעו את דברי האלה הזאת
והתברך בלבבו לאמר שלום יהיה לי כי בשרירות לבי אלך וגו׳ לא יאבה ה׳
סלוח לו ורבצה בו כל האלה הכתובה בספר הזה .דהנה אמרו בגמ' (מגילה לא,
ב) ,קללות שבתורת כהנים משה מפי הגבורה אמרן ושבמשנה תורה משה מפי
עצמו אמרן ,ולכאו' צריך ביאור מה טעם ומה הבדל יש בעצם ביניהם.
אלא דהנה עיקר קללות שבתורת כהנים לא באו על ביטול מצוות ה׳ בפועל,
רק על כוונת הלב שימאסו בתורת ה׳ ולא ישמחו בה ,אלא יקוצו בה
ויהיה להם לעול ולמשא ,וכן אמרו (ב״מ פה ,א) בביאור הכתוב (ירמיה ט ,יא) על
מה אבדה הארץ וגו׳ ויאמר ה' על עזבם את תורתי אשר נתתי לפניהם ,אמר רב
יהודה אמר רב ,שלא ברכו בתורה תחילה ,היינו שלא שמחו בעסק התורה והיה
[ג]
א''סשת םיבצנ תשרפל שורד
עליהם לעול ולטורח .והיינו שאף שלא עברו על התורה ,וקיימו את כל מצוות
התורה ,היה בעול ובטורח ,ולא ישמחו בה לברך עליה בשמחה והודיה שזכו
לקיים המצוות כראוי ,שיש לברך בשמחה על קיום המצוות ,שקדשו ה' וזיכהו
למצוה זו לעשות רצון קונו ,והם שלא עשו כן ,באו לגלות והגיעם רוב מהרעות.
ועל זה באה תוכחה שבתורת כהנים (ויקרא כו ,טו) ,ואם בחקותי תמאסו
ובמשפטי תגעל נפשכם ,הרי שדייק הכל שיהיה בלב נמאס ,ויהיה מגיע
אצלכם בלי שמחה רק בעול וטורח ,וכן מסיים בתוכחה (שם מג) יען וביען
במשפטי מאסו ואת חקותי געלה נפשם ,והכל שבלב עוברים במצוות ה' .וזהו
רוב המרי יותר מכל כאשר כתבתי ,כי הלב נכבד באברים ,והחטא בו גם כן רב
מנשוא .אבל קללות במשנה תורה לא נאמרו רק על ביטול מצוות ה' בפועל,
כדכתיב (דברים כח ,טו) והיה אם לא תשמע אל קול ה' אלקיך לשמור לעשות
את כל מצוותיו ,ובא הדבר בתוכו כמה פעמים 'לשמור מצוותיו' וכן 'אם לא
תשמור לעשות' ,כי הכל תלוי בשימור ,ולא בא שם מענין מיאוס וגיעול.
ולכך בהיות שהקדוש ברוך הוא לבד בוחן לבבות אם לטוב אם לרע ,על כן
קללות שבתורת כהנים שבאו אל המחשבה ,מה' נאמרו ,אבל קללות
שבמשנה תורה שבאו על מעשה גלוי לכל ,מפי משה בנבואה נאמרו.
ואם כן השומע קללות במשנה תורה שבאות רק על ביטול מצוות במעשה,
ולא בא דבר מעניין חובת הלב בשמחה של מצווה או מיאוס וגיעול,
יחשוב ח"ו כי ניחם ה' ואין רוצה לענוש ישראל בדברים כאלה ,כאומרם (קידושין
מ ,א) מחשבה רעה אין הקדוש ברוך הוא מצרפה למעשה ,ויחשוב כי הכל תלוי
במעשה .ולכך בשומעו דברי האלה הזאת ,דהיינו קללות שבמשנה תורה,
יתברך 'בלבבו' דייקא ,לומר שלום יהיה לי ,כי אין נפקותא בכוונת הלב ,תהיה
בו כוונה בשירצה ,ובשרירות 'לבי' דייקא אלך ,ולכך אמר לא כן הוא ,לא וויתר
הקדוש ברוך הוא על קללה שבתורת כהנים ,ולכך אמר 'לא יאבה ה' סלוח לו
ורבצה בו כל האלה' ,היינו אלה דתורת כהנים ,כמאמר הכתוב 'בספר הזה',
אפילו קללות שבתורת כהנים ,עכ״ד היערות דבש.
ב) ויש להמתיק את דבריו ביתר שאת ,דהנה לכאו' היה אפשר לתת טוב טעם
למה שבתורת כהנים נאמרו מ"ט קללות ואילו במשנה תורה נאמרו
צ"ח קללות ,שהם פי שניים מן הקללות האמורות בתורת כהנים .דהנה מבואר
בסוגיא בקידושין שם ,דהא דמחשבה רעה אין הקב"ה מצרפה למעשה ,היינו
[ד]
א''סשת םיבצנ תשרפל שורד
במחשבה שאינה עושה פרי ,אבל מחשבה שעושה פרי שקיים מחשבתו ועשה
את העבירה הקב"ה מצרפה למעשה ,ועי' שם במהרש"א בחידושי אגדות מה
שכתב בזה.
נמצא לכאו' דכל עוד שלא חטאו אלא בהרהור הלב בלבד ,הגם שנפקדו
עליהם מ"ט קללות האמורות בתורת כהנים ,מכל מקום לא היה אפשר
שיצאו קללות אלו אל הפועל ,כיון שלא עשתה מחשבתם פרי ואין הקב"ה
מצרף את מחשבתם הרעה למעשה .אבל כשמחשבתם עשתה פרי והביאו
את מחשבתם הרעה לידי מעשה ,שוב הם נענשים בכפליים על המחשבה ועל
המעשה ,ולכן נכפלו הקללות פי שניים להיות צ"ח קללות ,מ"ט קללות על
המחשבה ומ"ט קללות על המעשה.
ויש לפרש בזה לפי דרכו של היערות דבש את הפסוק והיה בשמעו את דברי
האלה הזאת שהם צ"ח קללות האמורות במשנה תורה ,יתבונן מכפל
הקללות שאין הקב"ה מעניש על הרהור הלב אלא כשמביא את המחשבה
לידי מעשה ,ולכן והתברך 'בלבבו' לאמר שלום יהיה לי ,כי אף ששבע תועבות
בלבו מכל מקום מכפל הקללות מוכח שאין הקב"ה מעניש על המחשבה אלא
כשהיא עושה פרי.
אמנם לאמתו של דבר הרי כתבו המפרשים (עי' כלי יקר ועוד) בביאור לשון
המדרש 'מאה קללות חסר שתיים' ,שבאמת ישנן מאה קללות בפרשה,
אלא ששתיים מהן אינן מפורשות מה הן ,והיינו דכתיב (דברים כח ,סא) גם כל חלי
וכל מכה אשר לא כתוב בספר התורה הזאת .וזהו שאמרו 'מאה חסר שתיים'
ששתיים לא נתפרשו בפרשה בהדיא ,עכ"ד .נמצא לפ"ז שמאה קללות הן
ולא צ"ח ,ושוב אי אפשר לומר שכפל הקללות הוא להעניש על המחשבה
כשבאה לידי מעשה ,שהרי הקללות האמורות במשנה תורה הם יותר מכפל
על הקללות שבתורת כהנים ,ושוב יש לומר שהקב"ה מעניש גם על המחשבה
לבדה כדברי היערות דבש.
על כן אמרו במדרש לפי ששמעו ישראל מאה קללות חסר שתיים דייקא,
נמצא שבאמת ישנן מאה קללות ,ואי אפשר לומר שכפל הקללות הוא
על המחשבה שבאה לידי מעשה ,לפי שהקב"ה מעניש גם על המחשבה
לבדה ,הוריקו פניהם ואמרו מי יוכל לעמוד באלו כיון שהקב"ה מעניש גם על
[ה]
א''סשת םיבצנ תשרפל שורד
המחשבה ,מיד קרא אותן משה והיה מפייסן ,אתם נצבים היום ,הרבה הכעסתם
למקום ולא עשה אתכם כלייה והרי אתם קיימים.
ד
[ו]
ה"עשת םיבצנ תשרפ ר"דער
בעידן רעוא דרעוין פרשת נצבים
תשע"ה
בתוה"ק אתם נצבים היום כולכם לפני ה' אלקיכם ראשיכם שבטיכם זקניכם
ושוטריכם כל איש ישראל .טפכם נשיכם וגרך אשר בקרב מחניך
מחטב עציך עד שאב מימיך .לעברך בברית ה' אלקיך ובאלתו אשר ה' אלקיך
כרת עמך היום (כט ,ט-יא) .וברש"י (בד"ה והוא יהיה) למה נסמכה פרשת אתם
נצבים לקללות לפי ששמעו ישראל מאה קללות חסר שתים חוץ ממ"ט
שבת"כ ,הוריקו פניהם ואמרו מי יוכל לעמוד באלו ,התחיל משה לפייסם אתם
נצבים היום הרבה הכעסתם למקום ולא עשה אתכם כלייה והרי אתם קיימים
לפניו.
ובמפרשים (כלי יקר ועוד) הקשו דלכאורה הוה כשטרו ושוברו בצדו ,כי אם
הכעיסו הרבה ולא עשה עמהם הקב"ה כליה הרי שוב אין לפחד
חלילה מהקללות וא"כ מה הועילו ,זאת ועוד שהרי אמרה תורה להלן בפרשה
(יז-יט) פן יש בכם שרש פרה ראש ולענה ,והיה בשמעו את דברי האלה הזאת
והתברך בלבבו לאמר שלום יהיה לי כי בשררות לבי אלך למען ספות הרוה את
הצמאה ,לא יאבה ה' סלח לו וגו' ,וא"כ איך נתן לבעל דין לטעות שיוכל לומר
בשרירות לבי אלך ולא יארע מאומה מהקללות שהררי עדיין אנו חיים וקיימים
גם אחרי שהכעיסו הרבה לפני המקום.
ולהלן בפרשה (ל ,יא-יד) כי המצוה הזאת אשר אנכי מצוך היום לא נפלאת
הוא ממך ולא רחקה הוא וגו' כי קרוב אליך הדבר מאד בפיך ובלבבך
לעשותו .ובראשונים כאן טרחו לבאר באיזה מצוה מדובר כאן בקרא ,וברמב"ן
כתב דזה קאי על מצות התשובה ,וזה טעם בפיך ובלבבך לעשותו ,שיתודו את
עונם ואת עון אבותם בפיהם ,וישובו בלבם אל ה'.
והנה בימים אלו שמרבים בני ישראל בתפילה יש להתמקד על אופן התפילה
כיצד היא ,דכבר דיברנו כמה פעמים מהענין המבואר בספה"ק במה
[ז]
ה"עשת םיבצנ תשרפ ר"דער
שכתב והתרעם בזוה"ק על הני דצווחין ככלבא הב הב ,דזה אינו עיקר בקשתינו
בימים הקדושים אלו ,ועל אף אמנם שמוסיפים בתפילה ומבקשים זכרנו
לחיים ,אין החיים בפני עצמם עיקר המבוקש ומטרה בפני עצמה ,אלא עיקר
התפילה צריך להיות באופן של למענך אלקים חיים ,שעיקר כוונתו היא לזכות
לחיים לכבוד השי"ת ,כדי שיוכל לעבוד השי"ת כראוי במנוחת הנפש ,דאם
לא עובדים להקב"ה למה לנו חיים ,וכך צריך להיות כל כוונתו בתפלתו בפיו
ובלבבו פנימה ,שכל הבקשות שמבקשים בענינים הנצרכים לחיים ארוכים
ובריאות השלימה ופרנסה טובה יהיה הכל בכוונה זכה באמת לכבוד השי"ת
שיוכל לעשות רצונו ולעבדו בלבב שלם.
עוד אופן מצינו בספה"ק כיצד צריך להיות התפילות ובקשות שמבקשים
בימים אלו ,שלא יהא נכלל במה שמתרעם הזוה"ק על הני דצווחין ככלבא
וכו' ,והיא שיכלול אדם את עצמו בתפילתו עם כלל ישראל ,שכשמתפלל
לצרכיו יכוון עבור צרכי עמך בית ישראל בתפלתו ,וזה באמת חלק ממצות
צדקה שמתפלל בעד חבירו שלא יחסר לו מאומה ויהיה לו די מחסורו עושר
ובריאות ,שגם בפה אפשר לקיים מצות צדקה וכמו שדרשו חז"ל (נדרים ז ).בפיך
זו צדקה ,ולזה מבקשים בתפלה זכרינו לחיים בלשון רבים שכוללים בתפילה
צרכי כל כלל ישראל ,וכמו שאמרו צדיקים שהגשמיות של אדם מישראל הוא
הרוחניות שלו.
וזה אפשר היתה כוונת משה רבינו במה שהתחיל לפייסם אתם נצבים היום
הרבה הכעסתם למקום ולא עשה אתכם כלייה והרי אתם קיימים לפניו,
שמסר להם משה רבינו עצה זו להינצל ממידת הדין ,ועצה שיתקבלו תפילתם
לרצון ויקרע גזר דינם ,והיא על ידי שאתם נצבים היום כלכם לפני ה' אלקיכם
ראשיכם שבטיכם וזקניכם כל איש ישראל ,שמתייצבים ומתפללים לפני
הקב"ה כולם ביחד ,שכל אחד כולל בתפלה ברחמים ותחנונים בעד חבירו
ובזכות זה הרי אתם קיימים לפניו ,ואפשר שלזה אמר המדרש ששמעו מאה
חסר אחת חוץ ממ"ט שבתורת כהנים ,שיתכן שהמ"ט שבתורת כהנים זה מה
שהפחיד את בני ישראל ,כיון שהקללות שבתורת כהנים נאמרו בלשון רבים
והיינו שאף על רבים יכולים הקללות לחול וסברו שאין להם תקומה ,אמנם
מיד אחר הקללות שבמשנה תורה שנאמרו בלשון יחיד התחיל משה לפייסם
ואמר להם אתם נצבים היום כולכם וכו' והיינו שהקללות נאמרו רק בלשון
יחיד ,אבל אם תהיו באחדות ויתפלל כל אחד על חבירו ינצלו מכל הקללות
ולא יחולו עליכם.
[ח]
ה"עשת םיבצנ תשרפ ר"דער
והתפילה שמתפלל אדם ומכוון בעד חבירו מלבד הכח שיש בזה שיתקבלו
התפילות בשביל עצמו כיון שכולל עצמו בתפילה לרבים ,גם יש
בזה משום כח מיוחד שאכן יתקבלו תפילותיו בשביל חבירו ,כי המתפלל בלב
שלם לטובת חבירו צריך שיכנס באמת למצבו של חבירו ולהרגיש את צערו
וכך יכול להתפלל עבורו מעמקי לבבו ,והנה הקב"ה לא הזמין צער לאדם הזה
שמתפלל בעד חבירו ,וכיון שהוא מצטער באמת הקב"ה צריך לקבל תפילותיו
בעד חבירו כדי להסיר ממנו הצער שמצטער עבור חבירו שלא ביושר.
הנה איתא בזוה"ק אתם נצבים היום דא ראש השנה ,ולא נשאר לנו יותר מיום
אחד עד ליום הדין וצריך כל אחד לעשות חשבון נפשו ולשוב בתשובה
שלימה ,שיקיים את המצוה הזאת אשר אנכי מצוך היום אשר לא רחוקה היא
וכו' ובפיך ובלבבך לעשותו וכפי שכתב הרמב"ן שהיא מצות תשובה ,וביום
האחרון של השנה עדיין אפשר לתקן את כל השנה על ידי תשובה שלימה
באמת ובלב שלם.
ובהגיע הימים הקדושים צריכים תשובה מיוחדת על ביטול תורה של כל
השנה ,על כל הזמנים שהיה סיפק בידו לעסוק בתורה ולא למד,
ולזה מנהגינו לסובב בהספר תורה בכניסת יום הקדוש כדי שישובו על ביטול
תורה של כל השנה ויקבלו על עצמם עול התורה מהיום והלאה ,וכ"ק מרן
אדמו"ר זי"ע אמר פעם בדרשת כל נדרי בליל יום הקדוש שמי שאינו מקבל
על עצמו עול תורה לא יגש לנשק הספר תורה ,וזה גם מרומז כאן בכתוב
שבאור החיים הק' ביאר במה שכתוב אשר לא בשמים היא וכו' דקאי על
השגת וידיעת התורה ,ולפי דברי הרמב"ן יש לומר דמרומז כאן ענין התשובה
על לימוד התורה ועל זה אמר כי המצוה הזאת אשר אנכי מצוך היום ,ויש לומר
היום דא ראש השנה ,והיינו שבהגיע רא השנה צריך תשובה מיוחדת על עניני
לימוד התורה.
כי לימוד התורה הקדושה היא ראשית הכל ,שבלי התורה אין לנו התבלין
להתגבר על היצר הרע ,כי אין מחשבת עריות אלא בלב פנוי מן החכמה,
וממילא כשיקבל על עצמו עול תורה ממילא יוכל עליו להתגבר על כל הנסיונות
מפיתויי היצר ,ודוגמת חולה מסוכן שראשון לכל צריך לקחת תרופתו ואח"כ
אפשר לטפל בו בשאר הדברים שצריכים לטפל ,כן הוא בתורה תבלין נגד היצר
הרע שתחילה לכל צרי לקחת התרופה ואח"כ אפשר לתקן שאר הענינים.
[ט]
ה"עשת םיבצנ תשרפ ר"דער
נשאר לנו יום אחד בלבד על לראש השנה ,הבה נקבל על עצמינו קבלה
חזקה ואיתנה לשנה החדשה להתחזק בלימוד התורה ובעבודת השי"ת
ובקבלה לבד יש בה כח גדול שנזכה בזכות זה להתברך בשנה טובה ומבורכת
עם ישועות ורפואות לכל אחד.
ירחם השי"ת ויתן לכל אחד לכבוד השנה החדשה כל מה שצריך בכלליות
ובפרטיות ברוחניות ובגשמיות ,יעזור השי"ת שתהא תכלה שנה
וקללותיה תחל שנה וברכותיה שנזכה כולנו לכתיבה וחתימה טובה בספרן
של צדיקים גמורים לאלתר לחיים טובים ולשלום שנזכה לשנת גאולה וישועה
ולקבל בקרוב פני משיח צדקינו בב"א.
ד
[י]
