הוריני - צאנז קלויזענבורג · Horeini - Tzanz Kloisenburg — ניצבים וילך (2026-08-31)

גליון רכ"ה פרשת נצבים וילך תשפ"ו לפ“ק
ברוקלין • |7:04מאנסי • | 7:05לעיקוואד • | 7:05ירושלים • |6:23בני ברק • |6:39מאנטריאל • |7:08לאנדאן • 7:22 הדלה”נ
ברוקלין • | 8:34מאנסי • | 8:35לעיקוואד • |8:34ירושלים • | 8:15בני ברק • | 8:12מאנטריאל • | 8:37לאנדאן • 8:30 מוצש"ק
הלכות תפילין )ה(
הוריני
לכן אלו התפילין שמצאו שהמייצרים מלאו עשיית הבתים במשנתו של
את הנקבים ,הסדקים והפגימות (שמתווצרים על ידי כ"ק מרן אדמו"ר זי"ע
ה' דרכך
כפלי העור כמבואר להלן) על התיתורא העליונה עם
כמה עיקרי דברים ,בקיצור אמרים ,פנינים יקרים,
'דבק' או 'טיח' -הרי הם פסולים ,כי אין עור הנודעים בשערים ,למען ידעו הנערים ,ויוסיפו
קטעים מלוקטיﬦ מספרי חסיﬢות התיתורא מרובעת בעצמה בלא ה'דבק' -מחמת לקח ובירורים ,בפסקיו והוראותיו הטהורים.
להﬨחזק בעבודﬨ ה' והדרך נﬥך בﬣ
הנקבים והחסרונות (מלוקט משו"ת דברי יציב ,ספר 'שפע קודש' ו'אות יציב' ,וקונטרס
אפילו דבק שנעשה מ'עור טחון' פסק כ"ק מרן כשרות התפילין במשנת רבינו זי"ע ,גם התמונות משם)
עיקר עבודת התפילה בר"ה אדמו"ר הגה"ק זי"ע דכיון שנטחן לגמרי בטל
הוא במה שאומרים גם ממנו שם עור ,ופסול. זהירות בקניית התפילין:
משך כל השנה גם כשהנקבים הם באמצע גג התיתורא או ידוע המכשלה הגדולה שהיתה לפני כמה
ספה"ק יושר דברי אמת באמצע דופני התיתורא או הבית הרי זה חסרון שנים בקרב עושי הבתים ,הן באופן עשיית
בריבוע ולא מהני למלאותם ע"י דבק (ביאור הלכה,
צריך אני לעוררך ולהזכירך הבתים ,והן בריבוע הבתים והתיתורא ,ועד כמה
ורבינו זי"ע בתשובה). כ"ק מרן רבינו זי"ע הרעיש על זה את כל העולם.
ולהזהירך ,אף שכבר ידוע הוא לך
אבל להזכיר אני צריך ,בענין התפלות אז כתב רבינו כמה וכמה מכתבים ותשובות
של ראש השנה ויום הכיפורים לברר הלכות עשיית הבתים ,כתיבת הפרשיות
שהעולם אומרים אותם באמת וצורת האותיות .ותמיד עורר בדבריו על החובה
בהתעוררות גדול ,אך עיקר מגמתם לכל אחד לברר היטב אם נעשו הבתים כתיקונן,
שהם מתעוררים הוא בפיוטים ושעושי הבתים ידעו ההלכות על בוריין (חורש"י
ותפלות החדשות הנאמרים במחזור, מעברתא :לא שייך דין ריבוע ב"מעברתא", בשלח תשל"ו ,שבת מברכים חשון תשל"ז ,ועוד).
אבל התפלה הסדורה בפסוקי ואין חשש אם נחסר או נפגם (שם). בשנת תשל"ו אף עשה רבינו זי"ע תקנה שאין
דזמרה וקרבנות וקריאת שמע להדק כפלי התיתורא על ידי דבק :צורת לקנות אלא מסופר מומחה ויר"ש שיש לו קבלה
ותפלה הם אומרים במרוצה כמו בכל התיתורא וריבועה נוצר על ידי שמקפלים שבקי בספר 'קסת הסופר' ,ויש לקנות הבתים
השנה ,ואינם יודעים כי זה העיקר ,וזה ומקמטים העור מאוד בדחיסה עד שנעשה צורה בעודם לבנים ולהראותם עם הפרשיות לבד"ץ
התוספות ,ולא יקובל התוספות מרובעת כתיקונה ,וזו הסיבה שמתווצר כמה דקהילתינו לבדקם ,ואח"כ ליתנם לסופר יר"ש שאלות
בלתי העיקר ,ובדרושים של הרב ר' ותשובות
נקבים וסדקים בין הכפלים .וצריך מומחיות רבה להשחירם ולהכניס הפרשיות (ראה מודעה ואזהרה קצרות,
על ידי
בער זלה"ה בהכתבים יש שם דרוש שלא יווצרו אלו הסדקים אלא שהכל יתמלא על בחתימת הבד"צ ורבינו זי"ע ,מכתבי תורה רי"א). הרה"ג
ארוך על גנות האנשים האלו ,ואתה ידי העור עצמה .אבל אפילו כשעושים כנדרש, ר' ישכר
ידעת זה מעיקרא מעצמך ממנהג דוב
עדיין יש צורך להדביק הכפלים זה לזה כדי ריבוע התיתורא: וויעדער
הקדוש מו"ה מנחם מענדל זלה"ה שישארו בצורה המרובעת ולא יתפרדו ויתפתחו, שליט"א
מפרעמישלאן שעשה העיקר עיקר, הלכה למשה מסיני שהתפילין צריכים שיהיו דומ"ץ
לצורך זה מותר לתת דבק (כמו "קרעיזי גלו") בין דקהלתינו הק‘
בפרט ביום נורא כזה צריך לשום "מרובעין" ,הן לענין התפירות ,הן לענין התיתורא, במאנסי
הכפלים שיחזיקם מצומדים (כיון שאין הדבק משמש
נפשו בכפו לכוונת התיבות ואותיות 'למלא' חסרון ופגימה) (שו"ת דברי יציב סי' כו אות ט, והן לענין הבתים (ובענין ריבוע ה'בתים' עמ"ש רבינו זי"ע
כידוע ,וכמו שכתבתי לעיל ,וכזה ובמכתב קודש הנדפס בסו"ס בשו"ת דברי יציב סי' כה)
מעלים התפלות הפסולות של כל אות יציב כ' רבינו שלמעלה רבינו זי"ע כתב בתשובה (סי' כא) ,שפשוט
השנה כידוע מכל הספרים ואין בין הד' בתים ימרחו שמן ,כדי וברור שגם התיתורא 'העליונה' צריכה להיות
שאם יעלה שם קצת מן מרובעת ,ואם לאו פסולה (ולא כאלו האומרים שעיקר
להאריך בזה.
הדבק ,לא יוכל הדבק
התיתורא הוא רק התחתונה המכסה פי הבתים).
להדביקם זה לזה ,עי' להלן).
סדר לימוד הלכה צאנז קלויזענבורג גﬥיון הוריני פרשﬨ נצו"י תשפ"ו
הלכה למעשה < המשך
הזהירו הפוסקים שלא לדבק התיתורות על ידי דבק צורת ה'ארובה' ("פיטער") -חתיכת העור חריצים על התיתורא תחת חוטי התפירות:
קודם התפירה ,דכיון שדבק הוי חיבור ,אפשר שנותנים בין התיתורא העליונה לתחתונה: בדור האחרון הנהיגו הרבה מעושי הבתים לעשות
שהתפירה אח"כ אינה כלום ,והללמ"ס שתהיה בדרך כלל אין התיתורא התחתונה עבה כל כך, חריצים עמוקים במקום שהולכים התפירות ,והחוט
תפורה דוקא (באה"ל סנ"א). ונשאר הפסק אויר בין העליונה לתחתונה ,לכן נמצא שקוע בתוך החריץ ,ועושים כך שעל ידי זה
אחר שסיימו לתפור היטב התיתורות ,עדיין נשאר לוקחים חתיכת עור באותה גודל של התיתורא עם יישארו התפירות בצורה מרובעת (שזה מעכב מדין הלכה
כמין סדק ביניהם ,והאומנים חפצים למלא הסדק כדי חור מרובע באמצע ,ומדביקים אותה להתיתורא למשה מסיני) ,ולא יתרופף ויתקלקל במשך הזמן.
שתהיה נראה "יפה ושלימה" ,לכן יש רבים שמכניסים כ"ק רבינו זי"ע כתב שאין לעשות כן ,אלא החוטים
(העליונה או התחתונה) ובכך נעשה עבה ומתמלא.
דבק בתוך הסדק כדי לסתמו יפה .אמנם רבינו זי"ע כ"ק מרן רבינו זי"ע כתב שיש ליזהר בחתיכה זו יהיו 'על התיתורא' מבחוץ .שיש לחשוש הרבה
הורה שאין לעשות כן ,מחמת חשש זה ,שנמצא שחריץ כזה שהוא רחב ועמוק פוסל ה'ריבוע' של
שתהיה מרובעת כמו התיתורא ,ושיש לעשותה רק
עכשיו התיתורות מחוברות על ידי דבק ולא רק על מחתיכת עור אחת ולא מכמה חתיכות קטנות התיתורא [כפי שכתבנו שחסרון אפילו בגג התיתורא
ידי תפירות. פוגם ב'ריבוע']" ,ולא ידעתי מי ההין לשנות
מחוברות (שכ"ה לשון הפוסקים ,תיקון תפילין ,לבוש ,וכתב
בשנים האחרונות התיר רבינו זי"ע להניח 'מעט' רבינו דנראה ברור דס"ל שכיון שהללמ"ס שהתפירה יחבר מהמפורש בפוסקים ,וכל המוסיף גורע" (סי' כו אות ט).
דבק בארבע הזוויות אחר התפירה (ובפשטות ,שבדבק התיתורא ,בע"כ מה שמתירים להכניס עור אחר ביניהם משום שזה עוד חשש יש ,שלפעמים כשנמצא החוט תוך
מעט כזה אין התיתורות מתחברות אלמלא התפירות). מתבטל לתיתורא ,א"כ הוי כתיתורא שצריך להיות מרובע ע"ש.
בדבר זה נעשה התעוררות לאחרונה אם אכן אין מכניסים דבק וכד'
החריץ ,בטעות צובעים החוט יחד עם התפילין ואין
למלאות פגימות 'שבצדדי' התיתורא). רואים אותו ,והחוטים צריכים להיות ניכרים (כמו
שיהיו ארבעה בתים בתפילין של ראש שהזהיר בתפארת אריה ח"ז ס"ט) (שמעתי מהרה"ח ר' שמואל
רבינו זי"ע לעצמו הידר שכל התפילין יהיה נעשה
'פרודות' לגמרי ,ולא מדובקים בדבק: יצחק מארגירעטען הי"ו -מאנסי ,שרבינו זי"ע אמר לו טעם זה).
'מקשה אחת' ולא יהיה בה תוספת ה'פיטער' כלל
היות שצריכים להיות בתפילין של ראש ד' בתים (מכתב קודש סו"ס אות יציב סי' ה).
ולהיות אח"כ כולם ביחד ריבוע אחד ,יש מעושי לעשות חריץ דק כעין שרטוט:
הבתים החוששים שמא יתפרדו הבתים זה מזה אף שאין לעשות חריצה עמוקה (כנ"ל) ,מכל מקום
ויתבטל הריבוע ,לפיכך מורחים דבק בין הבתים חריצה דקה ושקועה מעט מותר לעשות ,שעיקר
להדביקם זה אצל זה. קפידתו של רבינו זי"ע היתה בחריצה 'עמוקה
ודנו הפוסקים באריכות האם יש להכשיר תפילין ורחבה'( .כמו שכתב בתשובה לגבי אימתי נקרא חסרון שפוסל
כאלו ,או שמא הדבק גורם להם להיות נחשבים 'בית הריבוע" :י"ל שבשיעור כזה אשר בין בית לבית בשל ראש ,דהיינו
כמו סדק ,אין בזה משום חסרון בריבוע" .וכ"כ בספר 'שפע קודש'
אחד' ולא ד' בתים ופסול (שו"ת רע"א סי יא ,שו"ת חת"ס סי'
ו'אות יציב' מפי הגאון רא"ש שמרלר זצ"ל) וכן נוהגים אצל
ה ,משנ"ב ס"ק קעב וקעח ,ועוד).
אנ"ש שעושים חריץ כזה כדי שלא יזוזו החוטים
לפיכך הורה רבינו זי"ע שלכתחילה יש לעשות ד' הדבקת תיתורא העליונה לתחתונה על ידי ויתבטלו ריבועם.
הבתים פרודות לגמרי עד למטה ,בלי שום דבק כלל דבק: והגיד לי רש"י מארגירעטען הי"ו שרבינו אמר לו
המחבר ביניהם .וכתב רבינו" :וכן היו התפילין של הלכה למשה מסיני לחבר תיתורא תחתונה לעשות חריץ מועט כזה ,שלכל הפחות "חצי מעובי
אא"ז הגה"ק בעל דברי חיים זי"ע פרודות לגמרי בלי לעליונה דוקא על ידי "תפירות בחוטי גידים" .לכן החוט" יהיה בחוץ למעלה מן התיתורא.
המשך בעמוד האחרון <<
הלכות תפילין
מיט שמו"ע ,אבער ער הייסט נישט קיין פושעי ישראל)( .מחבר שם מען טאר נישט לייגן תפילין ביינאכט ,אבער בין השמשות קען מען
ומשנ"ב סק"ב וסק"ג) לייגן אויב מ'האט נאכנישט געלייגט תפילין דעם טאג( .מחבר סימן ל סעיף
א ומשנ"ב סק"ג)
וויבאלד מצות תפילין איז אזוי הארב זאל מען מדקדק זיין צו קויפן
די תפילין פון א סופר מומחה א ירא שמים ובעל תורה ,ווייל אויב מען אויב מ'האט נישט אויסגעטוהן די תפילין און עס איז געווארן נאכט
לייגט פסול'ע תפילין איז מען נישט מקיים בכלל די מצוה ,אויך קומט קען מען בלייבן מיט די תפילין אבער נישט גיין דערמיט ברבים ,און
מען צו מאכן ברכות לבטלות יעדן טאג ,און א ירא שמים זאל נישט אויב מ'טוט עס אויס מעג מען עס נישט צוריק אנטוהן ,אזוי אויך זאל
שפארן קיין געלט נאר קויפן שיינע מהודר'דיגע תפילין וואס איז כשר מען אויסטוהן די תפילין ווען מען וויל זיך לייגן שלאפן( .מחבר שם ומשנ"ב
לכתחילה און מקיים זיין "זה אלי ואנוהו"( .משנ"ב סימן לז סק"ד) סק"ז וסק"ח)
איינער וואס האט זיך נישט גוט געשפיהרט און מחמת אונס נישט להלכה נעמט מען אן אז אויב מ'האט געדאווענט מעריב זייער פרי,
א
הלכה
געקענט דאווענען מיט די תפילין בזמן (עיין סימן ל"ח סעיף א') ,זאל און מען דערמאנט זיך אז מען האט נאכנישט געלייגט תפילין קען מען
ער זיכער מאכן צו לייגן תפילין און ליינען קריאת שמע אפילו שפעטער לייגן תפילין מיט א ברכה ביז ווען עס ווערט נאכט( .משנ"ב סימן ל סקי"ז)
פארן
אין טאג ,כדי עס זאל ח"ו נישט אריבער גיין א טאג וואס מען האט נישט די שכר פון מצות תפילין איז זייער גרויס ,מען איז זוכה צו אריכת
שבת
געלייגט קיין תפילין( .משנ"ב סימן לז סק"ו) ימים ,און מען איז פארזיכערט צו זיין א 'בן עולם הבא' ,די פייער פון
אנשי מעשה פירן זיך צו לערנען מיט די תפילין נאכן דאווענען ,אבער גיהנום איז נישט שולט און די עבירות ווערן פארגעבן( .מחבר סימן לז סעיף
טיש
בכל אופן זאל א איד זיין געווארענט און נישט רעדן קיין דברים בטלים א ובאה"ט סק"א)
מיט די תפילין ,כדי ער זאל נישט צוקומען צו קיין היסח הדעת (אויסער עס איז גאר הארב אויב איינער לייגט נישט קיין תפילין ח"ו אפילו
די איסור פון רעדן דברים בטלים)( .משנ"ב סימן לז סק"ז) נאר איינמאהל ,ער ווערט אריינגערעכנט אין די כלל פון 'פושעי ישראל'
א גוף נקי מיינט אויך ריין פון מחשבות והרהורים רעים ,און נאר אזוי דערפאר דארף מען זייער אכטונג געבן צו לייגן די תפילין אויף די
מעג מען לייגן תפילין ,מען דארף זיך צוצווינגען און מושך זיין דאס ריכטיגע פלאץ ,ווייל עס קען אמאהל גערעכנט ווערן ווי מען האט בכלל
הארץ צו יראת שמים און מסיח דעת זיין פון אלע נערישקייטן ,און ריין נישט אנגעטוהן תפילין ח"ו( .אויב איינער לייגט נישט קיין תפילין צוליב
מאכן די הארץ צו מקבל זיין עול מלכות שמים בקדושה( .מחבר סימן לח
ווייל ער האט נישט קיין גוף נקי האט ער אויך אן עבירה ווייל ער קען
סעיף ד ומשנ"ב סקי"ד וסקט"ו) זיך מצמם זיין צו לייגן תפילין פאר עטליכע מינוט און זאגן קריא"ש
סדר לימוד הלכה צאנז קלויזענבורג ב גﬥיון הוריני פרשﬨ נצו"י תשפ"ו
א מעשה פארן שבת טיש
מען זעט בחוש אז סיפורי צדיקים שיינט אריין יראת שמים ,זייער אסאך פראבלעמען און שוועריגקייטן וועט מען זיך איינשפארן ווען מען וועט האבן אמונת
צדיקים ,און דערציילן סיפורי צדיקים -עס ברענגט צו אריינבאקן אין זיך דעם 'אתה בחרתנו מכל העמים' ,סיפורי צדיקים וועט אונז האלטן ביי אידישקייט. כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א:
מיט א בריוו צו איינמאנען די שטייערן ,און דער דברי חיים האט זיך זייער עובדות מרבותינו הקדושים זי"ע
דערשראקן פון אים. בענייני מצות תפילין
ווען דער זעלנער איז ארויס ,האט זיך דער הייליגער דברי חיים אנגערופן: *
"דער דאזיגער מענטש איז דאך א פשוט'ער פויער ,און מיט דעם אלעמען וְ יָ ַד ַע ְתּ!
וויבאלד אז ער גייט מיט די קליידונג פון ממשלה האט מען מורא פאר אים,
אוי אונז וועלן זיך יעצט אנטוהן מיט אונזערע בגדי מלוכה ,די טלית און הגה"צ רבי יהודה הורוויץ זצ"ל פון דזיקוב האט דערציילט ,אז ער האט
תפילין ,און אלע פעלקער וועלן מורא האבן פאר אונז! אזוי ווי עס שטייט נאך געקענט א איד וואס דער הייליגער דברי חיים זי"ע האט אים געלייגט
"וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך ויראו ממך"( ...חמדה גנוזה) תפילין ביי זיין בר-מצוה.
* דער איד האט דערציילט ,אז דער דברי חיים האט אים ארויף געדרייט
תשמיש קדושה די רצועות אויף די פינגער ,און מיט געזאגט מיט אים די פסוקים פון
"וארשתיך לי לעולם" ,ווען ער איז אנגעקומען צו די ווערטער "וידעת את
דער הייליגער דברי חיים זי"ע האט דערציילט: ה'" האט ער בטעות געזאגט "וידעתּ" מיט א קמץ אונטערן 'ת' ,האט דער
ווען איך בין געווען אלס יונגערמאן ביי מיין רבי'ן דער ראפשיצער רב הייליגער דברי חיים זי"ע פארראכטן און געגעבן א שריי "וְ יָ ַד ַע ְתּ!!!".
זי"ע ,האט זיך אמאל געמאכט אז דער שמש איז ארומגעגאנגען פאר צדקה דער איד האט דערציילט אז שפעטער ווען ער איז געווארן עלטער איז
ביים דאווענען אזוי ווי יעדן טאג ,אבער וויבאלד ער האט נישט געהאט זיין פרנסה געקומען דורך האנדלען און ארומגיין אין שטעטלעך אדער
דעמאלס דעם "פושקע" האט ער גענומען דעם "שיידל" פון די תפילין און דערפלעך פארקויפן זאכן ,און אין רוב פלעצער וואו ער פלעגט אנקומען
מיט דעם ארומגעגאנגען צוזאמנעמען מטבעות. איז נישט געווען צו באקומען קיין כשר'ע עסן.
די אידן דארט אין ביהמ"ד האבן זיך זייער געבייזערט אויף אים אז ער דער נסיון איז געווען זייער גרויס ,אבער יעדע מאל וואס איז אים געווען
טוט אזא זאך ,אבער ווען דער ראפשיצער רב האט געהערט פון דעם האט שווער און ער איז געשטאנען פאר א נסיון ,האט אין זיינע אויערן געקלינגען
ער געפרעגט ,וועלכע שיידל איז דאס געווען "של יד" אדער "של ראש", די געשריי "וידעת!!" -וידעת את ה'! -דו זאלסט געדענקען דעם
ווען מען האט אים געזאגט אז ס'איז געווען פון די "של יד" ,האט ער געזאגט אייבערשטן! און דאס האט אים געגעבן די כח צו ביישטיין אלע נסיונות
אז אויב אזוי איז עס נישט קיין איסור. וואס זענען אים אונטער געקומען( .תפארת בנים)
מיר האבן נישט פארשטאנען וואס איז פשט פון דעם ,איך און אזוי אויך *
הרה"ק מקאמינקא זי"ע און די אנדערע תלמידי חכמים האבן זיך זייער אות היא לעולמי עד
געוואונדערט.
אין ספר "לפיד האש" ווערט דערציילט ,אז א געוויסע איד ,פון די
שפעטער אבער האב איך עס פארשטאנען ,וויבאלד תפילין של יד איז איבערגעבליבענע אידן פון שטאט קלויזענבורג נאכן מלחמה ,וואס האט
נאר א "תשמיש דתשמיש" וויבאלד די בתים פון די תפילין אליינס זענען ליידער צוליב די שרעקליכע צרות וואס איז אים אריבער פארגעסן אלעס
נאר א 'תשמיש' פאר די פרשיות ,און די שיידל איז א 'תשמיש דתשמיש', פון אידישקייט און האט זיך דערווייטערט פון די מסורה ,אבער איין זאך
אנדערש איז אבער די תפילין של ראש ,וואס די בית אליינס איז א קדושה איז ער מורא'דיג מקפיד :עס גייט נישט אריבער א טאג אן קיין תפילין.
ווייל עס האט אויף זיך דעם "ש" ,איז די שיידל א תשמיש קדושה( .עי' פמ"ג ווען מען האט אים געפרעגט פארוואס פונקט אויף תפילין איז ער אזוי
סי' קנג מ"ז סקנ"ט)( .חמדה גנוזה) מקפיד מער ווי אלע אנדערע מצוות ,האט ער געזאגט" :ווען איך בין בר
מצוה געווארן האט מיר דער הייליגער רב פון אונזער קהילה (כ"ק מרן רבינו
זי"ע) געלייגט תפילין דאס ערשטע מאל ,און פון די דאזיגע תפילין וואס דער
רבי האט ארויפגעבינדען אויף מיין האנט ,קען איך זיך נישט שיידן כל ימי
חיי"...
*
כי שם ה' נקרא עליך ויראו ממך
צו באקומען א 'קונטרס' פון בילדער און פונקטליכע אנווייזונגען ווי אזוי צו מאכן דעם
צאנזער קשר ,ביטע לאזט א מעסעדזש מיט אייערע פרטים איין טאג אינדערפרי ווען דער הייליגער דברי חיים זי"ע האט זיך
אין "הוריני טעלעפאן" 718-819-3023-8-1-9 צוגעלייגט אביסל פארן דאווענען ,איז פלוצלינג אריינגעקומען א זעלנער
סדר לימוד הלכה צאנז קלויזענבורג ג גﬥיון הוריני פרשﬨ נצו"י תשפ“ו
הלכה למעשה < המשך
דבק כלל" .ולגבי החשש שמא יתפרדו הבתים ויתבטל הריבוע ,כתב רבינו
כמה וכמה צירופים מדוע אין זה נחשב לקלקול כשהם נפרדים מעט (עי'
להלן לגבי העברת החוטים בין הבתים) .אמנם אם מניחים רק "מעט" דבק בין
הבתים למטה ,כתב רבינו זי"ע שעדיין נקראים 'פרודות' ,אך כל מה שאפשר
למעט בדבק טוב יותר.
וסיפר לי הרה"ח ר' שמואל יצחק מארגירעטען הי"ו :רבינו זי"ע ביקש
ממני עוד יותר מזה ,שאחר גמר הדחיסה ועשיית הריבוע ב'של ראש',
כאשר הארבעה בתים מצומדים זה לזה ביותר ,אחתוך על ידי סכין בנסירה
בין הבתים עד למטה ,וכך להפרידם זה מזה .אמרתי מיד לרבינו שהלא זה
אי אפשר ,שמן הנמנע שעל ידי החיתוך בין הבתים לא יחתך וייקרע דופני
הבתים הדקות שמתקלקלות בקל! ענה לי רבינו" :עלי ועל צווארי ,אני
נוטל אחריות שלא יתקלקל כלום!" .ומיותר לומר ,שדבר מדבריו לא נפל
ארצה ,וכך עשיתי ולא נקרע אף אחד! ולא עוד אלא שעוד הרווחתי מכך,
שזה גורם שהריבוע מתקיים ,כיון שהבתים פרודות אחד מהשני ,ואין
דוחפים זה את זה אל הצדדים.
סדר התפירות בתפילין של ראש:
העברת החוט בין הבתים :הלכה פסוקה בשו"ע (סי' לב סנ"א) שחוט
התפירה בתפילין של ראש מלבד מה שנתפר סביב הקציצה בריבוע ,יש
להעבירו גם בין כל בית ובית מד' הבתים .ואחד מהטעמים כתב הלבוש
כדי שיהיה ניכר היטב שכל בית עומד בפני עצמו .ועל פי האריה"ק יש
להקפיד מאד על דבר זה.
אמנם בדיעבד אם לא העביר החוט בין הבתים כשרה (משנ"ב ס"ק ריז).
ואכן כך היה נהוג בדורות האחרונים שלא הקפידו להעביר החוט בין הבתים
כלל ,כי חששו שמא עי"ז יתפרדו הבתים ויתבטל הריבוע (שזה מעכב אף
בדיעבד).
אולם רבינו זי"ע האריך בכמה תשובות (סי' כד וכה) לברר ולהוכיח שחובה
להעביר החוט בין הבתים ,ושלדעת כמה ראשונים הוא הלכה למשה מסיני
ומעכב בדיעבד ,וביותר עפ"י סוד .וז"ל בתוך הדברים" :ומי יודע בסוד
הדברים שרז"ל רצו דייקא שיהיה החוט שמה ,וכל ענייני התפירה בכבשונו
של עולם".
ומה שחששו שיתבטל הריבוע ,כתב רבינו שמונה סיבות מדוע אין
לחשוש לזה (בימינו אפשר להישמר מזה ע"י המכשירים שבידינו ,בשעת הייצור אפשר
להשאיר קצת ריוח למטה בין הבתים ע"י מחט וכד' שיהיה מקום לחוט לעמוד שם ,לכמה
שיטות אם אפשר לחזור ולהדק הבתים זה לזה נחשב מרובע אף בהפרדתן ,יש לצרף שיטת
התוס' שרק התיתורא צריכה להיות מרובעת ,אפשר להניח מעט דבק למטה ,ועוד).
וצריך שיהיו חוטים אלו נראים וניכרים ,ולא כאלו שמעבירים חוט בין
הבתים אבל אינו ניכר כלפי חוץ ,כי אם כשפותחים אותו רואים חוט
שמפריד בין הדפנות (שהרי עיקר הטעם הוא שיהיה ניכר היטב שכל בית עומד בפני
עצמו כמ"ש הלבוש).
סדר עשיית הנקבים והתפירות ועוד דינים בעשיית הבתים
והפרשיות -בגליון הבא בע"ה
הגליון בשבוע זו נתנדב על ידי לוח הלימודים לשש"ב ר"ה
סימן לד סעיף ג-ד כד אלול חולין קכט יומא סז. א
הי"ו הרה"ח ר' הלל פרערויא הי"ו הרה"ח ר' אליעזר צבי שווארץ סימן לה -סימן לו ,א
סימן לו סעיף ב-ג
כה אלול חולין קל יומא סז:
כו אלול חולין קלא יומא סח.
ב
ג
לרגל שמחת נישואי בתו למז"ט ובשעטו"מ לרגל שמחת היכנס בנו לעול תומ"צ למז"ט ובשעטו"מ
סימן לז סעיף א כז אלול חולין קלב יומא סח: ד
הי"ו הרה"ח ר' משה הערשקאוויטש הי"ו הרה"ח ר' אברהם שווארץ סימן לז סעיף ב-ג כח אלול חולין קלג יומא סט. ה
לרגל שמחת הולדת בנו למז"ט ובשעטו"מ לרגל שמחת הולדת הבת למז"ט ובשעטו"מ חזרה סימן לד ,ג -לז-ג כט אלול חולין קלד יומא סט: ו
שיעורים יומיים ,שיעורים כלליים ,לוח הלימודים ומודעות במסגרת 'הוריני' 718-819-3023-8-1
לקבל השיעורים ע"י אימייל email@hoireiny.com -לקבל לוח השבוע ע"י טקסט שלחו @hoireinyאל 81010
להערות והארות או לנדב הוצאות הגליון 718.819.3023-8-1-9או ע"י אימעיל gilyonhoireiny@gmail.com
סדר לימוד הלכה צאנז קלויזענבורג ד גﬥיון הוריני פרשﬨ נצו"י תשפ"ו
