שיח שרפי קודש · Siyach Sarfei Koidesh — ניצבים וילך (2026-08-31)

ספר
מנהגנו
והוא מנהגי קהל עדת חסידי ברסלב
לירח האיתנים -חודש תשרי
(מותאם לשנים תשפ"ז -פ"ח הבעל"ט)
נערך ונסדר ע"י
הרה"ג ר' שמעון אנשין שליט"א
רב ומו"ץ בעיר בית שמש יצ"ו
ומחבר ספר ''הלכה פסוקה''
בהוצאת
אגודת "משך הנחל" להדפסת והפצת ספרי מוהר"ן מברסלב זצ"ל
פה עיר הקודש ירושלם תובב"א
חודש הרחמים והסליחות אלול תשפ"ו
©
"מנהגנו"
כל הזכויות שמורות להמלבה"ד הן עפ"י דין תורתינו הק' ולהבדיל
עפ"י חוקי המדינה
ובכללו שאיסור חמור להעתיק לסרוק ולצלם וכיוצ"ב בכל אמצעי
וצורה ללא אישור בכתב
Printed in e. israel
נדפס על נייר שאין בו חשש חילול שבת ח"ו
à ïéøéòæ ïéìéî ¹ åðâäðî
>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>
מילין זעירין
קונטרס זה הוא רק חלק זעיר מחיבור רב הכמות על מנהגי אנ"ש
חסידי ברסלב ,אשר רובו ככולו כבר נשלם ,אך בהיות שרבו
מבקשי הדרך אשר ילכו בה בירח האיתנים ,ובפרט בשנים אלו
]תשפ"ז -פ"ח[ שראש השנה ,וסוכות ,ושמחת תורה -חלים בשבת,
שיש בהם הרבה שינויים ,ונחיצות חיבור כזה הוא גדול ,אשר על כן
חגרנו מתנינו להוציא לאור לפחות את הנחוץ כעת ,ובעזר השם
בקרוב נזכה להשלים כולו.
ואפתח בכבוד אכסניה תחילה -הלוא המה 'אגודת משך הנחל',
והעומד בראשה הרה"ח ר' שלמה יהודה ווייצהנדלר שליט"א
-אשר אסף בירר וקיבץ פעלים ומנהגים רבים עבור חיבור זה ,ולולא
סיועו ועזרתו ברוח ובגשם ובמעשה ,לא היה חיבור זה נשלם.
גם אקדם בברכה הראויה להרה"ג ר' אברהם יארבלום שליט"א רב
ומורה דקהל "אנשי מוהר"ן" בירושלים ת"ו ,אשר הואיל לפתוח
לנו גנזי כתביו ,ומהם הבאתי הרבה מהמנהגים כאן .וגם קיבל אותנו
בסבר פנים יפות ,והקצה הרבה מזמנו ,לברר וללבן את הדברים
העמומים כדי שיהיו מחוורים כשמלה.
שמעון אנשין
åðâäðî À øáã çúô á
<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<
פתח דבר
.àלכאורה חיבור בשם 'מנהגנו' -אין לו מקום אצל אנ"ש ,כי אנ"ש
הקפידו לבלי לשנות ממנהג המקום אשר הם שם ,והיינו באומן
נהגו כמנהג אוקריינא ,ואנ"ש דפולין נהגו כמנהג מקומם ,זולת
במה שסטו החסידים מההלכה.
וראה ב'שיח שרפי קודש'" :הקפידו אנשי שלומנו מאד לבלי
לשנות מנוסח המקובל והנפוץ שהיה באוקראינה מדור דור ,ולא
חידשו מנהגים חדשים ,בפרט בנוסח התפילה .כי פשוט הוא שמרן
הבעל שם טוב הקדוש ותלמידיו וכן רבינו הקדוש נהגו במנהגי
אוקראינה ,ורבינו עצמו לא רצה שיעשו חדשות Æ -
"èéðÄ ìàæÈ ïòî
,"ñòééðרק להתנהג כמו שהתנהגו בשנים עברו ,כי
Æ Ç ïéé÷Å ïàèôéBà
ÈÀ
יסודתם בהררי קודש שכך נהגו הצדיקים הנ"ל.
.áבפרט לגבי נוסחאות התפילה ,הרי מדברי רבינו זיע"א מפורש שאין
הנוסחאות מעכבות כלל :ראה בשיח שרפי קודש )ח"ג סימן תל"א(:
íòãÆ øúBñ
Å èLéð "רבינו אמר לעניין נוסחאות התפילהÄ Â :
"À Ä æéàÄ úeãéñç
" - "ãéñçחסידות אינה Ä È àÇ ïééæÇ ïeà ¯ æðkLà
Ç À À Ç ïòðòååàã
Æ Æ Ç ïò÷Æ ïòîÆ ;çqð
ÇË
סותרת את הנוסח; אפשר להתפלל בנוסח אשכנז -ולהיות חסיד" א.
א .זאת ידוע אצלנו ,שהבעל שם טוב הקדוש עצמו מעת היותו במעז'בוז' התפלל בנוסח ספרד
וללא שום שינויים ,וכן התפללו אחר כך אצל רבינו ומוהרנ"ת ז"ל עד דורנו אנו .דיבור זה בא
ללמדנו שאף שאין חשש איסור לשנות מנוסח אשכנז לנוסח ספרד ,מכל מקום ההליכה בדרך
הבעש"ט איננה מחייבת לשנות בדווקא את נוסח התפילה לנוסח ספרד) .רל"י( .ראה 'חיי מוהר"ן'
â øáã çúô ¹ åðâäðî
>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>
עוד שם ]בסימן תל"ב[ :עוד אמר רבינו לענין נוסחאות התפילהÇ :
"æà
óøàã
À Ç øòÆ ,ïèééa
À Ç øòÆ ìàæÈ ¯ ïèééa
À Ç ìàæÈ øòÆ æàÇ ïééìà
Å Ç èééèLøàô
Å À À Ç øòÆ
èìàåå
À È ¯ ïèééa
À Ç ìàæÈ øòÆ eö øéîÄ èâòøô
À Æ À øòÆ æàÇ øàðÈ ;ïâòøô
À Æ À èLéð
À Ä øéîÄ
" - "ïñééäòâמי שנעשה חסיד ,אם מבין הוא מעצמו À Å Æ èLéð
À Ä íéàÄ CéàÄ
שעליו לשנות ולהחליף הנוסח )מאשכנז לספרד( -שיחליף ,אין
הוא צריך לשאול אותי על כך; אבל אם היה שואל אותי האם
לשנות -לא הייתי מצוה זאת עליו" ב.
וראה עוד שם )סימן תל"ג( :רבינו הקדוש אמר אודות נוסח התפילה
àcÈ øàðÈ ,çqð
Ç Ë ïéé÷Å ïéàÄ èLéð
"À Ä CéæÄ LéîÄ Céàבסיום ברכת 'ישתבח'Ä :
aéBäðà
À È øòãÆ ìééååÇ ;ïâàæ
À È èLéð
'À Ä ïòîÆ ìàæÈ 'ìàÅ íòãÆ æàÇ ,àéÈ CéàÄ âàæÈ
ïòîÆ ìàæÈ ,'íéîìBòä
'Ä È È éçÅ ãéçé
Ä È ïàÈ CéæÄ èaééä
À Å ,øîàL
Ç È Æ CeøaÈ ééaÇ ,äëøa
È ÈÀ
" ¯ "'íéîìBòäאיני מתערב בנוסח התפילה, 'Ä È È éçÅ ãéçé
Ä È CéBà ïâéãðò
À ÄÀÆ
סימן שס"ו ,שרבינו הקדוש אמר את התורות שב'ליקוטי מוהר"ן' על סדר התפילה בנוסח ספרד;
וראה בליקוטי תנינא סימן ה' אות י"ב ,שהביא רבינו תקנת הקדמונים לומר קודם השינה 'מימיני
מיכאל' וכו' ,שמקורה מראשוני אשכנז )סידור רש"י סימן תכט ,מחזור ויטרי סימן עח( ,אף על
פי שבקריאת שמע שעל המיטה בנוסח האריז"ל ליתא.
ב .ראה ב'אגרת הקודש' מהרה"ק רבי אלעזר בנו של רבי אלימלך מליז'ענסק שנדפסה בקצת
מהדורות בסוף ספר 'נועם אלימלך' ,שכתב שרק עובדי ה' באמת מותרים לשנות לנוסח ספרד
אם רוצים ,כי יש בו תועלת גדולה ,עיין שם) .רל"י(; ועיין שם באגרת שהעיד על עצמו שבצעירותו
כשהסתופף בצילו של הרה"ק רבי שמעלקא מניקלשבורג ,ורבו היה מתפלל בנוסח ספרד ,אף
על פי כן היה מתפלל בנוסח אשכנז ,ורק בזקנותו התחיל להתפלל בנוסח ספרד .וראה עוד
בשו"ת חתם סופר או"ח סימנים ט"ו ט"ז ,שכתב שקיבל מרבותיו )ר' נתן אדלר ,ובעל ה'הפלאה'
שהיה מתלמידי המגיד ,וכן משמע כדבריהם ב'אמרי פנחס' שער סדר היום אות סא( שמה
ששינו הבעל שם טוב ותלמידיו לנוסח ספרד ,הוא מפני שהיו מכוונים בתפילתם את כוונות
האר"י ז"ל ,והאר"י ז"ל סידר כוונותיו לפי נוסח זה ,אבל לאלו שאינם מכוונים את כוונות האר"י
-אין יתרון בנוסח ספרד על פני נוסח אשכנז.
åðâäðî À øáã çúô ã
<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<
רק כאן אומר אני כן ,שאת תיבת 'אל' )שבסיום 'ישתבח'( לא
יאמרו; כי בפתיחת הברכה ,בברכת 'ברוך שאמר' ,אומרים 'יחיד חי
העולמים' -שיסיימו גם כן בתיבות 'יחיד חי העולמים".
גם ראה שם )סימן תל"ה(" :יש אומרים שפעם בעת שדיברו עם
מוהרנ"ת אודות חילוקי הנוסחאות שבין נוסח אשכנז לנוסח ספרד
בתפילת 'והוא רחום' שאומרים בשני וחמישי ,נענה על זה מוהרנ"ת
שהיה ראוי לומר את שתי הנוסחאות; ומרבי שמואל שפירא נשמע
שמוהרנ"ת עצמו אכן נהג לומר את שתי הנוסחאותג ,ואמר שאף
על פי שאומר את שתיהן -אינו יכול לקרר את לבו ולהשקיט
CàðÈ CéæÄ øòÆ ïò÷Æ ¯ òãééa
Æ Å èâàæ את שברונו אף בזהד À È -
"À È øòÆ ùèàë
:"õøàä
÷À Ç ñàãÈ ïìé
À Ä èéðÄ õìà
ÀÇ
.âאמנם כל זה נכון רק מה שנוגע ליחיד בפני עצמו ולסדר יומו
הפרטי ,אך מה שנוגע 'לציבור' ובפרט בבית כנסת המיוחדת לאנ"ש
-פשיטא שחייבים להתנהג במנהג אחיד משום 'איסור לא תתגודדו'.
ואף במקום ובענין שאין חשש של איסור לא תתגודדו -הרי למען
הסדר הטוב -בוודאי מן הכרח שיהיה מנהג אחיד בבית הכנסת
כדי שלא יבואו לידי מחלוקת כשזה אומר בכה וזה בכה.
ג .הכוונה שאמר נוסח אשכנז שכולל בתוכו גם נוסח ספרד עם הוספות.
ד .ורבי לוי יצחק במענה לרבי שמואל שפירא אודות שיחה זאת ,אמר שלא שמע דבר זה
מעולם ,וגם אינו מתקבל על ליבו ,רק שמע בדומה לזה את הדיבור של 'אני הגבר' המובא
בשיח שרפי קודש בחלק א' סימן תרס"ט ,עיין שם ובהערה שם.
ä øáã çúô ¹ åðâäðî
>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>
ואכן למרות הדברים האמורים לעיל -הקפידו אנשי שלומנו שיהיה
מנהג זהה בבית כנסת ,וכדלהלן:
"פעם בתפלת שחרית של שבת ,נגש באומאן רבי בנימין פארבער
מתושבי בארדיטשוב להתפלל כשליח ציבור לפני העמוד .והנה
בבארדיטשוב התפללו בנוסח אחד מהודו עד תפילת שמונה עשרה,
והתפלל הלה כהרגלו בנוסח בארדיטשוב ,ולא כנוסחתנו וכמנהג
העולם שהחזן משנה את ניגון הנוסח מ"ברכו" ולהלן.
לאחר התפילה נגש אליו רבי אברהם ב"ר נחמן והעיר לו על זה
çqð
Ç Ë íòãÆ àãÈ øéàÄ èðòååàã שלא נכון עשה ,ואמר לוÈ :
"À Æ Ç ñàåå
'" - "!'ãòÇ ïëBLמדוע אתם מתפללים
Å ïàÈ ïòîÆ èaééä
À Å àãÈ ?áBLèéãøàa
À ÄÀ Ç
כאן בנסח בארדיטשוב? כאן משתנה הניגון בעת 'שוכן עד'" .כי
כידוע הקפידו אנשי שלומנו על ניגון נוסח התפילה ,בכדי שלא
להפריע ולבלבל את ציבור המתפללים.
)שיח שרפי קודש(
ומאידך כל שאינו מפריע לסדר התפילה לכלל הציבור ,אכן לא
הקפידו על זה ,וכמובא:
"היה אחד מאנשי שלומנו )מלפנים מחסידי חב"ד( שהיה דר באחד
מערי קאווקאז ,והיה בא בכל שנה מרחק כזה לקיבוץ שבראש
השנה .והיה מתפלל בקביעות כמה וכמה שנים כשליח צבור ביום
צום גדליה ,כי היה לו אז יארצייט ,ואף על פי שהתפלל בנוסח
åðâäðî À øáã çúô å
<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<
התפילה כנוסח סידור חב"ד ,לא העיר לו על זה אף אחד מאנשי
שלומנו ,אף על פי שיש בהם כמה שינויים כידוע ה.
)שיח שרפי קודש(
זאת ועוד ,שבעזר השם נתרבו בתי כנסיות של אנ"ש בכל פזורות
תבל ,ונפשם אוותה לדעת את המנהג אשר ינהגו בבית כנסת ,והנה
לא מיבעיא כאלו שבאים ממקום שאין בידם מנהג כלל ,אלא אפילו
שידוע להם מנהג אבותיהם ,אך רוצים להנהיג מנהג שווה לכל.
גם זאת ,הואיל ורבינו ז"ל הזהירנו עד מאוד לבל נסטה אף מסעיף
קטן שבשולחן ערוך ,ואכן ההולכים בדרך רביז"ל באמת ובתמים
מקפידים מאוד על זה -אשר על כן אין אנו נוהגים בהרבה מנהגים
של כלל החסידים במקום שהמנהג אינו תואם את ההלכה.
.ãאך עדיין קשה להגדיר מהו מנהגינו ,כי כאמור שכלל אנ"ש באומן
ובפזורות אוקריינא נהגו כמנהג המקום ,וכפי הנראה אנ"ש שהיו
בפולין או בשאר מקומות ,נהגו כמנהג מקומם .זולת בבואם לאומן,
שאז נהגו כמנהג אנ"ש דשם.
והנה כשזכו אנ"ש להקים בתי כנסיות כאן בארץ ישראל ,התחיל
להתהוות כמה וכמה שינוים במנהגים ,והרבה ממנהגי אנ"ש באומן
נשתכחו או נשתנו על ידי זה ,וזאת למרות שהרה"ח רבי לוי יצחק
ה .כי מה שמובא לעיל שרבי אברהם ב"ר נחמן העיר לרבי בנימין פארבער בהתפללו בניגון
עיר בארדיטשוב ,כי שם שינה את ניגון התפילה ,ומפריע לכלל ציבור המתפללים )רל"י(.
æ øáã çúô ¹ åðâäðî
>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>
בנדר ז"ל ניסה לשמר כמה וכמה ממנהגי אנ"ש באומן אף בארץ
ישראל ,אך הרבה פעמים לא עלתה בידו להנהיג כן בדרכי שלום.
וכל זה מחמת כמה סיבות :א .כי בכל בית כנסת היו אנ"ש
ממקומות שונים שהיו להם מנהגים שונים .ב .בגלל מנהגי ארץ
ישראל ובפרט מנהגי ירושלים ,שמצא חן בעיני כמה מאנ"ש וגם
בגלל רצונם לנהוג כמנהג המקום .ג .באומן לא היה נפוץ ספר
המשנ"ב ולא ידעו כמעט מפסקיו ,והתנהגו בעיקר לפי פסקי 'שו"ע
הרב' ,ורק בארץ ישראל נתוודעו לספרו שנתקבל כמעט כהכרעה
גמורה לכולא עלמא.
ולפי האמור ,האיך נוכל לומר 'זה מנהגינו'? פרט לכמה מנהגים הקבועים
במסמרות מרביז"ל ומאנ"ש מקדמת דנא.
.äאך למעשה ,הואיל וכאמור שחשוב מאוד שיהיה מנהג קבוע
בבית כנסת -לזאת בא חיבורנו זה להשוות המנהג על כל פנים
ממה שביררנו איך נהגו אנ"ש בבית מדרשנו הגדול שבשכונת
מאה שערים בירושלים )ישיבת 'אור הנעלם'( ,כי בכל זאת רבות
בשנים היווה המקום לכור ההיתוך מרוב אנ"ש בארץ ישראל ,וגם
זכינו ורלו"י זצ"ל שהיה ממעתיקי השמועה והקפיד מאוד על
שיחה ושיחה לברר סולתם ,הוא הגבר הנהיג מקום זה ביד רמה.
ובפרט בדברים שידוע לנו מעדות נאמנה שכך וכך נהג -הרי זה
לנו כמעט כעדות ברורה שיסודתו בהררי קודש וכך גם נהגו
אנ"ש באומן מדור דור.
åðâäðî À øáã çúô ç
<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<
אך עם כל זאת ,במקום שאין מנהג אומן וירושלים שווים -נציין
זאת .וכן מה שידוע לנו מנהג אנ"ש באומן ,על אף שאין ידוע לנו
שנוהגים כן כלל אנ"ש -בכל זאת נעתיקו .והרואה יבחר איך
לקבוע המנהג ,בתנאי שלא יגרום למחלוקת ח"ו ,וגם בתנאי שאינו
סותר להדיא מנהג המקום.
כמו כן נביא מה שידוע לנו מההנהגות שהיו אצל חשובי אנ"ש
זצ"ל ,שיכולים להיות שייכים גם לכל יחיד אף בדורנו .ואף
שבודאי אינו מחוייב להתנהג כן.
.åאך דע ,שנעתיק רק מה שיתכן ואנו משנים מכלל החסידים ,אבל
מנהג או נוסח שאנו משתווים עם כלל החסידים -מובן שאין
בו צורך בחיבורנו זה.
עם כל זאת קבענו מקום לסדרי התפילה הנחוצים אשר נהוגים
אצל אנ"ש ,אף על היות דבר זה פשוט ומבורר בקהילות החסידים
-מכל מקום הבאנו זאת למען יהיה דבר השלם ושווה לכל נפש
לכל פזורות אנ"ש שאין בידם מנהג מבורר אף בכגון זה ,בפרט
בשבתות ומועדים שהרבה נבוכים בהם ,אם בגלל אי ידיעת המנהג
הפשוט ,ואם בגלל שיבושים שונים שהשתרשו במשך השנים
אצל רבים וטובים ,מבלי לדעת שסוטים מדברים המפורשים
בשו"ע ונושאי כליו.
הערות והארות יתקבלו ברצון
אך רק במייל148amh@gmail.com :
è úåçéìñ ¹ åðâäðî
>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>
סליחות
íéøîåàהסליחות באשמורת הבוקר דייקא א ,שהוא הזמן המובחר
לאמירת סליחות .ומתחילים בזמן המספיק לומר את הסליחות
במתינות ,ולתת שהות כדי להניח טלית ותפילין ולהתכונן כראוי לתפלת
שחרית כותיקיןב:
יום א' דסליחות -כ"ד אלול
úåçéìñä úøéîà øãñ
õ"ùäמתעטף בטלית.
' íéìéçúîאשרי' ,ואחר זה אומר הש"ץ חצי קדיש.
:íéëéùîîלך ה' הצדקה עד 'כי רב הוא' ,והחזן מתחיל מ'אשר יחדיו
נמתיק סוד'.
א .כן היה נהוג בישראל מקדמת דנא ,וכל מה שתיקנו לומר הסליחות באשמורת הוא כדי
שיתפללו תיכף אחריה שחרית כוותיקין כמאמר מוהרנ"ת )להלן( .ואצל אנשי שלומנו נזהרים
לנהוג בכל עניין כפי שהיו נוהגים אצל רבינו ,ועל כן נזהרים גם בכל ימי אמירת הסליחות
לאמרן דווקא באשמורת ולהתפלל תיכף אחריהן שחרית כוותיקין; וכך הוא גם בסליחות של
'במוצאי מנוחה' ובסליחות של ערב ראש השנה הנקראות 'זכור ברית' ,ללא שום שינויים) .רל"י(.
'ותיקין' ב .ראה 'שיח שרפי קודש' חלק ג' סימן תכ"ו מה שאמר מוהרנ"ת"ָ :דאס ְ ְ ַ
גרוֹיסקייט פוּן ָ ִ ִ
ותיקין!" " -מעלתה דאווענען ָ ִ ִ
כּדי ַאז ֶמען ָזאל ַ ֶ ֶ
סליחוֹת ְ ֵ
געזאגט ְ ִ
ִאיז ַאזוֹי ְגרוֹיסַ ,אז ֶמען ָהאט ֶ ָ ְ
של התפילה כוותיקין כה גדולה ,שמה שתיקנו לומר סליחות באשמורת הבוקר הוא כדי שיתפללו
אחר כך התפילה כותיקין".
åðâäðî À ìåìà ã"ë ¯ úåçéìñã 'à íåé é
<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<
øçàåכך אומרים הקהל 'סלח לנו וכו' ,והחזן חוזר על זה.
' íéìéçúîåאלוקינו וכו' איך נפתח פה וכו' עד 'אנו בטוחים' ,והחזן
מסיים 'שוכן עד תמוכים וכו'.
' íéëéùîîåכי על רחמיך וכו' עד 'אשר ארחם' ,והחזן מסיים 'ומנהיג
וכו' וכן כתוב וכו'.
' íéëéùîîåאל ארך אפים' עד 'ושם נאמר' ,והחזן מתחיל 'תעבור וכו'.
:íéëéùîîåויעבור וכו' ה' ה' וכו' ,ה' בוקר וכו' ,כרחם וכו' ,סלח
וכו' ,עד 'ושם נאמר' ,והחזן אומר 'סלח נא וכו'.
øçàåכך הקהל אומר :ויאמר ה' וכו' הטה וכו' ,אלוקינו וכו' אין מי
וכו' עד 'ועינינו האר' ,והחזן מתחיל 'שמך וכו'.
:íéëéùîîåאל מלך וכו' עד בשם ה' ,והחזן מתחיל 'אל הורית
וכו' ושם נאמר'.
:íéëéùîîåויעבור וכו' ה' ה' וכו' ,תבוא וכו' ,כרחם וכו' .אלוקינו וכו'
תבוא לפניך וכו' עד ותנחמנו ,והחזן מתחיל 'הקטון וכו'.
וממשיכים :אל מלך וכו' עד בשם ה' ,והחזן מתחיל 'אל הורית וכו'.
íéçúåôהארון :החזן מתחיל 'במוצאי מנוחה וכו' ואל התפילה' ,והקהל
אומר פיסקא זו וממשיכים לפיסקא השניה 'את ימין וכו',
והחזן חוזר על הפיסקא השניה והקהל ממשיך לפיסקא השלישית ,וכן
הלאה עד סוף הפזמון.
àé ìåìà ã"ë ¯ úåçéìñã 'à íåé ¹ åðâäðî
>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>
íéøâåñהארון ,ואחר כך אומרים 'אל מלך' וכו' עד 'בשם ה' ,והחזן
מתחיל 'אל הורית' וכו'.
:íéëéùîîåזכור רחמיך וכו' ,זכור לנו וכו' עד לכל העמים ,והחזן
מתחיל 'תביאנו וכו'.
íéçúåôהארון ,החזן מתחיל פסוק ראשון של 'שמע קולינו וכו' ,והקהל
חוזר על פסוק זה ,והחזן ממשיך לפסוק השני והקהל חוזר
עליו ,והחזן ממשיך לפסוק השלישי והקהל חוזר עליו ,וממשיכים לומר
גם פסוק 'יהיו לרצון' ,ואחר כך החזן אומר פסוק 'אל תשליכנו מלפניך'
והקהל חוזר עליו ,ואחר כך 'אל תשליכנו לעת וכו' והקהל חוזר עליו.
ומהפסוק 'אל תעזבנו' אומרים כולם ביחד.
íéøâåñהארון ,וממשיכים אלוקינו וכו' אשמנו וכו' ,ואומרים 'אשמנו'
רק פעם אחת ,וממשיכים את שאר הפיוטים עד סוף הסליחות.
ובאמירת ויאמר דוד וכו' רחום וחנון ,נופלים על אפים כמו בתחנון.
ואחר כך אומר הש"ץ קדיש תתקבל.
úéøçù úìôúì øåáéö çéìù
íàיש 'חיוב' להתפלל לפני העמוד ,אזי הוא ניגש לתפילת שחרית.
אבל כשאין חיוב ,אזי ניגש לשחרית הש"ץ של סליחות .אבל
במנחה לא הקפידו מי שניגש.
úòé÷úשופר תשר"ת -אחרי התפילה.
åðâäðî À úåçéìñã éðù íåé ¯ ìåìà ä"ë ¯ éðù íåé áé
<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<
íåé éöç úéðòú
íåéáא' דסליחות נהגו אנשי שלומנו לצום חצי יום ג.
יום שני -כ"ה אלול -יום שני דסליחות
åøãñוחלוקת הקטעים של החזן והקהל באמירת סליחות -הוא לפי
סדר האמור ביום ראשון דסליחות .הפזמון 'מלאכי רחמים' אומרים
פיסקא פיסקא כאמור ביום ראשון בפזמון במוצאי מנוחה.
úìôúשחרית ואמירת תחנון כרגיל ביום שני.
øàùáימי הסליחות היו מאנשי שלומנו שנהגו להתענות חצי יוםד.
ג .וכנפסק בטור סימן תקפא והביאו המגן אברהם שם.
ד .ראה בספר הלבוש סימן תקפ"א הטעם שמקדימין לומר סליחות לפחות ארבעה ימים לפני
ראש השנה" :משום שמנהג רוב העולם שיתענו עשרה תעניתים עם יום כיפור ,כנגד עשרת
ימי תשובה ,ולעולם יחסרו ארבעה ימים מראש השנה עד יום יום כיפור שלא יוכלו להתענות
בהם ,דהיינו שני ימים ראש השנה ושבת תשובה וערב יום כיפור .לפיכך ,כשחל ראש השנה
ביום ה' ,אז יכולין להתענות ארבעה ימים קודם ראש השנה וה' ימים בין ראש השנה ליום
כיפור ,ויום כיפור הוא העשירי .וכל שכן כשחל בשבת .אבל כשחל בב' או בג' ,שלא יוכלו
להתענות ארבעה ימים באותו שבוע ,לכך מתחילין בשבוע שלפניה .וכדי שיהיה לעולם יום
קבוע שלא יטעו ,קבעו להתחיל לעולם ביום א'; ואז יוכל להפסיק בין התעניתים ולהשלים
עשרה ימי תענית בימים מדולגים".
âé úåçéìñã éùéìù íåé ¯ ìåìà å"ë ¯ éùéìù íåé ¹ åðâäðî
>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>
יום שלישי -כ"ו אלול -יום שלישי דסליחות
åøãñוחלוקת הקטעים של החזן והקהל באמירת סליחות -לפי סדר
האמור ביום ראשון דסליחות .הפזמון 'ישראל נושע' אומרים
פיסקא פיסקא כאמור ביום ראשון בפזמון במוצאי מנוחה.
יום רביעי -כ"ז אלול -יום רביעי דסליחות
åøãñוחלוקת הקטעים של החזן והקהל באמירת סליחות ,לפי סדר
האמור ביום ראשון דסליחות .הפזמון 'באשמורת הבוקר' אומרים
פיסקא פיסקא כאמור ביום ראשון בפזמון במוצאי מנוחה.
יום חמישי -כ"ח אלול -יום חמישי דסליחות
åøãñוחלוקת הקטעים של החזן והקהל באמירת סליחות ,לפי סדר
האמור ביום ראשון דסליחות .הפזמון 'שחר קמתי' אומרים פיסקא
פיסקא כאמור ביום ראשון בפזמון במוצאי מנוחה.
úìôúשחרית ואמירת תחנון כרגיל ביום חמישי.
äçðîáאומרים תחנון.
åðâäðî À ìåìà è"ë ¯ éùéù ìéì ¯ úéøá øåëæ ãé
<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<
זכור ברית -ליל שישי -כ"ט אלול
-ערב ראש השנה
åúæéðâ íå÷îì úåùôðä úôéñà
ïòîìהשם אל יזיז דעתו ומחשבתו ,רק להיות על ראש השנה ְ ֹ
בּפה
)אומאן( ,לתחוב ראשו בין אוהבינו המקשרים את עצמם עם
נשמת אור רבינו ז"ל:
)מכתב רבי נחמן טולטשינער מיום ד עקב תרל"ב(
òéãåäìלדורות שהשלשה דברים האלה יסודות העקריים בהשארת
אדוננו מורנו ורבינו זצ"ל ,כפי המובן בזה מדברי מוהרנ"ת
ז"ל :אסיפתנו על ראש השנה -שבזה ממילא כלול גם אמירת העשרה
קפיטל תהלים על ציונו הקדוש וכו' ה:
)כוכבי אור ,אחרי אנשי מוהר"ן )ב((
åðëøãתמיד להתאסף באומאן בימי ראש השנה הקדושים ,להתפלל
על ציון אדוננו מורנו ורבינו בערב ראש השנה ,ולהתפלל ביחד
בימי ראש השנה הקדושים במדרשו הקדוש:
)ראבר"נ ,קונטרס ימי התלאות(
íòôכשחל ערב ראש השנה להיות ביום ראשון ,ואנשי שלומנו משאר
העיירות הקדימו כנהוג לבוא כבר על שבת לאומאן בכדי שיוכלו
ה .ראה להלן סימן תרצה.
åè ìåìà è"ë ¯ éùéù ìéì ¯ úéøá øåëæ ¹ åðâäðî
>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>
לומר באומאן גם את הסליחות של ערב ראש השנה הנקראות 'זכור
ברית' ו ,אך כמה מאנשי טעפליק יצאו רק במוצאי שבת קודש בדרכם
לאומאן ,ואת הסליחות אמרו יחדו בכפר 'פאלאנקע' הסמוך מאד
לאומאן ז .אחר כך כשהגיעו לאומאן ,גער בהם מוהרנ"ת ואמר להם:
" - "!èLéðאם ראשÀ Ä ïöðàâðéà
À À Ç À Ä øòñòa
Æ Æ æéàÄ ¯ äðMä
È È Ç LàøÙ àæà
"Ç Ç øòãééà
Æ Å
השנה הוא כך -טוב יותר בכלל לא לבוא!" .
ח
)שיח שרפי קודש חלק א' סימן ר"ל(
ו .בשנים שהיה חל ראש השנה ביום ב' וג' היה המנהג אצל אנשי רבינו בימי חייו הקדושים
פלעגט ֶדער ָ
עוֹלם געווען ַאז ֶסע ְ ֶ ְ
)'אמאל ִאיז ֶ ֶ
להזדרז לבוא ולהיות אצלו כבר על שבת קודש ַ ָ
שׁבּת'( ,ובכדי שיאמרו כעלות הבוקר של יום ראשון את הסליחות של ערב קוּמען שׁוֹין אוֹיף ַ ָ
ֶ
ראש השנה הנקראות 'זכור ברית' יחד עימו) .רל"י(.
ז' .פאלאנקע' הוא כפר של נכרים) .רל"י(.
אוֹיכעט
ֶ ח .וטעם הדבר כי הסליחות של 'זכור ברית' הוא גם כן 'ראש השנה' "ְ -זכוֹר ְ ִ
בּרית ִאיז
השּׁנה" .ומובא ב'חיי מוהר"ן' בסימן ש"ה שפעם אחת עמד רבינו בערב ראש השנה אחרי ֹראשׁ ַ ָ ָ
הסליחות ואמר" :אנשים אחרים היו מרוצים שיהיה להם ראש השנה כמו ערב ראש השנה שהיה
שּׁנה ְוכוּ'" .ומה שהתבטא געוואוּנטשׁן ַאזוֹי ַא ֹראשׁ ַה ָ ָ
וואלטן ִזי" ֶ ְ ְ ְ ְ לכם" ,ואמר בזה הלשוןֶ ֶ ְ ַ :
"אנדערע ָ ְ ְ
מוהרנ"ת בכזו חריפות ,הוא מפני שהבחין באנשי טעפליק שהם רוצים להנהיג הנהגה חדשה,
להיכנס לתוך ה'ראש השנה' של רבינו ללא ה'זכור ברית' אצלו) .רל"י( .וראה עוד להלן אודות
רבי נחמן ב"ר יצחק לייב תלמיד מוהרנ"ת שהיה הבעל תפילה בתפילת מנחה של ערב ראש
השנה ,ובעת תפילתו שררו בקלויז אימה ופחד ה' כאלו שהיו יראים אף להרים את הראש,
ובבחינת הכתוב )ישעיה ב כא( "לבוא בנקרות הצורים ובסעיפי הסלעים מפני פחד ה' ומהדר
גאונו בקומו לערוץ הארץ" ,ובשנה הראשונה שלאחר הסתלקותו ניגש במקומו שליח ציבור אחר
להתפלל בערב ראש השנה את תפילת המנחה ,ושאל אחד מהזקנים שהיה מהגדולים שבאנשי
וּגעגאנגען?" " -מדוע לא ניגש רבי נחמן לתפילת נישׁט צ ֶ ַ ְ ֶנחמן ִ ְ
רבּי ַ ְ ָ שלומנוָ ְ ַ :
"פארוואס ִאיז ֶ ִ
געזעהן
בּרית' ָהאבּ ִאי" ִאים ָדא" ֶ ֶ ְ המנחה?" ,וכשענו לו שנסתלק ונפטר ,השיב בתמיהַ :
"בּיי ְ'זכוֹר ְ ִ
שׁטיין ִאין שׁוּל!" " -הרי ראיתי אותו )את רבי נחמן( עומד בבית הכנסת בעת הסליחות של 'זכור ְ ֵ
ברית'!" ] -והוא על פי המבואר ב'חיי מוהר"ן' סימן ק"א ,עיין שם[; וראה עוד להלן בערך רבי
אבא שו"ב ,וכן בערך הרב יצחק מחארשטיוואטע בסיפור התקרבות אחיו לרבינו הקדוש.
åðâäðî À ìåìà è"ë ¯ éùéù ìéì ¯ úéøá øåëæ æè
<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<
úåçéìñä úøéîà øãñ
åâäðלשתות לפני עלות השחר ,אבל לא נהגו גם לאכול ט.
íéîéëùîבעוד ליל לומר סליחות בהתעוררות.
õ"ùäמתעטף בטלית ומתחילים אשרי וכו' חצי קדיש ,לך ה'
וכו' .בפיסקאות :אשרי העם ,בחצוצרות ,צדק -אומר החזן
ואחר כך הקהל.
íéëéùîîåבאמירת הפיוטים .חלוקת הקטעים של החזן והקהל לפי
סדר האמור ביום ראשון.
' ïåîæôשלוש עשרה מידות' ,אומרים אותו פיסקא פיסקא חזן וקהל,
כסדר האמור ביום ראשון בפזמון במוצאי מנוחה .ואחר כך
אומרים אל מלך וכו' לכל קוראיך.
íéçúåôהארון ,והחזן מתחיל פזמון 'אל תבוא' ,והחזן אומר פיסקא
אחת והקהל חוזר על זה ,והחזן אומר פיסקא השניה והקהל
חוזר על זה ,וכן הלאה עד סוף הפזמון .וסוגרים הארון.
øçàåכך מתחיל החזן פזמון 'שופט כל הארץ וכו' לעולת התמיד',
והקהל חוזר על זה וממשיך לפיסקא השניה ,והחזן אומר פיסקא
השניה והקהל ממשיך לפיסקא השלישית .וכן הלאה עד סוף הפזמון.
ט .כתב הרמ"א תקפא ב ,ורבים נוהגין לאכול בערב ראש השנה קודם עלות השחר ,משום חוקות
הגוים שהיו נוהגים להתענות בערב חגיהם .ויכולים לאכול בלא תנאי ,אחר שכן נהגו .והוסיף
המשנ"ב והאידנא נהוג עלמא שלא לאכול ,רק שישתה קפה או תה קודם הליכה לביהכנ"ס.
æé äðùä ùàø áøò ¹ åðâäðî
>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>
øçàåכך ממשיכים אל מלך וכו' עד והארץ אזכור .והחזן מתחיל פזמון
'זכור ברית וכו' למען שמך' ,והקהל חוזר על זה וממשיך לפיסקא
השניה ,והחזן אומר פיסקא השניה והקהל ממשיך לפיסקא השלישית.
וכן הלאה עד סוף הפזמון.
øçàåכך ממשיכים :זכור לנו וכו' שמע קולינו וכו' ,כסדר האמור ביום
ראשון דסליחות ,וממשיכים עד סיום הסליחות.
ערב ראש השנה
úéøçùáאין אומרים תחנון ולא למנצח .ובשיר של יום מתחילים 'היום
יום וכו' .אין תוקעים לאחר התפילה.
éøçàשחרית ,עושים 'התרת נדרים'.
íéâäåðלהתענות עד חצות היום י.
י .ראה ב'כוכבי אור' אנשי מוהר"ן ח"ג אות לג" :פעם אחת בערב ראש השנה בבוקר שאל אותו
בנו הר' יצחק ז"ל על אודות שחלש לבו מאד אם יאכל איזה דבר קודם לכתו על ציונו הקדוש
כדי שיהיה בכחו לפרש שם שיחתו בהתעוררות הלב כראוי ,והשיב לו ,לאו אמור כאשר תוכל
ובלבד שיהיה קודם האכילה"; וראה ב'שיח שרפי קודש' חלק א' סימן רכ"ח" :נחלה פעם רבי
יצחק בן מוהרנ"ת בימי הקיץ באיזו מחלה ,וחשב כבר אז בדעתו שלא יוכל להגיע על ראש
השנה לקיבוץ אנשי שלומנו באומאן; וכשביקש בתפילתו מהשם יתברך על רפואתו ,ענה ואמר:
זאגן
זינדיגן ִ -ווי ֶקען ִאי" ִדיר ָ ְ
זאגן ַאז ִאי" ֶוועל ִדיר ֶמער ִני ְשׁט ִ ְ ִ ְ
עוֹלםִ ,אי" ָזאל ִדיר ָ ְ
ִ"רבּוֹנוֹ ֶשׁל ָ
טוֹבה ֶוועל ִאי" שׁוֹין ִניט ַזייןִ ,אי" ֶוועל
אבּער ָדאס ָזאג ִאי" ִדיר צוַּ :א ְכּפוּי ָ נישׁט? ָ ֶַאז ִאי" ֵווייס ִ ְ
געטאן!" " -רבונו של עולם ,וכי מה אוכל כבר להבטיחך? האסט ִמיר ֶ ָ
געדענקען ָוואס דוּ ָ ְ
תּמיד ֶ ֶ ְ ֶָ ִ
שאבטיחך שאם תבריאני לא אחטא יותר לעולם -איך יכול אני להבטיחך זאת כשאיני יודע?
אולם זאת מבטיח אני לך :כפוי טובה כבר לא אהיה ,ותמיד אזכור את החסד שעשית עמדי!".
åðâäðî À äðùä ùàø áøò çé
<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<
)שיחות הר"ן' סימן רי"ד( áøòראש השנה ראוי ליתן על פדיוןכ.
êøãה'וידוי דברים' לפני רבינו ז"ל בחיים חיותו היה נוהג לכלל רק
בערב ראש השנה ,ורק עד שנסע ללעמבערג וכו'; ולאחר
הסתלקות רבינו שבו אנשי שלומנו לנהוג על ציונו הקדוש בהנהגה זו
של וידוי דברים לפני רבינו ,והיו מבקשים ומפצירים אז שיעורר רחמים
גדולים ורבים עליהם אצל השם יתברךל:
)שיח שרפי קודש חלק א' סימן ר"ל(
ואכן הבריא רבי יצחק ,ונסע והגיע לאומאן על ימי ראש השנה ,ובערב ראש השנה בבוקר,
שמנהג ישראל לצום אז עד חצות היום כידוע ,היה קשה לו הצום מחמת חולשתו הנ"ל ,ועל
כן אמר לאביו מוהרנ"ת שהוא רוצה תחילה לטעום מעט איזה דבר מאכל ,ואחר כך ילך לציון
רבנו הקדוש לומר שם את התקון הכללי וה'וידוי דברים' ,כי על ידי שיטעום איזה דבר מאכל
וֹיפן ִציּוֹן ,אוּן ֶער
רבּי'ן א ְ יוכל להתפלל שם על הציון בארוכה ובכוונה כראוי ֶ
)'ער ִוויל ֵגיין צוּם ֶ ִ
לענגער'( .השיב לו מוהרנ"ת: פריער ֶוועט ֶער ֶ ֶ
קענען ַזיין ֶ ְ ֶ עסן ְ ִ ֶעפּעס ֶ ְשׁוואַ ,0אז ֶער ֶוועט ֶ ֶ ִאיז ְ ַ
פארן ֶ ְ
עסן ,אוּן ָנא" אבּי ַ ְ
זאגןִ ַ ,
וועסט ָ ְ
זאגן ִווי ַאזוֹי דוּ ֶ ְ
זאלסט ָ ְ
אוֹיפן ִציּוּן ,אוּן ָ ְ ְ
ְ רבּי'ן
ֵ"גיי צוּ ֶדעם ֶ ִ
נאכאמאל!" " -אל תעשה כן ,רק תלך לציון ותאמר שם העשרה זעהן צוּ ֵגיין ָ ְ ַ ָ
וועסטוּ ֶ ְ
עסן ֶ ְֶדעם ֶ ְ
מזמורים איך שתאמר ,ובלבד שיהיה קודם האכילה ,ולאחר מכן ,אחרי האכילה ,ראה לחזור
שוב להשתטח על הציון ולהתפלל בארוכה!"".
כ .ראה ב'שיח שרפי קודש' חלק א' סימן קע"ו" :רבינו אמר לרבי יודל"ַ :דיין ַזא" ִאיז ִ ְ
פּדיוֹנוֹת"
" -העניין שלך הוא פדיונות" .ואשר על כן היו כלל תלמידי רבנו ואף מוהרנ"ת משתדלים ליתן
לרבי יודל בכל ערב ראש השנה מעות לפדיון נפש ,מלבד מה שנתנו גם בסתם אחד לשני; כי
כן היתה דרך כלל אנשי שלומנו בענין הפדיונות ,שזה נתן פדיון לזה וזה נתן לזה "ָ -דאס ִאיז
געגעבּן ֶדעם".
געגעבּן ֶדעם אוּן ֶדער ָהאט ֶ ֶ ְ
געוועןֶ ,דער ָהאט ֶ ֶ ְ
ֶדער ֶוועג ֶ ֶ
ל .כך היתה מעולם הדרך בעת ההשתטחות על ציונו הקדוש ,לבקש מרבינו הקדוש שיבקש
ויעורר אצל ה' יתברך רחמים רבים וגדולים ,כי רחמים פשוטים אינם מספיקים )עיין ליקוטי
קמא סימן קה( .וצריכים להיזהר מאוד מלשונות של בקשה מהצדיק עצמו ,אלא כל הדיבורים
יהיו רק על דרך הכתוב בתורה )במדבר כא ז(" :ויבוא העם אל משה ויאמרו חטאנו כי דיברנו
בה' ובך ,התפלל אל ה' ויסר מעלינו את הנחש ,ויתפלל משה בעד העם" ,כי התורה נותנת לנו
èé íéàøåðä íéîéá ù"ðà ìù úåéììë úåâäðä ¹ åðâäðî
>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>
áøòáראש השנה )כשעדיין לא היתה אפשרות להגיע לציון רביז"ל
באומאן( ,מיד אחר התפילה נהג רבי לוי יצחק לנסוע לכותל
המערבי כדרכו מדי יום אחר תפילת הוותיקין ,ואם נשאר עוד זמן,
נסע גם לקבר שמעון הצדיק ולקבר רחל ,ואף פעמים לחברון
להשתטח על קברי אבות.
הנהגות כלליות של אנ"ש בימים הנוראים
úéááהכנסת מחליפים לפרוכת לבנה ,וכן את המעילים של הספרי
תורה ללבנים ,המפה של הבימה ושל עמוד הש"ץ ,ללבן.
ומשאירים אותם כך עד אחרי שבת בראשית.
êøãäאצל רוב אנ"ש בארץ ישראל ללבוש בגד עליון לבן )קיטל(
בכל ימי ראש השנה מ.
בזה דרך לימוד היאך ובאיזה אופן לבקש ולהתפלל כשנמצאים אצל הצדיק; ובתוך דברי הבקשה
אפשר להזכיר כל מיני לימוד זכות ונקודות טובות שבזכותם אכן יתעוררו רחמים רבים אצל
השי"ת) .רל"י(; ]וראה 'עלים לתרופה' במכתב מיום ב' וישב שנת תקפ"ז" :עליך אחי נפשי ולבבי
המצוה הזאת ועל כל אנשי שלומנו הנלווים אליך ,שתלכו על ציון הקדוש והנורא ותספרו
בפיכם לרבינו ז"ל כל זה כאשר בלבבכם ,ותבקשו ותתחננו להשם יתברך שיחמול על עניותנו
ושפלותנו ויהיה בעזרנו לגמור עסקנו מהרה ,כי אין לנו על מי להשען כי אם על אבינו שבשמים
בכוח וזכות אדוננו מורנו ורבינו אור האורות זכר צדיק וקדוש לברכה ,וה' הטוב יעשה"; ועיין
עוד בלשון תפילת מוהרנ"ת ב'ליקוטי תפילות' ח"ב סימן מ"ז ,ובתפילה שאחרי תיקון הכללי[.
מ .ולפנים היה מנהגינו שרק הש"ץ והבעל תוקע לבשו בגד לבן )קיטל( ,ובפעם הראשונה
להתמנותם היה הגדול שבקהל מלביש אותם בבגד זה.
åðâäðî À íéàøåðä íéîéá ù"ðà ìù úåéììë úåâäðä ë
<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<
ø÷åááבימים הנוראים ,כשאמרו קודם התפילה "הריני מקשר" וכו',
היו כאלה שכבר כוונוהו גם על שאר תפילות היום .והיו כאלו
שאמרוה קודם כל תפילה ותפילה.
åãéô÷äאנשי שלומנו מאד מאד לבלי לשנות שום שינוי מנוסחאות
המקובלות בתפילת הימים הנוראים נ.
éãáåòäה' הגדולים שבאנשי שלומנו שהיו מתפללים בכוחות ובצעקות
משך כל השנה ,הרי שבראש השנה לא ניכרו כל כך ולא
התהדרו בעבודתם בבחינת" :אל תתהדר לפני מלך" שהזכירו רבינו
בליקוטי קמא סימן כ' על מאמר ספרא דצניעותא )שנאמר בראש
השנה תקס"ה( על התיבות 'ארחא מליא דלא אתחזיא' ,שהוא בחינת
תפילה וכו' ,עין שם .והדגישו ואמרו ברמז 'לא אתחזיא' לבלי להראות
ולהתבלט כלפי חוץ בבחינת" :אל תתהדר לפני מלך" ,כי צריך
להקטין את עצמו ,עין שם .והתפללו עם כל הקהל יחדיו בהתעוררות
ובנעימות .ותיכף עם סיום החג בתפלת מעריב של מוצאי ראש השנה
כבר שמעו אותם שוב היטב היטב ס.
נ" .ידוע לנו בפירוש משיחות בעל פה ,שדעת רבינו הקדוש שהחזנים המשמשים כשליחי ציבור
)בראש השנה וימים נוראים( צריכים להתפלל היטב כפי הנוסח .ובחיי רבינו לא היו אנשיו יורדים
לפני התיבה מעצמם ,גם לא היה שליח ציבור וחזן קבוע ,רק רבינו ז"ל היה מצווה בכל פעם
על אחד מאנשיו להתפלל לפני העמוד; ופעמים רבות שימש תלמיד רבינו רבי חייקל כשליח
ציבור ,יותר משאר החזנים ,אך לא באופן קבוע ,והוא היה חזן ומתפלל כנוסח .גם ראה לעיל
סימן נ"ב )ב( שפעם שלח רבינו את תלמידו הרב רבי אורי מיאס להיות שליח ציבור ,אף על פי
שלא הכיר את נוסח התפילה .דרכו של רבינו ז"ל היתה שהיה נוהג לקרוא אליו אחרי התפילה
לקידוש את המתפללים שחרית ומוסף לפני העמוד" )שיח שרפי קודש חלק א' סימן ר"ב(.
ס .ראה בזהר ויצא קס" :בכל אתר דבר נש צלי צלותיה ,יכליל גרמיה בין סגיאין בכללא דסגיאין.
àë íéàøåðä íéîéá ù"ðà ìù úåéììë úåâäðä ¹ åðâäðî
>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>
ùàøáהשנה היו אנשי שלומנו ,אפילו הגדולים במעלה ,מתנהגים
בפשיטות ובביטול היישות לגמרי ,עד שהיה קשה להכירם
לרוב הענווה והביטול שהיה להם .ואפילו עליה לתורה וכו' לא קיבלו.
ולא היו מכבדים אותם בשום כיבודים ,אפלו אותם החשובים שבין
אנשי שלומנו כרבי אברהם ב"ר נחמן ורבי געצ'י ורבי שמשון וכו'
וכו' .רק כל מי שקנה עליה לתורה עלה הוא עצמו לתורה ,ומחמת
שהם היו עניים וכו' לא קנו עליה.
íéàøåð íéîéá øåáéöä çéìù
åéäמקפידים מאוד ,לבלי לשלוח אלמן או גרוש לשמש כשליח
ציבור בימים הנוראים ע ,אך זאת דווקא בשליח ציבור חדש ,אבל
מי שכבר הוחזק להיות ש"ץ ,לא קפיד.
ותא חזי ,שונמית כד אמר לה אלישע היש לדבר לך אל המלך או אל שר הצבא ,היש לדבר
לך אל המלך ,ההוא יומא יום טוב דראש השנה הוה ,וההוא יומא דמלכותא דרקיעא שלטא
למידן עלמא ,וקודש אבריך הוא אקרי מלך המשפט בההוא זמנא ,ובגין כך אמר לה היש לדבר
לך אל המלך ,מה כתיב ותאמר בתוך עמי אנכי יושבת ,מאי קאמרה ,לא בעינא למהוי רשימאה
לעילא ,אלא לאעלא רישאי בין סגיאין ,ולא לאפקא מכללא דלהון ,וכך בעי ליה לבר נש
לאתכללא בכללא דסגיאין ,ולא לאתייחדא בלחודוי בגין דלא ישגחון עליה לאדכרא חובוי".
)"בכל מקום שאדם מתפלל תפילתו יכלול את עצמו בין הרבים שגם הוא יזכר למעלה בכלל
הרבים ,וראיה לדבר מהאשה השונמית שכשאמר לה אלישע )מלכים ב ד ,יג( 'היש לדבר לך
אל המלך או אל שר הצבא' .ואותו היום היה יום טוב של ראש השנה ,ובאותו היום המלכות
העליונה שולטת לדון את העולם ,והקדוש ברוך הוא נקרא באותו זמן מלך המשפט .לכן כששאל
ממנה :היש לדבר לך אל המלך? ענתה שאינה רוצה להיות נרשמת לבדה למעלה ,אלא להכניס
את ראשה בין הרבים ולא להוציא את עצמה מהכלל .כי כן צריך האדם להכלל בכלל הרבים
ולא להיות מיוחד לבדו כדי שלא ישגיחו עליו להזכיר לו עוונותיו"( )רל"י(.
ע .ראה 'שיח שרפי קודש' חלק ב' סימן תרו ובהערה שם; 'שארית ישראל' מכתב ל"ה מרבי
אברהם שטערנהארץ" :ידידיי הנאהבים ונאמנים עלי וכו' ,כפי שידוע לכם ידידיי שזה פלג גוף
åðâäðî À íéàøåð íéîé éðåâéðå úåàçñåð áë
<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<
âåäðהיה בראש השנה ,שהבעל מוסף היה גם מתפלל תפילת
מעריב בליל ראש השנה ,וכן ביום כיפור התפלל הבעל מוסף
תפילת כל נדרי ותפילת נעילה.
àìהיה נראה וניכר שום יחס מיוחד שציפו לו שליחי הצבור
המשרתים בקודש .כי היה טבוע בהם מימרת אנשי שלומנו
שהשליח ציבור האמיתי הוא רבינו בעצמו ,כי הוא השליח ציבור
שיודע ללקט כל הטוב שיש בכל אחד ואחד ,וכמבואר היטב בליקוטי
קמא סימן רפ"ב על המשנה" :החזן רואה היכן התינוקות קורין",
עין שם .והחזן אינו אלא כמקל המוציא קול מזה הנופח דרכו,
שהוא הצדיק הגדול ששמעו הולך בכל המדינות .כי על פי רוב
בין המתפללים רבים רבים היו שהיו נעלים בהרבה מהחזנים ,והיו
החזנים עצמם אף הם שפלים מאד בעיני עצמם לעומתם ,ולא ציפו
לשום כבוד ויקר מהציבור.
נוסחאות וניגוני ימים נוראים
çñåðäהמקובל אצלנו כיום בתפילת ראש השנה ויום כיפור ,הוא
ברובו כפי אשר התפללו אצל רבינו הקדוש בזמנו .ומיוסדים
אני יותר משנה ,ולא היה בדעתי לשום זיווג בחוץ לארץ ,אך כפי שאנשי שלומנו יחיו ממדינתנו
מפצירים אותי בטענות אמיתיים שלעת עתה שליח ציבור אני במקום קדוש כזה ,היינו בהקלויז
שלנו וכו' ,ואני קודם בואי לארץ הקודש לעת עתה נצרך להיות בעל תפילה שלהם ,שאפילו
על בתי כנסיות סתם מקפיד ה'שולחן ערוך' שיהיה השליח ציבור נשוי ולא פלג ,בפרט בקדושת
ראש השנה שלנו התלוי בזה תיקון כל העולמות וכו'".
âë íéàøåð íéîé éðåâéðå úåàçñåð ¹ åðâäðî
>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>
על פי נוסח קהילות דגלילות וואהלין אשר נתייסדו ברובם על ידי
הצדיק רבי משה שפירא )בן הצדיק רבי פנחס קאריצער( שהיה
בעל מנגן .וכן נוסח התחלת חזרת התפילה שבראש השנה ,וכן
ניגון ההתחלה של "כל נדרי" ,והפיוטים שבחזרת השליח ציבור
שבתפילת נעילה הוא מהצדיק רבי משה הנ"ל פ .כמו כן יש
מהנוסחאות אצלנו שחוברו על ידי הרב המגיד מטירהאוויצע שהיה
בעל תפילה בעירו בימים נוראים צ.
çñåðהתפילה שהתפלל רבי לוי יצחק את תפלת המנחה של ערב
ראש השנה ,היה מדוייק כפי הנוסח שהתפלל הש"ץ רבי
אברהם שטערנהארץ.
' øåîæîáשיר המעלות ממעמקים' הנאמרת בשחרית קודם ברכת יוצר,
כשהיה החזן מגיע לתיבות 'והרבה עמו פדות' היה כופל
פ .ראה ב'שיח שרפי קודש' חלק ד' סימן ס"ג" :נוסח התפילה של הימים הנוראים שהיה נהוג
בכל אוקראינה )השונה מנוסח פולין( הוא מנוסח וואהלין ,אשר סידרו רבי משה בן רבי פנחס
קאריצער ,כמו התחלת ברכת 'אבות' ,וכן הנוסח של 'כל נדרי' שבנוסחתנו; אמנם שאר
גוּטער ֻנ ָסּח!'( של 'סדר
)'ס ִ'איז ַא ֶ
הנוסחאות שלנו ,כמו תפילת המוסף ,וכן הנוסח הנאה ְ
העבודה' שבתפילת מוסף של יום כיפור ,ועוד כיוצא -הוא מהרב המגיד מטירהאוויצע ,שהיה
'בעל תפילה' בראש השנה.
צ .וראה ב'שיח שרפי קודש' חלק ד' סימן ס"ג" :כמדומה שאחרי הסתלקות רבנו ז"ל היה
רבי גרשון מתפלל בימי ראש השנה באומאן לפני העמוד כנוסח זקנו הרב המגיד מטירהאוויצע,
הוא הנוסח אשר בהשגחת השם יתברך הוקבע אצלנו ברובו עד היום הזה ,ובשנות תק"צ
בזמנו של מוהרנ"ת החל רבי יקותיאל בנו של רבי גרשון להתפלל לפני העמוד ,וגם הוא
היה מתפלל בנוסח של אבי זקנו ,הלא הוא הרב המגיד מטירהאוויצע ,אשר על שמו גם
היה קרוי".
åðâäðî À íéàøåð íéîé éðåâéðå úåàçñåð ãë
<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<
תיבת 'והרבה' ק .אמנם בירושלים פסק מנהג זה ,לבקשת רבי אלחנן
ספקטור מהבעל שחרית רבי יצחק גרשון ברזעסקיר.
çñåðהניגון בפיוט 'אדון עולם' שבתפילת ראש השנה ,שונה הוא
מנוסח הניגון של יום כיפור ,ולא כנהוג אצלנו היום .ואמר רבי
לוי יצחק שרצה להקפיד בזה ולהנהיגו בין אנשי שלומנו ,אולם לא
היה בכוחו לשנות הדבר ,היות שלא ידעו אנשי שלומנו שבארץ ישראל
הנוסח הזה .נוסח זה ידוע הוא לבקיאים ,והיו מזמרים אותו בעת אמירת
אדון עולם בליל יום כיפור אחר תפלת ערבית.
éáøנחמן טולטשינער היה נוהג לנגן את הפיוט 'ובכן אמרו לאלוקים'
שבימים הנוראים ,בניגון המושר בפי אנשי שלומנו על 'יה רבון
עלם ועלמיא' הידוע למנגנים ,והניגון המושר כיום הוא מיסודו של
החזן רבי דוד שטעפער.
ïåâéðäשלפני התחלת תיבת 'אשרי' ,וכן הניגון שעל תפלת 'הנני
העני' ,וכן התנועה על הפיוט 'כבקרת רועה עדרו' שבתפלת
ק .וכפי הנראה נתייסד על פי המבואר בפרפראות לחכמה סימן רטו אות ב" :אך והרבה עמו
פדות ,היינו שיש עמו הרבה פדות וישועות שצריך להושיע את האדם ולפדותו מכמה וכמה
מיני צרות בגשמיות ורוחניות ,על כן אי אפשר למלאות חסרונו מיד וצריך רק לייחל ולהמתין
לישועת ה' בבחינת קויתי ה' קותה נפשי ולדברו הוחלתי וכו' ,כי הוא יתברך מרבה לפדות את
האדם וצריך להמתין עד שיפדה אותו מהצרה היותר גדולה מזאת ואחר כך יושיעו גם בזה כי
אין בעל נס מכיר בניסו ,והעיקר מה שהוא יתברך פודה את ישראל על ידי הפדיון העליון הנ"ל
]שזה גם כן בחינת והרבה עמו פדות היינו הפדיון הגדול הנ"ל שכולל כל הפדיונות של כל
הכ"ד בתי דינים וכך שמעתי מפיו הקדוש ]של מוהרנ"ת[ בעל פה".
ר .רבי יצחק גרשון ב"ר יעקב זאב הכהן ברזעסקי נלב"ע י"ג סיון תשס"ה.
äë íéàøåð íéîé éðåâéðå úåàçñåð ¹ åðâäðî
>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>
מוסף של ימים הנוראים ,הוא מרבי לייבלי קאנסטאנטינער ,כי רבי
נחמן טולטשינער היה אומרו לעצמו בלחש כנהוג בכמה קהילות.
çñåðäהידוע על תפלת הש"ץ 'הנני העני' נאמרה באומאן בהתעוררות
גדולה ,וכשהיה הבעל תפילה מגביה קולו בתיבות 'על עמו
."èøòèéöòâ
"À Æ Ä Æ èàäÈ ìeL éc
ישראל' ,נפל אימה ויראה על כולם Ä -
ïìàæ
À È ééæÅ ¯ èøòäòâ
À Æ Æ òìàÆ Ç ïaàä
'À È 'éa
Ä íòãÆ ïâàæ
À È èâòìô
À Æ À ïîçð
È À Ç éaø Æ
"Ä Æ ïòåå
íòãÆ .CéBà èâàæòâ
À È Æ øòÆ èàäÈ øéîÄ Cøec
À ïøòåå
À Æ èîòLøàô
À Æ À Ç èLéð À Ä
èâàæòâ
À È Æ øòÆ èàäÈ ,ééæÅ Cøec À ïøòåå
À Æ èîòLøàô
À Æ À Ç èLéð'À Ä ìàæÈ CéàÄ ,'ía È
" - "èééäøòìéèLכשהיה רבי נחמן נעמרובער החזן מגיע לתיבות 'ואל ÅÀ Æ ÄÀ
יבושו בי' היו שומעים אותו היטב באמירת תיבת 'בי' ,אך בהגיעו
לתיבות 'ואל אבוש בם' היה מנמיך קולו בתיבות 'בם' ש.
çñåðהניגון מתיבות 'מכלכל חיים' שבתפלת מוסף של ימים
הנוראים ,וכן הנוסח על הפיוט 'ויאתיו כל לעבדך' ,הוא
מרבי ירוחם חזן מבארדיטשוב המפורסם ,ורבי לייבלי קאנסטאנטינער
הנהיגו אצל אנשי שלומנו.
éáøלוי יצחק הקפיד בהתפללו כשליח צבור לבלי לכפול שלשה
פעמים התיבות 'רב להושיע' כמו שהקהל משלשין ,וכן בשאר
המקומות שהצבור כופלין ,אלא אמר פעם אחד .כן נזהר גם לבלי
לכפול תיבות 'מי כמוך' .כי הנוסח הוא מדוקדק ומדוייק וכפי שתיקנו
ש .עוד אודות תפילתו של רבי נחמן נעמרובער ראה ב'שיח שרפי קודש' חלק ב' סימן תרמ"ד
– תרנ"ב.
åðâäðî À íéàøåð íéîé éðåâéðå úåàçñåð åë
<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<
אנשי כנסת הגדולה .זולת בתיבות 'להזכירם לחיים' שכפלם פעמים
)ותיבות 'ולמות' אמרו בהשקט( .כי לא אבה לשנות מכפי הנוסח
אצלנו מקדמת דנא אשר יסודותיו בהררי קודש רבי נחמן טולטשינער
ומקודם לו הרב המגיד מטירהאוויצע.
ïåâéðäשל 'ונתנה תוקף' עיקרו ,הוא מהרב המגיד מטירהאוויצע ,וכן
הניגון על ברכת 'אבות' .ויש בו רק קצת מנוסחאותיו של
רבי לייבלי קאנסטאנטינער.
äòåðúäעל תיבות 'אלקינו ואלקי אבותינו' שאומר החזן בסדר 'שופרות'
שבתפלת מוסף של ראש השנה ,יסדו החזן רבי לייבלי
קאנסטאנטינער .והיה מנגן תיבות אלו רק בראש השנה בסדר 'שופרות'
בתפלת 'תקע בשופר גדול וכו' ,ולא בתפלת שחרית ובשאר מקומות.
וכן לא ביום הכיפורים .וכן נהגו אחריו כל הבעלי תפילות באומאן
כרבי אברהם סופר שטערנהארץ ורבי נחמן נעמרובער.
ïåâéðהתנועה על תיבות 'ונפוצותינו כנס מירכתי ארץ' הוא מיסודו של
רבי נחמן טולטשינער.
úòåðúהניגון בתיבות 'ועל ידי עבדיך הנביאים כתוב לאמר' ,הוא
מיסודו של רבי נחמן נעמירובער ,ורבי אברהם סופר שטערנהארץ
היה אומרה בתנועה אחרת.
' çñåðáהיום תאמצנו' שבסוף תפלת מוסף לראש השנה ,לא היו מנגנים
אותו בניגון ,והיה החזן אומרו בנוסח מיוחד הידוע לחזנים.
æë ùãå÷ úáù áøò ¯ äðùä ùàø áøò äçðî ¹ åðâäðî
>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>
מנחה ערב ראש השנה -ערב שבת קודש
' íéøîåàשיר השירים' כמו בכל ערב שבת.
õ"ùäמתעטף בטלית ,ואומרים 'הודו' כמו בכל ער"ש.
øçàåכך מרעים בקול 'וידבר וגו'' ,ומתחילים סדר קרבנות וכו'.
åâäðלהאריך בתפילת מנחה האחרונה של השנה .אין אומרים תחנון.
øçàìמנחה אומרים פיוט 'אחות קטנה'.
äðùä ùàøá äçéù èåòéî
àáåîבשיחות הר"ן )סימן כ"א( שבראש השנה ביום הראשון צריכין
למעט בדיבור מאוד מאודת ,ועל כן נהגו לדבר רק בדברים
הנחוצים ככל האפשר מליל ראש השנה עד למחרתו אחרי תפילת מוסף א.
ויש שהחמירו על עצמם שלא לדבר כלל.
ת .וז"ל" :בראש השנה ביום הראשון צריכין למעט בדיבור מאד מאד .ואמר שאדם גדול צריך
לדקדק בזה ביותר ,ועל כן הוא אינו אומר ביום הראשון אפלו הפייט ,רק מה שיסד רבי אלעזר
הקליר ,אבל שאר הפייט אינו אמר מחמת שאדם גדול צריך לדקדק אז ביותר לבלי לדבר שום
דיבור שאינו מוכרח".
א .כן שמענו וראינו אצל זקני אנ"ש.
åðâäðî À äðùä ùàøã 'à ìéì çë
<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<
ליל א' דראש השנה
÷úéáøòå úáù úìá
õ"ùäמתעטף בטלית ,ואין מתחילים לכו נרננה וכו' ,אלא אומרים
רק 'מזמור לדוד' ואנא בכוח .ואחר כך מתחילים 'לכה דודי',
אך אומרים רק הקטעים האלו' :שמור וזכור' 'לקראת שבת' 'ימין
ושמאל' 'בואי בשלום' .ומנגנים אז כמו בכל שבת] .ולאו דוקא
ניגונים המתאימים לר"ה[
ë"çàåאומרים :מזמור שיר ליום השבת וכו' ,ה' מלך וכו' .קדיש
יתום .ואין אומרים 'כגונא'.
õ"ùäמתחיל 'ברכו' בנוסח ימים הנוראים .אין אומרים את הפיוטים
הנדפסים במחזור לערבית.
úìôúáערבית שבליל ראש השנה ויום כיפור באומן ,היה מתחיל
החזן להגביה קולו בתיבות' :ואהבתך אל תסיר ממנו
לעולמים' ,ובארץ ישראל השתנה הדבר להאריך בנוסח ולהתחיל
מתיבות 'כי הם חיינו'.
øçàìברכת 'השכיבנו' ,אומרים 'ושמרו וכו' כמו בכל שבת ,ואח"כ
הפסוק 'תקעו וכו' ,חצי קדיש ,תפלת הלחש של ראש השנה,
ומוסיפים מה ששייך לשבת.
:ùéã÷áאומרים 'לעילא ולעילא'' .מכל ברכתא' ולא 'מן כל'.
'עושה השלום'.
èë äðùä ùàøã 'à ìéì ¹ åðâäðî
>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>
ùãå÷ úáùå ä"øã 'à ìéì úéáøò õ"ùä úøæç
õ"ùäמתחיל כמו בכל ליל שבת' :ויכולו'' ,ברוך וכו' ,ובברכת 'מגן
אבות' אומרים 'המלך הקדוש' .והש"ץ מסיים עד 'מקדש השבת'.
ë"çàåהש"ץ מתחיל 'לדוד מזמור' ,והש"ץ אומר פסוק ראשון והקהל
חוזר אחריו ,ואחר כך פסוק שני וכן הלאה עד סוף המזמור.
âäðîאנשי שלומנו באומאן היה לבלי להפסיק בין פסוק לפסוק בעת
אמירת 'לדוד מזמור' ,רק אמרום כל הקהל יחד בהתעוררות
מהחל עד כלה .כן נהגו גם באמירת שיר המעלות ממעמקים שלפני
ברכו שבתפלת שחרית של ימים הנוראים ועשרת ימי תשובה .ובסיומם
היה החזן מתחיל מהפסוק שאו שערים ראשיכם )הראשון( ומסיימו,
ובשיר המעלות ,מפסוק "קויתי ה' קותה נפשי" ב.
äìòùëåרבי לוי יצחק לארץ ישראל וראה שאומרים אותו פסוק בפסוק,
רצה לתקן זאת ולהחזיר עטרה לישנה ,אולם לא איסתייע
מלתא .ואמר תמיד כמתגעגע :אלו היה בכוחי הייתי מחזיר הדבר
לקדמותו .כי יש בזה חסרון בציבור המתפללים להפסיק ההתעוררות
שבלב המתפללים ,ואין לשער ולתאר ההתעוררות בציבור המתפללים
שהיה בעת אמירתוג .וכמו שנוהגים כן היום לומר קודם התקיעות:
ב .ראה עוד 'שיח שרפי קודש' חלק ד' סימן רל"ה.
ג .להלן שיחת חברים של רבי לוי יצחק יחד עם רבי ישראל קארסינסקע )שעוד זכר את
הקיבוץ באומאן בימים עברו ,ראה אודותיו בערכו( ורבי נחמן בורשטיין" :רבי לוי יצחקֶ :ווען
אברהם
חזּן ֶר ִבּי ַ ְ ָ ָ אוּמאן )ראש השנה תרע"ה( ָהאבּ ִאי" ֶ ֶ ְ
געהערט ִווי ֶדער ַ ָ אנגעקוּמען ֵקיין ַ
ֶ ִאי" ִבּין ָ ְ ֶ
געזאגט
דארטן ָהאט ֶמען ֶ ָ ְ בּיינאכט ,אוּן ָ ְ ְ
שּׁנה ַ ַ ְמזמוֹר" ֹראשׁ ַה ָ ָ
"לדוד ִ ְ
געשׁריי ְ ָ ִ
]שׁטערנהארץ[ ִגיט ַא ֶ ְ ֵ
ְ ֶ ְ ְַ ְ
åðâäðî À äðùä ùàøã 'à ìéì ì
<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<
"למנצח לבני קרח מזמור" שבע פעמים בלא הפסק .וזה היה גם טעם
הנהגת הרב רבי מרדכי דייןד שהנהיג כן בטעפליק לומר גם את ההלל
ברצף ללא הפסק ,ורק פסוקי "הודו לה' כי טוב" ו"אנא ה' הושיעה
נא" היה החזן אומרם בקול רם.
געוואלדיגער
געווען ַא ֶ ַ ְ ִ ֶ ס'איז ֶ ֶ דערמיט ,אוּן ְ ִ אפּגעשׁטעלט ִאין ֶ ְ ִ נישׁט ָ ְ ֶ ְ ֶ ְ מזמוֹרֶ ,מען ָהאט ִזי" ִ ְ לדוד ִ ְ
ַגאנץ ְ ָ ִ ְ
שׁערים וֹיבּן ְ'שׂאוּ ְ ָ ִ אנגעה ְ חזּן ָהאט ָ ְ ֶ געזאגט ,אוּן ֶדער ַ ָ קאפּיטל ָהאט ֶמען ֶ ָ ְ גאנצע ַ ִ ְ התעוֹררוּתִ ,דּי ַ ְ ֶ ִ ְ ְ
נישׁט מּעמ ִקּים' ָהאט ֶמען ִזי" ִ ְ מּעלוֹת ִמ ַ ֲ ַ געווען ַבּיי ִ'שׁיר ַה ַ ֲ אייגענע ִאיז ֶ ֶ ָראשׁיכם' ,אוּן ָדאס ֵ ֶ ֶ ֵ ֶ
פּסוּקים'ווייס?",
געזאגט ְ ִ ַ געדענקסט ָדא"ָ ,האט ֶמען ֶ ָ ְ ישׂראל! דּוּ ֶ ֶ ְ ְ ְ רבּי ִ ְ ָ ֵ אינדערמיטִ ֶ .
אפּגעשׁטעלט ִ ְ ֶ ְ ִ ָ ְֶ ְ ֶ ְ
גאנצער ע ָוֹלם ָהאט איינמאל! רל"יֶ :דער ַ ְ ֶ גאנצע ִמיט ֵ ְ ָ געזאגט ִדּי ַ ְ ֶ שׂראלֵ :נייןֶ ,מען ָהאט ֶ ָ ְ ֶרבּי ִי ְ ָ ֵ ִ
אזא ִמין געווען ַ ַ
ס'איז ֶ ֶ געוועןִ ְ ,התעוֹררוּת ִאיז ֶ ֶ אנדער ִ ְ ְ געווען ַא ַ ְ ֶ ס'איז ֶ ֶ נחמן! ְ ִגאנצעָ ְ ַ . ֶגעזאגט ִדּי ַ ְ ֶ ָ ְ
איבּערגעהאקט
נישׁט ִ ֶ ְ ֶ ַ ְ אוֹיבּערשׁטןֶ ,מען ָהאט ִ ְ ֶ ְ ְ ְ אזא ִמין ְדּ ֵבקוּת צוּם אוֹיבּערשׁטןַ ַ ,
ֶ ְ ְ ְ התעוֹררוּת צוּם ִ ְ ְ
וֹלי קוֹלוֹתֶ ,מען געגאנגען קוֹלוֹת ,ק ֵ מזמוֹר' ִאיז ֶ ַ ְ ֶ 'לדוד ִ ְ
ס'האקט ָדא" ָאפּ ָדאס ִחיּוּתִ ָ ְ , אינדערמיטְ ַ ְ , ִ ְֶ ְ ִ
מּעמקּים' מּעלוֹת ִמ ַ ֲ ַ ִ שׁטיל ַאה! ַאה! ִ'שׁיר ַה ַ ֲ געווארן ְ ִס'איז ֶ ָ ְ אינדערמיטִ ,בּיז ְ ִ
איבּערגעהאקט ִ ְ ֶ ְ ִ
נישׁט ִ ֶ ְ ֶ ַ ְ ָהאט ִ ְ
שׁטיל ָהאט געווארן ְ ִ
ס'איז ֶ ָ ְ הערצערִ ,בּיז ְ ִ הערצער ִדּי ֶ ְ ֶ צעקוֹת אוֹי אוֹי אוֹיִ ,דּי ֶ ְ ֶ בּכיּוֹת ִמיט ִדּי ְ ָ ִדּי ְ ִ
אברהם
רבּי ַ ְ ָ ָ אוֹיבּערשׁטן ,אוּן ֶ ִ
ֶ ְ ְ ְ פארן
אוֹיסוויינען ַ ְ
ְֵ ֶ געקענט גוּט ִזי" געדוֹיערטֶ ,מען ָהאט ֶ ֶ ְ ֶגעדוֹיערט ֶ ֶ ְ ֶ ְ
גּעדאוונט" " -רל"י :כשאני הגעתי לאומאן )ר"ה אוֹיכט ַאזוֹי ֶ ַ ְ ְ געקוּמען ָדא ָהאט ָדא ֶ ֶווען ֶער ִאיז ֶ
תרע"ה( שמעתי איך שהחזן רבי אברהם שטערנהארץ נותן צעקה 'לדוד מזמור' בליל ראש
השנה ,ושם באומאן היו אומרים את כל ה'לדוד מזמור' ,לא נעצרו באמצע לאומרו פסוק בפסוק,
והיה התעוררות עצומה ,אמרו את כל הקאפיטל ,והחזן היה מתחיל מהפסוק 'שאו שערים
ראשיכם' ,ואותו דבר היה גם בשחרית בעת אמירת הקאפיטל 'שיר המעלות ממעמקים' שלא
הפסיקו ונעצרו מידי פסוק .רבי ישראל! אתה הרי זוכר ,וכי אמרו את המזמורים הנ"ל פסוק
בפסוק? רבי ישראל :לא! אמרו את הכל בפעם אחת .רל"י :כל ה'עולם' אמר את כל הקאפיטל
ללא הפסק ,נחמן! היתה התעוררות אחרת ,היתה כזו מין התעוררות לה' יתברך ,כזו מין דביקות
לה' יתברך ,לא הפסיקו באמצע כזו ,זה הרי מפסיק את ה'חיות' ,באמירת 'לדוד מזמור היה
קולות ,קולי קולות ,לא הפסיקו באמצע] ,היתה אריכות[ עד שהיה נהיה שקט ,אה! אה! אמירת
ה'שיר המעלות ממעמקים' ,הבכיות עם הצעקות ,אוי! אוי! אוי! הלבבות! עד שנהיה שקט נמשך
הזמן ,יכלו אז היטב להשתפך בדמעות לפני השם יתברך ,וכשהגיע רבי אברהם שטערנהארץ
לארץ ישראל גם כן היה מתפלל כמנהג זה".
ד .רבי מרדכי דיין מטעפליק תלמיד רבינו ,ראה אודותיו 'שיח שרפי קודש' חלק ד' מסימן רלב
והלאה.
àì äðùä ùàøã 'à ìéì ¹ åðâäðî
>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>
ë"çàåאומר הש"ץ קדיש שלם ,ואומרים 'מזמור לדוד ה' רועי',
ואין אומרים 'למנצח על הגתית' .קדיש יתום וברכו ,עלינו
וקדיש יתום.
äìéôúä øçàì ãå÷éø
ïéàרוקדים כלל לאחר התפילה בליל ראשון דראש השנה ,מחמת
אימת הדין ה.
äáåè äðùì úëøá
øçàìהתפילה מברכים זה לזה בברכת "לשנה טובה תכתב ותחתם
לאלתר לחיים טובים" ו .ויש שמוסיפים "ארוכים ולשלום".
ויש שמוסיפים "בספרן של צדיקים אמיתיים".
ùãå÷ úáùå äðùä ùàøã ïåùàø ìéì úãåòñ
íéøîæîרק 'אשת חיל' ו'אזמר בשבחין'.
õøàáישראל נוהגים הרבה לאכול את ה'סימנים' המוזכרים בגמרא
ושו"ע .ובחו"ל לא היה להם כל אלו ולכן לא ידוע על הנהגת
אנ"ש באומן בזה ,אך נהגו כולם לטבול פרוסת המוציא בדבש,
ואוכלים תפוח בדבש.
ה .וחדשים מקרוב באו ורוקדים ומזמרים ,כאילו לא היה יום הדין בעולם.
ו .כן נהג רל"י.
åðâäðî À äðùä ùàøã ïåùàø íåé úéøçù úìôú áì
<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<
תפלת שחרית יום ראשון דראש השנה
éðîæהתפילות הנהוגים כיום בימי הקיבוץ של ראש השנה -יסודתם
בהררי קודש עוד מזמן מוהרנ"ת ז"לז ,ובראש השנה לא נהגו
ז .ראה 'שיח שרפי קודש' חלק א' סימן רל"ה ושם בהערה שאף בעת ימי ראש השנה של שנת
תר"פ ,שה'באנדעס' )'פורעים'( סובבו בחוצות וחמסו ורצחו ה"י ,וה'ראש השנה' של רבינו התקיים
אז במסירות נפש כידוע תחת 'חרבות וסכינים מחודדים' כלשון מוהרנ"ת )ראה שיח שרפי קודש
חלק א' סימן רכב( ]והצליחו להגיע אז רק מניין עשרה אנשים בלבד ,מלבד אנשי שלומנו
דאומאן[ ,ואז היה מעשה שבערב ראש השנה הגיע שליח מרב העיר )רב זה נבחר מטעם
השלטונות ,ואם כי היה קצת 'מודרני' ,אך היה ירא שמים( לכל הבתי כנסיות ,והכריז שם בשם
הרב הנ"ל לצוות על כל תושבי העיר שמחמת סכנת חיים יזדרזו כולם להתפלל תפילות ראש
השנה לפנות בוקר ,ועד שיאיר היום כבר יסיימו התפילה ויסגרו את כל בתי הכנסיות ,כי במשך
היום יהיה בעיר יריות וקרב עקוב מדם ,וצריכים להסתתר כל אחד בביתו ובמרתפים .וזכורנו
איך כשבא השליח הנ"ל בערב ראש השנה והכריז כנ"ל בבית מדרשנו ,נענה רבי שמשון בארסקי
"ס ִ'איז ֶדעם ֶר ִבּי ְ'נס ֹראשׁ בעוז ]זאת אף שרבי שמשון בטבעו היה איש מתון ושקט[ ואמרְ :
מאכן ֵקיין שׁוּם ִחלּוּק, אלע ָיאר! ֶמען ָזאל ִני ְשׁט ַ ְ היינטיגס ָיאר ַאזוֹי ִווי ַ ֶ
דּאווענען ַ ְ ִ ְ
שּׁנה! ֶמען ָזאל ַ ֶ ֶ ַה ָ ָ
אלע ָיאר!" " -זהו ה'ראש השנה של רבינו' )ואין אנו יכולים להחליט לחדש בה שום ַאזוֹי ִווי ַ ֶ
נוהג חדש(! נתפלל גם בשנה זו כסדר וכרגיל כל השנים! לא נעשה שום חילוק ,רק כמו בשאר
כל השנים!" .ואכן בית הכנסת שלנו היה היחיד בכל העיר אומאן שהתפללו בו אז בזמנים
הרגילים כבכל השנים ,כי בשאר בתי הכנסיות סיימו את התפילה עד עת אור הבוקר ,אך אצל
אנשי שלומנו נמשכה התפילה עד השעה שלוש בצהריים כבכל השנים ,והתפילה היתה אז
בכזה פחד ורעדה שאין לשער ,כי משך כל היום התעופפו כדורי נפץ בעיר מצד זה לצד זה,
והיתה בזה סכנת נפשות עצומה ,וכל עת התפילה היו אנשי שלומנו בוכים וצועקים בתפילתם
עד לב השמים מגודל המורא שהיה עליהם ,כי חייהם היו ממש תלויים להם מנגד בכל רגע,
והיתה אז עת התעוררות גדולה בתפילתם ,ובסייעתא דשמיא עבר הכל כשורה ללא שום נזק
לאף מתפלל ,ושלא כדרך הטבע כלל וכלל ,והתפילה שלנו הרעישה עולמות ,והיה אז כזו מין
אזייגער
דּריי ַ ֵ ֶ אפּגעדאוונט ִבּיז ְ ַ
"מען ָהאט ָ ְ ֶ ַ ְ ְ התעוררות ,וכמו שהיו ממששים בידים' :הנה רבינו'! ֶ -
רבּי!") .רל"י(. ס'איז ָדּא ַא ֶ ִ
הענט ַאז ְ ִ
אנגעטאפּט ִמיט ִדי ֶ ְ
אלע ָיאר ֶ -מען ָהאט ָ ְ ֶ ַ ְ
ַאזוֹי ִווי ַ ֶ
âì äðùä ùàøã ïåùàø íåé úéøçù úìôú ¹ åðâäðî
>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>
הציבור מעולם להתפלל כוותיקין ח ,וזאת מפני הקושי שיתאספו ויתקבצו
כלל הקיבוץ הקדוש להתפלל יחד בעת כזו ט.
õ"ùäמתחיל מ'אדון עולם' בנוסח הידוע לימים נוראים.
íåéñáנשמת וכו' הש"ץ של שחרית נעמד אצל הבימה ,ומנגן התנועה
הידועה ,ובסיומה צועק תיבת 'המלך' י ,וכל הקהל אומרים גם
תיבת 'המלך' בקול רם ,ונהגו כל הקהל למחוא אז כף אל כף כ.
ח .זולת הרב מטשעהרין שהיה מאריך מאוד בתפילתו ,והיה מתחיל בראש השנה להתפלל
בזמן המוקדם ,אך גם הוא נזהר בזה להתחבר יחד עם הציבור בעת הגיעם לתפילת הלחש.
ואף הנהגתו זו להתחיל להתפלל מוקדם עשה בהצנע לכת כזה עד שהציבור כלל לא ידע
מהנהגתו .כי באלה שלושה הימים בשנה לא התפללו אנשי שלומנו כוותיקין :בשני ימי ראש
השנה ,וביום הכיפורים) .רל"י(.
ט .וכי ייתכן לחלק בימי ראש השנה את המניינים ,ולעשות מניינים בנפרד כבשאר ימות השנה?!
כמו כן אצל אנשי שלומנו היו מאריכים מאוד בתפילה ,ומשך זמן התפילה מ'אדון עולם' עד
'צור ישראל' היה נמשך כמה שעות ,ואי אפשר לברך מוקדם כל כך את ברכת הציצית ]זמן
תחילת התפילה הוא בשעה חמש וחצי והיו מסיימים לערך בשעה שתיים וחצי -שלוש[) .רל"י(.
י .ראה ב'שיח שרפי קודש' חלק א' סימן רל"ו" :כשהפליג פעם מוהרנ"ת בגודל מעלת קיבוץ
אבּער ִאין
'המּל"'ֶ ָ ,
שׁרייט ַ ֶ ֶ
וועלט ְ ַ אנשי שלומנו בראש השנה באומאן ,ענה ואמר"ִ :די ַ ְ ֶ
גאנצע ֶ ְ
קריינאציע!" " -כל העולם צועק בראש השנה 'המלך' ,אולם באומאן היא ההכתרה!".
אוּמאן ִאיז ְ ֵ ַ ְ ֶ
ַ
כ .ראה 'אוצר נחמני' סימן קמ"ו" :שאלתי את רבי לוי יצחק אם היה נהוג זאת אצל רבנו ז"ל
או מוהרנ"ת ז"ל ,ומתי התחילו במנהג הזה .והשיב לי שאינו יודע ,אבל הוא חושב שבתקופת
רבי נחמן טולטשינער ,כשרבי אליעזר ביאליסטוצקער היה הבעל שחרית והוא התחיל צעקת
'המלך' בקול אימים -אזי מרוב ההתלהבות וההתעוררות היו כמה מאנשי שלומנו שמחאו כפים,
עד שבמשך כמה שנים פשט הדבר ברוב הקהל"; וראה עוד גליון 'קרני אור' ) (223מרבי יעקב
מאיר שכטער שליט"א :פעם שאלני תלמיד חכם חשוב ,מנין לנו חסידי ברסלב שאנו מוחאים
כפים באמירת 'המלך' בימים הנוראים ,כי אמנם מדרך כמה מאומות העולם למחות כפיהם
בשעה שמכתירים עליהם מלך חדש ,אבל לא יתכן שאנו נעשה כמנהגם ,והכתוב אומר 'ובחוקותיהם
לא תלכו'? והשבתי לו שבאמת אין זה מנהג הגויים כלל ועיקר ,ויש לי ראיה מפורשת שכן
åðâäðî À äðùä ùàøã ïåùàø íåé úéøçù úìôú ãì
<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<
éøçàåזה הולך השליח ציבור ונעמד ליד העמוד וממשיך משם
סדר התפילה.
øçàìישתבח לפני קדיש ,פותחים הארון ,והחזן אומר פסוק
ראשון של 'שיר המעלות' ואחר כך אומר אותו הקהל ,וכן
הלאה עד סוף המזמור ל.
éøçàברכו :החזן ממשיך לבדו ברוך וכו' אור עולם וכו' אמר ויהי,
ואחר כך מתחיל הקהל 'ברוך וכו' ,וממשיכים כמו בכל שבת
הכל יודוך וכו' אל אדון וכו' ,ומזמרים אז כמו בכל שבת .ומדלגים על
כל היוצרות שיש עד חזרת הש"ץ מ.
úéøçù õ"ùä úøæç
úøæçáהש"ץ אומרים את כל היוצרות] .קצר המצע מהשתרע כאן
לסדר סדר אמירתם וחלוקת הקטעים[ .אך אין אומרים את
היוצרות שבתוך הקדושה.
ïîåàáובירושלים לא נהגו למחוא כפים ב'המלך הקדוש' נ.
היה המנהג בעת שהמליכו עליהם בני ישראל מלך ,כי במקרא המספר על המלכת המלך יהואש
נאמר' :וימלכו אתו וימשחהו ויכו כף ויאמרו יחי המלך' )מלכים ב' יא יב( .הרי לנו שמנהג ישראל
להכות כף על כף בעת הכתרת המלך!".
ל .וראה לעיל הנהוג אצל אנשי שלומנו מלפנים באומן.
מ .באומן וכמו בכל אוקראינה נהגו כן לומר את היוצרות ,אך בארץ ישראל לא נהגו כן ,ורלו"י
לא היה בכוחו לשנות ממה שנהגו כבר.
נ .כידוע שזה נתחדש בקיבוץ במירון .ופעמים שמחמת זה אין עונים אמן כדין אלא חטופה
או קטופה.
äì äðùä ùàøã ïåùàø íåé úéøçù úìôú ¹ åðâäðî
>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>
ïéàאומרים 'אבינו מלכנו' כיון שהוא שבת.
íåéñáחזרת הש"ץ לפני קדיש אומרים לדוד ה' אורי ואחר כך קדיש
תתקבל .שיר של יום וקדיש יתום.
÷äøåúä úàéø
íéçúåôהארון ואומרים :אתה הראת וכו' ,ואין אומרים ה' ה' ,כיון
שהוא שבת ס.
íéàéöåîשני ספרי תורה ,הש"ץ נוטל הס"ת שיקראו בו קריאת היום
ואומר בניגון של ימים נוראים' :שמע ישראל וכו' אחד וכו'
'קדוש ונורא שמו' 'גדלו וכו'.
éàáâäאומר 'ויעזור וכו' בנוסח הימים נוראים.
ú"ñáהראשון קוראים בטעמים של ימים הנוראים 'וה' פקד את שרה'
]בראשית כא ,א -לד[ .ומחלקים את העליות כפי המסומן במחזור
כשחל ר"ה בשבת .ונותנים עליה לבעל שחרית ולבעל מוסף ]אבל לבעל
תוקע אין נותנים עליה כיון שאין תוקעים היום[ .אומרים ברכות התורה
בנוסח של ימים נוראים.
éîשבירך אומרים בנוסח של ימים נוראים ,ומוסיפים 'ויכתבהו וכו'.
לחולה אין אומרים 'יו"ט הוא מלזעוק'.
ס .לגבי שאר התפלות הנדפסים במחזור ,נלע"ד שאפשר לאמרם אף בשבת ,שהרי מבואר
בפוסקים שאפשר להתפלל ולבקש על כל דבר בראש השנה ,למרות שבשאר שבתות השנה
הדבר אסור.
åðâäðî À äðùä ùàøã ïåùàø íåé úéøçù úìôú åì
<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<
øçàìהקריאה ,מניחים הס"ת השני על הבימה ,והבעל קורא אומר חצי
קדיש בנוסח הימים נוראים ,מגביהים ע וגוללים את הס"ת הראשון,
וקוראים למפטיר בס"ת השני' ,ובחודש השביעי' ]במדבר כט ,א -ו[.
øçàìהקריאה מגביהים וגוללים הס"ת השני ,והמפטיר אומר ברכת
ההפטרה ,ומפטירים 'ויהי איש' עד 'וירם קרן משיחו' ]שמואל
א ,א ,א -כח .ובפרק ב ,א -י[ .המפטיר מברך ברכות ההפטרה ומזכיר
של ראש השנה ,ומסיים מלך על כל וכו'.
éøçàקריאת התורה ,אומרים 'יקום פורקן' פ' ,מי שבירך' .ואין
אומרים 'אב הרחמים'.
ïéàתוקעים בשופר ,כיון שהוא שבת קודש שאסור לתקוע בשופר.
úéøçù éøçà ùåãé÷ ïéðòá
úåøîìשעל פי הלכה בראש השנה שחל בשבת שאין תוקעים בשופר,
אזי מותר לעשות קידוש ולטעום קצת אחרי תפלת שחרית ,וכן
נהגו העולם -מכל מקום מפי השמועה שרלו"י וכן שאר אנ"ש נהגו
שלא לטעום כלל .ויתכן שהוא מקובל מרביז"ל ,והרי על פי הלכה מותר
להתענות בר"ה שחל בשבת.
ע .להעיר על כל 'הגבהה' המוזכרת ,שהכוונה על הגבהה פתוחה ,וכמו שנוהגים ברוב כלל
ישראל וכן נהגו באומן לעשות הגבהה הפתוחה אחרי הקריאה ,מה שאין כן בירושלים עושים
הגבהה פתוחה לפני הקריאה .ואין כאן מקומו לפרט איך נתייסד מנהג זה בירושלים.
פ .רבי נחמן נעמרובער היה מתחיל בראש השנה שחל בשבת בנוסח מיוחד ,מתיבות 'לכל
קהלא קדישא הדין' שבתפילת 'יקום פורקן' ,ולא כמנהגנו כיום להתחיל מתיבות 'וכל מי שעוסקים
בצרכי ציבור'.
æì äðùä ùàøã ïåùàø íåé úéøçù úìôú ¹ åðâäðî
>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>
ùãå÷ úáùå ä"øã 'à íåé óñåî
ïéðòáאם אומרים בשבת את הפסוקים 'אשרי העם יודעי תרועה וכו',
שהחזן מנגן לפני אמירת 'יהללו' בהכנסת הס"ת לארון -שמענו
דיעות לכאן ולכאן ,והשתא לא זכינו לברר את המנהג היטב.
éøçàהכנסת הס"ת לארון ,הש"ץ מתחיל הנני העני וכו' בהתעוררות
גדולה ,ואחר כך אומר בלחש התפילה לש"ץ ,חצי קדיש,
ותפלת הלחש של מוסף.
ïéàתוקעים בשופר לא בתפילת הלחש ולא בחזרת הש"ץ ,כיון
שהוא שבת קודש.
óñåî ìù õ"ùä úøæç
øãñאמירת הפיוטים וחלוקת הקטעים ,לא נוכל לפרט במסגרת זו ,אך
נציין את הקטעים שאנו נוהגים לדלג עליהם:
' èåéôäאומץ אדירי' שלפני 'ובכן ויהי בישורון מלך' .וכן מדלגים על
הפיוטים הארוכים שלפני מלכויות ,זכרונות ושופרות.
éáâìהפיוטים שיש ב'כתר' ,אזי לפנים נהגו שכל הציבור אומר אותם,
ומשם מה לאחרונה נשתקע הדבר ,ורק הש"ץ אומר אותם
ומסיים בכל קטע בנוסח הידוע.
íééñîùëהש"ץ לומר 'ונתנה תוקף' וכו' ' -ומי ירום' צ ,אומרים כל
הקהל יחד עם החזן בהתעוררות ובקול את התיבות 'ותשובה
צ .ראה 'חיי מוהר"ן' סימן תס"ו.
åðâäðî À äðùä ùàøã ïåùàø íåé úéøçù úìôú çì
<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<
ותפילה וצדקה' וכו' ,והחזן אינו חוזר שוב על זאת .וכן היה נוהג גם
רבי אברהם שטערנהארץ זצ"ל.
' èåéôáויאתיו לך וכו' -מזמרים בניגון הידוע ,ובסופו בתיבות
'כתר מלוכה' מוחאים כפיים.
ïåéëשהוא שבת ,אין כורעים ב'עלינו' ,והחזן מנגן רק עד 'ככל המונם'.
ïéàאומרים 'ארשת שפתינו' ,כיון שאין תוקעים היום.
' íéøîåàהיום הרת עולם' ומזמרים כמו בכל ר"ה.
ùàøáהשנה שחל בשבת )שאין אומרים אז 'ארשת שפתינו'( מנגנים
רק בסדר שופרות את הפיוט 'היום הרת עולם' בנגון היראה
הידוע על תיבות 'מעין עולם הבא' ,ובזכרונות מנגנים את ההיום
הרת עולם כרגיל.
øçàìחזרת הש"ץ :קדיש תתקבלק .קוה וכו' וקדיש דרבנן .עלינו
וקדיש יתום .אנעים זמירות וקדיש יתום.
øçàìהתפילה מאחלים 'א גוט יום טוב וגמר חתימה טובה' .ורוקדים
בשירת ובכן צדיקים וכו' וידע כל פעול וכו'.
äçðî
íéìéçúîסדר קרבנות ,אשרי ובא לציון ,חצי קדיש בנוסח של מנחה
של שבת ,ואז הש"ץ מתעטף בטלית.
ק .המנהג לשורר ב'תתקבל' ,הוא מנהג חדש שלא היה באומן וגם לא מקדמת דנא הן בירושלים
והן במירון.
èì äðùä ùàøã ïåùàø íåé úéøçù úìôú ¹ åðâäðî
>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>
úàöåäס"ת ואמירת 'ואני תפלתי ובריך שמיה' כמו בכל שבת .אין
אומרים 'ה' ה' לפני קריאת התורה.
÷ úàéøהתורה בפרשת 'האזינו' והטעמים כמו בכל שבת,
ë"çàåתפלת מנחה של ראש השנה ,ומוסיפים מה ששייך לשבת.
úøæçהש"ץ עד אחרי קדושה ,בנוסח של מנחה של שבתר.
øçàìחזרת הש"ץ :אין אומרים 'אבינו מלכינו' כיון שהוא שבת ,אלא
אומרים תיכף אחרי חזרת הש"ץ 'לדוד ה' אורי' וקדיש תתקבל.
ואין אומרים 'צדקתך' .ואח"כ 'עלינו' וקדיש יתום.
ïéàאומרים פרקי אבות ולא ברכי נפשי.
ïéàאומרים היום 'תשליך' ואין ללכת לנהר ,כיון שהוא שבת ,אלא
למחרתו.
' íéìëåàסעודה שלישית' ומזמרים כל הזמירות של סעודה ג' כמו
בכל שבתש.
ר .בירושלים נהגו בנוסח של חול ,אף עכ"פ בשנה זו שהוא שבת ,לכו"ע בנוסח שבת.
ש .כשמגיע זמן שקיעת החמה – אסור להמשיך לאכול או לשתות שום דבר! אפילו כשזה
באמצע סעודה עם חלה .וכל שכן שאסור להתחיל לאכול אחרי השקיעה .כי אז מחוייבים
בקידוש של הלילה ,והרי אסור לאכול לפני קידוש .ולכן אינו דומה לסעודה שלישית של כל
השנה שאפשר להמשיך אל תוך הלילה.
åðâäðî À äðùä ùàøã éðù ìéì áéøòî î
<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<
מעריב ליל שני דראש השנה
õ"ùäמתעטף בטלית ,ומתחיל 'ברכו' בנוסח ימים הנוראים .אין אומרים
את הפיוטים הנדפסים במחזור לערבית .לאחר ברכת השכיבנו,
אומרים הפסוק 'תקעו וכו' ,חצי קדיש ,תפלת הלחש של ראש השנה.
:ùéã÷áאומרים 'לעילא ולעילא'' .מכל ברכתא' ולא 'מן כל'' .עושה
השלום'.
íåéñáתפלת הלחש :הש"ץ מתחיל 'לדוד מזמור' ,והש"ץ אומר פסוק
ראשון והקהל חוזר אחריו ,ואחר כך פסוק שני וכן הלאה עד
סוף המזמור,
÷ ùéãשלם .למנצח על הגתית ,קדיש יתום וברכו .עלינו וקדיש יתום.
øçàìהתפילה מאחלים 'א גוט יום טוב' .ורוקדים כאמור אחרי תפלת
מוסף.
שחרית יום שני דראש השנה
õ"ùäמתחיל מ'אדון עולם' בנוסח הידוע לימים נוראים.
íåéñáנשמת וכו' הש"ץ של שחרית נעמד אצל הבימה ,ומנגן התנועה
הידועה ,ובסיומה צועק תיבת המלך ,וכל הקהל אומרים גם
תיבת 'המלך' בקול רם ,ונהגו למחוא כפיים אז.
àî äðùä ùàøã éðù íåé úéøçù ¹ åðâäðî
>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>
éøçàåזה הולך השליח ציבור ונעמד ליד העמוד וממשיך סדר התפילה.
øçàìישתבח לפני קדיש ,פותחים הארון ,והחזן אומר פסוק ראשון
של 'שיר המעלות' ואחר כך אומר אותו הקהל ,וכן הלאה עד
סוף המזמור.
éøçàברכו :החזן ממשיך לבדו ברוך וכו' אור עולם וכו' אמר ויהי,
ואחר כך מתחיל הקהל 'ברוך וכו' ,המאיר לארץ וכו' .ומדלגים
על כל היוצרות שיש עד חזרת הש"ץ.
ä"øã 'á íåé úéøçù õ"ùä úøæç
úøæçáהש"ץ אומרים את כל הפיוטים כנדפס במחזור ליום שני כשחל
יום א' בשבת] .קצר המצע מהשתרע כאן לסדר סדר אמירתם
וחלוקת הקטעים[ .אך מדלגים על הפיוט 'שבתי וראה' שלפני 'ובכן
ויהי בישורון וכו' .וכן על הפיוטים שיש בתוך הקדושה.
ïîåàáובירושלים לא נהגו למחוא כפים ב'המלך הקדוש'.
éøçàחזרת הש"ץ :פותחים הארון ואומרים 'אבינו מלכנו' .והקטעים
מ'החזירנו' עד 'הצמח' ,החזן אומר קטע אחד ואחר כך אומר
אותו הקהל.
íéøâåñהארון .אומרים 'לדוד ה' אורי' וקדיש תתקבל .שיר של יום
וקדיש יתום.
åðâäðî À äðùä ùàøã éðù íåé úéøçù áî
<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<
÷äøåúä úàéø
íéçúåôהארון ואומרים :אתה הראת וכו' ,ה' ה' שלוש פעמים ,ושאר
התפלות הנדפסים במחזור.
íéàéöåîשני ספרי תורה ,הש"ץ נוטל הס"ת שיקראו בו קריאת היום
ואומר בניגון של ימים נוראים' :שמע ישראל וכו' אחד וכו'
'קדוש ונורא שמו' 'גדלו וכו'.
éàáâäאומר 'ויעזור וכו' בנוסח הימים נוראים.
ú"ñáהראשון קוראים בטעמים של ימים הנוראים 'וה' פקד את שרה'
]בראשית כא ,א -לד[ .ומחלקים לחמשה עליות כפי המסומן
במחזור .ונותנים עליה :לבעל שחרית ולבעל תוקע ולבעל מוסף .אומרים
ברכות התורה בנוסח של ימים נוראים.
éîשבירך אומרים בנוסח של ימים נוראים ,ומוסיפים ויכתבהו וכו'.
לחולה אין אומרים 'יו"ט הוא מלזעוק'.
øçàìהקריאה ,מניחים הס"ת השני על הבימה ,והבעל קורא אומר חצי
קדיש בנוסח הימים נוראים ,מגביהים וגוללים את הס"ת הראשון,
וקוראים למפטיר בס"ת השני' ,ובחודש השביעי' ]במדבר כט ,א -ו[.
øçàìהקריאה מגביהים וגוללים הס"ת השני ,והמפטיר אומר ברכת
ההפטרה ,ומפטירים 'ויהי איש' עד 'וירם קרן משיחו' ]שמואל
א ,א ,א -כח .ובפרק ב ,א -י[ .המפטיר מברך ברכות ההפטרה ומזכיר
של ראש השנה ,ומסיים מלך על כל וכו'.
âî äðùä ùàøã éðù íåé úéøçù ¹ åðâäðî
>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>
íéçéðîאת ספרי התורה על הבימה ,ומכסים אותם בטלית .ונהגו
לעשות 'הפסקה' לזמן קצר.
åøäæðאנ"ש מאוד לא לטעום כלום קודם התקיעות בראש השנה
כפשטות ההלכה ,וכמקובל כן מזמן רבינו ,וראה בשיש"ק חלק
א' סימן תרכ"ט הסיפור עם הירש בער ת ,ובדבר זה היו נזהרים בשעתו
כל החסידים ההולכים בדרך הבעל שם טוב הקדוש א.
ת .ראה שם" :ובמיעוט זמן של חדשים ספורים בלבד מעת שנכנס רבינו לגור באומאן ,הצליח
רבנו כל כך להשפיל את האפיקורסים ואף להכניס בהם מעט אמונה ,עד שבימי ראש השנה
של שנת תקע"א כבר התפללו האפיקורסים במנינו של רבנו ,וכבר היה בהם כזה ריח של אמונה,
עד שכשבאה המשרתת של הירש בער לקרוא לו שילך לשתות תה קודם תקיעת שופר -ענה
טרינקען ֵקיין ֵטיי!" " -קודם התקיעות לא אלך ואמר להַ " :פאר ִדּי ְ ִ
תּקיעוֹת ֶוועל ִאי" ִני ְשׁט ֵגיין ְ ִ ְ ֶ
לשתות כלל תה!".
א .ופוק חזי גבורתא דמרך ,שאחד כזה שהיה נמצא ושקוע עמוק מאוד בהשכלה ובאפיקורסות
גדולה רח"ל ,ואף על פי כן יכול היה רבינו לעשות ולעסוק עימו ולהכניס בו אמונה פשוטה
כזאת שכבר יאחז בדבר מעלה זה ,להתנהג כעיקר ההלכה ולבלי לשתות קודם התקיעות.
ואין אנו רוצים ח"ו לקטרג ולעורר דינים על מה שכמה התירו זאת כיום לעצמם ,וכמעט
אשר נהיה אצלם הדבר כהיתר גמור למהר לעשות קידוש אחרי תפילת שחרית ולאכול
ולשתות קודם תקיעת שופר ,ובזמננו באומאן תיכף אחר קריאת התורה הלכו כולם בלי יוצא
מהכלל ממש לטבול במקווה בזריזות קודם התקיעות ,וחזרו והתחילו 'למנצח' בהתעוררות
גדול ,ולא עלה על דעת מאן דהוא לעשות קידוש ולאכול או לשתות ח"ו לפני התקיעות,
ואפילו חולה שהיה חייב ומוכרח בזה היה הולך מקודם למורה הוראה לשאול שאלתו האם
מותרת לו האכילה .ובדבר זה היו נזהרים בשעתו כל החסידים ההולכים בדרך הבעל שם
טוב הקדוש .ובילדותי בגראדז'יסק היה אחד מבעלי הבתים שנחלה ונחלש ,ושלח לשאול את
רב העיר האם יכול להקל בדבר לשתות קודם התקיעות ,ופסק הרב שילכו לביתו לתקוע
שם עבורו תקיעת שופר ,בכדי שלא ישתה קודם התקיעות .וכיום נהיתה אמונה פשוטה זו
קלה בעיני כמה ,והולכים ועושים קידוש תיכף לאחר תפילת שחרית ,וגם משוחחים ומדברים
אז דברים בטלים) .רל"י(.
åðâäðî À äðùä ùàøã éðù íåé úéøçù ãî
<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<
øôåù úòé÷ú
ìòáäתוקע נעמד ליד הבימה ,ומתחיל בקול רם "למנצח לבני קורח
מזמור" ואח"כ כל הקהל אומרים בהתעוררות את כל הקפיטל
שבע פעמים ,ולאחר שמסיימים לאמרו שבע פעמים ,מתחיל הבעל
תוקע מהפסוק 'עלה אלוקים בתרועה' .ואחר כך אומר הפסוק 'מן
המצר וכו' ,ואחרי זה הקהל אומר פסוק זה ,וכך אומרים בשאר
הפסוקים של קר"ע שט"ן.
äìéôúäלבעל תוקע ,אומר אותה בלחש.
íéñëîאת השופר והבעל תוקע מחזיק את השופר ביד ימינו ,ומברך
'לשמוע קול שופר' ושהחיינו .והקהל עונים אמן ,אך אין אומרים
'ברוך הוא וברוך שמו'.
àìנהגו לומר את ה'יהי רצון' שבין התקיעות.
øçàìהתקיעות :החזן של מוסף נעמד ליד הבימה ואומרים' :אשרי
העם וכו' ,אשרי וכו' ,הש"ץ לוקח את הספר תורה שקראו בו מפטיר
ואומר 'יהללו וכו' בנוסח של ימים נוראים ,לדוד וכו' .ומכניסים את
הס"ת לארון הקודש.
óñåî
õ"ùäמתחיל הנני העני וכו' בהתעוררות גדולה ,ואחר כך אומר בלחש
התפילה לש"ץ ,חצי קדיש ,ותפלת הלחש של מוסף.
íéò÷åúתשר"ת תש"ת תר"ת בתפילת הלחש של מוסף אחרי ברכות:
מלכיות ,זכרונות ,שופרות.
äî äðùä ùàøã éðù íåé úéøçù ¹ åðâäðî
>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>
óñåî ìù õ"ùä úøæç
øãñאמירת הפיוטים וחלוקת הקטעים ,לא נוכל לפרט במסגרת זו ,אך
נציין את הקטעים שאנו נוהגים לדלג עליהם :הפיוט 'אומץ אדירי'
שלפני 'ובכן ויהי בישורון מלך' .וכן מדלגים על הפיוטים הארוכים
שלפני מלכויות ,זכרונות ושופרות.
éáâìהפיוטים שיש ב'כתר' ,אזי לפנים נהגו שכל הציבור אומר אותם,
ומשם מה לאחרונה נשתקע הדבר ,ורק הש"ץ אומר אותם
ומסיים בכל קטע בנוסח הידוע.
òéâîùëהש"ץ ל'עלינו' פותחים הארון ,והקהל אומרים עם הש"ץ
עלינו מלה במלה בלחש ,וכשמגיע ל'שלא שם חלקנו' סוגרים
הארון ,ופותחים שוב כשמגיע ל'ואנחנו כורעים' .ואז הש"ץ והקהל
כורעים ונופלים על פניהם על הרצפה ,ואומרים 'ואנחנו כורעים
ומשתחוים ומודים לפני מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא' ואז
קמים וממשיכים עד 'אין עוד'.
øçàìחזרת הש"ץ :קדיש תתקבל ,קוה וכו' וקדיש דרבנן .עלינו וקדיש
יתום .אנעים זמירות וקדיש יתום.
øçàìהתפילה מאחלים 'א גוט יום טוב וגמר חתימה טובה' .ורוקדים
בשירת ובכן צדיקים וכו' וידע כל פעול וכו'.
äçðî
õ"ùäמתעטף בטלית ,ומתחילים סדר קרבנות ,אשרי ובא לציון ,חצי
קדיש בנוסח של מנחה של שבת ,ותפילת מנחה של ראש השנה.
åðâäðî À äðùä ùàø éàöåî åî
<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<
úøæçהש"ץ עד אחרי קדושה ,בנוסח של מנחה של שבת.
øçàìחזרת הש"ץ :פותחים הארון ואומרים 'אבינו מלכנו' .והקטעים
מ'החזירנו' עד 'הצמח' ,החזן אומר קטע אחד ואחרי זה אומר
אותו הקהל .לאחר אבינו מלכנו ,סוגרים הארון .לדוד ה' אורי וקדיש
תתקבל .עלינו וקדיש יתום.
êéìùú
øçàìתפילת מנחה קודם השקיעה ,הולכים לנהר או למקור מים אחר
ואומרים תשליך.
éøçàתשליך ,נהגו בירושלים לחזור לבית הכנסת בשירה וזמרה
ברחוב העיר ב.
מוצאי ראש השנה
:úéáøòמתחילים למנצח וכו' .ערבית של חול .אתה חוננתנו.
íéæéøëîשיש לומר 'המלך הקדוש' ו'המלך המשפט' ושאר ההוספות
לעשרת ימי תשובה.
ב .ראה ב'שיח שרפי קודש' חלק א' סימן רל"ז" :אחרי תפלת המנחה של היום הראשון של
ראש השנה היתה דרך רבינו תמיד לילך להנהר הגדול לומר שם 'תשליך' )מלבד בראש השנה
של שנת תק"ע( ואחר כך היה אומר ומגלה תורה .בראש השנה של שנת תקע"ג כבר באו רוב
אנשי שלומנו לקבל ולשמוע תורה מפי מוהרנ"ת ,כי ראו והבינו שהוא התלמיד שקיבל ביותר
מרבינו ז"ל; ומיני אז כבר היה כן בשאר כל השנים".
æî äéìãâ íåö ¯ éøùú 'â ¯ éðù íåé ¹ åðâäðî
>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>
יום שני -ג' תשרי -צום גדליה
íéîéëùîבעוד ליל לומר סליחות לצום גדליה.
õ"ùäמתעטף בטלית ומתחילים אשרי וכו' חצי קדיש ,לך ה'
וכו' .וממשיכים באמירת הסליחות לפי סדר האמור ביום
ראשון דסליחות.
' ïåîæôהורית דרך תשובה' ,ופזמון 'זכור ברית' -אומרים אותו פיסקא
פיסקא חזן וקהל כסדר האמור ביום ראשון בפזמון במוצאי מנוחה.
úéøçù
øçàìישתבח לפני חצי קדיש ,פותחים הארון ,והש"ץ אומר פסוק
ראשון של 'שיר המעלות' ואחר כך אומר אותו הקהל ,וכן הלאה
עד סוף המזמור.
õ"ùä úøæç
òéâîùëהש"ץ לאמירת 'זכרנו' 'מי כמוך' 'וכתוב' 'בספר' -אזי הציבור
אומר אותו עמו.
éøçàחזרת הש"ץ :אומרים תחנון ,והוא רחום וכו' .ולפני קדיש פותחים
הארון ואומרים אבינו מלכנו ,ובקטעים' :אבינו מלכנו החזירנו'
עד 'זכרנו לסליחה ומחילה' -הש"ץ אומר קטע אחד והקהל חוזר
אחריו .בסיום אבינו מלכנו סוגרים הארון ,ואומרים ,לדוד ה' אורי,
והש"ץ אומר חצי קדיש.
åðâäðî À äéìãâ íåö ¯ éøùú 'â ¯ éðù íåé çî
<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<
÷äøåúä úàéø
íéçúåôהארון ומוציאים ס"ת ,ואומרים :ויהי בנסוע הארון וכו' ,ה'
ה' ,שיר למעלות וכו' ,בריך שמיה וכו'.
íéàøå÷åהקריאה לתענית ציבור -ויחל ]שמות לב ,יא -יד .לד ,א -י[.
ומחלקים לשלושה עליות .ואין לתת עליה למי שלא צם.
' :íé÷åñôáשוב מחרון אפך והנחם על הרעה לעמך' ,וכן 'ה' ה' וכו'
עד 'לא ינקה' ,וכן 'וסלחת לעוננו ולחטאתנו ונחלתנו' -
בכל אלה אזי לפני שהבעל קורא אומר אותם ,הקהל אומר אותם בקול
רם ,ואחר כך קורא אותם הבעל קורא.
øçàìקריאת התורה :הבעל קורא אומר חצי קדיש ,מגביהים וגוללים
את הס"ת ,ואומרים אשרי וכו' כסדר התפילה ביום שיש
קריאת התורה.
äçðî
õ"ùäמתעטף בטלית ,ומתחילים בסדר הקרבנות ,אשרי ,חצי קדיש.
÷ úàéøהתורה :מוציאים ס"ת ואומרים הכל כמו בשחרית עם ה' ה',
וקוראים בפרשת ויחל וכסדר הקריאה בשחרית .אין לתת
עליה למי שלא צם.
øçàìקריאת התורה :אין אומרים קדיש! ולאחר הגבהת וגלילת הס"ת,
אזי מי שקיבל עליה של מפטיר אומר ברכת ההפטרה ,ואומרים
ההפטרה של תענית ציבור ,ולאחר ההפטרה אומר המפטיר ברכות
ההפטרה עד 'מגן דוד'.
èî äéìãâ íåö ¯ éøùú 'â ¯ éðù íåé ¹ åðâäðî
>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>
õ"ùäאמר 'יהללו' והקהל עונה הודו וכו' לדוד מזמור וכו' ,ומכניסים
הס"ת לארון הקודש ,והש"ץ אומר חצי קדיש ,ומתחילים
שמונה עשרה.
úìôúáהלחש של שמונה עשרה אומרים 'עננו' בברכת שומע תפילה.
õ"ùä úøæç
õ"ùäאומר 'עננו' בין ברכת גואל ישראל לברכת רפאנו.
íéðäëäנושאים כפיהם .ובמקום שאין כהנים או שאינם עולים לדוכן,
אומר הש"ץ אלוקינו ואלוקי וכו' .ואם מתפללים מנחה גדולה,
אין נושאים כפיהם.
øçàìחזרת הש"ץ :אומרים תחנון עד אחר נפילת אפים ,פותחים הארון
ואומרים אבינו מלכנו כסדר האמור בתפלת שחרית ,שומר ישראל
וכו' ,לדוד ה' אורי ,והש"ץ אומר קדיש תתקבל ,עלינו וקדיש יתום.
äáåùú éîé úøùò
åâäðאנ"ש להתענות חצי יום בעשרת ימי תשובה ,וכמ"ש רבי נתן
מרבינו ז"לג.
íéøîåàסליחות בכל יום של עשרת ימי תשובה ,חוץ משבת.
ג .ראה ליקוטי הלכות ,ראש השנה ה"ב אות ח; כוכבי אור אנשי מוהר"ן ח"ג אות ל"ד.
åðâäðî À éøùú 'ã ¯ éùéìù íåé ð
<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<
יום שלישי -ד' תשרי
íéøîåàסליחות ליום שני של עשי"ת .הש"ץ מתעטף בטלית ומתחילים
אשרי וכו' חצי קדיש ,לך ה' וכו' .ממשיכים באמירת הסליחות
לפי סדר האמור ביום ראשון דסליחות .בפזמון 'בין כסה לעשור' אומרים
חזן וקהל ,וכסדר האמור ביום ראשון דסליחות בפזמון 'במוצאי מנוחה'.
úéøçù
øçàìישתבח לפני חצי קדיש ,פותחים הארון ,והש"ץ אומר פסוק
ראשון של 'שיר המעלות' ואחר כך אומר אותו הקהל ,וכן הלאה
עד סוף המזמור.
òéâîùëהש"ץ לאמירת 'זכרנו' 'מי כמוך' 'וכתוב' 'בספר' -אזי הציבור
אומר אותו עמו.
:õ"ùä úøæç øçàìתחנון כסדר של כל יום עד אחרי נפילת
אפים ,ופותחים הארון ואומרים אבינו מלכנו .בקטעים' :אבינו
מלכנו החזירנו' עד זכרנו לסליחה ומחילה' -הש"ץ אומר קטע אחד
והקהל חוזר אחריו .סוגרים הארון ,שומר ישראל וכו' ,לדוד ה' אורי,
והש"ץ אומר חצי קדיש.
äçðî
øçàìחזרת הש"ץ :תחנון ואחרי נפילת אפים פותחים הארון ואומרים
אבינו מלכנו .בקטעים' :אבינו מלכנו החזירנו' עד זכרנו
àð éøùú 'ä ¯ éòéáø íåé ¹ åðâäðî
>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>
לסליחה ומחילה' -הש"ץ אומר קטע אחד והקהל חוזר אחריו.
סוגרים הארון ,שומר ישראל וכו' ,לדוד ה' אורי ,והש"ץ אומר קדיש
שלם .עלינו וקדיש יתום.
יום רביעי -ה' תשרי
úåçéìñליום שלישי של עשי"ת ,וסדרו כאמור ביום שלישי .פזמון
'יחביאנו' ,אומרים אותו פיסקא פיסקא חזן וקהל כסדר האמור
ביום ראשון בפזמון במוצאי מנוחה.
øãñתפילת שחרית ומנחה -כאמור ביום הקודם.
יום חמישי -ו' תשרי
íéøîåàאת הסליחות של éùéîç íåéשל עשי"ת ]ולא של יום רביעי
לעשי"ת![ ,כיון שנאמרים בהם 'שלוש עשרה מדות' המתאימים
להיאמר בימי שני וחמישי שהם ימי רחמים .ולמחר ביום שישי ,אומרים
את הסליחות של 'יום רביעי' של עשי"ת שהרי לא אמרו אותם אתמול.
åøãñכאמור בימים הקודמים .פזמון 'ה' ה'' ,אומרים אותו פיסקא פיסקא
חזן וקהל כסדר האמור ביום ראשון בפזמון במוצאי מנוחה.
úéøçùכסדר האמור בימים הקודמים.
ïåðçúכסדר של כל יום חמישי ,אחרי תחנון לפני קדיש פותחים הארון
ואומרים אבינו מלכנו .בקטעים' :אבינו מלכנו החזירנו' עד זכרנו
åðâäðî À éøùú 'æ ¯ éùéù íåé áð
<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<
לסליחה ומחילה' -הש"ץ אומר קטע אחד והקהל חוזר אחריו .סוגרים
הארון ואומרים לדוד ה' אורי ,והש"ץ אומר חצי קדיש.
÷ :äøåúä úàéøפותחים הארון ומוציאים ס"ת ,ואומרים :ויהי בנסוע
הארון וכו' ,ה' ה' ,שיר למעלות וכו' ,בריך שמיה וכו' .וקוראים
בפרשת האזינו ,וכמו בכל יום חמישי.
יום שישי -ז' תשרי
íéøîåàסליחות ליום רביעי של עשי"ת ]ולא של יום חמישי![ .פזמון
'ישמיענו' ,אומרים אותו פיסקא פיסקא חזן וקהל כסדר האמור
ביום ראשון בפזמון במוצאי מנוחה.
,úéøçùכסדר האמור ביום רביעי.
שבת שובה
äçðîáערב שבת אין אומרים 'אבינו מלכנו'.
:úéáøòב'מגן אבות' אומרים 'המלך הקדוש'.
úéøçù
øçàìישתבח לפני חצי קדיש ,פותחים הארון ,והש"ץ אומר פסוק
ראשון של 'שיר המעלות' ואחר כך אומר אותו הקהל ,וכן הלאה
עד סוף המזמור.
âð äáåù úáù ¹ åðâäðî
>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>
òéâîùëהש"ץ לאמירת 'זכרנו' 'מי כמוך' 'וכתוב' 'בספר' -אזי הציבור
אומר אותו עמו.
ïéàאומרים 'אבינו מלכנו'.
÷äøåúä úàéø
úòùáפתיחת הארון אומרים :אתה הראת וכו' ויהי בנסוע וכו' שיר
למעלות וכו' ויהי רצון וכו' המיוחד לעשי"ת ,בריך שמיה וכו'.
ïéàמוסיפים עליות ב'שירה' ,ומשביעי ואילך אפשר להוסיף .חלוקת
עליות חמישי ושישי ,כמו שמסומן בחומש.
äèîáאפרים כתב לתת את המפטיר לאדם חשוב ,ולא הקפידו על
זה אצלינו.
' íéøîåàאב הרחמים'.
,óñåîáמוסיפים את הקטעים השייכים לעשי"ת .כשמגיע הש"ץ לאמירת
'זכרנו' 'מי כמוך' 'וכתוב' 'בספר' -אזי הציבור אומר אותו עמו.
äçðî
âäðîאנשי שלומנו לומר בשבת תשובה כל התהילים בציבור קודם
תפילת המנחה.
íéìéçúîסדר קרבנות וכו' אשרי ובא לציון ,הש"ץ אומר חצי
קדיש ,ואז מתעטף עם הטלית ,ואומרים ואני תפילתי וכו',
åðâäðî À íéøåôéëä íåé áøò ãð
<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<
פותחים הארון ,ïåøàä úçéúôá 'ä 'ä íéøîåà ïéàåואומרים ויהי
בנסוע וכו' בריך שמיה וכו',
òéâîùëהש"ץ לאמירת 'זכרנו' 'מי כמוך' 'וכתוב' 'בספר' -אזי
הציבור אומר אותו עמו.
øçàìחזרת הש"ץ :צדקתך ,לדוד ה' אורי ,קדיש תתקבל .אין אומרים
אבינו מלכנו .עלינו וקדיש יתום .אין אומרים פרקי אבות ולא
ברכי נפשי.
ù"öåî úéáøò
' íéìéçúîלמנצח בנגינות מזמור שיר וכו' ,הש"ץ אומר חצי קדיש,
והוא רחום וכו' ברכו וכו'.
øçàìשמונה עשרה אומר הש"ץ קדיש תתקבל .ואין אומרים 'ויהי
נועם' ואתה קדוש.
ערב יום הכיפורים
úåçéìñלערב יום כיפור :הש"ץ מתעטף בטלית ומתחילים אשרי וכו'
חצי קדיש ,לך ה' וכו' .ממשיכים באמירת הסליחות לפי סדר
האמור ביום ראשון דסליחות .פזמון 'ירצה'' ,אומרים אותו פיסקא פיסקא
חזן וקהל כסדר האמור ביום ראשון בפזמון במוצאי מנוחה.
äð íéøåôéëä íåé áøò ¹ åðâäðî
>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>
:úéøçùלאחר חזרת הש"ץ :לדוד ה' אורי וקדיש שלם ,ואין אומרים
תחנון ואבינו מלכנו .אין אומרים למנצח .אין אומרים תפילה
לדוד ובית יעקב בשיר של יום.
ùéנוהגים שהגבאי מחלק בבית הכנסת עוגת דבש לציבור .אך לא ידוע
לנו על אנ"ש שהקפידו לקיים זאת.
øåôéë íåé áøò ìù äçðî
íéììôúîמנחה בעוד היום הגדול בזמן מנחה גדולה או קצת
אחר כך.
äçðîáלובשים בגדי שבת ולא בגד לבןד.
' 'ìáàאינו ניגש לעמוד במנחה.
õ"ùäאינו מתעטף בטלית.
ïéàאומרים 'הודו' ומתחילים סדר קרבנות וכו' וכדרך שמתפללים תפלת
חול .אך קודם 'אלוקי נצור' מוסיפים וידוי וכו' כנדפס במחזור.
øçàìחזרת הש"ץ ,אומרים לדוד אורי ,קדיש תתקבל .ואין אומרים
תחנון ואבינו מלכנו .עלינו וקדיש יתום.
áøòáיום כיפור ]לאחר תפלת מנחה[ נוהגים ללקות המלקות כנהוג ה.
ד .כך נהגו אנ"ש מקדמת דנא ,ומה שיש לובשים אז בגדי לבן ,נראה שנובע מאלו ששהו
במירון וכדו' והגיעו כבר מבעוד יום ,והיה קשה להם לקחת עמהם גם הבגדים של שבת .וכמו
שהמצב היום באומן כשיש שבת סמוכה לר"ה אזי הרבה לובשים הבגד הלבן מסיבה הנ"ל.
ה .כן נהגו באומן ,וכן המנהג בשאר קהילות אנ"ש.
åðâäðî À éøãð ìë åð
<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<
ú÷ñôîä äãåòñ
äáøäנוהגים לאכול 'קרעפלאך' בסעודה זו .אך לא ידוע אם אנ"ש
הקפידו על זה בפרט באומן.
íòôהזמין מוהרנ"ת את רבי אבא'לע העשיר שיבוא לשהות אצלו
øécÄ ééaÇ øòîàè
Æ È ?àøBî
È eèñàä"À È ñàåå
ביום כפור ,ואמר לוÈ :
÷" - "!LéôÄ òðééìוכי מה
Æ Å À ïaàä
À È eèñòåå
À Æ øéîÄ ééaÇ ¯ LéôÄ òñéBøâ
Æ À eèñàä
À È
ו
אתה מפחד? אם בביתך יש לך דגים גדולים עבור הסעודה המפסקת
-אצלי יהיו לך דגים קטנים!" -כאומר לו שלא יביט על העניות
השוררת בביתו ,ויבוא בכל זאת לשהות אצלו ביום הכפורים; לא ידוע
אם לבסוף אכן היה אצל מוהרנ"ת:
כל נדרי
íéôèòúîבטלית מבעוד יום ,וממשיכים ללבשו בכל התפילות של
יום כיפור עד מוצאי יום כיפור.
' íéøîåàתפילה זכה' קודם כל נדרי.
ו .ראה בתוספות עבודה זרה דף ה' ע"ב ד"ה 'וכדברי'" :ביום הכיפורים רגילים בעופות ודגים
ודברים קלים ,כדאמרינן בבראשית רבה )פרשה יא( עובדא בההוא חייטא דזבן חד נונא בתריסר
דינרי"; ובטור אורח חיים סימן תר"ד" :נוהגין להרבות בו ]בערב יום הכיפורים[ בסעודה ,ומביא
במדרש )פסיקתא רבתי פכ"ג( מעשה בשוטר העיר שאמר לעבדו' :קנה לי דגים' ,ולא מצא אלא
דג אחד ,ונתן בו זהוב ,והיה שם יהודי חייט והוסיף עליו ,עד שהעלוהו לחמישה ,ונשאר לחייט.
בא העבד אל אדוניו וסיפר לו כל המאורע ,שלח השוטר אחר החייט ואמר לו' :מה מלאכתך?';
אמר לו' :חייט' .אמר לו' :ולמה קנית דג שווה זהוב בחמישה זהובים ,ולא עוד ,אלא שלקחתו
מיד עבדי ששלחתיו לקנותו לי?'; השיב לו' :והיאך לא אקננו אפילו בעשרה כדי לאוכלו ביום
æð éøãð ìë ¹ åðâäðî
>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>
íéìéçúîתפלת כל נדרי ]עשר דקות בערך[ לפני השקיעה .פותחים
את הארון ,ומשאירים אותו פתוח עד לאחר שמכניסים את
הס"ת בחזרה ,ומוציאים שני ספרי תורה ,ונותנים אותם לשני אנשים
חשובים ונעמדים לשני צדדי הש"ץ עד אחרי ברכת שהחיינוז.
õ"ùäמתחיל בקול חזק הפסוק 'אור זרוע לצדיק וכו' ,והקהל אומר
אותו שלוש פעמים .ואחר כך אומרים כולם ביחד 'קם רבי
שמעון וכו' ,והש"ץ מסיים בנוסח הידוע 'מקוה ישראל וכו' וכופל
תיבות 'מושיעו ודאי'.
øçàåכך מתחיל הש"ץ 'על דעת וכו' כל נדרי וכו' ,והקהל אומר עמו
בלחש ,וחזר על זה שלוש פעמים .אחר כך אומר הש"ץ שלוש
פעמים 'ונסלח וכו' ואח"כ הקהל אומר אותו שלוש פעמים .אחר כך
אומר 'סלח נא וכו' עד 'ויאמר' ,ואז הקהל אומר 'ויאמר ה' סלחתי
כדברך' שלוש פעמים בהתעוררות גדולה ,ואחר כך אומר אותו הש"ץ
שלוש פעמים בנוסח הידוע.
øçàåכך מתחיל הש"ץ בקול רם 'ברוך' ]של ברכת שהחיינו[ ואז הקהל
מברכים ברכת שהחיינו ,ולאחר שהצבור מסיימים את הברכה,
ממשיך הש"ץ בקול 'שהחיינו וכו'.
כזה שציוונו הקדוש ברוך הוא לאכול ולשתות ,ושאנו בטוחים שהקדוש ברוך הוא יכפר לנו
עוונותינו?' .אמר לו' :אם כן -יפה עשית'; ופטרו ,והלך לשלום"] .ומן הסתם כל זה אמור גם
לגבי הסעודה הראשונה של ערב יום כיפור[.
ז .רלו"י זצ"ל נהג להוציא שלושה ספרי תורה דייקא ,ונתנו לשלושה אנשים ,ולא הקפידו
שיעמדו מצדדי הש"ץ ,ועמדו כך לפני ארון הקודש.
åðâäðî À éøãð ìë çð
<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<
øçàכך עוברים אלו המחזיקים את הס"ת בין כל הציבור ,בכדי שינשקו
את הס"ת ולבקש מחילה על אשר פגמו בכבוד התורה.
íéøéæçîהס"ת לארון הקודש וסוגרים אותו ,ומתפללים תפלת ערבית
של יום הכפורים .בקריאת שמע ,אומרים 'ברוך שם וכו' בקול
רם .אחרי 'השכיבנו' קודם חצי קדיש ,אומרים 'כי ביום הזה וכו'.
äìéôúä øãñבלחש והפיוטים והסליחות שאחר כך ,הכל כנדפס במחזור
]לא נוכל במסגרת זו לפרט חלוקת הקטעים וסדר אמירתם[ .אך
אנו נוהגים לדלג הפיוטים' :אמנם אשמינו'' .אותך אדרוש'' .אתה מבין'.
ה' מנת חלקי'' .מיוחד באהיה'.
øçàìקדיש ,אומרים 'מזמור לדוד הבו וכו' וקדיש יתום וברכו ,עלינו
וקדיש יתום .החזן מנגן 'אדון עולם' בנוסח הידוע ח.
íéøîåàåארבעת המזמורים הראשונים של תהלים.
øçàåכך אומרים 'שיר היחוד' כסדר הנדפס במחזור ,והחזן אומר
פיסקא ראשונה והקהל אומר את הפיסקא השניה ,ואחר כך אומר
החזן את השלישית והקהל הרביעית ,וכן הלאה .ואחר כך קדיש יתום.
ואין אומרים 'אנעים זמירות'.
ïéàרוקדים לאחר התפילה.
ìéìáיום כיפור ,נהגו רוב הציבור לומר בצוותא את כל התהילים אחר
תפלת מעריב )מובא בלבוש סימן תריט סעיף ד ובמטה אפרים סימן תריט סעיף כב(
ח .משום מה נשתכח המנהג לנגן אז בציבור 'אדון עולם' ,למרות שכן נהגו באומן ,ואכן הנהיג
רלו"י בשנים האחרונות בירושלים לנגנו.
èð íéøåôéëä íåé ¹ åðâäðî
>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>
ואלו מאנשי שלומנו שהיו נזהרים בקימת חצות ביותר ,אמרוה אף הם
בציבור לפנות בוקר.
÷ úàéøשמע של המטה -כרגיל בכל לילה.
יום הכיפורים
úéøçù
õ"ùäמתחיל 'אדון עולם' בניגון המיוחד לכך .ברכות השחר ,קרבנות,
פסוקי דזמרה -כמו בשבת ובניגון המיוחד לימים נוראים.
øçàìנשמת וכו' ,הש"ץ של שחרית עומד אצל הבימה ,ומתחיל
'המלך' והקהל מוחא כפיים ,ואחרי זה נעמד ליד העמוד וממשיך
סדר התפילה.
øçàìישתבח לפני קדיש ,פותחים הארון ,והחזן אומר פסוק ראשון
של 'שיר המעלות' ואחר כך אומר אותו הקהל ,וכן הלאה
עד סוף המזמור.
éøçàברכו אומרים :ברוך וכו' אור עולם וכו' אמר ויהי ,סלח לגוי וכו',
חטאנו וכו' ,ומדלגים על הפיוט 'אז' ,ואחר כך אומרים המאיר
וכו' ,הפיוט 'ברוך שם וכו' מלכותו וכו' קדוש אדיר וכו' והאופנים וכו'.
úàéø÷áשמע אומרים 'ברוך שם וכו' בקול רם.
úøæçáהש"ץ אומרים את כל הפיוטים עד הפיוט המתחיל 'אדר יקר'.
åðâäðî À íéøåôéëä íåé ñ
<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<
íùîåוהלאה אזי אם אין פנאי כל כך ,מדלגים קצת כדלהלן :אומרים
רק את הקטעים הנדפסים באותיות גדולות עד הפיוט 'אמרו
לאלוקים' .וכן מדלגים על הפיוטים' :אלי שחק' ואומרים רק 'ובכן
שרפים וכו' ומהללים ,ומתחילים 'לאל עורך דין וכו' .וכן לאחר 'ובכן
יתקדש וכו' והיכלך' ,מדלגים כל הפיוטים עד 'ובכן תן פחדך'.
ïîåàáובירושלים לא נהגו למחוא כפים ב'המלך הקדוש'.
éøçàחזרת הש"ץ :פותחים הארון ואומרים 'אבינו מלכנו' .והקטעים
מ'החזירנו' עד 'הצמח' ,החזן אומר קטע אחד ואחר זה אומר
אותו הקהל.
íéøâåñהארון .לדוד ה' אורי וקדיש תתקבל .שיר של יום וקדיש יתום.
÷äøåúä úàéø
íéçúåôהארון ואומרים :אתה הראת וכו' ,ה' ה' ,והתפילות
הנדפסים במחזור.
íéàéöåîשני ספרי תורה ,הש"ץ נוטל הס"ת שיקראו בו קריאת היום
ואומר בניגון של ימים נוראים' :שמע ישראל וכו' אחד וכו'
'קדוש ונורא שמו' 'גדלו וכו'.
éàáâäאומר 'ויעזור וכו' בנוסח הימים נוראים.
ú"ñáהראשון קוראים בטעמים של ימים הנוראים 'וידבר וגו' אחרי
מות' ]ויקרא טז ,א -לד[ .ומחלקים לשישה עליות כפי
àñ íéøåôéëä íåé ¹ åðâäðî
>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>
המסומן במחזור .ונותנים עליה לבעל שחרית ולבעל מוסף .ואין
להוסיף עוד עליות על השישה.
íéøîåàברכות התורה בנוסח של ימים נוראים.
' éîשבירך' אומרים בנוסח של ימים נוראים .ומוסיפים 'ויכתבהו וכו'.
לחולה אין אומרים 'יו"ט הוא מלזעוק'.
øçàìהקריאה ,מניחים הס"ת השני על הבימה ,והבעל קורא אומר
חצי קדיש בנוסח הימים נוראים ,מגביהים וגוללים את הס"ת
הראשון ,וקוראים למפטיר בס"ת השני' ,ובעשור לחודש' ]במדבר כט ,ז -יא[.
øçàìהקריאה מגביהים וגוללים הס"ת השני ,והמפטיר אומר ברכת
ההפטרה ,ומפטירים 'ואמר סולו סולו עד כי פי ה' דיבר ]ישעיהו
נז ,יד -כא ,ובפרק נח ,א -יד[ .המפטיר מברך ברכות ההפטרה של יום הכפורים.
øåëæé
øçàìההפטרה וברכותיה ,מניחים את הספרי תורה על הבימה ומכריזים
'יזכור' .ונהגו שכל מי שאינו אומר יזכור יוצא מבית הכנסת.
øçàìיזכור ,הקהל נכנסים שוב לביהכנ"ס ,ואומרים 'אב הרחמים'.
ïæçäשל מוסף נעמד ליד הבימה ומתחיל בניגון 'אשרי יושבי וכו'
כמו בראש השנה ,הש"ץ לוקח את הספר תורה שקראו בו מפטיר
ואומר 'יהללו וכו' בנוסח של ימים נוראים ,לדוד וכו' ט.
ט .רלו"י היה אומר קודם 'קל מלא רחמים כללי' בנוסח הידוע ,ואח"כ אב הרחמים ומסיים
åðâäðî À íéøåôéëä íåé áñ
<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<
óñåî
õ"ùäמתחיל 'הנני העני וכו' בהתעוררות גדולה ,חצי קדיש,
ותפילת הלחש של מוסף.
óñåî ìù õ"ùä úøæç
øãñאמירת הפיוטים וחלוקת הקטעים ,לא נוכל לפרט במסגרת
זו .אך נציין את הקטעים שאנו נוהגים לדלג עליהם כשאין
פנאי כל כך :מהקטע 'אין ערוך אליך' ומתחילים 'אמרו לאלוקים'.
לאחר הקטע 'ליושב תהלות וכו' מדלגים 'אמיצי' ,ומתחילים ובכן
שרפים וכו' אלו לאלו וכו' ,ומדלגים על הקטע 'אילי מרום',
ומתחילים ונתנה תוקף וכו' .וממשיכים הכל כסדר הנדפס ,אך
מדלגים על הפיוט 'אתה מבין'.
éáâìהפיוטים שיש בתוך 'כתר' -אזי לפנים נהגו שכל הציבור אומר
אותם ,ומשם מה לאחרונה נשתקע הדבר ,ורק הש"ץ אומר אותם
ומסיים בכל קטע בנוסח הידוע.
òéâîùëהש"ץ ל'עלינו' פותחים הארון ,והקהל אומרים עם הש"ץ
עלינו מלה במלה בלחש ,וכשמגיע ל'שלא שם חלקנו' סוגרים
הארון ,ופותחים שוב כשמגיע ל'ואנחנו כורעים' .ואז הש"ץ והקהל
כורעים ונופלים על פניהם על הרצפה י .ואומרים 'ואנחנו כורעים
מ'ואומר כי דורש דמים' בנוסח הידוע ,ואח"כ מנגן 'אשרי' ומתחיל שוב מ'צדיק ה' בכל דרכיו
וכו'' יהללו וכו'.
י .והעיקר להניח דבר חוצץ בין הפנים לרצפה ,ולא בין הברכיים לרצפה!.
âñ íéøåôéëä íåé ¹ åðâäðî
>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>
ומשתחוים ומודים לפני מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא' ואז קמים
וממשיכים עד 'אין עוד' וכו'.
øãñהעבודה :אומרים אתה כוננת וכו' .בעת אמירת 'היו כורעים וכו',
כורע הש"ץ והקהל כורעים ונופלים על פניהם ,כדרך שאמרנו
ב'עלינו' .היכן שנדפס במחזור שאין צריך לכרוע -אין כורעים שם.
øçàìחזרת הש"ץ :קדיש תתקבלכ .אין אומרים 'אין כאלוקינו' ועלינו.
äçðî
íéìéçúîסדר קרבנות ,ואין אומרים אשרי ובא לציון ואין אומרים
קדיש -אלא מתחילים בהוצאת הס"ת ,ואין אומרים ואני
תפלתי וי"ג מדות והתפילות של עשי"ת ,אלא מתחילים ויהי בנסוע וכו'
וממשיכים כמו בשבת בבוקר.
÷ íéàøåבתורה בפרשת עריות שבאחרי מות ]ויקרא יח ,א -ל[ ,ומחלקים
לשלושה עליות ,והשלישי נקרא 'מפטיר יונה' ל.
÷ íéàøåבתורה ואומרים הברכות ומי שבירך -הכל בניגון הרגיל
של שבת.
éøçàהקריאה אין אומרים חצי קדיש .מגביהים וגוללים הס"ת והמפטיר
אומר ברכת ההפטרה ,ומפטירים כל ספר יונה ,ומוסיפים 'מי קל
כמוך וכו' .אחר כך אומר המפטיר ברכות ההפטרה על הסדר עד 'מגן דוד'.
כ .להעיר שהמנהג לשורר בקדיש תתקבל ,הוא מנהג חדש שלא היה מקובל באומן וגם לא
מקדמת דנא בירושלים ומירון.
ל .ואינו נחשב כ'מפטיר' כדי שיוכל כהן או לוי לקבל עליה זו.
åðâäðî À íéøåôéëä íåé ãñ
<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<
íéøîåàיהללו וכו' לדוד וכו' ,בנוסח של שבת .ומחזירים הס"ת
לארון הקודש.
õ"ùäאומר חצי קדיש בנוסח של יום חול ,ומתפללים תפילת הלחש
של מנחה של יום הכפורים.
úøæçהש"ץ :פותחים הארון והש"ץ מתחיל בנוסח של מנחה של שבת
עד 'מסוד וכו' ושם אומר בנוסח הידוע .אומרים כל הפיוטים
חוץ מ'אתה מבין'.
íéðäëäאינם נושאים כפיהם ,אלא הש"ץ אומר אלוקינו וכו'
יברכך וכו'.
éøçàחזרת הש"ץ :אבינו מלכנו ,לדוד ה' אורי ,קדיש תתקבל .ואין
אומרים עלינו.
äìéòð
ïîæתפלת נעילה -השתדלו להתחיל מזמן פלג המנחה מ.
íéìéçúîאשרי ובא לציון ,וחצי קדיש בנוסח המיוחד לנעילה.
íéæéøëîלפני תפלת הלחש לומר 'וחתמנו'.
úìôúáנעילה אומרים בזכרנו לחיים 'וחתמנו' במקום וכתבנו.
ב'וכתוב לחיים' אומרים 'וחתום' .ב'ספר חיים' אומרים
'ונחתם' במקום ונכתב.
מ .כמ"ש שעה"צ תרכג ה ,שאין להקדים מקודם .והשתדלו כן בכדי להספיק להתפלל במתינות
ולסיים בזמן ,ושיוכלו הכהנים לעלות לדוכן בזמן הראוי
äñ íéøåôéëä íåé ¹ åðâäðî
>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>
éðôìחזרת הש"ץ פותחים את הארון ,ונשאר פתוח עד אחרי
קדיש תתקבל.
íéøîåàכל הפיוטים והסליחות הנדפסים במחזור.
ïåîæôáה' ה' -אין אומרים ה' ה' בין כל קטע.
' íéøîåàאל מלך' גם לפני הקטעים :ספו ,קדוש ,שועתי.
íéðäëäנושאים כפיהם נ.
éáøלוי יצחק היה נזהר כאן בארץ ישראל לסיים תפילת נעילה באופן
כזה שיוכלו להתפלל תפילת ערבית של מוצאי יום הכפורים
תיכף בזמן ,ולבלי להאריך בה .וזאת מחמת טרחת הצבור העומדים
בתענית ,אשר לדבר גדול יחשב לבלי להטריח את הכלל להאריך
úîâò
Ç À È ïéé÷Å ïëàî
À Ç èLéð
À Ä íòðòé
Æ Æ ìàæÈ èéé÷îeøô
"Ç À À ïééî
בצום .באמרוÇ :
" - "Lôðהיראת שמים שלי לא תגרום לזולת שום עגמת נפש" .גם ÆÆ
לא היה מטריח את הצבור בחזרת שלש עשרה מידות בכל פעם,
להתחיל בכל פעם מתיבות 'אל הורית' ,ורק בסיומו היה מגביה קולו
כדי לכוין בה את תפילת הצבור .ואמר מפורש שנוהג כן כדי שלא
להטריח את כלל הצבור העומדים בתעניתם.
øçàìחזרת הש"ץ :אומרים אבינו מלכנו כסדר האמור בשחרית .הש"ץ
אומר שמע ישראל פעם אחת ,ואחר כך אומרים אותו הקהל.
הש"ץ אומר שלוש פעמים 'בקול ברוך שם וכו' ואחר כך אומרים אותו
הקהל שלוש פעמים .הש"ץ אומר 'ה' הוא וכו' שבע פעמים ואחר כך
נ .ונהגו להקל לשאת כפיים כל זמן בין השמשות.
åðâäðî À íéøåôéëä íåé åñ
<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<
אומרים אותו הקהל שבע פעמים .ואחר כך אומר הש"ץ פעם אחת 'ה'
מלך וכו' והקהל חוזר על זה.
íàעדיין לא הגיע זמן תפלת ערבית ,משוררים באיזה ניגון לפני קדיש
כדי שיוכלו להתפלל ערבית תיכף.
øçàכך הש"ץ אומר קדיש תתקבל ,ולאחר 'ואמרו אמן' תוקעים בשופר
תקיעה גדולה .ואפשר לתקוע בשופר אפילו כשהוא עדיין זמן בין
השמשות .ואומרים לשנה הבאה וכו' וממשיך תתקבל וכו' ס .וסוגרים הארון.
úéáøò
íéìéçúîלמנצח וכו' ומתפללים ערבית של חול בלי ההוספות והשינוים
של עשי"ת .ומוסיפים 'אתה חוננתנו'.
éøçàתפלת הלחש ,הש"ץ אומר קדיש תתקבל ,שיר המעלות וקדיש
יתום ,עלינו וקדיש יתום.
÷äðáì ùåãé
íéùã÷îהלבנה תיכף אחרי מעריב בעודם לבושים בבגדי לבן והטלית
ובמנעלי יום הכיפורים.
ס .וכבר הערנו לעיל שהמנהג לשורר בקדיש תתקבל ,הוא מנהג חדש.
æñ éøùú à"é ¯ éùéìù íåé ¹ åðâäðî
>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>
יום שלישי -י"א תשרי
-גאט'ס נאמען /שם השם
íéîéã÷îלהתפלל שחרית מהרגיל בכל יום .כדי שלא יהיה נראה ח"ו
שאנו נכנעים לו רק בעת שאנו צריכים לבקש על דיננו.
íåéäîעד אחרי ר"ח חשון -אין אומרים תחנון בשחרית ומנחה.
ìáàאומרים 'אל ארך אפים' בהוצאת הס"ת .אין אומרים 'יהי
רצון' אחרי קריאת התורה .אומרים 'למנצח' .בשיר של יום
מתחילים 'בית יעקב'.
סוכות
úáù áøòå úåëåñ áøò äçðî
õ"ùäמתעטף בטלית .מתחילים בסדר קרבנות .אין אומרים הודו ע.
éøçàחזרת הש"ץ :לדוד ה' אורי ,קדיש תתקבל .עלינו וקדיש יתום,
÷úáù úìá
õ"ùäמתעטף בטלית ,ואין מתחילים לכו נרננה וכו' אלא רק
'מזמור לדוד' ואנא בכוח .ואחר כך מתחילים 'לכה דודי',
ע .למרות שהוא ער"ש ,כי המנהג שאין אומרים אותו כי הוא גם ערב יו"ט.
åðâäðî À úåëåñ çñ
<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<
אך אומרים רק הקטעים האלו' :שמור וזכור' 'לקראת שבת' 'ימין
ושמאל' 'בואי בשלום'.
íéøîåàåמזמור שיר ליום השבת וכו' ה' מלך וכו' .קדיש יתום .ואין
אומרים 'כגונא'.
ùãå÷ úáùå úåëåñ ìù ïåùàø ìéì úéáøò
õ"ùäמתעטף בטלית ומתחיל 'ברכו' בנוסח המיוחד ליו"ט.
éøçàהשכיבנו קודם חצי קדיש ,אומרים 'ושמרו' 'וידבר משה וכו'.
תפלת הלחש של חג הסוכות ,ומוסיפים מה ששייך לשבת.
éøçàתפילת הלחש אומרים הכל כמו בכל שבת :ויכולו ,מגן אבות,
מזמור לדוד קדיש ברכו עלינו וקדיש יתום.
íéìùåøéáשרים אחרי התפילה 'שבענו' עם ניגון מיוחד לשבת
ויו"ט או חוה"מ.
äãåòñá úåøéîæ
ìéìáיום טוב שחל בשבת או ליל שבת חל המועד ,לא אמרו 'שלום
עליכם' ,ולא נהגו לשיר את זמירות שבת ,לבד מהזמר 'אשת
חיל' ו'אזמר בשבחין'.
èñ úåëåñ ìù ïåùàø íåé ¯ éøùú å"è ¹ åðâäðî
>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>
ט"ו תשרי -יום ראשון של סוכות
úéøçù úìéôú øãñ
øãñקרבנות ופסוקי דזמרה כמו בשבת ויו"ט .הש"ץ של שחרית מתחיל
'האל בתעצומות' בנוסח הידוע .אחרי ברכו ,ממשיכים הכל כמו
בשבת רגילה .ואין אומרים את 'הפיוטים' שיש בברכות קר"ש .ואחר
כך תפלת הלחש של יו"ט סוכות ,ומוסיפים מה ששייך לשבת.
õ"ùä úøæç
כיון שהוא שבת ,אזי אומרים את 'היוצרות' של יום שני הנדפס במחזור,
וסדרו הוא כך:
' éøçàומושיע ומגן' אומר הש"ץ 'מסוד חכמים וכו' מעונים' ,ואחר
כך הקהל מתחיל מסוד וכו' ארחץ וכו' עד 'שימנו' ,והש"ץ
מסיים 'תסוככנו וכו' עד להחיות מתים .וממשיכים הקהל 'תשורת עד
'ארבות' ,והש"ץ מסיים 'אני וכו' ברוך אתה ה' מחיה המתים ,והקהל
ממשיך 'אזי וכו' עד 'מקראיה' ,והש"ץ אומר 'ימלוך וכו' עד אל נא,
והקהל חוזר על זה ,וממשיכים 'בל וכו' עד 'לפרעה' ,והש"ץ אומר
בסוכת וכו' וקדוש' והקהל חוזר על זה וממשיכים 'אלים וכו' עד
'תפארתו' ,והש"ץ אומר 'לסוככי וכו קדוש' והקהל חוזר על זה ,ואחר
כך אומר הש"ץ לחדשי וכו' וקדוש' והקהל חוזר על זה ,וממשיכים
'אמנם וכו' עד למרום וקדוש' ,והש"ץ מתחיל ובכן וכו' וקדוש והקהל
חוזר על זה וממשיכים כי אקח וכו' עד סוף הפיוט .ואז אומרים 'קדושה'.
åðâäðî À úåëåñ ìù ïåùàø íåé ¯ éøùú å"è ò
<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<
øçàìחזרת הש"ץ -אין נוטלים לולב כיון שהוא שבת ,אלא
אומרים תיכף הלל.
úåðòùåä
éøçàהלל ,לפני קדיש ,פותחים הארון אך אין מוציאים ספר תורה,
ואומרים הושענות לשבת :הש"ץ אומר פיסקא ראשונה 'הושע
נא וכו' והקהל חוזר על זה .וכן עושים בשאר הפיסקאות של הושע נא.
øçàåכך אומרים 'אום נצורה' בלי להקיף את הבימה ,כהושעת וכו'
אני והו וכו' הושיעה וכו'.
íéøâåñהארון ואומרים לדוד ה' אורי ,קדיש תתקבל .מזמור שיר ליום
השבת וכו' .קדיש יתום.
øçàåכך קוראים 'קהלת' כל הקהל ביחד פ .קדיש יתום.
÷äøåúä úàéø
úçéúôáהארון קודש אומרים כרגיל בכל שבת ,ואין אומרים ה' ה'
ורבונו של עולם.
íéàéöåîשני ספרי תורה ,והש"ץ לוקח הס"ת שיקראו בו בראשונה,
ואומר שמע ישראל וכו' כסדר הרגיל בכל שבת.
ú"ñáהראשון קוראים 'שור או כשב' ]ויקרא כב ,כו -כג ,מד[,
וקוראים לשבעה קרואים/עליות .לאחר הקריאה מניחים את
הס"ת השני על הבימה ,והבעל קורא אומר חצי קדיש ,ומגביהים וגוללים
פ .ולא נהגו אצל אנ"ש לקרותה במגילה הכתובה על קלף דייקא.
àò úåëåñ ìù ïåùàø íåé ¯ éøùú å"è ¹ åðâäðî
>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>
את הס"ת הראשון .ואחר כך קוראים למפטיר בס"ת השני 'ובחמשה
עשר' ]במדבר כט ,יב -טז[.
øçàכך מגביהים הס"ת השני וגוללים אותו .והמפטיר אומר ברכת
ההפטרה ,ומפטירים 'הנה יום וכו' ]זכריה יד ,א[ .מברכים ברכות
ההפטרה כמו בכל שבת ,ומוסיפים מה ששייך לחג הסוכות.
óñåî
íéøîåàיקום פורקן ,מי שברך ,ואין אומרים אב הרחמים.
õ"ùäמתחיל לנגן 'יה אלי' בנוסח הידוע צ .ואחר כך אומרים 'אשרי'.
øçàåכך :הש"ץ לוקח את הס"ת של מפטיר ואומר 'יהללו' והקהל
ממשיך הודו וכו' מזמור לדוד וכו' ,ומכניסים את הספרי תורה
לארון הקודש .הש"ץ אומר חצי קדיש.
íéììôúîåתפלת מוסף של יום טוב סוכות ,ומוסיפים מה ששייך
ליום השבת.
úøæçáהש"ץ :אם יש כהן הנושא את כפיו ,אומרים 'ותערב'.
' çñåðברכת כהנים' כמו שמנגנים בימים נוראים.
øçàìחזרת הש"ץ :קדיש תתקבל ,קוה וכו' ]כמו בשבת[ ,קדיש דרבנן,
ברכו ,עלינו ,קדיש יתום ,אנעים זמירות וקדיש יתום.
צ .לפי מנהגנו המקורי היה החזן מנגן זאת בעצמו ,הואיל והיא תפילה מיוחדת לש"ץ בלבד,
ובמשך הזמן נשתרבב המנהג שהציבור משוררים יחד עימו.
åðâäðî À úåëåñ ìù ïåùàø íåé ¯ éøùú å"è áò
<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<
ùãå÷ úáùå è"åé úãåòñ
ùåãé÷áאומרים את הפסוקים של שבת ושל יו"ט.
ïéàמזמרים שום זמירות של שבת ,רק 'אסדר לסעודתא'.
ùãå÷ úáùå ïåùàø è"åé äçðî
íéìéçúîסדר קרבנות ,אשרי ,ובא לציון ,חצי קדיש.
õ"ùäמתעטף בטלית ואומרים 'ואני תפלתי' פתיחת הארון וכו' וקריאת
התורה בפרשת האזינו כרגיל בשבת.
úìôúמנחה של יו"ט ומוסיפים מה ששייך לשבת.
øçàìחזרת הש"ץ :לדוד ה' אורי ,ואין אומרים צדקתך ,והש"ץ אומר
קדיש תתקבל .עלינו וקדיש יתום.
ïéàאומרים פרקי אבות ולא ברכי נפשי.
úéùéìù äãåòñ
äãåòñáשלישית נהגו לזמר את כל הזמירות כבכל שבת ,מחמת
שסעודה שלישית אינה מחמת היום טוב אלא מחמת שבת.
úáù éàöåîå è"åé éàöåî ìù áéøòî
' íéìéçúîלמנצח' ,חצי קדיש' ,והוא רחום' ,ומתפללים מעריב של
חול ומוסיפים :אתה חוננתנו ויעלה ויבוא.
âò úåëåñ ìù ïåùàø íåé ¯ éøùú å"è ¹ åðâäðî
>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>
øçàìשמו"ע :הש"ץ אומר קדיש תתקבל ,ואין אומרים ויהי נועם
ואתה קדוש .ואומרים 'שיר המעלות לדוד וכו' קדיש יתום וברכו.
עלינו .קדיש יתום.
- äìãáäכרגיל בכל מוצ"ש.
' íéøîåàויתן לך' ושרים זמירות כמו בכל מוצ"ש.
äáàåùä úéá úçîùì øëæ
ìëáלילה של חול המועד אחרי תפלת מעריב ,נוהגים לומר את החמישה
עשר 'שיר המעלות'.
íéãáëîåלאחד מן הקהל לומר שיר המעלות אחד ,והוא אומר פסוק
אחד והקהל חוזר על זה וכן הלאה עד סוף הקפיטל ,ואחר
כך אומרים 'ושאבתם מים בששון ממעיני הישועה' .ואחר כך מכבדים
לשני לומר כן ,וכן הלאה עד סוף החמשה עשר פרקי שיר המעלות.
אכן ב'שיר המעלות זכור ה'' ,כשמגיעים ל'כהניך' מכבדים לכהן לומר
משם עד סוף הקפיטל.
åðâäðîåהוא :לכל אחד שמכבדים באמירת 'שיר המעלות' -מכבדים
אותו גם להתחיל באיזה ניגון ,ויוצאים בריקוד בניגון זה.
ומשום מה לאחרונה נשתכח המנהג ורוקדים רק בסוף אמירת המזמורים
לזכר שמחת בית השואבה.
åðâäðî À úåëåñ ãòåîä ìåç ãò
<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<
e úåëåñ ãòåîä ìåç E
יום ראשון -ט"ז תשרי -יום א' דחוה"מ סוכות
úéøçù
íéììôúîתפילה של חול ,אלא שמוסיפים 'יעלה ויבוא'.
øçàìחזרת הש"ץ ,נכנסים הקהל לסוכה של ביהכנ"ס ומברכים
ונוטלים את הלולב.
øãñהנענועים הוא כנוסח האר"י ז"ל וכנדפס בסידורים.
øçàכך נכנסים לביהכנ"ס ואומרים הלל השלם .ומנהגינו לנענע ארבע
פעמים :אחד ב'הודו לה' כי טוב' ,ב'אנא ה' הושיעה נא' שתי
פעמים ,ופעם רביעית ב'הודו' שבסוף ההלל.
íéòéâîùëåל'הודו לה' כי טוב' ,הש"ץ והקהל מנענעים את הלולב
תוך כדי אמירת הפיסקא של הודו וכו' ,כלומר בכל תיבה
מנענעים לכיוון אחד ,אבל באמירת 'לה' אין לנענע .ואחרי אמירת
פיסקא זו ונענוע הלולב אומרים הקהל 'יאמר נא וכו' ואחר כך הש"ץ
אומר אותו ]או מנגנים יחד[ ,וממשיכים כסדר הרגיל באמירת הלל.
íéòéâîùëåל'אנא' מנענעים תוך כדי אמירת אנא וכו' ,כלומר בכל
תיבה לשתי כיוונים ,אבל אין מנענעים באמירת השם ,וכן
עושים בפיסקא השניה של אנא.
äò úåëåñ î"äåçã 'à íåé ¯ éøùú æ"è ¯ ïåùàø íåé ¹ åðâäðî
>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>
íéëéùîîåכסדר הרגיל באמירת הלל .וכשמגיעים להודו וכו' ,מנענעים
תוך כדי אמירת פיסקא זו ,אבל רק פעם אחת ולא
כשחוזרים ואומרים אותה.
úåðòùåä
éøçàאמירת הלל קודם קדיש ,פותחים את הארון ומוציאים ס"ת
אחת ומעמידים אחד אצל הבימה שיחזיק את הס"ת בכל זמן
אמירת ההושענות וההקפות .ולכתחילה יהיה זה שמחזיק את הס"ת
אחד כזה שאין לו ארבעת המינים ]שאז בלאו הכי אינו מקיף את
הבימה באמירת ההושענות[.
úåðòùåää øãñ
õ"ùäאומר פיסקא ראשונה 'הושע נא וכו' והקהל חוזר על זה .וכן
עושים בשאר הפיסקאות של הושע נא.
øçàåכך מתחילים כל הקהל להקיף את הבימה עם הארבעת המינים,
ואומרים 'הושע נא למען אמיתך' הושע נא וכו' עד 'למען תהלתך
הושע נא' .ואחר כך חוזרים למקומם ואומרים 'אני והו וכו' 'כהושעת
אלים וכו' 'הושיעה את עמך וכו' .מי שאין לו ארבעת המינים אינו
מקיף את הבימה.
éøçàאמירת ההושנות ,אומרים :לדוד ה' אורי' וקדיש תתקבל .שיר
של יום הראשון וקדיש יתום.
÷äøåúä úàéø
úçéúôהארון וכו' ואומרים כסדר של יום חול.
åðâäðî À úåëåñ î"äåçã 'à íåé ¯ éøùú æ"è ¯ ïåùàø íåé åò
<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<
÷ íéàøåבפרשת פנחס 'וביום השני' ]במדבר כט ,יז -יט[ ,וקוראים
לארבעה קרואים/עליות ,לכל אחד מהם כל הקריאה.
éøçàקריאת התורה :הבעל קורא אומר חצי קדיש .ואומרים אשרי וכו'
ובא לציון ]בלי למנצח[ ,מכניסים את הס"ת לארון הקודש ואומרים
יהללו וכו' לדוד מזמור וכו' .והש"ץ אומר חצי קדיש.
óñåî
íéììôúîמוסף של יום טוב ,ואומרים 'וביום השני'.
úøæçáהש"ץ :אומרים 'כתר' בנוסח הקצר.
éøçàחזרת הש"ץ :קדיש תתקבל ,קוה וכו' והמנהג לומר כנוסח הנאמר
בשבת .קדיש דרבנן ברכו עלינו וקדיש יתום ,אנעים זמירות
וקדיש יתום.
- äçðîכמו ביום חול ומוסיפים יעלה ויבוא.
áéøòî
' íéìéçúîלמנצח' ומתפללים כמו ביום חול ומוסיפים 'יעלה ויבוא'.
éøçàתפלת ערבית ,אמירת 'שיר המעלות' וכסדר האמור במוצאי
יו"ט ראשון.
æò úåëåñ î"äåçã 'á ¯ éøùú æé ¯ éðù íåé ¹ åðâäðî
>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>
יום שני -יז תשרי -ב' דחוה"מ סוכות
úåìôúäונטילת לולב -כסדר האמור ביום ראשון ,אך בשינויים אלו:
בהושענות אומרים 'אערוך שועי' .שיר של יום השני .קריאת
התורה 'וביום השלישי' ]במדבר כט ,כ -כב[ במוסף 'וביום השלישי'.
éøçàתפלת ערבית ,מדליקים נרות לכבוד הילולת רבינו זיע"א.
יום שלישי -יח תשרי -ג' דחוה"מ סוכות
úåìôúäונטילת לולב -כסדר האמור ביום ראשון ,אך בשינויים אלו:
בהושענות אומרים 'אבן שתיה' .שיר של יום השלישי .קריאת
התורה 'וביום הרביעי' ]במדבר כט ,כג -כה[ במוסף 'וביום הרביעי'.
יום רביעי -יט תשרי -ד' דחוה"מ סוכות
úåìôúäונטילת לולב -כסדר האמור ביום ראשון ,אך בשינויים אלו:
בהושענות אומרים 'אל למושעות' .שיר של יום רביעי .קריאת
התורה 'וביום החמישי' ]במדבר כט ,כו -כח[ .במוסף 'וביום החמישי'.
åðâäðî À úåëåñ î"äåçã 'ä ¯ éøùú 'ë ¯ éùéîç íåé çò
<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<
יום חמישי -כ' תשרי -ה' דחוה"מ סוכות
úåìôúäונטילת לולב -כסדר האמור ביום ראשון ,אך בשינויים
אלו :בהושענות אומרים 'אדון המושיע' .שיר של יום
חמישי .קריאת התורה 'וביום השישי' ]במדבר כט ,כט -לא[ .במוסף
'וביום השישי'.
הושענא רבה
äáø àðòùåä ¯ éùéù ìéì
ïéàאומרים סדר 'שיר המעלות' כמו בשאר לילות חוה"מ.
àðòùåäáרבא היו אנשי שלומנו נוהגים לומר אחר תפלת ערבית את
חמש דברים קצתם בבית המדרש וקצתם בביתםק.
øçàåצאת הלבנה ,התחילו לומר תהלים במתינות רבה משך כמה
וכמה שעותר.
àaø
È Ç àðòLBä
È À Ç ïeà ,ïééæÇ óéBà ñàãÈ øwò åðéáøאמרÈ :
"È Ä øòãÆ æéàÄ úBòeáL
ק .עכ"פ לא נהגו לקרוא בס"ת בציבור .ולענ"ד עוד שלא לקרוא בציבור ,כי יצא שכרו בהפסדו
שקוראים במרוצה ובדר"כ לא יתכן להיות מרוכזים כל הזמן ולשמוע וכו'.
ר .ראה ליקוטי הלכות סעודה ד ,יג; ערבית ד ,ל; חול המועד ד ,ו; סוכה ב ,ד; שילוח הקן ה,
כד; ערלה ד ,טז.
èò äáø àðòùåä ¹ åðâäðî
>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>
" - "ïâàæבשבועות עיקר העבודה הוא להיות ניעור ש,
À È ñàãÈ øwò
È Ä øòãÆ æéàÄ
ובהושענא רבא העיקר הוא )ריבוי( האמירה" ת.
)שיח שרפי קודש חלק ג' סימן תצ"ח(
åéäכאלה שהלכו לישון אחר כך וקמים לותיקין לתפלת שחרית כנהוג
להתפלל אז בהשכמה ,ולא היה קפידא בדווקא להיות ערים כל
הלילה ,והוא על פי מאמר רבינו ז"ל הנ"ל.
äáø àðòùåä ¯ éùéù íåé
' - 'úåðòùåäלוקחים חמשה בדי ערבה ואוגדים אותם עם עלי לולב
' íéðéëîהושענות' לכל בני הבית אפילו לקטנים ביותר.
ש .כי הוא מנהג קדמון ]מקורו בזוהר בראשית דף ח' ע"א ואמור דף צ"ז ע"ב ,ומובא ב'מגן
אברהם' ריש סימן תצ"ד[ להיות ניעור בליל שבועות וגם לעסוק אז בתורה ,וגילה רבינו הקדוש
שהעיקר הוא להיות ניעור ולא לישון כל הלילה; וראה 'שער הכוונות' עניין חג השבועות דרוש
א'" :ודע כי כל מי שלא ישן בלילה הזאת כלל ,אפילו רגע אחד ,ויהיה עוסק בתורה כל הלילה
-מובטח לו שישלים שנתו ולא יארע לו שום נזק בשנה ההיא ,וכמו שכתב הרשב"י בהקדמת
בראשית וכו' ,כי אם לא ישן כלל וודאי שלא ימות בשנה ההיא" .בפנימיות מנהג זה ראה 'ליקוטי
הלכות' שבועות א' אות ג' ,ברכת הריח ד' אות מ"א ,הכשר כלים ד' אות ל' ,חזקת מיטלטלין
ד' אות י"א ,גניבה ג' אות י"ג ,נזיקין ג' אות ד'.
ת .ראה ב'שער הכוונות' עניין סוכות דרוש ו'" :הדין נידון ונגמר בחצות הראשון של ליל הושענא
רבא ,ואז בעת חצות לילה נגמר החותם וכו' ,ולכן נוהגים לעסוק בתורה בחצות לילה הראשון
עד זמן זריחת הלבנה ,וקוראים ספר 'אלה הדברים' הנקרא משנה תורה וכו'" ,עיין שם עוד;
וראה עוד ב'מגן אברהם' ריש סימן תרס"ד" :נוהגים ישראל להיות ניעורים בליל ערבה וכו',
וכבר נדפס הסדר") ,וראה 'כף החיים' )סופר( שם ס"ק ג ד( .ובפנימיות המנהג להיות ניעור בליל
הושענא רבא ולומר אז משנה תורה ותהלים -ראה 'ליקוטי הלכות' דברים הנוהגים בסעודה
ד' אות י"ג ,תפילת ערבית ד' אותיות כ"ט -ל' ,שבת ז' אותיות נ"ט -ס"ה ,סוכה ב' אות ד',
ערלה ד' אות ט"ז ,ערב ג' אות ל"ח.
åðâäðî À äáø àðòùåä ô
<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<
íéììôúîבהשכמה כנהוג.
äáøäנוהגים ללבוש בגד לבן כמו בימים נוראים א.
åâäðשלא לעשות מלאכה של חול עד לאחר יציאה מבית הכנסת .וכן
יש מוציאים את הארנק של הכסף ,אך יש להשאיר מעות לצדקה.
úéøçù
ïìäìãë úéøçù úìôú øãñ
åãåäîעד ברוך שאמר כמו בשבת ,אחרי ברוך שאמר' ,מזמור לתודה',
מזמור שיר ליום וכו' ה' מלך וכו' עד אז ישיר ,ואין אומרים
'נשמת' -וכל זה בנוסח של ימים נוראים.
çéìùäציבור של שחרית מתחיל לנגן 'ברכות והודאות וכו' כמו
בימים נוראים.
éøçàישתבח אומרים 'שיר המעלות' פסוק בפסוק כמו בימים נוראים.
éöçקדיש וברכו בניגון ימים נוראים .וממשיכים בסדר התפילה כמו
ביום חול ,אך בנוסח של ימים נוראים.
úøæçהש"ץ בנוסח של יום חול.
éøçàחזרת הש"ץ נטילת לולב.
.áìåìäî úåðåéìòä úåòáèä úà íéøéñî ¯ ììä éðôì áìåì úìéèð éøçà
,ììäכסדר האמור לעיל בחול המועד.
א .מנהגנו הקדמון היה שרק השליח ציבור לובש בגד לבן ,ולאחרונה נוהגים כן הרבה.
àô äáø àðòùåä ¹ åðâäðî
>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>
úåðòùåä
éøçàהלל אומרים סדר הושענות:
íéàéöåîכל הספרי תורה ומעמידים אצל הבימה וככל ימי החג ,הש"ץ
אומר פיסקא ראשונה :הושע נא וכו' והקהל חוזר על זה.
וכן עושים בשאר הפיסקאות של הושע נא.
øçàåכך מתחילים כל הקהל להקיף את הבימה עם הארבעת המינים,
ומחזיקים אותם עד קדיש!
íéøîåàåשבעת הקטעים של הושענות ]למען אמיתך ,אבן שתיה,
אום אני ,אדון המושיע ,אדם ובהמה ,אדמה מארר ,למען
איתן[ ,בכל הקפה אומרים קטע אחד ,וממתינים על הש"ץ המסיים כל
קטע בשני פסקאות האחרונות ,ואחר כך ממשיכים בפיסקא המופיעה
לפני כל קטע וממשיכים להקיף ולומר קטע הבא.
øçàìההקפות שבע פעמים חוזרים הקהל למקומם ,והש"ץ אומר
אני והו וכו' והקהל חוזר על זה וממשיכים כהושעת אלים
וכו' עד סוף הקטע ,וממתינים על הש"ץ שאומר בקול את הפיסקא
המופיעה שם והקהל חוזר על זה וממשיך לקטע הבא ,וכן הלאה
עד סוף קטע למען תמים .ואחר כך אומר הש"ץ הושע נא אל
נא וכו' והקהל חוזר על זהïéàå íéðéî 'ãä úà íéçéðî ïéàå .
æà úåðòùåää úà íéç÷åìב!
ב .להעיר ,שמחמת חשש איסור 'לא תתגודדו' -חייבים להנהיג מנהג אחיד לכל הציבור בזמן
אחיזת ההושענות וחביטתם.
åðâäðî À äáø àðòùåä áô
<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<
íéëéùîîåתענה אמונים וכו' אל מעוזנו ,והש"ץ אומר רחם נא וכו'
והקהל חוזר על זה וממשיך אז כעיני וכו' אלוקי ישענו,
והש"ץ אומר שערי שמים וכו' ישענו והקהל חוזר על זה ,ואחר כך
אומר הש"ץ 'קול מבשר מבשר ואומר' והקהל חוזר על זה ïéàå
!úåðòùåää úà æà íéèáåç
íéëéùîîåאומץ וכו' מבשר ואומר ,ובין קטע לקטע אומרים רק
'מבשר ואומר' .ואחר כך אומר הש"ץ שלוש פעמים 'קול
מבשר וכו' והקהל חוזר על זה שלוש פעמים ,וממשיכים הושיעה וכו'.
éøçàåזאת ,מחזירים את הס"ת לארון הקודש ,ואומרים לדוד ה'
אורי .ואז מניחים את הארבעת המינים ,ולוקחים את
ההושענות ,הש"ץ אומר קדיש תתקבל ,ולפני 'תתקבל' חובטים את
ההושענות חמשה פעמים ,והש"ץ ממשיך תתקבל וכו' ,ובסיום הקדיש
אומרים את ה'יהי רצון' המיוחד לחביטת ההושענות .ואחר כך
אומרים שיר של יום וקדיש יתום.
÷äøåúä úàéø
íéçúåôהארון ,ואומרים :אתה הראת וכו' ,שלוש פעמים ה' ה' ,שיר
למעלות וכו' ,יהי רצון מלפניך ע"י הארת וכו' ,רבונו של עולם
מלא וכו' ,ואומרים שלוש פעמים ואני תפלתי וכו' ,בריך שמיה וכו'.
õ"ùäאומר בנוסח ימים נוראים :שמע ישראל וכו' ,אחד וכו' קדוש
ונורא שמו ,גדלו וכו' ,לך ה' הגדולה וכו' על הכל וכו' אב
הרחמים וכו'.
âô äøåú úçîù ¹ åðâäðî
>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>
' øåæòéåויגן' ,ברכות העולה לתורה ומי שבירך -הכל בנוסח ימים
נוראים.
÷ úàéøהתורה בנוסח הרגיל ולא כמו בימים נוראים.
éøçàקריאת התורה :חצי קדיש .הגבהה .אשרי ובא לציון ,הש"ץ אומר
יהללו וכו' בנוסח ימים נוראים ,לדוד מזמור וכו' ומחזירים הס"ת
לארון הקודש.
óñåî
õ"ùäאומר חצי קדיש ,ומתפללים מוסף של יו"ט ואומרים
'וביום השביעי'.
úøæçáהש"ץ אומרים 'כתר' כמו ביו"ט עם 'אדיר אדירנו' -בנוסח
של ימים נוראים .אין אומרים 'ותערב'.
çñåðברכת כהנים -אינו כימים נוראים ,והש"ץ מזמר רק לפני 'שלום'.
éøçàחזרת הש"ץ הוא כמו בכל ימי חול המועד.
âäðîאכילת 'קרעפלאך' בהושענא רבה ,לא היה ידוע בין אנ"ש באומן.
שמחת תורה
äøåú úçîù áøò äçðî
õ"ùäמתעטף בטלית ,ומתחילים סדר קרבנות וכו' כמו בימות החול,
ואין אומרים 'הודו' ]למרות שהוא ערב שבת[
åðâäðî À äøåú úçîù ãô
<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<
äøåú úçîù úéáøò
õ"ùäמתעטף בטלית ,ומתחיל ברכו בנוסח יו"ט ומתפללים תפלת
יו"ט .אין אומרים את היוצרות שיש בתפלת ערבית .אחרי
השכיבנו אומרים 'ושמרו' 'וידבר משה וכו'.
úìôúהלחש של שמחת תורה ,ומוסיפים מה ששייך לשבת
åðéáøאמר" :העולם אומרים שמחלקין פרנסה בתפילת 'גשם' )שבתפילת
ג
מוסף ביום שמיני עצרת( ,ואני אומר -ב'אמת ואמונה'
)שבתפילת מעריב בליל שמיני עצרת(".
)שיח שרפי קודש ח"ג סימן תצ"ט(
úáùå ú"çîù ìéì úéáøò õ"ùä úøæç
åîëבכל שבת' :ויכולו'' ,מגן אבות'' ,מזמור לדוד' וקדישד.
úåô÷ää øãñ
' íéøîåàאתה הראת וכו' פסוק בפסוק.
÷ íãåהפסוק 'ויהי בנסוע' פותחים את הארון הקודש.
ג .וראה עוד 'אור יקר' להרמ"ק על הזוהר הקדוש פרשת אמור דף ק"ד ע"ב )כרך יג עמ' קפה(
שביאר שאף על פי שהדין נחתם לגמרי כבר בהושענא רבא ,מכל מקום אין נמסרות הפתקאות
לידי המלאכים שלוחי הדין עד ליל שמיני עצרת ,עיין שם; וראה עוד בעניין זה 'שער הכוונות'
דרושי חג הסוכות דרוש ו'.
ד .נכון לומר כעת 'ברכו' ולא אחרי ההקפות לפני עלינו ,כי הרבה יוצאים מביהכנ"ס מוקדם
יותר.
äô äøåú úçîù ¹ åðâäðî
>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>
øçàìאמירת הפסוק 'כי מציון וכו' ,מוציאים את כל ספרי התורה,
ומשאירים את הארון פתוח כל זמן ההקפות.
éîשמכבדים אותו להחזיק ס"ת -קוראים אותו 'אלוף התורני'
פלוני וכו'.
äô÷äáהראשונה מכבדים את הכהנים להחזיק ס"ת ולהקיף הבימה.
úìéçúáהקפה הראשונה ,אזי אחד מאלו שכיבדו אותם להחזיק
ס"ת ,אומר 'אנא ה' הושיעה וכו' והקהל חוזר אחריו ,ואחר
כך אומר 'אלוקי הרוחות וכו' והקהל חוזר אחריו .ומתחילים לרקוד
ולהקיף את הבימה.
ïëåעושים בשאר ההקפות שאומר את הפיסקא הראשונה ]ובהקפה
השביעית שני פסקאות[ המיועדת להקפה זו ,והקהל חוזר אחריו.
éîשכיבדו אותו להחזיק ס"ת ,כפי הנראה לא היה קפידא אצל אנ"ש
להקיף לכל הפחות שבע פעמים.
úçîùáתורה לא היו נוהגים אנשי שלומנו לעשות רקודים במעגלים,
אלא היו רוקדים עם הספרים סביב הבימה שלא במעגל.
וגודל השמחה וההתלהבות שהיתה אצל אנשי שלומנו בשמחת תורה
אינה נתנת לתיאור כלל וכלל.
ïéàמנהג מבורר איזה פיוטים אמרו או שוררו בעת ההקפות .וכן לא
ידוע האם אמרו את ה'יהי רצון' המיוחד לכל הקפה.
åðâäðî À äøåú úçîù åô
<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<
ìçùëשמיני עצרת בשבת היה רבינו אוכל אף סעודה שלישית של
שבת בתוך הסוכה )כמבואר ב'שלחן ערוך' ה שבחוץ לארץ
אוכלים בסוכה מפני שהוא ספק שביעי( ,אך לא היה ישן אז בסוכה
שׁלשׁ ְסעוּדוֹת ָהאט אוֹי
אפלּוּ ָ ֹ עצרת ִאיז ֲ ִ
שׁמיני ֲ ֶ ֶ
שׁבּת ְ ִ ִ
געווארן ַ ָ
סאיז ֶ ָ ְ
)'אז ְ ִ
ַ
סכּה'( ו.
געגעסן ִאין ֻ ָ
ֶדער ֶר ִבּי ֶ ֶ ְ
÷äøåú úçîù ìéìá äøåúä úàéø
øçàìסיום ההקפות ,מכניסים את הס"ת לארון הקודש ומשאירים
בחוץ רק ס"ת אחד ,והש"ץ אומר בנוסח ימים נוראים :שמע
ישראל וכו' ,אחד וכו' קדוש ונורא שמו ,גדלו וכו' ,על הכל וכו' .ואין
אומרים 'בריך שמיה'.
íéàøå÷åבתורה בפרשת וזאת הברכה עד מעונה .ומחלקים לחמשה
עליות כמו שנדפס במחזור בקריאה של היום .והחמישי עולה
עם 'כל הנערים'.
úåëøáהתורה אומרים בניגון של ימים נוראים .אבל הקריאה עצמה
בניגון הרגיל ,אך יש שמסיימים עם הנוסח של ימים נוראים.
øçàìהקריאה ,הש"ץ אומר חצי קדיש ,עושים הגבהה רגילה ולא
הפוכה .הש"ץ אומר יהללו וכו' ואומרים 'מזמור לדוד' כיון
ה' .אורח חיים' סימן תרס"ח סעיף א'" :ובחוצה לארץ אוכלים בסוכה בלילה וביום ,מפני שהוא
ספק שביעי"; וב'מגן אברהם' שם סוף ס"ק ב'" :דאם הוא שבת צריך לאכול סעודה שלישית
בסוכה".
ו .ראה 'דרכי משה' סימן תרס"ח ס"ק ג'; 'מגן אברהם' שם ס"ק ב'; ]וראה עוד שו"ת 'כתב
סופר' אורח חיים סימן ק"כ[.
æô äøåú úçîù ¹ åðâäðî
>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>
שהוא שבת ,ומזמרים שאו שערים וכו' ומחזירים את הס"ת לארון.
סוגרים הארון והש"ץ אומר ברכו ]אם אמרו ברכו לפני ההקפות ,אין
אומרים פעם נוספת[ ,עלינו וקדיש יתום.
ùãå÷ úáùå äøåú úçîù úéøçù
øãñקרבנות ופסוקי דזמרה כמו בשבת ויו"ט .הש"ץ של שחרית
מתחיל 'האל בתעצומות' .וממשיכים כמו בכל שבת .ואין אומרים
את היוצרות שיש בברכות קר"ש .תפלת הלחש של יו"ט ומוסיפים
מה ששייך לשבת.
éøçàחזרת הש"ץ :הלל השלם .לדוד ה' אורי .קדיש תתקבל .שיר של
יום השבת וקדיש יתום.
øçàכך עושים הקפות ,וכסדר האמור בלילה.
ú"ðøäåîאמר" :יין המשכר נכון לשתותו רק בפורים ,ולא
בשמחת תורה" ז.
ïéðòáהאריכות בריקודים בהקפות ביום שמחת תורה ,אשר לפעמים
מאחרים זמן תפלת מוסף אחר שבע שעות שאז מכנהו השלחן
ערוך )או"ח רפו ס"א( 'פושע' ,היה מרבה רבי לוי יצחק להזהיר בזה
מאד ,הגם שמאריכים בריקודים ובדביקות לכבוד התורהח.
ז .ראה גם ב'כוכבי אור' חלק 'ששון ושמחה' אות א' בסופה" :מאוד צריכין ליזהר למעט בשתיית
משקין המשכרין בכל האפשרות גם בשבת ויום טוב ,ואפילו בשמחת תורה ,ולא כטועים בזה,
ומכל שכן וכל שכן בימי החול; כי לא על שמחה כזאת הזהיר אותנו אדוננו מורנו ורבינו ז"ל,
כי על זה נאמר )קהלת ב ב( 'ולשמחה מה זו עושה' ,כי אין זה שמחה ,רק הוללות וסכלות".
ח" .רבינו רצה מאד שנשמור את השולחן ערוך ,ושנדע שכל דבר צריך להיות בתמימות ובפשיטות,
åðâäðî À äøåú úçîù çô
<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<
øåëæåלטוב רבי שמואל שפירא זצ"ל שכל עת ההקפות מזרז הוא
מאד את ציבור אנשי שלומנו ,ועל ידי כן מספיקים להתפלל
מוסף קודם השבע שעות וכהלכתו ט .גם לא הסכים רבי שמואל שיאמר
החזן את הפזמון 'יה אלי' הנאמרת קודם תפלת מוסף ,אם יתאחר
בסבתו זמן תפלת מוסף.
÷äøåúä úàéø
éøçàההקפות מחזירים את הספרי תורה לארון הקודש ,ומשאירים
שלושה ספרי תורה לקריאות :וזאת הברכה וחתן תורה ,חתן
בראשית ,מפטיר.
ïéàאומרים אז אתה הראת ויהי בנסוע ,ואין אומרים ה' ה' וכו' י אלא
הש"ץ נעמד ליד העמוד ולוקח ס"ת שיקראו בו וזאת הברכה,
ואומר שמע ישראל וכו' כמו בשבת ויו"ט בניגון של ימים נוראים,
ומוסיפים קדוש 'ונורא' שמו.
וחכמות אין צריכין כלל .יכול להיות איזה פעם שה'בעל דבר' יתן לי דביקות ,הוא יעשה אותי
'דבוק' בריקודין לכבוד התורה ,וכל זה שתדמה ותחשוב שאתה צדיק או מלאך ,וכוונתו היא רק
היטן
געהאלטן ֶמען ָזאל ִ ְ
זייער ֶ ַ ְ ְ שתתפלל מוסף אחר שבע שעות ,זהו כוונתו!" "ֶ -דער ֶר ִבּי ָהאט ֵ ֶ
דּארף
בּתמימוּתֶ ,מען ַ ְ בּפ ִשׁיטוּת אוּן ִ ְ ִ דּארף ַזיין ִ ְ
יעדער ַזא" ַ ְ שׁלחן ָערוּ" אוּן ֶמען ָזאל ִ ְ
וויסן ַאז ֶ ֶ ֶדעם ֻ ְ ָ
ֶ
דּבקוּת ,ער ֶוועט געבּן ְ ֵדּבר ֶוועט ִמיר ֶ ְ ַ
אמאל ֶדער ַבּעל ָ ָ ֶ
חכמוֹת ,עס ֶקען ַזיין ַ ָ האבּן ֵקיין שׁוּם ָ ְ
ִני ְשׁט ָ ְ
מלא" ,אוּן ַזיין
בּיסט ַא ַצ ִדּיק ַא ַ ְ ַ מיינען ִ ְ
זאלסט ֵ ֶאלעס ָ ְ ְ
רקּוּדין אוּן ַ ֶ
דּבקוּת ִמיט ִדּי ִ ִ מאכן ַפאר ְ ִֵמיר ַ ְ
כּוּנה") .רל"י(.שׁבע ָשׁעוֹתָ ,דאס ִאיז ַזיין ַ ָ ָ מוּסף ָנא" ִדּי ֶ ַ דּאווענען ָ
זאלסט ַ ֶ ֶכּוּנה ִאיז ָ ְ ְ
ַָָ
ט .ועל אף שנפסק )שם בשו"ע( שאפשר להתפלל גם אחר הז' שעות מכל מקום תואר 'פושע'
נאמען!",
שׁיינער ָ ֶ
נישׁט ֵקיין ֵ ֶ רוּפן ִאים ָאן ַא ֵ ַ
פּוֹשׁעִ ,איז ָדא" ָדאס ִ ְ אינו כינוי נאה " -אוּן ַאז ֲ ַ
חז"ל ְ
וצריכין ליזהר לבלי להיות נכלל בכינוי כזה) .רל"י(.
י .לגבי 'בריך שמיה' ,אין ברור הענין ,כי למרות שבמציאות לא אמרוהו ,אך יש הרבה שערערו
על זה.
èô äøåú úçîù ¹ åðâäðî
>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>
÷ úàéøהתורה ,ברכות העולים לתורה ,מי שברך -אומרים בנוסח של
ימים נוראים .אך מה שחוזרים וקוראים כדי לתת לכולם עליות,
על פי רוב אין מקפידים בזה.
÷úáùá ìçù ú"çîù 'íåéá' äøåúä úàéø
ú"ñáהראשון קוראים בפרשת וזאת הברכה עד 'מעונה' ,מחלקים את
הקריאה לששה ולא לחמשה כי הוא שבת ,והיינו לכהן קוראים
עד 'ישא מדברותיך' ,וללוי עד 'מצריו תהיה' ,ולישראל קוראים מ'וללוי',
ואח"כ ממשיכים כרגיל עד 'מעונה'.
íéâäåðלתת עליה לכל אחד ,ולכן חוזרים וקוראים כמה פעמים פרשה
הנ"ל .ואין לתת עליה מ'מעונה' עד הסוף.
åâäðלקצר במי שברך שעושים בקריאות החוזרות ,ואומרים 'מי שברך
את האבות הוא יברך הבנים ונאמר אמן'.
íéøòðä ìë
øçàìשכולם קיבלו עליה ,נותנים עליה לאחד מן הקהל ,ועולים עמו
כל הילדים ,וקוראים מ'לדן אמר עד מעונה' .ופורסים טלית מעל
גביהם כל משך זמן הברכות והקריאה .ולאחר הברכה השניה הקהל
אומר המלאך הגואל וכו' .וגם העולה לתורה אומר אותו.
äøåú ïúç
åðéáøהיה עולה לתורה בשמחת תורה ל'חתן תורה' ,ומוהרנ"ת היה
èàäÈ éaø
"Ä Æ øòã
עולה ל'חתן בראשית'; ואמר מוהרנ"ת על זהÆ :
åðâäðî À äøåú úçîù ö
<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<
;CàæÇ ïééæÇ èøéôòâñéBà
À Ä Æ èàäÈ éaø
Ä Æ øòãÆ ìééååÇ ,äøBz
È ïúç
È È ïòååòâ
Æ Æ äìBò
Æ
" - "ïaéBäðàרבינו עלה לחתן תורה המסיים את התורה,
À À È óøàã
À Ç CéàÄ øòaàÆÈ
כי רבינו ניצח וגמר עניינו ; אבל אני צריך להתחיל מבראשית ".
ל כ
)שיח שרפי קודש חלק ג' סימן תק"ב(
éàáâäאומר מרשות וכו' וקורא לחתן תורה לעלות לתורה ולסיימה מ.
וקוראים מ'מעונה' עד סיום התורה .ובפסוק האחרון כל הציבור
נעמדים על רגליהם .וכשמסיים הבעל קורא ,אזי הקהל אומר 'חזק
חזק ונתחזק' ,ואחר כך אומר זאת הבעל קורא ,ואח"כ החתן תורה
מברך ברכה שניה ,ואינו אומר 'חזק'.
øçàìקריאת וזאת הברכה ,מניחים על הבימה את הספר תורה
השני שיקראו בו פרשת בראשית ,ואין אומרים קדיש,
ועושים 'מי שברך לחתן תורה' ,ומגביהים הס"ת הראשון כדרכה
וגוללים אותה.
כ .ראה 'חיי מוהר"ן' סימנים רי"ח רכ"ט שכ"ב; להלן סימן תתע"ט ובהערה שם; וראה לעיל
בחלק א' סימן קי"ח שרבינו הקדוש זכה לבחינת קריאת התורה בשבת; ]וראה עוד ב'שיחות
וסיפורים' סימנים י"ז י"ח ש'חתן תורה' מרמז על הילולת רבינו הקדוש שחלה בימי חג הסוכות,
עיין שם דברים נפלאים[.
ל .ראה עוד 'ליקוטי הלכות' ספר תורה ד' אותיות ד' -ט' מעניין ההתחדשות בשמחת תורה
על ידי שמתחילים אז את התורה מבראשית ,עיין שם בדבריו הנפלאים באריכות.
מ .במשנ"ב תרסט א ,שראוי להדר שיהיה מוכתר בתורה או לפחות מגדולי הקהל .אך לא
הקפידו בזה כ"כ אצלינו .ומ"מ נלע"ד שאין לכבד לחתן תורה או חתן בראשית לאיש ָפּחוּת על
אף שמרבה במחיר קנייתה.
àö äøåú úçîù ¹ åðâäðî
>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>
úéùàøá ïúç
éàáâäאומר מרשות וכו' וקורא לחתן בראשית לעלות לתורה נ .ופורסים
טלית מעל הבימה] .הרבה נוהגים שמצטופפים כל כמה שאפשר
מתחת לטלית ,אך אין שום חיוב בדבר[ וקוראים בתורה מתחילת
בראשית עד אשר ברא אלוקים לעשות.
ìëáפעם כשמגיע הבעל קורא לפסוק 'ויהי ערב ויהי בוקר יום וכו''
-אזי אומר אותו הקהל ואחר כך קורא אותו הבעל קורא בניגון
של ימים נוראים .וכשמגיע ל'ויכולו השמים' אומר הקהל כל הקטע עד
'לעשות' ,ואחר כך קורא אותו הבעל קורא בנוסח הרגיל.
øçàìהקריאה ,מניחים על הבימה את הס"ת השלישי שיקראו בו
מפטיר ,והבעל קורא אומר חצי קדיש ועושים מי שברך לחתן
בראשית ,ומגביהים את הס"ת שלא כדרכה והיינו כשהכתב לעיני
הציבור ולא לצד המגביה ,וגוללים אותה.
øéèôî
÷ íéàøåלבעל מפטיר לעלות לתורה ,וקוראים בפרשת פנחס 'וביום
השמיני' ]במדבר כט ,לה -ל ,א[ בנוסח רגיל ולא של ימים נוראים.
øçàìהקריאה מגביהים וגוללים הס"ת ,והמפטיר אומר ברכות ההפטרה,
ומפטירים 'ויהי אחרי -רק חזק ואמץ' ]יהושע א ,א -יח[.
נ .במשנ"ב תרסט א ,שראוי להדר שיהיה מוכתר בתורה או לפחות מגדולי הקהל .אך לא
הקפידו בזה אצלינו.
åðâäðî À äøåú úçîù áö
<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<
øåëæé
øçàìההפטרה וברכותיה ,מניחים את הס"ת על הבימה ומכריזים
'יזכור' .ונהגו שכל מי שאינו אומר יזכור יוצא מבית הכנסת.
åðéâäðîלומר 'יזכור' למרות שהוא שבת.
øçàìיזכור ,הקהל נכנסים שוב לביהכנ"ס ,ואומרים 'אב הרחמים'.
óñåî
ù"ðàהקפידו מאוד להתפלל תפלת מוסף לפני 'שבע שעות'
וכמבואר לעיל.
úìôúáטל וגשם שולחים לפני העמוד בעל תפילה אשר יודע ובקי
היטב בנסח .ושליח ציבור כזה עדיף על פני בעל יארצייט
שאינו בקי בנוסח ,וכתפילת ימים נוראים.
õ"ùäלובש קיטל או בגד לבן כמו בימים נוראים ס.
õ"ùäמתחיל 'יה אלי' ע.
øçàכך לוקח את הס"ת שקראו בו מפטיר ,ואומר יהללו וכו' מזמור
לדוד וכו' ]כיון שהוא שבת[ ,ומכניסים את הס"ת לארון הקודש.
õ"ùäאומר את התפילה 'קל נאמן' בלחש ,ואחר כך אומר חצי קדיש
בנוסח המיוחד לתפלת גשם.
ס .ראה 'שיח שרפי קודש' חלק א' סימן שכ"ב וסימן שכ"ג.
ע .לפי מנהגנו המקורי היה החזן מנגן בעצמו ,הואיל והיא תפילה מיוחדת לש"ץ בלבד ,ובמשך
הזמן נשתרבב המנהג שהציבור משוררים עמו.
âö äøåú úçîù ¹ åðâäðî
>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>
' íéæéøëîמשיב הרוח ומוריד הגשם' פ.
íéììôúîמוסף של יו"ט ומוסיפים מה ששייך לשבת .ואומרים 'משיב
הרוח ומוריד הגשם'.
íùâ úìôúå õ"ùä úøæç
íéçúåôהארון לפני חזרת הש"ץ .החזן מתחיל חזרת הש"ץ בנוסח
המיוחד לתפילת גשם עד 'מושיע ומגן' ,וממשיך 'אף ברי
וכו' ,ברוך וכו' רב להושיע ,יטריח עד הגשם .ומדלגים אפיק וכו'.
וממשיך הש"ץ :אלו' ואלו' אבותינו זכור אב וכו' צ .עד שאתה וכו' ,ואז
הש"ץ אומר שאתה וכו' ,והקהל אומר 'לברכה ולא לקללה' ,והש"ץ
אומר לברכה וכו' והקהל עונה אמן וממשיך לחיים וכו' ,והש"ץ אומר
לחיים וכו' והקהל עונה אמן וממשיך לשובע וכו' ,והש"ץ אומר לשובע
וכו' והקהל עונה אמן .וסוגרים הארון.
øçàåכך ממשיך הש"ץ מכלכל וכו' בניגון של יו"ט .בכתר מוסיפים
'אדיר אדירנו' .אם יש כהן העולה לנשיאת כפים -אומרים הקהל
לפני ותחזינה 'ותערב' עד קדמוניות ,והש"ץ מסיים ברוך וכו' שאותך
לבדך וכו' .אבל אם אין כהן ,אין אומרים ותערב.
øçàחזרת הש"ץ :הש"ץ אומר קדיש תתקבל .קוה וכו' וקדיש דרבנן.
עלינו וקדיש יתום .אנעים זמירות וקדיש יתום.
פ .כן נהגו באומן ובירושלים.
צ .לפי מנהגנו המקורי היה החזן אומר כל זה לבדו ,ובמשך הזמן נשתרבב המנהג שהציבור
משוררים עמו.
åðâäðî À äøåú úçîù ãö
<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<
ïàîåàáהיו אנשי שלומנו מתאספים קודם מנחה של יום חג
שמיני עצרת ,ושרו זמירות וניגונים ודיברו מרבינו ,והיה
אז עת דביקות ונעימות.
úáùå è"åé ìù äçðî
øãñקרבנות ,אשרי ,ובא לציון ,חצי קדיש ,ואז הש"ץ מתעטף בטלית.
ואומרים 'ואני תפלתי' .ואומרים ויהי בנסוע וכו' כמו בכל שבת.
÷ úàéøהתורה בפרשת בראשית.
úìôúיו"ט ומוסיפים מה ששייך לשבת ,ואומרים 'משיב הרוח' .חזרת
הש"ץ ,לדוד ה' אורי ,קדיש תתקבל ,עלינו ,קדיש יתום.
è"åé éàöåî úéáøò
íéìéçúîלמנצח בנגינות מזמור שיר וכו' ,הש"ץ אומר חצי קדיש,
ואומרים והוא רחום ,ברכו ,ומתפללים מעריב של חול.
ואומרים משיב הרוח .אך ממשיכים לומר 'ותן ברכה'.
éøçàתפלת הלחש :הש"ץ אומר קדיש תתקבל .ואומרים שיר למעלות
וקדיש יתום ,ברכו ,עלינו וקדיש יתום.
óëéúאחר מעריב היו מאנ"ש שעשו סגולה של הרב מבארדיטשוב
זי"ע שקובעים המחירים לכל השנה בזול גדול כסגולה לשפע
ופרנסה )רבי הערש לייב ליפל היה עורך ה'מכירה' בציבור מידי שנה ,ור' שמואל
צ'צ'יק היה אומר גראמען נאים בתוך כך(
äö äøåú úçîù ¹ åðâäðî
>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>
úåéðù úåô÷ä
õøàáישראל נוהגים לעשות 'הקפות שניות' במוצאי שמחת תורה,
וכסדר ההקפות ביום ,ובכלי זמר.
ïåùç ç"ø ãò úåëåñ éøçà íéîéä
ïéàאומרים תחנון בשחרית ובמנחה .אבל אומרים 'למנצח' חוץ מאיסרו
חג ,שאין אומרים למנצח .ובשיר של יום ,מתחילים בית יעקב ולא
תפילה לדוד.
- éùéîçå éðù éîéאין אומרים תחנון ולא והוא רחום .אבל אומרים
'אל ארך אפים' לפני הוצאת הס"ת .אחרי קריה"ת אין אומרים
את היהי רצון.
áøòáר"ח חשון -אין אומרים יום כיפור קטן.
?
