gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

כתר תורה · Keser Torah — ניצבים וילך (2026-08-31)

מוציא לאור: כתר תורה · Keser Torah

שבוע: ניצבים וילך (2026-08-31)

כתר תורה · Keser Torah — ניצבים וילך (2026-08-31)

פתח את ה-PDF הורדה

‫גליון קיז' | פרשת נצבים וילך | יו"ל בס"ד על ידי מכון "כתר תורה"‬ ‫חודש אלול – עצם הלוז של השנה‬ ‫הדין אם היו מעבירים כרוז היו נמנעים על ידו מלחטוא‪ .‬לכך הביא מ'אם‬ ‫יסוד תקיעת השופר להכניע את היצר הרע ולערבב‬ ‫יתקע שופר בעיר ועם לא יחרדו'‪ ,‬שמשמע שקול השופר גורם להחריד את‬ ‫האדם מפחד ה' ומהדר גאונו‪ .‬ועוד י"ל שמשופר המדבר לא למדנו אלא‬ ‫את השטן‬ ‫שעל ידו נמנעו מלחטוא‪ ,‬אבל עדיין אנו צריכים ללמוד שעל ידי קול שופר‬ ‫שמעתי ממורי ורבי מרן ראש הישיבה הרב יהודה עדס שליט"א בשם חז"ל‪,‬‬ ‫אדם מתעורר לשוב בתשובה‪ ,‬ולכך הביא את הפסוק 'אם יתקע שופר בעיר‬ ‫שכאשר אדם עומד ואומר דברי מוסר והתעוררות‪ ,‬ישנה התעוררות‬ ‫ועם לא יחרדו'‪.‬‬ ‫בשמים‪ ,‬והקב"ה מוחל לכל השומעים‪ .‬זו תקוותנו‪ ,‬שנזכה יחד להתעורר‪,‬‬ ‫ובפשוטו הדברים טעונים עיון רב‪ ,‬שכן כולנו מכירים את עניני השופר של‬ ‫ובפרט בימים הקדושים האלה ימי הרחמים והסליחות‪.‬‬ ‫ר"ה‪ ,‬כמו שמובא בגמרא‪ ,‬ומופיע בטור סימן תקפ"ה‪ :‬אמר רבי‬ ‫כתב הטור בפתיחת הלכות ראש השנה‪ ,‬ועל פיו מיוסדים דבריו של רבי‬ ‫יצחק‪ ,‬למה תוקעים ומריעים כשהם יושבים‪ ,‬וחוזרים ותוקעים ומריעים‬ ‫ישראל סלנטר‪ ,‬באור ישראל‪ ,‬באיגרת המפורסמת‪' :‬מלפנים‪ ,‬כאשר‬ ‫כשהם עומדים? כדי לערבב את השטן‪ .‬ומביא הב"י פירוש אחד בשם הר"ן‬ ‫ידעתי כל איש אחזו פלצות‪ ,‬מקול הקורא קדוש אלול'‪ .‬וזה לשון הטור‪:‬‬ ‫ששטן היינו יצר הרע כמבואר בגמרא בבא בתרא (טז‪ ,‬א) ולערבב השטן‬ ‫תניא בפרקי רבי אליעזר‪ ,‬בראש חודש אלול אמר הקב"ה למשה "עלה אלי‬ ‫היינו להכניע את היצר‪ ,‬כמו שנאמר 'אם יתקע שופר בעיר ועם לא יחרדו'‪.‬‬ ‫ההרה"‪ ,‬שאז עלה לקבל לוחות אחרונות והעבירו שופר במחנה משה עלה‬ ‫פירוש אחר מביא הב"י שעניני תקיעת שופר של ראש השנה הוא לערבב‬ ‫להר שלא יטעו עוד אחר עבודה זרה‪ ,‬והקב"ה נתעלה באותו שופר שנאמר‬ ‫את השטן‪ ,‬היינו השטן החיצוני כפשוטו‪.‬‬ ‫(תהלים מז‪ ,‬ו) "עלה אלוקים בתרועה"‪ ,‬לכן התקינו חז"ל שיהו תוקעין‬ ‫בראש חודש אלול בכל שנה ושנה‪ ,‬וכל החדש‪ ,‬כדי להזהיר ישראל שיעשו‬ ‫מעתה צריך ביאור מדוע כרך הפרדר"א את עניין ערבוב השטן שהוא נעשה‬ ‫תשובה‪ ,‬שנאמר (עמוס ג‪ ,‬ו) "אם יתקע שופר בעיר ועם לא יחרדו"‪ ,‬וכדי‬ ‫בראשית השנה יחד עם תקיעת שופר של ר"ח אלול ‪ -‬באחרית‬ ‫לערבב השטן‪ .‬וכן נוהגין באשכנז לתקוע בכל בוקר וערב אחר התפילה‪.‬‬ ‫השנה? מה עניין ערבוב השטן שייך לר"ח אלול כפי שנראה בפרדר"א‪,‬‬ ‫ע"כ‪.‬‬ ‫ולכאורה ערבוב השטן הפנימי שייך לחודש אלול‪ ,‬להכניע את הלב‪ ,‬ואילו‬ ‫ערבוב השטן החיצוני שייך לר"ה‪.‬‬ ‫מבואר בדבריו שיסוד תקיעת שופר שהיתה בר"ח אלול אז‪ ,‬היתה לבטל את‬ ‫טעות ע"ז שנכשלו בה כלל ישראל בעגל‪" ,‬אני אמרתי אלוקים אתם‬ ‫וכבר אמרנו שאחרי חורבן התורה‪ ,‬בשבירת הלוחות‪ ,‬עלה משה רבנו‬ ‫ובני עליון כולכם"‪ ,‬במעמד הר סיני פסקה זוהמתן והגיעו למדרגה של‬ ‫להתחדשות לקבלת תורה מתוך תשובה‪ ,‬ולכן יוהכ"פ‪ ,‬שהוא יום‬ ‫מלאכי השרת‪ ,‬ואילו בחטא העגל נתקיים בהם "אכן כאדם תמותון"‪ .‬ומשה‬ ‫סליחה ומחילה לעם ישראל‪ ,‬זהו יום קבלת התורה‪ ,‬שמתוכו אנו שואבים‬ ‫רבנו התנפל לפני הקב"ה שיסלח לעם ישראל‪ ,‬והקב"ה אמר לו "סלחתי‬ ‫את קבלת התורה בלוחות השניות‪.‬‬ ‫כדבריך"‪.‬‬ ‫חז"ל אומרים שאילפא ורבי יוחנן נחלקו בדרשת הפסוק "ועם נברא יהלל‬ ‫אבל הסליחה אינה מושלמת ונשתברו הלוחות‪ ,‬ובר"ח אלול עלה משה רבנו‬ ‫יה"‪ ,‬אחד אמר זה בימי מרדכי ואסתר‪ ,‬בשעה שנגזר על ישראל‬ ‫להר סיני לקבל את התורה בשנית‪ .‬אבל לא היתה זו חזרה על הקבלה‬ ‫להשמיד להרוג ולאבד‪ ,‬ואחר כך 'ונהפוך הוא' על כך נאמר‪' :‬ועם נברא‬ ‫הראשונה‪ ,‬אלא קבלה מתוך תשובה‪ ,‬כמו שאמר הקב"ה למשה רבנו‪ :‬כסדר‬ ‫יהלל יה' ‪ -‬קריאתה זו הללה‪ ,‬שקוראים את המגילה ומודים על היציאה‬ ‫הזה תעשה לפני באמירת י"ג מחילן דרחמי‪ .‬נמצא שהתקיעת קול שופר אז‬ ‫ממות לחים‪.‬‬ ‫באה לסמל ולבטא את הביטול של חטא הע"ז‪ ,‬ומשום כך תקנו שיהיו‬ ‫ואחד אמר זה מדי שנה בשנה שאנחנו עוברים את הימים הנוראים‪ .‬הרי‬ ‫תוקעים בר"ח אלול ובכל החודש‪ ,‬להזהיר את ישראל שיעשו תשובה‪,‬‬ ‫כתיב 'נפש החוטאת תמות'‪ ,‬אנחנו נמצאים במצב של כליון ב"מ‪,‬‬ ‫שנאמר "אם יתקע שופר בעיר ועם לא יחרדו"‪ ,‬וכדי לערבב את השטן‪.‬‬ ‫עומדים לקראת תחיית המתים 'ועם נברא יהלל יה'‪ .‬וכאשר אנחנו עוברים‬ ‫וכבר מתקשה הבית יוסף במקום‪ ,‬שאחרי שהביא הפרדר"א ראיה מהפסוק‬ ‫את ימי הרחמים והסליחות‪ ,‬את ימי התשובה‪ .‬הרי שאנחנו נבראים מחדש‬ ‫'עלה אלוקים בתרועה'‪ ,‬מדוע נצרך להזכיר לפסוק 'אם יתקע שופר‬ ‫בשנה החדשה הבעל"ט‪ .‬ובפרט ביום החיתום זהו יוהכ"פ‪" .‬כי ביום הזה‬ ‫בעיר ועם לא יחרדו'? ותירץ שהיה אפשר לדחות שאף על פי שעל ידי שופר‬ ‫יכפר עליכם לטהר אתכם לפני ה' אלוקיכם"‪ .‬וכשנבראים מחדש אז מודים‬ ‫נמנעו ישראל במדבר מלחטוא ‪ -‬אינו מפני שהשופר מיוחד לכך‪ ,‬שהוא‬ ‫בו גסות הרוח אין עפרו ננער בתחיית המתים"‪ ,‬ועוד עברות שונות יש‬ ‫ומהללים 'הודו לה' כי טוב כי לעולם חסדו'‪ .‬בנענועים של הלולב זהו 'ועם‬ ‫שאדם לא קם בגללן לתחיית המתים‪ ,‬כך חודש אלול פעמים לא יוכל לתת‬ ‫נברא יהלל יה'‪.‬‬ ‫כח תחייה לאדם לכל השנה הבאה‪ .‬וזאת השאלה שלנו‪ ,‬כיצד עוברים את‬ ‫זאת אומרת שאנחנו היום בבחינת חזון העצמות היבשות‪ ,‬חודש אלול‬ ‫חודש אלול?‬ ‫אחרית השנה‪ ,‬עומד מקביל לחודש תשרי שהוא התחדשות השנה‪.‬‬ ‫מחשבת ריפיון שעולה בלב רבים ‪ -‬מה הערובה‬ ‫ואילו בפרדר"א כורך את אחרית השנה בראשית השנה‪ ,‬את הענין של‬ ‫ההתחדשות של תקיעת השופר של ראש השנה 'אם יתקע שופר בעיר ועם‬ ‫שאצליח להשתנות?‬ ‫לא יחרדו'‪ ,‬עם ענין ערבוב השטן‪.‬‬ ‫רבותינו תקנו לנו בחודש זה ימי רחמים וסליחות‪" ,‬ומל ה' אלוקיך את לבבך‬ ‫ואת לבב זרעך" סופי תיבות אלול‪" ,‬ואני ודודי ודודי לי" ראשי‬ ‫חודש אלול באחרית שנה ‪ -‬שורש התחייה של‬ ‫תיבות אלול‪" ,‬איש לרעהו ומתנות לאביונים" ראשי תבות אלול‪ ,‬תשובה‬ ‫השנה החדשה‬ ‫תפילה וצדקה מעבירים את רוע הגזרה‪ ,‬החודש זה צריך להיות בחרדת‬ ‫נתבונן יותר בעומק‪ .‬השופר מסמל את המצב של כלל ישראל לאחר החורבן‬ ‫הדין‪ ,‬וזה תכליתה של התקיעת שופר לעורר את העם לתשובה לקראת‬ ‫‪' -‬אני אמרתי אלוקים אתם ובני עליון כולכם אכן כאדם תמותון'‬ ‫התחייה של "ועם נברא יהלל יה"‪.‬‬ ‫השופר מסמל את זמן חטא העגל‪ .‬וכאן עם ישראל ניצב לקראת תחיית‬ ‫אחת מהבעיות הקשות שכל אחד ואחד חש בהתעוררות לתשובה‪ ,‬אחת‬ ‫המתים‪ ,‬לקראת 'עם נברא יהלל יה'‪ .‬במצב של תשובה וקבלת התורה‬ ‫השאלות שכל אחד שואל את עצמו‪ ,‬הרי כמה מחזורים עברתי של‬ ‫מחדש‪ ,‬והתשובה הזו נותנת תחיה לעם ישראל כפי שהכתוב אומר "חיים‬ ‫אלול ר"ה ויוכ"פ‪ ,‬ושוב חוזר חלילה‪ .‬וכשאני ניצב בימים האלה ומתבונן‬ ‫כולכם היום"‪.‬‬ ‫ומתחרט על העבר‪ ,‬ומקבל קבלות לעתיד‪ ,‬ואומר לעצמי שאני פותח דף‬ ‫חדש‪ ,‬קבלה מחודשת‪ ,‬אבל כל אחד שואל את עצמו‪ :‬מנין הערובה‬ ‫ויש להתבונן כיצד המתים קמים לתחיה? בפסוק נאמר‪' :‬כי עפר אתה ואל‬ ‫והביטחון? הרי זה לפעמים כצפצוף הזרזיר‪' ,‬שלום שלום ואין שלום'‬ ‫עפר תשוב'‪ .‬ומה נשאר באדם? רק העצמות היבשות‪ ,‬ומתוך העצמות‬ ‫(ירמיהו ו‪ ,‬יד)‪.‬‬ ‫נשארת אחרית העצמות ‪ -‬היא עצם הלוז‪ ,‬זו העצם שנבראה אחרונה‪ .‬ומדוע‬ ‫דוקא מעצם זו קם האדם? ומה יש בכך שנברא אחרונה‪ ,‬איזו מעלה יש בכך‬ ‫אדם מקבל על עצמו קבלות ורואה שאינן ברות קימא‪ ,‬ומנין הערובה‬ ‫להצמיח את כל קומת האדם?‬ ‫והביטחון שבפעם הזו הן יהיו ברות קיום? הרי זה 'אני לדודי ודודי‬ ‫לי'‪ ,‬והיה כבר מי שהמליץ את דברי הרמב"ם עד שיעיד עליו יודע תעלומות‬ ‫אלא ודאי בעצם הזו טמון כל כוח הצמיחה של האדם‪ .‬ויש להמשיל זאת‬ ‫לב שלא ישוב לכסלה עוד‪' ,‬אני לדודי' ‪ -‬שאני מקבל עלי בימים האלה‬ ‫לאדם שלוקח גרעין ומטמין אותו באדמה‪ ,‬ורואה שמתוך הגרעין‬ ‫להתעורר בתשובה‪ ,‬אבל צריך להיות 'דודי לי' ‪ -‬שגם הוא יעיד עלי‪.‬‬ ‫מתפתח ועולה אילן על ענפיו פירותיו עליו וכל קומתו‪ .‬בוודאי‬ ‫ומהשפה ולחוץ אין בזה ערך ותועלת‪ ,‬ואנחנו מרגישים מתוסכלים‪ ,‬וזה דבר‬ ‫שההתבוננות והמסקנה היא שבגרעין הזה גנוז כל כוח הצמיחה של האילן‪.‬‬ ‫אמיתי ונכון 'ככלב שב על קיאו כסיל שונה באולתו' (משלי כו‪ ,‬יא)‪.‬‬ ‫כך גם בעצם הלוז‪ ,‬זוהי העצם שיש בה את כל כוח התחיה של קומת האדם‬ ‫‪ -‬לקום בזמן תחיית המתים‪ .‬וזו לא סתם עצם כשאר העצמות היבשות‪ ,‬אלא‬ ‫שמענו הרבה פעמים מרבי שלום שבדרון זצ"ל בשם רבי אליהו לופיאן‬ ‫יש בה את החיות והלחלוחית‪ ,‬יש בה את השיקוי את ה"הבל דגרמי"‪' ,‬נפשו‬ ‫זצ"ל על מאמר הגמרא (יומא פו‪ ,‬ב) אמר רב הונא כיוון שעבר אדם‬ ‫עליו תהבל'‪ .‬שבכוחה היכולת להצמיח את כל הקומה בזמן התחיה‪.‬‬ ‫עבירה ושנה בה הותרה לו‪ .‬הותרה לו סלקא דעתיך? אלא נעשת לו כהיתר‪.‬‬ ‫כעין הכתוב 'כל דרך איש ישר בעיניו' (משלי כא‪ ,‬ב)‪ .‬וצריך להבין מדוע‬ ‫הרמח"ל אומר שכך הוא הכותל המערבי‪ ,‬שאמרו רבותינו שמעולם לא זזה‬ ‫צריכים את כל הפלפול הזה? בדרך קושיה ותירוץ‪ ,‬הוא אמינא ומסקנא‪,‬‬ ‫שכינה מהכותל המערבי (שמות רבה ב‪ ,‬ב עיין אלשיך דברים ד)‪.‬‬ ‫למה ה גמרא לא אומרת ישירות אמר רב הונא כיון שעבר אדם עברה ושנה‬ ‫וכתב הרמח"ל כי הכותל המערבי הוא עצם הלוז של בית המקדש‪ .‬זה לא‬ ‫בו נעשית לו כהיתר?‬ ‫רק הכותל האחרון שנשאר אלא הוא אחרית של בית המקדש לאחר‬ ‫אלא ביאר רבי שלום שרב הונא מלמד אותנו את האמת‪ ,‬כיון שעבר אדם‬ ‫החורבן‪ ,‬ובאחרית הזו גנוז כל הצמיחה לקראת התחיה של בנינו של בית‬ ‫עבירה ושנה בה‪ ,‬אז במבט שלו‪ ,‬במשקפים שלו באמת הותרה לו‬ ‫המקדש‪.‬‬ ‫כפשוטו! לא חלי ולא מרגיש‪ ,‬רק אנחנו שואלים וכי הותרה לו? הרי באמת‬ ‫מעתה מבוארים דברי הפרדר"א‪ ,‬שחודש אלול באמת הוא אחרית שנה‪,‬‬ ‫אסור‪ ,‬על כך אנו עונים במבט שלנו זה נעשית לו כהיתר‪ ,‬אבל כשהאדם‬ ‫אבל לא בכדי הוא החודש האחרון בשנה‪ ,‬אלא הוא עצם הלוז של‬ ‫שנמצא בעידנא דאיכא יצר הרע ‪ -‬לית מאן דמדכר ליה ליצר הטוב‪ ,‬כיוון‬ ‫התחיה החדשה בשנה הבאה עלינו לטובה‪ ,‬לכן התחיה שצומחת מכל‬ ‫שעבר אדם עבירה ושנה ‪ -‬הותרה לו‪ ,‬דרך איש ישר בעיניו‪ ,‬לא חלי ולא‬ ‫הענינים שנדרשים בתחילת השנה יסוד התשובה וחרדת הדין וערבוב השטן‬ ‫מרגיש‬ ‫מקדימים אותם כבר לאחרית השנה‪ ,‬מפני שעצם הלוז של חודש אלול טמון‬ ‫יש שביל קבוע שאני הולך מהישיבה בבוקר לכולל אחר הצהרים‪ ,‬השביל‬ ‫בה כח ולחלוחית לכל השנה‬ ‫הזה נמצא ליד איזו גינה‪ ,‬וכל הקיץ הלכתי שם‪ ,‬ומתחילת הזמן הזה היה‬ ‫ובאמת כשם שעצם הלוז לפעמים מאבדת את כוחה‪ ,‬וכבר לא יכולה לתת‬ ‫אותו דבר‪ ,‬ויום אחד לפתע אני מרגיש שאולי על השביל הזה נטעו איזה‬ ‫כח צמיחה לאדם‪ ,‬כפי שאמרו בגמרא (סוטה ה‪ ,‬א) "כל אדם שיש‬ ‫יותר‪ ,‬וזה מתאפשר רק על ידי התבוננות‪ ,‬על ידי לימוד המוסר‪ ,‬על ידי‬ ‫נטיעות קטנות‪ ,‬ויש שם טפטפת‪ ,‬אבל אני כבר נמצא בפנים‪ ,‬יש לי חזקה‬ ‫שאדם נמצא עם עצמו ברגע של אמת ומדבר עם עצמו ומתבונן‪ .‬ואם עוד‬ ‫קימתא‪' ,‬כל דרך איש ישר בעניו'‪ ,‬ואני כבר באמצע הגינה‪ ,‬וכשנמצאים‬ ‫לא הגענו לנקודה העמוקה שאליה לא הגענו בשנה שעברה‪ ,‬באמת אין‬ ‫באמצע ‪ -‬רוצים ללכת הלאה בין הטיפות‪ ,‬אבל לא מצליחים ושוקעים בתוך‬ ‫ביטחון‪ ,‬זה בחינת 'שלום שלום ואין שלום' אבל אם נחדד עוד עומק ועוד‬ ‫הבוץ‪ .‬אני לא זוכר מתי קרה לי שכל כך טבעתי בבוץ‪ ,‬אולי כשהייתי קטן‪.‬‬ ‫עומק שלא הייתנו בו בשנה שעברה ‪ -‬זו עבודה‪.‬‬ ‫אמרתי‪ ,‬למה זה קרה בדיוק עכשיו? כדי ללמד אותנו‪ ,‬כיון ששנה אדם‬ ‫יש כללים איך עושים את זה‪ ,‬אי אפשר להשתעשע סתם כך בדמיונות‪ .‬יש‬ ‫הותרה לו‪ ,‬לא חלי ולא מרגיש‪ ,‬בוודאי בפעם הראשונה לא הייתי‬ ‫את המצוות שחז"ל קובעים לנו במיוחד לימים האלה‪ ,‬עסק התורה זה‬ ‫רוצה ללכת שם‪ ,‬הייתי מסתכל מתבונן שוקל‪ ,‬לא כדאי ללכת בין הטיפות‬ ‫הדבר החזק ביותר‪ ,‬עבודת התפילה‪ ,‬אותו לימוד תורה‪ ,‬אותה עבודה של‬ ‫איפה שיש בוץ‪ ,‬אבל כשבן אדם כבר הלך ושנה פעם ועוד פעם‪ ,‬אז לא חלי‬ ‫תפילה‪ ,‬אבל עם יותר התבוננות‪ ,‬עם יותר התלהבות‪ ,‬עם יותר חדירה‬ ‫ולא מרגיש‪.‬‬ ‫לעומק‪ ,‬עם יותר 'השיבנו אבינו לתורתך‪ ,‬וקרבנו מלכינו לעבודתך‪,‬‬ ‫והחזירנו בתשובה שלמה לפניך'‪ .‬על ידי העומק לפנים מעומק‪ ,‬שאדם‬ ‫נו‪ ,‬אז איך מתעוררים בתשובה? הרי החזקה קמיתא שלנו היא שלמרות כל‬ ‫מתבונן ותופס נקודה אחת‪ ,‬וההפעם מגיע לנקודת עומק כזו שאליה לא‬ ‫הקבלות שוב חוזרים לסורנו‪ ,‬ומניין הערובה והביטחון? אבל אם‬ ‫הגיע בשנה שעברה ‪ -‬זו תשובה‪ ,‬הוא הגיע ליותר התרגשות‪ ,‬יותר‬ ‫רבותינו קבעו לנו את הימים האלה‪ ,‬ימים של תשובה‪ ,‬ימים של רחמים‬ ‫התפעלות‪ .‬וכמו שמלמד אותנו המסילת ישרים לא באתי לחדש כלום‪ ,‬זה‬ ‫וסליחות‪ ,‬בוודאי שעלינו להבין שיש פה את הכוח‪.‬‬ ‫מהדברים המפורסמים‪ ,‬וכמו שלימד רבי ישראל בלימוד המוסר‪ ,‬לא לקרוא‬ ‫מוסר אלא ללמוד מוסר בשפתים דולקות‪ ,‬בהתרגשות‪ ,‬בהתפעלות‪' .‬וידעת‬ ‫עבודת ה'אלול' לקחת נקודה אחת ‪ -‬להתבונן‬ ‫היום והשבות אל לבבך'‪ ,‬להפעיל את הקומפרסור‪ ,‬לחדור לנקודה עמוקה‬ ‫ולהעמיק בה עוד ועוד‬ ‫מה שלא הייתי ניצב בה קודם‪.‬‬ ‫הוי מחשב שכר עברה כנגד הפסדה ‪ -‬פה בעולם‬ ‫ראיתי מאמר פרשת ראה של האדמו"ר מקלויזנבורג זצ"ל משנת תשכ"א‪,‬‬ ‫הוא כותב שם על רבי זושא‪ ,‬וידוע מהרב הקדוש הרב'ה רבי זושא‬ ‫הזה!‬ ‫שבענוות קודשו היה ממשמש במעשיו ומוכיח את עצמו‪ ,‬ובסתמא זה‬ ‫לפני שנים הייתי במעמד של פתיחת בית המוסר שפתח הרב וולבה זצ"ל‪,‬‬ ‫בבחינת זבל פרדותיו של אברהם אבינו כספו וזהבו של אבימלך‪ ,‬ודאי‬ ‫היו שם ורבי שלמה וולבה זצ"ל‪ ,‬רבי בן ציון ברוק זצ"ל מישיבת‬ ‫שהמעשים הרעים של רבי זושא אולי בשבילנו זה מצוות וזכויות‪ ,‬אבל כל‬ ‫נובהרדוק‪ ,‬ורבי חיים זייצ'יק זצ"ל‪ .‬ובמעמד הזה רבי בן ציון הביא את‬ ‫אחד במדרגה שלו‪.‬‬ ‫השאלה המפורסמת ששואל האבן עזרא‪ ,‬כיצד נצטווינו בתורה "לא‬ ‫רבי זושא היה מוכיח את עצמו ‪ -‬זושא זושא עד מתי לא תשוב מדרכך‬ ‫תחמוד"? מה שייך לצוות על כך‪ ,‬הרי זה דברים שבלב‪ ,‬שבן אדם עושה‬ ‫הרעים‪ ,‬ואמר ‪ -‬הנני מקבל על עצמי שלא אחטא עוד‪ ,‬וחזר ואמר ‪-‬‬ ‫בממילא‪ ,‬באינסטינקט‪ ,‬איך יכול אדם שרואה משהו יפה ומתפעל ומתרגש‬ ‫זושא זושא הלא גם אתמול אמרת כך ובסוף חזרת לחטאיך‪ ,‬אז מה כצפצוף‬ ‫והוא לא יחמוד אותו? ומה שייך לצוות על זה?‬ ‫הזרזיר? את מי אתה מרמה? ושוב אמר אבל עכשיו אני באמת מקבל עלי‬ ‫מתרץ האבן עזרא תאר לך שמתארים לך איזה ארמון פלאים‪ ,‬ובתוך ארמון‬ ‫שלא אחטא עוד‪ ,‬באמת‪ .‬ושוב מתמרמר לאמור‪ :‬הלא גם אתמול הבטחתי‬ ‫בת מלך בכל מיני תארים מרגשים עד מאוד‪ ,‬אבל הארמון הזה נמצא‬ ‫כך‪ .‬וכך היה ממשיך כמה שעות באמירות הללו‪ ,‬עד כי נמס לב כל שומע‪.‬‬ ‫על הירח‪ ,‬האם היית חומד את זה? ודאי שלא! מכיון שבכוחות הנפש של‬ ‫ואמר האדמו"ר בשם הדברי חיים מצאנז שבכל אמירה ואמירה עלה‬ ‫האדם‪ ,‬שהוא חומד ומשתוקק רק לדבר שהוא בר השגה‪ .‬לכן כשמספרים‬ ‫ונתעלה בדרגה של חרטה ותשובה‪ ,‬ולא זז משם עד שהתבונן בעצמו וראה‬ ‫לו משהו על המאדים‪ ,‬או על הצדק ‪ -‬אין לו שייכות בזה כלל‪ ,‬ולכן הוא לא‬ ‫שהגיע למעלה שכמותה טרם הייתה לו עד עכשיו‪.‬‬ ‫חומד‪ ,‬אומר האבן עזרא‪ ,‬הציווי של לא תחמוד מלמד את האדם שהוא צריך‬ ‫לראות שכל דבר שנמצא מחוץ לארבע אמות שלו‪ ,‬זה כאילו נמצא על‬ ‫אנחנו חושבים שלעשות תשובה צריך 'לחטוף מלאכים'‪ ,‬לעשות רעיונות‬ ‫הירח‪ ,‬או על המאדים‪ .‬זה המבט שצריך להיות לנו‪ ,‬זהו החינוך שאדם צריך‬ ‫שלא מעלמא הדין‪ ,‬ובלי זה לא עשינו כלום‪ .‬עד כאן דברי יצר הרע‪.‬‬ ‫לחנך את הראייה שלו‪ ,‬ואם זו תהיה הראייה של האדם‪ ,‬לעולם לא תתעורר‬ ‫רבי זושא מלמד אותנו איך מתבוננים על תשובה‪ .‬לא חידושים ולא 'חטיפת‬ ‫בו חמדה‪.‬‬ ‫מלאכים'‪ .‬אלא לעמוד על הנקודה ולתפוס ‪ -‬באמת חטאתי‪ .‬רבש"ע אני‬ ‫הבית הלוי מביא את דברי האבן עזרא‪ ,‬ואומר ביאור אחר על דרך הפשט‪.‬‬ ‫תופס נקודה אחת‪ ,‬ובנקודה הזאת אני מסתכל‪ .‬חטאתי ואני מקבל על עצמי‪,‬‬ ‫משל לאדם שתוקף אותו יצרו הרע ומושל עליו בתאווה‪ ,‬והוא דלוק‬ ‫אבל גם בשנה שעברה היה אותו דבר‪ ,‬אז "ככלב שב על קיאו כסיל שונה‬ ‫בעבירה‪ ,‬והולך לבצע את זממו‪ ,‬והנה פתאום נשמעות אזעקות וסירנות‪,‬‬ ‫באולתו" הותרה לו‪ ,‬לא חלי ולא מרגיש‪ ,‬מאיפה יהיה ביטחון? אם ניגש‬ ‫טילים ומלחמה‪ ,‬הכל מתמוסס ומתמוגג‪ .‬מה קרה? זהו כוח בכוחות הנפש‬ ‫בשטחיות ‪ -‬באמת אין שום ביטחון‪ ,‬להיפך החזקה קמייתא אומרת ההיפך‪,‬‬ ‫‪ -‬פחד מכבה תאווה‪ .‬פחד מכבה חמדה‪ .‬אומר הבית הלוי‪ ,‬אם התורה מצווה‬ ‫אז אם כן מה העבודה‬ ‫אותנו 'לא תחמוד'‪ ,‬אז אם אני חומד אני עובר על ציווי הבורא עולם‪ ,‬וזה‬ ‫אם ננסה לתפוס פה נקודה ושם נקודה ‪ -‬מרוב עצים לא נראה את היער‪ ,‬אף‬ ‫פחד פחדים‪ .‬אז הפחד מלעבור על ציווי ה' ‪ -‬מכבה את החמ‬ ‫פעם לא נגיע‪ ,‬אלא צריך לתפוס את הנקודה ולהעמיק בה עוד יותר ועוד‬ ‫ופה הביא רבי בן ציון ברוק ראיה ממדרש רבה בפרשה של יוסף הצדיק עם‬ ‫כבר אמר מי שאמר שהבית הלוי לא יקבל שכר על מה שקיים את התורה‬ ‫אשת פוטיפר ‪" -‬וימאן יוסף" כתוב במדרש כמה חשבונות עשה יוסף‬ ‫והמצוות‪ ,‬עם כזו יראת שמים‪ .‬אבל יקבל כן שכר על היראת שמים‬ ‫הצדיק‪ ,‬קודם כל התחיל בי"ג מידות שהתורה נדרשת‪ ,‬ועשה ק"ו‪ ,‬ומה‬ ‫הזאת שהגיע אליה‪ .‬השאלה איך מגיעים לכזו יראת שמים‪ ,‬אם היתה לנו‬ ‫במצות יבום כתוב "ואם מאן ימאן"‪ ,‬אז אפשר למאן גם במצוה‪ ,‬שהרי יש‬ ‫כזו יראת שמים‪ ,‬והיינו נמצאים כל כך עמוק בתוך היראה‪ ,‬אז בוודאי‬ ‫לו ברירה‪ ,‬הוא יכול ליבם ויכול לחלוץ‪" ,‬ואם מאן ימאן"‪ ,‬אם כן דבר עבירה‬ ‫"בחסד ואמת יכופר עון וביראת ה' סור מרע"‪ ,‬כל השאלה איך מגיעים‬ ‫על אחת כמה וכמה‪ .‬דבר אחר הקב"ה תמיד רגיל להיגלות על האבות‬ ‫ליראה הזו‪.‬‬ ‫הקדושים בלילה‪ ,‬ואם עכשיו יתגלה עלי בלילה‪ ,‬איך יראה אותי כך?! דבר‬ ‫אחר דמות דיוקנו של אביו נגלה לו‪ ,‬דבר אחר ומה ראובן שרק חשב וכו'‬ ‫אמר רבי בן ציון במעמד הפתיחה ‪" -‬על כן יאמרו המושלים בואו חשבון"‪,‬‬ ‫והחליף יצועי אביו וכו' והתורה כך כתבה עליו‪ ,‬אם אני אפול בבאר שחת‬ ‫אומר המסילת ישרים בואו ונחשוב חשבונו של עולם‪ ,‬הפסד מצווה‬ ‫מה יהיה כתוב עלי? אתם שומעים הוא עושה חשבון של מסחר‪ ,‬הוא מפחד‬ ‫כנגד שכרה ושכר עבירה כנגד הפסדה‪ .‬הרי בעידנא דאיכא יצר הרע לית‬ ‫ממה יהיה כתוב עליו‪.‬‬ ‫מאן דמדכר ליה ליצר הטוב‪ ,‬לא פוגשים את היראת שמים‪ ,‬הותרה לו‪ ,‬לא‬ ‫חלי ולא מרגיש‪ ,‬אז איך מדליקים את היראה הזאת? בואו חשבון‪,‬‬ ‫לכאורה הרי החשבון הזה אינו לשם שמים‪ ,‬ומסיים המדרש‪ :‬דבר אחר את‬ ‫מתבוננים‪ ,‬הרי מה שהיצר הרע רוצה לעשות עבירה ‪ -‬זה לא חידוש‪ ,‬מקרא‬ ‫ה' אני ירא! אנחנו שומעים שלהגיע עם הקומפרסור לאת ה' אני‬ ‫מלא דיבר הכתוב‪" :‬כי יצר לב האדם רע מנעוריו וכל יצר מחשבות לבו רק‬ ‫ירא צריכים "בואו חשבון"‪ ,‬זה מעין אותו חשבון של רבי זושא‪ ,‬עוד חשבון‬ ‫רע כל היום"‪.‬‬ ‫ועוד חשבון ועוד‪ ,‬עד שמגיעים עמוק עמוק‪.‬‬ ‫אסיים במשפט שאמר שם הרב וולבה‪ ,‬שעד היום היה אצלי כשני משפטים‬ ‫בואו נשאל את עצמנו‪ ,‬כמה זמן האדם מחשב רע? פעם בחודש‪ ,‬פעם‬ ‫שזכרתי מאז‪ ,‬אבל היום זה נראה דבר אחד‪ ,‬אמר הרב וולבה בנוסח‬ ‫בשבוע‪ ,‬פעם ביום?‪ ,‬הרי מקרא נוקב עד התהום‪" :‬וכל יצר מחשבות‬ ‫הזה‪ :‬חושבים שלימוד קבלה זה סתרי תורה‪ ,‬אמר הרב וולבה לא! לימוד‬ ‫לבו רק רע כל היום" ‪ -‬זו המציאות! כך מעיד היצרן על המוצר‪ ,‬בודאי‬ ‫מוסר זה סתרי תורה‪ .‬אם מישהו אחר היה אומר את זה הייתי אומר‪ :‬מה לו‬ ‫בעידנא דאיכא יצר הרע מי יזכור את היצר הטוב‪ ,‬וא"כ כל עבודת המוסר ‪-‬‬ ‫ולסתרי תורה‪ ,‬אבל מי שיודע‪ ,‬הרב וולבה היה לו יד ורגל בסתרי תורה‪ ,‬ומה‬ ‫בואו חשבון‪ ,‬כמו במסחר‪ ,‬ואם החשבון של הבית הלוי‪ ,‬מכח היראת שמים‬ ‫פירוש המשפט הזה? ‪ -‬זה הקומפרסור!‬ ‫לא מדבר אליך‪ ,‬אז תחשב דברים אחרים‪.‬‬ ‫מה זה סתרי תורה? אתה יכול להיות בקיא בכל שמונה שערים ואתה יכול‬ ‫אם קשה לך לקום בבוקר‪ ,‬הרי לעבור מבין הזמנים לזמן בבת אחת זה‬ ‫גם לפלפל בשמונה שערים וגם ברזי דרזין‪ .‬כמובן מי שלא הולך עם‬ ‫מהפך‪ ,‬זה קשה‪ ,‬בבת אחת להעביר יום שלם עם שלושה סדרים ובין‬ ‫קניני תורה אז "ולרשע אמר אלוקים מה לך לספר"‪ ,‬לא זה הנושא שלנו‪.‬‬ ‫הסדרים‪ .‬אבל תסתכל על הפסד מצווה כנגד שכרה‪ ,‬לא מדברים על שכר‬ ‫לימוד מוסר זה סתרי תורה‪ ,‬זה דולה את המסתרים‪ ,‬לוקחים את המקדח‬ ‫של עוה"ב‪ ,‬אנחנו מדברים על עוה"ז‪ ,‬בחור שנכנס לישיבה עם כל הברע'ן‪,‬‬ ‫וקודחים עוד ועוד עד שמגיעים לעומק המים‪ .‬זה גילוי המסתרים החבויים‬ ‫ונמצא בכל הסדרים והתפילות‪ ,‬הרי יש לו פה גן עדן עלי אדמות‪ ,‬הוא‬ ‫בתוך סתרי הנפש של האדם‪ .‬צריך שיהיה לו שליטה על זה‪ ,‬והשליטה היא‬ ‫משתייך לכל פעולה שהוא עושה‪ ,‬לא כמי שקפאו שד‪ ,‬ועל זה בואו חשבון‪,‬‬ ‫על ידי הלימוד בואו חשבון‪.‬‬ ‫נכון שיש הפסד‪ ,‬יש קושי עד שמדליקים את המעברים עד שמשתייכים‪,‬‬ ‫בישיבות הקדושות התייחד הזמן של לימוד המוסר בפרט בימים האלה‪.‬‬ ‫אבל כנגד זה יש שכר פה בעוה"ז‪.‬‬ ‫וצריכים לתת את ה'אחשבי' לדבר‪ ,‬לא 'לקרוא' ספרי מוסר‪ ,‬אלא‬ ‫'ללמוד' אותם‪ .‬וכמו שאמרנו‪ ,‬ללמוד אותם אין פירושו להשתעשע‬ ‫בואו תחשבו שכר עבירה כנגד הפסדה‪ ,‬כל המתיקות של העבירה זה בעולם‬ ‫בדמיונות‪ ,‬או לחשוב שכל עוד שלא התרגשתי מאיזה רעיון דלא מעלמא‬ ‫הדמיון כמובן‪ ,‬אבל באמת זה הוא הפסד גם בעולם הזה‪ ,‬כל מי‬ ‫הדין‪ ,‬אז עוד לא עשיתי כלום‪ ,‬עד כאן דברי יצר הרע שמנסה להחליש את‬ ‫שנכשל בעברה יודע שמרגישים לא טוב‪ ,‬יש דכדוך ומרה שחורה ועוד‬ ‫האדם‪ .‬העבודה שלנו היא לתפוס את הפשוטות‪ ,‬את אותה תפילה שאנחנו‬ ‫ועוד‪ ,‬אז בואו חשבון‪ ,‬ומתוך החשבון כל אחד יכול להיות סוחר‪ .‬קשה לך‬ ‫מתפללים‪ ,‬את אותו לימוד‪ ,‬ואת אותו מוסר‪ ,‬אבל יותר בהתרגשות יותר‬ ‫להיות ירא שמים‪ ,‬אבל אתה יודע לעשות חשבונות‪ ,‬כי זה דברים שעברת‬ ‫בהתפעלות‪ ,‬עם כל המצוות של הימים המסוגלים האלו‪ ,‬זהו עצם הלוז של‬ ‫אותם ואתה עובר אותם יום יום‪ ,‬ואז כמו קומפרסור‪ ,‬עוד חשבון ועוד‬ ‫השנה‪ .‬כמו שפתחנו שיש בו את הכוח של הצמיחה לקראת השנה הבא‬ ‫חשבון‪ ,‬ופעם חישבת כך ופעם חישבת כך והקומפרסור הזה יחדור לעומק‪,‬‬ ‫עלינו לטובה‪" ,‬ועם נברא יהלל יה‪.‬‬ ‫עד שתגיע ליראת שמים‬ ‫יו"ל על ידי מכון כתר תורה © כל הזכויות שמורות‪.‬‬ ‫קו שיעורי תורה מרבינו (קו ישיר בקול הלשון)‪03-617-1097 :‬‬ ‫ניתן לקבל את הגליון בדוא"ל ע"י שליחת בקשה לכתובת‪MACHONKETER@gmail.com :‬‬