gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

פניני ילקוט הגרשוני · Pninei Yalkut Hagirshoiny — ניצבים וילך (2026-08-31)

מוציא לאור: פניני ילקוט הגרשוני · Pninei Yalkut Hagirshoiny

שבוע: ניצבים וילך (2026-08-31)

פניני ילקוט הגרשוני · Pninei Yalkut Hagirshoiny — ניצבים וילך (2026-08-31)

פתח את ה-PDF הורדה

‫בעזהשי״ת‬ ‫פניני התורה‬ ‫ספר‬ ‫ליקוטי פנינים מתוך הקובץ הגדול והנפלא‬ ‫של הגאון הגדול המפורסם‬ ‫זצוק״ל‬ ‫רבי גרשון שטערן‬ ‫אבד״ק מ׳ לודאש‬ ‫תלמידם של בעל מהר״ם שיק‪ ,‬חתן סופר‪ ,‬וקול ארי׳ זי״ע‬ ‫וחתן בעל בית שערים זי״ע‬ ‫בעהמ״ח ספרי ילקוט הגרשוני י״ב חלקים ועוד‬ ‫נלקטו‪ ,‬נערכו‪ ,‬ונסדרו בס״ד ע״י‬ ‫חיים יוסף בערנאטה‬ ‫ברוקלין נ‪.‬י‪.‬‬ ‫שנת תשפ״ו לפ״ק‬ ‫פרשת נצבים‪-‬וילך‬ ‫בס״ד‬ ‫מכון‬ ‫אוצרות‬ ‫זצוק״ל‬ ‫מספרי הג״ר גרשון שטערן‬ ‫הגרשוני‬ ‫הוצאת פניני ילקוט הגרשוני‬ ‫בס״ד‬ ‫ר״ח אב תשפ״ו לפ״ק‬ ‫אמע״כ הרה״ח‪ ,‬רודצו״ח‪ ,‬אוהב ומוקיר ספרים ולומדיהם שליט״א‬ ‫אחדשה״ט‪.‬‬ ‫הנני עוסק זה למעלה מ‪ 10-‬שנים לטובה בעריכת הספרים ״פניני ילקוט הגרשוני״ להגאון הגדול המפורסם בדורו רבי‬ ‫גרשון שטערן זצוק״ל מגדולי המחברים והדרשנים בארץ אונגארן ‪ -‬תלמיד המהר״ם שיק‪ ,‬הקול ארי׳‪ ,‬והחתן סופר‬ ‫זצוק״ל‪ ,‬וחתן הגאון בעל שו״ת בית שערים זצוק״ל‪ .‬בעמ״ח הספרים המפורסמים והמהוללים ״ילקוט הגרשוני״ י״ב‬ ‫חלקים ועוד‪.‬‬ ‫ספרי ילקוט הגרשוני הם נכסי צאן ברזל בעולם התורה‪ ,‬והתחבב מאוד אצל שוחרי תורה מכל הסוגים‪ ,‬הן בעלי‬ ‫הפלפול ודרוש‪ ,‬שהתענגו על ההברקות והחידושים הנפלאים שערך המחבר מדילי’ ומשל אחרים‪ ,‬והן בעלי הפשט‬ ‫ואוהבי האגדה שהתענגו ללמוד בנועם אמריו אשר העלה בילקוטו‪ .‬ומה גם כי לא מלקט גרידא היה רבינו המחבר כי‬ ‫אם העיר על דבריהם כדרכה של תורה‪ ,‬והוסיף עליהם זקוקין מדילי’ חידושים נפלאים‪ ,‬כך שדורות שלימים התחנכו‬ ‫על פלגי ספרו והיה בפיהם כדבש למתוק ואור לעינים‪ ,‬ורבים מן המלקטים הבאים אחריו שמו מילקוטו אל כליהם‪,‬‬ ‫ולפעמים אף לא הזכירו את החכם הזה‪.‬‬ ‫העיר ה’ את רוחינו להוציא לאור פנינים ומרגליות מים הרחב של תורת הילקוט הגרשוני‪ ,‬והגשנו לפני הקורא והמעיין‬ ‫את אלו הדברים אשר המה שוים לכל נפש‪ ,‬וכבר הגשנו לפני רבנן ותלמידיהון כמה וכמה דוגמאות של עבודתינו‬ ‫הזאת ושבחוהו רבנן וגם הודו לנו ותלי”ת זכינו לקבל הסכמות בכתב ידם של גדולי ישראל עיני העדה בארץ ובגולה‪,‬‬ ‫ומהם שהאצילו מזמנם היקר להעיר ולעורר באיזה מקומן של שבחים למען הראות חביבות הדברים עליהם‪ ,‬ובעז״ה‬ ‫נקוה להדפיסם בקונטרס מיוחד בתוך הספר בשם ״הערות לפנינים״‪ ,‬ועל מקומם‪.‬‬ ‫‬בחג הפסח תש״פ‪ ,‬זכינו בעזהשי״ת להוציא לאור הגדה של פסח ‪ -‬פניני ילקוט הגרשוני‪ ,‬וכן יצא לאור על ידינו בשנת‬ ‫תשפ״א ספר זמירות לשבת קודש ‪ -‬פניני ילקוט הגרשוני (בנדבתו של גיסי היקר והח’ מו”ה זלמן לייב בלויא הי”ו)‪.‬‬ ‫כמו”כ זכינו במשך שנתיים האחרונות להוציא קונטריסים מתורת רבינו לרגל המועדים הבאים לקראתינו לשלום‪,‬‬ ‫ובנדבת לבם של נדיבים מבינים יכולתי להפיץ כל פעם מאות עותקים בבתי מדרשות כהכנה לקראת המועדים להנות‬ ‫בהם בני אדם‪ .‬יה״ר שזכות הפצת תורת הגאון זצ״ל תעמוד בעדם להתברך בכל מילי דמיטב‪.‬‬ ‫ובעזהשי”ת בחודש תמוז תשפ״ג זכינו להוציא לאור הספר הנפלא פניני ילקוט הגרשוני (‪ 624‬עמודים) הכולל פניני‬ ‫השבת ‪/‬פניני האבות (על ענייני שבת קודש ועל כל פרקי אבות) עם ברכת הנפש על ברכי נפשי וט״ו שיר המעלות‬ ‫(שרבינו חיברו בשעתו בלשון אידיש ועכשיו תורגם מחדש על ידינו באידיש המדוברת בדורינו)‪ ,‬פנינים נבחרים (ערכים וענינים‬ ‫בשמעתתא בהלכה ובמנהג)‪ ,‬ועם פנינים לעת מצוא (חומר לדרוש למאורעות במעגל החיים)‪.‬‬ ‫החלקים הבאים על התורה‪ ,‬על המועדים ועוד עומדים עכשיו בשלבי עריכה סופיים‪( ,‬וישתרעו על קרוב לכ‪2100-‬‬ ‫עמודים עם מפתחות מפורטות כעצת כמה גדולי דורינו שליט״א)‪ ,‬ומצפים להכניסם לדפוס משך הקיץ‪ ,‬ושיצאו לאור‬ ‫לקראת הימים טובים תשפ״ז‪.‬‬ ‫כאשר הילקוט הגרשוני הי׳ מיושבים ראשונה במלכות‪-‬מאן מלכי רבנן‪ ,‬דרשנים‪ ,‬ואוהבי דרוש ואגדה‪,‬‬ ‫(יחד עם פלפולים נאים) הי׳ מן הראוי לכבודו להשתתף בנדבת לבו הטוב באופן חשוב בדבר נשגב זה ‪ -‬ולמצוה רבה‬ ‫ולזכות הרבים תחשב‪.‬‬ ‫המחכה לתשובתו‪,‬‬ ‫חיים יוסף בערנאטה‬ ‫ליתר פרטים‪ :‬חיים יוסף בערנאטה | ‪pnineiyalkuthagershuni@gmail.com | 347.224.1477‬‬ ‫גפק‬ ‫םיבצנ תשרפ | פניני ילקוט הגרשוני‬ ‫ואף שבתוספות ר׳ עקיבא איגר שם הניחו בצריך‬ ‫אלא יש לומר בפשוט לפי מה שכתב הר"ן (בחידושיו‬ ‫עיון‪ ,‬כבר יישב דבריו בספר תפארת ירושלים שם‪,‬‬ ‫לחולין [קכ ב] ד"ה ומינה) שאין חיוב בכורים רק בז'‬ ‫מעתה יפה קבלו עליהם להביא מרצונם הטוב בכורי‬ ‫מינים‪ ,‬מכל מקום אם רצה להביא משאר מינים‬ ‫כל פרי עץזמר ‪.‬‬ ‫מביא‪ ,‬ודייק לה ממתניתין דבכורים (פרק ג משנה ט)‬ ‫פרשת נצבים‬ ‫עיין מה שכתב בזה בספר ערבי נחל להגאון בעל‬ ‫ראשיכם שבטיכם (דברים כט‪ ,‬ט)‬ ‫לבושי שרד ז"ל דברים חריפים ושנונים‪ .‬וקיצור‬ ‫דבריו‪:‬‬ ‫אם הדור צדיקים‪ ,‬גורמים למנהיג שיעלה‬ ‫במעלות ויזכה למדרגה רמה‬ ‫[כיון] שהוא יסמוך על הדין‪( ,‬סנהדרין יז‪ ‬א) שבית דין‬ ‫שראו כולן לחובה פוטרין אותו‪ ,‬לכך יתברך בלבבו‬ ‫פירוש רש"י ‪ -‬ראשיכם לשבטיכם‪ ,‬כתב בספר עולת‬ ‫לאמר שלום יהיה לי וגו' אמנם והבדילו ה' לרעה מכל‬ ‫חודש להגאון ר׳ אלעזר פלעקלסחמר  ז"ל‪ ,‬כלומר‬ ‫שבטי ישראל כלומר שלא יהיה לו דין ישראל רק‬ ‫ראשיכם לפי שבטיכם כמאן דאמר (ערכין יז‪ ‬א) פרנס‬ ‫דין בן נח‪ ,‬ובבן נח לא שייך דין הנ"ל דבית דין שראו‬ ‫לפי הדורטמר ‪ ,‬אם הדור צדיקים‪ ,‬גורמים למנהיג‬ ‫כולן לחובה פוטרין אותו עיין שם באריכות ותמצא‬ ‫שיעלה במעלות ויזכה למדרגה רמה‪ ,‬ועיין במסכת‬ ‫נחת‪ ,‬ועל פי דרכו אמרתי עוד דהקדוש ב"ה יתן לו‬ ‫סופרים (פרק יח הלכה ו) ביום שהושיבו את ר' אלעזר‬ ‫דין בן נח לענין דמחשבה רעה גם כן מצטרף למעשה‬ ‫בן עזריה בראש‪ ,‬פתח ואמר להם היום נצבים אתם‬ ‫(קידושין מ א) והמשכיל יבין‪.‬‬ ‫כולכם‪ ,‬כלומר שאמר להם ענין זה‪ ,‬ראשיכם לפי‬ ‫שבטיכם‪ ,‬שאם הדור ייטיבו מעשיהם אז יהיה הוא‬ ‫יאמר בלבבו שהקב״ה יעלים ממנו כל המכות בין מה‬ ‫שכתוב בין מה שלא כתוב‪ ,‬ועל כן לא יפחד מלחטוא‬ ‫פרנס טוב‪.‬‬ ‫‪spacer‬‬ ‫ובספר אהבת יונתן (בהפטורה ליום ב' דפסח) פירש על‬ ‫פי הזוהר הק׳ בפסוק (דברים כח סא) גם כל חלי וכל‬ ‫והתברך בלבבו לאמר שלום יהיה לי‬ ‫מכה אשר לא כתוב בספר יעלם ה' עליך עד השמדך‪,‬‬ ‫כי בשרירות לבי אלך (דברים כט‪ ,‬יח)‬ ‫כי יעלם עליך אינו לשון עלייה רק לשון העלמה‬ ‫שיעלים אותם מהם ולא יביאם עליהם עד השמדם‪.‬‬ ‫אל יסמוך אדם שאם כולם יחייבוהו‬ ‫בבית דין אז יצא זכאי בדין‬ ‫והנה לפי זה יש להסתפק אם קאי זה גם כן על כל‬ ‫האלות האלה הכתובות או לא קאי רק על מכה אשר‬ ‫והיה בשמעו את דברי האלה הזאת‪ ,‬והתברך בלבבו‬ ‫לא כתובה מה שאין כן בכתובה‪ ,‬וזהו פירוש המשך‬ ‫לאמר שלום יהיה לי כי בשרירות לבי אלך וכו׳ לא‬ ‫הפסוקים הנ"ל והתברך בלבבו לאמר שלום יהיה‬ ‫יאבה ה׳ סלוח לו וכו׳‪.‬‬ ‫מאורות הילקוט‬ ‫זמר‪ .‬והעיר רבינו‪ :‬אלא דבאמת לא זכיתי להבין דברי הר"ן האיך יוכל להביא משאר מינים בתורת בכורים אחרי דלא חל עליהם קדושת‬ ‫בכורים כמבואר בירושלמי הנ"ל?‬ ‫חמר‪ .‬תלמידו המובהק של הגאון בעל נודע ביהודה זצ״ל ומחברי בית דינו‪ ,‬בעל שו״ת תשובה מאהבה‪ .‬נלב״ע תקפ״ו‪.‬‬ ‫טמר‪( .‬תהלים כד‪ ,‬ו) זה דור דורשיו מבקשי פניך יעקב סלה פליגי בה רבי יהודה נשיאה ורבנן חד אמר דור לפי פרנס וחד אמר פרנס לפי דורו‪.‬‬ ‫פניני ילקוט הגרשוני | פניני התורה‬ ‫דפק‬ ‫לי‪ ,‬כי ילמוד דקאי אף על האלות הכתובות שיעלים‬ ‫והיה כי יבאו עליך כל הדברים‬ ‫מלהביא עליהם‪ ,‬לזה אמר ורבצה בו כל האלה‬ ‫האלה הברכה והקללה (דברים ל‪ ,‬א)‬ ‫הכתובה בספר הזה‪ ,‬הכתובה דייקא‪ ,‬כי לא קאי על‬ ‫מתחלה תבוא הברכה ואחר כך הקללה‪,‬‬ ‫הכתובה בספר רק על מכה אשר לא כתובה‪ ,‬לכן‬ ‫ונפילה כזו מרגיש האדם ביותר ושב‬ ‫ורבצה בו‪ ,‬ודפח"חנר ‪.‬‬ ‫(תנ״ך ‪ -‬נצבים ‪ -‬והיה בשמעו)‬ ‫פירש בעל העקידה ז"ל דמתחלה תבוא הברכה‬ ‫בנר ‬ ‫‪spacer‬‬ ‫ואחר כך הקללה‪ ,‬ונפילה כזו מרגיש האדם ביותר‬ ‫ועל ידי כן והשבות אל לבבך‪ ,‬לאפוקי אם היה להם‬ ‫הנסתרות לה' אלהינו והנגלת לנו‬ ‫ולבנינו עד עולם (דברים כט‪ ,‬כח)‬ ‫תמיד קללה ח"ו לא היו מתפעלים כלל ממנה (גיטין‬ ‫נו ב) דכיון דדש דשגנר ‪ ,‬ואני פירשתי בזה מאמר‬ ‫יתבונן בחלק הנגלה ויראה שאינו בקי בו‪,‬‬ ‫חז"ל המובא ברש"י פרשת בראשית‪ ,‬ולא עוד אלא‬ ‫וידון מזה ק״ו דאין לו ללמוד הנסתר‬ ‫שהקדים מדת הרחמים למדת הדין כלומר על ידי‬ ‫[בחגיגה (יג א)] במופלא ממך אל תדרוש ובמכוסה‬ ‫שיתן תחלה ברכה ורחמים ואחר כך דין יתפעלו יותר‬ ‫ממך אל תחקור במה שהורשת התבונן אין לך עסק‬ ‫וישובו בתשובהדנר  ודו"ק‪.‬‬ ‫בנסתרות – ובילקוט הגרשוני לאורח חיים (סימן קנ"ה)‬ ‫‪spacer‬‬ ‫הבאתי פירוש על זה בשם ספר קטן הנקרא כנסת‬ ‫‪spacer‬‬ ‫‪spacer‬‬ ‫הגדולהאנר ‪ ,‬כלומר שיסתכל ויתבונן במה שהורשה‬ ‫לו ללמוד והיינו חלק הנגלה‪ ,‬ויראה שאיננו בקי בו‪,‬‬ ‫והשבות אל לבבך בכל הגוים אשר‬ ‫ומזה יבין אם בחלק שהורשה לו עלתה לו כך‪ ,‬בחלק‬ ‫הדיחך ה' אלהיך שמה (דברים ל‪ ,‬א)‬ ‫הנסתר שלא הורשה לו על אחת כמה וכמה‪ ,‬וזה‬ ‫שאמרו במה שהורשית התבונן‪ ,‬ומזה תבין כי אין‬ ‫בכל מקום אשר הדיחך – ה' אלקיך שמה‬ ‫לך עסק בנסתרות‪ ,‬ודפח"ח‪( ,‬וידידי החכם מהו' יונתן כ"ץ‬ ‫פירשתי על דרך מאמר חז"ל (מגילה כט) בכל‬ ‫שטראססער נ"י מבודאפעסט אמר לי ששמע זאת בילדותו‬ ‫מקום שגלו ישראל שכינה עמהם‪ ,‬כלומר [דבר]‬ ‫בשם הגאון ר' ברוך פרענקיל זצ"ל)‪ ,‬ועיין בשו"ת חוות‬ ‫זה ָָה ֵֵשב אל לבבך כי בכל מקום ובכל הגוים אשר‬ ‫יאיר (סימן ר"ט) אם יש לקרב או לרחק לימוד הקבלה‬ ‫הדיחך – ה' אלקיך שמה – לשמרך בכל דרכיך‪.‬‬ ‫עיי"ש‪ ,‬ועיין במהרש"א ז"ל לכאן (בד"ה א"ל לא קשאי‬ ‫(הגאון בעל שו"ת ריב"א‪ ‬ז"להנר  ונר )‪.‬‬ ‫וכו') ‪ ,‬ואין להאריך‪.‬‬ ‫‪spacer‬‬ ‫מאורות הילקוט‬ ‫נר‪ .‬ובפנינים יקרים הביא דבר זה בשם דרוש שמואל ועיין שם בהגהות רב פנינים למהדורה חדשה‪-‬תשפ״א‪.‬‬ ‫אנר‪ .‬קונטרס כנסת הגדולה ודברי חכמים ‪ -‬בו נאספו מכתבי החכמים להצדיק בעל דברי חיים מצאנז זצ״ל במחלוקת צאנז ‪ -‬רוז׳ין ‪ .‬י״ל‬ ‫פעם אחת לעמבערג תרכ״ט‪.‬‬ ‫בנר‪ .‬רבי יצחק ערמאה זצ״ל‪ ,‬מחכמי ספרד בדור הגירוש‪ .‬חיבר ספר עקידת יצחק על התורה‪ ,‬מספרי המחשבה ומחקר המפורסמים‪.‬‬ ‫נלב״ע רנ״ד‪.‬‬ ‫גנר‪ .‬רש״י‪ :‬משהרגיל היתוש ולמד בקול הקורנס הכיר בו ולא הניח ניקורו‪.‬‬ ‫דנר‪ .‬אולי כוונתו לרש״י (א א) שבתחילה עלה במחשבה לברואתו במידת הדין; ראה שאין העולם מתקיים‪ ,‬הקדים מידת רחמים ושיתפה‬ ‫למידת הדין‪.‬‬ ‫הנר‪ .‬הג״ר יואל בן אליעזר אונגאר זצ״ל אב״ד פאקש בעל שו״ת ריב״א‪ ,‬נלב״ע תרמ״ו‪.‬‬ ‫ונר‪ .‬ידידנו הרה״ח ר׳ דוד יהודה שפארן הי״ו העיר לי למה שהביא מר זקנו בעל ילקוט אליעזר מפאקש זצ״ל בספרו דמשק אליעזר בחלק‬ ‫חזון ישעי׳ בשם חותנו [בעל שו״ת ריב״א] עד״ז‪ ,‬וז״ל‪ :‬חותני מורי הגאון נ״י פי׳ כי אמרו חז״ל בכל מקום שגלו שכינה עמהם כביכול עמם‬ ‫אנכי בצרה‪ ,‬וניכר בגלות שהשי״ת עמנו‪ ,‬כי איך אפשר שיהי׳ קיום שה אחת בין [שבעים זאבים] וכו׳‪ .‬ואמר והשבות אל לבבך ‪ -‬זאת תשוב‬ ‫אל לבך‪ ,‬בכל הגוים אשר הדיחך ‪ -‬גם ה׳ שמה‪ .‬עכל״ק‪.‬‬ ‫הפק‬ ‫םיבצנ תשרפ | פניני ילקוט הגרשוני‬ ‫ועל פי זה פירשתי בדרוש אחד מאמר הכתוב (דברים‬ ‫ומל ה' אלהיך את לבבך ואת לבב‬ ‫ל ו ) ומל ה׳ אלהיך את לבבך וגו׳ לאהבה את ה׳‬ ‫זרעך לאהבה את ה' אלהיך‪...‬‬ ‫אלהיך וגו׳ למען חייך‪ .‬דעון חילול השם אינו מתכפר‬ ‫למען חייך (דברים ל‪ ,‬ו)‬ ‫עד שימות (יומא פו א)‪ .‬ואם התלמיד חכם אינו זהיר‬ ‫ומדקדק הרבה בכל עניני התורה ועבודת ה׳ כבר יש‬ ‫החיד״א‪ :‬השב מאהבה אינו צריך לד׳ חילוקי‬ ‫בידו חילול ה׳ כמבואר גם כן בגמרא הנ״ל‪ ,‬לפי שבני‬ ‫כפרה רק מתכפר הכל בתשובה לבד‬ ‫אדם למידין הימנו לזלזל בתורה ועבודה‪ .‬ומי יאמר‬ ‫והנה עוד ראיתי בספר בני יששכרזנר מאמר הנ"ל‬ ‫זכיתי לבי טהרתי מעון חילול ה׳ החמור מאוד עד‬ ‫(אות ל"ט) בשם הרב החיד"א ז"ל ד' חלוקי כפרה אינם‬ ‫שאינו מתכפר כי אם במיתה‪.‬‬ ‫רק להשב מיראה‪ ,‬אבל השב מאהבה אינו צריך לד׳‬ ‫על כן התרופה לזה לשוב בתשובה מאהבה‪ ,‬וזה‬ ‫חילוקי כפרה רק מתכפר הכל בתשובה לבד‪ ,‬כתב כן‬ ‫מועיל אפילו בחמורה שבחמורות ויוכל לחיות‪.‬‬ ‫בשם ״גדולי קדמונים״ ולא נודע לי מקומו איה וכו׳‬ ‫עיין שם‪.‬‬ ‫וזה שכתוב‪ ,‬ומל ה׳ אלהיך את לבבך וגו׳‪ ,‬לאהבה‬ ‫את ה׳ אלהיך וגו׳‪ ,‬היינו שיתן בלבך לשוב בתשובה‬ ‫והנה נעלם מעינו הבדולח שכן כתב כאן ברי״ף‬ ‫חנר ‬ ‫מאהבה‪ ,‬ולמה יעשה כן? לזה אמר למען חייך‪ ,‬כלומר‬ ‫שעל העין יעקב‪ ,‬וכן נעלמו דברי הרי״ף מהגאון‬ ‫שתוכל לחיות ולא תצטרך למות בשביל עון חילול‬ ‫בעל מנחת חינוך שכתב בסוף מצוה שס״ד‪ ,‬וז״ל‪ :‬גם‬ ‫השם ר״לטנר ‪.‬‬ ‫נראה לי הא דתשובה לחוד אין מועיל בחמורה‪ ,‬היינו‬ ‫(אגדות הש״ס ‪ -‬מסכת יומא ‪ -‬דף פו א)‬ ‫תשובה מיראה דאין זה תשובה גמורה‪ ,‬אבל תשובה‬ ‫מאהבה דזדונות נעשו לו כזכויות אם כן אפילו על‬ ‫כי קרוב אליך הדבר מאוד (דברים ל‪ ,‬יד)‬ ‫החמורות מועיל כיון דנעשין כזכויות‪ ,‬אם כן למפרע‬ ‫הוי מצוה‪ ,‬עיין שם‪ ,‬ולא זכר שר דברי הרי״ף‪ ‬ז״ל‪.‬‬ ‫הטעם דתשובה מועילה‬ ‫ולפי זה מיושב גם כן קושיא הנ״ל ממשנה דקידושין‪,‬‬ ‫בספרי הדרוש כתבו דלכך מקבל הקב”ה את האדם‬ ‫דהא יש לומר דחיישינן שמא הרהר תשובה מאהבה‬ ‫בתשובה‪ ,‬אע”ג [דקיימא לן] דנראה ונדחה אינו‬ ‫בלבו וממילא מתכפר גם בעבר על החמורות ודו״ק‪.‬‬ ‫חוזרסר ‪ -‬משום דבעלי חיים אינן נידחיןאסר  ‪.‬‬ ‫‪spacer‬‬ ‫‪spacer‬‬ ‫עוד תירצו דהא בידו תמיד לעשות תשובה וכל‬ ‫גם בעון חילל ה׳‪ ,‬אם שב מאהבה‪,‬‬ ‫שבידו לא הוי דיחוי (מנחות נט ב) וע”ז מרמז הפסוק‬ ‫התשובה לבדה מכפרת בלא מיתה‬ ‫בפרשת נצבים “כי המצוה הזאת אשר אנכי מצוך‬ ‫והנה לפי דברי החיד״א ועוד גדולים הנ״ל יש לומר גם‬ ‫היום לא נפלאת היא [ממך] ולא רחוקה היא” וגו’ כי‬ ‫בעבר על חילול השם שהוא בכלל חלוקי כפרה כמו‬ ‫קרוב אליך הדבר מאוד וגו’ ‪ -‬ואם כן הוי בידך לעשות‬ ‫שכתב המהרש״א ז״ל‪ ,‬אם שב מאהבה‪ ,‬התשובה‬ ‫תשובה‪ ,‬וכל שבידו לא הוי דיחוי‪.‬‬ ‫לבדה מכפרת בלא מיתה‪.‬‬ ‫מאורות הילקוט‬ ‫זנר‪ .‬להרה״ק רבי צבי אלימלך מדינוב זצ״ל‪ .‬מגדולי החסידות המפורסמים‪ ,‬תלמיד מובהק של הרה״ק ר׳ מ״מ מרימנוב והחוזה מלובלין‪.‬‬ ‫היה גם תלמידם של ה"אוהב ישראל" מאפטא והמגיד מקאזניץ‪ .‬חיבר עשרות ספרים‪ .‬נלב״ע תר״א‪.‬‬ ‫חנר‪ .‬לרבי יאשיהו פינטו זצ״ל‪ ,‬מכונה הריא״ף‪ .‬היה מהאחרונים שנסמכו בחידוש הסמיכה ע״י מהר״י בירב זצ״ל‪ .‬נלב״ע בדמשק שנת ת״ח‪.‬‬ ‫טנר‪ .‬ועיין עוד מה הבאנו בזה מדברי רבינו בפניני המועדים ‪ -‬ימים נוראים במדור השיבנו ה׳ אליך ונשובה‪.‬‬ ‫סר‪ .‬דבר שהיה ראוי למצותו ואח״כ נדחה מלהיות ראוי שוב אי אפשר שיהא ראוי עוד ‪ -‬וא״כ לפי זה אדם שהיה כשר ונדחה ע״י חטא‬ ‫שוב לא יועיל לו לשוב‪.‬‬ ‫אסר‪ .‬רש״י (יומא ס״ד א) ‪ -‬אם אירעה להם שעת פסול עדיין יכולין להתקן כשיזדווג לו אחר ולא אמרי' הואיל ונדחה ידחה אלא בשחוטין‬ ‫כגון מת המשתלח ישפך הדם‪ ,‬ע״כ ‪ -‬ועל כן אדם כל זמן שהוא חי יכול לשוב‪.‬‬ ‫פניני ילקוט הגרשוני | פניני התורה‬ ‫ופק‬ ‫ומה נעים לפרש בזה סמיכות הקרא ראה נתתי לפניך‬ ‫ראה נתתי לפניך את החיים ואת הטוב‬ ‫היום את החיים דהכתוב כולל פה אלו השני טעמים‬ ‫ואת המות ואת הרע (דברים ל‪ ,‬טו)‬ ‫דמועיל תשובה ולא הוי דיחוי‪ .‬חדא ‪ -‬כי קרוב אליך‬ ‫אם יבחור ויעסוק בתורה לא יהא‬ ‫הדבר מאוד‪ ,‬וכל שבידו לא הוי דיחוי‪ ,‬ועוד ‪ -‬ראה‬ ‫צריך להזכרת יום המיתה‬ ‫נתתי לפניך היום את החיים‪ ,‬וכל זמן שאתה חי לא‬ ‫שייך דיחוי ‪ -‬דבעלי חיים אינן נידחין ‪ -‬וברוך ה’ החונן‬ ‫הזכרת יום המיתה הוא אחד משלשה דברים‬ ‫לאדם דעת שחנני בפירוש הזה‪.‬‬ ‫שיכולים בהם לנצח היצר הרע כדאיתא בפרק קמא‬ ‫(אות ב’ ‪ -‬בע”ח אינן נדחין)‬ ‫דברכות (ה א)‪[ ,‬והם] קריאת שמע‪ ,‬תורה‪ ,‬ויזכיר לו יום‬ ‫‪spacer‬‬ ‫המיתהבסר ‪ ,‬וידוע מה שפירש הפלאה ז"ל בפסוק ראה‬ ‫אנכי נותן לפניך היום את החיים ואת הטוב ואת המות‬ ‫לא בשמים הוא לאמר מי יעלה‬ ‫ואת הרע ובחרת בחיים‪ ,‬רוצה לומר‪ ,‬שני דרכים‬ ‫לנו השמימה וכו׳ (דברים ל‪ ,‬יב)‬ ‫אנכי נותן לפניך לנצח על ידם היצר הרע‪ ,‬את החיים‬ ‫התורה לא תמצא אצל הלומדים לעשות‬ ‫דתורה נקראת חיים כמו שאמרו באבות דר' נתן‬ ‫עטרה להתגדל בה‪ ,‬או אצל אלו שעושים‬ ‫(פרק לד)‪ ,‬ואת המות על ידי זכרון יום המיתה‪ ,‬ובחרת‬ ‫מסחר בלימודם לעשות ממנו פרנסה‬ ‫בחיים לנצחו על ידי תורה כמו שאמרו (קידושין ל ב)‬ ‫לא בשמים היא ‪ -‬לא תמצא בגסי הרוח (שמגביהין‬ ‫אם פגע בך מנוול זה משכהו לבית המדרש‪.‬‬ ‫עצמם עד לשמים) ולא מעבר לים היא ‪ -‬לא תמצא‬ ‫וכמה מעלות טובות למקום עלינו שנתן לנו התורה‪,‬‬ ‫בסחרנים ולא בתגרים‪.‬‬ ‫דלולי התורה היה לנו צורך להזכיר תמיד יום המיתה‬ ‫פירש בפתיחה שם משמואל לתשובות כתב סופר‬ ‫להנצל מעריות שכל באי עולם מצווין עליה ומי‬ ‫(חלק אורח חיים)‪ .‬לא בגסי הרוח המה האנשים‬ ‫שזוכר תמיד יום מותו חייו אינם חיים‪ ,‬ועל זה אנו‬ ‫הלומדים תורה רק לעשות עטרה להתגדל בה‪ ,‬וזה‬ ‫מברכין אשר נתן לנו תורת אמת‪ ,‬ונוכל לנצח בזה‬ ‫תכליתם המבוקש ממנה ומגביהם עד לשמים‪ ,‬כמו‬ ‫היצר הרע ולבטל רוח זנות וחמדה רעה‪ ,‬ועל ידי כן‬ ‫שהשמים עליון על כל‪ ,‬כן רוצים גם הם להיות לשם‬ ‫וחיי עולם נטע בתוכינו‪ ,‬שנוכל לחיות לעולם ולא‬ ‫ולתפארת עליון על בני אדם‪ ,‬ואמרו ז"ל (תענית ז‪ ‬א)‬ ‫נצטרך להעביר המות נגד עינינו‪ ,‬ובדרושים הארכתי‬ ‫למה נמשלה תורה למים מה מים יורדין ממקום‬ ‫עוד ולא עת האסף פה‪.‬‬ ‫גבוה למקום נמוך כך דברי תורה אינן מתקיימין אלא‬ ‫(אותיות ‪ -‬חלק ב ‪ -‬אות מ ‪ -‬מיתה )‬ ‫בענוים ושפלי רוח‪[ ,‬ומה שאמרו] ולא בסחרנים ולא‬ ‫בתגרים‪ ,‬היינו אלו שעושים מסחר בלימודם‪ ,‬ולימוד‬ ‫ובחרת בחיים למען תחיה‬ ‫התורה אינה תכלית העצמיי רק סיבה להמסובב‪,‬‬ ‫אתה וזרעך (דברים ל‪ ,‬יט)‬ ‫לעשות ממנו פרנסה קרדום לחפר בה מחליף תורתו‬ ‫בממונו כסוחר ותגר ועל דרך זה אם יתמידו בלימודם‬ ‫אף שהשלמת עצמך כבר‪ ,‬מ״מ צריך אתה לחיות‬ ‫כדי לגדל הבנים על ברכי התורה ויראה ואהבת ה'‬ ‫לא תתקיים התורה בידם‪ ,‬עיין שם‪.‬‬ ‫(אגדות הש״ס ‪ -‬עירובין נה א)‬ ‫וכבר קדמו בספר‬ ‫עיין בליקוטי חבר [בן חיים]‬ ‫גסר ‬ ‫מאורות הילקוט‬ ‫בסר‪ .‬א"ר לוי בר חמא אמר ר"ש בן לקיש‪ ,‬לעולם ירגיז אדם יצר טוב על יצר הרע שנא' (תהלים ד‪ ,‬ה) רגזו ואל תחטאו‪ .‬אם נצחו מוטב‬ ‫ואם לאו יעסוק בתורה שנאמר אמרו בלבבכם‪ ,‬אם נצחו מוטב ואם לאו יקרא קריאת שמע שנאמר על משכבכם‪ ,‬אם נצחו מוטב ואם לאו‬ ‫יזכור לו יום המיתה שנאמר ודומו סלה‪.‬‬ ‫גסר‪ .‬להג״ר חזקי׳ פייבל פלויט זצ״ל אב״ד שוראן מגדולי תלמידי החתם סופר‪.‬‬ ‫זפק‬ ‫םיבצנ תשרפ | פניני ילקוט הגרשוני‬ ‫ובזה אני מפרש הפסוק בפרשת נח (בראשית ט ו)‬ ‫אוהל יעקבדסר  שכתבו כמה פירושים יקרים בזה‪.‬‬ ‫שופך דם האדם באדם דמו ישפך כי בצלם אלקים‬ ‫וי"ל עוד ובחרת בחיים‪ ,‬הגם שכתב הרמב"ם ‪ -‬אשרי‬ ‫עשה את האדם‪.‬‬ ‫מי שחתמו ימיו מהרההסר ‪ ,‬מכל מקום תשתדל לחיות‬ ‫פירושו‪ :‬אל תטעה לומר דשופך דמים הוא‬ ‫למען תחיה אתה וזרעך לאהבה את ה' אלקיך‪ ,‬וצריך‬ ‫עושה בגזירת המקום‪ ,‬כי היה מוכרח לעשות כן‬ ‫לך החיים כדי לגדל הבנים על ברכי התורה ויראה‬ ‫בידיעתו יתברך‪.‬‬ ‫ואהבת ה'‪.‬‬ ‫לזה אמר שופך דם האדם וכו’ דמו ישפך‪ ,‬כי בצלם‬ ‫(ועיין בתשובות חתם סופר יו"ד בהקדמה אריכות בבחינה זווסר )‪.‬‬ ‫אלקים‪ ,‬דהיינו שיפעל בבחירה כמו האל יתברך עשה‬ ‫את האדם‪ ,‬וכל מעשיו הם ביד עצמו‪ ,‬וכמו שכתבתי‬ ‫ובחרת בחיים (דברים ל‪ ,‬יט)‬ ‫לעיל בשם הספורנו שעל זה אמר נעשה אדם בצלמנו‬ ‫כדמותנו‪.‬‬ ‫בחירת השי”ת ובחירת אדם‬ ‫(אותיות ‪ -‬אות ב ‪ -‬בחירה)‬ ‫הבחירה הוא קרן האדם והודו‪ ,‬כתרו ונזרו‪ ,‬ועל ידה‬ ‫האומה הישראלית בכללה אין לה בחירה‬ ‫והיא מוכרחת לשמור הברית‬ ‫נתעלה ביתר שאת מכל צבא מעלה רבבות אלפי‬ ‫שנאןזסר שהם אסורים בזיקי ההכרח לעשות רצון‬ ‫[עיין מה שהבאנו לעיל בפניני התורה פרשת עקב‬ ‫מלכו של עולם‪.‬‬ ‫בפסוק והיה עקב תשמעון]‬ ‫אבל האדם הוא חפשי בבחירתו ככל אשר יחפוץ‬ ‫ענין זה מפורש במפורשים קדמונים ואחרונים‬ ‫יעשה אם טוב אם רע‪ ,‬ועל זה אמר ד’ בראשית ברוא‬ ‫דבחירה חפשיית שיש לאדם הוא דוקא לכל אדם‬ ‫אדם על הארץ‪ :‬נעשה אדם בצלמנו כדמותנו (בראשית‬ ‫פרטי אבל האומה הישראלית בכללה אין לה בחירה‬ ‫א‪ ,‬כו)‪.‬‬ ‫והיא מוכרחת לשמור הברית אשר כרת ה' עמנו‬ ‫בחורב כענין שנאמר ביחזקאל (יחזקאל כ לג) חי אני‬ ‫וכתב בספורנו כי האדם דומה בקצת לאל יתברך‬ ‫נאום ה' אם לא ביד חזקה ובחימה שפוכה אמלוך‬ ‫הפועל בבחירה‪ .‬אמנם בחירת האל יתברך היא‬ ‫עליכם‪ ,‬והסוף יהיה שישראל יעשו תשובה ויבואו‬ ‫לעולם לטוב‪ ,‬ולא כן הבחירה האנושית‪ .‬על כן‪,‬‬ ‫לחסות תחת כנפי השכינה‪ ,‬ואם לא יתעוררו מעצמם‬ ‫הבחירה האלקית על אופן נכבד מאד יותר מן‬ ‫אזי הקדוש ב"ה מעמיד עליהם מלך קשה כהמן‬ ‫הבחירה האנושית‪.‬‬ ‫ומחזירן למוטב כמאמר חז"ל בפרק חלק (סנהדרין‬ ‫ולכן אמר [נעשה אדם בצלמנו] כדמותנו [פירוש]‬ ‫צז‪ ‬ב)‪.‬‬ ‫כמו דמותנו‪ ,‬לא כדמותנו האמיתי עיי”ש‪....‬‬ ‫‪...‬נחזור לענינינו שכנסת ישראל בכללה אין לה‬ ‫‪...‬יוצא לנו מזה דאף שהקב”ה יודע כל מעשה בני‬ ‫בחירה‪ ,‬ויפה כתב בתל תלפיות (חלק ב אות טז) שלכך‬ ‫אדם‪ ,‬מ”מ בחירתם נשאר חפשי‪.‬‬ ‫נאמר כמה פעמים בתורה (שמות יב יז‪ ,‬יב מא) יצאו‬ ‫מאורות הילקוט‬ ‫דסר‪ .‬להמגיד מדובנא זצ״ל‪.‬‬ ‫הסר‪ .‬פתגם ידוע מיוחס להרמב״ם אבל לא ידוע בבירור מקום מוצאו‪ .‬והחתם סופר בחי' למס' גיטין (נה‪ :‬ד"ה לא היה סקריקון) כתב בזה"ל‪:‬‬ ‫אך ידוע מ"ש רמב"ם באגרותיו כי לכל אדם ניתן מדה ופלס מה יתקן בעולמו וכשגמר תיקונו יפטר לעולם הבא ואשרי מי שחתם ימיו‬ ‫מהרה‪ ,‬אלו דבריו שם‪.‬‬ ‫וסר‪ .‬הערת הרה״ג ר׳ יעקב יהושע בוים שליט״א עורך הגליון הנפלא נחלת יעקב יהושע‪ :‬דבר זה איתא ב'תורת משה' להגה"ק ה'חתם סופר'‪.‬‬ ‫וראה עוד שם בפרשת תבוא על הפסוק 'והותירך ה' לטובה בפרי בטנך' שפירש על דרך זה 'והותירך ה'' שיתן לך ה' מותרות חיים‪' ,‬לטובה‬ ‫בפרי בטנך' כדי שתוכל לפעול עליהם‪ ,‬עכת״ד‪.‬‬ ‫זסר‪ .‬ראה רש"י עה"פ (תהלים סח‪,‬יח) ַַא ְְל ֵֵפי ִִׁשְנְ ָָאן‪ ,‬שמפרש "שנאנים שנונים מלאכים חדים‪.‬‬ ‫פניני ילקוט הגרשוני | פניני התורה‬ ‫חפק‬ ‫מצד הטבע אין לישראל שום הצלחה בעולם והמה‬ ‫כל צבאות ה' וכתב האברבנאל שהיו חביבים לפניו‬ ‫נתונים רק תחת השגחה פרטית של הקב״ה‬ ‫כצבא מרום‪ .‬אכן לדברינו אתי שפיר ביותר כי בא‬ ‫והנה מבואר בכמה מקומות (בבא קמא ב ב‪ ,‬שבת קנו‬ ‫להורות על מונח הנ"ל כי ידוע שבצבא מרום אין‬ ‫א ועוד) שאין מזל לישראל והמה נתונים רק תחת‬ ‫שם אפשרות להרע כי כולם עושים רצון קונם בלי‬ ‫השגחה פרטית של הקדוש ב"ה כמו שנאמר (דברים‬ ‫אפשריות ההיפוך‪ ,‬ועל כי גם כלל האומה ישראלית‬ ‫לב יב) ה' בדד ינחנו‪ ,‬ועל כן כשישראל אין עושין רצונו‬ ‫רצונם מוכרח שלא לפרוק עול‪ ,‬לכן נקראו צבאות ה'‪.‬‬ ‫של מקום הם למטה מכל האומות כי כל המזלות‬ ‫וזה לדעתי גם פירוש המדרש (שמות רבה פרק‬ ‫מתנגדים לישראל‪ ,‬ומצד הטבע אין להם שום הצלחה‬ ‫טו ה) איומה כנדגלות שדימה הקב"ה את ישראל‬ ‫בעולם‪ ,‬ועל זה נאמר (בהושע יג ט) ִִשׁ ֶֶח ְְתָך ִיִ ְְשׂ ָָר ֵֵאל ִכִּ י ִבִ י‬ ‫למלאכים‪ ,‬במלאכים נאמר (ישעי' ו‪ ,‬ב) שרפים עומדים‬ ‫ְבְ ֶֶעְזְ ֶֶרָך‪ ,‬כלומר זה היא השחתה שלך ישראל כי רק בי‬ ‫ממעל לו ובישראל נאמר (דברים כט‪ ,‬ט) אתם נצבים‬ ‫עזרך נמצא‪ ,‬וכשאתה מתרחק ממני אתה נשאר קרח‬ ‫היום‪ ,‬כי כמו במלאכים נאמר שרפים עומדים ואין‬ ‫מכאן ומכאן‪.‬‬ ‫הבחירה בידם לעשות הרע ולירד מרום מדריגתם‪,‬‬ ‫ויש לפרש בזה גם מאמר הכתוב (תהלים ק) דעו כי‬ ‫כן גם בישראל נאמר אתם נצבים היום "כולכם" ר"ל‬ ‫ה׳ הוא אלהים הוא עשנו ולא אנחנו וכו׳ והקרי ולו‬ ‫כל האומה בכללה‪ ,‬לפני ה' אלקיכם‪ ,‬כי כלל האומה‬ ‫אנחנו‪ ,‬פירוש כאשר לו אנחנו אז הוא משגיח עלינו‬ ‫מוכרחת לעשות רצון ה' ולהתיצב לפניו ולא ליפול‬ ‫ואנחנו עמו וצאן מרעיתו‪ ,‬אמנם כשאין אנחנו‬ ‫ממדריגתם הרוחני לבירא עמיקתא‪.‬‬ ‫הולכים בדרכיו‪ ,‬אז לא אנחנו‪ ,‬אנחנו כלא נחשב‪,‬‬ ‫ואמר עוד שם המלאכים נקראו אש דכתיב (תהלים‬ ‫כי מן המזלות אין לנו קיום‪ ,‬כי אנחנו עמו וצאן‬ ‫קד ד) משרתיו אש לוהט וישראל כמו כן דכתיב‬ ‫מרעיתו‪ ,‬וכשאנו מורדים בהרועה מאין יבא עזרנוחסר ‪,‬‬ ‫(עובדיה א יח) והיה בית יעקב אש‪ ,‬דכמו האש לא יכול‬ ‫ובחידושי אגדה הארכתי בזה במקומות מפוזריםטסר ‪,‬‬ ‫להשתנות טבעו לפרוח למעלה עד לב השמים‪ ,‬כן‬ ‫ואיני רוצה להאריך בכאן יותר מדאי כי יראתי פן‬ ‫בית יעקב כנסת ישראל בכללה אש‪ ,‬מוכרחת לדבק‬ ‫אהיה למשא ח"ו על הקורא השונא האריכות ודרך‬ ‫רעיוניה בה' ולהסתכל כלפי מעלה ולשעבד את לבם‬ ‫קצרה הוא המובחר שבדרכים‪.‬‬ ‫לאביהם שבשמים ‪.‬‬ ‫(אותיות ‪ -‬חלק ב ‪ -‬אות י ‪ -‬ישראל )‬ ‫‪spacer‬‬ ‫‪space spacer‬‬ ‫‪r‬‬ ‫מאורות הילקוט‬ ‫חסר‪   .‬ועד״ז כתב בשפת אמת (לאלול שופטים תרל"ח) בפסוק שופטים ושוטרים כו'‪ ,‬וז״ל‪ :‬י"ל עפמ"ש מאא"ז מו"ר ז"ל רמז על שם‬ ‫חודש אלול על פי הפסוק הוא עשנו ולא אנחנו דיש קרי וכתיב לו אנחנו כו'‪ .‬ועל ב' בחינות אלו נקרא אלול [אני לדודי ודודי לי]‪ .‬כי זה תלוי‬ ‫בזה‪ .‬כפי ביטול האדם מתקרב אליו ית'‪ .‬ודפח"ח‪.‬‬ ‫טסר‪ .‬עיין בפניני תהלים ‪( -‬קאפיטל ק) שהבאנו שם פירוש זה מרבינו בביאורו על תהלים‪ .‬ועיין מה שכתב רבינו עוד בפסוק זה‪.‬‬ ‫טפק‬ ‫ךליו‪ ‬תשרפ | פניני ילקוט הגרשוני‬ ‫פרשת וילך‬ ‫המפורשים מדוע יסתיר ה' פניו מהם אחרי שיתודו‬ ‫ויאמרו הלא על כי אין אלהי בקרבי וכו' הא לכל‬ ‫ואמר ביום ההוא על כי אין אלהי‬ ‫העבירות שבתורה מהני וידוי וחרטה‪ ,‬אלא באמת‬ ‫בקרבי מצאוני הרעות האלה ואנכי‬ ‫הסתר אסתיר פני (דברים לא‪ ,‬יז)‬ ‫אין היצר הרע מסית מיד לעבוד עבודה זרה ולכפור‬ ‫בעיקר‪ ,‬אלא מתחילה מסית לשתות יין נסך‪ ,‬ואחר‬ ‫כשמכירים חטאם הקב״ה מסתיר מהם‬ ‫גער ‬ ‫כך לבעול בת אל נכר‪ ,‬ואחר כך לעבוד עבודה זרה‬ ‫החימה אף על עבירות חמורות‬ ‫(וכן איתא בשבת דף יז ע"ב גזרו על יינן משום בנותיהן‪ ,‬ועל‬ ‫בפסוק זה נשתפכו כמה דיות ונשתברו כמה‬ ‫דער ‬ ‫בנותיהן משום דבר אחר‪ ,‬פירש רש"י עבודה זרה יעויין שם)‪.‬‬ ‫קולמסים לסלק הקושיא ‪ -‬איך אחר שהתודו ועשו‬ ‫והנה הם יתודו רק על חטא דעבודה זרה אבל לא‬ ‫תשובה‪ ,‬חזר לומר ואנכי הסתר אסתיר?‬ ‫על החטאים הקודמים שהביאו אותם לידי עבירה‬ ‫והנכון מה שכתב בזה בצרור המורער כי לאחר שיעשו‬ ‫החמורה דעבודה זרה‪ ,‬ולכן יסתיר ה' פניו מהם‪ ,‬וזה‬ ‫תשובה ויאמרו הלא על כי אין אלהי בקרבי‪ ,‬לכבדו‬ ‫שנאמר ואמר ביום ההוא הלא על כי אין אלהי בקרבי‬ ‫גם בקרב לבבי לא רק בפי ובשפתי‪ ,‬על כן מצאוני‬ ‫מצאוני הרעות האלה‪ ,‬היינו שהם סוברים שאין‬ ‫הרעות האלה‪ ,‬יאמר ה׳ ‪ -‬אחר שהכירו חטאם‪ ,‬הסתר‬ ‫צריכים להתודות רק על חטא החמור דעבודה זרה‪,‬‬ ‫אסתיר פני של זעם מהם‪ ,‬על כל הרעה אשר עשה‪,‬‬ ‫ועל כן יאמר ה' ואנכי הסתר אסתיר פני ביום ההוא‬ ‫אף על פי שפנה לאלהים אחרים שהיא עון חמור‪ ,‬וזה‬ ‫על כל הרע אשר עשה מקודם‪ ,‬כי על ידי אותן הרעות‬ ‫כי פנה אל אלהים אחרים ‪ -‬כמו ילך נא ה׳ בקרבנו כי‬ ‫שעשה מתחלה‪ ,‬פנה אחר כך אל אלהים אחרים‬ ‫עם קשה עורף הוא‪( .‬עיין באבן עזרא שם וגם בפסוק והייתם‬ ‫ודו"ק‪ ,‬ע"כ דפח"ח ש"י‪.‬‬ ‫לי סגולה מכל העמים כי לי כל הארץ)אער ‪.‬‬ ‫(תנ״ך ‪ -‬נצבים ‪ -‬ואמר)‬ ‫[ועיין מה שהאריך בזה רבינו‪ ,‬הבאנו דבריו בפניני‬ ‫‪spacer‬‬ ‫המועדים ‪ -‬פורים בקטע מיחייב אדם לבסומי‬ ‫‪spacer‬‬ ‫בפוריא‪ ,‬עיין שם ותמצא נחת]‪.‬‬ ‫כשיתודו רק על חטא דע״ז אבל לא על החטאים‬ ‫(אגדות הש״ס ‪ -‬ברכות לו ב ‪ -‬במקום שבע״ת עומדים)‬ ‫הקודמים הגורמים לה‪ ,‬אז מסתיר ה' פניו מהם‬ ‫‪...‬דכבר פירש בספר ישועות יעקבבער  על התורה‬ ‫כוונת הפסוקים בפסוק [בפרשת] וילך (דברים לא יז)‬ ‫ועתה כתבו לכם את השירה הזאת‬ ‫והסתרתי פני מהם והיה לאכול וכו' ואמר ביום ההוא‬ ‫ולמדה את בני ישראל (דברים לא ‪ ,‬יט)‬ ‫הלא על כי אין אלהי בקרבי מצאוני הרעות האלה‪,‬‬ ‫טעם מצות כתיבה לכל אחד מישראל‬ ‫ואנכי הסתר אסתיר פני ביום ההוא על כל הרעה‬ ‫[הגיע לידינו ד״ת שכתב רבינו לקובץ תל תלפיות‪].‬‬ ‫אשר עשה כי פנה אל אלהים אחרים‪ ,‬וכבר הקשו‬ ‫מאורות הילקוט‬ ‫ער‪ .‬לרבי אברהם סבע זצ״ל‪ ,‬מגרושי ספרד ברח לפורטוגל‪ ,‬ומשם למרוקו ומשם לאדריאנאפל [בטורקי׳] נפטר באני׳ סמוך לוורונה באיטליא‬ ‫ושם מנו״כ‪ .‬מח״ס צרור המור על התורה בדרך דרוש וקבלה‪ ,‬אשכול הכופר על מגילות‪ ,‬צרור הכסף על הל׳ ראש השנה‪ ,‬יום כיפור‪ ,‬עבודה‬ ‫זרה' וביאור התפלה ע״ד הסוד‪ ,‬וס׳ צרור החיים על מס׳ אבות‪ .‬נלב״ע רס״ט‪.‬‬ ‫אער‪ .‬על דעת רבי מרינום אע''פ שעם קשה עורף הוא‪ ,‬וכן רפאה נפשי כי חטאתי לך ‪ -‬אע''פ שחטאתי לך‪.‬‬ ‫בער‪ .‬להג״ר יעקב משולם אורנשטיין זצ״ל‪ .‬מגדולי רבני ופוסקי גליצי׳‪ ,‬אב״ד לבוב [לעמבערג]‪ ,‬מלא מקום אביו הג״ר מרדכי זאב זצ״ל‪.‬‬ ‫חיבר ספרו המפורסם ישועות יעקב על או״ח יו״ד ואה״ע‪ ,‬ושו״ת‪ .‬נלב״ע תקצ״ט‪.‬‬ ‫גער‪ .‬עיין מה שהבאנו בפניני התורה ‪ -‬פרשת בראשית מה שכתב רבינו בפסוק ומפרי עץ הגן (בראשית ג א)‪.‬‬ ‫דער‪ .‬עיין בקטע הבא מה שפירש עוד רבינו בפסוק הנ״ל ‪.‬‬ ‫פניני ילקוט הגרשוני | פניני התורה‬ ‫צק‬ ‫שקרו וזיופו על פניו וזה טעם המצוה‪.‬‬ ‫ועתה כתבו לכם את השירה הזאת וכו' למען תהיה‬ ‫לי לעד‪.‬‬ ‫וביאור הפסוק (שם) למען תהיה לי לעד בבני ישראל‪,‬‬ ‫כשיבוא איש לזייף יעידו אחרים על זיופו‪ ,‬ולכן נקרא‬ ‫עיין (מנחות ל א) הלוקח ספר תורה מן השוק כחוטף‬ ‫שירה כי המעתיק איזה ענין אין מן ההכרח להעתיק‬ ‫מצוה מן השוק‪ ,‬כתבו ‪ -‬מעלה עליו הכתוב כאילו‬ ‫מלה במלה רק תוכן הענין די בו‪ ,‬אכן שירה הכתובה‬ ‫קבלו מהר סיני‪ ,‬אם הגיה בה אפילו אות אחת מעלה‬ ‫בחרוזים ודלתות צריך להעתיק מלה במלה למען לא‬ ‫עליו הכתוב כאילו כתבה‪.‬‬ ‫ישחית יופי השיר‬ ‫טעם מצוה זו לכל אחד מישראל‪ ,‬יש לומר‪ ,‬שאם‬ ‫ועל זה אמרו כאילו קבלו מהר סיני כי מצות עשה זו‬ ‫אדם רוצה להתחייב ולהתקשר עצמו בדבר מה לבל‬ ‫גורם שנשאר תורה הק׳ על אמתתה בלי שום שנוי‬ ‫יוכל לחזור בו‪ ,‬אז הוא כותב ככה בכתב ידו למען‬ ‫וחילוף‪ ,‬ויכול להעיד נאמנה שהיא אותו ספר תורה‬ ‫תהיה לו לעד‪ .‬וכל אדם יבוש ויכלם לעבור על דבר‬ ‫ממש שקיבלו מהר סיני‪.‬‬ ‫אשר התחייב עצמו בכתב ידו ממש‪.‬‬ ‫‪spacer‬‬ ‫ועל זה בטוב אמר הכותב ספר תורה מעלה עליו‬ ‫יש ללמוד מדת ענוה מן הקנה‬ ‫אשר בו כותבים ספר תורה‬ ‫הכתוב כאילו קבלה מהר סיני ‪ -‬רצה לומר‪ ,‬שזאת‬ ‫הכתיבה תחשב לו כאילו קבלו מהר סיני‪ ,‬כי כמו אז‬ ‫עוד יש לומר‪ ,‬דידוע מה שביארו על [המשנה] (אבות‬ ‫שהיה לבבם מלא להבת יה כמו שכתוב (דברים ה כו)‬ ‫א א) משה קיבל תורה מסיני‪ ,‬שלמד מדת ענות מהר‬ ‫מי יתן והיה לבבם זה להם [ליראה אותי] כל הימים‪,‬‬ ‫סיני שהיה נמוך‪ ,‬וידוע מה שאמרו (תענית כ א) לעולם‬ ‫כמו כן על ידי כתיבת ידו יבוא לאותו התרגשות‬ ‫יהיה אדם ״רך כקנה״ ולא קשה כארזוער ‪ .‬ומעתה‬ ‫ממש‪ ,‬ומבואר כוונת הקרא למען תהיה לי לעד‪.‬‬ ‫הכותב ספר תורה בקנה יקח מזה לקח טוב להיות‬ ‫עניו ונכה רוח‪ ,‬רך כקנה כמו שלמד משה להיות‬ ‫ובטוב אמרו (סנהדרין כא ב) אף על פי שהניחו לו‬ ‫עניו מהר סיני‪ ,‬ואמרו מעלה עליו הכתוב ר"ל שזאת‬ ‫אבותיו מצוה לכתוב משלו‪ ,‬כדי שכל אחד יתחייב‬ ‫הכתיבה תחשב לו כאילו קיבלו מהר סיני ליקח‬ ‫עצמו בכתב ידו‪.‬‬ ‫ממנה לקח זהזער ‪.‬‬ ‫(תל תלפיות ‪ -‬א ‪ -‬עמוד ‪ - 38‬מ״ב)‬ ‫‪spacer‬‬ ‫חשש העתקה וזיוף התורה‬ ‫על אופן אחר יש לומר‪ ,‬עיין רמב"ם (ריש הלכות ספר‬ ‫והיה כי תמצאן אתו רעות‬ ‫תורה) שאין לומר שירה ממש וכו'הער  ואם כן צריך‬ ‫רבות וצרות ( דברים לא‪ ,‬כא)‬ ‫ביאור מדוע נקרא התורה שירה‪ ,‬ומאמרם ז"ל ידועה‪.‬‬ ‫האם לא די להתייסר ביסורים המוכנים והעומדים‬ ‫מאז‪ ,‬עד שיבשר הכתוב עוד צרות חדשות‬ ‫אכן אנו רואים כי ספרים הישנים הטעות והזיוף‬ ‫מצויה בהם מאד‪ ,‬כי כל מעתיק וסופר משנה ומחליף‬ ‫רבי יוחנן כי הוה מטי להאי קרא בכי והיה כי תמצאן‬ ‫כרצונו‪ ,‬אכן בתורה הק׳ על ידי אשר יש ביד כל‬ ‫אותו רעות רבות וצרות ‪ -‬עבד שרבו ממציא לו רעות‬ ‫אחד מישראל העתקה נאמנה‪ ,‬לא יעיז איש לשקר‬ ‫תקנה יש לו? (חגיגה ה‪ ,‬א)‬ ‫בהעתקתו‪ ,‬כי הרבה אלפים העתקות אחרות יוכיחו‬ ‫מאורות הילקוט‬ ‫הער‪ .‬לא מצאנו לשון זה אבל עיין שם בפרק ז׳ הלכה א׳ ‪ :‬מצות עשה על כל איש ואיש מישראל לכתוב ספר תורה לעצמו שנאמר ועתה‬ ‫כתבו לכם את השירה כלומר כתבו לכם תורה שיש בה שירה ובמפרשים שם‪.‬‬ ‫וער‪ .‬הערה‪ :‬אולי יש לומר בזה מאמר חז"ל באבות (א ו) וקנה לך חבר‪ ,‬שמידת "קנה" חבר אליך‪ ,‬לפיכך זכה קנה לכתוב בו ספר תורה‪.‬‬ ‫זער‪ .‬ועיין בפניני הילקה״ג ‪ -‬פניני האבות מה שהבאנו עוד ביאורי רבינו שם ע״ז‪.‬‬ ‫אצק‬ ‫ךליו‪ ‬תשרפ | פניני ילקוט הגרשוני‬ ‫פירש המגיד מדובנאחער  ז"ל כי מלת תמצאן רומזת‬ ‫וידבר משה באזני כל קהל ישראל‬ ‫על רעות וצרות מחודשות‪ ,‬ועל כן ר׳ יוחנן כי מטי‬ ‫‪ ...‬עד תמם (דברים לא‪ ,‬ל)‬ ‫להאי קרא בכי ואמר‪ ,‬עבד שרבו ממציא לו רעות‬ ‫משה הרבה לדבר עמם בדברי תורה עד שנעשו תמימים‬ ‫כלום תקנה יש לו ? כלומר המעט ממנו להתייסר‬ ‫ביסורים המוכנים והעומדים מאז‪ ,‬עד שירמז הכתוב‬ ‫כל כך דיבר באזניהם עד שנעשו תמימים וישרים‪.‬‬ ‫עוד צרות חדשות [ועל זה ודאי יש לבכות] וק"ל‪.‬‬ ‫(הגאון רבי שלמה קלוגר בספר אמרי שפר)‪.‬‬ ‫(אגדות הש״ס ‪ -‬מסכת חגיגה ‪ -‬דף ה א)‬ ‫[כדי להבין כוונת המאמר שרמז עליו רבינו‪ ,‬הנני‬ ‫להעתיק לשון הגר״ש קלוגר בספרו הנ״ל‪ ,‬וז״ל‪ :‬אמרו‬ ‫כי ידעתי אחרי מותי כי השחת‬ ‫עד תומם אין לו הבנה‪ ,‬דפשיטא היא דלא דילג או‬ ‫תשחתון וסרתם מן הדרך אשר‬ ‫חיסר שום דבר חלילה‪.‬‬ ‫צויתי אתכם (דברים לא‪ ,‬כט)‬ ‫אך נראה [על פי] מאמר חז״ל דדברים היוצאים מן‬ ‫מתחלה תשחיתו רק לתיאבון אמנם בסוף‬ ‫הלב נכנסים אל הלב טער ‪ ,‬ולכך משה רבינו כשהוכיח‬ ‫תעשו את הרע בעיני ה' להכעיס‬ ‫את ישראל בדברי השירה הזאת‪ ,‬הוכיחם כל כך עד‬ ‫שחזרו בתשובה ונעשו הכל צדיקים‪ ,‬וזה שאמר‬ ‫מתחלה בראשית הימים תעשו זאת לתיאבון ולא‬ ‫הכתוב וידבר משה באזני כל קהל ישראל וכו׳‬ ‫להכעיס – אמנם וקראת אתכם הרעה באחרית‬ ‫עד תומם ‪ -‬עד שנעשו ישראל תמימים וצדיקים‬ ‫הימים‪ ,‬כי בסוף ובאחרית תעשו את הרע בעיני ה'‬ ‫במעשיהם‪ ,‬ודוק‪ ,‬עכ״ל‪.‬‬ ‫להכעיסו במעשה ידיכם‪ ,‬ותעשו עבירות גם להכעיס‪,‬‬ ‫כי (שבת קה) כך דרכו של יצר הרע היום אומר לו עשה‬ ‫וכעין זה איתא בליקוטי חבר בן חיים להג״ר חזקי׳‬ ‫כך [ומחר אומר לו עשה כך] וכו׳‪ ,‬ודו"ק‪( .‬הגאון מלבי"ם‬ ‫פייבל פלויט זצ״ל‪ - .‬העורך]‬ ‫(תנ״ך ‪ -‬נצבים ‪ -‬וידבר)‬ ‫בארצות השלום)‪.‬‬ ‫צורתא דשמעתתא‬ ‫תרי"ג שכתב טעם הרמב"ם בספר המצוות דנשים‬ ‫פטורים ממצות עשה דכתיבת ספר תורה משום‬ ‫ועתה כתבו לכם את השירה הזאת‬ ‫דפסולים לכתוב‪ ,‬וכל מה דאיהו לא מצי עביד גם‬ ‫ולמדה את בני ישראל (דברים לא ‪ ,‬יט)‬ ‫שליח לא מצי משוי (נזיר יב)‪ ,‬ודחה אדוני ממזוזה‬ ‫‪spacer‬‬ ‫דפסולים לכתוב ואפילו הכי נשים חייבים במזוזה‬ ‫בענין מצות כתיבת ספר תורה ‪ -‬ומצוה בו‬ ‫יותר מבשלוחו בס״ת ושאר מצוות‬ ‫והוא הדין לספר תורה‪ ,‬לענ"ד דברי המנחת חינוך‬ ‫נכונים וברורים‪.‬‬ ‫בפלפול שעבר ביני ובין מורי חמי הגאון מו"ה עמרם‬ ‫[בלום]פר שליט"א כתבתי וז"ל‪:‬‬ ‫ואקדים תחילה מה שכתב אדוני דכתיבת ספר תורה‬ ‫לא צריך שליחות כמו שכתבו תוספות גיטין (דף כב)‬ ‫ראיתי שהשיג אדוני על דברי המנחת חינוך מצוה‬ ‫מאורות הילקוט‬ ‫חער‪ .‬אהל יעקב פרשת מקץ ד"ה עוד י"ל‪.‬‬ ‫טער‪ .‬מקור מאמר זה מיוחס לבעל של"ה הקדוש בשער אותיות אות ל' בשם רבינו תם בספר הישר‪.‬‬ ‫פר‪ .‬בעל שו״ת בית שערים‪ .‬תלמיד בעל יריעות שלמה‪ ,‬הכתב סופר ועוד‪ .‬מגדולי הפוסקים ומרביצי התורה בארץ הגר‪ .‬אב״ד ור״מ‬ ‫בערעט‪-‬אויפאלו‪ .‬נלב״ע תרס״ז‪.‬‬ ‫פניני ילקוט הגרשוני | פניני התורה‬ ‫בצק‬ ‫שליחות‪ ,‬והביא ראיה מרש"י חולין (דף ט) גבי תלמיד‬ ‫דאין צריך שליחות בכתיבת הגט‪ ,‬הנה בודאי לא‬ ‫חכם צריך שילמוד ג' דברים כתב וכו' ופירש רש"י‬ ‫נעלם מעיני אדוני דגם בגט הוא מחלוקת ישנה בין‬ ‫כתב לכתוב שידע לחתום שמו וכו' ואמאי לא כתב‬ ‫הפוסקים אי צריך שליחות בכתיבת הגט‪ ,‬ויעויין‬ ‫כדי שידע לכתוב ספר תורה לעצמו ואף דיכול לכתוב‬ ‫בספר פני יהושע גיטין (דף הנ"ל) שכתב דדעת‬ ‫על ידי שליח‪ ,‬מכל מקום מצוה בו יותר מבשלוחו‬ ‫הרמב"ם כר"י דצריך שליחות בכתיבת הגט‪ ,‬וכן‬ ‫כדאיתא בקידושין מ"א‪.‬‬ ‫כתב הפרי חדש (הלכות גיטין סימן קכ"ג) וישועות יעקב‬ ‫(בסימן הנ"ל)‪ ,‬ואם כן יש לומר דגם כתיבת ספר תורה‬ ‫לענ"ד יש לדחות לפי מה שכתב בספר ישמח משה‬ ‫צריך שליחות לדעת הרמב"ם‪ ,‬ודברי מנחת חינוך‬ ‫(פרשת עקב) דדוקא בשליח בחנם אמרינן מצוה בו‬ ‫עולים כהוגן‪.‬‬ ‫[יותר מבשלוחו] וכו' ולא בשליח בשכר עיין שם‪,‬‬ ‫אם כן הכא כיון דשום אדם לא יכתוב בשליחותו של‬ ‫ואמנם זה דוקא בספר תורה דהמצוה הוא הכתיבה‪,‬‬ ‫אחר ספר תורה בחנם ולעשות מלאכה גדולה כזאת‬ ‫ואם קנה ספר תורה מן השוק לא יצא ידי חובתו‪,‬‬ ‫רק בשכר‪ ,‬לא אמרינן מצוה בו יותר מבשלוחו‪ ,‬ולכך‬ ‫כמו שכתב הרמ"א ביורה דעה (סימן ע"ר) ועיין בפתחי‬ ‫לא צריך לו ללמוד שידע לכתוב ספר תורה דיכול‬ ‫תשובה (שם ס״ק‪ ‬ז) בשם משנת חכמים דאליבא‬ ‫לכתוב על ידי שליח בשכר‪ ,‬ולא שייך מצוה בו [יותר‬ ‫דהרמ"א אינו יוצא ידי חובתו אם כתב אחר ספר‬ ‫מבשלוחו] וכו'‪.‬‬ ‫תורה בשבילו בלא ידיעתו כיון שהקפידה התורה‬ ‫שיכתוב בעצמו או על ידי שלוחו עיין שם‪ ,‬על כן‬ ‫והנה ראיתי בספר ילקוט הרועיםבפר  (אות מ"ם)‬ ‫שפיר נשים פטורות כיון דאינן יכולות לעשות שליח‬ ‫שהשיג על הישמח משה הנ"ל מקידושין (מא א)‬ ‫על הכתיבה‪.‬‬ ‫דמצוה לקדש בו יותר מבשלוחו‪ ,‬והרי כתב הקצות‬ ‫החושן (סימן ש"ו) דשליח לשחוט הוי שליח בשכר‬ ‫אבל במזוזה שאין שום מצוה בכתיבת מזוזה רק‬ ‫משום הברכה‪ ,‬דהברכה שוה י' זהובים‪ ,‬אם כן לפי‬ ‫לקבוע מזוזה‪ ,‬עיין רמב"ם במנין המצות סימן ט"ו‬ ‫מה דמבואר ברמב"ם (הלכות אישות פרק ג הלכה ל )‬ ‫לקבוע מזוזה שנאמר וכתבתם על מזוזת ביתך עיין‬ ‫דהעושה שליח לקדש לו אשה צריך השליח לברך‬ ‫שם‪ ,‬שפיר חייבות אף הנשים אף על גב דפסולות‬ ‫ברכת אירוסין ושוב הוי ליה שליח בשכר‪ ,‬ומוכח דאף‬ ‫לכתוב כיון שאין המצוה בכתיבה ולא צריך לעשות‬ ‫בשליח בשכר אמרינן מצוה בו [יותר מבשלוחו] וכו' ‪.‬‬ ‫שליח על הכתיבה‪ ,‬ומעולם לא שמענו דהקונה מזוזה‬ ‫מן השוק לא יצא ידי חובתו‪ ,‬כמו דקיימא לן בספר‬ ‫ולע"ד לא קשה מידי דסברת ישמח משה הוא דטעם‬ ‫תורה לדעת הרמ"א ז"ל‪( .‬וחדאי נפשאי שמצאתי ב"ה‬ ‫דאמרינן מצוה בו [יותר מבשלוחו]‪ ,‬היינו משום‬ ‫בתשובות כתב סופר יורה דעה ח"ב סימן קכ"ט ע"ש)‪.‬‬ ‫דכשעושה על ידי שליח יש לחשדו שהמצוה אינה‬ ‫חביבה עליו‪ ,‬ולכך משום חיבוב מצוה חשוב יותר‬ ‫ומה שכתב הדר"ג בשם רש"י מנחות (ל א) שאם לקח‬ ‫כשעושה המצוה בעצמו‪ ,‬ואם כן היינו דוקא בשליח‬ ‫ספר תורה מן השוק מצוה עביד אפר  יעיין בטו"ז (סימן‬ ‫בחנם‪ ,‬אבל בשליח בשכר הרי מראה חביבות המצוה‬ ‫ע"ר) ובפתחי תשובה שם ויעיין במנחת חינוך מצוה‬ ‫במה שמשלם להשליח (ודוגמא לזה מה שאמרו בסוכה‬ ‫תרי"ג דלא כרש"י‪ ,‬ע"ש באורך ‪.‬‬ ‫מ"א גבי ר׳ גמליאל שלקח אתרוג באלף זוז להודיעך כמב מצות‬ ‫ושוב שנית כתבתי למו"ח הגאון נ"י וז"ל‪:‬‬ ‫חביבות עליהן)‪.‬‬ ‫משמרתו דלא צריך שליחות בכתיבת ספר תורה‬ ‫וכל זה רק כשהמשלח נותן השכר מכיסו‪ ,‬אבל‬ ‫ולא רמיא מצוה זו כלל על גוף האדם שיהיה צריך‬ ‫מאורות הילקוט‬ ‫אפר‪ .‬במנחות (מנחות ל א)‪ :‬הלוקח ספר תורה מן השוק – כחוטף מצוה מן השוק‪ .‬כתבו – מעלה עליו הכתוב כאילו קבלו מהר סיני‪ .‬ואם‬ ‫הגיה אות אחת – מעלה עליו כאילו כתבו‪ .‬ופירש רש"י [כחוטף] מצוה – ומצוה עבד; אבל אי כתב – הוה מצוה יתירא טפי‪.‬‬ ‫בפר‪ .‬ליקוט פנינים‪ ,‬מדרשים וכו׳ להרב נפתלי הערץ ב״ר סנדר הערצאג ז״ל‪ ,‬ווארשא תרמ״ה‪.‬‬ ‫גצק‬ ‫ךליו‪ ‬תשרפ | פניני ילקוט הגרשוני‬ ‫וכדומה‪ ,‬מצוה טפי לעשות על ידי שליח בשכר‬ ‫בברכת אירוסין שמברך השליח‪ ,‬אין המשלח מראה‬ ‫מלעשות בעצמו‪ ,‬כיון דבשעת כתיבה צריך לדקדק‬ ‫כלל שהמצות חביבות עליו‪ ,‬ואדרבה מדעושה שליח‬ ‫הרבה‪ ,‬ומבטל מתלמוד תורה זמן ארוך‪ ,‬ואנן קיימא‬ ‫לקדש ולברך ואינו מקדש ומברך בעצמו מגלה‬ ‫לן ביורה דעה (סימן רמ"ו סעיף י"ח) תלמוד תורה שקול‬ ‫דעת כי לא חפץ בברכה ובשכר הברכה ואינו מחבב‬ ‫כנגד כל המצות‪ .‬היה לפניו עשיית מצוה ותלמוד‬ ‫המצות לא הן ולא שכרן‪ ,‬וזה פשוט מאד‪.‬‬ ‫תורה אם אפשר למצוה ליעשות על ידי אחרים לא‬ ‫ומהאי טעמא נדחה נמי גם מה שכתב בספר הנ"ל‬ ‫יפסוק תלמודו עיין שם‪ ,‬אם כן אין פלא כלל שבית‬ ‫על קושית הנודע ביהודה (מהדורא תניינא‪ ,‬אבן העזר‬ ‫דין הגדול לא למדו להיות בקי בכתיבה כיון דאדרבה‬ ‫סימן קיב)‪ ,‬איך מהני שליחות בקידושין הא הוי ליה‬ ‫יותר מצוה לכתוב ספר תורה על ידי שליח בשכר‬ ‫תופס לבעל חוב במקום שחב לאחרים? ותירץ הנ"ל‬ ‫מלכתוב בעצמו‪ ,‬כנלע"ד‪.‬‬ ‫דשליח קידושין הוי ליה שליח בשכר מכח הברכה‬ ‫ומה שכתב הדר"ג דבספר תורה של הדיוט לא צריך‬ ‫ובשליח בשכר מהני שליחות אפילו בתופס לבעל‬ ‫כתיבה לשמו רק בשל מלך‪ ,‬על זה אעתיק לו לשון‬ ‫חוב כמו שכתב הש"ך (חושן משפט סימן ק"ה סעיף‬ ‫ערוך לנר סנהדרין (דף כ"א) שכתב דזה פשוט דדרשת‬ ‫קטן א)‪ .‬ולפי מה שכתבתי זה אינו‪ ,‬דטעמיה דהש"ך‬ ‫רבא הוא כמו דדרשינן גבי גט‪ ,‬וכתב לה לשמה ולא‬ ‫דשליח בשכר חזר להיות דינו כפועל‪ ,‬דידו כיד רבו‬ ‫לשם אשה אחרת הכי נמי דריש הכא ועתה כתבו לכם‬ ‫ויכול לזכות לבעל הבית‪ ,‬וכל זה הוא רק כשנותן‬ ‫‪ -‬לשמכם‪ ,‬מה שלא שייך במזוזה דלא כתיב שם לכם‬ ‫המשלח השכר מכיסו‪ ,‬אבל שיהיה כפועל בשביל‬ ‫עכ"ל‪ ,‬ואני מסתפק לדעתו ז"ל דצריך כתיבה לשמו‬ ‫שכר הברכה‪ ,‬זה לא ניתן ליאמר כלל‪.‬‬ ‫אם השליח צריך שיאמר בפירוש הנני כותב ס"ת‬ ‫(ומו"ח הגאון נ"י דחה עוד דברי ילקוט הרועים‬ ‫לשם פלוני (ויעויין יורה דעה סימן רע"ד) וצ"ע כעת‪.‬‬ ‫לפי מה שכתב הש"ך [חושן משפט] סימן שפ"ב‪,‬‬ ‫(אותיות ‪ -‬אות ס׳ ‪ -‬ספר תורה)‬ ‫‪spacer‬‬ ‫דמשום הכי אינו משלם בכיסוי [הדם] כ' זהובים י'‬ ‫‪spacer‬‬ ‫על המצוה וי' על הברכה דכיון דאי אפשר לברכה‬ ‫האם יוצא במלמד את חבירו תורה‬ ‫בלא מצוה אינו משלם על המצוה ע"ש‪ ,‬ואם כן אי‬ ‫בכתב או דוקא בדיבור‬ ‫אפשר לומר דמשום הכי מהני הקידושין משום‬ ‫ולמדה את בני ישראל ‪ -‬תניא היה ר׳ מאיר אומר‬ ‫דהוא שליח בשכר הברכה‪ ,‬דהקושיא הוא דלא ליהני‬ ‫הלומד תורה ואינו מלמדה זהו דבר ה' בזה (סנהדרין‬ ‫הקידושין ואין כאן מצוה‪ ,‬וממילא אין כאן ברכה‬ ‫צט א)‪.‬‬ ‫והוא שליח בחנם ולא מהני הקידושין ‪ ,‬ובעל ילקוט‬ ‫כתב מהרש"א ז"ל דלומד אפשר בשמיעה‪ ,‬אבל‬ ‫הרועים היא בונה מערכה על הדרוש עכ"ל)‪.‬‬ ‫מלמדה לאחרים אי אפשר אלא בדבור‪ ,‬דבר ה'‪ ,‬וזה‬ ‫‪spacer‬‬ ‫שאינו מלמדה הרי זה מבזה דבר ה' עכ"ל‪,‬‬ ‫עוד הביא הדר"ג ראיה מדברי הרמב"ם בפירוש‬ ‫המשנה (גיטין ס"ו) שאינו מן הנמנע שבית דין הגדול‬ ‫ויש להסתפק אי יוצא במלמד את חבירו תורה בכתב‬ ‫לא יהיו בקיאים בכתיבה‪ ,‬לפי שהתנאי בבית דין‬ ‫כיון דלמהרש"א ז"ל בעינן דוקא דיבור‪ ,‬ואולי תליא‬ ‫שיהיו חכמים לא שיהיו סופרים עיין שם‪ ,‬ואי נימא‬ ‫בפלוגתת האחרונים כי כתיבה הוי דיבור או לא‪.‬‬ ‫דמצות עשה לכתוב ספר תורה בעצמו‪ ,‬איך יתכן‬ ‫(שוב ראיתי בהגהות הגאון ר' יעקב עמדין ז"ל לכאן‬ ‫שבית דין הגדול לא יהיו בקיאים בכתיבה שיוכלו‬ ‫שכתב‪ :‬הלומד תורה ואינו מלמדה כו'‪ ,‬והכותב‬ ‫לכתוב ספר תורה לעצמם וכו'‪.‬‬ ‫ומבאר אותה למען שהמשכילים יבינו והתלמידים‬ ‫‪spacer‬‬ ‫יעמדו על האמת ויוסיפו לקח טוב אין למוד גדול‬ ‫ולפי מה שכתבתי לעיל דבשליח בשכר לא אמרינן‬ ‫מזה ואין כבוד לתורה גדול ממנו עכ"ל הטהור)‪.‬‬ ‫מצוה בו [יותר מבשלוחו] וכו' נלע"ד מסברא‬ ‫(אגדות הש״ס ‪ -‬מסכת סנהדרין ‪ -‬דף צט א)‬ ‫דבמצוה הצריכה משך זמן ארוך ככתיבת ספר תורה‬ ‫בס״ד‬ ‫מכון‬ ‫אוצרות‬ ‫זצוק״ל‬ ‫מספרי הג״ר גרשון שטערן‬ ‫הגרשוני‬ ‫הוצאת פניני ילקוט הגרשוני‬ ‫הסכם‬ ‫כתב‬ ‫עורך אחראי‬ ‫מו״ה חיים יוסף‬ ‫בערנאטה‬ ‫אלה דברי הברית והתנאים שנדברו והוסכמו בין שני הצדדים‬ ‫ביקורת וייעוץ‬ ‫הרב אליעזר‬ ‫מצד א‪ -‬מכון אוצרות הגרשוני בהנהלת מו״ה חיים יוסף בערנאטה הי״ו‬ ‫אבראהאמאוויטש‬ ‫ומצד ב‪ -‬ידידנו הדגול אוהב ותומך תורה ‪ ,‬כ״ש מפארים‬ ‫ביקורת‬ ‫הרב יהושע דעססער‬ ‫הי״ו‬ ‫מוה״ר‬ ‫הרב בן ציון בערגמאן‬ ‫הרב יעקב אריאל‬ ‫אשר הואיל באו״נ היקרה לקחת חבל במפעל הגדול הזה ובחר לנחלה לו לרכוש זכות‬ ‫הרב בערל גרינוואלד‬ ‫שנטל על עצמו הנצחת מדור‪:‬‬ ‫נ‬ ‫‪$3,600.00‬‬ ‫■פניני נ״ך‬ ‫■פניני השערים (מהקדמות ספרי רבינו) מכר ‪$1,800.00‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪$2600.00‬‬ ‫■מתוק לנפש (ה׳ דרשות נפלאות באידיש)‬ ‫‪$3600.00‬‬ ‫נמכר‬ ‫■פניני התורה (כל חומש)‬ ‫‪$2,600.00‬‬ ‫נמכר‬ ‫■פניני הדרוש‬ ‫‪$3600.00‬‬ ‫ר‬ ‫‪ 1‬נמכ‬ ‫■פניני המועדים (כל מועד)‬ ‫‪$3,600.00‬‬ ‫■תולדות הגרשוני‬ ‫‪$3,600.00‬‬ ‫נמכר‬ ‫■פניני תהלים‬ ‫‪$5,400.00‬‬ ‫■אוצרות הפנינים ‪ -‬מפתחות לג׳ כרכים‬ ‫‪$3,600.00‬‬ ‫■פניני משלי‬ ‫אופן התשלומין‪:‬‬ ‫■במשך י״ב חודש‬ ‫■בפעם אחת‬ ‫■במשך כ״ד חודש‬ ‫■בב׳ פעמים‬ ‫ז״ל‬ ‫לע״נ‬ ‫נפ׳‬ ‫או לזכות‬ ‫שנת‬ ‫לחודש‬ ‫וע״ז באעה״ח יום‬ ‫מצד ב׳‬ ‫מצד א׳‬ ‫יה”ר‬שזכות‬הפצת‬תורתו‬של‬הגאון‬המחבר‬זצוק”ל‬תעמוד‬לו ולכל הנלוים אליו‪‬,‬להגדיל‬תורה‬ולהאדירה‬‬‬ ‫מתוך‬נחת‬והרחבת‬הדעת‪ ,‬ולהתברך בברכה המשולשת התורה‪-‬אורך ימים בימינה ובשמאלה עושר וכבוד‪ ,‬אכיה״ר‪‬.‬‬ ‫ליתר פרטים‪ :‬חיים יוסף בערנאטה | ‪pnineiyalkuthagershuni@gmail.com | 347.224.1477‬‬ ‫בס״ד‬ ‫מכון‬ ‫אוצרות‬ ‫זצוק״ל‬ ‫מספרי הג״ר גרשון שטערן‬ ‫הגרשוני‬ ‫הוצאת פניני ילקוט הגרשוני‬ ‫הסכם‬ ‫כתב‬ ‫עורך אחראי‬ ‫מו״ה חיים יוסף‬ ‫בערנאטה‬ ‫אלה דברי הברית והתנאים שנדברו והוסכמו בין שני הצדדים‬ ‫ביקורת וייעוץ‬ ‫הרב אליעזר‬ ‫מצד א‪ -‬מכון אוצרות הגרשוני בהנהלת מו״ה חיים יוסף בערנאטה הי״ו‬ ‫אבראהאמאוויטש‬ ‫ומצד ב‪ -‬ידידנו הדגול אוהב ותומך תורה ‪ ,‬כ״ש מפארים‬ ‫ביקורת‬ ‫הרב יהושע דעססער‬ ‫הי״ו‬ ‫מוה״ר‬ ‫הרב בן ציון בערגמאן‬ ‫הרב יעקב אריאל‬ ‫אשר הואיל באו״נ היקרה לקחת חבל במפעל הגדול הזה ובחר לנחלה לו לרכוש זכות‬ ‫הרב בערל גרינוואלד‬ ‫עוד זכויות הנצחה‪:‬‬ ‫■עמוד שלם (בג׳ כרכים) ‪$2,400‬‬ ‫■עמוד שלם (בב׳ כרכים) ‪$1,800‬‬ ‫■עמוד שלם (בכרך א׳) ‪$1,000‬‬ ‫‪$750‬‬ ‫■חצי עמוד‬ ‫‪$500‬‬ ‫■שליש עמוד‬ ‫‪$360‬‬ ‫■רבע עמוד‬ ‫‪$180.00‬‬ ‫■מעות קדימה‬ ‫■‬ ‫אופן התשלומין‪:‬‬ ‫■בפעם אחת‬ ‫■בב׳ פעמים‬ ‫■במשך י״ב חודש‬ ‫■במשך כ״ד חודש‬ ‫אופן התשלומין‪:‬‬ ‫■במשך י״ב חודש‬ ‫■בפעם אחת‬ ‫■במשך כ״ד חודש‬ ‫■בב׳ פעמים‬ ‫ז״ל‬ ‫לע״נ‬ ‫נפ׳‬ ‫או לזכות‬ ‫שנת‬ ‫לחודש‬ ‫וע״ז באעה״ח יום‬ ‫מצד ב׳‬ ‫מצד א׳‬ ‫יה”ר‬שזכות‬הפצת‬תורתו‬של‬הגאון‬המחבר‬זצוק”ל‬תעמוד‬לו ולכל הנלוים אליו‪‬,‬להגדיל‬תורה‬ולהאדירה‬‬‬ ‫מתוך‬נחת‬והרחבת‬הדעת‪ ,‬ולהתברך בברכה המשולשת התורה‪-‬אורך ימים בימינה ובשמאלה עושר וכבוד‪ ,‬אכיה״ר‪‬.‬‬ ‫ליתר פרטים‪ :‬חיים יוסף בערנאטה | ‪pnineiyalkuthagershuni@gmail.com | 347.224.1477‬‬ ‫ואוצרך הטוב לנו תפתח‪...‬‬ ‫לכל שוחרי תורה וחובבי‬ ‫תורת מרן המחבר זצ"‪ú‬‬ ‫הננו מודיעים‬ ‫מתוך חדוה כי‬ ‫תלי"ת העבודה‬ ‫מתקדמת בעריכת‬ ‫הסדרה הנפלאה‬ ‫של שלשת ספרי‬ ‫פניני‬ ‫י‪úú‬קוט‬ ‫קוט‬ ‫הגרשוני‬ ‫ומצפים‬ ‫להוציאם לאור‬ ‫ממש בקרב הימים‬ ‫בעזהשי״ת‬ ‫המעוניין להנציח את זכר יקיריו‬ ‫או לתרום לזכות לברכה וישועה יפנה אל המו״ל‬ ‫‪PnineiYalkutHagershuni@gmail.com‬‬ ‫‪347.224.1477‬‬