חלקינו בתורתיך · Chelkeiny Besoirosaicho — ניצבים וילך (2026-08-31)

בס”ד
בק ןוילג • שנה ג'
ךליו-םיבצנ תשרפ
תשפ"ו לפ"ק
הוצאה לאור
חידושי תורה
של בעלי בתים
העושים תורתם
קבע ומלאכתם
עראי אלע ניגונים
אס ווערן דערמאנט
וו
אינעם גליון קען מען
קן דערויף צו הערן
דרו
דעם ניגון
מדור תורתם קבע בשער התורה מבוא
שאמר על זה מרן הגה"ק בעל ייטב לב זי"ע היטיבו נגן בתרועה
מחילת עוונות ע"י הטורח לעמוד משל נאה באמצע דרשת תקיעת שופר,
בפתח הצדיק ומובא בברך משה (לר"ה אות ח"י) ובס' יביע לכו נרננה לה' וגו' בזמירות נריע לו וגו' בבית
אומר (להגאון רבי יונתן בנימין שאלאמאן זצ"ל דומ"ץ אלקים נהלך ברגש .עוד מעט וכולנו עומדים
אתם נצבים היום כלכם לפני ה' אלקיכם וגו'.
אפשא תלמיד מרן הייטב לב עמוד תקפ"ט) ,משל לבן בבית ה' בלילות ,להשכים ל'סליחות' כנהוג
פירש"י למה נסמכה פרשת אתם נצבים לקללות, מלך שחטא לאביו והגלה אותו למקום רחוק מקדמת דנא ,ולהוסיף בההכנה דרבה לקראת
לפי ששמעו ישראל מאה קללות חסר שתים חוץ ממ"ט ומינה שרים להשגיח עליו ,ומזמן לזמן שלח הימים נוראים בהם יכתבו ויחתמו כל יצורי
שבתורת כהנים ,הוריקו פניהם ואמרו מי יוכל לעמוד מגדנות לבנו ,אבל השרים חטפו המגדנות עולמים בג' ספרים נפתחים ,הניגון של ה'קדיש'
באלו ,התחיל משה לפייסם ,אתם נצבים היום .ויש להבין לעצמם ,ויהי לימים נתחרט הבן מלך על בהתחלת הסליחות יבשרינו כי הנה אנחנו
הכוונה בזה. מעשיו הרעים וכתב נמצאים באלו הימים שאין
ב) במדרש (תנחומא ס"א) אתם נצבים היום כלכם לפני אגרת פיוס לאביו ,וביקש כמותם במשך השנה בהם
ה' וגו' ,זה שאמר הכתוב (משלי יב ז) הפוך רשעים ואינם להחזירו לבית המלכות, אנו דבוקים ביותר אל
ובית צדיקים יעמוד .וצריך ביאור. אבל השרים בראותם את סידור התפילה ,ושוהים
האגרת קרעוהו לגזרים, שעות על גבי שעות בבתי
יל"פ בדרך צחות ,בהקדם המסופר (מובא בספר מושיען לאשר הבינו שעל ידי כנסיות ובתי מדרשות
של ישראל) שפעם אחת טייל הרה"ק מסאטמאר זי"ע זה יופסקו המגדנות לבקש רחמים מאת אבינו
עם הרה"ח ר' שלמה יודא בראך ז"ל מעיר סאטמאר, ששלח המלך לבנו. שבשמים השומע ומאזין
ושוחחו ביחד ,ובאותו הזמן נתאספו הרבה אנשים ליד כראות הבן מלך שאין לתפילות כל פה .ובידעינו
פתח ביתו של רבינו ז"ל כדי להיכנס אל הקודש פנימה אגרותיו מגיעים לאביו, כי הן קל כביר לא ימאס
להתברך מפ"ק ,אולם רבינו לא הפסיק מדיבורו אתו, עשה בחכמה לכתוב תפילת רבים ,תופס
והנ"ל בראותו הציבור הגדול העומדים ליד הפתח, אגרת עם הרבה דברים הרה"ח ר' בעריש ווישעווער ז"ל מקום נכבד ענין התפילה
העיר לרבינו שרבים צובאים על פתח ביתו ומבקשים בטלים ,ובתוך הדברים בציבור והשליח ציבור,
להיכנס אליו ,ואמר לו רבינו שכל הסיבה שאנשים כתב בהסתר דברי פיוס ,והשרים לא ידעו מתוך תקוה להשי"ת שנמצא חן בעיניו ויזכינו
פשוטים באים להצדיק ,הוא משום שהם סובלים צרות ולא הבינו תוכן האגרת והניחו לשלחו אל במשפט ,ויזכרנו לחיים ולברכה למלא כל
ורעות רבות בעניני פרנסה וכדומה ,ועל כן באים לבית המלך ,והמלך בחכמתו השכיל לדעת דברי משאלות לבינו לטובה.
הצדיק לבקש ממנו שיועיל בתפילתו להקל מהם הצער, בנו והשיבו אל ביתו כבתחילה. וענין זה של הנגינה תוך כדי התפילות
והצרות והרעות שבאו עליהם הוא מצד העונש על והנמשל כי עם בני ישראל גלו מעל והקדישים וכדומה שתופס מקום נכבד
חטאתם ,ועל כן הנני נותן להם לחכות זמן רב בפתח שולחן אביהם ,ובכל עת ובכל שעה הם מאוד בתפילות הימים נוראים ,ואילו במשך
הבית ,כי על ידי הצער הזה שהם סובלים מכיון שצריכים עומדים ומתפללים על נפשם להשיבם השנה כמעט ואין מזמרים באמצע התפילה
לחכות זמן רב ליד הפתח ,מזה נשבר לבבם ועל ידי זה לנויהם כבתחילה ,אך שרי מעלה המשטינים חוץ מהקטעים שנתקנו במיוחד לזמרם,
נמחק מהם עוונם ,וממילא "איז די זעלבע זאך צו איך והמקטריגים דוחים את התפילה לבל תעלה כמו לכה דודי וק-ל אדון וכדומה ,וכמו כל
גיזעגין יא צו איך גיזעגין נישט ,דער עיקר איז דאך נאר למכון שבתו השמים ,כי בזמן הגלות יורד מנהגי ישראל ,גם זה אינו דבר של מה בכך
דער צער ,אין דאס האבין זיי יעצט אויך". השפע מן השמים לאומות העולם כידוע ,ועל והוא בבחינת מילין לצד עילא ימלל ,כמו
המשך בעמוד ב׳ המשך בעמוד ב׳
הגליון נתנדב ע"י :מוה"ר אברהם ישעי' קליין הי"ו להגדיל תורה ולהאדירה
מבוא בשער התורה מדור תורתם קבע
המשך מעמוד א׳ המשך מעמוד א׳
כן אנו עושים בחכמה לערב בתוך תפילתינו ניגונים שונים ,ועל ידי זה אין השרים מבחינים וכן סיפר כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א (מהר"א ט"ב
בתפילותינו עכ"ד. שופטים תשס"ב) עובדא ידענא מה דהוה אצל כ"ק מרן
הנה כי כן ראו אצל רבותינו הק' דגוש מיוחדת על הנגינה בהימים נוראים ,ובס' אימרא טבא דו"ז זללה"ה עוד בעיר סאטמאר ,כאשר פעם אחת
(חיזוק והדרכה עמוד קע"א) מביא כ"ק מרן רבינו שליט"א שהניגון שמזמרים אצל מוסף יום הקדוש בעת שחיכו במוצאי יו"ט הרבה אנשים על פתח
'וכך היה מונה אחת אחת ואחת' ,הוא אותו הניגון שמזמרים על הניגון 'לאמיר דערציילן די מעלות ביתו ליכנס אליו ,והוא היה טרוד בעבודתו בקודש,
פון אידישע קינדער' שחיברן הרה"ק בעל קדושת לוי מבארדיטשוב זי"ע ,והייטב לב נטל ניגון זו, ושאלוהו הרבנית ע"ה למה אינו חושש על טירחא
והניחן על הנוסח וכך היה מונה אחת ,אחת ואחת וכו' ,כיון שניגון זה יש בו משום מליצה ישרה דציבורא ,ענה מרן דו"ז זללה"ה ברוב ענוותנותו ,הנה
על כלל ישראל והיינו הך ,והייטב לב רצה לקשר עצמו עם הרה"ק מבארדיטשוב זי"ע סניגורן של באמת איני ראוי לפעול להם ישועה ,אולם בזה שהם
ישראל שרצה בניגון 'לאמיר דערציילן' ,להביע מעלת כלל ישראל. עומדים זמן רב בלילה ומשברים את גופם ,זה עצמו
כדאי להם לזכותם בישועה.
ובכלל הביא הייטב לב זי"ע הרבה ניגונים מהרה"ק רבי ר' הערש הכהן מרימנוב זי"ע ,שאחר
הסתלקות הישמח משה זי"ע כשנתקבל הייטב לב לאבדק"ק אוהעל ,הציקו לו שם המתנגדים ובזה יתבארו דברי רשיז"ל ,דכאשר שמעו ישראל
בהעיר והתנו עמו תנאים קשים ,ואחד מהם היו שלא הרשו לו להתפלל לפני העמוד ולא להתפלל מאה קללות חסר שתים וכו' ,הוריקו פניהם ואמרו מי
במנין בנפרד ועוד ענינים ,ובכן נסע לרימנוב והיה שם כמה שנים בימים הנוראים אצל הרה"ק רבי יוכל לעמוד באלו ,התחיל משה לפייסם אתם נצבים
ר' הערש זי"ע ,ואז קיבל כל הניגוני קודש שמושרים אצלינו ,כמו ה'אהבה רבה ניגון'' ,טל'' ,גשם', היום ,דהיינו שמשה רבינו נתן להם עצה הגונה האיך
והפיוט 'יעלה' בליל יום הכיפורים ,וכן החרוז 'בבואו מאדום' בסעודה שלישית ,כולם ניגונים יוכלו להמלט מכל הקללות שלא יבואו עליהם ,על ידי
מלאים דביקות געגועי קודש והתעוררות ,כולם מקורם טהור מהרה"ק רבי צבי הירש מרימנוב אתם נצבי"ם היום כלכם לפני ה"א ,שכאשר יעמדו על
זי"ע ,וי"א שגם הניגון 'ובכן צדיקים' ,ג"כ מקורו מהרה"ק מרימנוב זי"ע. רגליהם ויצערו את עצמם לפני ה' ,אזי יזכו שימחקו
אך קפידא מיוחדת היה שיחברו נגונים חדשים לכל שנה ושנה ,ובתהלים תפארת שלמה מביא מהם כל עוונותיהם.
בשם הרה"ק התפארת שלמה זי"ע שהיה בעצמו בעל תפלה שאין כדוגמתו ואמר ,שכמו שצריכים ועל זה הסמיך בעל המדרש הפסוק הפוך
בכל שנה אתרוג חדש ,כמו כן צריכים בכל שנה ניגונים חדשים ,וכן נהגו בחצרות הצדיקים לחבר רשעים ואינם ,כי העושה עבירה הוא בגדר 'רשע',
בכל שנה ניגונים חדשים. ואם ברצונינו למחוק את רשעותיו עד שיהיו כאין
ואכן בכל שנה ושנה נתחברו ניגונים חדשים לשוררם בעת התפילות בר"ה ויום הכיפורים וכאפס בלי שום רושם ,העצה הוא 'ובית צדיקים
בבית מדרשם של רבותינו הק' ,ואפילו בשנה הראשונה כשהגיע מרן רביה"ק מסאטמאר יעמוד' ,ע"י שיצטרך לעמוד בבית הצדיק ולהמתין
זי"ע לאמעריקא בשנת תש"ז ביקש ממקורביו שישתדלו להכין קבוצת משוררים שיסייעו לו זמן רב עד שיוכל להכנס אל הקודש פנימה ,ע"י
להתפילות על יום הקדוש( ,ביו"ט ראש השנה עדיין היה על הספינה) ,ולחבר ניגונים חדשים על כמה צער זה ימחקו כל עוונותיו.
פיוטים שאומרים בסדר המחזור ,כמנהגו מאז שהקפיד תמיד על זה כמנהג בית אבותיו הק', (הרה"ח ר' אברהם גליק הי"ו -בני ברק)
לדוגמא להחרוז "מכלכל חיים"" ,אין קצבה"" ,מלך עליון"" ,וכל מאמינים"" ,חמול"" ,היה עם
פיפיות"" ,הקפה ניגון" וכו'.
וסיפר הגה"צ אב"ד פאיע זצ"ל שפעם אחת התמרמר רבינו על שפלות הדור שחסרים היום החיים שלך בשביל זרעיך
הצדיקים הקודמים ללוחמי מלחמת ה' שהעמידו הדת על תילה ,ענה הרב מפאיע ואמר ,שבדור
הזה היה נצרך גדול הדור כמו הגה"ק החכם צבי זי"ע שהיה לוחם מלחמות ה' להעמיד הדת על
ראה נתתי לפניך היום את החיים ואת הטוב ואת
תילה .ענהו רבינו" ,לך חסר כהיום גדול דוגמת החכם צבי ,כהיום אין לנו אפילו איש כזה שיכול המות ואת הרע וגו' ,החיים והמות נתתי לפניך הברכה
והקללה ,ובחרת בחיים למען תחיה אתה וזרעך (דברים
לעשות ניגונים לבביים שאוכל לשפוך שיח להשי"ת ,כמו שהיה עושה הרה"ח ר' בעריש ווישעווער
ע"ה ,שהיה לו כח לעשות "הארציגע ניגונים" שהיו יכולים על ידם לשפוך שיח להשי"ת". ל ,טו-יט).
במחזור דברי יואל (ראש השנה ,עמוד ל"ז) העתיק דבר נפלא ,שכידוע היה המשורר רבי בעריש לכאורה יש להתבונן בציווי "ובחרת בחיים" ,וכי יש
ווישעווער ז"ל למדן עצום ,והיה עוסק בתוה"ק שעות ארוכות ,ובהמשך הזמן כשהבחין שחיבור אדם בר דעת אשר לא יחפוץ בחיים ויבחר לעצמו את
הניגונים מחסר ממנו זמנים הרבה מלימודו ,כתב מכתב לרבינו שהיות שקשה לו לחבר הניגונים, המות? ואף אם הכוונה לחיי תורה ומצוות ,עדיין צריך
ע"כ מבקש מרבינו שיפטר אותו מלשלוח הניגונים .רבינו ענה לו במכתב חזרה ,שמבקשו ביאור מה בא הכתוב להשמיענו בלשון זו ,ומהו הטעם
שישתדל אך הפעם הזה וישלח לו לכל הפחות שני ניגונים לימים הנוראים ,ועשה כדברי רבינו שהוסיף ואמר "למען תחיה אתה וזרעך".
והתאמץ וכתב "נאטי"ן" משני ניגונים ושלחו לרבינו ,אולם לגודל תמהונו קיבל מכתב שני מרבינו ונראה לבאר בהקדם מאמרם ז"ל (עירובין יג :):שתי
שאינו שבע רצון מניגונים אלו ,ומבקש שישלח לו ניגונים אחרים ,ויהי לפלא אצל רבי בעריש כי שנים ומחצה נחלקו בית שמאי ובית הלל ,הללו
לא היה עוד מעולם אצלו כזה שלא יהיה דעתו נוחה משירותיו ,וחזר וקרא את הנאטי"ן שרשם, אומרים נוח לו לאדם שלא נברא יותר משנברא,
וראה שהם ניגונים נאים ביותר. והללו אומרים נוח לו לאדם שנברא יותר משלא
ביני לביני נזכר ר' בעריש שבכל פעם כשחיבר הניגונים שהיה שולחם לרבינו הלך מקודם נברא; נמנו וגמרו נוח לו לאדם שלא נברא יותר
למקוה ,אך הפעם שהיה ממהר בעבודה זו כדי שיגיעו בעתו ובזמנו לא הלך מקודם למקוה, משנברא ,ועכשיו שנברא יפשפש במעשיו ,ואמרי
ותלה הדבר בזה שבוודאי הרגיש רבינו בזה ,ובשביל כך לא היה שבע רצון מזה ,והלך רבי בעריש לה ימשמש במעשיו.
במיוחד למקוה ונטל אותן הנאטי"ן ששלח ראשונה ,ושינה אותם במקצת עד שנשתנו לניגונים וביאר המהרש"א (חידושי אגדות ,מכות כג ,):כי לשון
חדשים וכך שלחם בחזרה ,ואז כבר נהנה רבינו ושבע רצונו הק' מזה. "נמנו וגמרו" מורה שבאו למנין המצוות :רמ"ח מצוות
ובס' תפארת נפתלי מהגה"צ אב"ד שארמאש זצ"ל (עמוד צ') מביא שמעשה ממש כזו היה גם עשה לעומת שס"ה מצוות לא תעשה .אילו לא נברא
אצל הגה"ק בעל ייטב לב זי"ע שהרה"ח ר' אשר גבאי ז"ל היה מחבר הניגונים ליו"ט ר"ה ,ופעם האדם ,הרי היה נשמר מאליו מכל הלאוין; ולאחר
בשנה אחד כשהביא את מיטב יצירותיו מניגון חדש שחיבר על יו"ט ראש השנה כנהוג בכל שנברא ,אמנם ניתנה לו האפשרות לקיים את העשין,
שנה ,והיה מנגן את הניגון לפני הייטב לב .ויהי למחרתו קרא הייטב לב את המשב"ק ושאל לו אך כנגד זה הוא עלול להכשל בלאוין המרובין .משום
2
מבוא בשער התורה מדור תורתם קבע
המשך מעמוד ב׳ המשך מעמוד ב׳
אודות בבא א' מהניגון ,שלא היה נראה לו יפה ,ולא ידע המשב"ק מה טעמא לא נראה לו ,ואמר כך נראה החשבון כקרוב להפסד ורחוק מן השכר ,ועל
לו הייטב לב כי חלם לו שמתפלל לפני התיבה ואשה אחד עוזרתו ,והזכיר עצמו כי בשעה שחיבר כן גמרו שנוח לו שלא נברא.
הניגון היתה בתו מסייעתו לתנועה אחת ,על כן הלך ר' אשר גבאי ושינה את תנועה זו ועשאו אותו
אלא שעדיין הדבר טעון ביאור :הלא מפי
מחדש ,ואח"כ שרר אותו מחדש לפני הייטב לב ואכן הוטבו בעיניו.
עליון לא תצא הרעות ,ואיך יתכן שבריאת האדם,
אך באמת היה רבינו מבין גדול על נגינה כידוע לכל ,והיה הסדר שהיה שומע את הניגונים מעשה ידיו של הקב"ה ,תהיה קרובה להפסד יותר
החדשים בתחלה ונתן את הסכמתו עליהם ,ותיכף בשמעו את הניגון בפעם הראשונה למד וקלט מן השכר .ובספר פרשת דרכים (דרך מצרים ,דרוש ד)
את תנועת הניגון וידע היטב כל תנועה על בוריה ,ואם לא הוטב בעיני רבינו איזה ניגון שנשלח לו נתבאר יסוד גדול ,שמדתו של הקב"ה להסתכל
מהבעלי מנגנים ,צוה להחליף הניגון לאחרת. בטובה העתידה ולהקדים טובה לאדם בזכות
והרה"ח ר' יושע מענדלאוויטש שליט"א משב"ק מספר ,שפעם אחד היו מזמרים אחד המעשים הטובים שהוא או זרעו עתידים לעשות;
מהניגונים ואמר רבינו" :דאס איז א גוטער 'טיש – ניגון'" ,והיה בזה חידוש שבהטי"ש של רבינו אבל לרעה אין הקב"ה דן את האדם על שם העתיד,
בליל שב"ק זמרו בסך הכל שני ניגונים 'כל מקדש' 'ומנוחה ושמחה' .ולא הי' מושג של טיש ניגון, אלא באשר הוא שם.
אלא שאפשר שהיות שרבינו היה מדבר תמיד מחותנו בזיוו"ר הגה"ק מפלאנטש זי"ע ,ורבינו ידע ועל פי יסוד זה כתב רביה"ק זי"ע בספר דברי
משם כיצד צריך להיות טי"ש עם ניגונים ששם היה טי"ש מלא ניגונים ,כנהוג אצל צדיקי בית יואל (פרשת אחרי) ,כי אף שמצד מנין העשין והלאוין
ראפשיץ שהיה אצלם ניגונים עיקר גדול ,על כן ידע שניגון זה הוא 'א גוטער טיש ניגון'. האדם קרוב להפסד ,מכל מקום בכוחו להרבות
והיות שהוצרכו תמיד לניגונים חדשים מדי שנה בשנה ,היו על זה מנגנים מפורסמים שהביאו זכיות עד שיהיה קרוב לשכר ,על ידי שמצטרפות
פרי בכוריהם ,מיטב נגינתם שחברו ,ובקובץ גינת ורדים (קובץ י"ג) מביא רשימה מהבעלי מנגנים לו הזכיות שעתידין לעשות הדורות הבאים אחריו.
שבשנים שלפני המלחמה מחסידי רבינו שהיו רגילים לייצר ניגונים חדשים בכל שנה ושנה הקב"ה מחשב לאדם את מצוותיהם ומעשיהם
בהיכלא דמלכא לצורך הפיוטים של הימים נוראים ,והם לימדו אותן לסגל חבורת משוררים הטובים של בניו ובני בניו העתידים לעמוד ממנו,
והטביעו חותמן הטוב על הניגוני שבת ויו"ט שמזמרים עד היום הזה בחצרות הקודש סאטמאר. ואילו את מה שהם עתידים לחטוא אינו מחשב
ואלו הן :הארי שבחבורת המשוררים היה הרה"ח המפורסם ר' דוב בעריש הורוויץ ז"ל שו"ב מעיר לו .נמצא שכאשר מעמיד האדם דורות ההולכים
ווישאווא ,והיה נקרא בפי כל "רבי בעריש ווישעווער" ,הוא חיבר בכל שנה בערך י"ד ניגונים ,בתוכם בדרך התורה ,שוב מתהפך החשבון כולו לטובה,
מפורסם אצלינו ה"שלום עליכם ניגון"" ,אשת חיל ניגון" ",דער קל אדון ניגון" ,ה"נענועים ניגון" הידוע. ונוח לו שנברא.
אלו הם מפרי יצירותיו של רבי בעריש ששלחן לחצר רבינו שהיו מנגנים אותם בחזרת הש"ץ בר"ה ומעתה יתבאר הכתוב כמין חומר .כאשר האדם
ויום הכיפורים ,ואח"כ זימרו אותן בכל השנה בעריכת השולחן של רבינו ,משנת תרצ"ט לא חיברו מביט על עצמו בלבד ,ורואה את המלחמה הגדולה
ניגונים חדשים בכל שנה ושנה רק זימרו את הניגונים הישנים של ר' בעריש ז"ל. המוטלת עליו ואת ריבוי המכשולות העומדים
הרה"ח ר' אברהם לאיאש ע"ה ,שו"ב בעיר איקלאד ובגרויסווארדיין ,ואחד מפרי יצירותיו בדרכו ,עלול הוא ליפול ברוחו ולומר :שמא אין כל
הוא הניגון המפורסם והידוע שמזמרים על הקפה הששית בשמיני עצרת ושמחת תורה ,הנקרא חייו כדאיים ,שהרי כבר נמנו וגמרו שנוח לו שלא
'דער זעקסטער הקפה ניגון' .הרה"ח ר' חיים דוד בלום ע"ה מעיר קשאנוב ,מחסידי הרה"ק בעל נברא .על כך אומרת לו התורה" :ובחרת בחיים"
קדושת ציון מבאבוב זצ"ל הי"ד ,וחזן באחד הקהילות הגדולות במדינת רומעניא ,ופעם א' מצא — אל תעמוד על חשבון ההווה ואל תמדוד את
אותו רבינו במקום הנופש וביקש ממנו שיחבר עבורו ניגונים חדשים ,ושאל את רבינו על סגנון חייך לפי מעשיך הפרטיים בלבד; "למען תחיה
הניגונים שיחבר ,והשיב לו רבינו דוגמת אתה וזרעך" — כי כאשר תחיה ותעמיד זרע קודש,
ניגון הקפה הששית ,ומאז שלח הרבה יצטרפו אל חשבונך כל התורה והמצוות שיעשו
▼ מנגינותיו לסאטמאר ,ביניהם ניגון דורותיך אחריך ,ועל ידי כך יתברר כי כדאי וכדאי
"אזמר בשבחין" שמזמרין בליל שב"ק. היה לך להיברא.
הרה"ח ר' חיים באקאן ע"ה מעיר דעעש (הרה"ח ר' שלמה הערשקאוויטש הי"ו)
הנקרא ר' חיים בערלינער ששלח ממיטב
יצירותיו לחצר רבינו .הרה"ח ר' חיים יוסל
מונקאטשער ע"ה. רמז נחמד על מזל של חודש אלול
המשב"ק הרה"ח ר' יוסף אשכנזי
ז"ל חיבר ניגונים רבים בחושו המיוחד אמרו חז"ל על הפסוק "ביום חתונתו" " -זה מתן
שנתברך בו עוד בשנים שלפני המלחמה תורה" (תענית כו ע"ב) .הלוחות היו אפוא כשטר כתובה
ונתקבלו בין אנ"ש ,בין הניגונים בין הקב"ה וכנסת ישראל .כשחטאו בעגל שבר משה
המפורסמים הם הניגון הידוע "מזמור רבינו את הלוחות ,וכדברי רש"י במשל השושבין
לדוד" בשלש סעודות ,וכן הניגון הידוע שקרע את כתובת ארוסת המלך ,כדי שיוכל לומר:
"ברוך הוא אלקינו" בשל"ס ,ניגון 'פתחו לי' "עדיין אינה אשתך" (רש"י שמות לד ,א).
בהלל ,ועוד רבות. והנה בראש חודש אלול עלה משה למרום לקבל
החל משנת תרצ"ג ,זימרו ביו"ט שמיני את הלוחות השניות ,ובארבעים יום הללו נתפייס
הרה"ח ר' יוסף אשכנזי ז"ל
עצרת ושמחת תורה אצל הקפה ז' הניגון הקב"ה לישראל ,עד שביום הכיפורים אמר לו "סלחתי
הידוע אצל אנ"ש עד היום הזה ,כי רבינו הביאם מארה"ק בעת ששהה שם בסוף הקיץ העבר. כדברך" .נמצא ,שדוקא שבירת הכתובה הראשונה
לקראת הימים נוראים דשנת תרצ"ז בהיותו אז אלמן ל"ע מהרבנית בזיוו"ר הצדיקת חוה ע"ה, פתחה פתח לסליחה ולקבלת הלוחות השניות,
חיבר רבינו ניגון שמחה הידוע בין החסידים לזמר בחזרת הש"ץ בתפילת המוספין ,וכן זימרו אותו שהרי על ידה נחשבו ישראל עדיין כפנויה ולא
בההקפות בהקפה שניה ורביעית( .ניגון זה הוא כמעט ניגון היחידי שנשאר בזכרון החסידים שחיבר רבינו) כאשה נשואה.
בק ןוילג 3
מבוא בשער התורה מדור תורתם קבע
המשך מעמוד ג׳ המשך מעמוד ג׳
ואחר המלחמה בשנים הראשונות לביאת רבינו לאמעריקא לא היה כאן עדיין מי ומעתה יובן הרמז במה שמזלו של חודש אלול הוא
שיחבר ניגונים חדשים ,גם לא היו משוררים למי ללמד הניגונים ונוסחאות התפלה של "בתולה" :בחודש זה נתעורר כח הסליחה מכח אותה טענה,
רבינו ,לכן סידרו המשב"ק הר"ר יוסף אשכנזי ז"ל ביחד עם הגה"צ מפאיע זצ"ל ניגונים שישראל עדיין בבחינת בתולה ,כי הכתובה הראשונה
ישנים לכבוד הימים נוראים ממה שניגנו אצל רבינו בעיר סאטמאר ,הרב מפאיע ידע מאז נשתברה .לכן עומד חודש התשובה במזל בתולה ,לרמז
את כל הניגונים ונוסחאות התפלה ,מפני שהיה רגיל לשמוע אותם מן הבחורים בישיבת שבימי הרחמים הללו מתחדשת ההתקשרות בין הקב"ה
פאיע שהיו חסידי סאטמאר. לכנסת ישראל כבראשונה.
והמשוררים הראשיים כאן אחר המלמה היו כדלהלן ,בשלשה שנים הראשונות (הרה"ג ר' נפתלי לעבאוויטש ז"ל בספרו מאמרי בינה -בשם נכדו נ"י)
באמעריקא יום כיפור תש"ז ,וימים הנוראים תש"ח – ותש"ט היו המשוררים הרה"ח ר' יוסף
אשכנזי ז"ל משב"ק עם הגה"צ מפאיע זצ"ל ,הן אצל הפיוטים של הימים הנוראים מכלכל שירו לה' שיר חדש
חיים ,וכל מאמינים ,וכו' ,והן אצל הנענועים בחג הסוכות ואצל ההקפות בשמח"ת ,היות
שרוב מתפללים שהתפללו בבית מדרשו של רבינו לא ידעו הניגונים והנוסחאות התפלה איך נשיר את שיר ה' על אדמת נכר.
אצל קדיש ובשמונה עשרה.
ויש לפרש את הכתוב בדרך רמז ,בהקדם מה ששמעתי
ביום ר"ח חשון שנת תש"ח הגיע הרה"ח ר' יקותיאל הערש ווערצבערגער ז"ל ,וכששמע מזקיני הרה"ח ר' מרדכי לייב הכהן דייטש ז"ל .בימי המלחמה
מזה רבינו אמר בשמחה" :אה ,כ'האב שוין ווער ס'זאל זינגען פאר מיר" ,ואכן תיכף ביקשו שהה במדינת רומעניא ,והיו לו צרות צרורות משר אחד.
רבינו להיות מהבעלי מנגנים ,והיה לו מאז חזקה לשורר אצל שולחנו הטהור ,זמר 'כל פעם אחת שמע אותו השר את רבי מרדכי לייב מזמר ניגון
מקדש' בליל שב"ק ,והזמר 'אודה' בשלש סעודות ,וזמר 'המבדיל' במוצאי שבת ,וניהל רומעני ,ומיד נהפך לבו עליו ,ומאז לא הוסיף להצר לו.
את ה'כאר' אצל 'הנרות' ו'מעוז צור' ,ו'חשוף' ביו"ט חנוכה .בסוף שנת תש"ט הגיע הגה"צ
ברבות השנים נזדמן לרבי מרדכי לייב להיות בבית
המפורסם רבי חנני' יו"ט ליפא דייטש זצ"ל האדמו"ר מהעלמעץ בעל טהרת יו"ט שהיה
מדרשם של חסידי ברסלב ,ואחד מהם מסר שיעור בספה"ק
יודע פרק בשיר ,והביא לרבינו ניגונים חדשים לר"ה שנת תש"י ,וגם הוא היה לו חזקה
במשך השנים לזמר אצל השלחן הטהור.
ליקוטי מוהר"ן .בתוך הדברים הגיעו לאזניו דברי רבינו
הקדוש על הכתוב 'וירא בצר להם בשמעו את רנתם' (תהלים
בשנים הבאים חיברו ניגונים חדשים ,הרה"ג רבי צבי הערש פריעדמאן ז"ל ממונקאטש קו מד) ,כי 'על ידי נגינה נמתקין הדינין' .עוד אמר רבינו ,כי
מח"ס חמודי צבי ,ממשוררי הרה"ח ר' בעריש ווישעווער ז"ל (שהיה רגיל לייצר ניגונים חדשים כאשר יש ח"ו גזירה וצרה לישראל מאומה מאומות העולם,
לרבינו בימים מקדם באייראפע) ,הרה"ח החזן טוב לנגן את הניגון של אותה אומה; וזהו 'בשמעו את רנתם',
ר' נפתלי שטערן ז"ל מבני ברק .הרה"ח ר' רנתם דייקא ,הניגון של אותה אומה המצירה לישראל (ליקוטי
ליפא לויאש ז"ל ,שהיה חתן רבי בעריש מוהר"ן ,חלק א סימן כז).
ווישעווער ז"ל ארי חבורת המשוררים,
ועלה אחר המלחמה לארה"ק וגם הוא נודע כששמע רבי מרדכי לייב את הדברים התרגש עד למאוד,
במיטב זמירותיו ,ביניהם ה"שושנת יעקב שהרי בדידיה הוה עובדא ,והסגולה הזאת כבר פעלה אצלו.
הארוך" שנתחבר בחודש אד"א תשכ"ה ,גם ובבדיחותו הטבעית הכריז' ,איך ווער א ברעסלאווער!'
חיבר "הנרות הללו" ,נפטר בשנת תש"ל. ועל פי זה אפשר לבאר את הכתוב 'איך נשיר את שיר
הרה"ח ר' אברהם הלוי ווערצבערגער ז"ל ה' על אדמת נכר' (תהלים קלז ד) .כאשר גלו ישראל מאדמתם
שו"ב ,חתנו הרה"ח ר' יקותיאל הערש הלוי לאדמת נכר ,התאוננו שמעתה לא יוכלו תמיד לשיר שיר
ווערצבערגער ז"ל שהיה מנהיג סגל חבורת ה' ,כי לפעמים יצטרכו לשיר משירי הגוים כדי לעורר את
המשוררים .בני הרה"ח ר' יקותיאל הערש הסגולה ולהינצל מידם.
הרה"ח ר' ליפא לויאש ז"ל ז"ל ,ה"ה הר"ר יהודה יעקב הי"ו [ר' יודל]
והר"ר אלימלך הי"ו ,ולפני הימים נוראים נכנסו ר' יקותיאל הערש ובניו לרבינו וניגנו וכן יש לפרש מה שאומרים בתפלת אנא בכח' ,קבל רנת
הניגונים החדשים. עמך' .אנו מתפללים להקב"ה שלא נצטרך לשיר את רינתם
של הגוים ,אלא שלא יעשו עמנו רעה ,וממילא נוכל תמיד
האחים ווערצבערגער מספרים שפע"א כשנכנסו לרבינו לנגן לפניו הניגונים החדשים לשיר 'רנת עמך' ,ניגוני ישראל.
אז באותו שנה ניגנו על 'אין קצבה' מארש שחיבר רבי בעריש ווישעווער שהיה ניגון יפה אף
(הרה"ח ר' פנחס נחום צוויבל ז"ל – יארצייט כ"ח אלול)
נעים ,אבל היה ניגון ארוך ,העיר על זה רבינו בצחות" :דער ניגון איז טאקע אין קצבה".
ועד היום הזה אנו אוחזים מעשי אבותינו בידינו לזמר באותן הקטעים שתקנו אבותינו
לזמר בהם ,וכן נוהגים במנהג חיבור הניגונים חדשים מדי שנה בשנה ,ועינינו צופיות
למרום להתברך בשנה טובה ומבורכת וכתיבה וחתימה טובה ,שנה שנשיר בו שיר חדש
על גאולתינו ועל פדות נפשינו ,ויהיה השנה החדשה שנת 'תרנן בפה' ,שימלא פינו תהלה
ושירה בהתרוממות קרן התורה וישראל ,ותמלוך אתה ה' בלבדך על כל הארץ בב"א.
[המאמר הזה נלקט מפי כתביו של הרה"ג שמואל אהרן חנני' טענענבוים שליט"א בעל 845.210.6668 עימוד
הדפסה
מחבר הספרים הנפלאים 'ימי מלך'' ,ניצוצי תומר' ,ועוד ,ותשוח"ח לו] sales@kintress.com
(הרה"ח ר' אברהם ישעי' קליין הי"ו)
הגליון נערך ע"י מכון קונטרס
טעל | 845.210.6668 :פעקס845.314.8486 : להכניס דברי תורה בתוך מו"ה אברהם ישעי' קליין
אימעילchelkeiny@gmail.com :
עורכים
הגליון ולהערות והארות: מו"ה יואל הכהן מאשקאוויטש
מו"ה משה אברהם לייפער
צו באקומען דעם גליון יעדע וואך אין אימעיל ,שיקט א אימעיל צוchelkeiny@gmail.com : מו"ה שלמה הערשקאוויטש
4
