gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

הוריני - צאנז קלויזענבורג · Horeini - Tzanz Kloisenburg — ניצבים וילך (2026-08-31)

מוציא לאור: הוריני - צאנז קלויזענבורג · Horeini - Tzanz Kloisenburg

שבוע: ניצבים וילך (2026-08-31)

הוריני - צאנז קלויזענבורג · Horeini - Tzanz Kloisenburg — ניצבים וילך (2026-08-31)

פתח את ה-PDF הורדה

‫גליון רכ"ה‬ ‫פרשת נצבים וילך תשפ"ו לפ“ק‬ ‫ברוקלין • ‪ |7:04‬מאנסי • ‪ | 7:05‬לעיקוואד • ‪ | 7:05‬ירושלים • ‪ |6:23‬בני ברק • ‪ |6:39‬מאנטריאל • ‪|7:08‬לאנדאן • ‪7:22‬‬ ‫הדלה”נ‬ ‫ברוקלין • ‪ | 8:34‬מאנסי • ‪ | 8:35‬לעיקוואד • ‪ |8:34‬ירושלים • ‪ | 8:15‬בני ברק • ‪ | 8:12‬מאנטריאל • ‪| 8:37‬לאנדאן • ‪8:30‬‬ ‫מוצש"ק‬ ‫הלכות תפילין )ה(‬ ‫הוריני‬ ‫לכן אלו התפילין שמצאו שהמייצרים מלאו‬ ‫עשיית הבתים במשנתו של‬ ‫את הנקבים‪ ,‬הסדקים והפגימות (שמתווצרים על ידי‬ ‫כ"ק מרן אדמו"ר זי"ע‬ ‫ה' דרכך‬ ‫כפלי העור כמבואר להלן) על התיתורא העליונה עם‬ ‫כמה עיקרי דברים‪ ,‬בקיצור אמרים‪ ,‬פנינים יקרים‪,‬‬ ‫'דבק' או 'טיח' ‪ -‬הרי הם פסולים‪ ,‬כי אין עור‬ ‫הנודעים בשערים‪ ,‬למען ידעו הנערים‪ ,‬ויוסיפו‬ ‫קטעים מלוקטיﬦ מספרי חסיﬢות‬ ‫התיתורא מרובעת בעצמה בלא ה'דבק' ‪ -‬מחמת‬ ‫לקח ובירורים‪ ,‬בפסקיו והוראותיו הטהורים‪.‬‬ ‫להﬨחזק בעבודﬨ ה' והדרך נﬥך בﬣ‬ ‫הנקבים והחסרונות‬ ‫(מלוקט משו"ת דברי יציב‪ ,‬ספר 'שפע קודש' ו'אות יציב'‪ ,‬וקונטרס‬ ‫אפילו דבק שנעשה מ'עור טחון' פסק כ"ק מרן‬ ‫כשרות התפילין במשנת רבינו זי"ע‪ ,‬גם התמונות משם)‬ ‫עיקר עבודת התפילה בר"ה‬ ‫אדמו"ר הגה"ק זי"ע דכיון שנטחן לגמרי בטל‬ ‫הוא במה שאומרים גם‬ ‫ממנו שם עור‪ ,‬ופסול‪.‬‬ ‫זהירות בקניית התפילין‪:‬‬ ‫משך כל השנה‬ ‫גם כשהנקבים הם באמצע גג התיתורא או‬ ‫ידוע המכשלה הגדולה שהיתה לפני כמה‬ ‫ספה"ק יושר דברי אמת‬ ‫באמצע דופני התיתורא או הבית הרי זה חסרון‬ ‫שנים בקרב עושי הבתים‪ ,‬הן באופן עשיית‬ ‫בריבוע ולא מהני למלאותם ע"י דבק (ביאור הלכה‪,‬‬ ‫צריך אני לעוררך ולהזכירך‬ ‫הבתים‪ ,‬והן בריבוע הבתים והתיתורא‪ ,‬ועד כמה‬ ‫ורבינו זי"ע בתשובה)‪.‬‬ ‫כ"ק מרן רבינו זי"ע הרעיש על זה את כל העולם‪.‬‬ ‫ולהזהירך‪ ,‬אף שכבר ידוע הוא לך‬ ‫אבל להזכיר אני צריך‪ ,‬בענין התפלות‬ ‫אז כתב רבינו כמה וכמה מכתבים ותשובות‬ ‫של ראש השנה ויום הכיפורים‬ ‫לברר הלכות עשיית הבתים‪ ,‬כתיבת הפרשיות‬ ‫שהעולם אומרים אותם באמת‬ ‫וצורת האותיות‪ .‬ותמיד עורר בדבריו על החובה‬ ‫בהתעוררות גדול‪ ,‬אך עיקר מגמתם‬ ‫לכל אחד לברר היטב אם נעשו הבתים כתיקונן‪,‬‬ ‫שהם מתעוררים הוא בפיוטים‬ ‫ושעושי הבתים ידעו ההלכות על בוריין (חורש"י‬ ‫ותפלות החדשות הנאמרים במחזור‪,‬‬ ‫מעברתא‪ :‬לא שייך דין ריבוע ב"מעברתא"‪,‬‬ ‫בשלח תשל"ו‪ ,‬שבת מברכים חשון תשל"ז‪ ,‬ועוד)‪.‬‬ ‫אבל התפלה הסדורה בפסוקי‬ ‫ואין חשש אם נחסר או נפגם (שם)‪.‬‬ ‫בשנת תשל"ו אף עשה רבינו זי"ע תקנה שאין‬ ‫דזמרה וקרבנות וקריאת שמע‬ ‫להדק כפלי התיתורא על ידי דבק‪ :‬צורת‬ ‫לקנות אלא מסופר מומחה ויר"ש שיש לו קבלה‬ ‫ותפלה הם אומרים במרוצה כמו בכל‬ ‫התיתורא וריבועה נוצר על ידי שמקפלים‬ ‫שבקי בספר 'קסת הסופר'‪ ,‬ויש לקנות הבתים‬ ‫השנה‪ ,‬ואינם יודעים כי זה העיקר‪ ,‬וזה‬ ‫ומקמטים העור מאוד בדחיסה עד שנעשה צורה‬ ‫בעודם לבנים ולהראותם עם הפרשיות לבד"ץ‬ ‫התוספות‪ ,‬ולא יקובל התוספות‬ ‫מרובעת כתיקונה‪ ,‬וזו הסיבה שמתווצר כמה‬ ‫דקהילתינו לבדקם‪ ,‬ואח"כ ליתנם לסופר יר"ש‬ ‫שאלות‬ ‫בלתי העיקר‪ ,‬ובדרושים של הרב ר'‬ ‫ותשובות‬ ‫נקבים וסדקים בין הכפלים‪ .‬וצריך מומחיות רבה‬ ‫להשחירם ולהכניס הפרשיות (ראה מודעה ואזהרה‬ ‫קצרות‪,‬‬ ‫על ידי‬ ‫בער זלה"ה בהכתבים יש שם דרוש‬ ‫שלא יווצרו אלו הסדקים אלא שהכל יתמלא על‬ ‫בחתימת הבד"צ ורבינו זי"ע‪ ,‬מכתבי תורה רי"א)‪.‬‬ ‫הרה"ג‬ ‫ארוך על גנות האנשים האלו‪ ,‬ואתה‬ ‫ידי העור עצמה‪ .‬אבל אפילו כשעושים כנדרש‪,‬‬ ‫ר' ישכר‬ ‫ידעת זה מעיקרא מעצמך ממנהג‬ ‫דוב‬ ‫עדיין יש צורך להדביק הכפלים זה לזה כדי‬ ‫ריבוע התיתורא‪:‬‬ ‫וויעדער‬ ‫הקדוש מו"ה מנחם מענדל זלה"ה‬ ‫שישארו בצורה המרובעת ולא יתפרדו ויתפתחו‪,‬‬ ‫שליט"א‬ ‫מפרעמישלאן שעשה העיקר עיקר‪,‬‬ ‫הלכה למשה מסיני שהתפילין צריכים שיהיו‬ ‫דומ"ץ‬ ‫לצורך זה מותר לתת דבק (כמו "קרעיזי גלו") בין‬ ‫דקהלתינו הק‘‬ ‫בפרט ביום נורא כזה צריך לשום‬ ‫"מרובעין"‪ ,‬הן לענין התפירות‪ ,‬הן לענין התיתורא‪,‬‬ ‫במאנסי‬ ‫הכפלים שיחזיקם מצומדים (כיון שאין הדבק משמש‬ ‫נפשו בכפו לכוונת התיבות ואותיות‬ ‫'למלא' חסרון ופגימה) (שו"ת דברי יציב סי' כו אות ט‪,‬‬ ‫והן לענין הבתים (ובענין ריבוע ה'בתים' עמ"ש רבינו זי"ע‬ ‫כידוע‪ ,‬וכמו שכתבתי לעיל‪ ,‬וכזה‬ ‫ובמכתב קודש הנדפס בסו"ס‬ ‫בשו"ת דברי יציב סי' כה)‬ ‫מעלים התפלות הפסולות של כל‬ ‫אות יציב כ' רבינו שלמעלה‬ ‫רבינו זי"ע כתב בתשובה (סי' כא)‪ ,‬שפשוט‬ ‫השנה כידוע מכל הספרים ואין‬ ‫בין הד' בתים ימרחו שמן‪ ,‬כדי‬ ‫וברור שגם התיתורא 'העליונה' צריכה להיות‬ ‫שאם יעלה שם קצת מן‬ ‫מרובעת‪ ,‬ואם לאו פסולה (ולא כאלו האומרים שעיקר‬ ‫להאריך בזה‪.‬‬ ‫הדבק‪ ,‬לא יוכל הדבק‬ ‫התיתורא הוא רק התחתונה המכסה פי הבתים)‪.‬‬ ‫להדביקם זה לזה‪ ,‬עי' להלן)‪.‬‬ ‫סדר לימוד הלכה צאנז קלויזענבורג‬ ‫גﬥיון הוריני פרשﬨ נצו"י תשפ"ו‬ ‫הלכה למעשה < המשך‬ ‫הזהירו הפוסקים שלא לדבק התיתורות על ידי דבק‬ ‫צורת ה'ארובה' ("פיטער") ‪ -‬חתיכת העור‬ ‫חריצים על התיתורא תחת חוטי התפירות‪:‬‬ ‫קודם התפירה‪ ,‬דכיון שדבק הוי חיבור‪ ,‬אפשר‬ ‫שנותנים בין התיתורא העליונה לתחתונה‪:‬‬ ‫בדור האחרון הנהיגו הרבה מעושי הבתים לעשות‬ ‫שהתפירה אח"כ אינה כלום‪ ,‬והללמ"ס שתהיה‬ ‫בדרך כלל אין התיתורא התחתונה עבה כל כך‪,‬‬ ‫חריצים עמוקים במקום שהולכים התפירות‪ ,‬והחוט‬ ‫תפורה דוקא (באה"ל סנ"א)‪.‬‬ ‫ונשאר הפסק אויר בין העליונה לתחתונה‪ ,‬לכן‬ ‫נמצא שקוע בתוך החריץ‪ ,‬ועושים כך שעל ידי זה‬ ‫אחר שסיימו לתפור היטב התיתורות‪ ,‬עדיין נשאר‬ ‫לוקחים חתיכת עור באותה גודל של התיתורא עם‬ ‫יישארו התפירות בצורה מרובעת (שזה מעכב מדין הלכה‬ ‫כמין סדק ביניהם‪ ,‬והאומנים חפצים למלא הסדק כדי‬ ‫חור מרובע באמצע‪ ,‬ומדביקים אותה להתיתורא‬ ‫למשה מסיני)‪ ,‬ולא יתרופף ויתקלקל במשך הזמן‪.‬‬ ‫שתהיה נראה "יפה ושלימה"‪ ,‬לכן יש רבים שמכניסים‬ ‫כ"ק רבינו זי"ע כתב שאין לעשות כן‪ ,‬אלא החוטים‬ ‫(העליונה או התחתונה) ובכך נעשה עבה ומתמלא‪.‬‬ ‫דבק בתוך הסדק כדי לסתמו יפה‪ .‬אמנם רבינו זי"ע‬ ‫כ"ק מרן רבינו זי"ע כתב שיש ליזהר בחתיכה זו‬ ‫יהיו 'על התיתורא' מבחוץ‪ .‬שיש לחשוש הרבה‬ ‫הורה שאין לעשות כן‪ ,‬מחמת חשש זה‪ ,‬שנמצא‬ ‫שחריץ כזה שהוא רחב ועמוק פוסל ה'ריבוע' של‬ ‫שתהיה מרובעת כמו התיתורא‪ ,‬ושיש לעשותה רק‬ ‫עכשיו התיתורות מחוברות על ידי דבק ולא רק על‬ ‫מחתיכת עור אחת ולא מכמה חתיכות קטנות‬ ‫התיתורא [כפי שכתבנו שחסרון אפילו בגג התיתורא‬ ‫ידי תפירות‪.‬‬ ‫פוגם ב'ריבוע']‪" ,‬ולא ידעתי מי ההין לשנות‬ ‫מחוברות (שכ"ה לשון הפוסקים‪ ,‬תיקון תפילין‪ ,‬לבוש‪ ,‬וכתב‬ ‫בשנים האחרונות התיר רבינו זי"ע להניח 'מעט'‬ ‫רבינו דנראה ברור דס"ל שכיון שהללמ"ס שהתפירה יחבר‬ ‫מהמפורש בפוסקים‪ ,‬וכל המוסיף גורע" (סי' כו אות ט)‪.‬‬ ‫דבק בארבע הזוויות אחר התפירה (ובפשטות‪ ,‬שבדבק‬ ‫התיתורא‪ ,‬בע"כ מה שמתירים להכניס עור אחר ביניהם משום שזה‬ ‫עוד חשש יש‪ ,‬שלפעמים כשנמצא החוט תוך‬ ‫מעט כזה אין התיתורות מתחברות אלמלא התפירות)‪.‬‬ ‫מתבטל לתיתורא‪ ,‬א"כ הוי כתיתורא שצריך להיות מרובע ע"ש‪.‬‬ ‫בדבר זה נעשה התעוררות לאחרונה אם אכן אין מכניסים דבק וכד'‬ ‫החריץ‪ ,‬בטעות צובעים החוט יחד עם התפילין ואין‬ ‫למלאות פגימות 'שבצדדי' התיתורא)‪.‬‬ ‫רואים אותו‪ ,‬והחוטים צריכים להיות ניכרים (כמו‬ ‫שיהיו ארבעה בתים בתפילין של ראש‬ ‫שהזהיר בתפארת אריה ח"ז ס"ט) (שמעתי מהרה"ח ר' שמואל‬ ‫רבינו זי"ע לעצמו הידר שכל התפילין יהיה נעשה‬ ‫'פרודות' לגמרי‪ ,‬ולא מדובקים בדבק‪:‬‬ ‫יצחק מארגירעטען הי"ו ‪ -‬מאנסי‪ ,‬שרבינו זי"ע אמר לו טעם זה)‪.‬‬ ‫'מקשה אחת' ולא יהיה בה תוספת ה'פיטער' כלל‬ ‫היות שצריכים להיות בתפילין של ראש ד' בתים‬ ‫(מכתב קודש סו"ס אות יציב סי' ה)‪.‬‬ ‫ולהיות אח"כ כולם ביחד ריבוע אחד‪ ,‬יש מעושי‬ ‫לעשות חריץ דק כעין שרטוט‪:‬‬ ‫הבתים החוששים שמא יתפרדו הבתים זה מזה‬ ‫אף שאין לעשות חריצה עמוקה (כנ"ל)‪ ,‬מכל מקום‬ ‫ויתבטל הריבוע‪ ,‬לפיכך מורחים דבק בין הבתים‬ ‫חריצה דקה ושקועה מעט מותר לעשות‪ ,‬שעיקר‬ ‫להדביקם זה אצל זה‪.‬‬ ‫קפידתו של רבינו זי"ע היתה בחריצה 'עמוקה‬ ‫ודנו הפוסקים באריכות האם יש להכשיר תפילין‬ ‫ורחבה'‪( .‬כמו שכתב בתשובה לגבי אימתי נקרא חסרון שפוסל‬ ‫כאלו‪ ,‬או שמא הדבק גורם להם להיות נחשבים 'בית‬ ‫הריבוע‪" :‬י"ל שבשיעור כזה אשר בין בית לבית בשל ראש‪ ,‬דהיינו‬ ‫כמו סדק‪ ,‬אין בזה משום חסרון בריבוע"‪ .‬וכ"כ בספר 'שפע קודש'‬ ‫אחד' ולא ד' בתים ופסול (שו"ת רע"א סי יא‪ ,‬שו"ת חת"ס סי'‬ ‫ו'אות יציב' מפי הגאון רא"ש שמרלר זצ"ל) וכן נוהגים אצל‬ ‫ה‪ ,‬משנ"ב ס"ק קעב וקעח‪ ,‬ועוד)‪.‬‬ ‫אנ"ש שעושים חריץ כזה כדי שלא יזוזו החוטים‬ ‫לפיכך הורה רבינו זי"ע שלכתחילה יש לעשות ד'‬ ‫הדבקת תיתורא העליונה לתחתונה על ידי‬ ‫ויתבטלו ריבועם‪.‬‬ ‫הבתים פרודות לגמרי עד למטה‪ ,‬בלי שום דבק כלל‬ ‫דבק‪:‬‬ ‫והגיד לי רש"י מארגירעטען הי"ו שרבינו אמר לו‬ ‫המחבר ביניהם‪ .‬וכתב רבינו‪" :‬וכן היו התפילין של‬ ‫הלכה למשה מסיני לחבר תיתורא תחתונה‬ ‫לעשות חריץ מועט כזה‪ ,‬שלכל הפחות "חצי מעובי‬ ‫אא"ז הגה"ק בעל דברי חיים זי"ע פרודות לגמרי בלי‬ ‫לעליונה דוקא על ידי "תפירות בחוטי גידים"‪ .‬לכן‬ ‫החוט" יהיה בחוץ למעלה מן התיתורא‪.‬‬ ‫המשך בעמוד האחרון <<‬ ‫הלכות תפילין‬ ‫מיט שמו"ע‪ ,‬אבער ער הייסט נישט קיין פושעי ישראל)‪( .‬מחבר שם‬ ‫מען טאר נישט לייגן תפילין ביינאכט‪ ,‬אבער בין השמשות קען מען‬ ‫ומשנ"ב סק"ב וסק"ג)‬ ‫לייגן אויב מ'האט נאכנישט געלייגט תפילין דעם טאג‪( .‬מחבר סימן ל סעיף‬ ‫א ומשנ"ב סק"ג)‬ ‫וויבאלד מצות תפילין איז אזוי הארב זאל מען מדקדק זיין צו קויפן‬ ‫די תפילין פון א סופר מומחה א ירא שמים ובעל תורה‪ ,‬ווייל אויב מען‬ ‫אויב מ'האט נישט אויסגעטוהן די תפילין און עס איז געווארן נאכט‬ ‫לייגט פסול'ע תפילין איז מען נישט מקיים בכלל די מצוה‪ ,‬אויך קומט‬ ‫קען מען בלייבן מיט די תפילין אבער נישט גיין דערמיט ברבים‪ ,‬און‬ ‫מען צו מאכן ברכות לבטלות יעדן טאג‪ ,‬און א ירא שמים זאל נישט‬ ‫אויב מ'טוט עס אויס מעג מען עס נישט צוריק אנטוהן‪ ,‬אזוי אויך זאל‬ ‫שפארן קיין געלט נאר קויפן שיינע מהודר'דיגע תפילין וואס איז כשר‬ ‫מען אויסטוהן די תפילין ווען מען וויל זיך לייגן שלאפן‪( .‬מחבר שם ומשנ"ב‬ ‫לכתחילה און מקיים זיין "זה אלי ואנוהו"‪( .‬משנ"ב סימן לז סק"ד)‬ ‫סק"ז וסק"ח)‬ ‫איינער וואס האט זיך נישט גוט געשפיהרט און מחמת אונס נישט‬ ‫להלכה נעמט מען אן אז אויב מ'האט געדאווענט מעריב זייער פרי‪,‬‬ ‫א‬ ‫הלכה‬ ‫געקענט דאווענען מיט די תפילין בזמן (עיין סימן ל"ח סעיף א')‪ ,‬זאל‬ ‫און מען דערמאנט זיך אז מען האט נאכנישט געלייגט תפילין קען מען‬ ‫ער זיכער מאכן צו לייגן תפילין און ליינען קריאת שמע אפילו שפעטער‬ ‫לייגן תפילין מיט א ברכה ביז ווען עס ווערט נאכט‪( .‬משנ"ב סימן ל סקי"ז)‬ ‫פארן‬ ‫אין טאג‪ ,‬כדי עס זאל ח"ו נישט אריבער גיין א טאג וואס מען האט נישט‬ ‫די שכר פון מצות תפילין איז זייער גרויס‪ ,‬מען איז זוכה צו אריכת‬ ‫שבת‬ ‫געלייגט קיין תפילין‪( .‬משנ"ב סימן לז סק"ו)‬ ‫ימים‪ ,‬און מען איז פארזיכערט צו זיין א 'בן עולם הבא'‪ ,‬די פייער פון‬ ‫אנשי מעשה פירן זיך צו לערנען מיט די תפילין נאכן דאווענען‪ ,‬אבער‬ ‫גיהנום איז נישט שולט און די עבירות ווערן פארגעבן‪( .‬מחבר סימן לז סעיף‬ ‫טיש‬ ‫בכל אופן זאל א איד זיין געווארענט און נישט רעדן קיין דברים בטלים‬ ‫א ובאה"ט סק"א)‬ ‫מיט די תפילין‪ ,‬כדי ער זאל נישט צוקומען צו קיין היסח הדעת (אויסער‬ ‫עס איז גאר הארב אויב איינער לייגט נישט קיין תפילין ח"ו אפילו‬ ‫די איסור פון רעדן דברים בטלים)‪( .‬משנ"ב סימן לז סק"ז)‬ ‫נאר איינמאהל‪ ,‬ער ווערט אריינגערעכנט אין די כלל פון 'פושעי ישראל'‬ ‫א גוף נקי מיינט אויך ריין פון מחשבות והרהורים רעים‪ ,‬און נאר אזוי‬ ‫דערפאר דארף מען זייער אכטונג געבן צו לייגן די תפילין אויף די‬ ‫מעג מען לייגן תפילין‪ ,‬מען דארף זיך צוצווינגען און מושך זיין דאס‬ ‫ריכטיגע פלאץ‪ ,‬ווייל עס קען אמאהל גערעכנט ווערן ווי מען האט בכלל‬ ‫הארץ צו יראת שמים און מסיח דעת זיין פון אלע נערישקייטן‪ ,‬און ריין‬ ‫נישט אנגעטוהן תפילין ח"ו‪( .‬אויב איינער לייגט נישט קיין תפילין צוליב‬ ‫מאכן די הארץ צו מקבל זיין עול מלכות שמים בקדושה‪( .‬מחבר סימן לח‬ ‫ווייל ער האט נישט קיין גוף נקי האט ער אויך אן עבירה ווייל ער קען‬ ‫סעיף ד ומשנ"ב סקי"ד וסקט"ו)‬ ‫זיך מצמם זיין צו לייגן תפילין פאר עטליכע מינוט און זאגן קריא"ש‬ ‫סדר לימוד הלכה צאנז קלויזענבורג‬ ‫ב‬ ‫גﬥיון הוריני פרשﬨ נצו"י תשפ"ו‬ ‫א מעשה פארן שבת טיש‬ ‫מען זעט בחוש אז סיפורי צדיקים שיינט אריין יראת שמים‪ ,‬זייער אסאך פראבלעמען און שוועריגקייטן וועט מען זיך איינשפארן ווען מען וועט האבן אמונת‬ ‫צדיקים‪ ,‬און דערציילן סיפורי צדיקים ‪ -‬עס ברענגט צו אריינבאקן אין זיך דעם 'אתה בחרתנו מכל העמים'‪ ,‬סיפורי צדיקים וועט אונז האלטן ביי אידישקייט‪.‬‬ ‫כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א‪:‬‬ ‫מיט א בריוו צו איינמאנען די שטייערן‪ ,‬און דער דברי חיים האט זיך זייער‬ ‫עובדות מרבותינו הקדושים זי"ע‬ ‫דערשראקן פון אים‪.‬‬ ‫בענייני מצות תפילין‬ ‫ווען דער זעלנער איז ארויס‪ ,‬האט זיך דער הייליגער דברי חיים אנגערופן‪:‬‬ ‫*‬ ‫"דער דאזיגער מענטש איז דאך א פשוט'ער פויער‪ ,‬און מיט דעם אלעמען‬ ‫וְ יָ ַד ַע ְתּ!‬ ‫וויבאלד אז ער גייט מיט די קליידונג פון ממשלה האט מען מורא פאר אים‪,‬‬ ‫אוי אונז וועלן זיך יעצט אנטוהן מיט אונזערע בגדי מלוכה‪ ,‬די טלית און‬ ‫הגה"צ רבי יהודה הורוויץ זצ"ל פון דזיקוב האט דערציילט‪ ,‬אז ער האט‬ ‫תפילין‪ ,‬און אלע פעלקער וועלן מורא האבן פאר אונז! אזוי ווי עס שטייט‬ ‫נאך געקענט א איד וואס דער הייליגער דברי חיים זי"ע האט אים געלייגט‬ ‫"וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך ויראו ממך"‪( ...‬חמדה גנוזה)‬ ‫תפילין ביי זיין בר‪-‬מצוה‪.‬‬ ‫*‬ ‫דער איד האט דערציילט‪ ,‬אז דער דברי חיים האט אים ארויף געדרייט‬ ‫תשמיש קדושה‬ ‫די רצועות אויף די פינגער‪ ,‬און מיט געזאגט מיט אים די פסוקים פון‬ ‫"וארשתיך לי לעולם"‪ ,‬ווען ער איז אנגעקומען צו די ווערטער "וידעת את‬ ‫דער הייליגער דברי חיים זי"ע האט דערציילט‪:‬‬ ‫ה'" האט ער בטעות געזאגט "וידעתּ" מיט א קמץ אונטערן 'ת'‪ ,‬האט דער‬ ‫ווען איך בין געווען אלס יונגערמאן ביי מיין רבי'ן דער ראפשיצער רב‬ ‫הייליגער דברי חיים זי"ע פארראכטן און געגעבן א שריי "וְ יָ ַד ַע ְתּ!!!"‪.‬‬ ‫זי"ע‪ ,‬האט זיך אמאל געמאכט אז דער שמש איז ארומגעגאנגען פאר צדקה‬ ‫דער איד האט דערציילט אז שפעטער ווען ער איז געווארן עלטער איז‬ ‫ביים דאווענען אזוי ווי יעדן טאג‪ ,‬אבער וויבאלד ער האט נישט געהאט‬ ‫זיין פרנסה געקומען דורך האנדלען און ארומגיין אין שטעטלעך אדער‬ ‫דעמאלס דעם "פושקע" האט ער גענומען דעם "שיידל" פון די תפילין און‬ ‫דערפלעך פארקויפן זאכן‪ ,‬און אין רוב פלעצער וואו ער פלעגט אנקומען‬ ‫מיט דעם ארומגעגאנגען צוזאמנעמען מטבעות‪.‬‬ ‫איז נישט געווען צו באקומען קיין כשר'ע עסן‪.‬‬ ‫די אידן דארט אין ביהמ"ד האבן זיך זייער געבייזערט אויף אים אז ער‬ ‫דער נסיון איז געווען זייער גרויס‪ ,‬אבער יעדע מאל וואס איז אים געווען‬ ‫טוט אזא זאך‪ ,‬אבער ווען דער ראפשיצער רב האט געהערט פון דעם האט‬ ‫שווער און ער איז געשטאנען פאר א נסיון‪ ,‬האט אין זיינע אויערן געקלינגען‬ ‫ער געפרעגט‪ ,‬וועלכע שיידל איז דאס געווען "של יד" אדער "של ראש"‪,‬‬ ‫די געשריי "וידעת!!" ‪ -‬וידעת את ה'! ‪ -‬דו זאלסט געדענקען דעם‬ ‫ווען מען האט אים געזאגט אז ס'איז געווען פון די "של יד"‪ ,‬האט ער געזאגט‬ ‫אייבערשטן! און דאס האט אים געגעבן די כח צו ביישטיין אלע נסיונות‬ ‫אז אויב אזוי איז עס נישט קיין איסור‪.‬‬ ‫וואס זענען אים אונטער געקומען‪( .‬תפארת בנים)‬ ‫מיר האבן נישט פארשטאנען וואס איז פשט פון דעם‪ ,‬איך און אזוי אויך‬ ‫*‬ ‫הרה"ק מקאמינקא זי"ע און די אנדערע תלמידי חכמים האבן זיך זייער‬ ‫אות היא לעולמי עד‬ ‫געוואונדערט‪.‬‬ ‫אין ספר "לפיד האש" ווערט דערציילט‪ ,‬אז א געוויסע איד‪ ,‬פון די‬ ‫שפעטער אבער האב איך עס פארשטאנען‪ ,‬וויבאלד תפילין של יד איז‬ ‫איבערגעבליבענע אידן פון שטאט קלויזענבורג נאכן מלחמה‪ ,‬וואס האט‬ ‫נאר א "תשמיש דתשמיש" וויבאלד די בתים פון די תפילין אליינס זענען‬ ‫ליידער צוליב די שרעקליכע צרות וואס איז אים אריבער פארגעסן אלעס‬ ‫נאר א 'תשמיש' פאר די פרשיות‪ ,‬און די שיידל איז א 'תשמיש דתשמיש'‪,‬‬ ‫פון אידישקייט און האט זיך דערווייטערט פון די מסורה‪ ,‬אבער איין זאך‬ ‫אנדערש איז אבער די תפילין של ראש ‪ ,‬וואס די בית אליינס איז א קדושה‬ ‫איז ער מורא'דיג מקפיד‪ :‬עס גייט נישט אריבער א טאג אן קיין תפילין‪.‬‬ ‫ווייל עס האט אויף זיך דעם "ש"‪ ,‬איז די שיידל א תשמיש קדושה‪( .‬עי' פמ"ג‬ ‫ווען מען האט אים געפרעגט פארוואס פונקט אויף תפילין איז ער אזוי‬ ‫סי' קנג מ"ז סקנ"ט)‪( .‬חמדה גנוזה)‬ ‫מקפיד מער ווי אלע אנדערע מצוות‪ ,‬האט ער געזאגט‪" :‬ווען איך בין בר‬ ‫מצוה געווארן האט מיר דער הייליגער רב פון אונזער קהילה (כ"ק מרן רבינו‬ ‫זי"ע) געלייגט תפילין דאס ערשטע מאל‪ ,‬און פון די דאזיגע תפילין וואס דער‬ ‫רבי האט ארויפגעבינדען אויף מיין האנט‪ ,‬קען איך זיך נישט שיידן כל ימי‬ ‫חיי‪"...‬‬ ‫*‬ ‫כי שם ה' נקרא עליך ויראו ממך‬ ‫צו באקומען א 'קונטרס' פון בילדער און פונקטליכע אנווייזונגען ווי אזוי צו מאכן דעם‬ ‫צאנזער קשר‪ ,‬ביטע לאזט א מעסעדזש מיט אייערע פרטים‬ ‫איין טאג אינדערפרי ווען דער הייליגער דברי חיים זי"ע האט זיך‬ ‫אין "הוריני טעלעפאן" ‪718-819-3023-8-1-9‬‬ ‫צוגעלייגט אביסל פארן דאווענען‪ ,‬איז פלוצלינג אריינגעקומען א זעלנער‬ ‫סדר לימוד הלכה צאנז קלויזענבורג‬ ‫ג‬ ‫גﬥיון הוריני פרשﬨ נצו"י תשפ“ו‬ ‫הלכה למעשה < המשך‬ ‫דבק כלל"‪ .‬ולגבי החשש שמא יתפרדו הבתים ויתבטל הריבוע‪ ,‬כתב רבינו‬ ‫כמה וכמה צירופים מדוע אין זה נחשב לקלקול כשהם נפרדים מעט (עי'‬ ‫להלן לגבי העברת החוטים בין הבתים)‪ .‬אמנם אם מניחים רק "מעט" דבק בין‬ ‫הבתים למטה‪ ,‬כתב רבינו זי"ע שעדיין נקראים 'פרודות'‪ ,‬אך כל מה שאפשר‬ ‫למעט בדבק טוב יותר‪.‬‬ ‫וסיפר לי הרה"ח ר' שמואל יצחק מארגירעטען הי"ו‪ :‬רבינו זי"ע ביקש‬ ‫ממני עוד יותר מזה‪ ,‬שאחר גמר הדחיסה ועשיית הריבוע ב'של ראש'‪,‬‬ ‫כאשר הארבעה בתים מצומדים זה לזה ביותר‪ ,‬אחתוך על ידי סכין בנסירה‬ ‫בין הבתים עד למטה‪ ,‬וכך להפרידם זה מזה‪ .‬אמרתי מיד לרבינו שהלא זה‬ ‫אי אפשר‪ ,‬שמן הנמנע שעל ידי החיתוך בין הבתים לא יחתך וייקרע דופני‬ ‫הבתים הדקות שמתקלקלות בקל! ענה לי רבינו‪" :‬עלי ועל צווארי‪ ,‬אני‬ ‫נוטל אחריות שלא יתקלקל כלום!"‪ .‬ומיותר לומר‪ ,‬שדבר מדבריו לא נפל‬ ‫ארצה‪ ,‬וכך עשיתי ולא נקרע אף אחד! ולא עוד אלא שעוד הרווחתי מכך‪,‬‬ ‫שזה גורם שהריבוע מתקיים‪ ,‬כיון שהבתים פרודות אחד מהשני‪ ,‬ואין‬ ‫דוחפים זה את זה אל הצדדים‪.‬‬ ‫סדר התפירות בתפילין של ראש‪:‬‬ ‫העברת החוט בין הבתים‪ :‬הלכה פסוקה בשו"ע (סי' לב סנ"א) שחוט‬ ‫התפירה בתפילין של ראש מלבד מה שנתפר סביב הקציצה בריבוע‪ ,‬יש‬ ‫להעבירו גם בין כל בית ובית מד' הבתים‪ .‬ואחד מהטעמים כתב הלבוש‬ ‫כדי שיהיה ניכר היטב שכל בית עומד בפני עצמו‪ .‬ועל פי האריה"ק יש‬ ‫להקפיד מאד על דבר זה‪.‬‬ ‫אמנם בדיעבד אם לא העביר החוט בין הבתים כשרה (משנ"ב ס"ק ריז)‪.‬‬ ‫ואכן כך היה נהוג בדורות האחרונים שלא הקפידו להעביר החוט בין הבתים‬ ‫כלל‪ ,‬כי חששו שמא עי"ז יתפרדו הבתים ויתבטל הריבוע (שזה מעכב אף‬ ‫בדיעבד)‪.‬‬ ‫אולם רבינו זי"ע האריך בכמה תשובות (סי' כד וכה) לברר ולהוכיח שחובה‬ ‫להעביר החוט בין הבתים‪ ,‬ושלדעת כמה ראשונים הוא הלכה למשה מסיני‬ ‫ומעכב בדיעבד‪ ,‬וביותר עפ"י סוד‪ .‬וז"ל בתוך הדברים‪" :‬ומי יודע בסוד‬ ‫הדברים שרז"ל רצו דייקא שיהיה החוט שמה‪ ,‬וכל ענייני התפירה בכבשונו‬ ‫של עולם"‪.‬‬ ‫ומה שחששו שיתבטל הריבוע‪ ,‬כתב רבינו שמונה סיבות מדוע אין‬ ‫לחשוש לזה (בימינו אפשר להישמר מזה ע"י המכשירים שבידינו‪ ,‬בשעת הייצור אפשר‬ ‫להשאיר קצת ריוח למטה בין הבתים ע"י מחט וכד' שיהיה מקום לחוט לעמוד שם‪ ,‬לכמה‬ ‫שיטות אם אפשר לחזור ולהדק הבתים זה לזה נחשב מרובע אף בהפרדתן‪ ,‬יש לצרף שיטת‬ ‫התוס' שרק התיתורא צריכה להיות מרובעת‪ ,‬אפשר להניח מעט דבק למטה‪ ,‬ועוד)‪.‬‬ ‫וצריך שיהיו חוטים אלו נראים וניכרים‪ ,‬ולא כאלו שמעבירים חוט בין‬ ‫הבתים אבל אינו ניכר כלפי חוץ‪ ,‬כי אם כשפותחים אותו רואים חוט‬ ‫שמפריד בין הדפנות (שהרי עיקר הטעם הוא שיהיה ניכר היטב שכל בית עומד בפני‬ ‫עצמו כמ"ש הלבוש)‪.‬‬ ‫סדר עשיית הנקבים והתפירות ועוד דינים בעשיית הבתים‬ ‫והפרשיות ‪ -‬בגליון הבא בע"ה‬ ‫הגליון בשבוע זו נתנדב על ידי‬ ‫לוח הלימודים לשש"ב ר"ה‬ ‫סימן לד סעיף ג‪-‬ד‬ ‫כד אלול חולין קכט יומא סז‪.‬‬ ‫א‬ ‫הי"ו‬ ‫הרה"ח ר' הלל פרערויא‬ ‫הי"ו‬ ‫הרה"ח ר' אליעזר צבי שווארץ‬ ‫סימן לה ‪ -‬סימן לו‪ ,‬א‬ ‫סימן לו סעיף ב‪-‬ג‬ ‫כה אלול חולין קל יומא סז‪:‬‬ ‫כו אלול חולין קלא יומא סח‪.‬‬ ‫ב‬ ‫ג‬ ‫לרגל שמחת נישואי בתו למז"ט ובשעטו"מ‬ ‫לרגל שמחת היכנס בנו לעול תומ"צ למז"ט ובשעטו"מ‬ ‫סימן לז סעיף א‬ ‫כז אלול חולין קלב יומא סח‪:‬‬ ‫ד‬ ‫הי"ו‬ ‫הרה"ח ר' משה הערשקאוויטש‬ ‫הי"ו‬ ‫הרה"ח ר' אברהם שווארץ‬ ‫סימן לז סעיף ב‪-‬ג‬ ‫כח אלול חולין קלג יומא סט‪.‬‬ ‫ה‬ ‫לרגל שמחת הולדת בנו למז"ט ובשעטו"מ‬ ‫לרגל שמחת הולדת הבת למז"ט ובשעטו"מ‬ ‫חזרה סימן לד‪ ,‬ג ‪ -‬לז‪-‬ג‬ ‫כט אלול חולין קלד יומא סט‪:‬‬ ‫ו‬ ‫שיעורים יומיים‪ ,‬שיעורים כלליים‪ ,‬לוח הלימודים ומודעות במסגרת 'הוריני' ‪718-819-3023-8-1‬‬ ‫לקבל השיעורים ע"י אימייל ‪ email@hoireiny.com -‬לקבל לוח השבוע ע"י טקסט שלחו ‪ @hoireiny‬אל ‪81010‬‬ ‫להערות והארות או לנדב הוצאות הגליון ‪ 718.819.3023-8-1-9‬או ע"י אימעיל ‪gilyonhoireiny@gmail.com‬‬ ‫סדר לימוד הלכה צאנז קלויזענבורג‬ ‫ד‬ ‫גﬥיון הוריני פרשﬨ נצו"י תשפ"ו‬