gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

שיח שרפי קודש · Siyach Sarfei Koidesh — ניצבים וילך (2026-08-31)

מוציא לאור: שיח שרפי קודש · Siyach Sarfei Koidesh

שבוע: ניצבים וילך (2026-08-31)

שיח שרפי קודש · Siyach Sarfei Koidesh — ניצבים וילך (2026-08-31)

פתח את ה-PDF הורדה

‫ספר‬ ‫מנהגנו‬ ‫והוא מנהגי קהל עדת חסידי ברסלב‬ ‫לירח האיתנים ‪ -‬חודש תשרי‬ ‫(מותאם לשנים תשפ"ז ‪ -‬פ"ח הבעל"ט)‬ ‫נערך ונסדר ע"י‬ ‫הרה"ג ר' שמעון אנשין שליט"א‬ ‫רב ומו"ץ בעיר בית שמש יצ"ו‬ ‫ומחבר ספר ''הלכה פסוקה''‬ ‫בהוצאת‬ ‫אגודת "משך הנחל" להדפסת והפצת ספרי מוהר"ן מברסלב זצ"ל‬ ‫פה עיר הקודש ירושלם תובב"א‬ ‫חודש הרחמים והסליחות אלול תשפ"ו‬ ‫©‬ ‫"מנהגנו"‬ ‫כל הזכויות שמורות להמלבה"ד הן עפ"י דין תורתינו הק' ולהבדיל‬ ‫עפ"י חוקי המדינה‬ ‫ובכללו שאיסור חמור להעתיק לסרוק ולצלם וכיוצ"ב בכל אמצעי‬ ‫וצורה ללא אישור בכתב‬ ‫‪Printed in e. israel‬‬ ‫נדפס על נייר שאין בו חשש חילול שבת ח"ו‬ ‫‪à‬‬ ‫‪ïéøéòæ ïéìéî ¹‬‬ ‫‪åðâäðî‬‬ ‫>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>‬ ‫מילין זעירין‬ ‫קונטרס זה הוא רק חלק זעיר מחיבור רב הכמות על מנהגי אנ"ש‬ ‫חסידי ברסלב‪ ,‬אשר רובו ככולו כבר נשלם‪ ,‬אך בהיות שרבו‬ ‫מבקשי הדרך אשר ילכו בה בירח האיתנים‪ ,‬ובפרט בשנים אלו‬ ‫]תשפ"ז ‪ -‬פ"ח[ שראש השנה‪ ,‬וסוכות‪ ,‬ושמחת תורה ‪ -‬חלים בשבת‪,‬‬ ‫שיש בהם הרבה שינויים‪ ,‬ונחיצות חיבור כזה הוא גדול‪ ,‬אשר על כן‬ ‫חגרנו מתנינו להוציא לאור לפחות את הנחוץ כעת‪ ,‬ובעזר השם‬ ‫בקרוב נזכה להשלים כולו‪.‬‬ ‫ואפתח בכבוד אכסניה תחילה ‪ -‬הלוא המה 'אגודת משך הנחל'‪,‬‬ ‫והעומד בראשה הרה"ח ר' שלמה יהודה ווייצהנדלר שליט"א‬ ‫‪ -‬אשר אסף בירר וקיבץ פעלים ומנהגים רבים עבור חיבור זה‪ ,‬ולולא‬ ‫סיועו ועזרתו ברוח ובגשם ובמעשה‪ ,‬לא היה חיבור זה נשלם‪.‬‬ ‫גם אקדם בברכה הראויה להרה"ג ר' אברהם יארבלום שליט"א רב‬ ‫ומורה דקהל "אנשי מוהר"ן" בירושלים ת"ו‪ ,‬אשר הואיל לפתוח‬ ‫לנו גנזי כתביו‪ ,‬ומהם הבאתי הרבה מהמנהגים כאן‪ .‬וגם קיבל אותנו‬ ‫בסבר פנים יפות‪ ,‬והקצה הרבה מזמנו‪ ,‬לברר וללבן את הדברים‬ ‫העמומים כדי שיהיו מחוורים כשמלה‪.‬‬ ‫שמעון אנשין‬ ‫‪åðâäðî À øáã çúô‬‬ ‫‪á‬‬ ‫<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<‬ ‫פתח דבר‬ ‫‪ .à‬לכאורה חיבור בשם 'מנהגנו' ‪ -‬אין לו מקום אצל אנ"ש‪ ,‬כי אנ"ש‬ ‫הקפידו לבלי לשנות ממנהג המקום אשר הם שם‪ ,‬והיינו באומן‬ ‫נהגו כמנהג אוקריינא‪ ,‬ואנ"ש דפולין נהגו כמנהג מקומם‪ ,‬זולת‬ ‫במה שסטו החסידים מההלכה‪.‬‬ ‫וראה ב'שיח שרפי קודש'‪" :‬הקפידו אנשי שלומנו מאד לבלי‬ ‫לשנות מנוסח המקובל והנפוץ שהיה באוקראינה מדור דור‪ ,‬ולא‬ ‫חידשו מנהגים חדשים‪ ,‬בפרט בנוסח התפילה‪ .‬כי פשוט הוא שמרן‬ ‫הבעל שם טוב הקדוש ותלמידיו וכן רבינו הקדוש נהגו במנהגי‬ ‫אוקראינה‪ ,‬ורבינו עצמו לא רצה שיעשו חדשות ‪Æ -‬‬ ‫"‪èéðÄ ìàæÈ ïòî‬‬ ‫‪ ,"ñòééð‬רק להתנהג כמו שהתנהגו בשנים עברו‪ ,‬כי‬ ‫‪Æ Ç ïéé÷Å ïàèôéBà‬‬ ‫‪ÈÀ‬‬ ‫יסודתם בהררי קודש שכך נהגו הצדיקים הנ"ל‪.‬‬ ‫‪ .á‬בפרט לגבי נוסחאות התפילה‪ ,‬הרי מדברי רבינו זיע"א מפורש שאין‬ ‫הנוסחאות מעכבות כלל‪ :‬ראה בשיח שרפי קודש )ח"ג סימן תל"א(‪:‬‬ ‫‪íòãÆ øúBñ‬‬ ‫‪Å èLéð‬‬ ‫"רבינו אמר לעניין נוסחאות התפילה‪Ä Â :‬‬ ‫"‪À Ä æéàÄ úeãéñç‬‬ ‫‪" - "ãéñç‬חסידות אינה‬ ‫‪Ä È àÇ ïééæÇ ïeà ¯ æðkLà‬‬ ‫‪Ç À À Ç ïòðòååàã‬‬ ‫‪Æ Æ Ç ïò÷Æ ïòîÆ ;çqð‬‬ ‫‪ÇË‬‬ ‫סותרת את הנוסח; אפשר להתפלל בנוסח אשכנז ‪ -‬ולהיות חסיד" א‪.‬‬ ‫א‪ .‬זאת ידוע אצלנו‪ ,‬שהבעל שם טוב הקדוש עצמו מעת היותו במעז'בוז' התפלל בנוסח ספרד‬ ‫וללא שום שינויים‪ ,‬וכן התפללו אחר כך אצל רבינו ומוהרנ"ת ז"ל עד דורנו אנו‪ .‬דיבור זה בא‬ ‫ללמדנו שאף שאין חשש איסור לשנות מנוסח אשכנז לנוסח ספרד‪ ,‬מכל מקום ההליכה בדרך‬ ‫הבעש"ט איננה מחייבת לשנות בדווקא את נוסח התפילה לנוסח ספרד‪) .‬רל"י(‪ .‬ראה 'חיי מוהר"ן'‬ ‫‪â‬‬ ‫‪øáã çúô ¹‬‬ ‫‪åðâäðî‬‬ ‫>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>‬ ‫עוד שם ]בסימן תל"ב[‪ :‬עוד אמר רבינו לענין נוסחאות התפילה‪Ç :‬‬ ‫"‪æà‬‬ ‫‪óøàã‬‬ ‫‪À Ç øòÆ ,ïèééa‬‬ ‫‪À Ç øòÆ ìàæÈ ¯ ïèééa‬‬ ‫‪À Ç ìàæÈ øòÆ æàÇ ïééìà‬‬ ‫‪Å Ç èééèLøàô‬‬ ‫‪Å À À Ç øòÆ‬‬ ‫‪èìàåå‬‬ ‫‪À È ¯ ïèééa‬‬ ‫‪À Ç ìàæÈ øòÆ eö øéîÄ èâòøô‬‬ ‫‪À Æ À øòÆ æàÇ øàðÈ ;ïâòøô‬‬ ‫‪À Æ À èLéð‬‬ ‫‪À Ä øéîÄ‬‬ ‫‪" - "ïñééäòâ‬מי שנעשה חסיד‪ ,‬אם מבין הוא מעצמו‬ ‫‪À Å Æ èLéð‬‬ ‫‪À Ä íéàÄ CéàÄ‬‬ ‫שעליו לשנות ולהחליף הנוסח )מאשכנז לספרד( ‪ -‬שיחליף‪ ,‬אין‬ ‫הוא צריך לשאול אותי על כך; אבל אם היה שואל אותי האם‬ ‫לשנות ‪ -‬לא הייתי מצוה זאת עליו" ב‪.‬‬ ‫וראה עוד שם )סימן תל"ג(‪ :‬רבינו הקדוש אמר אודות נוסח התפילה‬ ‫‪àcÈ øàðÈ ,çqð‬‬ ‫‪Ç Ë ïéé÷Å ïéàÄ èLéð‬‬ ‫"‪À Ä CéæÄ LéîÄ Céà‬‬‫בסיום ברכת 'ישתבח'‪Ä :‬‬ ‫‪aéBäðà‬‬ ‫‪À È øòãÆ ìééååÇ ;ïâàæ‬‬ ‫‪À È èLéð‬‬ ‫'‪À Ä ïòîÆ ìàæÈ 'ìà‬‬‫‪Å íòãÆ æàÇ ,àéÈ CéàÄ âàæÈ‬‬ ‫‪ïòîÆ ìàæÈ ,'íéîìBòä‬‬ ‫'‪Ä È È éçÅ ãéçé‬‬ ‫‪Ä È ïàÈ CéæÄ èaééä‬‬ ‫‪À Å ,øîàL‬‬ ‫‪Ç È Æ CeøaÈ ééaÇ ,äëøa‬‬ ‫‪È ÈÀ‬‬ ‫‪" ¯ "'íéîìBòä‬איני מתערב בנוסח התפילה‪,‬‬ ‫'‪Ä È È éçÅ ãéçé‬‬ ‫‪Ä È CéBà ïâéãðò‬‬ ‫‪À ÄÀÆ‬‬ ‫סימן שס"ו‪ ,‬שרבינו הקדוש אמר את התורות שב'ליקוטי מוהר"ן' על סדר התפילה בנוסח ספרד;‬ ‫וראה בליקוטי תנינא סימן ה' אות י"ב‪ ,‬שהביא רבינו תקנת הקדמונים לומר קודם השינה 'מימיני‬ ‫מיכאל' וכו'‪ ,‬שמקורה מראשוני אשכנז )סידור רש"י סימן תכט‪ ,‬מחזור ויטרי סימן עח(‪ ,‬אף על‬ ‫פי שבקריאת שמע שעל המיטה בנוסח האריז"ל ליתא‪.‬‬ ‫ב‪ .‬ראה ב'אגרת הקודש' מהרה"ק רבי אלעזר בנו של רבי אלימלך מליז'ענסק שנדפסה בקצת‬ ‫מהדורות בסוף ספר 'נועם אלימלך'‪ ,‬שכתב שרק עובדי ה' באמת מותרים לשנות לנוסח ספרד‬ ‫אם רוצים‪ ,‬כי יש בו תועלת גדולה‪ ,‬עיין שם‪) .‬רל"י(; ועיין שם באגרת שהעיד על עצמו שבצעירותו‬ ‫כשהסתופף בצילו של הרה"ק רבי שמעלקא מניקלשבורג‪ ,‬ורבו היה מתפלל בנוסח ספרד‪ ,‬אף‬ ‫על פי כן היה מתפלל בנוסח אשכנז‪ ,‬ורק בזקנותו התחיל להתפלל בנוסח ספרד‪ .‬וראה עוד‬ ‫בשו"ת חתם סופר או"ח סימנים ט"ו ט"ז‪ ,‬שכתב שקיבל מרבותיו )ר' נתן אדלר‪ ,‬ובעל ה'הפלאה'‬ ‫שהיה מתלמידי המגיד‪ ,‬וכן משמע כדבריהם ב'אמרי פנחס' שער סדר היום אות סא( שמה‬ ‫ששינו הבעל שם טוב ותלמידיו לנוסח ספרד‪ ,‬הוא מפני שהיו מכוונים בתפילתם את כוונות‬ ‫האר"י ז"ל‪ ,‬והאר"י ז"ל סידר כוונותיו לפי נוסח זה‪ ,‬אבל לאלו שאינם מכוונים את כוונות האר"י‬ ‫‪ -‬אין יתרון בנוסח ספרד על פני נוסח אשכנז‪.‬‬ ‫‪åðâäðî À øáã çúô‬‬ ‫‪ã‬‬ ‫<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<‬ ‫רק כאן אומר אני כן‪ ,‬שאת תיבת 'אל' )שבסיום 'ישתבח'( לא‬ ‫יאמרו; כי בפתיחת הברכה‪ ,‬בברכת 'ברוך שאמר'‪ ,‬אומרים 'יחיד חי‬ ‫העולמים' ‪ -‬שיסיימו גם כן בתיבות 'יחיד חי העולמים"‪.‬‬ ‫גם ראה שם )סימן תל"ה(‪" :‬יש אומרים שפעם בעת שדיברו עם‬ ‫מוהרנ"ת אודות חילוקי הנוסחאות שבין נוסח אשכנז לנוסח ספרד‬ ‫בתפילת 'והוא רחום' שאומרים בשני וחמישי‪ ,‬נענה על זה מוהרנ"ת‬ ‫שהיה ראוי לומר את שתי הנוסחאות; ומרבי שמואל שפירא נשמע‬ ‫שמוהרנ"ת עצמו אכן נהג לומר את שתי הנוסחאותג‪ ,‬ואמר שאף‬ ‫על פי שאומר את שתיהן ‪ -‬אינו יכול לקרר את לבו ולהשקיט‬ ‫‪CàðÈ CéæÄ øòÆ ïò÷Æ ¯ òãééa‬‬ ‫‪Æ Å èâàæ‬‬ ‫את שברונו אף בזהד ‪À È -‬‬ ‫"‪À È øòÆ ùèàë‬‬ ‫‪:"õøàä‬‬ ‫÷‪À Ç ñàãÈ ïìé‬‬ ‫‪À Ä èéðÄ õìà‬‬ ‫‪ÀÇ‬‬ ‫‪ .â‬אמנם כל זה נכון רק מה שנוגע ליחיד בפני עצמו ולסדר יומו‬ ‫הפרטי‪ ,‬אך מה שנוגע 'לציבור' ובפרט בבית כנסת המיוחדת לאנ"ש‬ ‫‪ -‬פשיטא שחייבים להתנהג במנהג אחיד משום 'איסור לא תתגודדו'‪.‬‬ ‫ואף במקום ובענין שאין חשש של איסור לא תתגודדו ‪ -‬הרי למען‬ ‫הסדר הטוב ‪ -‬בוודאי מן הכרח שיהיה מנהג אחיד בבית הכנסת‬ ‫כדי שלא יבואו לידי מחלוקת כשזה אומר בכה וזה בכה‪.‬‬ ‫ג‪ .‬הכוונה שאמר נוסח אשכנז שכולל בתוכו גם נוסח ספרד עם הוספות‪.‬‬ ‫ד‪ .‬ורבי לוי יצחק במענה לרבי שמואל שפירא אודות שיחה זאת‪ ,‬אמר שלא שמע דבר זה‬ ‫מעולם‪ ,‬וגם אינו מתקבל על ליבו‪ ,‬רק שמע בדומה לזה את הדיבור של 'אני הגבר' המובא‬ ‫בשיח שרפי קודש בחלק א' סימן תרס"ט‪ ,‬עיין שם ובהערה שם‪.‬‬ ‫‪ä‬‬ ‫‪øáã çúô ¹‬‬ ‫‪åðâäðî‬‬ ‫>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>‬ ‫ואכן למרות הדברים האמורים לעיל ‪ -‬הקפידו אנשי שלומנו שיהיה‬ ‫מנהג זהה בבית כנסת‪ ,‬וכדלהלן‪:‬‬ ‫"פעם בתפלת שחרית של שבת‪ ,‬נגש באומאן רבי בנימין פארבער‬ ‫מתושבי בארדיטשוב להתפלל כשליח ציבור לפני העמוד‪ .‬והנה‬ ‫בבארדיטשוב התפללו בנוסח אחד מהודו עד תפילת שמונה עשרה‪,‬‬ ‫והתפלל הלה כהרגלו בנוסח בארדיטשוב‪ ,‬ולא כנוסחתנו וכמנהג‬ ‫העולם שהחזן משנה את ניגון הנוסח מ"ברכו" ולהלן‪.‬‬ ‫לאחר התפילה נגש אליו רבי אברהם ב"ר נחמן והעיר לו על זה‬ ‫‪çqð‬‬ ‫‪Ç Ë íòãÆ àãÈ øéàÄ èðòååàã‬‬ ‫שלא נכון עשה‪ ,‬ואמר לו‪È :‬‬ ‫"‪À Æ Ç ñàåå‬‬ ‫'‪" - "!'ãòÇ ïëBL‬מדוע אתם מתפללים‬ ‫‪Å ïàÈ ïòîÆ èaééä‬‬ ‫‪À Å àãÈ ?áBLèéãøàa‬‬ ‫‪À ÄÀ Ç‬‬ ‫כאן בנסח בארדיטשוב? כאן משתנה הניגון בעת 'שוכן עד'"‪ .‬כי‬ ‫כידוע הקפידו אנשי שלומנו על ניגון נוסח התפילה‪ ,‬בכדי שלא‬ ‫להפריע ולבלבל את ציבור המתפללים‪.‬‬ ‫)שיח שרפי קודש(‬ ‫ומאידך כל שאינו מפריע לסדר התפילה לכלל הציבור‪ ,‬אכן לא‬ ‫הקפידו על זה‪ ,‬וכמובא‪:‬‬ ‫"היה אחד מאנשי שלומנו )מלפנים מחסידי חב"ד( שהיה דר באחד‬ ‫מערי קאווקאז‪ ,‬והיה בא בכל שנה מרחק כזה לקיבוץ שבראש‬ ‫השנה‪ .‬והיה מתפלל בקביעות כמה וכמה שנים כשליח צבור ביום‬ ‫צום גדליה‪ ,‬כי היה לו אז יארצייט‪ ,‬ואף על פי שהתפלל בנוסח‬ ‫‪åðâäðî À øáã çúô‬‬ ‫‪å‬‬ ‫<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<‬ ‫התפילה כנוסח סידור חב"ד‪ ,‬לא העיר לו על זה אף אחד מאנשי‬ ‫שלומנו‪ ,‬אף על פי שיש בהם כמה שינויים כידוע ה‪.‬‬ ‫)שיח שרפי קודש(‬ ‫זאת ועוד‪ ,‬שבעזר השם נתרבו בתי כנסיות של אנ"ש בכל פזורות‬ ‫תבל‪ ,‬ונפשם אוותה לדעת את המנהג אשר ינהגו בבית כנסת‪ ,‬והנה‬ ‫לא מיבעיא כאלו שבאים ממקום שאין בידם מנהג כלל‪ ,‬אלא אפילו‬ ‫שידוע להם מנהג אבותיהם‪ ,‬אך רוצים להנהיג מנהג שווה לכל‪.‬‬ ‫גם זאת‪ ,‬הואיל ורבינו ז"ל הזהירנו עד מאוד לבל נסטה אף מסעיף‬ ‫קטן שבשולחן ערוך‪ ,‬ואכן ההולכים בדרך רביז"ל באמת ובתמים‬ ‫מקפידים מאוד על זה ‪ -‬אשר על כן אין אנו נוהגים בהרבה מנהגים‬ ‫של כלל החסידים במקום שהמנהג אינו תואם את ההלכה‪.‬‬ ‫‪ .ã‬אך עדיין קשה להגדיר מהו מנהגינו‪ ,‬כי כאמור שכלל אנ"ש באומן‬ ‫ובפזורות אוקריינא נהגו כמנהג המקום‪ ,‬וכפי הנראה אנ"ש שהיו‬ ‫בפולין או בשאר מקומות‪ ,‬נהגו כמנהג מקומם‪ .‬זולת בבואם לאומן‪,‬‬ ‫שאז נהגו כמנהג אנ"ש דשם‪.‬‬ ‫והנה כשזכו אנ"ש להקים בתי כנסיות כאן בארץ ישראל‪ ,‬התחיל‬ ‫להתהוות כמה וכמה שינוים במנהגים‪ ,‬והרבה ממנהגי אנ"ש באומן‬ ‫נשתכחו או נשתנו על ידי זה‪ ,‬וזאת למרות שהרה"ח רבי לוי יצחק‬ ‫ה‪ .‬כי מה שמובא לעיל שרבי אברהם ב"ר נחמן העיר לרבי בנימין פארבער בהתפללו בניגון‬ ‫עיר בארדיטשוב‪ ,‬כי שם שינה את ניגון התפילה‪ ,‬ומפריע לכלל ציבור המתפללים )רל"י(‪.‬‬ ‫‪æ‬‬ ‫‪øáã çúô ¹‬‬ ‫‪åðâäðî‬‬ ‫>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>‬ ‫בנדר ז"ל ניסה לשמר כמה וכמה ממנהגי אנ"ש באומן אף בארץ‬ ‫ישראל‪ ,‬אך הרבה פעמים לא עלתה בידו להנהיג כן בדרכי שלום‪.‬‬ ‫וכל זה מחמת כמה סיבות‪ :‬א‪ .‬כי בכל בית כנסת היו אנ"ש‬ ‫ממקומות שונים שהיו להם מנהגים שונים‪ .‬ב‪ .‬בגלל מנהגי ארץ‬ ‫ישראל ובפרט מנהגי ירושלים‪ ,‬שמצא חן בעיני כמה מאנ"ש וגם‬ ‫בגלל רצונם לנהוג כמנהג המקום‪ .‬ג‪ .‬באומן לא היה נפוץ ספר‬ ‫המשנ"ב ולא ידעו כמעט מפסקיו‪ ,‬והתנהגו בעיקר לפי פסקי 'שו"ע‬ ‫הרב'‪ ,‬ורק בארץ ישראל נתוודעו לספרו שנתקבל כמעט כהכרעה‬ ‫גמורה לכולא עלמא‪.‬‬ ‫ולפי האמור‪ ,‬האיך נוכל לומר 'זה מנהגינו'? פרט לכמה מנהגים הקבועים‬ ‫במסמרות מרביז"ל ומאנ"ש מקדמת דנא‪.‬‬ ‫‪ .ä‬אך למעשה‪ ,‬הואיל וכאמור שחשוב מאוד שיהיה מנהג קבוע‬ ‫בבית כנסת ‪ -‬לזאת בא חיבורנו זה להשוות המנהג על כל פנים‬ ‫ממה שביררנו איך נהגו אנ"ש בבית מדרשנו הגדול שבשכונת‬ ‫מאה שערים בירושלים )ישיבת 'אור הנעלם'(‪ ,‬כי בכל זאת רבות‬ ‫בשנים היווה המקום לכור ההיתוך מרוב אנ"ש בארץ ישראל‪ ,‬וגם‬ ‫זכינו ורלו"י זצ"ל שהיה ממעתיקי השמועה והקפיד מאוד על‬ ‫שיחה ושיחה לברר סולתם‪ ,‬הוא הגבר הנהיג מקום זה ביד רמה‪.‬‬ ‫ובפרט בדברים שידוע לנו מעדות נאמנה שכך וכך נהג ‪ -‬הרי זה‬ ‫לנו כמעט כעדות ברורה שיסודתו בהררי קודש וכך גם נהגו‬ ‫אנ"ש באומן מדור דור‪.‬‬ ‫‪åðâäðî À øáã çúô‬‬ ‫‪ç‬‬ ‫<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<‬ ‫אך עם כל זאת‪ ,‬במקום שאין מנהג אומן וירושלים שווים ‪ -‬נציין‬ ‫זאת‪ .‬וכן מה שידוע לנו מנהג אנ"ש באומן‪ ,‬על אף שאין ידוע לנו‬ ‫שנוהגים כן כלל אנ"ש ‪ -‬בכל זאת נעתיקו‪ .‬והרואה יבחר איך‬ ‫לקבוע המנהג‪ ,‬בתנאי שלא יגרום למחלוקת ח"ו‪ ,‬וגם בתנאי שאינו‬ ‫סותר להדיא מנהג המקום‪.‬‬ ‫כמו כן נביא מה שידוע לנו מההנהגות שהיו אצל חשובי אנ"ש‬ ‫זצ"ל‪ ,‬שיכולים להיות שייכים גם לכל יחיד אף בדורנו‪ .‬ואף‬ ‫שבודאי אינו מחוייב להתנהג כן‪.‬‬ ‫‪ .å‬אך דע‪ ,‬שנעתיק רק מה שיתכן ואנו משנים מכלל החסידים‪ ,‬אבל‬ ‫מנהג או נוסח שאנו משתווים עם כלל החסידים ‪ -‬מובן שאין‬ ‫בו צורך בחיבורנו זה‪.‬‬ ‫עם כל זאת קבענו מקום לסדרי התפילה הנחוצים אשר נהוגים‬ ‫אצל אנ"ש‪ ,‬אף על היות דבר זה פשוט ומבורר בקהילות החסידים‬ ‫‪ -‬מכל מקום הבאנו זאת למען יהיה דבר השלם ושווה לכל נפש‬ ‫לכל פזורות אנ"ש שאין בידם מנהג מבורר אף בכגון זה‪ ,‬בפרט‬ ‫בשבתות ומועדים שהרבה נבוכים בהם‪ ,‬אם בגלל אי ידיעת המנהג‬ ‫הפשוט‪ ,‬ואם בגלל שיבושים שונים שהשתרשו במשך השנים‬ ‫אצל רבים וטובים‪ ,‬מבלי לדעת שסוטים מדברים המפורשים‬ ‫בשו"ע ונושאי כליו‪.‬‬ ‫הערות והארות יתקבלו ברצון‬ ‫אך רק במייל‪148amh@gmail.com :‬‬ ‫‪è‬‬ ‫‪úåçéìñ ¹‬‬ ‫‪åðâäðî‬‬ ‫>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>‬ ‫סליחות‬ ‫‪ íéøîåà‬הסליחות באשמורת הבוקר דייקא א‪ ,‬שהוא הזמן המובחר‬ ‫לאמירת סליחות‪ .‬ומתחילים בזמן המספיק לומר את הסליחות‬ ‫במתינות‪ ,‬ולתת שהות כדי להניח טלית ותפילין ולהתכונן כראוי לתפלת‬ ‫שחרית כותיקיןב‪:‬‬ ‫יום א' דסליחות ‪ -‬כ"ד אלול‬ ‫‪úåçéìñä úøéîà øãñ‬‬ ‫‪ õ"ùä‬מתעטף בטלית‪.‬‬ ‫‪' íéìéçúî‬אשרי'‪ ,‬ואחר זה אומר הש"ץ חצי קדיש‪.‬‬ ‫‪ :íéëéùîî‬לך ה' הצדקה עד 'כי רב הוא'‪ ,‬והחזן מתחיל מ'אשר יחדיו‬ ‫נמתיק סוד'‪.‬‬ ‫א‪ .‬כן היה נהוג בישראל מקדמת דנא‪ ,‬וכל מה שתיקנו לומר הסליחות באשמורת הוא כדי‬ ‫שיתפללו תיכף אחריה שחרית כוותיקין כמאמר מוהרנ"ת )להלן(‪ .‬ואצל אנשי שלומנו נזהרים‬ ‫לנהוג בכל עניין כפי שהיו נוהגים אצל רבינו‪ ,‬ועל כן נזהרים גם בכל ימי אמירת הסליחות‬ ‫לאמרן דווקא באשמורת ולהתפלל תיכף אחריהן שחרית כוותיקין; וכך הוא גם בסליחות של‬ ‫'במוצאי מנוחה' ובסליחות של ערב ראש השנה הנקראות 'זכור ברית'‪ ,‬ללא שום שינויים‪) .‬רל"י(‪.‬‬ ‫'ותיקין'‬ ‫ב‪ .‬ראה 'שיח שרפי קודש' חלק ג' סימן תכ"ו מה שאמר מוהרנ"ת‪"ָ :‬דאס ְ ְ ַ‬ ‫גרוֹיסקייט פוּן ָ ִ ִ‬ ‫ותיקין!" ‪" -‬מעלתה‬ ‫דאווענען ָ ִ ִ‬ ‫כּדי ַאז ֶמען ָזאל ַ ֶ ֶ‬ ‫סליחוֹת ְ ֵ‬ ‫געזאגט ְ ִ‬ ‫ִאיז ַאזוֹי ְגרוֹיס‪ַ ,‬אז ֶמען ָהאט ֶ ָ ְ‬ ‫של התפילה כוותיקין כה גדולה‪ ,‬שמה שתיקנו לומר סליחות באשמורת הבוקר הוא כדי שיתפללו‬ ‫אחר כך התפילה כותיקין"‪.‬‬ ‫‪åðâäðî À ìåìà ã"ë ¯ úåçéìñã 'à íåé‬‬ ‫‪é‬‬ ‫<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<‬ ‫‪ øçàå‬כך אומרים הקהל 'סלח לנו וכו'‪ ,‬והחזן חוזר על זה‪.‬‬ ‫‪' íéìéçúîå‬אלוקינו וכו' איך נפתח פה וכו' עד 'אנו בטוחים'‪ ,‬והחזן‬ ‫מסיים 'שוכן עד תמוכים וכו'‪.‬‬ ‫‪' íéëéùîîå‬כי על רחמיך וכו' עד 'אשר ארחם'‪ ,‬והחזן מסיים 'ומנהיג‬ ‫וכו' וכן כתוב וכו'‪.‬‬ ‫‪' íéëéùîîå‬אל ארך אפים' עד 'ושם נאמר'‪ ,‬והחזן מתחיל 'תעבור וכו'‪.‬‬ ‫‪ :íéëéùîîå‬ויעבור וכו' ה' ה' וכו'‪ ,‬ה' בוקר וכו'‪ ,‬כרחם וכו'‪ ,‬סלח‬ ‫וכו'‪ ,‬עד 'ושם נאמר'‪ ,‬והחזן אומר 'סלח נא וכו'‪.‬‬ ‫‪ øçàå‬כך הקהל אומר‪ :‬ויאמר ה' וכו' הטה וכו'‪ ,‬אלוקינו וכו' אין מי‬ ‫וכו' עד 'ועינינו האר'‪ ,‬והחזן מתחיל 'שמך וכו'‪.‬‬ ‫‪ :íéëéùîîå‬אל מלך וכו' עד בשם ה'‪ ,‬והחזן מתחיל 'אל הורית‬ ‫וכו' ושם נאמר'‪.‬‬ ‫‪ :íéëéùîîå‬ויעבור וכו' ה' ה' וכו'‪ ,‬תבוא וכו'‪ ,‬כרחם וכו'‪ .‬אלוקינו וכו'‬ ‫תבוא לפניך וכו' עד ותנחמנו‪ ,‬והחזן מתחיל 'הקטון וכו'‪.‬‬ ‫וממשיכים‪ :‬אל מלך וכו' עד בשם ה'‪ ,‬והחזן מתחיל 'אל הורית וכו'‪.‬‬ ‫‪ íéçúåô‬הארון‪ :‬החזן מתחיל 'במוצאי מנוחה וכו' ואל התפילה'‪ ,‬והקהל‬ ‫אומר פיסקא זו וממשיכים לפיסקא השניה 'את ימין וכו'‪,‬‬ ‫והחזן חוזר על הפיסקא השניה והקהל ממשיך לפיסקא השלישית‪ ,‬וכן‬ ‫הלאה עד סוף הפזמון‪.‬‬ ‫‪àé‬‬ ‫‪ìåìà ã"ë ¯ úåçéìñã 'à íåé ¹‬‬ ‫‪åðâäðî‬‬ ‫>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>‬ ‫‪ íéøâåñ‬הארון‪ ,‬ואחר כך אומרים 'אל מלך' וכו' עד 'בשם ה'‪ ,‬והחזן‬ ‫מתחיל 'אל הורית' וכו'‪.‬‬ ‫‪ :íéëéùîîå‬זכור רחמיך וכו'‪ ,‬זכור לנו וכו' עד לכל העמים‪ ,‬והחזן‬ ‫מתחיל 'תביאנו וכו'‪.‬‬ ‫‪ íéçúåô‬הארון‪ ,‬החזן מתחיל פסוק ראשון של 'שמע קולינו וכו'‪ ,‬והקהל‬ ‫חוזר על פסוק זה‪ ,‬והחזן ממשיך לפסוק השני והקהל חוזר‬ ‫עליו‪ ,‬והחזן ממשיך לפסוק השלישי והקהל חוזר עליו‪ ,‬וממשיכים לומר‬ ‫גם פסוק 'יהיו לרצון'‪ ,‬ואחר כך החזן אומר פסוק 'אל תשליכנו מלפניך'‬ ‫והקהל חוזר עליו‪ ,‬ואחר כך 'אל תשליכנו לעת וכו' והקהל חוזר עליו‪.‬‬ ‫ומהפסוק 'אל תעזבנו' אומרים כולם ביחד‪.‬‬ ‫‪ íéøâåñ‬הארון‪ ,‬וממשיכים אלוקינו וכו' אשמנו וכו'‪ ,‬ואומרים 'אשמנו'‬ ‫רק פעם אחת‪ ,‬וממשיכים את שאר הפיוטים עד סוף הסליחות‪.‬‬ ‫ובאמירת ויאמר דוד וכו' רחום וחנון‪ ,‬נופלים על אפים כמו בתחנון‪.‬‬ ‫ואחר כך אומר הש"ץ קדיש תתקבל‪.‬‬ ‫‪úéøçù úìôúì øåáéö çéìù‬‬ ‫‪ íà‬יש 'חיוב' להתפלל לפני העמוד‪ ,‬אזי הוא ניגש לתפילת שחרית‪.‬‬ ‫אבל כשאין חיוב‪ ,‬אזי ניגש לשחרית הש"ץ של סליחות‪ .‬אבל‬ ‫במנחה לא הקפידו מי שניגש‪.‬‬ ‫‪ úòé÷ú‬שופר תשר"ת ‪ -‬אחרי התפילה‪.‬‬ ‫‪åðâäðî À úåçéìñã éðù íåé ¯ ìåìà ä"ë ¯ éðù íåé‬‬ ‫‪áé‬‬ ‫<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<‬ ‫‪íåé éöç úéðòú‬‬ ‫‪ íåéá‬א' דסליחות נהגו אנשי שלומנו לצום חצי יום ג‪.‬‬ ‫יום שני ‪ -‬כ"ה אלול ‪ -‬יום שני דסליחות‬ ‫‪ åøãñ‬וחלוקת הקטעים של החזן והקהל באמירת סליחות ‪ -‬הוא לפי‬ ‫סדר האמור ביום ראשון דסליחות‪ .‬הפזמון 'מלאכי רחמים' אומרים‬ ‫פיסקא פיסקא כאמור ביום ראשון בפזמון במוצאי מנוחה‪.‬‬ ‫‪ úìôú‬שחרית ואמירת תחנון כרגיל ביום שני‪.‬‬ ‫‪ øàùá‬ימי הסליחות היו מאנשי שלומנו שנהגו להתענות חצי יוםד‪.‬‬ ‫ג‪ .‬וכנפסק בטור סימן תקפא והביאו המגן אברהם שם‪.‬‬ ‫ד‪ .‬ראה בספר הלבוש סימן תקפ"א הטעם שמקדימין לומר סליחות לפחות ארבעה ימים לפני‬ ‫ראש השנה‪" :‬משום שמנהג רוב העולם שיתענו עשרה תעניתים עם יום כיפור‪ ,‬כנגד עשרת‬ ‫ימי תשובה‪ ,‬ולעולם יחסרו ארבעה ימים מראש השנה עד יום יום כיפור שלא יוכלו להתענות‬ ‫בהם‪ ,‬דהיינו שני ימים ראש השנה ושבת תשובה וערב יום כיפור‪ .‬לפיכך‪ ,‬כשחל ראש השנה‬ ‫ביום ה'‪ ,‬אז יכולין להתענות ארבעה ימים קודם ראש השנה וה' ימים בין ראש השנה ליום‬ ‫כיפור‪ ,‬ויום כיפור הוא העשירי‪ .‬וכל שכן כשחל בשבת‪ .‬אבל כשחל בב' או בג'‪ ,‬שלא יוכלו‬ ‫להתענות ארבעה ימים באותו שבוע‪ ,‬לכך מתחילין בשבוע שלפניה‪ .‬וכדי שיהיה לעולם יום‬ ‫קבוע שלא יטעו‪ ,‬קבעו להתחיל לעולם ביום א'; ואז יוכל להפסיק בין התעניתים ולהשלים‬ ‫עשרה ימי תענית בימים מדולגים"‪.‬‬ ‫‪âé‬‬ ‫‪úåçéìñã éùéìù íåé ¯ ìåìà å"ë ¯ éùéìù íåé ¹‬‬ ‫‪åðâäðî‬‬ ‫>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>‬ ‫יום שלישי ‪ -‬כ"ו אלול ‪ -‬יום שלישי דסליחות‬ ‫‪ åøãñ‬וחלוקת הקטעים של החזן והקהל באמירת סליחות ‪ -‬לפי סדר‬ ‫האמור ביום ראשון דסליחות‪ .‬הפזמון 'ישראל נושע' אומרים‬ ‫פיסקא פיסקא כאמור ביום ראשון בפזמון במוצאי מנוחה‪.‬‬ ‫יום רביעי ‪ -‬כ"ז אלול ‪ -‬יום רביעי דסליחות‬ ‫‪ åøãñ‬וחלוקת הקטעים של החזן והקהל באמירת סליחות‪ ,‬לפי סדר‬ ‫האמור ביום ראשון דסליחות‪ .‬הפזמון 'באשמורת הבוקר' אומרים‬ ‫פיסקא פיסקא כאמור ביום ראשון בפזמון במוצאי מנוחה‪.‬‬ ‫יום חמישי ‪ -‬כ"ח אלול ‪ -‬יום חמישי דסליחות‬ ‫‪ åøãñ‬וחלוקת הקטעים של החזן והקהל באמירת סליחות‪ ,‬לפי סדר‬ ‫האמור ביום ראשון דסליחות‪ .‬הפזמון 'שחר קמתי' אומרים פיסקא‬ ‫פיסקא כאמור ביום ראשון בפזמון במוצאי מנוחה‪.‬‬ ‫‪ úìôú‬שחרית ואמירת תחנון כרגיל ביום חמישי‪.‬‬ ‫‪ äçðîá‬אומרים תחנון‪.‬‬ ‫‪åðâäðî À ìåìà è"ë ¯ éùéù ìéì ¯ úéøá øåëæ‬‬ ‫‪ãé‬‬ ‫<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<‬ ‫זכור ברית ‪ -‬ליל שישי ‪ -‬כ"ט אלול‬ ‫‪ -‬ערב ראש השנה‬ ‫‪åúæéðâ íå÷îì úåùôðä úôéñà‬‬ ‫‪ ïòîì‬השם אל יזיז דעתו ומחשבתו‪ ,‬רק להיות על ראש השנה ְ ֹ‬ ‫בּפה‬ ‫)אומאן(‪ ,‬לתחוב ראשו בין אוהבינו המקשרים את עצמם עם‬ ‫נשמת אור רבינו ז"ל‪:‬‬ ‫)מכתב רבי נחמן טולטשינער מיום ד עקב תרל"ב(‬ ‫‪ òéãåäì‬לדורות שהשלשה דברים האלה יסודות העקריים בהשארת‬ ‫אדוננו מורנו ורבינו זצ"ל‪ ,‬כפי המובן בזה מדברי מוהרנ"ת‬ ‫ז"ל‪ :‬אסיפתנו על ראש השנה ‪ -‬שבזה ממילא כלול גם אמירת העשרה‬ ‫קפיטל תהלים על ציונו הקדוש וכו' ה‪:‬‬ ‫)כוכבי אור‪ ,‬אחרי אנשי מוהר"ן )ב((‬ ‫‪ åðëøã‬תמיד להתאסף באומאן בימי ראש השנה הקדושים‪ ,‬להתפלל‬ ‫על ציון אדוננו מורנו ורבינו בערב ראש השנה‪ ,‬ולהתפלל ביחד‬ ‫בימי ראש השנה הקדושים במדרשו הקדוש‪:‬‬ ‫)ראבר"נ‪ ,‬קונטרס ימי התלאות(‬ ‫‪ íòô‬כשחל ערב ראש השנה להיות ביום ראשון‪ ,‬ואנשי שלומנו משאר‬ ‫העיירות הקדימו כנהוג לבוא כבר על שבת לאומאן בכדי שיוכלו‬ ‫ה‪ .‬ראה להלן סימן תרצה‪.‬‬ ‫‪åè‬‬ ‫‪ìåìà è"ë ¯ éùéù ìéì ¯ úéøá øåëæ ¹‬‬ ‫‪åðâäðî‬‬ ‫>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>‬ ‫לומר באומאן גם את הסליחות של ערב ראש השנה הנקראות 'זכור‬ ‫ברית' ו‪ ,‬אך כמה מאנשי טעפליק יצאו רק במוצאי שבת קודש בדרכם‬ ‫לאומאן‪ ,‬ואת הסליחות אמרו יחדו בכפר 'פאלאנקע' הסמוך מאד‬ ‫לאומאן ז‪ .‬אחר כך כשהגיעו לאומאן‪ ,‬גער בהם מוהרנ"ת ואמר להם‪:‬‬ ‫‪" - "!èLéð‬אם ראש‬‫‪À Ä ïöðàâðéà‬‬ ‫‪À À Ç À Ä øòñòa‬‬ ‫‪Æ Æ æéàÄ ¯ äðMä‬‬ ‫‪È È Ç LàøÙ àæà‬‬ ‫"‪Ç Ç øòãééà‬‬ ‫‪Æ Å‬‬ ‫השנה הוא כך ‪ -‬טוב יותר בכלל לא לבוא!" ‪.‬‬ ‫ח‬ ‫)שיח שרפי קודש חלק א' סימן ר"ל(‬ ‫ו‪ .‬בשנים שהיה חל ראש השנה ביום ב' וג' היה המנהג אצל אנשי רבינו בימי חייו הקדושים‬ ‫פלעגט ֶדער ָ‬ ‫עוֹלם‬ ‫געווען ַאז ֶסע ְ ֶ ְ‬ ‫)'אמאל ִאיז ֶ ֶ‬ ‫להזדרז לבוא ולהיות אצלו כבר על שבת קודש ַ ָ‬ ‫שׁבּת'(‪ ,‬ובכדי שיאמרו כעלות הבוקר של יום ראשון את הסליחות של ערב‬ ‫קוּמען שׁוֹין אוֹיף ַ ָ‬ ‫ֶ‬ ‫ראש השנה הנקראות 'זכור ברית' יחד עימו‪) .‬רל"י(‪.‬‬ ‫ז‪' .‬פאלאנקע' הוא כפר של נכרים‪) .‬רל"י(‪.‬‬ ‫אוֹיכעט‬ ‫ֶ‬ ‫ח‪ .‬וטעם הדבר כי הסליחות של 'זכור ברית' הוא גם כן 'ראש השנה' ‪"ְ -‬זכוֹר ְ ִ‬ ‫בּרית ִאיז‬ ‫השּׁנה"‪ .‬ומובא ב'חיי מוהר"ן' בסימן ש"ה שפעם אחת עמד רבינו בערב ראש השנה אחרי‬ ‫ֹראשׁ ַ ָ ָ‬ ‫הסליחות ואמר‪" :‬אנשים אחרים היו מרוצים שיהיה להם ראש השנה כמו ערב ראש השנה שהיה‬ ‫שּׁנה ְוכוּ'"‪ .‬ומה שהתבטא‬ ‫געוואוּנטשׁן ַאזוֹי ַא ֹראשׁ ַה ָ ָ‬ ‫וואלטן ִזי" ֶ ְ ְ ְ ְ‬ ‫לכם"‪ ,‬ואמר בזה הלשון‪ֶ ֶ ְ ַ :‬‬ ‫"אנדערע ָ ְ ְ‬ ‫מוהרנ"ת בכזו חריפות‪ ,‬הוא מפני שהבחין באנשי טעפליק שהם רוצים להנהיג הנהגה חדשה‪,‬‬ ‫להיכנס לתוך ה'ראש השנה' של רבינו ללא ה'זכור ברית' אצלו‪) .‬רל"י(‪ .‬וראה עוד להלן אודות‬ ‫רבי נחמן ב"ר יצחק לייב תלמיד מוהרנ"ת שהיה הבעל תפילה בתפילת מנחה של ערב ראש‬ ‫השנה‪ ,‬ובעת תפילתו שררו בקלויז אימה ופחד ה' כאלו שהיו יראים אף להרים את הראש‪,‬‬ ‫ובבחינת הכתוב )ישעיה ב כא( "לבוא בנקרות הצורים ובסעיפי הסלעים מפני פחד ה' ומהדר‬ ‫גאונו בקומו לערוץ הארץ"‪ ,‬ובשנה הראשונה שלאחר הסתלקותו ניגש במקומו שליח ציבור אחר‬ ‫להתפלל בערב ראש השנה את תפילת המנחה‪ ,‬ושאל אחד מהזקנים שהיה מהגדולים שבאנשי‬ ‫וּגעגאנגען?" ‪" -‬מדוע לא ניגש רבי נחמן לתפילת‬ ‫נישׁט צ ֶ ַ ְ ֶ‬‫נחמן ִ ְ‬ ‫רבּי ַ ְ ָ‬ ‫שלומנו‪ָ ְ ַ :‬‬ ‫"פארוואס ִאיז ֶ ִ‬ ‫געזעהן‬ ‫בּרית' ָהאבּ ִאי" ִאים ָדא" ֶ ֶ ְ‬ ‫המנחה?"‪ ,‬וכשענו לו שנסתלק ונפטר‪ ,‬השיב בתמיה‪ַ :‬‬ ‫"בּיי ְ'זכוֹר ְ ִ‬ ‫שׁטיין ִאין שׁוּל!" ‪" -‬הרי ראיתי אותו )את רבי נחמן( עומד בבית הכנסת בעת הסליחות של 'זכור‬ ‫ְ ֵ‬ ‫ברית'!" ‪] -‬והוא על פי המבואר ב'חיי מוהר"ן' סימן ק"א‪ ,‬עיין שם[; וראה עוד להלן בערך רבי‬ ‫אבא שו"ב‪ ,‬וכן בערך הרב יצחק מחארשטיוואטע בסיפור התקרבות אחיו לרבינו הקדוש‪.‬‬ ‫‪åðâäðî À ìåìà è"ë ¯ éùéù ìéì ¯ úéøá øåëæ‬‬ ‫‪æè‬‬ ‫<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<‬ ‫‪úåçéìñä úøéîà øãñ‬‬ ‫‪ åâäð‬לשתות לפני עלות השחר‪ ,‬אבל לא נהגו גם לאכול ט‪.‬‬ ‫‪ íéîéëùî‬בעוד ליל לומר סליחות בהתעוררות‪.‬‬ ‫‪ õ"ùä‬מתעטף בטלית ומתחילים אשרי וכו' חצי קדיש‪ ,‬לך ה'‬ ‫וכו'‪ .‬בפיסקאות‪ :‬אשרי העם‪ ,‬בחצוצרות‪ ,‬צדק ‪ -‬אומר החזן‬ ‫ואחר כך הקהל‪.‬‬ ‫‪ íéëéùîîå‬באמירת הפיוטים‪ .‬חלוקת הקטעים של החזן והקהל לפי‬ ‫סדר האמור ביום ראשון‪.‬‬ ‫‪' ïåîæô‬שלוש עשרה מידות'‪ ,‬אומרים אותו פיסקא פיסקא חזן וקהל‪,‬‬ ‫כסדר האמור ביום ראשון בפזמון במוצאי מנוחה‪ .‬ואחר כך‬ ‫אומרים אל מלך וכו' לכל קוראיך‪.‬‬ ‫‪ íéçúåô‬הארון‪ ,‬והחזן מתחיל פזמון 'אל תבוא'‪ ,‬והחזן אומר פיסקא‬ ‫אחת והקהל חוזר על זה‪ ,‬והחזן אומר פיסקא השניה והקהל‬ ‫חוזר על זה‪ ,‬וכן הלאה עד סוף הפזמון‪ .‬וסוגרים הארון‪.‬‬ ‫‪ øçàå‬כך מתחיל החזן פזמון 'שופט כל הארץ וכו' לעולת התמיד'‪,‬‬ ‫והקהל חוזר על זה וממשיך לפיסקא השניה‪ ,‬והחזן אומר פיסקא‬ ‫השניה והקהל ממשיך לפיסקא השלישית‪ .‬וכן הלאה עד סוף הפזמון‪.‬‬ ‫ט‪ .‬כתב הרמ"א תקפא ב‪ ,‬ורבים נוהגין לאכול בערב ראש השנה קודם עלות השחר‪ ,‬משום חוקות‬ ‫הגוים שהיו נוהגים להתענות בערב חגיהם‪ .‬ויכולים לאכול בלא תנאי‪ ,‬אחר שכן נהגו‪ .‬והוסיף‬ ‫המשנ"ב והאידנא נהוג עלמא שלא לאכול‪ ,‬רק שישתה קפה או תה קודם הליכה לביהכנ"ס‪.‬‬ ‫‪æé‬‬ ‫‪äðùä ùàø áøò ¹‬‬ ‫‪åðâäðî‬‬ ‫>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>‬ ‫‪ øçàå‬כך ממשיכים אל מלך וכו' עד והארץ אזכור‪ .‬והחזן מתחיל פזמון‬ ‫'זכור ברית וכו' למען שמך'‪ ,‬והקהל חוזר על זה וממשיך לפיסקא‬ ‫השניה‪ ,‬והחזן אומר פיסקא השניה והקהל ממשיך לפיסקא השלישית‪.‬‬ ‫וכן הלאה עד סוף הפזמון‪.‬‬ ‫‪ øçàå‬כך ממשיכים‪ :‬זכור לנו וכו' שמע קולינו וכו'‪ ,‬כסדר האמור ביום‬ ‫ראשון דסליחות‪ ,‬וממשיכים עד סיום הסליחות‪.‬‬ ‫ערב ראש השנה‬ ‫‪ úéøçùá‬אין אומרים תחנון ולא למנצח‪ .‬ובשיר של יום מתחילים 'היום‬ ‫יום וכו'‪ .‬אין תוקעים לאחר התפילה‪.‬‬ ‫‪ éøçà‬שחרית‪ ,‬עושים 'התרת נדרים'‪.‬‬ ‫‪ íéâäåð‬להתענות עד חצות היום י‪.‬‬ ‫י‪ .‬ראה ב'כוכבי אור' אנשי מוהר"ן ח"ג אות לג‪" :‬פעם אחת בערב ראש השנה בבוקר שאל אותו‬ ‫בנו הר' יצחק ז"ל על אודות שחלש לבו מאד אם יאכל איזה דבר קודם לכתו על ציונו הקדוש‬ ‫כדי שיהיה בכחו לפרש שם שיחתו בהתעוררות הלב כראוי‪ ,‬והשיב לו‪ ,‬לאו אמור כאשר תוכל‬ ‫ובלבד שיהיה קודם האכילה"; וראה ב'שיח שרפי קודש' חלק א' סימן רכ"ח‪" :‬נחלה פעם רבי‬ ‫יצחק בן מוהרנ"ת בימי הקיץ באיזו מחלה‪ ,‬וחשב כבר אז בדעתו שלא יוכל להגיע על ראש‬ ‫השנה לקיבוץ אנשי שלומנו באומאן; וכשביקש בתפילתו מהשם יתברך על רפואתו‪ ,‬ענה ואמר‪:‬‬ ‫זאגן‬ ‫זינדיגן ‪ִ -‬ווי ֶקען ִאי" ִדיר ָ ְ‬ ‫זאגן ַאז ִאי" ֶוועל ִדיר ֶמער ִני ְשׁט ִ ְ ִ ְ‬ ‫עוֹלם‪ִ ,‬אי" ָזאל ִדיר ָ ְ‬ ‫ִ"רבּוֹנוֹ ֶשׁל ָ‬ ‫טוֹבה ֶוועל ִאי" שׁוֹין ִניט ַזיין‪ִ ,‬אי" ֶוועל‬ ‫אבּער ָדאס ָזאג ִאי" ִדיר צוּ‪ַ :‬א ְכּפוּי ָ‬ ‫נישׁט? ָ ֶ‬‫ַאז ִאי" ֵווייס ִ ְ‬ ‫געטאן!" ‪" -‬רבונו של עולם‪ ,‬וכי מה אוכל כבר להבטיחך?‬ ‫האסט ִמיר ֶ ָ‬ ‫געדענקען ָוואס דוּ ָ ְ‬ ‫תּמיד ֶ ֶ ְ ֶ‬‫ָ ִ‬ ‫שאבטיחך שאם תבריאני לא אחטא יותר לעולם ‪ -‬איך יכול אני להבטיחך זאת כשאיני יודע?‬ ‫אולם זאת מבטיח אני לך‪ :‬כפוי טובה כבר לא אהיה‪ ,‬ותמיד אזכור את החסד שעשית עמדי!"‪.‬‬ ‫‪åðâäðî À äðùä ùàø áøò‬‬ ‫‪çé‬‬ ‫<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<‬ ‫)שיחות הר"ן' סימן רי"ד(‬ ‫‪ áøò‬ראש השנה ראוי ליתן על פדיוןכ‪.‬‬ ‫‪ êøã‬ה'וידוי דברים' לפני רבינו ז"ל בחיים חיותו היה נוהג לכלל רק‬ ‫בערב ראש השנה‪ ,‬ורק עד שנסע ללעמבערג וכו'; ולאחר‬ ‫הסתלקות רבינו שבו אנשי שלומנו לנהוג על ציונו הקדוש בהנהגה זו‬ ‫של וידוי דברים לפני רבינו‪ ,‬והיו מבקשים ומפצירים אז שיעורר רחמים‬ ‫גדולים ורבים עליהם אצל השם יתברךל‪:‬‬ ‫)שיח שרפי קודש חלק א' סימן ר"ל(‬ ‫ואכן הבריא רבי יצחק‪ ,‬ונסע והגיע לאומאן על ימי ראש השנה‪ ,‬ובערב ראש השנה בבוקר‪,‬‬ ‫שמנהג ישראל לצום אז עד חצות היום כידוע‪ ,‬היה קשה לו הצום מחמת חולשתו הנ"ל‪ ,‬ועל‬ ‫כן אמר לאביו מוהרנ"ת שהוא רוצה תחילה לטעום מעט איזה דבר מאכל‪ ,‬ואחר כך ילך לציון‬ ‫רבנו הקדוש לומר שם את התקון הכללי וה'וידוי דברים'‪ ,‬כי על ידי שיטעום איזה דבר מאכל‬ ‫וֹיפן ִציּוֹן‪ ,‬אוּן ֶער‬ ‫רבּי'ן א ְ‬ ‫יוכל להתפלל שם על הציון בארוכה ובכוונה כראוי ֶ‬ ‫)'ער ִוויל ֵגיין צוּם ֶ ִ‬ ‫לענגער'(‪ .‬השיב לו מוהרנ"ת‪:‬‬ ‫פריער ֶוועט ֶער ֶ ֶ‬ ‫קענען ַזיין ֶ ְ ֶ‬ ‫עסן ְ ִ ֶ‬‫עפּעס ֶ ְ‬‫שׁווא‪ַ ,0‬אז ֶער ֶוועט ֶ ֶ‬ ‫ִאיז ְ ַ‬ ‫פארן ֶ ְ‬ ‫עסן‪ ,‬אוּן ָנא"‬ ‫אבּי ַ ְ‬ ‫זאגן‪ִ ַ ,‬‬ ‫וועסט ָ ְ‬ ‫זאגן ִווי ַאזוֹי דוּ ֶ ְ‬ ‫זאלסט ָ ְ‬ ‫אוֹיפן ִציּוּן‪ ,‬אוּן ָ ְ ְ‬ ‫ְ‬ ‫רבּי'ן‬ ‫ֵ"גיי צוּ ֶדעם ֶ ִ‬ ‫נאכאמאל!" ‪" -‬אל תעשה כן‪ ,‬רק תלך לציון ותאמר שם העשרה‬ ‫זעהן צוּ ֵגיין ָ ְ ַ ָ‬ ‫וועסטוּ ֶ ְ‬ ‫עסן ֶ ְ‬‫ֶדעם ֶ ְ‬ ‫מזמורים איך שתאמר‪ ,‬ובלבד שיהיה קודם האכילה‪ ,‬ולאחר מכן‪ ,‬אחרי האכילה‪ ,‬ראה לחזור‬ ‫שוב להשתטח על הציון ולהתפלל בארוכה!""‪.‬‬ ‫כ‪ .‬ראה ב'שיח שרפי קודש' חלק א' סימן קע"ו‪" :‬רבינו אמר לרבי יודל‪"ַ :‬דיין ַזא" ִאיז ִ ְ‬ ‫פּדיוֹנוֹת"‬ ‫‪" -‬העניין שלך הוא פדיונות"‪ .‬ואשר על כן היו כלל תלמידי רבנו ואף מוהרנ"ת משתדלים ליתן‬ ‫לרבי יודל בכל ערב ראש השנה מעות לפדיון נפש‪ ,‬מלבד מה שנתנו גם בסתם אחד לשני; כי‬ ‫כן היתה דרך כלל אנשי שלומנו בענין הפדיונות‪ ,‬שזה נתן פדיון לזה וזה נתן לזה ‪"ָ -‬דאס ִאיז‬ ‫געגעבּן ֶדעם"‪.‬‬ ‫געגעבּן ֶדעם אוּן ֶדער ָהאט ֶ ֶ ְ‬ ‫געווען‪ֶ ,‬דער ָהאט ֶ ֶ ְ‬ ‫ֶדער ֶוועג ֶ ֶ‬ ‫ל‪ .‬כך היתה מעולם הדרך בעת ההשתטחות על ציונו הקדוש‪ ,‬לבקש מרבינו הקדוש שיבקש‬ ‫ויעורר אצל ה' יתברך רחמים רבים וגדולים‪ ,‬כי רחמים פשוטים אינם מספיקים )עיין ליקוטי‬ ‫קמא סימן קה(‪ .‬וצריכים להיזהר מאוד מלשונות של בקשה מהצדיק עצמו‪ ,‬אלא כל הדיבורים‬ ‫יהיו רק על דרך הכתוב בתורה )במדבר כא ז(‪" :‬ויבוא העם אל משה ויאמרו חטאנו כי דיברנו‬ ‫בה' ובך‪ ,‬התפלל אל ה' ויסר מעלינו את הנחש‪ ,‬ויתפלל משה בעד העם"‪ ,‬כי התורה נותנת לנו‬ ‫‪èé‬‬ ‫‪íéàøåðä íéîéá ù"ðà ìù úåéììë úåâäðä ¹‬‬ ‫‪åðâäðî‬‬ ‫>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>‬ ‫‪ áøòá‬ראש השנה )כשעדיין לא היתה אפשרות להגיע לציון רביז"ל‬ ‫באומאן(‪ ,‬מיד אחר התפילה נהג רבי לוי יצחק לנסוע לכותל‬ ‫המערבי כדרכו מדי יום אחר תפילת הוותיקין‪ ,‬ואם נשאר עוד זמן‪,‬‬ ‫נסע גם לקבר שמעון הצדיק ולקבר רחל‪ ,‬ואף פעמים לחברון‬ ‫להשתטח על קברי אבות‪.‬‬ ‫הנהגות כלליות של אנ"ש בימים הנוראים‬ ‫‪ úéáá‬הכנסת מחליפים לפרוכת לבנה‪ ,‬וכן את המעילים של הספרי‬ ‫תורה ללבנים‪ ,‬המפה של הבימה ושל עמוד הש"ץ‪ ,‬ללבן‪.‬‬ ‫ומשאירים אותם כך עד אחרי שבת בראשית‪.‬‬ ‫‪ êøãä‬אצל רוב אנ"ש בארץ ישראל ללבוש בגד עליון לבן )קיטל(‬ ‫בכל ימי ראש השנה מ‪.‬‬ ‫בזה דרך לימוד היאך ובאיזה אופן לבקש ולהתפלל כשנמצאים אצל הצדיק; ובתוך דברי הבקשה‬ ‫אפשר להזכיר כל מיני לימוד זכות ונקודות טובות שבזכותם אכן יתעוררו רחמים רבים אצל‬ ‫השי"ת‪) .‬רל"י(; ]וראה 'עלים לתרופה' במכתב מיום ב' וישב שנת תקפ"ז‪" :‬עליך אחי נפשי ולבבי‬ ‫המצוה הזאת ועל כל אנשי שלומנו הנלווים אליך‪ ,‬שתלכו על ציון הקדוש והנורא ותספרו‬ ‫בפיכם לרבינו ז"ל כל זה כאשר בלבבכם‪ ,‬ותבקשו ותתחננו להשם יתברך שיחמול על עניותנו‬ ‫ושפלותנו ויהיה בעזרנו לגמור עסקנו מהרה‪ ,‬כי אין לנו על מי להשען כי אם על אבינו שבשמים‬ ‫בכוח וזכות אדוננו מורנו ורבינו אור האורות זכר צדיק וקדוש לברכה‪ ,‬וה' הטוב יעשה"; ועיין‬ ‫עוד בלשון תפילת מוהרנ"ת ב'ליקוטי תפילות' ח"ב סימן מ"ז‪ ,‬ובתפילה שאחרי תיקון הכללי[‪.‬‬ ‫מ‪ .‬ולפנים היה מנהגינו שרק הש"ץ והבעל תוקע לבשו בגד לבן )קיטל(‪ ,‬ובפעם הראשונה‬ ‫להתמנותם היה הגדול שבקהל מלביש אותם בבגד זה‪.‬‬ ‫‪åðâäðî À íéàøåðä íéîéá ù"ðà ìù úåéììë úåâäðä‬‬ ‫‪ë‬‬ ‫<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<‬ ‫‪ ø÷åáá‬בימים הנוראים‪ ,‬כשאמרו קודם התפילה "הריני מקשר" וכו'‪,‬‬ ‫היו כאלה שכבר כוונוהו גם על שאר תפילות היום‪ .‬והיו כאלו‬ ‫שאמרוה קודם כל תפילה ותפילה‪.‬‬ ‫‪ åãéô÷ä‬אנשי שלומנו מאד מאד לבלי לשנות שום שינוי מנוסחאות‬ ‫המקובלות בתפילת הימים הנוראים נ‪.‬‬ ‫‪ éãáåòä‬ה' הגדולים שבאנשי שלומנו שהיו מתפללים בכוחות ובצעקות‬ ‫משך כל השנה‪ ,‬הרי שבראש השנה לא ניכרו כל כך ולא‬ ‫התהדרו בעבודתם בבחינת‪" :‬אל תתהדר לפני מלך" שהזכירו רבינו‬ ‫בליקוטי קמא סימן כ' על מאמר ספרא דצניעותא )שנאמר בראש‬ ‫השנה תקס"ה( על התיבות 'ארחא מליא דלא אתחזיא'‪ ,‬שהוא בחינת‬ ‫תפילה וכו'‪ ,‬עין שם‪ .‬והדגישו ואמרו ברמז 'לא אתחזיא' לבלי להראות‬ ‫ולהתבלט כלפי חוץ בבחינת‪" :‬אל תתהדר לפני מלך"‪ ,‬כי צריך‬ ‫להקטין את עצמו‪ ,‬עין שם‪ .‬והתפללו עם כל הקהל יחדיו בהתעוררות‬ ‫ובנעימות‪ .‬ותיכף עם סיום החג בתפלת מעריב של מוצאי ראש השנה‬ ‫כבר שמעו אותם שוב היטב היטב ס‪.‬‬ ‫נ‪" .‬ידוע לנו בפירוש משיחות בעל פה‪ ,‬שדעת רבינו הקדוש שהחזנים המשמשים כשליחי ציבור‬ ‫)בראש השנה וימים נוראים( צריכים להתפלל היטב כפי הנוסח‪ .‬ובחיי רבינו לא היו אנשיו יורדים‬ ‫לפני התיבה מעצמם‪ ,‬גם לא היה שליח ציבור וחזן קבוע‪ ,‬רק רבינו ז"ל היה מצווה בכל פעם‬ ‫על אחד מאנשיו להתפלל לפני העמוד; ופעמים רבות שימש תלמיד רבינו רבי חייקל כשליח‬ ‫ציבור‪ ,‬יותר משאר החזנים‪ ,‬אך לא באופן קבוע‪ ,‬והוא היה חזן ומתפלל כנוסח‪ .‬גם ראה לעיל‬ ‫סימן נ"ב )ב( שפעם שלח רבינו את תלמידו הרב רבי אורי מיאס להיות שליח ציבור‪ ,‬אף על פי‬ ‫שלא הכיר את נוסח התפילה‪ .‬דרכו של רבינו ז"ל היתה שהיה נוהג לקרוא אליו אחרי התפילה‬ ‫לקידוש את המתפללים שחרית ומוסף לפני העמוד" )שיח שרפי קודש חלק א' סימן ר"ב(‪.‬‬ ‫ס‪ .‬ראה בזהר ויצא קס‪" :‬בכל אתר דבר נש צלי צלותיה‪ ,‬יכליל גרמיה בין סגיאין בכללא דסגיאין‪.‬‬ ‫‪àë‬‬ ‫‪íéàøåðä íéîéá ù"ðà ìù úåéììë úåâäðä ¹‬‬ ‫‪åðâäðî‬‬ ‫>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>‬ ‫‪ ùàøá‬השנה היו אנשי שלומנו‪ ,‬אפילו הגדולים במעלה‪ ,‬מתנהגים‬ ‫בפשיטות ובביטול היישות לגמרי‪ ,‬עד שהיה קשה להכירם‬ ‫לרוב הענווה והביטול שהיה להם‪ .‬ואפילו עליה לתורה וכו' לא קיבלו‪.‬‬ ‫ולא היו מכבדים אותם בשום כיבודים‪ ,‬אפלו אותם החשובים שבין‬ ‫אנשי שלומנו כרבי אברהם ב"ר נחמן ורבי געצ'י ורבי שמשון וכו'‬ ‫וכו'‪ .‬רק כל מי שקנה עליה לתורה עלה הוא עצמו לתורה‪ ,‬ומחמת‬ ‫שהם היו עניים וכו' לא קנו עליה‪.‬‬ ‫‪íéàøåð íéîéá øåáéöä çéìù‬‬ ‫‪ åéä‬מקפידים מאוד‪ ,‬לבלי לשלוח אלמן או גרוש לשמש כשליח‬ ‫ציבור בימים הנוראים ע‪ ,‬אך זאת דווקא בשליח ציבור חדש‪ ,‬אבל‬ ‫מי שכבר הוחזק להיות ש"ץ‪ ,‬לא קפיד‪.‬‬ ‫ותא חזי‪ ,‬שונמית כד אמר לה אלישע היש לדבר לך אל המלך או אל שר הצבא‪ ,‬היש לדבר‬ ‫לך אל המלך‪ ,‬ההוא יומא יום טוב דראש השנה הוה‪ ,‬וההוא יומא דמלכותא דרקיעא שלטא‬ ‫למידן עלמא‪ ,‬וקודש אבריך הוא אקרי מלך המשפט בההוא זמנא‪ ,‬ובגין כך אמר לה היש לדבר‬ ‫לך אל המלך‪ ,‬מה כתיב ותאמר בתוך עמי אנכי יושבת‪ ,‬מאי קאמרה‪ ,‬לא בעינא למהוי רשימאה‬ ‫לעילא‪ ,‬אלא לאעלא רישאי בין סגיאין‪ ,‬ולא לאפקא מכללא דלהון‪ ,‬וכך בעי ליה לבר נש‬ ‫לאתכללא בכללא דסגיאין‪ ,‬ולא לאתייחדא בלחודוי בגין דלא ישגחון עליה לאדכרא חובוי"‪.‬‬ ‫)"בכל מקום שאדם מתפלל תפילתו יכלול את עצמו בין הרבים שגם הוא יזכר למעלה בכלל‬ ‫הרבים‪ ,‬וראיה לדבר מהאשה השונמית שכשאמר לה אלישע )מלכים ב ד‪ ,‬יג( 'היש לדבר לך‬ ‫אל המלך או אל שר הצבא'‪ .‬ואותו היום היה יום טוב של ראש השנה‪ ,‬ובאותו היום המלכות‬ ‫העליונה שולטת לדון את העולם‪ ,‬והקדוש ברוך הוא נקרא באותו זמן מלך המשפט‪ .‬לכן כששאל‬ ‫ממנה‪ :‬היש לדבר לך אל המלך? ענתה שאינה רוצה להיות נרשמת לבדה למעלה‪ ,‬אלא להכניס‬ ‫את ראשה בין הרבים ולא להוציא את עצמה מהכלל‪ .‬כי כן צריך האדם להכלל בכלל הרבים‬ ‫ולא להיות מיוחד לבדו כדי שלא ישגיחו עליו להזכיר לו עוונותיו"( )רל"י(‪.‬‬ ‫ע‪ .‬ראה 'שיח שרפי קודש' חלק ב' סימן תרו ובהערה שם; 'שארית ישראל' מכתב ל"ה מרבי‬ ‫אברהם שטערנהארץ‪" :‬ידידיי הנאהבים ונאמנים עלי וכו'‪ ,‬כפי שידוע לכם ידידיי שזה פלג גוף‬ ‫‪åðâäðî À íéàøåð íéîé éðåâéðå úåàçñåð‬‬ ‫‪áë‬‬ ‫<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<‬ ‫‪ âåäð‬היה בראש השנה‪ ,‬שהבעל מוסף היה גם מתפלל תפילת‬ ‫מעריב בליל ראש השנה‪ ,‬וכן ביום כיפור התפלל הבעל מוסף‬ ‫תפילת כל נדרי ותפילת נעילה‪.‬‬ ‫‪ àì‬היה נראה וניכר שום יחס מיוחד שציפו לו שליחי הצבור‬ ‫המשרתים בקודש‪ .‬כי היה טבוע בהם מימרת אנשי שלומנו‬ ‫שהשליח ציבור האמיתי הוא רבינו בעצמו‪ ,‬כי הוא השליח ציבור‬ ‫שיודע ללקט כל הטוב שיש בכל אחד ואחד‪ ,‬וכמבואר היטב בליקוטי‬ ‫קמא סימן רפ"ב על המשנה‪" :‬החזן רואה היכן התינוקות קורין"‪,‬‬ ‫עין שם‪ .‬והחזן אינו אלא כמקל המוציא קול מזה הנופח דרכו‪,‬‬ ‫שהוא הצדיק הגדול ששמעו הולך בכל המדינות‪ .‬כי על פי רוב‬ ‫בין המתפללים רבים רבים היו שהיו נעלים בהרבה מהחזנים‪ ,‬והיו‬ ‫החזנים עצמם אף הם שפלים מאד בעיני עצמם לעומתם‪ ,‬ולא ציפו‬ ‫לשום כבוד ויקר מהציבור‪.‬‬ ‫נוסחאות וניגוני ימים נוראים‬ ‫‪ çñåðä‬המקובל אצלנו כיום בתפילת ראש השנה ויום כיפור‪ ,‬הוא‬ ‫ברובו כפי אשר התפללו אצל רבינו הקדוש בזמנו‪ .‬ומיוסדים‬ ‫אני יותר משנה‪ ,‬ולא היה בדעתי לשום זיווג בחוץ לארץ‪ ,‬אך כפי שאנשי שלומנו יחיו ממדינתנו‬ ‫מפצירים אותי בטענות אמיתיים שלעת עתה שליח ציבור אני במקום קדוש כזה‪ ,‬היינו בהקלויז‬ ‫שלנו וכו'‪ ,‬ואני קודם בואי לארץ הקודש לעת עתה נצרך להיות בעל תפילה שלהם‪ ,‬שאפילו‬ ‫על בתי כנסיות סתם מקפיד ה'שולחן ערוך' שיהיה השליח ציבור נשוי ולא פלג‪ ,‬בפרט בקדושת‬ ‫ראש השנה שלנו התלוי בזה תיקון כל העולמות וכו'"‪.‬‬ ‫‪âë‬‬ ‫‪íéàøåð íéîé éðåâéðå úåàçñåð ¹‬‬ ‫‪åðâäðî‬‬ ‫>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>‬ ‫על פי נוסח קהילות דגלילות וואהלין אשר נתייסדו ברובם על ידי‬ ‫הצדיק רבי משה שפירא )בן הצדיק רבי פנחס קאריצער( שהיה‬ ‫בעל מנגן‪ .‬וכן נוסח התחלת חזרת התפילה שבראש השנה‪ ,‬וכן‬ ‫ניגון ההתחלה של "כל נדרי"‪ ,‬והפיוטים שבחזרת השליח ציבור‬ ‫שבתפילת נעילה הוא מהצדיק רבי משה הנ"ל פ‪ .‬כמו כן יש‬ ‫מהנוסחאות אצלנו שחוברו על ידי הרב המגיד מטירהאוויצע שהיה‬ ‫בעל תפילה בעירו בימים נוראים צ‪.‬‬ ‫‪ çñåð‬התפילה שהתפלל רבי לוי יצחק את תפלת המנחה של ערב‬ ‫ראש השנה‪ ,‬היה מדוייק כפי הנוסח שהתפלל הש"ץ רבי‬ ‫אברהם שטערנהארץ‪.‬‬ ‫‪' øåîæîá‬שיר המעלות ממעמקים' הנאמרת בשחרית קודם ברכת יוצר‪,‬‬ ‫כשהיה החזן מגיע לתיבות 'והרבה עמו פדות' היה כופל‬ ‫פ‪ .‬ראה ב'שיח שרפי קודש' חלק ד' סימן ס"ג‪" :‬נוסח התפילה של הימים הנוראים שהיה נהוג‬ ‫בכל אוקראינה )השונה מנוסח פולין( הוא מנוסח וואהלין‪ ,‬אשר סידרו רבי משה בן רבי פנחס‬ ‫קאריצער‪ ,‬כמו התחלת ברכת 'אבות'‪ ,‬וכן הנוסח של 'כל נדרי' שבנוסחתנו; אמנם שאר‬ ‫גוּטער ֻנ ָסּח!'( של 'סדר‬ ‫)'ס ִ'איז ַא ֶ‬ ‫הנוסחאות שלנו‪ ,‬כמו תפילת המוסף‪ ,‬וכן הנוסח הנאה ְ‬ ‫העבודה' שבתפילת מוסף של יום כיפור‪ ,‬ועוד כיוצא ‪ -‬הוא מהרב המגיד מטירהאוויצע‪ ,‬שהיה‬ ‫'בעל תפילה' בראש השנה‪.‬‬ ‫צ‪ .‬וראה ב'שיח שרפי קודש' חלק ד' סימן ס"ג‪" :‬כמדומה שאחרי הסתלקות רבנו ז"ל היה‬ ‫רבי גרשון מתפלל בימי ראש השנה באומאן לפני העמוד כנוסח זקנו הרב המגיד מטירהאוויצע‪,‬‬ ‫הוא הנוסח אשר בהשגחת השם יתברך הוקבע אצלנו ברובו עד היום הזה‪ ,‬ובשנות תק"צ‬ ‫בזמנו של מוהרנ"ת החל רבי יקותיאל בנו של רבי גרשון להתפלל לפני העמוד‪ ,‬וגם הוא‬ ‫היה מתפלל בנוסח של אבי זקנו‪ ,‬הלא הוא הרב המגיד מטירהאוויצע‪ ,‬אשר על שמו גם‬ ‫היה קרוי"‪.‬‬ ‫‪åðâäðî À íéàøåð íéîé éðåâéðå úåàçñåð‬‬ ‫‪ãë‬‬ ‫<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<‬ ‫תיבת 'והרבה' ק‪ .‬אמנם בירושלים פסק מנהג זה‪ ,‬לבקשת רבי אלחנן‬ ‫ספקטור מהבעל שחרית רבי יצחק גרשון ברזעסקיר‪.‬‬ ‫‪ çñåð‬הניגון בפיוט 'אדון עולם' שבתפילת ראש השנה‪ ,‬שונה הוא‬ ‫מנוסח הניגון של יום כיפור‪ ,‬ולא כנהוג אצלנו היום‪ .‬ואמר רבי‬ ‫לוי יצחק שרצה להקפיד בזה ולהנהיגו בין אנשי שלומנו‪ ,‬אולם לא‬ ‫היה בכוחו לשנות הדבר‪ ,‬היות שלא ידעו אנשי שלומנו שבארץ ישראל‬ ‫הנוסח הזה‪ .‬נוסח זה ידוע הוא לבקיאים‪ ,‬והיו מזמרים אותו בעת אמירת‬ ‫אדון עולם בליל יום כיפור אחר תפלת ערבית‪.‬‬ ‫‪ éáø‬נחמן טולטשינער היה נוהג לנגן את הפיוט 'ובכן אמרו לאלוקים'‬ ‫שבימים הנוראים‪ ,‬בניגון המושר בפי אנשי שלומנו על 'יה רבון‬ ‫עלם ועלמיא' הידוע למנגנים‪ ,‬והניגון המושר כיום הוא מיסודו של‬ ‫החזן רבי דוד שטעפער‪.‬‬ ‫‪ ïåâéðä‬שלפני התחלת תיבת 'אשרי'‪ ,‬וכן הניגון שעל תפלת 'הנני‬ ‫העני'‪ ,‬וכן התנועה על הפיוט 'כבקרת רועה עדרו' שבתפלת‬ ‫ק‪ .‬וכפי הנראה נתייסד על פי המבואר בפרפראות לחכמה סימן רטו אות ב‪" :‬אך והרבה עמו‬ ‫פדות‪ ,‬היינו שיש עמו הרבה פדות וישועות שצריך להושיע את האדם ולפדותו מכמה וכמה‬ ‫מיני צרות בגשמיות ורוחניות‪ ,‬על כן אי אפשר למלאות חסרונו מיד וצריך רק לייחל ולהמתין‬ ‫לישועת ה' בבחינת קויתי ה' קותה נפשי ולדברו הוחלתי וכו'‪ ,‬כי הוא יתברך מרבה לפדות את‬ ‫האדם וצריך להמתין עד שיפדה אותו מהצרה היותר גדולה מזאת ואחר כך יושיעו גם בזה כי‬ ‫אין בעל נס מכיר בניסו‪ ,‬והעיקר מה שהוא יתברך פודה את ישראל על ידי הפדיון העליון הנ"ל‬ ‫]שזה גם כן בחינת והרבה עמו פדות היינו הפדיון הגדול הנ"ל שכולל כל הפדיונות של כל‬ ‫הכ"ד בתי דינים וכך שמעתי מפיו הקדוש ]של מוהרנ"ת[ בעל פה"‪.‬‬ ‫ר‪ .‬רבי יצחק גרשון ב"ר יעקב זאב הכהן ברזעסקי נלב"ע י"ג סיון תשס"ה‪.‬‬ ‫‪äë‬‬ ‫‪íéàøåð íéîé éðåâéðå úåàçñåð ¹‬‬ ‫‪åðâäðî‬‬ ‫>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>‬ ‫מוסף של ימים הנוראים‪ ,‬הוא מרבי לייבלי קאנסטאנטינער‪ ,‬כי רבי‬ ‫נחמן טולטשינער היה אומרו לעצמו בלחש כנהוג בכמה קהילות‪.‬‬ ‫‪ çñåðä‬הידוע על תפלת הש"ץ 'הנני העני' נאמרה באומאן בהתעוררות‬ ‫גדולה‪ ,‬וכשהיה הבעל תפילה מגביה קולו בתיבות 'על עמו‬ ‫‪."èøòèéöòâ‬‬ ‫"‪À Æ Ä Æ èàäÈ ìeL éc‬‬ ‫ישראל'‪ ,‬נפל אימה ויראה על כולם ‪Ä -‬‬ ‫‪ïìàæ‬‬ ‫‪À È ééæÅ ¯ èøòäòâ‬‬ ‫‪À Æ Æ òìà‬‬‫‪Æ Ç ïaàä‬‬ ‫'‪À È 'éa‬‬ ‫‪Ä íòãÆ ïâàæ‬‬ ‫‪À È èâòìô‬‬ ‫‪À Æ À ïîçð‬‬ ‫‪È À Ç éaø‬‬ ‫‪Æ‬‬ ‫"‪Ä Æ ïòåå‬‬ ‫‪íòãÆ .CéBà èâàæòâ‬‬ ‫‪À È Æ øòÆ èàäÈ øéîÄ Cøec‬‬ ‫‪À ïøòåå‬‬ ‫‪À Æ èîòLøàô‬‬ ‫‪À Æ À Ç èLéð‬‬ ‫‪À Ä‬‬ ‫‪èâàæòâ‬‬ ‫‪À È Æ øòÆ èàäÈ ,ééæÅ Cøec‬‬ ‫‪À ïøòåå‬‬ ‫‪À Æ èîòLøàô‬‬ ‫‪À Æ À Ç èLéð‬‬‫'‪À Ä ìàæÈ CéàÄ ,'ía‬‬ ‫‪È‬‬ ‫‪" - "èééäøòìéèL‬כשהיה רבי נחמן נעמרובער החזן מגיע לתיבות 'ואל‬ ‫‪ÅÀ Æ ÄÀ‬‬ ‫יבושו בי' היו שומעים אותו היטב באמירת תיבת 'בי'‪ ,‬אך בהגיעו‬ ‫לתיבות 'ואל אבוש בם' היה מנמיך קולו בתיבות 'בם' ש‪.‬‬ ‫‪ çñåð‬הניגון מתיבות 'מכלכל חיים' שבתפלת מוסף של ימים‬ ‫הנוראים‪ ,‬וכן הנוסח על הפיוט 'ויאתיו כל לעבדך'‪ ,‬הוא‬ ‫מרבי ירוחם חזן מבארדיטשוב המפורסם‪ ,‬ורבי לייבלי קאנסטאנטינער‬ ‫הנהיגו אצל אנשי שלומנו‪.‬‬ ‫‪ éáø‬לוי יצחק הקפיד בהתפללו כשליח צבור לבלי לכפול שלשה‬ ‫פעמים התיבות 'רב להושיע' כמו שהקהל משלשין‪ ,‬וכן בשאר‬ ‫המקומות שהצבור כופלין‪ ,‬אלא אמר פעם אחד‪ .‬כן נזהר גם לבלי‬ ‫לכפול תיבות 'מי כמוך'‪ .‬כי הנוסח הוא מדוקדק ומדוייק וכפי שתיקנו‬ ‫ש‪ .‬עוד אודות תפילתו של רבי נחמן נעמרובער ראה ב'שיח שרפי קודש' חלק ב' סימן תרמ"ד‬ ‫– תרנ"ב‪.‬‬ ‫‪åðâäðî À íéàøåð íéîé éðåâéðå úåàçñåð‬‬ ‫‪åë‬‬ ‫<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<‬ ‫אנשי כנסת הגדולה‪ .‬זולת בתיבות 'להזכירם לחיים' שכפלם פעמים‬ ‫)ותיבות 'ולמות' אמרו בהשקט(‪ .‬כי לא אבה לשנות מכפי הנוסח‬ ‫אצלנו מקדמת דנא אשר יסודותיו בהררי קודש רבי נחמן טולטשינער‬ ‫ומקודם לו הרב המגיד מטירהאוויצע‪.‬‬ ‫‪ ïåâéðä‬של 'ונתנה תוקף' עיקרו‪ ,‬הוא מהרב המגיד מטירהאוויצע‪ ,‬וכן‬ ‫הניגון על ברכת 'אבות'‪ .‬ויש בו רק קצת מנוסחאותיו של‬ ‫רבי לייבלי קאנסטאנטינער‪.‬‬ ‫‪ äòåðúä‬על תיבות 'אלקינו ואלקי אבותינו' שאומר החזן בסדר 'שופרות'‬ ‫שבתפלת מוסף של ראש השנה‪ ,‬יסדו החזן רבי לייבלי‬ ‫קאנסטאנטינער‪ .‬והיה מנגן תיבות אלו רק בראש השנה בסדר 'שופרות'‬ ‫בתפלת 'תקע בשופר גדול וכו'‪ ,‬ולא בתפלת שחרית ובשאר מקומות‪.‬‬ ‫וכן לא ביום הכיפורים‪ .‬וכן נהגו אחריו כל הבעלי תפילות באומאן‬ ‫כרבי אברהם סופר שטערנהארץ ורבי נחמן נעמרובער‪.‬‬ ‫‪ ïåâéð‬התנועה על תיבות 'ונפוצותינו כנס מירכתי ארץ' הוא מיסודו של‬ ‫רבי נחמן טולטשינער‪.‬‬ ‫‪ úòåðú‬הניגון בתיבות 'ועל ידי עבדיך הנביאים כתוב לאמר'‪ ,‬הוא‬ ‫מיסודו של רבי נחמן נעמירובער‪ ,‬ורבי אברהם סופר שטערנהארץ‬ ‫היה אומרה בתנועה אחרת‪.‬‬ ‫‪' çñåðá‬היום תאמצנו' שבסוף תפלת מוסף לראש השנה‪ ,‬לא היו מנגנים‬ ‫אותו בניגון‪ ,‬והיה החזן אומרו בנוסח מיוחד הידוע לחזנים‪.‬‬ ‫‪æë‬‬ ‫‪ùãå÷ úáù áøò ¯ äðùä ùàø áøò äçðî ¹‬‬ ‫‪åðâäðî‬‬ ‫>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>‬ ‫מנחה ערב ראש השנה ‪ -‬ערב שבת קודש‬ ‫‪' íéøîåà‬שיר השירים' כמו בכל ערב שבת‪.‬‬ ‫‪ õ"ùä‬מתעטף בטלית‪ ,‬ואומרים 'הודו' כמו בכל ער"ש‪.‬‬ ‫‪ øçàå‬כך מרעים בקול 'וידבר וגו''‪ ,‬ומתחילים סדר קרבנות וכו'‪.‬‬ ‫‪ åâäð‬להאריך בתפילת מנחה האחרונה של השנה‪ .‬אין אומרים תחנון‪.‬‬ ‫‪ øçàì‬מנחה אומרים פיוט 'אחות קטנה'‪.‬‬ ‫‪äðùä ùàøá äçéù èåòéî‬‬ ‫‪ àáåî‬בשיחות הר"ן )סימן כ"א( שבראש השנה ביום הראשון צריכין‬ ‫למעט בדיבור מאוד מאודת‪ ,‬ועל כן נהגו לדבר רק בדברים‬ ‫הנחוצים ככל האפשר מליל ראש השנה עד למחרתו אחרי תפילת מוסף א‪.‬‬ ‫ויש שהחמירו על עצמם שלא לדבר כלל‪.‬‬ ‫ת‪ .‬וז"ל‪" :‬בראש השנה ביום הראשון צריכין למעט בדיבור מאד מאד‪ .‬ואמר שאדם גדול צריך‬ ‫לדקדק בזה ביותר‪ ,‬ועל כן הוא אינו אומר ביום הראשון אפלו הפייט‪ ,‬רק מה שיסד רבי אלעזר‬ ‫הקליר‪ ,‬אבל שאר הפייט אינו אמר מחמת שאדם גדול צריך לדקדק אז ביותר לבלי לדבר שום‬ ‫דיבור שאינו מוכרח"‪.‬‬ ‫א‪ .‬כן שמענו וראינו אצל זקני אנ"ש‪.‬‬ ‫‪åðâäðî À äðùä ùàøã 'à ìéì‬‬ ‫‪çë‬‬ ‫<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<‬ ‫ליל א' דראש השנה‬ ‫÷‪úéáøòå úáù úìá‬‬ ‫‪ õ"ùä‬מתעטף בטלית‪ ,‬ואין מתחילים לכו נרננה וכו'‪ ,‬אלא אומרים‬ ‫רק 'מזמור לדוד' ואנא בכוח‪ .‬ואחר כך מתחילים 'לכה דודי'‪,‬‬ ‫אך אומרים רק הקטעים האלו‪' :‬שמור וזכור' 'לקראת שבת' 'ימין‬ ‫ושמאל' 'בואי בשלום'‪ .‬ומנגנים אז כמו בכל שבת‪] .‬ולאו דוקא‬ ‫ניגונים המתאימים לר"ה[‬ ‫‪ ë"çàå‬אומרים‪ :‬מזמור שיר ליום השבת וכו'‪ ,‬ה' מלך וכו'‪ .‬קדיש‬ ‫יתום‪ .‬ואין אומרים 'כגונא'‪.‬‬ ‫‪ õ"ùä‬מתחיל 'ברכו' בנוסח ימים הנוראים‪ .‬אין אומרים את הפיוטים‬ ‫הנדפסים במחזור לערבית‪.‬‬ ‫‪ úìôúá‬ערבית שבליל ראש השנה ויום כיפור באומן‪ ,‬היה מתחיל‬ ‫החזן להגביה קולו בתיבות‪' :‬ואהבתך אל תסיר ממנו‬ ‫לעולמים'‪ ,‬ובארץ ישראל השתנה הדבר להאריך בנוסח ולהתחיל‬ ‫מתיבות 'כי הם חיינו'‪.‬‬ ‫‪ øçàì‬ברכת 'השכיבנו'‪ ,‬אומרים 'ושמרו וכו' כמו בכל שבת‪ ,‬ואח"כ‬ ‫הפסוק 'תקעו וכו'‪ ,‬חצי קדיש‪ ,‬תפלת הלחש של ראש השנה‪,‬‬ ‫ומוסיפים מה ששייך לשבת‪.‬‬ ‫‪ :ùéã÷á‬אומרים 'לעילא ולעילא'‪' .‬מכל ברכתא' ולא 'מן כל'‪.‬‬ ‫'עושה השלום'‪.‬‬ ‫‪èë‬‬ ‫‪äðùä ùàøã 'à ìéì ¹‬‬ ‫‪åðâäðî‬‬ ‫>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>‬ ‫‪ùãå÷ úáùå ä"øã 'à ìéì úéáøò õ"ùä úøæç‬‬ ‫‪ õ"ùä‬מתחיל כמו בכל ליל שבת‪' :‬ויכולו'‪' ,‬ברוך וכו'‪ ,‬ובברכת 'מגן‬ ‫אבות' אומרים 'המלך הקדוש'‪ .‬והש"ץ מסיים עד 'מקדש השבת'‪.‬‬ ‫‪ ë"çàå‬הש"ץ מתחיל 'לדוד מזמור'‪ ,‬והש"ץ אומר פסוק ראשון והקהל‬ ‫חוזר אחריו‪ ,‬ואחר כך פסוק שני וכן הלאה עד סוף המזמור‪.‬‬ ‫‪ âäðî‬אנשי שלומנו באומאן היה לבלי להפסיק בין פסוק לפסוק בעת‬ ‫אמירת 'לדוד מזמור'‪ ,‬רק אמרום כל הקהל יחד בהתעוררות‬ ‫מהחל עד כלה‪ .‬כן נהגו גם באמירת שיר המעלות ממעמקים שלפני‬ ‫ברכו שבתפלת שחרית של ימים הנוראים ועשרת ימי תשובה‪ .‬ובסיומם‬ ‫היה החזן מתחיל מהפסוק שאו שערים ראשיכם )הראשון( ומסיימו‪,‬‬ ‫ובשיר המעלות‪ ,‬מפסוק "קויתי ה' קותה נפשי" ב‪.‬‬ ‫‪ äìòùëå‬רבי לוי יצחק לארץ ישראל וראה שאומרים אותו פסוק בפסוק‪,‬‬ ‫רצה לתקן זאת ולהחזיר עטרה לישנה‪ ,‬אולם לא איסתייע‬ ‫מלתא‪ .‬ואמר תמיד כמתגעגע‪ :‬אלו היה בכוחי הייתי מחזיר הדבר‬ ‫לקדמותו‪ .‬כי יש בזה חסרון בציבור המתפללים להפסיק ההתעוררות‬ ‫שבלב המתפללים‪ ,‬ואין לשער ולתאר ההתעוררות בציבור המתפללים‬ ‫שהיה בעת אמירתוג‪ .‬וכמו שנוהגים כן היום לומר קודם התקיעות‪:‬‬ ‫ב‪ .‬ראה עוד 'שיח שרפי קודש' חלק ד' סימן רל"ה‪.‬‬ ‫ג‪ .‬להלן שיחת חברים של רבי לוי יצחק יחד עם רבי ישראל קארסינסקע )שעוד זכר את‬ ‫הקיבוץ באומאן בימים עברו‪ ,‬ראה אודותיו בערכו( ורבי נחמן בורשטיין‪" :‬רבי לוי יצחק‪ֶ :‬ווען‬ ‫אברהם‬ ‫חזּן ֶר ִבּי ַ ְ ָ ָ‬ ‫אוּמאן )ראש השנה תרע"ה( ָהאבּ ִאי" ֶ ֶ ְ‬ ‫געהערט ִווי ֶדער ַ ָ‬ ‫אנגעקוּמען ֵקיין ַ‬ ‫ֶ‬ ‫ִאי" ִבּין ָ ְ ֶ‬ ‫געזאגט‬ ‫דארטן ָהאט ֶמען ֶ ָ ְ‬ ‫בּיינאכט‪ ,‬אוּן ָ ְ ְ‬ ‫שּׁנה ַ ַ ְ‬‫מזמוֹר" ֹראשׁ ַה ָ ָ‬ ‫"לדוד ִ ְ‬ ‫געשׁריי ְ ָ ִ‬ ‫]שׁטערנהארץ[ ִגיט ַא ֶ ְ ֵ‬ ‫ְ ֶ ְ ְַ ְ‬ ‫‪åðâäðî À äðùä ùàøã 'à ìéì‬‬ ‫‪ì‬‬ ‫<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<‬ ‫"למנצח לבני קרח מזמור" שבע פעמים בלא הפסק‪ .‬וזה היה גם טעם‬ ‫הנהגת הרב רבי מרדכי דייןד שהנהיג כן בטעפליק לומר גם את ההלל‬ ‫ברצף ללא הפסק‪ ,‬ורק פסוקי "הודו לה' כי טוב" ו"אנא ה' הושיעה‬ ‫נא" היה החזן אומרם בקול רם‪.‬‬ ‫געוואלדיגער‬ ‫געווען ַא ֶ ַ ְ ִ ֶ‬ ‫ס'איז ֶ ֶ‬ ‫דערמיט‪ ,‬אוּן ְ ִ‬ ‫אפּגעשׁטעלט ִאין ֶ ְ ִ‬ ‫נישׁט ָ ְ ֶ ְ ֶ ְ‬ ‫מזמוֹר‪ֶ ,‬מען ָהאט ִזי" ִ ְ‬ ‫לדוד ִ ְ‬ ‫ַגאנץ ְ ָ ִ‬ ‫ְ‬ ‫שׁערים‬ ‫וֹיבּן ְ'שׂאוּ ְ ָ ִ‬ ‫אנגעה ְ‬ ‫חזּן ָהאט ָ ְ ֶ‬ ‫געזאגט‪ ,‬אוּן ֶדער ַ ָ‬ ‫קאפּיטל ָהאט ֶמען ֶ ָ ְ‬ ‫גאנצע ַ ִ ְ‬ ‫התעוֹררוּת‪ִ ,‬דּי ַ ְ ֶ‬ ‫ִ ְ ְ‬ ‫נישׁט‬ ‫מּעמ ִקּים' ָהאט ֶמען ִזי" ִ ְ‬ ‫מּעלוֹת ִמ ַ ֲ ַ‬ ‫געווען ַבּיי ִ'שׁיר ַה ַ ֲ‬ ‫אייגענע ִאיז ֶ ֶ‬ ‫ָראשׁיכם'‪ ,‬אוּן ָדאס ֵ ֶ ֶ‬ ‫ֵ ֶ‬ ‫פּסוּקים'ווייס?"‪,‬‬ ‫געזאגט ְ ִ ַ‬ ‫געדענקסט ָדא"‪ָ ,‬האט ֶמען ֶ ָ ְ‬ ‫ישׂראל! דּוּ ֶ ֶ ְ ְ ְ‬ ‫רבּי ִ ְ ָ ֵ‬ ‫אינדערמיט‪ִ ֶ .‬‬ ‫אפּגעשׁטעלט ִ ְ ֶ ְ ִ‬ ‫ָ ְֶ ְ ֶ ְ‬ ‫גאנצער ע ָוֹלם ָהאט‬ ‫איינמאל! רל"י‪ֶ :‬דער ַ ְ ֶ‬ ‫גאנצע ִמיט ֵ ְ ָ‬ ‫געזאגט ִדּי ַ ְ ֶ‬ ‫שׂראל‪ֵ :‬ניין‪ֶ ,‬מען ָהאט ֶ ָ ְ‬ ‫ֶרבּי ִי ְ ָ ֵ‬ ‫ִ‬ ‫אזא ִמין‬ ‫געווען ַ ַ‬ ‫ס'איז ֶ ֶ‬ ‫געווען‪ִ ְ ,‬‬‫התעוֹררוּת ִאיז ֶ ֶ‬ ‫אנדער ִ ְ ְ‬ ‫געווען ַא ַ ְ ֶ‬ ‫ס'איז ֶ ֶ‬ ‫נחמן! ְ ִ‬‫גאנצע‪ָ ְ ַ .‬‬ ‫ֶגעזאגט ִדּי ַ ְ ֶ‬ ‫ָ ְ‬ ‫איבּערגעהאקט‬ ‫נישׁט ִ ֶ ְ ֶ ַ ְ‬ ‫אוֹיבּערשׁטן‪ֶ ,‬מען ָהאט ִ ְ‬ ‫ֶ ְ ְ ְ‬ ‫אזא ִמין ְדּ ֵבקוּת צוּם‬ ‫אוֹיבּערשׁטן‪ַ ַ ,‬‬ ‫ֶ ְ ְ ְ‬ ‫התעוֹררוּת צוּם‬ ‫ִ ְ ְ‬ ‫וֹלי קוֹלוֹת‪ֶ ,‬מען‬ ‫געגאנגען קוֹלוֹת‪ ,‬ק ֵ‬ ‫מזמוֹר' ִאיז ֶ ַ ְ ֶ‬ ‫'לדוד ִ ְ‬ ‫ס'האקט ָדא" ָאפּ ָדאס ִחיּוּת‪ִ ָ ְ ,‬‬ ‫אינדערמיט‪ְ ַ ְ ,‬‬ ‫ִ ְֶ ְ ִ‬ ‫מּעמקּים'‬ ‫מּעלוֹת ִמ ַ ֲ ַ ִ‬ ‫שׁטיל ַאה! ַאה! ִ'שׁיר ַה ַ ֲ‬ ‫געווארן ְ ִ‬‫ס'איז ֶ ָ ְ‬ ‫אינדערמיט‪ִ ,‬בּיז ְ ִ‬ ‫איבּערגעהאקט ִ ְ ֶ ְ ִ‬ ‫נישׁט ִ ֶ ְ ֶ ַ ְ‬ ‫ָהאט ִ ְ‬ ‫שׁטיל ָהאט‬ ‫געווארן ְ ִ‬ ‫ס'איז ֶ ָ ְ‬ ‫הערצער‪ִ ,‬בּיז ְ ִ‬ ‫הערצער ִדּי ֶ ְ ֶ‬ ‫צעקוֹת אוֹי אוֹי אוֹי‪ִ ,‬דּי ֶ ְ ֶ‬ ‫בּכיּוֹת ִמיט ִדּי ְ ָ‬ ‫ִדּי ְ ִ‬ ‫אברהם‬ ‫רבּי ַ ְ ָ ָ‬ ‫אוֹיבּערשׁטן‪ ,‬אוּן ֶ ִ‬ ‫ֶ ְ ְ ְ‬ ‫פארן‬ ‫אוֹיסוויינען ַ ְ‬ ‫ְֵ ֶ‬ ‫געקענט גוּט ִזי"‬ ‫געדוֹיערט‪ֶ ,‬מען ָהאט ֶ ֶ ְ‬ ‫ֶגעדוֹיערט ֶ ֶ ְ‬ ‫ֶ ְ‬ ‫גּעדאוונט" ‪" -‬רל"י‪ :‬כשאני הגעתי לאומאן )ר"ה‬ ‫אוֹיכט ַאזוֹי ֶ ַ ְ‬ ‫ְ‬ ‫געקוּמען ָדא ָהאט ָדא‬ ‫ֶ‬ ‫ֶווען ֶער ִאיז ֶ‬ ‫תרע"ה( שמעתי איך שהחזן רבי אברהם שטערנהארץ נותן צעקה 'לדוד מזמור' בליל ראש‬ ‫השנה‪ ,‬ושם באומאן היו אומרים את כל ה'לדוד מזמור'‪ ,‬לא נעצרו באמצע לאומרו פסוק בפסוק‪,‬‬ ‫והיה התעוררות עצומה‪ ,‬אמרו את כל הקאפיטל‪ ,‬והחזן היה מתחיל מהפסוק 'שאו שערים‬ ‫ראשיכם'‪ ,‬ואותו דבר היה גם בשחרית בעת אמירת הקאפיטל 'שיר המעלות ממעמקים' שלא‬ ‫הפסיקו ונעצרו מידי פסוק‪ .‬רבי ישראל! אתה הרי זוכר‪ ,‬וכי אמרו את המזמורים הנ"ל פסוק‬ ‫בפסוק? רבי ישראל‪ :‬לא! אמרו את הכל בפעם אחת‪ .‬רל"י‪ :‬כל ה'עולם' אמר את כל הקאפיטל‬ ‫ללא הפסק‪ ,‬נחמן! היתה התעוררות אחרת‪ ,‬היתה כזו מין התעוררות לה' יתברך‪ ,‬כזו מין דביקות‬ ‫לה' יתברך‪ ,‬לא הפסיקו באמצע כזו‪ ,‬זה הרי מפסיק את ה'חיות'‪ ,‬באמירת 'לדוד מזמור היה‬ ‫קולות‪ ,‬קולי קולות‪ ,‬לא הפסיקו באמצע‪] ,‬היתה אריכות[ עד שהיה נהיה שקט‪ ,‬אה! אה! אמירת‬ ‫ה'שיר המעלות ממעמקים'‪ ,‬הבכיות עם הצעקות‪ ,‬אוי! אוי! אוי! הלבבות! עד שנהיה שקט נמשך‬ ‫הזמן‪ ,‬יכלו אז היטב להשתפך בדמעות לפני השם יתברך‪ ,‬וכשהגיע רבי אברהם שטערנהארץ‬ ‫לארץ ישראל גם כן היה מתפלל כמנהג זה"‪.‬‬ ‫ד‪ .‬רבי מרדכי דיין מטעפליק תלמיד רבינו‪ ,‬ראה אודותיו 'שיח שרפי קודש' חלק ד' מסימן רלב‬ ‫והלאה‪.‬‬ ‫‪àì‬‬ ‫‪äðùä ùàøã 'à ìéì ¹‬‬ ‫‪åðâäðî‬‬ ‫>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>‬ ‫‪ ë"çàå‬אומר הש"ץ קדיש שלם‪ ,‬ואומרים 'מזמור לדוד ה' רועי'‪,‬‬ ‫ואין אומרים 'למנצח על הגתית'‪ .‬קדיש יתום וברכו‪ ,‬עלינו‬ ‫וקדיש יתום‪.‬‬ ‫‪äìéôúä øçàì ãå÷éø‬‬ ‫‪ ïéà‬רוקדים כלל לאחר התפילה בליל ראשון דראש השנה‪ ,‬מחמת‬ ‫אימת הדין ה‪.‬‬ ‫‪äáåè äðùì úëøá‬‬ ‫‪ øçàì‬התפילה מברכים זה לזה בברכת "לשנה טובה תכתב ותחתם‬ ‫לאלתר לחיים טובים" ו‪ .‬ויש שמוסיפים "ארוכים ולשלום"‪.‬‬ ‫ויש שמוסיפים "בספרן של צדיקים אמיתיים"‪.‬‬ ‫‪ùãå÷ úáùå äðùä ùàøã ïåùàø ìéì úãåòñ‬‬ ‫‪ íéøîæî‬רק 'אשת חיל' ו'אזמר בשבחין'‪.‬‬ ‫‪ õøàá‬ישראל נוהגים הרבה לאכול את ה'סימנים' המוזכרים בגמרא‬ ‫ושו"ע‪ .‬ובחו"ל לא היה להם כל אלו ולכן לא ידוע על הנהגת‬ ‫אנ"ש באומן בזה‪ ,‬אך נהגו כולם לטבול פרוסת המוציא בדבש‪,‬‬ ‫ואוכלים תפוח בדבש‪.‬‬ ‫ה‪ .‬וחדשים מקרוב באו ורוקדים ומזמרים‪ ,‬כאילו לא היה יום הדין בעולם‪.‬‬ ‫ו‪ .‬כן נהג רל"י‪.‬‬ ‫‪åðâäðî À äðùä ùàøã ïåùàø íåé úéøçù úìôú‬‬ ‫‪áì‬‬ ‫<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<‬ ‫תפלת שחרית יום ראשון דראש השנה‬ ‫‪ éðîæ‬התפילות הנהוגים כיום בימי הקיבוץ של ראש השנה ‪ -‬יסודתם‬ ‫בהררי קודש עוד מזמן מוהרנ"ת ז"לז‪ ,‬ובראש השנה לא נהגו‬ ‫ז‪ .‬ראה 'שיח שרפי קודש' חלק א' סימן רל"ה ושם בהערה שאף בעת ימי ראש השנה של שנת‬ ‫תר"פ‪ ,‬שה'באנדעס' )'פורעים'( סובבו בחוצות וחמסו ורצחו ה"י‪ ,‬וה'ראש השנה' של רבינו התקיים‬ ‫אז במסירות נפש כידוע תחת 'חרבות וסכינים מחודדים' כלשון מוהרנ"ת )ראה שיח שרפי קודש‬ ‫חלק א' סימן רכב( ]והצליחו להגיע אז רק מניין עשרה אנשים בלבד‪ ,‬מלבד אנשי שלומנו‬ ‫דאומאן[‪ ,‬ואז היה מעשה שבערב ראש השנה הגיע שליח מרב העיר )רב זה נבחר מטעם‬ ‫השלטונות‪ ,‬ואם כי היה קצת 'מודרני'‪ ,‬אך היה ירא שמים( לכל הבתי כנסיות‪ ,‬והכריז שם בשם‬ ‫הרב הנ"ל לצוות על כל תושבי העיר שמחמת סכנת חיים יזדרזו כולם להתפלל תפילות ראש‬ ‫השנה לפנות בוקר‪ ,‬ועד שיאיר היום כבר יסיימו התפילה ויסגרו את כל בתי הכנסיות‪ ,‬כי במשך‬ ‫היום יהיה בעיר יריות וקרב עקוב מדם‪ ,‬וצריכים להסתתר כל אחד בביתו ובמרתפים‪ .‬וזכורנו‬ ‫איך כשבא השליח הנ"ל בערב ראש השנה והכריז כנ"ל בבית מדרשנו‪ ,‬נענה רבי שמשון בארסקי‬ ‫"ס ִ'איז ֶדעם ֶר ִבּי ְ'נס ֹראשׁ‬ ‫בעוז ]זאת אף שרבי שמשון בטבעו היה איש מתון ושקט[ ואמר‪ְ :‬‬ ‫מאכן ֵקיין שׁוּם ִחלּוּק‪,‬‬ ‫אלע ָיאר! ֶמען ָזאל ִני ְשׁט ַ ְ‬ ‫היינטיגס ָיאר ַאזוֹי ִווי ַ ֶ‬ ‫דּאווענען ַ ְ ִ ְ‬ ‫שּׁנה! ֶמען ָזאל ַ ֶ ֶ‬ ‫ַה ָ ָ‬ ‫אלע ָיאר!" ‪" -‬זהו ה'ראש השנה של רבינו' )ואין אנו יכולים להחליט לחדש בה שום‬ ‫ַאזוֹי ִווי ַ ֶ‬ ‫נוהג חדש(! נתפלל גם בשנה זו כסדר וכרגיל כל השנים! לא נעשה שום חילוק‪ ,‬רק כמו בשאר‬ ‫כל השנים!"‪ .‬ואכן בית הכנסת שלנו היה היחיד בכל העיר אומאן שהתפללו בו אז בזמנים‬ ‫הרגילים כבכל השנים‪ ,‬כי בשאר בתי הכנסיות סיימו את התפילה עד עת אור הבוקר‪ ,‬אך אצל‬ ‫אנשי שלומנו נמשכה התפילה עד השעה שלוש בצהריים כבכל השנים‪ ,‬והתפילה היתה אז‬ ‫בכזה פחד ורעדה שאין לשער‪ ,‬כי משך כל היום התעופפו כדורי נפץ בעיר מצד זה לצד זה‪,‬‬ ‫והיתה בזה סכנת נפשות עצומה‪ ,‬וכל עת התפילה היו אנשי שלומנו בוכים וצועקים בתפילתם‬ ‫עד לב השמים מגודל המורא שהיה עליהם‪ ,‬כי חייהם היו ממש תלויים להם מנגד בכל רגע‪,‬‬ ‫והיתה אז עת התעוררות גדולה בתפילתם‪ ,‬ובסייעתא דשמיא עבר הכל כשורה ללא שום נזק‬ ‫לאף מתפלל‪ ,‬ושלא כדרך הטבע כלל וכלל‪ ,‬והתפילה שלנו הרעישה עולמות‪ ,‬והיה אז כזו מין‬ ‫אזייגער‬ ‫דּריי ַ ֵ ֶ‬ ‫אפּגעדאוונט ִבּיז ְ ַ‬ ‫"מען ָהאט ָ ְ ֶ ַ ְ ְ‬ ‫התעוררות‪ ,‬וכמו שהיו ממששים בידים‪' :‬הנה רבינו'! ‪ֶ -‬‬ ‫רבּי!"‪) .‬רל"י(‪.‬‬ ‫ס'איז ָדּא ַא ֶ ִ‬ ‫הענט ַאז ְ ִ‬ ‫אנגעטאפּט ִמיט ִדי ֶ ְ‬ ‫אלע ָיאר ‪ֶ -‬מען ָהאט ָ ְ ֶ ַ ְ‬ ‫ַאזוֹי ִווי ַ ֶ‬ ‫‪âì‬‬ ‫‪äðùä ùàøã ïåùàø íåé úéøçù úìôú ¹‬‬ ‫‪åðâäðî‬‬ ‫>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>‬ ‫הציבור מעולם להתפלל כוותיקין ח‪ ,‬וזאת מפני הקושי שיתאספו ויתקבצו‬ ‫כלל הקיבוץ הקדוש להתפלל יחד בעת כזו ט‪.‬‬ ‫‪ õ"ùä‬מתחיל מ'אדון עולם' בנוסח הידוע לימים נוראים‪.‬‬ ‫‪ íåéñá‬נשמת וכו' הש"ץ של שחרית נעמד אצל הבימה‪ ,‬ומנגן התנועה‬ ‫הידועה‪ ,‬ובסיומה צועק תיבת 'המלך' י‪ ,‬וכל הקהל אומרים גם‬ ‫תיבת 'המלך' בקול רם‪ ,‬ונהגו כל הקהל למחוא אז כף אל כף כ‪.‬‬ ‫ח‪ .‬זולת הרב מטשעהרין שהיה מאריך מאוד בתפילתו‪ ,‬והיה מתחיל בראש השנה להתפלל‬ ‫בזמן המוקדם‪ ,‬אך גם הוא נזהר בזה להתחבר יחד עם הציבור בעת הגיעם לתפילת הלחש‪.‬‬ ‫ואף הנהגתו זו להתחיל להתפלל מוקדם עשה בהצנע לכת כזה עד שהציבור כלל לא ידע‬ ‫מהנהגתו‪ .‬כי באלה שלושה הימים בשנה לא התפללו אנשי שלומנו כוותיקין‪ :‬בשני ימי ראש‬ ‫השנה‪ ,‬וביום הכיפורים‪) .‬רל"י(‪.‬‬ ‫ט‪ .‬וכי ייתכן לחלק בימי ראש השנה את המניינים‪ ,‬ולעשות מניינים בנפרד כבשאר ימות השנה?!‬ ‫כמו כן אצל אנשי שלומנו היו מאריכים מאוד בתפילה‪ ,‬ומשך זמן התפילה מ'אדון עולם' עד‬ ‫'צור ישראל' היה נמשך כמה שעות‪ ,‬ואי אפשר לברך מוקדם כל כך את ברכת הציצית ]זמן‬ ‫תחילת התפילה הוא בשעה חמש וחצי והיו מסיימים לערך בשעה שתיים וחצי ‪ -‬שלוש[‪) .‬רל"י(‪.‬‬ ‫י‪ .‬ראה ב'שיח שרפי קודש' חלק א' סימן רל"ו‪" :‬כשהפליג פעם מוהרנ"ת בגודל מעלת קיבוץ‬ ‫אבּער ִאין‬ ‫'המּל"'‪ֶ ָ ,‬‬ ‫שׁרייט ַ ֶ ֶ‬ ‫וועלט ְ ַ‬ ‫אנשי שלומנו בראש השנה באומאן‪ ,‬ענה ואמר‪"ִ :‬די ַ ְ ֶ‬ ‫גאנצע ֶ ְ‬ ‫קריינאציע!" ‪" -‬כל העולם צועק בראש השנה 'המלך'‪ ,‬אולם באומאן היא ההכתרה!"‪.‬‬ ‫אוּמאן ִאיז ְ ֵ ַ ְ ֶ‬ ‫ַ‬ ‫כ‪ .‬ראה 'אוצר נחמני' סימן קמ"ו‪" :‬שאלתי את רבי לוי יצחק אם היה נהוג זאת אצל רבנו ז"ל‬ ‫או מוהרנ"ת ז"ל‪ ,‬ומתי התחילו במנהג הזה‪ .‬והשיב לי שאינו יודע‪ ,‬אבל הוא חושב שבתקופת‬ ‫רבי נחמן טולטשינער‪ ,‬כשרבי אליעזר ביאליסטוצקער היה הבעל שחרית והוא התחיל צעקת‬ ‫'המלך' בקול אימים ‪ -‬אזי מרוב ההתלהבות וההתעוררות היו כמה מאנשי שלומנו שמחאו כפים‪,‬‬ ‫עד שבמשך כמה שנים פשט הדבר ברוב הקהל"; וראה עוד גליון 'קרני אור' )‪ (223‬מרבי יעקב‬ ‫מאיר שכטער שליט"א‪ :‬פעם שאלני תלמיד חכם חשוב‪ ,‬מנין לנו חסידי ברסלב שאנו מוחאים‬ ‫כפים באמירת 'המלך' בימים הנוראים‪ ,‬כי אמנם מדרך כמה מאומות העולם למחות כפיהם‬ ‫בשעה שמכתירים עליהם מלך חדש‪ ,‬אבל לא יתכן שאנו נעשה כמנהגם‪ ,‬והכתוב אומר 'ובחוקותיהם‬ ‫לא תלכו'? והשבתי לו שבאמת אין זה מנהג הגויים כלל ועיקר‪ ,‬ויש לי ראיה מפורשת שכן‬ ‫‪åðâäðî À äðùä ùàøã ïåùàø íåé úéøçù úìôú‬‬ ‫‪ãì‬‬ ‫<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<‬ ‫‪ éøçàå‬זה הולך השליח ציבור ונעמד ליד העמוד וממשיך משם‬ ‫סדר התפילה‪.‬‬ ‫‪ øçàì‬ישתבח לפני קדיש‪ ,‬פותחים הארון‪ ,‬והחזן אומר פסוק‬ ‫ראשון של 'שיר המעלות' ואחר כך אומר אותו הקהל‪ ,‬וכן‬ ‫הלאה עד סוף המזמור ל‪.‬‬ ‫‪ éøçà‬ברכו‪ :‬החזן ממשיך לבדו ברוך וכו' אור עולם וכו' אמר ויהי‪,‬‬ ‫ואחר כך מתחיל הקהל 'ברוך וכו'‪ ,‬וממשיכים כמו בכל שבת‬ ‫הכל יודוך וכו' אל אדון וכו'‪ ,‬ומזמרים אז כמו בכל שבת‪ .‬ומדלגים על‬ ‫כל היוצרות שיש עד חזרת הש"ץ מ‪.‬‬ ‫‪úéøçù õ"ùä úøæç‬‬ ‫‪ úøæçá‬הש"ץ אומרים את כל היוצרות‪] .‬קצר המצע מהשתרע כאן‬ ‫לסדר סדר אמירתם וחלוקת הקטעים[‪ .‬אך אין אומרים את‬ ‫היוצרות שבתוך הקדושה‪.‬‬ ‫‪ ïîåàá‬ובירושלים לא נהגו למחוא כפים ב'המלך הקדוש' נ‪.‬‬ ‫היה המנהג בעת שהמליכו עליהם בני ישראל מלך‪ ,‬כי במקרא המספר על המלכת המלך יהואש‬ ‫נאמר‪' :‬וימלכו אתו וימשחהו ויכו כף ויאמרו יחי המלך' )מלכים ב' יא יב(‪ .‬הרי לנו שמנהג ישראל‬ ‫להכות כף על כף בעת הכתרת המלך!"‪.‬‬ ‫ל‪ .‬וראה לעיל הנהוג אצל אנשי שלומנו מלפנים באומן‪.‬‬ ‫מ‪ .‬באומן וכמו בכל אוקראינה נהגו כן לומר את היוצרות‪ ,‬אך בארץ ישראל לא נהגו כן‪ ,‬ורלו"י‬ ‫לא היה בכוחו לשנות ממה שנהגו כבר‪.‬‬ ‫נ‪ .‬כידוע שזה נתחדש בקיבוץ במירון‪ .‬ופעמים שמחמת זה אין עונים אמן כדין אלא חטופה‬ ‫או קטופה‪.‬‬ ‫‪äì‬‬ ‫‪äðùä ùàøã ïåùàø íåé úéøçù úìôú ¹‬‬ ‫‪åðâäðî‬‬ ‫>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>‬ ‫‪ ïéà‬אומרים 'אבינו מלכנו' כיון שהוא שבת‪.‬‬ ‫‪ íåéñá‬חזרת הש"ץ לפני קדיש אומרים לדוד ה' אורי ואחר כך קדיש‬ ‫תתקבל‪ .‬שיר של יום וקדיש יתום‪.‬‬ ‫÷‪äøåúä úàéø‬‬ ‫‪ íéçúåô‬הארון ואומרים‪ :‬אתה הראת וכו'‪ ,‬ואין אומרים ה' ה'‪ ,‬כיון‬ ‫שהוא שבת ס‪.‬‬ ‫‪ íéàéöåî‬שני ספרי תורה‪ ,‬הש"ץ נוטל הס"ת שיקראו בו קריאת היום‬ ‫ואומר בניגון של ימים נוראים‪' :‬שמע ישראל וכו' אחד וכו'‬ ‫'קדוש ונורא שמו' 'גדלו וכו'‪.‬‬ ‫‪ éàáâä‬אומר 'ויעזור וכו' בנוסח הימים נוראים‪.‬‬ ‫‪ ú"ñá‬הראשון קוראים בטעמים של ימים הנוראים 'וה' פקד את שרה'‬ ‫]בראשית כא‪ ,‬א ‪ -‬לד[‪ .‬ומחלקים את העליות כפי המסומן במחזור‬ ‫כשחל ר"ה בשבת‪ .‬ונותנים עליה לבעל שחרית ולבעל מוסף ]אבל לבעל‬ ‫תוקע אין נותנים עליה כיון שאין תוקעים היום[‪ .‬אומרים ברכות התורה‬ ‫בנוסח של ימים נוראים‪.‬‬ ‫‪ éî‬שבירך אומרים בנוסח של ימים נוראים‪ ,‬ומוסיפים 'ויכתבהו וכו'‪.‬‬ ‫לחולה אין אומרים 'יו"ט הוא מלזעוק'‪.‬‬ ‫ס‪ .‬לגבי שאר התפלות הנדפסים במחזור‪ ,‬נלע"ד שאפשר לאמרם אף בשבת‪ ,‬שהרי מבואר‬ ‫בפוסקים שאפשר להתפלל ולבקש על כל דבר בראש השנה‪ ,‬למרות שבשאר שבתות השנה‬ ‫הדבר אסור‪.‬‬ ‫‪åðâäðî À äðùä ùàøã ïåùàø íåé úéøçù úìôú‬‬ ‫‪åì‬‬ ‫<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<‬ ‫‪ øçàì‬הקריאה‪ ,‬מניחים הס"ת השני על הבימה‪ ,‬והבעל קורא אומר חצי‬ ‫קדיש בנוסח הימים נוראים‪ ,‬מגביהים ע וגוללים את הס"ת הראשון‪,‬‬ ‫וקוראים למפטיר בס"ת השני‪' ,‬ובחודש השביעי' ]במדבר כט‪ ,‬א ‪ -‬ו[‪.‬‬ ‫‪ øçàì‬הקריאה מגביהים וגוללים הס"ת השני‪ ,‬והמפטיר אומר ברכת‬ ‫ההפטרה‪ ,‬ומפטירים 'ויהי איש' עד 'וירם קרן משיחו' ]שמואל‬ ‫א‪ ,‬א‪ ,‬א ‪ -‬כח‪ .‬ובפרק ב‪ ,‬א ‪ -‬י[‪ .‬המפטיר מברך ברכות ההפטרה ומזכיר‬ ‫של ראש השנה‪ ,‬ומסיים מלך על כל וכו'‪.‬‬ ‫‪ éøçà‬קריאת התורה‪ ,‬אומרים 'יקום פורקן' פ‪' ,‬מי שבירך'‪ .‬ואין‬ ‫אומרים 'אב הרחמים'‪.‬‬ ‫‪ ïéà‬תוקעים בשופר‪ ,‬כיון שהוא שבת קודש שאסור לתקוע בשופר‪.‬‬ ‫‪úéøçù éøçà ùåãé÷ ïéðòá‬‬ ‫‪ úåøîì‬שעל פי הלכה בראש השנה שחל בשבת שאין תוקעים בשופר‪,‬‬ ‫אזי מותר לעשות קידוש ולטעום קצת אחרי תפלת שחרית‪ ,‬וכן‬ ‫נהגו העולם ‪ -‬מכל מקום מפי השמועה שרלו"י וכן שאר אנ"ש נהגו‬ ‫שלא לטעום כלל‪ .‬ויתכן שהוא מקובל מרביז"ל‪ ,‬והרי על פי הלכה מותר‬ ‫להתענות בר"ה שחל בשבת‪.‬‬ ‫ע‪ .‬להעיר על כל 'הגבהה' המוזכרת‪ ,‬שהכוונה על הגבהה פתוחה‪ ,‬וכמו שנוהגים ברוב כלל‬ ‫ישראל וכן נהגו באומן לעשות הגבהה הפתוחה אחרי הקריאה‪ ,‬מה שאין כן בירושלים עושים‬ ‫הגבהה פתוחה לפני הקריאה‪ .‬ואין כאן מקומו לפרט איך נתייסד מנהג זה בירושלים‪.‬‬ ‫פ‪ .‬רבי נחמן נעמרובער היה מתחיל בראש השנה שחל בשבת בנוסח מיוחד‪ ,‬מתיבות 'לכל‬ ‫קהלא קדישא הדין' שבתפילת 'יקום פורקן'‪ ,‬ולא כמנהגנו כיום להתחיל מתיבות 'וכל מי שעוסקים‬ ‫בצרכי ציבור'‪.‬‬ ‫‪æì‬‬ ‫‪äðùä ùàøã ïåùàø íåé úéøçù úìôú ¹‬‬ ‫‪åðâäðî‬‬ ‫>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>‬ ‫‪ùãå÷ úáùå ä"øã 'à íåé óñåî‬‬ ‫‪ ïéðòá‬אם אומרים בשבת את הפסוקים 'אשרי העם יודעי תרועה וכו'‪,‬‬ ‫שהחזן מנגן לפני אמירת 'יהללו' בהכנסת הס"ת לארון ‪ -‬שמענו‬ ‫דיעות לכאן ולכאן‪ ,‬והשתא לא זכינו לברר את המנהג היטב‪.‬‬ ‫‪ éøçà‬הכנסת הס"ת לארון‪ ,‬הש"ץ מתחיל הנני העני וכו' בהתעוררות‬ ‫גדולה‪ ,‬ואחר כך אומר בלחש התפילה לש"ץ‪ ,‬חצי קדיש‪,‬‬ ‫ותפלת הלחש של מוסף‪.‬‬ ‫‪ ïéà‬תוקעים בשופר לא בתפילת הלחש ולא בחזרת הש"ץ‪ ,‬כיון‬ ‫שהוא שבת קודש‪.‬‬ ‫‪óñåî ìù õ"ùä úøæç‬‬ ‫‪ øãñ‬אמירת הפיוטים וחלוקת הקטעים‪ ,‬לא נוכל לפרט במסגרת זו‪ ,‬אך‬ ‫נציין את הקטעים שאנו נוהגים לדלג עליהם‪:‬‬ ‫‪' èåéôä‬אומץ אדירי' שלפני 'ובכן ויהי בישורון מלך'‪ .‬וכן מדלגים על‬ ‫הפיוטים הארוכים שלפני מלכויות‪ ,‬זכרונות ושופרות‪.‬‬ ‫‪ éáâì‬הפיוטים שיש ב'כתר'‪ ,‬אזי לפנים נהגו שכל הציבור אומר אותם‪,‬‬ ‫ומשם מה לאחרונה נשתקע הדבר‪ ,‬ורק הש"ץ אומר אותם‬ ‫ומסיים בכל קטע בנוסח הידוע‪.‬‬ ‫‪ íééñîùë‬הש"ץ לומר 'ונתנה תוקף' וכו' ‪' -‬ומי ירום' צ‪ ,‬אומרים כל‬ ‫הקהל יחד עם החזן בהתעוררות ובקול את התיבות 'ותשובה‬ ‫צ‪ .‬ראה 'חיי מוהר"ן' סימן תס"ו‪.‬‬ ‫‪åðâäðî À äðùä ùàøã ïåùàø íåé úéøçù úìôú‬‬ ‫‪çì‬‬ ‫<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<‬ ‫ותפילה וצדקה' וכו'‪ ,‬והחזן אינו חוזר שוב על זאת‪ .‬וכן היה נוהג גם‬ ‫רבי אברהם שטערנהארץ זצ"ל‪.‬‬ ‫‪' èåéôá‬ויאתיו לך וכו' ‪ -‬מזמרים בניגון הידוע‪ ,‬ובסופו בתיבות‬ ‫'כתר מלוכה' מוחאים כפיים‪.‬‬ ‫‪ ïåéë‬שהוא שבת‪ ,‬אין כורעים ב'עלינו'‪ ,‬והחזן מנגן רק עד 'ככל המונם'‪.‬‬ ‫‪ ïéà‬אומרים 'ארשת שפתינו'‪ ,‬כיון שאין תוקעים היום‪.‬‬ ‫‪' íéøîåà‬היום הרת עולם' ומזמרים כמו בכל ר"ה‪.‬‬ ‫‪ ùàøá‬השנה שחל בשבת )שאין אומרים אז 'ארשת שפתינו'( מנגנים‬ ‫רק בסדר שופרות את הפיוט 'היום הרת עולם' בנגון היראה‬ ‫הידוע על תיבות 'מעין עולם הבא'‪ ,‬ובזכרונות מנגנים את ההיום‬ ‫הרת עולם כרגיל‪.‬‬ ‫‪ øçàì‬חזרת הש"ץ‪ :‬קדיש תתקבלק‪ .‬קוה וכו' וקדיש דרבנן‪ .‬עלינו‬ ‫וקדיש יתום‪ .‬אנעים זמירות וקדיש יתום‪.‬‬ ‫‪ øçàì‬התפילה מאחלים 'א גוט יום טוב וגמר חתימה טובה'‪ .‬ורוקדים‬ ‫בשירת ובכן צדיקים וכו' וידע כל פעול וכו'‪.‬‬ ‫‪äçðî‬‬ ‫‪ íéìéçúî‬סדר קרבנות‪ ,‬אשרי ובא לציון‪ ,‬חצי קדיש בנוסח של מנחה‬ ‫של שבת‪ ,‬ואז הש"ץ מתעטף בטלית‪.‬‬ ‫ק‪ .‬המנהג לשורר ב'תתקבל'‪ ,‬הוא מנהג חדש שלא היה באומן וגם לא מקדמת דנא הן בירושלים‬ ‫והן במירון‪.‬‬ ‫‪èì‬‬ ‫‪äðùä ùàøã ïåùàø íåé úéøçù úìôú ¹‬‬ ‫‪åðâäðî‬‬ ‫>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>‬ ‫‪ úàöåä‬ס"ת ואמירת 'ואני תפלתי ובריך שמיה' כמו בכל שבת‪ .‬אין‬ ‫אומרים 'ה' ה' לפני קריאת התורה‪.‬‬ ‫÷‪ úàéø‬התורה בפרשת 'האזינו' והטעמים כמו בכל שבת‪,‬‬ ‫‪ ë"çàå‬תפלת מנחה של ראש השנה‪ ,‬ומוסיפים מה ששייך לשבת‪.‬‬ ‫‪ úøæç‬הש"ץ עד אחרי קדושה‪ ,‬בנוסח של מנחה של שבתר‪.‬‬ ‫‪ øçàì‬חזרת הש"ץ‪ :‬אין אומרים 'אבינו מלכינו' כיון שהוא שבת‪ ,‬אלא‬ ‫אומרים תיכף אחרי חזרת הש"ץ 'לדוד ה' אורי' וקדיש תתקבל‪.‬‬ ‫ואין אומרים 'צדקתך'‪ .‬ואח"כ 'עלינו' וקדיש יתום‪.‬‬ ‫‪ ïéà‬אומרים פרקי אבות ולא ברכי נפשי‪.‬‬ ‫‪ ïéà‬אומרים היום 'תשליך' ואין ללכת לנהר‪ ,‬כיון שהוא שבת‪ ,‬אלא‬ ‫למחרתו‪.‬‬ ‫‪' íéìëåà‬סעודה שלישית' ומזמרים כל הזמירות של סעודה ג' כמו‬ ‫בכל שבתש‪.‬‬ ‫ר‪ .‬בירושלים נהגו בנוסח של חול‪ ,‬אף עכ"פ בשנה זו שהוא שבת‪ ,‬לכו"ע בנוסח שבת‪.‬‬ ‫ש‪ .‬כשמגיע זמן שקיעת החמה – אסור להמשיך לאכול או לשתות שום דבר! אפילו כשזה‬ ‫באמצע סעודה עם חלה‪ .‬וכל שכן שאסור להתחיל לאכול אחרי השקיעה‪ .‬כי אז מחוייבים‬ ‫בקידוש של הלילה‪ ,‬והרי אסור לאכול לפני קידוש‪ .‬ולכן אינו דומה לסעודה שלישית של כל‬ ‫השנה שאפשר להמשיך אל תוך הלילה‪.‬‬ ‫‪åðâäðî À äðùä ùàøã éðù ìéì áéøòî‬‬ ‫‪î‬‬ ‫<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<‬ ‫מעריב ליל שני דראש השנה‬ ‫‪ õ"ùä‬מתעטף בטלית‪ ,‬ומתחיל 'ברכו' בנוסח ימים הנוראים‪ .‬אין אומרים‬ ‫את הפיוטים הנדפסים במחזור לערבית‪ .‬לאחר ברכת השכיבנו‪,‬‬ ‫אומרים הפסוק 'תקעו וכו'‪ ,‬חצי קדיש‪ ,‬תפלת הלחש של ראש השנה‪.‬‬ ‫‪ :ùéã÷á‬אומרים 'לעילא ולעילא'‪' .‬מכל ברכתא' ולא 'מן כל'‪' .‬עושה‬ ‫השלום'‪.‬‬ ‫‪ íåéñá‬תפלת הלחש‪ :‬הש"ץ מתחיל 'לדוד מזמור'‪ ,‬והש"ץ אומר פסוק‬ ‫ראשון והקהל חוזר אחריו‪ ,‬ואחר כך פסוק שני וכן הלאה עד‬ ‫סוף המזמור‪,‬‬ ‫÷‪ ùéã‬שלם‪ .‬למנצח על הגתית‪ ,‬קדיש יתום וברכו‪ .‬עלינו וקדיש יתום‪.‬‬ ‫‪ øçàì‬התפילה מאחלים 'א גוט יום טוב'‪ .‬ורוקדים כאמור אחרי תפלת‬ ‫מוסף‪.‬‬ ‫שחרית יום שני דראש השנה‬ ‫‪ õ"ùä‬מתחיל מ'אדון עולם' בנוסח הידוע לימים נוראים‪.‬‬ ‫‪ íåéñá‬נשמת וכו' הש"ץ של שחרית נעמד אצל הבימה‪ ,‬ומנגן התנועה‬ ‫הידועה‪ ,‬ובסיומה צועק תיבת המלך‪ ,‬וכל הקהל אומרים גם‬ ‫תיבת 'המלך' בקול רם‪ ,‬ונהגו למחוא כפיים אז‪.‬‬ ‫‪àî‬‬ ‫‪äðùä ùàøã éðù íåé úéøçù ¹‬‬ ‫‪åðâäðî‬‬ ‫>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>‬ ‫‪ éøçàå‬זה הולך השליח ציבור ונעמד ליד העמוד וממשיך סדר התפילה‪.‬‬ ‫‪ øçàì‬ישתבח לפני קדיש‪ ,‬פותחים הארון‪ ,‬והחזן אומר פסוק ראשון‬ ‫של 'שיר המעלות' ואחר כך אומר אותו הקהל‪ ,‬וכן הלאה עד‬ ‫סוף המזמור‪.‬‬ ‫‪ éøçà‬ברכו‪ :‬החזן ממשיך לבדו ברוך וכו' אור עולם וכו' אמר ויהי‪,‬‬ ‫ואחר כך מתחיל הקהל 'ברוך וכו'‪ ,‬המאיר לארץ וכו'‪ .‬ומדלגים‬ ‫על כל היוצרות שיש עד חזרת הש"ץ‪.‬‬ ‫‪ä"øã 'á íåé úéøçù õ"ùä úøæç‬‬ ‫‪ úøæçá‬הש"ץ אומרים את כל הפיוטים כנדפס במחזור ליום שני כשחל‬ ‫יום א' בשבת‪] .‬קצר המצע מהשתרע כאן לסדר סדר אמירתם‬ ‫וחלוקת הקטעים[‪ .‬אך מדלגים על הפיוט 'שבתי וראה' שלפני 'ובכן‬ ‫ויהי בישורון וכו'‪ .‬וכן על הפיוטים שיש בתוך הקדושה‪.‬‬ ‫‪ ïîåàá‬ובירושלים לא נהגו למחוא כפים ב'המלך הקדוש'‪.‬‬ ‫‪ éøçà‬חזרת הש"ץ‪ :‬פותחים הארון ואומרים 'אבינו מלכנו'‪ .‬והקטעים‬ ‫מ'החזירנו' עד 'הצמח'‪ ,‬החזן אומר קטע אחד ואחר כך אומר‬ ‫אותו הקהל‪.‬‬ ‫‪ íéøâåñ‬הארון‪ .‬אומרים 'לדוד ה' אורי' וקדיש תתקבל‪ .‬שיר של יום‬ ‫וקדיש יתום‪.‬‬ ‫‪åðâäðî À äðùä ùàøã éðù íåé úéøçù‬‬ ‫‪áî‬‬ ‫<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<‬ ‫÷‪äøåúä úàéø‬‬ ‫‪ íéçúåô‬הארון ואומרים‪ :‬אתה הראת וכו'‪ ,‬ה' ה' שלוש פעמים‪ ,‬ושאר‬ ‫התפלות הנדפסים במחזור‪.‬‬ ‫‪ íéàéöåî‬שני ספרי תורה‪ ,‬הש"ץ נוטל הס"ת שיקראו בו קריאת היום‬ ‫ואומר בניגון של ימים נוראים‪' :‬שמע ישראל וכו' אחד וכו'‬ ‫'קדוש ונורא שמו' 'גדלו וכו'‪.‬‬ ‫‪ éàáâä‬אומר 'ויעזור וכו' בנוסח הימים נוראים‪.‬‬ ‫‪ ú"ñá‬הראשון קוראים בטעמים של ימים הנוראים 'וה' פקד את שרה'‬ ‫]בראשית כא‪ ,‬א ‪ -‬לד[‪ .‬ומחלקים לחמשה עליות כפי המסומן‬ ‫במחזור‪ .‬ונותנים עליה‪ :‬לבעל שחרית ולבעל תוקע ולבעל מוסף‪ .‬אומרים‬ ‫ברכות התורה בנוסח של ימים נוראים‪.‬‬ ‫‪ éî‬שבירך אומרים בנוסח של ימים נוראים‪ ,‬ומוסיפים ויכתבהו וכו'‪.‬‬ ‫לחולה אין אומרים 'יו"ט הוא מלזעוק'‪.‬‬ ‫‪ øçàì‬הקריאה‪ ,‬מניחים הס"ת השני על הבימה‪ ,‬והבעל קורא אומר חצי‬ ‫קדיש בנוסח הימים נוראים‪ ,‬מגביהים וגוללים את הס"ת הראשון‪,‬‬ ‫וקוראים למפטיר בס"ת השני‪' ,‬ובחודש השביעי' ]במדבר כט‪ ,‬א ‪ -‬ו[‪.‬‬ ‫‪ øçàì‬הקריאה מגביהים וגוללים הס"ת השני‪ ,‬והמפטיר אומר ברכת‬ ‫ההפטרה‪ ,‬ומפטירים 'ויהי איש' עד 'וירם קרן משיחו' ]שמואל‬ ‫א‪ ,‬א‪ ,‬א ‪ -‬כח‪ .‬ובפרק ב‪ ,‬א ‪ -‬י[‪ .‬המפטיר מברך ברכות ההפטרה ומזכיר‬ ‫של ראש השנה‪ ,‬ומסיים מלך על כל וכו'‪.‬‬ ‫‪âî‬‬ ‫‪äðùä ùàøã éðù íåé úéøçù ¹‬‬ ‫‪åðâäðî‬‬ ‫>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>‬ ‫‪ íéçéðî‬את ספרי התורה על הבימה‪ ,‬ומכסים אותם בטלית‪ .‬ונהגו‬ ‫לעשות 'הפסקה' לזמן קצר‪.‬‬ ‫‪ åøäæð‬אנ"ש מאוד לא לטעום כלום קודם התקיעות בראש השנה‬ ‫כפשטות ההלכה‪ ,‬וכמקובל כן מזמן רבינו‪ ,‬וראה בשיש"ק חלק‬ ‫א' סימן תרכ"ט הסיפור עם הירש בער ת‪ ,‬ובדבר זה היו נזהרים בשעתו‬ ‫כל החסידים ההולכים בדרך הבעל שם טוב הקדוש א‪.‬‬ ‫ת‪ .‬ראה שם‪" :‬ובמיעוט זמן של חדשים ספורים בלבד מעת שנכנס רבינו לגור באומאן‪ ,‬הצליח‬ ‫רבנו כל כך להשפיל את האפיקורסים ואף להכניס בהם מעט אמונה‪ ,‬עד שבימי ראש השנה‬ ‫של שנת תקע"א כבר התפללו האפיקורסים במנינו של רבנו‪ ,‬וכבר היה בהם כזה ריח של אמונה‪,‬‬ ‫עד שכשבאה המשרתת של הירש בער לקרוא לו שילך לשתות תה קודם תקיעת שופר ‪ -‬ענה‬ ‫טרינקען ֵקיין ֵטיי!" ‪" -‬קודם התקיעות לא אלך‬ ‫ואמר לה‪ַ " :‬פאר ִדּי ְ ִ‬ ‫תּקיעוֹת ֶוועל ִאי" ִני ְשׁט ֵגיין ְ ִ ְ ֶ‬ ‫לשתות כלל תה!"‪.‬‬ ‫א‪ .‬ופוק חזי גבורתא דמרך‪ ,‬שאחד כזה שהיה נמצא ושקוע עמוק מאוד בהשכלה ובאפיקורסות‬ ‫גדולה רח"ל‪ ,‬ואף על פי כן יכול היה רבינו לעשות ולעסוק עימו ולהכניס בו אמונה פשוטה‬ ‫כזאת שכבר יאחז בדבר מעלה זה‪ ,‬להתנהג כעיקר ההלכה ולבלי לשתות קודם התקיעות‪.‬‬ ‫ואין אנו רוצים ח"ו לקטרג ולעורר דינים על מה שכמה התירו זאת כיום לעצמם‪ ,‬וכמעט‬ ‫אשר נהיה אצלם הדבר כהיתר גמור למהר לעשות קידוש אחרי תפילת שחרית ולאכול‬ ‫ולשתות קודם תקיעת שופר‪ ,‬ובזמננו באומאן תיכף אחר קריאת התורה הלכו כולם בלי יוצא‬ ‫מהכלל ממש לטבול במקווה בזריזות קודם התקיעות‪ ,‬וחזרו והתחילו 'למנצח' בהתעוררות‬ ‫גדול‪ ,‬ולא עלה על דעת מאן דהוא לעשות קידוש ולאכול או לשתות ח"ו לפני התקיעות‪,‬‬ ‫ואפילו חולה שהיה חייב ומוכרח בזה היה הולך מקודם למורה הוראה לשאול שאלתו האם‬ ‫מותרת לו האכילה‪ .‬ובדבר זה היו נזהרים בשעתו כל החסידים ההולכים בדרך הבעל שם‬ ‫טוב הקדוש‪ .‬ובילדותי בגראדז'יסק היה אחד מבעלי הבתים שנחלה ונחלש‪ ,‬ושלח לשאול את‬ ‫רב העיר האם יכול להקל בדבר לשתות קודם התקיעות‪ ,‬ופסק הרב שילכו לביתו לתקוע‬ ‫שם עבורו תקיעת שופר‪ ,‬בכדי שלא ישתה קודם התקיעות‪ .‬וכיום נהיתה אמונה פשוטה זו‬ ‫קלה בעיני כמה‪ ,‬והולכים ועושים קידוש תיכף לאחר תפילת שחרית‪ ,‬וגם משוחחים ומדברים‬ ‫אז דברים בטלים‪) .‬רל"י(‪.‬‬ ‫‪åðâäðî À äðùä ùàøã éðù íåé úéøçù‬‬ ‫‪ãî‬‬ ‫<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<‬ ‫‪øôåù úòé÷ú‬‬ ‫‪ ìòáä‬תוקע נעמד ליד הבימה‪ ,‬ומתחיל בקול רם "למנצח לבני קורח‬ ‫מזמור" ואח"כ כל הקהל אומרים בהתעוררות את כל הקפיטל‬ ‫שבע פעמים‪ ,‬ולאחר שמסיימים לאמרו שבע פעמים‪ ,‬מתחיל הבעל‬ ‫תוקע מהפסוק 'עלה אלוקים בתרועה'‪ .‬ואחר כך אומר הפסוק 'מן‬ ‫המצר וכו'‪ ,‬ואחרי זה הקהל אומר פסוק זה‪ ,‬וכך אומרים בשאר‬ ‫הפסוקים של קר"ע שט"ן‪.‬‬ ‫‪ äìéôúä‬לבעל תוקע‪ ,‬אומר אותה בלחש‪.‬‬ ‫‪ íéñëî‬את השופר והבעל תוקע מחזיק את השופר ביד ימינו‪ ,‬ומברך‬ ‫'לשמוע קול שופר' ושהחיינו‪ .‬והקהל עונים אמן‪ ,‬אך אין אומרים‬ ‫'ברוך הוא וברוך שמו'‪.‬‬ ‫‪ àì‬נהגו לומר את ה'יהי רצון' שבין התקיעות‪.‬‬ ‫‪ øçàì‬התקיעות‪ :‬החזן של מוסף נעמד ליד הבימה ואומרים‪' :‬אשרי‬ ‫העם וכו'‪ ,‬אשרי וכו'‪ ,‬הש"ץ לוקח את הספר תורה שקראו בו מפטיר‬ ‫ואומר 'יהללו וכו' בנוסח של ימים נוראים‪ ,‬לדוד וכו'‪ .‬ומכניסים את‬ ‫הס"ת לארון הקודש‪.‬‬ ‫‪óñåî‬‬ ‫‪ õ"ùä‬מתחיל הנני העני וכו' בהתעוררות גדולה‪ ,‬ואחר כך אומר בלחש‬ ‫התפילה לש"ץ‪ ,‬חצי קדיש‪ ,‬ותפלת הלחש של מוסף‪.‬‬ ‫‪ íéò÷åú‬תשר"ת תש"ת תר"ת בתפילת הלחש של מוסף אחרי ברכות‪:‬‬ ‫מלכיות‪ ,‬זכרונות‪ ,‬שופרות‪.‬‬ ‫‪äî‬‬ ‫‪äðùä ùàøã éðù íåé úéøçù ¹‬‬ ‫‪åðâäðî‬‬ ‫>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>‬ ‫‪óñåî ìù õ"ùä úøæç‬‬ ‫‪ øãñ‬אמירת הפיוטים וחלוקת הקטעים‪ ,‬לא נוכל לפרט במסגרת זו‪ ,‬אך‬ ‫נציין את הקטעים שאנו נוהגים לדלג עליהם‪ :‬הפיוט 'אומץ אדירי'‬ ‫שלפני 'ובכן ויהי בישורון מלך'‪ .‬וכן מדלגים על הפיוטים הארוכים‬ ‫שלפני מלכויות‪ ,‬זכרונות ושופרות‪.‬‬ ‫‪ éáâì‬הפיוטים שיש ב'כתר'‪ ,‬אזי לפנים נהגו שכל הציבור אומר אותם‪,‬‬ ‫ומשם מה לאחרונה נשתקע הדבר‪ ,‬ורק הש"ץ אומר אותם‬ ‫ומסיים בכל קטע בנוסח הידוע‪.‬‬ ‫‪ òéâîùë‬הש"ץ ל'עלינו' פותחים הארון‪ ,‬והקהל אומרים עם הש"ץ‬ ‫עלינו מלה במלה בלחש‪ ,‬וכשמגיע ל'שלא שם חלקנו' סוגרים‬ ‫הארון‪ ,‬ופותחים שוב כשמגיע ל'ואנחנו כורעים'‪ .‬ואז הש"ץ והקהל‬ ‫כורעים ונופלים על פניהם על הרצפה‪ ,‬ואומרים 'ואנחנו כורעים‬ ‫ומשתחוים ומודים לפני מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא' ואז‬ ‫קמים וממשיכים עד 'אין עוד'‪.‬‬ ‫‪ øçàì‬חזרת הש"ץ‪ :‬קדיש תתקבל‪ ,‬קוה וכו' וקדיש דרבנן‪ .‬עלינו וקדיש‬ ‫יתום‪ .‬אנעים זמירות וקדיש יתום‪.‬‬ ‫‪ øçàì‬התפילה מאחלים 'א גוט יום טוב וגמר חתימה טובה'‪ .‬ורוקדים‬ ‫בשירת ובכן צדיקים וכו' וידע כל פעול וכו'‪.‬‬ ‫‪äçðî‬‬ ‫‪ õ"ùä‬מתעטף בטלית‪ ,‬ומתחילים סדר קרבנות‪ ,‬אשרי ובא לציון‪ ,‬חצי‬ ‫קדיש בנוסח של מנחה של שבת‪ ,‬ותפילת מנחה של ראש השנה‪.‬‬ ‫‪åðâäðî À äðùä ùàø éàöåî‬‬ ‫‪åî‬‬ ‫<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<‬ ‫‪ úøæç‬הש"ץ עד אחרי קדושה‪ ,‬בנוסח של מנחה של שבת‪.‬‬ ‫‪ øçàì‬חזרת הש"ץ‪ :‬פותחים הארון ואומרים 'אבינו מלכנו'‪ .‬והקטעים‬ ‫מ'החזירנו' עד 'הצמח'‪ ,‬החזן אומר קטע אחד ואחרי זה אומר‬ ‫אותו הקהל‪ .‬לאחר אבינו מלכנו‪ ,‬סוגרים הארון‪ .‬לדוד ה' אורי וקדיש‬ ‫תתקבל‪ .‬עלינו וקדיש יתום‪.‬‬ ‫‪êéìùú‬‬ ‫‪ øçàì‬תפילת מנחה קודם השקיעה‪ ,‬הולכים לנהר או למקור מים אחר‬ ‫ואומרים תשליך‪.‬‬ ‫‪ éøçà‬תשליך‪ ,‬נהגו בירושלים לחזור לבית הכנסת בשירה וזמרה‬ ‫ברחוב העיר ב‪.‬‬ ‫מוצאי ראש השנה‬ ‫‪ :úéáøò‬מתחילים למנצח וכו'‪ .‬ערבית של חול‪ .‬אתה חוננתנו‪.‬‬ ‫‪ íéæéøëî‬שיש לומר 'המלך הקדוש' ו'המלך המשפט' ושאר ההוספות‬ ‫לעשרת ימי תשובה‪.‬‬ ‫ב‪ .‬ראה ב'שיח שרפי קודש' חלק א' סימן רל"ז‪" :‬אחרי תפלת המנחה של היום הראשון של‬ ‫ראש השנה היתה דרך רבינו תמיד לילך להנהר הגדול לומר שם 'תשליך' )מלבד בראש השנה‬ ‫של שנת תק"ע( ואחר כך היה אומר ומגלה תורה‪ .‬בראש השנה של שנת תקע"ג כבר באו רוב‬ ‫אנשי שלומנו לקבל ולשמוע תורה מפי מוהרנ"ת‪ ,‬כי ראו והבינו שהוא התלמיד שקיבל ביותר‬ ‫מרבינו ז"ל; ומיני אז כבר היה כן בשאר כל השנים"‪.‬‬ ‫‪æî‬‬ ‫‪äéìãâ íåö ¯ éøùú 'â ¯ éðù íåé ¹‬‬ ‫‪åðâäðî‬‬ ‫>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>‬ ‫יום שני ‪ -‬ג' תשרי ‪ -‬צום גדליה‬ ‫‪ íéîéëùî‬בעוד ליל לומר סליחות לצום גדליה‪.‬‬ ‫‪ õ"ùä‬מתעטף בטלית ומתחילים אשרי וכו' חצי קדיש‪ ,‬לך ה'‬ ‫וכו'‪ .‬וממשיכים באמירת הסליחות לפי סדר האמור ביום‬ ‫ראשון דסליחות‪.‬‬ ‫‪' ïåîæô‬הורית דרך תשובה'‪ ,‬ופזמון 'זכור ברית' ‪ -‬אומרים אותו פיסקא‬ ‫פיסקא חזן וקהל כסדר האמור ביום ראשון בפזמון במוצאי מנוחה‪.‬‬ ‫‪úéøçù‬‬ ‫‪ øçàì‬ישתבח לפני חצי קדיש‪ ,‬פותחים הארון‪ ,‬והש"ץ אומר פסוק‬ ‫ראשון של 'שיר המעלות' ואחר כך אומר אותו הקהל‪ ,‬וכן הלאה‬ ‫עד סוף המזמור‪.‬‬ ‫‪õ"ùä úøæç‬‬ ‫‪ òéâîùë‬הש"ץ לאמירת 'זכרנו' 'מי כמוך' 'וכתוב' 'בספר' ‪ -‬אזי הציבור‬ ‫אומר אותו עמו‪.‬‬ ‫‪ éøçà‬חזרת הש"ץ‪ :‬אומרים תחנון‪ ,‬והוא רחום וכו'‪ .‬ולפני קדיש פותחים‬ ‫הארון ואומרים אבינו מלכנו‪ ,‬ובקטעים‪' :‬אבינו מלכנו החזירנו'‬ ‫עד 'זכרנו לסליחה ומחילה' ‪ -‬הש"ץ אומר קטע אחד והקהל חוזר‬ ‫אחריו‪ .‬בסיום אבינו מלכנו סוגרים הארון‪ ,‬ואומרים‪ ,‬לדוד ה' אורי‪,‬‬ ‫והש"ץ אומר חצי קדיש‪.‬‬ ‫‪åðâäðî À äéìãâ íåö ¯ éøùú 'â ¯ éðù íåé‬‬ ‫‪çî‬‬ ‫<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<‬ ‫÷‪äøåúä úàéø‬‬ ‫‪ íéçúåô‬הארון ומוציאים ס"ת‪ ,‬ואומרים‪ :‬ויהי בנסוע הארון וכו'‪ ,‬ה'‬ ‫ה'‪ ,‬שיר למעלות וכו'‪ ,‬בריך שמיה וכו'‪.‬‬ ‫‪ íéàøå÷å‬הקריאה לתענית ציבור ‪ -‬ויחל ]שמות לב‪ ,‬יא ‪ -‬יד‪ .‬לד‪ ,‬א ‪ -‬י[‪.‬‬ ‫ומחלקים לשלושה עליות‪ .‬ואין לתת עליה למי שלא צם‪.‬‬ ‫‪' :íé÷åñôá‬שוב מחרון אפך והנחם על הרעה לעמך'‪ ,‬וכן 'ה' ה' וכו'‬ ‫עד 'לא ינקה'‪ ,‬וכן 'וסלחת לעוננו ולחטאתנו ונחלתנו' ‪-‬‬ ‫בכל אלה אזי לפני שהבעל קורא אומר אותם‪ ,‬הקהל אומר אותם בקול‬ ‫רם‪ ,‬ואחר כך קורא אותם הבעל קורא‪.‬‬ ‫‪ øçàì‬קריאת התורה‪ :‬הבעל קורא אומר חצי קדיש‪ ,‬מגביהים וגוללים‬ ‫את הס"ת‪ ,‬ואומרים אשרי וכו' כסדר התפילה ביום שיש‬ ‫קריאת התורה‪.‬‬ ‫‪äçðî‬‬ ‫‪ õ"ùä‬מתעטף בטלית‪ ,‬ומתחילים בסדר הקרבנות‪ ,‬אשרי‪ ,‬חצי קדיש‪.‬‬ ‫÷‪ úàéø‬התורה‪ :‬מוציאים ס"ת ואומרים הכל כמו בשחרית עם ה' ה'‪,‬‬ ‫וקוראים בפרשת ויחל וכסדר הקריאה בשחרית‪ .‬אין לתת‬ ‫עליה למי שלא צם‪.‬‬ ‫‪ øçàì‬קריאת התורה‪ :‬אין אומרים קדיש! ולאחר הגבהת וגלילת הס"ת‪,‬‬ ‫אזי מי שקיבל עליה של מפטיר אומר ברכת ההפטרה‪ ,‬ואומרים‬ ‫ההפטרה של תענית ציבור‪ ,‬ולאחר ההפטרה אומר המפטיר ברכות‬ ‫ההפטרה עד 'מגן דוד'‪.‬‬ ‫‪èî‬‬ ‫‪äéìãâ íåö ¯ éøùú 'â ¯ éðù íåé ¹‬‬ ‫‪åðâäðî‬‬ ‫>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>‬ ‫‪ õ"ùä‬אמר 'יהללו' והקהל עונה הודו וכו' לדוד מזמור וכו'‪ ,‬ומכניסים‬ ‫הס"ת לארון הקודש‪ ,‬והש"ץ אומר חצי קדיש‪ ,‬ומתחילים‬ ‫שמונה עשרה‪.‬‬ ‫‪ úìôúá‬הלחש של שמונה עשרה אומרים 'עננו' בברכת שומע תפילה‪.‬‬ ‫‪õ"ùä úøæç‬‬ ‫‪ õ"ùä‬אומר 'עננו' בין ברכת גואל ישראל לברכת רפאנו‪.‬‬ ‫‪ íéðäëä‬נושאים כפיהם‪ .‬ובמקום שאין כהנים או שאינם עולים לדוכן‪,‬‬ ‫אומר הש"ץ אלוקינו ואלוקי וכו'‪ .‬ואם מתפללים מנחה גדולה‪,‬‬ ‫אין נושאים כפיהם‪.‬‬ ‫‪ øçàì‬חזרת הש"ץ‪ :‬אומרים תחנון עד אחר נפילת אפים‪ ,‬פותחים הארון‬ ‫ואומרים אבינו מלכנו כסדר האמור בתפלת שחרית‪ ,‬שומר ישראל‬ ‫וכו'‪ ,‬לדוד ה' אורי‪ ,‬והש"ץ אומר קדיש תתקבל‪ ,‬עלינו וקדיש יתום‪.‬‬ ‫‪äáåùú éîé úøùò‬‬ ‫‪ åâäð‬אנ"ש להתענות חצי יום בעשרת ימי תשובה‪ ,‬וכמ"ש רבי נתן‬ ‫מרבינו ז"לג‪.‬‬ ‫‪ íéøîåà‬סליחות בכל יום של עשרת ימי תשובה‪ ,‬חוץ משבת‪.‬‬ ‫ג‪ .‬ראה ליקוטי הלכות‪ ,‬ראש השנה ה"ב אות ח; כוכבי אור אנשי מוהר"ן ח"ג אות ל"ד‪.‬‬ ‫‪åðâäðî À éøùú 'ã ¯ éùéìù íåé‬‬ ‫‪ð‬‬ ‫<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<‬ ‫יום שלישי ‪ -‬ד' תשרי‬ ‫‪ íéøîåà‬סליחות ליום שני של עשי"ת‪ .‬הש"ץ מתעטף בטלית ומתחילים‬ ‫אשרי וכו' חצי קדיש‪ ,‬לך ה' וכו'‪ .‬ממשיכים באמירת הסליחות‬ ‫לפי סדר האמור ביום ראשון דסליחות‪ .‬בפזמון 'בין כסה לעשור' אומרים‬ ‫חזן וקהל‪ ,‬וכסדר האמור ביום ראשון דסליחות בפזמון 'במוצאי מנוחה'‪.‬‬ ‫‪úéøçù‬‬ ‫‪ øçàì‬ישתבח לפני חצי קדיש‪ ,‬פותחים הארון‪ ,‬והש"ץ אומר פסוק‬ ‫ראשון של 'שיר המעלות' ואחר כך אומר אותו הקהל‪ ,‬וכן הלאה‬ ‫עד סוף המזמור‪.‬‬ ‫‪ òéâîùë‬הש"ץ לאמירת 'זכרנו' 'מי כמוך' 'וכתוב' 'בספר' ‪ -‬אזי הציבור‬ ‫אומר אותו עמו‪.‬‬ ‫‪ :õ"ùä úøæç øçàì‬תחנון כסדר של כל יום עד אחרי נפילת‬ ‫אפים‪ ,‬ופותחים הארון ואומרים אבינו מלכנו‪ .‬בקטעים‪' :‬אבינו‬ ‫מלכנו החזירנו' עד זכרנו לסליחה ומחילה' ‪ -‬הש"ץ אומר קטע אחד‬ ‫והקהל חוזר אחריו‪ .‬סוגרים הארון‪ ,‬שומר ישראל וכו'‪ ,‬לדוד ה' אורי‪,‬‬ ‫והש"ץ אומר חצי קדיש‪.‬‬ ‫‪äçðî‬‬ ‫‪ øçàì‬חזרת הש"ץ‪ :‬תחנון ואחרי נפילת אפים פותחים הארון ואומרים‬ ‫אבינו מלכנו‪ .‬בקטעים‪' :‬אבינו מלכנו החזירנו' עד זכרנו‬ ‫‪àð‬‬ ‫‪éøùú 'ä ¯ éòéáø íåé ¹‬‬ ‫‪åðâäðî‬‬ ‫>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>‬ ‫לסליחה ומחילה' ‪ -‬הש"ץ אומר קטע אחד והקהל חוזר אחריו‪.‬‬ ‫סוגרים הארון‪ ,‬שומר ישראל וכו'‪ ,‬לדוד ה' אורי‪ ,‬והש"ץ אומר קדיש‬ ‫שלם‪ .‬עלינו וקדיש יתום‪.‬‬ ‫יום רביעי ‪ -‬ה' תשרי‬ ‫‪ úåçéìñ‬ליום שלישי של עשי"ת‪ ,‬וסדרו כאמור ביום שלישי‪ .‬פזמון‬ ‫'יחביאנו'‪ ,‬אומרים אותו פיסקא פיסקא חזן וקהל כסדר האמור‬ ‫ביום ראשון בפזמון במוצאי מנוחה‪.‬‬ ‫‪ øãñ‬תפילת שחרית ומנחה ‪ -‬כאמור ביום הקודם‪.‬‬ ‫יום חמישי ‪ -‬ו' תשרי‬ ‫‪ íéøîåà‬את הסליחות של ‪ éùéîç íåé‬של עשי"ת ]ולא של יום רביעי‬ ‫לעשי"ת![‪ ,‬כיון שנאמרים בהם 'שלוש עשרה מדות' המתאימים‬ ‫להיאמר בימי שני וחמישי שהם ימי רחמים‪ .‬ולמחר ביום שישי‪ ,‬אומרים‬ ‫את הסליחות של 'יום רביעי' של עשי"ת שהרי לא אמרו אותם אתמול‪.‬‬ ‫‪ åøãñ‬כאמור בימים הקודמים‪ .‬פזמון 'ה' ה''‪ ,‬אומרים אותו פיסקא פיסקא‬ ‫חזן וקהל כסדר האמור ביום ראשון בפזמון במוצאי מנוחה‪.‬‬ ‫‪ úéøçù‬כסדר האמור בימים הקודמים‪.‬‬ ‫‪ ïåðçú‬כסדר של כל יום חמישי‪ ,‬אחרי תחנון לפני קדיש פותחים הארון‬ ‫ואומרים אבינו מלכנו‪ .‬בקטעים‪' :‬אבינו מלכנו החזירנו' עד זכרנו‬ ‫‪åðâäðî À éøùú 'æ ¯ éùéù íåé‬‬ ‫‪áð‬‬ ‫<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<‬ ‫לסליחה ומחילה' ‪ -‬הש"ץ אומר קטע אחד והקהל חוזר אחריו‪ .‬סוגרים‬ ‫הארון ואומרים לדוד ה' אורי‪ ,‬והש"ץ אומר חצי קדיש‪.‬‬ ‫÷‪ :äøåúä úàéø‬פותחים הארון ומוציאים ס"ת‪ ,‬ואומרים‪ :‬ויהי בנסוע‬ ‫הארון וכו'‪ ,‬ה' ה'‪ ,‬שיר למעלות וכו'‪ ,‬בריך שמיה וכו'‪ .‬וקוראים‬ ‫בפרשת האזינו‪ ,‬וכמו בכל יום חמישי‪.‬‬ ‫יום שישי ‪ -‬ז' תשרי‬ ‫‪ íéøîåà‬סליחות ליום רביעי של עשי"ת ]ולא של יום חמישי![‪ .‬פזמון‬ ‫'ישמיענו'‪ ,‬אומרים אותו פיסקא פיסקא חזן וקהל כסדר האמור‬ ‫ביום ראשון בפזמון במוצאי מנוחה‪.‬‬ ‫‪ ,úéøçù‬כסדר האמור ביום רביעי‪.‬‬ ‫שבת שובה‬ ‫‪ äçðîá‬ערב שבת אין אומרים 'אבינו מלכנו'‪.‬‬ ‫‪ :úéáøò‬ב'מגן אבות' אומרים 'המלך הקדוש'‪.‬‬ ‫‪úéøçù‬‬ ‫‪ øçàì‬ישתבח לפני חצי קדיש‪ ,‬פותחים הארון‪ ,‬והש"ץ אומר פסוק‬ ‫ראשון של 'שיר המעלות' ואחר כך אומר אותו הקהל‪ ,‬וכן הלאה‬ ‫עד סוף המזמור‪.‬‬ ‫‪âð‬‬ ‫‪äáåù úáù ¹‬‬ ‫‪åðâäðî‬‬ ‫>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>‬ ‫‪ òéâîùë‬הש"ץ לאמירת 'זכרנו' 'מי כמוך' 'וכתוב' 'בספר' ‪ -‬אזי הציבור‬ ‫אומר אותו עמו‪.‬‬ ‫‪ ïéà‬אומרים 'אבינו מלכנו'‪.‬‬ ‫÷‪äøåúä úàéø‬‬ ‫‪ úòùá‬פתיחת הארון אומרים‪ :‬אתה הראת וכו' ויהי בנסוע וכו' שיר‬ ‫למעלות וכו' ויהי רצון וכו' המיוחד לעשי"ת‪ ,‬בריך שמיה וכו'‪.‬‬ ‫‪ ïéà‬מוסיפים עליות ב'שירה'‪ ,‬ומשביעי ואילך אפשר להוסיף‪ .‬חלוקת‬ ‫עליות חמישי ושישי‪ ,‬כמו שמסומן בחומש‪.‬‬ ‫‪ äèîá‬אפרים כתב לתת את המפטיר לאדם חשוב‪ ,‬ולא הקפידו על‬ ‫זה אצלינו‪.‬‬ ‫‪' íéøîåà‬אב הרחמים'‪.‬‬ ‫‪ ,óñåîá‬מוסיפים את הקטעים השייכים לעשי"ת‪ .‬כשמגיע הש"ץ לאמירת‬ ‫'זכרנו' 'מי כמוך' 'וכתוב' 'בספר' ‪ -‬אזי הציבור אומר אותו עמו‪.‬‬ ‫‪äçðî‬‬ ‫‪ âäðî‬אנשי שלומנו לומר בשבת תשובה כל התהילים בציבור קודם‬ ‫תפילת המנחה‪.‬‬ ‫‪ íéìéçúî‬סדר קרבנות וכו' אשרי ובא לציון‪ ,‬הש"ץ אומר חצי‬ ‫קדיש‪ ,‬ואז מתעטף עם הטלית‪ ,‬ואומרים ואני תפילתי וכו'‪,‬‬ ‫‪åðâäðî À íéøåôéëä íåé áøò‬‬ ‫‪ãð‬‬ ‫<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<‬ ‫פותחים הארון ‪ ,ïåøàä úçéúôá 'ä 'ä íéøîåà ïéàå‬ואומרים ויהי‬ ‫בנסוע וכו' בריך שמיה וכו'‪,‬‬ ‫‪ òéâîùë‬הש"ץ לאמירת 'זכרנו' 'מי כמוך' 'וכתוב' 'בספר' ‪ -‬אזי‬ ‫הציבור אומר אותו עמו‪.‬‬ ‫‪ øçàì‬חזרת הש"ץ‪ :‬צדקתך‪ ,‬לדוד ה' אורי‪ ,‬קדיש תתקבל‪ .‬אין אומרים‬ ‫אבינו מלכנו‪ .‬עלינו וקדיש יתום‪ .‬אין אומרים פרקי אבות ולא‬ ‫ברכי נפשי‪.‬‬ ‫‪ù"öåî úéáøò‬‬ ‫‪' íéìéçúî‬למנצח בנגינות מזמור שיר וכו'‪ ,‬הש"ץ אומר חצי קדיש‪,‬‬ ‫והוא רחום וכו' ברכו וכו'‪.‬‬ ‫‪ øçàì‬שמונה עשרה אומר הש"ץ קדיש תתקבל‪ .‬ואין אומרים 'ויהי‬ ‫נועם' ואתה קדוש‪.‬‬ ‫ערב יום הכיפורים‬ ‫‪ úåçéìñ‬לערב יום כיפור‪ :‬הש"ץ מתעטף בטלית ומתחילים אשרי וכו'‬ ‫חצי קדיש‪ ,‬לך ה' וכו'‪ .‬ממשיכים באמירת הסליחות לפי סדר‬ ‫האמור ביום ראשון דסליחות‪ .‬פזמון 'ירצה''‪ ,‬אומרים אותו פיסקא פיסקא‬ ‫חזן וקהל כסדר האמור ביום ראשון בפזמון במוצאי מנוחה‪.‬‬ ‫‪äð‬‬ ‫‪íéøåôéëä íåé áøò ¹‬‬ ‫‪åðâäðî‬‬ ‫>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>‬ ‫‪ :úéøçù‬לאחר חזרת הש"ץ‪ :‬לדוד ה' אורי וקדיש שלם‪ ,‬ואין אומרים‬ ‫תחנון ואבינו מלכנו‪ .‬אין אומרים למנצח‪ .‬אין אומרים תפילה‬ ‫לדוד ובית יעקב בשיר של יום‪.‬‬ ‫‪ ùé‬נוהגים שהגבאי מחלק בבית הכנסת עוגת דבש לציבור‪ .‬אך לא ידוע‬ ‫לנו על אנ"ש שהקפידו לקיים זאת‪.‬‬ ‫‪øåôéë íåé áøò ìù äçðî‬‬ ‫‪ íéììôúî‬מנחה בעוד היום הגדול בזמן מנחה גדולה או קצת‬ ‫אחר כך‪.‬‬ ‫‪ äçðîá‬לובשים בגדי שבת ולא בגד לבןד‪.‬‬ ‫'‪ 'ìáà‬אינו ניגש לעמוד במנחה‪.‬‬ ‫‪ õ"ùä‬אינו מתעטף בטלית‪.‬‬ ‫‪ ïéà‬אומרים 'הודו' ומתחילים סדר קרבנות וכו' וכדרך שמתפללים תפלת‬ ‫חול‪ .‬אך קודם 'אלוקי נצור' מוסיפים וידוי וכו' כנדפס במחזור‪.‬‬ ‫‪ øçàì‬חזרת הש"ץ‪ ,‬אומרים לדוד אורי‪ ,‬קדיש תתקבל‪ .‬ואין אומרים‬ ‫תחנון ואבינו מלכנו‪ .‬עלינו וקדיש יתום‪.‬‬ ‫‪ áøòá‬יום כיפור ]לאחר תפלת מנחה[ נוהגים ללקות המלקות כנהוג ה‪.‬‬ ‫ד‪ .‬כך נהגו אנ"ש מקדמת דנא‪ ,‬ומה שיש לובשים אז בגדי לבן‪ ,‬נראה שנובע מאלו ששהו‬ ‫במירון וכדו' והגיעו כבר מבעוד יום‪ ,‬והיה קשה להם לקחת עמהם גם הבגדים של שבת‪ .‬וכמו‬ ‫שהמצב היום באומן כשיש שבת סמוכה לר"ה אזי הרבה לובשים הבגד הלבן מסיבה הנ"ל‪.‬‬ ‫ה‪ .‬כן נהגו באומן‪ ,‬וכן המנהג בשאר קהילות אנ"ש‪.‬‬ ‫‪åðâäðî À éøãð ìë‬‬ ‫‪åð‬‬ ‫<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<‬ ‫‪ú÷ñôîä äãåòñ‬‬ ‫‪ äáøä‬נוהגים לאכול 'קרעפלאך' בסעודה זו‪ .‬אך לא ידוע אם אנ"ש‬ ‫הקפידו על זה בפרט באומן‪.‬‬ ‫‪ íòô‬הזמין מוהרנ"ת את רבי אבא'לע העשיר שיבוא לשהות אצלו‬ ‫‪øécÄ ééaÇ øòîàè‬‬ ‫‪Æ È ?àøBî‬‬ ‫‪È eèñàä‬‬‫"‪À È ñàåå‬‬ ‫ביום כפור‪ ,‬ואמר לו‪È :‬‬ ‫÷‪" - "!LéôÄ òðééì‬וכי מה‬ ‫‪Æ Å À ïaàä‬‬ ‫‪À È eèñòåå‬‬ ‫‪À Æ øéîÄ ééaÇ ¯ LéôÄ òñéBøâ‬‬ ‫‪Æ À eèñàä‬‬ ‫‪À È‬‬ ‫ו‬ ‫אתה מפחד? אם בביתך יש לך דגים גדולים עבור הסעודה המפסקת‬ ‫‪ -‬אצלי יהיו לך דגים קטנים!" ‪ -‬כאומר לו שלא יביט על העניות‬ ‫השוררת בביתו‪ ,‬ויבוא בכל זאת לשהות אצלו ביום הכפורים; לא ידוע‬ ‫אם לבסוף אכן היה אצל מוהרנ"ת‪:‬‬ ‫כל נדרי‬ ‫‪ íéôèòúî‬בטלית מבעוד יום‪ ,‬וממשיכים ללבשו בכל התפילות של‬ ‫יום כיפור עד מוצאי יום כיפור‪.‬‬ ‫‪' íéøîåà‬תפילה זכה' קודם כל נדרי‪.‬‬ ‫ו‪ .‬ראה בתוספות עבודה זרה דף ה' ע"ב ד"ה 'וכדברי'‪" :‬ביום הכיפורים רגילים בעופות ודגים‬ ‫ודברים קלים‪ ,‬כדאמרינן בבראשית רבה )פרשה יא( עובדא בההוא חייטא דזבן חד נונא בתריסר‬ ‫דינרי"; ובטור אורח חיים סימן תר"ד‪" :‬נוהגין להרבות בו ]בערב יום הכיפורים[ בסעודה‪ ,‬ומביא‬ ‫במדרש )פסיקתא רבתי פכ"ג( מעשה בשוטר העיר שאמר לעבדו‪' :‬קנה לי דגים'‪ ,‬ולא מצא אלא‬ ‫דג אחד‪ ,‬ונתן בו זהוב‪ ,‬והיה שם יהודי חייט והוסיף עליו‪ ,‬עד שהעלוהו לחמישה‪ ,‬ונשאר לחייט‪.‬‬ ‫בא העבד אל אדוניו וסיפר לו כל המאורע‪ ,‬שלח השוטר אחר החייט ואמר לו‪' :‬מה מלאכתך?';‬ ‫אמר לו‪' :‬חייט'‪ .‬אמר לו‪' :‬ולמה קנית דג שווה זהוב בחמישה זהובים‪ ,‬ולא עוד‪ ,‬אלא שלקחתו‬ ‫מיד עבדי ששלחתיו לקנותו לי?'; השיב לו‪' :‬והיאך לא אקננו אפילו בעשרה כדי לאוכלו ביום‬ ‫‪æð‬‬ ‫‪éøãð ìë ¹‬‬ ‫‪åðâäðî‬‬ ‫>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>‬ ‫‪ íéìéçúî‬תפלת כל נדרי ]עשר דקות בערך[ לפני השקיעה‪ .‬פותחים‬ ‫את הארון‪ ,‬ומשאירים אותו פתוח עד לאחר שמכניסים את‬ ‫הס"ת בחזרה‪ ,‬ומוציאים שני ספרי תורה‪ ,‬ונותנים אותם לשני אנשים‬ ‫חשובים ונעמדים לשני צדדי הש"ץ עד אחרי ברכת שהחיינוז‪.‬‬ ‫‪ õ"ùä‬מתחיל בקול חזק הפסוק 'אור זרוע לצדיק וכו'‪ ,‬והקהל אומר‬ ‫אותו שלוש פעמים‪ .‬ואחר כך אומרים כולם ביחד 'קם רבי‬ ‫שמעון וכו'‪ ,‬והש"ץ מסיים בנוסח הידוע 'מקוה ישראל וכו' וכופל‬ ‫תיבות 'מושיעו ודאי'‪.‬‬ ‫‪ øçàå‬כך מתחיל הש"ץ 'על דעת וכו' כל נדרי וכו'‪ ,‬והקהל אומר עמו‬ ‫בלחש‪ ,‬וחזר על זה שלוש פעמים‪ .‬אחר כך אומר הש"ץ שלוש‬ ‫פעמים 'ונסלח וכו' ואח"כ הקהל אומר אותו שלוש פעמים‪ .‬אחר כך‬ ‫אומר 'סלח נא וכו' עד 'ויאמר'‪ ,‬ואז הקהל אומר 'ויאמר ה' סלחתי‬ ‫כדברך' שלוש פעמים בהתעוררות גדולה‪ ,‬ואחר כך אומר אותו הש"ץ‬ ‫שלוש פעמים בנוסח הידוע‪.‬‬ ‫‪ øçàå‬כך מתחיל הש"ץ בקול רם 'ברוך' ]של ברכת שהחיינו[ ואז הקהל‬ ‫מברכים ברכת שהחיינו‪ ,‬ולאחר שהצבור מסיימים את הברכה‪,‬‬ ‫ממשיך הש"ץ בקול 'שהחיינו וכו'‪.‬‬ ‫כזה שציוונו הקדוש ברוך הוא לאכול ולשתות‪ ,‬ושאנו בטוחים שהקדוש ברוך הוא יכפר לנו‬ ‫עוונותינו?'‪ .‬אמר לו‪' :‬אם כן ‪ -‬יפה עשית'; ופטרו‪ ,‬והלך לשלום"‪] .‬ומן הסתם כל זה אמור גם‬ ‫לגבי הסעודה הראשונה של ערב יום כיפור[‪.‬‬ ‫ז‪ .‬רלו"י זצ"ל נהג להוציא שלושה ספרי תורה דייקא‪ ,‬ונתנו לשלושה אנשים‪ ,‬ולא הקפידו‬ ‫שיעמדו מצדדי הש"ץ‪ ,‬ועמדו כך לפני ארון הקודש‪.‬‬ ‫‪åðâäðî À éøãð ìë‬‬ ‫‪çð‬‬ ‫<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<‬ ‫‪ øçà‬כך עוברים אלו המחזיקים את הס"ת בין כל הציבור‪ ,‬בכדי שינשקו‬ ‫את הס"ת ולבקש מחילה על אשר פגמו בכבוד התורה‪.‬‬ ‫‪ íéøéæçî‬הס"ת לארון הקודש וסוגרים אותו‪ ,‬ומתפללים תפלת ערבית‬ ‫של יום הכפורים‪ .‬בקריאת שמע‪ ,‬אומרים 'ברוך שם וכו' בקול‬ ‫רם‪ .‬אחרי 'השכיבנו' קודם חצי קדיש‪ ,‬אומרים 'כי ביום הזה וכו'‪.‬‬ ‫‪ äìéôúä øãñ‬בלחש והפיוטים והסליחות שאחר כך‪ ,‬הכל כנדפס במחזור‬ ‫]לא נוכל במסגרת זו לפרט חלוקת הקטעים וסדר אמירתם[‪ .‬אך‬ ‫אנו נוהגים לדלג הפיוטים‪' :‬אמנם אשמינו'‪' .‬אותך אדרוש'‪' .‬אתה מבין'‪.‬‬ ‫ה' מנת חלקי'‪' .‬מיוחד באהיה'‪.‬‬ ‫‪ øçàì‬קדיש‪ ,‬אומרים 'מזמור לדוד הבו וכו' וקדיש יתום וברכו‪ ,‬עלינו‬ ‫וקדיש יתום‪ .‬החזן מנגן 'אדון עולם' בנוסח הידוע ח‪.‬‬ ‫‪ íéøîåàå‬ארבעת המזמורים הראשונים של תהלים‪.‬‬ ‫‪ øçàå‬כך אומרים 'שיר היחוד' כסדר הנדפס במחזור‪ ,‬והחזן אומר‬ ‫פיסקא ראשונה והקהל אומר את הפיסקא השניה‪ ,‬ואחר כך אומר‬ ‫החזן את השלישית והקהל הרביעית‪ ,‬וכן הלאה‪ .‬ואחר כך קדיש יתום‪.‬‬ ‫ואין אומרים 'אנעים זמירות'‪.‬‬ ‫‪ ïéà‬רוקדים לאחר התפילה‪.‬‬ ‫‪ ìéìá‬יום כיפור‪ ,‬נהגו רוב הציבור לומר בצוותא את כל התהילים אחר‬ ‫תפלת מעריב )מובא בלבוש סימן תריט סעיף ד ובמטה אפרים סימן תריט סעיף כב(‬ ‫ח‪ .‬משום מה נשתכח המנהג לנגן אז בציבור 'אדון עולם'‪ ,‬למרות שכן נהגו באומן‪ ,‬ואכן הנהיג‬ ‫רלו"י בשנים האחרונות בירושלים לנגנו‪.‬‬ ‫‪èð‬‬ ‫‪íéøåôéëä íåé ¹‬‬ ‫‪åðâäðî‬‬ ‫>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>‬ ‫ואלו מאנשי שלומנו שהיו נזהרים בקימת חצות ביותר‪ ,‬אמרוה אף הם‬ ‫בציבור לפנות בוקר‪.‬‬ ‫÷‪ úàéø‬שמע של המטה ‪ -‬כרגיל בכל לילה‪.‬‬ ‫יום הכיפורים‬ ‫‪úéøçù‬‬ ‫‪ õ"ùä‬מתחיל 'אדון עולם' בניגון המיוחד לכך‪ .‬ברכות השחר‪ ,‬קרבנות‪,‬‬ ‫פסוקי דזמרה ‪ -‬כמו בשבת ובניגון המיוחד לימים נוראים‪.‬‬ ‫‪ øçàì‬נשמת וכו'‪ ,‬הש"ץ של שחרית עומד אצל הבימה‪ ,‬ומתחיל‬ ‫'המלך' והקהל מוחא כפיים‪ ,‬ואחרי זה נעמד ליד העמוד וממשיך‬ ‫סדר התפילה‪.‬‬ ‫‪ øçàì‬ישתבח לפני קדיש‪ ,‬פותחים הארון‪ ,‬והחזן אומר פסוק ראשון‬ ‫של 'שיר המעלות' ואחר כך אומר אותו הקהל‪ ,‬וכן הלאה‬ ‫עד סוף המזמור‪.‬‬ ‫‪ éøçà‬ברכו אומרים‪ :‬ברוך וכו' אור עולם וכו' אמר ויהי‪ ,‬סלח לגוי וכו'‪,‬‬ ‫חטאנו וכו'‪ ,‬ומדלגים על הפיוט 'אז'‪ ,‬ואחר כך אומרים המאיר‬ ‫וכו'‪ ,‬הפיוט 'ברוך שם וכו' מלכותו וכו' קדוש אדיר וכו' והאופנים וכו'‪.‬‬ ‫‪ úàéø÷á‬שמע אומרים 'ברוך שם וכו' בקול רם‪.‬‬ ‫‪ úøæçá‬הש"ץ אומרים את כל הפיוטים עד הפיוט המתחיל 'אדר יקר'‪.‬‬ ‫‪åðâäðî À íéøåôéëä íåé‬‬ ‫‪ñ‬‬ ‫<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<‬ ‫‪ íùîå‬והלאה אזי אם אין פנאי כל כך‪ ,‬מדלגים קצת כדלהלן‪ :‬אומרים‬ ‫רק את הקטעים הנדפסים באותיות גדולות עד הפיוט 'אמרו‬ ‫לאלוקים'‪ .‬וכן מדלגים על הפיוטים‪' :‬אלי שחק' ואומרים רק 'ובכן‬ ‫שרפים וכו' ומהללים‪ ,‬ומתחילים 'לאל עורך דין וכו'‪ .‬וכן לאחר 'ובכן‬ ‫יתקדש וכו' והיכלך'‪ ,‬מדלגים כל הפיוטים עד 'ובכן תן פחדך'‪.‬‬ ‫‪ ïîåàá‬ובירושלים לא נהגו למחוא כפים ב'המלך הקדוש'‪.‬‬ ‫‪ éøçà‬חזרת הש"ץ‪ :‬פותחים הארון ואומרים 'אבינו מלכנו'‪ .‬והקטעים‬ ‫מ'החזירנו' עד 'הצמח'‪ ,‬החזן אומר קטע אחד ואחר זה אומר‬ ‫אותו הקהל‪.‬‬ ‫‪ íéøâåñ‬הארון‪ .‬לדוד ה' אורי וקדיש תתקבל‪ .‬שיר של יום וקדיש יתום‪.‬‬ ‫÷‪äøåúä úàéø‬‬ ‫‪ íéçúåô‬הארון ואומרים‪ :‬אתה הראת וכו'‪ ,‬ה' ה'‪ ,‬והתפילות‬ ‫הנדפסים במחזור‪.‬‬ ‫‪ íéàéöåî‬שני ספרי תורה‪ ,‬הש"ץ נוטל הס"ת שיקראו בו קריאת היום‬ ‫ואומר בניגון של ימים נוראים‪' :‬שמע ישראל וכו' אחד וכו'‬ ‫'קדוש ונורא שמו' 'גדלו וכו'‪.‬‬ ‫‪ éàáâä‬אומר 'ויעזור וכו' בנוסח הימים נוראים‪.‬‬ ‫‪ ú"ñá‬הראשון קוראים בטעמים של ימים הנוראים 'וידבר וגו' אחרי‬ ‫מות' ]ויקרא טז‪ ,‬א ‪ -‬לד[‪ .‬ומחלקים לשישה עליות כפי‬ ‫‪àñ‬‬ ‫‪íéøåôéëä íåé ¹‬‬ ‫‪åðâäðî‬‬ ‫>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>‬ ‫המסומן במחזור‪ .‬ונותנים עליה לבעל שחרית ולבעל מוסף‪ .‬ואין‬ ‫להוסיף עוד עליות על השישה‪.‬‬ ‫‪ íéøîåà‬ברכות התורה בנוסח של ימים נוראים‪.‬‬ ‫'‪ éî‬שבירך' אומרים בנוסח של ימים נוראים‪ .‬ומוסיפים 'ויכתבהו וכו'‪.‬‬ ‫לחולה אין אומרים 'יו"ט הוא מלזעוק'‪.‬‬ ‫‪ øçàì‬הקריאה‪ ,‬מניחים הס"ת השני על הבימה‪ ,‬והבעל קורא אומר‬ ‫חצי קדיש בנוסח הימים נוראים‪ ,‬מגביהים וגוללים את הס"ת‬ ‫הראשון‪ ,‬וקוראים למפטיר בס"ת השני‪' ,‬ובעשור לחודש' ]במדבר כט‪ ,‬ז ‪ -‬יא[‪.‬‬ ‫‪ øçàì‬הקריאה מגביהים וגוללים הס"ת השני‪ ,‬והמפטיר אומר ברכת‬ ‫ההפטרה‪ ,‬ומפטירים 'ואמר סולו סולו עד כי פי ה' דיבר ]ישעיהו‬ ‫נז‪ ,‬יד ‪ -‬כא‪ ,‬ובפרק נח‪ ,‬א ‪ -‬יד[‪ .‬המפטיר מברך ברכות ההפטרה של יום הכפורים‪.‬‬ ‫‪øåëæé‬‬ ‫‪ øçàì‬ההפטרה וברכותיה‪ ,‬מניחים את הספרי תורה על הבימה ומכריזים‬ ‫'יזכור'‪ .‬ונהגו שכל מי שאינו אומר יזכור יוצא מבית הכנסת‪.‬‬ ‫‪ øçàì‬יזכור‪ ,‬הקהל נכנסים שוב לביהכנ"ס‪ ,‬ואומרים 'אב הרחמים'‪.‬‬ ‫‪ ïæçä‬של מוסף נעמד ליד הבימה ומתחיל בניגון 'אשרי יושבי וכו'‬ ‫כמו בראש השנה‪ ,‬הש"ץ לוקח את הספר תורה שקראו בו מפטיר‬ ‫ואומר 'יהללו וכו' בנוסח של ימים נוראים‪ ,‬לדוד וכו' ט‪.‬‬ ‫ט‪ .‬רלו"י היה אומר קודם 'קל מלא רחמים כללי' בנוסח הידוע‪ ,‬ואח"כ אב הרחמים ומסיים‬ ‫‪åðâäðî À íéøåôéëä íåé‬‬ ‫‪áñ‬‬ ‫<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<‬ ‫‪óñåî‬‬ ‫‪ õ"ùä‬מתחיל 'הנני העני וכו' בהתעוררות גדולה‪ ,‬חצי קדיש‪,‬‬ ‫ותפילת הלחש של מוסף‪.‬‬ ‫‪óñåî ìù õ"ùä úøæç‬‬ ‫‪ øãñ‬אמירת הפיוטים וחלוקת הקטעים‪ ,‬לא נוכל לפרט במסגרת‬ ‫זו‪ .‬אך נציין את הקטעים שאנו נוהגים לדלג עליהם כשאין‬ ‫פנאי כל כך‪ :‬מהקטע 'אין ערוך אליך' ומתחילים 'אמרו לאלוקים'‪.‬‬ ‫לאחר הקטע 'ליושב תהלות וכו' מדלגים 'אמיצי'‪ ,‬ומתחילים ובכן‬ ‫שרפים וכו' אלו לאלו וכו'‪ ,‬ומדלגים על הקטע 'אילי מרום'‪,‬‬ ‫ומתחילים ונתנה תוקף וכו'‪ .‬וממשיכים הכל כסדר הנדפס‪ ,‬אך‬ ‫מדלגים על הפיוט 'אתה מבין'‪.‬‬ ‫‪ éáâì‬הפיוטים שיש בתוך 'כתר' ‪ -‬אזי לפנים נהגו שכל הציבור אומר‬ ‫אותם‪ ,‬ומשם מה לאחרונה נשתקע הדבר‪ ,‬ורק הש"ץ אומר אותם‬ ‫ומסיים בכל קטע בנוסח הידוע‪.‬‬ ‫‪ òéâîùë‬הש"ץ ל'עלינו' פותחים הארון‪ ,‬והקהל אומרים עם הש"ץ‬ ‫עלינו מלה במלה בלחש‪ ,‬וכשמגיע ל'שלא שם חלקנו' סוגרים‬ ‫הארון‪ ,‬ופותחים שוב כשמגיע ל'ואנחנו כורעים'‪ .‬ואז הש"ץ והקהל‬ ‫כורעים ונופלים על פניהם על הרצפה י‪ .‬ואומרים 'ואנחנו כורעים‬ ‫מ'ואומר כי דורש דמים' בנוסח הידוע‪ ,‬ואח"כ מנגן 'אשרי' ומתחיל שוב מ'צדיק ה' בכל דרכיו‬ ‫וכו'' יהללו וכו'‪.‬‬ ‫י‪ .‬והעיקר להניח דבר חוצץ בין הפנים לרצפה‪ ,‬ולא בין הברכיים לרצפה!‪.‬‬ ‫‪âñ‬‬ ‫‪íéøåôéëä íåé ¹‬‬ ‫‪åðâäðî‬‬ ‫>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>‬ ‫ומשתחוים ומודים לפני מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא' ואז קמים‬ ‫וממשיכים עד 'אין עוד' וכו'‪.‬‬ ‫‪ øãñ‬העבודה‪ :‬אומרים אתה כוננת וכו'‪ .‬בעת אמירת 'היו כורעים וכו'‪,‬‬ ‫כורע הש"ץ והקהל כורעים ונופלים על פניהם‪ ,‬כדרך שאמרנו‬ ‫ב'עלינו'‪ .‬היכן שנדפס במחזור שאין צריך לכרוע ‪ -‬אין כורעים שם‪.‬‬ ‫‪ øçàì‬חזרת הש"ץ‪ :‬קדיש תתקבלכ‪ .‬אין אומרים 'אין כאלוקינו' ועלינו‪.‬‬ ‫‪äçðî‬‬ ‫‪ íéìéçúî‬סדר קרבנות‪ ,‬ואין אומרים אשרי ובא לציון ואין אומרים‬ ‫קדיש ‪ -‬אלא מתחילים בהוצאת הס"ת‪ ,‬ואין אומרים ואני‬ ‫תפלתי וי"ג מדות והתפילות של עשי"ת‪ ,‬אלא מתחילים ויהי בנסוע וכו'‬ ‫וממשיכים כמו בשבת בבוקר‪.‬‬ ‫÷‪ íéàøå‬בתורה בפרשת עריות שבאחרי מות ]ויקרא יח‪ ,‬א ‪ -‬ל[‪ ,‬ומחלקים‬ ‫לשלושה עליות‪ ,‬והשלישי נקרא 'מפטיר יונה' ל‪.‬‬ ‫÷‪ íéàøå‬בתורה ואומרים הברכות ומי שבירך ‪ -‬הכל בניגון הרגיל‬ ‫של שבת‪.‬‬ ‫‪ éøçà‬הקריאה אין אומרים חצי קדיש‪ .‬מגביהים וגוללים הס"ת והמפטיר‬ ‫אומר ברכת ההפטרה‪ ,‬ומפטירים כל ספר יונה‪ ,‬ומוסיפים 'מי קל‬ ‫כמוך וכו'‪ .‬אחר כך אומר המפטיר ברכות ההפטרה על הסדר עד 'מגן דוד'‪.‬‬ ‫כ‪ .‬להעיר שהמנהג לשורר בקדיש תתקבל‪ ,‬הוא מנהג חדש שלא היה מקובל באומן וגם לא‬ ‫מקדמת דנא בירושלים ומירון‪.‬‬ ‫ל‪ .‬ואינו נחשב כ'מפטיר' כדי שיוכל כהן או לוי לקבל עליה זו‪.‬‬ ‫‪åðâäðî À íéøåôéëä íåé‬‬ ‫‪ãñ‬‬ ‫<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<‬ ‫‪ íéøîåà‬יהללו וכו' לדוד וכו'‪ ,‬בנוסח של שבת‪ .‬ומחזירים הס"ת‬ ‫לארון הקודש‪.‬‬ ‫‪ õ"ùä‬אומר חצי קדיש בנוסח של יום חול‪ ,‬ומתפללים תפילת הלחש‬ ‫של מנחה של יום הכפורים‪.‬‬ ‫‪ úøæç‬הש"ץ‪ :‬פותחים הארון והש"ץ מתחיל בנוסח של מנחה של שבת‬ ‫עד 'מסוד וכו' ושם אומר בנוסח הידוע‪ .‬אומרים כל הפיוטים‬ ‫חוץ מ'אתה מבין'‪.‬‬ ‫‪ íéðäëä‬אינם נושאים כפיהם‪ ,‬אלא הש"ץ אומר אלוקינו וכו'‬ ‫יברכך וכו'‪.‬‬ ‫‪ éøçà‬חזרת הש"ץ‪ :‬אבינו מלכנו‪ ,‬לדוד ה' אורי‪ ,‬קדיש תתקבל‪ .‬ואין‬ ‫אומרים עלינו‪.‬‬ ‫‪äìéòð‬‬ ‫‪ ïîæ‬תפלת נעילה ‪ -‬השתדלו להתחיל מזמן פלג המנחה מ‪.‬‬ ‫‪ íéìéçúî‬אשרי ובא לציון‪ ,‬וחצי קדיש בנוסח המיוחד לנעילה‪.‬‬ ‫‪ íéæéøëî‬לפני תפלת הלחש לומר 'וחתמנו'‪.‬‬ ‫‪ úìôúá‬נעילה אומרים בזכרנו לחיים 'וחתמנו' במקום וכתבנו‪.‬‬ ‫ב'וכתוב לחיים' אומרים 'וחתום'‪ .‬ב'ספר חיים' אומרים‬ ‫'ונחתם' במקום ונכתב‪.‬‬ ‫מ‪ .‬כמ"ש שעה"צ תרכג ה‪ ,‬שאין להקדים מקודם‪ .‬והשתדלו כן בכדי להספיק להתפלל במתינות‬ ‫ולסיים בזמן‪ ,‬ושיוכלו הכהנים לעלות לדוכן בזמן הראוי‬ ‫‪äñ‬‬ ‫‪íéøåôéëä íåé ¹‬‬ ‫‪åðâäðî‬‬ ‫>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>‬ ‫‪ éðôì‬חזרת הש"ץ פותחים את הארון‪ ,‬ונשאר פתוח עד אחרי‬ ‫קדיש תתקבל‪.‬‬ ‫‪ íéøîåà‬כל הפיוטים והסליחות הנדפסים במחזור‪.‬‬ ‫‪ ïåîæôá‬ה' ה' ‪ -‬אין אומרים ה' ה' בין כל קטע‪.‬‬ ‫‪' íéøîåà‬אל מלך' גם לפני הקטעים‪ :‬ספו‪ ,‬קדוש‪ ,‬שועתי‪.‬‬ ‫‪ íéðäëä‬נושאים כפיהם נ‪.‬‬ ‫‪ éáø‬לוי יצחק היה נזהר כאן בארץ ישראל לסיים תפילת נעילה באופן‬ ‫כזה שיוכלו להתפלל תפילת ערבית של מוצאי יום הכפורים‬ ‫תיכף בזמן‪ ,‬ולבלי להאריך בה‪ .‬וזאת מחמת טרחת הצבור העומדים‬ ‫בתענית‪ ,‬אשר לדבר גדול יחשב לבלי להטריח את הכלל להאריך‬ ‫‪úîâò‬‬ ‫‪Ç À È ïéé÷Å ïëàî‬‬ ‫‪À Ç èLéð‬‬ ‫‪À Ä íòðòé‬‬ ‫‪Æ Æ ìàæÈ èéé÷îeøô‬‬ ‫"‪Ç À À ïééî‬‬ ‫בצום‪ .‬באמרו‪Ç :‬‬ ‫‪" - "Lôð‬היראת שמים שלי לא תגרום לזולת שום עגמת נפש"‪ .‬גם‬ ‫‪ÆÆ‬‬ ‫לא היה מטריח את הצבור בחזרת שלש עשרה מידות בכל פעם‪,‬‬ ‫להתחיל בכל פעם מתיבות 'אל הורית'‪ ,‬ורק בסיומו היה מגביה קולו‬ ‫כדי לכוין בה את תפילת הצבור‪ .‬ואמר מפורש שנוהג כן כדי שלא‬ ‫להטריח את כלל הצבור העומדים בתעניתם‪.‬‬ ‫‪ øçàì‬חזרת הש"ץ‪ :‬אומרים אבינו מלכנו כסדר האמור בשחרית‪ .‬הש"ץ‬ ‫אומר שמע ישראל פעם אחת‪ ,‬ואחר כך אומרים אותו הקהל‪.‬‬ ‫הש"ץ אומר שלוש פעמים 'בקול ברוך שם וכו' ואחר כך אומרים אותו‬ ‫הקהל שלוש פעמים‪ .‬הש"ץ אומר 'ה' הוא וכו' שבע פעמים ואחר כך‬ ‫נ‪ .‬ונהגו להקל לשאת כפיים כל זמן בין השמשות‪.‬‬ ‫‪åðâäðî À íéøåôéëä íåé‬‬ ‫‪åñ‬‬ ‫<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<‬ ‫אומרים אותו הקהל שבע פעמים‪ .‬ואחר כך אומר הש"ץ פעם אחת 'ה'‬ ‫מלך וכו' והקהל חוזר על זה‪.‬‬ ‫‪ íà‬עדיין לא הגיע זמן תפלת ערבית‪ ,‬משוררים באיזה ניגון לפני קדיש‬ ‫כדי שיוכלו להתפלל ערבית תיכף‪.‬‬ ‫‪ øçà‬כך הש"ץ אומר קדיש תתקבל‪ ,‬ולאחר 'ואמרו אמן' תוקעים בשופר‬ ‫תקיעה גדולה‪ .‬ואפשר לתקוע בשופר אפילו כשהוא עדיין זמן בין‬ ‫השמשות‪ .‬ואומרים לשנה הבאה וכו' וממשיך תתקבל וכו' ס‪ .‬וסוגרים הארון‪.‬‬ ‫‪úéáøò‬‬ ‫‪ íéìéçúî‬למנצח וכו' ומתפללים ערבית של חול בלי ההוספות והשינוים‬ ‫של עשי"ת‪ .‬ומוסיפים 'אתה חוננתנו'‪.‬‬ ‫‪ éøçà‬תפלת הלחש‪ ,‬הש"ץ אומר קדיש תתקבל‪ ,‬שיר המעלות וקדיש‬ ‫יתום‪ ,‬עלינו וקדיש יתום‪.‬‬ ‫÷‪äðáì ùåãé‬‬ ‫‪ íéùã÷î‬הלבנה תיכף אחרי מעריב בעודם לבושים בבגדי לבן והטלית‬ ‫ובמנעלי יום הכיפורים‪.‬‬ ‫ס‪ .‬וכבר הערנו לעיל שהמנהג לשורר בקדיש תתקבל‪ ,‬הוא מנהג חדש‪.‬‬ ‫‪æñ‬‬ ‫‪éøùú à"é ¯ éùéìù íåé ¹‬‬ ‫‪åðâäðî‬‬ ‫>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>‬ ‫יום שלישי ‪ -‬י"א תשרי‬ ‫‪ -‬גאט'ס נאמען ‪ /‬שם השם‬ ‫‪ íéîéã÷î‬להתפלל שחרית מהרגיל בכל יום‪ .‬כדי שלא יהיה נראה ח"ו‬ ‫שאנו נכנעים לו רק בעת שאנו צריכים לבקש על דיננו‪.‬‬ ‫‪ íåéäî‬עד אחרי ר"ח חשון ‪ -‬אין אומרים תחנון בשחרית ומנחה‪.‬‬ ‫‪ ìáà‬אומרים 'אל ארך אפים' בהוצאת הס"ת‪ .‬אין אומרים 'יהי‬ ‫רצון' אחרי קריאת התורה‪ .‬אומרים 'למנצח'‪ .‬בשיר של יום‬ ‫מתחילים 'בית יעקב'‪.‬‬ ‫סוכות‬ ‫‪úáù áøòå úåëåñ áøò äçðî‬‬ ‫‪ õ"ùä‬מתעטף בטלית‪ .‬מתחילים בסדר קרבנות‪ .‬אין אומרים הודו ע‪.‬‬ ‫‪ éøçà‬חזרת הש"ץ‪ :‬לדוד ה' אורי‪ ,‬קדיש תתקבל‪ .‬עלינו וקדיש יתום‪,‬‬ ‫÷‪úáù úìá‬‬ ‫‪ õ"ùä‬מתעטף בטלית‪ ,‬ואין מתחילים לכו נרננה וכו' אלא רק‬ ‫'מזמור לדוד' ואנא בכוח‪ .‬ואחר כך מתחילים 'לכה דודי'‪,‬‬ ‫ע‪ .‬למרות שהוא ער"ש‪ ,‬כי המנהג שאין אומרים אותו כי הוא גם ערב יו"ט‪.‬‬ ‫‪åðâäðî À úåëåñ‬‬ ‫‪çñ‬‬ ‫<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<‬ ‫אך אומרים רק הקטעים האלו‪' :‬שמור וזכור' 'לקראת שבת' 'ימין‬ ‫ושמאל' 'בואי בשלום'‪.‬‬ ‫‪ íéøîåàå‬מזמור שיר ליום השבת וכו' ה' מלך וכו'‪ .‬קדיש יתום‪ .‬ואין‬ ‫אומרים 'כגונא'‪.‬‬ ‫‪ùãå÷ úáùå úåëåñ ìù ïåùàø ìéì úéáøò‬‬ ‫‪ õ"ùä‬מתעטף בטלית ומתחיל 'ברכו' בנוסח המיוחד ליו"ט‪.‬‬ ‫‪ éøçà‬השכיבנו קודם חצי קדיש‪ ,‬אומרים 'ושמרו' 'וידבר משה וכו'‪.‬‬ ‫תפלת הלחש של חג הסוכות‪ ,‬ומוסיפים מה ששייך לשבת‪.‬‬ ‫‪ éøçà‬תפילת הלחש אומרים הכל כמו בכל שבת‪ :‬ויכולו‪ ,‬מגן אבות‪,‬‬ ‫מזמור לדוד קדיש ברכו עלינו וקדיש יתום‪.‬‬ ‫‪ íéìùåøéá‬שרים אחרי התפילה 'שבענו' עם ניגון מיוחד לשבת‬ ‫ויו"ט או חוה"מ‪.‬‬ ‫‪äãåòñá úåøéîæ‬‬ ‫‪ ìéìá‬יום טוב שחל בשבת או ליל שבת חל המועד‪ ,‬לא אמרו 'שלום‬ ‫עליכם'‪ ,‬ולא נהגו לשיר את זמירות שבת‪ ,‬לבד מהזמר 'אשת‬ ‫חיל' ו'אזמר בשבחין'‪.‬‬ ‫‪èñ‬‬ ‫‪úåëåñ ìù ïåùàø íåé ¯ éøùú å"è ¹‬‬ ‫‪åðâäðî‬‬ ‫>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>‬ ‫ט"ו תשרי ‪ -‬יום ראשון של סוכות‬ ‫‪úéøçù úìéôú øãñ‬‬ ‫‪ øãñ‬קרבנות ופסוקי דזמרה כמו בשבת ויו"ט‪ .‬הש"ץ של שחרית מתחיל‬ ‫'האל בתעצומות' בנוסח הידוע‪ .‬אחרי ברכו‪ ,‬ממשיכים הכל כמו‬ ‫בשבת רגילה‪ .‬ואין אומרים את 'הפיוטים' שיש בברכות קר"ש‪ .‬ואחר‬ ‫כך תפלת הלחש של יו"ט סוכות‪ ,‬ומוסיפים מה ששייך לשבת‪.‬‬ ‫‪õ"ùä úøæç‬‬ ‫כיון שהוא שבת‪ ,‬אזי אומרים את 'היוצרות' של יום שני הנדפס במחזור‪,‬‬ ‫וסדרו הוא כך‪:‬‬ ‫‪' éøçà‬ומושיע ומגן' אומר הש"ץ 'מסוד חכמים וכו' מעונים'‪ ,‬ואחר‬ ‫כך הקהל מתחיל מסוד וכו' ארחץ וכו' עד 'שימנו'‪ ,‬והש"ץ‬ ‫מסיים 'תסוככנו וכו' עד להחיות מתים‪ .‬וממשיכים הקהל 'תשורת עד‬ ‫'ארבות'‪ ,‬והש"ץ מסיים 'אני וכו' ברוך אתה ה' מחיה המתים‪ ,‬והקהל‬ ‫ממשיך 'אזי וכו' עד 'מקראיה'‪ ,‬והש"ץ אומר 'ימלוך וכו' עד אל נא‪,‬‬ ‫והקהל חוזר על זה‪ ,‬וממשיכים 'בל וכו' עד 'לפרעה'‪ ,‬והש"ץ אומר‬ ‫בסוכת וכו' וקדוש' והקהל חוזר על זה וממשיכים 'אלים וכו' עד‬ ‫'תפארתו'‪ ,‬והש"ץ אומר 'לסוככי וכו קדוש' והקהל חוזר על זה‪ ,‬ואחר‬ ‫כך אומר הש"ץ לחדשי וכו' וקדוש' והקהל חוזר על זה‪ ,‬וממשיכים‬ ‫'אמנם וכו' עד למרום וקדוש'‪ ,‬והש"ץ מתחיל ובכן וכו' וקדוש והקהל‬ ‫חוזר על זה וממשיכים כי אקח וכו' עד סוף הפיוט‪ .‬ואז אומרים 'קדושה'‪.‬‬ ‫‪åðâäðî À úåëåñ ìù ïåùàø íåé ¯ éøùú å"è‬‬ ‫‪ò‬‬ ‫<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<‬ ‫‪ øçàì‬חזרת הש"ץ ‪ -‬אין נוטלים לולב כיון שהוא שבת‪ ,‬אלא‬ ‫אומרים תיכף הלל‪.‬‬ ‫‪úåðòùåä‬‬ ‫‪ éøçà‬הלל‪ ,‬לפני קדיש‪ ,‬פותחים הארון אך אין מוציאים ספר תורה‪,‬‬ ‫ואומרים הושענות לשבת‪ :‬הש"ץ אומר פיסקא ראשונה 'הושע‬ ‫נא וכו' והקהל חוזר על זה‪ .‬וכן עושים בשאר הפיסקאות של הושע נא‪.‬‬ ‫‪ øçàå‬כך אומרים 'אום נצורה' בלי להקיף את הבימה‪ ,‬כהושעת וכו'‬ ‫אני והו וכו' הושיעה וכו'‪.‬‬ ‫‪ íéøâåñ‬הארון ואומרים לדוד ה' אורי‪ ,‬קדיש תתקבל‪ .‬מזמור שיר ליום‬ ‫השבת וכו'‪ .‬קדיש יתום‪.‬‬ ‫‪ øçàå‬כך קוראים 'קהלת' כל הקהל ביחד פ‪ .‬קדיש יתום‪.‬‬ ‫÷‪äøåúä úàéø‬‬ ‫‪ úçéúôá‬הארון קודש אומרים כרגיל בכל שבת‪ ,‬ואין אומרים ה' ה'‬ ‫ורבונו של עולם‪.‬‬ ‫‪ íéàéöåî‬שני ספרי תורה‪ ,‬והש"ץ לוקח הס"ת שיקראו בו בראשונה‪,‬‬ ‫ואומר שמע ישראל וכו' כסדר הרגיל בכל שבת‪.‬‬ ‫‪ ú"ñá‬הראשון קוראים 'שור או כשב' ]ויקרא כב‪ ,‬כו ‪ -‬כג‪ ,‬מד[‪,‬‬ ‫וקוראים לשבעה קרואים‪/‬עליות‪ .‬לאחר הקריאה מניחים את‬ ‫הס"ת השני על הבימה‪ ,‬והבעל קורא אומר חצי קדיש‪ ,‬ומגביהים וגוללים‬ ‫פ‪ .‬ולא נהגו אצל אנ"ש לקרותה במגילה הכתובה על קלף דייקא‪.‬‬ ‫‪àò‬‬ ‫‪úåëåñ ìù ïåùàø íåé ¯ éøùú å"è ¹‬‬ ‫‪åðâäðî‬‬ ‫>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>‬ ‫את הס"ת הראשון‪ .‬ואחר כך קוראים למפטיר בס"ת השני 'ובחמשה‬ ‫עשר' ]במדבר כט‪ ,‬יב ‪ -‬טז[‪.‬‬ ‫‪ øçà‬כך מגביהים הס"ת השני וגוללים אותו‪ .‬והמפטיר אומר ברכת‬ ‫ההפטרה‪ ,‬ומפטירים 'הנה יום וכו' ]זכריה יד‪ ,‬א[‪ .‬מברכים ברכות‬ ‫ההפטרה כמו בכל שבת‪ ,‬ומוסיפים מה ששייך לחג הסוכות‪.‬‬ ‫‪óñåî‬‬ ‫‪ íéøîåà‬יקום פורקן‪ ,‬מי שברך‪ ,‬ואין אומרים אב הרחמים‪.‬‬ ‫‪ õ"ùä‬מתחיל לנגן 'יה אלי' בנוסח הידוע צ‪ .‬ואחר כך אומרים 'אשרי'‪.‬‬ ‫‪ øçàå‬כך‪ :‬הש"ץ לוקח את הס"ת של מפטיר ואומר 'יהללו' והקהל‬ ‫ממשיך הודו וכו' מזמור לדוד וכו'‪ ,‬ומכניסים את הספרי תורה‬ ‫לארון הקודש‪ .‬הש"ץ אומר חצי קדיש‪.‬‬ ‫‪ íéììôúîå‬תפלת מוסף של יום טוב סוכות‪ ,‬ומוסיפים מה ששייך‬ ‫ליום השבת‪.‬‬ ‫‪ úøæçá‬הש"ץ‪ :‬אם יש כהן הנושא את כפיו‪ ,‬אומרים 'ותערב'‪.‬‬ ‫‪' çñåð‬ברכת כהנים' כמו שמנגנים בימים נוראים‪.‬‬ ‫‪ øçàì‬חזרת הש"ץ‪ :‬קדיש תתקבל‪ ,‬קוה וכו' ]כמו בשבת[‪ ,‬קדיש דרבנן‪,‬‬ ‫ברכו‪ ,‬עלינו‪ ,‬קדיש יתום‪ ,‬אנעים זמירות וקדיש יתום‪.‬‬ ‫צ‪ .‬לפי מנהגנו המקורי היה החזן מנגן זאת בעצמו‪ ,‬הואיל והיא תפילה מיוחדת לש"ץ בלבד‪,‬‬ ‫ובמשך הזמן נשתרבב המנהג שהציבור משוררים יחד עימו‪.‬‬ ‫‪åðâäðî À úåëåñ ìù ïåùàø íåé ¯ éøùú å"è‬‬ ‫‪áò‬‬ ‫<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<‬ ‫‪ùãå÷ úáùå è"åé úãåòñ‬‬ ‫‪ ùåãé÷á‬אומרים את הפסוקים של שבת ושל יו"ט‪.‬‬ ‫‪ ïéà‬מזמרים שום זמירות של שבת‪ ,‬רק 'אסדר לסעודתא'‪.‬‬ ‫‪ùãå÷ úáùå ïåùàø è"åé äçðî‬‬ ‫‪ íéìéçúî‬סדר קרבנות‪ ,‬אשרי‪ ,‬ובא לציון‪ ,‬חצי קדיש‪.‬‬ ‫‪ õ"ùä‬מתעטף בטלית ואומרים 'ואני תפלתי' פתיחת הארון וכו' וקריאת‬ ‫התורה בפרשת האזינו כרגיל בשבת‪.‬‬ ‫‪ úìôú‬מנחה של יו"ט ומוסיפים מה ששייך לשבת‪.‬‬ ‫‪ øçàì‬חזרת הש"ץ‪ :‬לדוד ה' אורי‪ ,‬ואין אומרים צדקתך‪ ,‬והש"ץ אומר‬ ‫קדיש תתקבל‪ .‬עלינו וקדיש יתום‪.‬‬ ‫‪ ïéà‬אומרים פרקי אבות ולא ברכי נפשי‪.‬‬ ‫‪úéùéìù äãåòñ‬‬ ‫‪ äãåòñá‬שלישית נהגו לזמר את כל הזמירות כבכל שבת‪ ,‬מחמת‬ ‫שסעודה שלישית אינה מחמת היום טוב אלא מחמת שבת‪.‬‬ ‫‪úáù éàöåîå è"åé éàöåî ìù áéøòî‬‬ ‫‪' íéìéçúî‬למנצח'‪ ,‬חצי קדיש‪' ,‬והוא רחום'‪ ,‬ומתפללים מעריב של‬ ‫חול ומוסיפים‪ :‬אתה חוננתנו ויעלה ויבוא‪.‬‬ ‫‪âò‬‬ ‫‪úåëåñ ìù ïåùàø íåé ¯ éøùú å"è ¹‬‬ ‫‪åðâäðî‬‬ ‫>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>‬ ‫‪ øçàì‬שמו"ע‪ :‬הש"ץ אומר קדיש תתקבל‪ ,‬ואין אומרים ויהי נועם‬ ‫ואתה קדוש‪ .‬ואומרים 'שיר המעלות לדוד וכו' קדיש יתום וברכו‪.‬‬ ‫עלינו‪ .‬קדיש יתום‪.‬‬ ‫‪ - äìãáä‬כרגיל בכל מוצ"ש‪.‬‬ ‫‪' íéøîåà‬ויתן לך' ושרים זמירות כמו בכל מוצ"ש‪.‬‬ ‫‪äáàåùä úéá úçîùì øëæ‬‬ ‫‪ ìëá‬לילה של חול המועד אחרי תפלת מעריב‪ ,‬נוהגים לומר את החמישה‬ ‫עשר 'שיר המעלות'‪.‬‬ ‫‪ íéãáëîå‬לאחד מן הקהל לומר שיר המעלות אחד‪ ,‬והוא אומר פסוק‬ ‫אחד והקהל חוזר על זה וכן הלאה עד סוף הקפיטל‪ ,‬ואחר‬ ‫כך אומרים 'ושאבתם מים בששון ממעיני הישועה'‪ .‬ואחר כך מכבדים‬ ‫לשני לומר כן‪ ,‬וכן הלאה עד סוף החמשה עשר פרקי שיר המעלות‪.‬‬ ‫אכן ב'שיר המעלות זכור ה''‪ ,‬כשמגיעים ל'כהניך' מכבדים לכהן לומר‬ ‫משם עד סוף הקפיטל‪.‬‬ ‫‪ åðâäðîå‬הוא‪ :‬לכל אחד שמכבדים באמירת 'שיר המעלות' ‪ -‬מכבדים‬ ‫אותו גם להתחיל באיזה ניגון‪ ,‬ויוצאים בריקוד בניגון זה‪.‬‬ ‫ומשום מה לאחרונה נשתכח המנהג ורוקדים רק בסוף אמירת המזמורים‬ ‫לזכר שמחת בית השואבה‪.‬‬ ‫‪åðâäðî À úåëåñ ãòåîä ìåç‬‬ ‫‪ãò‬‬ ‫<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<‬ ‫‪e úåëåñ ãòåîä ìåç E‬‬ ‫יום ראשון ‪ -‬ט"ז תשרי ‪ -‬יום א' דחוה"מ סוכות‬ ‫‪úéøçù‬‬ ‫‪ íéììôúî‬תפילה של חול‪ ,‬אלא שמוסיפים 'יעלה ויבוא'‪.‬‬ ‫‪ øçàì‬חזרת הש"ץ‪ ,‬נכנסים הקהל לסוכה של ביהכנ"ס ומברכים‬ ‫ונוטלים את הלולב‪.‬‬ ‫‪ øãñ‬הנענועים הוא כנוסח האר"י ז"ל וכנדפס בסידורים‪.‬‬ ‫‪ øçà‬כך נכנסים לביהכנ"ס ואומרים הלל השלם‪ .‬ומנהגינו לנענע ארבע‬ ‫פעמים‪ :‬אחד ב'הודו לה' כי טוב'‪ ,‬ב'אנא ה' הושיעה נא' שתי‬ ‫פעמים‪ ,‬ופעם רביעית ב'הודו' שבסוף ההלל‪.‬‬ ‫‪ íéòéâîùëå‬ל'הודו לה' כי טוב'‪ ,‬הש"ץ והקהל מנענעים את הלולב‬ ‫תוך כדי אמירת הפיסקא של הודו וכו'‪ ,‬כלומר בכל תיבה‬ ‫מנענעים לכיוון אחד‪ ,‬אבל באמירת 'לה' אין לנענע‪ .‬ואחרי אמירת‬ ‫פיסקא זו ונענוע הלולב אומרים הקהל 'יאמר נא וכו' ואחר כך הש"ץ‬ ‫אומר אותו ]או מנגנים יחד[‪ ,‬וממשיכים כסדר הרגיל באמירת הלל‪.‬‬ ‫‪ íéòéâîùëå‬ל'אנא' מנענעים תוך כדי אמירת אנא וכו'‪ ,‬כלומר בכל‬ ‫תיבה לשתי כיוונים‪ ,‬אבל אין מנענעים באמירת השם‪ ,‬וכן‬ ‫עושים בפיסקא השניה של אנא‪.‬‬ ‫‪äò‬‬ ‫‪úåëåñ î"äåçã 'à íåé ¯ éøùú æ"è ¯ ïåùàø íåé ¹‬‬ ‫‪åðâäðî‬‬ ‫>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>‬ ‫‪ íéëéùîîå‬כסדר הרגיל באמירת הלל‪ .‬וכשמגיעים להודו וכו'‪ ,‬מנענעים‬ ‫תוך כדי אמירת פיסקא זו‪ ,‬אבל רק פעם אחת ולא‬ ‫כשחוזרים ואומרים אותה‪.‬‬ ‫‪úåðòùåä‬‬ ‫‪ éøçà‬אמירת הלל קודם קדיש‪ ,‬פותחים את הארון ומוציאים ס"ת‬ ‫אחת ומעמידים אחד אצל הבימה שיחזיק את הס"ת בכל זמן‬ ‫אמירת ההושענות וההקפות‪ .‬ולכתחילה יהיה זה שמחזיק את הס"ת‬ ‫אחד כזה שאין לו ארבעת המינים ]שאז בלאו הכי אינו מקיף את‬ ‫הבימה באמירת ההושענות[‪.‬‬ ‫‪úåðòùåää øãñ‬‬ ‫‪ õ"ùä‬אומר פיסקא ראשונה 'הושע נא וכו' והקהל חוזר על זה‪ .‬וכן‬ ‫עושים בשאר הפיסקאות של הושע נא‪.‬‬ ‫‪ øçàå‬כך מתחילים כל הקהל להקיף את הבימה עם הארבעת המינים‪,‬‬ ‫ואומרים 'הושע נא למען אמיתך' הושע נא וכו' עד 'למען תהלתך‬ ‫הושע נא'‪ .‬ואחר כך חוזרים למקומם ואומרים 'אני והו וכו' 'כהושעת‬ ‫אלים וכו' 'הושיעה את עמך וכו'‪ .‬מי שאין לו ארבעת המינים אינו‬ ‫מקיף את הבימה‪.‬‬ ‫‪ éøçà‬אמירת ההושנות‪ ,‬אומרים‪ :‬לדוד ה' אורי' וקדיש תתקבל‪ .‬שיר‬ ‫של יום הראשון וקדיש יתום‪.‬‬ ‫÷‪äøåúä úàéø‬‬ ‫‪ úçéúô‬הארון וכו' ואומרים כסדר של יום חול‪.‬‬ ‫‪åðâäðî À úåëåñ î"äåçã 'à íåé ¯ éøùú æ"è ¯ ïåùàø íåé åò‬‬ ‫<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<‬ ‫÷‪ íéàøå‬בפרשת פנחס 'וביום השני' ]במדבר כט‪ ,‬יז ‪ -‬יט[‪ ,‬וקוראים‬ ‫לארבעה קרואים‪/‬עליות‪ ,‬לכל אחד מהם כל הקריאה‪.‬‬ ‫‪ éøçà‬קריאת התורה‪ :‬הבעל קורא אומר חצי קדיש‪ .‬ואומרים אשרי וכו'‬ ‫ובא לציון ]בלי למנצח[‪ ,‬מכניסים את הס"ת לארון הקודש ואומרים‬ ‫יהללו וכו' לדוד מזמור וכו'‪ .‬והש"ץ אומר חצי קדיש‪.‬‬ ‫‪óñåî‬‬ ‫‪ íéììôúî‬מוסף של יום טוב‪ ,‬ואומרים 'וביום השני'‪.‬‬ ‫‪ úøæçá‬הש"ץ‪ :‬אומרים 'כתר' בנוסח הקצר‪.‬‬ ‫‪ éøçà‬חזרת הש"ץ‪ :‬קדיש תתקבל‪ ,‬קוה וכו' והמנהג לומר כנוסח הנאמר‬ ‫בשבת‪ .‬קדיש דרבנן ברכו עלינו וקדיש יתום‪ ,‬אנעים זמירות‬ ‫וקדיש יתום‪.‬‬ ‫‪ - äçðî‬כמו ביום חול ומוסיפים יעלה ויבוא‪.‬‬ ‫‪áéøòî‬‬ ‫‪' íéìéçúî‬למנצח' ומתפללים כמו ביום חול ומוסיפים 'יעלה ויבוא'‪.‬‬ ‫‪ éøçà‬תפלת ערבית‪ ,‬אמירת 'שיר המעלות' וכסדר האמור במוצאי‬ ‫יו"ט ראשון‪.‬‬ ‫‪æò‬‬ ‫‪úåëåñ î"äåçã 'á ¯ éøùú æé ¯ éðù íåé ¹‬‬ ‫‪åðâäðî‬‬ ‫>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>‬ ‫יום שני ‪ -‬יז תשרי ‪ -‬ב' דחוה"מ סוכות‬ ‫‪ úåìôúä‬ונטילת לולב ‪ -‬כסדר האמור ביום ראשון‪ ,‬אך בשינויים אלו‪:‬‬ ‫בהושענות אומרים 'אערוך שועי'‪ .‬שיר של יום השני‪ .‬קריאת‬ ‫התורה 'וביום השלישי' ]במדבר כט‪ ,‬כ ‪ -‬כב[ במוסף 'וביום השלישי'‪.‬‬ ‫‪ éøçà‬תפלת ערבית‪ ,‬מדליקים נרות לכבוד הילולת רבינו זיע"א‪.‬‬ ‫יום שלישי‪ -‬יח תשרי ‪ -‬ג' דחוה"מ סוכות‬ ‫‪ úåìôúä‬ונטילת לולב ‪ -‬כסדר האמור ביום ראשון‪ ,‬אך בשינויים אלו‪:‬‬ ‫בהושענות אומרים 'אבן שתיה'‪ .‬שיר של יום השלישי‪ .‬קריאת‬ ‫התורה 'וביום הרביעי' ]במדבר כט‪ ,‬כג ‪ -‬כה[ במוסף 'וביום הרביעי'‪.‬‬ ‫יום רביעי‪ -‬יט תשרי ‪ -‬ד' דחוה"מ סוכות‬ ‫‪ úåìôúä‬ונטילת לולב ‪ -‬כסדר האמור ביום ראשון‪ ,‬אך בשינויים אלו‪:‬‬ ‫בהושענות אומרים 'אל למושעות'‪ .‬שיר של יום רביעי‪ .‬קריאת‬ ‫התורה 'וביום החמישי' ]במדבר כט‪ ,‬כו ‪ -‬כח[‪ .‬במוסף 'וביום החמישי'‪.‬‬ ‫‪åðâäðî À úåëåñ î"äåçã 'ä ¯ éøùú 'ë ¯ éùéîç íåé‬‬ ‫‪çò‬‬ ‫<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<‬ ‫יום חמישי ‪ -‬כ' תשרי ‪ -‬ה' דחוה"מ סוכות‬ ‫‪ úåìôúä‬ונטילת לולב ‪ -‬כסדר האמור ביום ראשון‪ ,‬אך בשינויים‬ ‫אלו‪ :‬בהושענות אומרים 'אדון המושיע'‪ .‬שיר של יום‬ ‫חמישי‪ .‬קריאת התורה 'וביום השישי' ]במדבר כט‪ ,‬כט ‪ -‬לא[‪ .‬במוסף‬ ‫'וביום השישי'‪.‬‬ ‫הושענא רבה‬ ‫‪äáø àðòùåä ¯ éùéù ìéì‬‬ ‫‪ ïéà‬אומרים סדר 'שיר המעלות' כמו בשאר לילות חוה"מ‪.‬‬ ‫‪ àðòùåäá‬רבא היו אנשי שלומנו נוהגים לומר אחר תפלת ערבית את‬ ‫חמש דברים קצתם בבית המדרש וקצתם בביתםק‪.‬‬ ‫‪ øçàå‬צאת הלבנה‪ ,‬התחילו לומר תהלים במתינות רבה משך כמה‬ ‫וכמה שעותר‪.‬‬ ‫‪àaø‬‬ ‫‪È Ç àðòLBä‬‬ ‫‪È À Ç ïeà ,ïééæÇ óéBà ñàãÈ øwò‬‬ ‫‪ åðéáø‬אמר‪È :‬‬ ‫"‪È Ä øòãÆ æéàÄ úBòeáL‬‬ ‫ק‪ .‬עכ"פ לא נהגו לקרוא בס"ת בציבור‪ .‬ולענ"ד עוד שלא לקרוא בציבור‪ ,‬כי יצא שכרו בהפסדו‬ ‫שקוראים במרוצה ובדר"כ לא יתכן להיות מרוכזים כל הזמן ולשמוע וכו'‪.‬‬ ‫ר‪ .‬ראה ליקוטי הלכות סעודה ד‪ ,‬יג; ערבית ד‪ ,‬ל; חול המועד ד‪ ,‬ו; סוכה ב‪ ,‬ד; שילוח הקן ה‪,‬‬ ‫כד; ערלה ד‪ ,‬טז‪.‬‬ ‫‪èò‬‬ ‫‪äáø àðòùåä ¹‬‬ ‫‪åðâäðî‬‬ ‫>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>‬ ‫‪" - "ïâàæ‬בשבועות עיקר העבודה הוא להיות ניעור ש‪,‬‬ ‫‪À È ñàãÈ øwò‬‬ ‫‪È Ä øòãÆ æéàÄ‬‬ ‫ובהושענא רבא העיקר הוא )ריבוי( האמירה" ת‪.‬‬ ‫)שיח שרפי קודש חלק ג' סימן תצ"ח(‬ ‫‪ åéä‬כאלה שהלכו לישון אחר כך וקמים לותיקין לתפלת שחרית כנהוג‬ ‫להתפלל אז בהשכמה‪ ,‬ולא היה קפידא בדווקא להיות ערים כל‬ ‫הלילה‪ ,‬והוא על פי מאמר רבינו ז"ל הנ"ל‪.‬‬ ‫‪äáø àðòùåä ¯ éùéù íåé‬‬ ‫'‪ - 'úåðòùåä‬לוקחים חמשה בדי ערבה ואוגדים אותם עם עלי לולב‬ ‫‪' íéðéëî‬הושענות' לכל בני הבית אפילו לקטנים ביותר‪.‬‬ ‫ש‪ .‬כי הוא מנהג קדמון ]מקורו בזוהר בראשית דף ח' ע"א ואמור דף צ"ז ע"ב‪ ,‬ומובא ב'מגן‬ ‫אברהם' ריש סימן תצ"ד[ להיות ניעור בליל שבועות וגם לעסוק אז בתורה‪ ,‬וגילה רבינו הקדוש‬ ‫שהעיקר הוא להיות ניעור ולא לישון כל הלילה; וראה 'שער הכוונות' עניין חג השבועות דרוש‬ ‫א'‪" :‬ודע כי כל מי שלא ישן בלילה הזאת כלל‪ ,‬אפילו רגע אחד‪ ,‬ויהיה עוסק בתורה כל הלילה‬ ‫‪ -‬מובטח לו שישלים שנתו ולא יארע לו שום נזק בשנה ההיא‪ ,‬וכמו שכתב הרשב"י בהקדמת‬ ‫בראשית וכו'‪ ,‬כי אם לא ישן כלל וודאי שלא ימות בשנה ההיא"‪ .‬בפנימיות מנהג זה ראה 'ליקוטי‬ ‫הלכות' שבועות א' אות ג'‪ ,‬ברכת הריח ד' אות מ"א‪ ,‬הכשר כלים ד' אות ל'‪ ,‬חזקת מיטלטלין‬ ‫ד' אות י"א‪ ,‬גניבה ג' אות י"ג‪ ,‬נזיקין ג' אות ד'‪.‬‬ ‫ת‪ .‬ראה ב'שער הכוונות' עניין סוכות דרוש ו'‪" :‬הדין נידון ונגמר בחצות הראשון של ליל הושענא‬ ‫רבא‪ ,‬ואז בעת חצות לילה נגמר החותם וכו'‪ ,‬ולכן נוהגים לעסוק בתורה בחצות לילה הראשון‬ ‫עד זמן זריחת הלבנה‪ ,‬וקוראים ספר 'אלה הדברים' הנקרא משנה תורה וכו'"‪ ,‬עיין שם עוד;‬ ‫וראה עוד ב'מגן אברהם' ריש סימן תרס"ד‪" :‬נוהגים ישראל להיות ניעורים בליל ערבה וכו'‪,‬‬ ‫וכבר נדפס הסדר"‪) ,‬וראה 'כף החיים' )סופר( שם ס"ק ג ד(‪ .‬ובפנימיות המנהג להיות ניעור בליל‬ ‫הושענא רבא ולומר אז משנה תורה ותהלים ‪ -‬ראה 'ליקוטי הלכות' דברים הנוהגים בסעודה‬ ‫ד' אות י"ג‪ ,‬תפילת ערבית ד' אותיות כ"ט ‪ -‬ל'‪ ,‬שבת ז' אותיות נ"ט ‪ -‬ס"ה‪ ,‬סוכה ב' אות ד'‪,‬‬ ‫ערלה ד' אות ט"ז‪ ,‬ערב ג' אות ל"ח‪.‬‬ ‫‪åðâäðî À äáø àðòùåä‬‬ ‫‪ô‬‬ ‫<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<‬ ‫‪ íéììôúî‬בהשכמה כנהוג‪.‬‬ ‫‪ äáøä‬נוהגים ללבוש בגד לבן כמו בימים נוראים א‪.‬‬ ‫‪ åâäð‬שלא לעשות מלאכה של חול עד לאחר יציאה מבית הכנסת‪ .‬וכן‬ ‫יש מוציאים את הארנק של הכסף‪ ,‬אך יש להשאיר מעות לצדקה‪.‬‬ ‫‪úéøçù‬‬ ‫‪ïìäìãë úéøçù úìôú øãñ‬‬ ‫‪ åãåäî‬עד ברוך שאמר כמו בשבת‪ ,‬אחרי ברוך שאמר‪' ,‬מזמור לתודה'‪,‬‬ ‫מזמור שיר ליום וכו' ה' מלך וכו' עד אז ישיר‪ ,‬ואין אומרים‬ ‫'נשמת' ‪ -‬וכל זה בנוסח של ימים נוראים‪.‬‬ ‫‪ çéìùä‬ציבור של שחרית מתחיל לנגן 'ברכות והודאות וכו' כמו‬ ‫בימים נוראים‪.‬‬ ‫‪ éøçà‬ישתבח אומרים 'שיר המעלות' פסוק בפסוק כמו בימים נוראים‪.‬‬ ‫‪ éöç‬קדיש וברכו בניגון ימים נוראים‪ .‬וממשיכים בסדר התפילה כמו‬ ‫ביום חול‪ ,‬אך בנוסח של ימים נוראים‪.‬‬ ‫‪ úøæç‬הש"ץ בנוסח של יום חול‪.‬‬ ‫‪ éøçà‬חזרת הש"ץ נטילת לולב‪.‬‬ ‫‪.áìåìäî úåðåéìòä úåòáèä úà íéøéñî ¯ ììä éðôì áìåì úìéèð éøçà‬‬ ‫‪ ,ììä‬כסדר האמור לעיל בחול המועד‪.‬‬ ‫א‪ .‬מנהגנו הקדמון היה שרק השליח ציבור לובש בגד לבן‪ ,‬ולאחרונה נוהגים כן הרבה‪.‬‬ ‫‪àô‬‬ ‫‪äáø àðòùåä ¹‬‬ ‫‪åðâäðî‬‬ ‫>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>‬ ‫‪úåðòùåä‬‬ ‫‪ éøçà‬הלל אומרים סדר הושענות‪:‬‬ ‫‪ íéàéöåî‬כל הספרי תורה ומעמידים אצל הבימה וככל ימי החג‪ ,‬הש"ץ‬ ‫אומר פיסקא ראשונה‪ :‬הושע נא וכו' והקהל חוזר על זה‪.‬‬ ‫וכן עושים בשאר הפיסקאות של הושע נא‪.‬‬ ‫‪ øçàå‬כך מתחילים כל הקהל להקיף את הבימה עם הארבעת המינים‪,‬‬ ‫ומחזיקים אותם עד קדיש!‬ ‫‪ íéøîåàå‬שבעת הקטעים של הושענות ]למען אמיתך‪ ,‬אבן שתיה‪,‬‬ ‫אום אני‪ ,‬אדון המושיע‪ ,‬אדם ובהמה‪ ,‬אדמה מארר‪ ,‬למען‬ ‫איתן[‪ ,‬בכל הקפה אומרים קטע אחד‪ ,‬וממתינים על הש"ץ המסיים כל‬ ‫קטע בשני פסקאות האחרונות‪ ,‬ואחר כך ממשיכים בפיסקא המופיעה‬ ‫לפני כל קטע וממשיכים להקיף ולומר קטע הבא‪.‬‬ ‫‪ øçàì‬ההקפות שבע פעמים חוזרים הקהל למקומם‪ ,‬והש"ץ אומר‬ ‫אני והו וכו' והקהל חוזר על זה וממשיכים כהושעת אלים‬ ‫וכו' עד סוף הקטע‪ ,‬וממתינים על הש"ץ שאומר בקול את הפיסקא‬ ‫המופיעה שם והקהל חוזר על זה וממשיך לקטע הבא‪ ,‬וכן הלאה‬ ‫עד סוף קטע למען תמים‪ .‬ואחר כך אומר הש"ץ הושע נא אל‬ ‫נא וכו' והקהל חוזר על זה‪ïéàå íéðéî 'ãä úà íéçéðî ïéàå .‬‬ ‫‪ æà úåðòùåää úà íéç÷åì‬ב!‬ ‫ב‪ .‬להעיר‪ ,‬שמחמת חשש איסור 'לא תתגודדו' ‪ -‬חייבים להנהיג מנהג אחיד לכל הציבור בזמן‬ ‫אחיזת ההושענות וחביטתם‪.‬‬ ‫‪åðâäðî À äáø àðòùåä‬‬ ‫‪áô‬‬ ‫<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<‬ ‫‪ íéëéùîîå‬תענה אמונים וכו' אל מעוזנו‪ ,‬והש"ץ אומר רחם נא וכו'‬ ‫והקהל חוזר על זה וממשיך אז כעיני וכו' אלוקי ישענו‪,‬‬ ‫והש"ץ אומר שערי שמים וכו' ישענו והקהל חוזר על זה‪ ,‬ואחר כך‬ ‫אומר הש"ץ 'קול מבשר מבשר ואומר' והקהל חוזר על זה ‪ïéàå‬‬ ‫‪!úåðòùåää úà æà íéèáåç‬‬ ‫‪ íéëéùîîå‬אומץ וכו' מבשר ואומר‪ ,‬ובין קטע לקטע אומרים רק‬ ‫'מבשר ואומר'‪ .‬ואחר כך אומר הש"ץ שלוש פעמים 'קול‬ ‫מבשר וכו' והקהל חוזר על זה שלוש פעמים‪ ,‬וממשיכים הושיעה וכו'‪.‬‬ ‫‪ éøçàå‬זאת‪ ,‬מחזירים את הס"ת לארון הקודש‪ ,‬ואומרים לדוד ה'‬ ‫אורי‪ .‬ואז מניחים את הארבעת המינים‪ ,‬ולוקחים את‬ ‫ההושענות‪ ,‬הש"ץ אומר קדיש תתקבל‪ ,‬ולפני 'תתקבל' חובטים את‬ ‫ההושענות חמשה פעמים‪ ,‬והש"ץ ממשיך תתקבל וכו'‪ ,‬ובסיום הקדיש‬ ‫אומרים את ה'יהי רצון' המיוחד לחביטת ההושענות‪ .‬ואחר כך‬ ‫אומרים שיר של יום וקדיש יתום‪.‬‬ ‫÷‪äøåúä úàéø‬‬ ‫‪ íéçúåô‬הארון‪ ,‬ואומרים‪ :‬אתה הראת וכו'‪ ,‬שלוש פעמים ה' ה'‪ ,‬שיר‬ ‫למעלות וכו'‪ ,‬יהי רצון מלפניך ע"י הארת וכו'‪ ,‬רבונו של עולם‬ ‫מלא וכו'‪ ,‬ואומרים שלוש פעמים ואני תפלתי וכו'‪ ,‬בריך שמיה וכו'‪.‬‬ ‫‪ õ"ùä‬אומר בנוסח ימים נוראים‪ :‬שמע ישראל וכו'‪ ,‬אחד וכו' קדוש‬ ‫ונורא שמו‪ ,‬גדלו וכו'‪ ,‬לך ה' הגדולה וכו' על הכל וכו' אב‬ ‫הרחמים וכו'‪.‬‬ ‫‪âô‬‬ ‫‪äøåú úçîù ¹‬‬ ‫‪åðâäðî‬‬ ‫>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>‬ ‫'‪ øåæòéå‬ויגן'‪ ,‬ברכות העולה לתורה ומי שבירך ‪ -‬הכל בנוסח ימים‬ ‫נוראים‪.‬‬ ‫÷‪ úàéø‬התורה בנוסח הרגיל ולא כמו בימים נוראים‪.‬‬ ‫‪ éøçà‬קריאת התורה‪ :‬חצי קדיש‪ .‬הגבהה‪ .‬אשרי ובא לציון‪ ,‬הש"ץ אומר‬ ‫יהללו וכו' בנוסח ימים נוראים‪ ,‬לדוד מזמור וכו' ומחזירים הס"ת‬ ‫לארון הקודש‪.‬‬ ‫‪óñåî‬‬ ‫‪ õ"ùä‬אומר חצי קדיש‪ ,‬ומתפללים מוסף של יו"ט ואומרים‬ ‫'וביום השביעי'‪.‬‬ ‫‪ úøæçá‬הש"ץ אומרים 'כתר' כמו ביו"ט עם 'אדיר אדירנו' ‪ -‬בנוסח‬ ‫של ימים נוראים‪ .‬אין אומרים 'ותערב'‪.‬‬ ‫‪ çñåð‬ברכת כהנים ‪ -‬אינו כימים נוראים‪ ,‬והש"ץ מזמר רק לפני 'שלום'‪.‬‬ ‫‪ éøçà‬חזרת הש"ץ הוא כמו בכל ימי חול המועד‪.‬‬ ‫‪ âäðî‬אכילת 'קרעפלאך' בהושענא רבה‪ ,‬לא היה ידוע בין אנ"ש באומן‪.‬‬ ‫שמחת תורה‬ ‫‪äøåú úçîù áøò äçðî‬‬ ‫‪ õ"ùä‬מתעטף בטלית‪ ,‬ומתחילים סדר קרבנות וכו' כמו בימות החול‪,‬‬ ‫ואין אומרים 'הודו' ]למרות שהוא ערב שבת[‬ ‫‪åðâäðî À äøåú úçîù‬‬ ‫‪ãô‬‬ ‫<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<‬ ‫‪äøåú úçîù úéáøò‬‬ ‫‪ õ"ùä‬מתעטף בטלית‪ ,‬ומתחיל ברכו בנוסח יו"ט ומתפללים תפלת‬ ‫יו"ט‪ .‬אין אומרים את היוצרות שיש בתפלת ערבית‪ .‬אחרי‬ ‫השכיבנו אומרים 'ושמרו' 'וידבר משה וכו'‪.‬‬ ‫‪ úìôú‬הלחש של שמחת תורה‪ ,‬ומוסיפים מה ששייך לשבת‬ ‫‪ åðéáø‬אמר‪" :‬העולם אומרים שמחלקין פרנסה בתפילת 'גשם' )שבתפילת‬ ‫ג‬ ‫מוסף ביום שמיני עצרת(‪ ,‬ואני אומר ‪ -‬ב'אמת ואמונה'‬ ‫)שבתפילת מעריב בליל שמיני עצרת("‪.‬‬ ‫)שיח שרפי קודש ח"ג סימן תצ"ט(‬ ‫‪úáùå ú"çîù ìéì úéáøò õ"ùä úøæç‬‬ ‫‪ åîë‬בכל שבת‪' :‬ויכולו'‪' ,‬מגן אבות'‪' ,‬מזמור לדוד' וקדישד‪.‬‬ ‫‪úåô÷ää øãñ‬‬ ‫‪' íéøîåà‬אתה הראת וכו' פסוק בפסוק‪.‬‬ ‫÷‪ íãå‬הפסוק 'ויהי בנסוע' פותחים את הארון הקודש‪.‬‬ ‫ג‪ .‬וראה עוד 'אור יקר' להרמ"ק על הזוהר הקדוש פרשת אמור דף ק"ד ע"ב )כרך יג עמ' קפה(‬ ‫שביאר שאף על פי שהדין נחתם לגמרי כבר בהושענא רבא‪ ,‬מכל מקום אין נמסרות הפתקאות‬ ‫לידי המלאכים שלוחי הדין עד ליל שמיני עצרת‪ ,‬עיין שם; וראה עוד בעניין זה 'שער הכוונות'‬ ‫דרושי חג הסוכות דרוש ו'‪.‬‬ ‫ד‪ .‬נכון לומר כעת 'ברכו' ולא אחרי ההקפות לפני עלינו‪ ,‬כי הרבה יוצאים מביהכנ"ס מוקדם‬ ‫יותר‪.‬‬ ‫‪äô‬‬ ‫‪äøåú úçîù ¹‬‬ ‫‪åðâäðî‬‬ ‫>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>‬ ‫‪ øçàì‬אמירת הפסוק 'כי מציון וכו'‪ ,‬מוציאים את כל ספרי התורה‪,‬‬ ‫ומשאירים את הארון פתוח כל זמן ההקפות‪.‬‬ ‫‪ éî‬שמכבדים אותו להחזיק ס"ת ‪ -‬קוראים אותו 'אלוף התורני'‬ ‫פלוני וכו'‪.‬‬ ‫‪ äô÷äá‬הראשונה מכבדים את הכהנים להחזיק ס"ת ולהקיף הבימה‪.‬‬ ‫‪ úìéçúá‬הקפה הראשונה‪ ,‬אזי אחד מאלו שכיבדו אותם להחזיק‬ ‫ס"ת‪ ,‬אומר 'אנא ה' הושיעה וכו' והקהל חוזר אחריו‪ ,‬ואחר‬ ‫כך אומר 'אלוקי הרוחות וכו' והקהל חוזר אחריו‪ .‬ומתחילים לרקוד‬ ‫ולהקיף את הבימה‪.‬‬ ‫‪ ïëå‬עושים בשאר ההקפות שאומר את הפיסקא הראשונה ]ובהקפה‬ ‫השביעית שני פסקאות[ המיועדת להקפה זו‪ ,‬והקהל חוזר אחריו‪.‬‬ ‫‪ éî‬שכיבדו אותו להחזיק ס"ת‪ ,‬כפי הנראה לא היה קפידא אצל אנ"ש‬ ‫להקיף לכל הפחות שבע פעמים‪.‬‬ ‫‪ úçîùá‬תורה לא היו נוהגים אנשי שלומנו לעשות רקודים במעגלים‪,‬‬ ‫אלא היו רוקדים עם הספרים סביב הבימה שלא במעגל‪.‬‬ ‫וגודל השמחה וההתלהבות שהיתה אצל אנשי שלומנו בשמחת תורה‬ ‫אינה נתנת לתיאור כלל וכלל‪.‬‬ ‫‪ ïéà‬מנהג מבורר איזה פיוטים אמרו או שוררו בעת ההקפות‪ .‬וכן לא‬ ‫ידוע האם אמרו את ה'יהי רצון' המיוחד לכל הקפה‪.‬‬ ‫‪åðâäðî À äøåú úçîù‬‬ ‫‪åô‬‬ ‫<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<‬ ‫‪ ìçùë‬שמיני עצרת בשבת היה רבינו אוכל אף סעודה שלישית של‬ ‫שבת בתוך הסוכה )כמבואר ב'שלחן ערוך' ה שבחוץ לארץ‬ ‫אוכלים בסוכה מפני שהוא ספק שביעי(‪ ,‬אך לא היה ישן אז בסוכה‬ ‫שׁלשׁ ְסעוּדוֹת ָהאט אוֹי‪‬‬ ‫אפלּוּ ָ ֹ‬ ‫עצרת ִאיז ֲ ִ‬ ‫שׁמיני ֲ ֶ ֶ‬ ‫שׁבּת ְ ִ ִ‬ ‫געווארן ַ ָ‬ ‫סאיז ֶ ָ ְ‬ ‫)'אז ְ ִ‬ ‫ַ‬ ‫סכּה'( ו‪.‬‬ ‫געגעסן ִאין ֻ ָ‬ ‫ֶדער ֶר ִבּי ֶ ֶ ְ‬ ‫÷‪äøåú úçîù ìéìá äøåúä úàéø‬‬ ‫‪ øçàì‬סיום ההקפות‪ ,‬מכניסים את הס"ת לארון הקודש ומשאירים‬ ‫בחוץ רק ס"ת אחד‪ ,‬והש"ץ אומר בנוסח ימים נוראים‪ :‬שמע‬ ‫ישראל וכו'‪ ,‬אחד וכו' קדוש ונורא שמו‪ ,‬גדלו וכו'‪ ,‬על הכל וכו'‪ .‬ואין‬ ‫אומרים 'בריך שמיה'‪.‬‬ ‫‪ íéàøå÷å‬בתורה בפרשת וזאת הברכה עד מעונה‪ .‬ומחלקים לחמשה‬ ‫עליות כמו שנדפס במחזור בקריאה של היום‪ .‬והחמישי עולה‬ ‫עם 'כל הנערים'‪.‬‬ ‫‪ úåëøá‬התורה אומרים בניגון של ימים נוראים‪ .‬אבל הקריאה עצמה‬ ‫בניגון הרגיל‪ ,‬אך יש שמסיימים עם הנוסח של ימים נוראים‪.‬‬ ‫‪ øçàì‬הקריאה‪ ,‬הש"ץ אומר חצי קדיש‪ ,‬עושים הגבהה רגילה ולא‬ ‫הפוכה‪ .‬הש"ץ אומר יהללו וכו' ואומרים 'מזמור לדוד' כיון‬ ‫ה‪' .‬אורח חיים' סימן תרס"ח סעיף א'‪" :‬ובחוצה לארץ אוכלים בסוכה בלילה וביום‪ ,‬מפני שהוא‬ ‫ספק שביעי"; וב'מגן אברהם' שם סוף ס"ק ב'‪" :‬דאם הוא שבת צריך לאכול סעודה שלישית‬ ‫בסוכה"‪.‬‬ ‫ו‪ .‬ראה 'דרכי משה' סימן תרס"ח ס"ק ג'; 'מגן אברהם' שם ס"ק ב'; ]וראה עוד שו"ת 'כתב‬ ‫סופר' אורח חיים סימן ק"כ[‪.‬‬ ‫‪æô‬‬ ‫‪äøåú úçîù ¹‬‬ ‫‪åðâäðî‬‬ ‫>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>‬ ‫שהוא שבת‪ ,‬ומזמרים שאו שערים וכו' ומחזירים את הס"ת לארון‪.‬‬ ‫סוגרים הארון והש"ץ אומר ברכו ]אם אמרו ברכו לפני ההקפות‪ ,‬אין‬ ‫אומרים פעם נוספת[‪ ,‬עלינו וקדיש יתום‪.‬‬ ‫‪ùãå÷ úáùå äøåú úçîù úéøçù‬‬ ‫‪ øãñ‬קרבנות ופסוקי דזמרה כמו בשבת ויו"ט‪ .‬הש"ץ של שחרית‬ ‫מתחיל 'האל בתעצומות'‪ .‬וממשיכים כמו בכל שבת‪ .‬ואין אומרים‬ ‫את היוצרות שיש בברכות קר"ש‪ .‬תפלת הלחש של יו"ט ומוסיפים‬ ‫מה ששייך לשבת‪.‬‬ ‫‪ éøçà‬חזרת הש"ץ‪ :‬הלל השלם‪ .‬לדוד ה' אורי‪ .‬קדיש תתקבל‪ .‬שיר של‬ ‫יום השבת וקדיש יתום‪.‬‬ ‫‪ øçà‬כך עושים הקפות‪ ,‬וכסדר האמור בלילה‪.‬‬ ‫‪ ú"ðøäåî‬אמר‪" :‬יין המשכר נכון לשתותו רק בפורים‪ ,‬ולא‬ ‫בשמחת תורה" ז‪.‬‬ ‫‪ ïéðòá‬האריכות בריקודים בהקפות ביום שמחת תורה‪ ,‬אשר לפעמים‬ ‫מאחרים זמן תפלת מוסף אחר שבע שעות שאז מכנהו השלחן‬ ‫ערוך )או"ח רפו ס"א( 'פושע'‪ ,‬היה מרבה רבי לוי יצחק להזהיר בזה‬ ‫מאד‪ ,‬הגם שמאריכים בריקודים ובדביקות לכבוד התורהח‪.‬‬ ‫ז‪ .‬ראה גם ב'כוכבי אור' חלק 'ששון ושמחה' אות א' בסופה‪" :‬מאוד צריכין ליזהר למעט בשתיית‬ ‫משקין המשכרין בכל האפשרות גם בשבת ויום טוב‪ ,‬ואפילו בשמחת תורה‪ ,‬ולא כטועים בזה‪,‬‬ ‫ומכל שכן וכל שכן בימי החול; כי לא על שמחה כזאת הזהיר אותנו אדוננו מורנו ורבינו ז"ל‪,‬‬ ‫כי על זה נאמר )קהלת ב ב( 'ולשמחה מה זו עושה'‪ ,‬כי אין זה שמחה‪ ,‬רק הוללות וסכלות"‪.‬‬ ‫ח‪" .‬רבינו רצה מאד שנשמור את השולחן ערוך‪ ,‬ושנדע שכל דבר צריך להיות בתמימות ובפשיטות‪,‬‬ ‫‪åðâäðî À äøåú úçîù‬‬ ‫‪çô‬‬ ‫<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<‬ ‫‪ øåëæå‬לטוב רבי שמואל שפירא זצ"ל שכל עת ההקפות מזרז הוא‬ ‫מאד את ציבור אנשי שלומנו‪ ,‬ועל ידי כן מספיקים להתפלל‬ ‫מוסף קודם השבע שעות וכהלכתו ט‪ .‬גם לא הסכים רבי שמואל שיאמר‬ ‫החזן את הפזמון 'יה אלי' הנאמרת קודם תפלת מוסף‪ ,‬אם יתאחר‬ ‫בסבתו זמן תפלת מוסף‪.‬‬ ‫÷‪äøåúä úàéø‬‬ ‫‪ éøçà‬ההקפות מחזירים את הספרי תורה לארון הקודש‪ ,‬ומשאירים‬ ‫שלושה ספרי תורה לקריאות‪ :‬וזאת הברכה וחתן תורה‪ ,‬חתן‬ ‫בראשית‪ ,‬מפטיר‪.‬‬ ‫‪ ïéà‬אומרים אז אתה הראת ויהי בנסוע‪ ,‬ואין אומרים ה' ה' וכו' י אלא‬ ‫הש"ץ נעמד ליד העמוד ולוקח ס"ת שיקראו בו וזאת הברכה‪,‬‬ ‫ואומר שמע ישראל וכו' כמו בשבת ויו"ט בניגון של ימים נוראים‪,‬‬ ‫ומוסיפים קדוש 'ונורא' שמו‪.‬‬ ‫וחכמות אין צריכין כלל‪ .‬יכול להיות איזה פעם שה'בעל דבר' יתן לי דביקות‪ ,‬הוא יעשה אותי‬ ‫'דבוק' בריקודין לכבוד התורה‪ ,‬וכל זה שתדמה ותחשוב שאתה צדיק או מלאך‪ ,‬וכוונתו היא רק‬ ‫היטן‬ ‫געהאלטן ֶמען ָזאל ִ ְ‬ ‫זייער ֶ ַ ְ ְ‬ ‫שתתפלל מוסף אחר שבע שעות‪ ,‬זהו כוונתו!" ‪"ֶ -‬דער ֶר ִבּי ָהאט ֵ ֶ‬ ‫דּארף‬ ‫בּתמימוּת‪ֶ ,‬מען ַ ְ‬ ‫בּפ ִשׁיטוּת אוּן ִ ְ ִ‬ ‫דּארף ַזיין ִ ְ‬ ‫יעדער ַזא" ַ ְ‬ ‫שׁלחן ָערוּ" אוּן ֶמען ָזאל ִ ְ‬ ‫וויסן ַאז ֶ ֶ‬ ‫ֶדעם ֻ ְ ָ‬ ‫ֶ‬ ‫דּבקוּת‪ ,‬ער ֶוועט‬ ‫געבּן ְ ֵ‬‫דּבר ֶוועט ִמיר ֶ ְ‬ ‫ַ‬ ‫אמאל ֶדער ַבּעל ָ ָ‬ ‫ֶ‬ ‫חכמוֹת‪ ,‬עס ֶקען ַזיין ַ ָ‬ ‫האבּן ֵקיין שׁוּם ָ ְ‬ ‫ִני ְשׁט ָ ְ‬ ‫מלא"‪ ,‬אוּן ַזיין‬ ‫בּיסט ַא ַצ ִדּיק ַא ַ ְ ַ‬ ‫מיינען ִ ְ‬ ‫זאלסט ֵ ֶ‬‫אלעס ָ ְ ְ‬ ‫רקּוּדין אוּן ַ ֶ‬ ‫דּבקוּת ִמיט ִדּי ִ ִ‬ ‫מאכן ַפאר ְ ֵ‬‫ִמיר ַ ְ‬ ‫כּוּנה"‪) .‬רל"י(‪.‬‬‫שׁבע ָשׁעוֹת‪ָ ,‬דאס ִאיז ַזיין ַ ָ ָ‬ ‫מוּסף ָנא" ִדּי ֶ ַ‬ ‫דּאווענען ָ‬ ‫זאלסט ַ ֶ ֶ‬‫כּוּנה ִאיז ָ ְ ְ‬ ‫ַָָ‬ ‫ט‪ .‬ועל אף שנפסק )שם בשו"ע( שאפשר להתפלל גם אחר הז' שעות מכל מקום תואר 'פושע'‬ ‫נאמען!"‪,‬‬ ‫שׁיינער ָ ֶ‬ ‫נישׁט ֵקיין ֵ ֶ‬ ‫רוּפן ִאים ָאן ַא ֵ ַ‬ ‫פּוֹשׁע‪ִ ,‬איז ָדא" ָדאס ִ ְ‬ ‫אינו כינוי נאה ‪" -‬אוּן ַאז ֲ ַ‬ ‫חז"ל ְ‬ ‫וצריכין ליזהר לבלי להיות נכלל בכינוי כזה‪) .‬רל"י(‪.‬‬ ‫י‪ .‬לגבי 'בריך שמיה'‪ ,‬אין ברור הענין‪ ,‬כי למרות שבמציאות לא אמרוהו‪ ,‬אך יש הרבה שערערו‬ ‫על זה‪.‬‬ ‫‪èô‬‬ ‫‪äøåú úçîù ¹‬‬ ‫‪åðâäðî‬‬ ‫>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>‬ ‫÷‪ úàéø‬התורה‪ ,‬ברכות העולים לתורה‪ ,‬מי שברך ‪ -‬אומרים בנוסח של‬ ‫ימים נוראים‪ .‬אך מה שחוזרים וקוראים כדי לתת לכולם עליות‪,‬‬ ‫על פי רוב אין מקפידים בזה‪.‬‬ ‫÷‪úáùá ìçù ú"çîù 'íåéá' äøåúä úàéø‬‬ ‫‪ ú"ñá‬הראשון קוראים בפרשת וזאת הברכה עד 'מעונה'‪ ,‬מחלקים את‬ ‫הקריאה לששה ולא לחמשה כי הוא שבת‪ ,‬והיינו לכהן קוראים‬ ‫עד 'ישא מדברותיך'‪ ,‬וללוי עד 'מצריו תהיה'‪ ,‬ולישראל קוראים מ'וללוי'‪,‬‬ ‫ואח"כ ממשיכים כרגיל עד 'מעונה'‪.‬‬ ‫‪ íéâäåð‬לתת עליה לכל אחד‪ ,‬ולכן חוזרים וקוראים כמה פעמים פרשה‬ ‫הנ"ל‪ .‬ואין לתת עליה מ'מעונה' עד הסוף‪.‬‬ ‫‪ åâäð‬לקצר במי שברך שעושים בקריאות החוזרות‪ ,‬ואומרים 'מי שברך‬ ‫את האבות הוא יברך הבנים ונאמר אמן'‪.‬‬ ‫‪íéøòðä ìë‬‬ ‫‪ øçàì‬שכולם קיבלו עליה‪ ,‬נותנים עליה לאחד מן הקהל‪ ,‬ועולים עמו‬ ‫כל הילדים‪ ,‬וקוראים מ'לדן אמר עד מעונה'‪ .‬ופורסים טלית מעל‬ ‫גביהם כל משך זמן הברכות והקריאה‪ .‬ולאחר הברכה השניה הקהל‬ ‫אומר המלאך הגואל וכו'‪ .‬וגם העולה לתורה אומר אותו‪.‬‬ ‫‪äøåú ïúç‬‬ ‫‪ åðéáø‬היה עולה לתורה בשמחת תורה ל'חתן תורה'‪ ,‬ומוהרנ"ת היה‬ ‫‪èàäÈ éaø‬‬ ‫"‪Ä Æ øòã‬‬ ‫עולה ל'חתן בראשית'; ואמר מוהרנ"ת על זה‪Æ :‬‬ ‫‪åðâäðî À äøåú úçîù‬‬ ‫‪ö‬‬ ‫<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<‬ ‫‪;CàæÇ ïééæÇ èøéôòâñéBà‬‬ ‫‪À Ä Æ‬‬ ‫‪èàäÈ éaø‬‬ ‫‪Ä Æ øòãÆ ìééååÇ ,äøBz‬‬ ‫‪È ïúç‬‬ ‫‪È È ïòååòâ‬‬ ‫‪Æ Æ äìBò‬‬ ‫‪Æ‬‬ ‫‪" - "ïaéBäðà‬רבינו עלה לחתן תורה המסיים את התורה‪,‬‬ ‫‪À À È óøàã‬‬ ‫‪À Ç CéàÄ øòaà‬‬‫‪ÆÈ‬‬ ‫כי רבינו ניצח וגמר עניינו ; אבל אני צריך להתחיל מבראשית "‪.‬‬ ‫ל‬ ‫כ‬ ‫)שיח שרפי קודש חלק ג' סימן תק"ב(‬ ‫‪ éàáâä‬אומר מרשות וכו' וקורא לחתן תורה לעלות לתורה ולסיימה מ‪.‬‬ ‫וקוראים מ'מעונה' עד סיום התורה‪ .‬ובפסוק האחרון כל הציבור‬ ‫נעמדים על רגליהם‪ .‬וכשמסיים הבעל קורא‪ ,‬אזי הקהל אומר 'חזק‬ ‫חזק ונתחזק'‪ ,‬ואחר כך אומר זאת הבעל קורא‪ ,‬ואח"כ החתן תורה‬ ‫מברך ברכה שניה‪ ,‬ואינו אומר 'חזק'‪.‬‬ ‫‪ øçàì‬קריאת וזאת הברכה‪ ,‬מניחים על הבימה את הספר תורה‬ ‫השני שיקראו בו פרשת בראשית‪ ,‬ואין אומרים קדיש‪,‬‬ ‫ועושים 'מי שברך לחתן תורה'‪ ,‬ומגביהים הס"ת הראשון כדרכה‬ ‫וגוללים אותה‪.‬‬ ‫כ‪ .‬ראה 'חיי מוהר"ן' סימנים רי"ח רכ"ט שכ"ב; להלן סימן תתע"ט ובהערה שם; וראה לעיל‬ ‫בחלק א' סימן קי"ח שרבינו הקדוש זכה לבחינת קריאת התורה בשבת; ]וראה עוד ב'שיחות‬ ‫וסיפורים' סימנים י"ז י"ח ש'חתן תורה' מרמז על הילולת רבינו הקדוש שחלה בימי חג הסוכות‪,‬‬ ‫עיין שם דברים נפלאים[‪.‬‬ ‫ל‪ .‬ראה עוד 'ליקוטי הלכות' ספר תורה ד' אותיות ד' ‪ -‬ט' מעניין ההתחדשות בשמחת תורה‬ ‫על ידי שמתחילים אז את התורה מבראשית‪ ,‬עיין שם בדבריו הנפלאים באריכות‪.‬‬ ‫מ‪ .‬במשנ"ב תרסט א‪ ,‬שראוי להדר שיהיה מוכתר בתורה או לפחות מגדולי הקהל‪ .‬אך לא‬ ‫הקפידו בזה כ"כ אצלינו‪ .‬ומ"מ נלע"ד שאין לכבד לחתן תורה או חתן בראשית לאיש ָפּחוּת על‬ ‫אף שמרבה במחיר קנייתה‪.‬‬ ‫‪àö‬‬ ‫‪äøåú úçîù ¹‬‬ ‫‪åðâäðî‬‬ ‫>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>‬ ‫‪úéùàøá ïúç‬‬ ‫‪ éàáâä‬אומר מרשות וכו' וקורא לחתן בראשית לעלות לתורה נ‪ .‬ופורסים‬ ‫טלית מעל הבימה‪] .‬הרבה נוהגים שמצטופפים כל כמה שאפשר‬ ‫מתחת לטלית‪ ,‬אך אין שום חיוב בדבר[ וקוראים בתורה מתחילת‬ ‫בראשית עד אשר ברא אלוקים לעשות‪.‬‬ ‫‪ ìëá‬פעם כשמגיע הבעל קורא לפסוק 'ויהי ערב ויהי בוקר יום וכו''‬ ‫‪ -‬אזי אומר אותו הקהל ואחר כך קורא אותו הבעל קורא בניגון‬ ‫של ימים נוראים‪ .‬וכשמגיע ל'ויכולו השמים' אומר הקהל כל הקטע עד‬ ‫'לעשות'‪ ,‬ואחר כך קורא אותו הבעל קורא בנוסח הרגיל‪.‬‬ ‫‪ øçàì‬הקריאה‪ ,‬מניחים על הבימה את הס"ת השלישי שיקראו בו‬ ‫מפטיר‪ ,‬והבעל קורא אומר חצי קדיש ועושים מי שברך לחתן‬ ‫בראשית‪ ,‬ומגביהים את הס"ת שלא כדרכה והיינו כשהכתב לעיני‬ ‫הציבור ולא לצד המגביה‪ ,‬וגוללים אותה‪.‬‬ ‫‪øéèôî‬‬ ‫÷‪ íéàøå‬לבעל מפטיר לעלות לתורה‪ ,‬וקוראים בפרשת פנחס 'וביום‬ ‫השמיני' ]במדבר כט‪ ,‬לה ‪ -‬ל‪ ,‬א[ בנוסח רגיל ולא של ימים נוראים‪.‬‬ ‫‪ øçàì‬הקריאה מגביהים וגוללים הס"ת‪ ,‬והמפטיר אומר ברכות ההפטרה‪,‬‬ ‫ומפטירים 'ויהי אחרי ‪ -‬רק חזק ואמץ' ]יהושע א‪ ,‬א ‪ -‬יח[‪.‬‬ ‫נ‪ .‬במשנ"ב תרסט א‪ ,‬שראוי להדר שיהיה מוכתר בתורה או לפחות מגדולי הקהל‪ .‬אך לא‬ ‫הקפידו בזה אצלינו‪.‬‬ ‫‪åðâäðî À äøåú úçîù‬‬ ‫‪áö‬‬ ‫<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<‬ ‫‪øåëæé‬‬ ‫‪ øçàì‬ההפטרה וברכותיה‪ ,‬מניחים את הס"ת על הבימה ומכריזים‬ ‫'יזכור'‪ .‬ונהגו שכל מי שאינו אומר יזכור יוצא מבית הכנסת‪.‬‬ ‫‪ åðéâäðî‬לומר 'יזכור' למרות שהוא שבת‪.‬‬ ‫‪ øçàì‬יזכור‪ ,‬הקהל נכנסים שוב לביהכנ"ס‪ ,‬ואומרים 'אב הרחמים'‪.‬‬ ‫‪óñåî‬‬ ‫‪ ù"ðà‬הקפידו מאוד להתפלל תפלת מוסף לפני 'שבע שעות'‬ ‫וכמבואר לעיל‪.‬‬ ‫‪ úìôúá‬טל וגשם שולחים לפני העמוד בעל תפילה אשר יודע ובקי‬ ‫היטב בנסח‪ .‬ושליח ציבור כזה עדיף על פני בעל יארצייט‬ ‫שאינו בקי בנוסח‪ ,‬וכתפילת ימים נוראים‪.‬‬ ‫‪ õ"ùä‬לובש קיטל או בגד לבן כמו בימים נוראים ס‪.‬‬ ‫‪ õ"ùä‬מתחיל 'יה אלי' ע‪.‬‬ ‫‪ øçà‬כך לוקח את הס"ת שקראו בו מפטיר‪ ,‬ואומר יהללו וכו' מזמור‬ ‫לדוד וכו' ]כיון שהוא שבת[‪ ,‬ומכניסים את הס"ת לארון הקודש‪.‬‬ ‫‪ õ"ùä‬אומר את התפילה 'קל נאמן' בלחש‪ ,‬ואחר כך אומר חצי קדיש‬ ‫בנוסח המיוחד לתפלת גשם‪.‬‬ ‫ס‪ .‬ראה 'שיח שרפי קודש' חלק א' סימן שכ"ב וסימן שכ"ג‪.‬‬ ‫ע‪ .‬לפי מנהגנו המקורי היה החזן מנגן בעצמו‪ ,‬הואיל והיא תפילה מיוחדת לש"ץ בלבד‪ ,‬ובמשך‬ ‫הזמן נשתרבב המנהג שהציבור משוררים עמו‪.‬‬ ‫‪âö‬‬ ‫‪äøåú úçîù ¹‬‬ ‫‪åðâäðî‬‬ ‫>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>‬ ‫‪' íéæéøëî‬משיב הרוח ומוריד הגשם' פ‪.‬‬ ‫‪ íéììôúî‬מוסף של יו"ט ומוסיפים מה ששייך לשבת‪ .‬ואומרים 'משיב‬ ‫הרוח ומוריד הגשם'‪.‬‬ ‫‪íùâ úìôúå õ"ùä úøæç‬‬ ‫‪ íéçúåô‬הארון לפני חזרת הש"ץ‪ .‬החזן מתחיל חזרת הש"ץ בנוסח‬ ‫המיוחד לתפילת גשם עד 'מושיע ומגן'‪ ,‬וממשיך 'אף ברי‬ ‫וכו'‪ ,‬ברוך וכו' רב להושיע‪ ,‬יטריח עד הגשם‪ .‬ומדלגים אפיק וכו'‪.‬‬ ‫וממשיך הש"ץ‪ :‬אלו' ואלו' אבותינו זכור אב וכו' צ‪ .‬עד שאתה וכו'‪ ,‬ואז‬ ‫הש"ץ אומר שאתה וכו'‪ ,‬והקהל אומר 'לברכה ולא לקללה'‪ ,‬והש"ץ‬ ‫אומר לברכה וכו' והקהל עונה אמן וממשיך לחיים וכו'‪ ,‬והש"ץ אומר‬ ‫לחיים וכו' והקהל עונה אמן וממשיך לשובע וכו'‪ ,‬והש"ץ אומר לשובע‬ ‫וכו' והקהל עונה אמן‪ .‬וסוגרים הארון‪.‬‬ ‫‪ øçàå‬כך ממשיך הש"ץ מכלכל וכו' בניגון של יו"ט‪ .‬בכתר מוסיפים‬ ‫'אדיר אדירנו'‪ .‬אם יש כהן העולה לנשיאת כפים ‪ -‬אומרים הקהל‬ ‫לפני ותחזינה 'ותערב' עד קדמוניות‪ ,‬והש"ץ מסיים ברוך וכו' שאותך‬ ‫לבדך וכו'‪ .‬אבל אם אין כהן‪ ,‬אין אומרים ותערב‪.‬‬ ‫‪ øçà‬חזרת הש"ץ‪ :‬הש"ץ אומר קדיש תתקבל‪ .‬קוה וכו' וקדיש דרבנן‪.‬‬ ‫עלינו וקדיש יתום‪ .‬אנעים זמירות וקדיש יתום‪.‬‬ ‫פ‪ .‬כן נהגו באומן ובירושלים‪.‬‬ ‫צ‪ .‬לפי מנהגנו המקורי היה החזן אומר כל זה לבדו‪ ,‬ובמשך הזמן נשתרבב המנהג שהציבור‬ ‫משוררים עמו‪.‬‬ ‫‪åðâäðî À äøåú úçîù‬‬ ‫‪ãö‬‬ ‫<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<‬ ‫‪ ïàîåàá‬היו אנשי שלומנו מתאספים קודם מנחה של יום חג‬ ‫שמיני עצרת‪ ,‬ושרו זמירות וניגונים ודיברו מרבינו‪ ,‬והיה‬ ‫אז עת דביקות ונעימות‪.‬‬ ‫‪úáùå è"åé ìù äçðî‬‬ ‫‪ øãñ‬קרבנות‪ ,‬אשרי‪ ,‬ובא לציון‪ ,‬חצי קדיש‪ ,‬ואז הש"ץ מתעטף בטלית‪.‬‬ ‫ואומרים 'ואני תפלתי'‪ .‬ואומרים ויהי בנסוע וכו' כמו בכל שבת‪.‬‬ ‫÷‪ úàéø‬התורה בפרשת בראשית‪.‬‬ ‫‪ úìôú‬יו"ט ומוסיפים מה ששייך לשבת‪ ,‬ואומרים 'משיב הרוח'‪ .‬חזרת‬ ‫הש"ץ‪ ,‬לדוד ה' אורי‪ ,‬קדיש תתקבל‪ ,‬עלינו‪ ,‬קדיש יתום‪.‬‬ ‫‪è"åé éàöåî úéáøò‬‬ ‫‪ íéìéçúî‬למנצח בנגינות מזמור שיר וכו'‪ ,‬הש"ץ אומר חצי קדיש‪,‬‬ ‫ואומרים והוא רחום‪ ,‬ברכו‪ ,‬ומתפללים מעריב של חול‪.‬‬ ‫ואומרים משיב הרוח‪ .‬אך ממשיכים לומר 'ותן ברכה'‪.‬‬ ‫‪ éøçà‬תפלת הלחש‪ :‬הש"ץ אומר קדיש תתקבל‪ .‬ואומרים שיר למעלות‬ ‫וקדיש יתום‪ ,‬ברכו‪ ,‬עלינו וקדיש יתום‪.‬‬ ‫‪ óëéú‬אחר מעריב היו מאנ"ש שעשו סגולה של הרב מבארדיטשוב‬ ‫זי"ע שקובעים המחירים לכל השנה בזול גדול כסגולה לשפע‬ ‫ופרנסה )רבי הערש לייב ליפל היה עורך ה'מכירה' בציבור מידי שנה‪ ,‬ור' שמואל‬ ‫צ'צ'יק היה אומר גראמען נאים בתוך כך(‬ ‫‪äö‬‬ ‫‪äøåú úçîù ¹‬‬ ‫‪åðâäðî‬‬ ‫>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>‬ ‫‪úåéðù úåô÷ä‬‬ ‫‪ õøàá‬ישראל נוהגים לעשות 'הקפות שניות' במוצאי שמחת תורה‪,‬‬ ‫וכסדר ההקפות ביום‪ ,‬ובכלי זמר‪.‬‬ ‫‪ïåùç ç"ø ãò úåëåñ éøçà íéîéä‬‬ ‫‪ ïéà‬אומרים תחנון בשחרית ובמנחה‪ .‬אבל אומרים 'למנצח' חוץ מאיסרו‬ ‫חג‪ ,‬שאין אומרים למנצח‪ .‬ובשיר של יום‪ ,‬מתחילים בית יעקב ולא‬ ‫תפילה לדוד‪.‬‬ ‫‪ - éùéîçå éðù éîé‬אין אומרים תחנון ולא והוא רחום‪ .‬אבל אומרים‬ ‫'אל ארך אפים' לפני הוצאת הס"ת‪ .‬אחרי קריה"ת אין אומרים‬ ‫את היהי רצון‪.‬‬ ‫‪ áøòá‬ר"ח חשון ‪ -‬אין אומרים יום כיפור קטן‪.‬‬ ‫?‬