gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

דרשתי קרבתך · Durashti Kirvusechu — ניצבים וילך (2026-08-31)

מוציא לאור: דרשתי קרבתך · Durashti Kirvusechu

שבוע: ניצבים וילך (2026-08-31)

דרשתי קרבתך · Durashti Kirvusechu — ניצבים וילך (2026-08-31)

פתח את ה-PDF הורדה

‫פרשת נצבים ‪ -‬וי_לך‬ ‫כ"ג אלול תשפ"ו‬ ‫‪157‬‬ ‫דָּ ַ‪+‬ר ׁ ְש ִּתי ִק ְ‪+‬רבָ ְתָך‬ ‫בסיעתא דשמיא‬ ‫על פי שיעורו של הרב איתן כהן שליט"א • השיעור נמסר בבית הכנסת פרי מגדים‪ ,‬צפת ת"ו • במוצ"ש פרשת כי תבוא‪ ,‬תשפ"ו‬ ‫הרשעות שבעולם‪ .‬פעם אחת הוא נכנע ‪" -‬על כן לא אביא הרעה בימיו"‪ .‬תראה מה‬ ‫מוקדש לכבוד השמחה הגדולה לרגל חתונת בתי עם החתן‬ ‫אפשר לעשות בכניעה אחת‪ .‬וזו העבודה שלנו‪.‬‬ ‫החשוב נריה נסים סבג נר"ו‬ ‫להגיע לשמחה רק ע"י הודאה‪.‬‬ ‫נכד לרה"ג רבי יוסף אלמשעלי שליט"א רב אזורי מרום הגליל*‬ ‫נשאר לנו עוד שבועיים לסיום שנת תשפ"ו‪ .‬במשך השנה היו מלא דברים ושכחנו אותם‪.‬‬ ‫הייתה גם מלחמה קצת‪ ,‬וגם את זה שכחנו‪ .‬והיו מלא בעיות‪ .‬ואתה יודע‪ ,‬הכל זורם‪,‬‬ ‫ההגנה מצ"ח קללות‪.‬‬ ‫נוסע‪ ,‬ואנחנו לא יודעים על מה להודות‪.‬‬ ‫כהקדמה לצ"ח קללות‪ ,‬התורה מביאה את מצוות הביכורים‪" .‬וענית ואמרת" ‪ -‬אומר‬ ‫כמדומני שלפני חודש‪ ,‬הייתה איזו תאונת דרכים בבית שמש‪ ,‬עם שני רכבים‪ ,‬אחד‬ ‫רש"י‪ :‬שאינך כפוי טובה‪ .‬זאת אומרת‪ ,‬שמי שיודע להכיר טובה‪ ,‬הוא מוגן מכל הצ"ח‬ ‫מהם זה אברך אבא לתשעה ילדים‪ ,‬והשני זה היה חתן שמתחתן בעוד חודשיים‪ .‬שניהם‬ ‫קללות‪.‬‬ ‫נהרגו במקום‪.‬‬ ‫כמה בן אדם מסתובב בעולם ולא יודע על מה להכיר טובה‪ .‬ועוד‪ ,‬הוא גם חי בהרגשה‬ ‫תשמע‪ ,‬אתה נוסע בכביש‪ ,‬חוזר והולך ‪ -‬כשירדת פעם אמרת לאלוקים תודה? לא‪ ,‬בכלל‬ ‫'כמה אלוקים חייב לי'‪" .‬תראה‪ ,‬אלוקים‪ ,‬הרבה אנשים לא מניחים תפילין‪ ,‬לא שומרים‬ ‫לא‪ .‬אנחנו אפילו לא יודעים על מה להודות‪ ,‬אבל אתה שומע איזו צרה‪ ,‬אתה פתאום‬ ‫שבת‪ ,‬ואני שומר לך שבת‪ ,‬מניח לך תפילין‪ ,‬אוהו!" בן אדם מרגיש‪ :‬שכשהוא יגיע‬ ‫מתחיל להבין‪ :‬וואי‪ ,‬כמה צריכים כל הזמן להודות‪.‬‬ ‫לשמיים‪ ,‬הוא יביא את החשבונית לאלוקים ‪ -‬כמה אתה צריך עוד לשלם לי‪.‬‬ ‫הודאה ודאי שהיא מצוה‪ ,‬אבל המטרה של ההודאה שתהיה שמח‪ .‬אי אפשר להגיע‬ ‫ומה אלוקים אומר לו? כל מה שעשית‪ ,‬אין לך מה לשלם לי על יום אחד שאתה חי‪.‬‬ ‫לשמחה בלי הודאה‪ ,‬לא שייך‪ .‬לא שייך להיות שמח בפנים‪ ,‬בתוך הלב בפנים‪ ,‬אם אתה‬ ‫עכשיו‪ ,‬יום אחד זה הרבה‪ ,‬כי ב'עלי שור' מביא את רבי ישראל מסלנט‪ ,‬שהוא אומר‬ ‫לא יודע להודות לבורא עולם על מה שהוא מטיב איתך‪ .‬וכשאתה יודע להודות‪ ,‬אתה‬ ‫שלפעמים גם אין מה לשלם אפילו על צימעס אחד שאכלת‪ .‬צימעס זה גזר מתוק‪ .‬גם‬ ‫כנוע לפניו‪ .‬וזו כל העבודה שלנו‪.‬‬ ‫על זה אין לך מה לשלם‪.‬‬ ‫אין היום תשובה מיראה ‪ -‬יש תשובה מאהבה‬ ‫"תחת אשר לא עבדת‪ ...‬בשמחה" ‪ -‬מה מסתתר מאחורי חוסר השמחה‬ ‫וזו תשובה מאהבה‪ .‬היום אין כבר תשובה מיראה‪ ,‬לא שייך‪ .‬גם אם תרצה ‪ -‬אין‪ .‬הלב‬ ‫נו‪ ,‬אז מה עושים באמת? אז צריכים להודות להשם‪ .‬ובתוך הצ"ח קללות‪ ,‬התורה כותבת‬ ‫שלנו לא זז‪ ,‬שום דבר לא זז‪.‬‬ ‫מה הסיבה שמגיעות כל הקללות? "תחת אשר לא עבדת את ה' אלוקיך בשמחה ובטוב‬ ‫אני כששמעתי את הסיפור הזה של החתן‪ ,‬והאבא לתשעה שנפטרו ‪ -‬בברכת אשר יצר‬ ‫לבב מרוב כל"‪ .‬זאת אומרת‪ :‬עבדת את השם‪ ,‬אבל לא עבדת אותו בשמחה‪.‬‬ ‫שהייתה אחר כך לא התרגשתי בכלל‪ .‬לא היה שום חיזוק‪ .‬אתה שומע‪ ,‬אתה אומר ‪-‬‬ ‫מה נפקא מינה? מה אכפת לאלוקים שאני עובד אותו בלי שמחה? עובד אותך! מה‬ ‫אה‪ ,‬אתה יכול לעקם את הפרצוף‪ ,‬לעקם את הפרצוף עוד יותר חזק‪ ,‬ועוד יותר חזק‬ ‫שאמרת לי לעשות אני עושה‪ ,‬מה אכפת לך אם אני שמח או לא שמח?‬ ‫‪ -‬תכל'ס‪ ,‬איך התפילה שלך הייתה אחר כך? יותר טובה? לא‪ ,‬אותו דבר‪ ,‬זרמנו‪ ,‬שלום‪.‬‬ ‫אין שום דבר‪.‬‬ ‫בן אדם הולך לעבוד באיזו עבודה‪ ,‬אומר לו הבעל הבית‪ :‬אתה אמור לעשות כך וכך‪.‬‬ ‫והוא עשה‪" ,‬מה שאמרת‪ ,‬אדוני‪ ,‬הכל מתפקד כמו שצריך"‪" .‬כן"‪ ,‬אומר לו הבעל הבית‪,‬‬ ‫לכן היום אין תשובה מיראה‪ .‬מה יש לנו כן היום? יש לנו היום תשובה מאהבה‪ .‬שבן‬ ‫"תשמע‪ ,‬אבל לא חייכת"‪ .‬מה זה קשור לעבודה‪ ,‬חיוך? מה שאמרת לי ‪ -‬עשיתי‪.‬‬ ‫אדם יושב עם עצמו‪ ,‬כל אחד חייב עד ראש השנה‪ ,‬למצוא לעצמך זמן לשבת עם עצמך‪.‬‬ ‫אם אתה צריך גם כוח עזר שיעזור לך ‪ -‬שים אוזניות עם איזה שיר רגש ותתחיל לשיר‬ ‫מה באמת מסתתר מאחורי שבן אדם לא שמח בעבודת השם? למה באמת בן אדם לא‬ ‫איתו‪ .‬אם אתה בבית לבד ‪ -‬עוד יותר טוב‪ .‬אתה יכול לשיר‪ ,‬אף אחד לא שומע אותך‪,‬‬ ‫שמח? כי בן אדם מרגיש שאין לו על מה לשמוח‪ .‬כי בן אדם חי בהרגשה‪ :‬הכל מגיע לי‪.‬‬ ‫תתרגש‪ ,‬אולי גם תבכה‪ ,‬זה טוב שתבכה‪ ,‬זה דבר בריא מאוד‪ .‬תבכה‪ ,‬תתרגש‪ .‬כשתתרגש‬ ‫בן אדם לא יודע לבוא להודות לקדוש ברוך הוא על מה שהשם עשה איתו‪.‬‬ ‫תתחיל להודות לבורא עולם על מה שהטיב איתך‪.‬‬ ‫הלב עובד‪ ,‬תודה‪.‬‬ ‫הרגע שאיתו תיכנס לראש השנה‬ ‫העבודה שלנו להודות להשם היא עבודה גדולה עד מאוד‪ .‬היא לא עבודה רגילה‪ ,‬זה‬ ‫כשתגיע עכשיו למדרגה שאתה מרגיש "אני כל כך מרוגש"‪ ,‬אתה מרגיש הלב נשפך ‪-‬‬ ‫לא נקנה ברגע אחד‪ ,‬זה צריך הרבה הרבה תיאורים‪ ,‬הרבה דמיונות‪ ,‬כדי שבן אדם יתאר‬ ‫ברגעים האלו שיא הקדושה שבעולם‪ .‬זה רגע שלא חוזר‪ ,‬שאתה פשוט קנית עולמך‪.‬‬ ‫לעצמו את ההרגשה עד כמה באמת הוא צריך להודות להשם‪.‬‬ ‫אתה אומר "ריבונו של עולם‪ ,‬אוי לי שציערתי אותך‪ ,‬כואב לי שאני חטאתי לך" ‪ -‬זהו‪,‬‬ ‫כדוגמה‪ :‬בן אדם הלך ברחוב‪ ,‬ואל תשאל ‪ -‬הוא התמוטט‪ ,‬נפל ברחוב‪ ,‬הזמינו הצלה‪,‬‬ ‫מספיק‪ .‬כזו תשובה‪ ,‬כזה רגע קדוש ‪ -‬אתה הופך להיות צדיק גמור‪.‬‬ ‫לקחו אותו לבית חולים‪ .‬התברר שעבר דום לב‪ ,‬חייב לעשות אני יודע מה‪ ,‬עיסוי לב‪ .‬אל‬ ‫לא רק צדיק גמור ‪ -‬כל העוונות שעשית נהפכו לזכויות‪ .‬זה רגע אחד קדוש שהופך את‬ ‫תשאל‪ ,‬באותו יום הגיע לבית חולים זיו‪ ,‬איזה פרופסור גדול מהמרכז‪ ,‬אצלו ‪ -‬אתה יודע‬ ‫הבן אדם מרשע גמור לצדיק גמור‪ ,‬ועוד נהפכים לו העוונות לזכויות‪.‬‬ ‫‪ -‬הטיפולים מתחיל מחצי מיליון שקל‪ .‬זה פרופסור משהו ברמה שלא ניתן לתיאור‪.‬‬ ‫כמה בן אדם צריך לשמוח ברגעים האלו! לכן לא ייכנס לפני ראש השנה בלי הרגע הזה‪.‬‬ ‫הפרופסור‪ ,‬לקח סכין‪ ,‬פתח לו את החזה‪ ,‬הוציא לו את הלב‪ ,‬עשה לו איזה עיסוי בלב‪,‬‬ ‫ומה שאני אומר לכם זה אמת לאמיתה‪ .‬אני יודע שיש כאלו שחושבים שאני ממציא‬ ‫החזיר לו את זה‪ ,‬ואחרי שהבן אדם קצת התאושש אמר לו על הניתוח ועל כל העניינים‪:‬‬ ‫דברים‪ ,‬לא משנה‪ .‬גם אם אני ממציא ‪ -‬זה דבר טוב‪ .‬אבל זו אמת לאמיתה‪ ,‬ככה אמר‬ ‫עשרת אלפים דולר‪ .‬עשרת אלפים דולר?!‬ ‫החפץ חיים‪ .‬זו לא המצאה שלי‪ ,‬זו המצאה של החפץ חיים‪ .‬ככה גם אמר הבן איש חי‪,‬‬ ‫הוא הולך ברחוב ‪ -‬כמה זה היום בשקלים? שלושים אלף שקל ‪ -‬הולך ברחוב‪ ,‬שואל‪:‬‬ ‫וזו אמת‪.‬‬ ‫אתה יודע‪ ,‬עשיתי ניתוח אצל הפרופסור‪ .‬אומרים לו‪" :‬לא יכול להיות! הפרופסור הזה?‬ ‫אל תלך לחפש היום בעיות‪ .‬כמה שאפשר להקל היום ‪ -‬תקל‪ .‬כי מי שיותר מדי מחפש‬ ‫בטח שילמת שני מיליון"‪ .‬אומר לו‪ :‬לא‪ ,‬שלושים אלף שקל שילמתי‪" .‬לא מאמין לך!‬ ‫את אלוקים ‪ -‬סימן שאתה לא יודע כמה אלוקים אוהב אותך‪ ,‬וכמה אלוקים הטיב‬ ‫שלושים?! מה זה‪ ,‬מציאה!" אומר הבן אדם‪" :‬שלושים אלף שקל שילמתי! אתה אומר לי‬ ‫איתך‪ .‬ואם אתה עוד לא יודע להודות לו ‪ -‬זה יותר בעיה מאשר התשובה‪.‬‬ ‫מציאה?! מה זה‪ ,‬קל בעיניך להביא שלושים אלף שקל? אומר לו‪" :‬זו מציאה‪ ,‬אני אומר‬ ‫לך! וואי‪ ,‬הצלחת בניתוח‪ ,‬לא יכול להיות!"‬ ‫סיפור הסבא משפולי ‪ -‬הניצוץ היהודי‬ ‫הוא שמע‪ ,‬ובן אדם אחר כך מתחיל להיות מאושר‪ .‬בבית הוא אומר לאשתו‪ :‬את יודעת‬ ‫סיפר הסבא משפולי‪ :‬הייתי מלמד בתלמוד תורה‪ ,‬והיו שם שני נערים שהתקלקלו לגמרי‬ ‫איזו סייעתא דשמיא הייתה לי? איזו הצלחה? איזה ‪ -‬את לא מאמינה מה שהיה! ועושה‬ ‫וירדו שאול תחתית‪ .‬הלכו ליערות‪ ,‬התחברו לשודדים‪ .‬ומרוב שהם היו אנשים עם בעלי‬ ‫ריקוד‪.‬‬ ‫כוח ועוצמה‪ ,‬הם הפכו להיות ראשי השודדים‪.‬‬ ‫מה אתה עושה ריקוד? שילמת שלושים אלף שקל! תגיד‪ ,‬זה שהלב דופק כל הזמן ‪-‬‬ ‫לימים עברה ביער איזו כרכרה ‪ -‬נעלמה‪ .‬העלימו אותה‪ ,‬הכוונה‪ .‬עברה איזו תקופה‪,‬‬ ‫בלי הדוקטור ההוא‪ ,‬בלי הפרופסור‪ ,‬בלי ניתוחים‪ ,‬בלי כלום‪ ,‬בלי שום דבר ‪ -‬פעם‬ ‫עברה שם עוד כרכרה‪ ,‬וגם אותה העלימו‪ .‬סיפרו את זה למלך‪.‬‬ ‫ישבת להודות לבורא עולם? לא הולך לנו השנה‪ .‬למה לא הולך לנו? כי אנחנו מרגישים‬ ‫המלך שמע את הדברים האלו‪ ,‬לקח את החיילים שלו החזקים ביותר עם כל כלי הנשק‪,‬‬ ‫שאלוקים הכל חייב לנו‪.‬‬ ‫הלביש אותם בלבוש אזרחי והעביר אותם דרך היער‪ .‬השודדים כמובן התנפלו עליהם‬ ‫‪ -‬אבל הם היו חזקים מאוד‪ ,‬תפסו את כל השודדים‪ ,‬אזקו אותם באזיקים‪ ,‬שמו אותם‬ ‫הכניעה ‪ -‬מביאה את השמחה‪.‬‬ ‫בעגלה‪ ,‬העלו אותם לעיר‪.‬‬ ‫כשבן אדם מתחיל קצת להתבונן‪ ,‬הוא מתחיל להיות כנוע לאלוקים‪ .‬ואז מגיעה השמחה‪.‬‬ ‫השמחה הפירוש‪ :‬מה שאלוקים אומר אני מקיים‪ ,‬כי אני כנוע אליו‪ .‬כי הכניעה אצל‬ ‫המלך הביא כמה שופטים‪ ,‬עשו משפט מזורז‪ ,‬ונגזר עליהם שכל השודדים לשרפה ‪-‬‬ ‫בורא עולם זה שיא המדרגה‪.‬‬ ‫מדליקים מדורת ל"ג בעומר‪ ,‬שורפים את כולם‪ .‬ואת שני ראשי השודדים ‪ -‬בתלייה על‬ ‫העץ‪ .‬המלך ביקש שכולם יגיעו לראות את העונש שמגיע לאנשים כאלו שעושים רע‪.‬‬ ‫"הראית כי נכנע אחאב? על כן לא אביא הרעה בימיו"‪ .‬אחאב היה שיא הרע‪ ,‬שיא‬ ‫ובאמת הדליקו שם מדורת ל"ג בעומר ענקית‪ ,‬ותפסו את השודדים וזרקו אותם לאש‪.‬‬ ‫*  ברכת הרב איתן כהן שליט"א‪ :‬ברכת מזל טוב לידידנו‪ ,‬מכובדנו‪ ,‬הרב ישורון קובי‪ ,‬שיהיה בשעה‬ ‫נשארו שני הנערים האלו‪ .‬שמו אותם על המוקד‪.‬‬ ‫טובה‪ ,‬במזל טוב גדול‪ ,‬שבעזרת השם הבית הזה ייבנה‪ ,‬ויהיה בניין עדי עד‪ .‬בית שיעשה נחת רוח‬ ‫הגיע הכומר‪ .‬אומר להם‪ :‬דיברתי עם המלך‪ ,‬המלך אמר שהוא יכול להקל מעליכם את‬ ‫לקדוש ברוך הוא‪ ,‬בית שיהיה בו הרבה הצלחה‪ ,‬פרנסה בשפע‪ ,‬שתזכה לראות בנים‪ ,‬בני בנים‪ ,‬עובדי‬ ‫העונש לעונש פחות חמור מתלייה‪ ,‬אם תגידו שאתם מקבלים על עצמכם את הדת של‬ ‫השם אמיתיים‪ ,‬שמחים בעבודת השם‪ .‬בית שהשכינה תשרה בתוכו‪ ,‬עם הרבה סייעתא דשמיא‪,‬‬ ‫הנצרות‪ .‬אמרו לו‪ :‬אין מה לדבר‪.‬‬ ‫אהבה ואחווה‪ ,‬שלום ורעות‪ ,‬כן יהי רצון‪ ,‬אמן‪.‬‬ ‫דָּ ַ‪+‬ר ׁ ְש ִּתי ִק ְ‪+‬רבָ ְתָך‬ ‫בתים היו צריכים לאכסן אותם‪ .‬אחד החיילים התאכסן ג"כ אצל הגביר איפה שאני‬ ‫כל זה ‪ -‬אומר הסבא משפולי ‪ -‬שאני נמצא שמה‪ ,‬ואני אומר‪ :‬איך נערים כאלו יכולים‬ ‫הייתי‪.‬‬ ‫להתמודד‪ ,‬שהם רחוקים‪ ,‬רחוקים?‬ ‫אותו חייל מאוד התלהב מהחתם סופר‪ ,‬מהגאונות שלו‪ ,‬מהפיקחות שלו‪ ,‬מהצדקות‬ ‫הכומר הלך למלך‪ ,‬דיבר איתו‪ ,‬אחרי כמה דקות חזר‪ .‬אמר להם‪ :‬המלך הציע משהו אחר‪.‬‬ ‫שלו‪ .‬וכל השאלות שהיו לו שאל את החתם סופר‪ ,‬והחתם סופר הסביר לו אחד לאחד‪.‬‬ ‫אני אביא לכם צלב‪ .‬אם אתם מוכנים לנשק את הצלב הזה‪ ,‬להשתחוות לו ולהמיר את‬ ‫החייל סיפר ‪ -‬הייתי רץ‪ ,‬איך שנגמר שמה כל מה שיש בצבא‪ ,‬הייתי חוזר בחזרה לאותו‬ ‫הדת ‪ -‬אתם עכשיו מקבלים מהמלך חנינה‪ .‬אתם פשוט משוחררים‪.‬‬ ‫גביר להשתעשע עם החתם סופר‪.‬‬ ‫הנערים ישבו אחד עם השני‪ ,‬חושבים באמת מה כדאי‪ ,‬לא כדאי‪ .‬והסבא משפולי אומר‪:‬‬ ‫נגמרה המלחמה והלכו‪ .‬מאז עברו למעלה משלושים שנה‪ .‬ופרצה מלחמה בין אוסטריה‬ ‫זה היה לי רגעים קשים בחיים שלי‪ ,‬מה הנערים האלו יחשבו באותו רגע?‬ ‫לבין הונגריה‪ .‬היו שם שני יהודים שעשו עסקת נשק ביניהם‪ ,‬קנו בשותפות איזה עסק‬ ‫בסוף הם אמרו לו‪ :‬בסדר‪ ,‬תביא את הצלב‪ .‬באמת הלכו‪ ,‬הביאו צלב גדול מחרס עם זהב‪,‬‬ ‫גדול‪ ,‬והסתכסכו בשותפות שלהם‪ .‬לא ידעו מה לעשות‪ ,‬פנו לחתם סופר‪ :‬הוא יהיה‬ ‫משהו מאוד מאוד יפה‪ .‬הביאו את זה לנערים‪ .‬שניהם תפסו את הצלב‪ ,‬אחת‪ ,‬שתיים‪,‬‬ ‫הדיין‪ ,‬מה שיגיד ‪ -‬נעשה‪.‬‬ ‫שלוש ‪ -‬זרקו אותו על הרצפה‪ ,‬פיצצו אותו‪ ,‬דרכו עליו‪ :‬אנחנו יהודים‪ ,‬ונשארים יהודים‪,‬‬ ‫הם הלכו לחתם סופר‪ ,‬ואין מה לעשות‪ ,‬אתה יודע‪ ,‬דין תורה‪ :‬אחד יוצא זכאי‪ ,‬אחד יוצא‬ ‫לא נמיר את דתנו לעולם!‬ ‫חייב‪ .‬אחד ‪ -‬החתם סופר פסק לטובתו‪ ,‬והשני ‪ -‬חייב אותו‪.‬‬ ‫אומר הסבא משפולי‪ :‬הכומר‪ ,‬שראה דבר כזה‪ ,‬כעס עליהם מאוד מאוד‪ .‬אמר‪ :‬המיתה‬ ‫זה שיצא חייב‪ ,‬לא מצא חן בעיניו הסיפור הזה‪ .‬הלך לאיזה שופט צבאי והלשין על‬ ‫שלהם באמת תהיה בתלייה‪ ,‬אבל הידיים האלו שזרקו את הצלב ‪ -‬ישרפו בתוך זפת‬ ‫השותף שלו שהוא קונה נשק‪ ,‬ושהחתם סופר גם שותף לפשע הזה‪ ,‬שהוא מרגל לטובת‬ ‫רותחת‪ .‬הביאו דלי של זפת וחיממו אותו עד שהפך להיות מבעבע‪ ,‬לקחו את הידיים‬ ‫המדינה השנייה‪ .‬השופט הצבאי מיד שלח חיילים‪ ,‬תפסו את החתם סופר‪ ,‬אזקו אותו‪,‬‬ ‫שלהם והכניסו אותן בתוך הזפת‪.‬‬ ‫לקחו אותו מיד לכלא‪.‬‬ ‫ואני הייתי שמה‪ ,‬מספר הסבא משפולי‪ ,‬והם הכניסו את הידיים בתוך הזפת‪ ,‬ומחאו‬ ‫והיה צער גדול שהחתם סופר נתפס‪ ,‬כי בזמן מלחמה‪ ,‬תופסים אדם שהוא מרגל ‪ -‬אין‬ ‫כפיים והתחילו לשיר‪" :‬ישמחו במלכותך שומרי שבת וקוראי עונג‪ ,‬עם מקדשי שביעי"‪.‬‬ ‫הרבה שאלות‪ ,‬ישר מחסלים אותו‪ .‬החתם סופר חזר על פסוקי ביטחון ואמונה‪ ,‬חזר‪,‬‬ ‫והם שרו את זה עוד פעם ועוד פעם‪ ,‬ומתוך זה נפטרו‪ .‬אני כל החיים שלי שואף להגיע‬ ‫שינן‪ ,‬עד שהרגיש טוב על עצמו‪.‬‬ ‫לרגעים הקדושים האלו‪ .‬איך יהודי כזה רחוק‪ ,‬מגיע לרגעים הקדושים האלו?‬ ‫כשהגיע המשפט‪ ,‬שמו את החתם סופר באמצע‪ ,‬במרכז‪ ,‬ומסביבו‪ ,‬מאחוריו‪ ,‬מלפניו‪,‬‬ ‫שום מעשה טוב אינו הולך לאיבוד‬ ‫ישבו חיילים שלופי חרבות‪ .‬למה עשו את זה? כדי שהנידון ייכנע‪ ,‬מהפחד שיהיה לו‪,‬‬ ‫אומר הסבא‪ :‬תראה‪ ,‬אותם הורים ששרו בבית "ישמחו במלכותך שומרי שבת וקוראי‬ ‫שלא ידבר דברים לא במקום‪.‬‬ ‫עונג" ‪ -‬תגיד‪ ,‬זה השפיע על הילדים או לא השפיע על הילדים? נראה שבכלל לא! מה‬ ‫השופט הבכיר שהגיע ‪ -‬איך שהוא נכנס‪ ,‬חייך לחתם סופר‪ ,‬ואמר לחתם סופר‪ :‬אל‬ ‫זה השפיע? זה עשה הפוך‪ :‬הילדים נשרו‪ ,‬הפכו להיות ראשי השודדים‪ .‬אבל באמת מה‬ ‫תיבהל מכל החרבות שאתה רואה פה‪ ,‬ככה זה החוק‪ .‬ולפני שהשופט פתח את המשפט‪,‬‬ ‫שאצלך נראה לא עוזר ‪ -‬זה דבר גדול שאי אפשר לתאר אותו‪.‬‬ ‫הוא אמר לכל החיילים‪ :‬תחזירו את החרבות לתוך התיק שלהם‪ .‬ואמר לקטגור‪ :‬בבקשה‪,‬‬ ‫זה עוזר! כל פעולה שאתה עושה בבית זה חורט אצל הילדים‪ ,‬זה נשאר לנצח נצחים‪.‬‬ ‫מה יש לך להציע? והוא דיבר‪ ,‬דיבר‪ .‬אמר לחתם סופר‪ :‬בבקשה‪ ,‬תעלה‪ ,‬תגיד מה אתה‬ ‫אתה אומר‪ :‬אבל תשמע‪ ,‬איזה נשאר‪ ,‬זה הלך לאיבוד‪ .‬שום מעשה טוב שעשית לא‬ ‫אומר‪ .‬עלה‪ ,‬הפריך את כל מה שהיה‪.‬‬ ‫הולך לאיבוד‪ .‬לפעמים לא רואים אותו‪ ,‬לפעמים זה לוקח שלושים שנה‪ ,‬ארבעים שנה‪,‬‬ ‫השופט שמע‪ ,‬אמר‪ :‬מה שאמר הרב היהודי ‪ -‬ניכר שהכל אמת לאמיתה‪ ,‬דברי טעם‪.‬‬ ‫ופתאום אתה רואה שהמעשה שעשית גדול‪ .‬לכן שום בן אדם לא יזלזל בשום מעשה‬ ‫יצא זכאי‪.‬‬ ‫שהוא עושה‪ ,‬גם אם נראה לו שזה לא פועל‪.‬‬ ‫אחרי שהסתיים‪ ,‬השופט קרא לחתם סופר‪ :‬כנס אצלי לחדר‪ .‬אמר לו השופט‪ :‬תראה‪,‬‬ ‫"לך לשלום" ולא "לך בשלום" ‪ -‬כוחם של דברים קטנים‬ ‫אתה לא מכיר אותי‪ ,‬אבל אני מכיר אותך‪ .‬אני לפני שלושים ושלוש שנה הייתי במינץ‪,‬‬ ‫הייתי בחור‪ ,‬והתאכסנתי אצל הגביר ההוא‪ ,‬והייתה לי שמחה גדולה מאוד להשתעשע‬ ‫הגמרא בסוף מסכת ברכות‪ .‬את הגמרא הזאת כולם מכירים‪ ,‬אבל אני רוצה רק לחיות‬ ‫איתך‪ .‬כל כך היה לי טוב‪ ,‬אני ידעתי שאתה זכאי והכל זו עלילת שווא‪ ,‬ולכן פסקתי‬ ‫אותה‪ ,‬זה דבר לא מובן‪.‬‬ ‫לטובתך‪.‬‬ ‫הגמרא אומרת שהנפרד מחברו אל יאמר לו "לך בשלום" אלא "לך לשלום"‪ .‬מי אמר‬ ‫אומר החתם סופר‪ :‬תראה‪ ,‬לפני שלושים שנה בורא עולם כבר ארגן לי את זה שאני אצא‬ ‫לך? שהרי יתרו אמר למשה "לך לשלום" ‪ -‬הלך והצליח‪ .‬והפוך‪ :‬דוד אמר לאבשלום "לך‬ ‫זכאי‪ .‬לפעמים אתה עושה איזה מעשה טוב לפני שלושים שנה‪ ,‬ופתאום אתה מגלה את‬ ‫בשלום" ‪ -‬הלך ונתלה‪ .‬לכן אל תגיד "לך בשלום"‪" ,‬לך לשלום"‪ .‬יישר כוח‪.‬‬ ‫התוצאה שלו אחרי שלושים שנה‪ .‬בן אדם צריך ללמוד‪.‬‬ ‫עכשיו אני רוצה לחיות את הסוגיה הזאת‪ .‬בוא נגיד שיתרו היה אומר למשה רבנו "לך‬ ‫בשלום" ‪ -‬תגיד‪ ,‬זה היה משנה משהו? אולי יתרו של היום זה יותר טוב‪ ,‬אבל יתרו של‬ ‫עבודת השבועיים האחרונים‬ ‫פעם‪ ,‬יתרו ההוא‪ ,‬שהיה אז הראש של כל הבעלי עבודה זרה ‪ -‬מישהו רוצה לקבל ברכה‬ ‫עכשיו אנחנו בזמנים שמי יודע‪ .‬מגיעה שנה חדשה‪ ,‬ובעזרת השם שהשנה תתחיל בצורה‬ ‫מיתרו? תאמין לי שעדיף שלא יברך בכלל‪.‬‬ ‫טובה‪ ,‬שנזכה גם למלך המשיח בעזרת השם‪ ,‬שנזכה לישועות גדולות‪ ,‬לשמחות בבית‪.‬‬ ‫גם אם בירך ‪ -‬מה נפקא מינה אם הוא יגיד "בשלום" או "לשלום"? בנוסף‪ ,‬אתה יודע‬ ‫צריכים באמת שנה של שמחה‪ ,‬של גאולה‪.‬‬ ‫מי זה בכלל משה רבנו? הקדוש ברוך הוא אמר לו‪ :‬אם אתה לא גואל‪ ,‬אין גואל אחר‪.‬‬ ‫לכן דווקא עכשיו‪ ,‬בשבועיים שנשארו‪ ,‬כל אחד יתאמץ יותר שהתפילה שלו תהיה‬ ‫משה רבנו מדבר עם אלוקים! תגיד‪ ,‬אם יתרו היה אומר לו "לך בשלום"‪ ,‬אז מה? אז אין‬ ‫תפילה עוד יותר טובה‪ ,‬במשהו אפילו‪ .‬שהלימוד תורה שלך יהיה יותר טוב במשהו‪,‬‬ ‫הצלחה? אין סייעתא דשמיא? לא ילך כלום?‬ ‫שהבין אדם לחברו יהיה יותר טוב במשהו‪ ,‬שהארת פנים שלך ‪ -‬תאיר פנים בשבועיים‬ ‫באו חז"ל ואמרו לך‪ :‬כן‪ ,‬לא ילך‪ .‬אם יתרו היה אומר למשה "לך בשלום"‪ ,‬משה לא היה‬ ‫האלו‪ .‬אם תאיר פנים‪ ,‬יקבלו אותך למעלה בשמיים בהארת פנים‪.‬‬ ‫מצליח‪ .‬אל תגזים! מה‪ ,‬לא מצליח? תגיד לי‪ ,‬וגם מה ההבדל? באותיות ‪ -‬אותן אותיות‪,‬‬ ‫הארת פנים ‪ -‬סיפור בעל המכולת‬ ‫פשוט רק מחליף בין ל' ל‪-‬ב'‪ .‬אותם מספרים‪ ,‬הוא לא הוריד כלום‪ .‬חז"ל אומרים‪ :‬אם‬ ‫סיפר בחור ישיבה‪ :‬הייתי באיזה מקום‪ ,‬והחלטתי שאני עוזב את הישיבה‪ .‬הכנתי את‬ ‫יתרו היה אומר לו "לך בשלום"‪ ,‬לא הייתה סייעתא דשמיא למשה רבנו‪.‬‬ ‫המזוודה‪ .‬אמרתי‪ :‬לפני שאני אצא‪ ,‬אני אקנה פחית מהמכולת‪ ,‬איזה משהו לאכול‪ ,‬ואני‬ ‫בנוסף‪ ,‬הפוך‪ :‬אם דוד היה אומר לאבשלום "לך לשלום"‪ ,‬היה מצליח‪ .‬איזה מצליח? אתה‬ ‫אצא לתחנה מרכזית‪ ,‬זהו‪ ,‬אני סיימתי את הישיבה‪.‬‬ ‫יודע מי זה אבשלום? איזה רשע מרושע‪ ,‬רדף אחרי אביו להרוג אותו! נו‪ ,‬דוד היה אומר‬ ‫איך שאני נכנס למכולת‪ ,‬פוגש אותי הבעל המכולת ‪ -‬קראו לו עופר ‪ -‬אמר לי‪ :‬וואו!‬ ‫לו "לך לשלום" ‪ -‬פששש‪ ,‬איזו עלייה תהיה לו‪ ,‬איזו עלייה‪ ,‬רשע מרושע הבן אדם הזה‪.‬‬ ‫בחור ישיבה נכנס לחנות שלי? וואי‪ ,‬איזו זכות! היום יהיה לי שפע בחנות‪ .‬מה זה? אתה‬ ‫כן‪ ,‬באו חז"ל וגילו לך‪ :‬גם לרשע מרושע הזה‪ ,‬אם דוד היה אומר לו "לך לשלום"‪ ,‬היה‬ ‫האור של העולם‪ ,‬אתה בן אדם הכי מיוחד‪ ,‬עליך עומד כל העולם‪.‬‬ ‫הולך ומצליח‪ .‬בזה שאמר לו "לך בשלום"‪ ,‬הלך ונתלה‪.‬‬ ‫המילים שהוא אמר‪ ,‬הוא אמר את זה מכל הלב‪ ,‬והמילים האלו נכנסו ללב שלי‪ .‬קניתי‬ ‫כמה בן אדם צריך לדעת שיש כאלו דברים קטנים‪ ,‬שנראה לך שאין לזה יחס אפילו‪ ,‬זה‬ ‫פחית‪ ,‬הלכתי הביתה‪ ,‬וחזרתי בחזרה לישיבה‪ .‬נשארתי בישיבה‪ ,‬למדתי‪ ,‬הכל היה בסדר‪.‬‬ ‫לא רציני‪ ,‬זה כלום‪ ,‬זה שטויות‪ .‬מה שלך נראה שטויות ‪ -‬בחז"ל זה שינוי של הטבע‪.‬‬ ‫עברה איזו תקופה‪ ,‬הגיע בין הזמנים‪ ,‬אחרי בין הזמנים אני חוזר לישיבה‪ .‬קיבלתי אומץ‬ ‫לאסוף זכויות ‪ -‬אין יודע איזו זכות תעמוד לו‬ ‫לבוא לבעל החנות‪ ,‬להגיד לו‪ :‬אתה יודע‪ ,‬בזכותך אני חזרתי לישיבה‪ .‬אני כבר הייתי‬ ‫בחוץ‪.‬‬ ‫לכן כל אחד מאיתנו בתוך הימים האלו‪ ,‬נשאר לנו שבועיים‪ ,‬יראה להתחזק‪ ,‬לאסוף‬ ‫זכויות‪ .‬ומה שתאסוף ‪ -‬אף אחד בשמיים לא יודע איזו זכות תעמוד לו‪ .‬יש פעמים אתה‬ ‫אני נכנס ‪ -‬אני רואה שהמכולת סגורה‪ .‬ועל המכולת יש מודעת אבל‪ .‬בעל המכולת‬ ‫שומע סיפורים‪ ,‬שפתאום איזה בן אדם עשה איזה מעשה‪ ,‬והמעשה הפשוט הזה הכניס‬ ‫נפטר‪ .‬חיפשתי איפה האבלים יושבים‪ ,‬אמרו לי‪ :‬זה יום אחרון‪ ,‬מחר קמים‪ .‬באתי‪,‬‬ ‫אותו לגן עדן‪ .‬ויש אחד שעשה מעשים גדולים ולא נכנס לגן עדן‪.‬‬ ‫עמדתי‪ :‬אני לא מכיר את אף אחד פה‪ ,‬אני רוצה לספר לכם מה שעבר עליי‪ .‬כך וכך‬ ‫עבר עליי‪ ,‬אני כבר הייתי בחוץ ‪ -‬המילים הטובות שאמר לי בעל המכולת‪ ,‬זה החזיר‬ ‫כל אחד מאיתנו חייב בימים האלו באמת לקחת את עצמו בידיים‪ ,‬להודות לבורא עולם‬ ‫אותי לישיבה‪.‬‬ ‫על מה שהוא מטיב איתו‪.‬‬ ‫בן אדם לא יודע מה הוא עושה בהארת פנים‪ .‬כתוב בספרים‪ ,‬שאם אתה מאיר פנים‬ ‫סיפור החתם סופר ‪ -‬טובה שנפרעה אחרי שלושים ושלוש שנה‬ ‫לאחרים‪ ,‬בשמיים‪ ,‬כשיבואו לדון אותך‪ ,‬ידונו אותך בהארת פנים‪.‬‬ ‫סיפר החתם סופר‪ :‬הייתי במינץ בתור בחור ‪ -‬כמדומני זה בצרפת ‪ -‬ושם התאכסנתי‬ ‫איזו נחת זו‪ .‬כמו שבן אדם רק נכנס למשרד של מס הכנסה‪ ,‬והמנהל מחייך אליו ‪ -‬הוא‬ ‫אצל איזה גביר אחד‪ .‬לא היו בישיבות פנימיות‪.‬‬ ‫כבר יודע‪ ,‬זה מסודר‪ ,‬זה מסודר‪ ,‬עזוב את ההמשך עכשיו‪ .‬בשבועיים האלו‪ ,‬כל אחד‬ ‫היה גם חוק‪ ,‬שאם החיילים הצרפתים מסתובבים מעיר לעיר‪ ,‬אנשי העיר חייבים להביא‬ ‫יראה באמת עוד פעם‪ ,‬חיזוק על גבי חיזוק‪ .‬והשם יעזרנו על דבר כבוד שמו‪ ,‬אמן ואמן‪.‬‬ ‫אוכל‪ ,‬לאכסן אותם בתוך הבית שלהם‪ .‬ובאחד הימים הגיעו חיילים לעיר מינץ‪ ,‬והבעלי‬ ‫ָ ּ‪+‬ד ַ‪+‬ר ׁ ְש ִּ‪+‬תי ִק ְ‪+‬רבָ ְתָך‪ְּ ,‬בכָ _‪+‬ל _ִלִ ִּבי ְק ָ‪+‬ר ִ‬ ‫א‪+‬תיָך‪,‬‬ ‫קו ישיר לשיעורי הרב ב'קול הלשון' • להפצת העלון‪• 054-8493005 :‬‬ ‫אתיָך [ר' יהודה הלוי]‬ ‫אתי ְמ ָצ ִ‬ ‫אתָך‪+_ִ ,‬ל ְק ָר ִ‬ ‫אתי _ִלִ ְק ָר ְ‬ ‫וּבְ ֵצ ִ‬ ‫לתרומה דרך נדרים פלוס‪ :‬מוסדות פרי מגדים‪ ,‬עלון דרשתי קרבתך‬ ‫‪073.371.8270‬‬