gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

היכל החתם סופר · Heichal Hachasam Soifer — ניצבים וילך (2026-08-31)

מוציא לאור: היכל החתם סופר · Heichal Hachasam Soifer

שבוע: ניצבים וילך (2026-08-31)

היכל החתם סופר · Heichal Hachasam Soifer — ניצבים וילך (2026-08-31)

פתח את ה-PDF הורדה

‫גליון ע"ב · פרשת נצבים‪-‬וילך · כ"ג אלול תשפ"ו‬ ‫בפתח ההיכל‬ ‫פנינים מתורת רבינו‬ ‫· ערוכים בשפה ברורה לשולחן השבת ·‬ ‫שתולים בבית ה' ‪ -‬זמן השרשה ג' ימים‬ ‫ויתפרש על דרך מוסר כל זמן שעומדים בפני הת"ח‬ ‫בכך שעברו על הברית נצבים כעת במדריגה גדולה‬ ‫בזוה"ק פרשת ויקרא (יז‪" ,):‬א"ר אלעזר חמינא לאבא‬ ‫ושומעים דברי מוסר‪ ,‬הם מטים אזנם לשמוע ולשוב‪,‬‬ ‫ע"י שעשו תשובה‬ ‫ביומא דראש השנה ויום הכפורים דלא בעי למשמע‬ ‫אך כמעט חיש קל כשבאים לחוץ מכתלי בית המדרש‪,‬‬ ‫צלותא מכל בר נש אלא אי קאי עליה תלת יומין קודם‬ ‫שבים לכסלם ויתערבו בגוים וילמדו מעשיהם‪ .‬ובזה‬ ‫ַא ֶּתם נִ ָ ּצבִ ים ַה ּיוֹ ם ֻּכ ְּלכֶ ם לִ ְפנֵ י ה' ֱאל ֵֹקיכֶ ם וגו'‪ ,‬לְ ָעבְ ְר ָך ִ ּבבְ ִרית‬ ‫לדכאה ליה‪ .‬וכן הביא המג"א (תקפא ס"ק ט) בשם השל"ה‬ ‫נבוא אל המכוון‪ ,‬כי הנה האב בית דין נקרא בשם‬ ‫(כט‪ ,‬ט‪,‬יא)‪.‬‬ ‫שהש"צ והתוקע צריכים להפריש עצמם ג' ימים קודם‬ ‫"יהונתן" [מהא דבמסכת שקלים (פ"ה מ"א וברע"ב) ּכְ ֶׁש ָמנָ ה‬ ‫יש לפרש‪ ,‬במקום שבעלי תשובה עומדים אין צדיקים‬ ‫ראש השנה‪.‬‬ ‫ממונים של בית המקדש מונה הכשרים שבכולם וכל‬ ‫גמורים יכולין לעמוד (ברכות לד‪ ,):‬וישראל היו אז קודם‬ ‫ורבינו בדרשותיו (דף שסח ע"א) מחדש‪ ,‬דבזמנינו אין‬ ‫האחרים נקראים על שמו‪ ,‬וה"נ אין רחוק לומר דכל אב‬ ‫כניסתן לארץ בעלי תשובה מחטא העגל והמרגלים‪,‬‬ ‫דין זה נוהג רק בש"צ‪ ,‬אלא צריכים כל הקהל גם יחד‪,‬‬ ‫בית דין נקראים על שם יהונתן‪ ,‬שהיה הראשון והכשר‬ ‫וגם באותו יום מת משה וכיפר עליהם‪ .‬ולזה אמר 'אתם‬ ‫לנהוג בפרישות והתבודדות ג' ימים קודם ר"ה‪ .‬וכותב‬ ‫הנקרא בשם זה בפרק ואלו מגלחין (מועד קטן כו‪ ).‬על‬ ‫נצבים היום כולכם לפני ה'' במדריגה גדולה‪ ,‬וזה מפני‬ ‫כן בשני מקומות ומשני טעמים‪ .‬ראשונה בדרשות שם‪,‬‬ ‫שאול ועל יהונתן בנו (שמואל‪-‬ב א‪ ,‬יב)‪ ,‬שאול זה נשיא‬ ‫שהיה 'לעברך בברית' על ידי שהיו עוברין בברית ועשו‬ ‫שכיון דבזמנינו אין אנו יוצאים מן הש"צ אלא מתפללים‬ ‫ויהונתן זה אב בית דין]‪ .‬על כן אמר פה‪' ,‬אשר ישנו פה‬ ‫לעצמינו‪ ,‬א"כ נעשינו כולנו כש"צ וצריכים לפרוש‪:‬‬ ‫תשובה‪ ,‬כי כך זכו למעלת בעלי תשובה‪.‬‬ ‫"ונ״ל היינו בימים קדמונים שהש״ץ התפלל בעד הציבור‬ ‫עומד לפני ה''‪ ,‬לא שלכם היא‪ ,‬אלא 'ישנו ביהונתן בני'‬ ‫(תורת משה עמוד קל"ה)‬ ‫והוציאם י״ח‪ ,‬אז הי׳ הכל תלוי בש״ץ והציבור מכוני׳ עליו‬ ‫שהוא קבץ אתכם‪ ,‬היינו אב בית דין שבדור והוא מוכיח‬ ‫וכדאמרי׳ בנוסחא 'עיני עמך בם תלויות'‪ ,‬אבל בזה״ז‬ ‫אתכם‪ .‬אמנם 'אם ישנו בארץ' שתצאו לחוץ לעסוק‬ ‫זכות הנשים בתורת בעליהם ובניהם גדולה יותר מהם‬ ‫אין הש״ץ מוציא רבים י״ח כמ״ש מג״א שמשו״ה אין‬ ‫בארציות שלכם‪ ,‬אזי חיש קל 'ישנו עם אחד מפוזר‬ ‫מדקדקים כ״כ עכשיו אחר ש״ץ אם הוא הגון כ״כ‪ ,‬ואפי׳‬ ‫ומפורד בין העמים' וילמדו מעשיהם‪.‬‬ ‫ַט ּ ְפכֶ ם נְ ׁ ֵשיכֶ ם (כט‪ ,‬י)‪.‬‬ ‫הפיוטים והתחנות אומר כל יחיד בעצמו ושופך נפשו‬ ‫(על התורה עמוד קי"ח)‬ ‫לה׳‪ ,‬א״כ כל אחד ואחד צריך לפרוש עצמו ג׳ ימים לפני‬ ‫אף על פי שהנשים בכלל כל ישראל המצווים ומוזהרים‪,‬‬ ‫ר״ה ולזכך מחשבתו לה׳‪"...‬‬ ‫חזר והזכירם עם טפכם‪ ,‬כי אמרו חז"ל (ברכות יז‪ ).‬הני‬ ‫זכרינו לחיי העולם הזה וכתבנו גם לחיי העולם הבא‬ ‫נשי במאי זכיין ששולחות בעליהן ללמוד‪ ,‬וממציאים‬ ‫ובשנת תק"ע (דף שנו)‪ ,‬שנים רבים קודם לכך‪ ,‬כתב‬ ‫ביניהם לבית תלמודם‪ ,‬ואמרו חז"ל (חגיגה ג‪' ).‬אם אנשים‬ ‫כן מטעם אחר‪" :‬לפי שדברי הספרים לענין ש״ץ היו‬ ‫ל ֹא יֹאבֶ ה ה' ְסל ַֹח לוֹ (כט‪ ,‬יט)‪.‬‬ ‫באים ללמוד נשים באות לשמוע‪ ,‬טף למה באים ליתן‬ ‫שייכים בדורות הראשונים שהי׳ שלוחי ציבור ותוקעים‬ ‫הגונים או ת״ח המנהיגים ונתכוונו לבם לאביהם‬ ‫כי הקב"ה רוצה ומתאוה לתשובת רשעים ולעומת‬ ‫שכר למביאיהם'‪.‬‬ ‫שבשמים כראוי ונכון‪ ,‬אך בעו״ה באפס כל אלו‪ ,‬אנשי‬ ‫זה לא יחפוץ במות המת‪ .‬והענין בזה כי הקב"ה הוא‬ ‫ונראה לי כי הא דשאיל 'נשי במאי זכיין'‪ ,‬רצונו לומר‬ ‫אמונה אבדו‪ ,‬והוצגנו על גחלינו ריקם‪ ,‬אין לנו אלא כל א׳‬ ‫מלך חפץ בחיים וגם אלקים חיים‪ ,‬ובבחינת אלקים‬ ‫במאי זכיין יותר מאנשים (דאמרינן גדולה הבטחה שהבטיח‬ ‫ישא בעד עצמו רינה ותפלה ויתבודד עצמו ג׳ ימים אלו‪,‬‬ ‫חיים רוצה שנהיה ראוים לדבק בו ית"ש בסוף‪ ,‬כדי‬ ‫לנשים יותר מאנשים‪ ,‬ראה ישעיה לב‪ ,‬ט‪ .‬וברכות שם)‪ ,‬ובמאי זכו‬ ‫אולי יתעשת האלקים לנו"‪.‬‬ ‫שבמיתתם קרוים חיים (ברכות יח‪ ).‬כי נדבק אז בחיים‬ ‫יותר‪ ,‬ואמר בזכות שמחזיקים ידי בעליהם ומגדלים‬ ‫ואת טעמה של פרישות זו ג' ימים‪ ,‬מבאר רבינו‬ ‫האמיתי אלקים חיים‪ ,‬ומצד בחינת מלך חפץ בחיים‬ ‫בניהם לתורה‪ ,‬כי הבעלים בעצמם ומכל שכן הבנים‬ ‫(דרשות דף שסה ע"א) עפ״י דברי הגמ' (קידושין מ‪' ):‬צדיקים‬ ‫רוצה שנחיה חיי העולם הזה‪ ,‬כי על שם העולם הזה‬ ‫אפשר שיקלקלו ויקופח שכרם‪ ,‬אבל הנשים עושות‬ ‫דומים לאילן הנטוע במקום טהרה ונופו נוטה למקום‬ ‫נקרא מלך‪ ,‬ואינו מלך בלא עם‪ ,‬על כן במיתת אדם‬ ‫טומאה'‪ .‬והיינו 'כי מקורם מקור מים חיים את ה׳‪ ,‬ונופם‬ ‫שלהם להחזיק ידיהם‪ ,‬כאילו הם בטוחים בצדקתם‬ ‫מתמעט הדמות (מועד קטן טו‪ ):‬וכבוד מלכותו‪ .‬ועל זה‬ ‫ותורתם‪ ,‬על כן אף אם יקלקלו הם ח"ו‪ ,‬מ"מ שכר האשה‬ ‫נוטה בעוה״ז‪ ,‬והעוה״ז כפרוזדור בפני העוה״ב'‪ .‬ומעתה‬ ‫אנו מתפללים זכרנו לחיי העולם הזה להיותך מלך חפץ‬ ‫הן בראש השנה אנו רוצים להיות כל עם ה' צדיקים‬ ‫לא יקופח כאילו היא מגדלת בעל ובן צדיקים גמורים‪,‬‬ ‫בחיים‪ ,‬וכתבנו בספר החיים העולם הבא להיותך אלקים‬ ‫ע"כ גדול הנאמר בהם מבאנשים‪.‬‬ ‫וקדושים‪ ,‬ולהיות נטועים בחצרות ה' במקום טהרה‪.‬‬ ‫חיים‪ ,‬והקב"ה מתאוה לרשע שישוב כדי שיזכה גם לחיי‬ ‫ומאחר דזמן השרשה ג' ימים‪ ,‬על כן אנו זקוקים‬ ‫(תורת משה עמוד קל"ה)‬ ‫כבר להכין נפשינו ולבבנו לעשות השרשה ג' ימים‬ ‫העולם הבא‪.‬‬ ‫קודם בוא יום ראש השנה‪ ,‬וכך נזכה כבר להיות אז‬ ‫אבל זה ההולך בשרירות הוא האפיקורוס אשר אמרו‬ ‫כשעומדים בפני ת"ח רוצים לשוב בתשובה‪ ,‬אך כשיוצאים‬ ‫נטועים בבית ה'‪ .‬וע"ש עוד‪.‬‬ ‫עליו כל הפורש ממינות מיית (עבודה זרה יז‪ ,).‬אין הקב"ה‬ ‫להתעסק בארציות לומדים ממעשה הגוים‬ ‫א פריילעכן שבת‬ ‫מתאוה לתשובתו‪ ,‬כי מה שמרויח בבחינת אלקים חיים‬ ‫המערכת‬ ‫יפסיד בבחינת מלך חפץ בחיים כי אם ישוב ימות על‬ ‫ִּכי ֶאת ֲא ׁ ֶשר י ׁ ְֶשנוֹ ּפֹה ִע ּ ָמנ ּו ע ֵֹמד ַה ּיוֹ ם לִ ְפנֵ י ה' (כט‪ ,‬יד)‪.‬‬ ‫כרחו‪ ,‬על כן לא יאבה ויתאוה ה' לסלוח לו‪ ,‬אבל אם‬ ‫במסורה יש ד' פעמים "יֶ ְׁשנֹו"‪ ,‬א‪ .‬את אשר ישנו פה עמנו‬ ‫ישוב מקבלו וימות‪ ,‬אלא שלא יאבה ויתאוה הקב"ה‬ ‫עומד היום לפני ה'‪ .‬א‪ .‬ישנו ביהונתן בני (שמואל‪-‬א יד‪,‬‬ ‫ספרים חדשים מתורת רבינו החתם סופר‬ ‫שלא ייבש המעיין‬ ‫לזה‪.‬‬ ‫לט)‪ .‬ג‪ .‬אם ישנו בארץ (שם כג‪ ,‬כג)‪ .‬ד‪ .‬ישנו עם אחד מפוזר‬ ‫(על התורה עמו' ק"כ)‬ ‫ומפורד בין העמים (אסתר ג‪ ,‬ח)‪.‬‬ ‫דרשות חתם סופר המבואר‬ ‫ראש השנה ‪ -‬ימי הסליחות ‪ -‬ז"ך אלול‬ ‫יצירת פאר נוספת מבית היוצר מכון חתם סופר‪ ,‬דרשות מרן‬ ‫מבוארים בשפה קלה השווה לכל נפש בביאור משולב עם‬ ‫חייגו‪:‬‬ ‫טעמו וראו כי טוב‬ ‫‪0733.454.678‬‬ ‫מאות שיעורים חדשים‪ ,‬שיחות‪ ,‬וסיפורי קודש‬ ‫לשון המקור‪ ,‬לנוחות הלומדים הביאור מנוקד‪ ,‬לצד הביאור‬ ‫מתורת מרנא החתם סופר זיע"א‬ ‫קו היכל‬ ‫מודפסים הדרשות‪.‬‬ ‫הכרך הנוכחי מכיל תתע"א עמודים והינו הרביעי בסדרה זו‪,‬‬ ‫שמעו ותחי נפשכם!‬ ‫החתם סופר‬ ‫ועד עתה יצאו לאור הכרכים שבת הגדול‪ .‬פסח ‪ -‬שביעי של‬ ‫פסח ‪ -‬ספירת העומר‪ .‬פורים ‪ -‬ד' פרשיות‪.‬‬ ‫לשה"ק אידיש אנגלית צרפתית‬ ‫מחברי ספרים חדשים בתורת רבינו החתם סופר זכאים לפרסם את ספריהם‬ ‫ארה"ב‪:‬‬ ‫כמו"כ תוכלו בקו זה להירשם לקבלת הגיליון‪,‬‬ ‫במדור זה‪ ,‬לפרטים ניתן לפנות לאימייל‪chasamsofer3@gmail.com :‬‬ ‫‪1-605.615.70.10‬‬ ‫ואפשרות מענה על מדור 'לחידודא'‬ ‫א‬ ‫מדור נושא פרסים‪:‬‬ ‫ואתפלפל כדת‬ ‫הגרלות מיוחדות בין המשיבים‬ ‫רּועה יִ ְהיֶ ה ָלכֶ ם‬ ‫יֹום ְּת ָ‬ ‫לחידודא‬ ‫האם התוקע מוציא את הציבור מדין שליחות?‬ ‫· מדברי גאוני הדורות המפלפלים בתורת רבינו ·‬ ‫· חידות ועיונים מתורת רבינו זי"ע ·‬ ‫מכניסי רחמים הכניסו רחמינו‪ :‬הנה ידוע דעת‬ ‫תמיהת הרמב"ם בתשובתו‪ :‬אם מצות שופר הוא בתקיעה ולא בשמיעה א"כ איך מוציא התוקע את הקהל? · דברי רבינו דאם המצוה הוא בתקיעה‬ ‫גדולי עולם שהתנגדו לאמירת פיוט מכניסי‬ ‫א"כ הוי שליחות במעשה מצוה‪ ,‬ומועיל בזה "שליחות" · דברי הב"י דכי היכא דאמרינן שומע כעונה אמרינן גם כן שומע כתוקע‬ ‫רחמים משום דאין אנו צריכים לממוצע‬ ‫ויכולים להתפלל לבד להקב"ה‪ .‬ולכאורה‬ ‫דברי האבני נזר דגם לפי יסודו של התו' רי"ד בקידושין אכתי‬ ‫מח' ראשונים אם המצוה התקיעה או השמיעה‪ ,‬ודברי רבינו‬ ‫תמוה מאי שנא ממה שאנו מבקשים מאנשים‬ ‫י"ל דבשופר יש שליחות‬ ‫דהוא פלוגתא בירושלמי‬ ‫אחרים להתפלל עלינו או מצדיקים שיתפללו‬ ‫והנה כונת רבינו בתשובתו שם הוא רק להעיר על דברי‬ ‫נחלקו הראשונים במהות מצות שופר‪ ,‬דברמב״ם (פ״א מהל׳‬ ‫עלינו?‬ ‫הכפות תמרים דנקיט בלישניה דחזינן בתפילין ושופר שאין‬ ‫שופר ה״א) כתב דהמצוה היא השמיעה ולא התקיעה‪ .‬ולכן פסק‬ ‫שו"ת חת"ס או"ח סי' קסו‬ ‫בהם שליחות‪ ,‬ועל זה העיר רבינו‪ ,‬דמשני דברים אלו אי אפשר‬ ‫שם (פ״ג ה״י) דמברך וצונו 'לשמוע' קול שופר‪ .‬וכן (שם פ״א ה״ג)‬ ‫להוכיח דאין מועיל שליחות למצוות שבגופו‪ ,‬דבתפילין קרא‬ ‫כתב‪' :‬שופר הגזול שתקע בו יצא‪ ,‬שאין המצוה אלא בשמיעת‬ ‫בין המשיבים בחודש אלול‪ ,‬תתקיים הגרלה‬ ‫כתיב‪ ,‬ובשופר היינו יכולים באמת לומר דמהני‪.‬‬ ‫הקול כו' ואין בקול דין גזל'‪ .‬והביא ראיות לכך בתשובתו (פאר‬ ‫אך לגופם של דברים‪ ,‬ודאי פשיטא לרבינו כדברי התוס' רי"ד‬ ‫הדור סי׳ נא)‪.‬‬ ‫פרס שני‪:‬‬ ‫פרס ראשון‪:‬‬ ‫בריש האיש מקדש דודאי אין שייך שליחות במצוות שבגופו‪.‬‬ ‫אמנם הרא״ש (ר״ה פ״ד סוף סי׳ י) הביא מחלוקת הראשונים בזה‪,‬‬ ‫‪ 2‬זוכים כ"א בסך‬ ‫‪ 1,000‬ש"ח‬ ‫ואם מתפילין ושופר א"א להוכיח כן‪ ,‬עדיין יש להוכיח ממצה‬ ‫דעת ר״ת שיש לברך על 'תקיעת' שופר‪ ,‬משום דעשייתה היא‬ ‫‪ 400‬ש"ח‬ ‫ועליה לרגל ועוד מצוות רבות דפשוט דאין בזה שליחות‪.‬‬ ‫גמר מצותה‪ ,‬וכן ס״ל הסמ״ג (מ״ע מב) וביאר שהטעם הוא כי‬ ‫ורבינו הביא במקומות רבים את דברי התוס' רי"ד הללו וביאר‬ ‫המצוה היא התקיעה‪ ,‬וכן דעת השאילתות (סי׳ קעא)‪ .‬ואילו‬ ‫תשובות ניתן להחזיר באופנים הבאים‪:‬‬ ‫הגדר בהם בקרוב למה שידוע לבאר בשם הקצוה"ח (סי' קפב‬ ‫הראבי״ה והבה״ג כתבו דמברכים לשמוע בקול שופר‪ .‬ובב״י‬ ‫‪ .1‬בנדרים פלוס בקטגוריית "היכל החתם סופר"‬ ‫סק"א)‪ ,‬דע"י שליחות אפשר לייחס מעשה השליח להמשלח‪,‬‬ ‫(סי׳ תקפה) הביא את ב׳ השיטות‪ ,‬ולהלכה בשו״ע (שם סעי׳ ב) פסק‬ ‫‪ .2‬בטלפון ‪ 0733.454.678‬שלוחה ‪( 4‬לאחר בחירת השפה)‬ ‫דכאילו עשה המשלח‪ ,‬אבל מה שצריך להעשות בגוף השליח‬ ‫כדעת הרמב״ם‪.‬‬ ‫‪ .3‬במייל ‪CH3131325@gmail.com‬‬ ‫אין אנו רואים כאילו נעשה בו ע"י שנעשה בגוף השליח‪ .‬וז"ל‬ ‫ורבינו כתב (ר״ה כח‪ ).‬דשני הדיעות בזה הוא פלוגתא‬ ‫יש לציין‪ ,‬שם‪ ,‬כתובת‪ ,‬טלפון‪ ,‬ומקום לימודים‪.‬‬ ‫רבינו (שו"ת או"ח סי' רא)‪:‬‬ ‫בירושלמי‪ ,‬דאי' בירושלמי (סוכה פ״ג ה״א)‪ ,‬דשופר עכו״ם או‬ ‫יש לשלוח כל תשובה בהודעה נפרדת‪.‬‬ ‫"והשריש תוס' רי"ד שם וכן ביאר בס' כפות תמרים פרק לולב‬ ‫של עיר הנידחת כו' תני רבי חייא כשר כו'‪ .‬ומקשי' התם‬ ‫הגזול באורך [מ"א ע"ב ד"ה מנא ה"מ]‪ ,‬דוקא מצות שנעשים בגופו‬ ‫'מה בין שופר ומה בין לולב [דפסול]‪ ,‬א״ר יוסה בלולב כתיב‬ ‫הוה שלוחו כמותו אבל לא מצות שעל גופו‪ ,‬על דרך משל‬ ‫ולקחתם לכם משלכם‪ ,‬לא משל איסור הנייה‪ ,‬ברם הכא יום‬ ‫רצה הקדוש ברוך הוא שיהיו הקדשים נשחטים ושוב מצוה‬ ‫תרועה יהיה לכם מכל מקום‪ ,‬א״ר לעזר תמן בגופו הוא יוצא‪,‬‬ ‫שיעשה ע"י הבעלים ואם נשחטה הבהמה ע"י שליח בעלים‬ ‫ברם הכא בקולו הוא יוצא‪ ,‬ויש קול אסור בהנייה [בתמיה]'‪.‬‬ ‫הוה כמותו‪ ,‬שיהיו נימולים ומצוה על האב שימול ושלוחו‬ ‫ולכאו' טעמו של ר' לעזר הוא משום דהמצוה הוא השמיעה‬ ‫בקרב קדושים‬ ‫כמותו‪ ,‬שנקשור תפילין בזרועינו‪ ,‬הנה הקשירה נוכל לעשות‬ ‫ולא התקיעה‪ ,‬ואילו ר' יוסה דהוצרך לטעם אחר יסבור לכאו'‬ ‫ע"י שליח שיקשור לי תפילין על זרועי כאילו אני קשרתי'‪ ,‬אבל‬ ‫דמצות שופר בתקיעה‪ .‬ובזה ביאר רבינו פלוגתא דהרמב"ם‬ ‫· שבחי מרן זי"ע בפי צדיקי ומאורי הדורות ·‬ ‫להניח על זרועו או למול ערלתו ויהי' כאילו מונחים על זרוע‬ ‫והראב"ד (שם פ"א ה"ג) בטעם הכשר שופר הגזול‪( .‬אמנם ראה מה‬ ‫המשלח‪ ,‬או ערלת המשלח נכרת‪ ,‬זה אינו‪ ,‬ע"כ נאמר מצות‬ ‫שהעיר בזה במעדני סופר ח״א סי׳ נז מדברי הראב"ד בתמים דעים סי׳ קפו)‪.‬‬ ‫שע"י גופו שלוחו כמותו אבל לא מצות שעל גופו‪ ,‬ותפלה אי‬ ‫אפשר לעשות שליח אלא אם כן שומע גם הוא דהוה שומע‬ ‫והנה הרמב"ם בתשובתו שם הוכיח כדבריו דהמצוה הוא‬ ‫כעונה‪ ,‬אבל בלא"ה לא הוה עקימת שפתיו של שליח כשל‬ ‫השמיעה ולא התקיעה‪ ,‬ממה שהאחרים יוצאים יד"ח‪,‬‬ ‫המהרש"ם מברז'אן זצ"ל (ב)‬ ‫משלח דהוה מצוה שעל גופו"‪.‬‬ ‫דבשלמא בשמיעה שייך שומע כעונה‪ ,‬אבל איך מוציאם‬ ‫במעשה התקיעה‪ .‬וכן כתבו לתמוה אחרונים רבים‪.‬‬ ‫החת"ס מגיע אליו בחלום שיפעל לבחירת‬ ‫אמנם מה שכתב דבתקיעה מועיל שליחות להצד המצוה‬ ‫נכדו רבי אח"ד סופר‬ ‫הוא התקיעה‪ ,‬זה אפשר לקיים אף למאי דביאר דברי התוס'‬ ‫דברי רבינו דלמ"ד שהמצוה הוא התקיעה אפשר שמוציא‬ ‫רי"ד‪ .‬זאת‪ ,‬שהרי לפי ביאור זה הדבר תלוי בין 'העשיה' לבין‬ ‫את הרבים מדין שליחות‬ ‫אחר פטירת הגרי"ל סופר בעל הסופר‬ ‫מציאות המעשה שהיא מידי דממילא‪ .‬דמעשה הנחת תפילין‬ ‫מהיר‪ ,‬ביום י״ג תמוז תרס״ז‪ ,‬התוועדו‬ ‫של השליח מתייחס אל המשלח‪ ,‬אך מה שהוא מונח על ידי‬ ‫והנה רבינו בתשובה בהלכות לולב (או"ח סי' קפב) נוגע בנקודה‬ ‫ונקבצו יחדיו כמאתיים רבנים וגדולי תורה‬ ‫השליח זה אינו מתייחס כאילו מונח על המשלח‪ .‬ומעתה‬ ‫זו‪ ,‬ומיירי שם מהילפותא דלמדו בגמ' (סוכה מא‪ ):‬בלולב‪,‬‬ ‫מגאליציה לאסיפה גדולה בעיר סאנדאווא‬ ‫בשופר אם המצוה הוא בתקיעה‪ ,‬א"כ יש לומר דהוא כמו‬ ‫'ולקחתם שתהא לקיחה לכל אחד ואחד'‪ ,‬והקשה הכפות‬ ‫ווישניא שע״י לבוב‪ ,‬ביום ט״ז וטו״ב אלול‪.‬‬ ‫מעשה מצוה גרידא‪ ,‬ושפיר מועיל בזה שליחות כמו שליחות‬ ‫תמרים‪ ,‬מה צריך לימוד לכך שאין האחד נוטל בשביל כולם‪,‬‬ ‫בתוך הבאים היו המהרש״ם מברעזאן והגה״צ‬ ‫בקרבן פסח ומילה ושאר מצוות של עשיה שמועיל שליחות‪.‬‬ ‫הא כללא היא דבמצוות שבגופו אין מועיל שליחות‪ ,‬וכמו‬ ‫בתפילין ובשופר דאין מועיל שליחות‪.‬‬ ‫מציעשאנוב‪ ,‬וגם גבאי 'כולל גאליציה בארץ‬ ‫וראה באבנ"ז (חו"מ סי' סה) שהקשה לו נכדו על ביאור הקצוה"ח‬ ‫ישראל' שבאו כדי לבחור נשיא שימלא את‬ ‫בשליחות במצוות שבגופו‪ ,‬דא"כ איך מועיל שליחות בתקיעת‬ ‫וכתב רבינו על דבריו‪ ,‬דמתפילין ושופר דנקיט עדיין אין ראיה‬ ‫מקומו של רבי יצחק ליב סופר שנפטר זה‬ ‫שופר להראשונים דמצותם בתקיעה‪" ,‬איך יוצאים השומעים‪,‬‬ ‫דאין מועיל שליחות למצוה שבגופו‪ ,‬דבתפילין י"ל דממעטי'‬ ‫עתה‪.‬‬ ‫יחשב כתוקע בפה השליח"‪ .‬והשיב לו דתקיעת שופר דומה‬ ‫ליה כמו דממעטי' בלולב מדכתיב 'וקשרתם' ללמד שתהא‬ ‫למעשה הנחת התפילין ולא למציאות הימצאותם על היד‪,‬‬ ‫קשירה לכל אחד ואחד‪ .‬ומה שהוכיח משופר דאין מועיל‬ ‫אחד המועמדים לתפקיד זה היה [בנו]‬ ‫ולכן שפיר מועיל בזה שליחות לייחס את מעשה התקיעה אל‬ ‫שליחות‪ ,‬אינו ראיה‪ ,‬דממנ"פ‪ ,‬לדעות הראשונים דהמצוה‬ ‫רבי אח״ד [רבי אברהם חיים דוד סופר]‪,‬‬ ‫כל המשלחים‪ .‬והן הן דברי רבינו‪.‬‬ ‫בשמיעה‪ ,‬בזה פשיטא דאין שייך שליחות‪ ,‬כדגילה הר"ן בגיטין‬ ‫אשר תורה וגדולה התאחדו אצלו על‬ ‫(סו‪ :‬ועי' גם רא"ש נדרים עב‪ ):‬דשמיעה דהוא מילתא דממילא ולא‬ ‫שולחן אחד‪ ,‬והיה ראוי למלא מקום אבותיו‬ ‫למאי דיליף רבינו וקשרתם שתהא קשירה לכאו"א‪ ,‬לא יועיל‬ ‫ע"י מעשה ולכן אין מועיל בזה שליחות‪.‬‬ ‫שהחזיקו במשרה זו יותר ממאה שנים‪ ,‬והחיו‬ ‫שאדם אחר ילביש לו התפילין?‬ ‫ואילו להצד דהמצוה הוא התקיעה‪ ,‬כתב רבינו דבאמת י"ל‬ ‫אלפי נפשות בא״י‪ .‬מסופר‪ :‬כי בעיצומם של‬ ‫אלא דעל דברי רבינו בתשובה שם בנוגע לתפילין‪ ,‬יש לעי'‬ ‫דמוציא את הקהל מדין שליחות [ומה דבעי' שיהיו שם וישמעו‬ ‫הדיונים באסיפה הגדולה‪ ,‬כאשר דנו בדבר‬ ‫דאם כנים הדברים דאף אם היה ראוי שיהיה שליחות גם‬ ‫התקיעות‪ ,‬זה כמו הוא בעצמו שאם תקע לתוך הבור ולא שמע התקיעות‬ ‫מינוי הנשיאות‪ ,‬ונשמעו דעות לכאן או לכאן‪,‬‬ ‫בתפילין‪ ,‬אלא דנתמעט משום שנאמר 'וקשרתם' שתהא‬ ‫לא יצא אף דהמצוה הוא בתקיעות‪ ,‬והאחרונים האריכו לבאר הגדר בזה]‪.‬‬ ‫קשירה לכל אחד ואחד‪ .‬א"כ ימצא דלא רק 'במקום הקשירה'‬ ‫ושפיר חזינן דמועיל שליחות אף במצוה שבגופו‪.‬‬ ‫אם למנות את רבי אח״ד סופר כנשיא‪ ,‬פרש‬ ‫אין מועיל שליחות [וכדכ' רבינו בסי' רא] אלא גם על 'מעשה‬ ‫המהרש״ם מן הדיונים למנוחה‪ ,‬הסתגר‬ ‫הקשירה' לא יועיל‪ ,‬ומעתה אם אינו יכול להלביש לעצמו‬ ‫ולמדנו מדברי רבינו‪ ,‬דלהצד דמצות שופר בתקיעה‪ ,‬לכאו'‬ ‫בחדרו ונרדם‪ .‬בשנתו חלם את דמותו של‬ ‫תפילין ויעשה שליח להלביש לו‪ ,‬לא יצא יד"ח‪ ,‬דהא איתמעט‬ ‫הרי הוא מוציאם יד"ח מדין שליחות‪ .‬וכן כתב להדיא‬ ‫הגה״ק מרן החתם סופר זצוק״ל שאומר לו‬ ‫מקרא‪ .‬ומעתה תמוה דאמרי' בגמ' (ע״ז לט‪ ).‬באשה שנשאת‬ ‫בחידושיו לר"ה (כח‪ ):‬בביאור דיעה זו‪" :‬למ"ד דעיקר מ"ע היא‬ ‫בשאלה‪" :‬מדוע אינך חס על כבודי‪ ,‬ואינך‬ ‫לחבר והיתה קישרת לו תפיליו על ידו‪ ,‬והרי דמועיל קשירה‪.‬‬ ‫התקיעה כו' ואפי' בלולב אי לאו ולקחתם לכם שתהא לקיחה‬ ‫פועל לבחירת הנשיא הראוי מזרעי‪ ,‬הוא רבי‬ ‫ויעוי' בספר עמק סוכות עמ"ס סוכה (בלגוריא תרס"ט‪ ,‬דף מא‪):‬‬ ‫לכל אחד ואחד היה אחד לוקח בעד כולם‪ ,‬וה"נ בשופר אחד‬ ‫דוד"? המהרש״ם התעורר משנתו‪ ,‬ומיהר אל‬ ‫שתמה כן בדברי רבינו‪ ,‬ותירץ דגם אם נאמר דשייך שליחות‬ ‫תוקע בעבור כולם והו"ל כאילו הם כולם תוקעים‪"...‬‬ ‫אולם הדיונים‪ ,‬בו היו מסובים כל גדולי ורבני‬ ‫במצוה שבגופו כמו על פעולה וצריך מיעוט ע"ז מקרא‬ ‫וכן כתבו אחרונים רבים לבאר בדעת שיטה זו שהמצוה‬ ‫ישראל ופעל בכל כוחו לבחירת רבי דוד‪.‬‬ ‫מ"מ מסתבר יותר לאוקמיה למיעוטא על מקום ההנחה‪,‬‬ ‫היא התקיעה (עי' יום תרועה ר"ה כח‪ .‬ישוע"י תקפ"ה סק"א‪ ,‬וראה גם‬ ‫וחפץ ה׳ בידו הצליח‪ ,‬ומינויו של רבי דוד הפך‬ ‫שהוא יותר מופקע מענין השליחות‪ ,‬ולא על מעשה ההנחה‪.‬‬ ‫הגה"מ שופר פ"ג ה"ט)‪ .‬אמנם בב"י (סי' תקפה) העתיק דגם לצד זה‬ ‫לעובדה מוגמרת‪ ,‬וכל המסובים ענו אחריו‬ ‫אמנם באמת בלא"ה לק"מ דהא כתבו הראשונים דשם מיירי‬ ‫דהמצוה הוא התקיעה מועיל בזה 'שומע כעונה'‪ ,‬וכלשונו‪" :‬כי‬ ‫מקודש מקודש‪"...‬‬ ‫שהאשה רק סייעה לו בהנחה ולא הניחה לו לבדה (עי' תוס'‬ ‫היכי דהשומע כעונה‪ ,‬ה״נ שומע כתוקע"‪ .‬והיינו דתקיעה אינה‬ ‫מנחות לו‪ .‬והגה"מ פ"א מציצית הי"ב סק"ט ועוד)‪ ,‬וכן מוכח דאל"ה הרי‬ ‫מעשה גרידא‪ ,‬אלא ענין השמעת קול ושפיר מועיל שומע‬ ‫פליטת בית סופריהם עמ' ‪169‬‬ ‫אין אשה נעשית שליח (אמנם ראה מהר"ם שיק או"ח סי' טו)‪.‬‬ ‫כעונה‪.‬‬ ‫ב‬ ‫מאטערסדארף (ב)‬ ‫תולדותיו‬ ‫· פרקי חייו של רבינו זיע"א ·‬ ‫הוא ‪ -‬השמש‪ ,‬סובב על הבתים בעוד ליל לעורר את העם לסליחות‪ ,‬עד שאמרו‬ ‫שבע קהילות‬ ‫ש"במאטרסדורף אפשר למשש בידים את חודש הסליחות"‪ .‬אהבת תורה השתקפה גם‬ ‫בבואנו לפעולת צדיק לטובה בפרק של מאטערסדארף‪ ,‬שומה עלינו לשרטט קוים‬ ‫באותו מנהג מיוחד למאטרסדורף‪ ,‬להכריז על הפסקה בין שחרית של שבת‪ ,‬למוסף‪ ,‬כדי‬ ‫קצרים לדמותה של קהילה קדושה ועתיקה זו‪.‬‬ ‫לקבוע בזמן זה שיעורי תורה‪.‬‬ ‫במחוז בורגנלאנד נתפרסמו "שבע הקהילות" בארגונם הקהילתי ובחיים היהודיים‬ ‫עיר גדולה לאלוקים‬ ‫שתססו בהן‪ .‬על שבע הקהילות נמנו העיירות‪ :‬מאטרסדורף‪ ,‬אייזנשטאט‪ ,‬קויברסדורף‪,‬‬ ‫פרוינקירכן‪ ,‬צעהלים‪ ,‬קיצע ולאקנבאך‪ .‬כשהקהלות הגדולות בהם הם אייזנשטאדט‬ ‫מיוחדת במינה היתה קהלה זו בכל תהלוכותיה‪ .‬עמודי העירוב שהקיפו את הרובע‬ ‫[שהיתה גם עיר המחוז] ומאטרסדארף‪.‬‬ ‫היהודי בעיר‪ ,‬כאילו ותיחמו את גבול השלטון הנכרי‪ ,‬ומכאן ולפנים שלט שלטון יהודי‬ ‫עם כל הזכויות שניתן לה לנהל את עניניה הפנימיים‪ .‬בפנקס מיוחד נרשמו הדיונים‬ ‫איגוד שבע הקהילות נוסדו בשנות הת' המוקדמות‪ ,‬ובאו אל מנוחת מה‪ ,‬כשהנסיך‬ ‫אסטרהזי קיבל תחת חסותו את הקהילות בשנת תנ״ד‪.‬‬ ‫וההחלטות שנתקבלו‪ ,‬ופסק דין שניתן ע״י הבית דין של‬ ‫הנסיך איפשר להם לבנות בתי כנסת ומקוואות‪ ,‬והוא‬ ‫מאטרסדורף גם בעניני ממונות‪ ,‬הוכר על ידי השלטונות‬ ‫אף סייע לכך‪ .‬כמו״כ מבטיח ליהודי שבע הקהילות הגנה‬ ‫האזרחיים הנכריים‪ ,‬כדבר שאין עליו עוררין ואף היו‬ ‫על חייהם במקרה של התנכלות‪ .‬ואכן שמר הנסיך על‬ ‫נכונים להוציאו אל הפועל‪.‬‬ ‫הבטחותיו ושמו נזכר לטוב‪.‬‬ ‫היו אפילו משטר של עונשין על כל דבר חטא ופשע‪,‬‬ ‫והיה קיים בפתח בית הכנסת כמין טבעת ברזל שם היה‬ ‫מאטערסדארף ‪ -‬העיר והאם בישראל‬ ‫מקום העמדת הנענשים‪.‬‬ ‫ישובה‬ ‫העיר והאם בישראל מאטרסדארף‪ ,‬מונה את‬ ‫היהודי על פי תעודות מוסמכות עוד מלפני אלף שנה‪,‬‬ ‫ללמד על הכלל‪ ,‬נעתיק פסק דין מבית דינה של‬ ‫והטבלא שהיתה חקוקה בכניסה לבית המדרש העידה‬ ‫מאטרסדארף בעת שבת רבינו בתוכה‪ ,‬ועל החתום גם‬ ‫על בית הכנסת הקדום ביותר שנבנה במאטרסדורף‬ ‫רבינו‪ ,‬שם השיתו עונש על אחד מאנשי הקהילה שנהג‬ ‫בשנת ה׳ קי״ד‪ ,‬דהיינו לפני למעלה משש מאות שנה‪.‬‬ ‫שלא כהוגן‪ ,‬וממנה נלמד על אופי הנהגת הקהילה שם‪.‬‬ ‫בתקופתו של רבינו היו במאטרסדארף קרוב לאלף‬ ‫ז"ל הפסק (נדפס ירחון מוריה חלק קא‪-‬קב עמ' צט)‪:‬‬ ‫יהודים‪ ,‬והתגוררו בצפיפות בלא יותר משלשים בתים‬ ‫"בהיות שכ׳ ‪ ...‬בן הרב ‪ ...‬ז״ל עשה שלא כהוגן כמה‬ ‫ברחובות היהודים‪.‬‬ ‫פעמים וכו'‪ ,‬והי׳ מהראוי לחרום ולנדות אותו ולעשות‬ ‫אהבת התורה ולימודה הקיפו את כל בני הקהילה‪ ,‬ואף‬ ‫השלט על קיר ביהכ"נ במט"ד ‪ -‬שנבנה בשנת קי"ד לו כמה קנסות כפי הראוי וכפי דתה״ק‪ .‬וכעת אשר הכה‬ ‫הפשוטים שבעם הקדישו עתים רבות לתורה‪ ,‬ומהם‬ ‫וכו' להוסיף על פשעו רשעה‪ .‬בכן נעשה לכ׳ ‪ ...‬פסק ליתן‬ ‫שהיו מופלגים בידיעותיהם הרחבות‪ .‬ומן המותר לספר‬ ‫בשדה הרבצת התורה של רבני מאטרסדורף עם תלמידיהם‪ ,‬עד כדי כך שאימרה היתה להאשה אשר הכה עשרה זהב׳‪ ,‬ומלבד זה לא יבוא לתוך הברירה [בחירות בקהילה] שני‬ ‫נפוצה בימים ההם ש"במאטרסדורף בין מנחה למעריב‪ ,‬אפשר לרכוש בקיאות כה פעמים בשנים הבאים לטובה בהתחדשות הקהל‪ .‬ובימים הנוראי׳ הבע״ל לא יעלה לתורה‬ ‫בבהכנ״ס‪ ,‬וגם מחויב ליתן נר של שעוה בבהכנ״ס להדליק ומשקלו יהי׳ נ״ב לויט כמנין‬ ‫רחבה‪ ,‬הרבה יותר מבשאר ישיבות באמצע סדר הלימוד"‪.‬‬ ‫אנשי העיר מאטרסדורף לעולם לא ישכחו את קולו הקורא של השמש שהיה עובר שמו וכו'‪ .‬ונעשה במעשה קהל יצ״ו ובצירוף אמ״ו הרב הגאון אב״ד ובי״ד צדק נעשה‬ ‫ברחובות הרובע היהודי‪ ,‬להזכירם זמני תורה ותפלה‪ ,‬ובמיוחד בימי הרחמים‪ ,‬כשהיה היום יום א׳ כ״ה תמוז תקס״ב ויוכרז בבהכנ״ס הקדושה יום ה׳ הבע״ל‪"...‬‬ ‫לשון קדשו‬ ‫ענינא דיומא‬ ‫ניצוצי אור על פרשת השבוע‬ ‫· שביבי אור מחיי רבינו בתקופה זו ·‬ ‫בלשון קדשו של רבינו זי"ע‬ ‫יום פטירת רבו הגה"ק רבי נתן אדלער זי"ע‬ ‫ביאור התחלת הסליחות "לך ה' הצדקה" בדרך משל‬ ‫בעיר כהונתו פפד"מ‪ .‬רק לאחר כמה‬ ‫הן ידוע כי רבינו החת"ס דבק‬ ‫שבועות ביום כ"ז תשרי תקס"א באה‬ ‫אלול מנעוריו ברבו הקדוש‪ ,‬הנשר‬ ‫כ"ז‬ ‫השמועה לתלמידו המובהק ה"ה רבינו‬ ‫תק"ס הגדול חסיד שבכהונה הגה"ק‬ ‫לך ה' הצדקה‪ ,‬מה שאנו אומרים בהתחלות סליחות‪ .‬י"ל על דרך משל מי שמבקש‬ ‫החתם סופר‪ ,‬ותיכף ביום השמועה בכה‬ ‫רבי נתן אדלער זי"ע‪ ,‬בן הרב ר' יעקב‬ ‫דבר מאת המלך והוא אינו נמצא באותו העת‪ ,‬אין מן התימה שלא יענהו כיון שאין‬ ‫אותו תמרורים בהספד מר (נדפס בדרשות‬ ‫שמעון זצ"ל‪ .‬רבי נתן נולד בפפד"מ ביום‬ ‫המלך בביתו‪ ,‬וא"נ הוא בביתו אולי בא לפניו בשריפ"ט [‪-‬מכתב] שלא נעשה כנימוס‪,‬‬ ‫חת"ס מעצם כתב יד קדשו‪ ,‬דף רע"א ע"ב)‪" :‬הנה‬ ‫י' טבת שנת תק"ב‪ ,‬ובשנת תקמ"ב נתקבל‬ ‫או הדברים אשר כתובים בתוך השריפ"ט אינם ראוים שיענה לו‪ .‬אך ידוע כי העני‬ ‫היום יום מר כלענה יום בוא שמועה לא‬ ‫לאב"ד דק"ק באסקאוויטץ‪ ,‬שם היה עד‬ ‫ניתן לו מאת המלך אטפיגא"ט עקסעפיצ"ע‪ ,‬והוא שר ממונה מהמלך לכתוב בחנם‬ ‫טובה כי נטלה עטרת ראשי רבי המובהק‬ ‫שנת תקו"ם‪ ,‬ואחר כך חזר לק"ק פפד"מ‪.‬‬ ‫להעניים את מבוקשם‪ ,‬ובזה יבואו לפני המלך‪ ,‬והשרים ההמה הואיל ומאת המלך‬ ‫הגאון החסיד המפורסם הנש"ר הגדול‪,‬‬ ‫הם נבחרים אי אפשר שישיבו ריקם אם המלך נמצא באותו העת‪ ,‬ואם בכל זאת‬ ‫רבי נתן זי"ע לא חיבר ספר מחידושיו‪,‬‬ ‫ומה אאריך בשבחו הלא מפורסם בכל קצוי‬ ‫כמו שכתב בשם הגדולים החדש‪ ,‬בזה"ל‪:‬‬ ‫ישיבהו ריקם אז צריך חקירה מה פשעו‪.‬‬ ‫ארץ וים רחוקים‪ ,‬כל הארץ האירה מכבודו‪,‬‬ ‫"ושמעתי מהגאון מו"ה שמעון אבדק"ק‬ ‫וזהו שאנו אומרים נחפשה דרכינו ונחקורה ונשובה‪ ,‬פירוש נחפוש ונחקור מאי‬ ‫ועתה בעו"ה באה השמש בצהרים ועולם‬ ‫קראקא הי"ו ששמע מאביו הגאון מאוה"ג‬ ‫טעמא לא תקובל תפלתנו‪ ,‬הלא ימינך פשוטה לקבל שבים‪ ,‬שעתה העת שהמלך‬ ‫חשך בעדינו"‪.‬‬ ‫מהו' משה סופר שאמר על רבו הגאון‬ ‫ית"ש עומד הכן לקבל השריפ"ט‪ .‬ואנחנו אילו באנו לפניך בחסד או במעשים‬ ‫ושם בתוך ההספד מעיד רבינו כי כבר ביום‬ ‫הקדוש מהו' נתן אדליר שלא שכח כלום‬ ‫הייתי אומר אולי לא צדקו מעשינו לפניך‪ ,‬אך באנו כדלים וכרשים מעיקרא‪ ,‬ובאנו‬ ‫הפטירה כ"ז אלול הרגיש בחלומו‪ ,‬וזל"ק‪:‬‬ ‫ממה שלמד וחידש בחריפותו מיום עמדו‬ ‫בבחינת כי אתה רחום וחנון‪ ,‬ולמה לא תענה‪ ,‬הלא דבר הוא‪.‬‬ ‫"ואני בחלומי ראיתי מחומשת ספרים‬ ‫על דעתו וכו'‪ ,‬וכל דברי תורתו היו חרות‬ ‫ובכעין זה‪ ,‬מה שאנו אומרים בפזמון י"ג מדות תמכתי יתדותי בי"ג תיבות‪ ,‬היינו‬ ‫מלובשת שחורים‪ ,‬ושאלתי מדוע שחורים‬ ‫על לוח לבו‪ ,‬ולכן לא רצה לכתוב‪ ,‬באמרו‬ ‫הביטשריפ"ט של י"ג פונקטין [‪-‬מכתב בקשה המיוסד על י"ג נקודות]‪ ,‬והוא מסודר‬ ‫לבושיך‪ ,‬והשיבוני הלא ידעת מנהג עיר‬ ‫כי לא לו התירו לכתוב דברי תורה משום‬ ‫בתכלית הסדור מכבוד עצמו ית"ש (ראה ר"ה יז‪ .):‬ובשערי דמעות כי לא נשלבות‪,‬‬ ‫מולדתך פ"פ ביום תענית צבור מלבישים‬ ‫עת לעשות לה'‪ ,‬כי בטוח הוא שלא ישכח‪.‬‬ ‫פירוש עמדתי במקום שהמלך בודאי נמצא שם‪ .‬ולהיות כי אם ימצא שריפ"ט כנ"ל‬ ‫ספר תורה שחורים‪ ,‬ואיקץ והנה חלום‪.‬‬ ‫ועל ששה סדרי משנה וכו' עשה כמעט‬ ‫ברחוב וימסרהו למלך בודאי לא יעשה לו בקשתו‪ ,‬כי אין לבו נכון לבקשה ההיא‬ ‫והנה האמת כן מנהג ק"ק פ"פ‪ ,‬אבל פתרון‬ ‫בכל משנה נקודות נקודות וכו' שיזכור‬ ‫ולא ציוה לסדרה‪ ,‬וכן הקונה סליחה ומחזור ומתפלל בו ולבו בל עמו‪ ,‬ועל כן אמר‬ ‫נודע לנו עתה כי התורה היא מתאבלת על‬ ‫המקום אשר חידש בו‪ ,‬וכך היה כותב‬ ‫שסומך בתוכן לבות כי ה' יודע לבו נכון‪ .‬ושלא יאמר אה"נ הכל נכון מ"מ אינך כדאי‬ ‫מת‪ ,‬מות הצדיק מורנא זצ"ל‪ ,‬כי מי יגדור‬ ‫חדושי תורתו‪."...‬‬ ‫לאותו אצטלא שאתה רוצה להתלבש בו‪ ,‬על כן אמר ובזכות שלשת אבות‪ ,‬כי בניהם‬ ‫גדרה ומי יעמוד בפרצה‪ ,‬מי יתרץ שברים מי‬ ‫ביום כ"ז אלול שנת תק"ס חשכו המאורות‪,‬‬ ‫ראוים לכל טוב בלי ספק‪.‬‬ ‫יפרק הרים אוי נא לנו שהחיינו לזמן הזה‪,‬‬ ‫הורם הנזר והוסרה העטרה‪ ,‬ובק"ק‬ ‫והגיענו הלילה הזה לאכול בו מרורים‪ ,‬אל‬ ‫פרנקפורט דמיין השיב רבי נתן את נשמתו‬ ‫(דרשות דף י"ד ע"א ד"ה לך)‬ ‫תאיצו לנחמני כי גדול כים שברי"‪...‬‬ ‫הטהורה‪ ,‬ולמחרתו ביום כ"ח אלול נקבר‬ ‫ג‬ ‫היכל המעשה‬ ‫הליכות והנהגות‬ ‫· עובדות וסיפורי הוד מקדושת רבינו זי"ע ·‬ ‫· מדברי ומנהגי רבינו זי"ע ·‬ ‫שלשה מופתים ברגע אחד‬ ‫עניני תפילות ראש השנה‬ ‫המכתב עם הצעת השידוך הגיע לביתו של רבי‬ ‫אין בכל העולם עוד קול מתוק ומרגש‪ ,‬מרטיט‬ ‫יצחק ווייס‪ ,‬ועיניו ברקו מהתרגשות‪ ,‬הן ראות כזאת‬ ‫וממיס לבבות‪ ,‬כמו הקול הזה‪.‬‬ ‫זמן מסוגל לתפילה‬ ‫לא פילל‪ ,‬שרבן של ישראל‪ ,‬החתם סופר‪ ,‬מוכן‬ ‫קול התורה!‪---‬‬ ‫ימי ראש השנה הוא זמן המסוגל לתפילה‪ ,‬ועיקר זמן התפילה הוא‬ ‫ומזומן לבוא עמו בקשרי שידוכין‪ ,‬מה זכה לכך?‪...‬‬ ‫בשש שעות ראשונות‪ ,‬ואח"כ כשנתעורר המלאך ע"י התקיעות‪ ,‬אז‬ ‫גם אילו בעלי השיר והמנגנים בכלי הזמר מכל‬ ‫כבר מצוה לאכול ולשתות (דרשות דף שס"ו טור ד' ד"ה כי‪ .‬וע"ש דף שמ"ב טור‬ ‫אך לאחר שנרגע מהתרגשותו‪ ,‬התיישב בדעתו‬ ‫קצוי תבל יתקבצו ויעמדו על בימה אחת‪ ,‬וינגנו‬ ‫שלא למהר לענות 'הן'‪ ,‬בטרם יברר על טיבו של‬ ‫ד'‪ ,‬כי אף שעיקר זמן התפילה הוא בשעות ראשונות ולא אחר אכילה ושתיה‪ ,‬מ"מ‬ ‫יחד יצירה מופלאה‪ ,‬לא יצליחו להשמיע אפס מה‬ ‫חסידים ואנשי מעשה המודים להשם על כל הטובה‪ ,‬המה ישאו קולם ירונו בגאון‬ ‫הבחור מהו‪ ,‬החזק הוא בתורה אם רפה‪ ,‬ומה מידת‬ ‫מהקול הרוחני הענוג של "קול התורה" העולה‬ ‫גדלותו ביראת שמים ומידות טובות‪ .‬על כן שיגר‬ ‫ה' אחר אכילה‪ ,‬וכדברי חז"ל תענית כו‪ .‬אין אומרים הלל הגדול אלא בכרס מלאה)‪.‬‬ ‫מפיהם של מאות עמלי התורה היושבים צפופים‬ ‫את מחותנו רבי יוסל'ע חריף שייכנס אל היכל‬ ‫ומתנענעים רווחים על הגמרות; מחדדים זה את‬ ‫שוכני עפר מצטרפין לתפילותינו‬ ‫ישיבתו של החתם סופר בפרעשבורג‪ ,‬שם הגה‬ ‫זה בחידודה של תורה; מתפלפלים בפלפולה של‬ ‫קיבלנו שבראש השנה ויום הכפורים מצטרפים עמנו בבית הכנסת‬ ‫בתורה גם בנו‪ ,‬רבי אברהם שמואל בנימין‪ ,‬והוא‬ ‫תורה‪ ,‬ומרתיחים את האוויר בריתחא דאורייתא‪,‬‬ ‫בתפילותינו גם הנשמות הקדושות שכבר מתו ונשמות האבות‬ ‫יתהה על קנקנו ויבדוק מקרוב מה יופיו ומה טובו‪.‬‬ ‫עד שכל הנכנס להיכל לבו נמס כדונג בתוך מעיו‪.‬‬ ‫(דרשות דף ש"נ טור ג' ד"ה אשר ישנו)‪.‬‬ ‫*‬ ‫אלו הם הקולות והמראות שנגלו לעיניו של הגה"צ‬ ‫לא לבקש על פרנסה‬ ‫על השידוך שכמובן יצא לפועל‪ ,‬ועל מה שאירוע‬ ‫רבי יוסף הלוי לייכטאג זצ"ל‪ ,‬אב"ד זבארוב‪ ,‬המכונה‬ ‫בימים הקדושים והנוראים האלה בבוא כל איש לשפוך שיחו לפני‬ ‫ביום שמחת הנישואין כבר סיפרנו במדור זה לפני‬ ‫ר' יוסל'ע חריף‪ ,‬כאשר עומדות היו רגליו בשערי‬ ‫בורא ית"ש‪ ,‬אין ראוי לבקש פרנסה וכלכלה‪ ,‬כי אנו רואים שעושה‬ ‫שבועיים (גליון פרשת כי תצא)‪ ,‬וכעת על מה שסיפר‬ ‫העוסקים בתורה בישיבה הרמה בפרעשבורג‪.‬‬ ‫בחסדו עמנו מה שלא ישוער‪ ,‬אך ככה ראוי לאמר‪ ,‬אתה חסת עלינו‬ ‫רבי יוסל'ע את אשר ראו עיניו בביקורו בהיכל‬ ‫הוא אמנם הגיע לכאן במטרה מסוימת‪ ,‬לתהות על‬ ‫על צרת גופינו‪ ,‬חוס נא על נפשינו ותן לנו לב טהור לעבדך באהבה‬ ‫הישיבה‪:‬‬ ‫קנקנו של אחד מבחורי הישיבה‪ ,‬אך עיניו לא שבעו‬ ‫ויראה‪ ,‬והסר רוע שאור מלבינו (דרשות דף שנ"ח טור ב')‪" .‬כי בושה‬ ‫עם כניסתו להיכל הישיבה מצא את רבינו החתם‬ ‫מלהביט על כל בית המדרש שהיה מלא וגדוש‬ ‫גדולה היא לנו בהתפללנו אל ה' עבור צרכי גופינו‪ ,‬בראותינו ניסיו‬ ‫סופר מפלפל עם תלמידים בפלפול עצום ועמוק‬ ‫בלומדים היושבים ונהנים מזיו השכינה‪ ,‬ובעיקר‬ ‫ונפלאותיו עמנו‪ ,‬וכמה צרות ותלאות עברו ראשינו‪ ,‬וה' ברחמיו‬ ‫באחת הסוגיות החמורות‪ ,‬אך לפתע פתאום עצר‬ ‫הביט בחרדת קודש על המחזה נורא ההוד כיצד‬ ‫וחסדיו הושיע לנו מצרותינו‪ ,‬ובימי רעבון השביענו‪ ,‬וצרכי העולם‬ ‫החתם סופר את פלפולו‪ ,‬והכריז "וידבר‪."!...‬‬ ‫רבינו החתם סופר זי"ע‪ ,‬עומד ומפלפל עם תלמידיו‬ ‫הכל הבל במאזנים לעלות‪ ,‬פעם זה עולה וזה יורד‪ ,‬ופעם בהיפוך‪,‬‬ ‫הגיע זמן תפילת מנחה!‬ ‫בעומקה של תורה‪ ,‬כל שרעפיו והגיגיו תפוסים‬ ‫והמה מהבל יחד‪ ,‬וכו'‪ ,‬ואיך לא נחוש על אהבתינו את ה' ואהבתו‬ ‫במשא ומתן עם התלמידים‪ ,‬והדברים יוצאים מפיו‬ ‫לנו שלא תפרד ח"ו ותהיה אהבתינו ניצחית‪ ,‬ואיך לא נחוש על גלות‬ ‫כך במעבר חד ומהיר‪ ,‬עבר החתם סופר מעבודה‬ ‫הקדוש כברקים וזיקים‪.‬‬ ‫השכינה וכבוד התורה בעו"ה אשר בזה נתיחדנו משארי אומות"‬ ‫לעבודה‪ ,‬מעבודת ה' בעמוד התורה‪ ,‬לעבודת ה'‬ ‫*‬ ‫(לשון רבינו בדרשות דף שנ"ד טור ג')‪.‬‬ ‫בעמוד התפילה‪.‬‬ ‫רבי יוסל'ע אשר היה בעל עין חדה‪ ,‬והיה מבני בינה‬ ‫מה באמת חיפש ר' יוסל'ע חריף בפרשבורג? ולאיזו‬ ‫להתפלל שיחדש כליותינו לשוב אליו‬ ‫היודעים על מה להביט ולהתבונן‪ ,‬עמד והביט אחרי‬ ‫מטרה הוא הגיע לכאן?‬ ‫והמבקשים "הב לן חיי ומזוני ובני" בימים אלו "לשוא עמלו אלו‪...‬‬ ‫משה איש האלקים לראות את סדר עבודתו‪ ,‬וראה‬ ‫הכל החל כאשר בתו של הגביר החסיד והצדיק‪,‬‬ ‫כי לא הוכנו הימים הללו לכך‪ ,‬ולא יבינו אל פעולות ה'‪ ,‬כי העיקר‬ ‫כיצד החתם סופר ממשיך את סדר אמירת הקרבנות‬ ‫בר אוריין ובר אבהן‪ ,‬רבי יצחק ווייס זצ"ל‪ ,‬מהעיר‬ ‫להתפלל שיחדש כליותינו לשוב בתשובה שלימה לפניו ית'‪ ,‬להכתב‬ ‫בלחש‪ ,‬כשהוא ניצב על עמדו כמעט ללא ניע וזיע‪,‬‬ ‫גארליץ אשר בגליציה‪ ,‬הגיעה לפרקה‪ ,‬ואביה רבי‬ ‫עם הצדיקים ולסבול דינו ברחמיו המרובים" (דרשות ח"ג דף ט"ו טו"ב‪,‬‬ ‫ורק ידו אחת הדוקה בתוך ידו השניה‪ .‬כלפי חוץ לא‬ ‫יצחק‪ ,‬שרצה להשיא את בתו לתלמיד חכם וירא‬ ‫בד"ה ואל תתמה וכו'‪ .‬וע"ע שם דף מ"ב ע"א דברים חריפים על ע"ה המבקשים הב הב‬ ‫היתה ניכרת עליו האש הגדולה העצורה בתוכו‪ ,‬אך‬ ‫שמים‪ ,‬שלח אגרת אל רבינו החתם סופר שישלח לו‬ ‫לכבוד עצמם‪ ,‬דגריעי מכלבים המבקשים הב הב לכבוד השי"ת)‪.‬‬ ‫רבי יוסל'ע שעמד מקרוב ראה פתאום כיצד באותה‬ ‫את הבחור הטוב ביותר מישיבת פרעשבורג‪ ,‬אותו‬ ‫כונה בעת התפילה לייחד הכל על פדות נפשינו‬ ‫שעה כאשר החתם סופר אומר פרשת הקרבנות‬ ‫הוא חפץ לקחת כחתן לבתו‪.‬‬ ‫ובאמת מרן זי"ע מזהיר על כך פעמים רבות לייחד תפלתינו וכוונת‬ ‫והקטורת‪ ,‬לשלם פרים שפתינו כמו בזמן שבית‬ ‫שלח לו רבינו החתם סופר בחור חשוב ומיוחד עד‬ ‫מחשבותינו בימים הקדושים האלו רק על גאולתינו ופדות נפשינו‪,‬‬ ‫המקדש היה קיים‪ ,‬נבקעו מעיניו הטהורות של‬ ‫מאד‪ ,‬למדן מופלג ומדקדק בהלכה‪ ,‬הבחור נסע‬ ‫ולזכות להדבק באור החיים‪ ,‬ולא תהיה עיקר מחשבותינו על פרנסת‬ ‫החתם סופר שני מעיינות של דמעות‪ ,‬שירדו ללא‬ ‫לגארליץ כדי לקשור קשרי שידוכין‪ ,‬אולם כעבור‬ ‫הגוף ולחמול על עוללינו וטפנו‪ ,‬וכתב כי זהו הטעם שנפסק בשו"ע‬ ‫הרף עד שניקוו על הארץ בשלולית הניכרת‪...‬‬ ‫זמן קצר חזר כלעומת שבא‪ ,‬והשידוך לא יצא‬ ‫(או"ח סימן צ"ח) שאין להביא טף לבית הכנסת כדי שלא יבלבלו את‬ ‫*‬ ‫לפועל‪.‬‬ ‫הציבור‪ ,‬כי "בעמדם לפנינו יכמרו רחמנו עליהם‪ ,‬ונשית לבנו‬ ‫שלשה מופתים בבת אחת ראיתי בעת ההוא!‬ ‫רבי יצחק אף שלח לומר לחתם סופר את הסיבה‬ ‫להתפלל עליהם בייחוד ויתבלבל המחשבה מהכוונה הנרצית"‬ ‫– סיפר לימים ר' יוסל'ע חריף‪ ,‬ואלו הם שלשה‬ ‫שהשידוך לא נעשה‪ :‬הוא הבחין שהיו לו לחתן‬ ‫(דרשות ח"ג דף ב' טור ב')‪.‬‬ ‫המופתים‪:‬‬ ‫'מנג'טים' בשולי מכנסיו‪ ,‬ובימיהם היה זה סימן‬ ‫לבקש שנזכה לטהרת הלב ושיכירו כל העולם מלכותו‬ ‫לרוחות המתחדשים‪ .‬אף שהחתם סופר ידע על‬ ‫א‪ .‬ראיתי מופת פלא איך שהחתם סופר מסוגל‬ ‫בחור זה שלם בתורה וביראה‪ ,‬אך רק יצחק לא‬ ‫כל תפילות ראש השנה סובבים על שנזכה לחזות בנועם ה' ולהנות‬ ‫לפשוט צורה וללבוש צורה מרגע לרגע‪ ,‬ומתוך‬ ‫רצה להכניס לביתו חתן שיש בו סימן כל‪-‬שהוא‬ ‫מזיו שכינתו‪ ,‬ושכל העולם יכירו וידעו אלקותו‪ ,‬ואנו עמו מקורבים‬ ‫עוצם הפלפול צמצם את מחשבותיו ופנה כהרף עין‬ ‫של שייכות למודרניזם‪ ,‬ולכן ביקש מהחתם סופר‬ ‫ביותר (דרשות ח"ג דף י"ז טור ב' ד"ה ואח"כ)‪.‬‬ ‫אל התפילה בכל לב‪.‬‬ ‫שישלח לו בחור אחר‪ ,‬בחיר התלמידים בישיבתו‪.‬‬ ‫יתפלל שצרכי הגוף יסייעו לו לעבודת השי"ת‬ ‫ב‪ .‬ראיתי מופת פלא איך שהחתם סופר עמד בלי‬ ‫כאשר שמע החתם סופר את הדברים הללו‪,‬‬ ‫ואף שאין להתפלל על צרכי הגוף כאמור‪ ,‬אלא לחזות בנועם ה'‬ ‫להניע אפילו אבר אחד‪ ,‬וכלפי חוץ לא נראה עליו‬ ‫התפעל מאד משמירתו וחרדתו של רבי יצחק‬ ‫ולעבדו בלבב שלם‪ ,‬מכל מקום כתב רבינו שיש להפיל תחינה גם‬ ‫מאומה‪ ,‬ובכל זאת לבו היה מלא התלהבות ורגשי‬ ‫מפני כל שמץ של חדשנות‪ ,‬ובאותו רגע עלה בלבו‬ ‫על צרכי הגוף‪ ,‬אולם בכונה מיוחדת‪ ,‬וכלש"ק‪" :‬לידע ולהודיע דבר‬ ‫לב עד כדי כך שזלגו עיניו דמעות מאין הפוגות‪.‬‬ ‫של החתם סופר‪ :‬אם אכן ביתו שמור וגדור כל כך‪,‬‬ ‫ידוע לכל משכיל‪ ,‬כי אין כוונתנו בימים האלו להתפלל על המחיה‬ ‫ג‪ .‬והמופת הפלאי הגדול היותר היה‪ ,‬שאילו היה‬ ‫חשקה נפשי להיות מחותן עמו‪ ,‬והלא בני בכורי‪,‬‬ ‫ועל כלכלה כלכלת הגוף העכור הלזה אשר מטובו לא ייטב לנו‪,‬‬ ‫ענין כזה נעשה במקום אחר היו מרעישים כל‬ ‫רבי אברהם שמואל בנימין (אשר לימים נודע בישראל‬ ‫אף כי יריע על השכל יתגבר להעלות אידים עשנים להכהות עינו‬ ‫העולם על המופתים הללו‪ ,‬ואילו כאן בפרעשבורג‬ ‫כבעל הכתב סופר זי"ע)‪ ,‬גם הוא הגיע כבר לפרקו‪ ,‬ומי‬ ‫לכבות אורו נר ה' נשמת אדם (משלי כ' כ"ז)‪ ,‬אך תכלית כוונתינו לתיקון‬ ‫לא היה איש אחד ששם לבו לכל המראה הנורא‬ ‫יתן ורבי יצחק זה יקח את בני כחתן לבתו‪...‬‬ ‫נפשינו להעלות נר תמיד במסילה העולה בית קל‪ ,‬ויען וביען זה אי‬ ‫הזה‪ ,‬כאילו היה ענין פשוט ומובן מאליו‪ ,‬זהו מופת‬ ‫אך היות ודרכו של עולם שלכל שידוך צריך להיות‬ ‫אפשר בלי סיועת הגוף‪ ,‬ואין אדם עובד ה' והוא רעב וצמא עיף ויגע‬ ‫פלא שפעל החתם סופר אצל הקב"ה שלא יהיה‬ ‫שדכן העומד בין הצדדים‪ ,‬על כן שלח החתם סופר‬ ‫מורדף בלי חשק‪ ,‬על כן שמנו לבנו להתפלל על הדין אכסניא לכלכל‬ ‫שיחה בפי הבריות ולא יכירו בגדולתו!‬ ‫יהודי אחד שישמש כשדכן‪ ,‬וביקש ממנו שהוא‬ ‫שיבתו‪ ,‬ואהני ליה שטותיה" (דרשות ח"ג דף כ"ד טור א')‪ .‬וכשמתפלל על‬ ‫(מקור‪ :‬באר מרים‪ ,‬הדרת מרים עמוד מ"ו‪-‬מ"ז‪ ,‬בשם הגאון‬ ‫יכתוב מכתב לרבי יצחק מגארליץ שאם הוא חפץ‬ ‫חיים ופרנסה‪ ,‬יהיה כוונתו שעי"ז יהיה פנוי לעבודת ה' יתברך (תו"מ‬ ‫בעל דעת סופר זצ"ל)‬ ‫בבנו של החתם סופר כחתן לבתו‪ ,‬יש ממה לדבר‪...‬‬ ‫דברים עמו' קנ"ב)‬ ‫יו"ל על ידי‪:‬‬ ‫דרך הקו הטלפוני‪ 0733.454.678 :‬ארה"ב‪1-605.615.70.10 :‬‬ ‫לציון קדשו של מרן‬ ‫קויטל‬ ‫היכל החתם סופר‬ ‫בעמדות נדרים פלוס "היכל החתם סופר"‬ ‫החתם סופר זי"ע בפרשבורג‬ ‫המפעל העולמי להפצת והנחלת מורשת החתם סופר‬ ‫הקויטלך יונחו על מקום מנוחת קדשו מידי שבוע‬ ‫להצטרפות לקבלת הגיליון באימייל‪:‬‬ ‫דרך האימייל‪k6056157010@gmail.com :‬‬ ‫‪chasamsofer3@gmail.com‬‬ ‫ד‬ ‫עולו ואתכנשו להילולא קדישא‬ ‫התרגשות וציפייה בקרב שלומי‬ ‫אמוני ישראל ברחבי תבל לקראת‬ ‫מעמדי הילולא קדישא של רבן של‬ ‫ישראל מרן החתם סופר זיע"א‬ ‫במרכז המעמד‪ :‬הכנסת ספר תורה מהודר במיוחד שנכתב לכבוד ולזכר נשמת רבינו זי"ע ויצא בליווי אלפי ישראל ברוב גילה והמון‬ ‫מעמדי סיומי הש"ס שנלמדו בקרב רבבות עמך ישראל‬ ‫לאחר מכן סעודת ההילולא המרכזית‬ ‫חוגג בחוצות עיה"ק ירושלים‬ ‫מעמדי הילולא נוספים ייערכו בארה"ב‬ ‫לצד זאת יערך יום שכולו תורה ויריד ענק מספרי רבינו בשיתוף כלל המחברים והמכונים‬ ‫ובלאנדאן טיסת צ'ארטער מיוחדת תצא אל הציון הקדוש בפרעשבורג‪ ,‬ובעצם יום ההילולא יוכנס ספר התורה לבית המדרש בהיכל‬ ‫הקודש "היכל חתם סופר" בפרעשבורג‬ ‫התורה המהודר‪ ,‬שם יוכנס ברוב כבוד‬ ‫אל התהלוכה בחוצות ירושלים צפויים‬ ‫עם נערים‪ ,‬לעשות ישיבה על קברו‬ ‫התרגשות קודש וציפייה דרוכה שוררות‬ ‫ויקר לבית המדרש החדש "היכל‬ ‫להצטרף אלופי ואלפי ישראל‪ ,‬זקנים‬ ‫בסדרי לימוד לזכר נשמתו הטהורה‪,‬‬ ‫בימים אלו בקרב רבבות שלומי אמוני‬ ‫החתם סופר" שהוקם ברוב פאר‬ ‫עם נערים‪ ,‬בני תורה ותשב"ר‪ ,‬בשירה‬ ‫בהשתתפות קהל רב מכל החוגים‬ ‫ישראל‪ ,‬ההוגים בתורתו ומקושרים‬ ‫בסמוך לציון הקדוש בפרעשבורג‪.‬‬ ‫ובזמרה ובכבוד הראוי לכתרה של‬ ‫והעדות‪.‬‬ ‫למורשתו הטהורה של רבן של ישראל‬ ‫תורה‪ ,‬כשהמעמד כולו מוקדש להגדלת‬ ‫רבינו ה"חתם סופר" זי"ע מאור הדורות‬ ‫לעתותי ערב‪ ,‬בשעת רצון והתעוררות‪,‬‬ ‫יריד ספרים ענק ומיוחד!‬ ‫ועמוד האש לדורו ולדורות הבאים‪ .‬וזאת‬ ‫אורו ותורתו של רבינו הגדול זי"ע‪.‬‬ ‫לאחר הכנסת הספר תורה להיכל‬ ‫לקראת שורת המעמדים הגדולים אשר‬ ‫הקודש‪ ,‬יעמדו השלוחים על הציון‬ ‫סעודת ההילולא‬ ‫בנוסף בקומה מיוחדת לכך‪ ,‬יתקיים‬ ‫בשעות אלו יריד ענק ונדיר‪ ,‬מכלל‬ ‫ייערכו אי"ה ביומא דהילולא קדישא‪,‬‬ ‫הקדוש ויעתירו בתפילה ובתחנונים‬ ‫ברוב עם הדרת מלך ולכבודה של תורה‪.‬‬ ‫בעד עם הקודש היושב בציון ובעד‬ ‫לאחר הכנסת ספר התורה ייערך‬ ‫הספרים העוסקים בתורתו ומשנתו‬ ‫אחינו בני ישראל בכל מקומות‬ ‫המעמד המרכזי – סעודת ההילולא‬ ‫וחייו של רבינו החתם סופר‪ .‬היריד‬ ‫מעמדי השנה יעמדו בסימן התחזקות‬ ‫מושבותיהם‪ ,‬לישועת הכלל והפרט‪,‬‬ ‫קדישא‪ ,‬באוהל (שאטער) רחב ידיים‬ ‫המיוחד‪ ,‬פרי ההיערכות של חדשים‬ ‫מחודשת בדבקות בדרכו ובתורתו של‬ ‫לפקודת ישועה ורחמים‪ ,‬לשנה טובה‬ ‫שיוקם במיוחד‪ ,‬בהשתתפות גדולי‬ ‫ארוכים‪ ,‬לקבץ את כלל המכונים‬ ‫רבינו זי"ע‪ ,‬אשר אור תורתו מאיר עד‬ ‫ומתוקה ולכל מילי דמיטב‪.‬‬ ‫תורה ויראה‪ ,‬אדמו"רים ורבנים‪ ,‬קהל‬ ‫ומחברי הספרים בתורת וקורות חיי‬ ‫היום הזה בכל תפוצות ישראל‪ ,‬ובפרט‬ ‫עם רב‪ ,‬ונכדי וצאצאי בעל ההילולא‬ ‫רבינו תחת קורת גג אחת‪ ,‬ולהגיש‬ ‫לאור המצב בו היהדות הנאמנה פרי‬ ‫של‬ ‫ובקשותיהם‬ ‫שמותיהם‬ ‫זי"ע‪.‬‬ ‫לציבור קרוב למאתיים ספרים!‬ ‫יסודו של רבינו זי"ע עומדת כנגד כל‬ ‫המשתתפים יוזכרו על הציון הקדוש‪,‬‬ ‫במחירים מיוחדים וחסרי תקדים‪.‬‬ ‫מצריה ורודפיה וכל כלי יוצר עליה לא‬ ‫מתוך אמונה בכוח התורה והזכות‬ ‫סיומי הש"ס ועולם הבא מסכת‬ ‫היריד נערך בשיתוף כלל המחברים‬ ‫יצלח‪ ,‬והכל לאורו של אותו צדיק אשר‬ ‫הגדולה של אותו רבן של ישראל‪ ,‬אשר‬ ‫והמכונים‪ ,‬כאשר עשרות רבות של‬ ‫ברוח קדשו חזה את דור העתיד להיות‬ ‫מסר נפשו כל ימיו למען ביסוס היהדות‬ ‫במהלך המעמד ייערכו סיומי הש"ס‬ ‫ספרים‪ ,‬חלקם נדירים שלא נדפסו‬ ‫שנלמדו לזכרו הטהור של רבינו‪ ,‬וזאת‬ ‫להם למגן ולמבצר מיד רודפיהם‪.‬‬ ‫הנאמנה וקדושתן של ישראל‪.‬‬ ‫שנים רבות‪ ,‬ירדו למכבש הדפוס‬ ‫כאשר רבבות אלפי ישראל נטלו‬ ‫במיוחד לקראת היריד הענק‪.‬‬ ‫גולת הכותרת תהיה הכנסת ספר תורה‬ ‫ההילולא בתפוצות ישראל‬ ‫חלק בלימוד הש"ס‪ ,‬וכן לומדי ונבחני‬ ‫מהודר אשר נכתב לכבודו ולזכרו של‬ ‫הפרוייקט של "עולם הבא מסכת"‪,‬‬ ‫לצד היריד יוצגו תיעודים ומסמכים‬ ‫רבינו זיע"א‪ ,‬אשר לאחר שמחה של‬ ‫בד בבד עם המעמדים המרכזיים‬ ‫בו כל אחד בחר מסכת שלימה ונבחן‬ ‫היסטוריים מימי חייו הקדושים‪ ,‬אשר‬ ‫מצוה בעיה"ק ירושלים יוכנס ברוב‬ ‫בארץ הקודש ובפרעשבורג‪ ,‬נערכים‬ ‫עליה‪ ,‬לזכר נשמתו הקדושה של רבינו‬ ‫ישפכו אור על דמותו הגדולה‪ :‬בית‬ ‫כבוד ויקר להיכלא דמלכא בפרעשבורג‬ ‫בימים אלו ההכנות לקיום סעודות‬ ‫זי"ע‪ ,‬ולטובת נשמת צאצאיו שלא‬ ‫מדרשו‪ ,‬ישיבתו‪ ,‬והעמדת הדת על‬ ‫בבית המדרש הסמוך לציון הקדוש‬ ‫ומעמדי הילולא מרכזיים בתפוצות‬ ‫הניחו אחריהם זש"ק‪.‬‬ ‫תילה בפרעשבורג ובכל גלילות המדינה‬ ‫אשר שיפוצו ע"י "היכל החתם סופר"‬ ‫ישראל‪ ,‬בארצות הברית ובלאנדאן‪,‬‬ ‫ומשם לכל תפוצות תבל עד דורינו אנו‪.‬‬ ‫מסתיים בימים אלו‪ .‬ייחוד נעלה ונשגב‬ ‫בהשתתפות קהילות קודש‪ ,‬רבנים‬ ‫עמוד הישועות‬ ‫נודע לו לספר תורה זה‪ ,‬בהיותו ‪ -‬ככל‬ ‫ומרביצי תורה‪.‬‬ ‫תהלוכת ספר התורה‬ ‫בשורה מיוחדת לציבור הרחב תהיה‬ ‫הידוע‪ -‬ספר התורה הראשון המוכנס‬ ‫פרטי המעמדים ברחבי תבל‪ ,‬זמניהם‬ ‫האפשרות להעביר במהלך מעמדי‬ ‫עם תום סדרי יום התורה‪ ,‬יתקיים‬ ‫במקום לזכרו של רבינו מאז שנות‬ ‫ומקומות עריכתם‪ ,‬יתפרסמו אי"ה‬ ‫ההילולא קוויטלעך ושמות לתפילה‪,‬‬ ‫אי"ה מעמד סיום כתיבת האותיות‪,‬‬ ‫המלחמה הנוראה‪ ,‬אין ספק כי דבר גדול‬ ‫בהמשך‪.‬‬ ‫אשר יילקחו בידי שלוחי הקודש‬ ‫כשרבנים גדולי ישראל יקחו חלק‬ ‫הוא לעורר זכותו הטהורה כדי להשפיע‬ ‫אל הציון הקדוש בפרעשבורג‪ ,‬שכן‬ ‫במצות כתיבת הספר תורה המהודר‪.‬‬ ‫על כל המשתתפים ועל כל בית ישראל‬ ‫בעז"ה כלל ישראל כולו מתעתד‬ ‫שפע רב‪.‬‬ ‫להתאחד ביומא דהילולא קדישא סביב‬ ‫למחרת ביומא דהילולא רבא‪ ,‬תצא‬ ‫לאחר מכן תצא אי"ה "תהלוכת הכנסת‬ ‫מורשתו המאירה של רבינו‪ ,‬להרבות‬ ‫אי"ה טיסת צ'ארטער מיוחדת מארץ‬ ‫ספר התורה" ברוב פאר והדר‪ ,‬בגיל‬ ‫יום שכולו תורה‬ ‫הקודש לפרעשבורג‪ ,‬ובה שלוחי עמך‬ ‫ורנן לכבודה של תורה בחוצות עיה"ק‬ ‫בלימוד תורתו‪ ,‬להתחזק בדרכיו‬ ‫בית ישראל‪ ,‬בתוכם יזכו להשתתף כל‬ ‫ירושלים‪ ,‬לעבר בית מדרש גדול בו‬ ‫סדר המעמדים בעיה"ק ירושלים‬ ‫ולהמשיך להעמיד את מסורת ישראל‬ ‫זוכי ההגרלות בחלוקת הש"ס ובעולם‬ ‫יוכנס ספר התורה עד למחרתו‪ ,‬אז‬ ‫ייפתח אי"ה עם הכנה דרבה ב"יום‬ ‫סבא על מכונה‪ ,‬כאשר היתה באמנה‬ ‫הבא מסכת‪ ,‬וכן קבוצה מיוחדת של‬ ‫כאמור יועבר ספר התורה בטיסה‬ ‫שכולו תורה" בערב ההילולא הקדושה‪,‬‬ ‫אתו כל ימי חייו‪.‬‬ ‫רבנים חשובים‪ ,‬אשר יעלו אל מקום‬ ‫מיוחדת יחד עם קהל רב לעיר‬ ‫בה יתקיימו סדרי לימוד משותפים‬ ‫ּתֹורת מ ֶֹשׁה ַע ְב ִדּי"‪.‬‬ ‫"זִ כְ רּו ַ‬ ‫מנוחתו של רבינו זי"ע‪ ,‬יחד עם ספר‬ ‫פרעשבורג עיר ממלכתו של רבינו‪.‬‬ ‫ומיוחדים יחד שבטי ישראל‪ ,‬זקנים‬ ‫ה‬ ‫בסייעתא דשמיא‬ ‫ה‬ ‫ו ּּתֹו ַרת מ ֹ ֶׁ‬ ‫ש‬ ‫עַב ְ‬ ‫ר‬ ‫היו נכונים!‬ ‫זִכ ְ‬ ‫ִדּי‬ ‫ששים ושמחים אנו לבשר לאלופי ולאלפי ישראל‬ ‫כי בעז"ה השנה יתקיימו‬ ‫מעמדי‬ ‫ההילולא קדישא‬ ‫של רבן של ישראל‬ ‫מרן החתם סופר זי"ע‬ ‫ברוב פאר והדר‬ ‫בעיה"ק ירושלים תובב"א‬ ‫בשילוב‪:‬‬ ‫הכנסת ספר תורה‬ ‫לזכר נשמת רבינו זיע"א‬ ‫יום שכולו תורה‬ ‫סעודת ההילולא רבתי‬ ‫יריד ענק ומיוחד לספרי רבינו‬ ‫סיומי הש"ס‬ ‫לכבוד התורה‪ ,‬לכבוד בעל ההילולא‪,‬‬ ‫ולכבוד מורשתו הקדושה המאירה לדורות‪.‬‬ ‫פרטים יבואו!‬ ‫ו‬