gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

חלקינו בתורתיך · Chelkeiny Besoirosaicho — ניצבים וילך (2026-08-31)

מוציא לאור: חלקינו בתורתיך · Chelkeiny Besoirosaicho

שבוע: ניצבים וילך (2026-08-31)

חלקינו בתורתיך · Chelkeiny Besoirosaicho — ניצבים וילך (2026-08-31)

פתח את ה-PDF הורדה

‫בס”ד‬ ‫בק ןוילג • שנה ג'‬ ‫ךליו‪-‬םיבצנ תשרפ‬ ‫תשפ"ו לפ"ק‬ ‫הוצאה לאור‬ ‫חידושי תורה‬ ‫של בעלי בתים‬ ‫העושים תורתם‬ ‫קבע ומלאכתם‬ ‫עראי‬ ‫אלע ניגונים‬ ‫אס ווערן דערמאנט‬ ‫וו‬ ‫אינעם גליון קען מען‬ ‫קן דערויף צו הערן‬ ‫דרו‬ ‫דעם ניגון‬ ‫מדור תורתם קבע‬ ‫בשער התורה‬ ‫מבוא‬ ‫שאמר על זה מרן הגה"ק בעל ייטב לב זי"ע‬ ‫היטיבו נגן בתרועה‬ ‫מחילת עוונות ע"י הטורח לעמוד‬ ‫משל נאה באמצע דרשת תקיעת שופר‪,‬‬ ‫בפתח הצדיק‬ ‫ומובא בברך משה (לר"ה אות ח"י) ובס' יביע‬ ‫לכו נרננה לה' וגו' בזמירות נריע לו וגו' בבית‬ ‫אומר (להגאון רבי יונתן בנימין שאלאמאן זצ"ל דומ"ץ‬ ‫אלקים נהלך ברגש‪ .‬עוד מעט וכולנו עומדים‬ ‫אתם נצבים היום כלכם לפני ה' אלקיכם וגו'‪.‬‬ ‫אפשא תלמיד מרן הייטב לב עמוד תקפ"ט)‪ ,‬משל לבן‬ ‫בבית ה' בלילות‪ ,‬להשכים ל'סליחות' כנהוג‬ ‫פירש"י למה נסמכה פרשת אתם נצבים לקללות‪,‬‬ ‫מלך שחטא לאביו והגלה אותו למקום רחוק‬ ‫מקדמת דנא‪ ,‬ולהוסיף בההכנה דרבה לקראת‬ ‫לפי ששמעו ישראל מאה קללות חסר שתים חוץ ממ"ט‬ ‫ומינה שרים להשגיח עליו‪ ,‬ומזמן לזמן שלח‬ ‫הימים נוראים בהם יכתבו ויחתמו כל יצורי‬ ‫שבתורת כהנים‪ ,‬הוריקו פניהם ואמרו מי יוכל לעמוד‬ ‫מגדנות לבנו‪ ,‬אבל השרים חטפו המגדנות‬ ‫עולמים בג' ספרים נפתחים‪ ,‬הניגון של ה'קדיש'‬ ‫באלו‪ ,‬התחיל משה לפייסם‪ ,‬אתם נצבים היום‪ .‬ויש להבין‬ ‫לעצמם‪ ,‬ויהי לימים נתחרט הבן מלך על‬ ‫בהתחלת הסליחות יבשרינו כי הנה אנחנו‬ ‫הכוונה בזה‪.‬‬ ‫מעשיו הרעים וכתב‬ ‫נמצאים באלו הימים שאין‬ ‫ב) במדרש (תנחומא ס"א) אתם נצבים היום כלכם לפני‬ ‫אגרת פיוס לאביו‪ ,‬וביקש‬ ‫כמותם במשך השנה בהם‬ ‫ה' וגו'‪ ,‬זה שאמר הכתוב (משלי יב ז) הפוך רשעים ואינם‬ ‫להחזירו לבית המלכות‪,‬‬ ‫אנו דבוקים ביותר אל‬ ‫ובית צדיקים יעמוד‪ .‬וצריך ביאור‪.‬‬ ‫אבל השרים בראותם את‬ ‫סידור התפילה‪ ,‬ושוהים‬ ‫האגרת קרעוהו לגזרים‪,‬‬ ‫שעות על גבי שעות בבתי‬ ‫יל"פ בדרך צחות‪ ,‬בהקדם המסופר (מובא בספר מושיען‬ ‫לאשר הבינו שעל ידי‬ ‫כנסיות ובתי מדרשות‬ ‫של ישראל) שפעם אחת טייל הרה"ק מסאטמאר זי"ע‬ ‫זה יופסקו המגדנות‬ ‫לבקש רחמים מאת אבינו‬ ‫עם הרה"ח ר' שלמה יודא בראך ז"ל מעיר סאטמאר‪,‬‬ ‫ששלח המלך לבנו‪.‬‬ ‫שבשמים השומע ומאזין‬ ‫ושוחחו ביחד‪ ,‬ובאותו הזמן נתאספו הרבה אנשים ליד‬ ‫כראות הבן מלך שאין‬ ‫לתפילות כל פה‪ .‬ובידעינו‬ ‫פתח ביתו של רבינו ז"ל כדי להיכנס אל הקודש פנימה‬ ‫אגרותיו מגיעים לאביו‪,‬‬ ‫כי הן קל כביר לא ימאס‬ ‫להתברך מפ"ק‪ ,‬אולם רבינו לא הפסיק מדיבורו אתו‪,‬‬ ‫עשה בחכמה לכתוב‬ ‫תפילת רבים‪ ,‬תופס‬ ‫והנ"ל בראותו הציבור הגדול העומדים ליד הפתח‪,‬‬ ‫אגרת עם הרבה דברים‬ ‫הרה"ח ר' בעריש ווישעווער ז"ל‬ ‫מקום נכבד ענין התפילה‬ ‫העיר לרבינו שרבים צובאים על פתח ביתו ומבקשים‬ ‫בטלים‪ ,‬ובתוך הדברים‬ ‫בציבור והשליח ציבור‪,‬‬ ‫להיכנס אליו‪ ,‬ואמר לו רבינו שכל הסיבה שאנשים‬ ‫כתב בהסתר דברי פיוס‪ ,‬והשרים לא ידעו‬ ‫מתוך תקוה להשי"ת שנמצא חן בעיניו ויזכינו‬ ‫פשוטים באים להצדיק‪ ,‬הוא משום שהם סובלים צרות‬ ‫ולא הבינו תוכן האגרת והניחו לשלחו אל‬ ‫במשפט‪ ,‬ויזכרנו לחיים ולברכה למלא כל‬ ‫ורעות רבות בעניני פרנסה וכדומה‪ ,‬ועל כן באים לבית‬ ‫המלך‪ ,‬והמלך בחכמתו השכיל לדעת דברי‬ ‫משאלות לבינו לטובה‪.‬‬ ‫הצדיק לבקש ממנו שיועיל בתפילתו להקל מהם הצער‪,‬‬ ‫בנו והשיבו אל ביתו כבתחילה‪.‬‬ ‫וענין זה של הנגינה תוך כדי התפילות‬ ‫והצרות והרעות שבאו עליהם הוא מצד העונש על‬ ‫והנמשל כי עם בני ישראל גלו מעל‬ ‫והקדישים וכדומה שתופס מקום נכבד‬ ‫חטאתם‪ ,‬ועל כן הנני נותן להם לחכות זמן רב בפתח‬ ‫שולחן אביהם‪ ,‬ובכל עת ובכל שעה הם‬ ‫מאוד בתפילות הימים נוראים‪ ,‬ואילו במשך‬ ‫הבית‪ ,‬כי על ידי הצער הזה שהם סובלים מכיון שצריכים‬ ‫עומדים ומתפללים על נפשם להשיבם‬ ‫השנה כמעט ואין מזמרים באמצע התפילה‬ ‫לחכות זמן רב ליד הפתח‪ ,‬מזה נשבר לבבם ועל ידי זה‬ ‫לנויהם כבתחילה‪ ,‬אך שרי מעלה המשטינים‬ ‫חוץ מהקטעים שנתקנו במיוחד לזמרם‪,‬‬ ‫נמחק מהם עוונם‪ ,‬וממילא "איז די זעלבע זאך צו איך‬ ‫והמקטריגים דוחים את התפילה לבל תעלה‬ ‫כמו לכה דודי וק‪-‬ל אדון וכדומה‪ ,‬וכמו כל‬ ‫גיזעגין יא צו איך גיזעגין נישט‪ ,‬דער עיקר איז דאך נאר‬ ‫למכון שבתו השמים‪ ,‬כי בזמן הגלות יורד‬ ‫מנהגי ישראל‪ ,‬גם זה אינו דבר של מה בכך‬ ‫דער צער‪ ,‬אין דאס האבין זיי יעצט אויך"‪.‬‬ ‫השפע מן השמים לאומות העולם כידוע‪ ,‬ועל‬ ‫והוא בבחינת מילין לצד עילא ימלל‪ ,‬כמו‬ ‫המשך בעמוד ב׳‬ ‫המשך בעמוד ב׳‬ ‫הגליון נתנדב ע"י‪ :‬מוה"ר אברהם ישעי' קליין הי"ו להגדיל תורה ולהאדירה‬ ‫מבוא בשער התורה‬ ‫מדור תורתם קבע‬ ‫המשך מעמוד א׳‬ ‫המשך מעמוד א׳‬ ‫כן אנו עושים בחכמה לערב בתוך תפילתינו ניגונים שונים‪ ,‬ועל ידי זה אין השרים מבחינים‬ ‫וכן סיפר כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א (מהר"א ט"ב‬ ‫בתפילותינו עכ"ד‪.‬‬ ‫שופטים תשס"ב) עובדא ידענא מה דהוה אצל כ"ק מרן‬ ‫הנה כי כן ראו אצל רבותינו הק' דגוש מיוחדת על הנגינה בהימים נוראים‪ ,‬ובס' אימרא טבא‬ ‫דו"ז זללה"ה עוד בעיר סאטמאר‪ ,‬כאשר פעם אחת‬ ‫(חיזוק והדרכה עמוד קע"א) מביא כ"ק מרן רבינו שליט"א שהניגון שמזמרים אצל מוסף יום הקדוש‬ ‫בעת שחיכו במוצאי יו"ט הרבה אנשים על פתח‬ ‫'וכך היה מונה אחת אחת ואחת'‪ ,‬הוא אותו הניגון שמזמרים על הניגון 'לאמיר דערציילן די מעלות‬ ‫ביתו ליכנס אליו‪ ,‬והוא היה טרוד בעבודתו בקודש‪,‬‬ ‫פון אידישע קינדער' שחיברן הרה"ק בעל קדושת לוי מבארדיטשוב זי"ע‪ ,‬והייטב לב נטל ניגון זו‪,‬‬ ‫ושאלוהו הרבנית ע"ה למה אינו חושש על טירחא‬ ‫והניחן על הנוסח וכך היה מונה אחת‪ ,‬אחת ואחת וכו'‪ ,‬כיון שניגון זה יש בו משום מליצה ישרה‬ ‫דציבורא‪ ,‬ענה מרן דו"ז זללה"ה ברוב ענוותנותו‪ ,‬הנה‬ ‫על כלל ישראל והיינו הך‪ ,‬והייטב לב רצה לקשר עצמו עם הרה"ק מבארדיטשוב זי"ע סניגורן של‬ ‫באמת איני ראוי לפעול להם ישועה‪ ,‬אולם בזה שהם‬ ‫ישראל שרצה בניגון 'לאמיר דערציילן'‪ ,‬להביע מעלת כלל ישראל‪.‬‬ ‫עומדים זמן רב בלילה ומשברים את גופם‪ ,‬זה עצמו‬ ‫כדאי להם לזכותם בישועה‪.‬‬ ‫ובכלל הביא הייטב לב זי"ע הרבה ניגונים מהרה"ק רבי ר' הערש הכהן מרימנוב זי"ע‪ ,‬שאחר‬ ‫הסתלקות הישמח משה זי"ע כשנתקבל הייטב לב לאבדק"ק אוהעל‪ ,‬הציקו לו שם המתנגדים‬ ‫ובזה יתבארו דברי רשיז"ל‪ ,‬דכאשר שמעו ישראל‬ ‫בהעיר והתנו עמו תנאים קשים‪ ,‬ואחד מהם היו שלא הרשו לו להתפלל לפני העמוד ולא להתפלל‬ ‫מאה קללות חסר שתים וכו'‪ ,‬הוריקו פניהם ואמרו מי‬ ‫במנין בנפרד ועוד ענינים‪ ,‬ובכן נסע לרימנוב והיה שם כמה שנים בימים הנוראים אצל הרה"ק רבי‬ ‫יוכל לעמוד באלו‪ ,‬התחיל משה לפייסם אתם נצבים‬ ‫ר' הערש זי"ע‪ ,‬ואז קיבל כל הניגוני קודש שמושרים אצלינו‪ ,‬כמו ה'אהבה רבה ניגון'‪' ,‬טל'‪' ,‬גשם'‪,‬‬ ‫היום‪ ,‬דהיינו שמשה רבינו נתן להם עצה הגונה האיך‬ ‫והפיוט 'יעלה' בליל יום הכיפורים‪ ,‬וכן החרוז 'בבואו מאדום' בסעודה שלישית‪ ,‬כולם ניגונים‬ ‫יוכלו להמלט מכל הקללות שלא יבואו עליהם‪ ,‬על ידי‬ ‫מלאים דביקות געגועי קודש והתעוררות‪ ,‬כולם מקורם טהור מהרה"ק רבי צבי הירש מרימנוב‬ ‫אתם נצבי"ם היום כלכם לפני ה"א‪ ,‬שכאשר יעמדו על‬ ‫זי"ע‪ ,‬וי"א שגם הניגון 'ובכן צדיקים'‪ ,‬ג"כ מקורו מהרה"ק מרימנוב זי"ע‪.‬‬ ‫רגליהם ויצערו את עצמם לפני ה'‪ ,‬אזי יזכו שימחקו‬ ‫אך קפידא מיוחדת היה שיחברו נגונים חדשים לכל שנה ושנה‪ ,‬ובתהלים תפארת שלמה מביא‬ ‫מהם כל עוונותיהם‪.‬‬ ‫בשם הרה"ק התפארת שלמה זי"ע שהיה בעצמו בעל תפלה שאין כדוגמתו ואמר‪ ,‬שכמו שצריכים‬ ‫ועל זה הסמיך בעל המדרש הפסוק הפוך‬ ‫בכל שנה אתרוג חדש‪ ,‬כמו כן צריכים בכל שנה ניגונים חדשים‪ ,‬וכן נהגו בחצרות הצדיקים לחבר‬ ‫רשעים ואינם‪ ,‬כי העושה עבירה הוא בגדר 'רשע'‪,‬‬ ‫בכל שנה ניגונים חדשים‪.‬‬ ‫ואם ברצונינו למחוק את רשעותיו עד שיהיו כאין‬ ‫ואכן בכל שנה ושנה נתחברו ניגונים חדשים לשוררם בעת התפילות בר"ה ויום הכיפורים‬ ‫וכאפס בלי שום רושם‪ ,‬העצה הוא 'ובית צדיקים‬ ‫בבית מדרשם של רבותינו הק'‪ ,‬ואפילו בשנה הראשונה כשהגיע מרן רביה"ק מסאטמאר‬ ‫יעמוד'‪ ,‬ע"י שיצטרך לעמוד בבית הצדיק ולהמתין‬ ‫זי"ע לאמעריקא בשנת תש"ז ביקש ממקורביו שישתדלו להכין קבוצת משוררים שיסייעו לו‬ ‫זמן רב עד שיוכל להכנס אל הקודש פנימה‪ ,‬ע"י‬ ‫להתפילות על יום הקדוש‪( ,‬ביו"ט ראש השנה עדיין היה על הספינה)‪ ,‬ולחבר ניגונים חדשים על כמה‬ ‫צער זה ימחקו כל עוונותיו‪.‬‬ ‫פיוטים שאומרים בסדר המחזור‪ ,‬כמנהגו מאז שהקפיד תמיד על זה כמנהג בית אבותיו הק'‪,‬‬ ‫(הרה"ח ר' אברהם גליק הי"ו ‪ -‬בני ברק)‬ ‫לדוגמא להחרוז "מכלכל חיים"‪" ,‬אין קצבה"‪" ,‬מלך עליון"‪" ,‬וכל מאמינים"‪" ,‬חמול"‪" ,‬היה עם‬ ‫פיפיות"‪" ,‬הקפה ניגון" וכו'‪.‬‬ ‫וסיפר הגה"צ אב"ד פאיע זצ"ל שפעם אחת התמרמר רבינו על שפלות הדור שחסרים היום‬ ‫החיים שלך בשביל זרעיך‬ ‫הצדיקים הקודמים ללוחמי מלחמת ה' שהעמידו הדת על תילה‪ ,‬ענה הרב מפאיע ואמר‪ ,‬שבדור‬ ‫הזה היה נצרך גדול הדור כמו הגה"ק החכם צבי זי"ע שהיה לוחם מלחמות ה' להעמיד הדת על‬ ‫ראה נתתי לפניך היום את החיים ואת הטוב ואת‬ ‫תילה‪ .‬ענהו רבינו‪" ,‬לך חסר כהיום גדול דוגמת החכם צבי‪ ,‬כהיום אין לנו אפילו איש כזה שיכול‬ ‫המות ואת הרע וגו'‪ ,‬החיים והמות נתתי לפניך הברכה‬ ‫והקללה‪ ,‬ובחרת בחיים למען תחיה אתה וזרעך (דברים‬ ‫לעשות ניגונים לבביים שאוכל לשפוך שיח להשי"ת‪ ,‬כמו שהיה עושה הרה"ח ר' בעריש ווישעווער‬ ‫ע"ה‪ ,‬שהיה לו כח לעשות "הארציגע ניגונים" שהיו יכולים על ידם לשפוך שיח להשי"ת"‪.‬‬ ‫ל‪ ,‬טו‪-‬יט)‪.‬‬ ‫במחזור דברי יואל (ראש השנה‪ ,‬עמוד ל"ז) העתיק דבר נפלא‪ ,‬שכידוע היה המשורר רבי בעריש‬ ‫לכאורה יש להתבונן בציווי "ובחרת בחיים"‪ ,‬וכי יש‬ ‫ווישעווער ז"ל למדן עצום‪ ,‬והיה עוסק בתוה"ק שעות ארוכות‪ ,‬ובהמשך הזמן כשהבחין שחיבור‬ ‫אדם בר דעת אשר לא יחפוץ בחיים ויבחר לעצמו את‬ ‫הניגונים מחסר ממנו זמנים הרבה מלימודו‪ ,‬כתב מכתב לרבינו שהיות שקשה לו לחבר הניגונים‪,‬‬ ‫המות? ואף אם הכוונה לחיי תורה ומצוות‪ ,‬עדיין צריך‬ ‫ע"כ מבקש מרבינו שיפטר אותו מלשלוח הניגונים‪ .‬רבינו ענה לו במכתב חזרה‪ ,‬שמבקשו‬ ‫ביאור מה בא הכתוב להשמיענו בלשון זו‪ ,‬ומהו הטעם‬ ‫שישתדל אך הפעם הזה וישלח לו לכל הפחות שני ניגונים לימים הנוראים‪ ,‬ועשה כדברי רבינו‬ ‫שהוסיף ואמר "למען תחיה אתה וזרעך"‪.‬‬ ‫והתאמץ וכתב "נאטי"ן" משני ניגונים ושלחו לרבינו‪ ,‬אולם לגודל תמהונו קיבל מכתב שני מרבינו‬ ‫ונראה לבאר בהקדם מאמרם ז"ל (עירובין יג‪ :):‬שתי‬ ‫שאינו שבע רצון מניגונים אלו‪ ,‬ומבקש שישלח לו ניגונים אחרים‪ ,‬ויהי לפלא אצל רבי בעריש כי‬ ‫שנים ומחצה נחלקו בית שמאי ובית הלל‪ ,‬הללו‬ ‫לא היה עוד מעולם אצלו כזה שלא יהיה דעתו נוחה משירותיו‪ ,‬וחזר וקרא את הנאטי"ן שרשם‪,‬‬ ‫אומרים נוח לו לאדם שלא נברא יותר משנברא‪,‬‬ ‫וראה שהם ניגונים נאים ביותר‪.‬‬ ‫והללו אומרים נוח לו לאדם שנברא יותר משלא‬ ‫ביני לביני נזכר ר' בעריש שבכל פעם כשחיבר הניגונים שהיה שולחם לרבינו הלך מקודם‬ ‫נברא; נמנו וגמרו נוח לו לאדם שלא נברא יותר‬ ‫למקוה‪ ,‬אך הפעם שהיה ממהר בעבודה זו כדי שיגיעו בעתו ובזמנו לא הלך מקודם למקוה‪,‬‬ ‫משנברא‪ ,‬ועכשיו שנברא יפשפש במעשיו‪ ,‬ואמרי‬ ‫ותלה הדבר בזה שבוודאי הרגיש רבינו בזה‪ ,‬ובשביל כך לא היה שבע רצון מזה‪ ,‬והלך רבי בעריש‬ ‫לה ימשמש במעשיו‪.‬‬ ‫במיוחד למקוה ונטל אותן הנאטי"ן ששלח ראשונה‪ ,‬ושינה אותם במקצת עד שנשתנו לניגונים‬ ‫וביאר המהרש"א (חידושי אגדות‪ ,‬מכות כג‪ ,):‬כי לשון‬ ‫חדשים וכך שלחם בחזרה‪ ,‬ואז כבר נהנה רבינו ושבע רצונו הק' מזה‪.‬‬ ‫"נמנו וגמרו" מורה שבאו למנין המצוות‪ :‬רמ"ח מצוות‬ ‫ובס' תפארת נפתלי מהגה"צ אב"ד שארמאש זצ"ל (עמוד צ') מביא שמעשה ממש כזו היה גם‬ ‫עשה לעומת שס"ה מצוות לא תעשה‪ .‬אילו לא נברא‬ ‫אצל הגה"ק בעל ייטב לב זי"ע שהרה"ח ר' אשר גבאי ז"ל היה מחבר הניגונים ליו"ט ר"ה‪ ,‬ופעם‬ ‫האדם‪ ,‬הרי היה נשמר מאליו מכל הלאוין; ולאחר‬ ‫בשנה אחד כשהביא את מיטב יצירותיו מניגון חדש שחיבר על יו"ט ראש השנה כנהוג בכל‬ ‫שנברא‪ ,‬אמנם ניתנה לו האפשרות לקיים את העשין‪,‬‬ ‫שנה‪ ,‬והיה מנגן את הניגון לפני הייטב לב‪ .‬ויהי למחרתו קרא הייטב לב את המשב"ק ושאל לו‬ ‫אך כנגד זה הוא עלול להכשל בלאוין המרובין‪ .‬משום‬ ‫‪2‬‬ ‫מבוא בשער התורה‬ ‫מדור תורתם קבע‬ ‫המשך מעמוד ב׳‬ ‫המשך מעמוד ב׳‬ ‫אודות בבא א' מהניגון‪ ,‬שלא היה נראה לו יפה‪ ,‬ולא ידע המשב"ק מה טעמא לא נראה לו‪ ,‬ואמר‬ ‫כך נראה החשבון כקרוב להפסד ורחוק מן השכר‪ ,‬ועל‬ ‫לו הייטב לב כי חלם לו שמתפלל לפני התיבה ואשה אחד עוזרתו‪ ,‬והזכיר עצמו כי בשעה שחיבר‬ ‫כן גמרו שנוח לו שלא נברא‪.‬‬ ‫הניגון היתה בתו מסייעתו לתנועה אחת‪ ,‬על כן הלך ר' אשר גבאי ושינה את תנועה זו ועשאו אותו‬ ‫אלא שעדיין הדבר טעון ביאור‪ :‬הלא מפי‬ ‫מחדש‪ ,‬ואח"כ שרר אותו מחדש לפני הייטב לב ואכן הוטבו בעיניו‪.‬‬ ‫עליון לא תצא הרעות‪ ,‬ואיך יתכן שבריאת האדם‪,‬‬ ‫אך באמת היה רבינו מבין גדול על נגינה כידוע לכל‪ ,‬והיה הסדר שהיה שומע את הניגונים‬ ‫מעשה ידיו של הקב"ה‪ ,‬תהיה קרובה להפסד יותר‬ ‫החדשים בתחלה ונתן את הסכמתו עליהם‪ ,‬ותיכף בשמעו את הניגון בפעם הראשונה למד וקלט‬ ‫מן השכר‪ .‬ובספר פרשת דרכים (דרך מצרים‪ ,‬דרוש ד)‬ ‫את תנועת הניגון וידע היטב כל תנועה על בוריה‪ ,‬ואם לא הוטב בעיני רבינו איזה ניגון שנשלח לו‬ ‫נתבאר יסוד גדול‪ ,‬שמדתו של הקב"ה להסתכל‬ ‫מהבעלי מנגנים‪ ,‬צוה להחליף הניגון לאחרת‪.‬‬ ‫בטובה העתידה ולהקדים טובה לאדם בזכות‬ ‫והרה"ח ר' יושע מענדלאוויטש שליט"א משב"ק מספר‪ ,‬שפעם אחד היו מזמרים אחד‬ ‫המעשים הטובים שהוא או זרעו עתידים לעשות;‬ ‫מהניגונים ואמר רבינו‪" :‬דאס איז א גוטער 'טיש – ניגון'"‪ ,‬והיה בזה חידוש שבהטי"ש של רבינו‬ ‫אבל לרעה אין הקב"ה דן את האדם על שם העתיד‪,‬‬ ‫בליל שב"ק זמרו בסך הכל שני ניגונים 'כל מקדש' 'ומנוחה ושמחה'‪ .‬ולא הי' מושג של טיש ניגון‪,‬‬ ‫אלא באשר הוא שם‪.‬‬ ‫אלא שאפשר שהיות שרבינו היה מדבר תמיד מחותנו בזיוו"ר הגה"ק מפלאנטש זי"ע‪ ,‬ורבינו ידע‬ ‫ועל פי יסוד זה כתב רביה"ק זי"ע בספר דברי‬ ‫משם כיצד צריך להיות טי"ש עם ניגונים ששם היה טי"ש מלא ניגונים‪ ,‬כנהוג אצל צדיקי בית‬ ‫יואל (פרשת אחרי)‪ ,‬כי אף שמצד מנין העשין והלאוין‬ ‫ראפשיץ שהיה אצלם ניגונים עיקר גדול‪ ,‬על כן ידע שניגון זה הוא 'א גוטער טיש ניגון'‪.‬‬ ‫האדם קרוב להפסד‪ ,‬מכל מקום בכוחו להרבות‬ ‫והיות שהוצרכו תמיד לניגונים חדשים מדי שנה בשנה‪ ,‬היו על זה מנגנים מפורסמים שהביאו‬ ‫זכיות עד שיהיה קרוב לשכר‪ ,‬על ידי שמצטרפות‬ ‫פרי בכוריהם‪ ,‬מיטב נגינתם שחברו‪ ,‬ובקובץ גינת ורדים (קובץ י"ג) מביא רשימה מהבעלי מנגנים‬ ‫לו הזכיות שעתידין לעשות הדורות הבאים אחריו‪.‬‬ ‫שבשנים שלפני המלחמה מחסידי רבינו שהיו רגילים לייצר ניגונים חדשים בכל שנה ושנה‬ ‫הקב"ה מחשב לאדם את מצוותיהם ומעשיהם‬ ‫בהיכלא דמלכא לצורך הפיוטים של הימים נוראים‪ ,‬והם לימדו אותן לסגל חבורת משוררים‬ ‫הטובים של בניו ובני בניו העתידים לעמוד ממנו‪,‬‬ ‫והטביעו חותמן הטוב על הניגוני שבת ויו"ט שמזמרים עד היום הזה בחצרות הקודש סאטמאר‪.‬‬ ‫ואילו את מה שהם עתידים לחטוא אינו מחשב‬ ‫ואלו הן‪ :‬הארי שבחבורת המשוררים היה הרה"ח המפורסם ר' דוב בעריש הורוויץ ז"ל שו"ב מעיר‬ ‫לו‪ .‬נמצא שכאשר מעמיד האדם דורות ההולכים‬ ‫ווישאווא‪ ,‬והיה נקרא בפי כל "רבי בעריש ווישעווער"‪ ,‬הוא חיבר בכל שנה בערך י"ד ניגונים‪ ,‬בתוכם‬ ‫בדרך התורה‪ ,‬שוב מתהפך החשבון כולו לטובה‪,‬‬ ‫מפורסם אצלינו ה"שלום עליכם ניגון"‪" ,‬אשת חיל ניגון‪" ",‬דער קל אדון ניגון"‪ ,‬ה"נענועים ניגון" הידוע‪.‬‬ ‫ונוח לו שנברא‪.‬‬ ‫אלו הם מפרי יצירותיו של רבי בעריש ששלחן לחצר רבינו שהיו מנגנים אותם בחזרת הש"ץ בר"ה‬ ‫ומעתה יתבאר הכתוב כמין חומר‪ .‬כאשר האדם‬ ‫ויום הכיפורים‪ ,‬ואח"כ זימרו אותן בכל השנה בעריכת השולחן של רבינו‪ ,‬משנת תרצ"ט לא חיברו‬ ‫מביט על עצמו בלבד‪ ,‬ורואה את המלחמה הגדולה‬ ‫ניגונים חדשים בכל שנה ושנה רק זימרו את הניגונים הישנים של ר' בעריש ז"ל‪.‬‬ ‫המוטלת עליו ואת ריבוי המכשולות העומדים‬ ‫הרה"ח ר' אברהם לאיאש ע"ה‪ ,‬שו"ב בעיר איקלאד ובגרויסווארדיין‪ ,‬ואחד מפרי יצירותיו‬ ‫בדרכו‪ ,‬עלול הוא ליפול ברוחו ולומר‪ :‬שמא אין כל‬ ‫הוא הניגון המפורסם והידוע שמזמרים על הקפה הששית בשמיני עצרת ושמחת תורה‪ ,‬הנקרא‬ ‫חייו כדאיים‪ ,‬שהרי כבר נמנו וגמרו שנוח לו שלא‬ ‫'דער זעקסטער הקפה ניגון'‪ .‬הרה"ח ר' חיים דוד בלום ע"ה מעיר קשאנוב‪ ,‬מחסידי הרה"ק בעל‬ ‫נברא‪ .‬על כך אומרת לו התורה‪" :‬ובחרת בחיים"‬ ‫קדושת ציון מבאבוב זצ"ל הי"ד‪ ,‬וחזן באחד הקהילות הגדולות במדינת רומעניא‪ ,‬ופעם א' מצא‬ ‫— אל תעמוד על חשבון ההווה ואל תמדוד את‬ ‫אותו רבינו במקום הנופש וביקש ממנו שיחבר עבורו ניגונים חדשים‪ ,‬ושאל את רבינו על סגנון‬ ‫חייך לפי מעשיך הפרטיים בלבד; "למען תחיה‬ ‫הניגונים שיחבר‪ ,‬והשיב לו רבינו דוגמת‬ ‫אתה וזרעך" — כי כאשר תחיה ותעמיד זרע קודש‪,‬‬ ‫ניגון הקפה הששית‪ ,‬ומאז שלח הרבה‬ ‫יצטרפו אל חשבונך כל התורה והמצוות שיעשו‬ ‫▼‬ ‫מנגינותיו לסאטמאר‪ ,‬ביניהם ניגון‬ ‫דורותיך אחריך‪ ,‬ועל ידי כך יתברר כי כדאי וכדאי‬ ‫"אזמר בשבחין" שמזמרין בליל שב"ק‪.‬‬ ‫היה לך להיברא‪.‬‬ ‫הרה"ח ר' חיים באקאן ע"ה מעיר דעעש‬ ‫(הרה"ח ר' שלמה הערשקאוויטש הי"ו)‬ ‫הנקרא ר' חיים בערלינער ששלח ממיטב‬ ‫יצירותיו לחצר רבינו‪ .‬הרה"ח ר' חיים יוסל‬ ‫מונקאטשער ע"ה‪.‬‬ ‫רמז נחמד על מזל של חודש אלול‬ ‫המשב"ק הרה"ח ר' יוסף אשכנזי‬ ‫ז"ל חיבר ניגונים רבים בחושו המיוחד‬ ‫אמרו חז"ל על הפסוק "ביום חתונתו" ‪" -‬זה מתן‬ ‫שנתברך בו עוד בשנים שלפני המלחמה‬ ‫תורה" (תענית כו ע"ב)‪ .‬הלוחות היו אפוא כשטר כתובה‬ ‫ונתקבלו בין אנ"ש‪ ,‬בין הניגונים‬ ‫בין הקב"ה וכנסת ישראל‪ .‬כשחטאו בעגל שבר משה‬ ‫המפורסמים הם הניגון הידוע "מזמור‬ ‫רבינו את הלוחות‪ ,‬וכדברי רש"י במשל השושבין‬ ‫לדוד" בשלש סעודות‪ ,‬וכן הניגון הידוע‬ ‫שקרע את כתובת ארוסת המלך‪ ,‬כדי שיוכל לומר‪:‬‬ ‫"ברוך הוא אלקינו" בשל"ס‪ ,‬ניגון 'פתחו לי'‬ ‫"עדיין אינה אשתך" (רש"י שמות לד‪ ,‬א)‪.‬‬ ‫בהלל‪ ,‬ועוד רבות‪.‬‬ ‫והנה בראש חודש אלול עלה משה למרום לקבל‬ ‫החל משנת תרצ"ג‪ ,‬זימרו ביו"ט שמיני‬ ‫את הלוחות השניות‪ ,‬ובארבעים יום הללו נתפייס‬ ‫הרה"ח ר' יוסף אשכנזי ז"ל‬ ‫עצרת ושמחת תורה אצל הקפה ז' הניגון‬ ‫הקב"ה לישראל‪ ,‬עד שביום הכיפורים אמר לו "סלחתי‬ ‫הידוע אצל אנ"ש עד היום הזה‪ ,‬כי רבינו הביאם מארה"ק בעת ששהה שם בסוף הקיץ העבר‪.‬‬ ‫כדברך"‪ .‬נמצא‪ ,‬שדוקא שבירת הכתובה הראשונה‬ ‫לקראת הימים נוראים דשנת תרצ"ז בהיותו אז אלמן ל"ע מהרבנית בזיוו"ר הצדיקת חוה ע"ה‪,‬‬ ‫פתחה פתח לסליחה ולקבלת הלוחות השניות‪,‬‬ ‫חיבר רבינו ניגון שמחה הידוע בין החסידים לזמר בחזרת הש"ץ בתפילת המוספין‪ ,‬וכן זימרו אותו‬ ‫שהרי על ידה נחשבו ישראל עדיין כפנויה ולא‬ ‫בההקפות בהקפה שניה ורביעית‪( .‬ניגון זה הוא כמעט ניגון היחידי שנשאר בזכרון החסידים שחיבר רבינו)‬ ‫כאשה נשואה‪.‬‬ ‫בק ןוילג‬ ‫‪3‬‬ ‫מבוא בשער התורה‬ ‫מדור תורתם קבע‬ ‫המשך מעמוד ג׳‬ ‫המשך מעמוד ג׳‬ ‫ואחר המלחמה בשנים הראשונות לביאת רבינו לאמעריקא לא היה כאן עדיין מי‬ ‫ומעתה יובן הרמז במה שמזלו של חודש אלול הוא‬ ‫שיחבר ניגונים חדשים‪ ,‬גם לא היו משוררים למי ללמד הניגונים ונוסחאות התפלה של‬ ‫"בתולה"‪ :‬בחודש זה נתעורר כח הסליחה מכח אותה טענה‪,‬‬ ‫רבינו‪ ,‬לכן סידרו המשב"ק הר"ר יוסף אשכנזי ז"ל ביחד עם הגה"צ מפאיע זצ"ל ניגונים‬ ‫שישראל עדיין בבחינת בתולה‪ ,‬כי הכתובה הראשונה‬ ‫ישנים לכבוד הימים נוראים ממה שניגנו אצל רבינו בעיר סאטמאר‪ ,‬הרב מפאיע ידע מאז‬ ‫נשתברה‪ .‬לכן עומד חודש התשובה במזל בתולה‪ ,‬לרמז‬ ‫את כל הניגונים ונוסחאות התפלה‪ ,‬מפני שהיה רגיל לשמוע אותם מן הבחורים בישיבת‬ ‫שבימי הרחמים הללו מתחדשת ההתקשרות בין הקב"ה‬ ‫פאיע שהיו חסידי סאטמאר‪.‬‬ ‫לכנסת ישראל כבראשונה‪.‬‬ ‫והמשוררים הראשיים כאן אחר המלמה היו כדלהלן‪ ,‬בשלשה שנים הראשונות‬ ‫(הרה"ג ר' נפתלי לעבאוויטש ז"ל בספרו מאמרי בינה ‪ -‬בשם נכדו נ"י)‬ ‫באמעריקא יום כיפור תש"ז‪ ,‬וימים הנוראים תש"ח – ותש"ט היו המשוררים הרה"ח ר' יוסף‬ ‫אשכנזי ז"ל משב"ק עם הגה"צ מפאיע זצ"ל‪ ,‬הן אצל הפיוטים של הימים הנוראים מכלכל‬ ‫שירו לה' שיר חדש‬ ‫חיים‪ ,‬וכל מאמינים‪ ,‬וכו'‪ ,‬והן אצל הנענועים בחג הסוכות ואצל ההקפות בשמח"ת‪ ,‬היות‬ ‫שרוב מתפללים שהתפללו בבית מדרשו של רבינו לא ידעו הניגונים והנוסחאות התפלה‬ ‫איך נשיר את שיר ה' על אדמת נכר‪.‬‬ ‫אצל קדיש ובשמונה עשרה‪.‬‬ ‫ויש לפרש את הכתוב בדרך רמז‪ ,‬בהקדם מה ששמעתי‬ ‫ביום ר"ח חשון שנת תש"ח הגיע הרה"ח ר' יקותיאל הערש ווערצבערגער ז"ל‪ ,‬וכששמע‬ ‫מזקיני הרה"ח ר' מרדכי לייב הכהן דייטש ז"ל‪ .‬בימי המלחמה‬ ‫מזה רבינו אמר בשמחה‪" :‬אה‪ ,‬כ'האב שוין ווער ס'זאל זינגען פאר מיר"‪ ,‬ואכן תיכף ביקשו‬ ‫שהה במדינת רומעניא‪ ,‬והיו לו צרות צרורות משר אחד‪.‬‬ ‫רבינו להיות מהבעלי מנגנים‪ ,‬והיה לו מאז חזקה לשורר אצל שולחנו הטהור‪ ,‬זמר 'כל‬ ‫פעם אחת שמע אותו השר את רבי מרדכי לייב מזמר ניגון‬ ‫מקדש' בליל שב"ק‪ ,‬והזמר 'אודה' בשלש סעודות‪ ,‬וזמר 'המבדיל' במוצאי שבת‪ ,‬וניהל‬ ‫רומעני‪ ,‬ומיד נהפך לבו עליו‪ ,‬ומאז לא הוסיף להצר לו‪.‬‬ ‫את ה'כאר' אצל 'הנרות' ו'מעוז צור'‪ ,‬ו'חשוף' ביו"ט חנוכה‪ .‬בסוף שנת תש"ט הגיע הגה"צ‬ ‫ברבות השנים נזדמן לרבי מרדכי לייב להיות בבית‬ ‫המפורסם רבי חנני' יו"ט ליפא דייטש זצ"ל האדמו"ר מהעלמעץ בעל טהרת יו"ט שהיה‬ ‫מדרשם של חסידי ברסלב‪ ,‬ואחד מהם מסר שיעור בספה"ק‬ ‫יודע פרק בשיר‪ ,‬והביא לרבינו ניגונים חדשים לר"ה שנת תש"י‪ ,‬וגם הוא היה לו חזקה‬ ‫במשך השנים לזמר אצל השלחן הטהור‪.‬‬ ‫ליקוטי מוהר"ן‪ .‬בתוך הדברים הגיעו לאזניו דברי רבינו‬ ‫הקדוש על הכתוב 'וירא בצר להם בשמעו את רנתם' (תהלים‬ ‫בשנים הבאים חיברו ניגונים חדשים‪ ,‬הרה"ג רבי צבי הערש פריעדמאן ז"ל ממונקאטש‬ ‫קו מד)‪ ,‬כי 'על ידי נגינה נמתקין הדינין'‪ .‬עוד אמר רבינו‪ ,‬כי‬ ‫מח"ס חמודי צבי‪ ,‬ממשוררי הרה"ח ר' בעריש ווישעווער ז"ל (שהיה רגיל לייצר ניגונים חדשים‬ ‫כאשר יש ח"ו גזירה וצרה לישראל מאומה מאומות העולם‪,‬‬ ‫לרבינו בימים מקדם באייראפע)‪ ,‬הרה"ח החזן‬ ‫טוב לנגן את הניגון של אותה אומה; וזהו 'בשמעו את רנתם'‪,‬‬ ‫ר' נפתלי שטערן ז"ל מבני ברק‪ .‬הרה"ח ר'‬ ‫רנתם דייקא‪ ,‬הניגון של אותה אומה המצירה לישראל (ליקוטי‬ ‫ליפא לויאש ז"ל‪ ,‬שהיה חתן רבי בעריש‬ ‫מוהר"ן‪ ,‬חלק א סימן כז)‪.‬‬ ‫ווישעווער ז"ל ארי חבורת המשוררים‪,‬‬ ‫ועלה אחר המלחמה לארה"ק וגם הוא נודע‬ ‫כששמע רבי מרדכי לייב את הדברים התרגש עד למאוד‪,‬‬ ‫במיטב זמירותיו‪ ,‬ביניהם ה"שושנת יעקב‬ ‫שהרי בדידיה הוה עובדא‪ ,‬והסגולה הזאת כבר פעלה אצלו‪.‬‬ ‫הארוך" שנתחבר בחודש אד"א תשכ"ה‪ ,‬גם‬ ‫ובבדיחותו הטבעית הכריז‪' ,‬איך ווער א ברעסלאווער!'‬ ‫חיבר "הנרות הללו"‪ ,‬נפטר בשנת תש"ל‪.‬‬ ‫ועל פי זה אפשר לבאר את הכתוב 'איך נשיר את שיר‬ ‫הרה"ח ר' אברהם הלוי ווערצבערגער ז"ל‬ ‫ה' על אדמת נכר' (תהלים קלז ד)‪ .‬כאשר גלו ישראל מאדמתם‬ ‫שו"ב‪ ,‬חתנו הרה"ח ר' יקותיאל הערש הלוי‬ ‫לאדמת נכר‪ ,‬התאוננו שמעתה לא יוכלו תמיד לשיר שיר‬ ‫ווערצבערגער ז"ל שהיה מנהיג סגל חבורת‬ ‫ה'‪ ,‬כי לפעמים יצטרכו לשיר משירי הגוים כדי לעורר את‬ ‫המשוררים‪ .‬בני הרה"ח ר' יקותיאל הערש‬ ‫הסגולה ולהינצל מידם‪.‬‬ ‫הרה"ח ר' ליפא לויאש ז"ל‬ ‫ז"ל‪ ,‬ה"ה הר"ר יהודה יעקב הי"ו [ר' יודל]‬ ‫והר"ר אלימלך הי"ו‪ ,‬ולפני הימים נוראים נכנסו ר' יקותיאל הערש ובניו לרבינו וניגנו‬ ‫וכן יש לפרש מה שאומרים בתפלת אנא בכח‪' ,‬קבל רנת‬ ‫הניגונים החדשים‪.‬‬ ‫עמך'‪ .‬אנו מתפללים להקב"ה שלא נצטרך לשיר את רינתם‬ ‫של הגוים‪ ,‬אלא שלא יעשו עמנו רעה‪ ,‬וממילא נוכל תמיד‬ ‫האחים ווערצבערגער מספרים שפע"א כשנכנסו לרבינו לנגן לפניו הניגונים החדשים‬ ‫לשיר 'רנת עמך'‪ ,‬ניגוני ישראל‪.‬‬ ‫אז באותו שנה ניגנו על 'אין קצבה' מארש שחיבר רבי בעריש ווישעווער שהיה ניגון יפה אף‬ ‫(הרה"ח ר' פנחס נחום צוויבל ז"ל – יארצייט כ"ח אלול)‬ ‫נעים‪ ,‬אבל היה ניגון ארוך‪ ,‬העיר על זה רבינו בצחות‪" :‬דער ניגון איז טאקע אין קצבה"‪.‬‬ ‫ועד היום הזה אנו אוחזים מעשי אבותינו בידינו לזמר באותן הקטעים שתקנו אבותינו‬ ‫לזמר בהם‪ ,‬וכן נוהגים במנהג חיבור הניגונים חדשים מדי שנה בשנה‪ ,‬ועינינו צופיות‬ ‫למרום להתברך בשנה טובה ומבורכת וכתיבה וחתימה טובה‪ ,‬שנה שנשיר בו שיר חדש‬ ‫על גאולתינו ועל פדות נפשינו‪ ,‬ויהיה השנה החדשה שנת 'תרנן בפה'‪ ,‬שימלא פינו תהלה‬ ‫ושירה בהתרוממות קרן התורה וישראל‪ ,‬ותמלוך אתה ה' בלבדך על כל הארץ בב"א‪.‬‬ ‫[המאמר הזה נלקט מפי כתביו של הרה"ג שמואל אהרן חנני' טענענבוים שליט"א בעל‬ ‫‪845.210.6668‬‬ ‫עימוד‬ ‫הדפסה‬ ‫מחבר הספרים הנפלאים 'ימי מלך'‪' ,‬ניצוצי תומר'‪ ,‬ועוד‪ ,‬ותשוח"ח לו]‬ ‫‪sales@kintress.com‬‬ ‫(הרה"ח ר' אברהם ישעי' קליין הי"ו)‬ ‫הגליון נערך ע"י מכון קונטרס‬ ‫טעל‪ | 845.210.6668 :‬פעקס‪845.314.8486 :‬‬ ‫להכניס דברי תורה בתוך‬ ‫מו"ה אברהם ישעי' קליין‬ ‫אימעיל‪chelkeiny@gmail.com :‬‬ ‫עורכים‬ ‫הגליון ולהערות והארות‪:‬‬ ‫מו"ה יואל הכהן מאשקאוויטש‬ ‫מו"ה משה אברהם לייפער‬ ‫צו באקומען דעם גליון יעדע וואך אין אימעיל‪ ,‬שיקט א אימעיל צו‪chelkeiny@gmail.com :‬‬ ‫מו"ה שלמה הערשקאוויטש‬ ‫‪4‬‬