זעליחוב · Zelichov — ניצבים וילך (2026-08-31)

יו''ל ע''י
וועד בוני זע_ליחוב
מקום מנוחת קדשו ש_ל רבינו
הרה''ק רבי
אהרן יחיא_ל מקאזניץ זיע''א
נלב''ע ד' תשרי תש''ב
• גליון י"ח • נצבים וילך
ליקוטים שמועות וסיפורים לרבוה''ק לבית קאזניץ
כוחו של אותו צדיק
דרכו הטמיר של השרף הרה"ק רבי אהרן יחיאל מקאזניץ זי"ע
מזכרונות הרה"ח רבי ישראל יצחק קיהן ז"ל
לחוש ולהשתתף בצרתם"" .ומה הביאך עד הלום" – המשיך המשמש – "וכי יש לכם צרה אבי וזקני היו מקושרים לאדמור"י בית קאזניץ ,משפחתינו היו מקורבים לשושלת זו עוד
בביתכם ,או שסתם השיאך לבך לבוא ולחזות בצל הקודש" ..אבי נענה לו" :בוודאי ברצוני מימי המגיד הק' ,ואף רבים מבני משפחתי היו קרויים על שמם של מייסדי השושלת .זקני
לראות פני הק' ואף לשתפו בחיי היום יום ,אך לצערינו גיסי חולה מאוד והרופאים מזמן הרה"ח רבי משה אליקים בריעה קיהן היה ממקורבי האדמו"ר רבי ירחמיאל משה ז"ל,
נתיאשו מלמצוא לו מזור ותרופה ,ועל כן הגעתי לשפוך שיחתי לפני הרבי ,ושיעניק לו גם היה קרוי על שמו של הרה"ק רבי משה אליקים בריעה מקאזניץ זי"ע ,ואך לי קראו
מברכותיו שיתרפא מחליו. ישראל על שמו של המגיד הק'.
המשב"ק נחרד למשמע השמועה ,התנצל ואמר" :תיכף אכנס בקודש פנימה ,ואמסור אבי הרה"ח רבי אברהם גדליהו שנתגדל בין חסידי קאזניץ ,היה חבר עוד מימי הילדות
לפני הרבי כי כבודו ממתין בחוץ ,ואין לי שום ספק ,כי במהרה יקראו לך להיכנס". עם הרה"ק רבי אהרן יחיאל – הרבי זי"ע ,וכשהוכתר הרבי כממשיך השושלת ,התחבר
אבי נשאר שם לעמוד על תורו ,ממשיך להתבונן מסביביו מזעזוע המראות ,הבכי והכאב אליו אבי בכל נימי נפשו .אע"פ שהנהגת הרבי היה שונה מקודמיו ,אמנם ,הוא היה איש
המוסביים אותו .לאחר כעשר דקות חזר אליו המשמש בראש מורכן ומילמל" :הרבי מסר שיח שרבים ואלפי ישראל ששקדו על פתחו יום יום נהנו ממנו עצה ותושיה ,אך ביום
לי אליך שהוא עסוק כעת ,ולכשיתפנה יקראך אליו. השבת ,היה משנה את עורו ונהפך לצדיק מסתורי וקדוש עליון.
לא הבנתי – התפלא אבי – מה אמר הרבי? האם אמרת לו שזה אברהם גדליהו קיהן ,ידיד כשדודי – אח אמי נחלה בדלקת ריאות חמורה ,והיה רתוק למיטתו זמן רב .לאחר
נעוריו?" ..הגבאי הנהן לו שאכן הודיע כך .אך אבי לא נתן לו להמשיך ,והמשיך לשאול את שהרופאים נתיאשו לחייו ,שמעתי את אמי מבקשת ומתחננת מאבי שילך להרבי לבקש את
הגבאי" :האם כך אמר הרבי?" "האם אתה בטוח שהרבי הבין שזה אני?" – והתעקש אבי - ברכתו ,כי אין לנו שום תקוה אחרת זולת ברכתו של הרבי .אבי תמה עליה בתמיה ,וכי הרבי
"..אולי אנסה להיכנס אליו ,שהרבי יראה אותי" .אך המשמש לא נתן לו ,ואמר" :לא נראה אינו יודע? וכי איך תחשוב שהרבי לא חש את הדבר? אך אמי התעקשה בתוקף ,כי יש לנו
לי שכדאי לנסות להיכנס עכשיו". לקום ולעשות מעשה ,וכבר מזמן שהרבי עבר לאטוואצק ,כך שגם הדרך לא ארוכה כל כך.
אבי שלא הבין את המתרחש ,והתלבט מה לעשות .מחד לא היה ברצונו להמיר דברי אבי ארז את חפציו ,ונסע לאטוואצק אל הרבי – ידיד נעוריו הרה"ק רבי אהרן יחיאל זי"ע.
הרבי ,אך מאידך חשב לעצמו כי אפשר שהרבי לא הבין במי המדובר ,ואף באם יחליט הדרך לשם ארכה יותר מהרגיל ,הרגשים סוערים ומצפונים קשים עברו עליו בדרכו ,האילנות
להיכנס אולי יפגע מכך המשמש כשיראה כי אינו סומך עליו .כך עמד שם זמן כשכולו והנוף שעברו בדרכו לא הצליחו לפנות את מחשבתו לנדוד במרחקים ,מחשבתו היתה נתונה
מבולבל ,לאח"ז יצא המולת בית הרבי למקום שקט ,שעה ארוכה טייל בסביבות הבית, על מצב גיסו החשוב שחולה עד מאוד ואין שום מנוס זולת ברכתו של הרבי – צדיק גוזר
עד אשר גמלה בליבו ההחלטה שיעמוד ליד הדלת בכדי שהרבי רק יראה את פניו ,ויחכה והקב"ה מקיים .בדמיונו ראה אבי כיצד נכנס אל בית הרבי ,והרבי מקבלו בזרועות פתוחות,
שיקראו לו .וכך היה ,נכנס שוב אל בית הרבי ,חזר לתוך ההמולה שרק הלכה וגדלה מזמן ושואל בשלומו ולשלום בני המשפחה ,ושהרבי מברך את גיסו בברכת רפואה שלימה ,ובעזרת
יציאתו ,ופנה תיכף לעבר חדרו של הרבי .בעודו מפלס את דרכו קלט עינו של המשב"ק, השם עוד יקום מחליו ויתגבר על מחלתו .אלא שלהפתעתו לא כן היה הדבר.
המשב"ק מיד סובב את פניו בכדי לא לגרום לו לאי נעימות ,והנה הגיע אבי אל פתח דלת לאחר שעות ארוכות הגיע אבי אל בית הרבי ,והנה אך נכנס את הבית נחרד למראה עיניו
חדרו של הרבי .הדלת היתה סגורה ,שהרי מן הסתם ברגע זה יושב בפנים יהודי השוטח כי שורה ארוכה משתרכת במסדרונות הבית ,אנשים רבים הגיעו לקבל את ברכתו של
את צרותיו לפני הצדיק .אבי עמד שם וחיכה עד אשר נפתחה הדלת ,הציץ אל הקודש הרבי ,זקנים ונערים ,חולים ובריאים ,עניים ועשירים .התבונן אבי בקהל התאספים ,וראה
פנימה וראה אותו יושב על כסאו כשלפניו שולחן גדול ועליו מברקים ומסמכים רבים. צרותיו הרבות של עם ישראל וכי רבים המצפים לישועה .משמאלו עמדה אשה אלמנה
ניצל את ההזדמנות וקרא לעברו של הרבי ,אך הרבי הביט אליו ,ומיד הסיט את ראשו על עם שני בניה הקטנים הרעבים ללחם ,והנה בצד השני זקן פיסח המשתמש בחתיכת עץ
הקיר וקרא לו לילך להתפלל מנחה.. לא מעובדת לעזר וסיוע .לפניו ראה אם שהחזיקה את תינוקה הבוכה על ידיה ,התינוק
אבי שלא הבין מה מתרחש ,נעמד שם קפוא על מקומו .בתור עמד יהודי בא בשנים עם נראה חולה מאוד ,והאם שעמדה חסרת אונים מתייפחת בבכי ללא הפסק .אבי חשב על
בנו העומד ליכנס בעול התורה והמצוות ,והגיעו לבקש את ברכתו של הרבי .אבי נאלץ אשתו וילדיו בביתו ,על קרוביו וידידיו ,על מעמדו המכובד ,ושאין ערך למעמד ואין לו כל
לחזור על עקבותיו ,נכנס להבית המדרש שהיה בביתו של הרבי ,וחיפש מנין לתפלת משמעות בעת חולי ומדווי ,הודה בכל ליבו להקב"ה על כל הטוב שנתן והעניק לו בחייו,
מנחה כפקודת הרבי ,על אף שעוד היה היום גדול .כשסיימו התפילה נשאר בביהמ"ד התפלל תפלה חרישה לרפואת הכלל ,כשדמעותיו זולגות ויורדות על לחיו.
שעות ארוכות בעודו מחכה להמשמש שיודיעו כי הרבי מוכן לקבלו. כך עמד שקוע במחשבותיו ,והנה פנה לעברו המשב"ק שהכירו היטב" :רבי אברהם
לאחר רדת החשיכה החליט לנסות לפנות אל הרבי שנית ,בחשבו אולי ראייתו של הרבי גדליהו ,ס' שיין דיר צו זעהן ,וואס מאכסט דו"? אבי התעורר ממחשבותיו ,פנה מבטו
נחלשה ,ולא הבחין בו כראוי ..ניסה לעמוד שם לחכות להזדמנות הבאה ,לאחר כרבע אל המשב"ק" ,שלום וברכה ,ומה שלומכם?" המשב"ק השתמט וענה" ,ניתן לראות את
שעה נפתחה הדלת וממנה יצאה אשה עם שני ילדיה כשחיוך גדול על פניהם לאחר המצב ..לא פשוט".
שקיבלו ברכתו של הרבי .הציץ שוב לעבר חדרו של הרבי ,וקרא בקול" :רבי! דאס בין אבי תמה בפניו" ,רואה אני כי אנשים רבים מתדפקים על דלתו של רבינו" .נענה לו
איך! אברהם גדליהו קיהן!" הרבי רק שמע את קולו ,הסיט פניו אל הקיר בשנית וקרא המשמש בקול חלוש" :לכן עבר הרבי לאטוואצק בכדי להיות קרוב יותר לעם ישראל,
א
יומא דהלולא
הרה"ק רבי ירחמיאל משה מקאזניץ זי"ע -י"ג אלול תרס"ט
מלא רוח חכמה ,ישמחו כל רואיו בעזה"י ,וכעת אשר בעזה"ש הגיע לפרק נשואין
כפקודת הקודש מר זקינו אשר ציוה לבני בניו וכו' ,כי ת"ל הילד שעשועים הוא כלי
ענף עץ אבות
יקר ונחמד מזה ומפז וחוט חן וחסד משוך עליו ,ובעזר השי"ת ימצאו בו קורת רוח הרה"ק רבי ירחמיאל משה נולד י' אלול תר"כ לאביו הרה"ק רבי יחיאל יעקב
מקאזניץ זי"ע (בן הרה"ק רבי אלעזר בן הרה"ק רבי משה אליקים בריעה בן המגיד הק' מקאזניץ זי"ע).
איש כלבבו וכו'.
ולאמו מרת שרה דבורה בת הרה"ק רבי אלימלך מגראדזיסק זי"ע (בן הרה"ק ממאגלניצא
הנער עדיין הספיק להניח תפילין ע"י אביו חורגו הרה"ק רבי אשר זי"ע ,אך שמחת זי"ע נכדו של המגיד מקאזניץ)
בר מצוה נערכה בימי השלושים לפטירתו .אמנם ,מחמת פטירת הבית אהרן (י"ז סיון
תרל"ב) וכשנה אחריו פטירת בנו הרה"ק רבי אשר (ט"ו אב תרל"ג) נדחה החתונה לשנת
תרל"ד בעיר לויעב.
המגיד התגלה בחלום להר' ישעי מושקאט
שמחת הברית התקיימה בעיר גראדזיסק בבית הסבא קדישא – הרה"ק רבי אלימלך
קאזניץ מגראדזיסק זי"ע .על שמחת הברית הופיע החסיד הישיש הרה"ק רבי ישעי' מושקאט
מפראגא – שעוד זכה לחסות בצילו של המגיד הק' מקאזניץ זי"ע .וסיפר ,כי המגיד הק'
כתקופה לאחר נישואיו חזר לבית אמו בסטאלין ,לעמוד לימין אחיו הרה"ק רבי התגלה אליו בחלום ,ותמה לפניו' :אצלי יהיה יום שמחה למחר ,ואתה תישאר בעירך'..
ישראל מסטאלין זי"ע בראשית ימי הנהגתו ,לימד עמו הנהגות וכדו' שהבחין באביו בבוקר קם ונסע לגראדזיסק ומשהכניסו את התינוק הופיע ר' ישעי' ונתכבד בסנדקאות.
וזקנו זי"ע ,וידידות עמוקה נקשרה ביניהם לאורך ימים.
בשנת תרל"ט חזר הרה"ק רבי ירחמיאל משה זי"ע לעיר אבותיו לכהן במגידות בעיר עם הגוטער איד מניישטאט
קאזניץ ,ונסמך ע"י זקנו הרה"ק רבי אלימלך מגראדזיסק זי"ע לכהן באדמורו"ת וניהל בילדותו הבחינו בו כי לגדולות נוצר ,נתברך בכשרונות אדירים וניצל זמנו להתעלות
עדתו הק' לתפארה .זקני חסידי אביו ולמעלה בקודש תמכו בו ,גם הרה"ק רבי אברהם'לי בתורה ויר"ש .מסופר ,שבהיותו בן חמש שנים נסע אביו לחשתתף בחתונה בעיר
מפוריסוב – תלמיד מובהק לזקנו הרה"ק רבי אלעזר מקאזניץ זי"ע התבטל לפניו .בבואו מישעוו ולקח עמו את הנער ,שם הבחין בו ה'גוטער איד' מניישטאט והבחין את הילד
לעיר קיבלו את פניו בכבוד גדול אך הרה"ק רבי ירחמיאל משה זי"ע מאס בכל אלה. שעשועים בלימודיו ,אח"כ העניק לו מטבע חמש זהובים ,באמרו שהיה כדאי כל
עם אחיו הרה"ק רבי ישראל מסטאלין זי"ע הטירחא והנסיעה למישעוו לפגוש בילד שעשועים זה.
ידידות עמוקה שררה בין האחים הקדושים ,גם לאורך ימים ושנים נפגשו בידידות ,א' שומר ישראל – שמור שארית ישראל
מחסידי קאזניץ שהיה גר בסטאלין ,ובכל פעם כשחזר משם נכנס להאדמו"ר הרה"ק בהיותו כבן שש שנים נסתלק אביו לשמי רום בר"ח תמוז תרכ"ו (בהיותו כבן כ' בלבד),
רבי ישראל מסטאלין והביא לו פריסת שלום מאחיו הרה"ק רבי ירחמיאל משה ,הרבי בהשאירו אחריו בנו יחידו ירחמיאל משה כבן שש ובתו מרת לאה ריזל (לימים הרבנית של
מסטאלין ישב האזין לדבריו בקשב רב ,וחקר לדעת הנהגתו בקודש וכדו' ,ובשמעו על הרה"ק רבי נתן דוד מפארצאווא זי"ע) ,בימי השבעה הופיע הרה"ק רבי נתן דוד משידלאווצא
חיי הפרישות וקדושה וטהרה בה מתנהג ,היה קם מכסאו מלא קומתו ואמר' :אוודאי, זי"ע לנחם את האבלים ,ואמר' :שומר ישראל' – ששמר את הרה"ק רבי ישראל המגיד
אוודאי ,מיין משה'לי איז א געצייכענטער אין גאנץ פולין' .ואחז בבגדיו כנגד לבו, הק' מקאזניץ זי"ע' ,שמור שארית ישראל' – רחם נא על שארית פליטת צאצאיו.
והוסיף בהתרגשות' :מיר ווייסין גארנישט ,נאר בלויז סערצע צו גאט ברוך הוא'.
בצל גדולי דורו קאזניץ -קארלין
אמו האלמנה נישאה בזוו"ש להרה"ק רבי אשר מקארלין זי"ע (בן הבית אהרן מקארלין זי"ע),
הרה"ק רבי ירחמיאל משה זי"ע ניצל כל הזדמנות לנסוע להסתופף בצל גדולי דורו, ועברו לגור בקארלין (ממנם נולד הרה"ק רבי ישראל ה'ינוקא' מסטאלין זי"ע ואחותו) ומאז נתגדל
ביניהם נסע הרבה להרה"ק רבי איציק'ל מסקווירא זי"ע (ראה במאמר מיוחד על מכתבו של בבית זקנו חורגו הבית אהרן מקארלין זי"ע אשר שם עינו הפקוחה לגדל את הנער,
הרה"ק רבי איציקל מסקווירא להרה"ק רבי אלימלך מגראדזיסק בה ניכר התרגשותו על חזרת העטרת לבית וממנו ספג וינק דרכי החסידות.
קאזניץ בהכתרת הרה"ק רבי ירחמיאל משה) ,הרה"ק רבי דוד משה מטשארטקוב זי"ע ,דודו
הרה"ק רבי נתן דוד דוד משידלאווצא (בן הרה"ק רבי ירחמיאל מפערשיסחא זי"ע) ובניו הרה"ק שוב נתהדקה הקשר בין חצרות הקודש קארלין וקאזניץ ,כמסופר בטרם הסתלקות
רבי פנחס מקינצק והרה"ק רבי שרגא יאיר מבאליבארזיק בעמח"ס 'ארון עדות' הרה"ק רבי שלמה מקארלין זי"ע הי"ד ,ניגש אליו תלמידו הרה"ק רבי אשר מסטאלין
והרה"ק רבי יעקב יצחק בעמח"ס 'דברי בינה' מביאלא זי"ע. זי"ע והפציר בו כי אין לו בנים וגם אין לו בן זוג ,ואמר לו הרש"ק לנסוע לפולין אל
המגיד מקאזניץ שם יקח אשה וממנה יוולד לו בן זכר .ואכן לאחר פטירת רבו קם
כאמור ,הסתופף בצלו של הרה"ק רבי איציק'ל מסקווירא זי"ע ,עד כדי שהקפיד שלא ונסע לקאזניץ ושידך לו המגיד הק' מרת פייגא אלמנתו של הרה"ק ר' אהרן שותק
לקרוא בשם לאנשים אחרים ששמם כשם רבו – יצחק ,ולכן הקפיד לקראם בכינוי מזעליחוב זי"ע ,המגיד הבטיח לו קעסט על שולחנו י"ב שבועות והתיישב תקופה
'איטשע' וכדו'. בעיר זעליחוב ,עד שחזר לסטאלין שם נולד לו בנו הרה"ק רבי אהרן ה'בית אהרן'
אמרות קודש שנשמעו מפ"ק מקארלין זי"ע .ועתה בבואו של הילד ירחמיאל משה לקארלין ,אמר הבית אהרן:
'מיר צאלן אפ דעים טאטינ'ס קעסט' .ובענותנותו אמר' :דער טאטעלע האט
כל ישראל ערבים זה לזה – פירוש מתוקים זה לזה ,כלשון וערבה לה'. זיך געהאדעוועט ביי דעם קאזניצער מגיד ,דערפאר האבען מיר די זכיה ,אז מיר
אמר בזה הלשון :מיר טייטשין' :לא אמות -כי אחיה' ,אז איך לעב – זאל איך נישט זיין האדעווען היינט זיינע קינדער'.
געשטארבין. רבי ירחמיאל משה זי"ע ניצל ימי נעוריו בבית זקנו חורגו ללמוד תורה וחסידות מפיו,
עץ הדעת – היינו שיש לו תאוה לדעת הכל. ורשם לעצמו מנהגים והנהגות בעבודתם בקודש .הבית אהרן לימד אותו ניגונים
ואמרות שקיבל מפי אביו המיוחסים להמגיד הק' מקאזניץ זי"ע ,ומחיבת הקודש
מאן דבעי למיהוי חסידא לקיים מילי דאבות – להנתנהג בדרך אבותיו.
כל אימת שיצא לו לה'בית אהרן' לדבר משגב קדושת המגיד הק' מקאזניץ זי"ע לבש
הסתלקותו ה'בית אהרן' כובעו העליון וחגר עצמו באבנט.
בקיץ שנת תרס"ט שהה הרה"ק רבי ירחמיאל משה זי"ע בווארשא ,שם השיג לעצמו האיש מקדש -המשך לבית קאזניץ
מנורה ותיבה המיוחדים להעמיד על הקברים ,ומסרו ביד משמשיו להבינם ברמז מה
בהגיעו לפרקו בא בקשרי שידוכין עם הרבנית ברכה צפורה בת הרה"ק רבי מרדכי
לעשות בה לאורך ימים.
מלאיעוו ,החתונה הוקבע לשנת תרל"ב כשהחתן בן י"ב שנים ,הבית אהרן ערך מכתב
כאביו -הרה"ק רבי יחיאל יעקב זי"ע -ניצל כל הזדמנות להתעלות בקדושה לטבול בקשה לכבוד חסידי קאזניץ להשתתף בהוצאות החתונה אם אמרתי אספרה כמו
במקוואות .שנים רבים סבל הרה"ק רבי ירחמיאל משה זי"ע ממחלת הכליות ,והצליח לפאר ולרומם לקדושים אשר בארץ המה וכל חפצי בהם באהבה וחיבת הקודש ,אשר
להעלים יסורי גופו מקרוביו ובני משפחתו – בחוששו שימנעוהו להרבות עוד השריש בלבי כבוד אאמו"ר זצוקללה"ה ,קצרה היריעה ,כי נהירנא דלא פסק שבחי'
במקואות .משנתגברה עליו חוליו המליצו החסידים לשלחו למקום מרפא בגערמאניא מפומי' הק' ודבריו שמעתי מתוך האש אשר יצאו מהבל הטהור בדברים היוצאים
להקל עליו חוליו ,אך רבי ירחמיאל משה סירב באמרו על מדינת גערמאניא שמליאה מן הלב .ות"ל לא אלמן ישראל ויצאו אחריו חוטר מגזעו דור דור ומנהיגיו ,להאיר
טומאה ,ובשם אביו חורגו הרה"ק רבי אשר מקארלין זי"ע שדרכם של הגערמאנים כנה אחריהם משוכה ,וגם עתה לא יבושו בראותם נצר מטעיהם ילד שעשועים ,אשר
לומר 'האבן זי קיין פארכט' – ובזה מפיג את היראת אלוקים שבלבו של האישא. ת"ל גדלתי ורוממתי סביב לשולחני כשתילי זיתים ,ילד חכם ומשכיל קנקן חדש
א ראה בספר "שיח זקנים" ח"ז עמ' כא – כב :סיפר הרה"ח רבי שמואל מרגליות ז"ל ,ששמע מרבו הרה"ק רבי אהר'לע מקאזניץ זצ"ל ,שאמר בשם צדיקי סטאלין ,שכשמגיעים לגבול מדינת גערמאניא שומעים מהם
שני דברים ,א -נעמען זיך צו לינסק ,כי שם נוסעים בצד שמאל .ב -האבען זי ניקס קיין אנגסט -פחד ,היינו כשהיו בודקים את החבילות של המגיעים ,וראו שמפחדים מחמת הבדיקות ,היו אומרים כנ"ל .והטעם שהיו
אומרים כן ,משום שהם מזרע עמלק -על כן אומרים שינטו לצד שמאל ,ושאין צריכים להתיירא.
ב
מבלי ארון הצדיק ,החסידים
התנפלו עליו בתחנונים להחזירה
• • גנזי קאזניץ משתקפו עליו יסוריו ,נסע
בשלהי דקייטא תרס"ט לעיר
אל שארית הקרונות ולהמשיך המרפא קריניצא – שבגאליציא.
בנסיעה עד 'גארבאטקע', אך לדאבון מקורביו לא הוטב
שם נטלו החסידים הארון על מצבו ,ומשם נסע לעיר המרפא –
כתפיהם והלכו עמו – מרחק קשאנוב .שם הורגש ברע וביקש
חמשה עשר קילומטר -רגלי עד מגבאיו למהר לחזור לקאזניץ
קאזניץ. בקראו 'אהיים – אהיים' .....בלילה
אחיו – הרה"ק רבי ישראל האחרון לחייו הכין עצמו לקדש
מסטאלין זי"ע המתין על הלויה הלבנה בסילודין ,ולא הועילו
בקאזניץ כשכולו אחוז שרעפים, הפצרות ותחנוני בני משפחתו,
וכשהביאו את המטה וראה מה והוצרכו לשאת אותו לטבול
שראה תפס עצמו בשתי ידיו ולאחריה קידש את הלבנה.
ואמר' :אידן ,האט רחמנות!' וזרק כוחותיו אזלו ונדלדלו ,בטרם
עצמו על הארץ ליד הארון וגנח ההסתלקות פנה אל העומדים
בקול נהי ובכי' :מיין ברודער, מסביבו ושאל' :בין איך שוין
הייליגער ברידער ...הייליגער ריין' ?...ומשענו מקורביו' :יא',
ברודער'.... הוציא את נשמתו בסילודין
בי"ג אלול תרס"ט בטרם מלאו
משניגשו החברא קדישא לו חמשים שנה( .חתנו הרה"ק רבי
להמציא לו מקום מנוחה ,לא קלונימוס קלמיש מפיאסעצנא זי"ע המליץ
מצאו מקום בתוככי האהל ,אך עליו הכתוב 'וימת משה בהר נבו' – נ' ב"ו,
בעמדם שם כאילו נתרחבה לרמז על שנת החמישים).
המקום מאליו ובדרך נס מצאו
מקום ליד זקנו הרה"ק רבי משה בעת ההיא כיהן הרה"ק רבי
אליקים בריעה זי"ע ,ושם מנוחתו נפתלי מקשאנוב זי"ע כרב העיר,
כבוד. ובבטחונו הגדול בכוחו של אותו
צדיק -הרה"ק רבי ירחמיאל
צאצאיו: משה זי"ע ,בירך את כל בני העיר
המצפים לישועה להיוושע
בנו הגדול הרה"ק רבי אהרן
בזכות הצדיק שנסתלק בעירם.
יחיאל זי"ע (אהרן – ע"ש זקנו חורגו
ואכן ,רבים מבני העיר נוושעו
הבית אהרן וזקנו הרה"ק רבי אהרן הגדול
בבנים בשנה ההיא וקראו לבנם
מקארלין זי"ע ,יחיאל – ע"ש אביו הרה"ק
'ירחמיאל משה' על שמו.
רבי יחיאל יעקב זי"ע) .בנו הרה"ק
רבי אשר אלימלך (אשר -ע"ש כד אזלו רבנן לאעסוקי ביה,
אביו חורגו הרה"ק רבי אשר מקארלין, ביקשו אנשי העיר קשאנוב
אלימלך -אחר זקנו הרה"ק רבי אלימלך לקברו בעירם ,אך מקורביו ראו
מגראדזיסק זי"ע) חתן הרה"ק רבי בבקשתו האחורנה להחזירו
ברכיה טייטלבוים (נכד הישמח לקאזניץ להביאו שם בדרכו
משה והדברי חיים וחתן הרה"ק רבי צבי האחרונה .אך דא עקא ,המרחק
אלימלך בעל צבי לצדיק מבלאזוב זי"ע). בין העיירות ,והשגת רשיונות
בנו הרה"ק רבי ישראל אלעזר ואישורים להעביר גופו הטהור
(ישראל -ע"ש זקנו המגיד הק' מקאזניץ, ממדינת אוסטריה לפולין ולא
אלעזר -ע"ש זקנו הרה"ק רבי אלעזר איסתייעא מילתא עד שניגש א'
מקאזניץ והרה"ק רבי אלעזר מליזענסק מחשובי החסידים – הרה"ח ר'
זי"ע) חתן הרה"ק רבי מרדכי נתנאל ראדזינער ז"ל אל המיטה,
יוסף מזלאטאפאלי זי"ע (גיסו של והכריז :אם רצונו של הרבי
הרה"ק רבי ישראל מסטאלין זי"ע וחותנו שיטמינו גופו הטהור בקאזניץ
של הרה"ק רבי אברהם אלימלך מקארלין 'רבי מיר האבען געטוהן וואס
זי"ע) .בתו הרבנית רחל חיה מרים מ'קען ,יעצט זאל דער רבי טוהן
אשת הרה"ק רבי קלונימוס קלמן וואס ער קען!' .ותיכף אח"כ
מפיאסעצנא זי"ע הי"ד (אחי זקנתה הגיעה הודעה מפעטערבורג כי
– אם הרה"ק רבי ירחמיאל משה זי"ע בהיותם אישרה הרשיון המיוחלת.
צאצאי הרה"ק רבי אלימלך מגראדזיסק עריכת הטהרה נערכה בקשאנוב,
זי"ע) אשר נתגדל בבית הרה"ק כשרצו החברא קדישא לטבול
רבי ירחמיאל משה זי"ע לאחר גופו הקדוש ,לפתע הבחינו
פטירת אביו הרה"ק רבי אלימלך שהנפטר הרכין ראשו וטבל
זי"ע .בתו הרבנית מלכה אשת את עצמו .לאח"כ כשסיפרו
האדמו"ר רבי אברהם אלימלך זאת לאחיו הרה"ק רבי ישראל
מגראדזיסק (בן הרה"ק רבי ישראל מסטאלין זי"ע ,נענה" :הא! דער
מגראדזיסק בן הרה"ק רבי חיים מאיר יחיאל ברידער! סי' שטייט דאך גדולים
בן הרה"ק רבי אלימלך מגראדזיסק זי"ע - צדיקים במיתתן יותר מבחייהם"
הרה"ק רבי ישראל מגראדזיסק נשא הרבנית (חולין ז . ):משם הכניסו הארון
נחמה פייגא בת הרה"ק רבי אשר מקארלין ל'וואגאן' מיוחד על ה'באהן'
– אחות מאם של הרה"ק רבי ירחמיאל שהושכר לטובת החסידים
משה זי"ע) .בתו מרת חנה גאלדא והמלוים ,ונסעו עד גבול מדינת
אשת האדמו"ר רבי אברהם יושע פולין .בצד השני של הגבול
העשיל ממאקארוב (מגזע מאקארוב המתינו עליהם אלפי חסידים
– טשערנאביל – לובלין) .בתו מרת חוה שבורים ורצוצים על סילוקו
(ע"ש הרבנית זוגתו של הבית אהרן – בת של אותו צדיק ,ופרצו בבכיה
הרה"ק רבי מרדכי מקרעמניץ זי"ע) אשת רבתי קורעת לב לעבר ה'וואגאן'
הרב שלום יוסף שפירא (בן הרה"צ שנשאה גופו הטהור ,עד שמנהל
רבי יצחק מדרכי מגוואדזיץ בן הרה"ק רבי ה'סטאנציע' רגז וכעס על
אבי עזרא ממאגלעניצא וחתן הרה"ק ישראל הנעשה וניתק את ה'וואגאן' מיתר
מסאדיגורא זי"ע). הקרונות – שתמשיך הבאן לנסוע
ג
אויפן וועג קיין זעליחוב
מתוך שיחות הרה"ג רבי שמעון הירשלער ז"ל בדרך לזעליחוב בעצם יומא דהילולא ד' תשרי – תשע"ט
...מיר שטייען דא ביים ציון פון די הייליגע צדיקים הטמונים פה ,טאקע יעצט אין די עשרת ימי תשובה איז נישטא נאך אזא פאסיגער צייט אין אזא פאסיגער פלאץ ,מיר זענען
געקומען צו פארן להשתטח על ציון מנוחת הצדיק וואס האט זיך כל ימיו מוסר נפש גיווען מחזיר זיין אידען בתשובה ,וממילא אפילו אזעלכער אידען ווי אונז וואס זעהען נישט
בדרך הטבע ווי אזוי און ווען מיר זאלען קענען תשובה טוהן באמת ,און ווער רעדט נאך פון א תשובה עד שיעיד עליו בעל תעלומות שלא ישוב לכסלה עוד כמבואר ברמב"ם,
אבער ווען מ'רעדט פון אזא צדיק וואס בחייו האט מען געזעהן ביי עהם בחוש כח עליון להחזיר בתשובה למעלה מדרך הטבע ,און אפילו אזעלכער אידען וואס קיינער האט
נישט געזען פאר זיי א וועיג צוריק ,אבער דער צדיק האט געקענט זיי מהפך זיין אין איין רגע ,אדער אפילו נאר מיט איין בליק ,האט ער אנגעצונדען זייערע נשמות און זיי
אויפגעפלאקערט לעבודת השי"ת מרשעים גמורים לצדיקים גמורים .הבה ונתבונן ,אזא כח התשובה וואס איז דא ביי דעם צדיק איז נישא כדאי צו פארפאטשקענען ,ולכאורה
המקום מסוגל לתשובה טפי ,איז אוודאי דא דער פלאץ ווי יעדער איד קען געהאלפען ווערען לתשובה ולתיקון המעשים וכו' ...ובפרט בעשרת ימי תשובה המסוגלים טפי ,ועוד
בעצם יומא דהילולא האט דער צדיק א גרעסערע כח ,ובטוחני בכוחו של אותו צדיק שמסר נפשו כל ימיו להחזיר פני ישראל לתשובה אז ער וועט אונז א טובה טוהן ,כי לא
תעזוב נפשי לשאול לא תתן חסידך לרדת שחת...
כוחו של אותו צדיק • המשך מעמוד א'
לו לילך להתפלל תפלת מעריב ..אבי ניסה להתחנן
לפני הרבי ,מדוע שלא ישים מבטו אליו וכו' ..אך
פני הרבי אל הקיר כשאינו פונה אליו כלל .הגיע
תור יהודי זקן להיכנס ,והלה דחק את אבי לאחור,
ונכנס.
אבי חזר לבית המדרש והתפלל מעריב ,כשסיים
יצא מביהמ"ד בראש מורכן ובפנים זועפות ,לפתע
שמע לאחד הקורא בשמו" :ר' אברהם גדליהו ,ווי
גייסטו?" ,הסתובב לאחור ,והכיר את המשב"ק
והלה השמיע לו באזנו דברי נחמה ,כי בודאי הרבי
רוצה לראותו ,אך כנראה שעוד לא הגיע הזמן
המתאים לכך .אבי הסתכל על המשב"ק כמשתאה
לדעת המתרחש ,אך המשב"ק הוסיף לו" :בוודאי
אתה מכיר את הרבי וכוחו הטמיר ,הרבי יש לו
דרכים משלו ,תן לו זמן ,בינתיים אסדר עבורכם
חדר לישון ולנוח ,עד שהרבי יחליט כי הגיע הזמן
לקבל אותך לפני ולפנים" .המשב"ק הוסיף להתחנן,
עד שאבי התרצה להיות אורחו .בערב ערך הרבי
שולחנו הטהור לאלו השוהים במחיצתו ,גם במהלך
ה'טיש' לא דיבר אליו ולא פנה לעברו.
למחרת בבוקר קם אבי בחיפזון ובתקוה שהיום יזכה
להתקבל אצל הרבי ,נכנס לבית המדרש ,התעטף
בטליתו ,הניח תפילין ,בהגיעו לברכת 'רפאינו'
בתפילת שמו"ע התרפק בתחנונים על גיסו החולה,
ובקול בכיה קיווה שבקרוב ישמע על החלמתו
המהירה.
אנשים רבים מכל רחבי פולין היו מגיעים לבית
הרבי ,יש מהם שעשו בביתו כשבועיים ויותר,
ברצונם ללמוד הימנו דרכים והנהגות בעבודת
השי"ת ,מכתבים הרבים שנשלחו אל האורחים היו
מגיעים לידי הרבי ,כשהרבי פותח כל מכתב לפני
שהעבירוהו ליעדו .לאחר התפילה היה הרבי נכנס
לחדרו ,פתח מכתבים וקרא בהם לברך ולהתפלל
לרפואת כלל ישראל.
באותו בוקר לאחר שסיים הרבי בקריאת המכתבים,
נשאר שם מכתב אחד סגור ונחתם .הרבי ציוה
לקרוא לאבי ,המשב"ק שמח על ההזדמנות ,והלך
לביהמ"ד לקרוא לאבי .אבי ישב ולמד גמ' ,קם
ממקומו בחיפזון והלך לחדרו של הרבי ,הרבי
לא פנה לעברו ,והזמינו להצטרף עליהם לאכול
'פרישטיג' .במשך כל הסעודה לא דיבר עמו הרבי,
בסוף הסעודה הושיט לו הרבי את המכתב הסגור
ונחתם ,ואמר לו לחזור לביתו ובירכו שלא ידע עוד
שום צער ושבר בגבולו.
אבי התבונן בעיניו היוקדות של הרבי ,שכאילו
בישרו על הבשורה המרה ,וכי הרבי משתתף
בצערו ,הרבי ליווהו כשמברכו ב'בשורות טובות'..
אבי פתח את המכתב ,שם היה כתוב כי הענין
סודר.
שומר הבית החיים + 48.883.542.452 האדרעס של הציון הקדוש בזעליחוב
כדאי להתקשר לשומר כ 20דקות לפני ההגעה Reymonta 36A, 08-430 Zelechow, Poland
לשליחת סיפורי ישועות ולקבלת הגליון למייל וכן הארות והערות office@zelechow.org
ד
