מתיקא כדובשא · Mesika Kedvisha — ניצבים וילך (2026-08-31)

השבוע לא מופיע מדור "מתיקות
הצדיקים" ואתכם הסליחה
מעדני דבש פרפראות מדובשים
המגיד מו”ה ר' ישראל אהרן קלעצקין שליט”א ליקוטי גידולי אברהם -מו” ‰ר' גדלי' האפמאן שליט”‡
לע״‡ ביו ‰ר‰״ח ר◊ אברהם ב‰ר‰״ח ר◊ מש ‰צבי ז״ל
את אשר ישנו פה עמנו עמד היום ואת אשר איננו אתנו )כט,
מחוטב עציך עד שואב מימיך ,פירש"י 'מלמד שבאו כנעניים י„( ‡מרו חז"ל שבעת „‰ין לעתי„ לבו‡ ‚‰וף יכול לטעון ש‡יו ‡שם כיון
שבלי ‰שמ‡ ‰יו יכול לעשות כלום ,ו‡ילו ‰שמ ‰יכול ‰לטעון שבלי ‚‰וף
להתגייר בימי משה ,כדרך שבאו גבעוניים בימי יהושע' ועשו אותם
ל‡ ‰ית ‰חוט‡ת ,לכן יחזיר ‰קב"‡ ‰ת ‰שמ ‰ל‚וף וי„ין ‡ת שי‰ם יח„.
חוטבי עצים ושואבי מים .ויש מקשים ,למה הוכרח רש"י לפרש כך?, לכן ‡מר מש ‰ש‰ו‡ עוש‰ ‰ברית עם שי‰ם יח„יו "‡ת ‡שר ישו פ‰
אולי הכוונה לחוטבי עצים ושואבי מים מקרב בני ישראל? ונראה עמו עמ„" ‰ -ו‡ ‚‰וף שעומ„ בפיו" ,ו‡ת ‡שר ‡יו ‡תו" ‰ -י‡ ‰שמ‰
לתרץ כי כך משמע מלשון הפסוק ,שלא נאמר 'מחוטב עצים עד ש‡י ‰ר‡ית) .מל‡ ‰עומר(
והתברך בלבבו לאמר שלום יהיה לי )כט ,יח( יש ‰רב‡ ‰שים
שואב מים' ,אלא' :מחוטב עציך עד שואב מימיך' משמע ,שהכוונה
‰עוברים על כל ‰עבירות שבתור‡ ,‰בל ‰ם מצ„יקים ‡ת עצמם על י„י ז‰
בזה ,שמישהו מבחוץ חוטב את עציך ושואב את מימיך. שיש ל‰ם "לב טוב" ,וכ‡ילו שמי שיש לו לב טוב מותר לו ‰כל ,ועל ‡‰שים
‡‰ל‡ ‰ומר ‰פסוק ו‰י ‰כשמעו ‡ת ‡‰ל‰ ‰ז‡ת ...ו‰תברך בלבבו כלומר,
המשך בעמוד ב' ‰ו‡ יתברך בז ‰ויתפ‡ר במ ‰שיש לו לב טוב ו‡זי י‡מר שלום י‰י ‰לי‡ ...ו
‡ז ל‡ י‡ב '‰ ‰סלוח לו) ...כתב סופר(
והיה בשמעו את דברי האלה הזאת והתברך בלבבו לאמור
לא יאבה ה' סלוח לו כי אז יעשן שלום יהיה לי כי בשרירות ליבי אלך
מו”ה ר' אהרן וויינגארטן שליט”א
אף ה' באיש ההוא ורבצה בו כל האלה הכתובה בספר הזה והבדילו ה'
אתם צבים היום כולכם כו׳ מחוטבי עציך עד שואב מימיך לרעה מכל שבטי ישראל )כט ,יח( צריך בי‡ור‰ ,רי לכ‡ור‡ ‰ם ישמע ‡ת
והוא יהיה לך לאלקים וגו׳) .פרק כ״ט -ט׳-יב׳( כל „ברי ‡‰ל‡‰ ‰לו ,בוו„‡י ית‰פך לבבו לטוב ‰ליר‡ מ‰צרות ו‰קללות?
ו‡פשר לומר „ ‰‰יש „ין שס„‰רין שר‡ו כולם לחוב ‰פטור‡ ,ך ז‰ ‰ו‡
‡יו רק כש„ין בן ישר‡ל ול‡ כ‡שר „ין בן ח ,ז‰ו ש‡מר ‰כתוב 'ו‰תברך
המשך בעמוד ב' המשך בעמוד ג'
– היום! באשר הוא שם -מו”ה ר' ישעי' וויין שליט”א מוסר בדבש
מהמפרשים להסביר מדוע הוצרך משה שעברו ״את אשר ישבנו בארץ מצרים״, אתם נצבים היום כלכם לפני ה׳
רבינו לדבר דווקא על ראש השנה בדבריו הוא ממשיך ומתאר ״את אשר עברנו בקרב א-לקיכם ראשיכם שבטיכם זקניכם וגו׳
האחרונים טרם הסתלקותו מן העולם, הגוים אשר עברתם״ ומזהירם לבל ילמדו טפכם נשיכם וגרך אשר בקרב מחניך וגו׳.
מפני מה רמז ליום הדין בו עוברים כל באי חלילה ממעשיהם הרעים וידבקו אך ורק כולם התקבצו ,כל הגילאים .כל העם כולו,
העולם לפני הקב״ה כבני מרון דווקא במצוות התורה אשר ציווה הקב״ה. על חלקיו ,מחנותיו ושבטיו על מנת
ביום זה ,הלא לפי חשבון הימים התקיים ידועים ומפורסמים הם דברי לשמוע את דבריו האחרונים של מנהיגם
מעמד נשגב ומרומם זה בו התקבץ עם הזוה״ק )ח״ב לב ,ב( שהכוונה ״היום״ הוא הגדול משה רבינו לפני פטירתו באותו יום
ישראל כולו ביום ז׳ באדר ,יום פטירתו, לראש השנה – שהקב״ה עומד לדון את מן העולם )עפ״י רש״י במקום( .ואכן ,משה
ולא בערב יום הדין? העולם .וכבר עמדו על כך רבים רבינו סוקר בפניהם את כל התלאות
המשך בעמוד ד'
ב מתיק א כדובשא
מעדני דבש
המשך מעמוד א'
שהם אותיות נ' מ' ירמז על נתינת חומש של משה רבינו כדאי' ברש"י בתחילת פר'
שמתוך נ' משאיר לעצמו מ' ומפריש חומש וילך 'היום מלאו ימי ושנותי ,ביום זה אם יהיה נדחך בקצה השמים ,משם
לצדקה .ומה נאה שרמז זה נאמר במיוחד נולדתי וביום זה אמות' וזה מרומז במילים יקבצך ה' אלקיך' בקצה השמים ,היינו מארבע
בפרשה הסמוכה לימי הדין שהרי כתוב 'אתם נצבים היום' ,היו"ם ר"ת יום הולדתי רוחות ,כמו"כ קיבוץ גלויות הוא מארבע כנפות
'וחטאך בצדקה פרוק'. ויום מותי. הארץ .לכן מוטעם טעם רביעי על 'משם'.
אתם נצבים היום כולכם ,פירש"י לפי נצבים ר"ת נותני צדקה בעין יפה, האומר :אחטא ואשוב אחטא ואשוב,
ששמעו צ"ח קללות חוץ ממ"ט שבפרשת מתברכים .פי' ,שלמרות שסגולת מצוות אין מספיקים בידו לעשות תשובה ,אפשר
בחוקותי ,הוריקו פניהם ואמרו ,מי יוכל צדקה היא גם כאשר נותנים שלא לשמה, לפרש באופן כזה :העושה תשובה מאהבה,
לעמוד באלו ,התחיל משה לפייסם 'אתם ע"מ שיחיה בני וכו' ,אך יש ברכה מיוחדת שגגות נעשין לו כזכויות ,א"כ ,יעשה אדם
נצבים היום כולכם' וכו' ,המתבונן בפסוקים המובטחת לנותנים בעין יפה כמו שאמרו חשבון לנפשו ,הלא רוצה אני להרבות לי
אלו יראה כי כל שבעת הפסוקים הראשונים חז"ל 'הנותן צדקה מתברך בשש ברכות זכויות ליום הדין ,לכן אחטא ואשוב וזה ירבה
בפרשתנו הם דברי פיוסים וריצוי ,והחל והמברכו מתברך באחד עשר' הרי זכויותי .על זה אמרו ,שמי שנוהג כן 'אין
מהפסוק 'ותראו את שקוציהם' מתחיל דברי שהנתינה בעין יפה ,היא הגורמת לברכת מספיקין בידו לעשות תשובה'.
תוכחה .והנה הקללות שבפר' בחוקותי נאמר ה' .ויש להוסיף לזה רמז נאה ,כי האות
באופן של שבעה דרגות של עבירות שעל האמצעית של נצבים היא ב' היינו ברכה, אתם נצבים היום ,הגימטריא של סופי
כ"א נאמר שבע קללות ) (7*7=49וכנגדם וגם לרמז על ב' אופנים של צדקה .האופן תיבות שלהם הם ,120לרמז כי כולם היו עם
נאמרו כאן שבעה פסוקים של פיוס .כמו"כ האחד הם האותיות הסמוכות לאות ב' משה רבינו אז ,כאשר מלאו לו 120שנה.
אם נספור את כל מילות הפיוס שבפסוקים שבמילה נצבים ,שהם צ' י' המרמז על
אלו ,נגיע ל-צ"ח תיבות ,הרי כנגד צ"ח נתינת מעשר ,שמתוך מאה משאיר לעצמו אתם נצבים היום ,פירש"י 'מלמד
קללות נאמרו צ"ח מילות פיוס. צ' ומפריש י' ,והאופן השני הם שני שכינסם משה לפני הקב"ה ביום מותו
האותיות שבתחילת ובסוף המילה ניצבים, להכניסם בברית .יום זה גם היה יום הולדתו
זה ,ובאחדות גמורה עומדים ,אזי אפילו
המשך מעמוד א'
אם מצד הדין ראויים היו לכל הקללות ואף
לכליה ממש ,מ״מ למעשה לא עשה בהם ועיין ברש״י שהביא ממדרש ,למה סמכה
וראה לומר ,דהיסוד הוא כך :כשיש
כליה. פרשת אתם צבים לקללות? לפי ששמעו
בישראל שלום ואחדות אף שחטאו
ולמה זה כן? משום כח השלום והאחדות, והכעיסו ה׳ ,אין הקללות שולטים בהם. ישראל מאה קללות וכו׳ הוריקו פיהם,
וזהו שדרש המדרש דוקא כאן ,באתם התחיל משה לפייסן ,הרבה הכעסתם
שהוא מגן בעדם .וזהו לשון המדרש שרש״י
הביא ״והרי אתם קיימים לפיו״ דהייו, צבים היום ״כולכם״ לפי ה׳ אלקיכם למקום ולא עשה אתכם כליה ,והרי אתם
שכאשר אתם קיימים באחדות שלמה ,אז ראשיכם שבטיכם זקיכם ושוטריכם קיימים לפיו.
לפיו יתברך אין און ביעקב ולא עמל ״כל איש ישראל״ מחוטב עציך עד שואב והדבר קשה מאוד ,דמשמע מזה כביכול
בישראל. מימיך ,כלומר ,כשכל אחד מישראל ,מן שמשה רביו ע״ה מכחיש דברי ה׳ יתברך,
הגדולים והכבדים ,כלומר ,ראשי שהרי הקב״ה אמר בפירוש ,אם לא
וצריכים או להתבון בזה ולהיות באגודה שבטים ,דייי ישראל ,ראשי ישיבות,
אחת בלי שום תירוצים ,בפרט עכשיו שאו תשמעו אל המצוות כל הקללות ישיגו
ואשי מעלה ,ועד הפשוטים ,כחוטבי אתכם ,ואילו משה אומר שאין הדבר כן!
עומדים לפי ראש השה למען זכה לשה עצים ושואבי מים ,כולם צבים כאיש
טובה ומתוקה ,כי מי לא יירא מיום הדין וכמעט דומה הדבר למעשה חש
אחד בלב אחד ,ואין האחד מחשיב עצמו הקדמוי ,חלילה ,ואיך שייך לייחס זאת
הורא. יותר מחבירו אלא כולם מכבדים זה את למשה רביו?
ג מתיק א כדובשא
פרפראות מדובשים
המשך מעמוד א'
והותירך ד' אלוקיך לטובה בפרי בטנך בלבבו ל‡מור שלום י‰י◊ לי' ,כי ‰רי 'בשרירות לבי
)ל ,ט( לעתים מוסיפים ל‡„ם שות חיים כ„י שיוכל ‡לך' וממיל‡ ברור שכל „‰ייים י„וו ‡ותי לכף
ל‚„ל ‡ת ביו ב„רך ‰תור) .‰חתם סופר( חוב ,‰ועל פי „ין ‡ם 'ר‡ו כולם לחוב ‰פטור' ו‡"כ
כי קרוב אליך הדבר מאוד בפיך ובלבבך ל‡ ‡יעש כלל ,ו‡וכל לעשות כל ‡שר ת‡וו‰
לעשותו )ל ,י„( מוזכר כ‡ן ‚' „ברים 'בפיך'' ,ובלבבך', פשי ,על כך ב‡ ‰כתוב לומר 'ו‰ב„ילו ◊‰לרע‰
'לעשותו'‰„ ,ייו ‰פ‰ ‰לב ו‰מעש ,‰כי כל ‰מצוות מכל שבטי ישר‡ל״ ש„יו י‰י ‰כבן ח ,ושפיר
שבתור ‰כללות ב‚' חלקים ‡לו ,יש מצוות ‰תלויות יוכל ל‰יעש) ...ערבי חל(
בפ ,‰ויש ‰תלויות בלב ,ויש ‰תלויות במעש ,‰ועל ז‰ לא יאבה ה' סלוח לו )כט ,יט(
„רשו חז"ל על ‚' „ברים ‰עולם עומ„ "על ‰תור "‰ז‰ לכ‡ור‡ ‰יך ייתכן ש‰קב" ‰רחום וחון מוחל
'בפיך'" ,ועל ‰עבו„ "‰ז' ‰בלבבך' ,כמ"ש חז"ל ‡יז‰ו וסולח ל‡ יחפוץ לסלוח לו‡ ,ל‡ ‰כוו ,‰ל‡ י‡ב‰
עבו„ ‰שבלב זו תפיל" ,‰ועל ‚מילות חס„ים" ז‰ ‰ו‡ עצמו ,ש‰שי"ת יסלח לו ,מכיון שלפי „עתו
במעש' ‰לעשותו') .רביו בחיי( ו‰בתו ‡יו זקוק בכלל לסליחתו יתברך ,כי ‡יו
ובחרת בחיים למען תחיה את וזרעך )ל, מר‚יש שחט‡ ו‡ין לבבו שבר בקרבו„) .ברי
יט( יש שחוזר בתשוב ‰בסוף ימיו סמוך למית ‰ובז‰ שמו‡ל(
‡מם ‰ציל עצמו ‡ך ל‡ ‡ת זרעו ו‡ילו שב בעו„ו הנסתרות לה' אלוקינו והנגלות...
בחיים ,בצעירותו‡ ,זי ‰י ‰מציל ‚ם ‡ת זרעו מר„ת )כט ,כח( ‰רבי מקוצק ‰י‡ ‰ומר :ישם חסי„ים
שחת ,וז ‰ש‡מר ובחרת בחיים למען תחיי‡ ‰ת‰ ‰עושים עבירות בסתר ומצוות ב‚לוי‡ .י ‡ומר
וזרעך... לחסי„ים שלי שיעשו ‰עבירות ב‚לוי ו‰מצוות
ובחרת בחיים )ל ,יט( "ובחרת בחיים למען בסתר .מ‡מר מבריק מוב‡ לכתוב שלפיו משמו
תחי‡ ‰ת ‰וזרעך ,ל‡‰ב‡ ‰ת ‡ '‰לוקיך לשמוע של ‡‚‰ון מוויל :‡מי ש‡יו מ‡מין ב‚ל‰
בקולו ול„בק ‰בו ,כי ‰ו‡ חייך ו‡ורך ימיך" ו‚ו'. )=בפר‰סי (‰ב"סתר" )=בחכמת ‰סתר,
"ובחרת בחיים" ‡בל ב‡ילו חיים תבחר? חיים ש‰ם בתורת ‰סו„( ,סימן ‰ו‡ שבסתר )=בסתר לבו(
"ל‡‰ב‡ ‰ת ‡ '‰לוקיך ,לשמוע בקולו" "כי מ ‰ל‡„ם ‡יו מ‡מין ‡פילו ב"‚ל=) "‰בתור ‰שבכתב
חיים ‡ם ל‡ רצוו יתברך" וז‰ו ש‡ו מבקשים בימים ובתור ‰שבעל-פ‰ ,‰פרושות ו‚לויות לכל ‡„ם(.
‰ור‡ים ‰ב‡ים לקר‡תו לטוב" :‰זכרו לחיים, ושבת עד ה' אלוקיך ושמעת בקולו
וכתבו בספר ‰חיים" חיים ש‰ם "למעך ‡לוקים )ל ,ב( כשם שב‰כסת ר „ולק למקום חשוך,
חיים!" )‡ור ‰חיים( ‰חושך סר וכ‡ילו ל‡ ‰י ‰כלל ,כך כש„‡‰ם חוזר
בתשוב‡ ,‰ף שחט‡ מקו„ם ו‰שחית ‡ת „רכו,
‰ו‡ עש ‰בריי ‰ח„ש ,‰וכ‡ילו ל‡ חט‡ כלל.
)‰בעל-שם-טוב(
ושבת עד ה' אלוקיך )ל ,ב( ‰רמב"ם
אמרי גידולי יעקב שלמה ב‰לכות תשוב) ‰פ"ב "‰ב( ‡ומר" :ומ‰ ‰י‡
מו"ה ר' גדלי' האפמאן שליט"א ‰תשוב ,‰שיעזוב ‰חוט‡ ‡ת חט‡ו ויסירו
לע"נ חמיו ,הרה״ח ר׳ יעקב שלמה ממחשבתו וי‚מור בלבו של‡ יעש‰ו עו„ ...ויעי„
בהרה״ח ר׳ שמחה בונם ז״ל צין
עליו יו„ע תעלומות של‡ ישוב לז‰ ‰חט‡
לעולם" .וז ‰מרומז כ‡ן "ושבת" -תקבל על עצמך
לשוב בלב שלם וברצון עז וב‰חלטיות של‡ ישוב
לז‰ ‰חט‡ עו„" ,ע„" )עי"ן בציר ,‰מלשון ע„ות(
"‡ '‰לוקיך") .מעי ‰של תור(‰
ושב ה׳ אלוקיך את שבותך ורחמך
)ל (‚ ,תי‡ רבי שמעון בן יוח‡י ‡ומר :בו‡ ור‡‰
כמ ‰חביבים ישר‡ל לפי ‰קב״ ,‰שכל מקום
ש‚לו ישר‡ל ,שכי ‰עמ‰ם ,ו‡ף כש‰ם עתי„ים
ל‰י‚‡ל שכי ‰עמ‰ם ,ש‡מר ״ושב ‡ ◊‰לוקיך
‡ת שבותך״' .ו‰שיב' ל‡ ‡מר ‡ל‡ 'ושב' ,מלמ„
ש‡ף ‰קב״ ‰שב עמ‰ם מן ‚‰לות) .מ‚יל ‰כט(‡ ,
המשך בעמוד הבא
ד מתיק א כדוב שא
דווקא ביומו הראשון של ימי הדין – המשך מעמוד א'
כדי שנינצל וניוושע כפי שאירע
לישמעאל. ביותר .הרי אברהם אבינו גירשו מביתו והדברים יתבארו על פי
מפני שבאותו יום חטא בשלוש עבירות העניין הבא .הנה ,קבעו לנו חז״ל הקד׳
ולאור הדברים הללו נוכל חמורות )תוספתא סוטה ו ,ג( ,מה אם כן לקרוא ביומו הראשון של ראש השנה
לבאר גם את ענין הזכרת ״היום״ – מיוחד ״באשר הוא שם״? אלא ,הביאור את עניינה של הגר המצרית וישמעאל
ראש השנה במעמד זה של משה רבינו. הוא שכעת ,עתה ממש הוא בוכה ומתחנן בנה שנזרקו מביתו של אברהם אבינו,
אבי הנביאים ,גדול רועיו של עם על חייו .ברגע זה הוא מסכן ומשווע ישמעאל כמעט מת בצמא עד שחמל
ישראל מבקש להיפרד מצאן מרעיתו. לישועה ולהצלה ,ועל כן דנים אותו עליו הקב״ה ,פקח את עיניה של הגר,
חשוב לו מאד שיעשו את רצון ה׳ ויזכו לחיים. ראתה באר מים והשקתה את בנה והוא
לכל השפע והטוב האינסופי המובטח ניצל .והעניין תמוה ודורש ביאור .האם
להולכים בדרך התורה ,אך באותו ואם כן ,דווקא עתה ביום מכל פסוקי התורה אין משהו שמתאים
מעמד נשגב הוא מבקש גם להדגיש הראשון של ראש השנה ,ברגעים הגדולים יותר לראש השנה? וכי לא היה ראוי
להם כלל ברזל ויסודי ,האדם נשפט והנוראים של קריאת התורה ,לאחר ונכון שנקרא בתחילת ספר בראשית
ונמדד לפי ״היום״ .כשם שבראש תפילת שחרית ,וזמן מעט לפני תקיעת אודות בריאת העולם ,שכן היום הרת
השנה אנחנו מבקשים להישפט השופר בו ממליכים אנו את הקב״ה למלך עולם? האם לא מתאים יותר לקרוא על
ולהתדיין בבחינת ״באשר הוא שם״, מזכירים אנו לפני הבורא הכל יכול את פסוקי התוכחה ,הברכות והקללות
ולאור זה לחרוץ את דיננו ,כך בכל עניינו של ישמעאל ,שעל אף שחטא העוסקים באלו שאינם מקיימים את
השנה כולה ,כאשר אדם בוחר בטוב, באותו יום ממש בשלוש החטאים רצון ה׳ ,או בכלל במעמד הר סיני בו
כשהוא דבק במצוות התורה הגדולים שעליהם נקבע ייהרג ואל יעבור, קבלנו על עצמנו את התורה״ק ,מה עניין
ובהוראותיה ,חייו יהיו מאושרים למרות שגלוי וידוע לפני מי שאמר והיה יש באזכור עניינם של הגר וישמעאל
ושמחים ויושתו עליו כל הברכות העולם כי עתיד הוא ישמעאל להמית את דווקא ביום הדין ,מדוע נוגעת קריאה זו
האמורות בספר התורה. בניו אהוביו בצמא ,כיון שבאותו רגע אלינו ביום כה מיוחד וייחודי?
ממש היה זכאי ,הוא קיבל את חייו במתנה וביאור העניין טמון בשלוש
יה״ר שנזכה לעשות רצון ולא מת בצמא .אף אנו ,בניו אהוביו מילים מתוך אותה פרשה ״באשר הוא
קוננו כל הימים ונתברך כולנו כאחד מבקשים ומתחננים כי למרות כל שם״ .מלאכי השרת )לפי המדרש
בכתיבה וחתימה טובה ,שנת גאולה החטאים שחטאנו במהלך השנה ,על אף בראשית רבה נג( קטרגו ואמרו להקב״ה
וישועה לכלל ולפרט .שנה שנזכה בה שמכירים ויודעים אנו את יצרנו הרע מפני מה אתה מחיה את הילד הזה ,הרי
לעלות לבית הבחירה ששים ושמחים המבקש להחטיאנו שוב ושוב ,אנא ,תראה עתיד הוא להמית בניך בצמא ,אמר להם
בבניין ירושלים ,אמן כן יהי רצון. אותנו כרגע ,עומדים ומתחננים לפניך הקב״ה ״באשר הוא שם״ – אני דן אותו
שתצילנו ותגזור עלינו שנה טובה ,מתוקה כפי שהוא עכשיו ולא לפי מה שהוא
ושמחה .זוהי פשרה של קריאה זו בתורה עתיד להיות בהמשך .והעניין קשה
זכותים
‰יל„ מש ‰חיים בן מרים רחמ ‰לרפו‡ ‰שלימ‰
יו"ל ע"י חק"ס דקהל עטרת צבי זידיטשוב-דראביטש
דואר46 Broadway Ave. Lakewood NJ 08701 : AteresTzviLW@gmail.com
