פניני ילקוט הגרשוני · Pninei Yalkut Hagirshoiny — ניצבים וילך (2026-08-31)

בעזהשי״ת
פניני התורה
ספר
ליקוטי פנינים מתוך הקובץ הגדול והנפלא
של הגאון הגדול המפורסם
זצוק״ל רבי גרשון שטערן
אבד״ק מ׳ לודאש
תלמידם של בעל מהר״ם שיק ,חתן סופר ,וקול ארי׳ זי״ע
וחתן בעל בית שערים זי״ע
בעהמ״ח ספרי ילקוט הגרשוני י״ב חלקים ועוד
נלקטו ,נערכו ,ונסדרו בס״ד ע״י
חיים יוסף בערנאטה
ברוקלין נ.י.
שנת תשפ״ו לפ״ק
פרשת נצבים-וילך
בס״ד
מכון
אוצרות
זצוק״ל מספרי הג״ר גרשון שטערן הגרשוני הוצאת פניני ילקוט הגרשוני
בס״ד
ר״ח אב תשפ״ו לפ״ק
אמע״כ הרה״ח ,רודצו״ח ,אוהב ומוקיר ספרים ולומדיהם שליט״א
אחדשה״ט.
הנני עוסק זה למעלה מ 10-שנים לטובה בעריכת הספרים ״פניני ילקוט הגרשוני״ להגאון הגדול המפורסם בדורו רבי
גרשון שטערן זצוק״ל מגדולי המחברים והדרשנים בארץ אונגארן -תלמיד המהר״ם שיק ,הקול ארי׳ ,והחתן סופר
זצוק״ל ,וחתן הגאון בעל שו״ת בית שערים זצוק״ל .בעמ״ח הספרים המפורסמים והמהוללים ״ילקוט הגרשוני״ י״ב
חלקים ועוד.
ספרי ילקוט הגרשוני הם נכסי צאן ברזל בעולם התורה ,והתחבב מאוד אצל שוחרי תורה מכל הסוגים ,הן בעלי
הפלפול ודרוש ,שהתענגו על ההברקות והחידושים הנפלאים שערך המחבר מדילי’ ומשל אחרים ,והן בעלי הפשט
ואוהבי האגדה שהתענגו ללמוד בנועם אמריו אשר העלה בילקוטו .ומה גם כי לא מלקט גרידא היה רבינו המחבר כי
אם העיר על דבריהם כדרכה של תורה ,והוסיף עליהם זקוקין מדילי’ חידושים נפלאים ,כך שדורות שלימים התחנכו
על פלגי ספרו והיה בפיהם כדבש למתוק ואור לעינים ,ורבים מן המלקטים הבאים אחריו שמו מילקוטו אל כליהם,
ולפעמים אף לא הזכירו את החכם הזה.
העיר ה’ את רוחינו להוציא לאור פנינים ומרגליות מים הרחב של תורת הילקוט הגרשוני ,והגשנו לפני הקורא והמעיין
את אלו הדברים אשר המה שוים לכל נפש ,וכבר הגשנו לפני רבנן ותלמידיהון כמה וכמה דוגמאות של עבודתינו
הזאת ושבחוהו רבנן וגם הודו לנו ותלי”ת זכינו לקבל הסכמות בכתב ידם של גדולי ישראל עיני העדה בארץ ובגולה,
ומהם שהאצילו מזמנם היקר להעיר ולעורר באיזה מקומן של שבחים למען הראות חביבות הדברים עליהם ,ובעז״ה
נקוה להדפיסם בקונטרס מיוחד בתוך הספר בשם ״הערות לפנינים״ ,ועל מקומם.
בחג הפסח תש״פ ,זכינו בעזהשי״ת להוציא לאור הגדה של פסח -פניני ילקוט הגרשוני ,וכן יצא לאור על ידינו בשנת
תשפ״א ספר זמירות לשבת קודש -פניני ילקוט הגרשוני (בנדבתו של גיסי היקר והח’ מו”ה זלמן לייב בלויא הי”ו).
כמו”כ זכינו במשך שנתיים האחרונות להוציא קונטריסים מתורת רבינו לרגל המועדים הבאים לקראתינו לשלום,
ובנדבת לבם של נדיבים מבינים יכולתי להפיץ כל פעם מאות עותקים בבתי מדרשות כהכנה לקראת המועדים להנות
בהם בני אדם .יה״ר שזכות הפצת תורת הגאון זצ״ל תעמוד בעדם להתברך בכל מילי דמיטב.
ובעזהשי”ת בחודש תמוז תשפ״ג זכינו להוציא לאור הספר הנפלא פניני ילקוט הגרשוני ( 624עמודים) הכולל פניני
השבת /פניני האבות (על ענייני שבת קודש ועל כל פרקי אבות) עם ברכת הנפש על ברכי נפשי וט״ו שיר המעלות
(שרבינו חיברו בשעתו בלשון אידיש ועכשיו תורגם מחדש על ידינו באידיש המדוברת בדורינו) ,פנינים נבחרים (ערכים וענינים
בשמעתתא בהלכה ובמנהג) ,ועם פנינים לעת מצוא (חומר לדרוש למאורעות במעגל החיים).
החלקים הבאים על התורה ,על המועדים ועוד עומדים עכשיו בשלבי עריכה סופיים( ,וישתרעו על קרוב לכ2100-
עמודים עם מפתחות מפורטות כעצת כמה גדולי דורינו שליט״א) ,ומצפים להכניסם לדפוס משך הקיץ ,ושיצאו לאור
לקראת הימים טובים תשפ״ז.
כאשר הילקוט הגרשוני הי׳ מיושבים ראשונה במלכות-מאן מלכי רבנן ,דרשנים ,ואוהבי דרוש ואגדה,
(יחד עם פלפולים נאים) הי׳ מן הראוי לכבודו להשתתף בנדבת לבו הטוב באופן חשוב בדבר נשגב זה -ולמצוה רבה
ולזכות הרבים תחשב.
המחכה לתשובתו,
חיים יוסף בערנאטה
ליתר פרטים :חיים יוסף בערנאטה | pnineiyalkuthagershuni@gmail.com | 347.224.1477
גפק םיבצנ תשרפ | פניני ילקוט הגרשוני
ואף שבתוספות ר׳ עקיבא איגר שם הניחו בצריך אלא יש לומר בפשוט לפי מה שכתב הר"ן (בחידושיו
עיון ,כבר יישב דבריו בספר תפארת ירושלים שם, לחולין [קכ ב] ד"ה ומינה) שאין חיוב בכורים רק בז'
מעתה יפה קבלו עליהם להביא מרצונם הטוב בכורי מינים ,מכל מקום אם רצה להביא משאר מינים
כל פרי עץזמר . מביא ,ודייק לה ממתניתין דבכורים (פרק ג משנה ט)
פרשת נצבים
עיין מה שכתב בזה בספר ערבי נחל להגאון בעל
ראשיכם שבטיכם (דברים כט ,ט)
לבושי שרד ז"ל דברים חריפים ושנונים .וקיצור
דבריו: אם הדור צדיקים ,גורמים למנהיג שיעלה
במעלות ויזכה למדרגה רמה
[כיון] שהוא יסמוך על הדין( ,סנהדרין יז א) שבית דין
שראו כולן לחובה פוטרין אותו ,לכך יתברך בלבבו פירוש רש"י -ראשיכם לשבטיכם ,כתב בספר עולת
לאמר שלום יהיה לי וגו' אמנם והבדילו ה' לרעה מכל חודש להגאון ר׳ אלעזר פלעקלסחמר ז"ל ,כלומר
שבטי ישראל כלומר שלא יהיה לו דין ישראל רק ראשיכם לפי שבטיכם כמאן דאמר (ערכין יז א) פרנס
דין בן נח ,ובבן נח לא שייך דין הנ"ל דבית דין שראו לפי הדורטמר ,אם הדור צדיקים ,גורמים למנהיג
כולן לחובה פוטרין אותו עיין שם באריכות ותמצא שיעלה במעלות ויזכה למדרגה רמה ,ועיין במסכת
נחת ,ועל פי דרכו אמרתי עוד דהקדוש ב"ה יתן לו סופרים (פרק יח הלכה ו) ביום שהושיבו את ר' אלעזר
דין בן נח לענין דמחשבה רעה גם כן מצטרף למעשה בן עזריה בראש ,פתח ואמר להם היום נצבים אתם
(קידושין מ א) והמשכיל יבין. כולכם ,כלומר שאמר להם ענין זה ,ראשיכם לפי
שבטיכם ,שאם הדור ייטיבו מעשיהם אז יהיה הוא
יאמר בלבבו שהקב״ה יעלים ממנו כל המכות בין מה
שכתוב בין מה שלא כתוב ,ועל כן לא יפחד מלחטוא פרנס טוב.
spacer
ובספר אהבת יונתן (בהפטורה ליום ב' דפסח) פירש על
פי הזוהר הק׳ בפסוק (דברים כח סא) גם כל חלי וכל
והתברך בלבבו לאמר שלום יהיה לי
מכה אשר לא כתוב בספר יעלם ה' עליך עד השמדך,
כי בשרירות לבי אלך (דברים כט ,יח)
כי יעלם עליך אינו לשון עלייה רק לשון העלמה
שיעלים אותם מהם ולא יביאם עליהם עד השמדם. אל יסמוך אדם שאם כולם יחייבוהו
בבית דין אז יצא זכאי בדין
והנה לפי זה יש להסתפק אם קאי זה גם כן על כל
האלות האלה הכתובות או לא קאי רק על מכה אשר והיה בשמעו את דברי האלה הזאת ,והתברך בלבבו
לא כתובה מה שאין כן בכתובה ,וזהו פירוש המשך לאמר שלום יהיה לי כי בשרירות לבי אלך וכו׳ לא
הפסוקים הנ"ל והתברך בלבבו לאמר שלום יהיה יאבה ה׳ סלוח לו וכו׳.
מאורות הילקוט
זמר .והעיר רבינו :אלא דבאמת לא זכיתי להבין דברי הר"ן האיך יוכל להביא משאר מינים בתורת בכורים אחרי דלא חל עליהם קדושת
בכורים כמבואר בירושלמי הנ"ל?
חמר .תלמידו המובהק של הגאון בעל נודע ביהודה זצ״ל ומחברי בית דינו ,בעל שו״ת תשובה מאהבה .נלב״ע תקפ״ו.
טמר( .תהלים כד ,ו) זה דור דורשיו מבקשי פניך יעקב סלה פליגי בה רבי יהודה נשיאה ורבנן חד אמר דור לפי פרנס וחד אמר פרנס לפי דורו.
פניני ילקוט הגרשוני | פניני התורה דפק
לי ,כי ילמוד דקאי אף על האלות הכתובות שיעלים
והיה כי יבאו עליך כל הדברים
מלהביא עליהם ,לזה אמר ורבצה בו כל האלה
האלה הברכה והקללה (דברים ל ,א)
הכתובה בספר הזה ,הכתובה דייקא ,כי לא קאי על
מתחלה תבוא הברכה ואחר כך הקללה, הכתובה בספר רק על מכה אשר לא כתובה ,לכן
ונפילה כזו מרגיש האדם ביותר ושב ורבצה בו ,ודפח"חנר .
(תנ״ך -נצבים -והיה בשמעו)
פירש בעל העקידה ז"ל דמתחלה תבוא הברכה
בנר spacer
ואחר כך הקללה ,ונפילה כזו מרגיש האדם ביותר
ועל ידי כן והשבות אל לבבך ,לאפוקי אם היה להם הנסתרות לה' אלהינו והנגלת לנו
ולבנינו עד עולם (דברים כט ,כח)
תמיד קללה ח"ו לא היו מתפעלים כלל ממנה (גיטין
נו ב) דכיון דדש דשגנר ,ואני פירשתי בזה מאמר יתבונן בחלק הנגלה ויראה שאינו בקי בו,
חז"ל המובא ברש"י פרשת בראשית ,ולא עוד אלא וידון מזה ק״ו דאין לו ללמוד הנסתר
שהקדים מדת הרחמים למדת הדין כלומר על ידי [בחגיגה (יג א)] במופלא ממך אל תדרוש ובמכוסה
שיתן תחלה ברכה ורחמים ואחר כך דין יתפעלו יותר ממך אל תחקור במה שהורשת התבונן אין לך עסק
וישובו בתשובהדנר ודו"ק. בנסתרות – ובילקוט הגרשוני לאורח חיים (סימן קנ"ה)
spacer הבאתי פירוש על זה בשם ספר קטן הנקרא כנסת
spacer
spacer הגדולהאנר ,כלומר שיסתכל ויתבונן במה שהורשה
לו ללמוד והיינו חלק הנגלה ,ויראה שאיננו בקי בו,
והשבות אל לבבך בכל הגוים אשר ומזה יבין אם בחלק שהורשה לו עלתה לו כך ,בחלק
הדיחך ה' אלהיך שמה (דברים ל ,א) הנסתר שלא הורשה לו על אחת כמה וכמה ,וזה
שאמרו במה שהורשית התבונן ,ומזה תבין כי אין
בכל מקום אשר הדיחך – ה' אלקיך שמה
לך עסק בנסתרות ,ודפח"ח( ,וידידי החכם מהו' יונתן כ"ץ
פירשתי על דרך מאמר חז"ל (מגילה כט) בכל שטראססער נ"י מבודאפעסט אמר לי ששמע זאת בילדותו
מקום שגלו ישראל שכינה עמהם ,כלומר [דבר] בשם הגאון ר' ברוך פרענקיל זצ"ל) ,ועיין בשו"ת חוות
זה ָָה ֵֵשב אל לבבך כי בכל מקום ובכל הגוים אשר יאיר (סימן ר"ט) אם יש לקרב או לרחק לימוד הקבלה
הדיחך – ה' אלקיך שמה – לשמרך בכל דרכיך. עיי"ש ,ועיין במהרש"א ז"ל לכאן (בד"ה א"ל לא קשאי
(הגאון בעל שו"ת ריב"א ז"להנר ונר ). וכו') ,ואין להאריך.
spacer
מאורות הילקוט
נר .ובפנינים יקרים הביא דבר זה בשם דרוש שמואל ועיין שם בהגהות רב פנינים למהדורה חדשה-תשפ״א.
אנר .קונטרס כנסת הגדולה ודברי חכמים -בו נאספו מכתבי החכמים להצדיק בעל דברי חיים מצאנז זצ״ל במחלוקת צאנז -רוז׳ין .י״ל
פעם אחת לעמבערג תרכ״ט.
בנר .רבי יצחק ערמאה זצ״ל ,מחכמי ספרד בדור הגירוש .חיבר ספר עקידת יצחק על התורה ,מספרי המחשבה ומחקר המפורסמים.
נלב״ע רנ״ד.
גנר .רש״י :משהרגיל היתוש ולמד בקול הקורנס הכיר בו ולא הניח ניקורו.
דנר .אולי כוונתו לרש״י (א א) שבתחילה עלה במחשבה לברואתו במידת הדין; ראה שאין העולם מתקיים ,הקדים מידת רחמים ושיתפה
למידת הדין.
הנר .הג״ר יואל בן אליעזר אונגאר זצ״ל אב״ד פאקש בעל שו״ת ריב״א ,נלב״ע תרמ״ו.
ונר .ידידנו הרה״ח ר׳ דוד יהודה שפארן הי״ו העיר לי למה שהביא מר זקנו בעל ילקוט אליעזר מפאקש זצ״ל בספרו דמשק אליעזר בחלק
חזון ישעי׳ בשם חותנו [בעל שו״ת ריב״א] עד״ז ,וז״ל :חותני מורי הגאון נ״י פי׳ כי אמרו חז״ל בכל מקום שגלו שכינה עמהם כביכול עמם
אנכי בצרה ,וניכר בגלות שהשי״ת עמנו ,כי איך אפשר שיהי׳ קיום שה אחת בין [שבעים זאבים] וכו׳ .ואמר והשבות אל לבבך -זאת תשוב
אל לבך ,בכל הגוים אשר הדיחך -גם ה׳ שמה .עכל״ק.
הפק םיבצנ תשרפ | פניני ילקוט הגרשוני
ועל פי זה פירשתי בדרוש אחד מאמר הכתוב (דברים
ומל ה' אלהיך את לבבך ואת לבב
ל ו ) ומל ה׳ אלהיך את לבבך וגו׳ לאהבה את ה׳
זרעך לאהבה את ה' אלהיך...
אלהיך וגו׳ למען חייך .דעון חילול השם אינו מתכפר
למען חייך (דברים ל ,ו)
עד שימות (יומא פו א) .ואם התלמיד חכם אינו זהיר
ומדקדק הרבה בכל עניני התורה ועבודת ה׳ כבר יש החיד״א :השב מאהבה אינו צריך לד׳ חילוקי
בידו חילול ה׳ כמבואר גם כן בגמרא הנ״ל ,לפי שבני כפרה רק מתכפר הכל בתשובה לבד
אדם למידין הימנו לזלזל בתורה ועבודה .ומי יאמר
והנה עוד ראיתי בספר בני יששכרזנר מאמר הנ"ל
זכיתי לבי טהרתי מעון חילול ה׳ החמור מאוד עד
(אות ל"ט) בשם הרב החיד"א ז"ל ד' חלוקי כפרה אינם
שאינו מתכפר כי אם במיתה.
רק להשב מיראה ,אבל השב מאהבה אינו צריך לד׳
על כן התרופה לזה לשוב בתשובה מאהבה ,וזה חילוקי כפרה רק מתכפר הכל בתשובה לבד ,כתב כן
מועיל אפילו בחמורה שבחמורות ויוכל לחיות. בשם ״גדולי קדמונים״ ולא נודע לי מקומו איה וכו׳
עיין שם.
וזה שכתוב ,ומל ה׳ אלהיך את לבבך וגו׳ ,לאהבה
את ה׳ אלהיך וגו׳ ,היינו שיתן בלבך לשוב בתשובה והנה נעלם מעינו הבדולח שכן כתב כאן ברי״ף
חנר
מאהבה ,ולמה יעשה כן? לזה אמר למען חייך ,כלומר שעל העין יעקב ,וכן נעלמו דברי הרי״ף מהגאון
שתוכל לחיות ולא תצטרך למות בשביל עון חילול בעל מנחת חינוך שכתב בסוף מצוה שס״ד ,וז״ל :גם
השם ר״לטנר . נראה לי הא דתשובה לחוד אין מועיל בחמורה ,היינו
(אגדות הש״ס -מסכת יומא -דף פו א)
תשובה מיראה דאין זה תשובה גמורה ,אבל תשובה
מאהבה דזדונות נעשו לו כזכויות אם כן אפילו על
כי קרוב אליך הדבר מאוד (דברים ל ,יד) החמורות מועיל כיון דנעשין כזכויות ,אם כן למפרע
הוי מצוה ,עיין שם ,ולא זכר שר דברי הרי״ף ז״ל.
הטעם דתשובה מועילה
ולפי זה מיושב גם כן קושיא הנ״ל ממשנה דקידושין,
בספרי הדרוש כתבו דלכך מקבל הקב”ה את האדם
דהא יש לומר דחיישינן שמא הרהר תשובה מאהבה
בתשובה ,אע”ג [דקיימא לן] דנראה ונדחה אינו
בלבו וממילא מתכפר גם בעבר על החמורות ודו״ק.
חוזרסר -משום דבעלי חיים אינן נידחיןאסר . spacer
spacer
עוד תירצו דהא בידו תמיד לעשות תשובה וכל
גם בעון חילל ה׳ ,אם שב מאהבה,
שבידו לא הוי דיחוי (מנחות נט ב) וע”ז מרמז הפסוק התשובה לבדה מכפרת בלא מיתה
בפרשת נצבים “כי המצוה הזאת אשר אנכי מצוך
והנה לפי דברי החיד״א ועוד גדולים הנ״ל יש לומר גם
היום לא נפלאת היא [ממך] ולא רחוקה היא” וגו’ כי
בעבר על חילול השם שהוא בכלל חלוקי כפרה כמו
קרוב אליך הדבר מאוד וגו’ -ואם כן הוי בידך לעשות
שכתב המהרש״א ז״ל ,אם שב מאהבה ,התשובה
תשובה ,וכל שבידו לא הוי דיחוי.
לבדה מכפרת בלא מיתה.
מאורות הילקוט
זנר .להרה״ק רבי צבי אלימלך מדינוב זצ״ל .מגדולי החסידות המפורסמים ,תלמיד מובהק של הרה״ק ר׳ מ״מ מרימנוב והחוזה מלובלין.
היה גם תלמידם של ה"אוהב ישראל" מאפטא והמגיד מקאזניץ .חיבר עשרות ספרים .נלב״ע תר״א.
חנר .לרבי יאשיהו פינטו זצ״ל ,מכונה הריא״ף .היה מהאחרונים שנסמכו בחידוש הסמיכה ע״י מהר״י בירב זצ״ל .נלב״ע בדמשק שנת ת״ח.
טנר .ועיין עוד מה הבאנו בזה מדברי רבינו בפניני המועדים -ימים נוראים במדור השיבנו ה׳ אליך ונשובה.
סר .דבר שהיה ראוי למצותו ואח״כ נדחה מלהיות ראוי שוב אי אפשר שיהא ראוי עוד -וא״כ לפי זה אדם שהיה כשר ונדחה ע״י חטא
שוב לא יועיל לו לשוב.
אסר .רש״י (יומא ס״ד א) -אם אירעה להם שעת פסול עדיין יכולין להתקן כשיזדווג לו אחר ולא אמרי' הואיל ונדחה ידחה אלא בשחוטין
כגון מת המשתלח ישפך הדם ,ע״כ -ועל כן אדם כל זמן שהוא חי יכול לשוב.
פניני ילקוט הגרשוני | פניני התורה ופק
ומה נעים לפרש בזה סמיכות הקרא ראה נתתי לפניך
ראה נתתי לפניך את החיים ואת הטוב
היום את החיים דהכתוב כולל פה אלו השני טעמים
ואת המות ואת הרע (דברים ל ,טו)
דמועיל תשובה ולא הוי דיחוי .חדא -כי קרוב אליך
אם יבחור ויעסוק בתורה לא יהא הדבר מאוד ,וכל שבידו לא הוי דיחוי ,ועוד -ראה
צריך להזכרת יום המיתה נתתי לפניך היום את החיים ,וכל זמן שאתה חי לא
שייך דיחוי -דבעלי חיים אינן נידחין -וברוך ה’ החונן
הזכרת יום המיתה הוא אחד משלשה דברים
לאדם דעת שחנני בפירוש הזה.
שיכולים בהם לנצח היצר הרע כדאיתא בפרק קמא
(אות ב’ -בע”ח אינן נדחין)
דברכות (ה א)[ ,והם] קריאת שמע ,תורה ,ויזכיר לו יום spacer
המיתהבסר ,וידוע מה שפירש הפלאה ז"ל בפסוק ראה
אנכי נותן לפניך היום את החיים ואת הטוב ואת המות לא בשמים הוא לאמר מי יעלה
ואת הרע ובחרת בחיים ,רוצה לומר ,שני דרכים לנו השמימה וכו׳ (דברים ל ,יב)
אנכי נותן לפניך לנצח על ידם היצר הרע ,את החיים
התורה לא תמצא אצל הלומדים לעשות
דתורה נקראת חיים כמו שאמרו באבות דר' נתן עטרה להתגדל בה ,או אצל אלו שעושים
(פרק לד) ,ואת המות על ידי זכרון יום המיתה ,ובחרת מסחר בלימודם לעשות ממנו פרנסה
בחיים לנצחו על ידי תורה כמו שאמרו (קידושין ל ב)
לא בשמים היא -לא תמצא בגסי הרוח (שמגביהין
אם פגע בך מנוול זה משכהו לבית המדרש.
עצמם עד לשמים) ולא מעבר לים היא -לא תמצא
וכמה מעלות טובות למקום עלינו שנתן לנו התורה, בסחרנים ולא בתגרים.
דלולי התורה היה לנו צורך להזכיר תמיד יום המיתה
פירש בפתיחה שם משמואל לתשובות כתב סופר
להנצל מעריות שכל באי עולם מצווין עליה ומי
(חלק אורח חיים) .לא בגסי הרוח המה האנשים
שזוכר תמיד יום מותו חייו אינם חיים ,ועל זה אנו
הלומדים תורה רק לעשות עטרה להתגדל בה ,וזה
מברכין אשר נתן לנו תורת אמת ,ונוכל לנצח בזה
תכליתם המבוקש ממנה ומגביהם עד לשמים ,כמו
היצר הרע ולבטל רוח זנות וחמדה רעה ,ועל ידי כן
שהשמים עליון על כל ,כן רוצים גם הם להיות לשם
וחיי עולם נטע בתוכינו ,שנוכל לחיות לעולם ולא
ולתפארת עליון על בני אדם ,ואמרו ז"ל (תענית ז א)
נצטרך להעביר המות נגד עינינו ,ובדרושים הארכתי
למה נמשלה תורה למים מה מים יורדין ממקום
עוד ולא עת האסף פה.
גבוה למקום נמוך כך דברי תורה אינן מתקיימין אלא
(אותיות -חלק ב -אות מ -מיתה )
בענוים ושפלי רוח[ ,ומה שאמרו] ולא בסחרנים ולא
בתגרים ,היינו אלו שעושים מסחר בלימודם ,ולימוד
ובחרת בחיים למען תחיה התורה אינה תכלית העצמיי רק סיבה להמסובב,
אתה וזרעך (דברים ל ,יט) לעשות ממנו פרנסה קרדום לחפר בה מחליף תורתו
בממונו כסוחר ותגר ועל דרך זה אם יתמידו בלימודם
אף שהשלמת עצמך כבר ,מ״מ צריך אתה לחיות
כדי לגדל הבנים על ברכי התורה ויראה ואהבת ה'
לא תתקיים התורה בידם ,עיין שם.
(אגדות הש״ס -עירובין נה א)
וכבר קדמו בספר עיין בליקוטי חבר [בן חיים]
גסר
מאורות הילקוט
בסר .א"ר לוי בר חמא אמר ר"ש בן לקיש ,לעולם ירגיז אדם יצר טוב על יצר הרע שנא' (תהלים ד ,ה) רגזו ואל תחטאו .אם נצחו מוטב
ואם לאו יעסוק בתורה שנאמר אמרו בלבבכם ,אם נצחו מוטב ואם לאו יקרא קריאת שמע שנאמר על משכבכם ,אם נצחו מוטב ואם לאו
יזכור לו יום המיתה שנאמר ודומו סלה.
גסר .להג״ר חזקי׳ פייבל פלויט זצ״ל אב״ד שוראן מגדולי תלמידי החתם סופר.
זפק םיבצנ תשרפ | פניני ילקוט הגרשוני
ובזה אני מפרש הפסוק בפרשת נח (בראשית ט ו) אוהל יעקבדסר שכתבו כמה פירושים יקרים בזה.
שופך דם האדם באדם דמו ישפך כי בצלם אלקים
וי"ל עוד ובחרת בחיים ,הגם שכתב הרמב"ם -אשרי
עשה את האדם.
מי שחתמו ימיו מהרההסר ,מכל מקום תשתדל לחיות
פירושו :אל תטעה לומר דשופך דמים הוא למען תחיה אתה וזרעך לאהבה את ה' אלקיך ,וצריך
עושה בגזירת המקום ,כי היה מוכרח לעשות כן לך החיים כדי לגדל הבנים על ברכי התורה ויראה
בידיעתו יתברך. ואהבת ה'.
לזה אמר שופך דם האדם וכו’ דמו ישפך ,כי בצלם (ועיין בתשובות חתם סופר יו"ד בהקדמה אריכות בבחינה זווסר ).
אלקים ,דהיינו שיפעל בבחירה כמו האל יתברך עשה
את האדם ,וכל מעשיו הם ביד עצמו ,וכמו שכתבתי ובחרת בחיים (דברים ל ,יט)
לעיל בשם הספורנו שעל זה אמר נעשה אדם בצלמנו
כדמותנו. בחירת השי”ת ובחירת אדם
(אותיות -אות ב -בחירה)
הבחירה הוא קרן האדם והודו ,כתרו ונזרו ,ועל ידה
האומה הישראלית בכללה אין לה בחירה
והיא מוכרחת לשמור הברית נתעלה ביתר שאת מכל צבא מעלה רבבות אלפי
שנאןזסר שהם אסורים בזיקי ההכרח לעשות רצון
[עיין מה שהבאנו לעיל בפניני התורה פרשת עקב
מלכו של עולם.
בפסוק והיה עקב תשמעון]
אבל האדם הוא חפשי בבחירתו ככל אשר יחפוץ
ענין זה מפורש במפורשים קדמונים ואחרונים
יעשה אם טוב אם רע ,ועל זה אמר ד’ בראשית ברוא
דבחירה חפשיית שיש לאדם הוא דוקא לכל אדם
אדם על הארץ :נעשה אדם בצלמנו כדמותנו (בראשית
פרטי אבל האומה הישראלית בכללה אין לה בחירה
א ,כו).
והיא מוכרחת לשמור הברית אשר כרת ה' עמנו
בחורב כענין שנאמר ביחזקאל (יחזקאל כ לג) חי אני וכתב בספורנו כי האדם דומה בקצת לאל יתברך
נאום ה' אם לא ביד חזקה ובחימה שפוכה אמלוך הפועל בבחירה .אמנם בחירת האל יתברך היא
עליכם ,והסוף יהיה שישראל יעשו תשובה ויבואו לעולם לטוב ,ולא כן הבחירה האנושית .על כן,
לחסות תחת כנפי השכינה ,ואם לא יתעוררו מעצמם הבחירה האלקית על אופן נכבד מאד יותר מן
אזי הקדוש ב"ה מעמיד עליהם מלך קשה כהמן הבחירה האנושית.
ומחזירן למוטב כמאמר חז"ל בפרק חלק (סנהדרין
ולכן אמר [נעשה אדם בצלמנו] כדמותנו [פירוש]
צז ב).
כמו דמותנו ,לא כדמותנו האמיתי עיי”ש....
...נחזור לענינינו שכנסת ישראל בכללה אין לה
...יוצא לנו מזה דאף שהקב”ה יודע כל מעשה בני
בחירה ,ויפה כתב בתל תלפיות (חלק ב אות טז) שלכך
אדם ,מ”מ בחירתם נשאר חפשי.
נאמר כמה פעמים בתורה (שמות יב יז ,יב מא) יצאו
מאורות הילקוט
דסר .להמגיד מדובנא זצ״ל.
הסר .פתגם ידוע מיוחס להרמב״ם אבל לא ידוע בבירור מקום מוצאו .והחתם סופר בחי' למס' גיטין (נה :ד"ה לא היה סקריקון) כתב בזה"ל:
אך ידוע מ"ש רמב"ם באגרותיו כי לכל אדם ניתן מדה ופלס מה יתקן בעולמו וכשגמר תיקונו יפטר לעולם הבא ואשרי מי שחתם ימיו
מהרה ,אלו דבריו שם.
וסר .הערת הרה״ג ר׳ יעקב יהושע בוים שליט״א עורך הגליון הנפלא נחלת יעקב יהושע :דבר זה איתא ב'תורת משה' להגה"ק ה'חתם סופר'.
וראה עוד שם בפרשת תבוא על הפסוק 'והותירך ה' לטובה בפרי בטנך' שפירש על דרך זה 'והותירך ה'' שיתן לך ה' מותרות חיים' ,לטובה
בפרי בטנך' כדי שתוכל לפעול עליהם ,עכת״ד.
זסר .ראה רש"י עה"פ (תהלים סח,יח) ַַא ְְל ֵֵפי ִִׁשְנְ ָָאן ,שמפרש "שנאנים שנונים מלאכים חדים.
פניני ילקוט הגרשוני | פניני התורה חפק
מצד הטבע אין לישראל שום הצלחה בעולם והמה כל צבאות ה' וכתב האברבנאל שהיו חביבים לפניו
נתונים רק תחת השגחה פרטית של הקב״ה
כצבא מרום .אכן לדברינו אתי שפיר ביותר כי בא
והנה מבואר בכמה מקומות (בבא קמא ב ב ,שבת קנו להורות על מונח הנ"ל כי ידוע שבצבא מרום אין
א ועוד) שאין מזל לישראל והמה נתונים רק תחת שם אפשרות להרע כי כולם עושים רצון קונם בלי
השגחה פרטית של הקדוש ב"ה כמו שנאמר (דברים אפשריות ההיפוך ,ועל כי גם כלל האומה ישראלית
לב יב) ה' בדד ינחנו ,ועל כן כשישראל אין עושין רצונו רצונם מוכרח שלא לפרוק עול ,לכן נקראו צבאות ה'.
של מקום הם למטה מכל האומות כי כל המזלות
וזה לדעתי גם פירוש המדרש (שמות רבה פרק
מתנגדים לישראל ,ומצד הטבע אין להם שום הצלחה
טו ה) איומה כנדגלות שדימה הקב"ה את ישראל
בעולם ,ועל זה נאמר (בהושע יג ט) ִִשׁ ֶֶח ְְתָך ִיִ ְְשׂ ָָר ֵֵאל ִכִּ י ִבִ י
למלאכים ,במלאכים נאמר (ישעי' ו ,ב) שרפים עומדים
ְבְ ֶֶעְזְ ֶֶרָך ,כלומר זה היא השחתה שלך ישראל כי רק בי
ממעל לו ובישראל נאמר (דברים כט ,ט) אתם נצבים
עזרך נמצא ,וכשאתה מתרחק ממני אתה נשאר קרח
היום ,כי כמו במלאכים נאמר שרפים עומדים ואין
מכאן ומכאן.
הבחירה בידם לעשות הרע ולירד מרום מדריגתם,
ויש לפרש בזה גם מאמר הכתוב (תהלים ק) דעו כי כן גם בישראל נאמר אתם נצבים היום "כולכם" ר"ל
ה׳ הוא אלהים הוא עשנו ולא אנחנו וכו׳ והקרי ולו כל האומה בכללה ,לפני ה' אלקיכם ,כי כלל האומה
אנחנו ,פירוש כאשר לו אנחנו אז הוא משגיח עלינו מוכרחת לעשות רצון ה' ולהתיצב לפניו ולא ליפול
ואנחנו עמו וצאן מרעיתו ,אמנם כשאין אנחנו ממדריגתם הרוחני לבירא עמיקתא.
הולכים בדרכיו ,אז לא אנחנו ,אנחנו כלא נחשב,
ואמר עוד שם המלאכים נקראו אש דכתיב (תהלים
כי מן המזלות אין לנו קיום ,כי אנחנו עמו וצאן
קד ד) משרתיו אש לוהט וישראל כמו כן דכתיב
מרעיתו ,וכשאנו מורדים בהרועה מאין יבא עזרנוחסר ,
(עובדיה א יח) והיה בית יעקב אש ,דכמו האש לא יכול
ובחידושי אגדה הארכתי בזה במקומות מפוזריםטסר ,
להשתנות טבעו לפרוח למעלה עד לב השמים ,כן
ואיני רוצה להאריך בכאן יותר מדאי כי יראתי פן
בית יעקב כנסת ישראל בכללה אש ,מוכרחת לדבק
אהיה למשא ח"ו על הקורא השונא האריכות ודרך
רעיוניה בה' ולהסתכל כלפי מעלה ולשעבד את לבם
קצרה הוא המובחר שבדרכים.
לאביהם שבשמים .
(אותיות -חלק ב -אות י -ישראל )
spacer
space spacer
r
מאורות הילקוט
חסר .ועד״ז כתב בשפת אמת (לאלול שופטים תרל"ח) בפסוק שופטים ושוטרים כו' ,וז״ל :י"ל עפמ"ש מאא"ז מו"ר ז"ל רמז על שם
חודש אלול על פי הפסוק הוא עשנו ולא אנחנו דיש קרי וכתיב לו אנחנו כו' .ועל ב' בחינות אלו נקרא אלול [אני לדודי ודודי לי] .כי זה תלוי
בזה .כפי ביטול האדם מתקרב אליו ית' .ודפח"ח.
טסר .עיין בפניני תהלים ( -קאפיטל ק) שהבאנו שם פירוש זה מרבינו בביאורו על תהלים .ועיין מה שכתב רבינו עוד בפסוק זה.
טפק ךליו תשרפ | פניני ילקוט הגרשוני
פרשת וילך
המפורשים מדוע יסתיר ה' פניו מהם אחרי שיתודו
ויאמרו הלא על כי אין אלהי בקרבי וכו' הא לכל ואמר ביום ההוא על כי אין אלהי
העבירות שבתורה מהני וידוי וחרטה ,אלא באמת בקרבי מצאוני הרעות האלה ואנכי
הסתר אסתיר פני (דברים לא ,יז)
אין היצר הרע מסית מיד לעבוד עבודה זרה ולכפור
בעיקר ,אלא מתחילה מסית לשתות יין נסך ,ואחר כשמכירים חטאם הקב״ה מסתיר מהם
גער
כך לבעול בת אל נכר ,ואחר כך לעבוד עבודה זרה החימה אף על עבירות חמורות
(וכן איתא בשבת דף יז ע"ב גזרו על יינן משום בנותיהן ,ועל
בפסוק זה נשתפכו כמה דיות ונשתברו כמה
דער
בנותיהן משום דבר אחר ,פירש רש"י עבודה זרה יעויין שם).
קולמסים לסלק הקושיא -איך אחר שהתודו ועשו
והנה הם יתודו רק על חטא דעבודה זרה אבל לא תשובה ,חזר לומר ואנכי הסתר אסתיר?
על החטאים הקודמים שהביאו אותם לידי עבירה
והנכון מה שכתב בזה בצרור המורער כי לאחר שיעשו
החמורה דעבודה זרה ,ולכן יסתיר ה' פניו מהם ,וזה
תשובה ויאמרו הלא על כי אין אלהי בקרבי ,לכבדו
שנאמר ואמר ביום ההוא הלא על כי אין אלהי בקרבי
גם בקרב לבבי לא רק בפי ובשפתי ,על כן מצאוני
מצאוני הרעות האלה ,היינו שהם סוברים שאין
הרעות האלה ,יאמר ה׳ -אחר שהכירו חטאם ,הסתר
צריכים להתודות רק על חטא החמור דעבודה זרה,
אסתיר פני של זעם מהם ,על כל הרעה אשר עשה,
ועל כן יאמר ה' ואנכי הסתר אסתיר פני ביום ההוא
אף על פי שפנה לאלהים אחרים שהיא עון חמור ,וזה
על כל הרע אשר עשה מקודם ,כי על ידי אותן הרעות
כי פנה אל אלהים אחרים -כמו ילך נא ה׳ בקרבנו כי
שעשה מתחלה ,פנה אחר כך אל אלהים אחרים
עם קשה עורף הוא( .עיין באבן עזרא שם וגם בפסוק והייתם
ודו"ק ,ע"כ דפח"ח ש"י.
לי סגולה מכל העמים כי לי כל הארץ)אער .
(תנ״ך -נצבים -ואמר)
[ועיין מה שהאריך בזה רבינו ,הבאנו דבריו בפניני spacer
המועדים -פורים בקטע מיחייב אדם לבסומי spacer
בפוריא ,עיין שם ותמצא נחת]. כשיתודו רק על חטא דע״ז אבל לא על החטאים
(אגדות הש״ס -ברכות לו ב -במקום שבע״ת עומדים) הקודמים הגורמים לה ,אז מסתיר ה' פניו מהם
...דכבר פירש בספר ישועות יעקבבער על התורה
כוונת הפסוקים בפסוק [בפרשת] וילך (דברים לא יז)
ועתה כתבו לכם את השירה הזאת
והסתרתי פני מהם והיה לאכול וכו' ואמר ביום ההוא
ולמדה את בני ישראל (דברים לא ,יט)
הלא על כי אין אלהי בקרבי מצאוני הרעות האלה,
טעם מצות כתיבה לכל אחד מישראל ואנכי הסתר אסתיר פני ביום ההוא על כל הרעה
[הגיע לידינו ד״ת שכתב רבינו לקובץ תל תלפיות]. אשר עשה כי פנה אל אלהים אחרים ,וכבר הקשו
מאורות הילקוט
ער .לרבי אברהם סבע זצ״ל ,מגרושי ספרד ברח לפורטוגל ,ומשם למרוקו ומשם לאדריאנאפל [בטורקי׳] נפטר באני׳ סמוך לוורונה באיטליא
ושם מנו״כ .מח״ס צרור המור על התורה בדרך דרוש וקבלה ,אשכול הכופר על מגילות ,צרור הכסף על הל׳ ראש השנה ,יום כיפור ,עבודה
זרה' וביאור התפלה ע״ד הסוד ,וס׳ צרור החיים על מס׳ אבות .נלב״ע רס״ט.
אער .על דעת רבי מרינום אע''פ שעם קשה עורף הוא ,וכן רפאה נפשי כי חטאתי לך -אע''פ שחטאתי לך.
בער .להג״ר יעקב משולם אורנשטיין זצ״ל .מגדולי רבני ופוסקי גליצי׳ ,אב״ד לבוב [לעמבערג] ,מלא מקום אביו הג״ר מרדכי זאב זצ״ל.
חיבר ספרו המפורסם ישועות יעקב על או״ח יו״ד ואה״ע ,ושו״ת .נלב״ע תקצ״ט.
גער .עיין מה שהבאנו בפניני התורה -פרשת בראשית מה שכתב רבינו בפסוק ומפרי עץ הגן (בראשית ג א).
דער .עיין בקטע הבא מה שפירש עוד רבינו בפסוק הנ״ל .
פניני ילקוט הגרשוני | פניני התורה צק
שקרו וזיופו על פניו וזה טעם המצוה. ועתה כתבו לכם את השירה הזאת וכו' למען תהיה
לי לעד.
וביאור הפסוק (שם) למען תהיה לי לעד בבני ישראל,
כשיבוא איש לזייף יעידו אחרים על זיופו ,ולכן נקרא עיין (מנחות ל א) הלוקח ספר תורה מן השוק כחוטף
שירה כי המעתיק איזה ענין אין מן ההכרח להעתיק מצוה מן השוק ,כתבו -מעלה עליו הכתוב כאילו
מלה במלה רק תוכן הענין די בו ,אכן שירה הכתובה קבלו מהר סיני ,אם הגיה בה אפילו אות אחת מעלה
בחרוזים ודלתות צריך להעתיק מלה במלה למען לא עליו הכתוב כאילו כתבה.
ישחית יופי השיר
טעם מצוה זו לכל אחד מישראל ,יש לומר ,שאם
ועל זה אמרו כאילו קבלו מהר סיני כי מצות עשה זו אדם רוצה להתחייב ולהתקשר עצמו בדבר מה לבל
גורם שנשאר תורה הק׳ על אמתתה בלי שום שנוי יוכל לחזור בו ,אז הוא כותב ככה בכתב ידו למען
וחילוף ,ויכול להעיד נאמנה שהיא אותו ספר תורה תהיה לו לעד .וכל אדם יבוש ויכלם לעבור על דבר
ממש שקיבלו מהר סיני. אשר התחייב עצמו בכתב ידו ממש.
spacer
ועל זה בטוב אמר הכותב ספר תורה מעלה עליו
יש ללמוד מדת ענוה מן הקנה
אשר בו כותבים ספר תורה הכתוב כאילו קבלה מהר סיני -רצה לומר ,שזאת
הכתיבה תחשב לו כאילו קבלו מהר סיני ,כי כמו אז
עוד יש לומר ,דידוע מה שביארו על [המשנה] (אבות
שהיה לבבם מלא להבת יה כמו שכתוב (דברים ה כו)
א א) משה קיבל תורה מסיני ,שלמד מדת ענות מהר
מי יתן והיה לבבם זה להם [ליראה אותי] כל הימים,
סיני שהיה נמוך ,וידוע מה שאמרו (תענית כ א) לעולם
כמו כן על ידי כתיבת ידו יבוא לאותו התרגשות
יהיה אדם ״רך כקנה״ ולא קשה כארזוער .ומעתה
ממש ,ומבואר כוונת הקרא למען תהיה לי לעד.
הכותב ספר תורה בקנה יקח מזה לקח טוב להיות
עניו ונכה רוח ,רך כקנה כמו שלמד משה להיות ובטוב אמרו (סנהדרין כא ב) אף על פי שהניחו לו
עניו מהר סיני ,ואמרו מעלה עליו הכתוב ר"ל שזאת אבותיו מצוה לכתוב משלו ,כדי שכל אחד יתחייב
הכתיבה תחשב לו כאילו קיבלו מהר סיני ליקח עצמו בכתב ידו.
ממנה לקח זהזער .
(תל תלפיות -א -עמוד - 38מ״ב)
spacer חשש העתקה וזיוף התורה
על אופן אחר יש לומר ,עיין רמב"ם (ריש הלכות ספר
והיה כי תמצאן אתו רעות
תורה) שאין לומר שירה ממש וכו'הער ואם כן צריך
רבות וצרות ( דברים לא ,כא)
ביאור מדוע נקרא התורה שירה ,ומאמרם ז"ל ידועה.
האם לא די להתייסר ביסורים המוכנים והעומדים
מאז ,עד שיבשר הכתוב עוד צרות חדשות
אכן אנו רואים כי ספרים הישנים הטעות והזיוף
מצויה בהם מאד ,כי כל מעתיק וסופר משנה ומחליף
רבי יוחנן כי הוה מטי להאי קרא בכי והיה כי תמצאן כרצונו ,אכן בתורה הק׳ על ידי אשר יש ביד כל
אותו רעות רבות וצרות -עבד שרבו ממציא לו רעות אחד מישראל העתקה נאמנה ,לא יעיז איש לשקר
תקנה יש לו? (חגיגה ה ,א) בהעתקתו ,כי הרבה אלפים העתקות אחרות יוכיחו
מאורות הילקוט
הער .לא מצאנו לשון זה אבל עיין שם בפרק ז׳ הלכה א׳ :מצות עשה על כל איש ואיש מישראל לכתוב ספר תורה לעצמו שנאמר ועתה
כתבו לכם את השירה כלומר כתבו לכם תורה שיש בה שירה ובמפרשים שם.
וער .הערה :אולי יש לומר בזה מאמר חז"ל באבות (א ו) וקנה לך חבר ,שמידת "קנה" חבר אליך ,לפיכך זכה קנה לכתוב בו ספר תורה.
זער .ועיין בפניני הילקה״ג -פניני האבות מה שהבאנו עוד ביאורי רבינו שם ע״ז.
אצק ךליו תשרפ | פניני ילקוט הגרשוני
פירש המגיד מדובנאחער ז"ל כי מלת תמצאן רומזת
וידבר משה באזני כל קהל ישראל
על רעות וצרות מחודשות ,ועל כן ר׳ יוחנן כי מטי
...עד תמם (דברים לא ,ל)
להאי קרא בכי ואמר ,עבד שרבו ממציא לו רעות
משה הרבה לדבר עמם בדברי תורה עד שנעשו תמימים כלום תקנה יש לו ? כלומר המעט ממנו להתייסר
ביסורים המוכנים והעומדים מאז ,עד שירמז הכתוב
כל כך דיבר באזניהם עד שנעשו תמימים וישרים.
עוד צרות חדשות [ועל זה ודאי יש לבכות] וק"ל.
(הגאון רבי שלמה קלוגר בספר אמרי שפר).
(אגדות הש״ס -מסכת חגיגה -דף ה א)
[כדי להבין כוונת המאמר שרמז עליו רבינו ,הנני
להעתיק לשון הגר״ש קלוגר בספרו הנ״ל ,וז״ל :אמרו
כי ידעתי אחרי מותי כי השחת
עד תומם אין לו הבנה ,דפשיטא היא דלא דילג או
תשחתון וסרתם מן הדרך אשר
חיסר שום דבר חלילה.
צויתי אתכם (דברים לא ,כט)
אך נראה [על פי] מאמר חז״ל דדברים היוצאים מן
מתחלה תשחיתו רק לתיאבון אמנם בסוף
הלב נכנסים אל הלב טער ,ולכך משה רבינו כשהוכיח תעשו את הרע בעיני ה' להכעיס
את ישראל בדברי השירה הזאת ,הוכיחם כל כך עד
שחזרו בתשובה ונעשו הכל צדיקים ,וזה שאמר מתחלה בראשית הימים תעשו זאת לתיאבון ולא
הכתוב וידבר משה באזני כל קהל ישראל וכו׳ להכעיס – אמנם וקראת אתכם הרעה באחרית
עד תומם -עד שנעשו ישראל תמימים וצדיקים הימים ,כי בסוף ובאחרית תעשו את הרע בעיני ה'
במעשיהם ,ודוק ,עכ״ל. להכעיסו במעשה ידיכם ,ותעשו עבירות גם להכעיס,
כי (שבת קה) כך דרכו של יצר הרע היום אומר לו עשה
וכעין זה איתא בליקוטי חבר בן חיים להג״ר חזקי׳
כך [ומחר אומר לו עשה כך] וכו׳ ,ודו"ק( .הגאון מלבי"ם
פייבל פלויט זצ״ל - .העורך]
(תנ״ך -נצבים -וידבר) בארצות השלום).
צורתא דשמעתתא
תרי"ג שכתב טעם הרמב"ם בספר המצוות דנשים
פטורים ממצות עשה דכתיבת ספר תורה משום ועתה כתבו לכם את השירה הזאת
דפסולים לכתוב ,וכל מה דאיהו לא מצי עביד גם ולמדה את בני ישראל (דברים לא ,יט)
שליח לא מצי משוי (נזיר יב) ,ודחה אדוני ממזוזה spacer
דפסולים לכתוב ואפילו הכי נשים חייבים במזוזה בענין מצות כתיבת ספר תורה -ומצוה בו
יותר מבשלוחו בס״ת ושאר מצוות
והוא הדין לספר תורה ,לענ"ד דברי המנחת חינוך
נכונים וברורים. בפלפול שעבר ביני ובין מורי חמי הגאון מו"ה עמרם
[בלום]פר שליט"א כתבתי וז"ל:
ואקדים תחילה מה שכתב אדוני דכתיבת ספר תורה
לא צריך שליחות כמו שכתבו תוספות גיטין (דף כב) ראיתי שהשיג אדוני על דברי המנחת חינוך מצוה
מאורות הילקוט
חער .אהל יעקב פרשת מקץ ד"ה עוד י"ל.
טער .מקור מאמר זה מיוחס לבעל של"ה הקדוש בשער אותיות אות ל' בשם רבינו תם בספר הישר.
פר .בעל שו״ת בית שערים .תלמיד בעל יריעות שלמה ,הכתב סופר ועוד .מגדולי הפוסקים ומרביצי התורה בארץ הגר .אב״ד ור״מ
בערעט-אויפאלו .נלב״ע תרס״ז.
פניני ילקוט הגרשוני | פניני התורה בצק
שליחות ,והביא ראיה מרש"י חולין (דף ט) גבי תלמיד דאין צריך שליחות בכתיבת הגט ,הנה בודאי לא
חכם צריך שילמוד ג' דברים כתב וכו' ופירש רש"י נעלם מעיני אדוני דגם בגט הוא מחלוקת ישנה בין
כתב לכתוב שידע לחתום שמו וכו' ואמאי לא כתב הפוסקים אי צריך שליחות בכתיבת הגט ,ויעויין
כדי שידע לכתוב ספר תורה לעצמו ואף דיכול לכתוב בספר פני יהושע גיטין (דף הנ"ל) שכתב דדעת
על ידי שליח ,מכל מקום מצוה בו יותר מבשלוחו הרמב"ם כר"י דצריך שליחות בכתיבת הגט ,וכן
כדאיתא בקידושין מ"א. כתב הפרי חדש (הלכות גיטין סימן קכ"ג) וישועות יעקב
(בסימן הנ"ל) ,ואם כן יש לומר דגם כתיבת ספר תורה
לענ"ד יש לדחות לפי מה שכתב בספר ישמח משה
צריך שליחות לדעת הרמב"ם ,ודברי מנחת חינוך
(פרשת עקב) דדוקא בשליח בחנם אמרינן מצוה בו
עולים כהוגן.
[יותר מבשלוחו] וכו' ולא בשליח בשכר עיין שם,
אם כן הכא כיון דשום אדם לא יכתוב בשליחותו של ואמנם זה דוקא בספר תורה דהמצוה הוא הכתיבה,
אחר ספר תורה בחנם ולעשות מלאכה גדולה כזאת ואם קנה ספר תורה מן השוק לא יצא ידי חובתו,
רק בשכר ,לא אמרינן מצוה בו יותר מבשלוחו ,ולכך כמו שכתב הרמ"א ביורה דעה (סימן ע"ר) ועיין בפתחי
לא צריך לו ללמוד שידע לכתוב ספר תורה דיכול תשובה (שם ס״ק ז) בשם משנת חכמים דאליבא
לכתוב על ידי שליח בשכר ,ולא שייך מצוה בו [יותר דהרמ"א אינו יוצא ידי חובתו אם כתב אחר ספר
מבשלוחו] וכו'. תורה בשבילו בלא ידיעתו כיון שהקפידה התורה
שיכתוב בעצמו או על ידי שלוחו עיין שם ,על כן
והנה ראיתי בספר ילקוט הרועיםבפר (אות מ"ם)
שפיר נשים פטורות כיון דאינן יכולות לעשות שליח
שהשיג על הישמח משה הנ"ל מקידושין (מא א)
על הכתיבה.
דמצוה לקדש בו יותר מבשלוחו ,והרי כתב הקצות
החושן (סימן ש"ו) דשליח לשחוט הוי שליח בשכר אבל במזוזה שאין שום מצוה בכתיבת מזוזה רק
משום הברכה ,דהברכה שוה י' זהובים ,אם כן לפי לקבוע מזוזה ,עיין רמב"ם במנין המצות סימן ט"ו
מה דמבואר ברמב"ם (הלכות אישות פרק ג הלכה ל ) לקבוע מזוזה שנאמר וכתבתם על מזוזת ביתך עיין
דהעושה שליח לקדש לו אשה צריך השליח לברך שם ,שפיר חייבות אף הנשים אף על גב דפסולות
ברכת אירוסין ושוב הוי ליה שליח בשכר ,ומוכח דאף לכתוב כיון שאין המצוה בכתיבה ולא צריך לעשות
בשליח בשכר אמרינן מצוה בו [יותר מבשלוחו] וכו' . שליח על הכתיבה ,ומעולם לא שמענו דהקונה מזוזה
מן השוק לא יצא ידי חובתו ,כמו דקיימא לן בספר
ולע"ד לא קשה מידי דסברת ישמח משה הוא דטעם
תורה לדעת הרמ"א ז"ל( .וחדאי נפשאי שמצאתי ב"ה
דאמרינן מצוה בו [יותר מבשלוחו] ,היינו משום
בתשובות כתב סופר יורה דעה ח"ב סימן קכ"ט ע"ש).
דכשעושה על ידי שליח יש לחשדו שהמצוה אינה
חביבה עליו ,ולכך משום חיבוב מצוה חשוב יותר ומה שכתב הדר"ג בשם רש"י מנחות (ל א) שאם לקח
כשעושה המצוה בעצמו ,ואם כן היינו דוקא בשליח ספר תורה מן השוק מצוה עביד אפר יעיין בטו"ז (סימן
בחנם ,אבל בשליח בשכר הרי מראה חביבות המצוה ע"ר) ובפתחי תשובה שם ויעיין במנחת חינוך מצוה
במה שמשלם להשליח (ודוגמא לזה מה שאמרו בסוכה תרי"ג דלא כרש"י ,ע"ש באורך .
מ"א גבי ר׳ גמליאל שלקח אתרוג באלף זוז להודיעך כמב מצות
ושוב שנית כתבתי למו"ח הגאון נ"י וז"ל:
חביבות עליהן).
משמרתו דלא צריך שליחות בכתיבת ספר תורה
וכל זה רק כשהמשלח נותן השכר מכיסו ,אבל ולא רמיא מצוה זו כלל על גוף האדם שיהיה צריך
מאורות הילקוט
אפר .במנחות (מנחות ל א) :הלוקח ספר תורה מן השוק – כחוטף מצוה מן השוק .כתבו – מעלה עליו הכתוב כאילו קבלו מהר סיני .ואם
הגיה אות אחת – מעלה עליו כאילו כתבו .ופירש רש"י [כחוטף] מצוה – ומצוה עבד; אבל אי כתב – הוה מצוה יתירא טפי.
בפר .ליקוט פנינים ,מדרשים וכו׳ להרב נפתלי הערץ ב״ר סנדר הערצאג ז״ל ,ווארשא תרמ״ה.
גצק ךליו תשרפ | פניני ילקוט הגרשוני
וכדומה ,מצוה טפי לעשות על ידי שליח בשכר בברכת אירוסין שמברך השליח ,אין המשלח מראה
מלעשות בעצמו ,כיון דבשעת כתיבה צריך לדקדק כלל שהמצות חביבות עליו ,ואדרבה מדעושה שליח
הרבה ,ומבטל מתלמוד תורה זמן ארוך ,ואנן קיימא לקדש ולברך ואינו מקדש ומברך בעצמו מגלה
לן ביורה דעה (סימן רמ"ו סעיף י"ח) תלמוד תורה שקול דעת כי לא חפץ בברכה ובשכר הברכה ואינו מחבב
כנגד כל המצות .היה לפניו עשיית מצוה ותלמוד המצות לא הן ולא שכרן ,וזה פשוט מאד.
תורה אם אפשר למצוה ליעשות על ידי אחרים לא
ומהאי טעמא נדחה נמי גם מה שכתב בספר הנ"ל
יפסוק תלמודו עיין שם ,אם כן אין פלא כלל שבית
על קושית הנודע ביהודה (מהדורא תניינא ,אבן העזר
דין הגדול לא למדו להיות בקי בכתיבה כיון דאדרבה
סימן קיב) ,איך מהני שליחות בקידושין הא הוי ליה
יותר מצוה לכתוב ספר תורה על ידי שליח בשכר
תופס לבעל חוב במקום שחב לאחרים? ותירץ הנ"ל
מלכתוב בעצמו ,כנלע"ד.
דשליח קידושין הוי ליה שליח בשכר מכח הברכה
ומה שכתב הדר"ג דבספר תורה של הדיוט לא צריך ובשליח בשכר מהני שליחות אפילו בתופס לבעל
כתיבה לשמו רק בשל מלך ,על זה אעתיק לו לשון חוב כמו שכתב הש"ך (חושן משפט סימן ק"ה סעיף
ערוך לנר סנהדרין (דף כ"א) שכתב דזה פשוט דדרשת קטן א) .ולפי מה שכתבתי זה אינו ,דטעמיה דהש"ך
רבא הוא כמו דדרשינן גבי גט ,וכתב לה לשמה ולא דשליח בשכר חזר להיות דינו כפועל ,דידו כיד רבו
לשם אשה אחרת הכי נמי דריש הכא ועתה כתבו לכם ויכול לזכות לבעל הבית ,וכל זה הוא רק כשנותן
-לשמכם ,מה שלא שייך במזוזה דלא כתיב שם לכם המשלח השכר מכיסו ,אבל שיהיה כפועל בשביל
עכ"ל ,ואני מסתפק לדעתו ז"ל דצריך כתיבה לשמו שכר הברכה ,זה לא ניתן ליאמר כלל.
אם השליח צריך שיאמר בפירוש הנני כותב ס"ת
(ומו"ח הגאון נ"י דחה עוד דברי ילקוט הרועים
לשם פלוני (ויעויין יורה דעה סימן רע"ד) וצ"ע כעת.
לפי מה שכתב הש"ך [חושן משפט] סימן שפ"ב,
(אותיות -אות ס׳ -ספר תורה)
spacer
דמשום הכי אינו משלם בכיסוי [הדם] כ' זהובים י'
spacer על המצוה וי' על הברכה דכיון דאי אפשר לברכה
האם יוצא במלמד את חבירו תורה בלא מצוה אינו משלם על המצוה ע"ש ,ואם כן אי
בכתב או דוקא בדיבור אפשר לומר דמשום הכי מהני הקידושין משום
ולמדה את בני ישראל -תניא היה ר׳ מאיר אומר דהוא שליח בשכר הברכה ,דהקושיא הוא דלא ליהני
הלומד תורה ואינו מלמדה זהו דבר ה' בזה (סנהדרין הקידושין ואין כאן מצוה ,וממילא אין כאן ברכה
צט א). והוא שליח בחנם ולא מהני הקידושין ,ובעל ילקוט
כתב מהרש"א ז"ל דלומד אפשר בשמיעה ,אבל הרועים היא בונה מערכה על הדרוש עכ"ל).
מלמדה לאחרים אי אפשר אלא בדבור ,דבר ה' ,וזה spacer
שאינו מלמדה הרי זה מבזה דבר ה' עכ"ל, עוד הביא הדר"ג ראיה מדברי הרמב"ם בפירוש
המשנה (גיטין ס"ו) שאינו מן הנמנע שבית דין הגדול
ויש להסתפק אי יוצא במלמד את חבירו תורה בכתב
לא יהיו בקיאים בכתיבה ,לפי שהתנאי בבית דין
כיון דלמהרש"א ז"ל בעינן דוקא דיבור ,ואולי תליא
שיהיו חכמים לא שיהיו סופרים עיין שם ,ואי נימא
בפלוגתת האחרונים כי כתיבה הוי דיבור או לא.
דמצות עשה לכתוב ספר תורה בעצמו ,איך יתכן
(שוב ראיתי בהגהות הגאון ר' יעקב עמדין ז"ל לכאן שבית דין הגדול לא יהיו בקיאים בכתיבה שיוכלו
שכתב :הלומד תורה ואינו מלמדה כו' ,והכותב לכתוב ספר תורה לעצמם וכו'.
ומבאר אותה למען שהמשכילים יבינו והתלמידים spacer
יעמדו על האמת ויוסיפו לקח טוב אין למוד גדול ולפי מה שכתבתי לעיל דבשליח בשכר לא אמרינן
מזה ואין כבוד לתורה גדול ממנו עכ"ל הטהור). מצוה בו [יותר מבשלוחו] וכו' נלע"ד מסברא
(אגדות הש״ס -מסכת סנהדרין -דף צט א) דבמצוה הצריכה משך זמן ארוך ככתיבת ספר תורה
בס״ד
מכון
אוצרות
זצוק״ל מספרי הג״ר גרשון שטערן הגרשוני הוצאת פניני ילקוט הגרשוני
הסכם כתב
עורך אחראי
מו״ה חיים יוסף
בערנאטה
אלה דברי הברית והתנאים שנדברו והוסכמו בין שני הצדדים ביקורת וייעוץ
הרב אליעזר
מצד א -מכון אוצרות הגרשוני בהנהלת מו״ה חיים יוסף בערנאטה הי״ו אבראהאמאוויטש
ומצד ב -ידידנו הדגול אוהב ותומך תורה ,כ״ש מפארים
ביקורת
הרב יהושע דעססער
הי״ו מוה״ר הרב בן ציון בערגמאן
הרב יעקב אריאל
אשר הואיל באו״נ היקרה לקחת חבל במפעל הגדול הזה ובחר לנחלה לו לרכוש זכות הרב בערל גרינוואלד
שנטל על עצמו הנצחת מדור:
נ
$3,600.00 ■פניני נ״ך ■פניני השערים (מהקדמות ספרי רבינו) מכר $1,800.00
1
$2600.00 ■מתוק לנפש (ה׳ דרשות נפלאות באידיש) $3600.00 נמכר ■פניני התורה (כל חומש)
$2,600.00 נמכר ■פניני הדרוש $3600.00 ר 1נמכ ■פניני המועדים (כל מועד)
$3,600.00 ■תולדות הגרשוני $3,600.00 נמכר ■פניני תהלים
$5,400.00 ■אוצרות הפנינים -מפתחות לג׳ כרכים $3,600.00 ■פניני משלי
אופן התשלומין:
■במשך י״ב חודש ■בפעם אחת
■במשך כ״ד חודש ■בב׳ פעמים
ז״ל לע״נ
נפ׳
או לזכות
שנת לחודש וע״ז באעה״ח יום
מצד ב׳ מצד א׳
יה”רשזכותהפצתתורתושלהגאוןהמחברזצוק”לתעמודלו ולכל הנלוים אליו,להגדילתורהולהאדירה
מתוךנחתוהרחבתהדעת ,ולהתברך בברכה המשולשת התורה-אורך ימים בימינה ובשמאלה עושר וכבוד ,אכיה״ר.
ליתר פרטים :חיים יוסף בערנאטה | pnineiyalkuthagershuni@gmail.com | 347.224.1477
בס״ד
מכון
אוצרות
זצוק״ל מספרי הג״ר גרשון שטערן הגרשוני הוצאת פניני ילקוט הגרשוני
הסכם כתב
עורך אחראי
מו״ה חיים יוסף
בערנאטה
אלה דברי הברית והתנאים שנדברו והוסכמו בין שני הצדדים ביקורת וייעוץ
הרב אליעזר
מצד א -מכון אוצרות הגרשוני בהנהלת מו״ה חיים יוסף בערנאטה הי״ו אבראהאמאוויטש
ומצד ב -ידידנו הדגול אוהב ותומך תורה ,כ״ש מפארים
ביקורת
הרב יהושע דעססער
הי״ו מוה״ר הרב בן ציון בערגמאן
הרב יעקב אריאל
אשר הואיל באו״נ היקרה לקחת חבל במפעל הגדול הזה ובחר לנחלה לו לרכוש זכות הרב בערל גרינוואלד
עוד זכויות הנצחה:
■עמוד שלם (בג׳ כרכים) $2,400
■עמוד שלם (בב׳ כרכים) $1,800
■עמוד שלם (בכרך א׳) $1,000
$750 ■חצי עמוד
$500 ■שליש עמוד
$360 ■רבע עמוד
$180.00 ■מעות קדימה
■
אופן התשלומין:
■בפעם אחת
■בב׳ פעמים
■במשך י״ב חודש
■במשך כ״ד חודש
אופן התשלומין:
■במשך י״ב חודש ■בפעם אחת
■במשך כ״ד חודש ■בב׳ פעמים
ז״ל לע״נ
נפ׳
או לזכות
שנת לחודש וע״ז באעה״ח יום
מצד ב׳ מצד א׳
יה”רשזכותהפצתתורתושלהגאוןהמחברזצוק”לתעמודלו ולכל הנלוים אליו,להגדילתורהולהאדירה
מתוךנחתוהרחבתהדעת ,ולהתברך בברכה המשולשת התורה-אורך ימים בימינה ובשמאלה עושר וכבוד ,אכיה״ר.
ליתר פרטים :חיים יוסף בערנאטה | pnineiyalkuthagershuni@gmail.com | 347.224.1477
ואוצרך הטוב לנו תפתח...
לכל שוחרי תורה וחובבי
תורת מרן המחבר זצ"ú
הננו מודיעים
מתוך חדוה כי
תלי"ת העבודה
מתקדמת בעריכת
הסדרה הנפלאה
של שלשת ספרי
פניני
יúúקוט
קוט
הגרשוני
ומצפים
להוציאם לאור
ממש בקרב הימים
בעזהשי״ת
המעוניין להנציח את זכר יקיריו
או לתרום לזכות לברכה וישועה יפנה אל המו״ל
PnineiYalkutHagershuni@gmail.com 347.224.1477
