היכל החתם סופר · Heichal Hachasam Soifer — ניצבים וילך (2026-08-31)

גליון ע"ב · פרשת נצבים-וילך · כ"ג אלול תשפ"ו
בפתח ההיכל פנינים מתורת רבינו
· ערוכים בשפה ברורה לשולחן השבת ·
שתולים בבית ה' -זמן השרשה ג' ימים ויתפרש על דרך מוסר כל זמן שעומדים בפני הת"ח בכך שעברו על הברית נצבים כעת במדריגה גדולה
בזוה"ק פרשת ויקרא (יז" ,):א"ר אלעזר חמינא לאבא ושומעים דברי מוסר ,הם מטים אזנם לשמוע ולשוב, ע"י שעשו תשובה
ביומא דראש השנה ויום הכפורים דלא בעי למשמע אך כמעט חיש קל כשבאים לחוץ מכתלי בית המדרש,
צלותא מכל בר נש אלא אי קאי עליה תלת יומין קודם שבים לכסלם ויתערבו בגוים וילמדו מעשיהם .ובזה ַא ֶּתם נִ ָ ּצבִ ים ַה ּיוֹ ם ֻּכ ְּלכֶ ם לִ ְפנֵ י ה' ֱאל ֵֹקיכֶ ם וגו' ,לְ ָעבְ ְר ָך ִ ּבבְ ִרית
לדכאה ליה .וכן הביא המג"א (תקפא ס"ק ט) בשם השל"ה נבוא אל המכוון ,כי הנה האב בית דין נקרא בשם (כט ,ט,יא).
שהש"צ והתוקע צריכים להפריש עצמם ג' ימים קודם "יהונתן" [מהא דבמסכת שקלים (פ"ה מ"א וברע"ב) ּכְ ֶׁש ָמנָ ה יש לפרש ,במקום שבעלי תשובה עומדים אין צדיקים
ראש השנה. ממונים של בית המקדש מונה הכשרים שבכולם וכל גמורים יכולין לעמוד (ברכות לד ,):וישראל היו אז קודם
ורבינו בדרשותיו (דף שסח ע"א) מחדש ,דבזמנינו אין האחרים נקראים על שמו ,וה"נ אין רחוק לומר דכל אב כניסתן לארץ בעלי תשובה מחטא העגל והמרגלים,
דין זה נוהג רק בש"צ ,אלא צריכים כל הקהל גם יחד, בית דין נקראים על שם יהונתן ,שהיה הראשון והכשר וגם באותו יום מת משה וכיפר עליהם .ולזה אמר 'אתם
לנהוג בפרישות והתבודדות ג' ימים קודם ר"ה .וכותב הנקרא בשם זה בפרק ואלו מגלחין (מועד קטן כו ).על נצבים היום כולכם לפני ה'' במדריגה גדולה ,וזה מפני
כן בשני מקומות ומשני טעמים .ראשונה בדרשות שם, שאול ועל יהונתן בנו (שמואל-ב א ,יב) ,שאול זה נשיא שהיה 'לעברך בברית' על ידי שהיו עוברין בברית ועשו
שכיון דבזמנינו אין אנו יוצאים מן הש"צ אלא מתפללים ויהונתן זה אב בית דין] .על כן אמר פה' ,אשר ישנו פה
לעצמינו ,א"כ נעשינו כולנו כש"צ וצריכים לפרוש: תשובה ,כי כך זכו למעלת בעלי תשובה.
"ונ״ל היינו בימים קדמונים שהש״ץ התפלל בעד הציבור עומד לפני ה'' ,לא שלכם היא ,אלא 'ישנו ביהונתן בני' (תורת משה עמוד קל"ה)
והוציאם י״ח ,אז הי׳ הכל תלוי בש״ץ והציבור מכוני׳ עליו שהוא קבץ אתכם ,היינו אב בית דין שבדור והוא מוכיח
וכדאמרי׳ בנוסחא 'עיני עמך בם תלויות' ,אבל בזה״ז אתכם .אמנם 'אם ישנו בארץ' שתצאו לחוץ לעסוק זכות הנשים בתורת בעליהם ובניהם גדולה יותר מהם
אין הש״ץ מוציא רבים י״ח כמ״ש מג״א שמשו״ה אין בארציות שלכם ,אזי חיש קל 'ישנו עם אחד מפוזר
מדקדקים כ״כ עכשיו אחר ש״ץ אם הוא הגון כ״כ ,ואפי׳ ומפורד בין העמים' וילמדו מעשיהם. ַט ּ ְפכֶ ם נְ ׁ ֵשיכֶ ם (כט ,י).
הפיוטים והתחנות אומר כל יחיד בעצמו ושופך נפשו (על התורה עמוד קי"ח)
לה׳ ,א״כ כל אחד ואחד צריך לפרוש עצמו ג׳ ימים לפני אף על פי שהנשים בכלל כל ישראל המצווים ומוזהרים,
ר״ה ולזכך מחשבתו לה׳"... חזר והזכירם עם טפכם ,כי אמרו חז"ל (ברכות יז ).הני
זכרינו לחיי העולם הזה וכתבנו גם לחיי העולם הבא נשי במאי זכיין ששולחות בעליהן ללמוד ,וממציאים
ובשנת תק"ע (דף שנו) ,שנים רבים קודם לכך ,כתב
ביניהם לבית תלמודם ,ואמרו חז"ל (חגיגה ג' ).אם אנשים
כן מטעם אחר" :לפי שדברי הספרים לענין ש״ץ היו ל ֹא יֹאבֶ ה ה' ְסל ַֹח לוֹ (כט ,יט). באים ללמוד נשים באות לשמוע ,טף למה באים ליתן
שייכים בדורות הראשונים שהי׳ שלוחי ציבור ותוקעים
הגונים או ת״ח המנהיגים ונתכוונו לבם לאביהם כי הקב"ה רוצה ומתאוה לתשובת רשעים ולעומת שכר למביאיהם'.
שבשמים כראוי ונכון ,אך בעו״ה באפס כל אלו ,אנשי זה לא יחפוץ במות המת .והענין בזה כי הקב"ה הוא ונראה לי כי הא דשאיל 'נשי במאי זכיין' ,רצונו לומר
אמונה אבדו ,והוצגנו על גחלינו ריקם ,אין לנו אלא כל א׳ מלך חפץ בחיים וגם אלקים חיים ,ובבחינת אלקים במאי זכיין יותר מאנשים (דאמרינן גדולה הבטחה שהבטיח
ישא בעד עצמו רינה ותפלה ויתבודד עצמו ג׳ ימים אלו, חיים רוצה שנהיה ראוים לדבק בו ית"ש בסוף ,כדי לנשים יותר מאנשים ,ראה ישעיה לב ,ט .וברכות שם) ,ובמאי זכו
אולי יתעשת האלקים לנו". שבמיתתם קרוים חיים (ברכות יח ).כי נדבק אז בחיים יותר ,ואמר בזכות שמחזיקים ידי בעליהם ומגדלים
ואת טעמה של פרישות זו ג' ימים ,מבאר רבינו האמיתי אלקים חיים ,ומצד בחינת מלך חפץ בחיים בניהם לתורה ,כי הבעלים בעצמם ומכל שכן הבנים
(דרשות דף שסה ע"א) עפ״י דברי הגמ' (קידושין מ' ):צדיקים רוצה שנחיה חיי העולם הזה ,כי על שם העולם הזה אפשר שיקלקלו ויקופח שכרם ,אבל הנשים עושות
דומים לאילן הנטוע במקום טהרה ונופו נוטה למקום נקרא מלך ,ואינו מלך בלא עם ,על כן במיתת אדם
טומאה' .והיינו 'כי מקורם מקור מים חיים את ה׳ ,ונופם שלהם להחזיק ידיהם ,כאילו הם בטוחים בצדקתם
מתמעט הדמות (מועד קטן טו ):וכבוד מלכותו .ועל זה ותורתם ,על כן אף אם יקלקלו הם ח"ו ,מ"מ שכר האשה
נוטה בעוה״ז ,והעוה״ז כפרוזדור בפני העוה״ב' .ומעתה אנו מתפללים זכרנו לחיי העולם הזה להיותך מלך חפץ
הן בראש השנה אנו רוצים להיות כל עם ה' צדיקים לא יקופח כאילו היא מגדלת בעל ובן צדיקים גמורים,
בחיים ,וכתבנו בספר החיים העולם הבא להיותך אלקים ע"כ גדול הנאמר בהם מבאנשים.
וקדושים ,ולהיות נטועים בחצרות ה' במקום טהרה. חיים ,והקב"ה מתאוה לרשע שישוב כדי שיזכה גם לחיי
ומאחר דזמן השרשה ג' ימים ,על כן אנו זקוקים (תורת משה עמוד קל"ה)
כבר להכין נפשינו ולבבנו לעשות השרשה ג' ימים העולם הבא.
קודם בוא יום ראש השנה ,וכך נזכה כבר להיות אז אבל זה ההולך בשרירות הוא האפיקורוס אשר אמרו כשעומדים בפני ת"ח רוצים לשוב בתשובה ,אך כשיוצאים
נטועים בבית ה' .וע"ש עוד. עליו כל הפורש ממינות מיית (עבודה זרה יז ,).אין הקב"ה להתעסק בארציות לומדים ממעשה הגוים
א פריילעכן שבת מתאוה לתשובתו ,כי מה שמרויח בבחינת אלקים חיים
המערכת יפסיד בבחינת מלך חפץ בחיים כי אם ישוב ימות על ִּכי ֶאת ֲא ׁ ֶשר י ׁ ְֶשנוֹ ּפֹה ִע ּ ָמנ ּו ע ֵֹמד ַה ּיוֹ ם לִ ְפנֵ י ה' (כט ,יד).
כרחו ,על כן לא יאבה ויתאוה ה' לסלוח לו ,אבל אם במסורה יש ד' פעמים "יֶ ְׁשנֹו" ,א .את אשר ישנו פה עמנו
ישוב מקבלו וימות ,אלא שלא יאבה ויתאוה הקב"ה עומד היום לפני ה' .א .ישנו ביהונתן בני (שמואל-א יד,
ספרים חדשים מתורת רבינו החתם סופר שלא ייבש המעיין לזה. לט) .ג .אם ישנו בארץ (שם כג ,כג) .ד .ישנו עם אחד מפוזר
(על התורה עמו' ק"כ) ומפורד בין העמים (אסתר ג ,ח).
דרשות חתם סופר המבואר
ראש השנה -ימי הסליחות -ז"ך אלול
יצירת פאר נוספת מבית היוצר מכון חתם סופר ,דרשות מרן
מבוארים בשפה קלה השווה לכל נפש בביאור משולב עם חייגו: טעמו וראו כי טוב
0733.454.678 מאות שיעורים חדשים ,שיחות ,וסיפורי קודש
לשון המקור ,לנוחות הלומדים הביאור מנוקד ,לצד הביאור
מתורת מרנא החתם סופר זיע"א
קו היכל
מודפסים הדרשות.
הכרך הנוכחי מכיל תתע"א עמודים והינו הרביעי בסדרה זו,
שמעו ותחי נפשכם!
החתם סופר
ועד עתה יצאו לאור הכרכים שבת הגדול .פסח -שביעי של
פסח -ספירת העומר .פורים -ד' פרשיות. לשה"ק אידיש אנגלית צרפתית
מחברי ספרים חדשים בתורת רבינו החתם סופר זכאים לפרסם את ספריהם ארה"ב: כמו"כ תוכלו בקו זה להירשם לקבלת הגיליון,
במדור זה ,לפרטים ניתן לפנות לאימיילchasamsofer3@gmail.com : 1-605.615.70.10 ואפשרות מענה על מדור 'לחידודא'
א
מדור נושא פרסים:
ואתפלפל כדת
הגרלות מיוחדות בין המשיבים
רּועה יִ ְהיֶ ה ָלכֶ ם
יֹום ְּת ָ
לחידודא האם התוקע מוציא את הציבור מדין שליחות? · מדברי גאוני הדורות המפלפלים בתורת רבינו ·
· חידות ועיונים מתורת רבינו זי"ע ·
מכניסי רחמים הכניסו רחמינו :הנה ידוע דעת תמיהת הרמב"ם בתשובתו :אם מצות שופר הוא בתקיעה ולא בשמיעה א"כ איך מוציא התוקע את הקהל? · דברי רבינו דאם המצוה הוא בתקיעה
גדולי עולם שהתנגדו לאמירת פיוט מכניסי א"כ הוי שליחות במעשה מצוה ,ומועיל בזה "שליחות" · דברי הב"י דכי היכא דאמרינן שומע כעונה אמרינן גם כן שומע כתוקע
רחמים משום דאין אנו צריכים לממוצע
ויכולים להתפלל לבד להקב"ה .ולכאורה דברי האבני נזר דגם לפי יסודו של התו' רי"ד בקידושין אכתי מח' ראשונים אם המצוה התקיעה או השמיעה ,ודברי רבינו
תמוה מאי שנא ממה שאנו מבקשים מאנשים י"ל דבשופר יש שליחות דהוא פלוגתא בירושלמי
אחרים להתפלל עלינו או מצדיקים שיתפללו והנה כונת רבינו בתשובתו שם הוא רק להעיר על דברי נחלקו הראשונים במהות מצות שופר ,דברמב״ם (פ״א מהל׳
עלינו? הכפות תמרים דנקיט בלישניה דחזינן בתפילין ושופר שאין שופר ה״א) כתב דהמצוה היא השמיעה ולא התקיעה .ולכן פסק
שו"ת חת"ס או"ח סי' קסו בהם שליחות ,ועל זה העיר רבינו ,דמשני דברים אלו אי אפשר שם (פ״ג ה״י) דמברך וצונו 'לשמוע' קול שופר .וכן (שם פ״א ה״ג)
להוכיח דאין מועיל שליחות למצוות שבגופו ,דבתפילין קרא כתב' :שופר הגזול שתקע בו יצא ,שאין המצוה אלא בשמיעת
בין המשיבים בחודש אלול ,תתקיים הגרלה כתיב ,ובשופר היינו יכולים באמת לומר דמהני. הקול כו' ואין בקול דין גזל' .והביא ראיות לכך בתשובתו (פאר
אך לגופם של דברים ,ודאי פשיטא לרבינו כדברי התוס' רי"ד הדור סי׳ נא).
פרס שני: פרס ראשון:
בריש האיש מקדש דודאי אין שייך שליחות במצוות שבגופו. אמנם הרא״ש (ר״ה פ״ד סוף סי׳ י) הביא מחלוקת הראשונים בזה,
2זוכים כ"א בסך 1,000ש"ח ואם מתפילין ושופר א"א להוכיח כן ,עדיין יש להוכיח ממצה דעת ר״ת שיש לברך על 'תקיעת' שופר ,משום דעשייתה היא
400ש"ח ועליה לרגל ועוד מצוות רבות דפשוט דאין בזה שליחות. גמר מצותה ,וכן ס״ל הסמ״ג (מ״ע מב) וביאר שהטעם הוא כי
ורבינו הביא במקומות רבים את דברי התוס' רי"ד הללו וביאר המצוה היא התקיעה ,וכן דעת השאילתות (סי׳ קעא) .ואילו
תשובות ניתן להחזיר באופנים הבאים: הגדר בהם בקרוב למה שידוע לבאר בשם הקצוה"ח (סי' קפב הראבי״ה והבה״ג כתבו דמברכים לשמוע בקול שופר .ובב״י
.1בנדרים פלוס בקטגוריית "היכל החתם סופר" סק"א) ,דע"י שליחות אפשר לייחס מעשה השליח להמשלח, (סי׳ תקפה) הביא את ב׳ השיטות ,ולהלכה בשו״ע (שם סעי׳ ב) פסק
.2בטלפון 0733.454.678שלוחה ( 4לאחר בחירת השפה) דכאילו עשה המשלח ,אבל מה שצריך להעשות בגוף השליח כדעת הרמב״ם.
.3במייל CH3131325@gmail.com אין אנו רואים כאילו נעשה בו ע"י שנעשה בגוף השליח .וז"ל ורבינו כתב (ר״ה כח ).דשני הדיעות בזה הוא פלוגתא
יש לציין ,שם ,כתובת ,טלפון ,ומקום לימודים. רבינו (שו"ת או"ח סי' רא): בירושלמי ,דאי' בירושלמי (סוכה פ״ג ה״א) ,דשופר עכו״ם או
יש לשלוח כל תשובה בהודעה נפרדת. "והשריש תוס' רי"ד שם וכן ביאר בס' כפות תמרים פרק לולב של עיר הנידחת כו' תני רבי חייא כשר כו' .ומקשי' התם
הגזול באורך [מ"א ע"ב ד"ה מנא ה"מ] ,דוקא מצות שנעשים בגופו 'מה בין שופר ומה בין לולב [דפסול] ,א״ר יוסה בלולב כתיב
הוה שלוחו כמותו אבל לא מצות שעל גופו ,על דרך משל ולקחתם לכם משלכם ,לא משל איסור הנייה ,ברם הכא יום
רצה הקדוש ברוך הוא שיהיו הקדשים נשחטים ושוב מצוה תרועה יהיה לכם מכל מקום ,א״ר לעזר תמן בגופו הוא יוצא,
שיעשה ע"י הבעלים ואם נשחטה הבהמה ע"י שליח בעלים ברם הכא בקולו הוא יוצא ,ויש קול אסור בהנייה [בתמיה]'.
הוה כמותו ,שיהיו נימולים ומצוה על האב שימול ושלוחו ולכאו' טעמו של ר' לעזר הוא משום דהמצוה הוא השמיעה
בקרב קדושים
כמותו ,שנקשור תפילין בזרועינו ,הנה הקשירה נוכל לעשות ולא התקיעה ,ואילו ר' יוסה דהוצרך לטעם אחר יסבור לכאו'
ע"י שליח שיקשור לי תפילין על זרועי כאילו אני קשרתי' ,אבל דמצות שופר בתקיעה .ובזה ביאר רבינו פלוגתא דהרמב"ם
· שבחי מרן זי"ע בפי צדיקי ומאורי הדורות · להניח על זרועו או למול ערלתו ויהי' כאילו מונחים על זרוע והראב"ד (שם פ"א ה"ג) בטעם הכשר שופר הגזול( .אמנם ראה מה
המשלח ,או ערלת המשלח נכרת ,זה אינו ,ע"כ נאמר מצות שהעיר בזה במעדני סופר ח״א סי׳ נז מדברי הראב"ד בתמים דעים סי׳ קפו).
שע"י גופו שלוחו כמותו אבל לא מצות שעל גופו ,ותפלה אי
אפשר לעשות שליח אלא אם כן שומע גם הוא דהוה שומע והנה הרמב"ם בתשובתו שם הוכיח כדבריו דהמצוה הוא
כעונה ,אבל בלא"ה לא הוה עקימת שפתיו של שליח כשל השמיעה ולא התקיעה ,ממה שהאחרים יוצאים יד"ח,
המהרש"ם מברז'אן זצ"ל (ב) משלח דהוה מצוה שעל גופו". דבשלמא בשמיעה שייך שומע כעונה ,אבל איך מוציאם
במעשה התקיעה .וכן כתבו לתמוה אחרונים רבים.
החת"ס מגיע אליו בחלום שיפעל לבחירת אמנם מה שכתב דבתקיעה מועיל שליחות להצד המצוה
נכדו רבי אח"ד סופר הוא התקיעה ,זה אפשר לקיים אף למאי דביאר דברי התוס' דברי רבינו דלמ"ד שהמצוה הוא התקיעה אפשר שמוציא
רי"ד .זאת ,שהרי לפי ביאור זה הדבר תלוי בין 'העשיה' לבין את הרבים מדין שליחות
אחר פטירת הגרי"ל סופר בעל הסופר מציאות המעשה שהיא מידי דממילא .דמעשה הנחת תפילין
מהיר ,ביום י״ג תמוז תרס״ז ,התוועדו של השליח מתייחס אל המשלח ,אך מה שהוא מונח על ידי והנה רבינו בתשובה בהלכות לולב (או"ח סי' קפב) נוגע בנקודה
ונקבצו יחדיו כמאתיים רבנים וגדולי תורה השליח זה אינו מתייחס כאילו מונח על המשלח .ומעתה זו ,ומיירי שם מהילפותא דלמדו בגמ' (סוכה מא ):בלולב,
מגאליציה לאסיפה גדולה בעיר סאנדאווא בשופר אם המצוה הוא בתקיעה ,א"כ יש לומר דהוא כמו 'ולקחתם שתהא לקיחה לכל אחד ואחד' ,והקשה הכפות
ווישניא שע״י לבוב ,ביום ט״ז וטו״ב אלול. מעשה מצוה גרידא ,ושפיר מועיל בזה שליחות כמו שליחות תמרים ,מה צריך לימוד לכך שאין האחד נוטל בשביל כולם,
בתוך הבאים היו המהרש״ם מברעזאן והגה״צ בקרבן פסח ומילה ושאר מצוות של עשיה שמועיל שליחות. הא כללא היא דבמצוות שבגופו אין מועיל שליחות ,וכמו
בתפילין ובשופר דאין מועיל שליחות.
מציעשאנוב ,וגם גבאי 'כולל גאליציה בארץ וראה באבנ"ז (חו"מ סי' סה) שהקשה לו נכדו על ביאור הקצוה"ח
ישראל' שבאו כדי לבחור נשיא שימלא את בשליחות במצוות שבגופו ,דא"כ איך מועיל שליחות בתקיעת וכתב רבינו על דבריו ,דמתפילין ושופר דנקיט עדיין אין ראיה
מקומו של רבי יצחק ליב סופר שנפטר זה שופר להראשונים דמצותם בתקיעה" ,איך יוצאים השומעים, דאין מועיל שליחות למצוה שבגופו ,דבתפילין י"ל דממעטי'
עתה. יחשב כתוקע בפה השליח" .והשיב לו דתקיעת שופר דומה ליה כמו דממעטי' בלולב מדכתיב 'וקשרתם' ללמד שתהא
למעשה הנחת התפילין ולא למציאות הימצאותם על היד, קשירה לכל אחד ואחד .ומה שהוכיח משופר דאין מועיל
אחד המועמדים לתפקיד זה היה [בנו] ולכן שפיר מועיל בזה שליחות לייחס את מעשה התקיעה אל שליחות ,אינו ראיה ,דממנ"פ ,לדעות הראשונים דהמצוה
רבי אח״ד [רבי אברהם חיים דוד סופר], כל המשלחים .והן הן דברי רבינו. בשמיעה ,בזה פשיטא דאין שייך שליחות ,כדגילה הר"ן בגיטין
אשר תורה וגדולה התאחדו אצלו על (סו :ועי' גם רא"ש נדרים עב ):דשמיעה דהוא מילתא דממילא ולא
שולחן אחד ,והיה ראוי למלא מקום אבותיו למאי דיליף רבינו וקשרתם שתהא קשירה לכאו"א ,לא יועיל ע"י מעשה ולכן אין מועיל בזה שליחות.
שהחזיקו במשרה זו יותר ממאה שנים ,והחיו שאדם אחר ילביש לו התפילין? ואילו להצד דהמצוה הוא התקיעה ,כתב רבינו דבאמת י"ל
אלפי נפשות בא״י .מסופר :כי בעיצומם של אלא דעל דברי רבינו בתשובה שם בנוגע לתפילין ,יש לעי' דמוציא את הקהל מדין שליחות [ומה דבעי' שיהיו שם וישמעו
הדיונים באסיפה הגדולה ,כאשר דנו בדבר דאם כנים הדברים דאף אם היה ראוי שיהיה שליחות גם התקיעות ,זה כמו הוא בעצמו שאם תקע לתוך הבור ולא שמע התקיעות
מינוי הנשיאות ,ונשמעו דעות לכאן או לכאן, בתפילין ,אלא דנתמעט משום שנאמר 'וקשרתם' שתהא לא יצא אף דהמצוה הוא בתקיעות ,והאחרונים האריכו לבאר הגדר בזה].
קשירה לכל אחד ואחד .א"כ ימצא דלא רק 'במקום הקשירה' ושפיר חזינן דמועיל שליחות אף במצוה שבגופו.
אם למנות את רבי אח״ד סופר כנשיא ,פרש אין מועיל שליחות [וכדכ' רבינו בסי' רא] אלא גם על 'מעשה
המהרש״ם מן הדיונים למנוחה ,הסתגר הקשירה' לא יועיל ,ומעתה אם אינו יכול להלביש לעצמו ולמדנו מדברי רבינו ,דלהצד דמצות שופר בתקיעה ,לכאו'
בחדרו ונרדם .בשנתו חלם את דמותו של תפילין ויעשה שליח להלביש לו ,לא יצא יד"ח ,דהא איתמעט הרי הוא מוציאם יד"ח מדין שליחות .וכן כתב להדיא
הגה״ק מרן החתם סופר זצוק״ל שאומר לו מקרא .ומעתה תמוה דאמרי' בגמ' (ע״ז לט ).באשה שנשאת בחידושיו לר"ה (כח ):בביאור דיעה זו" :למ"ד דעיקר מ"ע היא
בשאלה" :מדוע אינך חס על כבודי ,ואינך לחבר והיתה קישרת לו תפיליו על ידו ,והרי דמועיל קשירה. התקיעה כו' ואפי' בלולב אי לאו ולקחתם לכם שתהא לקיחה
פועל לבחירת הנשיא הראוי מזרעי ,הוא רבי ויעוי' בספר עמק סוכות עמ"ס סוכה (בלגוריא תרס"ט ,דף מא):
לכל אחד ואחד היה אחד לוקח בעד כולם ,וה"נ בשופר אחד
דוד"? המהרש״ם התעורר משנתו ,ומיהר אל שתמה כן בדברי רבינו ,ותירץ דגם אם נאמר דשייך שליחות תוקע בעבור כולם והו"ל כאילו הם כולם תוקעים"...
אולם הדיונים ,בו היו מסובים כל גדולי ורבני במצוה שבגופו כמו על פעולה וצריך מיעוט ע"ז מקרא וכן כתבו אחרונים רבים לבאר בדעת שיטה זו שהמצוה
ישראל ופעל בכל כוחו לבחירת רבי דוד. מ"מ מסתבר יותר לאוקמיה למיעוטא על מקום ההנחה, היא התקיעה (עי' יום תרועה ר"ה כח .ישוע"י תקפ"ה סק"א ,וראה גם
וחפץ ה׳ בידו הצליח ,ומינויו של רבי דוד הפך שהוא יותר מופקע מענין השליחות ,ולא על מעשה ההנחה. הגה"מ שופר פ"ג ה"ט) .אמנם בב"י (סי' תקפה) העתיק דגם לצד זה
לעובדה מוגמרת ,וכל המסובים ענו אחריו אמנם באמת בלא"ה לק"מ דהא כתבו הראשונים דשם מיירי דהמצוה הוא התקיעה מועיל בזה 'שומע כעונה' ,וכלשונו" :כי
מקודש מקודש"... שהאשה רק סייעה לו בהנחה ולא הניחה לו לבדה (עי' תוס' היכי דהשומע כעונה ,ה״נ שומע כתוקע" .והיינו דתקיעה אינה
מנחות לו .והגה"מ פ"א מציצית הי"ב סק"ט ועוד) ,וכן מוכח דאל"ה הרי מעשה גרידא ,אלא ענין השמעת קול ושפיר מועיל שומע
פליטת בית סופריהם עמ' 169
אין אשה נעשית שליח (אמנם ראה מהר"ם שיק או"ח סי' טו). כעונה.
ב
מאטערסדארף (ב) תולדותיו
· פרקי חייו של רבינו זיע"א ·
הוא -השמש ,סובב על הבתים בעוד ליל לעורר את העם לסליחות ,עד שאמרו שבע קהילות
ש"במאטרסדורף אפשר למשש בידים את חודש הסליחות" .אהבת תורה השתקפה גם בבואנו לפעולת צדיק לטובה בפרק של מאטערסדארף ,שומה עלינו לשרטט קוים
באותו מנהג מיוחד למאטרסדורף ,להכריז על הפסקה בין שחרית של שבת ,למוסף ,כדי קצרים לדמותה של קהילה קדושה ועתיקה זו.
לקבוע בזמן זה שיעורי תורה.
במחוז בורגנלאנד נתפרסמו "שבע הקהילות" בארגונם הקהילתי ובחיים היהודיים
עיר גדולה לאלוקים שתססו בהן .על שבע הקהילות נמנו העיירות :מאטרסדורף ,אייזנשטאט ,קויברסדורף,
פרוינקירכן ,צעהלים ,קיצע ולאקנבאך .כשהקהלות הגדולות בהם הם אייזנשטאדט
מיוחדת במינה היתה קהלה זו בכל תהלוכותיה .עמודי העירוב שהקיפו את הרובע [שהיתה גם עיר המחוז] ומאטרסדארף.
היהודי בעיר ,כאילו ותיחמו את גבול השלטון הנכרי ,ומכאן ולפנים שלט שלטון יהודי
עם כל הזכויות שניתן לה לנהל את עניניה הפנימיים .בפנקס מיוחד נרשמו הדיונים איגוד שבע הקהילות נוסדו בשנות הת' המוקדמות ,ובאו אל מנוחת מה ,כשהנסיך
אסטרהזי קיבל תחת חסותו את הקהילות בשנת תנ״ד.
וההחלטות שנתקבלו ,ופסק דין שניתן ע״י הבית דין של הנסיך איפשר להם לבנות בתי כנסת ומקוואות ,והוא
מאטרסדורף גם בעניני ממונות ,הוכר על ידי השלטונות אף סייע לכך .כמו״כ מבטיח ליהודי שבע הקהילות הגנה
האזרחיים הנכריים ,כדבר שאין עליו עוררין ואף היו על חייהם במקרה של התנכלות .ואכן שמר הנסיך על
נכונים להוציאו אל הפועל. הבטחותיו ושמו נזכר לטוב.
היו אפילו משטר של עונשין על כל דבר חטא ופשע,
והיה קיים בפתח בית הכנסת כמין טבעת ברזל שם היה מאטערסדארף -העיר והאם בישראל
מקום העמדת הנענשים. ישובה העיר והאם בישראל מאטרסדארף ,מונה את
היהודי על פי תעודות מוסמכות עוד מלפני אלף שנה,
ללמד על הכלל ,נעתיק פסק דין מבית דינה של
והטבלא שהיתה חקוקה בכניסה לבית המדרש העידה
מאטרסדארף בעת שבת רבינו בתוכה ,ועל החתום גם על בית הכנסת הקדום ביותר שנבנה במאטרסדורף
רבינו ,שם השיתו עונש על אחד מאנשי הקהילה שנהג בשנת ה׳ קי״ד ,דהיינו לפני למעלה משש מאות שנה.
שלא כהוגן ,וממנה נלמד על אופי הנהגת הקהילה שם. בתקופתו של רבינו היו במאטרסדארף קרוב לאלף
ז"ל הפסק (נדפס ירחון מוריה חלק קא-קב עמ' צט): יהודים ,והתגוררו בצפיפות בלא יותר משלשים בתים
"בהיות שכ׳ ...בן הרב ...ז״ל עשה שלא כהוגן כמה ברחובות היהודים.
פעמים וכו' ,והי׳ מהראוי לחרום ולנדות אותו ולעשות אהבת התורה ולימודה הקיפו את כל בני הקהילה ,ואף
השלט על קיר ביהכ"נ במט"ד -שנבנה בשנת קי"ד לו כמה קנסות כפי הראוי וכפי דתה״ק .וכעת אשר הכה הפשוטים שבעם הקדישו עתים רבות לתורה ,ומהם
וכו' להוסיף על פשעו רשעה .בכן נעשה לכ׳ ...פסק ליתן שהיו מופלגים בידיעותיהם הרחבות .ומן המותר לספר
בשדה הרבצת התורה של רבני מאטרסדורף עם תלמידיהם ,עד כדי כך שאימרה היתה להאשה אשר הכה עשרה זהב׳ ,ומלבד זה לא יבוא לתוך הברירה [בחירות בקהילה] שני
נפוצה בימים ההם ש"במאטרסדורף בין מנחה למעריב ,אפשר לרכוש בקיאות כה פעמים בשנים הבאים לטובה בהתחדשות הקהל .ובימים הנוראי׳ הבע״ל לא יעלה לתורה
בבהכנ״ס ,וגם מחויב ליתן נר של שעוה בבהכנ״ס להדליק ומשקלו יהי׳ נ״ב לויט כמנין רחבה ,הרבה יותר מבשאר ישיבות באמצע סדר הלימוד".
אנשי העיר מאטרסדורף לעולם לא ישכחו את קולו הקורא של השמש שהיה עובר שמו וכו' .ונעשה במעשה קהל יצ״ו ובצירוף אמ״ו הרב הגאון אב״ד ובי״ד צדק נעשה
ברחובות הרובע היהודי ,להזכירם זמני תורה ותפלה ,ובמיוחד בימי הרחמים ,כשהיה היום יום א׳ כ״ה תמוז תקס״ב ויוכרז בבהכנ״ס הקדושה יום ה׳ הבע״ל"...
לשון קדשו ענינא דיומא
ניצוצי אור על פרשת השבוע · שביבי אור מחיי רבינו בתקופה זו ·
בלשון קדשו של רבינו זי"ע
יום פטירת רבו הגה"ק רבי נתן אדלער זי"ע
ביאור התחלת הסליחות "לך ה' הצדקה" בדרך משל בעיר כהונתו פפד"מ .רק לאחר כמה הן ידוע כי רבינו החת"ס דבק
שבועות ביום כ"ז תשרי תקס"א באה אלול מנעוריו ברבו הקדוש ,הנשר כ"ז
השמועה לתלמידו המובהק ה"ה רבינו תק"ס הגדול חסיד שבכהונה הגה"ק
לך ה' הצדקה ,מה שאנו אומרים בהתחלות סליחות .י"ל על דרך משל מי שמבקש החתם סופר ,ותיכף ביום השמועה בכה רבי נתן אדלער זי"ע ,בן הרב ר' יעקב
דבר מאת המלך והוא אינו נמצא באותו העת ,אין מן התימה שלא יענהו כיון שאין אותו תמרורים בהספד מר (נדפס בדרשות שמעון זצ"ל .רבי נתן נולד בפפד"מ ביום
המלך בביתו ,וא"נ הוא בביתו אולי בא לפניו בשריפ"ט [-מכתב] שלא נעשה כנימוס, חת"ס מעצם כתב יד קדשו ,דף רע"א ע"ב)" :הנה י' טבת שנת תק"ב ,ובשנת תקמ"ב נתקבל
או הדברים אשר כתובים בתוך השריפ"ט אינם ראוים שיענה לו .אך ידוע כי העני היום יום מר כלענה יום בוא שמועה לא לאב"ד דק"ק באסקאוויטץ ,שם היה עד
ניתן לו מאת המלך אטפיגא"ט עקסעפיצ"ע ,והוא שר ממונה מהמלך לכתוב בחנם טובה כי נטלה עטרת ראשי רבי המובהק שנת תקו"ם ,ואחר כך חזר לק"ק פפד"מ.
להעניים את מבוקשם ,ובזה יבואו לפני המלך ,והשרים ההמה הואיל ומאת המלך הגאון החסיד המפורסם הנש"ר הגדול,
הם נבחרים אי אפשר שישיבו ריקם אם המלך נמצא באותו העת ,ואם בכל זאת רבי נתן זי"ע לא חיבר ספר מחידושיו,
ומה אאריך בשבחו הלא מפורסם בכל קצוי כמו שכתב בשם הגדולים החדש ,בזה"ל:
ישיבהו ריקם אז צריך חקירה מה פשעו. ארץ וים רחוקים ,כל הארץ האירה מכבודו, "ושמעתי מהגאון מו"ה שמעון אבדק"ק
וזהו שאנו אומרים נחפשה דרכינו ונחקורה ונשובה ,פירוש נחפוש ונחקור מאי ועתה בעו"ה באה השמש בצהרים ועולם קראקא הי"ו ששמע מאביו הגאון מאוה"ג
טעמא לא תקובל תפלתנו ,הלא ימינך פשוטה לקבל שבים ,שעתה העת שהמלך חשך בעדינו". מהו' משה סופר שאמר על רבו הגאון
ית"ש עומד הכן לקבל השריפ"ט .ואנחנו אילו באנו לפניך בחסד או במעשים ושם בתוך ההספד מעיד רבינו כי כבר ביום הקדוש מהו' נתן אדליר שלא שכח כלום
הייתי אומר אולי לא צדקו מעשינו לפניך ,אך באנו כדלים וכרשים מעיקרא ,ובאנו הפטירה כ"ז אלול הרגיש בחלומו ,וזל"ק: ממה שלמד וחידש בחריפותו מיום עמדו
בבחינת כי אתה רחום וחנון ,ולמה לא תענה ,הלא דבר הוא. "ואני בחלומי ראיתי מחומשת ספרים על דעתו וכו' ,וכל דברי תורתו היו חרות
ובכעין זה ,מה שאנו אומרים בפזמון י"ג מדות תמכתי יתדותי בי"ג תיבות ,היינו מלובשת שחורים ,ושאלתי מדוע שחורים על לוח לבו ,ולכן לא רצה לכתוב ,באמרו
הביטשריפ"ט של י"ג פונקטין [-מכתב בקשה המיוסד על י"ג נקודות] ,והוא מסודר לבושיך ,והשיבוני הלא ידעת מנהג עיר כי לא לו התירו לכתוב דברי תורה משום
בתכלית הסדור מכבוד עצמו ית"ש (ראה ר"ה יז .):ובשערי דמעות כי לא נשלבות, מולדתך פ"פ ביום תענית צבור מלבישים עת לעשות לה' ,כי בטוח הוא שלא ישכח.
פירוש עמדתי במקום שהמלך בודאי נמצא שם .ולהיות כי אם ימצא שריפ"ט כנ"ל ספר תורה שחורים ,ואיקץ והנה חלום. ועל ששה סדרי משנה וכו' עשה כמעט
ברחוב וימסרהו למלך בודאי לא יעשה לו בקשתו ,כי אין לבו נכון לבקשה ההיא והנה האמת כן מנהג ק"ק פ"פ ,אבל פתרון בכל משנה נקודות נקודות וכו' שיזכור
ולא ציוה לסדרה ,וכן הקונה סליחה ומחזור ומתפלל בו ולבו בל עמו ,ועל כן אמר נודע לנו עתה כי התורה היא מתאבלת על המקום אשר חידש בו ,וכך היה כותב
שסומך בתוכן לבות כי ה' יודע לבו נכון .ושלא יאמר אה"נ הכל נכון מ"מ אינך כדאי מת ,מות הצדיק מורנא זצ"ל ,כי מי יגדור חדושי תורתו."...
לאותו אצטלא שאתה רוצה להתלבש בו ,על כן אמר ובזכות שלשת אבות ,כי בניהם גדרה ומי יעמוד בפרצה ,מי יתרץ שברים מי ביום כ"ז אלול שנת תק"ס חשכו המאורות,
ראוים לכל טוב בלי ספק. יפרק הרים אוי נא לנו שהחיינו לזמן הזה, הורם הנזר והוסרה העטרה ,ובק"ק
והגיענו הלילה הזה לאכול בו מרורים ,אל פרנקפורט דמיין השיב רבי נתן את נשמתו
(דרשות דף י"ד ע"א ד"ה לך) תאיצו לנחמני כי גדול כים שברי"... הטהורה ,ולמחרתו ביום כ"ח אלול נקבר
ג
היכל המעשה הליכות והנהגות
· עובדות וסיפורי הוד מקדושת רבינו זי"ע · · מדברי ומנהגי רבינו זי"ע ·
שלשה מופתים ברגע אחד עניני תפילות ראש השנה
המכתב עם הצעת השידוך הגיע לביתו של רבי אין בכל העולם עוד קול מתוק ומרגש ,מרטיט
יצחק ווייס ,ועיניו ברקו מהתרגשות ,הן ראות כזאת וממיס לבבות ,כמו הקול הזה. זמן מסוגל לתפילה
לא פילל ,שרבן של ישראל ,החתם סופר ,מוכן קול התורה!--- ימי ראש השנה הוא זמן המסוגל לתפילה ,ועיקר זמן התפילה הוא
ומזומן לבוא עמו בקשרי שידוכין ,מה זכה לכך?... בשש שעות ראשונות ,ואח"כ כשנתעורר המלאך ע"י התקיעות ,אז
גם אילו בעלי השיר והמנגנים בכלי הזמר מכל כבר מצוה לאכול ולשתות (דרשות דף שס"ו טור ד' ד"ה כי .וע"ש דף שמ"ב טור
אך לאחר שנרגע מהתרגשותו ,התיישב בדעתו קצוי תבל יתקבצו ויעמדו על בימה אחת ,וינגנו
שלא למהר לענות 'הן' ,בטרם יברר על טיבו של ד' ,כי אף שעיקר זמן התפילה הוא בשעות ראשונות ולא אחר אכילה ושתיה ,מ"מ
יחד יצירה מופלאה ,לא יצליחו להשמיע אפס מה חסידים ואנשי מעשה המודים להשם על כל הטובה ,המה ישאו קולם ירונו בגאון
הבחור מהו ,החזק הוא בתורה אם רפה ,ומה מידת מהקול הרוחני הענוג של "קול התורה" העולה
גדלותו ביראת שמים ומידות טובות .על כן שיגר ה' אחר אכילה ,וכדברי חז"ל תענית כו .אין אומרים הלל הגדול אלא בכרס מלאה).
מפיהם של מאות עמלי התורה היושבים צפופים
את מחותנו רבי יוסל'ע חריף שייכנס אל היכל ומתנענעים רווחים על הגמרות; מחדדים זה את שוכני עפר מצטרפין לתפילותינו
ישיבתו של החתם סופר בפרעשבורג ,שם הגה זה בחידודה של תורה; מתפלפלים בפלפולה של קיבלנו שבראש השנה ויום הכפורים מצטרפים עמנו בבית הכנסת
בתורה גם בנו ,רבי אברהם שמואל בנימין ,והוא תורה ,ומרתיחים את האוויר בריתחא דאורייתא, בתפילותינו גם הנשמות הקדושות שכבר מתו ונשמות האבות
יתהה על קנקנו ויבדוק מקרוב מה יופיו ומה טובו. עד שכל הנכנס להיכל לבו נמס כדונג בתוך מעיו. (דרשות דף ש"נ טור ג' ד"ה אשר ישנו).
* אלו הם הקולות והמראות שנגלו לעיניו של הגה"צ לא לבקש על פרנסה
על השידוך שכמובן יצא לפועל ,ועל מה שאירוע רבי יוסף הלוי לייכטאג זצ"ל ,אב"ד זבארוב ,המכונה בימים הקדושים והנוראים האלה בבוא כל איש לשפוך שיחו לפני
ביום שמחת הנישואין כבר סיפרנו במדור זה לפני ר' יוסל'ע חריף ,כאשר עומדות היו רגליו בשערי בורא ית"ש ,אין ראוי לבקש פרנסה וכלכלה ,כי אנו רואים שעושה
שבועיים (גליון פרשת כי תצא) ,וכעת על מה שסיפר העוסקים בתורה בישיבה הרמה בפרעשבורג. בחסדו עמנו מה שלא ישוער ,אך ככה ראוי לאמר ,אתה חסת עלינו
רבי יוסל'ע את אשר ראו עיניו בביקורו בהיכל הוא אמנם הגיע לכאן במטרה מסוימת ,לתהות על על צרת גופינו ,חוס נא על נפשינו ותן לנו לב טהור לעבדך באהבה
הישיבה: קנקנו של אחד מבחורי הישיבה ,אך עיניו לא שבעו ויראה ,והסר רוע שאור מלבינו (דרשות דף שנ"ח טור ב')" .כי בושה
עם כניסתו להיכל הישיבה מצא את רבינו החתם מלהביט על כל בית המדרש שהיה מלא וגדוש גדולה היא לנו בהתפללנו אל ה' עבור צרכי גופינו ,בראותינו ניסיו
סופר מפלפל עם תלמידים בפלפול עצום ועמוק בלומדים היושבים ונהנים מזיו השכינה ,ובעיקר ונפלאותיו עמנו ,וכמה צרות ותלאות עברו ראשינו ,וה' ברחמיו
באחת הסוגיות החמורות ,אך לפתע פתאום עצר הביט בחרדת קודש על המחזה נורא ההוד כיצד וחסדיו הושיע לנו מצרותינו ,ובימי רעבון השביענו ,וצרכי העולם
החתם סופר את פלפולו ,והכריז "וידבר."!... רבינו החתם סופר זי"ע ,עומד ומפלפל עם תלמידיו הכל הבל במאזנים לעלות ,פעם זה עולה וזה יורד ,ופעם בהיפוך,
הגיע זמן תפילת מנחה! בעומקה של תורה ,כל שרעפיו והגיגיו תפוסים והמה מהבל יחד ,וכו' ,ואיך לא נחוש על אהבתינו את ה' ואהבתו
במשא ומתן עם התלמידים ,והדברים יוצאים מפיו לנו שלא תפרד ח"ו ותהיה אהבתינו ניצחית ,ואיך לא נחוש על גלות
כך במעבר חד ומהיר ,עבר החתם סופר מעבודה הקדוש כברקים וזיקים. השכינה וכבוד התורה בעו"ה אשר בזה נתיחדנו משארי אומות"
לעבודה ,מעבודת ה' בעמוד התורה ,לעבודת ה' * (לשון רבינו בדרשות דף שנ"ד טור ג').
בעמוד התפילה.
רבי יוסל'ע אשר היה בעל עין חדה ,והיה מבני בינה מה באמת חיפש ר' יוסל'ע חריף בפרשבורג? ולאיזו להתפלל שיחדש כליותינו לשוב אליו
היודעים על מה להביט ולהתבונן ,עמד והביט אחרי מטרה הוא הגיע לכאן? והמבקשים "הב לן חיי ומזוני ובני" בימים אלו "לשוא עמלו אלו...
משה איש האלקים לראות את סדר עבודתו ,וראה הכל החל כאשר בתו של הגביר החסיד והצדיק, כי לא הוכנו הימים הללו לכך ,ולא יבינו אל פעולות ה' ,כי העיקר
כיצד החתם סופר ממשיך את סדר אמירת הקרבנות בר אוריין ובר אבהן ,רבי יצחק ווייס זצ"ל ,מהעיר להתפלל שיחדש כליותינו לשוב בתשובה שלימה לפניו ית' ,להכתב
בלחש ,כשהוא ניצב על עמדו כמעט ללא ניע וזיע, גארליץ אשר בגליציה ,הגיעה לפרקה ,ואביה רבי עם הצדיקים ולסבול דינו ברחמיו המרובים" (דרשות ח"ג דף ט"ו טו"ב,
ורק ידו אחת הדוקה בתוך ידו השניה .כלפי חוץ לא יצחק ,שרצה להשיא את בתו לתלמיד חכם וירא בד"ה ואל תתמה וכו' .וע"ע שם דף מ"ב ע"א דברים חריפים על ע"ה המבקשים הב הב
היתה ניכרת עליו האש הגדולה העצורה בתוכו ,אך שמים ,שלח אגרת אל רבינו החתם סופר שישלח לו לכבוד עצמם ,דגריעי מכלבים המבקשים הב הב לכבוד השי"ת).
רבי יוסל'ע שעמד מקרוב ראה פתאום כיצד באותה את הבחור הטוב ביותר מישיבת פרעשבורג ,אותו כונה בעת התפילה לייחד הכל על פדות נפשינו
שעה כאשר החתם סופר אומר פרשת הקרבנות הוא חפץ לקחת כחתן לבתו.
ובאמת מרן זי"ע מזהיר על כך פעמים רבות לייחד תפלתינו וכוונת
והקטורת ,לשלם פרים שפתינו כמו בזמן שבית שלח לו רבינו החתם סופר בחור חשוב ומיוחד עד מחשבותינו בימים הקדושים האלו רק על גאולתינו ופדות נפשינו,
המקדש היה קיים ,נבקעו מעיניו הטהורות של מאד ,למדן מופלג ומדקדק בהלכה ,הבחור נסע ולזכות להדבק באור החיים ,ולא תהיה עיקר מחשבותינו על פרנסת
החתם סופר שני מעיינות של דמעות ,שירדו ללא לגארליץ כדי לקשור קשרי שידוכין ,אולם כעבור הגוף ולחמול על עוללינו וטפנו ,וכתב כי זהו הטעם שנפסק בשו"ע
הרף עד שניקוו על הארץ בשלולית הניכרת... זמן קצר חזר כלעומת שבא ,והשידוך לא יצא (או"ח סימן צ"ח) שאין להביא טף לבית הכנסת כדי שלא יבלבלו את
* לפועל. הציבור ,כי "בעמדם לפנינו יכמרו רחמנו עליהם ,ונשית לבנו
שלשה מופתים בבת אחת ראיתי בעת ההוא! רבי יצחק אף שלח לומר לחתם סופר את הסיבה להתפלל עליהם בייחוד ויתבלבל המחשבה מהכוונה הנרצית"
– סיפר לימים ר' יוסל'ע חריף ,ואלו הם שלשה שהשידוך לא נעשה :הוא הבחין שהיו לו לחתן (דרשות ח"ג דף ב' טור ב').
המופתים: 'מנג'טים' בשולי מכנסיו ,ובימיהם היה זה סימן לבקש שנזכה לטהרת הלב ושיכירו כל העולם מלכותו
לרוחות המתחדשים .אף שהחתם סופר ידע על
א .ראיתי מופת פלא איך שהחתם סופר מסוגל בחור זה שלם בתורה וביראה ,אך רק יצחק לא כל תפילות ראש השנה סובבים על שנזכה לחזות בנועם ה' ולהנות
לפשוט צורה וללבוש צורה מרגע לרגע ,ומתוך רצה להכניס לביתו חתן שיש בו סימן כל-שהוא מזיו שכינתו ,ושכל העולם יכירו וידעו אלקותו ,ואנו עמו מקורבים
עוצם הפלפול צמצם את מחשבותיו ופנה כהרף עין של שייכות למודרניזם ,ולכן ביקש מהחתם סופר ביותר (דרשות ח"ג דף י"ז טור ב' ד"ה ואח"כ).
אל התפילה בכל לב. שישלח לו בחור אחר ,בחיר התלמידים בישיבתו. יתפלל שצרכי הגוף יסייעו לו לעבודת השי"ת
ב .ראיתי מופת פלא איך שהחתם סופר עמד בלי כאשר שמע החתם סופר את הדברים הללו, ואף שאין להתפלל על צרכי הגוף כאמור ,אלא לחזות בנועם ה'
להניע אפילו אבר אחד ,וכלפי חוץ לא נראה עליו התפעל מאד משמירתו וחרדתו של רבי יצחק ולעבדו בלבב שלם ,מכל מקום כתב רבינו שיש להפיל תחינה גם
מאומה ,ובכל זאת לבו היה מלא התלהבות ורגשי מפני כל שמץ של חדשנות ,ובאותו רגע עלה בלבו על צרכי הגוף ,אולם בכונה מיוחדת ,וכלש"ק" :לידע ולהודיע דבר
לב עד כדי כך שזלגו עיניו דמעות מאין הפוגות. של החתם סופר :אם אכן ביתו שמור וגדור כל כך, ידוע לכל משכיל ,כי אין כוונתנו בימים האלו להתפלל על המחיה
ג .והמופת הפלאי הגדול היותר היה ,שאילו היה חשקה נפשי להיות מחותן עמו ,והלא בני בכורי, ועל כלכלה כלכלת הגוף העכור הלזה אשר מטובו לא ייטב לנו,
ענין כזה נעשה במקום אחר היו מרעישים כל רבי אברהם שמואל בנימין (אשר לימים נודע בישראל אף כי יריע על השכל יתגבר להעלות אידים עשנים להכהות עינו
העולם על המופתים הללו ,ואילו כאן בפרעשבורג כבעל הכתב סופר זי"ע) ,גם הוא הגיע כבר לפרקו ,ומי לכבות אורו נר ה' נשמת אדם (משלי כ' כ"ז) ,אך תכלית כוונתינו לתיקון
לא היה איש אחד ששם לבו לכל המראה הנורא יתן ורבי יצחק זה יקח את בני כחתן לבתו... נפשינו להעלות נר תמיד במסילה העולה בית קל ,ויען וביען זה אי
הזה ,כאילו היה ענין פשוט ומובן מאליו ,זהו מופת אך היות ודרכו של עולם שלכל שידוך צריך להיות אפשר בלי סיועת הגוף ,ואין אדם עובד ה' והוא רעב וצמא עיף ויגע
פלא שפעל החתם סופר אצל הקב"ה שלא יהיה שדכן העומד בין הצדדים ,על כן שלח החתם סופר מורדף בלי חשק ,על כן שמנו לבנו להתפלל על הדין אכסניא לכלכל
שיחה בפי הבריות ולא יכירו בגדולתו! יהודי אחד שישמש כשדכן ,וביקש ממנו שהוא שיבתו ,ואהני ליה שטותיה" (דרשות ח"ג דף כ"ד טור א') .וכשמתפלל על
(מקור :באר מרים ,הדרת מרים עמוד מ"ו-מ"ז ,בשם הגאון יכתוב מכתב לרבי יצחק מגארליץ שאם הוא חפץ חיים ופרנסה ,יהיה כוונתו שעי"ז יהיה פנוי לעבודת ה' יתברך (תו"מ
בעל דעת סופר זצ"ל) בבנו של החתם סופר כחתן לבתו ,יש ממה לדבר... דברים עמו' קנ"ב)
יו"ל על ידי:
דרך הקו הטלפוני 0733.454.678 :ארה"ב1-605.615.70.10 : לציון קדשו של מרן
קויטל
היכל החתם סופר
בעמדות נדרים פלוס "היכל החתם סופר" החתם סופר זי"ע בפרשבורג המפעל העולמי להפצת והנחלת מורשת החתם סופר
הקויטלך יונחו על מקום מנוחת קדשו מידי שבוע להצטרפות לקבלת הגיליון באימייל:
דרך האימיילk6056157010@gmail.com : chasamsofer3@gmail.com
ד
עולו ואתכנשו להילולא קדישא
התרגשות וציפייה בקרב שלומי
אמוני ישראל ברחבי תבל לקראת
מעמדי הילולא קדישא של רבן של
ישראל מרן החתם סופר זיע"א
במרכז המעמד :הכנסת ספר תורה מהודר במיוחד שנכתב לכבוד ולזכר נשמת רבינו זי"ע ויצא בליווי אלפי ישראל ברוב גילה והמון
מעמדי סיומי הש"ס שנלמדו בקרב רבבות עמך ישראל לאחר מכן סעודת ההילולא המרכזית חוגג בחוצות עיה"ק ירושלים
מעמדי הילולא נוספים ייערכו בארה"ב לצד זאת יערך יום שכולו תורה ויריד ענק מספרי רבינו בשיתוף כלל המחברים והמכונים
ובלאנדאן טיסת צ'ארטער מיוחדת תצא אל הציון הקדוש בפרעשבורג ,ובעצם יום ההילולא יוכנס ספר התורה לבית המדרש בהיכל
הקודש "היכל חתם סופר" בפרעשבורג
התורה המהודר ,שם יוכנס ברוב כבוד אל התהלוכה בחוצות ירושלים צפויים עם נערים ,לעשות ישיבה על קברו התרגשות קודש וציפייה דרוכה שוררות
ויקר לבית המדרש החדש "היכל להצטרף אלופי ואלפי ישראל ,זקנים בסדרי לימוד לזכר נשמתו הטהורה, בימים אלו בקרב רבבות שלומי אמוני
החתם סופר" שהוקם ברוב פאר עם נערים ,בני תורה ותשב"ר ,בשירה בהשתתפות קהל רב מכל החוגים ישראל ,ההוגים בתורתו ומקושרים
בסמוך לציון הקדוש בפרעשבורג. ובזמרה ובכבוד הראוי לכתרה של והעדות. למורשתו הטהורה של רבן של ישראל
תורה ,כשהמעמד כולו מוקדש להגדלת רבינו ה"חתם סופר" זי"ע מאור הדורות
לעתותי ערב ,בשעת רצון והתעוררות, יריד ספרים ענק ומיוחד! ועמוד האש לדורו ולדורות הבאים .וזאת
אורו ותורתו של רבינו הגדול זי"ע.
לאחר הכנסת הספר תורה להיכל לקראת שורת המעמדים הגדולים אשר
הקודש ,יעמדו השלוחים על הציון סעודת ההילולא בנוסף בקומה מיוחדת לכך ,יתקיים
בשעות אלו יריד ענק ונדיר ,מכלל ייערכו אי"ה ביומא דהילולא קדישא,
הקדוש ויעתירו בתפילה ובתחנונים ברוב עם הדרת מלך ולכבודה של תורה.
בעד עם הקודש היושב בציון ובעד לאחר הכנסת ספר התורה ייערך הספרים העוסקים בתורתו ומשנתו
אחינו בני ישראל בכל מקומות המעמד המרכזי – סעודת ההילולא וחייו של רבינו החתם סופר .היריד מעמדי השנה יעמדו בסימן התחזקות
מושבותיהם ,לישועת הכלל והפרט, קדישא ,באוהל (שאטער) רחב ידיים המיוחד ,פרי ההיערכות של חדשים מחודשת בדבקות בדרכו ובתורתו של
לפקודת ישועה ורחמים ,לשנה טובה שיוקם במיוחד ,בהשתתפות גדולי ארוכים ,לקבץ את כלל המכונים רבינו זי"ע ,אשר אור תורתו מאיר עד
ומתוקה ולכל מילי דמיטב. תורה ויראה ,אדמו"רים ורבנים ,קהל ומחברי הספרים בתורת וקורות חיי היום הזה בכל תפוצות ישראל ,ובפרט
עם רב ,ונכדי וצאצאי בעל ההילולא רבינו תחת קורת גג אחת ,ולהגיש לאור המצב בו היהדות הנאמנה פרי
של ובקשותיהם שמותיהם זי"ע. לציבור קרוב למאתיים ספרים! יסודו של רבינו זי"ע עומדת כנגד כל
המשתתפים יוזכרו על הציון הקדוש, במחירים מיוחדים וחסרי תקדים. מצריה ורודפיה וכל כלי יוצר עליה לא
מתוך אמונה בכוח התורה והזכות סיומי הש"ס ועולם הבא מסכת היריד נערך בשיתוף כלל המחברים יצלח ,והכל לאורו של אותו צדיק אשר
הגדולה של אותו רבן של ישראל ,אשר והמכונים ,כאשר עשרות רבות של ברוח קדשו חזה את דור העתיד להיות
מסר נפשו כל ימיו למען ביסוס היהדות במהלך המעמד ייערכו סיומי הש"ס ספרים ,חלקם נדירים שלא נדפסו
שנלמדו לזכרו הטהור של רבינו ,וזאת להם למגן ולמבצר מיד רודפיהם.
הנאמנה וקדושתן של ישראל. שנים רבות ,ירדו למכבש הדפוס
כאשר רבבות אלפי ישראל נטלו במיוחד לקראת היריד הענק. גולת הכותרת תהיה הכנסת ספר תורה
ההילולא בתפוצות ישראל חלק בלימוד הש"ס ,וכן לומדי ונבחני מהודר אשר נכתב לכבודו ולזכרו של
הפרוייקט של "עולם הבא מסכת", לצד היריד יוצגו תיעודים ומסמכים רבינו זיע"א ,אשר לאחר שמחה של
בד בבד עם המעמדים המרכזיים בו כל אחד בחר מסכת שלימה ונבחן היסטוריים מימי חייו הקדושים ,אשר מצוה בעיה"ק ירושלים יוכנס ברוב
בארץ הקודש ובפרעשבורג ,נערכים עליה ,לזכר נשמתו הקדושה של רבינו ישפכו אור על דמותו הגדולה :בית כבוד ויקר להיכלא דמלכא בפרעשבורג
בימים אלו ההכנות לקיום סעודות זי"ע ,ולטובת נשמת צאצאיו שלא מדרשו ,ישיבתו ,והעמדת הדת על בבית המדרש הסמוך לציון הקדוש
ומעמדי הילולא מרכזיים בתפוצות הניחו אחריהם זש"ק. תילה בפרעשבורג ובכל גלילות המדינה אשר שיפוצו ע"י "היכל החתם סופר"
ישראל ,בארצות הברית ובלאנדאן, ומשם לכל תפוצות תבל עד דורינו אנו. מסתיים בימים אלו .ייחוד נעלה ונשגב
בהשתתפות קהילות קודש ,רבנים עמוד הישועות נודע לו לספר תורה זה ,בהיותו -ככל
ומרביצי תורה. תהלוכת ספר התורה
בשורה מיוחדת לציבור הרחב תהיה הידוע -ספר התורה הראשון המוכנס
פרטי המעמדים ברחבי תבל ,זמניהם האפשרות להעביר במהלך מעמדי עם תום סדרי יום התורה ,יתקיים במקום לזכרו של רבינו מאז שנות
ומקומות עריכתם ,יתפרסמו אי"ה ההילולא קוויטלעך ושמות לתפילה, אי"ה מעמד סיום כתיבת האותיות, המלחמה הנוראה ,אין ספק כי דבר גדול
בהמשך. אשר יילקחו בידי שלוחי הקודש כשרבנים גדולי ישראל יקחו חלק הוא לעורר זכותו הטהורה כדי להשפיע
אל הציון הקדוש בפרעשבורג ,שכן במצות כתיבת הספר תורה המהודר. על כל המשתתפים ועל כל בית ישראל
בעז"ה כלל ישראל כולו מתעתד שפע רב.
להתאחד ביומא דהילולא קדישא סביב למחרת ביומא דהילולא רבא ,תצא לאחר מכן תצא אי"ה "תהלוכת הכנסת
מורשתו המאירה של רבינו ,להרבות אי"ה טיסת צ'ארטער מיוחדת מארץ ספר התורה" ברוב פאר והדר ,בגיל יום שכולו תורה
הקודש לפרעשבורג ,ובה שלוחי עמך ורנן לכבודה של תורה בחוצות עיה"ק
בלימוד תורתו ,להתחזק בדרכיו
בית ישראל ,בתוכם יזכו להשתתף כל ירושלים ,לעבר בית מדרש גדול בו סדר המעמדים בעיה"ק ירושלים
ולהמשיך להעמיד את מסורת ישראל
זוכי ההגרלות בחלוקת הש"ס ובעולם יוכנס ספר התורה עד למחרתו ,אז ייפתח אי"ה עם הכנה דרבה ב"יום
סבא על מכונה ,כאשר היתה באמנה
הבא מסכת ,וכן קבוצה מיוחדת של כאמור יועבר ספר התורה בטיסה שכולו תורה" בערב ההילולא הקדושה,
אתו כל ימי חייו.
רבנים חשובים ,אשר יעלו אל מקום מיוחדת יחד עם קהל רב לעיר בה יתקיימו סדרי לימוד משותפים
ּתֹורת מ ֶֹשׁה ַע ְב ִדּי".
"זִ כְ רּו ַ מנוחתו של רבינו זי"ע ,יחד עם ספר פרעשבורג עיר ממלכתו של רבינו. ומיוחדים יחד שבטי ישראל ,זקנים
ה
בסייעתא דשמיא
ה ו ּּתֹו ַרת מ ֹ ֶׁ
ש
עַב ְ ר
היו נכונים!
זִכ ְ
ִדּי
ששים ושמחים אנו לבשר לאלופי ולאלפי ישראל
כי בעז"ה השנה יתקיימו
מעמדי
ההילולא קדישא
של רבן של ישראל
מרן החתם סופר זי"ע
ברוב פאר והדר
בעיה"ק ירושלים תובב"א
בשילוב:
הכנסת ספר תורה
לזכר נשמת רבינו זיע"א
יום שכולו תורה סעודת ההילולא רבתי
יריד ענק ומיוחד לספרי רבינו סיומי הש"ס
לכבוד התורה ,לכבוד בעל ההילולא,
ולכבוד מורשתו הקדושה המאירה לדורות.
פרטים יבואו!
ו
