ויאמר אליהו · Vayoimer Eliyuhi — ניצבים וילך (2026-08-31)

ערב שב”ק פרשת
נצבים וילך hiiiiiiiiiiiiiiiiiiiiig
כ”ב אלול שנת תשפ”ו
בס”ד
בס"ד
אם אדם יודע שכל מה שקיבל מהקב"ה עד עתה היה רק בחסד ה' עליו ,ובר"ה דנין
אם ליתן לו שוב חסדים חדשים על הכל ,זוכה לשנה מתעשרת!!!
עמוד
ויסודאך בווצרכינו חסרונותינוחיזוק
ובכלעליכם ע"י שתמליכוני
העניינים בכלהיא יומא העבודה בהאי
וביטחוננו אמונתינו שעיקרכל אלקיך'!!יום ראשון פרק כ"ד??
בשיר של הידעת ,למה אומרים
« מהות מצות 'תמים עם ה'
יתברך לבדו ,שבידו הכל ,ואפילו לשנות המזלות ,ושכפי התקרבותנו
דבר ואין העולם, את המנהיג והוא הארץ, כל על מלך שהקב"ה האמונה
לנו לדרוש ושאסור לטובה,
אלוקיכםי
ה' ופי' רש"
לפני ,יג(, כולכם
דברים יח היוםל ֶֹק ָ
יך ) נצבים ה ' ֱא
'אתם ְהיֶ ה ִעם
ט-יא) ִמים ִּת (כט,
תינו ָּת בפרש כתובכתיב
בפרשה
עיניו. נעלם מנגד לבנו או
ברצונו, משאלותהעולם שלא למלאות לנובזה אליו כן יטיב
הנעשה בתמימות,וברש"י
שהיו, אחר "לפי
העתידות נצבים: ולאאתם
תחקור (פסוק יב)
ותצפה לו, עמו אלוקיך', בברית ה'
לעברךהתהלך וגו',
בזה"ל" :
י"ח ).ואם
שכל התורה,חז"ל (ר"השאמרועל פי מהנאסרו שלא בר"ה) באופנים
ואפילו ט"ז :ד"ה
המאירי (ר"ה רבינואופן ,
ביארבשום עתידות
וכך מצבה
אותם עכ"ל.
ולחלקו", עשה עמולפיכך
ליהושע,תהיה קבלממשה
בתמימות ,ואז לפרנס,
מפרנסעליךיוצאין שיבוא
ישראל כל מה
אלא
, כולו הדת פינת שהיא זו יקרה מצוה מבטלים
באי עולם עוברים לפני כבני מרון ,ופירושו כבני אמרנא ,והיינו ככבשים ו " ח נמצינו ונשאל נדרוש
כדי לזרזם" .וביאר הרה"ק השם משמואל זי"ע מסאכאטשוב (תרע"ד
אלו נזכה ודרכים הנה כדי להבין את דברי ה רש"י ,נקדים בדברי הרמב"ן על מצוה זו.
בהמה. מעשר מדבריםלצורך למנות אותם כדי עצמנו שנבדיל שבזכות אחד
השבט אחד בפרשתנו שנאמר
העוברים תחת של הנהגתו היה בין במניןגדול תהיה'שינויתמיםכי הנה ולזרזם, לחזקם
לירש את הארץ ,ונזכה ליחד עצמנו בו יתברך להיות לו לעם סגולה ,ולכן עשה ,ובהשגות מצוות מצות ' שהוצרך מנההרמב"ם לא הטעם
ולכאורה צ"ב ,מה ראו חז"ל לדמות כל באי עולם לאותם הכבשים ,והרי צורת כל משה של בזמנו כי נון, בן
הרמב"ן לספר המצוות )במצוות עשה שהוסיף מצוה ח( ,כתב והאריך בענין זה יהושע של ההנהגה לאופן רבינו משה
הייתה זו ראשית ציוויו לאברהם אבינו בכניסתו לברית עמו ,שיהיה
עיקר הכוונה שכולם עוברים בזה אחר זה ומה היה צורך לומר כבני מרון, ניסים העת בכל ראו עיניהם ולנגד
בזה"ל" :שנצטווינו להיות לבבנו תמים עמו יתעלה ,והוא שנאמר ָּת ִמים הטבע, בדרך שלא היתה הנהגתם
תמים עמו.
אלא שבאו חז"ל לרמז לנו על ההשגחה הפרטית על כל אחד ואחד ,וכמו מקיפים
אליו לבבנו עננים והיוייחד מהבאר,
הזאת שנ מים שתו
הצוואה השמים,וענין מן מן
דברים יח ,יג(, אכלו ָ
יך ) לחם ֱאל ֶֹק
ונפלאות,עם ה'
ִּת ְהיֶ ה ִ
על כל אחד ואחד כשהוא מונה אותם שהרועה משגיח
ה'תמימות' אמרנא במצוות העבודות שניבניאותם « לעומת
כל אמיתת היודעוכו', והואמעליך בלתה לאכל, שמלתך
עושה צד,לבדו שהואושנאמיןמכל
ושומרים עליהם לבדו יתברך, אותם
(לעיין בצרכיו ובכל מצבו וכו') ,כך הקב"ה משגיח בפרטיות על כל אחד מבאי אורים
היה להם נון ר"ל חסידיו, יהושע בןמאנשי הנהגתואושל
תחתמנביאיו הבאות לארץ נדרוש
כשנכנסו וממנו לבדומשנכנסו עתיד, זאת
בספרו דליות יחזקאל( מבאר באריכות את הגאון הרב יחזקאל סרנא זצ" ל )עולם. שיבואי נבטח בענייניולא
מזולתם, צריכים ולא והיו שמים מהוברי נדרוש
הזה לחרוש עולם לעסוק הטבע, ולאבדרך ותומים,
בהנהגת הכל
עומק מצוות התמימות עם השי" ת ,וז"ל" :כל השלימות והתמימות כי שמים, ית"שבידי הבורא הכל
מהם ,נאמר נשמע דבר
איתא בגמ' (ר"ה טז" ):כל שנה שרשה בתחלתה מתעשרת בסופה". צעד על כל כביכול את אםראו עתה נמצאפנים,
שעדאבל וכו',על כל
דבריהם ולזרוע
הנדרשת מהאדם ,אינה תוספת מעלה ,כי כל השלמות כבר נטועה בקרבו ים
ופירש"י" :שרשה בתחלתה ,שישראל עושין עצמן רשין בראש השנה
שה ָה ֱאל ִֹהים ֶא ת ָה ָא ָדם יָ ׁ ָש ר ) קהלת ז ,כט(, מתחילת יצירתו ,וכמ"ש ֲא ׁ ֶש ר ָע ָ ׂ
הוא ואילו מעתה ואילך הם צריכים להאמין בו ,ותהא כל עבודתם מתוך
מִ ֹס
ְ ק וְ ים דִּ ב
ּ ַ ת ֹתוֹ א ר פֵ מֵ , כרצונו והמזלות הכוכבים מערכת משנה ושעל
כג). לדבר תחנונים ותפילה ,כענין שנאמר ַַּת ֲֲחנּוִנִ ים ְיְ ַַד ֶֶּבר ָָרׁש (משלי הכחות תהיינה אלינו כפי התקרבנו האמונה. יְ הוֹ לֵ ל ) ישעיהו מד ,כה( ,ונאמין שכל
הישריח,הוא ו'ישר' היא המעלה העליונה ביותר ,וכמ"ש ז"ל ) ע"ז כה (.ספר
ומרחמים ובתוספות הוצרךל
כן ַמיִ ם ַאועל ַה ׁ ּ ָש
וזורעֹ,תוֹ ת
העולמיםד ּו ו ֵּמא
בחיים ַאל ִּתלְ ָמ ל"א).אל דֶּ ֶר ְך
מאמין ַהגּ וֹ יִ שהבטיחֶ , לעבודתו ,כענין
נשבר ְפ ׁ ִשי מוֹ ת
ליבםתמֹת נַ
וכמ"ש ָּ רשים, שישראלים
ישרים, "שמתוךשנקראו וז"ל:האבות כתבו ספרבראשית, ספר וכמו שאמרו חז"ל (שבת
גּ
ֵּת ָח ּת ּו ִּכי יֵ ַח ּת ּו ַה וֹ יִ ם ֵמ ֵה ּ ָמה )ירמיהו י ,ב(".
ביקשו חשבונות רבים לעקם השמים" ,ע"כ.
מןורק המה יְ ׁ ָש ִרים )במדבר כג ,י( ,והיינועליהם
האבות, משה לחזקם ביותר בשעה זו שהם יוצאים מפרנס לפרנס ולכרות עימם
דלים
שאנו מום,
איך בעלי שנעשים במצבעדשלנו, עקמומיות להתבונן עמוקה ,שלבחשבונות רבים הישרותחז"ל עצה נתנו כאן את הכלדיים
כי, דבר מן
אלוקיכם, שואלים ה' מנין שאין
כולכם לפני פסחים ) קיג
נצבים' (:היום שאתם באחרון של
שיזכרו תמיד ברית",ואמרו
עצמו לבעל
בשברון דליבא, יעשהמעומקאכלומר ,שלא ועי"ז 'תמימות'
התפילה ,תהיה ואביונים,האדםנקראת שלמות ולפיכך עניים
ורשים, האומה שארית הם והכלדיים ,' אלהיך ' ה
אין טבע בעולם כלל ,והכל הוא אך ורק מהנהגתו ית"ש ,והוא עשה עם תהיה תמים שנאמר
באמת
תחנונים ידבר רש ,ועי"ז מתעוררים הרחמים מלמעלה ,ועי"ז השנה מום".
לב, אם ' , הספרי ולשון .ש " כלדיב הנקראים הכוכבים
ועושה ויעשה לכל המעשים ,וגם הטבע הוא הנהגת הבורא בכל עת ורגע במלאכת המתעסקת
עשית כל האמור בענין הרי אתה תם לה' אלהיך' ,ופירוש ,זה שאסר
וברכה. לטובה וזוכים בסופה,
"ומפני זה גם השוגג הוא חטא וכמ"ש נֶ ֶפ ׁש ִּכי ֶת ֱח ָט א ִב ׁ ְשגָ גָ ה )ויקרא
מתעשרת ודע כי העוסק בענייני העולם צריך חיזוק ביותר שלא יבלבל אותו טבע
הכתוב לשאול את העתיד מאוב וידעוני ומתים וממעונן וקוסם ,ואחר כך
שלהנהגהמום
בנפש והם גנאילנהוג שראוייולידו היינו,
העוונותהנהגה, שכל בתורת
בגמרא 'מפני הרמב"ן ז"ל ואמנם זה
ופירושנאמר ד ,ב(, העולם ,וכמו שכתב רבינו בחיי (הקדמה לפרשת מסעי) בזה"ל" :כי לכך נקרא
צוה שיהיה לבנו תמים עמו יתברך באלה ולא נירא מדברי מגיד עתידה מן
תחנונים
הנעשה באבריו השנה לדבר הפרש במום שאיןבראש וכמורשים עצמן 'עושיםנפש '.
כן הזכיר רש"יזה גםוכמ"ש
ובעבור רשים,
בה, כאשראם לא
יאמר נשמע שחת
ואליו לבאר
מצולתו וירד
נביאו נדרושהאדם ביוןאבל מן יטבע בשםאוהזה ,כי
מזולתם, הטבע
הנזכרים
שאין בית ואין ואביונים, דלים רשים אנו
של אדם ,בין אם נעשה במזיד ובין נעשה בשוגג ,שאף אם מעד ונפל שלא באמת הלא אצלינו אבל ותפילה', בדבר כיוצא וטובע". לשוט ידע ולא ים במצולות
בפרשה ,וזהו תרגומו של אונקלוס ,שלים תהא בדחלתא דה ' אלהך ,וכן שבא כמי בו, יזהר
מום ,כן אין
הפרנסה, וקושיויסורים,בעל
מחלותוהרי הוא שבורה היא בגשמיות, הלא רגלו הצרות רגלו, ונשברה
ריבוי במתכוין
צרות ,הן שם (וילך" ד"ה הקהל) בטעם הדבר מאיזביצא
קיט ,פ(. זי"עק ָ
יך ) תהלים השילוח
ים ְ ּב ֻח ֶּ המילִ ִ ּבי ָת ִמ אמרהרה"ק
הכתוב יְ ִהי ביאר
הוא .ולכן
נופלים נפשות הרבהמום
פנים בעל למזיד ,שעל
ברוחניות,כלשכ"כ הדעתבין שוגג
בזמנינו ,והן וטירוףהנפש
ובלבול במומי
הפרש שהשיר שהיו הלויים אומרים בבית המקדש ביום הראשון ,היא המזמור
"והמצוה הזאת נצטוה אברהם אבינו כאשר בא לכרות ברית ולתת לו
אלא ומום בה, בנפש גנאיבין כי הוליד הוא,בין תחתית,חטא תחטא בשגגה שנהכילשאול בכל נפשאך הואששת תחילת הוא ראשון
יש ביהמ"ד כותלי היושבים ואפילו זכור שהיה מפני יום( ,כי 'לה' הארץ ומלואה' (תהילים כד ,א) ,ומבאר ,כי
זרע ,אמרִ ,ה ְת ַה ֵּל ְך לְ ָפנַ י וֶ ְהיֵ ה ָת ִמים ) בראשית יז ,א
מצותו על ועבר ' ה פי את שהמרה במה ע רַ הֵ הרבה ,במזיד עבר שאם אדם בעי אז לעבודה יוצאים בשב"ק ,וכאשר השביתה יסודלאחר המעשה
מה להתחזק במצב התורה והיראה ,ואנו דלים ורשים באמת ,ואם היינו הכשדים שהיו מייחסים כל הכחות והחולק על באמונה, ימילטוב
בנפשו". ומומו על חטאתו קצת עון
והוסיף במזיד, לך כח הנותן יוצרוהואומלואה,
עמוקה של תחנונים ידבר רש, בהרגשה מתעוררים היינו מתבוננים עוד צוהו ומנהיג, הארץעליהם לה' שיש
והואכיראהבחוזק ולירחולחוקק
ולכוכבים, לשמש בלבו
להשריש
שוטף
שישמרנה נפשו,כסוס הולכים אלא שאנו
האדם אל שמים,ביחס רחמי תהיה' ומעורר 'תמים האחד של נשבר
העניןליבנו
והיה"זהו הידיעה ע"י לפרנסה הבדוקה והסגולה המובחרת
להתהלך לפניו ולהיות תמים עמו ,ולא יתן בלבו שיהא בזולתו שום אמת, העצה וזהו חיל, לעשית
רז"ל שאמרו וכמו מתעוררים, ואין מרגישים
בתמימותה ולא יעשנה בעלת מום .אבל יש עוד ענין נוסף ביחס האדם ואין אבן לב וליבנו במלחמה, הזה. החיל את לי עשו לא ידי ועוצם וכוחי שמים,
ולא יסתכל בענינם כלל עם דעתו שיוצרם מנהיג אותם ,אלא יהיה לבדו בידי שהכל הברורה
אז תהיה עמו ולחלקו', מרגיש.
אינו"י ז"ל '
וכפירש שוטה אלהיך',
(שבת יג): אל הקב"ה ,וזהו 'עם ה ' כענין
פרק כ"דכרצונו,
השנהמערכתם
בליל ראש לומרסדור והמסדר בשם אותם
האר"י הק' המצוה כי הוא
דאיתא יתברך,מה
אליויבואר
ובזה
כלומר ,שמהותו ותעודתו של אדם מישראל הוא להיות עם הקב"ה וכו'' ".והוא סגולה לפרנסה ,ולכאורה מה ומלואה' וכו
מאצטגנינות שלך 'לה' הארץ שאמרו,
שבתהיליםצא
נסים?? דבריםלנו
לב ,ט( ". יעשהשהקב"ה ַע ּמוֹ )
בטוחים ִּכי ֵחלֶ ק ה ' איך
ולחלקו ,וכמ"ש הפרנסה., שפעת
להיות תמים' בקשה על
וכתב ' ההלכות, בעלשום נזכר בו
והזכירה והרי לא לפרנסה,הזאת
זה המצוה מזמורענין
עניין "זהו
לא הגמרא ,כי
מישראל, בלשון ואחד
דייקכל אחדגם עללר"ה)
שכתבאלא (באגרתכולו
על העםזצ"ל
פרידלנדררק
וזה נאמר לא והגר"ח
" ויושבי,
תבל התורה
בדרכי ומלואה
הארץ ללכת בלבבו לה'
המצות כולן ומשרישכוללת שהיא צוואה יהודי עומד הרב חשב ואוליכאשר
אלא,
באמת
אמרו"ש הרמב"ם ז"ל סוף הל' שמיטה ויובל ,וז"ל' :ולמה לא זכה לוי
עצמם עושין שהם אלא רשין, הם 'כאילו' עצמם שעושין וכמ בהרחבה .לא
גדולהקיט ,א( ,ולכן תוֹ ַרת ה' )
פרנסהתהלים מביאים ְ ּב
עליו ימי ָד ֶר ְך
עצמו ַההֹלְ כִ שמים ִמ ֵ
זה בידי ׁ ְש ֵרי ְת
שנאמר ַא
כענין והכל
בה,
מהלפיכך כלום ,ה'ושכל
לעבוד אתשהובדל אינו
שהוא באמת בכךמפני להכיראחיו, האדם צריך
ובביזתה עם ישראל ארץכי
בנחלתור"ל
רשים, הביאה בחשבונו .והמתבאר מדברי רבותינו והנכון הוא מה שפרשנו בה
ליתןק ָךלו
אםי ֶחלְ ְ
דנין ֲאנִ
שנאמר וכעת זוכהעליו,
להם, בחסד ה'
ברוך הוא היה רק
עתהוהוא מהקב"ה עד
העולם הובדלו מדרכישקיבל הקב"ה עלינו בראש השנה?? הרמב"ן.ממליכים איך ,עכ"ל
בכאן "
אשר נדבה
הרגשה ואישלאדםאיששיש אלא כל
וכל מה בלבד,הכל,
חדשים על שבט לוי וצריךולא
חסדים אתָך ) במדבר
החסד ,יח ,כ( . חלָ ְת
שוב
וְ נַ ֲ הקדושים,בגמ' (ר"ה
ומפרשי האמונה ,וכדאיתא לחזק את
אלקינו ,חז"ל השנהתורת
בראשדברי העבודה
על פי וזהו הרי
עיקרקמן ,ש
לדעת את
חסד, הכל היהולעבדו הכללשרתו
טעות ,כי לפני ה '
לעמודוכו',
להבדלומקום
מדעופרנסה
ויש לווהכינו שהוא אותו
מסודר, רוחו שנתלה תהיה ,הוא
עליכם ,והיינו מצות תמים
שתמליכוני לפני ז"ל ,גדר
מלכויות כדי ואחרונים
הראשוניםאמרו דבריהם
אמר הקב"ה, ט"ז)
}א{
יוכל
שהיא עמהנוספתכלשהי מדרגה יעלהטענה אזבידו הזו,יש ניסיתי ,כך
לפחות ההכרה רציתי,הועילה עשירים ,עולם ,לפחות
וכשרואה שלא החשבונות הרבים נעשים בסוף צוארו עול מעל כזאת והכרה ופרק האלכזה ובפחד
שעשהו נתוןכמובדין. הכלישר וכעתוהלך ה',
מסירות נפש
הייתכן,. מידתכקבצן, המסמלתריקן,
העקידה אך לבוא למעשה בבקשתו, רומזברוך הוא הקדוש תזכור',עקידהלפני
חלקו ' לבואמנת סלה. לכל' טוב ויהיה ה וברחמיםקדשים, בחסד שנהקודש נתקדש אותוזהלעוד מסכים האדם
לזכות ,הרי ביקשו בני שהקב"ה אשר
להמתיק
עני האחד הוא,הסוגבכוחה קבצנים,זו יהא
סוגי ,ומצוה מסירות נפש
מצותישנם שני הוא ,כי העניןעצמו שיקבל על
והיינו ביאור
אלא המשנה חלקו
(אבות אומר ה' מנת לפרש על המלך ע"ה יונהדודשכתב רבינוהרי עולמים, בדבריולעולמי מפורשים והדבריםלעולם ונחלתו
תזכור',
אחר תמימותדלת
דופק על העלובות,אזי '
פרוטותיו ישועתו, וחוסךבזהאתאינו רואה ואם גם מעליו.אוסף הדינים אשר
אלא תחנונים לפני ואביון, הרמב"ם". תפילתך קבע תעש ח( ' ,עכ"ל תהלים טז, "וכשאתהגורלי ) ע"
מתפללפאל אתה תומיך מי"ג), וכוסיפ"ב,
שאלות
צרור אוסף ובלאליבם,לבוהוא ואתבתום עליוידםהכל ויקבל את פותחים לפניו התמימות, אדם במידתיש ובני שיתנהג
דבר דלת, ושואל המתחנן כעני
"ומעלה עליונה זו להיות עם ה ' ולחלקו ,תלויה כולה במעלת התפילה לומר האדם שצריך והיינו הקב"ה".
שמידה זו יש
ומשיבים את לוהדלת, ומובטחהלאה,בפניו הטורקים וישבוראו להצטרכיותיו ,את
רק ימשיך לעבוד והרהורים,הגון
ממנו מטבעות הרחמים חלקו,
אז יהיה ה ' למדת להגיע ישר שאם הלך אדםז"לצריך הרמב"ם שם",שכי כל וכתב וכמהישרות, צריך. תמימות שהוא
ביותר.סופג בשתיקה את ביזיונותיו וייסורים, סבלהקשים הדינים אפילולמוד והוא, לשבורבכוחהריקם,לא פניועליו ,עםלהמעלה שלאפו ומוחל מאריךתנאי תהיה הוא השי"ת תמים של כי השעה שהמצוה
משחקת לו רש"י ז"ל "ואם יתברך,מ"ש וזהו
וממשיך הלאה לעבר הבית הבא. האלהים
אשר שעשהו על
כמוינחם ה' ישר פן להתחנן לו והוא שיהיה תמיםוצריך יהיהעליו, מרחם הוא אםצדקותיושאך על' אלהיך, ה
« מדת התמימות בכוחו לנסוך כוחות באדם להתמודדות בקשיי יגרוםולחלקו שמאעם ה ' הרעה,אזכייהיה בעל מום,
לעומתו ,ישנו סוג נוסף דל ורש ,מצבו של האחרון קשה בהרבה מן החטא".ולאו כל שעתא ושעתא מתרחיש ולא עלניחם
העולם הזה!! עכ"ל.
העני הרגיל ,הוא אינו בעל רכוש כלל ,וחייו מתנהלים מן וטעם הקרבנות על נפש השוגגת ,מפני ניסא"",ל' ,
"וזהו שכתב הרמב"ן ז
לפניוויכולתנותנת כח חמותשהיא התמימות, בהנהגת גדולהניזון מעלה לפה, ענייןיש היד ועוד
אנשים שמגישים
וגשמיים בגבורה ובהתעלות,
מארוחות ..ולכאורה מה
פני להקביל תזכה אדם ולאעולם ,בה של מום "מנהגו
והם ממדרש
בנפש גנאי הביא
יולידו תקפ"א)העוונות והטור (סי' שכל
טפשי העולם זוכים לאדם לצלוח כל מיני משברים רוחנייםרחמנים. ומגדל זקנו שחורים, ומתעטף
יוצרה רק בהיותה טהורה מכל חטא ,ולולי זה היו שחורים לובש דין לו שיש
שלא יהא בכוחם להשפיע על אישיותו כמלוא נימא ,שגם כאשר
הנה נתאר לעצמנו ,את אותו קבצן דל ,תועה ביער ולא לפרנסה,
מזמור זה באופן
אבללקרבה אל האל ' שתזכה קרבן דינו, איך יצא תקריב יודע השוגגת
הנפש שאינו צפרניו ,לפילפניו ,ולכן לבואחותך ואין
יבואו עליו גלים מגלים שונים ,יהא בכוחו להמשיך בעבודתו כאילו לא
עםנזכר בו שום עולה בידו להשיג ולו אוכל להחיות את נפשו ,יומיים הוא ומגלחיןוענין להיות '
והרי לא התמימות' לבנים ענין ' ששני הענינים
ומתעטפים הרילבנים לובשים נתנה',כןעכ"ל, ישראל אינן אשר
אירע דבר ולא יפול לזרועות הייאוש ח"ו.
שרוי ברעב איום וצמא נורא ,והנה הוא מבחין מרחוק ושמחין בר"ה, עכ"ד. ואוכליןבזה",
ושותין וקשורים זה צפרניהם, ומחתכיןתלויים זקנםולחלקו', ה'
מבין אינו אם שגם היא התמימות
בבית ,הוא משרך רגליים כושלות ודופק ,אך ,בני הבית, מידת מהות הרי כי בקשה על שפעת לפי שבטוחין שהקב"ה יעשה להם נס וכו'" ,ע"כ.,
משהו מהמציאות שנקרית לפניו ,אינו מתחכם לשאול
הדלת, מתעלמים מנקישותיו ,הוא מכה באגרופיו על התמימות 'בטוחין שיעשה להם הטור שכתוב האמונה ע"י
לדייק בלשון וישהשגת «
שאלות ולנסות להבין הכל ,ולכן גם כאשר ימצא האדם
ושוב עונים לו ,שיבוא מאוחר יותר ,כי כרגע אינם יכולים אלא, הפרנסה, ויצא( ,
אנו הבטחון,
בספרו פרשת בכח )מידת רק זצ" ל קויפמאן
חיים כי אכן 'יודעין', אמררבי הגאון נס' ולא
את עצמו במציאות שאינו מבין את ההנהגה העליונה
לפתוח.
עמו ,והוא נקלע לניסיונות ולקשיים ,הרי על ידי מבארשיתרחש ניסא ,אולם אין אנו יכולין לסמוך רק על כאשר יהודי עומד
ל: " וז ,התמימות במצוות פנימי ועומק נוסף פן זוכים
אני לי, פתחו אנא, וזועק, מתחנן ברגליו בועט הוא האמונה היא
האדם צריך כןלהשיג
על ביותר
ניסא, יומאהבהירה
מתרחש הדרך בכל באמת לאו אבל
כי "...
נסים
התמימות הטבועה בו לא ינסה להבין ההנהגה הזו ,אלא
הבית
וימשיך עזיבת
בשלום, בא של אחת מקומו מחשבה הכל על כאילו אף יהיהמרעב, בעיניולמות נוטה להתפלל כעני בפתח ,כדלים וכרשים דפקנו דלתיך ,ומשריש בלבבו לה’
החיים ממאורעות מאורע כל ולקבל ,בתמימות להתנהג
מאחרי הדלת הנעולה, כי יודע הוא בראשו, חולפת לא ולהכירה לחשוב
שאילולי של הקב" מידותיו
ולומר אחר הלב מעומק להרהר הקב"ה אל ולא בהשלמה, ולצעוק
לעשות את המוטל עליו כבימים ימימה. תבל ומלואה הארץ
נמצאת אפשרות החיים שלו ,ונסיגה ממנו ,פירושה אחד, אלא ,הזאת הצרה עלי
חסדיו ית' המרובים עלינו אזי אבדנו בעניי ,וכשכלל הגיעה ומדוע כך לי נעשה למה
והנה למדנו בדברים הללו ,שבאם אירע לאיזה אדם לזכור שכל מה שנעשה נסבב ע"י הקב"ה סיבת כל
עדעליו העוצמה,
בגשמיות שבאים בכלביןהכח ובכל קשה לדפוק
ממשיךלמצב הואשנקלע מישראל מוות. ויושבי בה ,והכל בטוחין ישראל עושין עצמן רשין בראש השנה ,אזי ממילא
הסיבות ועילת כל העילות ,ותועיל לו תמימות זו שגם
ומת. נופל הוא לא, שאם הוא
יסורים ,ובין ברוחניות שהיצה"ר מתגבר עליו וקשה לו יודע כי הדלת, לפתיחת מתעשרת שיעשה להם נס ,ושנה שהיא רשה בתחילתה
עצמו זה שמים בידי אם יקלע ח"ו למצב קשה ,הן בגשמיות והן ברוחניות ,לא
לפניו
היא שכל ויגישו עליו לפניו
בשעה זו המוטלתיפתחו ההוראה לבסוף הדופק כך, לנגדו, אדם לעמוד ואכן, בסופה ,והתפילות נענין ומתקבלין ברצון.
יפול ברוחו ,אלא ימשיך להתהלך בשלוות הנפש ומנוחת
מבוקשו.
המאורעות האלו לא יהוו סיבה לעזוב את התורה ואת את מביא עליו פרנסה קורין שאין כתב הרמב"ם (פיה"מ לר"ה פ"ד מ"ז) הטעם ועד"ז
הדעת".
בבקשה באים קולו. את
עניני הקדושה ,כי אדרבה באם יתגבר על המכשולות נפתלי רבי הרים אנחנו, כן ימי שהם לפי הכיפורים, ביום ולא השנה בראש לא הלל
"ובדרך זו נהגו אבותינו במצרים ,שכאשר הגיע
שרוייםשיהיו
ברעב תועיל לו עולם,זו אנוהנהגה שאת,של
ביתרריבונו בתורהעולם, ויתחזקלבורא ותחינה גדולה בהרחבה.. עבודה והכנעה ופחד ומורא מהשם ויראה ממנו ,ומברח
משה רבינו אליהם ובשורת הגאולה בפיו ,לכאורה היה
תועים ביער החיים כבר שנה מאליהן . ונורא,כלים
אנחנו והיצה" ר צרותיואיום רוחני ומנוס אליו ,התשובה ותחנונים ובקשת כפרה וסליחה,
קשה מאוד לקבל דבריו כפשוטים ,כי הרי ידעו כבר על
אנו
לפרש ועל כן,
כולם,איתא לנו לר" ה( שאין
דרוש ב חלק א וכרשים
כדלים לעיתים ובמפרשים ) בינה שלימה ,אנחנו ובכל אלו העניינים אינו הגון השחוק והשמחה ,ע"כ.
הבטחת הבורא לאברהם אבינו בברית בין הבתרים
וזועקים הלב, בכל בכוח, בכל
עד"ז מה שמצינו בגמרא ) ברכות ס , (.מעשה בהלל הזקן הרחמים שערי על דופקים החפץא ּו סליחותה וגו ' וְ ַא ֲח ֵ
תלמידירי כֵ ן יֵ ְצ לאמירת ֵמאוֹ ת ׁ ָשנָ
נגשוא ָֹתם ַא ְר ַ ּבע איךּם וְ ִע ּנ ּו וַ ֲע ָבדו
מתים,
מובטח אניאמראנחנו בעיר לנו
צוחהלמחול תאבה לאקול ושמע בדרך אם באעולם, שהיהשל על חיים בישיבת מנהמת לבנו ,ריבונו ראדין??דוֹ ל ) בראשית טו ,יג( ,והנה עתה שומעים הם ִ ּב ְרכֻ ׁש ָ ּג
אומר ִמ ׁ ּ ְשמו ָּעה ָר ָעה הכתוב
ריקם. אלועליו
תשיבנו ביתי, מלכנו בתוך מלפניךשאין זה גאולתם הקרובה עוד לפני תום מכסת השנים ,אבל בני
זוכים צריכים
שיפתחו אכן והנה קיב ,ז( , משאוה' ) תהלים
המרטיט, את ֻט ַח ַ ּב
נפתליבּ וֹ ָ ּב
רבינָ כוֹ ן לִ סיים ָיראוכשזועקים כך ,לֹא יִ השנה כל תלמידי דבריו קבלוראש אלאערב שבת במוצאי
שאלות שאלו ראדין ברובבישיבת
אמונתם לא ישראל היה מעשה
כדבריך .נשען
סלחתיזה כאילו הזקן על הלל משתבח
שערי הרחמים ,ותשמע בת קול ממרומים, היה איך , להבין עטוף חיים החפץ נראה והנה הסליחות,
בתמימות ובשלימות ,ואכן אחר קבלתם באמונה נתברר להתחיל ורצו שם היה ישיבה
דברים אומר ואיך הוה סגי עניו והלא
והיו תלמידי הישיבה מספרים ,כי באותה שנה ,זכו הדפיקות העצומות , זכיותיו רוב על שהיה זצ"ל טרופ נפתלי רבי הגאון אל
להם כוונת השי" ת שהתחיל למנות מנין השנים משעה ישר וניגש למזרח והולך בטלית
הרחמים לקרוע שחקים, וחלילה. שערי על חס יוהרא ראדין בנידברי שנראין הלב של שנבעו ממעמקי אלו הקדושה ,וביקש ממנו לגשת לפני העמוד. בישיבהד(".
תנחומא שמות הרמי"ם יצחק ) שנולדמן אחד
לאנשי ביתו על דרך מוסר הרגיל
וכולם זכו לשנה טובה. שהלל אלא, ניגש בדרכו רבי "והורינו עבודה זו דוד המלך ע"ה ,שכאשר עברו
העמוד, לפני לעבור והלך בטליתו התעטף נפתלי
דברי והנהגה ישרה ,שכאשר יקרה שום אסון ודבר צער ומחריד ,לבל יצטערו ע ר וְ לֹאשאומרים
ואמר וַ ֲאנִ י ַב ַ התמימות,הוא, לו ,המנהג קט ואמר
בעבודת חיים ורדיפותהחפץ
לרוב ,נ צרותנוספת עליופעם אליו
בה' אמונה שלימה שכל מה דעביד לטב עביד, עשירים??או אם יאמינו אכזרים ,כי
לפני ולבל יקוננו משהו אמור ממך, בקשה
יתי ִע ּ ָמ ך ) תהלים עג ,כב( ,שהעיד על עצמו שכמו שהבהמה כן על הסליחות, ְ אמירת לפני התעוררות
ֵא ָדע ְ ּב ֵהמוֹ ת ָהיִ ִ
ולא יאבדו
אמורים הדברים עליהם, ביותרמביא עתשהשי"
ושעה,תאבל ובכלמה הדעת וביישוביום אמורים בכל באהבה שמתרחש עמה ,כך אין לו שום השגה ויקבלו
והדברים הקהל הקדוש. אין לה שום השגה והבנה במה
עלינו שנה שלימה ,והמצב שלנו הוא מרה. עברה צעקה השנה ,כי וירימו קול עשתונותיהםראש
שידבר"ל.לפני החפץ חיים ,אולם החפץ בהכנה לימי עמו" ,עכ שעושההואלסרב ,מי השי" ת ניסה בדרכי נפתלי רבי
והבנה
והכלמידת
תלוי לחיות עם
להתלמד ית"ש, שהכל תלוי בו מביןמחויב הישראלי בו דעת שהאיש כאן שיש ובכן למדנו
וכרשים ,ומי חיים לא הרפה ,בלית ברירה הוא הפנה את פניו לעבר הקהל הקדוש כדלים
והולכת
ואזי מתעשר, שזורה לסוף המידהזו הזו
וכי הבנה להבין השי" ת, בו בדעת הפשוטה והאמונהומי שיש התמימות השנה,
בדין ראש ואמר :הדינים! « מדת התמימות מסוגלת להמתקת
מעומקאבענייניו
דליבא, הרוחניים ,ובין בענייניוובקשהמתעורריםביןלתפילה ממהלך החיים, בתחילתה ,כי פרט ופרט רשה השנהבכלבמעשים עמו
להמתיק הדינים בחסד ולא הריהו'לאזוכה הסליחות השני של
ובהשלמה, אומרים בקטע
בתמימות וכאשר מתנהג הנה אנחנו
נשבר מידת
מעורר בלבלעצמו לאמץ והבקשה מוטל עליו התפילה אליו, שנקלעואזי מצב דלתיך, שבכלדפקנו וכרשים הגשמיים,
שאל כדלים זאת,בספר כדאיתא ניתןלו,להבין הנצרך עניןכיצד דלתיך'.ישועה בכלוכרשים דפקנוכדליםעל עצמו ולהמשיך לפניך, מעליו
באנו
שמים למעלה ,והשנה מתעשרת בסופה ,ומי שיש בו דעת לסוף התמימות. שאנו אומרים
ומחילה ,רחמי סליחה בבקשתמה העולם,ל ,לבאר מסלונים זצ" אברהםבורא בא לפני הבית אדם בשם אבות בן נפתלי, תורת רבי
משתרגת עליו צרה באיזה ענין גשמי, ועניינה למעשה ,כי באם ח"ומתעשר. תמימותליתזכור',
כלום, היא שאין והטענהברוגז עקידה תזכור ברוגזולילדיו, רחם תזכור
ומתוקה לו טובה ברוגז שנה בתפילה' ,בבקשת
להתבלבל
ומנהגו ולאטבע מושלמת,הכל
לחשוב כאילו הדעת בצורה שמבלבל שפיות היצה"ר, לשמור על מלחמת מחויבהריהועיקרוזה מדת הדין
טענה זכות ,עםשמתגברת עליו לבוא עם איזו הרואה עליולאדם הדרכהוהלא דבריהיתכן, קבצן, בתפילה זו
שישמגיע כמו אני
ה "הקב שעושה מה שכל הפסק ללא לעצמו ןנּ ש ַ ׁ יְ אלא ,העשתונות
והרוגז ,כדי שתתקבל תחינתו ובקשתו ,עליו לבוא ולומר ,ריבונו של של עולם ,וכשנתבונן הלא ברור שהוא שטות והבל גמור ,וכאו"א יודע
ֵ ולאבד שיזכיר היינו ' תזכור רחם ' , רוגז בשעת יעשה מה עצה לו וניתנת כלשהו,
כלום,הטמונה
ומאידך הטובה הועיל רואה אינוולא פעולותלעת עתה
והשתדלות ואפילו אם שעשה עניניםלו,
כמה עושה לטובה הוא כמוָהם א ֲֹה ִבי
שצריך ,בעצמו ללמוד ַא ְב ָר
השתדלתיהנקרא אברהם אבינו שצריך,כמומידת שהיא להתפללהרחמים, השתדלתילעצמו מדת עולם,
לטובתו זה שכל בעיניו יראה והוא היום
כדבעי ,כמה ענינים שלא השתדל ולא עשה כלום ,וראה הצלחה גדולה וישועה, שיבוא ספק שום אין ,זו במציאות באמונה תמימה בלבו תפילות ויחדירתמיד הבורא,לא היו בכך,אהבת
תפילותיי במצוותהצלחתי ויתגבר תמידמא ,ח(, ישעיהולא אמת, )
כי הכל ממנו ית"ש. . ושעל צעד כל על היה .עושה לטובה שעושה
למודי לא היו תמיד לימוד כראוי ,שאור שבעיסה מעכב ,אבל ,ריבונו של מה וכל הרחמים אב הוא ה "שהקב
}ב{
